ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author כנסים
%book עולים למעלה מהדעת שיעור 4 שמחים באמונה למעלה מהדעת
%break
%H כנס "קבלה לעם" העולמי - מאי 2024
%H "עולים למעלה מהדעת"
%break
%H שיעור 4: שמחים באמונה למעלה מהדעת
%break
%letter 1
1. העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו 
ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, 
כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. 
%break
ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו 
את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף.
%break
כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק 
הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי 
שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא יעבוד בשמחה. 
%break
אלא הוא רוצה, שה' יתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה 
חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "הנרות הללו קדש הם" 1991)
%break
%letter 2
2. האדם צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה 
לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את 
כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב. 
%break
והגם כשהוא מסתכל בתוך הדעת, הוא רואה להיפך, מכל מקום הוא 
צריך לעבוד למעלה מהדעת, ושיהיה דומה בעיניו, כאילו זה נמצא 
כבר בהרגשה באברים, שכך הוא באמת.
%break
וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה 
מזה שיש התקרבות לה', ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב 
ומטיב, ומרגיש עצמו שיש לו הכח לומר לה' "אתה בחרתנו מכל 
העמים, אהבת אותנו ורצית בנו", מסיבת שיש לו על מה לתת תודה להבורא. 
%break
ולפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של 
הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)
%break
%letter 3
3. אנו צריכים להאמין באמונת חכמים, מה שהם אומרים לנו, שכל 
עבודה שלנו, לא חשוב באיזו צורה אנו עובדים, אם האדם מיחס את 
העבודה לשם הקב"ה, אפילו שתהיה בתכלית השפלות, ה' נהנה מזה. 
%break
והאדם צריך להשתדל להיות בשמחה, מזה שהוא יכול לעשות 
מעשים, בזמן שהוא נמצא במצב של שפלות. והאדם צריך לומר 
לעצמו, שהוא נהנה מעבודה זו, שהוא כולו למעלה מהדעת. 
%break
כפי שהשכל מחייב, אין עבודה זו נקראת "עבודה", היינו מעשה 
חשוב, שהבורא יהנה מזה. אבל הוא מאמין באמונת חכמים, שאמרו 
לנו, שה' כן נהנה. וזהו למעלה מהדעת.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "מהו, שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 4
4. מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד בשמחה, 
היינו בכל הצורות הבאות עליו הוא צריך להיות בשמחה מטעם שאין 
לו שום כוונה לקבלה עצמית. 
%break
לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, 
בטח שהוא צריך להיות בשמחה בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת 
רוח ליוצרו, ואם הוא מרגיש שעדיין אין עבודתו להשפיע, הוא גם כן 
צריך להיות בשמחה, 
%break
משום מצד עצמו האדם אומר שהוא לא רוצה שום דבר לעצמו, הוא 
שמח בזה שאין הרצון לקבל יכול להנות מעבודה זו, מזה הוא צריך לקבל שמחה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 5
5. תכלית העבודה היא בבחינת הפשט והטבע, שבעבודה זו אין לו 
כבר מקום לפול יותר למטה, מאחר שהוא כבר מונח בארץ. וזהו 
מטעם, שאין הוא נצרך לגדלות, מטעם שאצלו הוא תמיד כמו דבר חדש. 
%break
כלומר, שתמיד הוא עובד כמו שהתחיל עתה לעבוד. והיה עובד 
בבחינת קבלת עול מלכות שמים למעלה מהדעת. שהיסוד שעליו בנה 
את סדר עבודה, היתה בצורה השפלה ביותר. וממש שהיה כולה למעלה מהדעת. 
%break
שרק מי שהוא פתי באמת יכול להיות כל כך שפל, שילך ממש בלי 
שום בסיס, שיהיה לו מקום לסמוך את האמונה שלו, ממש על שום סמיכה.
%break
ונוסף לזה הוא מקבל את העבודה זו בשמחה רבה, כמו שהיה לו 
דעת וראיה אמיתית, על מה לסמוך את הוודאות של האמונה. וממש 
באותו שיעור למעלה מהדעת, באותו שיעור כאילו היה לו דעת. 
%break
לכן אם הוא מתמיד בדרך זה, אי אפשר לו ליפול אף פעם, אלא 
שתמיד הוא יכול להיות בשמחה, בזה שהוא מאמין, שהוא משמש מלך גדול.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". צ"ו. "מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה")
%break
%letter 6
6. אי אפשר לזכות לבחינת גילוי, מטרם שהאדם מקבל את בחינת 
אחוריים, שהיא בחינת הסתרת פנים, ולומר שאצלו זהו חשוב כמו 
גילוי פנים, היינו שיהיה בבחינת השמחה, כאילו הוא כבר זכה לבחינת גילוי פנים. 
%break
אבל זה אי אפשר להחזיק מעמד, ושיהיה אצלו ההסתרה כמו גילוי, 
רק בזמן שהאדם עובד בבחינת השפעה. 
%break
אז האדם יכול לומר "מה חשוב לי, מה שאני מרגיש בזמן העבודה, כי 
עיקר הוא אצלי, שאני רוצה להשפיע להבורא, ואם הבורא מבין, 
שיהיה לו יותר נחת רוח אם יעבוד בבחינת אחוריים, אני מסכים".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 7
7. ענין שמחה הוא העדות. היינו באם האדם מתגבר בענין אמונה, 
להאמין בהשם טוב ומטיב, שאין למעלה הימנו, אף על פי שבמצב, 
שבו הוא נמצא עכשיו אין לו במה לשמוח, היינו להיות מאושר, 
%break
ומכל מקום הוא מתחזק את עצמו ואומר, שה' יתברך משגיח עליו בבחינת טוב ומטיב. 
ואם האמונה שלו היא באמת, ממילא הדעת נותן, שהוא צריך להיות 
מאושר ולשמוח, ושיעור השמחה מעידה על מדת האמת, שיש באמונה שלו. 
%break
ובזה יש לפרש מה שמספרים על רבי אלימלך, שהיה אומר, כשיבוא 
לעולם האמת ויאמרו לו, שיכנס לתוך הגיהנום, אזי הוא יגיד, אם זהו 
רצון ה' יתברך, אזי הוא יקפוץ. 
%break
היינו כנ"ל שזה בחינת השגחה הטוב ומטיב, ונמצא שהוא תמיד בשמחה.
%S (הרב"ש. 805. "ענין שמחה")
%break
%letter 8
8. בזמן שהאדם בא לידי מצב, שאין לו שום סמיכה, אז נעשה המצב 
שלו שחור, שהיא בחינה היותר תחתון שבעולם העליון, ומזה נעשה 
בחינת כתר לתחתון, שכלי דכתר הוא כלי דהשפעה. כי הבחינת 
התחתונה שבעליון היא מלכות, שאין לה מעצמה ולא כלום. 
%break
ורק בצורה כזו נקרא מלכות. היינו, שאם מקבל עליו המלכות שמים, 
שהיא בבחינת שאין לה כלום, בשמחה, נעשה מזה אח"כ בחינת 
כתר, שהיא כלי דהשפעה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")