ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות
%break
%H חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות
%break
%H חשיבות ההשתתפות בהכנה לשיעור
%break
1."חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, כדי שיכוונו 
את ליבם למקום" (משנה ברכות ה, א). 
%break
ולשון כיוון, הוא ישרות הלב, והוא ליישר הלב, שלא יהיה פזור 
בתאוות וחמדות עניני עולם הזה, רק שיהיה מכוון ומיושר לאביו שבשמים.
%S ("פרי צדיק". פרשת וישב)
%break
%letter 2
2. צריך לכוון לפני לימוד התורה את הסיבה, שבשבילה הוא לומד 
עכשיו תורה. כי כל מעשה צריך להיות איזה מטרה, שהיא הסיבה, 
שעושה עתה המעשה. 
%break
וזהו כמו שאמרו חז"ל "תפלה בלי כוונה, כגוף בלי נשמה". לכן מטרם 
שהוא הולך ללמוד תורה, הוא צריך להכין את הכוונה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 3
3. מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת 
ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל: "נאמן בעל מלאכתך, שישלם 
לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה "לשם מצות התורה". 
%break
ובדרך הזה, יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק 
ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש: "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי 
לְעַצְמוֹתֶיךָ" (משלי ג', ח'). 
%break
ואז, יהיה נכון לבו בטוח, כי "מתוך שלא לשמה יבא לשמה".
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתע"ס", אות י"ז)
%break
%letter 4
4. צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, בכדי 
שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד יביא לו 
את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב. שאז ע"י 
התורה הוא נעשה לתלמיד חכם. ומהו תלמיד חכם. 
%break
אמר אאמו"ר זצ"ל, תלמיד היינו שלומד מחכם. כלומר, שהקב"ה 
נקרא "חכם". והאדם, הלומד ממנו, הוא נקרא "תלמיד של חכם". ומה 
האדם צריך ללמוד מהקב"ה. הוא אמר, שהאדם צריך ללמוד מהקב"ה 
רק דבר אחד. 
%break
כמו שידוע שהקב"ה רצונו הוא רק להשפיע, כמו כן האדם גם כן צריך 
ללמוד ממנו להיות משפיע. זה נקרא "תלמיד חכם".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%H חשיבות ההשתתפות בשיעור
%break
%letter 5
5. עיקר מעלת תלמוד תורה הוא שיהא האדם לומד בחבורה ולא 
ביחיד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל "תלמידי חכמים שיושבים בד בבד 
ועוסקים בתורה... שהתורה לרוב עומקה, אין אדם יכול לבא עד 
תכליתה אם לא שלומד בחבורה... 
%break
שעל ידי שמפלפלים ביחד כל אחד מחדד את חברו... כי כן דרך 
הקדושה, שכל שמתחברים שני אורות יחד אז מתרבים יותר.
%S ("אור תורה". ר' יצחק אייזיק חבר)
%break
%letter 6
6. יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים, היות שהדעות והמחשבות 
עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם. לכן כל אחד נכלל מהכוחות 
של השני, וע"י זה יש לכל אחד כוח של כל החברה, 
%break
לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "הצורך לאהבת חברים" 1988)
%break
%letter 7
7. סנהדרין הייתה כחצי גורן עגולה כדי שיהיו רואין זה את זה. 
שעיקר האהבה שיהיו רואין זה את זה, שלא יוכלו כל אחד לסבול כלל 
שלא יראה את חברו. כי כשרואין זה את זה, אזי מקבלין זה מזה 
ומתנוצץ המוח של כל אחד על ידי חברו. 
%break
כי בכל אחד יש נקודה טובה שהיא בחינת צדיק, בחינת משה לגבי 
חברו, ועל כן ע"י ההסתכלות מתנוצץ המוח, ועל כן עיקר החיות הוא 
ע"י השלום והאהבה שבין ישראל שהוא בחינת רואין זה את זה.
%S ("ליקוטי הלכות". הלכות ברכת הודאה)
%break
%letter 8
8. כל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו 
איזה דבר לעבודת השי"ת והאיך למצוא את השי"ת ויהיה נתבטל 
אצלו וכן חבירו אליו וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה 
הכוונה אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, 
%break
ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם ונפתח להם ממילא 
כל הישועות וכל הברכות וכל השפעות טובות ממקור הרחמים.
%S ("מאור ושמש". פרשת ויחי)
%break
%H חשיבות ההשתתפות בישיבת חברים
%break
%letter 9
9. צריך תמיד להשגיח, כשבא לישיבת החברים, אם יש לחברים את 
המטרה, שהוא משתוקק אליה. ולכל אחד מהם יש לו קצת אחיזה 
במטרה זו. והוא חושב, שבטח על ידי התחברות כולם ביחד למטרה 
אחת, אז כל אחד ואחד יהיה לו חלקו, וגם החלקים של כל החברה. 
%break
נמצא על ידי זה, שיהיה לכל אחד מהחברה כוח, כמו כל החברה 
ביחד.
%S (הרב"ש, מאמר 17, "סדר ישיבת התוועדות", 1986)
%break
%letter 10
10. כל אחד ואחד צריך להסתכל בכובד ראש על המטרה של 
ההתוועדות, שזה צריך להביא לידי הרגשה, שלאחר הישיבה של 
החברים, שיש לכל אחד משהו בידו, שהוא כן יכול להשים בתוך 
הכלים שלו. ולא שיהיה בבחינת "ואל כליך לא תיתן". 
%break
וכל אחד צריך לקבל בחשבון, אם הוא לא יושב בהתוועדות עם 
תשומת לב מיוחדת, לא די שהוא מפסיד את עצמו, אלא הוא מקלקל 
את כל החברה.
%break
וזה דומה מה שמובא במדרש (ויקרא רבה, ד') "לשניים, שהיו באים 
בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו ולעשות נקב בספינה. אמר לו 
חבירו, למה אתה קודר. 
%break
אמר לו, מאי איכפת לך, הלוא תחתיי אני קודר, ולא תחתיך. אמר לו, 
שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בספינה".
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)
%break
%letter 11
11. מקודם תחילת הכול כשמתאספים, צריכים לסדר שיבחו של 
החברים, את חשיבותו של כל אחד מהחברים. ובשיעור שמשער את 
גדלות של החברה, בשיעור זה הוא יכול לכבד את החברה. ואחר כך יתפלל. 
%break
היינו, שכל אחד צריך לעשות ביקורת על עצמו, עד כמה הוא נותן 
כוחות עבור החברה. 
%break
ואז, כשרואים, שאין להם כוח לעשות מה שהוא לטובת החברה, אז 
יש מקום לתפילה, שהקב"ה יעזור לו, שייתן לו כוח ורצון לעסוק באהבת הזולת.
%S (הרב"ש. מאמר 17, חלק ב', "סדר ישיבת החברה", 1984)
%break
%letter 12
12. תחילת הישיבה, היינו תחילת הדיבורים, שהוא תחילת פתיחת 
האסיפה, צריכים לדבר בשבח החברה. וכל אחד ואחד צריך להשתדל 
לתת טעם והסבר למעלת וחשיבות שיש בהם. ולא לדבר בשום דבר חוץ משבח החברה.
%break
ועד שיהיה מגולה שִבחה על ידי החברים. אז צריכים לומר, עכשיו 
גמרנו שלב א' מישיבת החברים ולהתחיל בשלב ב'. היינו, שכל אחד 
ואחד יגיד לפי דעתו, מהו המעשים, שאנו יכולים לעשות, מעשים בכדי 
שכל אחד ואחד יהיה בידו לקנות אהבת חברים. 
%break
זאת אומרת, מה כל אחד יכול לעשות, שיקנה בליבו, שיאהב את כל 
אחד ואחד מהחברה. 
%break
ואחר שגומרים את השלב הב', שהוא הצעות, מה לעשות לטובת 
החברה, בא שלב ג', שהוא עניין הוצאות לפועל במעשה, מה 
שהחליטו החברים, מה שיש לעשות.
%S (הרב"ש. מאמר 17, "סדר ישיבת התוועדות", 1986)
%break
%H חשיבות ההשתתפות בסעודה
%break
%letter 13
13. מנהג חסידים ואנשי מעשה להקבץ ולישב בצותא חדא, שבת 
אחים גם יחד, באהבה ואחוה, בסעודת שבת קודש ובפרט בסעודה 
שלישית, לקבל עליהם עול מלכות שמים בזמירות שירות ותשבחות, 
%break
ואל יקל בעיניך דבר זה.
%S ("הנהגות צדיקים")
%break
14כשיושבים במסיבה יחדיו, יסייע כל אחד את החברים, ולא יהא 
"עָנָיו שוטה" בעִדן כזה, כי באלו הזמירות [...] שמשוררים ומרננים 
יחדיו בקול אחד ובלב אחד, אז נתקדש ונתפאר שמו הגדול בכל העולמות.
%S ("שומר אמונים". מאמר צהלי ורני. פרק ט')
%break
%letter 15
15. כך היו נקיי דעת שבירושלים עושין, לא היו נכנסין בסעודה אלא 
אם כן יודעין מי מיסב עמהן.
%S (מסכת סנהדרין, כג', ע"א)
%break
%letter 16
16. צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. וזו 
אכילה ודאית. שהמוחין העליונים הם סעודה ואכילה.
%S ("זוהר לעם". זוהר חדש. "אחרי". מאמר "שלוש הסעודות שבשבת", סעיף 91)
%break
%letter 17
17. אמרו חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת תענית): "אין מסיחין בסעודה", 
כי אז, בשעת סעודה, מאיר הארת הרצון שהוא בחינת הארת 
המקיפים, שהם בחינת "שתיקה", בחינת: "שתוק, כך עלה במחשבה!".
%S ("ליקוטי מוהר"ן". מהדורא בתרא. סימן ז')
%break
%H חשיבות ההשתתפות בכנסים
%break
%letter 18
18. לפי מה שכתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר 
גדול, הכוח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אווירה יותר חזקה 
של גדלות וחשיבות של הקב"ה. 
%break
שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה 
לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, 
שזכה להיכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. 
%break
ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו 
עתה במה לשמש את המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)
%break
%letter 19
19. צריכים לדעת "כי מיעוט רבים שניים". 
%break
זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את 
חשיבות של הבורא, כבר יש להם כוח לקבל התחזקות על גדלות ה' 
בבחינת התעוררות מלמטה, שעל המעשה זו באה אחר כך 
התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת להרגיש את גדלות ה'. 
%break
ולפי מה שכתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר 
גדול, הכוח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אווירה יותר חזקה 
של גדלות וחשיבות של הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)
%break
%letter 20
20. היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מהחבורה, 
%break
ובאוספכם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בשבת אחים, באהבה 
וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאוד לפי שעה מאור החיים.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ג)
%break
%letter 21
21. כשמתאספים קיבוץ אנשים, ורוצים ביחד לעבוד על אהבת 
חברים, מוטל על כל אחד מהחברים לעזור להשני, עד כמה שאפשר.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 22
22. כשהחברים מתאספים במקום אחד, ובטח שההתאספות היא 
לאיזו מטרה, כי כל אחד נותן מזמנו חלק, מה שהיה צריך להשתמש 
עמו לצרכי עצמו, ומוותר על כל עסקים שלו, ובא להשתתף 
בהתועדות, אז הוא רוצה לקנות משהו. 
%break
אם כן צריכים להשתדל, שכל חבר וחבר, שהולך הביתה, צריך לראות 
עם מה הוא בא להתועדות, ומה רכש עכשיו, שהולך הביתה.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)