ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author כנסים
%book כנס הכל מושג בכוח התפילה שיעור 4 תפילת הודיה
%break
%H כנס "קבלה לעם" העולמי - יולי 2023
%H הכול מושג בכוח התפילה
%break
%H שיעור מס' 4:
%break
%H תפילת הודיה
%break
%letter 1
1. במה האדם יכול להגדיל את הכלים. התשובה היא, בשיעור שנותן 
שבח והודיה לה', על זה שה' קירב אותו אליו, שירגיש אותו קצת. 
ויחשוב על החשיבות שבדבר, היינו שהוא זכה שיהיה לו קצת קשר 
עם הבורא. 
%break
וכפי שיעור החשיבות שיצייר לעצמו, בשיעור זה תגדיל אצלו את 
ההארה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ד'. "מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בביטול לה', בעבודה")
%break
%letter 2
2. אין אנחנו מסוגלים להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים 
לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה. ואז הוא בא לידי הרגש רוממות 
ושמחת הלב. 
%break
וע"י השבח והודיה שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל 
נקודה ונקודה של עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא 
עובד. ועל ידי זה הוא עולה מעלה מעלה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". כ"ו. "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר")
%break
%letter 3
3. שמעתי מאאמו"ר, כי השבח והודיה שנותנין לה' על התקרבותו 
לה', עם זה ממשיכים את אור קדושתו למטה. כי האדם צריך להרגיש 
את עצמו לשלם, ואז נקרא הוא בחינת ברוך, וברוך מתדבק בברוך.
%S (הרב"ש. אגרת ל"ו)
%break
%letter 4
4. בזמן שהאדם מרגיש ומצייר לעצמו, שהוא משמש את ה', הוא 
מרגיש עצמו לברוך, ואז בא הכלל, שברוך מתדבק בברוך. נמצא, 
שבמצב הזה האדם מרגיש עצמו למאושר בעולם, ואז הזמן שאדם 
צריך להודות לה', בזה שנתן לו קצת שרות ששרת אותו. 
%break
נמצא, שבמצב הזה הוא דבק בה' מטעם שיש בו ענין של שמחה, כמו 
שאמרו חז"ל, "אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו מחצית השקל, בעבודה - א'" 1987)
%break
%letter 5
5. ב' כוללים יש בעבודות ה', א: הוא "תפילה ובקשה". ב: הוא "שבח 
והודאה". ומובן מאליו ששניים אלו מחויבים להיות על תכלית גובהם. 
%break
והנה להשלמת ענין "התפילה" מחוייב האדם להרגיש קרבת ה' אליו 
כדבר מחוייב. כמו אבר המדולדל מהקומה כביכול. כי אז יכול 
להתמרמר ולשפוך לפניו כל לבו.
%break
אבל כנגד זה, לענין "שבח והודאה" על שלמותם, מחויב האדם 
להרגיש קרבת ה' אליו, לדבר נוסף ולהעדפה, כמו דבר שאינו שייך לו כלל, 
%break
כי "מה אדם ותדעהו, בן אנוש ותחשבהו", כי אז ודאי יכול ליתן 
שבח והודיה לשמו הגדול בשלמות, אשר בחרו בין כל העומדים עליו לשרת את ה'. 
%break
וזו עבודה גדולה לאדם המורכב, להשתלם בשני הפכים האלו שיהיו 
נקבעים בלבו לנצחיות בבת אחת.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 6
6. יש הרבה אנשים בעולם, שלא ניתן להם הכח לעבוד עבודת 
הקודש אפילו בתכלית הפשיטות, אפילו שלא בכוונה ושלא לשמה, 
אפילו שלא לשמה דשלא לשמה, אפילו הכנה דהכנה של התלבשות 
דקדושה - והוא כן זכה, 
%break
שניתן לו רצון ומחשבה, שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים, 
אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את 
חשיבות שבדבר, 
%break
ולפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא 
צריך לתת שבח והודיה על זה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". כ"ו. "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר")
%break
%letter 7
7. האדם צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה 
לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את 
כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב. [...]
%break
וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה 
מזה שיש התקרבות לה', ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב 
ומטיב, ומרגיש עצמו שיש לו הכח לומר לה' "אתה בחרתנו מכל 
העמים, אהבת אותנו ורצית בנו", מסיבת שיש לו על מה לתת תודה להבורא. 
%break
ולפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)
%break
%letter 8
8. כל מי שאינו יודע לסדר שבחו של אדונו, טוב לו שלא נברא. משום 
שצריכים שהתפילה תהיה שלמה למעלה, מתוך מחשבה, ורצון הלב, 
וקול, וּדְבר שפתיים. 
%break
לעשות שלמות וקשר וייחוד למעלה, כמו שהוא למעלה, וכמו 
שהשלמות יוצאת מלמעלה למטה, כך צריך מלמטה למעלה, לקשור הקשר כראוי.
%S ("זוהר לעם". פקודי. מאמר "היכל קודש קודשים", סעיף 832)
%break
%letter 9
9. "צדיק", שהכוונה היא על אדם השרוי בעולמו של הקב"ה, ועם כל 
זה הולך ומקבל תמיד הרגשות טובות ונעימות, והוא שרוי בתענוג 
בתמידיות. אשר ע"כ נמצא תמיד מברך את השי"ת, שבוראו להמציא 
לו עולם טוב ומשמח כזה. 
%break
וגם הוא, ודאי אינו צריך להוציא הדברים במוצאות הלשון דוקא, כי 
ההרגשות בעצמם המה הברכות שהוא הולך ומברך את השי"ת. וע"כ 
נקרא "צדיק". שמצדיק את הבריאה ומרגישה כמות שהיא באמת.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ה)
%break
%letter 10
10. הגם שהוא לא מבין אף מילה מה שכתוב שם, מכל מקום זה 
זכייה גדולה, שהוא דבוק בעת הלימוד בפנימיות התורה. היינו שהוא 
מאמין שמדברים רק מעניין אלוקות, ויש לו מקום להתעמק במחשבתו, 
%break
הלא כל מה שאני לומד הוא משמות הקדושים, אם כן בודאי זכייה 
גדולה נפלה בגורלי, אי לזאת, אין לי מה לעשות, רק להודות ולהלל לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "האזינו השמים" 1986)