ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author כנסים
%book יום איחוד שיעור 2 נוגעים בגמר התיקון
%break
%H "מרבים בשמחה" - יום איחוד לרגל פורים 
%break
%H שיעור 2:
%break
%H נוגעים בגמר התיקון
%break
%letter 1
1. "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". זהו היום פירושו זהו נקרא 
יום, ולא דבר אחר. ומהו בזמן שיעשה ה', שכל אחד ואחד יבוא לידי 
השגה ש"נגילה ונשמחה בו". 
%break
"בו" פירוש בה', היינו בדבקות ה', שזה נקרא השתוות הצורה, שהוא 
שכל אחד ואחד יבין שאין שמחה יותר גדולה מלהשפיע נחת רוח 
ליוצרו. ולזה אנו מקוים בזמן שהכלל יבוא לדרגה זו, נקרא גמר התיקון.
%S (הרב"ש. 386. "זה היום עשה ה'")
%break
%letter 2
2. גמר התיקון של הנשמות, אחר תחית המתים, שאז יגיע התיקון 
השלם, גם אל הגופין. כי אז, יהפכו גם את הקבלה עצמה, שהיא 
צורת הגוף, שתשרה עליה צורה של השפעה טהורה. 
%break
ונעשים ראויים, לקבל לעצמם, כל הטוב והעונג והנועם, שבמחשבת 
הבריאה. ועם כל זה, יזכו לדבקות החזקה, מכח השואת צורתם ליוצרם.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר". אות י"ד)
%break
%letter 3
3. "והסירותי את לב האבן מבשרכם, ואתן לכם לב בשר. ואז יבולע 
המות לנצח, שכל הרע יתוקן לטוב, ואז חשיכה כאורה יאיר". והיות 
שאלו האורות של פורים הם בבחינת גמר התיקון, שרק ע"י הנס היו מאירים, 
%break
אז ומשום זה, כל המועדות בטלים חוץ מפורים, שהם שייכים לבחינת 
גמר התיקון. ואז, שכל הרע יתוקן, ממילא אין הבדל בין "ארור המן 
לברוך מרדכי", וגם המן יתוקן לטוב.
%S (הרב"ש. מאמר 11 "פורים, שהמצוה עד דלא ידע" 1987)
%break
%letter 4
4. בגמר התיקון יהיה ידוע לכל, "כי לך יום אף לך לילה". כלומר, היות 
שרצונו הוא להטיב לנבראיו, וטוב נקרא יום, אם כן איך אפשר לומר, 
שהבורא נותן חושך. הלא זהו נגד מטרתו. 
%break
אלא בטח שגם החושך, היינו הלילה, הוא בחינת יום, הגם שהאדם 
מרגיש הפסקות בדבקות ה', שזה נקרא חושך ולילה.
%break
אבל בגמר התיקון, שאז יש הידיעה, שגם החושך הוא נתן, בטח שגם 
זה הוא אור. והוכחה לזה, כיון שאז הזדונות נעשה כזכיות. 
%break
אם כן יודעים אז, "כי לך יום אף לך לילה", כי שניהם שייכים לך, 
כלומר ששניהם אתה הוא, היינו הבורא נתן שניהם בתור יום.
%S (הרב"ש. מאמר 34 "מהו יום ולילה, בעבודה" 1988)
%break
%letter 5
5. לפני גמר התיקון אור החכמה הזו, הנקרא "גדלות דחכמה", אינו 
יכול להאיר ביחד עם אור דחסדים. ואז היה נס, מחמת דברי הצומות 
וזעקתם, שהמשיכו גם אור דחסדים. 
%break
ואז אור החכמה היה יכול להתלבש בתוך אור דחסדים, וזה נקרא, 
שהיה נס, בזה שהיה מאיר האור עוד לפני גמר התיקון, היות שמצד 
הטבע האור הזה יכול להאיר רק בגמר התיקון, שזה נקרא "לעתיד 
לבוא". והיה נס, שהיה מאיר עוד מטרם גמר התיקון. 
%break
לכן אמרו חז"ל "כל המועדים יתבטלו חוץ ממגילת אסתר", היות האור 
של פורים הוא האור שיאיר לעתיד לבוא.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 6
6. בלי אור דחסדים אי אפשר לקבל, כי על ידי זה באים לידי פירוד, 
אלא ש"נעשה נס ע"י דברי צומות וזעקתם", המשיכו את אור דחסדים, 
אז היו יכולים לקבל את אור החכמה. ולפני גמר התיקון אין דבר כזה. 
%break
והיות שבחינה זו היא מבחינת גמר התיקון, שאז כבר יהיה מתוקן, 
כמ"ש בזה"ק "עתיד ס"מ להיות מלאך קדוש", נמצא שאז אין הבדל 
בין המן למרדכי. שגם המן יהיה מתוקן. 
%break
וזהו הרמז "חייב אדם לבסומי בפוריא [להשתכר בפורים], עד דלא 
ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ז. "מאמר לפורים")
%break
%letter 7
7. בגמר התיקון, כשיתבטל הס"מ, יתגלה לכל, שהס"מ לא היה חי 
מעולם, אלא הייחוד היה שולט תמיד, כמ"ש, אין עוד מלבדו.
%S ("זוהר לעם". בראשית - א'. מאמר "אבני שַׁיִשׁ טהור", סעיף 255)
%break
%letter 8
8. וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם.
%S ("שם משמואל". פרשת האזינו)