ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע אורן
%book פרשת בוא 29.01.25
%break
%H פרשת בא
%break
%letter 1
1. ציטוט מס' 1:
%break
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-
לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ".
%S (שמות י', א')
%break
%letter 2
2. ציטוט מס' 2:
%break
""בוא אל פרעה". וקשה, הלא "לך אל פרעה" היה צריך לומר. ומתרץ 
הזהר... היינו, שנלך ביחד, שגם אני הולך איתך, בכדי שאני אשנה 
הטבע, ואני רוצה, שרק אתה תבקש אותי, שאני אעזור לך לשנות את 
הטבע, ולהפוך אותה מרצון לקבל לרצון להשפיע, 
%break
כמו שאמרו חז"ל (סוכה נ"ב) "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, 
ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר, אינו יכול לו"".
%S (הרב"ש, מאמר "בוא אל פרעה, א'")
%break
%letter 3
3. כתובית מס' 3:
%break
"בוא אל פרעה" - ההתמודדות עם האגו היא רק יחד עם הבורא. האדם מביא את הרצון לשינוי, והבורא את הכוח לשינוי.
%break
%letter 4
4. ציטוט מס' 4:
%break
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי חֹשֶׁךְ, עַל-אֶרֶץ 
מִצְרָיִם; וְיָמֵשׁ, חֹשֶׁךְ. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה 
בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. 
%break
לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי 
יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם".
%S (שמות י', כ"א-כ"ג)
%break
%letter 5
5. כתובית מס' 5:
%break
למצרים חושך - עבור הרצונות שבי, שרוצים רק לקבל לעצמם, נתינה ואהבה זה חושך.
%break
לבני ישראל אור - עבור הרצונות שבי, שרוצים להתפתח רוחנית, נתינה ואהבה זה אור.
%break
%letter 6
6. ציטוט מס' 6:
%break
"חז"ל אמרו על מה שכתוב "הוי המתאוים את יום ה', למה זה לכם 
את יום ה', הוא חושך ולא אור". (עמוס ה'). משל לתרנגול ועטלף, 
שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, 
שאורה שלי היא. ואתה, למה לך אור (סנהדרין צ"ח ע"ב). עד כאן לשונו. 
%break
שהפירוש הוא, היות שאין לעטלף עיניים לראות, אם כן מהו מרוויח 
מאור השמש? אלא להיפך, מי שאין לו עיניים, אור השמש מחשיך לו יותר...
%break
מי שעדיין לא זכה לטבע השני, שיוכל לעבוד את ה' בבחינת השפעה, 
ומצפה שיזכה לבחינה זו, היינו לבחינת השפעה... כשבא יום ה', הוא 
בשמחה נפלאה, שהוא שמח, בזה שיצא מתחת שליטת רצון לקבל לעצמו... 
%break
מה שאין כן מי שעבודתו הוא רק בבחינת קבלה עצמית, הוא להיפוך".
%S (בעל הסולם, מאמר "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה")
%break
%letter 7
7. ציטוט מס' 7:
%break
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה 
הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. 
וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, 
בְּמִצְרָיִם:  כִּי-אֵין בַּיִת, אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת. 
%break
וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי-גַּם-אַתֶּם, גַּם-
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם".
%S (שמות י"ב, כ"ט-ל"א)
%break
%letter 8
8. ציטוט מס' 8:
%break
"הקב"ה לא הוציא ישראל ממצרים בעל כורחו של פרעה, אלא שציווה 
אליו, שלח את עמי ויעבדוני, דווקא בהסכמתו.
%break
וכן היה באמת אחר מכת בכורות, כמ"ש, וַיָקָם פרעה לילה, ויאמר 
קומו צאו מתוך עמי, ולכו עִבדוּ את ה' כְּדַבֶּרְכֶם. מטעם שאין הכלים 
והניצוצין האלו נמסרים מהמצרים לישראל, אלא מדעתם ומרצונם. 
%break
וע"כ היה צריך פרעה לקום לילה ולומר לישראל מדעתו ומרצונו, קומו 
צאו מתוך עמי, שבדיבורים הללו מסר להם הכלים מדעתו ומרצונו".
%S ("זוהר לעם", פרשת לך לך, סעיף 117)
%break
%letter 9
9. כתובית מס' 9:
%break
מכת בכורות - הבירור הסופי של הצורך להתנתק מראיית העולם דרך האגו ולעבור לחיים מתוך אהבה.
%break
%letter 10
10. ציטוט מס' 10:
%break
"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת 
שָׁנָה. וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם 
הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת יְהוָה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. 
%break
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה 
לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם".
%S (שמות י"ב, מ'-מ"ב)
%break
%letter 11
11. כתובית מס' 11:
%break
יציאת מצרים - לידה לעולם הרוחני, גילוי של מציאות הפוכה שמתנהלת לפי חוקי השפעה ואהבה לזולת.
%break
%letter 12
12. ציטוט מס' 12:
%break
"וזה נקרא בעבודה "יציאת מצרים"... שיש לפרש, שהוציא אותם 
משליטת הרצון לקבל לעצמו ונתן להם את הרצון להשפיע".
%S (הרב"ש, מאמר "מהו אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא, בעבודה")
%break
%letter 13
13. ציטוט מס' 13:
%break
"כשנולד "אדם", פירושו, שבאות מחשבות ורצונות במוחו וליבו 
שצריכים להיות אדם, ואדם נקרא, שרוצה ללכת בדרך של ירא ה', 
%break
זאת אומרת שכל עשיות יהיו לשם שמיים בעל מנת להשפיע ולא 
לתועלת עצמו... והתחלה נקראת "הולדה"".
%S (הרב"ש, מאמר "ההבדל בין עבודת הכלל והפרט")
%break
%letter 14
14. ציטוט מס' 14:
%break
"נתגלה לו דבר חדש. שזה שהוא משתמש עתה עם כלי קבלה, הוא 
מפסיד חיים וטוב ועונג לעצמו. ואם הוא ישתמש עם כלי השפעה 
לטובת הזולת, הוא מקבל טוב ועונג אמיתי לעצמו. ורק על ידי הכלים 
דהשפעה, הוא מרוויח לעצמו טוב ועונג. 
%break
מה שאין כן בכלים דקבלה, הוא מפסיד טוב ועונג. וסוד הזה נתגלה לו 
עכשיו על ידי מאור התורה. ובזה יכולים לפרש מה שאמרו חז"ל 
"עולם הפוך ראיתי. עליונים למטה, ותחתונים למעלה"".
%S (הרב"ש, מאמר "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'")
%break
%letter 15
15. ציטוט מס' 15:
%break
"יציאת מצרים הייתה מאורע כזה, שרק לפי מראית העין הגסה 
נחשבת היא לדבר שהיה איזה פעם ועבר, ונשאר בתור זיכרון אדיר 
בתולדות ישראל, ובתולדה הכללית של האנושיות כולה. 
%break
אבל באמת על ידי הכרה תוכית אנו באים לידי ידיעה, כי עצם פעולת 
יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל".
%S (הראי"ה קוק)
%break
%letter 16
16. ציטוט מס' 16:
%break
"ויאמר ה' אל משה, בוא אל פרעה. הלוא, לך אל פרעה, היה צריך 
לומר? אלא שהכניס את משה חדרים לִפְנים מחדרים אל תנין חזק 
אחד עליון, שכמה מדרגות משתלשלות ויורדות ממנו. והוא התַנים הגדול".
%S ("זוהר לעם", פרשת בוא, סעיף 36)
%break
%letter 17
17. ציטוט מס' 17:
%break
"ומשה ירא מפניו, ולא קרב, אלא לאלו היאורים, המדרגות שלו. אבל 
לתנים עצמו היה ירא ולא קרב, משום שראה אותו משתרש בשורשים עליונים".
%S ("זוהר לעם", פרשת בוא, סעיף 37)
%break
%letter 18
18. ציטוט מס' 18:
%break
"כיוון שראה הקב"ה שמשה ירא, ושליחים ממונים אחרים למעלה לא 
יכלו להתקרב אליו, אמר הקב"ה, הנני עליך פרעה מלך מצרים, 
התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. שהקב"ה היה צריך לערוך עימו 
מלחמה. ולא אחר, כמ"ש, אני ה', אני ולא שליח. 
%break
והתבאר סוד החכמה של התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו, לאלו 
יושבי על מִדִין, היודעים בסוד אדונם".
%S ("זוהר לעם", פרשת בוא, סעיף 38)