ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים מ
%book מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה
%break
%H מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה
%break
%letter 1
1. עניין הניגון הוא הממוצע בין הרוחניים והגשמיים, פירוש, כל מה 
שנתפס במח הדמיון, וכל מה שהלב יכול לחשוב ולהרהר, והפה לדבר 
ואוזן לשמוע, המה הפועלים הראשים בלב, 
%break
לכן כל הבחינות הנ"ל גשמיים, ואין ביניהם צורה רוחניית כלל, כי אם 
לא היו גשמיים לא היו מוצאים הרגש בבריה גשמית.
%break
ואין לך הרגש בעולם שלא יהיה משותף עם דמיון, וכיון שהדמיון הוא 
בחינת גשמי, על כן מתגשם עמו ההרגש, 
%break
אבל ההרגשים המתפעלים מהנגינה, אינם מוליכים עמהם 
שום כח ודמיון גשמי, זולת שהמה מתחברים עם ההרגשים, 
שכבר חולפים באותה בריה, מחמת דמיונות והכל נשכח, 
%break
ועתה מחמת חוק הנגינה מתגלים ההרגשים הישנים בלי כל דמיון 
לקודמים להם, על כן יש בהם נעימות, אפילו מהרגשים עצובים. 
%break
והגם שבשעתם, רצה לומר, בשעה שהיו משותפות עם דמיונות 
הקודמים להם, היו עכורות מאד, מכל מקום עכשיו שהמעשים 
נשכחים ונשארים הדמיונות במקומם ומתגלים רק ההרגשים, 
%break
על כן המה מיוחסים יותר לרוחניים ונצחיות, ועל כן יש בהם נעימות 
גדולה ולא עכירות כלל, כי הנצחיות נשארת בסוד הנעימות כידוע.
%S (בעל הסולם. "נעימות השירים והנגינה")
%break
%letter 2
2. השכינה הקדושה היא מלובשת בכל העולם. ואז הקב"ה נקרא 
שהוא הממלא את העולם. 
%break
והעולם נקראת אז בשם "שכינה הקדושה", שהוא המקבלת מהקב"ה. 
ואז נקרא "יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא", כי כמו שהקב"ה הוא המשפיע, 
כן העולם עוסקים עכשיו רק בהשפעה. 
%break
וזה דומה לניגון עצב, כשיש מנגנין, שיודעים לבצע את היסורים, 
שעליהם נבנה הניגון. כי כל הניגונים הם כמו שפה המדברת, שהניגון 
מפרש את הדיבורים, מה שהוא רוצה לדבר בעל פה. 
%break
ואם הניגון מעורר את האנשים ששומעים אותו עד לבכיה, שכל אחד 
ואחד בוכה, מחמת היסורים שהניגון מבטא, אז נקרא זה "ניגון", 
וכולם אוהבים לשמוע אותו.
%break
ובאמת, איך אפשר שאנשים יהנו מיסורים? אלא כיון שהניגון אינו 
מראה את היסורים של ההוה, אלא על העבר, היינו שהיסורים שהיו 
בעבר כבר נמתקו וקבלו את מלואם, לכן אנשים אוהבים לשמוע אותם. 
%break
שזה מראה על המתקת הדינים, שמה שהיה לו יסורים, נמתקו. לכן 
היסורים האלו, הם מתוקים לשמוע אותם. ואז נקרא העולם בשם "שכינה הקדושה".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ'. "שני מצבים")
%break
%letter 3
3. השמחה שיש מהריקוד דומה לניגון עצוב, שהעולם נהנה ממנו, 
שהניגון מביא בציור קיבוץ של יסורים שכבר עבר זמנם, אבל עכשיו 
כבר נהנים מהרווחים שהרווחנו מהיסורים. 
%break
כמו כן הריקוד, יש שמחה מה שעבר אחר כל עליות וירידות, מכל 
מקום נשארו עומדים איתן על מושבם.
%S (הרב"ש. 238. "שמחת חתן וכלה")
%break
%letter 4
4. אמרו חז"ל "אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה", כמו שכתוב 
"ויהי כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, ותהי עליו רוח ה'". 
%break
נמצא, שעיקר הזמן שהאדם זוכה לבחינת השראת השכינה, הוא 
דוקא בזמן השלימות, שדוקא בזמן השלימות, אז הוא הזמן שיכול 
לקבל לבחינת הנשמה שלו.
%S (הרב"ש. מאמר 7 "מתי הם הזמנים של תפלה והודאה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 5
5. הניגון הוא רק מין גילוי הנפש והרגשותיה, ומתגלה בדיבור שמדבר 
האיש אל חברו את מחשבותיו והרגשותיו של צער ושל שמחה ועוד 
יותר בקולו. 
%break
וכמו שאיתא [שמובא] בספרים הקדושים רְאָיָה על זה 
שכאשר תתגבר צערו של האדם ח"ו, אי אפשר לו כבר לדבר רק צועק ובוכה בקולו לבד. 
%break
לכן הניגון שהוא קולות שמחים או מרירים מעורר את הרגשות האדם, 
שבהם ניצוצי ואברי הנפש מתגלים.
%S ("בני מחשבה טובה", ר' קלונימוס קלמיש שפירא)
%break
%letter 6
6. כשתהיה בחברת חסידים בשעה שמנגנים אם בתפילה, בסעודה, 
או באופן אחר, תרנן גם אתה עמהם, לא רק להשמיע קול בחינת 
"נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ" (ירמיהו יב ח) וכו' רק כדי להוציא את נפשך 
ולהעלותה בחינת "ויהי כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן ותהי עליו רוח ה'", 
%break
מן ניגון החופה שמזווג את החתן והכלה וד"ל.
%S ("בני מחשבה טובה", ר' קלונימוס קלמיש שפירא)
%break
%letter 7
7. טוב לאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה 
ניגון, כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאוד.
%S (שיחות הר"ן, רע"ג)
%break
%letter 8
8. כיון שנתגלתה הנקודה של מטה. אז הקב"ה יוצא לטייל עם 
הצדיקים בג"ע [בגן עדן], כי הפתח פתוח, והשכינה הקדושה אומרת 
כל השירות והתשבחות שלה, 
%break
ועל כן כינור של דוד מנגן מאליו, כלומר, בלי חיבור שום דבר, זולת 
החרדה דרוח צפונית וד"ל.
%S (בעל הסולם. אגרת כ"ו)
%break
%letter 9
9. המשכילים יזהירו, הם אותיות ונקודות, זו"ן וישסו"ת. והם מאירים 
מג' בחינות טעמים, עליונים, אמצעיים, תחתונים:
%break
%letter א
א. כזוהר, ניגונים של הטעמים, טעמים עליונים שעל האותיות.
%break
%letter ב
ב. הרקיע, הטעמים המתפשטים והולכים בהתפשטות הנגינה. והם 
טעמים תחתונים שמתחת לאותיות, קומת החסדים להתלבשות 
החכמה. שאז המוחין מתפשטים לתחתונים בכל שלמותם.
%break
%letter ג
ג. ומַצדיקי הרבים, אותם הטעמים המפסיקים, פסיק ומקף, 
המפסיקים הניגון עם נסיעתם, טעמים אמצעיים שבתוך האותיות. 
%break
כי הפסיק והמקף בתוך השורה נמצאים, שזו התכללות ג' הזריעות 
בהם. שמשום כך נשמעת המילה, שהמוחין נשמעים ומושפעים לתחתונים.
%S ("זוהר לעם". בראשית - א'. מאמר "טעמים נקודות ואותיות", סעיף 15)
%break
%H שירה לעתיד לבוא
%break
%letter 10
10. אם הוא רואה, שיש דרך של אמת להגיע להמטרה, אף על פי 
שעוד לא הגיע להשלמות, מכל מקום אם הבטחון של המטרה מאיר 
לו, הוא יכול להנות בהווה, כאילו האור מקיף מאיר לו עכשיו בפנימיות הכלים. 
%break
וכעין זה אמר אאמו"ר זצ"ל על מאמר חז"ל "צדיקים אומרים שירה 
לעתיד לבוא", שהכוונה היא, שהצדיקים יכולים לומר שירה, על מה 
שעתיד לבוא להם אח"כ. 
%break
היינו, שהם מאמינים, שסוף כל סוף הם יזכו לשלימות. על סמך זה 
הם אומרים שירה, אפילו שעדיין לא זכו לשלימות.
%S (הרב"ש. מאמר 24 "ג' זמנים בעבודה" 1985)
%break
%letter 11
11. כשהאדם לא רוצה שום דבר מהמלך, רק הוא רוצה להשפיע 
להמלך. והוא נותן תשומת לב, למה שהוא חושב. אז מאליו באה לו 
השראה עליונה, כפי הכנתו, בעת שהוא עוסק בשירות ותשבחות להמלך.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד" 1987)
%break
%letter 12
12. כתוב (תהילים, פ"ט) "חסדי ה' עולם, אשירה לדור ודור, אודיע 
אמונתך בפי". ויש להבין, מה זה "לעולם אשירה". ואיך אפשר לשיר 
לה', בזמן שהאדם רואה, שהוא מלא חסרונות. ואין לבו שלם עם ה'. 
והוא מרגיש, שהוא מרוחק מה'. 
%break
ולפעמים הוא רוצה אפילו לברוח מהמערכה. איך הוא יכול לומר, 
שזהו חסדי ה', והוא נותן שיר על זה לה'. [...] וזה שכתוב "חסדי ה' 
לעולם אשירה". כלומר, שיש לו מצד אחד שמחה, ונותן שירה על זה. 
ומצד השני הוא רואה, שהוא צריך לעשות תשובה. 
%break
היינו, שהוא צריך לבקש מה', שיקרב אותו, ושיתן לו את הרצון 
להשפיע, שהוא טבע שני.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 13
13. בשביל מה הם צריכים לתת שיר ותודה לה'. וכי הבורא צריך 
לבשר ודם, שיתנו לו תודה. 
%break
והתשובה היא, כי הנבראים צריכים לדעת, כל מה שבידם הוא 
שהבורא נתן להם, בכדי שעל ידי זה יגיעו לאהבת ה'. שע"י אהבת ה' 
הם יהיו תמיד בדביקות ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהי שושנה בין החוחים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 14
14. אלו אנשים שזכו לבחינת אמונה, הנקרא, מלכות, ובחינת ארץ. 
"שירו לאלקים", שהם יתנו שירה עבור זה שהבורא זיכה אותם עם 
בחינת אמונה. וכמו כן מלכות נקראת בשם, אדני. 
%break
וזה שכתוב, "זַמְּרוּ אֲדֹנָי סלה לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, הן יתן בקולו, קול עז".
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהי שושנה בין החוחים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 15
15. מובא בזהר (וילך, ובהסולם אות מ"ז) "אמר רבי אלעזר, עתידים 
הם ישראל לומר שירה ממטה למעלה וממעלה למטה, ולקשור קשר 
של אמונה, שכתוב, אז ישיר ישראל את השירה הזאת. אז שר, לא 
נאמר, אלא, אז ישיר, דהיינו לעתיד". 
%break
נמצא לפי הנ"ל, שהאדם צריך לקבל הארה מבחינת אור מקיף, שהיא 
מבחינת לעתיד לבוא, אחר ההווה. והוא צריך להמשיך אותו לתוך 
ההווה. לכן כל ג' הזמנים, שהם היה - הווה - יהיה, נכללים בהווה.
%S (הרב"ש. מאמר 24 "ג' זמנים בעבודה" 1985)
%break
%H לתת זמירות לה'
%break
%letter 16
16. שִׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָיו. הִתְהַלֲלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח 
לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה.
%S (תהילים ק"ה, ב', ג')
%break
%letter 17
17. בשעה שהשמש יוצא, ביום, אומרים ישראל שירה למטה, והשמש 
למעלה. בשעה שהשמש נוסע בגלגליו, פותח קול נעים ואומר שירה, 
כמ"ש, הודו לה' קִראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו, שירוּ לו זמרו לו. 
וישראל משבחים אל הקב"ה ביום. 
%break
אם לא היו בני העולם אטומי לב וסתומי עיניים, לא היו יכולים לעמוד 
מקול הנעימות של גלגל השמש, כשנוסע ומשבח לפני הקב"ה.
%S ("זוהר לעם". ויקהל. מאמר "שלוש אשמורות", סעיף 25)
%break
%letter 18
18. לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. לדוד מזמור, 
מורה שאמר שירה, ואח"כ שרתה עליו רוח הקודש. אם כתוב, מזמור 
לדוד, מורה, ששורה עליו תחילה רוח הקודש, ואח"כ אמר השירה.
%S ("זוהר לעם". נוח. מאמר "לה' הארץ ומלואה", סעיף 168)
%break
%letter 19
19. צריך לתת תודה לה' שזיכה אותו, בזה שנתן לו מחשבה ורצון על 
דבר מיעוט שבקדושה. היות שהוא רואה, שאין לו יותר מעלות 
וחשיבות משאר אנשים, וה' זיכה אותו בזה. 
%break
לכן מצב כזה גם כן מחייבו לתת תודה לה', כלומר שאז הזמן לתת 
זמירות שירות ותשבחות לה'.
%S (הרב"ש. 146. "יסורים ושמחה")
%break
%letter 20
20. הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו 
הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: 
%break
הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב: הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע 
הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ.
%S (תהילים ק"נ)