ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book העשירייה כסביבה להתפתחות רוחנית לכולם
%break
%H העשירייה כסביבה להתפתחות רוחנית לכולם
%break
%letter 1
1. אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי 
לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר 
השפעה, שיוכלו להיות עצמאים בלי עזרה מבחוץ, וכל אלה היחידים 
מתבטלים כל אחד להשני.
%break
כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא 
יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל 
את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, שהגוף הזה מורכב, למשל 
מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי עשרה מכפי שהוא היה יחידי.
%break
אבל בתנאי כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו 
להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך 
למלאות את הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק 
על אהבת הזולת, 
%break
רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה 
חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת 
הבורא, היינו שרוצה להשפיע להבורא נחת רוח.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב" 1984)
%break
%letter 2
2. העיקר שיהיו כולם באחדות אחד, ויהיו מבקשים הכל רק תכלית 
אחד - למצוא את השי"ת. שבכל עשרה השכינה שורה, ובוודאי אם יש 
יותר מעשרה, בוודאי יש יותר גילוי שכינה. 
%break
וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו, ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה 
דבר לעבודת ה', והאיך למצוא את ה', ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו 
אליו וכן כולם יהיו כך. וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, אזי 
ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, 
%break
ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם, ורחמים גדולים 
וחסדים טובים ומגולים נמשך על כנסת ישראל.
%S ("מאור ושמש". פרשת ויחי)
%break
%letter 3
3. מוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בלבו להחברים, מטעם כי בזה 
הגלוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו, להחברים, שגם החברים 
ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. 
%break
והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כח יותר חזק לפעול באהבת 
חברים ביתר שאת ועז, מטעם שכח האהבה של כל אחד ואחד נכלל 
בחבירו.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "בענין אהבת חברים" 1984)
%break
%letter 4
4. צריך שידמה לו שחברו עובד את השי"ת יותר ויותר ממנו, "וקנאת 
סופרים תרבה חכמה", ויתחזק על ידי זה בעבודת ה' יותר ויותר. 
%break
וזהו "כל אחד נכווה מחופתו של חברו", פירוש לשון התלהבות, על ידי 
שיראה שחופתו של חברו גדולה משלו, תבער בו אש, ויתלהב נפשו 
לעבודת הבורא ית' יותר, וישיג השגות אלוקות יותר.
%S ("מאור ושמש". פרשת יתרו)
%break
%letter 5
5. כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, 
ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר 
לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא 
להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. 
%break
מה שאין כן עכשיו החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג 
ע"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע 
לשלימות. 
%break
וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש 
אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש אין ואפס. 
%break
והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל 
להכניס מצב של עידוד וקיום אויר חדש בהחברה.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 6
6. צריך לדעת, שאהבה נקנית על ידי מעשים. בזה שנותן לחבירו 
מתנות, אזי כל מתנה ומתנה שנותן לחבירו, הוא כמו חץ וכדור, 
שעושה חור בלבו של חברו. 
%break
וגם שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל מקום כל כדור וכדור עושה 
חור. ומהרבה חורים נעשה מקום חלל. ואז נכנסת האהבה של הנותן 
מתנות במקום חלל הזה.
%break
וחמימות האהבה מושכת אליו נצוצי האהבה של חברו. ואז משתי 
אהבות מתרקם לבוש אהבה, שהלבוש הזה מכסה את שניהם. 
%break
זאת אומרת, שאהבה אחת מסובבת ומקפת את שניהם, וממילא 
שניהם נעשו אז לאיש אחד, משום שהלבוש ששניהם מתכסים בו, 
הוא לבוש אחד.
%S (הרב"ש. מאמר 759. "כללות האדם")
%break
%letter 7
7. העיקר הוא שכל אחד ואחד, אל יחשוב לעצמו כלל שהוא נחשב 
לצדיק או לאיזה דבר בין החברה הקדושה, ויבטל את עצמו לגמרי. 
וזה ידוע שבכל עשרה השכינה שורה, והוא קומה שלימה כידוע, 
ובקומה שלימה יש ראש וידים ורגלים ועקבים כידוע. 
%break
נמצא שבהיות כל אדם נחשב את עצמו ל- אין בהחברה, אזי נחשב 
לעצמו שהוא עקב בבחינת החברה והם בבחינת הראש והגוף 
והאברים העליונים, ובהיות כל אחד חושב את עצמו לכך, 
%break
אזי המה פועלים שיפתח להם שערי שפע וכל טוב שבעולם, והעיקר 
נמשך על ידי האיש שהוא נחשב יותר ל- אין ועקב.
%S ("מאור ושמש". פרשת עֶקֵב)
%break
%letter 8
8. אי אפשר לקיים התורה והמצוות, כי אם ע"י הערבות, שכל אחד 
נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא 
ע"י האחדות. 
%break
ועל כן, כל מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות, שהעיקר ע"י 
התגברות הרצון, צריך להיכלל בכלליות ישראל באחדות גדול. נמצא 
שדווקא ע"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבים כאחד, ע"י זה 
דווקא עיקר קיום התורה. 
%break
כי עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו 
ואין שום שינוי רצון ביניהם ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה 
נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות.
%S ("ליקוטי הלכות". חשן משפט, הלכות עָרֵב)
%break
%letter 9
9. כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים 
מספר, המותנים במכונה אחת, שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה 
בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכיוון 
ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. 
%break
ואם יארע איזה קלקול בגלגל, אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו 
של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות 
המכונה.
%S (בעל הסולם. "השלום בעולם")
%break
%letter 10
10. צריכים לזכור שהחברה נתיסדה על בסיס של אהבת הזולת; 
היינו שכל אחד ואחד יקבל מהחברה אהבת הזולת, ושנאת עצמותו. 
ובזה שרואה שחבירו משתדל בביטול את עצמותו, ובאהבת הזולת, 
זה גורם שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חבירו. 
%break
נמצא, שאם החברה מבוסס למשל על עשרה חברים, אז כל אחד 
יהיה נכלל מעשרה כוחות, שעוסקים בביטול עצמיותו ושנאה לעצמו, 
ולאהבת הזולת.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "בענין אהבת חברים" 1984)
%break
%letter 11
11. האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חבירו, שלעצמו אין יכול לפעול 
כל כך, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, אבל על חבירו הוא 
נענה מהרה. וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו ונמצא זה פועל לזה 
חפצו וזה לזה, עד שכולם נענים. 
%break
וזהו שאמרו ישראל ערבים זה לזה, פירוש עריבין, לשון מתיקות, מפני 
שממתיקין זה לזה בתפלתם שמתפללין כל אחד בעד חבירו ועל ידי 
זה הם נענים.
%S ("נועם אלימלך". ליקוטי שושנה)
%break
%letter 12
12. על ידי שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא 
חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לנצוצי אהבה, עד שמתרקם 
מזה לבוש של אהבה, ושניהם מתכסים בשמיכה אחת, היינו שאהבה 
אחת מסבבת ומקפת את שניהם, כי ידוע שדבקות מחברת שני דברים לאחד.
%break
ובו בזמן שמתחילים להרגיש את אהבת חברו, תיכף מתעוררת בו 
בחינת שמחה ותענוג, כי זה שחברו אוהבו זה דבר חדש אצלו, כי 
תמיד הוא יודע שרק הוא לבדו דואג עבור שלומו וטובתו, אבל ברגע 
שמגלה שחברו דואג עבורו זה מעורר בו שמחה שאין לשערה, 
%break
וכבר אינו יכול לדאוג עבור עצמו, משום שהאדם יכול לתת יגיעה רק 
במקום שמרגיש תענוג, וכיון שמתחיל להרגיש תענוג בזה שדואג 
עבור חברו, ממילא אין לו מקום לחשוב עבור פרטיות.
%S (הרב"ש. אגרת מ')
%break
%letter 13
13. וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה. כי לא 
נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים 
לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת 
לרעך כמוך" בכל שיעורו.
%break
דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל 
אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע 
באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו. 
%break
ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל 
אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי 
האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת.
%break
משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל 
דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל 
שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, 
%break
כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, 
עומדים הכן לדאוג בשבילו.
%S (בעל הסולם. "הערבות", אות י"ז)
%break
%letter 14
14. ישראל ערבים זה לזה, הן מצד הקיום, והן מצד השלילה. כי מצד 
הקיום, דהיינו אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל 
מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה 
והמצות בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו.
%break
והן מצד השלילה, דהיינו אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים 
הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, הרי הם גורמים לשאר 
האומה, להשאר שקועים בזוהמתם ובשפלותם, מבלי למצוא שום 
מוצא, לצאת מעמידתם המזוהם.
%break
ולכן הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. 
והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. 
%break
אמר לו חבירו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. הלא 
תחתי אני קודר ולא תחתיך"? אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד 
בהספינה!".
%S (בעל הסולם. "הערבות", אותיות י"ז-י"ח)
%break
%letter 15
15. "על כל קרבנך תקריב מלח", שפירושו "ברית מלח". שענין ברית 
הוא כנגד השכל. כי מדרך העולם הוא, כי כששני אנשים עושים טובות 
אחד להשני, בטח בזמן שאהבה פועלת בין שניהם, לא צריכים אז 
לכריתת ברית. 
%break
אבל יחד אנו רואים, שדוקא בזמן שהאהבה פועלת, אז מדרך העולם 
הוא לעשות כריתת ברית. אז הוא אמר, שהכריתת ברית, שעושים, 
הוא על לאחר זמן. 
%break
פירוש הדבר, שעושים עכשיו הסכם, באם שיבוא אח"כ מצב, שכל 
אחד מהם יחשוב, שאין לבו של כל אחד שלם לחבירו, ואם יש להם 
הסכם, אז ההסכם הזה מחייב אותם לזכור את הכריתת ברית שעשו 
ביניהם, בכדי להמשיך גם במצב הזה את האהבה הישנה.
%break
וזה פירוש "על כל קרבנך תקריב מלח", היינו, שכל קרבות בעבודת 
השם ית' צריך להיות על "ברית מלך".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ע"ו. "על כל קרבנך תקריב מלח")
%break
%letter 16
16. "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" (שיר השירים ד/ז), כדי להשתלם, 
צריך שיהיו מתחברות בה כל שאר הנשמות ונעשות כולם אחת בה, 
%break
ואז השכינה מאירה בתיקון גדול, ואז "כלך יפה רעיתי" ואין נשאר שום 
מום, כי בכוח הערבות - אחד מתקן בעבור האחר, ונמצא הכל מתוקן.
%S (רמח"ל. דרושי כ"ד קישוטי כלה)