ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book הרגל נעשה טבע שני
%break
%H הרגל נעשה טבע שני
%break
%letter 1
1. ע"י ההרגל שהאדם מרגיל עצמו באיזה דבר, אז הדבר הזה נעשה 
אצלו טבע שני. לכן אין שום דבר שהאדם לא יוכל להרגיש בו את 
מציאותו. 
%break
זאת אומרת, אף על פי שאין להאדם שום הרגשה בדבר, מכל מקום 
על ידי התרגלות בהדבר, האדם בא לידי הרגשה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי" ז'. "מהו, ההרגל נעשה טבע שני, בעבודה")
%break
%letter 2
2. אינו דומה היושב בביתו, כאילו עומד בפני מלך. זאת אומרת, 
שהאמונה צריך להיות, שירגיש כל היום, שהוא עומד בפני המלך. 
שאז בודאי יש לו אהבה ויראה בשלימות. 
%break
וכל זמן שלא הגיע לבחינת אמונה כזו, לא צריך לנוח ולשקוט, מטעם 
"כי זה חיינו ואורך ימינו", ושום פיצוים שבעולם לא ירצה לקבל. 
%break
והחסרון אמונה צריך שיהא נקלע באברו, עד שהרגל נעשה טבע שני, 
בשיעור "בזוכרי בו איננו מניח לי לישון".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". רי"א. "כעומד בפני מלך")
%break
%letter 3
3. כשהאדם מרגיל את עצמו לעבוד על דרך הכפיה, לעבוד בבחינת 
השפעה, אז גם השכל פועל לפי קוי השפעה. ואז אין שום מציאות 
שישאל השכל שאלת "מי", בזמן שהחושים כבר התרגלו לעבוד 
בבחינת השפעה. 
%break
כלומר, שאין החושים שואלים אז שאלת "מה העבודה הזאת?", 
מטעם שכבר הם עובדים בעמ"נ להשפיע, וממילא אין השכל שואל 
שאלת "מי".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 4
4. יש לדעת, בזמן העבודה, כשהרצון לקבל בא להאדם עם הטענות 
שלו, אינו מועיל שום ויכוחים עמו ושום שכליות, מה שהאדם חושב 
שהם טענות צודקות, לא יעזור לו, שיוכל לנצח את הרע שלו. 
%break
אלא כמ"ש "הקהה את שיניו", שפירוש רק ללכת במעשים ולא 
בויכוחים, שזה נקרא, שהאדם צריך להרבות כוחות על דרך הכפיה, 
שזה סוד מה שאמרו חז"ל "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". 
%break
כלומר, ע"י ריבוי התמדה אז ההרגל נעשה טבע שני.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 5
5. אלה אנשים שרוצים להכנס לדרך האמת, שיגיעו לבחינת 
הדביקות, צריכים להרגיל עצמם, שכל המחשבה דיבור ומעשה שלהם 
יהיו על הכוונה, שע"י זה שהם עושים מעשי המצות ועוסקים בתורה, 
תצמח מהעבודה זו נחת רוח להבורא, 
%break
ואסור להם לעשות חשבון, מה שהם יכולים לקבל מהבורא, עבור זה 
שהם רוצים לתת לו נחת רוח, זאת אומרת, שלא יעלו על 
מחשבותיהם, מה הבורא יתן להם, שתהיה להם היכולת להוציא 
מרשותו של הבורא לרשות שלהם, 
%break
שזה יגרום להם שיעשו שתי רשויות, היינו רשות הבורא ורשות של 
הנבראים, שזהו ההיפך מבחינת הדביקות.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "ענין בטחון" 1986)
%break
%letter 6
6. על ידי זה האדם מרגיל את עצמו באהבת הבריות, שהיא אהבת 
זולתו, אז הוא מסוגל להגיע למדרגת אהבת ה'. 
%break
ובזה יש לפרש, כל שרוח הבריות נוחה הימנו, שהכוונה שרוח הבריות 
נוחה ממנו, שהוא עוסק תמיד באהבת הבריות, ומשגיח תמיד על 
אהבת זולתו, אז גם רוח המקום נוחה הימנו, היינו שיש לו תענוג בזה 
שעושה רוח המקום, היינו להשפיע לה'. 
%break
מה שאין כן מי שעוסק באהבת עצמו, אז בטח שגם רוח המקום אינו 
נוחה הימנו.
%S (הרב"ש. 270. "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב'")
%break
%letter 7
7. כשעובד לשם ה', אין להגוף תענוג, משום שהוא אינו מקבל כלום. 
אבל כשמרגילין לעבוד בבחינת השפעה זוכין אחר כך לבחינת "אז 
תתענג על ה'". היינו, כשעובדים לשם ה', מקבלים תענוג.
%S (הרב"ש. 482. "כך היא דרכה של תורה - ב'")
%break
%letter 8
8. אם יש מקודם סיבה של קבלה, אזי הסיבה הזאת גורמת שירצה 
לעשות עוד מעשים בתורה ומצוות. מה שאין כן בחינת השפעה קשה 
לגוף לתת כח להוסיף, אלא כל פעם צריכים התגברות מחדש. מה 
שאין כן שלא לשמה נותן כח כל פעם להוסיף. 
%break
ועל ידי זה שהאדם מתרגל בעבודה בזמן ההכנה, יש לו כבר כלים 
מוכנים לעבודה בזמן שהולך על דרך השפעה.
%S (הרב"ש. 14. "כה תאמר לבית יעקב")
%break
%letter 9
9. בזמן שהגנב, היינו הרצון לקבל, לא מרגיש טעם בעבודה של 
קבלת עול מלכות שמים, אז כיון שהגוף מרגיל את עצמו לעבוד עבודה 
מה שהוא נגד רצונו, אז יש לו האמצעים, שיכול לבוא לידי עבודה, 
שיהיה רק במטרה לעשות נחת רוח ליוצרו. 
%break
כי כל כוונתו צריך להיות רק לה', כמ"ש "אז תתענג על ה'". היינו 
מקודם, כשהיה עובד לה', לא היה לו תענוג מעבודתו, אלא עבודתו 
היתה על דרך הכפיה.
%break
מה שאין כן כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בעמ"נ להשפיע, אז הוא 
זוכה להתענג על ה' מעבודה בעצמה יהיה לו תענוג וחיות. וזה נקרא, 
שגם התענוג יהיה אז לה' דווקא.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". כ'. "ענין לשמה")
%break
%letter 10
10. צריך להיות הכנה להתפילה, שירגיל את עצמו לתפילה, כאלו 
שיהיו פיו וליבו שוים. וזה יכולין לבוא שהלב יסכים ע"י ההרגל, שיבין 
שבחינת קבלה נקרא פירוד, ועיקר הוא דביקות בחיי החיים, שהוא סוד השפעה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קכ"ב. "להבין מה שמבואר בשולחן ערוך")
%break
%letter 11
11. ההבחנה שהאדם ידע שהוא מקבל רק מטעם מצוה היא, אם 
מרגיש בעצמו שהוא יכול לוותר על התענוגים, אף על פי שיש לו רצון 
וחשק, ורק מקבל על תנאי שרצון השם יתברך הוא כך, שזה נקרא 
שהוא מקבל רק מטעם מצוה. 
%break
ורק בזמן שהוא יכול לוותר על התענוגים, הוא יכול לבוא לבחינת 
מקבל על מנת להשפיע.
%break
וזה כלל, להרגיל את עצמו בויתורים, מוכרחים להרגיל את עצמו 
בתענוגים יותר קטנים, ואחר כך בתענוגים יותר גדולים, משום שתמיד 
הולכים מקל אל הכבד.
%break
וזה מקובל אצלנו, שהתענוג היותר גדול בעולם הוא להיות דבוק 
בהקדוש ברוך הוא בבחינת השגת אלקות.
%S (הרב"ש. 428. "זאת חקת התורה - ב'")
%break
%letter 12
12. האדם צריך להרגיל עצמו בכל דבר ודבר, לעשות השוואה בין זמן 
של יסורים לזמן תענוג, ולתת ברכה על הנס, שהוציא אותו מהיסורים 
למצב של תענוג. 
%break
ובזה תהיה לו היכולת לתת תודה לה', ולקבל הנאה בכלים החדשים, 
ממה שנתווספו לו עכשיו, בזמן שהוא שוקל את הב' זמנים זה לזה. 
ומזה האדם יכול להתקדם בעבודה.
%break
וזהו כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, לא חשוב מה האדם מקבל מהבורא, 
אם זה דבר גדול או דבר קטן. אלא חשוב עד כמה שהאדם נותן תודה 
להבורא. 
%break
בשיעור התודה שהאדם נותן, בשיעור זה מתגדלת הנתינה, מה 
שהבורא נתן.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "מהו הברכה "שעשה לי נס במקום הזה" בעבודה" 1991)
%break
%letter 13
13. אסור לו לאדם שיאמר, אני מחכה שה' יתן לנו רצון וחשק לעסוק 
בתורה ומצות. ובזמן שירגיש שאני מרגיש הרגשה טובה, אז אקיים 
את התו"מ. ואסור לומר, היות שאנחנו, "כחומר ביד היוצר", בידי 
הקב"ה, ומה מועילה ההתגברות שלנו לעבוד נגד דעתו של הגוף שלנו. 
%break
ואומרים לנו, שאל יסתכל האדם על הגוף שלו, מה שהוא דורש 
למלאות את רצונו, אלא צריכים להרגיל ולשכנע את הגוף שילך לפי 
חוקי התורה, בין שהוא מסכים או לא.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "כי יעקב בחר לו יה" 1986)
%break
%letter 14
14. האדם צריך לבטל צרכי עצמו בפני צרכי הכלל. והיות שהאדם 
צריך לבטל את דעתו ומחשבתו לפני ה', לכן הוא צריך להרגיל את 
עצמו בחיצוניות, הנקרא בחינת עשיה, הנקרא בחינת נעשה. 
%break
ושכל אלו הביטולים ישפיעו עליו, שיוכל לבטל את דעתו ומחשבתו לה'.
%S (הרב"ש. 821. "נעשה ונשמע - ב'")
%break
%letter 15
15. כשהאדם מתחיל את העבודה על מנת לקבל אזי הוא מרגיל את 
עצמו להיות זריז בעבודה. 
%break
ואזי אחר כך עם ההרגל הזה יוכל לשמש גם כן בעת שיתחיל לעבוד 
על מנת להשפיע, מפני שכלי הזריזות כבר קנה מזמן השלא לשמה.
%S (הרב"ש. 14. "כה תאמר לבית יעקב")