ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author לימוד בין החברים
%book ערבות
%break
%H ערבות
%break
%letter 1
1. וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה. כי לא 
נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים 
לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת 
לרעך כמוך" בכל שיעורו. 
%break
דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל 
אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע 
באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו. 
%break
ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל 
אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי 
האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת. 
%break
משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל 
דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל 
שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, 
בעד קיום גופו עצמו, 
%break
כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים 
בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו.
%S (בעל הסולם. "הערבות". אות י"ז)
%break
%letter 2
2. דווקא ע"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבין כאחד, ע"י זה 
דווקא עיקר קיום התורה. 
%break
כי עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה 
לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי 
זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות.
%S ("ליקוטי הלכות". חשן משפט, הלכות עָרֵב)
%break
%letter 3
3. האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חבירו, שלעצמו אין יכול לפעול 
כל כך, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל על חבירו הוא 
נענה מהרה, וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו, ונמצא זה פועל לזה 
חפצו וזה לזה, עד שכולם נענים. 
%break
וזהו שאמרו ישראל ערבים זה לזה פירוש עריבין, לשון מתיקות [...] 
מפני שממתיקין זה לזה בתפלתם שמתפללין, כל אחד בעד חבירו, 
ועל ידי זה הם נענים. 
%break
ועיקר התפלה היא במחשבה מפני שבמחשבה יכול בנקל להתקבל 
תפלתו.
%S ("נועם אלימלך". ליקוטי שושנה)
%break
%letter 4
4. אם שש מאות אלף איש מסתלקים מכל עסקיהם לצרכי עצמם, 
ואין להם שום עסק בחייהם, רק לעמוד על המשמר תמיד, שלא יחסר 
שום צורך לחבריהם. ולא עוד, אלא שיעסקו בזה באהבה עצומה, בכל 
לבבם ונפשם, ככל גדרה של המצוה "ואהבת לרעך כמוך". 
%break
אז ברור בלי שום ספק, שאפס כל צורך מכל יחיד מחברי האומה, 
לדאוג מה בשביל קיומו עצמו. ונעשה משום זה, מופנה גמור משמירת 
קיומו עצמו, ויכול לקיים בנקל את המצוה של "ואהבת לרעך כמוך". 
%break
כי איך יפול לו איזה פחד כרגע על קיומו עצמו, בה בשעה ששש מאות 
אלף איש אוהבים נאמנים, עומדים על המשמר הכן, בהשגחה עצומה, 
שלא יחסר לו כלום מצרכיו.
%break
ולפיכך, אחר שכל חברי האומה הסכימו לדבר, תיכף ניתנה להם 
התורה, כי עתה המה נעשו מוכשרים לקיימה.
%S (בעל הסולם. "מתן תורה". אות ט"ז)
%break
%letter 5
5. ישראל ערבים זה לזה, הן מצד הקיום, והן מצד השלילה.
%break
כי מצד הקיום, דהיינו אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג 
וממלא לכל מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים 
לקיים התורה והמצות בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו, 
כנזכר במאמר "מתן תורה", אות י"ג.
%break
והן מצד השלילה, דהיינו אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים 
הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, הרי הם גורמים לשאר 
האומה, להשאר שקועים בזוהמתם ובשפלותם, מבלי למצוא שום 
מוצא, לצאת מעמידתם המזוהם, כמבואר.
%break
ולכן הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. 
והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. אמר לו חבירו: 
"למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. 
%break
הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך"? אמר לו: "שוטה, הרי שנינו 
נאבדים יחד בהספינה!"
%S (בעל הסולם. "הערבות". אותיות י"ז - י"ח)
%break
%letter 6
6. ורבי אלעזר, בנו של רשב"י, מפליג עוד יותר בדבר הערבות. ולא 
די לו, שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים בדבר 
הערבות.
%S (בעל הסולם. "הערבות". אות י"ט)
%break
%letter 7
7. כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר". ופירשו חז"ל: "כאיש אחד בלב 
אחד". מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, הסתלק את עצמו לגמרי 
מאהבה עצמית, וכל מגמתו היה רק להועיל לחבירו. 
%break
ונמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש 
אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה.
%S (בעל הסולם, "הערבות", אות כ"ג)
%break
%letter 8
8. וזה סוד שהמשיל הזוהר, לשניים שבאו בספינה, והיה אחד קודח 
תחתיו, גער בו חבירו, למה אתה קודח, ואותו שוטה ענה לו, מה 
איכפת לך, הלא תחתי אני קודח, כי באמת מקלקל היחיד יופי כל 
הדמות. 
%break
[...] וזה סוד תפילה בציבור, שאסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על 
עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו. 
%break
[...] כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, 
גורם חורבן לנפשו.
%S (בעל הסולם, "לא עת היאסף המקנה")
%break
%letter 9
9. אי אפשר כלל שהתורה ומצוות יבואו לכלל קיום, אם לא 
בהשתתפות כל האומה. נמצא, שכל אחד נעשה מאליו ערב לחבירו. 
כלומר, שפורקי עול גורמים לשומרי התורה שישארו בזוהמתן, כי לא 
יוכלו להשתלם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתם בלי עזרתם. 
%break
נמצא שאם חלק מהאומה חוטאים, הרי הם גורמים לשאר האומה 
לסבול בגללם. וזה שכתוב במדרש: "ישראל אחד מהן חוטא וכולם 
מרגישים".
%S (בעל הסולם, "אהבת ה' ואהבת הבריות")
%break
%letter 10
10. ישראל ערבים זה לזה, היינו שכלל ישראל הוא בחינת אחת.
%S (הרב"ש, מאמר 209, "עניין חתן וכלה")
%break
%letter 11
11. "אתם ניצבים היום כולכם": מלמד שכנסם להכניסם בברית: 
"כולכם" פירושו, שכולם נכנסו בערבות.
%break
מקשים, מדוע מתחיל ברבים "כולכם", ואחר כך לשון יחיד "כל איש 
ישראל". 
%break
הכוונה, "כולכם", נכנס בכל איש ישראל, היינו שכל איש ישראל יהא 
כלול מכולכם, כמו שכתוב "ויחן העם תחת ההר", כאיש אחד בלב 
אחד.
%S (הרב"ש, מאמר 63, "אתם ניצבים היום - א")
%break
%letter 12
12. ישראל ערבים זה לזה מפני שממש יש בכל אחד חלק אחד 
מחבירו, וכשחוטא האחד פוגם את עצמו ופוגם חלק אשר לחבירו בו. 
נמצא מצד החלק ההוא חבירו ערב עליו. אם כן הם שְׁאֵר זה עם זה. 
%break
ולכך ראוי לאדם להיותו חפץ בטובתו של חבירו, ועינו טובה על טובת 
חבירו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא הוא ממש. ומטעם זה 
נצטווינו "ואהבת לרעך כמוך". וראוי שירצה בכשרות חבירו ולא ידבר 
בגנותו כלל, כדרך שאין הקב"ה רוצה בגנותינו, ולא בצערינו. 
%break
אף הוא לא ירצה בגנות חבירו ולא בצערו ולא בקלקולו. וירע לו ממנו 
כאילו הוא ממש היה שרוי באותו צער חס ושלום או באותה טובה.
%S (הרמ"ק, "הנהגות צדיקים")
%break
%letter 13
13. עיקר שורש הערבות נמשך מבחינת קבלת התורה, שהיו כל 
ישראל ערבים זה לזה. 
%break
וזה מחמת שבשורש נשמות ישראל נחשבים כולם כאחד, כי נמשכים 
ממקור האחדות, ועל כן כל ישראל ערבים זה לזה בקבלת התורה.
%S (רבי נחמן מברסלב, "ליקוטי הלכות")