ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע אורן
%book פרשת ויגש 01.01.25
%break
%H פרשת ויגש
%break
%letter 1
1. ציטוט  מס' 1:
%break
"וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֘ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־
יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה: אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־
לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח: וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֙נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֣יו 
מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ: 
%break
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו: וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹא־
יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת... וְלֹא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף 
לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ 
אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו: 
%break
וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה: וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־
אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף".
%S (בראשית מ"ד, י"ח-כ"ב, מ"ה, א'-ג')
%break
%letter 2
2. ציטוט  מס' 2:
%break
"יש בחינת משיח בן יוסף, ומשיח בן דוד. ושניהם צריכים להתאחד. 
ואז יש בהם השלמות האמיתי".
%S (בעל הסולם, מאמר "בחינת משיח")
%break
%letter 3
3. כתובית  מס' 3:
%break
משיח - כוח שעוזר לתקן את האגו.
%break
משיח בן יוסף - כוח שעוזר בהכנה לתהליך התיקון.
%break
משיח בן דוד -  כוח שעוזר בביצוע התיקון בפועל.
%break
%letter 4
4. ציטוט  מס' 4:
%break
"יוסף ויהודה, כל עוד שלא התקרבו זה לזה, לא היה שלום. כיוון 
שהתקרבו ביחד יוסף ויהודה, אז התרבה השלום בעולם. והתווספה 
שמחה למעלה ולמטה".
%S ("זוהר לעם", פרשת ויגש, סעיף 61)
%break
%letter 5
5. ציטוט  מס' 5 אופציונלי):
%break
"הקירבה שלהם שקרבו יחד, גרמה הרבה טובות לעולם, גרמה שלום 
לכל השבטים. גרמה שלום ביניהם עצמם, בין יהודה ליוסף. גרמה 
ליעקב, שהרוח שלו חזר לתחייה, כמ"ש, ותחי רוח יעקב אביהם. 
%break
וע"כ קִרבת זה בזה הייתה נצרכת בכל הצדדים, למעלה ולמטה".
%S ("זוהר לעם", פרשת ויגש, סעיף 31)
%break
%letter 6
6. ציטוט  מס' 6:
%break
"רבי יהודה פתח ואמר, כי הנה המלכים נועדו (תהלים מ"ח, ה'), זהו 
יהודה ויוסף, כי שניהם היו מלכים... כי כשנגלה הרצון והייחוד, אז 
שני העולמות, זעיר אנפין ונוקבא, מתקשרים יחד ונועדים יחד. 
%break
זה, זעיר אנפין, לפתוח האוצר ולהשפיע, וזה, המלכות, ללקוט ולאסוף 
לתוכה את השפע".
%S (הרב"ש, מאמר "מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים")
%break
%letter 7
7. ציטוט  מס' 7:
%break
"ידוע, שכל העוונות באים על ידי הרצון לקבל לעצמו. היינו, היות שכל 
הנבראים באים מבחינת המלכות, הנקראת "רצון לקבל", שזהו עיקר 
הבריאה...
%break
וכשהאדם עושה תשובה. ומהו התשובה. שהאדם מקבל על עצמו, 
הוא שהאדם אומר, שמהיום והלאה הוא יעשה הכול לשם שמיים ולא 
לתועלת עצמו, היינו שכל המעשים יהיו בעל מנת להשפיע, שזה נקרא 
"השתוות הצורה". 
%break
נמצא, שעל ידי התשובה, הוא גורם שבשורש נשמתו, במלכות, יהיה 
גם רק להשפיע. כדוגמת ז"א שהוא המשפיע, הנקרא בחינת קוב"ה...
%break
וזה שכתוב "כי כשנגלה הרצון והייחוד, אז מתקשרים יחד, ונועדים 
יחד, זה זעיר אנפין לפתוח האוצר ולהשפיע, וזה המלכות, ללקוט 
ולאסוף לתוכה השפע".  ואז כי הנה המלכים נועדו".
%S (הרב"ש, מאמר "מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים")
%break
%letter 8
8. כתובית  מס' 8:
%break
כשאדם פועל לטובת עצמו בלבד, השפע לא יכול לזרום אלינו מלמעלה.
%break
תיקון הלב שלנו לאהבה יוצר חיבור בעולמות עליונים, ומזרים אלינו שפע.
%break
ההתקשרות בין יהודה ויוסף מרמזת לנו על החיבור בעולמות העליונים.
%break
%letter 9
9. ציטוט  מס' 9:
%break
"וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם: וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד 
יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם: 
%break
וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת 
אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם: וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב 
עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת:
%break
וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו 
יִצְחָֽק: וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֣ב ׀ יַעֲקֹ֑ב 
וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי: 
%break
וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל 
אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם: אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית 
יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ".
%S (בראשית מ"ה, כ"ה-כ"ח, מ"ו, א'-ד')
%break
%letter 10
10. כתובית  מס' 10:
%break
"אל תירא מרדה מצרימה" - אל תפחד מהתמודדות עם האגו הגדול שלך.
%break
%letter 11
11. ציטוט  מס' 11:
%break
"ורֶמז רָמז לו יוסף על כל זה בשליחת העגָלות... כמו שכתוב וייתן 
להם יוסף עגלות על פי פרעה... ולמה דרש מפרעה עגלות? הוא 
מטעם שרצה לרמוז לאביו".
%S ("זוהר לעם", פרשת ויגש, סעיפים 117-116)
%break
%letter 12
12. ציטוט  מס' 12:
%break
"וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹמְרָ֣ה אֵלָ֔יו 
אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי: וְהָאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י 
מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ: 
%break
וְהָיָ֕ה כִּֽי־יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־מַּעֲשֵׂיכֶֽם: וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה 
הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ 
בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן".
%S (בראשית מ"ו, ל"א-ל"ד)
%break
%letter 13
13. ציטוט  מס' 13:
%break
""תועבת מצרים כל רועה צאן", שפירושו, מבוזים היו בעיניהם 
הרועים... בזמן שהמצרים היו רק שומעים, שצריכים לעבוד בעל מנת 
להשפיע, הם באים לידי הרגשה, שהם צריכים להשפיל עצמם. 
%break
היינו, שכל הדעת שלהם, שהיא מחייבת, שהאדם צריך לדאוג 
לתועלת עצמו, ומה שאינו יצמח מזה משהו לתועלת עצמו, זה אין הם 
מסוגלים לעשות, 
%break
לכן הגוף, בזמן שהוא נמצא תחת שליטת המצרים, בזמן שהוא שומע 
אפילו רק רמז קל, שצריכים לעשות להשפיע, תיכף הגוף מבזה את 
עבודה זו".
%S (הרב"ש, מאמר "מהו "לחם רע עין" בעבודה")
%break
%letter 14
14. כתובית  מס' 14:
%break
"כי תועבת מצרים כל רועה צאן" - רועי הצאן מסמלים את העבודה בתיקון האגו לאהבה.
%break
לכן המצרים, הרצונות האגואיסטיים שבאדם, שונאים אותם.
%break
%letter 15
15. ציטוט  מס' 15:
%break
"וייגש אליו, הוא התקרבות עולם בעולם. התקרבות של עולם 
התחתון, הנוקבא, נפש, יהודה, לעולם העליון, יסוד דז"א, רוח, יוסף. 
כדי שיהיה הכול אחד. 
%break
משום שיהודה היה מלך ויוסף היה מלך, התקרבו זה לזה, והתאחדו 
זה בזה".
%S ("זוהר לעם", פרשת ויגש, סעיף 22)
%break
%letter 16
16. ציטוט  מס' 16:
%break
"כתוב, ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו, הם כל העומדים 
להיזון ולשתות ממנו, שהיסוד, הנקרא יוסף, לא יכול להתאפק, שלא 
לתת להם השפע שלהם. ולא עמד איש איתו, בהתוודע יוסף אל אחיו. 
איתו, זוהי כנסת ישראל, הנוקבא. 
%break
שלא עמד איש איתה בהתוודע בעת הזיווג, כי זיווג מכונה ידיעה. 
אחיו, אלו הם שאר המרכבות והצבאות, כמ"ש, למען אחיי ורעיי, 
שבשבילם הזדווג עם הנוקבא, לתת להם שִׁפעם. 
%break
ופירוש הכתוב הוא, בהתוודע יוסף, שהזדווג יוסף עם השכינה בשביל 
אחיו. כי, אֶל, הוא בשביל".
%S ("זוהר לעם", פרשת ויגש, סעיף 67)
%break
%letter 17
17. ציטוט  מס' 17:
%break
"ולא יכול יוסף להתאפק, כמ"ש, שיר המעלות אליך נשאתי את עיניי 
היושבִי בשמיים. וכתוב, אשא עיניי אל ההרים. 
%break
אשא עיניי אל ההרים, הוא למעלה, לז"א, כדי להמשיך ברכות 
מלמעלה למטה, אל הנוקבא, מהרים עליונים, שאין הרים אלא אבות, 
שהם חג"ת דז"א, להמשיך מהם ברכות לכנסת ישראל, המתברכת 
מהם. 
%break
אליך נשאתי את עיניי, הוא למטה לנוקבא, לצפות ולחכות לאלו 
הברכות היורדים משם, מז"א, למטה, לנוקבא".
%S ("זוהר לעם", פרשת ויגש, סעיף 69)