ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ו
%book תע"ס-ו. חלק-טז. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%page 2040
%letter א
א) מהו א"א במקום ז"א עומד.
%break
%letter א
א) מבחינת מצב הקבוע באצילות, נמצא א"א עומד במקום ז"א 
דנקודים. כי הראש דעתיק לקח מקום ג"ר דנקודים, וז"ת דעתיק, ז"ת 
דנקודים, וא"א מלביש מפה ולמטה דעתיק, שהוא ז"ת דעתיק, הרי 
עמידתו דא"א במקום ז"ת דנקודים, שהם ז"ת. (אות פ"א).
%break
%letter ב
ב) מהם א"א ואו"א וזו"ן דקליפות.
%break
%letter ב
ב) אין א"א בקליפות, רק בעולם היצירה ועשיה. כי הקליפות נבנו 
מחורבנם וחסרונם של הקדושה שנעשה בהם ע"י החטא דאה"ר, 
והנה מטרם החטא, כבר היו זו"ן במקום א"א ואו"א דאצילות, ובי"ע 
היו במקום ישסו"ת וזו"ן דאצילות. 
%break
ומסבת החטא נפגמו כל אלו המוחין הגבוהים שבאו בסוד מוחין 
דתוספת, ולא נשאר בהם זולת המוחין הקבועים דאצילות, וירדו זו"ן 
לו"ק ונקודה, ובי"ע ירדו תחת הפרסא דאצילות.
%break
ובעת שהיו בי"ע בעולם האצילות היו משתמשים שם בבחינת כלים 
דאחורים לאו"א עלאין ולא"א ולעתיק דאצילות כי בבריאה היה המסך 
דבחי"ב הממשיך קומת או"א עלאין הראוים להלביש לג"ר דא"א. 
%break
וביצירה היה המסך דבחי"ג שהמשיך מוחין דע"ב מג"ר דא"א. 
ובעשיה היה המסך דמלכות שהמשיך מוחין דיחידה מעתיק.
%break
ואחר שנפגמו אלו המוחין מחמת החטא, ובי"ע נפלו מתחת הפרסא 
דאצילות: נאבדו מהבריאה המוחין של ג"ר דאו"א, ואע"פ שיש להם 
עוד מוחין דס"ג, אמנם אינם ראוים עוד להלביש בחינת ג"ר דא"א, כי 
אין הארת ע"ב יורדת משהו מתחת הפרסא המסיימת להאצילות. 
%break
ולפיכך נבחנים המוחין דס"ג דבריאה, שאין להם אלא בחינת מחזה 
ולמטה דאו"א עלאין, ולכן כל זה השיעור שמחזה ולמעלה דאו"א 
שנאבד מהם, נפל אל הקליפות שכנגד פרצופי בריאה דקדושה ונבנו 
מהם קומת או"א דקליפה. 
%break
וכן היצירה שהיה להם המוחין דע"ב בעת היותם באצילות, כי היו 
הכלים דאחורים שלהם, כנ"ל, ועתה נשארו בו"ק בלי ראש, והנה כל 
שיעור זה דמוחין דע"ב, נפל אל הקליפות שכנגד הפרצופים שבעולם 
היצירה, ונבנה מהם א"א דקליפות. 
%break
ועולם העשיה שהיה להם בעת היותם באצילות בחינת יחידה, שהיו 
הכלים דאחורים לבחינת יחידה כנ"ל, שעתה לא נשאר בהם זולת 
בחינת ג' גו ג', הנה כל שיעור זה דקומת יחידה נפל לקליפות שכנגד 
הפרצופים שבעולם עשיה. ונבנה מהם עתיק דקליפות.
%break
באופן, שקליפות דעולם הבריאה יש להם ד' פרצופים מאו"א ולמטה. 
ובעולם היצירה יש להם ה' פרצופים מא"א ולמטה. ובעולם העשיה יש 
להם ו' פרצופים מעתיק ולמטה. וזה הכלל כי בחינה העליונה כוללת כל 
מה שלמטה ממנה. 
%break
גם תזכור, כי מן האורות לא נפלו כלום לקליפות, כי באורות נוהג רק 
הסתלקות בלבד. ומה שנאמר שלבריאה דקליפה נפלו הג"ר דאו"א, 
וביצירה דע"ב דא"א, ובעשיה בחינת היחידה מעתיק, היינו רק בחינת 
הניצוצין והכלים דאחורים ששמשו לאורות הללו, 
%break
%page 2041
אבל לא ח"ו האורות ועי' להלן בתשובה ג' בסמוך (אות רמ"ב רמ"ז 
רמ"ח ורמ"ט).
%break
%letter ג
ג) מהם אבי"ע דקליפות.
%break
%letter ג
ג) כל הפרצופים שבג' עולמות בי"ע דקליפות נתבאר לעיל בתשובה ב' 
עש"ה. ובעולם אצילות דקליפה, אין בו רק ב' פרצופים ז"א ונוקבא 
לבד. כי מג"ר דאצילות אינו נופל ח"ו כלום לקליפות. והטעם הוא, כי אין 
מציאות הקליפות אלא בחלל הפנוי, 
%break
דהיינו מתחת הסיום של הקו דא"ס ב"ה, שהוא תחת המלכות 
המסיימת לכל הקדושה, והנה בצמצום א' היה זה תחת רגלי א"ק 
העומדים על הנקודה דעוה"ז. 
%break
אמנם בצמצום הב' שעלתה מלכות המסיימת למקום בינה דגופא, 
שהוא בחינת החזה דפרצוף תנה"י דס"ג דא"ק, והופרס שם הפרסא 
המסיימת אל הקדושה, ויצאו ב"ש ת"ת ונהי"מ דפרצוף זה לבחינת 
חלל הפנוי (כנ"ל אות ג') שהם נעשו למקום ג' עולמות בי"ע, 
%break
הנה אז תפסו הקליפות כל שיעור ג' העולמות בי"ע, מפאת שנעשו 
בחינת חלל פנוי.
%break
ונודע, שסבת השבירה היתה, מכח הארת אור חדש דע"ב ס"ג, שחזר 
והוריד הה"ת מעינים שנעשה בצמצום ב', וחזרה המלכות המסיימת 
לנקודה דעוה"ז, והמלכות המזדווגת למקום הפה. 
%break
ונמצאים אח"פ שנפלו מע"ס דראש, חזרו ונתחברו אל הראש, ותנה"י 
שנפלו מהע"ס דגוף, לבחינת חלל הפנוי, חזרו ונתחברו אל הגוף של 
הז"ת דנקודים, ואז היו מתפשטים האורות דאצילות לבי"ע למקום 
הקליפות אמנם מטרם שנתפשטו נשברו ומתו, 
%break
כי כח הפרסא התתקף עליהם, ונסתלק האור למקומו, והכלים נתערבו 
בהקליפות העומדים שם בכל בי"ע, כי שם מקומם כנ"ל. אמנם הכלים 
דאחורים של הג"ר לא מתו, כי אין מיתה אלא בחינת הנפילה לחלל 
הפנוי ששם הקליפות כנ"ל, 
%break
ואח"פ שנפלו מג"ר, לא נפלו זולת למקום הז"ת דנקודים שממעלה 
מפרסא. כי זה הכלל, שאין הכלים דאחורים נופלים, רק אל המדרגה 
התחתונה הסמוכה להם. ורק האחורים דגוף, שהמדרגה הסמוכה 
להם הוא מקום בי"ע נמצאו נופלים לקליפות, אבל לא הג"ר.
%break
ומזה הטעם גם בירידה העולמות שע"י החטא דאדה"ר, לא ירדו מג"ר 
כלום להקליפות אלא רק שנתבטלו כל הכלים דאחורים שלהם, ונפלו 
למקום הגוף שהוא זו"ן. אלא רק הכלים של זו"ן דאצילות, אשר 
המדרגה התחתונה שלהם הוא מקום בי"ע, 
%break
נמצאו הכלים דאחורים שלהם שנפלו לקליפות. ולפיכך, אין לבחינת 
אצילות דקליפות רק ב' פרצופי זו"ן לבד. ובבריאה ד"פ: או"א וזו"ן. 
וביצירה ה"פ: א"א ואו"א וזו"ן. ובעשיה ו"פ עתיק וא"א ואו"א וזו"ן. 
(אות רס"ט).
%break
%letter ד
ד) מהו או"מ תחת רגלי יושר א"ק.
%break
%letter ד
ד) הקו דא"ס ב"ה בצמצום א', נסתיים על נקודה דעוה"ז, כי שמה 
בחי"ד שלא תוכל לקבל מאורו יתברך מפאת הצמצום שנעשה עליה, 
וע"כ נסתיים שם הקו. ושם נסתיימו רגלי א"ק המלביש על קו א"ס 
ב"ה. 
%break
וכמו שסופו של יושר הוא בנקודה האמצעית, שהיא מעל הנקודה 
דעוה"ז, כן סופם של המקיפים דעגולים הוא בהנקודה דעוה"ז, אלא 
שאין ענין מעלה מטה נוהג בעגולים וע"כ סופם הוא מרכזם. כלומר, 
שבחינת חלל הפנוי של העגולים היא בנקודה המרכזית שלהם, 
%break
שהיא הנקודה דעוה"ז. ונמצא, שעיגול האחרון של המקיפים הוא 
המקיף ביותר סמיכות אל הנקודה דעוה"ז, ואל תחת רגלין דא"ק. 
ועיגול זה האחרון של המקיפים, נקרא בשם "או"מ שמתחת רגלי 
היושר דא"ק". 
%break
כי אחר העיגול זה האחרון, כבר נסתיים כל האור, של המקיפים, כי 
הוא מקיף מקום החלל הפנוי, שהיא הנקודה דעוה"ז, שעליה 
מסתיימים ג"כ רגלי א"ק, ונמצא שהוא מקיף גם את סיום רגלין דא"ק. 
(אות ג').
%break
%page 2042
%letter ה
ה) מהו אור אצילות.
%break
%letter ה
ה) אור אצילות, פירושו אור החכמה, כי כח"ב זו"ן, מוכנים א"ק ואבי"ע, 
ואע"פ שיש גם בינה וזו"ן באצילות שאין בהם אור החכמה, עכ"ז, אין 
בהם מסך מפסיק על אור החכמה, והם ראוים לעלות ולהלביש את 
החכמה. 
%break
משא"כ בעולם הבריאה, יש מסך מפסיק על אור החכמה, ואין בהם 
אלא קומת ס"ג בבחינת חסדים מכוסים ונפרדים מאור החכמה. 
ולפיכך הם נקראים אור של תולדה, ובריאה חדשה, כי החסדים שבהם 
נפרדו מחכמה, שלא היה כזה באצילות. 
%break
ונבחן, שבעת שאור האצילות יורד אל הבריאה, הוא יורד דרך מסך 
שיש בין האצילות לבריאה, והמסך הזה מפריד החכמה שבו ומשאירו 
באצילות ומעביר רק חסדים מופרשים מחכמה (אות ל"ד ל"ו).
%break
%letter ו
ו) מהו אור בריאה.
%break
%letter ו
ו) אור בריאה הוא בחינת חסדים מופרשים מחכמה, וע"כ הם מכונים 
בריאה חדשה, ואור שאינו אור עצמות רק אור של תולדה. (שם) עי' 
תשובה ה'.
%break
%letter ז
ז) מהו אור החדש.
%break
%letter ז
ז) כל הקומות שיצאו בעולם האצילות, מכונים אור הישן, או ב"ן. 
ובחינת הזכרים לאפוקי ממה שנשאר מאורות וכלים של הנקודים אחר 
שביה"כ, וכן כל האורות אצילות, וכן כל הכלים ואורות וניצוצין דז"א, 
העולים ונבררים מהקליפות כל אלו מכונים מ"ה החדש, 
%break
או אור החדש, והוא דכל פרצופי אצילות, הם ממ"ה החדש, דהיינו ע"י 
הזווגים שנעשו מחדש אחר שביה"כ, כדי לתקן ולהחיות את המתים. 
(אות י"ז).
%break
%letter ח
ח) מהו אור הישן.
%break
%letter ח
ח) האורות וכלים שנשארו מעולם הנקודים נקראת אור שיצא מנקבי 
עינים. ניצוצין וכלים הנבררים והולכים מבי"ע מבין הקליפות, כל אלו 
מכונים בשם אור הישן, או ב"ן, והוא להורות שהם שמשו מכבר בעולם 
הנקודים מטרם שביה"כ. 
%break
ומהם נעשו פרצופי הנקבות שבעולם האצילות. עי' לעיל תשובה ו'. 
(אות י"ז).
%break
%letter ט
ט) מהו אור עובר דרך מסך.
%break
%letter ט
ט) אור עובר דרך מסך, פירושו, ע"י זווג דהכאה, שהמסך מחזיר האור 
לאחוריו בסוד או"ח, שלפי מדת העביות שבמסך כן הוא שיעור קומה 
שהאו"ח מלביש, כנודע. והזווג שנעשה לצורך הבריאה, נתוסף עוד 
ענין חדש, שהמסך נכלל בהפרסא שבין אצילות לבריאה, 
%break
וע"כ נעשה המסך הזה דבחי"ב שעליו נעשה הזווג דהכאה הנ"ל, 
בבחינת מסך מפסיק על אור חכמה, ואינו מלביש רק חסדים מופרשים 
מחכמה. (אות ל"א).
%break
%letter י
י) מהו אור עובר קצתו דרך מסך.
%break
%letter י
י) כבר נתבאר לעיל בתשובה ט'. אמנם ענין "קצתו" פירושו, שהמסך 
שעליו נעשה הזווג לצורך בריאה, הפריש בהאור ישר קצתו מקצתו, 
דהיינו שהפריש אור החסדים מאור החכמה, וזה מכונה אור עובר 
קצתו דרך מסך. 
%break
וע"כ נקרא האור הזה, אור של תולדה ובריאה חדשה. כנ"ל בתשובה 
הסמוכה. (אות רל"ג).
%break
%letter יא
יא) מהו אור עינים.
%break
%letter יא
יא) קומת הקטנות שיצאה בעולם הנקודים, שנתקנו לבחינת הנקבות 
דפרצופי או אור העינים. והוא בחינת קומה שיצא על מסך דבחי"א 
בצירוף הה"ת שעלה ונכלל במסך הזה. (אות ב').
%break
%letter יב
יב) מהו אור שאינו עצמות.
%break
%letter יב
יב) אור החכמה מכונה אור עצמותי, וכן ס"ג דאצילות, אע"פ שהוא אור 
חסדים מכוסים, מ"מ נבחן לבחינת אור עצמותי כי הוא בחינת ג"ר של 
הבינה, כי הבינה היא עצמות חכמה, אלא שהיא חושקת בחסדים, 
כנודע. 
%break
%page 2043
אבל קומת ס"ג שבבריאה, הוא אור שאינו עצמותי, אלא אור חסדים 
נפרש מחכמה. כנ"ל בתשובה ה'. (אות ל"ו).
%break
%letter יג
יג) מהו אור עצמותי.
%break
%letter יג
יג) עי' לעיל תשובה י"ב.
%break
%letter יד
יד) מהו אור עקרי השורשי.
%break
%letter יד
יד) כל מדרגה יוצאת מקודם בהעליון שלה, ואח"כ יורדת משם 
למקומה. ונבחן, שעיקר האור ושורשו הניחה בעליון שלה, והיא קבלה 
ממנו רק בחינת ענף. 
%break
וכן הע"ס דנקודים אשר העליון שלהם הוא ס"ג דא"ק, הנה עיקר אור 
שלהם הניחו בפנימיות א"ק מטבורו ולמטה, שהם נקראים מ"ה וב"ן 
דא"ק, והענפים יצאו לחוץ שהם הע"ס דנקודים. (אות ו').
%break
%letter טו
טו) מהו אור של תולדה.
%break
%letter טו
טו) אור דבי"ע נקרא אור של תולדה. עי' לעיל תשובה ה'. (אות ל"א).
%break
%letter טז
טז) מהו איכות המקום.
%break
%letter טז
טז) כמות המקום, פירושו שיעור המספר של מדרגות הנמצא בהמקום 
ההוא. איכות המקום, פירושו, שיעור חשיבותו של המדרגה הנמצא 
בהמקום. (אות נ"ט).
%break
%letter יז
יז) מהו אילנא רברבא.
%break
%letter יז
יז) אילנא רברבא הוא ז"א, אילנא זעירא היא נוקבא דז"א. (אות מ"ז).
%break
%letter יח
יח) מהו אילנא זעירא.
%break
%letter יח
יח) עי' לעיל תשובה י"ז.
%break
%letter יט
יט) מהי ארץ ישראל.
%break
%letter יט
יט) ארץ ישראל היא בחינת יצירה שבעוה"ז. כי העוה"ז נחלק לפי ערכו 
לבי"ע: שמקום המקדש הוא בחינת בריאה דעוה"ז. וא"י הוא בחינת 
יצירה דעוה"ז. וחוץ לארץ הוא בחינת עשיה דעוה"ז. (אות מ"ט).
%break
%letter כ
כ) מהו אדה"ר נתמעט למאה אמה.
%break
%letter כ
כ) מקודם החטא, היה אדה"ר תופס כל ג' העולמות בי"ע, שעלו ונעשו 
לבחינת ישסו"ת וזו"ן דאצילות. ואחר החטא נפגמו העולמות, וירדו 
למטה מפרסא דאצילות. וכל אברי הנשמה של אדה"ר נשרו ממנו, 
ונשארו בו רק מאה כתרים מעשרה פרצופי בי"ע. 
%break
שהם: זו"ן דבריאה, ואו"א וזו"ן דיצירה, ואו"א וזו"ן דעשיה. והם מכונים 
מאה אמה. (אות קי"ג).
%break
%letter כא
כא) מהו אדה"ר מקודם החטא.
%break
%letter כא
כא) מקודם החטא היה לו בחינת נר"ן דאצילות, שהיה תופס קומת ג' 
העולמות בי"ע, שכבר נעשו אז נר"ן דאצילות. ולאחר החטא נתמעט 
בשנים: א' שירד למטה מפרסא דאצילות עם בי"ע. 
%break
%page 2044
וב' כי לא נשארו לו מהם רק מאה נפשות, מי' פרצופי בי"ע. כנ"ל 
בתשובה כ'. (א' תתקנ"ז ד"ה וזה).
%break
%letter כב
כב) מהם אלהים אחרים שבין הדבקים.
%break
%letter כב
כב) גם מקודם החטא דאדה"ר, היה עולם העשיה אב"א, משמשים 
בכותל דחג"ת: חציו משמש לז"א וחציו לנוקבא, שהכותל הזה ממשיך 
להם אור דחסדים מאמא. ובחינת אחוריהם, שהיא כותל דנה"י, היא 
מסתתרת ביתה, כי היא צריכה למ"ן דמלכות, 
%break
דהיינו אל הבירורים של ל"ב האבן, שאינם מתגלים רק בגמר התיקון, 
בסוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. כנודע. ועד"ז הוא ביצירה 
ועשיה, שהם בחינת זו"ן. ולפיכך יש אל הקליפות אחיזה גדולה בנה"י 
דנוקבא אלו, 
%break
דהיינו בעשיה שה"ס אחורים ביתה, כי בין הדבקים, נמצא השורש של 
ל"ב האבן הנ"ל, שהם כל שורשם של הקליפות, ונקרא אלהים אחרים, 
דהיינו אלהים הנדבקים באחורים האלו שאין להם בירור. (אות קמ"ה).
%break
%letter כג
כג) מהם אלפים אמה תחום שבת.
%break
%letter כג
כג) עיקר מקום העולמות ומדרגתם באמיתתם, הוא כבחינה השניה 
שהיה בע"ש קודם החטא. שאז היה ז"א במקום א"א, ונוקבא במקום 
או"א, ועולם הבריאה במקום ישסו"ת, ועולם היצירה במקום ז"א, וד"ר 
דעשיה במקום נוקבא דז"א אב"א עם היצירה, 
%break
ושש תחתונות דעשיה, היו בשש ראשונות דעולם הבריאה. ונשארו 
עשרים וארבע ספירות, שהם ד"ת דבריאה וי"ס דיצירה, וי"ס דעשיה, 
פנוי וריק וחלל מכל אור. אלא שעשר הספירות הראשונות, שהם ד"ת 
של הבריאה ושש ראשונות דיצירה, היו בסוד תחום שבת, 
%break
שהוא אלפיים אמה, וי"ד ספירות שלאחריהם, דהיינו מחזה דיצירה 
ולמטה, היו מחוץ לתחום שבת, דהיינו שהיו מדור קבע אל הקליפות. 
והשש תחתונות דעשיה, שלא עלו אל האצילות, אלא שנשארו בשש 
ראשונות של עולם הבריאה, היו בסוד עיבורה של עיר, 
%break
כי היו כדמיון אשה עוברה, שהעובר בולט ויוצא מחוץ מגופה. פי': כי 
עיר ה"ס עולם האצילות, ששם כבר היו כל העולמות, והפרסא 
שמתחת עולם אצילות, הוא סיומה של העיר. 
%break
כי בסוד צמצום ב', עלתה מלכות המסיימת ממקום הנקודה דעוה"ז, 
למקום החזה דפרצוף תנה"י דא"ק, ומחזה ולמטה שהם ב"ש ת"ת 
ונהי"מ, נעשו לחלל פנוי וריקן כמו הנקודה דעוה"ז, (כנ"ל דף א' 
תתפ"ט אות ג'). 
%break
אשר ב"ש תחתונים דת"ת, שהם ז"ת דבינה דגופא, נעשו מקום לעולם 
הבריאה, ונה"י ליצירה והמלכות לעשיה. וע"כ נעשו גם עתה אחר 
יציאת עולמות בי"ע ועליתן אל האצילות, לבחינת חלל פנוי כמטרם 
התפשטות ג' העולמות בי"ע. 
%break
לבד משש ראשונות דבריאה, שלא נעשו לחלל ריק ופנוי, כי נשאר שם 
שש תחתונות דעשיה דקדושה. והוא מטעם כי עולם הבריאה נעשה 
מבחינת ז"ת דבינה דגוף, ואע"פ, שגם היא ירדה למטה מפרסא, 
אמנם לא היה זה מחמת עצמה, 
%break
אלא מטעם שהיא בחינת שורש לזו"ן, שה"ס אבא הוציא אמא לחוץ 
אודות בנה, כי אין צמצום נוהג בבינה כלל, להיותה כולה בחינת אור 
חסדים, ואין צמצום נוהג באור חסדים, כנודע. וע"כ נעשה תמיד הז"ת 
דבינה לבחינת בטן אל עיבורם של הזו"ן. 
%break
וז"ש הרב שאלו שש ראשונות דבריאה, שהם ז"ת דבינה הם כדמיון 
אשה עוברה שהעובר בולט ויוצא מחוץ לגופה. כי אלו הז"ת דבינה 
נחשבים לבחינת שורש ובטן אל הזו"ן, אשר מבחינת גופה של הבינה 
עצמה נחשבת לאצילות גמור, 
%break
כי אין בחינת צמצום שולט במשהו על אור הבינה, אלא מבחינת הזו"ן 
הכלולים בז"ת שלה, בבחינת עובר במעי אמו, היא מוכרחת להמצא 
מחוץ לאצילות תחת הפרסא, ונחשב יציאה זו בערכה, כמו הבליטה 
של הבטן דאשה עוברה, הבולט ומתרחק מהגוף לחוץ, 
%break
אמנם הבליטה עוד דבוקה בגופה, וע"כ כמו גופה נחשב, אע"פ שהוא 
מחוץ לגופה.
%break
וע"כ נבחנים שש הראשונות דבריאה כמו בטן הבולט מאצילות לחוץ. 
וה"ס עיבורה של עיר הנחשב עוד כמו העיר, כי ה"ס ע' אמה ושירים 
שנותנין על העיר בבחינת עיבורה של העיר. ואין מודדין התחום שבת, 
אלא מלאחר הע' אמה ושירים. 
%break
כן כאן מתחילים האלפיים אמה תחום שבת, אחר שש הראשונות 
דבריאה. שהם ד"ת דבריאה וו"ר דיצירה שהם י' ספירות. כי שש 
הראשונות של הבריאה נחשבים עוד כבחינת האצילות אע"פ שהם 
מחוץ לה. (אות פ"ד ופ"ה).
%break
%page 2045
%letter כד
כד) מהי אם הבנים.
%break
%letter כד
כד) אלו השמות או"א, נתחדשו עם צמצום ב', כי מקודם לכן היו 
נקראים חכמה ובינה. והוא מטעם שכתב הרב לעיל דף תתפ"ב אות 
ל"ב. שחכמה הוציאה הבינה לחוץ, כדי להשקות את הגן וליינקא ליה, 
שהוא הז"א, 
%break
כי אי אפשר להתהוות שום מוח לז"א עד שתצא אמא לחוץ ע"ש. פי': 
כי זו"ן מצד שורשם בע"ס דאו"י, לא היו ראוים לשום מוחין, כי ז"א 
משורשו הוא ו"ק, ונוקבא מצד צמצום א' היא רק בחינת נקודת הסיום 
ומדת הדין. 
%break
ואם היה נשאר כך, לא היה שום תיקון לעולם הזה, שיצא בבחינת חלל 
הפנוי. וז"ס תחילה נברא העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקים 
שיתף עמו מדת הרחמים. כי מבחינת צמצום א' לא היה מגיע שום 
תיקון לעוה"ז כנ"ל, 
%break
ע"כ העלה המלכות במקום בינה, שהיא מדת הרחמים, ונשתתפו 
שתיהן יחד, הן בבחינת מלכות המזדווגת, שעלתה לנקבי עינים שהיא 
בינה דרישא, והן במלכות המסיימת שעלתה מנקודה דעוה"ז לבינה 
דגופא, שהיא מקום החזה, 
%break
ותנה"י דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, יצאו לחלל פנוי כנ"ל. ותיקון זה 
נבחן, כי חכמה דראש הנקראת עינים, הוציאה בינה דראש, דהיינו 
לז"ת דבינה שנקראים אזן, לחוץ מראש, דהיינו לבחינת גוף כי ג"ר 
דבינה לקח לבחינת נוקבא שלו, הנקראת נקבי עינים. 
%break
ומכח זה גם ז"ת דבינה דגופא, הנקראים ב"ש ת"ת שמחזה ולמטה, 
יצאו לחלל הפנוי לגמרי לאחר נקודת הסיום, כנ"ל. והיה זה כדי 
להשקות את הגן, שהם זו"ן, כי בזה נעשה אפשרית להמשיך מוחין 
לז"א וז"א לנוקבא. בסו"ה מנחל בדרך ישתה ע"כ ירום ראש. 
%break
וכיון שנתמעטו החכמה ובינה כל כך, בשביל הזו"ן, ע"כ קנו השמות 
אבא ואמא, שהם כדמיון אבא ואמא שאינם משגיחים על עצמם, אלא 
רק לגדל את בניהם. 
%break
ולכן נקראים הז"ת דבינה, שהם ישסו"ת בשם "אם הבנים" כי לקחה 
על עצמה מיעוט הגדול הזה לצאת מבחינת ראש לגוף, ומבחינת 
אצילות אל חלל פנוי, בכדי לגדל את הבנים זו"ן במוחין. (אות ל"ב).
%break
%letter כה
כה) מהם אמא זו"ן שבבריאה דקליפות.
%break
%letter כה
כה) עי' לעיל תשובה ג'.
%break
%letter כו
כו) מהו אמר לעולמו די.
%break
%letter כו
כו) נודע, שבי"ע משורשו, אין בו אלא רק בחינת האחורים דפרצוף 
נקודות דס"ג, דהיינו רק ב"ש ת"ת ונהי"מ בלבד, ואין בו מבחינת 
הכלים דפנים, דהיינו מבחינת למעלה מחזה ולא כלום, ומבחינה זו, 
היה כולו מקום קליפות. 
%break
כי כבר נמצא מתחת המלכות המסיימת שעלתה למקום החזה, שהיא 
הפרסא דמתחת האצילות. אמנם אחר שביה"כ דז"ת של הנקודים, 
שנשברו פנים ואחור. כי הכלים שמחזה ולמעלה דז"ת דנקודים נפלו 
ג"כ לבי"ע ומתו, ונתערבו עם הכלים דאחורים שלהם, 
%break
הנה עירוב זה גרם שנתפשט המקום בי"ע עצמו כפרצוף שלם, כי 
הרויח ג"כ בחינת הכלים דפנים שמחזה ולמעלה, הנקראים חב"ד 
חג"ת עד החזה, שזה הגיע לו מחמת שבירת הכלים דפנים דז"ת 
שנפלו שם כמבואר. 
%break
ובריאה יצירה עד החזה של עולם היצירה של עתה, הם בחינת חב"ד 
חג"ת וכלים דפנים דמקום בי"ע, ומחזה של היצירה ולמטה, שהם י"ד 
ספירות, הם בחינת האחורים של מקום בי"ע. ולאחר החטא ירדו שם 
הד"ת דיצירה וע"ס דעשיה. 
%break
באופן, שאותם ב"ש תחתונים דת"ת ונהי"מ שנתמעטו מתחילה, 
מפרצוף נקודות דס"ג לבחינת חלל פנוי, שהיו תופסים מקום כל ג' 
העולמות בי"ע, מן הפרסא דאצילות עד לעוה"ז, הנה עתה אחר 
שביה"כ, נתצמצמו וירדו אחר החזה דיצירה, 
%break
ואינם תופסים רק י"ד ספירות לבד. וכל זה גרם העירוב דפנים ואחור 
דז"ת נקודים, כמבואר.
%break
%page 2046
וז"ס עירובי תחומין. שע"י עירוב מותר ללכת עוד אלפים אמה. שזה 
מורה על מקום של אלו ב' העולמות בריאה ויצירה עד החזה, שאע"פ 
שממקור יציאתו מתחילה, כבר הם בבחינת חלל פנוי לקליפות, 
להיותם רק כלים דאחוריים בלבד, כנ"ל, 
%break
מ"מ ע"י העירוב פו"א שנעשה בעת שביה"כ, ירד מהם בחינת חלל 
הפנוי והאחורים, עד לחזה ולמטה דיצירה, להיותם כלים דפנים שהם 
למעלה מכל צמצום, ונעשה התחום שבת במקום החזה דיצירה, 
שמותר ללכת עד י"ד הספירות שמחזה ולמטה, 
%break
אמנם מחזה דיצירה ולמטה, שהם עתה הכלים דאחורים אין שם שום 
תיקון והתר ללכת שם, כי שם נעשה מדור קבע אל הקליפות.
%break
וז"ס "אמר לעולמו די" ולא תתפשטו יותר מזה. שזה מורה על 
הקביעות של המלכות המסיימת במקום החזה דיצירה, שמשם ולמטה 
לא יוכלו עוד העולמות דקדושה להתפשט מבחינת התיקון. 
%break
אלא מכח החטא דעצה"ד, נפלו שוב המחזה ולמטה דעולמות 
דקדושה דיצירה ועשיה, למקום י"ד הספירות דחלל הפנוי, שזהו פגם 
גדול מאד, ואינו מתוקן רק ביום השבת, וגם זה בסגולת המצוה דאל 
יצא איש ממקומו ביום השבת. 
%break
כי אז נשמר התחום הזה של העולמות שלא יתפשט מהם כלום לי"ד 
ספירות אלו שהם מקום הקליפות. (אות ס"ב).
%break
%letter כז
כז) מהם אפרוחים ביצים בנים.
%break
%letter כז
כז) אפרוחים ה"ס עיבור, ביצים ה"ס יניקה. ובנים ה"ס מוחין. (אות 
ר"ג).
%break
%letter כח
כח) מהם אצילות ובי"ע דכלים.
%break
%letter כח
כח) כל פרצוף מתחלק על החזה, שמחזה ולמעלה הוא בחינת אצילות 
ונקרא כלים דפנים. ומחזה ולמטה הוא בי"ע: שליש אמצעי דת"ת הוא 
בריאה, ונה"י הם יצירה, ומלכות היא עשיה. והם הכלים דאחורים. 
(אות ס"ו).
%break
%letter כט
כט) מהן ב' בחינות דחיצוניות.
%break
%letter כט
כט) הכלים שמחזה ולמטה דכל פרצוף נקראים כלים דאחורים, וכן 
נקראים כלים דחיצוניות הפרצוף. ואלו הכלים דחיצוניות, נחלקים לפי 
עצמם על פנים ואחור: שב"ש תחתונים דת"ת, שמחזה עד סיום 
הת"ת, נקראו פנים דחיצוניות, 
%break
מטעם היותם בחי' ז"ת דבינה דגופא, וע"כ יש להם עוד שייכות אל 
הכלים דפנים שהם חג"ת דגופא. והכלים נה"י נקראו חיצוניות 
דחיצוניות. 
%break
ואלו פו"א דחיצוניות, נקראו ב' בחינות דחיצוניות, שמבחינת הפנים 
דחיצוניות נעשה מהם מקום עולם הבריאה. ובחינת האחור דחיצוניות 
נעשה עולם היצירה ועשיה. (אות ג').
%break
%letter ל
ל) מהם ב' זווגים דאו"א.
%break
%letter ל
ל) זווג א' דאו"א הוא בהיותם במקומם, שזו"ן עולה להם ומקבל 
המוחין היוצאים על הזווג ההוא. ויש זווג ב' דאו"א, שאו"א יורדים 
למקום ישסו"ת וזו"ן, ומתלבשים בזו"ן והזווג נעשה במקום זו"ן. 
והמוחין האלו הם רק בשביל או"א דבריאה. (אות קצ"ג).
%break
%letter לא
לא) מהם ב' חלוקות בגוף מהחזה שבו.
%break
%letter לא
לא) גוף האדם נחלק לב' חלוקות על החזה: הכלים דחג"ת עד החזה, 
הם בחינת ג"ר דגופא, ונבחנים לכלים דפנים, שגם צמצום הב' לא 
מיעט אותם להוציאם לבר מהמדרגה, והם מקבלים בחינת חסדים 
מכוסים מג"ר דבינה. 
%break
אבל מחזה ולמטה, הוא בחינת ו"ק דגופא, והם כלים דאחורים, 
שצמצום הב' הוציאם לבר מהמדרגה, והם צריכים רק לחסדים מגולים 
בהארת חכמה משום שהם בחינת זו"ן דגופא, והם מקבלים מז"ת 
דבינה. (אות ס"ו).
%break
%page 2047
%letter לב
לב) מהו ב' מדרגות אין עולים.
%break
%letter לב
לב) אין מדרגה יכולה לעלות ולהתתקן רק בעליון שלו הקרוב אל 
מעלתו, למשל, אין או"א יכולים לעלות לעתיק, רק לא"א לבד, וכל 
המתתקן בעתיק הוא א"א. וכן כל המתתקן באו"א הוא ישסו"ת, וכל 
המתתקן בישסו"ת הוא זו"ן. 
%break
וטעם הדבר, כי כל תיקונים של התחתון בעליונו הוא, מפני שאח"פ של 
העליון, הם דבוקים תמיד עם גו"ע של התחתון, וע"כ גו"ע דתחתון 
עולה עם העליון, בעת שהעליון מעלה אח"פ שלו כנודע. באופן, שבעת 
שהעליון מברר ומעלה את אח"פ שלו מן הקליפות, 
%break
נמצא גם גו"ע דתחתון שלו, עולה ומתברר עמו. וכן בהשגת המוחין, כי 
למשל אח"פ דא"א, נמצאים בחג"ת שלו, ובעת שא"א משיג המוחין 
להוריד הה"ת מנקבי עינים שלו, ולהעלות אח"פ אל בחינת הג"ר שלו, 
%break
הנה אח"פ האלו מעלים עמהם את החג"ת שלו ג"כ לבחינת הראש 
שלו, להיותם דבוקים זה בזה. והנה אז עולים גם או"א עם החג"ת אל 
הראש דא"א, להיותם המלבושים על החג"ת דא"א. ועד"ז הוא סדר 
העליות של כל הפרצופים, כנודע. 
%break
הרי שרק התחתון הסמוך לו יש לו כח לעלות אל העליון: או מפני היותו 
דבוק על אח"פ דעליון, או מפני הלבשתו את החג"ת דעליון. מה שאין 
זה שייך כלל אל המדרגה שמתחת התחתון שלו. (אות כ"ב).
%break
%letter לג
לג) מהם ב' תחתונים דא"א דיצירה.
%break
%letter לג
לג) אין עולם הבריאה מקבל רק בחינת הארת רגלין דפרצופי 
האצילות, כי עתיק דבריאה מקבל מבחינת נה"י דעתיק דאצילות, א"א 
דבריאה מקבל מנה"י דא"א דאצילות וכו' עד"ז. כמ"ש הרב בע"ח 
שמ"ב פי"ג. 
%break
אמנם כשנה"י דעתיק מאירים בבריאה, באים עם לבושם, שהם חג"ת 
דא"א, כי נה"י דעתיק מלובשים בחג"ת דא"א באצילות. ולפיכך בעולם 
הבריאה, שכל הנה"י דא"א מאירים שם וכן כל הנה"י דעתיק, נעשים 
החג"ת דא"א ללבוש לעתיק, כמו שהיו באצילות כנ"ל. 
%break
וכל נה"י דא"א מתלבשים באו"א וזו"ן דבריאה. אמנם בעולם היצירה 
ששם מאירים רק השלישים האמצעים עם השלישים התחתונים 
דנה"י דעתיק, וכן דנה"י דא"א, ושלישים עליונים דנה"י חסרים שם, 
%break
נמצאים הב"ש דנה"י דעתיק לוקחים עמהם את שלישים עליונים של 
נה"י דא"א המלבישים אותם באצילות, כי שלישים אמצעים דנה"י 
דעתיק הם מלובשים מחזה ולמטה דא"א, דהיינו גם בשלישים עליונים 
דנה"י. 
%break
וע"כ נבחן שאלו השלישים עליונים דנה"י דא"א אינם שייכים לא"א, 
אלא רק לבחינת לבוש לעתיק, וע"כ נעשה לרישא מגולה שהוא לבוש 
לבחינת רדל"א דיצירה. 
%break
ורק ב' הבחינות התחתונות דנה"י דא"א, שהם השלישים האמצעים 
והשלישים התחתונים דנה"י דא"א, הם המתלבשים באו"א. (אות 
רכ"ח).
%break
%letter לד
לד) מהו בולט ויוצא לחוץ מהגוף.
%break
%letter לד
לד) בחינת ישסו"ת שמחזה ולמטה דאו"א, נבחנים לבחינת בטן של 
או"א הבולט ויוצא מחוץ לגוף דאו"א, כי גוף דאו"א הוא מבחינת חסדים 
מכוסים, שאין שום צמצום שולט עליהם. אמנם אבא הוציא אמא לחוץ 
אודות בנה, 
%break
כי ישסו"ת שהם אמא קבלו לתוכם בחינת צמצום ב', כדי להמשיך 
תיקון ומוחין לזו"ן, כנודע. וע"כ נבחן, שבליטה זו שישסו"ת מתרחק 
לבחינת חוץ מגוף דאו"א, אינה מחמת עצמם, כי גם ישסו"ת הוא 
בחינת בינה כמו או"א ואין צמצום נוהג בהם אלא הבליטה לחוץ, 
%break
דהיינו הצמצום הוא כדרך אשה עוברה, שבטן שלה בולט לחוץ 
ומתרחק מגופה, שהוא מסבת העובר המונח שם בבטנה, ולא מחמת 
עצמה. כן מתוך שישסו"ת הם שורש אל זו"ן, וזו"ן אצלם בבחינת 
עיבור ע"כ ישסו"ת בולטין ומתרחקין מגוף של עצמם, 
%break
%page 2048
דהיינו מחסדים מכוסים, והם ממשיכים חסדים מגולים, בשביל זו"ן 
שהם העובר, שעי"כ נתצמצמו גם הם כי ע"כ שולט גם בהם צמצום 
הב'. (אות פ"ד).
%break
%letter לה
לה) מהי בחינה העליונה דא"א שביצירה.
%break
%letter לה
לה) כל נה"י מתחלקים על ג"ש, כנודע. ונה"י דא"א כולם הם מאירים 
רק בבריאה, אבל בעולם היצירה אין שם רק ב"ש תחתונים דנה"י 
שהם האמצעים והתחתונים. ובחינה עליונה דנה"י דא"א, 
%break
דהיינו הג"ש העליונים דנה"י שלו, הם נמשכו אל היצירה רק בבחינת 
לבוש לשלישים אמצעים דנה"י דעתיק ולא מבחינת א"א עצמו, וע"כ 
נעשו לרישא מגולה, כי רק עתיק מתלבש בהם כנ"ל בתשובה ל' 
עש"ה. (אות רכ"ח).
%break
%letter לו
לו) מהי בטן אמא.
%break
%letter לו
לו) מקום השרשת צמצום הב' מכונה בשם בטן אמא, כי אמא היא 
הוי"ה דס"ג, שי"ה שבה, היא בחינת או"א עלאין וטעמים דס"ג, שאין 
להם חלק בצמצום ב', וע"כ הם ממולאין במילוי יודין וו"ה שבה, היא 
בחינת ישסו"ת, שהיא בחינת נקודות דס"ג, 
%break
וע"כ יש בואו זו דס"ג מילוי א' המורה על צמצום ב', כי הקו 
שבאלכסונא ה"ס הפרסא המבדלת בין גו"ע לאח"פ, שי' עלאה ה"ס 
גו"ע הנשארים בהמדרגה, וי' תתאה, שהיא כמו ד', ה"ס אח"פ שירדו 
מהמדרגה ולחוץ, 
%break
ושם היא מקום עיבור של הזו"ן, ששם מקבלים המיתוק דמדת הדין 
במדת הרחמים, וע"כ נקרא בטן אמא. וז"ס שאין גילוי נקבה מתחיל 
אלא במחזה ולמטה דאו"א, 
%break
דהיינו הישסו"ת הנ"ל, סוד ואו דס"ג, אבל בג' הפרצופים הראשונים, 
עתיק וא"א ואו"א עלאין אין שם גילוי נקבה, להיותם נקיים לגמרי 
מבחינת צמצום ב'. כמבואר. (אות י"ט).
%break
%letter לז
לז) מהי בינה דגוף.
%break
%letter לז
לז) כל זו"ן הוא בחינת גופא, וה' הבחינות כח"ב זו"ן נקראים אצלו 
חג"ת נה"י, כי ג' הראשונות כח"ב, ירדו אצלו לבחינת ג' חסדים לבד, 
וע"כ הם נשתנו לשם חג"ת. כנודע. וע"כ הת"ת הוא בינה דגוף. 
%break
והוא כולל בעצמו ע"ס, שג"ר דבינה הם שליש עליון של ת"ת עד 
החזה. וז"ת דבינה הם ב"ש תחתונים דת"ת. (א' תתפ"ח ד"ה והעלה).
%break
%letter לח
לח) מהם בינה וזו"ן דגוף.
%break
%letter לח
לח) כבר נתבאר לעיל בתשובה ל"ז, כי ה"ח חג"ת נ"ה דז"א, הם ה' 
הבחינות כח"ב זו"ן, ונמצא ת"ת היא בינה, והנצח הוא ז"א, והוד היא 
נוקבא. (שם).
%break
%letter לט
לט) מהם בי"ע שבעוה"ז.
%break
%letter לט
לט) מקום המקדש הוא בריאה, וארץ ישראל היא יצירה. וחו"ל הוא 
עשיה. ומקום החורבה, היא כנגד חקליפות. (אות מ"ד).
%break
%letter מ
מ) מהי בריאה.
%break
%letter מ
מ) בריאה מיוחסת לבינה דאצילות, כי אמא מקננת בבריאה. כי יש לה 
המוחין דס"ג מאו"א דאצילות, שהם יוצאים על מסך דבחי"ב, שהם 
בחינת מוחין דג"ר דאמא, כנודע. אמנם יש הפרש גדול ממוחין דס"ג 
דאצילות, אל המוחין דס"ג שבבריאה, 
%break
כי המוחין דס"ג דאו"א עלאין באצילות אע"פ שהם חסדים מכוסים 
עכ"ז הם יכולים לעלות לג"ר דא"א ולקבל חכמה בעת שירצו, אבל 
המוחין דס"ג שבבריאה, נבחנים שהופרשו החסדים שבהם מכל 
בחינת חכמה, 
%break
כי המסך דבחי"ב נכלל יחד עם הפרסא שמתחת האצילות, ושום 
הארת חכמה לא תוכל לעבור עם המוחין ההם אל הבריאה. וע"כ אינו 
נבחן אור הזה של המוחין דס"ג אל אור של עצמות אלא לאור של 
תולדה, ולבריאה חדשה. 
%break
כי נעשה בהם ענין מחודש אשר החסדים הופרשו מן אור החכמה, 
שלא היה זה עד הנה. וע"כ נקרא בריאה, להורות שהיא בריאה 
חדשה. (אות ל"א).
%break
%page 2049
%letter מא
מא) מהי בריאה חדשה.
%break
%letter מא
מא) עי' לעיל תשובה מ'.
%break
%letter מב
מב) למה בריאה מיוחסת לישסו"ת.
%break
%letter מב
מב) בי"ע ממקורם אינם אלא בחינת תנהי"מ, כי הם בחינת תנה"י 
דפרצוף נקודות דס"ג, שמחמת עלית מלכות המסיימת למקום בינה 
דגופא יצאו המחזה ולמטה דפרצוף זה לבחינת חלל פנוי. (כנ"ל אות 
ג'). 
%break
ונמצא מקור הבריאה, שהיא ב"ש תחתונים דת"ת, דהיינו ז"ת דבינה 
דגופא, שהיא בחינת ישסו"ת. הרי שבריאה אינה מיוחסת אל ג"ר 
דבינה שהם או"א עלאין אלא לז"ת דבינה, שהם ישסו"ת. (אות ר"ד).
%break
%letter מג
מג) מהן ג' בחינות דנשמות באדה"ר.
%break
%letter מג
מג) קודם החטא היה לאדה"ר נר"ן מבי"ע שבאצילות, ומחמת החטא 
נאבדו ממנו ולא נשתייר בו אלא בחינת הנפשות בכלים דכתרים מכל 
ספירה וספירה שבפרצופי בי"ע, מלבד מב' פרצופין הראשונים או"א 
דבריאה שלא היה לו מהם כלום. 
%break
ויש כאן ג' בחינות: א' הם הט"ר דאורות שנסתלקו ממנו לשורשם, כי 
באורות אין נפילה לקליפות ח"ו. ב' הם ט"ת דכלים עם הניצוצין 
שלהם, שנפלו לקליפות ונטבעו בהם. ג' הם אור הנפש בכלים דכתרים 
שנשאר בו. 
%break
ומה שאור הנפש מתלבש בכלי דכתר, הוא מטעם ערך ההפוך שבין 
כלים לאורות. כנודע. ואלו ג' הבחינות נוהגין בכל ספירה וספירה 
מפרצופי בי"ע, כי לא נשתייר ממנו מכל ספירה שבהם רק בחינת נפש 
לבד בכלי דכתר, 
%break
וט"ר דכל ספירה נסתלקו לשורשם, וט"ת דכלים שבכל ספירה עם 
הניצוצין שבהם נפלו לעמקי הקליפות (אות קכ"ה).
%break
%letter מד
מד) מהם ג' לבושין שבגוף.
%break
%letter מד
מד) בכל מדרגה יש ג' בחינות עי"מ דאחור, וכן עי"מ דפנים. כי 
המדרגה נחלקת בכללה לו"ק ולג"ר, ועי"מ דו"ק נקראים עי"מ דאחור, 
ונקראים בכללם בחינת הכלים של המררגה, או בחינת הגוף שלה. 
%break
ועי"מ דג"ר נקראים עי"מ דפנים, ונקראים בכללם בחינת המוחין 
והאורות של המדרגה. וכן נקראים עי"מ דאחור, בשם ג' לבושין של 
הגוף. ועי"מ דפנים נקראים ג' לבושין של המוחין. (אות קס"ה).
%break
%letter מה
מה) מהי גילוי לבחינת נקבה.
%break
%letter מה
מה) גילוי בחינת נקבה פירושה, התחלת השרשת צמצום הב' הנעשה 
בישסו"ת, בסוד הא' דמילוי ואו של הוי"ה דס"ג, הנקרא ג"כ בשם בטן, 
כי שם מתבררים הז"מ דמיתו ומתמתקים ונתקנים ומתחברים ונעשים 
בחינת פרצוף, בסוד השיתוף דמדת הרחמים בדין. 
%break
אמנם בג' הפרצופים הראשונים: עתיק, וא"א, ואו"א עלאין, עדיין אין 
שם הכר נקבה, כי אפילו י"ה דס"ג, שהם בחינת או"א שבישסו"ת, הם 
ג"כ במילוי יודין, ולא בא', להורות כי בחינת צמצום הב' המרומז במילוי 
א' אינה שולטת שם כלל. עי' לעיל תשובה ל"ד. (אות י"ח).
%break
%letter מו
מו) מהו גירוש או"מ לכלים דאחורים.
%break
%letter מו
מו) באו"מ אין מעלה מטה, כי בהם שניהם שוים, אלא ענין פנימי 
וחיצון נוהג שם, שכל היותר פנימי הוא יותר גרוע, וכל היותר חיצון הוא 
יוצא משובח. והחיצון חשוב יותר מהעיגול הפנימי אפילו כשהחיצון 
הוא למטה מהפנימי, כנודע. 
%break
%page 2050
גם בחינת הסוף וסיום של האו"מ הוא במרכזם, כנודע. ולפיכך בעת 
שנעשה צמצום הב' והמלכות המסיימת שהיתה עומדת תחת הסיום 
של רגלי א"ק, עלתה למקום בינה דגופא דפרצוף תנה"י דא"ק, ומטרם 
שמלכות המזדווגת עלתה לנקבי עינים להזדווג עם אור העליון, 
%break
נפל אז המחזה ולמטה דפרצוף זה לבחינת חלל פנוי דצמצום א', 
דהיינו תחת סיום רגלי א"ק במקום העיגול הפנימי ביותר, דהיינו 
היותר קרוב לנקודה המרכזית שהוא החלל הפנוי דצמצום א'.
%break
אמנם לאחר שגם המלכות המזדווגת עלתה לבינה דרישא הנקרא 
נקבי העינים, ונזדווגה שם עם אור העליון, ויצאו העיגולים ויושר דע"ס 
דנקודים, ונעשה אז בחינת סיום חדש אל העיגולים ויושר דצמצום ב', 
דהיינו במקום הפרסא של האצילות, 
%break
ונמצא שנעשה בחינת נקודה מרכזית חדשה שם במקום הפרסא 
הזאת, ושם נמצא העיגול הפנימי ביותר שהוא חלל פנוי מכל או"מ, 
דהיינו מסיום של כל או"מ. וכל שלמטה מנקודה מרכזית הזו, העומדת 
במקום הפרסא שמתחת האצילות, 
%break
נמצא משובח ביותר, באופן, אשר הנקודה דעוה"ז שהיא חלל פנוי 
דצמצום א', היא נמצאת בערכם של העיגולים דצמצום ב', יותר 
משובחת מן הנקודה דצמצום ב' העומדת במקום הפרסא, כי היא 
מרוחקת יותר מנקודת הסיום של העיגולים החדשים.
%break
ונמצא עתה, אשר האו"מ החדש הבא מכח הזווג דה"ת בנקבי 
העינים, גרש את הכלים דחיצוניות שנפלו מתחת רגליו לחלל הפנוי 
דצמצום א'. 
%break
כי מבחינת העיגולים החדשים דנקודים נמצא החלל פנוי דצמצום א', 
הוא יותר משובח מהחלל פנוי החדש שנעשה במקום הפרסא 
דאצילות. 
%break
וכל היותר עליון מן סיום רגלי א"ק הוא יותר גרוע משום שהוא קרוב 
יותר לחלל הפנוי דצמצום החדש. וע"כ לא יכלו עוד הכלים שמחזה 
ולמטה דתנה"י דא"ק להיות בסיום רגלי א"ק, 
%break
כי שם עתה מקום היותר חשוב בערך האו"מ החדש, וגרשום למעלה 
למקומם שהיו שם בתחילה, ששם עתה קרוב יותר אל העיגול הפנימי 
הגרוע מכולם הנקרא חלל פנוי, שהוא קרוב להפרסא שמתחת 
האצילות. (אות ו').
%break
%letter מז
מז) מהו גן עדן.
%break
%letter מז
מז) נוקבא דז"א נקראת גן עדן. (אות ס"ד).
%break
%letter מח
מח) מהן ג"ר דבינה דגופא.
%break
%letter מח
מח) ת"ת הוא בינה דגופא, ויש בו ע"ס, וע"כ נחלק לג"ש: חב"ד חג"ת 
נהי"מ. ונמצא שליש עליון דת"ת הוא בחינת חב"ד שבו, והוא בחינת 
ג"ר דבינה דגופא. (א' תתפ"ח ד"ה והעלה).
%break
%letter מט
מט) מהן ג"ר דבינה דראש.
%break
%letter מט
מט) נקבי עינים הם ג"ר דבינה דראש, ובחינת האזן הם ז"ת דבינה 
דראש. (שם).
%break
%letter נ
נ) מהן ג"ר מבחינת עצמותם.
%break
%letter נ
נ) בינה אע"פ שהיא בחינת אור דחסדים, מ"מ היא נחשבת לג"ר 
ממש, משום שבינה היא עצמות חכמה, אלא בסוד כי חפץ חסד הוא, 
תאבה תמיד רק לאור דחסדים. 
%break
אמנם בעולם הבריאה, אע"פ שאמא מקננא בבריאה, ויש שם קומת 
ס"ג, עכ"ז אינה נחשבת "לג"ר ממש מבחינת עצמותם דג"ר" כמו בינה 
דאצילות, שהיא עצמות חכמה, אלא רק לבחינת הארת ג"ר של הבינה, 
%break
כי היא עתה, אינה עצמות חכמה, כי החסדים של הבינה שבבריאה, 
נפרשו לגמרי מאור החכמה, מחמת המסך ופרסא דאצילות המסיים 
על אור חכמה, ואינה מניחה לעבור הארת חכמה לבריאה. וע"כ אלו 
ג"ר שבבריאה נבחנים רק "לג"ר מבחינת הארתם" בלבד, 
%break
כלומר שאין כאן עצם הג"ר דבינה, כי הג"ס עצמם אינם מתפשטים 
לבריאה, אלא רק הארתם לבד, שהרי אין בהם רק חסדים נפרשים 
מחכמה בכח מסך וצמצום. (אות ר"ה. ואות ר"ט).
%break
%letter נא
נא) מהן ג"ר מבחינת הארתם.
%break
%letter נא
נא) עי' לעיל תשובה נ'.
%break
%page 2051
%letter נב
נב) ג"ר שע"י מסך.
%break
%letter נב
נב) קומת הס"ג המאירה בבריאה, אע"פ שהם בחינת ג"ר, מ"מ 
רחוקים הרבה מס"ג המאיר באצילות, ונחשבים רק להארה מג"ר, 
כנ"ל תשובה נ'. 
%break
ונקרא "ג"ר שע"י מסך", כי המסך דבחי"ב המשמש לקומת ס"ג 
דבריאה המחבר ונכלל עם הפרסא המסיימת אל האצילות, ונעשה 
מסך מפריש ומבדיל את כל הארת חכמה מחסדים, וע"כ הם נבחנים 
לאור של תולדה מג"ר דס"ג דאצילות, ואינם עצמות ג"ר. 
%break
והם מכונים משום זה: ג"ר ע"י מסך. (אות ר"ט).
%break
%letter נג
נג) מהן ג"ר דגוף.
%break
%letter נג
נג) חג"ת נבחנים לג"ר דגוף. ועי' לעיל תשובה ל"ד ול"ה. (א' תתפ"ח 
ד"ה והעלה).
%break
%letter נד
נד) מהי גרון.
%break
%letter נד
נד) ג"ר דיצירה נקראים בשם גרון. וכן נבחן הגרון לבחינת כתר דגוף, 
כי הגרון דא"א הוא כתר לאו"א, והוא בינה שיצאה לבר מראש דא"א, 
וע"כ היא נחשבת לראש דבחינת הגוף. (אות ס"ד).
%break
%letter נה
נה) מהם ד' עולמות דקליפות.
%break
%letter נה
נה) עי' לעיל תשובה ב'.
%break
%letter נו
נו) מהי ד' רומזת להנוקבא.
%break
%letter נו
נו) הנוקבא משורשה בז"ת דנקודים, היא בחינת נקודת הסיום, 
הנקרא נקודת החזה, ששם נסתיימו ז"ת דנקודים בעת הקטנות. 
ובעת הגדלות ע"י אור חדש דע"ב ס"ג, שהחזיר אח"פ דכל המדרגות 
והתחברו למדרגתם, 
%break
וגם תנהי"מ שיצאו לבר מסיום האצילות, חזרו גם הם ונתחברו אל 
הז"ת דנקודים, הנה אז הרויחה הנוקבא את תנהי"מ האלו לחלקה, 
והם נעשו לט"ת שלה, כי נתפשטה לפרצוף שלם. 
%break
וע"כ בעולם התיקון, נמצאת הנוקבא חוזרת ונתבררת מהשבירה, 
ומשגת שוב את תנהי"מ שהיו לה לט"ת בעת גדלות נקודים, אלא לא 
בדרך התפשטות אל בי"ע אלא שנבנית מהם למעלה מפרסא של 
האצילות. 
%break
הרי שכל מקורה של הנוקבא אינה אלא רק ד' הספירות תנהי"מ לבד, 
דהיינו מחזה דנקודים. ולמטה. ועל שם זה היא נקראת ד' ספירות 
דכלים דאחורים בלבד. (אות נ"ו).
%break
%letter נז
נז) מהו די ולא תתפשטו יותר.
%break
%letter נז
נז) הופעת המלכות המסיימת בנקודת החזה דיצירה, שעשתה שם 
גבול וסיום אל הקדושה, ה"ס שאמר לעולמו די ולא תתפשטו יותר. עי' 
לעיל תשובה כ"ז. (אות ס"ב).
%break
%letter נח
נח) מהו דינין קשין מאד.
%break
%letter נח
נח) כללות הניצוצין שנפלו בעת שביה"כ היו ש"ך ניצוצין. שהם שמונה 
מלכים שבכל אחד ד' בחינות ובכל בחינה ע"ס. וע"כ יש עשר פעמים 
ל"ב ניצוצין שהם ש"ך. 
%break
אמנם המלכיות שבהם אינם יכולים להתברר בכל משך שתא אלפי 
שני, שהם ל"ב מלכיות, והם סוד ל"ב האבן, שלע"ל נאמר עליו 
והסירותי את ל"ב האבן מקרבכם. ואלו נקראים דינים קשים מאד. כי 
אין להם בירור במשך שתא אלפי שני. (אות י').
%break
%letter נט
נט) מהו דרך מסך.
%break
%letter נט
נט) ג"ר דבריאה, נתמעטו מאד ביחס הס"ג דאצילות, מפני שעברו 
דרך מסך ופרסא המסיימת של אצילות, אשר הבדיל לגמרי את הארת 
חכמה מהם. עי' תשובה נ' ונ"ב. (אות ר"ט).
%break
%page 2052
%letter ס
ס) מהי ה' יתירה דיום הששי.
%break
%letter ס
ס) ה' יתירה דיום הששי, היא רומזת על חסד החמישי הנגמר בשעה 
זו: כי יום ו' ה"ס יסוד, הכולל ה"ח וה"ג, שעד חצות נכנסים ה"ח והכולל 
אותם, ומחצות ואילך נכנסים ה"ג והכולל אותם. ונמצא בשעה חמישית 
נכנס חסד החמישי, 
%break
ונמצא שנגמרו כל הששת ימים בבחינת החסדים שהם העיקר, כי אינו 
חסר עוד עד התשלום, זולת הה"ג שלאחר חצות היום שאינם עיקרים 
כל כך, כי הם מקבלים מה"ח. 
%break
וע"כ נחשב כניסת החסד החמישי לבחינת התשלום והגמר של ששת 
ימי המעשה ולהתחלת הארת יום השבת: ולכן מתחילין אז העולמות 
לעלות בעליות השבת. וע"ז רומז הה' דיום הששי. (אות ע"ז).
%break
%letter סא
סא) מהי הארת מצח דא"ק.
%break
%letter סא
סא) בחינת הזווג הנעשה בעולם הנקודים, מכונה אור עינים, שהיא 
בחינת עביות דבחי"א ובחי"ב דהתלבשות. ובחינת הזווג שנעשה 
בעולם התיקון, היא בחי"א דהתלבשות ועביות דבחינת שורש, 
המכונה מצח. כמ"ש לעיל בחלק ח'. (אות י"ז).
%break
%letter סב
סב) מהו הוי"ה דמ"ה דאלפין.
%break
%letter סב
סב) ב' בחינות של אורות וכלים יש בעולם התיקון: א' הם מה שנשאר 
מאורות וכלים דע"ס דנקודים, וכן מה שנברר מהמלכים דמיתו, ואלו 
נקראים בשם ב"ן, או אור הישן, ומהם נעשה כל הנוקבין של פרצופי 
האצילות. 
%break
ובחינה הב' הם מה שיצאו מחדש בהזווגים לצורך עולם האצילות 
גופיה, בסוד האור שיצא מהארת המצח דא"ק, וכן כל הזווגים שבעולם 
האצילות, הם נבחנים לבחינת אור חדש בערך האורות דב"ן, 
%break
וה"ס "הוי"ה דמ"ה דאלפין" שיצא מהמצח דא"ק ומאלו האורות 
והכלים נבנו כל פרצופי הזכרים דעולם האצילות. (אות י"ז).
%break
%letter סג
סג) מהם ה"פ דקליפה.
%break
%letter סג
סג) עי' לעיל תשובה ג'.
%break
%letter סד
סד) מהי הרכנת ראש.
%break
%letter סד
סד) המוחין דס"ג שאו"א משפיעים לצורך הבריאה, אינם מבחינת זווג 
דאו"א שבמקומם, דהיינו ממקום עמידתם בחג"ת דא"א, אלא שיורדים 
ומתיחדים עם ישסו"ת המלבישם מחזה ולמטה דא"א, ומתלבשים 
בזו"ן, 
%break
שאז מלכות דאמא נוגעת בהפרסא שמתחת האצילות, ובדרך זה 
נעשה המוחין דאו"א, ויוצאים המוחין בבחינת חסדים מופרשים 
מחכמה. 
%break
וזווג דאו"א נקרא זווג "דהרכנת ראש" כי הג"ר מורכנים ומושפלים 
להזדווג במקום נה"י דא"א, ובבחינת המסך הכלול בפרסא וסיום 
האצילות עי' לעיל תשובה נ'. (אות קצ"ו).
%break
%letter סה
סה) מהו התחלקות הגוף על החזה.
%break
%letter סה
סה) עי' לעיל תשובה ל"א.
%break
%letter סו
סו) מהי התחלת העליות דשבת.
%break
%letter סו
סו) התחלת העליות דשבת, היא בע"ש בשעה חמישית בסוד ה' יתירה 
דיום הששי. עי' לעיל תשובה ס'. (אות ע"ז).
%break
%letter סז
סז) מהי התפשטות מבחוץ.
%break
%letter סז
סז) המוחין המתפשטים מעליון לתחתון, הנה עיקר המוחין ושורשם 
נשאר בהעליון בפנימיותו, ורק הארתם מתפשט מבחוץ להעליון 
למקום התחתון. כי כל תחתון מלביש על חיצוניות דעליון. (אות ב').
%break
%letter סח
סח) מהי התרחקות מאור העליון.
%break
%letter סח
סח) כל הקרוב יותר למקום חלל הפנוי נבחן שנתרחק יותר מאור 
העליון. (אות ה').
%break
%page 2053
%letter סט
סט) מהו ו"ס ראשונות דבריאה עד החזה.
%break
%letter סט
סט) ו"ס ראשונות דבריאה נחשבות כאלו היו בחינת בליטה מעולם 
אצילות, עי' לעיל תשובה ל"ד. וה"ס ע' אמה ושירים שמוסיפים על 
העיר בסוד עיבורה של עיר. (אות פ"ד).
%break
%letter ע
ע) מהם ו"ק ונקודה דקליפות דאצילות.
%break
%letter ע
ע) מטרם חטאו של אדה"ר, אחר שעלו כל העולמות לאצילות, מ"מ היו 
עוד בחינת קליפות בי"ד ספירות התחתונות דמקום בי"ע, אמנם לא 
היה להם שום בנין כלל, 
%break
אלא ז"א דקליפה היה בבחינת ו"ק, ונוקבא דקליפה היתה בבחינת 
נקודה. ועי' להלן תשובה שנ"ג. (אות רכ"ט).
%break
%letter עא
עא) מהו ז"א דגוף.
%break
%letter עא
עא) ספירת נצח הוא ז"א דגוף, כי ה' הבחינות כח"ב זו"ן נקראים בגוף 
חג"ת נ"ה. עי' לעיל תשובה ל"ח ל"ט. (א' תתפ"ח ד"ה והעלה).
%break
%letter עב
עב) מהו ז"א נועל הבריאה.
%break
%letter עב
עב) היינו בחי"א שהמסך הזה דבחי"א, המוציא ע"ס בקומת ו"ק בלי 
ראש, הוא הנועל את הבריאה, שכל מה שעובר משם ולמטה הוא 
בחינת ו"ק בלי ראש, דהיינו כמדת היצירה. (אות ל"ט).
%break
%letter עג
עג) מהו ז"א צריך להיות כמו א"א.
%break
%letter עג
עג) א"א מלביש על חג"ת דעתיק, שהוא חג"ת דנקודים, כי ג"ר דעתיק 
לקחו את הג"ר דנקודים, וז"ת דעתיק את ז"ת דנקודים. ולפיכך אחר 
שיתבררו כל הכלים הנשברים דז"ת דנקודים, אז יחזור ז"א לקדמותו 
דהיינו למקום חג"ת דנקודים ששם עומד עתה א"א. 
%break
הרי שאין תיקון ז"א נגמר עד שיקח בחזרה את מקום א"א, שהוא 
באמת מקומו. (אות פ"א).
%break
%letter עד
עד) מהו זווג או"א בהתלבשות זו"ן.
%break
%letter עד
עד) עי' לעיל תשובה ל'.
%break
%letter עה
עה) מהו זווג או"א במקומם.
%break
%letter עה
עה) עי' לעיל תשובה ס"ד.
%break
%letter עו
עו) מהו זווג דחיצוניות למלאכים.
%break
%letter עו
עו) אין בכלים פנימים דפרצופי אצילות, רק ג' כלים כח"ב, שבהם 
מתלבשים נר"ן, והאורות דיחידה חיה מתלבשים תוך אור הנשמה. 
והם נקראים גם כן מוחא עצמות גידין, אבל הכלים דזו"ן נפרדו מהגוף, 
ונעשו לכלים חיצונים מקיפים, 
%break
והם בחינת הכלים דעור ובשר, שאינם כלים גמורים אלא רק בחינת 
מקיפים על הכלים פנימים דגוף. אמנם יש בהם הארת רוח נפש שהם 
מקבלים מהכלים פנימים. 
%break
וע"כ יש ב' בחינות נפש רוח בגוף: א' נ"ר האמיתים המלובשים 
בעצמות וגידין, ב' הם נ"ר דחיצוניות המלובשים בהכלים החיצונים 
דעור ובשר.
%break
והנה מזווג הכלים פנימים של הפרצוף, נולדים נשמות בני אדם. ומזווג 
הכלים החיצונים של הפרצוף, שהם הכלים דעור ובשר, נולדים נשמות 
המלאכים. וע"כ נבחנים הנשמות לפנימיות העולמות, כי יוצאים מן 
הכלים הפנימיים של הפרצוף. 
%break
והמלאכים נבחנים לחיצוניות העולמות, משום שיוצאים מהכלים 
החיצונים של הפרצוף. (אות קס"ח).
%break
%letter עז
עז) מהו זווג דפנימיות לנשמות.
%break
%letter עז
עז) עי' לעיל תשובה ע"ו.
%break
%page 2054
%letter עח
עח) מהו זווג לפרקים.
%break
%letter עח
עח) זווג הב' דאו"א, שהוא בהרכנת ראש, בהתלבשות ישסו"ת וזו"ן, 
נק' זווג לפרקים. כי בקביעות הם במקומם מלבישים על חג"ת דא"א, 
אלא כדי ליתן מוחין לבריאה הם יורדים לתנה"י דא"א להתלבש 
בישסו"ת וזו"ן. (אות ר"ב).
%break
%letter עט
עט) מהו זווג שלם.
%break
%letter עט
עט) זווג דאו"א להשפיע נשמות ומוחין דהולדה בשביל זו"ן נקרא זווג 
שלם. (אות קצ"ו).
%break
%letter פ
פ) מהו זווג תדירי.
%break
%letter פ
פ) בחינת הזווג דאו"א במקומם נקרא זווג תדירי. עי' לעיל תשובה 
ע"ח. (אות ר"ב).
%break
%letter פא
פא) מהם זו"ן דגוף.
%break
%letter פא
פא) עי' לעיל תשובה ל"ח.
%break
%letter פב
פב) מהם זו"ן דקליפה אב"א.
%break
%letter פב
פב) מטרם החטא דעצה"ד לא היה שום בנין בקליפות והיו רק בו"ק 
ונקודה שזה נקרא זו"ן אב"א. עי' לעיל תשובה ע'. (אות רכ"ט).
%break
%letter פג
פג) מהם זו"ן דקליפה דאצילות.
%break
%letter פג
פג) אין קליפות אלא מבחינת נפילה לבי"ע, וע"כ אין קליפות כנגד ג"ר, 
כי גם בשביה"כ, לא יצאו לבי"ע אלא הז"ת דנקודים, אבל מאחורים 
דכתר ואו"א וישסו"ת דנקודים, לא נפל כלום לקליפות, 
%break
אלא שנשארו באצילות במקום זו"ן, ורק ביטול בעלמא היה בהם 
מחמת נפילתם מראש לגוף. כי כל הנשאר באצילות אין שם בחינת 
קליפה ח"ו, בסו"ה לא יגורך רע.
%break
אמנם כאן בחטא דאה"ר, כבר עלו העולמות לאצילות, וזו"ן הלבישו את 
הג"ר, כי ז"א היה במקום א"א, והנוקבא במקום או"א עלאין, ומחמת 
החטא נפלו האחורים שלהם לקליפות. 
%break
והנה בזו"ן אלו שעלו במקום ג"ר, יש ב' בחינות: א' כי להיותם זו"ן, 
אשר הכלים דאחורים שלהם באו מבי"ע ממקום הקליפות, ע"כ אחר 
שחזרו ונפגמו חוזרים ונופלים אל המקום שמשם באו, דהיינו אל 
הקליפות דבי"ע. 
%break
ובחינת ב' יש בהם, כי אחר שעלו והלבישו לג"ר, הרי האחורים צריכים 
ליפול לאצילות בבחינת ביטול לבד ולא ליפול לקליפות, וע"כ יש בהם ב' 
בחינות נפילות: א' היא שורשי הקליפות שהם אחורים דבחינת ג"ר 
שנתבטלו מהם כנ"ל, והם שנשארו באצילות, 
%break
אבל אינם ח"ו בחינת קליפות רק שורשים לבד. ובחינת ב' הם בחינת 
הכלים דאחורים דזו"ן, שכבר נבררו ועלו מהקליפות דבי"ע, ונעשו 
לבחינת אצילות, שעתה מחמת פגם החטא חזרו ונפלו לקליפות. אבל 
אלו מקומם תחת האצילות ולא למעלה מפרסא ח"ו. (אות רל"ג).
%break
%letter פד
פד) מהי זוהמא דהתוכא דדהבא.
%break
%letter פד
פד) נודע, שכללות הבחינות שנפלו בשביה"כ, הם ש"ך ניצוצין: שמונה 
מלכים, שבכל אחד ד' בחינות, וע"ס בכל בחינה שבהם, הם בגימטריא 
ש"ך. ומתחלקים: לט"ר דכל בחינה שיש להם בירור והם בגימטריא 
רפ"ח ניצוצין. 
%break
ולמלכיות דכל בחינה, שאין להם בירור בשתא אלפי שני, שהם ל"ב 
מלכיות שבל"ב בחינות. ואחר שנבררו כל העולמות ונתקנו מהשבירה, 
דהיינו מטרם חטאו של אדה"ר, נשארו עוד אלו הל"ב מלכיות הנ"ל בלי 
שום בירור, 
%break
והם הנקרא "היתוכא דזוהמא דדהבא", דהיינו הפסולת הנשאר אחר 
כל הזיכוך שאין בו עוד שום תועלת. (אות יוד).
%break
%letter פה
פה) מהי זיהרא עילאה.
%break
%letter פה
פה) מפאת חטאו של אדה"ר נסתלקו הנר"ן דבי"ע דאצילות שהיה לו 
קודם החטא. ומן הכלים לא נשאר בו אלא כלי דכתר, ומן האורות לא 
נשאר בו אלא אור הנפש, כי יש ערך הפוך בין אורות לכלים. 
%break
%page 2055
ונמצא שט"ר דאורות נסתלקו ממנו וחזרו לשורשם, כי אין בחינת 
נפילה באורות, כנודע. ואלו הט"ר דאורות נקראים "זיהרא עילאה". 
(אות קכ"ה).
%break
%letter פו
פו) מהם זכרים ונקבות שבבי"ע.
%break
%letter פו
פו) הנה תחילה יצאו הע"ס דנקודים מהזווג שבנקבי עינים דא"ק, 
אשר ג"ר שבהם נשארו עכ"פ מבחינת הקטנות וז"ת דנקודים נשברו 
פו"א. ואח"כ נעשה הזווג במצח דא"ק, ויצאו הע"ס דאצילות וג' 
העולמות בי"ע. 
%break
ומאלו הב' מיני זווגים הנ"ל יצאו הזכרים והנקבות דאבי"ע: מהזווגים 
שבמצח דא"ק, יצאו כל הזכרים דאבי"ע. ומהזווג הקודם שבנקבי 
עינים דא"ק, נתקנו כל הנוקבין דאבי"ע: 
%break
מג"ר דנקודים שנשארו נעשו הנוקבין דעתיק ודא"א ודאו"א, ושאר 
הנוקבין נבררו כולם מן הקליפות. (אות י"ז).
%break
%letter פז
פז) מהי זנבא.
%break
%letter פז
פז) עי' להלן תשובה רל"ז.
%break
%letter פח
פח) מהן ז"ת דבינה דגוף.
%break
%letter פח
פח) ב"ש ת"ת התחתונים נבחנים לז"ת דבינה דגופא. (א' תתפ"ח 
ד"ה והעלה).
%break
%letter פט
פט) מהן ז"ת דבינה דראש.
%break
%letter פט
פט) ג"ר דבינה דראש, מכונים נקבי עינים. וז"ת דבינה דראש, מכונה 
אזן. (שם).
%break
%letter צ
צ) מהי חורבא.
%break
%letter צ
צ) גם העוה"ז מתחלק לבי"ע, ומקום קליפות, כי מקום המקדש, הוא 
בריאה דעוה"ז, וארץ ישראל היא יצירה דעוה"ז, וחו"ל היא עשיה 
דעוה"ז, והמדבריות ומקומות חורבא, הוא מקום הקליפות דעוה"ז. 
(אות מ"ד).
%break
%letter צא
צא) מהם חיצוניות ופנימיות דכלים.
%break
%letter צא
צא) ענין החיצוניות ופנימיות דכלים, נעשה עם צמצום הב'. כי מחמת 
השיתוף דמדת הרחמים בדין, שעלתה המלכות למקום בינה ונעשה 
הזווג בנקבי עינים, יצאו כלהו אח"פ לבר מן המדרגה, ונפלו אל 
המדרגה שמתחתיה, 
%break
וכן אח"פ דראש נפל לבחינת גוף, ואח"פ דגוף נפל לבי"ע ונעשו לחלל 
פנוי. וכן נבחן שזו"ן דראש שמתחת נקבי העינים נפרדו מע"ס דראש, 
והיו למקיפים דחיה יחידה, וזו"ן דגוף נפרדו והיו לכלים חיצונים 
מקיפים דלבוש והיכל. 
%break
וכן הכלים דכל פרצוף לא נשאר בהם אלא בחינת ג"ר דכלים, הנקראים 
מוחא, עצמות, גידין. אבל הבשר ועור נעשו למקיפים. וכן כל פרצוף 
מתחלק על החזה, כי מחזה ולמעלה לא שלט בו צמצום הב' כלל, 
%break
כי הם הכלים דהב"ד חג"ת עד החזה, שאפילו בנקודים היו נמצאים 
למעלה מהפרסא, והסיום שנעשה בצמצום ב' וכו' הרי שמכח הצמצום 
ב' נתחלקו הע"ס לב' בחינות, לכלים דפנים שעליהם לא שלט צמצום 
הב'. 
%break
ולכלים דאחור, שהם אח"פ או תנה"י שכבר שלט עליהם צמצום הב'. 
וכן כל אלו ההבחנות הנ"ל נמשכים מזה השורש כי אח"פ דראש נעשו 
לאחורים וחיצוניות דראש. ותנהי"מ דגוף, נעשו לחיצוניות ואחורים 
דגוף. 
%break
במלה אחת, בכל מקום שתמצא איזה הבחן בין אחור ופנים או 
פנימיות וחיצוניות, הם נמשכים מן התחלקות הע"ס לב' בחינות, 
מחמת עלית מלכות המזדווגת למקום נקבי עינים, ומחמת עלית 
מלכות המסיימת למקום החזה.
%break
%page 2056
ומה שנאמר בכ"מ שחיצוניות דעליון נעשה פנימיות לתחתון, או 
אחורים דעליון נעשה פנים לתחתון, אין בזה, משום חילוף הבחינות, 
אלא משום שכל אח"פ דעליון, ירד אל המדרגה שתחתיו, 
%break
ע"כ נמצא תמיד שאחורים דעליון שהם אח"פ והפנים דתחתון שהם 
גו"ע ונקבי עינים, הם שניהם דבוקים זה בזה. וע"כ בעת שהעליון 
מתקן את האחורים שלו מתתקן עמו יחד גם הפנים דתחתון, ומכאן 
הכלל דאחורים דעליון הוא פנים לתחתון. 
%break
או חיצונית דעליון הם פנימיות לתחתון. וזכור זה, כי הוא מפתח גדול. 
(אות קס"ח).
%break
%letter צב
צב) מהו חוץ לארץ.
%break
%letter צב
צב) העשיה דעוה"ז, נבחן בשם חו"ל. עי' לעיל תשובה צ'. (אות מ"ד).
%break
%letter צג
צג) מהו חותם.
%break
%letter צג
צג) השם חותם מורה ב' בחי': א' שאין הנחתם עצמות החותם. וב' 
שאין בחינת דקה בהחותם שלא תהיה בהנחתם ממנו. (אות קנ"ו).
%break
%letter צד
צד) מהו חזה.
%break
%letter צד
צד) חזה הוא מציין המקום שבו נעשה בחינת הסיום של צמצום ב'. 
וע"כ מחזה ולמעלה דכל פרצוף או מדרגה, נבחן לכלים דפנים, 
שאפילו הצמצום ב' לא נגע בהם מאומה. 
%break
ומחזה ולמטה נבחנים לכלים דאחורים, להורות שכבר יש בהם איזה 
מיעוט של צמצום הב'. ועי' לעיל תשובה צ"א. (אות ס"ו).
%break
%letter צה
צה) מהי חיצוניות.
%break
%letter צה
צה) עי' לעיל תשובה צ"א.
%break
%letter צו
צו) מהן חיצוניות כלים.
%break
%letter צו
צו) עי' לעיל תשובה צ"א.
%break
%letter צז
צז) מהן חיצוניות מצד אחור.
%break
%letter צז
צז) הכלים שמחזה ולמטה, נקראים בשם חיצוניות הפרצוף, כי כל 
נה"י הם לבר מגופא. ונבחנים לבי"ע, ותחילה מתחלקים לפנים ואחור, 
כי הב"ש ת"ת, להיותם בחינת ז"ת דבינה דגופא, נקראים פנים. מפני 
שאין מיעוטה מחמת עצמה אלא מחמת שהיא שורש אל הזו"ן. 
%break
ונהי"מ נקראים אחורים, שעיקר היציאה לחוץ מאצילות נופל עליהם. 
וע"כ יש ב' בחינות חיצוניות: א' חיצוניות מצד פנים, שהם ב"ש ת"ת. 
ב' חיצוניות מצד אחור, שהם נהי"מ. ומלכות שבחיצוניות מצד אחור, 
נבחנת בשם חיצוניות דחיצוניות דאחור. 
%break
והנה החיצוניות מצד פנים, נעשה למקום בריאה. והחיצוניות מצד 
אחור בלי המלכות, נעשה למקום עולם היצירה, והחיצוניות דחיצוניות 
דאחור, שהוא המלכות, נעשה למקום עשיה. (אות א' וה').
%break
%letter צח
צח) מהן חיצוניות מצד פנים.
%break
%letter צח
צח) עי' לעיל תשובה צ"ז.
%break
%letter צט
צט) מהן חיצוניות דחיצוניות דאחור.
%break
%letter צט
צט) עי' לעיל תשובה צ"ז.
%break
%letter ק
ק) מהי חלה דאלף הא' דבריאה.
%break
%letter ק
ק) חלה בינונית היא אחד מחמשים. ואדה"ר היה תופס ג' עלמין בי"ע, 
שהם שתא אלפין דרגין דנשמתין, וחלק א' מחמשים שבהם הוא ק"ך. 
והנה אדה"ר הוא חלתו של עולם, כי אחר החטא לא נשאר בו כי אם 
בחינת חלה, והיה צריך להשאר בו ק"ך דרגין דנשמתין, 
%break
אמנם לא נשאר בו כי אם ק' דרגין. והטעם הוא כי באלף הראשון 
דבריאה, שהם או"א דבריאה, לא זכה בהחלה שלהם, כי אם מעשרה 
פרצופים שמזו"ן דבריאה ולמטה. (אות קי"ג).
%break
%page 2057
%letter קא
קא) מהו חלון פתוח.
%break
%letter קא
קא) המסך דבחי"ב, שעליו נעשה הזווג דאו"א לצורך עולם הבריאה, 
נבחן למסך מפסיק על אור החכמה, ורק אור חסדים המופרשים 
מחכמה מושפע להם דרך המסך הזה, והוא מטעם שרגליה נוגעות 
בהפרסא שבין אצילות לבריאה, 
%break
והמסך דבחי"ב שביסוד שלה נכלל בהפרסא, המסיימת לכל הארת 
אצילות. ולפיכך נבחן פי יסוד דאמא, ששם נעשה הזווג לצורך 
הבריאה, בשם פי יסוד סתום, או חלון סתום, או מסך בפי החלון, כי 
החלון המשפיע האורות אל הבריאה, הוא סותם על אור החכמה. 
%break
אבל המוחין דס"ג דאצילות, אע"פ שגם אמא משמשת במסך דבחי"ב 
בפי היסוד שלה, אמנם שם אין המסך סותם על אור חכמה, ויכולה 
לעלות ולקבל חכמה בעת שיש לה מ"ן, וע"כ נבחן שם המסך בשם 
חלון פתוח, כי הוא פתוח שם לקבל חכמה. 
%break
וכן נקרא פי יסוד פתוח מאותו הטעם, כי אין שם מסך מפסיק שיסתום 
על החכמה. (אות כ"ט).
%break
%letter קב
קב) מהו חלון צר.
%break
%letter קב
קב) המסך דבחי"ג נבחן בשם חלון צר, וכשז"א מקבל הארת חכמה 
הוא מקבל דרך המסך הזה. ונקרא חלון צר, משום שהוא צר מחסדים 
וארוך בחכמה, כלומר, שהוא בחינת יסוד דאבא החסר מהשפעת 
חסדים לגמרי, ואין בו אלא אור חכמה בלי חסדים. 
%break
והשפעת חסדים מכונה רחב, והשפעת חכמה מכונה ארוך, כנודע. 
(אות ל').
%break
%letter קג
קג) מהו חלל פנוי.
%break
%letter קג
קג) מכח צמצום הא' שנעשה על המלכות היא מסיימת על אור העליון, 
כי לא תוכל לקבל אותו, ונמצא האור נפסק מחמתה. וה"ס נקודה 
דעוה"ז שהוא חלל פנוי, וריקן מכל אור להיותה עומדת מתחת מלכות 
המסיימת. 
%break
וע"י צמצום הב' עלתה המלכות במקום בינה וסיימה האור בבינה 
דגופא במקום החזה, דהיינו החזה דפרצוף תנה"י דא"ק, ופרצוף 
נקודות דס"ג דא"ק, ושם הופרס פרסא, ומפרסא ולמטה נעשה חלל 
פנוי וריקן. 
%break
ואח"כ בסבת שביה"כ דז"ת דנקודים פו"א, שנפלו בהחלל הפנוי 
שמתחת הפרסא, נתפשט גם המקום החלל שמהפרסא ולמטה 
בבחינת כלים דפנים וכלים דאחור, שהם: חב"ד חג"ת עד החזה, 
הנקראים כלים דפנים, 
%break
ותנהי"מ שמחזה ולמטה הנקראים כלים דאחורים ומקום הכלים 
דפנים נעשה לבחינת קדושה, ונתבררו שם פרצופי בי"ע, ומחזה 
ולמטה נשאר לגמרי חלל פנוי וריקן, שה"ס י"ד ספירות עד לעולם הזה, 
דהיינו מקום הכלים דתנה"י שנשברו העומדים שם. 
%break
ואחר החטא דאדה"ר, נפגמו העולמות מאד עד שד"ת דיצירה 
הקדושה, וכל ע"ס דעשיה דקדושה, ירדו ונתלבשו במקום י"ד ספירות 
דקליפות.
%break
באופן, שמבחינת צמצום א', היה רק הנקודה דעוה"ז, בבחינת חלל 
פנוי וריקן ומקום הקליפות. וע"י צמצום ב', נעשה סיום הקדושה 
במקום החזה של הנקודות דס"ג דא"ק, שמשם ולמטה נשאר חלל פנוי 
ומקום הקליפות. 
%break
ואח"כ ע"י נפילת הכלים דז"ת דנקודות, ירד מקום סיום דקדושה עד 
להחזה דמקום בי"ע של עתה. ורק י"ד ספירות אחרונות נעשו לחלל 
פנוי, דהיינו מחזה דיצירה ולמטה. 
%break
ואח"כ ע"י החטא דעצה"ד, ירדו המחזה ולמטה דיצירה דקדושה, עם 
העשיה דקדושה, למקום הקליפות וחלל פנוי, ונמצא שירד נקודת 
הסיום דקדושה יותר למטה, אלא לא עד לנקודה דעוה"ז, רק עד 
הבינה דמלכות דעשיה, הנקראת קרקע ג"ע התחתון. 
%break
%page 2058
ומשם ולמטה נעשה עתה המקום חלל פנוי לגמרי. והנה מצד אחד 
תמצא שע"י שביה"כ וחטא של עצה"ד, נתמעט החלל הפנוי, כנ"ל. כי 
ירד ממקום הפרסא שמתחת האצילות עד לקרקע ג"ע התחתון. אכן 
מצד ב', השיגו הקליפות כח להבנות בד' עולמות אבי"ע דקליפות, 
%break
בסו"ה זה לעומת זה עשה אלקים. ובאמת תלוים זה בזה, כי מחמת 
התפשטות הקדושה יותר למטה השיגו הקליפות כח לעלות יותר 
למעלה. ואין להאריך כאן. (אות ג' ואות ס"א. ובע"ח שער ג' פ"ג).
%break
%letter קד
קד) מהו חלל פנוי דעוה"ז.
%break
%letter קד
קד) עי' לעיל תשובה ק"ג.
%break
%letter קה
קה) מהו חלל פנוי דבי"ע.
%break
%letter קה
קה) עי' לעיל תשובה ק"ג.
%break
%letter קו
קו) מהי חלתו של עולם.
%break
%letter קו
קו) עי' לעיל תשובה ק'.
%break
%letter קז
קז) מהו חצי ת"ת.
%break
%letter קז
קז) חצי ת"ת, פירושו מחזה ולמטה, כי ת"ת כולל ע"ס ו"ק וג"ר, וג"ר 
עד החזה נחשב לחציו, וז"ת שמחזה ולמטה עד הסיום דת"ת נחשב 
ג"כ לחציו. (אות ב').
%break
%letter קח
קח) מהי חשכת ב' בחינות דחיצוניות.
%break
%letter קח
קח) מחזה ולמטה נקרא חיצוניות הפרצוף ומתחלק לב' בחינות: פנים, 
ואחור שב"ש ת"ת נקראים חיצוניות מצד פנים: ונהי"מ נקראים 
חיצוניות מצד אחור. 
%break
וב' בחינות אלו, נפלו לחלל הפנוי שתחת סיום רגלי א"ק, בעת צמצום 
הב' שעלתה מלכות המסיימת למקום החזה דפרצוף נקודות דס"ג 
דא"ק, מטרם שעלתה מלכות המזדווגת לבחינת הזווג שבנקבי 
העינים, 
%break
ואז נפלו לבחינת חלל הפנוי שבנקודה דעוה"ז, ונחשבו אלו ב' 
הבחינות כמו החלל פנוי שמתחת סיום רגלי א"ק. (אות ג).
%break
%letter קט
קט) מהן ט"ז ספירות עליונות. תחום שבת.
%break
%letter קט
קט) בחינת הסיום שנעשה על אור העליון, מכח המלכות המסיימת 
אותו, נקרא תחום שבת. שמתחילה היה זה בהפרסא שמתחת 
האצילות, ואח"כ ע"י שביה"כ דז"ת דנקודים ונפילתם למטה מפרסא, 
נתפשט גם מקום בי"ע לבחינת פנים ואחור, 
%break
דהיינו לבחינת פרצוף דחב"ד חג"ת נהי"מ, שעד החזה שבו, נעשה 
מקום לכלים דפנים אחר שיתבררו לקדושה, ונעשה התחום שבת 
במקום החזה הזה, שהם נבחנים לט"ז ספירות שהם ע"ס דחב"ד 
דמקום בי"ע, ושש ספירות עד החזה דחג"ת דמקום בי"ע. 
%break
וי"ד ספירות שמחזה ולמטה, נעשה מדור קבוע אל הקליפות, והם 
מחוץ לתחום, כי שם חלל פנוי וריקן מכל אור. ואלו י"ד ספירות הם ד"ס 
תחתונות דחג"ת, וע"ס דנהי"מ של מקום בי"ע. (אות פ"ח).
%break
%letter קי
קי) מהן טפות כלים חיצונים.
%break
%letter קי
קי) מתוך שלא יכלו להתברר לבחינת כלים גמורים להתלבשות 
הקדושה, רק ג' הכלים הראשונים כח"ב, כי זו"ן נפרדו ללבוש והיכל, 
ע"כ רק בחינת ג' הכלים מוחא עצמות גידין, נחשבים לכלים גמורים 
פנימים, כלומר שהאור מתלבש בהם בשלימות. 
%break
אבל ב' פרצופי בשר ועור נעשו לכלים חיצונים בהפרצוף, וע"כ יש נר"ן 
פנימים, המתלבשים בכלים הפנימים. ויש נ"ר חיצונים המתלבשים 
בכלים חיצונים הנ"ל. 
%break
ומטפות הזווג של הכלים פנימים יוצאים נשמות בני אדם. ומטפות 
הזווג דכלים חיצונים יוצאים נשמות המלאכים. (אות קס"ח).
%break
%letter קיא
קיא) מהן טפות כלים פנימים.
%break
%letter קיא
קיא) עי' לעיל תשובה ק"י.
%break
%page 2059
%letter קיב
קיב) מהם י"א סמני הקטורת.
%break
%letter קיב
קיב) הסיגים שנשארו אחר כל הבירורים, ה"ס ל"ב האבן, שאין בהם 
שום תועלת, כי לא יתבררו עד לע"ל, בסו"ה והסרותי את ל"ב האבן 
מקרבכם. ואלו הניצוצין קדישין שנשארו שבוים שם שהם ניצוצין 
קטנות מאד, ה"ס י"א סמני הקטורת. (אות י"א).
%break
%letter קיג
קיג) מהן י"ד ספירות מדור לקליפות.
%break
%letter קיג
קיג) עי' לעיל תשובה ק"ט.
%break
%letter קיד
קיד) מהן י"ד ספירות מחוץ לתחום.
%break
%letter קיד
קיד) עי' לעיל תשובה ק"ט.
%break
%letter קטו
קטו) מהן י"ד ספירות פנויים וריקנים.
%break
%letter קטו
קטו) עי' לעיל תשובה ק"ט.
%break
%letter קטז
קטז) מהן י"ד ספירות תחום העולמות.
%break
%letter קטז
קטז) עי' לעיל תשובה ק"ט.
%break
%letter קיז
קיז) מהי יציאת האור דרך העינים.
%break
%letter קיז
קיז) בעת שעלה מלכות המזדווגת ממקום הפה לנקבי העינים, נעשה 
הזווג שם, ויצא האור דרך נקבי העינים, ולא דרך הפה. (אות ו').
%break
%letter קיח
קיח) מהי יציאת רגלים מחוץ לתחום.
%break
%letter קיח
קיח) מחזה ולמטה דיצירה ועשיה, ירדו מחמת החטא למקום י"ד 
הספירות התחתונות ונתלבשו במדור הקליפות. ובשבת יש להם עליה 
לאצילות. 
%break
ולכן נאסר הוצאת רגלים מחוץ לתחום שבת, שהוא החזה הנ"ל, כדי 
שלא להורידם שוב למקום הקליפות כמו שהיו בחול. (אות צ"ו וצ"ז).
%break
%letter קיט
קיט) מהי יצירה.
%break
%letter קיט
קיט) מקום יצירה, נעשה מבחינת ז"א דגופא, שנחשך ויצא למטה 
מסיום האצילות, בעת עלית המלכות המסיימת לחזה דפרצוף נקודות 
דס"ג, הנקרא חיצוניות מצד אחור. עי' לעיל תשובה צ"ז, וע"כ נחשב 
היצירה לאחורים של ז"א דאצילות. 
%break
ובעת תיקון בי"ע בראשונה, שנתקנו מבחינת פנים דאחורים של ז' 
המלכים דמיתו, היה כבר עולם היצירה במקום ז"א דאצילות, להיותו 
האחורים שלו. ולאחר החטא ירד ירידה גדולה, כי הד"ת דיצירה 
נתלבשו תוך מדור הקליפות. 
%break
והמוחין שמקבל הם יוצאים על מסך דבחי"א. שהוא מסך של ז"א 
מבחינת ו"ק בלי ראש. וה"פ של עולם היצירה, הם בקומת השלישים 
האמצעים והתחתונים דנה"י דא"א, שהם ג"כ בחינת חיצוניות מצד 
אחור כמו המקום יצירה, כי השלישים העליונים דנה"י דא"א, 
%break
שהם בחינת חיצוניות מצד פנים, לא נתלבשו רק בעולם הבריאה, 
שהם בחינת ג"ר דנה"י שהם חסרים ביצירה. ואלו ב' חלקים תחתונים 
דנה"י דא"א מתלבשים בו"ק דו"ק דאו"א עלאין, והם בו"ק דישסו"ת, 
והם בו"ק זו"ן. (אות ה'. ואות פ"ג. ואות צ"ג. ואות רכ"ד עד רכ"ח).
%break
%letter קכ
קכ) מהי יצירה נתלבשה בעשיה.
%break
%letter קכ
קכ) מקודם החטא בתחילת יציאת בי"ע מן השבירה, היו מקום ע"ס 
דיצירה בד"ת דז"א דאצילות, ושש ראשונות דבריאה. ומקום ע"ס 
דעשיה, בד"ת דבריאה ושש ראשונות דיצירה. 
%break
ואחר החטא, נפלו הע"ס דיצירה למקום העשיה שמקודם החטא, כי 
שש ראשונות דיצירה נפלו למקום שש תחתונות דעשיה שמקודם 
החטא, וד"ת דיצירה נפלו יותר למטה, כי נפלו למדור הקליפות. (אות 
מ"ח).
%break
%letter קכא
קכא) מהי יצירה דעוה"ז.
%break
%letter קכא
קכא) ארץ ישראל היא בחינת יצירה של עוה"ז. (אות מ"ד. ואות מ"ט).
%break
%page 2060
%letter קכב
קכב) מהי יצירה ועשיה אב"א.
%break
%letter קכב
קכב) בבחינה השניה דע"ש, שד"ר של עשיה היו במקום הנוקבא 
דז"א דאצילות, והיצירה כולה במקום ז"א דאצילות, הנה אז היו 
היצירה ועשיה אב"א כמו זו"ן אב"א, כי העשיה היתה מלבשת רק 
מחזה ולמטה דיצירה אב"א. (אות פ"ז).
%break
%letter קכג
קכג) מהי יצירה ועשיה פב"פ.
%break
%letter קכג
קכג) בבחינת השלישית דע"ש, שגם שש התחתונות דעשיה, עלו 
למקום נוקבא דאצילות, אז הפכה העשיה פניה כנגד פני היצירה 
פב"פ, כדמיון זו"ן פב"פ. (אות פ"ז).
%break
%letter קכד
קכד) מהי יצירה צריכה להיות כז"א דאצילות.
%break
%letter קכד
קכד) ג' העולמות בי"ע, נבררו מהכלים וניצוצין שמחזה ולמטה דז' 
המלכים דנקודים שנשברו. וזו"ן דאצילות, נבררו מכלים שמחזה 
ולמעלה דז' המלכים, כנודע. 
%break
ולפיכך גמר בירורם של בי"ע הוא, שיחזרו ויתחברו אל זו"ן דאצילות, 
שהם הכלים שמחזה ולמעלה שלהם. ולפיכך יצירה שהיא האחורים 
דז"א, מחויב לעלות למקום ז"א דאצילות דקטנות, המלביש מטבור 
ולמטה דא"א. כי אז צריך ז"א להלביש את א"א. 
%break
ומחזה ולמטה דז"א, יהיה בחינת מחזה ולמטה דא"א, ואז עולה 
הבריאה לב"ש ת"ת שמחזה עד הסיום דת"ת. והיצירה עולה לנה"י 
שלו, והעשיה למקום הנקבה. 
%break
הרי שישסו"ת וזו"ן של עתה בחול, העומדים במקום הכלים דאחורים 
של א"א, הוא מקום ג' עלמין בי"ע. וז"ס שז"א צריך להיות א"א, ובי"ע 
כאחורים של א"א, שהם מקום ישסו"ת וזו"ן של עתה. (אות פ"א ופ"ב).
%break
%letter קכה
קכה) מהי ירידת האחורים לחלל הפנוי.
%break
%letter קכה
קכה) בעת צמצום ב' שעלתה מלכות המסיימת למקום בינה דגופא של 
פרצוף תנה"י דא"א, שהוא החזה, הנה אז ירדו הכלים דאחורים 
דפרצוף זה לחלל פנוי, כי הכלים שמחזה ולמטה הנקראים כלים 
דאחורים, כבר נמצאים למטה ממלכות המסיימת. (אות ג').
%break
%letter קכו
קכו) מהי ירידת ב' בחינות דחיצוניות.
%break
%letter קכו
קכו) הכלים שמחזה ולמטה, שירדו למטה מסיום דצמצום ב' כנ"ל 
תשובה קכ"ה, נקראים ג"כ כלים חיצונים, ויש בהם ב' בחינות: א' הוא 
חיצוניות מצד פנים, שהם ב"ש תחתונים דת"ת, וב' הוא חיצוניות מצד 
אחור, שהם נהי"מ, ושניהם ירדו לחלל פנוי בעת צמצום ב'. (אות ג').
%break
%letter קכז
קכז) מהם כ"ד ספירות פנוים.
%break
%letter קכז
קכז) בבחינה השניה דע"ש קודם החטא, כשבי"ע עלו לאצילות, חוץ 
משש תחתונות דעשיה, נסתיים הקדושה בהחזה דבריאה, שאלו שש 
הראשונות דבריאה היו בסוד עיבורה של עיר, הנחשב עוד על העיר, 
דהיינו האצילות. 
%break
ולכן לא נשארו חלל פנוי רק כ"ד ספירות: ד"ת דבריאה ועשרים דיצירה 
ועשיה. עי' לעיל תשובה כ"ג. (אות פ"ה).
%break
%letter קכח
קכח) מהם כ"ז מדרגות דז"א.
%break
%letter קכח
קכח) ג' לבושים יש בגוף, שהם עי"מ, ובנוקבא הם ג"פ ע"ס, שהם ל' 
ספירות. אבל בז"א, שאין בו אלא ט"ס והוא חסר מלכות, כי הנוקבא 
בכללה היא המלכות שלו, נמצאים ג' לבושי הגוף שלו, שהם רק כ"ז 
ספירות. (אות קס"ה).
%break
%page 2061
%letter קכט
קכט) מהו כח ג"ר באמא.
%break
%letter קכט
קכט) ג"ר דבריאה שהם ממוחין דס"ג דאמא, אינם ג"ר אמיתיים אלא 
רק בחינת כח ג"ר דאמא. כי המסך שבפרסא, שעליו יצאו מוחין אלו, 
כבר הפסיקו הארת אצילות מהם, שהוא עצמות ג"ר דאמא, וע"כ לא 
נשאר בהם כי אם כח ג"ר דאמא. (אות ר"א).
%break
%letter קל
קל) מהם כלים דאחורים.
%break
%letter קל
קל) המחזה ולמטה דכל פרצוף, נבחנים לבחינת הכלים דאחורים 
דאותו פרצוף, שהם ב"ש תחתונים דת"ת ונהי"מ. וב"ש ת"ת נבחנים 
לפנים שבאחורים. ועיקר האחורים הם נהי"מ. עי' לעיל תשובה צ"ז. 
(אות קמ"ג וקמ"ה).
%break
%letter קלא
קלא) מהם כלים חיצונים.
%break
%letter קלא
קלא) הכלים דאחורים שמחזה ולמטה דכל פרצוף נקראים לפעמים 
כלים חיצונים של הפרצוף. (אות א').
%break
%letter קלב
קלב) מהם כלים דפנים.
%break
%letter קלב
קלב) הכלים שמחזה ולמעלה, דהיינו חב"ד חג"ת עד החזה, נקראים 
תמיד כלים דפנים. והטעם, כי החזה הוא בחינת נקודת הסיום 
דצמצום ב', 
%break
וע"כ יש בו פרסא בגוי מעוהי דוגמת הפרסא שמתחת האצילות, 
המבדיל בין הכלים שלמעלה מחזה, שהם בחינת אצילות, ובחינת 
הכלים דפנים דאותו פרצוף. ובין הכלים שמחזה ולמטה, שהם בחינת 
בי"ע, ובחינת הכלים דאחור דאותו פרצוף. 
%break
ולפיכך כל אחיזתם של הקליפות הוא רק בכלים דאחורים, אבל בכלים 
דפנים של הפרצוף, אין להם שום אחיזה כלל, כי אפילו הדינין דצמצום 
ב' לא פגע בהם מעולם. (אות קמ"ג).
%break
%letter קלג
קלג) מהם כלים פנימים.
%break
%letter קלג
קלג) הע"ס מתחלקים על כלים פנימים וכלים חיצונים. כי אין בהפרצוף 
רק ג' כלים פנימים כח"ב, או מוחא עצמות גידין, אבל זו"ן נפרדו מכלים 
של הפרצוף בסוד לבוש והיכל. 
%break
וע"כ ב' הכלים בשר ועור שהם בחינת זו"ן הם רק כלים חיצונים, בלתי 
גמורים, ואינם מתחברים עם הכלים הפנימים, והם רק מקיפים 
מסביב הכלים הפנימים. (אות ק"ז).
%break
%letter קלד
קלד) מהי כמות שיעור מקום.
%break
%letter קלד
קלד) עי' לעיל תשובה ט"ז.
%break
%letter קלה
קלה) מהן כנפים.
%break
%letter קלה
קלה) המלכות דאמא אינה נכנסת לעולם בבחינת המוחין דז"א, 
ובחינת הקטנות דה"ת בעינים קבוע בה תמיד, ועי"ז משמרת זו"ן 
בניה מן החיצונים, בסוד כנפים המפסיקים בין זו"ן ובין החיצונים, 
שהמה חופפים על עור הזו"ן מבחוץ, ואין לחיצונים מה לינק, 
%break
כי לא יצא מזו"ן ולחוץ דרך הכנפים רק אור מועט מאד, כלומר, 
המופרש מהארת חכמה מחמת הכיסוי דכנפים שהם בחינת אור 
קטנות, כנ"ל. גם בחינת הפרסא מתחת האצילות נעשה ממלכות 
דאמא הנ"ל, וע"כ נקרא הפרסא בשם נעל של זו"ן, 
%break
כי שומרים רגלי הזו"ן מן החיצונים, מכח הכיסוי של הפרסא שלא 
תעבור דרכה רק אור מועט, שאין בה מהארת חכמה כלום. (אות ל"ב).
%break
%letter קלו
קלו) מהי כסות.
%break
%letter קלו
קלו) כשיש דינין בזו"ן, דהיינו כל שהוא חסר ג"ר, יכולים הקליפות 
להאחז באחורים שלו, דהיינו בהכלים שמחזה ולמטה. ולהשמר מהם, 
נעשה התיקון דאב"א. שאחוריהם ביתה ופניהם מגולים כלפי חוץ, 
ומהפנים אינם יכולים לינק. 
%break
ותיקון זה דהסתרת האחורים נקרא כסות. ולכן עולם היצירה שהוא ו"ק 
בלי ראש, הוא צריך לבחינת כסות הנ"ל. ולפיכך נעשה העשיה 
בבחינת ג' גו ג', כדי להעשות בחינת כסות על היצירה, שלא יוכלו 
החיצונים לינק מהם. 
%break
%page 2062
ולפיכך יש בעולם היצירה ב' בחינות: שאר, וכסות. שאר: הם המוחין 
להחיות אותו. וכסות הוא בחינת הכיסוי דעולם העשיה שמכסהו 
מחיצונים. אבל בעשיה יש רק שאר לבד, כי אינו צריך לכסות מאחר, כי 
הוא בעצמותו הוא הכסות. כנ"ל. (אות קל"ה).
%break
%letter קלז
קלז) מהו כסא הכבוד.
%break
%letter קלז
קלז) הע"ס דמוחין דאמא מתפשטים בעולם הבריאה: הג"ר נקראו 
כסא, הו"ק נקראו שש מעלות לכסא, והמלכות מתלבשת במלכות 
דבריאה, ונקראת כסא דין, תכלת, סנדלפון. כי הט"ר דמוחין הם בחינת 
כסא הרחמים, ומלכות היא כסא דין. 
%break
פירוש: כי המוחין דאמא המאירים בבריאה, יוצאים על מסך דבחי"ב 
שבפי יסוד דאמא הכלול בפרסא שמתחת רגלי הנוקבא דז"א, שהוא 
מטעם התלבשות אמא בנוקבא ונמצא רגלי אמא נוגעים בפרסא, 
שהוא כח הסיום של האצילות ובחינת הדין. 
%break
וע"כ נקראים הג"ר דאמא המתלבשיים בפנימיות כחב"ד דבריאה, 
בשם כסא הכבוד, מורה על כח הפרסא הכלול במסך, שעל ידי האו"ח 
שלו, יצאו כל המוחין דג"ר אלו, ולכן אע"פ שהוא כסא, מלשון מכסה על 
אור האצילות שה"ס הכבוד, עכ"ז הוא כסא רחמים, 
%break
שהרי כל המוחין באו מהתלבשות באו"ח הזה. אמנם בסוף המוחין 
בסיומם, נמצא מתגלה כח הסיום בעצמו, המסיים על המוחין, שה"ס 
מלכות המסיימת, והנה שם מתגלה כל כח הדין הכלול בהפרסא, וע"כ 
מכונה המלכות דאמא, המתלבשת שם בסיומא, בשם כסא דין, 
%break
כי הדינים שבה עומדים שם. וכן תכלת, מלשון, ויכל העם מלהביא וכו'. 
כי כח ג"ר דאמא, שה"ס הרחמים לא יכלו לעבור דרכה ולמטה. וכן 
מטעם זה נקרא סנדלפו"ן, כמו הסנדל השומר על הרגלים מפני 
החיצונים. 
%break
והנה נתבאר שהמוחין דאמא שבבריאה בכללן, נקראו כסא הכבוד, כי 
האצילות ה"ס הכבוד, ומתוך שהמוחין יצאו על מסך הכלול בפרסא 
המסיימת האצילות, נמצאים גם הם בחינת כיסוי על הכבוד. 
%break
אמנם הט"ר של המוחין נבחנים לכורסייא דרחמי, להיות בהם כח ג"ר 
דאמא. אבל המלכות דמוחין, שהם בחינת הפרסא המסיימת עצמה, 
נקראת כסא דין. תכלת, סנדלפון. (אות קנ"א קנ"ב).
%break
%letter קלח
קלח) מהו כסא דין תכלת סנדלפון.
%break
%letter קלח
קלח) עי' לעיל תשובה קל"ז.
%break
%letter קלט
קלט) מהו כורסיא דרחמי.
%break
%letter קלט
קלט) עי' לעיל תשובה קל"ז.
%break
%letter קמ
קמ) מהם כתרים דנשמות אדה"ר.
%break
%letter קמ
קמ) מקודם החטא היה לאדה"ר נר"ן מבי"ע דאצילות, ולאחר החטא 
נסתלקו ממנו הט"ר דאורות דכל ספירה וספירה מנר"ן דאצילות שלו, 
עם הט"ת דכלים, דכל ספירה מנר"ן, ולא נשאר בו אלא אורות דנפשות 
דכל ספירה וכלים דכתרים שבכל ספירה, 
%break
וגם הם לא מבחינת אצילות, אלא מבי"ע לאחר הפרסא, כי הבי"ע 
נפגם מחמת חטאו, וירד לאחר הפרסא דאצילות. וענין השארת כתרים 
דכלים ואורות דנפשות, הוא מטעם ערך ההפוך שבין כלים לאורות, 
%break
כי כל עוד שאין בו אלא כלי דכתר, לא יוכל להתלבש בו אלא אור היותר 
קטן שהוא אור הנפש, כנודע. (אות קכ"ה).
%break
%letter קמא
קמא) מהם כתרים דכלים ואורות דנפשות.
%break
%letter קמא
קמא) עי' לעיל תשובה ק"מ.
%break
%letter קמב
קמב) מהן ל' ספירות שהיו מתחלה חלל וריקם.
%break
%letter קמב
קמב) מטרם תיקון ג' עולמות בי"ע היה כל מקום בי"ע חלל פנוי, 
מטעם שמלכות המסיימת שמתחת רגלי א"ק, עלתה למקום החזה 
דפרצוף תנהי"מ דא"ק. 
%break
%page 2063
וכן אחר שנתקנו ג' העולמות בי"ע, ואחר שעלו בבחינה הג' דע"ש 
מקודם החטא, לישסו"ת וזו"ן דאצילות, נשארו שוב שלשים ספירות 
דמקום בי"ע בבחינות חלל פנוי, כי הבי"ע כבר נסתלקו מהם. (אות 
צ"ג).
%break
%letter קמג
קמג) מהן ל' מדרגות דנוקבא.
%break
%letter קמג
קמג) יש ג' לבושים בגוף הנוקבא, שהם עי"מ דאחור שלה, ובכל לבוש 
יש י"ס, והם נקראים ל' מדרגות של הנוקבא. (אות קס"ו).
%break
%letter קמד
קמד) מהו לבוש אמצעי.
%break
%letter קמד
קמד) ג' הלבושין דנוקבא, הם עי"מ, ולבוש של היניקה הוא לבוש 
האמצעי שלה. ולבוש דעיבור הוא לבוש החיצון. ולבוש דמוחין הוא 
לבוש הפנימי שלה. (אות קס"ה).
%break
%letter קמה
קמה) מהו לבוש חיצון.
%break
%letter קמה
קמה) עי' לעיל תשובה קמ"ד.
%break
%letter קמו
קמו) מהו לבוש חיצון דאמא.
%break
%letter קמו
קמו) כשאמא מתלבשת בזו"ן, כדי ליתן מוחין לבריאה, נחשבת 
הנוקבא דז"א ללבוש החיצון דאמא, שעל ידיה היא משפעת המוחין 
לבריאה. כי אין עולם הבריאה יכול לקבל אלא מנוקבא דז"א, כי היא 
העליון שלה. (אות ל"ה).
%break
%letter קמז
קמז) מהו לבוש פנימי.
%break
%letter קמז
קמז) עי' לעיל תשובה קמ"ד.
%break
%letter קמח
קמח) מהם מאה אמה דאדה"ר.
%break
%letter קמח
קמח) עי' לעיל תשובה כ'.
%break
%letter קמט
קמט) מהם מאה כתרים דאדה"ר.
%break
%letter קמט
קמט) עי' לעיל תשובה כ'.
%break
%letter קנ
קנ) מהי מדבר.
%break
%letter קנ
קנ) העוה"ז נחלק לבי"ע ומדור הקליפות שמקום המקדש הוא בריאה 
שבה, וארץ ישראל הוא יצירה שבה, וחו"ל הוא עשיה שבה. והמדבר 
הוא מדור הקליפות. (אות מ"ד).
%break
%letter קנא
קנא) מהו מדור הקליפות.
%break
%letter קנא
קנא) מתחילה היה כל מקום בי"ע מדור הקליפות, ואחר שביה"כ דז"ת 
דנקודים פו"א, ונפלו לבי"ע, נתערבו הפנים ואחור זה בזה, ומתוך כך 
נתפשט מקום בי"ע גם לבחינת כלים דפנים, ונעשה בהם ל' ספירות, 
שהם חב"ד חג"ת עד החזה לכלים דפנים, 
%break
ותנה"י שמחזה ולמטה לכלים דאחור. אמנם היו כלולים זה בזה מטרם 
הבירור, ואח"כ בעולם התיקון נבררו הכלים דפנים דז"ת דנקודים שלא 
היו שבירתם מחמת עצמם, אלא מטעם היותם מחוברים עם הכלים 
דאחורים, והמה נעשו לזו"ן דאצילות. 
%break
ואח"כ נבררו בחינת האחורים דז"ת מהקליפות שהמה ג' עלמין בי"ע, 
אמנם לא כל האחורים אלא רק בחינת הפנים דאחורים, שהם הרפ"ח 
שנכללו ונתערבו באחורים, אבל בחינת המלכיות שבהם, שהם ל"ב 
מלכיות הנקראות ל"ב האבן, 
%break
לא יכלו להתברר עוד ונשארו בחינת קליפות, שאין בהם שום תועלת. 
ולפיכך נתחלק אחריהם גם המקום בי"ע, כי הג' עלמין בי"ע, שהם 
נבררו מהכלים דפנים דאחורים, לקחו מקומם מהחזה דמקום בי"ע 
ולמעלה. 
%break
והקליפות שהם בחינת האחורים דאחורים, לקחו מקומם מחזה 
דמקום בי"ע ולמטה המתיחס אליהם. והם י"ד הספירות שנעשו למדור 
קבוע אל הקליפות דהיינו רק במשך שיתא אלפי שני בעת שאין שום 
בירור ותיקון לל"ב האבן, 
%break
אמנם בגמר התיקון כשיתגלה הזווג בה"ת שנגנזה ברדל"א, בסוד אבן 
מאסו הבונים היתה לראש פנה. הנה אז יקוים והסירותי את ל"ב האבן 
וכו', ויתבטלו כל הקליפות, ואז ישובו כל ל' הספירות דבי"ע להיות 
אצילות. (אות נ"ה).
%break
%page 2064
%letter קנב
קנב) מהו מדור קבע לקליפות.
%break
%letter קנב
קנב) עי' לעיל תשובה קנ"א.
%break
%letter קנג
קנג) מהם מחיצות.
%break
%letter קנג
קנג) מלכות דבינה, שאינה נכללת במוחין דז"א, ונשאר תמיד באור 
הקטנות, היא מקפת את הזו"ן מחוץ להם, ומגינה עליהם בסוד מחיצה 
כדי שלא יוכלו החיצונים להתאחז בזו"ן. וה"ס המלבושים ומנעלים 
דזו"ן, 
%break
כי השמירה שמתחת רגליהם בסוד הפרסא שמתחת האצילות ה"ס 
נעל. ומה שמסבבת עליהם בכל קומת גופם ה"ס מלבושים. (אות ל"ג).
%break
%letter קנד
קנד) מהם מחיצה ולבוש.
%break
%letter קנד
קנד) עי' לעיל תשובה קנ"ג.
%break
%letter קנה
קנה) מהי מיעוט הירח.
%break
%letter קנה
קנה) עי' לעיל דף אלף תתמ"ג תשובה פ"ב.
%break
%letter קנו
קנו) מהו מלבוש דצדדים.
%break
%letter קנו
קנו) עי' לעיל תשובה קנ"ג.
%break
%letter קנז
קנז) מהו מלבוש שמתחת רגלין.
%break
%letter קנז
קנז) עי' לעיל תשובה קנ"ג.
%break
%letter קנח
קנח) מהו מלכות אין לה אור מעצמה.
%break
%letter קנח
קנח) המלכות אין לה אור מעצמה, דהיינו ע"י זווג שבפרצופה עצמה, 
כי כבר נזדכך המסך, ולא נשאר בו אלא שורש דעביות, ע"כ אינו 
מספיק לבחינת זווג דהכאה, וכל מה שיש בה צריכה לקבל מהזווג 
שנעשה בז"א בעלה. (אות מ"א).
%break
%letter קנט
קנט) מהי מלכות המזווגת.
%break
%letter קנט
קנט) מלכות של ראש, שבה נתקן המסך לזווג דהכאה עם אור העליון, 
היא מכונה "מלכות המזדווגת". והיא המעלה או"ח ע"פ מדת העביות 
שבמסך המתוקן בה, ומלבשת הע"ס דאו"י ממטה למעלה. 
%break
ואח"ז היא מתפשטת מינה ובה עם האו"ח שלה ממעלה למטה 
ומוציאה הע"ס דגוף עד שמגיעה "למלכות המסיימת" שלה, שבה 
נפסק המדרגה. (א' תתפ"ח ד"ה והעלה).
%break
%letter קס
קס) מהי מלכות המסיימת.
%break
%letter קס
קס) עי' לעיל תשובה קנ"ו.
%break
%letter קסא
קסא) מהי מלכות נועלת את היצירה.
%break
%letter קסא
קסא) ויש להבין היטב ענין הג' עלמין בי"ע, כי מצד אחד אנו אומרים 
שהם אחורים דישסו"ת וזו"ן, שהבריאה היא מעביות דבחי"ב, והיצירה 
היא מעביות דבחי"ג, והעשיה היא מעביות דבחי"ד. 
%break
ומצד ב', אנו אומרים שעולם הבריאה יצא על מסך דבחי"ב, והיצירה 
על מסך דבחי"א, והעשיה על מסך דבחינת שורש. שלכאורה סותרים 
אהדדי.
%break
והענין הוא, כי אמת הוא שהם בחינת אחורים דישסו"ת וזו"ן, והם 
בחי"ב וג' וד', אלא הבריאה מתוך שהיא בחינת אחורים דישסו"ת, 
שהיא ממקורה אור דחסדים בלבד, יכלה לקבל מוחין דג"ר מבחי"ב. 
%break
אבל היצירה להיותה בחי"ג הצריכה להארת חכמה, לא יכלה לקבל 
ממסך דבחי"ב אור דחסדים לג"ר שלה, כי אינה מספיק לה, וע"כ לא 
יכלה להתברר מכלים דיצירה רק בחי"א לבד, כלומר ו"ק בלי ראש. 
%break
ועולם העשיה שהיא בחי"ד הצריכה להארת היחידה, לא יכלה 
להתברר ממנה אפילו מבחינת הזווג היוצא על מסך דבחי"א, רק 
בחינת עביות דשורש, שהוא כלי דכתר היותר זך, כי הוא לבדו היה יכול 
להתברר מהבחי' ד', ולא יותר.
%break
%page 2065
והנה המלכות דבריאה ה"ס מלכות המסיימת שעלתה בפרסא 
דאצילות, כנ"ל. אשר המוחין דבריאה הורידו אותם עד המלכות 
דבריאה כנ"ל בתשובה קל"ז. עש"ה. 
%break
עכ"ז היה יכול להתברר עוד על בחינת המסך דז"א דבריאה, בבחינת 
עביות דבחי"א מכלים דיצירה, שהם אחורים דבחי"ג, שאין בהם 
משהו מבחי"ד, ואחר שהובררו המוחין דיצירה, שוב ירדה המלכות 
דבריאה שיש בה כח הבחי"ד אל המלכות דיצירה. 
%break
והמלכות הזו ביררה אח"ז, הכלים דעשיה שהם מאחורים דבחי"ד, 
אמנם לא יכלה לברור מהם אלא רק עביות דבחינת שורש, שהיא 
בחינת הכתרים שבהם שעליהם יוצא קומת מלכות לבד, שה"ס ג' גו ג', 
באור הנפש הנקרא אור נה"י.
%break
ועם זה תבין מ"ש הרב שמלכות דבריאה ה"ס סנדלפון, ונודע 
שסנדלפון הוא בעולם העשיה, אמנם עם הנ"ל תבין, כי באמת אותה 
המלכות דבריאה ירדה וביררה את עולם העשיה, אחר שירדה למלכות 
דיצירה. 
%break
והדברים עמוקים ואין להאריך יותר. וז"ס שהמלכות נועלת את 
היצירה. כי מתוך שאין לה אלא בחינת עביות דשורש המספיק רק 
לאור הנפש, הרי אינה יכולה לקבל מאור הרוח כלום, כי כל עוד שאין 
שם אלא כלי אחד דכתר, אינה יכולה לקבל כי אם הנפש, 
%break
והיא אינה יכולה לברר אפילו הכלי דחכמה כמו היצירה, וע"כ אין לה 
רוח, הרי שהמלכות נועלת את אור הרוח שביצירה, שאף משהו לא 
יוכל לעבור מאור הרוח אל העשיה. כמבואר. (אות ל"ט).
%break
%letter קסב
קסב) מהו מסך ממש מפסיק.
%break
%letter קסב
קסב) מתוך שהמסך דחי"ב נכלל יחד עם הפרסא המסיימת האצילות, 
נעשה המסך לבחינת מסך ממש מפסיק את כל הארת חכמה 
מהחסדים. עי' לעיל תשובה נ"ב. (אות ל"א).
%break
%letter קסג
קסג) מהו מסך מפסיק.
%break
%letter קסג
קסג) עי' לעיל תשובה קס"ב.
%break
%letter קסד
קסד) מהו מסך בפי החלון.
%break
%letter קסד
קסד) עי' לעיל תשובה ק"א.
%break
%letter קסה
קסה) מהו מסך קרוב.
%break
%letter קסה
קסה) אם המסך אינו מעכב על אור הג"ר נקרא מסך קרוב, להיות שיש 
לו איזה קרבה אל החכמה, וקרבה זו נקרא ג"ר, שאינו עצמות אלא כח 
ג"ר שבאמא, אבל המסך דיצירה, שהוא מעכב על אור הג"ר לגמרי, 
נקרא מסך וריחוק. (אות ל"ו ול"ז).
%break
%letter קסו
קסו) מהו מסך וריחוק.
%break
%letter קסו
קסו) עי' לעיל תשובה קס"ה.
%break
%letter קסז
קסז) מהי מציאות זווג.
%break
%letter קסז
קסז) במקום שיש השרשה דצמצום ב', יש שם מציאות זווג לתקן את 
הכלים הנשברים ולהוציאם מהקליפות וזה מתחיל בישסו"ת שמחזה 
ולמטה דאו"א, בסוד הוא"ו דמילוי דהוי"ה דס"ג. עי' לעיל תשובה ל"ו. 
(אות י"ח).
%break
%letter קסח
קסח) מהו מקום בי"ע.
%break
%letter קסח
קסח) בעת צמצום ב' שהמלכות המסיימת עלתה להבינה דגופא של 
הפרצוף תנה"י דא"ק ופרצוף דנקודות דס"ג, ויצאו הב"ש תחתונים 
דת"ת ונהי"מ למטה ממלכות המסיימת לחלל הפנוי, המה נעשו אז 
לבחינת המקום של בי"ע. 
%break
כי הב"ש, ת"ת, נעשו למקום בריאה. ונה"י למקום יצירה, ומלכות 
למקום עשיה. (אות ח).
%break
%letter קסט
קסט) מהו מקום חורבה.
%break
%letter קסט
קסט) עי' תשובה ק"נ. ותשובה צ'. ולהלן תשובה ק"ע.
%break
%page 2066
%letter קע
קע) מהו מקום ישוב.
%break
%letter קע
קע) כמו שהמקום בי"ע בכללו נחלק לג"ע בי"ע שהם מדור הקדושה, 
ולהי"ד ספירות שהם מדור קבוע אל הקליפות. כן העוה"ז נחלק למקום 
ישוב הכולל בי"ע: שהם מקום המקדש ארץ ישראל וחו"ל. 
%break
ולמקום חורבא שהם המדבריות שאין שם ישוב בני אדם ארץ לא עבר 
אדם שם. (אות מ"ד).
%break
%letter קעא
קעא) מהו מקום המקדש.
%break
%letter קעא
קעא) עי' לעיל תשובה ק"ע.
%break
%letter קעב
קעב) מהו מקום הנוקבא.
%break
%letter קעב
קעב) הד' ספירות שבאחורים דז"א הם מקום הנוקבא, דהיינו מחזה 
ולמטה. וטעם הדבר עי' לעיל תשובה נ"ו. (אות נ"ו).
%break
%letter קעג
קעג) מהו מקום סיום או"מ.
%break
%letter קעג
קעג) נקודת הסיום של אורות דיושר דהיינו הקו א"ס, היא ג"כ נקודות 
הסיום של העיגולים ויושר דמקיפים, הן בצמצום א' והן בצמצום ב'. 
אלא ההפרש הוא כי באורות דיושר נמצאת נקודת הסיום למטה ושם 
מעכבת את האור מלהתפשט עוד. 
%break
ובאורות דמקיפין נמצא נקודת הסיום במרכזם, באופן כי העיגול היותר 
פנימי דמקיפים שהוא האחרון שלהם, הוא המקיף סביבות הנקודה 
המסיימת את היושר, ומקום הנקודה היא בחינת חלל פנוי הן מאו"פ 
והן מאורות המקיפים. (אות ד').
%break
%letter קעד
קעד) מהם מקיפי נקודים.
%break
%letter קעד
קעד) עי' לעיל אות מ"ו.
%break
%letter קעה
קעה) מהו משבר ובוקע המסך.
%break
%letter קעה
קעה) מטבע של כל מסך הוא לעכב על אור העליון שלא יעבור מטבורו 
ולמטה, וע"כ כשהאור העליון נפגש בו נעשה זווג דהכאה, כי הוא 
מדחה האור לאחוריו ומעלה או"ח ומלביש האו"י. כנודע. 
%break
ולפעמים אור העליון מתגבר על המסך ומשבר כח העיכוב שבו ועובר 
דרך בו ממנו ולמטה, והוא נקרא שבירה ובקיעה וזה הוא בעת מיעוט 
הירח, כי הט"ת דפרצוף האחור דנוקבא בקעו את המסך והפרסא 
שמתחת האצילות ועברו בו למטה לבי"ע. (אות רל"ג).
%break
%letter קעו
קעו) מהי נוקבא נקראת ד'.
%break
%letter קעו
קעו) עיין לעיל אות נ"ו.
%break
%letter קעז
קעז) מהי נוקבא צריכה להיות כאו"א.
%break
%letter קעז
קעז) מבחינת מוחין הקבועים באצילות עומד א"א במקום ז"א ואו"א 
במקום נוקבא: כי א"א מלביש חג"ת דעתיק הנמצאים במקום חג"ת 
דנקודים שהם ז"א ואו"א מלבישים מפה ולמטה דא"א, שהוא מחזה 
ולמטה דנקודים ששם בחינת מקום הנוקבא דז"א. 
%break
וכשיושלם הבירורים של הז"א יחזור אז לג"ר דא"א שהוא מקומו 
האמיתי. וכן כשיוגמרו בירורי הנוקבא תחזרה לג"ר דאו"א ששם 
מקומה האמיתי כנ"ל. 
%break
וגם מקודם גמר התיקונים בשבתות עולה הז"א למקום א"א והנוקבא 
לאו"א, אמנם מלבד שאין זה בקביעות הנה גם הבי"ע נשאר חלל 
וריקן מכל אור. ובגמר התיקון יהיה זה בקביעות ורגלי האצילות 
יתפשטו לבי"ע. (אות פ"ב).
%break
%letter קעח
קעח) מהן ניצוצין קטנות מאד.
%break
%letter קעח
קעח) גם בבחינות השבירה שאין להם בירור עוד מטרם גמר 
התיקונים שהם הקליפות הנקראים ל"ב האבן, יש עוד בהם שיורין 
מניצוצין קדישין, שה"ס י"א סימני הקטורת, והם אמנם נצוצות קטנות 
מאד. (אות י"א).
%break
%page 2067
%letter קעט
קעט) מהן ניצוצין קרובים לאו"א.
%break
%letter קעט
קעט) אין העליון מברר מהקליפות אלא את התחתון הקרוב למדרגתו, 
למשל או"א אינם מבררים רק להז"א אשר הניצוצין שלו קרובים 
לאו"א, וכן בכל המדרגות. 
%break
והטעם כי כל ענין העליה והתיקון שהתחתון מתתקן ע"י העליון הוא 
מפאת שאח"פ דעליון דבוקים תמיד בגו"ע של התחתון, וע"כ הם 
מתתקנים עמו. כנודע. 
%break
וזה לא יתכן רק במדרגה הסמוכה אליו, שבה מונחים האח"פ שלו, 
משא"כ במדרגה שמתחת התחתון שלו שאין לו עמו שום חיבור. (אות 
כ"ב).
%break
%letter קפ
קפ) מהי נעל דבריאה.
%break
%letter קפ
קפ) המסך דז"א נועל את הבריאה, שהוא מסך דבחי"א, שהעובר על 
ידו הוא בחינת ו"ק בלי ראש, ונמצא נועל את אור הבריאה, שהוא 
בחינת ג"ר, שלא יעבור ממנו ולמטה כלום, וכן משמרו מן החיצונים, 
וע"כ נקרא בשם נעל. (אות ל"ט).
%break
%letter קפא
קפא) מהי נעל דיצירה.
%break
%letter קפא
קפא) הנעל דיצירה המשמר על אורותיו שלא יעברו ממנו ולמטה וכן 
מיניקת החיצונים, נעשה ממסך דמלכות בבחינת עביות דשורש, 
שהעובר ע"י אינו אלא בחינת נה"י חסר חג"ת, דהיינו נפש חסר רוח. 
עי' לעיל תשובה קס"א. (שם).
%break
%letter קפב
קפב) מהם נפש רוח דחיצונית.
%break
%letter קפב
קפב) יש ב' בחינות נפש רוח בהע"ס. הא' הם נפש רוח המתלבשים 
בכלים פנימים עצמות וגידין. הב' הם נפש רוח המתלבשים בהכלים 
החיצונים דעור ובשר. והטעם כי אין בהפרצוף רק ג' כלים כח"ב, שהם 
נקראים מוחא עצמות גידין, שבהם מתלבשים נר"ן, 
%break
אבל לחיה יחידה אין כלים אלא שהם מתלבשים תוך אור הנשמה 
שבכלי דמוחא, ואע"פ שיש עוד ב' כלים בשר ועור, אין האורות דרוח 
נפש יכולים לירד מעצמות וגידין אליהם להתלבש שם, כדי ליתן מקום 
לאורות דחיה יחידה להתלבש בהכלים דמוחא ועצמות, 
%break
משום שאלו הכלים דבשר ועור אינם כלים גמורים פנימים אלא רק 
בחינת כלים חיצונים שאינם ראוים להלביש נפש רוח פנימים, וע"כ 
מוכרחים החיה יחידה להתלבש תוך אור הנשמה. 
%break
ועכ"ז מקבלים הכלים דעור ובשר בחינת הארת נפש רוח מהנפש רוח 
שבהכלים הפנימים, והם נקראים נפש רוח דחיצוניות (א' תתקפ"ו ד"ה 
ומכאן).
%break
%letter קפג
קפג) מהם נר"ן דפנימיות.
%break
%letter קפג
קפג) אין בהפרצוף אלא ג' כלים כח"ב שבהם מתלבשים נר"ן, והם 
הנקראים נר"ן פנימים. ויש בחינת רוח נפש המתלבשים בכלים דזו"ן 
שהם בשר ועור הנקראים כלים חיצונים, והם נקראים נפש רוח 
דחיצוניות. עיין לעיל תשובה קפ"ב. (א' תתקפ"ו ד"ה מכאן).
%break
%letter קפד
קפד) מהי נשירת אברים דאדה"ר.
%break
%letter קפד
קפד) מקודם החטא היה לו לאדה"ר נר"ן דאצילות, ולאחר החטא נשרו 
כל אברי נשמתו, ולא נשאר בו כי אם אור הנפש בכלים דכתרים. עי' 
לעיל תשובה מ"ג. (אות קי"ט).
%break
%letter קפה
קפה) מהי נשמה דבי"ע היא אלהיות.
%break
%letter קפה
קפה) כבר נתבאר שיש נר"ן פנימים ונפש רוח דחיצוניות. ואלו דנר"ן 
פנימים נחשבים לבחינת נשמה דבי"ע, ומהם נולדים נר"ן דצדיקים 
שהם בחינת אלקיות. 
%break
והנ"ר דחיצוניות עליהם נאמר משם יפרד, כי כל הנולד מהם הם 
בחינת חיצוניות בי"ע, שהם נפרדין ואינם אלקיות, דהיינו המלאכים 
ורקיעים והיכלות וכו'.
%break
%page 2068
וטעם הדבר, כי האורות מבררים הכלים: ואור הנפש מברר כלי דכתר, 
ומתלבש בו. וכשאור הרוח מברר כלי דחכמה אז יורד הנפש לכלי 
דחכמה והרוח מתלבש בכלי דכתר. 
%break
ואור הנשמה מברר כלי דבינה, ואז יורד הנפש לכלי דבינה והרוח לכלי 
דחכמה והנשמה מתלבשת בכלי דכתר.
%break
והנה אור החיה צריך לברר הכלי דז"א הנקרא בשר, ואז היה יורד 
הנפש לכלי דז"א והרוח לכלי דבינה, והנשמה לכלי דחכמה, והחיה 
היה מתלבשת בכלי דכתר. 
%break
וכן אור היחידה צריך לברר הכלי דמלכות, ואז היה יורד הנפש לכלי 
דמלכות, והרוח לכלי דז"א, והנשמה לכלי דבינה, והחיה לכלי דחכמה 
ואור היחידה היתה מתלבשת בכלי דכתר.
%break
אמנם מטעם הגניזו דאו"א הפנימים והגניזו של המלכות ברדל"א, אין 
האורות דחיה יחידה יוצאים כי אם בו"ק שלהם, והמה חסרי 
השלימות, וע"כ אינם יכולים לברר ב' הכלים עור ובשר שיהיו יכולים 
להתלבש אורות פנימים, 
%break
וע"כ אין הנפש רוח יכולים לירד מהכלי דחכמה בינה ולהתלבש בכלים 
דז"א ומלכות הנקראים בשר ועור, והמה מוכרחין להתלבש בהכלים 
דחכמה ובינה, ולכן גם אור הנשמה מוכרח להשאר בכלי דכתר, 
%break
ונמצא שאין כלי לחיה יחידה שיוכלו להתלבש בהם, ומוכרחים 
להתלבש תוך אור הנשמה. וכל זה הוא בעולם אצילות.
%break
אמנם בעולם הבריאה, שהאורות דחיה יחידה חסרים שם לגמרי, 
להיותם נמצאים מתחת הפרסא המסיימת האצילות אלא רק 
שמקבלים הארת חיה יחידה מן פרצופי האחור דהנוקבא דז"א, 
שירדה שם בעת מיעוט הירח, כנודע. 
%break
וע"כ אין מתבררים מהכלים דעור ובשר אלא שיעור קלוש מאד, כי 
שיעור האורות דחיה יחידה המבררת אותם הם רק בחינת אורות 
דאחורים. 
%break
ולפיכך תולדותיהם היוצא מאלו הכלים החיצונים דבריאה הם פירודא 
ואינם אלהיות. (א' תתק"פ ד"ה הל'. וא' תתקפ"ד ד"ה הכלים).
%break
%letter קפו
קפו) מהם נפש רוח דבי"ע דפירודא.
%break
%letter קפו
קפו) עי' לעיל בתשובה קפ"ה.
%break
%letter קפז
קפז) מהו סוריא.
%break
%letter קפז
קפז) עי' (אות ע"א וע"ב).
%break
%letter קפח
קפח) מהו סיום או"מ עגולים.
%break
%letter קפח
קפח) הסיום דיושר הוא עצמו הוא המרכז המסיים להעגולים.
%break
%letter קפט
קפט) מהו סיום כלים דפנים.
%break
%letter קפט
קפט) נקודת החזה היא הסיום דכלים דפנים. ועי' לעיל תשובה צ"ד. 
(אלף תתקכ"ח אות ס"ו).
%break
%letter קצ
קצ) מהו סיום דצמצום א'.
%break
%letter קצ
קצ) היא ממעל לנקודה דעוה"ז.
%break
%letter קצא
קצא) מהו סיום דצמצום ב'.
%break
%letter קצא
קצא) היא הפרסא המסיימת לאצילות.
%break
%letter קצב
קצב) מהו סנדלפון.
%break
%letter קצב
קצב) עי' לעיל תשובה קל"ח.
%break
%letter קצג
קצג) מהם ע' אמה ושירים.
%break
%letter קצג
קצג) שש הספירות הראשונות דבריאה עם נקודת החזה המסיימתם, 
הם בחינת עיבורה של עיר, וה"ס ע' אמה ושירים הנחשבים עוד 
כהעיר עצמה, 
%break
כי כן אלו ז' הספירות דבריאה, נחשבים כמו גוף האצילות אע"פ שהם 
כבר למטה מפרסא דאצילות. והטעם עי' לעיל תשובה ל"ד. (אות פ"ד 
ובאו"פ ד"ה ובולטין).
%break
%page 2069
%letter קצד
קצד) מהו עבר הירדן.
%break
%letter קצד
קצד) עי' (אות ע"א).
%break
%letter קצה
קצה) מהם עגולי נקודים הפסיקו בין רגלי א"ק לאחורים.
%break
%letter קצה
קצה) עי' לעיל תשובה מ"ו.
%break
%letter קצו
קצו) מהו עובר בולט לחוץ מגוף.
%break
%letter קצו
קצו) עי' לעיל תשובה ל"ד.
%break
%letter קצז
קצז) מהו עולים מאליהם.
%break
%letter קצז
קצז) הנה בכלל יש ב' עיבורים: עיבור א', הוא נעשה ע"י העליון, שהוא 
בעת שהתחתון נמצא עוד בקליפה ואין לו שום מציאות בקדושה, ואז 
מתתקן עם אח"פ דעליון, 
%break
דהיינו בעת שהעליון מעלה ומתקן את אח"פ שלו, נמשכים אחריהם 
גם גו"ע דתחתון, ומתתקנים עמהם, מטעם היותם תמיד דבוקים זה 
בזה. כנודע. וזה היה בע"ש בבחינה הראשונה מטרם שנברא אדם 
הראשון, 
%break
כי אז היו העולמות עולים מאליהם, שכל אחד ואחד היה נברר ע"י 
העליון שלו, והתחתון עצמו לא היה יכול לסייע את עצמו, כי עוד לא 
היה לו מציאות כלל. וע"כ נבחנים אז שהיו עולים מאליהם, כלומר שלא 
ע"י עצמם.
%break
ועיבור ב' הוא, לאחר שנולד התחתון ונגמרו המוחין דקטנות שלו, ואז 
הוא עולה מעצמו לעיבור ב', כי מכיון שיש לו מציאות של קטנות, כבר 
הוא יכול לעלות לעליון מכח עצמו. וזה היה העליות של העולמות, 
ונשמת אדם הראשון, לצורך המוחין דבחינה השניה דע"ש, 
%break
כי כל אחד היה עולה לעליון שלו ע"י עצמו. וה"ס שאדה"ר אחר שנולד 
היה מסקל ועזק וגדר את הכרם והחזיר לזו"ן פב"פ. שפירושו הוא 
לצורך העליות דבחינה השניה דע"ש קודם החטא. (אות צ"ט).
%break
%letter קצח
קצח) מהי עונה.
%break
%letter קצח
קצח) בעולם הבריאה, יש ג' בחינות: שאר, כסות, ועונה, אבל ביצירה 
אין בחינת עונה, כי עונה פירושו זווג להוליד תולדות, ולכן בבריאה 
שיש שם מוחין דג"ר דאמא, יש זווג להוליד נשמות למלאכים דיצירה. 
אבל ביצירה עצמה שאין שם ג"ר. 
%break
אין שם עונה, אלא רק שאר כסות לבד. דהיינו רק זווג להחיות 
העולמות, ולא להוליד נשמות. שזה נקרא שאר. וזווג זה דלהחיות 
העולמות נוהג ג"כ בעולם עשיה. 
%break
רק בחינת כסות שהוא בחינת מכסה בפני החיצונים, אינו נוהג שם 
כלפי עצמה, כי היא עצמה כולה היא בחינת כסות על עולם היצירה. 
(אות קל"ב עד קל"ח).
%break
%letter קצט
קצט) מהי עיבורה של עיר.
%break
%letter קצט
קצט) עי' תשובה קצ"ג.
%break
%letter ר
ר) מהו עיקר האור ושרשו.
%break
%letter ר
ר) כל תחתון נולד ויוצא בפה דראש דעליון שלו, ויורד משם ומלביש 
להעליון מבחוץ. ונבחן שעיקר האור של התחתון נשאר בעליון, 
ולהתחתון מגיע רק בחינת ענף ממנו. (אות ו').
%break
%letter רא
רא) מהי עיר.
%break
%letter רא
רא) בשבת כשהעולמות עולים לאצילות, נבחן עולם האצילות בשם 
עיר, כי שם כל הישוב, ועליה נאמר אל יצא איש ממקומו ביום השבת. 
ועד החזה דבריאה, ה"ס ע' אמה ושירים, שמוסיפים על העיר בסוד 
עיבורה של עיר. 
%break
ומשם עד החזה דיצירה, ה"ס אלפים אמה תחום שבת. ומחזה 
דיצירה ולמטה הוא מדור קבוע של הקליפות, ושם הוא מחוץ לתחום 
שבת, שאסור לצאת שם, בסו"ה אל יצא איש ממקומו ביום השבת 
(אות פ"ד).
%break
%page 2070
%letter רב
רב) מהי עליה בלי מעשה התחתונים.
%break
%letter רב
רב) עי' לעיל תשובה קצ"ז.
%break
%letter רג
רג) מהי עליה מאליו.
%break
%letter רג
רג) עי' לעיל תשובה קצ"ז.
%break
%letter רד
רד) מהי עלית האור מחצי ת"ת ולמטה.
%break
%letter רד
רד) הנה בפועל לא נעשה ענין צמצום הב' רק בפרצוף נקודות דס"ג 
דא"ק, המלובש בתוך פרצוף תנה"י דא"ק מטבורו ולמטה. ובו עלה 
מלכות המסיימת דעוה"ז, אל נקודת החזה שלו, והוציא את הכלים 
שמחזה ולמטה לבחינת חלל פנוי, שהם נעשו המקום לבי"ע. 
%break
וכן כל הענינים שנתחדשו עם צמצום ב' מתחילים רק מטבור דא"ק 
ולמטה. כי כל מיעוט מתחיל לשלוט רק ממקום יציאתו ולמטה, ולא 
כלום למעלה ממקום יציאתו.
%break
אמנם הזווג להוציא הע"ס דנקודים על הדרכים של צמצום הב', היה 
מוכרח לצאת בהעליון ממנו, שהוא פרצוף הכללי דס"ג דא"ק, מבחינת 
מה שהוא כולל טעמים ונקודות יחדיו, שנמצא מתחיל בפה דע"ב 
דא"ק, ומסתיים בנקודה דעוה"ז, בשוה עם פרצוף א"ק הפנימי, 
%break
לפיכך נבחן גם בו ענין עלית מלכות המסיימת אל חצי ת"ת, שהוא חצי 
בינה דגופא, ובו נמצא שכל המקום שמטבור ולמטה דכללות הפרצוף 
ס"ג, הכולל טעמים ונקודות יחדיו, נעשו לחלל פנוי מסבת עלית ה"ת 
בחצי בינה דגופא, שהוא חצי ת"ת דס"ג דא"ק הזה, 
%break
ונמצא האור שהיה במקום זה שמטבור ולמטה דא"ק עד סיום רגלין 
שבעוה"ז, היה מוכרח כולו להסתלק משם ולעלות למעלה מטבור 
דא"ק, ועד"ז מלכות המזדווגת שהיתה בפה דס"ג דא"ק, עלתה למקום 
נקבי העינים דס"ג דא"ק, 
%break
ושם יצא הזווג לצורך התחתון שהם הע"ס דנקודים.
%break
אמנם אע"פ שנעשו אלו השינוים בס"ג דא"ק, אינם נחשבים בו 
לשנוים ממש, אלא לבחינת עליות מ"ן כדי להאציל להתחתון שלו, אבל 
כלפי עצמו לא נעשה שום שינוי, כי העליון אינו מתפעל מחמת 
המיעוטים שבתחתון. ורק זה השינוי נעשה בו, 
%break
כי זה האור דס"ג דא"ק הכללי, שהיה מתפשט מטבורו דא"ק הפנימי 
עד סיום רגליו, כנ"ל, שעלה מכח עלית מלכות המסיימת בבחינת מ"ן, 
הנה הוא נשאר כן, כלומר, כי נעשה שם בטבור בחינת הסיום דס"ג 
דא"ק, ע"ד שהיו מלפנים הטעמים שלו, ושוב לא ירד עוד לסיום רגלין.
%break
וטעם הדבר הוא, כי מטבור ולמטה הוא מקומו של הנקודות דס"ג, 
שנתחבר כולו עם המלכות דא"ק, ע"כ נקבע מקום זה שמטבור 
ולמטה, לבחינת המדרגות של צמצום ב': הן בתנה"י דא"ק הפנימי, 
ששם עיקר האור הזה, הנקרא מ"ה וב"ן דא"ק. 
%break
והן בע"ס דנקודים המלבישים למ"ה וב"ן הזה מבחוץ. אבל למעלה 
מטבור דא"ק הפנימי, ששם עצמותו של פרצוף ס"ג דא"ק, אין שם 
מבחינת צמצום ב' ולא כלום. ונודע שאין ענין מיעוט ופגם נוהג באורות 
אלא רק בכלים, 
%break
וע"כ האור של מטבור ולמטה לא נתמעט כלום אלא עלה למעלה 
מטבור דא"ק, ושם מסתיים, כי לא יוכל לירד אל הכלים שנתמעטו ע"י 
צמצום הב'. (אות ב').
%break
%letter רה
רה) מהי עלית האור מטרם יציאתו מעינים.
%break
%letter רה
רה) היציאה מעינים, פירושו, הזווג שנעשה שם בנקבי העינים, 
שהוציא הע"ס דנקודים במדתן. וענין עלית האור, היה מטרם זה, 
שפירושו שעלתה מלכות המסיימת למקום בינה דגופא, ונסתלק האור 
מהכלים שמחזה ולמטה, 
%break
וכן עלית המלכות המזדווגת לנקבי העינים, שהוציאה הזו"ן לבר 
מרישא. ובעת הזה נעשה נפילת הכלים שמחזה ולמטה דנקודות דס"ג 
לבחינת חלל הפנוי שמתחת רגלי א"ק. 
%break
%page 2071
ואח"ז נעשה הזווג בנקבי העינים ויצאו העיגולים ויושר דקטנות 
הנקודים, והם החזירו את הכלים שמחזה ולמטה למקומם הקודם, 
אלא בבחינת חלל פנוי וריקנים מכל אור, מחמת כח הסיום שבפרסא 
המעכב על אור העליון שלא יעבור אליהם. כנודע. (אות ב' וג).
%break
%letter רו
רו) מהי עליה דמוסף שבת.
%break
%letter רו
רו) עליה דמוסף שבת דומה לבחינת הראשונה דאדה"ר שהיה לו בעת 
לידתו. (אות צ"ט).
%break
%letter רז
רז) מהי עליה דמנחת שבת.
%break
%letter רז
רז) עליה דמנחה דשבת, דומה לבחינה שניה שמקודם החטא, שז"א 
במקום א"א ונוקבא במקום או"א, ובי"ע במקום ישסו"ת וזו"ן דאצילות, 
חוץ משש תחתונות דעשיה, שהם בשש ראשונות דבריאה. (אות ק').
%break
%letter רח
רח) מהו עץ הדעת.
%break
%letter רח
רח) עצה"ד הוא בעשיה, והיינו בחינת המחזה למטה שנקרא עשיה. 
ועיקרו של המחזה ולמטה, הוא קו האמצעי שהוא יסוד, כי היסוד 
נקרא עץ. וז"ס שצעק העץ רשע על תגע בי. (אות מ"ח).
%break
%letter רט
רט) מהי עשיה דעוה"ז.
%break
%letter רט
רט) חוץ לארץ ה"ס עשיה דעוה"ז. (אות מ"ד).
%break
%letter רי
רי) מהי עשיה צריכה להיות כנוקבא דאצילות.
%break
%letter רי
רי) עי' לעיל תשובה קכ"ד.
%break
%letter ריא
ריא) מהו ע"ש אחר חצות.
%break
%letter ריא
ריא) בע"ש אחר חצות מתחילים העולמות, לעלות. שה"ס ה' יתירה 
דיום הששי. עי' לעיל תשובה ס'. (אות ע"ז).
%break
%letter ריב
ריב) מהם עתיק א"א או"א וזו"ן דקליפות.
%break
%letter ריב
ריב) עי' לעיל תשובה ב' וג'.
%break
%letter ריג
ריג) מהו פב"פ דזו"ן דקליפות.
%break
%letter ריג
ריג) מסבת חטאו של אדה"ר נפלו ט"ת דנוקבא, ונתלבשו בנוקבא 
דקליפות, ונבנית בפרצוף שלם ע"ס, ונעשו זו"ן דקליפה בבחינת 
פב"פ. (אות רל"ד).
%break
%letter ריד
ריד) מהו פו"א.
%break
%letter ריד
ריד) עי' לעיל תשובה קל"ב. ותשובה צ"א.
%break
%letter רטו
רטו) מהם פו"ח.
%break
%letter רטו
רטו) עי' לעיל תשובה קל"א ותשובה צ"א.
%break
%letter רטז
רטז) מהם פו"ח דבי"ע.
%break
%letter רטז
רטז) עיקר פנימית וחיצוניות: הנה המקום בי"ע, הנעשה מכלים 
דאחורים דפרצוף נקודות דס"ג, הוא החיצוניות. וכל מה שבתוך 
המקום הזה דהיינו העולמות ומה שבהם, שהם נבררו מהאחורים 
דז"מ דמיתו, הם הפנימיות בי"ע. 
%break
אמנם יש עוד כמה מיני פנימיות וחיצוניות: א' פו"ח שבע"ס דפרצוף 
בי"ע, שג' כלים כח"ב, שבהם מתלבשים נר"ן פנימים, הם פנימיות 
דע"ס. וב' הכלים זו"ן, או עור ובשר, שבהם מתלבשים נר"ן דחיצוניות, 
וכן הארת המקיפים דחיה יחידה, הם חיצוניות דע"ס. 
%break
ב' הם התולדות הנולדים מהם: כי הנולד מהפנימיות הספירות הם 
נשמות בני אדם והם נקראים פנימיות העולמות, והנולד מחיצוניות 
הספירות, שהם נשמות המלאכים, הם חיצוניות של העולמות. 
%break
גם הלבושים והיכלות והרקיעים וכו', הם נולדים מחיצוניות הספירות, 
והם חיצוניות העולמות. וכן בכלל, נבחנים האורות והכלים לפו"ח: 
שהאורות הם פנימיות, והכלים שבהם מתלבשים האורות, הם 
חיצוניות. ועוד יש כמה בחינות פו"ח. 
%break
%page 2072
וענין מקור התחלקות דפו"ח עי' לעיל בתשובה צ"א. (אות צ"א. ואות 
קס"ז. קס"ט. ואות קפ"ה וקפ"ח עד קצ"ב).
%break
%letter ריז
ריז) מהם פו"מ דעצמות ע"ס.
%break
%letter ריז
ריז) הכלים דחיצוניות שבעשר ספירות, שבבי"ע, שהם ב' הכלים בשר 
ועור שבהם נ"ר דחיצוניות, יש להם גם יחס של אורות מקיפים להע"ס. 
כי אי אפשר שיחזרו ב' האורות חיה יחידה אל הפרצוף אם לא ישובו 
אלו ה' הכלים דזו"ן, להיות כלים פנימים אל הפרצוף. 
%break
כנ"ל בתשובה קפ"ה. וגם האורות חיה יחידה הם המבררים אל הכלים 
האלו דזו"ן להכשירם לכלים פנימים, וע"כ נבחנים הכלים החיצונים 
לבחינת כלים מקיפים להע"ס. 
%break
אמנם אין אורות המקיפים עצמם יכולים להתלבש בהם, להיותם 
בחינת זו"ן שנפרדו מכלים דגוף, והכלים לאו"מ, אינם נעשים אלא 
מזו"ן. שנפרדו מאורות דראש, כי או"מ אין להם אחיזה אלא בראש 
וג"ר כנודע. (אות קע"ז).
%break
%letter ריח
ריח) מהי פי יסוד פתוח.
%break
%letter ריח
ריח) עי' לעיל תשובה ק"א.
%break
%letter ריט
ריט) מהי פירודא שבבי"ע.
%break
%letter ריט
ריט) עי' לעיל תשובה קפ"ה.
%break
%letter רכ
רכ) מהם פנוים וריקנים מאור.
%break
%letter רכ
רכ) בכל מקום שעולה שם מלכות המסיימת נעשה משם ולמטה חלל 
פנוי וריקם מכל אור. כי היא מסיימת אור העליון ומעכבו מלהאיר 
ממנה ולמטה. (א' תתפ"ח ד"ה והעלה).
%break
%letter רכא
רכא) מהי פנימיות.
%break
%letter רכא
רכא) עי' לעיל תשובה רי"ד.
%break
%letter רכב
רכב) מהי פנימיות הכלים.
%break
%letter רכב
רכב) עי' לעיל תשובה רי"ד.
%break
%letter רכג
רכג) מהי פרישת כנפים דאמא.
%break
%letter רכג
רכג) עי' לעיל תשובה קל"ה.
%break
%letter רכד
רכד) מהי פרסא שבגוי מעוהי.
%break
%letter רכד
רכד) עי' לעיל תשובה קל"מהו צמצום ב'.
%break
%letter רכה
רכה) מהו צמצום ב'.
%break
%letter רכה
רכה) צמצום ב', ה"ס השיתוף דמדת הרחמים בדין, כי המלכות שהיא 
מדת הדין, נתחברה עם הבינה, שהיא מדת הרחמים, בסו"ה ותלכנה 
שתיהן, וזה גרם צמצום ב' בהעולמות. 
%break
כי תחילה נברא העולם במדת הדין, כי המסך נתקן בכלי מלכות שהיא 
מדת הדין, והט"ר נקיים מצמצום. וכשעלתה המלכות לבינה נעשה, 
למסך בנקבי עינים, והוציאו אח"פ מן הע"ס דראש לבחינת גוף. 
%break
וכן מלכות המסיימת עלתה לחצי בינה דגופא והוציאה תנה"י לחלל 
פנוי. כי נעשה הצמצום במקום הפרסא דאצילות. (אות ג' ובאו"פ ד"ה 
והעלה).
%break
%letter רכו
רכו) מהם ק' אמה דקומת אדה"ר.
%break
%letter רכו
רכו) עי' לעיל תשובה כ'.
%break
%letter רכז
רכז) מהי קדושה הנתוספה ע"ש שעה ה'.
%break
%letter רכז
רכז) עי' לעיל תשובה רי"א.
%break
%letter רכח
רכח) מהן קליפות דאצילות.
%break
%letter רכח
רכח) עי' לעיל תשובה פ"ג.
%break
%letter רכט
רכט) מהן קליפות דבריאה.
%break
%letter רכט
רכט) עי' לעיל תשובה ב'.
%break
%page 2073
%letter רל
רל) מהי קליפה דיצירה.
%break
%letter רל
רל) עי' לעיל תשובה ב'.
%break
%letter רלא
רלא) מהי קליפה דעשיה.
%break
%letter רלא
רלא) עי' לעיל תשובה ב'.
%break
%letter רלב
רלב) מהי ראש הבריאה.
%break
%letter רלב
רלב) ראש הבריאה, ה"ס חג"ת דא"א, ששם מתלבשים נה"י דעתיק, 
וכן ירדה שם בחינת נקודה דמלכות דאצילות ונתלבשה בחג"ת אלו 
דא"א, ונעשתה ראש לשועלים. (אות רל"ג).
%break
%letter רלג
רלג) מהי ראש לשועלים.
%break
%letter רלג
רלג) עי' לעיל תשובה רל"ב.
%break
%letter רלד
רלד) מהו רגלי אמא נוגעת בפרסא.
%break
%letter רלד
רלד) המסך דבחי"ב המשמש ליציאת ע"ס בקומת אמא, והמתוקן 
ביסוד אמא, הם נקראים רגלי אמא, ולפי שאמא נתלבשה בזו"ן כדי 
להשפיע מוחין לבריאה, 
%break
נמצאים רגליה הנ"ל נוגעות בפרסא שמתחת האצילות, ונכללה בה, 
ומחמת זה יצאו המוחין דבריאה בבחינת חסדים המופרשים מחכמה. 
עי' לעיל תשובה נ"ב. (אות קצ"ח).
%break
%letter רלה
רלה) מהי רובצת בסוד או"מ.
%break
%letter רלה
רלה) המוחין דאו"א עלאין ה"ס ם' דצל"ם ובחינת חסדים מכוסים, והם 
בחינת או"מ לזו"ן, כי הם אינם מקבלים אלא מישסו"ת, שהם ל' דצלם 
ובחינת חסדים מגולים. 
%break
אמנם כשהזו"ן בקטנות, אז אמא שהיא ישסו"ת היא בסוד רובצת על 
הבנים, ומשפעת להם אז, רק בחינת חסדים מאו"א עלאין שהם או"מ, 
ולא מבחינת עצמה, כי עדיין אינם ראוים לחסדים מגולים. 
%break
ונבחן ע"כ שאמא רובצת עליו בסוד או"מ, כי אלו המוחין דאו"א הם רק 
בחינת או"מ אל הזו"ן ולא או"פ. (אות ר"ה ובאו"פ שם ד"ה מתפשטת).
%break
%letter רלו
רלו) מהם רוחין נפשין מלבושין דבי"ע.
%break
%letter רלו
רלו) הם נולדים מחיצוניות דע"ס, והם דפירודא. (אות ק"צ).
%break
%letter רלז
רלז) מהם רישא וזנבא.
%break
%letter רלז
רלז) ט"ס ראשונות דנוקבא נקראו רישא. ומלכות שלה נקראת זנבא. 
(אות רל"ט).
%break
%letter רלח
רלח) מהי רישא בי"ג תי"ד.
%break
%letter רלח
רלח) הראש דא"א שהוא קומת ע"ב, נקרא רישא בי"ג תי"ד. והוא רומז 
על ע"ב דמזלא, שהבינה חזרה להיות חכמה ע"י המ"ן דדיקנא, 
ומשפעת חכמה אל הז"א. (אות רי"ג).
%break
%letter רלט
רלט) מהי רישא מגולה.
%break
%letter רלט
רלט) ראש דעתיק נקרא רישא מגולה, או רדל"א, משום שאין אל 
התחתונים שום השגה בו. (אות רכ"ב וע"ח שמ"ז פ"ו).
%break
%letter רמ
רמ) מהו שאר.
%break
%letter רמ
רמ) זווג שהוא להחיות העולמות ואין בבחינת הולדה נקרא שאר. (אות 
קל"ב).
%break
%letter רמא
רמא) מהו שארית יעקב.
%break
%letter רמא
רמא) הי' ניצוצין שבעקב, שה"ס אותם הניצוצין קדישין, שנשאר 
מהל"ב ניצוצין שאין להם בירור קודם גמר התיקון, הם הנקראים 
יעקב, שהם שיורין מג' גו ג' שבעשיה, 
%break
כלומר, שעד גמר התיקון לא יוכל להתברר מבחינת המ"ן דמלכות 
הנ"ל, רק בחינת עביות דשורש, המוציאה רק קומת מלכות, ומבחינת 
תיקון קוים נקרא נה"י, ונמצאו ט"ר חסרים לה, והם נבחנים בשם 
שיורין דג' גו ג'. 
%break
%page 2074
ולא יבררו לגמרי עד לע"ל, כאשר תתגלה המלכות דרדל"א בסו"ה. אבן 
מאסו הבונים היתה לראש פנה. (אות קל"ח).
%break
%letter רמב
רמב) מהם שיורין מג' גו ג' שבעשיה.
%break
%letter רמב
רמב) עי' לעיל תשובה רמ"א.
%break
%letter רמג
רמג) מהו שיעור מקום.
%break
%letter רמג
רמג) עי' לעיל תשובה ט"ז.
%break
%letter רמד
רמד) מהן שיתא אלפי שני.
%break
%letter רמד
רמד) העשיה נקרא ב' אלפים תוהו, כי תוהו הוא בחינת הקליפות, 
ובעולם העשיה כל הקליפות. ועולם היצירה ב' אלפים תורה, כי 
היצירה הוא בחינת ז"א, וז"א ה"ס תורה שבכתב. 
%break
ועולם הבריאה, הוא ב' אלפים ימות המשיח, כי הבריאה היא בחינת 
אמא, וכל גאולה מסטרא דאמא, הנקראת דרור וחורין וה"ס לאה אמא 
דמשיח בן דוד. (אות ס"ג. ואות קי"א).
%break
%letter רמה
רמה) מהן שיתא אלפין דרגין דנשמתין.
%break
%letter רמה
רמה) אדם הראשון קודם החטא, היה כולל כל ג' העולמות בי"ע, והם 
סוד ששה אלפים, בסוד שתא אלפי שני הוי עלמא. כנ"ל בתשובה 
רמ"ד. וע"כ גם אדה"ר היה כולל כנגדם שתא אלפין דרגין דנשמתין. 
(אות קי"ג).
%break
%letter רמו
רמו) מהי שמירה מפני הקליפות.
%break
%letter רמו
רמו) הזו"ן נשמרים מן אחיזת הקליפות ע"י פרישת כנפים דאמא. עיין 
לעיל תשובה קל"ה. (אות ל"ב).
%break
%letter רמז
רמז) מהן שש מעלות לכסא.
%break
%letter רמז
רמז) עי' לעיל תשובה קל"ז.
%break
%letter רמח
רמח) מהו שיתופא דתנינא.
%break
%letter רמח
רמח) השיתוף דמדת הדין במדת הרחמים שנעשה בצמצום ב', ה"ס 
שיתופא דתנינא. ולע"ל בגמר התיקון אז יתבטל הצמצום ב' ויחזור 
העולם לקדמותו אל בחינת א"ק שהוא צמצום א'. וכן בא"א שהוא 
קומת ע"ב, אין הצמצום ב' ניכר בו, ולית ביה שיתופא דתנינא. 
%break
וז"ס הנאמר בגמר התיקון. ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי. 
ופירושו הזוהר, דלית בי שיתופא. כי אז יחזור העולם למדרגת צמצום 
א' בלי השיתוף דדמה"ר בדין. (אות י"ח).
%break
%letter רמט
רמט) מהו תחום העולמות.
%break
%letter רמט
רמט) תחום העולמות בי"ע מקודם החטא, היא במקום החזה דעולם 
היצירה של עתה. עי' לעיל תשובה ק"ג. (אות ס"ב).
%break
%letter רנ
רנ) מהו תחום שבת.
%break
%letter רנ
רנ) עי' לעיל תשובה ר"א, ותשובה כ"ג.
%break
%letter רנא
רנא) מהי תוספת שבת.
%break
%letter רנא
רנא) משעה חמישית בערב שבת ולמעלה מתחיל קדושת תוספת 
שבת, והעולמות מתחילים לעלות. (אות ע"ז).
%break
%letter רנב
רנב) מהי תחת רגלי יושר א"ק.
%break
%letter רנב
רנב) עי' לעיל תשובה ד'.
%break
%letter רנג
רנג) מהי תכלת.
%break
%letter רנג
רנג) עי' לעיל תשובה קל"ז. (אות קנ"ב).
%break
%page 2080
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter רנד
רנד) מהיכן נעשה ג' עולמות בי"ע בבחינת עצמותם.
%break
%letter רנד
רנד) מקום ג' העולמות בי"ע, נעשה מכלים דאחורים דפרצוף תנה"י 
דא"ק, שבתוכו התלבש פרצוף נקודות דס"ג דא"ק: שב"ש ת"ת 
תחתונים עד סיום דת"ת, נעשה מקום עולם הבריאה, ומנה"י נעשה 
מקום עולם היצירה, ומלכות נעשה מקום עולם העשיה. (אות א').
%break
%letter רנה
רנה) מה היה הסבה ליציאת ג' העולמות בי"ע.
%break
%letter רנה
רנה) מתוך שפרצוף נקודות דס"ג ירד ונתלבש תוך הפרצוף שמטבור 
ולמטה דא"ק הפנימי, הנקרא מ"ה וב"ן דא"ק, נתחברו בינה ומלכות זו 
בזו כי הנקודות דס"ג ה"ס ה"ר, דהיינו בינה, ותנה"י דא"ק שמטבור 
ולמטה דא"ק הפנימי, ה"ס ה"ת, 
%break
דהיינו מלכות, והנה אז, קבלה הבינה לצורת המלכות, דהיינו שנעשה 
מקום הצמצום בבינה, ועלתה המלכות המסיימת למקום בינה דגוף 
הנקראת ת"ת, ומלכות המזדווגת עלתה לבינה דראש, הנקראת נקבי 
עינים, וזה המכונה צמצום ב'. 
%break
כי צמצום א' היה רק במלכות, אבל הט"ר היו נקיים מכל צמצום. אבל 
עתה כשעלה מקום הצמצום לבינה, ונתקנו העינים שהן חכמה דראש, 
עם הבינה לבחינת נוקבא, הרי כל הט"ת מחכמה ולמטה נכללות 
בצמצום.
%break
ומתוך שהמלכות המסיימת עלתה אל החזה, שהוא חצי ת"ת, כנ"ל, 
הנה יצאו הכלים שמחזה ולמטה לבחינת חלל פנוי, כמו הנקודה 
דעוה"ז שהיא מחמת מקום צמצום הא', 
%break
ואלו הכלים שנתרוקנו מכל אור, נעשו למקום בי"ע, שמבש"ת 
תחתונים נעשה מקום עולם הבריאה, ומנה"י יצירה, וממלכות עשיה. 
(אות ב' עד אות ו').
%break
%letter רנו
רנו) למה עלה האור מהכלים שלמטה מטבור דא"ק למעלה מטבור.
%break
%letter רנו
רנו) עלית המלכות המסיימת אל חצי הבינה דגופא שהיא ת"ת, גרם 
להסתלקות האור מכל הכלים שמטבור ולמטה דא"ק, כי המלכות 
המסיימת מעכבת על אור העליון שלא להאיר ממנה ולמטה. 
%break
ונשארו הכלים חלל פנוי והאור עלה למעלה מנקודת הסיום החדש 
שבת"ת, דהיינו למעלה מטבור. (אות ג').
%break
%letter רנז
רנז) מה"פ שיצא האור דרך נקבי עינים דא"ק והאציל הע"ס דנקודים.
%break
%letter רנז
רנז) עלית מלכות המזדווגת ממקום הפה למקום חצי בינה דראש, 
אחר הזדככות המסך לבחי"ב דהתלבשות ולבחי"א דעביות, הנקרא 
בחינת עינים, אז נעשה הזווג דהכאה במקום נקבי העינים, שמשם 
יצאו הע"ס דנקודים. (אות ט').
%break
%letter רנח
רנח) מה"פ שנתפשטו הנקודים מחוץ לתנה"י דא"ק.
%break
%letter רנח
רנח) קומת הזווג לע"ס דנקודים יצאה בנקבי עינים דס"ג דא"ק, כנ"ל 
בתשובה ד', שהוא העליון להע"ס דנקודים. 
%break
ונודע, שעיקר הקומה נשארת בעליון והענף של אותה הקומה יורד אל 
התחתון ולפיכך, קומת נקודים שבהעליון, ירדה למטה מטבור דעליון 
ונתלבשה שם בפנימיותו, והוא הנקרא מ"ה וב"ן דא"ק. 
%break
וקומת התחתון שהם הע"ס דנקודים, ירדו למטה מטבור ונתלבשו 
מבחוץ לתנה"י דא"ק. (אות ו'. ואות ב').
%break
%letter רנט
רנט) מהו בעת הצמצום מטרם צאתו מן העינים דא"ק.
%break
%letter רנט
רנט) אחר שהמלכות המסיימת עלתה למקום בינה דגופא, ומטרם 
שעלתה מלכות המזדווגת לבינה לראש, למקום הזווג להוציא קומת 
הנקודים, הנה בינתים נפלו הכלים שמחזה ולמטה מתחת סיום רגלי 
א"ק, כלומר למטה מנקודת הסיום דצמצום א'. (אות ג').
%break
%page 2081
%letter רס
רס) למה אומר שנחשבו ב' בחינות דחיצוניות, ואינו חושב בחינה הג' 
דחיצוניות שהיא החיצוניות דחיצוניות דאחור.
%break
%letter רס
רס) בחינה הג' דחיצוניות, שהיא חיצוניות דחיצוניות דאחור, שהיא 
המלכות, הנה כלפיה אינו כאן נפילת יתירה מחמת צמצום ב', להיותה 
כבר בחינת סיום רגלין דא"ק גם מצמצום א', 
%break
אלא אח"כ שכבר נפלו ב' בחינות החיצוניות העליונות מהמלכות הזו, 
ונעשו לחלל פנוי, הנה הם גרמו לה חושך יותר כי היא ירדה בהכרח 
עוד למטה מהם, ואז נעשתה גם המלכות בערכה לבחינת חלל פנוי 
ולכלי ריקן. (אות ה').
%break
%letter רסא
רסא) למה ב' הבחינות דחיצוניות שנפלו למטה לא לקחו כל המקום 
דאו"מ דיושר או למטה ממנו.
%break
%letter רסא
רסא) כי הם נפלו בעיגול היותר סמוך לנקודת המרכז, ששם סיום 
הארת המקיפים, ובחינת חלל פנוי שלהם, ואם היו נופלים יותר למטה, 
דהיינו יותר רחוק מנקודת המרכזית, הרי שם הארת המקיפים חזק 
יותר, 
%break
כי בעיגולים אין מעלה מטה, וסופם במרכזם, וכל שרחוק יותר 
מהמרכז, הוא חשוב יותר ומאיר יותר, וע"כ לא יכלו הכלים לקחת כל 
המקום דאו"מ דיושר, אלא מקצתו לבד, דהיינו העיגול היותר פנימי 
שבו היותר קרוב לנקודה המרכזית, שהיא חושך יותר. (אות ג').
%break
%letter רסב
רסב) מהו האו"מ דיושר שמתחת רגלי א"ק.
%break
%letter רסב
רסב) בעת שעלתה מלכות המסיימת למקום החזה דפרצוף תנה"י 
דא"ק ומלכות המזדווגת למקום נקבי עינים, עוד מטרם שנעשה הזווג 
בנקבי העינים דס"ג דא"ק, הנה נפרדו בזה האורות דזו"ן שהיו בכלים 
דראש, 
%break
ויצאו מן הכלים פנימים ונעשו למקיפים אל אורות דחיה יחידה, ואלו 
המקיפים יצאו והקיפו מסביב לנקודת המרכזית דצמצום א', דהיינו 
מתחת סיום רגלי א"ק, כי עדיין לא היה נקבע נקודת הסיום דצמצום 
ב', מפני שעוד לא יצא הזווג על המסך דנקבי העינים, 
%break
כי אין נקודת הסיום נקבעת, אלא רק בכח הזווג שעל המסך המכה 
בהאור ודוחה אותו לאחוריו, שבזה הוא עושה את הגבול והסיום. 
ולפיכך אלו המקיפים שנסתלקו מזו"ן דראש, מטרם הזווג דנקבי 
העינים היו יוצאים ומסבבים מסביבות נקודת הסיום דצמצום א'.
%break
ומלבד או"מ הנ"ל, שהיה בכלי ונסתלק מהם מחמת העליה דמלכות 
במקום בינה, כנ"ל, הנה אח"כ אחר שכבר נעשה הזווג על המסך 
שבנקבי העינים, שאז הוכרחו האורות דחיה יחידה להשאר בחוץ 
מחמת חסרון כלים של הזו"ן שיצאו מהכלים פנימים דראש, 
%break
וע"כ יצאו והקיפו מסביב הע"ס דנקודים בבחינת מקיפי חיה יחידה. 
ואלו האורות מקיפים הם עיקר מקיפי חיה יחידה דנקודים, מפני 
שיצאו בכח הזווג דהכאה שעל המסך, והם כבר יש להם נקודה 
מרכזית החדשה דצמצום ב', 
%break
הנעשה מכח המסך החדש שבנקבי העינים, וע"כ הם מסבבים 
מסביב המרכז דצמצום ב', שהוא בחינת נקודת הסיום דעולם 
האצילות, ולא מסביב נקודה המרכזית דצמצום א', כהמקיפים 
הקודמים הנ"ל, שסיבבו מסביב רגלי א"ק. 
%break
ולא עוד אלא שהמקיפים החדשים שיצאו מבחינת הזווג, המשיכו 
אליהם גם המקיפים הקודמים שסיבבו מתחת סיום רגלי א"ק, והקיפו 
גם הם מסביב המרכז דצמצום ב' שנעשה.
%break
והנה נתבאר שב' מיני מקיפים דיושר ועיגולים היו כאן: א' הוא האורות 
דיחידה חיה שהיו בהכלים דראש, ונסתלקו משם מחמת עלית מלכות 
במקום בינה, ועליה אומר הרב שהם מסבבים סביב סיום רגלי א"ק. 
%break
ואו"מ הב', הם שיצאו ע"י זווג שעל המסך, שהמסך שעלה במקום 
בינה לא נתן אותם להכנס לראש, ועליהם אומר הרב שסיבבו מסביב 
נה"י דא"ק, כלומר מסביב הע"ס דנקודים המלבישים את נה"י דא"ק. 
דהיינו מסביב המרכז דצמצום ב'. כמבואר. (אות ג' ואות ו').
%break
%letter רסג
רסג) מהו האו"מ דיושר שעלה והלביש מסביב נה"י דא"ק.
%break
%letter רסג
רסג) האורות דחיה יחידה דאו"י, שלא יכלו להכנס בכלים דראש 
מחמת המסך שעלה במקום נקבי העינים, הם סיבבו מסביב נה"י 
דא"ק. ועי' לעיל בתשובה רס"ב בענין או"מ הב'. (אות ג').
%break
%page 2082
%letter רסד
רסד) למה יצאו עיגולים דנקודים קודם ליושר.
%break
%letter רסד
רסד) כי המקיפים דעיגולים ויושר שהם מקיפי חיה יחידה, יוצאים 
בעת הזווג שנעשה על המסך בנקבי העינים, כנ"ל בתשובה רס"ב, 
שמתוך שאין להם מקום ליכנס לכלים פנימים, ע"כ יוצאים ונעשים 
למקיפים, 
%break
אבל היושר אינו נעשה אלא ע"י התפשטות המלכות דראש ממעלה 
למטה לע"ס דגוף, שזה נעשה אחר יציאת המקיפים. והגם שהע"ס 
דראש יוצאים כמעט בשוה עם העיגולים המקיפים, 
%break
אמנם הע"ס דראש עדיין אינם נחשבים לכלים פנימים, כי אינם אלא 
שורשי כלים לבד. (אות ו').
%break
%letter רסה
רסה) למה מקיפי יושר הראשונים, סבבו מתחת הנקודה דצמצום א'.
%break
%letter רסה
רסה) עי' לעיל תשובה רס"ב בענין או"מ הא'.
%break
%letter רסו
רסו) למה גרשו העיגולים את הכלים דבי"ע למקומם.
%break
%letter רסו
רסו) כי העיגולים שיצאו כבר ע"י הזווג שנעשה על המסך החדש 
דצמצום ב', הנה הוצרכו להתעגל מסביב נקודה המרכזית דצמצום ב', 
שהוא במקום החזה דפרצוף נה"י דא"ק, נמצא משום זה אשר מקום 
סיום רגלי א"ק הוא יותר חשוב בהרבה ממקום נקודה דצמצום ב', 
%break
מפני שהוא רחוק מהנקודה המרכזית החדשה, וע"כ נבחן שהעיגולים 
החדשים דחפו את הכלים בחזרה למקומם למעלה, דהיינו אל מקום 
החזה דפרצוף תנה"י דא"ק. (אות ו'. ובאו"פ ד"ה וגרשום).
%break
%letter רסז
רסז) כיון שנקודת הצמצום עלה למקום הפרסא שמתחת האצילות, 
למה לא נתהפכו הכלים להיות העשיה למעלה והבריאה למטה.
%break
%letter רסז
רסז) הגם שהעיגולים היו להם כח לדחות אותם ממקום סיום רגלין 
דא"ק, מפני שמכח המרכז החדש דצמצום ב', נעשה מקום סיום רגלי 
א"ק יותר חשוב, מתחת הפרסא דנקודים, וע"כ גרשו אותם בחזרה 
למעלה למקום הפרסא, 
%break
עכ"ז לא יכלו העיגולים לשנות את סדרם שיהיו מסתדרים ממש כמו 
העגולים, שיהיה העשיה למעלה והבריאה למטה, כי סוף סוף הם 
עצמם מכלים דיושר באו, ובהם נוהג ענין מעלה מטה בכלים דיושר 
דתנה"י דא"ק, 
%break
וע"כ תכף כשבאו הכלים בחזרה למקומם, עלה היותר חשוב, שהם 
ב"ש ת"ת ליותר עליון בהם, והיותר גרוע שהוא כלי המלכות שבהם, 
ירד למטה מכולם, כדרך כלים דיושר, 
%break
ואע"פ שלפי הארת המקיפים נמצא המלכות שהיא עשיה במקום יותר 
חשוב, זה אינו בא עתה בחשבון כל עיקר, כי הם מקבלים כלל 
ממקיפים, כי הם כלים דיושר. 
%break
באופן שהעיגולים שלטו עליהם רק לדחות אותם ממקום סיום רגלי 
א"ק בחזרה למקומם, אבל לא שלטו עליהם להפך את סדר היושר 
שבהם אל סדר העיגולים. (אות ח').
%break
%letter רסח
רסח) מה הם ב' הבחינות העיקרים הנוהגים בכל הבירורים.
%break
%letter רסח
רסח) א' הוא, שכל הזך ביותר נברר תחלה ואחריו הגרוע מעט ממנו 
עד שהיותר גרוע מכולם, נברר אחר כולם, והעב כל כך, עד שאין עוד 
מה לברר הימנו, נשאר בבחינות קליפות. 
%break
ב', הוא, שמטרם שנבררה המדרגה העליונה כולה, אין עוד שום 
התחלה של בירור אל התחתון. והוא מטעם, כי כל תחתון נברר עם 
הגדלות של העליון מפאת שכלים דאחורים דעליון דבוקים עם כלים 
דפנים של תחתון, 
%break
דהיינו אח"פ דעליון דבוקים עם גו"ע דתחתון, ובעת הגדלות דעליון 
שאז מעלה אח"פ של עצמו להשתלם בע"ס, נמצא בעת ההיא עולים 
גו"ע דתחתון ומתבררים יחד עם אח"פ דעליון, כנודע. (אות י"ד וט"ו).
%break
%letter רסט
רסט) למה אין בחינת נקבה נגלית אלא מאו"א ולמטה.
%break
%letter רסט
רסט) בפרצופי א"ק היתה בחינת נקבה רק במלכות, אבל הט"ר היו 
נקיים מכל צמצום ודין, וגם אפילו המלכות הזאת אינה נחשבת 
לבחינת נקבה הראוי לבנין העולם, כי עליה ראה שאין העולם מתקיים 
ועמד ושיתף עמו מדת הרחמים, 
%break
דהיינו המלכות דצמצום ב' המשותפת במדת הרחמים, שממנה 
מתחיל בנין העולם לקיום. ולפיכך אין בחינת נקבה נגלית רק במקום 
שצמצום הב' כבר מושרש, והוא מבחינת ישסו"ת הנבחנים לבטן 
דאו"א, שהם סוד הא' שבמילוי ואו דהוי"ה דס"ג, 
%break
שא' זו ה"ס ראשית התחלת והשרשת דצמצום ב'. ודבר זה נוהג הן 
בה"פ הכוללים דאצילות, שאין בחינת נקבה נגלית אלא במחזה 
ולמטה דאו"א, הנקרא ישסו"ת, וכמו כן בכל פרצוף פרטי מפרצופי 
אצילות, 
%break
%page 2083
כי בכל פרצוף פרטי יש בו הוי"ה, ואין גילוי נקבה אלא בואו של הוי"ה. 
וטעם הדבר, כי כל בחינה נוטלת מהבחינה שכנגדה בא"ק, וכמו שבב' 
הפרצופים הראשונים דא"ק, אין עוד שום התחלה לצמצום ב', רק 
בפרצוף הג' שהוא ס"ג, 
%break
וגם שם לא הושרש צמצום הב' רק בנקודות דס"ג, שהם למטה מטבור 
דס"ג דא"ק, כן בפרצופי האצילות מתחיל שורש הצמצום להתפעל, רק 
מחזה ולמטה דפרצוף הג' שהוא או"א בקומת ס"ג, והם מקבלים מס"ג 
דא"ק, 
%break
לכן המחזה ולמטה שלהם ממותקים במדת הרחמים באופן הראוי 
לזווג ולעבור דזו"ן. אבל לא למעלה מחזה דאו"א, ומכ"ש בב' 
הפרצופים הראשונים א"א ועתיק. (אות י"ח).
%break
%letter רע
רע) מה"פ דלית בי שיתופא.
%break
%letter רע
רע) היינו "השיתוף דמדת הרחמים בדין" הנעשה בצמצום ב'. וענין 
זה אינו ניכר בעתיק וא"א המקבלים מהבחינה שכנגדם מגלגלתא 
וע"ב דא"ק, אלא רק מחזה ולמטה דאו"א הנמשכים מס"ג דא"ק, כנ"ל 
בתשובה רס"ט. (אות י"ח).
%break
%letter רעא
רעא) למה ד' הבחינות שבאצילות אינם מסכים ממש, ודבי"ע הם 
מסכים ממש.
%break
%letter רעא
רעא) כי אלו המסכים שבאצילות, אינם מעכבים על אור החכמה, אלא 
להיפך הם ממשיכים אור החכמה, כי אפילו המסך דבחי"ב החושק 
יותר בחסדים מבחכמה, הנה גם הוא עולה לקבל חכמה בשביל הז"א 
עכ"פ. 
%break
משא"כ בג' העולמות בי"ע, הם מסכים גמורים המפרישים החסדים 
מהחכמה, ואפילו בעולם הבריאה שיש שם ג"ר, אינם עצמות ג"ר 
דבינה, אלא כח ג"ר שלה בלבד, 
%break
כי החסדים דבינה הופרשו לגמרי מהחכמה, מסבת הפרסא הכלול שם 
במסך הזה. (א' תתק"ג ד"ה מתגלה).
%break
%letter רעב
רעב) מהו מקורם דכלים דפנים ואחורים דזו"ן דאצילות.
%break
%letter רעב
רעב) כלים דפנים מקורם מנקודים דקטנות, כי האור דנקבי עינים 
התפשט בכלים דחב"ד חג"ת דז"ת עד החזה שבהם, ורק מתחתיהם 
הופרס הפרסא, שהוא הסיום דצמצום ב'. ונמצא אשר באלו הכלים אין 
כח צמצום כלל, כי נגמרו למעלה מפרסא. 
%break
וכלים דאחורים מקורם מכלים שמחזה ולמטה דז"ת דנקודים, שהם 
נמצאים מתחת הפרסא דנקודים, אשר בעת גדלות נקודים נתחברו 
עם הכלים דפנים של הז"ת, והיו לפרצוף אחד, וקבלו אור העליון יחד 
עם הכלים דפנים, וע"כ נשברו שניהם הפנים ואחור יחד, 
%break
כי הכלים דאחורים לא היו ראוים לקבל אור העליון בהיותם למטה 
מפרסא, וע"כ גרמו שבירה גם אל הכלים דפנים שהיו מחוברים אז 
עמהם. ולפיכך בעת תיקון, עולים הכלים דאחורים למעלה מפרסא, 
ושם אפשר להם לקבל האור העליון, 
%break
מ"מ נשאר הפרש גדול מהכלים דפנים שהם ממקורם בבחינת 
אצילות, דהיינו מלמעלה מפרסא, וכל שבירתם היתה רק מכח 
התחברותם עם האחורים, לבין הכלים דאחורים שממקורם הם 
מבחינת למטה מפרסא, ושבירתם היתה מחמת עצמם, 
%break
וע"כ כח הדין רוכב עליהם, ומשום זה מכונים אחורים. וכן מכונים כלים 
דחיצוניות הפרצוף, להיותם ממקורם מחוץ לאצילות דהיינו מחוץ 
לפרסא. (אות א').
%break
%letter רעג
רעג) מהיכן נבררו האחורים דזו"ן דאצילות.
%break
%letter רעג
רעג) הכלים שמחזה ולמטה דז"ת של הנקודים, שהם בחינת המחזה 
ולמטה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, שיצאו למטה מנקודת הסיום 
דצמצום ב', ונעשו לבחינת חלל פנוי שאינם ראוים עוד לקבל אור, 
כנודע, הנה הם המקור שמהם נבררו הכלים דאחורים דזו"ן. 
%break
אמנם מטרם שביה"כ לא היו ראוים כלל שיקבלו עוד את אור העליון, 
בהיותם נמצאים כבר למטה מהמלכות המסיימת. אלא בסבת 
שביה"כ, שז"ת דנקודות נשברו פו"א, וגם הכלים דפנים ירדו לבי"ע 
ומתו ביחד עם הכלים דאחורים, 
%break
הנה אז נתערבו כל הכלים והניצוצין זה בזה עד שאין לך ניצוץ מהם 
שלא יהיה כלול מכל אבי"ע, כלומר הן מכלים דפנים כולם, והן מכלים 
דאחורים כולם, כי כן נתערבו ונכללו זה מזה.
%break
%page 2084
והנה תחילה נבררו רק הכלים דפנים בלבדם, ומהם נתקנו בחינת 
הו"ק ונקודה דז"א, שהם כולם פנים ולא יארע בהם עוד מיעוט לעולם, 
כי שבירתם מתחילה לא היתה מחמת עצמם, 
%break
אלא מחמת חיבורם עם האחורים, ולכן אחר שנבררו פעם בפני 
עצמם, אין בהם אחיזה עוד לחיצונים. ואח"כ נבררו האחורים הכלולים 
מבחינת כלים דפנים, 
%break
כלומר בעת שהכלים דפנים היו בשבירתם בבי"ע נתכללו בהם בחינות 
מכלים דאחורים, ואלו נתבררו ג"כ לאצילות ונעשו לכלים דאחורים 
דזו"ן. (א' תתקנ"ד ד"ה ובאורם).
%break
%letter רעד
רעד) מה פירוש, שרפ"ח ניצוצין ירדו עם שביה"כ כדי להחיות הכלים.
%break
%letter רעד
רעד) הנה הכלים דפנים ואחור דנקודים, כוללים ש"ך ניצוצין, 
שמבחינת מחזה ולמעלה הם בחינת ט"ר דכל מלך מח' המלכים 
שנשברו שהם ט"פ ל"ב בגימטריא רפ"ח, ומבחינת מחזה ולמטה 
שהם בחינת המלכיות דכל בחינה מד' הבחינות שבח' המלכים, 
%break
שהם ל"ב מלכיות, הם הל"ב ניצוצין שאין להם בירור מקודם גמר 
התיקון. והנה לולא נשברו הכלים פנים ואחורים, ולא היו נתערבו 
הכלים דפנים עם הכלים דאחורים דהיינו הרפ"ח ניצוצין עם הל"ב 
ניצוצין זה בזה, 
%break
לא היה שום תיקון אל הכלים דאחורים אפילו בגמר התיקון, אלא מתוך 
התערבות הרפ"ח עם הל"ב, ונכללו זה בזה, עד שאין ניצוץ קטן 
בהשבירה שלא יהיה כלול מכל הש"ך ניצוצין, הנה אז הולכים ונבררים 
בחינת כלים דאחורים לזו"ן ולפרצופי בי"ע במשך שתא אלפי שני, 
%break
ועי"ז מתתקנים ג"כ בגמר התיקון גם בחינת ל"ב האבן. הרי שירידת 
הרפ"ח ניצוצין והתערבות עם הל"ב ניצוצין גרם לתחית כל הכלים דח' 
המלכים אפילו לבחינת ל"ב האבן שלהם. (א' תתקנ"ג ד"ה אלא).
%break
%letter רעה
רעה) מהיכן נבררו הכלים דאחורים לפרצופי אבי"ע.
%break
%letter רעה
רעה) נודיע, שז"ת דנקודים נשברו פו"א, ונתערבו ונכללו זה בזה, עד 
שאין ניצוץ קטן שאינו כלול מכל הש"ך ניצוצין, דהיינו מכל בחינות 
הכלים דאבי"ע. 
%break
וע"כ נבחן בהם שהפנים כלולים באחורים, וכן האחורים כלולים גם 
מהפנים: ומהפנים עצמם נבררו כלים דקטנות דז"א, שהם חב"ד 
חג"ת דכלים, וחג"ת נה"י דאורות. ומהאחורים הכלולים בהכלים 
דפנים, נבררו כל הכלים דאחורים דזו"ן הבאים בהם בעת גדלות. 
%break
ומהכלים דפנים הכלולים באחורים נבררו כל פרצופי בי"ע. ומבחינת 
האחורים הכלולים בפרצופי הבי"ע, דהיינו מבחינת נקודת החזה 
שבהם, נברר נשמת אדה"ר. (א' תתקנ"ה ד"ה וכנגד).
%break
%letter רעו
רעו) מה הפרש מכלים של פרצופי בי"ע, לאחורים דאה"ר.
%break
%letter רעו
רעו) ערך פרצופי בי"ע, כלפי נשמת אדה"ר, הם כערך הז"א כלפי 
הנוקבא שלו. כי כמו שהז"א הוא בחינת הכלים דפנים חב"ד חג"ת עד 
החזה, כן פרצופי בי"ע הם בחינת הכלים דפנים חב"ד חג"ת עד 
החזה, אלא שהם בחינת פנים דאחורים כנ"ל בתשובה רע"ה. 
%break
וכן כמו הנוקבא דז"א היא בחינת החזה של הז"א, כן נשמת אדה"ר 
הוא בחינת החזה דפרצופי בי"ע, כנ"ל בתשובה רע"ה. (א' תתקנ"ה 
ד"ה ובחינת).
%break
%letter רעז
רעז) מהו המקור לנשמת אדה"ר, ומהיכן נברר.
%break
%letter רעז
רעז) נפשו של אדה"ר היא באמת בחי"ד, דהיינו המלכות דצמצום א' 
שנתצמצמה, וגופו הוא מבחינת נקודה דעוה"ז, וזהו רק מבחינת 
מקוריות. כי אדה"ר נולד בעולם התיקון, אשר כבר נמתקה הבחי"ד 
שהיא מדת הדין, במדת הרחמים שהיא בחי"ב בינה. 
%break
וז"ס ויברא אלקים את האדם עפר מן האדמה. כי עפר סתם היא 
נקודה דעוה"ז שנקראת עפר. אבל עפר מן האדמה, מורה שכבר 
נמתקה בבינה שנקראת אדמה, ארץ אדום. דהיינו המלכות הנכללת 
בבינה. 
%break
והוא נזדכך כל כך בעת יצירתו, עד שלא היה לו מהאי עלמא כלום, כי 
אפילו בחינת הגוף שלו היה מו"ק דיצירה, עומדים במקום שש 
ראשונות דעולם הבריאה. ובבחינת הב' והג' דע"ש נזדכך עוד יותר, 
כנודע. (א' תתקנ"ה ד"ה ונתבאר).
%break
%page 2085
%letter רעח
רעח) למה כולל האדם לכל העולמות כולם.
%break
%letter רעח
רעח) כיון שמקוריות נשמת אדה"ר הוא הבחי"ד, כנ"ל בתשובה רע"ו. 
והיא הנקראת נקודה דאמצעיתא, משום שהיא הקוטב שעליה, 
סובבים כל העולמות כולם כדי לתקנה. 
%break
וע"כ גם אדה"ר שמקורו הוא מבחי"ד כולל ג"כ לכל העולמות וכשהוא 
מתקן את עצמו, כל העולמות כולם מתתקנים על ידו. (שם)
%break
%letter רעט
רעט) מה הפירוש אדה"ר ממקום כפרתו נברא, מעפרא דבי מקדשא 
לעילא.
%break
%letter רעט
רעט) בית המקדש דעוה"ז, הוא בחינת בריאה דעוה"ז, אמנם אדם 
מעפר דבי מקדשא דלעילא נברא, שהוא עפר דעולם הבריאה ממש, 
%break
דהיינו מבחינת נקודת החזה דיצירה, שהיה עומד אז בנקודת החזה 
דעולם הבריאה, ונקודה זו נקראת עפר מן האדמה. (א' תתקנ"ה ד"ה 
וזה).
%break
%letter רפ
רפ) מה הם ג' הבחינות שבע"ש קודם החטא של בי"ע ונשמת אדה"ר.
%break
%letter רפ
רפ) בחינה הראשונה היא בע"ש בעת לידתו, שראשו וגרונו, שהם 
עולם הבריאה וג"ר דיצירה, היו בג"ע, ראשו שהוא ע"ס דבריאה היה 
בז"א דאצילות, וגרונו שהוא ד"ר דיצירה, היה במקום הנוקבא דז"א 
דאצילות. 
%break
וחג"ת עד החזה דאה"ר שהם בחינות שש תחתונות דיצירה היו בשש 
ראשונות דבריאה עד החזה דבריאה. וב"ש תחתונים דת"ת דאדה"ר, 
שהם ד"ר דעשיה היו בד"ת דעולם הבריאה. 
%break
ונה"י דאדה"ר שהם בחינת שש תחתונות דעשיה, היו בשש ראשונות 
דיצירה עד החזה שבה, ששם היה סיום כל הבי"ע והקדושה, בסוד 
אמר לעולמו די ואל תתפשטו יותר. ומחזה דיצירה ולמטה עד לעוה"ז 
היה חלל פנוי מדור קבוע אל הקליפות.
%break
בחינה השניה היא בע"ש בשעה חמישית, שאז הז"א עלה לא"א, 
והנוקבא לאו"א, והבריאה לישסו"ת והיצירה כולה לז"א, וד"ר דעשיה 
במקום הנוקבא דז"א. 
%break
ושש תחתונות דעשיה במקום שש ראשונות דבריאה, ומקום זה דשש 
ראשונות דבריאה, היא בחינת עיבורה של עיר, הנחשב לבחינת 
בליטה מאצילות, וה"ס ע' אמה ושירים שמוסיפים על העיר, שהם 
הז"ס: חב"ד חג"ת ונקודת החזה, 
%break
והשירים ה"ס פסיעה לבר הנכללת בנקודת החזה. ומחזה דבריאה 
ולמטה מתחילים ב' אלפים אמה תחום שבת, דהיינו עד החזה דיצירה 
של עתה, ששם חלל ריק בלי קדושה וגם בלי קליפה. ומחזה דיצירה 
ולמטה הוא מחוץ לתחום, כי שם מדור הקבוע של הקליפות.
%break
בחינה שלישית היה בע"ש בין הערבים, שאז עלו גם שש התחתונות 
דעשיה לאצילות, ונעשה העשיה פב"פ עם היצירה. 
%break
וסיום תחום הקדושה נתעלה למקום הפרסא, כי נתבטל גם בחינת 
עיבורה של עיר, והיו אז כל ט"ז הספירות, שהם ע"ס דבריאה ושש 
ראשונות דיצירה, בבחינת אלפים אמה תחום שבת. (אות ס"ד עד אות 
צ').
%break
%letter רפא
רפא) למה העשיה שמקודם החטא בבחינת עצה"ד טו"ר, מאחר 
שהיתה כבר באצילות.
%break
%letter רפא
רפא) הגם שבחינה השלישית בע"ש בין הערבים, היו כבר כל העשיה 
באצילות פב"פ עם היצירה, שהיה אז בחינת ז"א, עכ"ז כלפי חול היה 
זה עוד בבחינת אב"א. והוא כי אין העשיה יכולה להתברר כולה עד 
בחינת פב"פ, 
%break
כי אם ע"י המ"ן דמלכות, וכל הבירורים שנעשו אז, היו רק על מ"ן 
דאמא בלבד. פירוש: כי עיקר כל התיקון שנעשה בעולם האצילות, היה 
ענין הגניזה דמלכות ברדל"א, שע"כ גם בעת ירידת ה"ת לפה אינה 
למלכות רק ליסוד דמלכות, הנכללת עם מלכות דאמא, 
%break
ועי"ז נשמרים המוחין שלא יתפשטו למטה מפרסא. אמנם זהו ג"כ 
סבה, שהל"ב האבן אינם יכולים לקבל שום תיקון במשך הגניזו 
דמלכות להיותם בחינת ל"ב המלכיות של הז"ת דנקודים, 
%break
וע"כ למ"ן דנוקבא הן צריכים, והיא גנוזה ברדל"א, ואין עליה זווג 
מטרם גמר התיקון. ולכן עולם העשיה שהיא בחינת מלכות, לא יכלה 
להתברר מבחינת מ"ן דאמא, רק הד"ר שלה, אבל הז"ת שלה קבלו אז 
רק הארת אחוריהם ביתה מאמא, 
%break
כלומר, שאור אמא היה מסתיר את האחורים אלו דעשיה שלא נבררו, 
שלא יהיה בהם אחיזה אל החיצונים, שה"ס התיקון של אב"א ופניהם 
מגולים כלפי חוץ. ונמצא שבאחורים אלו דעשיה, נאחזים כל הקליפות 
דל"ב האבן, אלא אור אמא שומר עליהם מפני החיצונים. 
%break
%page 2086
וכן היה בבחינה השלישית דע"ש בין הערבים, שע"י אור השבת 
ששמר על העשיה יכלה לעלות כולה לאצילות בקומה שוה עם היצירה, 
אמנם עוד היה נשאר האחורים שלה בלי בירור, והקליפות עוד אחוזים 
שם בין הדבקים. 
%break
הרי שהגם שכבר היה העשיה בעולם אצילות, מ"מ עוד היה בה טו"ר, 
היינו השורש של ל"ב האבן שאינו נברר אלא על המ"ן של המלכות, 
שזה יהיה רק לע"ל בעת שתתגלה המלכות ממקום הרדל"א. (א' 
תתק"כ ד"ה ואע"פ).
%break
%letter רפב
רפב) מה"פ שהעשיה היה נוגעת ואינה נוגעת בארץ שלנו, הלא מקום 
ג' העולמות בי"ע מפריד ביניהם.
%break
%letter רפב
רפב) נגיעה פירושה השואת הצורה, ומתוך שהאחורים דעשיה עוד 
לא היה נברר אז, כי למ"ן דנוקבא צריכים, ועוד נמצא שם בין הדבקים 
אחיזה אל הקליפות דל"ב האבן, נמצא עוד העשיה אב"א, דהיינו 
שמשומרת ונסתרת באור האחורים דאמא. 
%break
וז"ס נוגעת ואינו נוגעת בהאי עלמא, כי מצד הארת אור אמא, נמצאת 
רחוקה מעוה"ז ג' עולמות, כי ע"י אור אמא עלתה לאצילות. אבל מצד 
אחיזת חיצונים בין הדבקים, ששם השורש דל"ב האבן, הרי היא 
נוגעת בארץ שלנו, שהיא שמרי הקליפות דל"ב האבן, 
%break
ואם היה מגולה זה, היתה נפלה לסיום רגלי א"ק ונוגעת בארץ שלנו. 
(א' תתק"כ ד"ה וזה).
%break
%letter רפג
רפג) למה בבחינת הא' דע"ש, היה הז"א באו"א, ומיצירה לא עלה רק 
הד"ר, והשש תחתונות היו בבריאה.
%break
%letter רפג
רפג) מתוך שאו"א הפנימים נגנזו, ע"כ אין עלית ז"א לא"א נחשב רק 
לו"ק דחיה, ולכן לא הועילו המוחין האלו רק להעלות את הד"ר דיצירה 
לאצילות, אבל לא להז"ת שלו, 
%break
כי הז"ת דיצירה שהם בחינת גוף, הרי הוא צריך לבחינת ג"ר דחיה, 
המושפעים ממעלה למטה, אבל הו"ק דחיה אינם מקבלים רק 
מבחינת ממטה למעלה לבד. (אות נ"ו).
%break
%letter רפד
רפד) למה בבחינה הג' שז"א כבר עלה לא"א, ומהעשיה לא עלה רק 
הד"ר, ושש התחתונות נשארו בבריאה.
%break
%letter רפד
רפד) הוא מטעם הגניזו דמלכות ברדל"א, ואין עליה זווג בשתא אלפי 
שני, שאין בירורין עולים אז ממ"ן דנוקבא, אלא רק ממ"ן דאמא, ולכן 
אע"פ שז"א עלה לא"א והשיג בחינת יחידה, אין זה אלא בחינת מחזה 
ולמעלה דיחידה המיוחס לאמא, 
%break
אמנם מחזה ולמטה דז"א המיוחס למלכות, לא היה יכול לקבל אור 
הזה דיחידה, כי למ"ן דמלכות הוא צריך. ונמצא משום זה, שגם 
העשיה לא יכלה לעלות לאצילות רק הד"ר דעשיה שאור ו"ק דיחידה 
מספיק לו, 
%break
כי הראש הוא בחינת ממטה למעלה, אבל הז"ת דעשיה שהוא בחינת 
גוף, צריך לג"ר דיחידה המושפעים גם ממעלה למטה, וע"כ נשאר 
בבריאה. (אות פ').
%break
%letter רפה
רפה) למה בבחי"א היה הבריאה במקום ז"א דאצילות.
%break
%letter רפה
רפה) זה הכלל, שאין העליון מברר אלא המדרגה הסמוכה לו. וע"כ כל 
הנברר בבטן אמא הוא ז"א. ומתוך שהנוקבא כבר היתה במקום אמא 
ע"כ הבריאה שנבררה על ידה היתה בבחינת ז"א. (אות נ"ו ובאו"פ 
ד"ה וששה).
%break
%letter רפו
רפו) למה בבחינה א' דע"ש, היו ד"ר דיצירה במקום נוקבא דאצילות.
%break
%letter רפו
רפו) כל הנברר בז"א, הוא בחינת נוקבא, אלא כיון שיש ב' בחינות 
בזו"ן: אב"א ופב"פ, והעולמות עוד היו אב"א ע"כ גם הבריאה שכבר 
היתה בבחינת ז"א, יכלה לברר רק בחינת נוקבא דאב"א, העומדת 
מחזה ולמטה דז"א, 
%break
וע"כ לא עלו באצילות רק הד"ר דיצירה ושש התחתונות נשארו 
בבריאה. (שם)
%break
%letter רפז
רפז) למה בבחינה א' היו ד"ר דעשיה במקום ד"ת דבריאה, ושש 
תחתונות דעשיה במקום שש ראשונות דיצירה.
%break
%letter רפז
רפז) כל הנברר בנוקבא דאצילות, היא בחינת בריאה, וכיון שהיצירה 
היתה בבחינת נוקבא דאצילות, ע"כ עולם העשיה הנברר על ידה 
נעשה כבריאה. 
%break
אלא מתוך שרק הד"ר דיצירה היו במקום הנוקבא, והו"ת שלה היו 
בבריאה ע"כ הוכר חילוק הזה גם בעשיה, אשר רק הד"ר דעשיה היו 
בד"ת דבריאה, אבל הו"ת דעשיה היו בו"ר דיצירה. (אות נ"ו נ"ז).
%break
%letter רפח
רפח) מה"פ שגם מקודם החטא, היה העשיה אב"א, ואלהים אחרים 
היו נאחזים באחורים בין הדבקים.
%break
%letter רפח
רפח) עי' לעיל תשובה רפ"א.
%break
%page 2087
%letter רפט
רפט) למה בעת שהבריאה עולה לאצילות נעשה הבריאה כאצילות 
ממש.
%break
%letter רפט
רפט) כי אין כאן מקום מדומה לומר שעולה ממקום למקום, אלא ענין 
עליה פירושו השואת הצורה. וע"כ כשאתה אומר שהבריאה עלתה 
לאצילות, הכרח הוא שהשוה צורתה לאצילות והיא כמו האצילות 
ממש. (אות ס' ואו"פ ד"ה הבריאה).
%break
%letter רצ
רצ) למה מקומו דז"א צריך להיות במקומו דא"א.
%break
%letter רצ
רצ) א"א מלביש על ז"ת דעתיק, העומדים במקום ז"ת דנקודים, שהם 
ז"א דנקודים, הרי שא"א עומד במקום ז"א. לכן מקומו של א"א צריך 
להיות מקום ז"א. (אות פ"א).
%break
%letter רצא
רצא) למה המצב דהעולמות באמיתתם הוא ז"א במקום א"א, ונוקבא 
במקום או"א, ובי"ע במקום ישסו"ת וזו"ן דאצילות.
%break
%letter רצא
רצא) א"א עומד במקום ז"ת דנקודים, כנ"ל תשובה ר"צ. כי הראש 
דא"א מלביש חג"ת דעתיק, העומד במקום חג"ת דנקודים. ואו"א 
מלבישים מפה ולמטה דא"א, ששם נה"י דעתיק העומדים במקום 
נה"י דנקודים, 
%break
הרי שאו"א עומדים במקום הנוקבא דז"א, שהיא בחינת נה"י דנקודים. 
והנה בי"ע הם בחינת מחזה ולמטה דז"ת נקודים, שבעת שביה"כ 
נשברו ומתו מטעם שנתפשטו למטה מפרסא, ועתה בעולם התיקון 
צריכים הם לעלות ולהתתקן למעלה מפרסא. 
%break
הרי שבי"ע צריך ליקח בחינת מחזה ולמטה דז"א. והנה כשז"א לוקח 
מקומו דא"א, נמצא בי"ע צריכים להלביש בחינת מחזה ולמטה שלו, 
שהוא מקום מחזה ולמטה דא"א דקביעות, ששם עומדים עתה 
ישסו"ת וזו"ן: 
%break
הבריאה צריכה להלביש במקום ישסו"ת, והיצירה במקום ז"א, 
והעשיה במקום נוקבא דאצילות. (אות פ"א).
%break
%letter רצב
רצב) למה שש התחתונות דעשיה אינם יכולים לעלות לאצילות.
%break
%letter רצב
רצב) עי' לעיל תשובה רפ"ד
%break
%letter רצג
רצג) למה שש התחתונות דעשיה, שנשארו בבריאה, נחשבים כאשה 
עוברה שהעובר בולט ויוצא מחוץ לגופה.
%break
%letter רצג
רצג) שש ראשונות דבריאה נחשבות לבחינת בליטה מאצילות, כי הם 
ממקורם בחינת ב"ש ת"ת שהם ישסו"ת דגופא, שלא קבלו בחינת 
צמצום מחמת עצמם, כי עצמותם היא כמו בינה דהיינו אור דחסדים, 
שאינם מקבלים שום מיעוט וצמצום, 
%break
וע"כ מבחינה זו נחשבים הו"ר דבריאה כמו שהם עוד גוף האצילות, 
אלא מצד שהם שורש לזו"ן, לכן נתמעטו וקבלו עליהם צמצום ויצאו 
לחוץ מאצילות. ונבחן ע"כ יציאה זו כמו בליטה לחוץ מגופה מחמת 
העובר ולא מחמת עצמה. עי' לעיל תשובה ל"ד. (אות פ"ג).
%break
%letter רצד
רצד) מה"פ אדה"ר לא הוי ליה מהאי עלמא כלום.
%break
%letter רצד
רצד) האי עלמא הוא בחי"ד, ומשמרים דקליפות דל"ב האבן, אמנם 
פרצופי הקדושה נתבררו רק מרפ"ח ניצוצין, ול"ב ניצוצין דל"ב האבן 
נדחו מהם, ובמקומם קבלו ל"ב בחינות מלכיות מאמא. ונמצא שאין 
להם בחינת ל"ב האבן כלום. 
%break
ועד"ז נבררו נר"ן וגוף דאדה"ר, דהיינו שנדחה ממנו כל הל"ב ניצוצין 
דל"ב האבן, ובמקומם קיבל ל"ב מלכיות מאמא. וז"ס שאדה"ר לא הוי 
ליה מהאי עלמא כלום. (א' תתקמ"ב ד"ה ועם זה).
%break
%letter רצה
רצה) מאין יש כלים דפנים וכלים דאחור בבי"ע, בעת שכל עקרם הוא 
רק מחזה ולמטה בלבד.
%break
%letter רצה
רצה) עי' לעיל תשובה רע"ג ותשובה רע"ד.
%break
%letter רצו
רצו) למה י"ד הספירות שמחזה של היצירה ולמטה, הם מדור קבוע 
אל הקליפות.
%break
%letter רצו
רצו) אחר שנפלו הז"מ פו"א לבי"ע גם המקום בי"ע נתפשט לפו"א, 
דהיינו למקום חב"ד חג"ת עד החזה, ששם נעשה מקום לכלים דפנים. 
ומחזה ולמטה שהם תנהי"מ, נעשו מקום לבחינת האחורים. 
%break
וע"כ ירד גבול הפרסא למקום החזה דכללות בי"ע, שהוא עתה בחינת 
החזה דיצירה, ועד שם היו יכולים להתפשט עכ"פ בחינת קדושה של 
בי"ע. 
%break
אבל משם ולמטה שהוא מקום אחורים גם עתה נשאר בהכרח חלל 
פנוי, ונעשה מקום קבוע אל הקליפות, עי' לעיל תשובה ק"ג. (אות 
צ"ז).
%break
%letter רצז
רצז) למה מטרם החטא נסתיימו העולמות בהחזה דמקום יצירה של 
עתה.
%break
%letter רצז
רצז) עי' לעיל תשובה רצ"ו.
%break
%letter רצח
רצח) כיון שי"ד הספירות היו מדור הקליפות עוד מטרם החטא, א"כ גם 
מקודם החטא היה ענין המיתה בעולמות, שהם הקליפות.
%break
%letter רצח
רצח) אמת הוא שבחינת הקליפות שהם ענין המיתה היה בעולם, 
אמנם העולם היה בבחינת חירות ממלאך המות, כי לא היה לו שום 
שליטה להזיק משהו, וע"י החטא ניתן לו השליטה. (א' תתקמ"ג ד"ה 
ונמצא).
%break
%page 2088
%letter רצט
רצט) מה"פ שכל עליות עולמות שהיו מטרם החטא, נבררו רק ע"י מ"ן 
דאמא, ולא ע"י מ"ן דנוקבא.
%break
%letter רצט
רצט) אי אפשר להעלות ממ"ן דנוקבא מטרם גמר התיקון, משום 
שהמלכות נגנזה ברדל"א, ואין עליה שום זווג, וכל הבירורים הנעשים 
נבחנים לבחינת מ"ן דאמא. 
%break
והוא כי בחינת ל"ב המלכיות נדחים תמיד מן הש"ך ניצוצין ול"ב 
מלכיות דאמא באים במקומם, כנודע. (א' תתקמ"ה ד"ה באופן).
%break
%letter ש
ש) מה"פ שחטא עצה"ד דומה לשביה"כ שיצאו קריין בלי זווג.
%break
%letter ש
ש) כי המשיך האורות בעת שעוד לא היה נבררים המ"ן דמלכות, וע"כ 
לא היה שם נוקבא מוכנת לקבל האורות ההם, ונמצא שהאורות יצאו 
בבחינת דכר בלי נוקבא, שז"ס קריין בלי זווג דדו"נ. (א' תתקמ"ו ד"ה 
וזה אמרו והבן).
%break
%letter שא
שא) למה בשביה"כ נשברו פו"א, ובעה"ד רק האחורים לבד.
%break
%letter שא
שא) כי בשביה"כ עוד לא היה ענין העיבור אל הז"ת שעושה בהם 
תיקון קוים ומתקן אותם לפרצוף בפ"ע, וע"כ כשיצאה הגדלות דנקודים 
נתחבר הגדלות עם הקטנות לפרצוף אחד, וע"כ נשברו יחד. 
%break
משא"כ כאן בחטא דעצה"ד, כבר נעשה בהקטנות תיקון קוים בבחינת 
העובר, שבזה נתקן הקטנות לפרצוף בפ"ע בבחינת עיקר הפרצוף. 
%break
ואח"כ כשבא הגדלות לא היה זה אלא בסוד תוספות לבד, וע"כ 
כשנשבר בחינת התוספות לא היה זה נוגע כלל לעיקר הפרצוף שהוא 
הקטנות. (א' תתקמ"ו ד"ה והתשובה).
%break
%letter שב
שב) למה נפלו הבי"ע למטה מפרסא מאחר שלא נפגמו הכלים דפנים.
%break
%letter שב
שב) כי מטרם החטא, גם בעת אצילות הקטנות דבי"ע, היו זו"ן במקום 
או"א וישסו"ת, ונתקנו משום זה גם המחזה ולמטה שלהם בבחינת 
מלכות דאמא לגמרי, ולא היה בהם מבחינת ה"ת כלום, 
%break
כי המוחין דאמא הוריד מהם בחינת ה"ת והמלכות דסיום שבחזה 
שלהם למקום הפרסא, וע"כ יצאו בי"ע במדרגת זו"ן דאצילות, משא"כ 
לאחר החטא, שהנחש הטיל זוהמא בחוה, 
%break
שפירושו, שבחינת ה"ת חזרה ונתערבה בבינה, הנה שוב חזרו הזו"ן 
לו"ק ונקודה, והמחזה ולמטה שלהם שהם הבי"ע, ירדו למטה 
מפרסא. (א' תתקמ"ז ד"ה אמנם).
%break
%letter שג
שג) מה"פ ביום אכלך ממנו מות תמות.
%break
%letter שג
שג) כי מקודם החטא, הגם שהיה ענין הקליפות הם המיתה, אמנם לא 
היה בהם שליטה כלום להזיק אל הקדושה, אבל אחר שחטא, וגרם 
לגילוי דבחי"ד תוך המ"ן דאמא, הרי נאחזו בו הקליפות דבחי"ד שהם 
המיתה. 
%break
כי באמת היה מקורו מבחי"ד, שה"ס עפר, אלא שהיה נמתק במדת 
הרחמים שה"ס הבינה, שז"ס עפר מן האדמה, דהיינו מלכות דבינה 
שנקראת אדמה, אמנם ע"י החטא שנגלה שורשו מהאי עלמא, הרי 
נתקרב אל הקליפות ויש להם שליטה עליו להחטיאו ולהמיתו. 
%break
וז"ס כי עפר אתה ואל עפר תשוב, כי החטא בעצמו גילה ששורשו 
מעפר דהאי עלמא. וע"כ ביום אכלך ממנו מות תמות, כי נגלה בו 
בעצמו ענין המיתה. (א' תתקמ"ד ד"ה ואחר)
%break
%letter שד
שד) מה"פ שהעשיה כולה קדושה אלא שנתלבשה בקליפות.
%break
%letter שד
שד) העשיה עצמה נבררה לגמרי בסוד המ"ן דבינה, ואין בה מבחי"ד 
כלום, אלא מפאת החטא שהנחש הטיל זוהמא בחוה, ירדה הבינה 
לצורת הבחי"ד, ונעשה השתוות מעולם העשיה אל הקליפות, שזה 
ענין ירידת העשיה והתלבשותה בקליפות, 
%break
ואע"פ שאין זה נוגע אל העשיה עצמה, אמנם המקבלים מהעשיה, 
הרי השפע מתערבת בקליפות המלבישים אותה, שז"ס שעולם 
העשיה הוא רובו רע (א' תתקמ"א אות צ"ד).
%break
%letter שה
שה) מהו פו"ח העולמות.
%break
%letter שה
שה) המקום בי"ע, שנעשה מבחינת המחזה ולמטה דפרצוף תנה"י 
דא"ק, הוא נקרא חיצוניות העולמות בכללם, וכל מה שבתוך המקום, 
הוא בערך זה פנימית העולמות. אמנם גם פנימיות העולמות יש בו גם 
פו"ח. (עי' לעיל תשובה צ"א ואות צ"ט ובאו"פ א' תתקמ"א ד"ה אמת).
%break
%letter שו
שו) מהו ג' ההבחנות המקוריות שבבי"ע.
%break
%letter שו
שו) א', הוא מקום בי"ע, הנעשה מן תנהי"מ דפרצוף תנה"י דא"ק. ב', 
הוא הפרצופים וכל שבתוך העולמות בי"ע מבחינת הקדושה, 
הנבררים מן שביה"כ בסוד רפ"ח ניצוצין. 
%break
%page 2089
ג' הם הקליפות, ששורשם הוא רק ל"ב האבן בלבד, אלא ע"י חטא 
עצה"ד שנחרבו המוחין דקדושה, שהיו מבחינת רפ"ח ניצוצין, ולא 
כלום מבחינת ל"ב האבן, הנה הם נפגמו מחמת החטא כי נתערב 
בהם מבחינת ל"ב האבן ונפלו לקליפות. 
%break
ומאלו הניצוצין שירשו מן המוחין דקדושה, נבנו כל אבי"ע של 
הקליפות בסוד זה לעומת זה עשה אלקים. (א' תתקמ"א ד"ה 
וצריכים).
%break
%letter שז
שז) מהן ב' התיקונים השומרים שלא יארע עוד שביה"כ.
%break
%letter שז
שז) הם: הגניזו דאו"א הפנימים, וגניזו של המלכות ברדל"א. (א' 
תתקמ"א ד"ה ועיקרם).
%break
%letter שח
שח) מהם מאה כתרים שנשאר באדה"ר לאחר החטא.
%break
%letter שח
שח) הנה ערך פרצופי בי"ע, עם אדה"ר לאחר החטא, הוא כערך ז"א 
ונוקבא דז"א דאצילות לאחר החטא, דהיינו שז"א הוא ו"ק ונוקבא היא 
נקודה, כן בי"ע הם בחינת ו"ק דהיינו חב"ד חג"ת עד החזה, ואדה"ר 
הוא בחינת נקודת החזה. 
%break
וע"כ כמו שנשארו לפרצופי בי"ע הבחינה חב"ד חג"ת מכל הפרצופים 
שבהם, כן נשאר לאדה"ר, בחינת הנקודה מכל פרצופי בי"ע, מלבד 
מפרצופי או"א דבריאה, שלא נשתייר לו מהם כלום. 
%break
והנה נקודת החזה נבחנת לבחינת כתר דכלים ולבחינת נפש דאורות, 
כנודע. ונמצא שנשארו לו מאה כתרים שבהם מאה נפשות, כי י"ב 
פרצופין בבי"ע, שהם: או"א וזו"ן בבריאה, וכן ביצירה, וכן בעשיה. 
%break
ובכל אחד ע"ס, שמלבד או"א, הם עשרה פרצופים, שהם מאה 
ספירות, ונשאר לו מכל ספירה בחינת הנפש שבהם, בכלים דכתרים, 
והם מאה כתרים שבהם מאה נפשות. (אות קכ"ג).
%break
%letter שט
שט) למה אין בהכתרים שנשאר לאדה"ר, רק הארת מלכיות לבד.
%break
%letter שט
שט) הוא מטעם ערך ההפוך שיש בין הכלים והאורות, שבכלים נבחן 
שהעליונים מתגדלים תחילה, והיפוכו באורות, שבהם נבחן 
שהתחתונים נכנסים מתחילה, וע"כ כשיש לו כתר דכלים, אין לו כי אם 
נפש דאורות. 
%break
וכשיש לו כתר וחכמה דכלים יש לו נפש רוח דאורות וכו' כנודע. (א' 
תתקנ"ט ד"ה הכתרים).
%break
%letter שי
שי) מהן ג' הבחינות הנבחנות בנשמות דאדה"ר לאחר החטא.
%break
%letter שי
שי) בחינה א', הם האורות דט"ר שנסתלקו ממנו לשורשם, כי מאורות 
אין נפילה לקליפות כנודע. והם הנקראים זיהרא עילאה, והוא בחינת 
ט"ר דכל בחינה פרטיות שבנשמתו. ב', הם מה שנשתייר בו, והם 
בחינת נפש דאורות מכל המדרגות הפרטיות שבו. 
%break
ובחינת כתר דכלים מכל הפרטים שבו. שהם מאה נפשות במאה 
כתרים. בחינה ג', היא מה שנפלו ממנו לקליפות, והוא הט"ת דכלים 
והט"ר דניצוצין מכל הפרטים שבנשמתו, שהם נפלו לקליפות. (אות 
קכ"ה).
%break
%letter שיא
שיא) למה הבריאה מקבלת מזווג הב' דאו"א, והיצירה מפב"פ דזו"ן 
והעשיה מאב"א דזו"ן.
%break
%letter שיא
שיא) זווג א' הוא פב"פ, שהם מוחין דהולדה, כי יש, בהם הארת 
חכמה, כי אין הולדה אלא ממוחין דחיה. וזווג ב' הם בחינת חסדים 
מכוסים בלי הארת חכמה. וכשזו"ן מקבלים מזווג א' דאו"א, אז יש להם 
מוחין דפב"פ. 
%break
אבל כשמקבלים מזווג הב' דאו"א, הנקראים ישסו"ת, שהם חסדים 
מכוסים, הנה הם אינם מספיקים לו להיות ג"ר, אלא מחזה ולמעלה 
שהם הכלים דג"ר דגופא, שהם אינם בחינת עצמו, אלא בחינת ג"ר 
מבינה, שבהם אינו צריך להארת חכמה, דהיינו למוחין דפב"פ. 
%break
אמנם מחזה שלו ולמטה ששם ו"ק דגופא ובחינת עצמו, הוא נשאר 
בו"ק בלי ראש, ונוקבא אין לה אז אלא בחינת אב"א.
%break
ונמצא שבריאה, שהיא בחינת בינה משורשה, והיא מקבלת סיפוקה 
מזווג ב' דאו"א, דהיינו חסדים מכוסים, ע"כ יש לה ג"ר מהזווג ההוא. 
אבל היצירה שהיא בחינת ז"א דגופא משורשה, היא מקבלת סיפוקה 
רק מזווג א' דזו"ן, שהם מוחין דפב"פ, 
%break
%page 2090
אבל מזווג דישסו"ת דהיינו מחסדים מכוסים אין לה אלא ו"ק בלי ראש, 
דהיינו כמו בחינת הקביעות והקטנות דז"א, כי היצירה היא כמו הז"א 
עצמו, שאין לו מוחין דתוספות רק מהארת חכמה, והחסדים המכוסים 
אינם מוסיפים לו כלום על הקביעות שלו. 
%break
ועולם העשיה, שהוא בחינת מלכות דגופא משורשה, אין לה ממוחין 
האלו דישסו"ת המאירים בבריאה, רק בחינת אב"א, דהיינו כמו 
הנוקבא דז"א בעת שאינם מאירים בז"א דאצילות רק המוחין 
דישסו"ת, הנה הנוקבא דבוקה עמו אז אב"א מחזה ולמטה, 
%break
כן העשיה לא תוכל לקבל מאלו המוחין רק בחינת אב"א. ויש עוד 
פירוש, עי' באו"פ דף א' תתקס"ג ד"ה שורש. (אות ק"ל ואות קמ"ט).
%break
%letter שיב
שיב) למה בבריאה עונה, וביצירה שאר כסות. ובעשיה רק שאר.
%break
%letter שיב
שיב) בבריאה שיש שמה ג"ר, נוהג שם זווג הנקרא עונה. וביצירה 
שאין להם סיפוק מאלו המוחין דישסו"ת המאירים בבריאה, והם ו"ק 
בלי ראש, ע"כ אין עונה בהם רק שאר, שהוא בחינת חיות לבד, וכסות 
הם מקבלים מעשיה, 
%break
כי העשיה מכסה עליהם. ועשיה אין לה אלא שאר, כי אין תחתון 
שיכסה עליה. (שם, ובאות קל"ו).
%break
%letter שיג
שיג) מהן השיורין שנשתיירו מג' גו ג' שבעשיה.
%break
%letter שיג
שיג) ג' גו ג' המאיר בעשיה, אינה אלא אור הנפש לבד, ונמצא חסר 
שם ט"ר דאורות וט"ת דכלים, ואלו הם השיורים שנשתיירו מעשיה בלי 
תיקון בסוד והיה שארית יעקב בגוים, והם עתידים להתתקן לע"ל. 
(אות קל"ח).
%break
%letter שיד
שיד) מה"פ, שבבריאה הוא הוי"ה בניקוד אלקים, ובעשיה הוא אלהים 
אחרים.
%break
%letter שיד
שיד) מצד עלית ה"ת לנקבי עינים נתחלקה הבינה לב' פרצופים, כי 
ג"ר דבינה הם או"א עלאין, והם למעלה מהחיבור דה"ת, וז"ת דבינה, 
דהיינו מחזה ולמטה דאו"א, הם נקראים ישסו"ת, שבהם נתחברה 
הה"ת ונכללה מדת הדין במדת הרחמים. 
%break
והנה זה נבחן לעלית מלכות לבינה, וה"ס הוי"ה בניקוד אלקים, כי 
ישסו"ת עצמם הם הוי"ה ומדת הרחמים, וניקוד אלקים מורה על מדת 
הדין, שנכללה בה.
%break
אמנם עולם העשיה, ה"ס בינה שירדה וקבלה לצורת מלכות מחמת 
הפגם של החטא דעצה"ד, כי ע"כ ירדה העשיה ונתלבשה במקום 
הקליפות, כנ"ל בתשובה ש"ד. 
%break
וע"כ החיבור הזה גורם אחיזה לחיצונים בין הדבקים של אב"א שלה 
בסוד אלהים אחרים. (אות קמ"ה).
%break
%letter שטו
שטו) מה"פ אלהים אחרים הנאחזים בין הדבקים.
%break
%letter שטו
שטו) עי' לעיל תשובה שי"ד.
%break
%letter שטז
שטז) מהן ז' הבחינות הכוללות שיש להבחין בבי"ע.
%break
%letter שטז
שטז) בחינה א' היא המקום בי"ע. בחינה ב' הוא האצילות של ג' 
עולמות בי"ע בראשונה ע"י זו"ן שבמקום או"א וישסו"ת דאצילות, 
שהיא בחינת העיקר שלהם. בחינה ג' היא המוחין דתוספת שהשיגו 
בבחינה הב' בשעה חמישית דע"ש, ובבחינה הג' דע"ש בין הערבים. 
%break
בחינה ד' היא המוחין שנשארו בבי"ע לאחר החטא, שהם רק הו"ק 
שיצאו בראשונה בבחינת העיקר, וכל המוחין דתוספת נאבדו מהם, 
וגם המוחין דו"ק שנשתיירו נפלו מאצילות למקום בי"ע, עד שד"ת 
דיצירה וכל הע"ס דעשיה נתלבשו במדור הקליפות. 
%break
בחינה ה' היא המוחין דאמא שקבלו ע"י זווג או"א דאצילות בהרכנת 
הראש למקום ישסו"ת וזו"ן דאצילות: שעולם הבריאה השיג מהם ע"ס 
שלמות, ועולם היצירה רק ו"ק בלי ראש, ועולם העשיה רק אב"א. 
%break
בחינה ו' היא ירידת פרצופי האחור דה"פ אצילות, שנתלבשו תוך 
הפרצופים דבי"ע ונעשו להם נשמה לנשמה. בחינה ז' היא המלכות 
דאצילות שירדה ונעשית עתיק לבי"ע.
%break
%letter שיז
שיז) הה"פ דבי"ע, אם הם בקומה שוה או זה למטה מזה.
%break
%letter שיז
שיז) לכאורה נראה שיש שינויים בזה בדברי הרב, כי בכ"מ משמע 
שפרצופי בי"ע הם בקומה שוה, וכן כאן באות רי"ט בסדר התלבשות 
הפרצופים נראה ג"כ שקומתם שוה. 
%break
וכן בשערי קדושה אומר שכל ה"פ דכל עולם מבי"ע, הם רק כנגד 
פרצוף אחד דאצילות, נמצא שקומתם שוה, כי כל הפרצופים היוצאים 
על מסך אחד הם בקומה שוה. אמנם ממ"ש כאן באות כ' וכ"א, שכל 
אחד מה"פ בי"ע נבררו בהעליון שלו, הרי שאין קומתם שוה. 
%break
וכן ממ"ש כאן באות קנ"ו, שהעולמות יצאו זה מזה בסוד חותם 
ונחתם, שכל מה שיש בחותם יש בהנחתם ממנו, א"כ משמע שכמו 
שה"פ אצילות הם ג"כ זה למטה מזה, יש בהכרח דוגמתם בבי"ע. וכן 
בכ"מ.
%break
%page 2091
אמנם כן הוא שהעולמות יצאו בדרך חותם ונחתם וכל מה שיש 
באצילות בפרטי פרטיות יש ג"כ בבי"ע, וכן השוה אותם במפורש 
בע"ח ש"מ פי"א אלא הענין הוא, שיש לזכור שמתחילה יצאו העולמות 
מבחי' זו"ן דאצילות שבמקום או"א, 
%break
ואז ודאי יצאו העולמות זה מזה, שמתחילה נשלם הכתר דבריאה 
בעי"מ, ואח"כ הוציאה הקטנות דחכמה עד שיצאה המלכות דבריאה 
בעי"מ.
%break
ואחר כך שנפלו העולמות למקום בי"ע, נשארו בחינת ו"ק שבהם בזה 
למטה מזה, כל אחד מבחינה שהיה לו באצילות. ואח"כ כשקבלו 
המוחין דאמא, הנה יציאת המוחין דאו"א בהתלבשות הזו"ן דאצילות, 
היה ודאי בקומה שוה, 
%break
וכן ירדו משם לפרצוף הכתר דבריאה, ובהם יצאו ג"כ בקומה שוה כמו 
שהיו בזו"ן דאצילות. אמנם אח"כ נתן פרצוף הכתר את המוחין 
המיוחסים לחכמה דבריאה לפרצוף החכמה, 
%break
וכן החכמה נתנה לבינה שתחתיה עד שהגיעו אל המלכות דבריאה 
באופן: שמ"ש הרב כאן סדר התלבשות הפרצופים בקומה שוה, הוא 
מדבר רק מפרצוף אחד, 
%break
כי כל פרצוף יש בו ה"פ, אבל הפרצוף הא' השפיע המוחין לפרצוף הב' 
הקטן ממנו, והב' לג' בזה אחר זה. ע"ד הנוהג בה"פ אצילות. כמ"ש 
ענין זה היטב בבית שער לכונות.
%break
%letter שיח
שיח) במה נחלקים בי"ע מאצילות, ובמה הם שוים זל"ז.
%break
%letter שיח
שיח) בי"ע נחלקו מאצילות רק בענין האור, שאין שם בבי"ע רק אור 
של תולדה ולא עצמות. אבל בשאר ענינים אין ביניהם שום חילוק, וכל 
הפרטים שנמצאים באצילות ישנם גם כן בבריאה וכן ביצירה וכן 
בעשיה. 
%break
ואפילו בעולם עשיה שאין שם אלא אור הנפש, מ"מ יש שם ה"פ זה 
למטה מזה, שבכל פרצוף מהם כ"ה מדרגות, שהם ה"פ בעבי שבכל 
אחד כתר ואבי"ע באורך. וכן בשאר ענינים כגון פו"ח וכדומה. (א' 
תתקע"ג ד"ה החותם).
%break
%letter שיט
שיט) מהו פו"ח דכללות בי"ע, ופו"ח דספירות, ופו"ח דעולמות.
%break
%letter שיט
שיט) מקום בי"ע הוא חיצוניות דכללות העולמות, וכל מה שבתוך 
מקום בי"ע, הוא פנימיות דכללות העולמות. ג' הבחינות: מוחא, 
עצמות, גידין, הם פנימיות הספירות. וב' הבחינות: בשר, ועור, הם 
חיצוניות הספירות. 
%break
נשמות בני אדם הם פנימיות העולמות, והמלאכים ורקיעים והיכלות 
ולבושים וכו', הם חיצוניות העולמות. גם האורות בערך הכלים 
שמתלבשים בהם, נחשבים ג"כ לפנימיות וחיצוניות (א' תתקע"ה ד"ה 
אלהות. וא' תתק"מ ד"ה פנימיות).
%break
%letter שכ
שכ) למה נפש רוח דבי"ע הם דפרודא.
%break
%letter שכ
שכ) היינו רוח נפש המלובשים בכלים החיצונים, הנקראים בשר ועור: 
כי גם באצילות אינם כלים פנימים, משום שהאורות חיה יחידה 
המבררים אותם, אינם אורות שלימים אלא רק בחינת ו"ק דחיה 
יחידה, 
%break
אמנם כאן בבי"ע שאין כאן אפילו אור החיה, אלא רק מבחינת פרצופי 
האחור דאצילות המאירים בבי"ע, ע"כ הכלים בשר ועור הנבררים על 
ידם הם קלושים וחיצוניות ביותר, ועל אורות דנפש רוח המלובשים 
בהם, נאמר ומשם יפרד, 
%break
כלומר שמזווגם נולדים כל בחינת חיצוניות בי"ע, שהם המלאכים 
והלבושים והיכלות, שאינם אלקיות אלא בחינת פירודא. (א' תתקפ"א 
ד"ה ואלו).
%break
%letter שכא
שכא) מתי ירדו פרצופי האחור דא"א ואו"א וז"א לבי"ע.
%break
%letter שכא
שכא) הנה מבחינת מוחין הקבועים בפרצופי אצילות אין לזו"ן רק ו"ק 
ונקודה, ונמצא בעת שהנוקבא משגת פרצוף דאחור בקומה שוה עם 
הז"א הרי זה נמשך ממוחין דתוספות, ונודע שעיקר האור ושורשו 
נשאר בעליונים, ורק ענף נמשך ונכנס אל התחתון, 
%break
נמצא שעתיק וא"א ואו"א וישסו"ת וזו"ן השיגו כל אחד אותם המוחין 
מטרם שהגיעו להנוקבא, ולא עוד אלא בהם נשאר עיקר האור. ע"כ 
במיעוט הירח בעת שנפל פרצוף האחור דנוקבא לבי"ע, 
%break
גרמה בזה שכלהו פרצופי דאחור דאצילות העליונים ממנה נפלו ג"כ 
באותה העת. כי היא גרמה לכל אלו המוחין דתוספות שיצאו 
בהעליונים, לכן בעת נפילת המוחין שלה עצמה נפלו עמה כל המוחין 
עלאין שיצאו מחמתה. (א' תתקפ"ב ד"ה והענין).
%break
%letter שכב
שכב) למה נחלקו הכלים דע"ס לחיצון ופנימי.
%break
%page 2092
%letter שכב
שכב) עי' לקמן תשובה שכ"ד.
%break
%letter שכג
שכג) למה כלים החיצונים יותר זכים מהפנימים.
%break
%letter שכג
שכג) האורות שהם בשלימות מבררים את הכלים, בכל שיעור עביות 
שבהם, ואז הם ראוים לכלים פנימים שיתלבשו האורות פנימים. אמנם 
אורות דחיה יחידה שאינם בשלימות לא יכלו לברר אלא חלק קלוש וזך 
מהכלים דעור ובשר, 
%break
וע"כ אינם ראוים לאו"פ, ונעשו לכלים חיצונים של המדרגה. הרי 
שהכלים החיצונים הם יותר זכים מהפנימים. (א' תתקפ"ו ד"ה ואחר).
%break
%letter שכד
שכד) למה יש נפש רוח דפנימית וג"ר דחיצוניות.
%break
%letter שכד
שכד) עי' לעיל תשובה ש"כ, שאו"פ דנר"ן התלבשו בכלים פנימים 
כח"ב, ואו"פ חיה יחידה, אין להם כלים, אלא נתלבשו תוך אור 
הנשמה. 
%break
והוא מטעם שבעת ביאת אור חיה פנימי שביררה הכלי דבשר שהוא 
ז"א, היה צריך הנפש לצאת מהכלי דגידין ולהכנס אל הכלי דבשר, 
אמנם, לא נברר בשלימות בכל עביותה שיהיה ראוי לכלי פנימי 
כהלכתו, 
%break
וע"כ נשאר אור הנפש בכלי דגידין, ובסבה זו גם האורות דנשמה ורוח 
הוצרכו להשאר בכלים דמוחא. ועצמות, וע"כ לא היה כלי לאור החיה 
להתלבש שם, והוכרח להתלבש באור הנשמה. ועד"ז בביאת אור 
יחידה שהיה צריך אור הנפש לירד לכלי דעור, 
%break
ואז היו יורדים אחריה כל האורות, וכיון שכלי דעור לא נברר כל צרכו, 
לא היה יכול אור הנפש להתלבש בו, ונשארו הנר"ן בכלים דמוחא 
עצמות גידין, ואור יחידה התלבש באור החיה. 
%break
אמנם עכ"ז קבלו הכלי דבשר ועור הארה מועטת דרוח נפש מרוח 
נפש הפנימים, וע"כ נמצא ב' בחינות של נפש רוח: א', נפש רוח 
השלימים שבכלים הפנימים. וב', הארה המועטת דנפש רוח שבכלים 
החיצונים בשר ועור. (שם).
%break
%letter שכה
שכה) למה המלאכים חיצוניות העולמות, ונשמות בני אדם הם 
פנימיות.
%break
%letter שכה
שכה) מלאכים באים מזווג דכלים חיצונים דהספירות, שהם בשר ועור, 
וע"כ הם חיצוניות העולמות. ונשמות בני אדם באות מהזווג דכלים 
הפנימים שבספירות, שהם מוחא עצמות גידין, וע"כ הם נבחנים 
לפנימיות העולמות. (א' תתקפ"ח אות קע"ז).
%break
%letter שכו
שכו) למה לא יש רק פנימית אחת בב' הכלים פנימי וחיצון.
%break
%letter שכו
שכו) אע"פ שיש נפש רוח בכלים הפנימים שהם עצמות גידין, וכן נפש 
רוח בכלים החיצונים בשר ועור, מ"מ אין זה נחשב לב' מיני פנימים, 
אלא רק לפנימיות א', 
%break
והוא מטעם כי הנפש רוח שבכלים חיצונים, אינם בחינה אחרת, רק 
הארה שהגיעה להם מן הנפש רוח הפנימים, וע"כ נחשבים לאחד. (א' 
תתקפ"ט ד"ה העצמות).
%break
%letter שכז
שכז) מה"פ כתר מלובש בחכמה והחכמה בבינה והבינה מאירה 
בבריאה.
%break
%letter שכז
שכז) מלובש פירושו מתעלם. כי כתר וחכמה דבריאה מתעלמים לגמרי 
תוך הבינה ורק הבינה בלבדה מאירה בבריאה. והיא מטעם שהמסך 
שעליו יצאו המוחין דאמא בשביל הבריאה, הנה הוא כלול בהפרסא 
המסיימת את אור האצילות, 
%break
ואין משהו מאור החכמה יכול לעבור עם החסדים דאמא אל הבריאה, 
וע"כ הכתר וחכמה נעלמים לגמרי תוך החסדים דבינה, ואינם מאירים 
שם אלא החסדים דבינה בלבד. (ב' אלפים ד"ה וזה אמרו סוד).
%break
%letter שכח
שכח) למה הבריאה מקבלת רק מתבונה, ולא מאמא.
%break
%letter שכח
שכח) נודע שכל בחינה מוכרחת לקבל רק מהבחינה שכנגדה. וכיון 
ששורש מקום עולם הבריאה, נעשה מב"ש ת"ת שהם בחינת ז"ת 
דבינה דגוף, 
%break
ע"כ הם מוכרחים לקבל מהבחינה שכנגדם באצילות, שהיא ג"כ מז"ת 
דבינה הנקראים ישסו"ת, ואינם יכולים לקבל מאו"א שהם ג"ר דבינה. 
(אות ר"ה).
%break
%letter שכט
שכט) מה"פ שהתבונה מתפשטת לזו"ן באו"פ, ורובצת עליהם בסוד 
או"מ.
%break
%letter שכט
שכט) המוחין דחסדים מכוסים, הם עצמות דאו"א, והמוחין דחסדים 
מגולים הם דישסו"ת. והוא מטעם, כי או"א הם ג"ר דבינה, שהם 
לעולם בסוד כי חפץ חסד הוא, רק ישסו"ת שהם שורש זו"ן מקבלים 
חסדים מגולים להאיר לזו"ן. 
%break
%page 2093
והנה מוחין אלו דבריאה, שהם רק חסדים מופרשים מחכמה, הרי הם 
המוחין דאו"א עלאין שהם חסדים מכוסים ולא דישסו"ת כנ"ל. וע"כ 
נחשבים המוחין האלו, שהם בחינת או"מ בלבד, 
%break
כי הישסו"ת מקבלם בסוד ם' דצל"ם, שהם אור מקיף אליהם, אבל 
רובצת על הזו"ן ומשפעת אותם להם בבחינת או"פ. (אות ר"ה וד"ה 
מתפשטת).
%break
%letter של
של) למה א"א דבריאה ו"ק בלי ראש.
%break
%letter של
של) כי א"א הוא ע"ב, דהיינו חכמה, ומאור חכמה אינו יכול לעבור דרך 
הפרסא שמתחת האצילות, ע"כ לא נמשך מא"א רק בחינת ו"ק לבד 
בלי ראש. (אות רי"ב).
%break
%letter שלא
שלא) מה"פ שלא יכול לצאת בבריאה רישא בי"ג תי"ד.
%break
%letter שלא
שלא) רישא בי"ג תי"ד, רומז לע"ב דמזלא, שהם המוחין דע"ב דאו"א 
וזו"ן דאצילות, והוא אינו יכול לעבור למטה מפרסא דאצילות. (אות 
רי"ג).
%break
%letter שלב
שלב) למה אבא דבריאה ו"ק בלי ראש.
%break
%letter שלב
שלב) כי המוחין שלו נמשכין מאו"א המזדווגים בהרכנת ראש, שהוא 
בעת התלבשותם בישסו"ת שלמטה מחזה דא"א, שאז אין לאו"א 
דאצילות עצמם רק ו"ק בלי ראש. (אות רי"ד).
%break
%letter שלג
שלג) למה נעשו חג"ת דא"א לרישא מגולה.
%break
%letter שלג
שלג) כל המוחין דבריאה, אינם אלא הארת רגלין מה"פ אצילות, 
שאינם מאירים מהם אלא בחינת תנה"י לבד: תנה"י דעתיק ותנה"י 
דא"א וכו', כמ"ש הרב בע"ח שמ"ב פי"ג, וא"כ לא היו צריך לצאת 
החג"ת דא"א, 
%break
אלא משום שהנה"י דעתיק דאצילות מתלבשים בחג"ת דא"א, ע"כ 
כשנמשכו הנה"י דעתיק לבריאה, ירד עמהם גם לבושם, שהוא חג"ת 
דא"א. ולפיכך אין החג"ת דא"א נחשבים לבחינת הבריאה כלל, אלא 
שהם גם בבריאה מלבוש לעתיק שהוא רישא מגולה. (אות רכ"ג).
%break
%letter שלד
שלד) למה רק נה"י דא"א מתלבשים באו"א.
%break
%letter שלד
שלד) כי חג"ת דא"א הם בחינת עתיק, שאינו מצטרף להפרצוף, כנ"ל 
בתשובה של"ג. וע"כ רק נה"י דא"א מתלבשים באו"א וזו"ן. (שם).
%break
%letter שלה
שלה) למה מתלבש עתיק בחג"ת דא"א בבריאה.
%break
%letter שלה
שלה) כי כן נמשכו מתחילה רק עם התנה"י דעתיק, להיותם לבושם 
באצילות. עי' לעיל תשובה של"ג. ושם).
%break
%letter שלו
שלו) איך מלביש ישסו"ת לאו"א, וזו"ן לישסו"ת, בעולם הבריאה.
%break
%letter שלו
שלו) הם מלבישים זה לזה בקומה שוה, כי כן היה קומתם בעת הזווג 
בעולם האצילות, כי או"א עלאין ירדו מחזה ולמטה דא"א, ונעשו 
קומתם שוה עם תנה"י דא"א ועם ישסו"ת, והם נתלבשו בזו"ן, הרי גם 
זו"ן נעשו עמהם בקומה שוה בעת הזווג הזה, 
%break
ולפיכך גם בירידת המוחין אל הבריאה ירדו ג"כ כדוגמתם באצילות, 
אשר תנה"י דא"א עם או"א וישסו"ת וזו"ן הם בקומה שוה. (ב' ח' ד"ה 
ונמצינו).
%break
%letter שלז
שלז) למה א"א דיצירה ג' גו ג'.
%break
%letter שלז
שלז) באמת לא ירד אפילו לעולם הבריאה, רק בחינת תנה"י דא"א 
בלבד, אלא שתנהי"מ נחלקים לג"ש כנודע, וע"כ, בבריאה ירדו כל 
הג"ש דתנהי"ם דא"א, וביצירה רק ב"ש מהם, ובעשיה רק שלישים 
התחתונים מהם בלבד. אלא שכולם נקראים נה"י. (ב' ט' ד"ה א"א).
%break
%letter שלח
שלח) למה אבא דיצירה ג' גו ג'.
%break
%letter שלח
שלח) זה הכלל. כי רק בבריאה נמצאים המוחין בשלימות כמו שיצאו 
באצילות, וביצירה חסרים ג"ר, ובעשיה חסרים כל ו"ס הראשונות של 
המוחין. וע"כ חסר ביצירה מא"א ג"ר דתנה"י, שהם השלישים עליונים 
שלהם. 
%break
ולאבא חסר חג"ת, שהם אור דו"ק, ולישסו"ת זו"ן חסרים ג"ר דע"ס 
שלהם, כי לכל אחד חסר ג"ר שהיה לו בערכו בעולם הבריאה. (ב' ט' 
ד"ה אבא).
%break
%letter שלט
שלט) מהי הבחינה העליונה דנה"י דא"א.
%break
%letter שלט
שלט) עי' לעיל תשובה של"ז. שתנה"י דא"א נחלקים כל אחד מהם 
לג"ש והשלישים העליונים נבחנים לבחינה עליונה דא"א של הנה"י 
שלו. (ב' י' ד"ה והנה).
%break
%letter שמ
שמ) למה נעשתה הבחינה העליונה דנה"י דא"א לרישא מגולה 
ביצירה.
%break
%letter שמ
שמ) אין ביצירה מבחינת א"א עצמו, רק ב"ש תחתונים מכל אחד 
שבנה"י שלו, כי רק בבריאה מאירים הג"ר דנה"י, וביצירה הם חסרים. 
אלא מתוך שגם הב"ש תחתונים דעתיק נמשכו אל היצירה, ונודע, 
%break
%page 2094
כי שלישים אמצעים דנה"י דעתיק מלובשים בשלישים עליונים דנה"י 
דא"א, דהיינו מחזה ולמטה דא"א. וע"כ כשנמשכו ב"ש התחתונים 
מנה"י דעתיק להיצירה, נמשכו גם לבושם עמהם, שהם השלישים 
עליונים דנה"י דא"א. 
%break
ולפיכך נעשו אלו השלישים העליונים דנה"י דא"א לבחינת רישא 
מגולה, כלומר ללבוש לעתיק דיצירה, שאינו מצטרף עם היצירה, כמו 
עתיק עצמו. כי לא נמשכו בתחילה רק בבחינת הלבוש דעתיק. (אות 
רכ"ח).
%break
%letter שמא
שמא) מהם ב' התחתונים דנה"י דא"א.
%break
%letter שמא
שמא) היינו ב"ש האמצעים והתחתונים של נה"י דא"א. (אות רכ"ח).
%break
%letter שמב
שמב) למה רק ב' התחתונים דנה"י דא"א התלבשו באו"א דיצירה.
%break
%letter שמב
שמב) כי השלישים העליונים דנה"י דא"א, אינם מבחינת א"א עצמו, 
אלא הם נמשכו בבחינת לבוש לשלישים אמצעים דנה"י דעתיק, וע"כ 
אינם מצטרפים לבחינת עולם היצירה ואינם מתלבשים רק נעשו 
לרישא מגולה. 
%break
ורק ב"ש תחתונים דנה"י דא"א, שהם בחינת א"א עצמו, הם 
שמתלבשים באו"א וזו"ן. (שם).
%break
%letter שמג
שמג) למה א"א דעשיה ג' גו ג'.
%break
%letter שמג
שמג) בעשיה חסרים ו"ס הראשונות דכל אחד מהפרצופים: ולא"א 
חסר ו"ר שהם השלישים עליונים והשלישים האמצעים, ואין בו אלא 
השלישים התחתונים דנה"י לבד, דהיינו נה"י דנה"י. 
%break
ולאבא חסר ו"ר שהם ו"ק ולא נשאר בו אלא רק הנקודה שהיא מלכות. 
ולאמא וזו"ן חסרים חב"ד וחג"ת ולא נשאר בהם אלא נהי"מ לבד. (ב' 
י"א ד"ה העשיה).
%break
%letter שמד
שמד) למה אבא דעשיה רק נקודה.
%break
%letter שמד
שמד) עי' תשובה שמ"ג.
%break
%letter שמה
שמה) למה יש לאמא וזו"ן נה"י בעשיה.
%break
%letter שמה
שמה) עי' תשובה שמ"ג.
%break
%letter שמו
שמו) למה בכל בי"ע, חסרים לאמא המקיפים, ולז"א מקיף א' ולנוקבא 
ב' מקיפים.
%break
%letter שמו
שמו) אמא היא בחינת נשמה, והיא צריכה לקבל האו"מ שלה, 
מהבחינה שכנגדה בעליונים מא"א ואבא, אמנם אין בחינת נשמה 
בא"א ואבא, כי בא"א רק נפש בכלים דתנה"י, ולאבא רק ו"ק שהם 
נפש רוח. וע"כ אין לה ממי לקבל או"מ. 
%break
אבל ז"א שהוא רוח, יש לו לקבל עכ"פ מקיף אחד דחיה מאבא, שיש לו 
נפש רוח, אבל מקיף ב' שהוא יחידה אין לו ממי לקבל, כי אין בחינת 
רוח בא"א. 
%break
אבל הנוקבא שהיא בחינת נפש היא מקבלת או"מ דחיה מהבחינה 
שכנגדה מנפש דאבא, וא"מ דיחידה מהבחינה שכנגדה מנפש דא"א. 
וע"כ יש לה ב' מקיפים. (ב' י"א ד"ה אמא).
%break
%letter שמז
שמז) מה"פ שחג"ת דא"א עוברים דרך מסך.
%break
%letter שמז
שמז) כל היוצא ע"י זווג נבחן שהוא עובר דרך מסך, דהיינו ע"י זווג 
דהכאה בהמסך. והנה חג"ת דא"א שנמשכו בבחינת לבוש לתנה"י 
דעתיק, יצאו ע"י זווג על המסך הבחי"ב הכלול בהפרסא כמו שאר 
הבחינות שבפרצופי הבריאה. (ב' י"ג אות רל"ג).
%break
%letter שמח
שמח) מה"פ שמלכות דאצילות בוקעת ומשברת המסך ויורדת 
לבריאה.
%break
%letter שמח
שמח) מלכות דאצילות שירדה ונעשתה עתיק בבריאה, לא יצאה ע"י 
זווג דהכאה בהמסך כמו כל פרצופי הבריאה, אלא שירדה בעצמותה 
ובקעה ושברה את המסך, כלומר, שלא השגיחה על כח הסיום 
שבמסך על הארת אצילות, ועברה דרכו ובאה לבריאה. (אות רל"ג).
%break
%letter שמט
שמט) מה הצורך לנקודת המלכות לירד לעתיק דבריאה, הלא יש שם 
עתיק בבריאה עצמו.
%break
%letter שמט
שמט) הגם שיש עתיק בבריאה, דהיינו תנה"י דעתיק, שנמשכו יחד על 
המסך דבחי"ב, כמו כל פרצופי בריאה, אמנם אלו המוחין שנמשכו ע"י 
מסך הזה נפרשו מאור החכמה לגמרי, עד שנבחנים לבחינת אור של 
תולדה ולא עצמות. 
%break
וע"כ חשיבות גדולה יש, אל ירידת המלכות להעשות עתיק לבריאה, כי 
היא לא עברה ע"י מסך, אלא בקעה אותו וע"כ ירד עצמותה להאיר 
בבריאה. (ב' י"ב ד"ה הג"ר).
%break
%letter שנ
שנ) מהיכן יש קליפות כנגד האצילות.
%break
%letter שנ
שנ) עי' לעיל תשובה פ"ג.
%break
%letter שנא
שנא) מה"פ כשעולים י"ה ומתחברים בו"ה אז כל הקליפות מתבטלים.
%break
%letter שנא
שנא) י"ה הם או"א, ו"ה הם זו"ן. וכל עוד שלא נבררו כל בחינות 
המלכים שנשברו ומתו בזמן שביה"כ, אין השם שלם, כי הזו"ן שהם 
ו"ה ירדו בשפולי אצילות לו"ק ונקודה. 
%break
%page 2095
ולע"ל אחר שיבררו כל הבירורים יחזור ז"א לא"א, ונוקבא לאו"א, ואז 
ילבישו ו"ה לי"ה, ויהיה השם שלם, כי אז יתבטלו הקליפות מהעולם, 
ולא יהיה יותר שום מיעוט אל ו"ה וישארו כן בקביעות לעולמי עד. (אות 
רמ"ו).
%break
%letter שנב
שנב) פעם אומר שהקליפות מסביבות כל עולם, ופ"א שהם מתחתית 
כל עולם.
%break
%letter שנב
שנב) מקום הקליפות בכל עולם, הוא תחת המלכות המסיימת בכל 
עולם, שהוא מקום החושך ביותר. אמנם כמו שיש מלכות המסיימת 
דכללות, שהוא בסיום רגלין, 
%break
כן יש מלכות המסיימת דפרטות הנקרא עור, שהיא בסביבות כל אורך 
הקומה שאחר העור שם מקום החושך ביותר כמו אחר סיום רגלין.
%break
ולפיכך מבחינת הכללות נבחנים הקליפות שהם תחת כל עולם, 
ומבחינת הפרטות נבחנים שהם מסבבים כל עולם (ב' כ' ד"ה 
סביבות).
%break
%letter שנג
שנג) למה מקודם החטא היו הזו"ן דקליפות ו"ק ונקודה.
%break
%letter שנג
שנג) גם קודם החטא, היה מציאות אל הקליפות, דהיינו י"ד ספירות 
תחתונות שמחזה ולמטה. אמנם לא היה בהם שום בנין כלל, אלא 
בבחינת ו"ק ונקודה, כי הזכר היה ו"ק בלי ראש, ולנקבה היה חסר ט"ר 
שלה. וזה סוד סירס את הזכר וצינן את הנקבה. (אות רכ"ט).
%break
%letter שנד
שנד) למה ע"י פגם החטא, נגנז א"א באו"א ורק או"א מאירים 
בבריאה.
%break
%letter שנד
שנד) קודם החטא, היו או"א מקבלים מוחין דע"ב מא"א, ע"י המ"ן 
דמזל"א, ונמצא א"א מאיר באצילות. אמנם לאחר החטא ירדו או"א 
מפה ולמטה דא"א, 
%break
ונמצא א"א שהוא ע"ב דאצילות שהוא נגנז באו"א, כי או"א אינם יכולים 
לקבל אז רק הארת ס"ג לבד, והע"ב אינו מאיר לאצילות. (ב' כ"ב 
הפגם).
%break
%letter שנה
שנה) מה"פ שנגנז א"א וגרם לנוקבא דז"א שתחזור לנקודה.
%break
%letter שנה
שנה) כל ט"ר דנוקבא דז"א באים רק ממוחין דע"ב דמזלא, וכיון 
שהמוחין אלו אינם מאירים עוד כנ"ל בתשובה שנ"ד. ע"כ חזרה 
הנוקבא לבחינת נקודה. (ב' כ"ד ד"ה כיון).
%break
%letter שנו
שנו) מה"פ כיון שנתוסף פגם בא"א ואבא בבריאה, נתוסף או"א 
לקליפות.
%break
%letter שנו
שנו) כי בריאה בהיותה באצילות מקודם החטא, היתה ראויה לקבל 
חכמה כמו בינה דאצילות, שהיא עולה לג"ר דא"א, ומקבלת מוחין 
דע"ב. אמנם אחר החטא שבינה מאירה בבריאה רק בחינת חסדים 
מופרשים מחכמה, נמצאים חסרים לה הארת א"א ואבא, 
%break
שהם מוחין דע"ב, והנה כל ההפסד הזה של או"א דבריאה ירשו 
הקליפות דבריאה, בסוד אמלאה החרבה, ונבנו מהם או"א דקליפות. 
(אות רמ"ז).
%break
%letter שנז
שנז) מה"פ כיון שחשך גם אור אמא ביצירה ע"כ נתוסף שם א"א 
לקליפות.
%break
%letter שנז
שנז) כי היצירה קודם החטא כשהיתה בז"א דאצילות, היתה משמשת 
עם המסך דבחי"ג, וקבלה מוחין דע"ב מא"א, ואחר החטא כשנפלה 
למטה מפרסא נשארה בו"ק בלי ראש, והנה כל ההפסד הזה ירשו 
הקליפות שכנגד היצירה ונבנה מהם א"א דקליפה. (אות רמ"ח).
%break
%letter שנח
שנח) מה"פ כיון שחשך גם אור ז"א בעשיה, נתוסף שם עתיק 
לקליפות.
%break
%letter שנח
שנח) העשיה בהיותה בנוקבא דאצילות קודם החטא, היתה משגת 
בחינת יחידה, כי היא שמשה שם להמשיך מוחין דיחידה לז"א, כי ע"כ 
עלה לא"א. 
%break
ועתה לאחר החטא שנשארה מג' גו ג', הנה כל הפסד הזה ירשו 
הקליפות שכנגד העשיה, ונבנה מהם עתיק דעשיה לקליפה. (אות 
רמ"ט).
%break
%letter שנט
שנט) פ"א שבבריאה נתוסף או"א לקליפות וביצירה א"א, ובעשיה 
עתיק. ופ"א שבבריאה נתוסף לקליפות רק אמא, וביצירה אבא, 
ובעשיה א"א.
%break
%letter שנט
שנט) כשמדבר בערך הב"ן, נבחן א"א ליחידה, ואו"א לחיה, וישסו"ת 
לנשמה, וע"כ אומר שבבריאה נתוסף אמא, שהיא נשמה לקליפות 
וביצירה אבא שהוא מבחינת חיה, ובעשיה א"א שהוא בחינת יחידה. 
%break
וכשמדבר מבחינת מ"ה, נחשב עתיק ליחידה, וא"א לע"ב, ואבא ואמא 
לס"ג, וע"כ אומר שבבריאה נתוסף או"א לקליפות וביצירה א"א, 
ובעשיה עתיק.
%break
%letter שס
שס) מהו ענין עליות עולמות דקליפות העולים בשוה עם בי"ע 
דקדושה.
%break
%page 2096
%letter שס
שס) כי בעת עלית העולמות, מתבטלים בחינות הקליפות, שכנגד 
העולם ההוא, שעלה לעליון ממנן. כי למשל בעת שעולם העשיה עולה 
ליצירה, נתבטל בחינת עתיק בקליפות, כי ביצירה אין עתיק אל 
הקליפות. 
%break
וכן בעת שעשיה ויצירה עולים לבריאה, מתבטל גם פרצוף א"א מן 
הקליפות. ובעת שבי"ע עולים אל האצילות, מתבטל גם או"א דקליפות 
ולא נשאר אלא בחינת זו"ן דקליפות. כמו בקליפות דאצילות. 
%break
הרי שהקליפות מתמעטים ביחס ישר עם עלית העולמות, ובגמר 
התיקון כשיתבטלו גם הזו"ן דקליפה שכנגד האצילות, אז ימשכו רגלי 
האצילות לבי"ע, ויחזור העולמות לבחינת א"ק.
%break
%letter שסא
שסא) אם בי"ע דקליפות עולים ונכללים זה בזה בשוה עם הקדושה 
למה נשארים הקליפות בי"ד הספירות שמחזה דיצירה ולמטה גם 
ביום השבת.
%break
%letter שסא
שסא) אלו י"ד הספירות הם בחינת קליפות שכנגד האצילות, שהרי גם 
קודם החטא אחר שעלו כל בי"ע לאצילות, מ"מ נשארו אלו י"ד 
הספירות למדור קבוע לקליפות. הרי שהם בחינת זו"ן שכנגד 
האצילות.
%break
%letter שסב
שסב) מהו ההפרש בין המקיפים דעיגולים ויושר, לבין הלבושים 
והיכלות, מאחר שהם שניהם מקיפים דחיה ויחידה.
%break
%letter שסב
שסב) הכלים דעיגולים ויושר של האו"מ, הם באים מזו"ן שנפרדו מן 
הראש, וע"כ נעשו ראוים לכלים מקיפים, כי אין העיגולים נאחזים אלא 
בג"ר שהם ראש. 
%break
אמנם בחינת זו"ן שנפרדו מהגוף, לא נעשו לכלים מקיפים ממש, אלא 
לבחינת כלים חיצונים, שהם ג"כ מקיפים דחיה יחידה כמו הזו"ן 
דראש, אלא שאין המקיפים יכולים להתלבש בהם ממש, אלא 
שמקבלים רק הארה מן האורות המקיפים.
%break