ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book שבועות ליל דכלא 2024
%break
%H קטעים נבחרים מהמקורות בנושא - "לילה דכלה"
%break
%letter 1
1. רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה, בלילה, שבו הכלה, מלכות, 
מתחברת בבעלה. כל אותו הלילה, שלמחרתו, ביום השבועות, הכלה 
נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, כל החברים, שהם בני היכל 
הכלה, צריכים להיות עימה, ולשמוח עימה בתיקוניה, שהיא מיתקנת בהם. 
%break
כלומר, לעסוק בתורה, ומתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, 
ובדרשות המקראות, ובסודי החכמה. משום שאלו הם התיקונים שלה 
ותכשיטיה. והכלה ועלמותיה באה ועומדת על ראשיהם, ומיתקנת 
בהם, ושמחה בהם כל אותו הלילה.
%break
ולמחרת, ביום השבועות, אינה באה לחופה אלא עימהם. ואלו 
החברים, העוסקים כל הלילה בתורה, נקראים בני החופה. 
%break
וכיוון שבאה לחופה, הקב"ה שואל עליהם, ומברך אותם, ומעטר אותם 
בעטרותיה של הכלה. אשרי חלקם.
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "ליל הכלה", סעיף 125)
%break
%letter 2
2. ליל שבועות נקרא הלילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. כי 
למחרתו נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, ביום השבועות, יום קבלת התורה.
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "ליל הכלה", סעיף 125)
%break
%letter 3
3. יש ג' בחינות תורה:
א. הנקרא תושיה, שמתשת כוחו של אדם,
ב. הנקרא תורה תבלין,
ג. אור התורה.
%break
ב' בחינות הראשונות הם בחינת הכנה לקבלת התורה. ורק בחינת 
הג' נקרא בחינת תורה, שהוא בחינת עצם, היינו מבחינת להטיב 
לנבראיו. וב' בחינות הראשונות הם בחינת תיקוני הבריאה.
%S (הרב"ש. 943. "ג' בחינות תורה")
%break
%letter 4
4.  התורה נתנה דוקא לאלו, הנמצאים במצב, שמרגישים, שהרצון 
לקבל שולט עליהם. 
%break
והם צועקים מתוך החושך, שהם צריכים תורה, בכדי להוציאם מתוך 
החושך, שהוא שליטת הכלי קבלה, שעליהם היה צמצום והסתר, שלא 
יזרח במקום הזה שום אור, והמקום הזה הוא הגורם והצורך לקבלת התורה.
%break
לכן, היות שהתורה באה מסיבת החושך, אז התורה עשתה ב' פעולות:
%break
א. "המאור שבה מחזירו למוטב". ואז הצמצום וההסתר מסתלקים 
מהכלי קבלה שלו, היות שבמקום, שהיה לו כלי קבלה, זכה עכשיו לכלי השפעה.
%break
ב. כי לאחר שזכה לבחינת כלים דהשפעה, כלומר שהוא כבר זכה, 
שיכול לעשות מעשים לשמה, וזה נקרא "הלומד תורה לשמה", הוא 
זוכה אח"כ לבחינת "מגלין לו רזי תורה", כמו שאומר רבי מאיר 
(במשנה דאבות). 
%break
וזה שכתוב "וכבודו עליך יראה", שכבודו פירושו "כבוד ה'", שהוא 
בחינת התגלות אלקות. "עליך יראה", שאז האדם זוכה לבחינת 
"אורייתא וישראל וקוב"ה חד הוא".
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה" 1988)
%break
%letter 5
5. יש לדעת, שהלילה ברא ה'. ובטח ברא זה אודות המטרה, שהיא 
להטיב לנבראיו. אם כן כל אחד שואל "למה ברא חושך, שהוא בחינת 
לילה. הלא לפי המטרת הבריאה, היה צריך לברוא רק יום ולא לילה". 
%break
והפסוק אומר, "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". היינו דוקא על ידי 
שניהם, שהם לילה ויום, אז בא יום אחד.
%break
אלא כנ"ל, שבכוונה תחילה נברא הלילה, שאינו מאיר בלי תיקונים, 
בכדי לעשות תיקונים, על מה שהלילה מגלה לאדם. כי על הרגשת 
של החושך מתרקמים כלים, שנחוץ להם, בכדי שיהיה להם צורך 
להבורא, שהוא יעזור להם. אחרת אין צורך לישועת ה'. 
%break
היינו, שאין אז צורך להתורה, שהיא בחינת "המאור שבה מחזירו 
למוטב".
%S (הרב"ש. מאמר 2 "ענין ענף ושורש" 1985)
%break
%letter 6
6. בכדי לקבל את התורה, האדם צריך להכין עצמו, שיהיה לו חסרון, 
הנקרא "כלי", שהתורה ימלא את הכלי הזה. וזה נוהג דוקא בעת 
שהוא רוצה לעבוד לשם שמים, שאז יש לו התנגדות מצד הגוף, 
שצועק "מה עבודה הזאת לכם". 
%break
והאדם מאמין באמונת חכמים, שאמרו, שרק התורה היא יכולה 
להוציא את האדם משליטת יצר הרע. וזה שייך לומר רק באלו שרוצים 
להיות בחינת "ישראל", כנ"ל, שהוא ישר-אל. 
%break
והם רואים, שהיצר הרע לא נותן להם לצאת משליטתם, אז יש להם 
צורך לקבלת התורה, בכדי שמאור התורה יחזיר אותם למוטב.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "מהו הכנה לקבלת התורה, בעבודה - ב'"  1989)
%break
%letter 7
7. אמרו חז"ל "אמר הקב"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". 
היינו, שבסגולת התורה ומצות האדם יכול להגיע לידי השגת רצון 
להשפיע. ורק זאת העצה היחידה שהאדם יכול לזכות לכלים 
דהשפעה, שעל זה אמרו חז"ל "המאור שבה מחזירו למוטב".
%break
נמצא, שעל ידי התורה האדם ישיג כלים דהשפעה. ואז יוכל לקבל את 
הטוב והעונג, מה שה' רוצה לתת להנבראים. ומבחינה זו התורה 
נקראת "תרי"ג עיטין", היינו תרי"ג עצות, שעל ידם האדם יזכה לכלים דהשפעה.
%break
ואח"כ, היינו לאחר שיזכה על ידי התורה לכלים דהשפעה, אז הוא 
צריך לקבל את הטוב והעונג שיש במחשבת הבורא. והטוב והעונג 
הזה גם נקרא בחינת "תורה". כלומר, שאז התרי"ג עיטין נעשים לתרי"ג פקודין.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו, שהעולם נברא בשביל תורה" 1990)
%break
%letter 8
8. בזמן שהאדם רוצה להתקרב לה', זאת אומרת להשתמש בכלים 
דהשפעה, והוא לא יכול, מסיבת שהגוף לא מסכים לזה, כי גופו נמשך 
מכלי קבלה. 
%break
אז האדם מרגיש "שהעולם חשך בעדו", כי הוא מבין, אם אין בידו 
להשיג כלים דהשפעה, אף פעם לא יזכה לאור עליון, שהוא האור 
"דלהטיב לנבראיו".
%break
נמצא, החושך הזה, שהוא מרגיש, בזה שאין הוא יכול להשיג כלים 
דהשפעה מכח עצמו, הוא מקבל צורך, שמי שהוא יעזור לו להשיג 
הכלים האלו. 
%break
ולפי הכלל "אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון", נמצא שעכשיו הוא 
קיבל צורך לאור התורה, כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי 
תורה תבלין".
%break
נמצא, שהתורה נתנה דווקא למי שיש לו חסרון. והחסרון הזה נקרא 
"חושך". וזה שכתוב "התורה נתנה מתוך החושך". כלומר, שמי 
שמרגיש חושך בחיים שלו, בזה שאין לו כלים דהשפעה, אז הוא 
מוכשר לקבלת התורה, 
%break
בכדי שע"י התורה "המאור שבה מחזירו למוטב", אז הוא ישיג כלים 
דהשפעה, ועל ידם יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג, ועל ידם יהיה 
מוכשר לקבל את הטוב והעונג, שב' אלו נכללים בהתורה:
%break
א. הכלי, שהוא רוצה להשפיע.
ב. אח"כ הוא מקבל את הטוב והעונג לתוך כלים דהשפעה.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה" 1988)
%break
%letter 9
9. אמרו חז"ל "אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה". 
ויש להבין את מילה "מתקיימת", מה משמיענו זה. יש לפרש זה על 
דרך שאמרו חז"ל "אמר הקב"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". 
%break
כלומר, שהתורה תהיה בחינת תבלין. במי מתקיים זה. הלא "אין אור 
בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון".
%break
לכן אמרו, אלו אנשים שרוצים להמית את עצמותם, כלומר שרוצים 
להמית את הרצון לקבל לתועלת עצמם, אלא שרוצים לעשות הכל 
לשם שמים, והם רואים, שאינם יכולים לעשות זאת בכוחות עצמם, 
להם אמר הקב"ה "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין".
%break
מה שאין כן באלו אנשים, שאין הם רוצים לבטל את עצמם, ורוצים 
שיהיו ב' רשויות כנ"ל, היינו רשותו של האדם תישאר, והקב"ה יתן 
להם, ויוציא את הטוב ועונג שיש ברשותו, ולתת לרשותם של 
המקבלים, אין התורה מתקיימת. 
%break
כלומר, שאין התורה נעשה אצלם תבלין, משום שהם לא רוצים שיהיה 
תבלין. ואם אין רצון וצורך, שהוא כלי, אין אור.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "מהו הכנה לקבלת התורה, בעבודה - ב'" 1989)
%break
%letter 10
10. אמרו "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ומבקש להמיתו, 
שנאמר, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. ואלמלא הקב"ה עוזרו, 
אינו יכול לו. שנאמר, ה' לא יעזבנו בידו", (קידושין ל').
%break
זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לראות, אם יש בידו כוחות להגיע, 
שיהיה באפשרותו לעשות מעשים בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח 
להקב"ה. ואז כשכבר הגיע לידי הכרה, שאין באפשרותו בכוחות עצמו 
להגיע לזה, אז האדם מרכז את התורה ומצות שלו על נקודה אחת, 
%break
שהוא "המאור שבה מחזירו למוטב", שזה יהיה לו כל השכר, מה 
שהוא רוצה מתורה ומצות, היינו השכר של היגיעה שלו יהיה, 
שהקב"ה יתן לו הכח הזה, הנקרא "כח השפעה".
%S (הרב"ש. מאמר 16 "ענין השפעה" 1984)
%break
%letter 11
11. הכנה לתורה מה ששייך לנו, הוא ענין יראה. כמו שכתוב "ויחן 
העם, כאיש אחד בלב אחד", שפירוש, שלכולם היה מטרה אחת 
שהוא לתועלת הבורא. נמצא...
%break
ויש להבין, איך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד, הרי ידוע מה שאמרו 
חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו 
לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.
%break
תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא 
שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. מה שאין כן 
שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת הבורא, אם כן 
אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, ונכנסו כולם לרשות היחיד.
%break
וזה ענין מה שכתוב, דעת בעלי-בתים הפוכה מדעת תורה. כי דעת 
תורה הוא ביטול הרשות, כמו שאמרו חז"ל, אדם כי ימות באהל, אין 
התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה. היינו, שממית את 
עצמו, היינו התועלת עצמו, והכל מה שעושה הוא רק לשם שמים.
%break
וזה נקרא הכנה לקבלת התורה.
%S (הרב"ש. אגרת מ"ב)
%break
%letter 12
12. כל ישראל ערבים זה בזה, כי כלליות קיום התורה והמצוות הוא 
בחינת ערבות, כי עיקר התורה הוא הרצון, ואי אפשר לזכות לרצון כי 
אם ע"י אהבה ואחדות, כדי להיכלל ברצון  האחדות ית'. 
%break
ועל כן ישראל עם קדוש, שהם בבחינת אחדות, כי ישראל הם ממקור 
האחדות, וכל ישראל חשובים כאיש אחד. 
%break
ע"כ זכו לקבל את התורה בשבועות, שהוא בחינת רצון, כי בשבועות 
נתגלה להם כזקן, שהוא התגלות הרצון, בחינת רצון הרצונות, שהוא 
בחינת דיקנא קדישא, בחינת מצח הרצון. 
%break
כי ע"י האחדות המופלא שהיה ביניהם אז, כמ"ש "ויחן שם ישראל נגד 
ההר", ואמרו חז"ל "ויחן" כולם כאחד באחדות גדול וכו', 
%break
וע"כ זכו להיכלל בשבועות, ברצון הרצונות, שע"י זה קבלו כל התורה, 
שהיא בחינת רצון, וע"כ כל ישראל ערבים זה בזה לעניין קיום התורה 
והמצוות.
%S (ליקוטי הלכות. הלכות עָרֵב - הלכה ג', ל')
%break
%letter 13
13. אנו מוצאים כאן בהכתוב שני לשונות:
%break
א. אצל ה' כתוב "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר".
%break
ב. ולגבי העם כתוב "ויתייצבו בתחתית ההר". וצריכים להבין מה זה 
"ההר". הנה הר הוא מלשון הרהורים, שהוא, שכל האדם, ומה שהוא 
בשכל הנקרא בכח, יכול אח"כ להתפשט בפועל ממש, 
%break
ולפי זה יכולים לפרש, "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר", שהוא 
המחשבה והשכל של האדם, כלומר, שה' הודיע לכל העם, שידעו כי 
יצר לב האדם רע מנעוריו, ולאחר שה' הודיע להם בכח, היינו בראש 
ההר, אח"כ מה שהיה בכח מתפשט אח"כ בפועל.
%break
ומשום זה בא העם לידי הרגשה בפועל, וכולם הרגישו עכשיו את 
הצורך לתורה כנ"ל, "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", ואמרו 
עכשיו, ע"י הרגשה בפועל שהם נאלצים לקבל את התורה, 
%break
היינו אין בחירה, כי ראו אם יקבלו את התורה יהיה להם טוב ועונג, 
"ואם לאו פה תהא קבורתכם". כלומר, אם אנחנו נשאר במצב שאנו 
נמצאים פה, החיים שלנו לא יהיה חיים אלא זה יהיה הקבורה שלנו.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "הכנה לקבלת התורה מהו - א'" 1987)