ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book שמחת תורה 2023
%break
%H שמחת תורה  
%break
%H הושענא רבה
%break
%letter 1
1. היום הזה [שביעי של סוכות] הוא גמר ההיקף של ימי החג שהיינו 
מבקשים ומתפללים בכל יום הושענא. והיום הזה נקרא הושענא רבה, 
מפני שבא צעקה גדולה בלב להיוושע בישועה רבה, מאחר 
שמרגישים החוסר שעדיין לא נושענו. 
%break
והוא אושפיזא דדוד המלך ע"ה [עליו השלום], שהיה לו תמיד צעקה 
גדולה בלבו, מפני שנדמה בעיניו תמיד שעדיין הוא עומד בחוץ.
%S ("פרי צדיק". חג הסכות, אות כ"ח)
%break
%letter 2
2. הושענא, שזה בחינת ממעמקים קראתיך ה', מבחינת צעקת הלב 
מֵעִמְקָא דְּלִבָּא, שעל ידי זה מתגלים העצות. 
%break
כי הושענא מורה על צעקת הלב כמו מי שהוא ח"ו בצרה גדולה ואינו 
יכול לדבר שום דברי בקשות ותחנונים וריצויים, רק שצועק מעומק 
הלב הושענא.
%S (ליקוטי הלכות. הלכות הושענא רבה, הלכה א')
%break
%letter 3
3. בזמן שהאדם כבר עומד סמוך למקום, שיקבל את העזרה 
מלמעלה, היינו ש"סמוך" נקרא, שהכלי, היינו הצורך להרצון להשפיע, 
הוא ממנו ולהלאה, שאז הוא רואה, שרק הבורא יכול להציל אותו. 
%break
וכמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שזוהי הנקודה החשובה ביותר בעבודת 
האדם, שיש לו אז מגע הדוק עם הבורא, היות שהוא רואה, מאה 
אחוז שלא יועיל לו שום דבר, רק הבורא בעצמו יכול לעזור.
%S (הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 4
4. הנה בעת שההסתרה גברה על האדם, והגיע לידי מצב, שאין הוא 
מרגיש שום טעם בעבודה, ואין בידו לצייר ולהרגיש בחינת אהבה 
ויראה בשום אופן, ואין הוא מסוגל לעשות שום דבר בקדושה, 
%break
אז אין לו שום עצה, רק לבכות לה', שירחם עליו ויעביר מעליו את 
המסך מעל עיניו ולבו. וענין הבכיה הוא דבר חשוב וגדול. וזה כמו 
שאמרו חז"ל: "כל השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות".
%S (בעל הסולם. שמעתי. י"ח. "מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה - א")
%break
%H שמיני עצרת
%break
%letter 5
5. כתוב, עצרת תהיה לכם. עצרת, שפירושו אסֵפה, המלכות, מקום 
שמתאסף הכול אצלה, כי היא בית קיבול לכל האורות העליונים. 
%break
תהיה לכם, ולא לאחר, שאין לס"א חלק בו, אלא שאתם תשמחו 
באדונכם והוא עימכם. ועל זה כתוב, שִמחו בה' וגילו צדיקים והַרְנינו 
כל יִשְׁרֵי לב.
%S ("זוהר לעם". פינחס, מאמר "ניסוך המים", סעיף 895)
%break
%letter 6
6. כל מגמתינו ביום השמיני עצרת, שיתייחד הקב"ה עם הכנסת 
ישראל ולהמשיך כל אורות העליונים אל המלכות שמים, ועיקר היחוד 
הוא על ידי התורה ואורייתא וקב"ה וישראל חד.
%S ("מאור ושמש". רמזי שמיני עצרת)
%break
%H שמחת תורה
%break
%letter 7
7. מובא בשער הכוונות, שתורה נקרא זעיר אנפין, שבאם הוא משפיע 
למלכות, כלומר שמלכות כבר מוכשרת לקבל את השפע, לכן זעיר 
אנפין, שנקרא תורה, הוא שמח. וזה נקרא שמחת תורה. 
%break
וזה אפשר לפרש על פי מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך 
לשמוח בזה, שיש שמחה לבורא מזה, שיכול להשפיע לתחתונים.
%S (הרב"ש. 894. "שמחת תורה")
%break
%letter 8
8. צריכים לזכור את הכלל הידוע, שאין אור בלי כלי. כלומר, אי אפשר 
להיות מילוי בלי חסרון. שאי אפשר להנות משום דבר, אם אין 
השתוקקות לזה. 
%break
וההשתוקקות להדבר, זה נקרא, הכנה, שפירושו, צורך, והצורך 
להדבר קובע את ההשתוקקות, וגודל התענוג נמדד לפי גודל 
ההשתוקקות.
%break
ובאמור יוצא, שקודם מתן תורה היה צריך להיות הכנה לקבלת 
התורה. אחרת אי אפשר להיות שמחת התורה. 
%break
דהיינו, שהם היו צריכים להכין צורך לקבלת התורה, שהצורך מביא 
ההשתוקקות כנ"ל. ולפי ערך ההשתוקקות, באותו שיעור יכולים 
להנות מהתורה.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "הכנה לקבלת התורה מהו - א'" 1987)
%break
%letter 9
9. בזמן שבאה לאדם הארה מלמעלה, אפילו בזמן שהאדם עדיין לא 
בא לבחינת טהרה - ומכל מקום אם האדם לוקח את ההארה הזו 
בכדי להגביה את עצמו משפלותו, ולהתקרב על ידי זה לבחינת 
השפעה, אזי נקרא שהשלא לשמה מביא לו לשמה. 
%break
היינו שהולך על דרך התורה. וזה נקרא "מי ששמח במועדים" - שענין 
מועד היינו יום טוב, ובטח שאין לך יום טוב יותר גדול, מבזמן שמאירה 
לאדם איזו הארה מלמעלה, שמקרבתו לה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". רמ"ב. "מהו הענין לשמח העניים ביום טוב, בעבודה")
%break
%H השמחה מלימוד התורה
%break
%letter 10
10. צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו 
מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. 
%break
אז אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על "כלים", היינו שיהיו לו 
כלים דהשפעה, המכונה "השתוות הצורה", שבזה מסתלק הצמצום 
וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה מתחיל להרגיש את 
הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. 
%break
ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם 
מאיר האור דלהטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 11
11. אם יש לו רצון להרבות במעשים טובים ובלימוד התורה ואינו יכול, 
אל להצטער על זה אלא להיות בשמחה בזמן עבודת הימין. 
%break
וכמה שהוא יכול לעשות יהא שמח בחלקו, ויתן שבח והודיה לשמו על 
מה שניתן לו שרות קט לשמש את המלך, אפילו רגע ביום או אפילו 
רגע ביומים, יהיה דבר זה אצלו כמוצא שלל רב.
%break
ואפילו שהוא מעשה כפשוטו, היינו בלי חיות, מכל מקום הוא צריך 
להשתדל להיות בשמחה, ויקבל חיות מזה שניתן לו לשמש את 
המלך. ובצורה כזאת, היינו על דרך השלימות, הוא צריך בזמן 
הלימוד. 
%break
וזה נקרא בחינת תורה שהיא ימין, כמו שכתוב "מימינו אש-דת". ועל 
כל הזדמנות הוא מחויב לתת שבח לה'.
%S (הרב"ש. אגרת ל"ו)
%break
%letter 12
12. הנה השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים: אם המעשים 
הם של קדושה, אז מתגלה על ידי זה שמחה. אבל צריכים לדעת, 
שיש גם כן בחינת קליפה. 
%break
ובכדי לדעת, אם זה קדושה, הבירור הוא ב"דעת", שבקדושה יש 
דעת, מה שאין כן בס"א אין דעת, כי "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי 
[אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]". 
%break
לכן, כשמגיע לו שמחה, הוא צריך לעיין בדברי תורה, בכדי שיתגלה לו 
דעת התורה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ח. "השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים")
%break
%letter 13
13. אם האדם, בזמן שמקבל את התענוג מה', הוא משתדל לשמח 
את המלך, בזה שהוא מקבל בעל מנת להשפיע להקב"ה, והשמחה 
שלו היא מזה, שמשתדל לכוון בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו, 
%break
היות שע"י זה הוא משיג כלי דהשפעה, ועם הכלי הזה הוא משמח 
את הבורא, מסיבת היות שמטרת הבריאה היא להטיב. ומזה יש 
שמחה לה', שעכשיו ה' יכול לתת טוב ועונג להאדם, מסיבת שהאדם 
מוכשר עכשיו לקבל בעל מנת להשפיע, 
%break
ואז יקוים מה שכתוב "ישמח ה' במעשיו", שפירושו, במעשה הבריאה, 
שרצונו להטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהי סעודת חתן" 1989)