ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book לכוון את הלב
%break
%H לכוון את הלב 
%break
%letter 1
1. "חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, כדי שיכוונו 
את ליבם למקום" (משנה ברכות ה, א). 
%break
ולשון כיוון הוא יַשְׁרוּת הלב, והוא ליישר הלב שלא יהיה פזור בתאוות 
וחמדות עניני עולם הזה, רק שיהיה מכוון ומיושר לאביו שבשמים.
%S (רבי צדוק הכוהן מלובלין. "פרי צדיק")
%break
%letter 2
2. בזמן שרוצים ללכת בדרך העבודה, היינו בכוונת הלב, לכוון שכל 
עבודתו תהיה לשם שמים, אז מתחיל סדר העבודה. כלומר, 
שהרשעים, שישנם בלבו, הנקראים "רצון לקבל לעצמו", הם מתנגדים 
לעבוד לתועלת ה'. 
%break
אולם "זה לעומת זה עשה אלקים", כלומר כפי ערך שרוצה ללכת 
בדרך האמת, בשיעור זה מתגלה האמת של הרע שבו.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה" 1990)
%break
%letter 3
3. כיצד היא הכוונה. שיפנה ליבו מכל המחשבות, ויראה עצמו כאילו 
הוא עומד לפני השכינה. לפיכך צריך ליישב מעט קודם התפילה, כדי 
לכוון את ליבו, ואחר כך יתפלל. 
%break
חסידים הראשונים היו שוהין שעה קודם התפילה, ושעה אחר 
התפילה, ומאריכין בתפילה שעה.
%S (הרמב"ם. "משנה תורה")
%break
%letter 4
4. האדם צריך לעסוק בתורה לשמו של הקב"ה. השכינה נקראת שֵׁם, 
כי כל מי שעוסק בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא היה נברא. 
שאותה התורה שעוסק בה, תהיה כוונתו לרומם את הקב"ה, ולעשות 
אותו מכובד וחשוב בעולם.
%break
משמיענו פירושו של תורה לשמה, שהוא מסילות בלבבם, שיכוון 
בליבו, שבעסק תורתו ימשיך שפע הדעת לו ולכל העולם, כדי ששמו 
של הקב"ה יתגדל בעולם, כמו שכתוב, כי מלאה הארץ דעה את ה'. 
%break
ואז יקויים, והיה ה' למלך על כל הארץ.
%S ("זוהר לעם". תולדות, מאמר "ויקרא את עשיו ויאמר לא ידעתי יום מותי", סעיף 125)
%break
%letter 5
5. הגם שטבע של האדם הוא רק באהבה עצמית, ומה שהוא נגד זה 
קשה לו לעשות, עד כדי כך שכל האברים הם לו נגד, אבל יש ענין של 
כפיה. 
%break
היינו שטבע שהוא עוסק בתורה ומצוות, הוא לומד בעל כורחו, היינו 
שרוצה שיהיה רק לשם שמים. ואז הוא לומד וחושב רק בלימודים, 
שמדברים בענין להשפיע. 
%break
והגם שהגוף לא מסכים, אבל על ידי היגיעה, שהוא מתייגע את עצמו 
וכופה את גופו לעסוק על כוונה זו, והגם שרצונו שבלב אינו מסכים 
לכוונה זו, המאור שבה מחזירו למוטב.
%S (הרב"ש. 856. "סגולת תורה ומצוות")
%break
%letter 6
6. ענין "דברים היוצאים מן הלב, נכנסים ללב". אם כן, מדוע אנו 
רואים, אפילו אם כבר הדברים נכנסו להלב, ומכל מקום האדם נופל 
ממדרגתו?
%break
והענין הוא, שבזמן שהאדם שומע את הדברי תורה מרבו, תיכף 
מסכים לדעת רבו, ומקבל על עצמו לקיים דברי רבו בלב ונפש. אלא 
אח"כ, כשיוצא לאויר העולם, אז הוא רואה וחומד ומתדבק ברצונות 
הרבים המשוטטים בעולם. 
%break
אז הוא, ודעתו, ולבו, ורצונו מתבטלים ברוב. [...] ואז אין לו שום כח, 
שיוכל להכריע את הכלל.
%break
אלא עצה אחד יש לו אז, שיתדבק ברבו ובספרים, שזה נקרא "מפי 
ספרים ומפי סופרים". ורק בהתדבקותו בהם הוא יכול לשנות אז דעתו 
ורצונו לטוב. 
%break
אבל בויכוחים ובפלפולים מחודדים לא יעזרו לו אז לשנות את דעתו, 
אלא רק בסגולת הדביקות, כי היא סגולה נפלאה, שהדבקות מחזירו 
למוטב.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". כ"ה. "דברים היוצאים מהלב")