ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book אין חכם כבעל ניסיון
%break
%H אין חכם כבעל הניסיון 
%break
%letter 1
1. השגחתו ית' על המציאות, שברא, אינו אלא בדמות של "השגחה 
מטרתית". מבלי לקחת כלל בחשבון, את סדר השלבות [השלבים] של 
התפתחות. כי אדרבה, דרכם - לרמאות אותנו ולהעתיק עינינו, 
מלהבין את תכליתם, בהיותם תמיד במצב ההפכי אל גמר מלאכתם.
%break
ועל דברים כאלה אנו אומרים: "אין חכם כבעל נסיון". כי רק בעל 
הנסיון, שיש לו ההזדמנות, לראות את הבריה, בכל מצבי 
התפתחותה, עד ביאתה לשלימותה, 
%break
הוא יכול להרגיע את הרוחות - שלא להתפחד כלל, מכל אותן 
התמונות המקולקלות, שהבריה אוחזת בהן במצבי התפתחות, רק 
להאמין בגמר בישולה היפה וברה.
%S (בעל הסולם. "מהות הדת ומטרתה")
%break
%letter 2
2. אין חכם כבעל ניסיון, לכן איעצך, לעורר בקרבך יראה מקרירות 
אהבה שבנינו, והגם שהשכל מכחיש ציור כזה. אבל הגע עצמך, אם 
יש תחבולה להוסיף באהבה, ואינו מוסיף גם זה לגריעותא [לפגם] 
תחשב: 
%break
בדומה לאיש הנותן מתנה גדולה לרעהו, האהבה המתגלה בלבו 
בשעת מעשה, אינה דומה לאהבה הנשארת בלב, לאחר מעשה, אלא 
היא הולכת ומתקררת יום יום, עד שאפשר לבא לכלל שכחה בברכת 
האהבה, 
%break
ומחויב מקבל המתנה להמציא תחבולה בכל יום להיות בעיניו 
כחדשות.
%S (בעל הסולם. אגרת ב')
%break
%letter 3
3. אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה 
והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו 
ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים 
לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך.
%break
ואין לטעון על זה, אם כן, אני מחליט מראש בלבי שאינני ראוי לכלום, 
וכל הטרחא והיגיעה למה לי? אמנם חוק הוא בטבע, שאין חכם כבעל 
הנסיון, ובטרם שאדם מנסה בפועל לעשות כל מה שבכוחו, אינו 
מוכשר בשום אופן לבוא לשפלות האמיתי, בשיעור האמיתי כאמור.
%break
ולכן אנו מחויבים להתיגעות בקדושה וטהרה, כמ"ש: "כל אשר תמצא 
ידך לעשות בכוחך עשה וכו'". והבן זה, כי עמוק ואמת הוא.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 4
4. מי שהוא חכם, והוא רוצה להרויח זמן, אין הוא מחכה עד שיקבל 
ירידה מלמעלה. אלא, בזמן שהוא נמצא בזמן עליה, ורוצה לקבל את 
החשיבות של המצב של התקרבות לה', אז הוא מתחיל לצייר לעצמו, 
מהו מצב של ירידה. 
%break
היינו, איך הוא קיבל יסורים, מזה שהוא היה מרוחק מה'. ועתה, איך 
הוא מרגיש, שהוא מקורב לה'. 
%break
נמצא, שגם בזמן עליה, הוא לומד את ההבחנות, כאילו הוא היה 
במצב הירידה, ויכול אז לעשות חישוב, להבחין בין עליה לירידה. והוא 
יקבל אז תמונה של היתרון בין אור לחושך.
%S (הרב"ש. מאמר 8 "מהו, ואברהם זקן בא בימים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 5
5. אמרו חז"ל (שבת קנ"ב) "אָדְלֹא אֲבִידְנָא בְּחִישְנָא" . פירוש, זקן 
שהולך שחוח, ומסתכל תמיד לארץ, כאילו מחפש דבר. ואומר, אדלא 
אבידנא (שלא נאבד ממני דבר), אפילו הכי בחישנא, אני מחפש. שיש 
לפרש "זקן, זה שקנה חכמה". היינו, שהוא "חכם, הרואה את הנולד". 
%break
היות שהוא יכול לבוא לידי ירידה, כדי שירכוש כלים ריקים, שיהיה 
אפשרות לה', שימלא אותם. אחרת הוא ישאר במצב השפלות, 
מסיבת שלא מרגיש, שהוא בעל חסרון. ואז, בזמן שנאבד לו מצב של 
העליה, הוא מתחיל לחפש עצות, איך לעלות שוב ברוחניות.
%break
לכן מי שהוא זקן, היינו "חכם הרואה את הנולד", הוא מתחיל לחפש, 
איך לעלות ברוחניות, עוד מטרם שנאבד לו מצב של העליה.
%S (הרב"ש. מאמר 27 "מהו ענין יסורים בעבודה" 1989)
%break
%letter 6
6. כל ירידה היא בחינת נסיון. אם האדם יכול לעמוד בנסיון, היינו על 
המחשבה שבאה לאדם, שהמחשבה זו גורמת להאדם לראות, אם 
הוא נמצא תחת שליטת הקדושה או לא. 
%break
היינו שבזמן הירידה, האדם יכול לראות, שכל הבנין שהיה לו אז בזמן 
עליה, היה בנוי על הרצון לקבל לעצמו.
%break
והגם בזמן הירידה, אין האדם מסוגל לעשות שום חשבונות. אלא 
אח"כ, בזמן שהאדם שוב מקבל איזו התקרבות מלמעלה. וזה בא 
לאדם על דרך שכתוב "אני ה', השוכן בתוך טומאתם". 
%break
כלומר, אפילו שהאדם עוד נמצא ברשות של אהבה עצמית, מכל 
מקום באה לו הארה מלמעלה, הנקראת "אתערותא דלעילא".
%S (הרב"ש. מאמר 43 "מהו, לא תיטע לך אשרה אצל מזבח, בעבודה" 1990)
%break
%letter 7
7. טבע הרוחניות, אשר הדבוק בה', מרגיש את עצמו בבחינת אינו 
דבוק, ודואג ומהסס על זה, ועושה כל שימצא ידו בכוחו לזכות 
לדביקות. 
%break
כי חכם מרגיש הפוך, ממי שאינו דבוק בה', שירגיש עצמו מסתפק 
ושבע, ולא ידאג כראוי, אלא לקיים מצות דאגה וגעגועים, כי "שוטה 
אינו מרגיש".
%S (בעל הסולם. אגרת מ"ז)