ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book להחזיר את הלב למוטב
%break
%H להחזיר את הלב למוטב 
%break
%letter 1
1. האדם, הנולד עם הרצון לקבל, ורוצה לתקן אותו בעמ"נ להשפיע, 
וכידוע שזהו נגד הטבע, רק עצה אחת ניתן לו, שרק ע"י מאור התורה 
יכול להפוך אותו, שיהיה בעמ"נ להשפיע, כנ"ל "בראתי יצר הרע, 
בראתי תורה תבלין" והמאור שבה מחזיר את הלב למוטב. 
%break
כנ"ל, ש"רע" נקרא המקבל לעצמו, ו"טוב" נקרא אם הלב שלו הוא רק 
להשפיע ולא לקבל.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 2
2. שהם לומדים תורה, בכדי לתקן את הלב, הם נקראים "חכמי לב". 
היות שכל דבר נקרא על שם הפעולה. 
%break
לכן התורה מה שלומדים תורה על כוונה זו, נקרא "חכמי לב" ולא 
"חכמי מוח", היות שהם צריכים את התורה לתיקון הלב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 3
3. אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב יש לכוון, שלבו 
יהיה ישר לשם השם ית'. ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע 
נחת רוח ליוצרו. וכשמתקן את לבו, שיהיה לב ורצון דקדושה, אז הלב 
הוא הכלי להשרות בו אור עליון. 
%break
וכשהאור עליון מאיר בתוך הלב, אז הלב מתחזק. ובכל פעם הוא 
מוסיף והולך. וזה נוכל לבאר מאמר חז"ל "וגדול התלמוד, שמביא לידי 
מעשה". שפירושו, שע"י אור התורה הוא בא לידי מעשה, שהמאור 
שבה מחזירו למוטב. 
%break
וזה נקרא בחינת מעשה. זאת אומרת, שהאור התורה עושה לו בנין 
חדש בהלב.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ח. "קשר האדם אל הספירות")
%break
%letter 4
4. אומר הר"א [הרבי אברהם] אִבּן עזרא ז"ל [...] וזה לשונו "דע כי כל 
מצות הכתובות בתורה, או המקובלות שתקנו האבות, אף על פי 
שרובם הם במעשה או בפה, הכל הם לתקן הלב. כי כל לבבות דורש 
ה', וכל יצר מחשבות מבין. 
%break
וכתוב, "לישרים בלבותם", והיפך זה, "לב חורש מחשבות אָוֶן", ודע, 
כי התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 5
5. התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב, כלומר, שהשיגו לב, לאהוב 
אותו ויחמדהו, שהם נקראים בלשון חכמים חכמי לב להיות שאין שם 
עוד רוח הבהמי היורד למטה, שאין היצה"ר שורה אלא בלב פנוי מחכמה.
%S (בעל הסולם. הקדמה ל"ספר פנים מאירות ומסבירות", אות י')
%break
%letter 6
6. התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב. כי התיבות כגויות, והטעמים 
כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל עמלו שוא ועמל ורוח, כמו המייגע 
עצמו לספור הדפין והתיבות שבספר רפואה, 
%break
שמזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור, וכמו גמל נושא משי, והוא לא 
יועיל להמשי, והמשי לא יועילנו.
%S (בעל הסולם. הקדמה ל"ספר פנים מאירות ומסבירות", אות י')
%break
%letter 7
7. האדם, בעת שרצונו הוא רק לעשות נחת רוח ליוצרו, אז הלב שלו, 
שרוצה להנות מלתת משהו להמלך, שיהיה לו הנאה, הוא מוצא רק 
דבר אחד, שהמלך יכול להנות מזה, שהם יקחו ממנו את הטוב 
והעונג, מה שהוא רוצה לתת להנבראים. 
%break
היות שיש מגדול מלא כל טוב, והוא רוצה להיות האורח אצל הקב"ה, 
שיכנס לתוך המגדול ולקבל ממנו הנאה, שזה הנאת המלך. נמצא, 
שהאור התורה, שהאדם רוצה לקבל בבחינת "תורת חיים", הוא 
בשביל לבו של אדם. כלומר, שיהיה לו במה להנות להמלך.
%break
וזה שכתוב "ואתה תדבר אל כל חכמי לב, אשר מלאתיו רוח חכמה". 
כלומר, שרוח החכמה מלאתיו. למי, לחכמי לב, כנ"ל. 
%break
והכוונה על האור, שהאור בא לחכמי לב. שהלב הנקרא רצון, ורוצה 
לקבל את תורת חיים, בכדי להנות בזה להבורא.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 8
8. הנוקבא בסוד מה שמנהגת את כל העולמות נקראת "לב", כי בסוד 
זה ניתן הלב באדם, והלב הוא המבין והמרגיש. וכן כל הפעולות של 
כל העולמות מגיע ההרגש אל הנוקבא, כי היא המתפעלת מן 
התחתונים. ונמצא כי כל הלבבות שבכל אנשים, אינם אלא חלקים מן הלב הזה. 
%break
פירוש - כל הנשמות הם נשרשים בנוקבה, ולכן נקראים חלקים שלה, 
וכן הם המ"ן שלה, כי היא אינה נקראת שלימה אלא אם כן היא באה 
בכללות כל ענפיה.
%S (הרמח"ל. "אדיר במרום")
%break
%letter 9
9. "מוח" נקרא בחינת חכמה. "לב" נקרא בחינת בינה, שהוא אור 
דחסדים. והמוח יכול לשלוט, היינו יכולה להיות לו השליטה שיאיר זה 
דווקא בזמן שיש לו לב, שהוא בחינת חסדים. 
%break
כי מטרם שיש לו חסדים אין שליטה לאור החכמה, אינו הוא יכול 
להאיר, ונקרא אז בחינת "לילה".
%S (הרב"ש. 942. "בענין מוח שליט על הלב")
%break
%letter 10
10. בזמן שכל מעשיו הם רק להשפיע, שאז הוא בבחינת "חכמי לב" 
כנ"ל, הוא בא לבחינת "תורת חיים", שהוא שמותיו של הקב"ה, ששם 
נמצא את הטוב והעונג, שהיה ברצונו יתברך לתת לנבראים.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)