ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book לא לברוח מהמערכה
%break
%H לא לברוח מהמערכה 
%break
%letter 1
1. צריכים, לתת לב לזה, ולהאמין בכל המצבים הכי גרועים שאפשר 
להיות, ולא לברוח מהמערכה, אלא תמיד לבטוח בה', שהוא יכול 
לעזור ולתת לאדם, בין שהוא צריך עזרה קטנה ובין שהוא צריך עזרה 
גדולה. 
%break
ואליבא דאמת, מי שמבין שהוא צריך שהבורא יתן לו עזרה גדולה, 
משום שהוא יותר גרוע משאר אנשים, הוא יותר מסוגל שתתקבל 
תפלתו, כמו שכתוב "קרוב ה' לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע".
%break
לכן אין לאדם לומר, שהוא לא מוכשר, שה' יקרב אותו, אלא הסיבה 
שהוא מתעצל במלאכתו. אלא האדם צריך תמיד ללכת בהתגברות 
ולא יתן להכנס למוחו מחשבות של יאוש. 
%break
וזהו כמו שאמרו חז"ל (ברכות י') "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו, 
אל ימנע עצמו מן הרחמים".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "בוא אל פרעה - א" 1985)
%break
%letter 2
2. השכל מחייב, שבכל יום ויום האדם צריך להתקדם וללכת קדימה, 
והאדם רואה שזהו ממש להיפך, שכל יום הוא הולך אחורה. אם כן 
השכל מחייב לאדם לומר, שהעבודה זו, היינו ללכת בבחינת השפעה, 
זהו לא בשבילו. 
%break
אלא זוהי עבודה בשביל יחידי סגולה. והוא מבין שיותר כדאי לו לברוח 
מהמערכה. ומה אומרים לו, שהוא צריך עוד פעם ללכת באמונה 
למעלה מהדעת, ולא להסתכל על מה שהדעת מחייבת אותו לעשות. 
%break
וכמו שכתוב במאמר "אמונת רבו" (משנת תש"ג), שאין האדם מסוגל 
לראות את מצבו האמיתי, אלא צריך ללכת למעלה מהדעת, ורק 
באופן כזה יכולים להגיע להמטרה לזכות לדביקות ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות" 1989)
%break
%letter 3
3. אדם המאמין, שהכל עושה ה', ובטח ה' עושה הכל לתועלת האדם. 
אם כן הירידות שהאדם מקבל, הוא אומר, שה' שלח לו את המצבים 
האלה בטח לטובתו. זה נותן כח לאדם, שלא יברח מהמערכה, אף על 
פי שהוא לא רואה, שה' משגיח עליו, היינו שירגיש, שה' עוזרו. 
%break
אלא שלא די, שלא התקדם בעבודה, אלא הלך אחורה. אבל אם הוא 
מאמין, שה' עוזר לו, בזה ששולח לו את הירידות, ממילא כבר האדם 
אינו בורח מהמערכה.
%break
כי הוא אומר, שה' כן עוזרו. אבל לא באופן שהאדם מבין, היינו 
בעליות. אלא שה' נותן לו עזרה בדרך הירידות. 
%break
לכן אמונה זו מחזקת אותו, שלא יברח מהמערכה, אלא הוא מצפה 
לעזרת ה', ומתפלל, שיהיה לו כח להמשיך בעבודה, עד שה' יפקח 
את עיניו ויזכה לדביקות ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 42 "מהו, "ידע שור קנהו וכו' ישראל לא ידע", בעבודה" 1991)
%break
%letter 4
4. היגיעה מתחלת לפעול בזמן שרוצים לעבוד לטובת ה'. שרק אז 
באות אליו טענות המרגלים, ומאוד קשה להתגבר עליהן. ויש הרבה 
שבורחים מהמערכה ונכנעים לטענת המרגלים.
%break
ואלו שלא רוצים לזוז, אלא שהם אומרים, אין לנו לאן לפנות, הם 
סובלים מזה שלא יכולים תמיד להתגבר עליהן. והם נמצאים במצב 
עולה ויורד. 
%break
וכל מה שמתגברים, הם רואים שהם יותר רחוקים מהמטרה, שהם 
רוצים לזכות לדביקות ה', שהוא בחינת השתוות הצורה.
%break
ושיעור הצער שהם צריכים לסבול, הוא מטעם, שאליבא דאמת, אין 
האדם מסוגל בכוחות עצמו לצאת משליטת קבלה עצמית, משום 
שהוא הטבע שהבורא ברא את האדם, ורק הבורא בעצמו הוא יכול לשנות.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "מהו לפום צערא אגרא" 1987)
%break
%letter 5
5. לפעמים אדם בורח מהמערכה, בזמן שהוא רואה שהוא כבר 
התפלל הרבה לפי דעתו, וה' לא שם לב אליו. אז לפעמים האדם דן 
את הבורא לכף זכות, זה שאין ה' פונה לתפלתו. ואומר, שזה מטעם 
שהוא דל אופי בכל המובנים, הן בכשרון והן במדות, וכדומה.
%break
ועל זה נאמר, "והדל לא ימעיט", שפירושו, שהאדם לא ימעט את 
עצמו, ולומר, שאין ה' יכול לעזור לאיש שפל כמוהו, כי על זה נאמר, 
"רם ה' ושפל יראה". 
%break
ולפעמים אדם עוזב את המערכה, מטעם שהוא יודע שהוא עשיר, 
היינו יש לו הרבה תורה, הרבה מעשים טובים, והוא יודע שהוא מרים מעם. 
%break
אם כן כשהוא מבקש מה', שיעזור שיהיה בידו כח לעשות הכל בעל 
מנת להשפיע, ומדוע ה' לא פונה אליו, כי הוא יודע שכבר נתן הרבה 
תפלות על זה, 
%break
לכן הוא אומר, שה' לא רוצה לענות לו, לכן הוא בורח. אלא, על האדם 
תמיד להתגבר.
%S (הרב"ש. מאמר 20 "מהו מחצית השקל בעבודה - ב'" 1990)
%break
%letter 6
6. בזמן היגיעה, כשהאדם רואה, שרחוקה עדיין המלאכה מלהיות 
מוגמרת, הוא לפעמים בורח מהמערכה ובא לידי ייאוש. ואז 
להתחזקות יתירה הוא צריך, להאמין בה', שה' יעזור לו.
%break
וזה שהעזרה עוד לא הגיעה, הוא מסיבה שעוד לא נתן היגיעה 
המסוימת בכמות ובאיכות הנצרכת להכנת החיסרון, בכדי לקבל מילוי, 
כמו שאומר ("הקדמה לתלמוד עשר הספירות", דף י"ד, אות י"ח) וזה 
לשונו, "ואם מי שהוא עסק בתורה ולא הצליח להסיר היצר הרע ממנו, 
%break
אין זה אלא או שהתרשל לתת את היגיעה והעמל, המחויב ליתן 
בעסק התורה, כמו שכתוב "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין", או יכול 
להיות שמילאו את כמות היגיעה הנדרשת, אלא שהתרשלו באיכות".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "בוא אל פרעה - א" 1985)
%break
%letter 7
7. על האדם לדעת, בזמן שהוא בא לידי מצב, שאין הוא רואה 
מציאות, שיוכל פעם לצאת מאהבה עצמית, ורוצה לברוח מהמערכה, 
עליו לדעת, שיש כאן ב' ענינים, שהם הפוכים זה לזה, כמו שאמרו 
חז"ל (אבות פרק ב' כ"א) "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".
%break
נמצא, מצד אחד אדם צריך לעבוד ואף פעם לא להיבטל ממנה. 
משמע מכאן, שזה הוא ביד אדם להשיג, היות שאומר "ולא אתה בן 
חורין להיבטל ממנה". 
%break
נמצא, שהאדם צריך לעבוד, מטעם שבטח ישיג את מבוקשו, היינו 
שיהיה בידו לעשות מעשים, בכדי לעשות נחת רוח ליוצרו.
%break
ומצד ב' אומר "לא עליך המלאכה לגמור", משמע שאין זה בידי אדם, 
אלא כמו שכתוב, ה' יגמור בעדי, היינו שאין זה בידי אדם להשיג את הרצון להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)
%break
%letter 8
8. דרך העבודה היא, בזמן שהאדם רואה, שקשה להשיג את 
מבוקשו, הוא בורח מהעבודה. ואומר, אני מאמין שיש אנשים שזכו, 
שה' נתן להם את הרצון להשפיע. וזה היה מטעם שהם היו יותר מוכשרים ממנו. 
%break
אבל אדם כמוהו, שיש לו מדות יותר גרועות מאחרים, אין לו שום 
סכויים לזכות לזה. לכן הוא בורח מהמערכה ונכנס לעבוד בבחינת 
עבודת הכלל.
%break
רק אלה אנשים שאומרים שהם רוצים לברוח מהעבודה, אבל אין להם 
לאן ללכת, היות שמשום דבר אין הם יכולים לקבל סיפוק, אלו אנשים 
לא זזים מעבודה. והגם שיש להם עליות וירידות, אבל הם לא 
מתייאשים. 
%break
וזהו כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם 
אל האלקים מן העבודה". כלומר, שהיו צועקים מן העבודה, בזה שלא 
מתקדמים בעבודת ה', שיוכלו לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. 
%break
ואז הם זכו ליציאת מצרים, הנקראת בבחינת עבודה "יציאה משליטת 
הרצון לקבל ולהכנס בעבודה של להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 34 "מהו, אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, בעבודה" 1991)
%break
%letter 9
9. האדם צריך לרחמים גדולים, שלא יברח מהמערכה. והגם שהאדם 
משתמש עם העצות מה שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה 
תבלין", אבל האדם אומר, שכבר השתמש עם העצה הזו כמה 
פעמים, ולא עוזר לו. 
%break
וגם אומר, שכבר השתמש עם העצה של "הבא לטהר מסייעין אותו", 
וכאילו כל אלו העצות הן לא בשבילו. אם כן הוא לא יודע מה לעשות. 
ואז הוא המצב הכי גרוע אצל האדם, היינו שהוא רוצה לברוח 
מהמצבים האלו. אבל אין לו לאן לברוח. 
%break
ואז הוא סובל יסורים, מזה שהוא נמצא בין יאוש למצב של בטחון. 
אבל האדם אומר אז, לאן אפנה. ואז אין שום עצה אלא לתת תפלה. 
והתפלה הזו היא גם כן בלי שום בטחון. 
%break
נמצא, שאז הוא צריך לתת תפלה, שיאמין, שה' כן שומע תפלה, וכל 
מה שהאדם מרגיש במצבים האלו, הוא לטובתו. וזה יכול להיות רק 
למעלה מהדעת.
%S (הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 10
10. אינו עולה על דעתו של אדם, שהוא צריך להתקדם בהשגת 
החושך, שרק זהו הכלי שהוא צריך להשיג, שכלי מכונה "צורך 
להמילוי". היינו, שאם אין לו המילוי להחסרון, הוא מרגיש שהוא נמצא 
בחושך. לכן אין להאדם לומר, שהוא לא מתקדם בעבודה.
%break
לכן הוא רוצה לברוח מהמערכה, שזה לא אמת, מטעם, כי זה שהוא 
רואה כל פעם, איך שהוא מרוחק להשיג את האור, היינו שהקב"ה יתן 
לו את הכלי, הנקרא "רצון להשפיע", ואין הוא מסוגל להשיג את הרצון 
להשפיע מכוחות עצמו, 
%break
שאז הוא בא לידי הרגשה, שהעולם חשך בעדו, אז בא האור, היינו 
עזרה מלמעלה, כנ"ל "הבא לטהר, מסייעין אותו".
%S (הרב"ש. מאמר 30 מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה" 1989)
%break
%letter 11
11. יש לפעמים, שהוא מקבל ירידה כל כך גדולה, שהוא רוצה לברוח 
מהמערכה. 
%break
אז נשאלת השאלה, מדוע מטרם שנכנס לעבודה דלהשפיע, היה 
תמיד במצב רוח מרומם, ועתה הוא מרגיש הרבה פעמים, שבכלל 
הוא רחוק מהעבודה, והוא עושה הכל בכפיה. הלא יש כלל "מצוה 
גוררת מצוה". אם כן, מדוע קיבל ירידה.
%break
והתשובה היא, זה שהאדם מרגיש, איך שהוא נמצא במצב של ירידה, 
הנקרא "מצב של רע", זהו גם כן לטובתו, שדוקא ע"י שניהם הוא יכול 
לזכות לעזרה מצד ה'. וזה שכתוב "חייב אדם לברך על הרעה".
%S (הרב"ש. מאמר 42 "מהו, "ידע שור קנהו וכו' ישראל לא ידע", בעבודה" 1991)
%break
%letter 12
12. בזמן שהאדם רוצה לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, אז 
כל עשיה ועשיה שהוא עושה, הגוף מתנגד. והוא צריך בכל פעם 
התגברות מחדש. וכל התגברות, שהגוף מתנגד, דוקר אותו ומצער 
כקוצים.
%break
נמצא, שהדרך שהוא הולך, הוא כמו שהולך על קוצים. וכל פעם הוא 
רוצה לברוח מהמערכה. אבל "מי שהוא חכם שומע לו". פירוש, מי 
שיש לו אמונת חכמים, הוא שומע לו. "והיה מהלך בה ומתייגע קמעא, 
הלך בשלום ובא בשלום". 
%break
היינו כמו שכתוב "כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". היות 
שאח"כ, כשזוכה לכלים דהשפעה, אז הולך בדרך מישור.
%S (הרב"ש. מאמר 37 "מהו "דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור" בעבודה" 1989)
%break
%letter 13
13. כתוב (תהילים, פ"ט) "חסדי ה' עולם, אשירה לדור ודור, אודיע 
אמונתך בפי". ויש להבין, מה זה "לעולם אשירה". ואיך אפשר לשיר 
לה', בזמן שהאדם רואה, שהוא מלא חסרונות. ואין לבו שלם עם ה'. 
%break
והוא מרגיש, שהוא מרוחק מה'. ולפעמים הוא רוצה אפילו לברוח 
מהמערכה. איך הוא יכול לומר, שזהו חסדי ה', והוא נותן שיר על זה לה'.
%break
ובהאמור, שהאדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה 
מטעם, שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה 
לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את 
מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. 
%break
שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה 
אותם [...] ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 14
14. בשעה שהאדם נמצא במצב השפלות, שזה נבחן שהקב"ה 
נתרחק ונסתלק ממנו, ואין לו שום רצון וחשק לעבודה, שזה נקרא, 
שהקב"ה נותן לאדם צורה על רוחניות, שאין בזה שום טעם, 
%break
אלא להיפך, האדם רוצה לברוח ולשכוח בכלל מעבודה, זה נקרא 
שהבורא מראה לו בחינת אחורים. היות "הפנים" של הבורא הוא 
רצונו להטיב לנבראיו, מה שאין כן "אחורים" הוא ממש להיפך. 
%break
ומדוע מראה הבורא להאדם את בחינת אחורים. הוא בכוונה תחילה, 
שע"י זה האדם יקבל דחיפה לדביקות ה', כי לא יוכל להישאר במצב 
של שפלות. נמצא, שכאן באחורים יש בפנימיות בחינת פנים.
%S (הרב"ש. מאמר 44 "מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב'" 1990)
%break
%letter 15
15. עיקר הכלל בעבודת ה' והיסוד שהכל תלוי בו לבלי ליפול בדעתו 
לעולם, אף אם יעבור עליו מה. וכל הצדיקים שהיו מימות עולם שזכו 
למה שזכו - אשרי להם אשרי חלקם, כולם לא באו לשלמותם כי אם 
על ידי בחינה זו, על ידי שלא היו מיאשין עצמן לעולם, 
%break
כי גם עליהם עברו ירידות ונפילות הרבה, רק שהם התחזקו עצמן 
בכל פעם אף על פי שעבר עליהם מה שעבר. ועל ידי התחזקות 
שלהם זכו למה שזכו - אשרי להם.
%S (ליקוטי הלכות. אונאה, הלכה ג')