ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book פסח קפיצת נחשון וקריעת ים סוף 2024
%break
%H קפיצת נחשון וקריעת ים סוף 
%break
%H קפיצת נחשון
%break
%letter 1
1. כשעמדו ישראל על הים זה אמר איני יורד וזה אמר איני יורד. [...] 
מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה, קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לגלי הים, 
עליו הוא אומר הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש.
%S ("ילקוט שמעוני". "שמות". פרק י"ד. אות רל"ד)
%break
%letter 2
2. מי שכבר התחיל בעבודה, ואינו אומר שהוא יחכה, עד שה' יתן לו 
רצון לעבוד את עבודת הקודש, אז הוא יתחיל לעבוד, אלא הוא לא 
רוצה לחכות, 
%break
כי התשוקה לעבודה ולהגיע לאמת דוחפת אותו ללכת קדימה, אף על 
פי שהוא לא רואה, שתהיה לו היכולת ללכת קדימה לבד, כדוגמת נחשון.
אבל הוא רואה, שאינו יכול להמשיך בעבודה זו, ומפחד שהעול מלכות 
שמים, שהוא עכשיו נושא בעול הזה, מתחיל ליפול ממנו, 
%break
אז מתחיל לצעוק לקבל עזרה, כי רואה כל פעם, שכל המשא הזו שקבל עליו, מתחיל לנפול.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "וילך משה" 1986)
%break
%H קריעת ים סוף
%break
%letter 3
3. בשעה שישראל חנו על הים, ראו כמה המונים, כמה חיילים, וכמה 
מחנות מלמעלה ומלמטה, וכולם באו בקיבוץ על ישראל. התחילו 
ישראל בתפילה מתוך צרתם.
%break
בה בשעה, ראו ישראל מצוקה מכל הצדדים, הים עם גליו 
המתרוממים היה לפניהם, ואחריהם כל אלו הממונים וכל המחנות של 
מצרים, ולמעלה היו עליהם כמה מקטרגים. התחילו צועקים אל הקב"ה.
%S ("זוהר לעם". "בשלח", מאמר "וייסע ויבוא ויֵט" סעיפים 180-179)
%break
%letter 4
4. בזמן שעם ישראל בא למצב שאין להם מנוס מן הרע, שפירושו, 
שראו שכח הרע הוא מכל הצדדים, שאין הם רואים מדרך הטבע שום 
הצלה, זה נקרא שכבר הכלי של הרע נגמר.
%break
ואז בא הזמן [...] שה' נותן להם האור, שהאור הזה מחזירם למוטב. 
היינו, שע"י זה יצאו משליטת הרע, הנקרא כלים דקבלה עצמית, ויזכו 
לכלים דהשפעה. וזה שאומר "התייצבו וראו את ישועת ה', אשר יעשה לכם היום". 
%break
זאת אומרת, לאחר שנגמר הכלי של הרע בשלימות, כנ"ל, כבר יש 
מקום לגילוי אור מצד העליון. וזה נקרא שה' נותן להם את הכלים 
דהשפעה.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה" 1990)
%break
%letter 5
5. ביציאת מצרים קיבלו כלים דהשפעה, שהם כלים דחסדים. וקריעת 
ים סוף היא בחינת ראיה, שהם אורות דחכמה, המקובלים בכלים דקבלה. 
%break
ושם היה על ידי אתערותא דלעילא כמו שכתוב "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".
%S (הרב"ש. 939. "יציאת מצרים ומתן תורה")
%break
%letter 6
6. בזמן שהיו כבר נגמרים בבחינת הרע, ששם ראו, שאין אפשרות 
לצאת מהרע מצד דרך הטבע, רק בדרך נס, זה נקרא שהרע נגמר כל 
צרכו, אז היתה צריכה לבוא את העזרה מה', היינו לתת להם את 
האור של השלמת הכלים, היינו שהכלים דקבלה יקבלו צורה של השפעה. 
%break
על זה לא שייך עבודת האדם. לכן כתוב "ואתם תחרישון", היות 
שעתה הוא הזמן של הבורא, מה שהוא נותן.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה" 1990)
%break
%letter 7
7. בפסוק "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, ויראו העם את 
ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
%break
יש להבין: מה שייך כאן לומר ענין "ויאמינו", שמובן, שהנס של יציאת 
מצרים וקריעת הים, הביא את ישראל לאמונה גדולה יותר ממה 
שהאמינו קודם? והלא אמרו חז"ל על פסוק "זה אלי ואנוהו", שראתה 
שפחה על הים יותר מיחזקאל הנביא. 
%break
אם כן, משמע שיציאת מצרים היה ענין של ניסים גלוים, המביאים 
לידיעת ה', שזהו היפך מהמובן של "אמונה", כי אין פירושו למעלה מן 
הדעת. וכשרואים נסים גלוים, קשה מאד להיות אז באמונה. 
%break
כי אדרבה, אז הוא התפשטות הדעת. אם כן מהו הפירוש של כתיב 
"ויאמינו בה'"?
%break
רק יש לפרש על דרך הפירוש של "וכל מאמינים, שהוא אל אמונה". 
והפסוק מספר בשבחן של ישראל, שאפילו אחרי שראו הנסים הגלוים, 
לא נגרע אצלם העבדות ה', שהוא על דרך האמונה ולמעלה מן הדעת.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קנ"א. "וירא ישראל את מצרים")
%break
%letter 8
8. נאמר, קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה כקריעת ים סוף, 
שקריעת ים סוף הייתה לפתוח שבילים למעלה, לגלות המנעולא, כדי 
להטביע את המצרים. ונמצא שהיו נפתחים שבילים במנעולא להטביע 
את המצרים, ואורחות במפתחא בִשביל ישראל. 
%break
וכמו שנפתחים שבילים ואורחות בו, כן התבקע ונפתח, כי כלולים ב' 
פעולות הפוכות זו מזו בקריעת ים סוף. 
%break
כי כמו שהיו נפתחים שבילים בכוח המנעולא, ואורחות בכוח 
המפתחא, כן נבקע הים ונפתח להטביע המצרים ולהציל את ישראל.
%S ("זוהר לעם". "ויגש". מאמר "ואכלת ושׂבעת ובירכת", סעיף 58)