ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book לערוך מלחמה כמו דוד המלך
%break
%H לערוך מלחמה כמו דוד המלך 
%break
%letter 1
1. אין האדם יכול לומר שחסרים לו כשרונות מלידה, וכח התגברות, 
שיוכל לנצח את מלחמת השונאים. 
%break
אלא אפילו שאין לו שום כח, היינו לא לערוך מלחמה כמו דוד, ולא 
לרדוף אחריהם כמו אסא, ולא לזמר כמו יהושפט, אלא יושב בביתו 
ולא עושה כלום כמו חזקיה. אלא שצריכים לבקש מה' ואז הקדוש 
ברוך הוא עוזר לו.
%break
זאת אומרת שצריכים רק רצון, אבל צריך להיות רצון חזק, שפירושו 
של רצון חזק הוא שרצון הזה לא נותן מקום לשאר רצונות שיכנסו 
לתוך הגוף, אלא ברצון זה הוא הולך כל הזמן, ואז הקדוש ברוך הוא עוזר לו.
%S (הרב"ש. 363. "ד' מלאכים")
%break
%letter 2
2. "דוד" נקרא מלכות, שהיא מלכות שמים. שמלכות דקדושה היא 
הרצון להשפיע, והלעומתה היא הרצון לקבל לעצמו, שזה נקרא 
"סטרא אחרא", שהיא ההיפוך דקדושה, והיא השונא דקדושה, 
%break
כמו שכתוב "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו", פירושו, שהרצון 
לקבל רוצה להרוג את הרצון להשפיע.
%break
אז דוד, שהוא המרכבה למלכות דקדושה, התפלל, שהשונא שלו, 
שהוא הרצון לקבל, והוא רוצה להרוג את הרצון להשפיע, שהוא 
קדושה, שהבורא יקדים את ישועתו, בכדי שהרצון לקבל, היינו 
השונא, לא תוכל לשלוט עליו. וזה שכתוב "אלקי חסדו יְקַדְּמֵנִי".
%break
היינו שהבורא יקדים לעשות לי חסד. היינו שהרצון להשפיע, הנקרא 
"חסד", שהוא ישלוט על הרצון לקבל.
%S (הרב"ש. מאמר 45 "מהו "הנסתרות לה' אלקינו" בעבודה" 1990)
%break
%letter 3
3. "דוד" נקרא בחינת מלכות, היינו מלכות שמים, שהנבראים צריכים 
לקבל על עצמם עול מלכות שמים על הכוונה שלא על מנת לקבל 
פרס, אלא "בגין דאיהו רב ושליט", ולא לשם תועלת עצמו.
%break
ולדבר זה כל העולם מתנגדים, ושונאים לעשות הכל לשם שמים ולא 
לתועלת עצמם. לכן היות שקדושה היא כולו להשפיע, היינו לתועלת 
ה', כמו שכתוב "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'". 
%break
כלומר, כמו שהבורא הוא רק משפיע להנבראים, כמו כן הנבראים 
צריכים להשפיע לה', כי זה נקרא "השתוות הצורה", שהיא בחינת 
דביקות בה'.
%break
נמצא, כל אלו שהם רוצים לעבוד רק לתועלת עצמם ולא לשם שמים, 
הם נקראים "אויבי ה'", היינו אויבי מלכות שמים. והם נקראים בזה 
"אויבי דוד". וזה שאומר דוד "ולא שִׂמַּחְתָּ אויבַי לי".
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו "מסרת גבורים ביד חלשים" בעבודה" 1991)
%break
%letter 4
4. כתוב (תהילים, קכ"א) "אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי, עזרי 
מעם ה', עשה שמים וארץ". שיש להבין, שדוד המלך היה שואל, 
"מאין יבוא עזרי". ואח"כ נתוודע לו, ש"עזרי מעם ה'". 
%break
הלא כל יהודי מאמין, הוא אומר, שהאדם אין לו מקום אחר לקבל 
עזרה, אלא מעם ה'. ומה הוא החידוש. ובהנ"ל יש לפרש, שהוא בא 
להשמיענו, שלא חסר לנו שום דבר, בכדי שנקבל טוב ועונג, אלא 
כלים דהשפעה. 
%break
כי אז תהיה לנו השתוות הצורה עם הבורא בבחינת "מה הוא רחום, 
אף אתה רחום". אז נהיו מוכשרים לקבל את הטוב והעונג.
%S (הרב"ש. מאמר 20 "מהו השכר בעבודה דלהשפיע" 1988)
%break
%letter 5
5. דוד המלך היה מתדבק עצמו תמיד בהקב"ה, ולא דאג לדברים 
אחרים שבעולם, אלא להידבק בו בנפשו וברצונו. כמ"ש, דָבקה נפשי 
אחריךָ. וכיוון שהיה מתדבק בהקב"ה, היה תומך בו ולא עזב אותו. 
כמ"ש, בי תָּמְכָה יְמינֶךָ. 
%break
מכאן נשמע, כשבא אדם להידבק בהקב"ה, הקב"ה אוחז בו ואינו 
עוזב אותו.
%S ("זוהר לעם". ויצא, מאמר "המקלות", סעיף 350)
%break
%letter 6
6. דוד המלך ע"ה [עליו השלום], הוא כללות הנפש דכלל ישראל, ועל-
כן היה תמיד משתוקק ומתאוה ונכסף לדביקות האמיתית בו ית'.
%break
אבל צריך להכיר בנפשו, אשר השי"ת, רודף אחריו, ממש באותו 
השיעור, שהוא רודף אחר השי"ת. ואסור לו לשכוח ח"ו את זה, גם 
בעת הגעגועים היותר גדולים, ובזכרו שהשי"ת, מתגעגע ורודף 
להתדבק בו בשיעור עצום כמדת עצמו, 
%break
נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזווגא דלא פסיק 
[בזווג שלא נפסק], שהוא תכלית שלמות כח הנפש, עד שזוכה 
לתשובה מאהבה.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ט)
%break
%letter 7
7. כתוב (תהילים ל"ד) "דרשתי את ה', וְעָנָנִי". ופירש הרד"ק "דרשתי, 
כי בהיותו בין ידיהם, היה בלבו דורש את ה', ומתחנן לפניו בלבבו, 
שיצילהו מידם".
%break
ועל דרך עבודה יש לפרש, שדוד ראה, כי בהיותו בין ידיהם, היינו 
תחת שליטתם של המחשבות ורצונות של הרצון לקבל, היה בלבו 
דורש את ה'. כלומר, שהגם שראה שהם שולטים עליו, ומכל מקום 
היה בפניות הלב דורש את ה', שיצילהו מידם. 
%break
כלומר, הגם שבחיצוניות הם היו שולטים עליו, אבל בפנימיות הלב 
היה מוחה על מה שהם שולטים עליו, והיה מתחנן לה' שיצילהו מידם. 
ומכל מקום בפנימיות הלב היה דורש ומתחנן לה', שיצילהו מידם, ולא 
היה מתייאש, מזה שבחיצוניות הם שולטים עליו. 
%break
וזהו על דרך שאמרו חז"ל (ברכות י') "אפילו חרב חדה מונחת לו על 
צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "מהו קומה ה' ויפוצו אויביך, בעבודה" 1991)
%break
%letter 8
8. אי אפשר לנצח שום מלחמה ולעמוד בניסיון כי אם על ידי האמונה 
הקדושה, כמו שנאמר שם בתיקונים, ודוד, כאשר היה הולך לקרב, לא 
בטח אלא בה, 
%break
כמו שכתוב, "אם תחנה עלי מחנה וכו' אם תקום עלי מלחמה בזאת 
אני בוטח", היינו שעיקר ביטחונו ותקוותו היה באמונה שנקראת "זאת". 
%break
דהיינו שהיה יודע שהוא חזק בהאמונה בה' יתברך, ועל כן הוא חזק 
שבוודאי יעמוד נגד כל המחנות והמלחמות של היצר הרע והסטרא אחרא, 
%break
כי בודאי יוכל לנצחם ולשוברם מאחר שיש לו אמונה חזקה בה' יתברך 
שנקרא "זאת", בחינת בזאת אני בוטח (תהלים כז), בזאת דייקא 
[דווקא], היינו בהאמונה.
%S (רבי נחמן מברסלב. "ליקוטי הלכות")
%break
%letter 9
9. כמו שאמרו חז"ל, אצל דוד המלך, על פסוק "ולבי חלל בקרבי". 
שאמרו חז"ל, שדוד הרגו ליצר הרע בתענית. וממילא אפילו על 
המעשה, אפילו שעדיין אין האדם יכול לכוון בעל מנת להשפיע, תיכף 
מתנגד הגוף, ולא נותן לו לעשות שום תנועה. 
%break
כי הגוף יודע, שהוא רוצה להשתמש עם המעשים שלו, בכדי להרגו 
אותו, כנ"ל אצל דוד המלך. נמצא, שגם המעשים בלי כוונה, כבר יש 
לו התנגדות גדולה מצד הגוף. 
%break
ואין שום עצה, אלא בכל מעשה שהוא רוצה לעשות, הוא צריך לעזרת 
הבורא. היינו, שכל דבר קטן, שהאדם שהולך בדרך הפרט, מוכרח 
לבקש מה', שיעזור לו לעשות מעשים. 
%break
אולם זה שהאדם צריך לבקש מה', שעל כל עשיה ועשיה שהוא רוצה 
לעשות, מטעם שקשה לו, צריכים לדעת, שזהו תיקון גדול, שהאדם 
מרויח מזה, שיש לו תמיד צורך להתפלל לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 37 מהו "דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור" בעבודה" 1989)
%break
%letter 10
10. אמרו חז"ל "אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא" (שבת קנ"ב), היינו מטרם 
שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש, על דרך 
שאמר אאמו"ר זצ"ל על דוד המלך שאמר "אעירה השחר", ודרשו 
חז"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי.
%break
אי לזאת, עיקר השמירה הוא בזמן העליה, ולא בזמן הירידה. ובזמן 
עליה צריכים להמשיך בחינת יראה, שחס ושלום שלא נהיה נדחה לחוץ חס ושלום. 
%break
אבל אחרי כל אלה, אין לנו - לצעוק אל המלך ולבקש ממנו שירחם 
עלינו אחת ולתמיד.
%S (הרב"ש. אגרת ע"ז)
%break
%letter 11
11. אף על גב שהוא [דוד] בעצמו בעשרה מתפלל, מצטרף תפלתו 
לכל עמו שבשדה המלחמה [...] ונחשב בזה תפלת רבים ביותר.
%S (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין. "העמק דבר על דברים")
%break
%letter 12
12. כְּחַיָּלוֹת של בית דוד, רמז שהיו הולכים למלחמה וניצולים בזכות 
התורה [...] כן האדם, אף שיש לו מלחמה עם יצה"ר, אם יעסוק 
בתורה יינצל, וכמ"ש בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין.
%S (הרב חיים דוד אזולאי. "פתח עיניים על ראש השנה")
%break
%letter 13
13. השופט שבלבו הוא דואג לתועלת עצמו. לכן הוא מצדד תמיד 
לרעתו של אדם, ואין לאדם עצה אחרת אלא שיבקש רחמים מה', 
שיתן לו שופט אמיתי. והאדם רואה, שאין שופט אמיתי אלא הקב"ה בלבדו. 
%break
ועל זה יש לפרש מה אמר דוד המלך (תהלים פ"ב) "קומה אלקים 
שָׁפְטָה הארץ, כי אתה תִנְחַל בכל הגוים", שפירושו, שה' יהיה השופט. 
%break
ואז האדם מקבל את הכח מה', "כי אתה תנחל בכל הגוים", כי אז 
האדם יורש את כל הגוים, שיש בלבו של אדם.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מהו, מי שהיה בדרך רחוקה, הוא נדחה לפסח שני, בעבודה" 1991)
%break
%letter 14
14. דוד המלך אמר, כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו. מי 
אל, מי הוא המושל או הממונה, שיכול לעשות דבר מבלעדי ה'? אלא 
שעושים מה שהצטוו מאת הקב"ה, כי כולם אינם ברשותם עצמם, 
ואינם יכולים לעשות משהו. 
%break
ומי צור, ומי הוא תקיף, שיוכל לעשות כוח וגבורה מעצמו, מבלעדי 
אלקינו? אלא כולם הם ביד הקב"ה, ואינם יכולים לעשות משהו אלא רק ברשותו.
%S ("זוהר לעם". לך לך. מאמר "כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלוקינו", סעיף 327)
%break
%letter 15
15. אם הרוחניות אין לה הערך כמו שצריך להיות, אז לא משלמים 
עבור זה את התשלום הדרוש. והיות שדורשים מהאדם שצריך לעבוד 
במסירות נפש, אז אם אין להאדם את הערך האמיתי, שיהיה כדאי 
לתת את המחיר של מסירות נפש, זה נקרא שהשכינתא בעפרא.
%break
ועל זה מתפללים "הרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת", היינו 
שהקדוש ברוך הוא יתן לנו את הרגשת הרוממות של עבודת הקודש. 
%break
וזה פירושו, "קחו מאתכם תרומה לה'", היינו שהכלי קבלה של האדם 
יתנו לה', שנקרא ביטול במסירות נפש לה'.
%S (הרב"ש. 397. "קחו מאתכם תרומה לה'")