ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית
%break
%H קטעים נבחרים מן המקורות
%break
%H העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית
%break
%letter 1
1. התחיל התיקון, שתהיה התאספות ואגודת אנשים לעבודת ה', 
שהתחילה מאברהם אבינו וזרעו, שתהיה קהילה מקובצת לעבודת ה'. 
%break
והיה אברהם הולך וקורא בשם ה', עד שהתקבצו אליו קהילה גדולה, 
שנקראו "אנשי בית אברהם", והיה הדבר הולך וגדול, עד שנעשה 
קהל עדת ישראל. 
%break
וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך 
בלבב שלם.
%S ("שם משמואל")
%break
%letter 2
2. אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי 
לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר 
השפעה, שיוכלו להיות עצמאים בלי עזרה מבחוץ, וכל אלה היחידים 
מתבטלים כל אחד להשני. 
%break
כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא 
יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל 
את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, 
%break
שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי 
עשרה מכפי שהוא היה יחידי.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984)
%break
%letter 3
3. הכלל העיקר לבוא לדרך השי"ת באמת, הוא על ידי דיבוק חברים, 
כמ"ש בפרקי אבות "קנין תורה אחד ממ"ח [48] דברים שהתורה 
נקנית בהם הוא בדיבוק חברים". והאיך הוא דיבוק חברים? 
%break
שמתאספים ביחד, וכל אחד נתבטל בפני חבירו בראותו מעלת חבירו, 
ונעשה שפל בעיני עצמו וחבירו גדול ממנו, ואוהב את כל אחד ואחד, 
ורצונו וחשקו לכנוס ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה ואהבה.
%S ("מאור ושמש". פרשת ראה)
%break
%letter 4
4. מקודם תחילת הכול כשמתאספים, צריכים לסדר שיבחו של 
החברים, את חשיבותו של כל אחד מהחברים. ובשיעור שמשער את 
גדלות של החברה, בשיעור זה הוא יכול לכבד את החברה. ואחר כך 
יתפלל. 
%break
היינו, שכל אחד צריך לעשות ביקורת על עצמו, עד כמה הוא נותן 
כוחות עבור החברה. 
%break
ואז, כשרואים, שאין להם כוח לעשות מה שהוא לטובת החברה, אז 
יש מקום לתפילה, שהקב"ה יעזור לו, שייתן לו כוח ורצון לעסוק 
באהבת הזולת.
%S (הרב"ש. מאמר 17, חלק ב', "סדר ישיבת החברה", 1984)
%break
%letter 5
5. בתנאי כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו 
להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך 
למלאות את הרצון לקבל שלו, 
%break
אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק על אהבת הזולת, רק על ידי 
זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה חדשה שנקרא 
רצון להשפיע. 
%break
ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה 
להשפיע להבורא נחת רוח.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984)
%break
%letter 6
6. כשהחברים מתאספים במקום אחד, ובטח שההתאספות היא לאיזו 
מטרה, כי כל אחד נותן מזמנו חלק, מה שהיה צריך להשתמש עמו 
לצרכי עצמו, ומוותר על כל עסקים שלו, ובא להשתתף בהתועדות, אז 
הוא רוצה לקנות משהו. 
%break
אם כן צריכים להשתדל, שכל חבר וחבר, שהולך הביתה, צריך לראות 
עם מה הוא בא להתועדות, ומה רכש עכשיו, שהולך הביתה.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)
%break
%letter 7
7. כשמתאספים קיבוץ אנשים, ורוצים ביחד לעבוד על אהבת חברים, 
מוטל על כל אחד מהחברים לעזור להשני, עד כמה שאפשר.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 8
8. עניין אסיפת חברים. בזמן שהם מתאספים, מאיזה עניין יש לדבר. 
קודם כל צריכה להיות המטרה גלויה לכולם, שהאסיפה הזו צריכה 
לתת תוצאה של אהבת חברים, שכל אחד מהחברים יתעורר לאהוב 
את השני, שזה נקרא "אהבת הזולת". אולם זה תוצאה. 
%break
אבל כדי שייוולד הבן הנחמד הזה, צריכים לעשות פעולות, שיביאו את 
האהבה.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 9
9. בכל עשרה השכינה שורה, ובוודאי אם יש יותר מעשרה, בוודאי יש 
יותר גילוי שכינה. וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו, ויהיה נכנס אליו 
לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת ה', והאיך למצוא את ה', ויהיה 
נתבטל אצלו וכן חבירו אליו וכן כולם יהיו כך. 
%break
וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, אזי ממילא יותר מה שהעגל 
רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם 
ונמצא עמהם.
%S ("מאור ושמש". פרשת ויחי)
%break
%letter 10
10. כתוב "הֵאָסְפוּ הִטָּהֲרוּ". דהנה ההפרש בין לשון אסיפה בבני אדם 
ובין לשון קיבוץ, כי לשון אסיפה הוא יותר התאחדות בלב ונפש מלשון 
קיבוץ, כי קיבוץ שייך גם בגופים לבד אף שהדעות בלתי מתאחדות, 
%break
אבל לשון אסיפה בבני אדם הוא בלב אחד ג"כ, והוא לשון אסיפה 
מבחוץ לבפנים ששם מתאחדים ביותר.
%S ("שם משמואל")
%break
%letter 11
11. אשרי האדם, הנמצא מהעשרה הראשונים בבית הכנסת, משום 
שבהם נשלמה העדה, שאינה פחות מעשרה. והם מתקדשים תחילה 
בשכינה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא 
יבואו קצתם קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. 
%break
כי כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה.
%S ("זוהר לעם". נשוא, "מדוע באתי ואין איש", סעיף 106)
%break
%letter 12
12. גורן היו יושבים בחיבה וברעות ובאגודה אחת כסנהדרין, שאין 
חושדין זה את זה, שיהיו רואים זה את זה ושומעים איש את חבירו, 
ומתווכחים זה עם זה, עד שתצא הוראה כהלכה.
%S (פירוש רש"י למסכת חולין ה', א')
%break
%letter 13
13. כשיש איזו אסיפה של חברים, צריכים לזכור להעלות על השולחן 
את השאלה. דהיינו, שכל אחד ישאל לעצמו, כמה כבר אנו התקדמנו 
באהבת הזולת. וכמה פעולות עשינו, בכדי להביא לנו התקדמות בענין זה.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "לפעמים מכנים את הרוחניות בשם נשמה" 1984)
%break
%letter 14
14. לפי מה שכתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר 
גדול, הכוח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אווירה יותר חזקה 
של גדלות וחשיבות של הקב"ה. 
%break
שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה 
לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, 
שזכה להיכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. 
%break
ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו 
עתה במה לשמש את המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)
%break
%letter 15
15. רק מכוח חיבור עם החברה, וע"י הקנאה שיש בו על החברים, 
בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן 
לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות, שיש להם, ולו אין, 
והוא מקנא בהם.
%break
נמצא, שהוא מרוויח מהחברה תכונות חדשות, מה שהוא מסגל 
לעצמו, מכוח מה שהוא רואה, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה 
ממנו, והוא מקנא בהם. 
%break
זוהי הסיבה שיכול עכשיו להיות יותר גדול, מבאם שלא היה לו חברה, 
כי קונה ע"י החברה כוחות חדשים.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "ענין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 16
16. צריכים לדעת "כי מיעוט רבים שניים". זאת אומרת, אם שני 
חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, 
כבר יש להם כוח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת התעוררות 
מלמטה, 
%break
שעל המעשה זו באה אחר כך התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים 
קצת להרגיש את גדלות ה'. 
%break
ולפי מה שכתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר 
גדול, הכוח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אווירה יותר חזקה 
של גדלות וחשיבות של הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)
%break
%letter 17
17. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, 
בשעה שיושבים יחד ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים 
כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ואח"כ חוזרים 
להיות באהבת אחווה. 
%break
הקב"ה אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. 
המילה גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד, אלא הקב"ה מקשיב 
לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם.
%S ("זוהר לעם", פרשת אחרי מות, מאמר "הנה מה טוב ומה נעים", סעיף 65)