ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)
%break
%H לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר) 
%break
%letter 1
1. מהו הפירוש "לפום צערא אגרא" [לפי הצער, השכר]. הכוונה, לפי 
החסרון שיש לו, כלומר לפי מה שהוא מרגיש צער, בזה שאינו יכול 
לצאת משליטת הרע. ו"רע" נקרא, שהוא מרגיש שזה דבר רע. 
%break
כלומר, שרואה איזה רעות הכלי קבלה גורמים לו. אז הוא מרגיש צער 
ממש. וזה נותן לו צורך, שה' יעזור לו. ומקבל "אגרא", היינו שכר על 
הצער שהיה לו. 
%break
וזה שכתוב "לפום צערא", כפי שיעור השלם שיש בצער, כלומר 
בהבנת החסרון, "אגרא", אז הזמן שיבוא השכר, "כי אין אור בלי כלי".
%S (הרב"ש. מאמר 29 "מהו לפום צערא אגרא" 1987)
%break
%letter 2
2. יש לפרש "לפום הצער הוא השכר". כלומר, כמה האדם צריך 
להעריך שהבורא נותן לו שכר. התשובה היא, לפי הצער והיגיעה 
שהוא יכול להרגיש, מזה שהוא מרוחק מה'. זהו גודל השכר.
%break
זאת אומרת, כשרוצים לדעת, כמה היה הרווח של השכר, אז האדם 
צריך להעריך, כמה יסורים וצער היה לו, מזה שהוא מרוחק מעבודת 
ה'. שזהו השיעור של השכר. כלומר, שאי אפשר להעריך חסרון של 
רוחניות, מטרם שהאדם מרגיש את חשיבות של הרוחניות. 
%break
וכפי ערך החשיבות של רוחניות, בשיעור זה האדם יכול להרגיש את 
החסרון לזה. נמצא, שהרגשת החסרון זהו כבר שכר.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה" 1990)
%break
%letter 3
3. כשהאדם מצטער, על מה שאינו יכול לטהר עצמו מכלי קבלה, אם 
כן מה יהיה השכר, שכן יהיה לו הכח לטהר עצמו מכלי קבלה. נמצא 
"לפום צערא אגרא", היינו על איזה חומר שהוא מצטער, על החומר 
הזה הוא מקבל מילוי.
%break
העולה מכל האמור: השאלה היתה איך מותר לקבל שכר. תשובה, כל 
האיסור מקבלת השכר הוא שיהיה מקבל, אבל כאן אדרבא, הוא רוצה 
שכר שיוכל להשפיע, וזה בודאי מותר. נמצא אין אור בלי כלי, אם כן 
בלי צער אי אפשר להמשיך רחמים.
%break
"לפום צערא אגרא", היינו על מה שהוא מצטער הוא מקבל שכר. ולא 
שהוא מצטער על כסף ונותנים לו כבוד. ושכר שיוכל להשפיע זה 
מותר, משום שזוהי מטרת העבודה.
%S (הרב"ש. 158. "לפום צערא אגרא")
%break
%letter 4
4. "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". ושאלנו, הלא יש לנו כלל 
ש"מצוה גוררת מצוה", אם כן מי שנעשה גדול, הוא ודאי על ידי 
שעשה מצוה, ומדוע נתרבה הרע אצלו. ולפי הנ"ל, הטוב היה צריך 
להתגבר. 
%break
אלא, היות שמוכרח להיות בחירה, ואם לא יגדיל לו הרע כפי גדלותו 
של הטוב, שבו הוא עומד עתה, אז בודאי הטוב כבר הכריע שיעשה 
רק טוב. אז אין לו עוד העבודה של בחירה, שכל גדלותו של האדם 
מתבטאת בזה שבידו הכח להרבות בבחירה.
%break
וזהו מה שאמרו "לפום צערא אגרא", שענין היגיעה הוא רק בזמן 
הבחירה. לכן מוכרחין להוסיף לו בכל פעם יותר רע, בכדי שיהיה לו 
מה להכריע.
%S (הרב"ש. 160. "וכל העם נצב עליך")
%break
%letter 5
5. לפום צערא אגרא [לפי הצער, השכר]. היינו הוא רואה אחר כך, זה 
שנתן יגיעה, זה היה השכר שלו. לפי שיעור היגיעה כך הוא השכר, 
מטעם שהיגיעה היא השכר, וה' נתן לו את הרצון להתייגע.
%S (הרב"ש. 844. "יגיעה היא השכר")
%break
%letter 6
6. יש לפרש מה שאמרו חז"ל (אבות, פרק ה', כ"ז) "בן הא הא אומר, 
לפום צערא אגרא". פירושו, כפי רוב הצער, שהאדם סובל בקיום 
תורה ומצות, כן יהיה שכרו מרובה. משמע מכאן, שכן האדם עושה 
משהו, שבגלל שהאדם עושה, הוא מקבל שכר. 
%break
אולם גם זה יש לפרש על דרך הנ"ל. שהאדם צריך להאמין, שהצער 
והיגיעה שיש לאדם, בזה שהוא מרגיש, שהוא מרוחק מדביקות ה', 
והוא שקוע באהבה עצמית, הצער הזה, זהו המכונה, שכר.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה" 1990)
%break
%letter 7
7. בזמן שבא איזה התנגדות לעבודה, אזי צריכים להיות בשמחה, 
משום שרק עכשיו יהיה מקום להרוויח שכר מרובה, כמו שהאדם הוא 
בשמחה, בזמן שהוא רואה, שיהיה לו הרבה להרוויח, 
%break
ואין הוא מסתכל על היגיעה, אלא רק על השכר. כמו שכתוב אנו 
צריכים להתגבר בתורה ומצוות.
%break
ובזמן שיהיה לנו הפרעות, יהיה לנו שמחה, מזה שניתן לנו הזדמנות 
להרוויח הרבה שכר.
%S (הרב"ש. 622. "ענין התגברות")
%break
%letter 8
8. ידוע שאין האדם עולה בדרגה אלא אם כן יש לו צורך. אז הוא יכול 
לקבל מילוי מה', משום שאין אור בלי כלי, היינו שאין שום דבר בלי 
שום רצון. כי הרצון להדבר נקרא כלי שבהמילוי.
%break
לכן כשהאדם חושב שאין לו חסרון ממשי, היינו שלא רואה שהוא יותר 
גרוע משאר אנשים, אז נאמר עליו "בתוך עמי אנוכי יושבת".
%break
מה שאין כן כשהוא מרגיש שרע לו יותר מכל האנשים, שהוא עני 
בדעת, שאין לו שום השגה בתורה ומצוות, הגם שיש הרבה אנשים 
שאין להם שום השגה, אבל היות שאין להם צורך להשגה בתורה 
ומצוות, אז הם לא מרגישים מזה שום יסורים.
%break
וברוחניות אומרים "לפום צערא אגרא", משום שהצער והיסורים מזה 
שחסר לו, ובשיעור הצורך כך שיעור השכר, היינו שממלאים לו את 
חסרונו. 
%break
לכן כשהקדוש ברוך הוא שולח לו את המתנה שמרגיש שהוא עני, על 
ידי זה הוא מסוגל לקבל מילוי.
%S (הרב"ש. 348. "בשעה שה' אוהב את האדם")
%break
%letter 9
9. בכדי לזכות לאור השם ית', גם כן צריך להיות בחינת חסרון. 
והחסרון לזה הוא היגיעה. בשיעור שהאדם מתיגע ודורש את ה', בזמן 
ההסתרה ביותר, בשיעור הזה הוא נעשה נצרך לה', היינו שה' יאיר 
עיניו שיזכה ללכת בדרך ה'. 
%break
אזי כשכבר יש לו הכלי הזו של חסרון. אזי כשהשם ית' יתן לו איזה 
עזרה משמים, אזי כבר ידע, איך לשמור את מתנה זו. נמצא, 
שהיגיעה היא בחינת אחוריים. וכשמקבל את האחוריים, יש לו מקום, 
שיוכל לזכות לבחינת פנים.
%break
ועל זה נאמר "לא יחפוץ הכסיל בתבונה". זאת אומרת, שאין לו צורך 
כל כך, שירצה להתיגע על התבונה, בכדי להשיגו. נמצא, שאין לו 
האחוריים. ממילא אי אפשר לזכות לבחינת הפנים.
%break
וזה ענין "לפום צערא אגרא". היינו הצער, הנקרא "יגיעה", עושה את 
הכלי, שיוכל לזכות לבחינת אגרא. זאת אומרת, כפי שיעור שיהיה לו 
הצער, באותו שיעור הוא יכול אח"כ לזכות לבחינת השמחה והתענוג.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קי"ז. "יגעת ולא מצאת אל תאמין")
%break
%letter 10
10. על ידי תורה ומצוות שאדם עושה, הן מביאות עליו מחשבה ורצון, 
שירצה לטהר עצמו. וזה נקרא "הבא לטהר". זהו הזמן שהוא משקיע 
כוחות, בכדי לטהר עצמו מאהבה עצמית.
%break
ואז הוא בא לידי צער ומכאוב מזה שלא יכול לבוא לידי טהרה, אלא 
להיפך. כי כל פעם הוא רואה יותר את האמת, איך הוא שקוע באהבה 
עצמית, ואין הוא רואה באופק שום מציאות, שיכולה להוציאו מזה.
%break
ואז כשהוא מצטער על זה, הוא מקבל צורך לעזרת ה', שיעזור לו. ואז 
בא הסיוע מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו" 
(שבת ק"ד ע"א). וזה נבחן לאור כולו.
%break
ואז אומרים "לפום צערא אגרא", כלומר על מה שהוא מצטער שאין 
לו, את זה הוא יכול להשיג עבור הצער שלו. כדוגמא אדם מצטער 
שאין לו כבוד, אז הצער שלו מחייב אותו לעשות מעשים שכן יכבדוהו, וכדומה.
%S (הרב"ש. 158. "לפום צערא אגרא")
%break
%letter 11
11. אם הוא עובד הרבה, זה הוא השכר שהבורא נתן לו. היינו, שנתן 
מחשבה ורצון לעבוד עבודת הקודש. אם כן אין כאן כמו שנהוג 
בגשמיות, בשיעור שהאדם עובד, כל פועל מקבל שכר. היינו, תמורה 
עבור פעולתו. אלא כאן החידוש הוא, שהשכר הוא העבודה.
%break
ולפי זה נמצא, שהפירוש "שכרו הרבה מאוד", הוא, כמה הוא שיעור 
השכר, אין כאן ענין שנותן לו יותר שכר או פחות שכר. כי זה שייך 
לומר, דוקא בזמן שהאדם עובד בכדי לקבל שכר תמורת עבודתו, 
שייך ענין יתרונות וגרעונות. 
%break
מה שאין כן אם השכר הוא העבודה בעצמה, ואין כאן ענין שיקבל 
שכר תמורת עבודה. לכן כדי לרמז על זה, הוא אומר "שכרו הרבה 
מאוד", דוקא "לפי פעלו", משום שרק העבודה הוא השכר.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה" 1990)
%break
%letter 12
12. בזמן שיש לאדם כח השפעה לבד, אז אין לו היגיעה. ויש כלל 
לפום צערא אגרא. וכיון שיש לו כח השפעה לבד, ממילא אז חסרה לו 
היגיעה. ואם אין יגיעה אי אפשר לזכות לאור ה', כמו שאמרו חז"ל 
"לא יגעת ולא מצאת אל תאמין" (מגילה ו' ע"ב).
%break
ואם יש לו רק כח הקבלה, ואין לו נצוצי השפעה, כבר אי אפשר 
לעשות הבחירה, שיוכל להיות מואס ברע ובוחר בטוב, כי אז אין לו 
הכח שיוכל להכריע לכף זכות.
%break
לכן דווקא בזמן ששני הכוחות שוים, היינו כח הקבלה וכח ההשפעה, 
אז יש לו מקום עבודה ויגיעה, שיוכל להתגבר על ידי היגיעה ולהכריע 
לכף זכות. 
%break
ואז המעשה הזה שהכריע לכף זכות נקרא ולד, היינו שהקדוש ברוך 
הוא נותן רוח חיים בהמעשה הזה.
%S (הרב"ש. 274. "דווקא על ידי איש ואשה")
%break
%letter 13
13. יש לפרש דברי "בן הא הא", שאומר "לפום צערא". שמה שהאדם 
מצטער, מזה שהוא מרוחק מעבודת ה', אינו בא מצד האדם, אלא 
הקב"ה הוא נתן לו להרגיש זה, ולא האדם מכח עצמו.
%break
זאת אומרת, מזה שהקב"ה האיר לו את חשיבות של הרוחניות, 
בשיעור זה הוא מצטער, בזה שהוא מרוחק מרוחניות. לכן אין לומר, 
שהאדם, מה שבא לטהר, הוא עבודה מצד האדם. אלא הקב"ה נתן לו 
מחשבה ורצון לבוא ולטהר.
%break
נמצא, שזהו לא מצד עבודת האדם. שנוכל לומר, שהקדושה, מה שה' 
נתן לו, קדושה מלמעלה. גם האדם עזר לו. אלא "אין בלתך". 
%break
כי כנ"ל בדברי הזה"ק, שאין הבורא צריך קדושה משלהם, היינו 
מתחתונים, אלא הכל הוא עושה.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה" 1990)
%break
%letter 14
14. לפי מה שהוא עבד ונתן יגיעה, ולא רואה שום חיוב בעבודה, אלא 
להיפך, כל פעם הוא רואה יותר שלילי בעבודתו, כלומר שכל פעם הוא 
רואה, שלא רוצה לעבוד לטובת ה'. 
%break
אם כן, איך הוא יכול לבקש שכר, שנגיד, ש"שכרו הרבה מאוד על פי פעלו", 
אף על פי שלא רואה שום התקדמות. 
%break
אלא להיפך, שכל פעם הוא הולך אחורה, ומכל מקום הוא לא בורח 
מהמערכה, ולא מתרשל בעבודה. אלא הוא עובד, כאילו הוא כן 
מתקדם. 
%break
נמצא, ש"על פי פעלו" יהיה הפירוש, כפי מה שמתגבר בכל פעם, וכן 
לפי הצער והיגיעה שהוא משקיע בעבודה זו, זה גורם לו, שיוכל 
להשיג כלי וצורך אמיתי, שה' יעזור לו.
%break
נמצא, שזה לא דומה לגשמיות, ששם מקבלים שכר לפי התוצרת, 
כלומר שיש על מה להסתכל על עבודתו, שהוא עשה, וכאן להיפך.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "מהו לפום צערא אגרא" 1987)