ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author לימוד בין החברים
%book מקור ודברי רב מתוך שיעור 29.03.25
%break
%H שיעור צוהריים - לימוד בין חברים 29.3.2025
%break
%H דוגמה אישית כבסיס לעבודה משותפת
%break
%letter 1
1. כתוב: "ברוב עם הדרת מלך". כי ערך הרוממות בא מן הסביבה 
בב' תנאים: א. במדת ההערכה של הסביבה. ב. במדת גדלה של 
הסביבה, וע"כ ברוב עם הדרת מלך.
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 2
2. בעת שהוא מסתכל על החברה, והוא רואה בתוך הדעת, איך 
שכולם עובדים לשם שמיים, אז גם הגוף שלו גם כן נותן לו לעבוד 
לשם שמיים. והסיבה שהגוף עוזר לו לעבוד לשם שמיים, היא כנ"ל, 
היינו שאין הגוף מוכן לסבול שפלות. 
%break
אלא כל גוף הוא בעל גאווה, ואינו מוכן להשלים עם המציאות, שחבירו 
יהיה יותר גדול ממנו. נמצא לפי זה, שבזמן שהוא רואה, שהחברים 
עומדים במעלה יותר גבוהה ממנו, זה גורם להתעלות בכל המובנים.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "עניין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 3
3. אם הוא, אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין 
אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן 
בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, 
%break
אף על פי שהוא, מכוח תכונתו עצמו, אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכוח התגברות. 
אלא לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". צ"ט. "רשע או צדיק לא קאמר")
%break
%letter 4
4. צריך שידמה לו שחברו עובד את השי"ת יותר ויותר ממנו, [...] 
"וקנאת סופרים תרבה חכמה" ויתחזק על ידי זה בעבודת ה' יותר ויותר. 
%break
וזהו "כל אחד נכווה מחופתו של חברו", פירוש לשון התלהבות, על ידי 
שיראה שחופתו של חברו גדולה משלו, תבער בו אש ויתלהב נפשו 
לעבודת הבורא ית' יותר וישיג השגות אלוקות יותר. 
%S ("מאור ושמש". פרשת יתרו)
%break
%letter 5
5. המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא 
ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, 
הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו 
סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. 
%break
וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר". 
%S (בעל הסולם. "מאמר החירות")
%break
%letter 6
6. כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, 
ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר 
לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא 
להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. 
%break
מה שאין כן עכשיו החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג 
ע"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע 
לשלימות. 
%break
וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש 
אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש 
אין ואפס. 
%break
והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל להכניס מצב 
של עידוד וקיום אויר חדש בהחברה.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 7
7. אמרו חז"ל "קנאת סופרים תרבה חכמה". היינו, בזמן שכל 
החברים מסתכלים על החברה, שהם נמצאים ברמה גבוהה, הן מצד 
המחשבה, והן מצד המעשים, אז מצד הטבע הוא, 
%break
שכל אחד ואחד מוכרח לעלות מדרגתו לדרגה יותר גבוהה, ממה שיש 
לו מצד תכונת גופו.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "עניין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 8
8. כשמתאספים קיבוץ אנשים, ורוצים ביחד לעבוד על אהבת חברים, 
מוטל על כל אחד מהחברים לעזור להשני, עד כמה שאפשר. ובזה יש 
הרבה הבחנות, היות שלא כל אחד דומה לשני. כלומר, מה שחסר 
לזה, אינו חסר להשני. 
%break
אולם עם דבר אחד כולם שווים, שכל אחד ואחד מהחברים נצרך 
למצב רוח טוב. זאת אומרת, זה שאין להחברים מצב רוח, אין כולם 
שווים באותו חיסרון, אלא כל אחד יש לו סיבה אחרת, שגורמת לו, 
שלא יהיה בשמחה. 
%break
אי לזאת, מוטל על כל אחד, שיחשבו עם מה הוא יכול לעשות מצב 
רוח טוב להשני.
%S (הרב"ש מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 9
9. מי שהולך לשמחת חברו, אינו עושה חשבון עם עצמו, אם יש לו 
מצב רוח או לא, אלא צריכים להשתתף בשמחת חברו, ואסור 
להראות לחבירו פנים זועפות, אלא פנים שוחקות. 
%break
כמו כן כאן, שהחיבור של החברים צריך להיות, שכל אחד ירצה 
לשמח את חברו, ודווקא בדברים גשמיים, כי דווקא זה עניין "קנה לך חבר".
%S (הרב"ש. אגרת ל"ז)
%break
%letter 10
10. עיקר ושורש עבודת ה', היא אהבת חברים, ועל ידה יוכל אדם 
לבוא לעבודת ה' האמיתית, בראותו כי חבריו, המה שואפים ומתאווים 
לעבוד ה' בתורה ובתפילה, 
%break
אז ילהיב לבבו גם הוא להתאחד אתם, וכל מעשי חבריו יהיו גדולים 
בעיניו ממעשי עצמו. 
%S ("מאור ושמש". רמזי שיר השירים)
%break
%letter 11
11. בדרך דוגמא, שיש מציאות, שאין אדם רוצה לקום ללמוד לפנות 
בוקר. אז הבורא מסתיר עצמו בלבוש של חברים, והוא קם מהמיטה, 
אף על פי שהוא עייף, היות שבאה לו מחשבה במוחו, שאומרת, שלא 
יפה בפני החברים, שכולם באים ללמוד, והוא לא. 
%break
אז כולם יסתכלו עליו, על שפלותו. לכן הוא קם והולך לבית הכנסת 
ולומד. נמצא, שמטעם מצות ה' אין לו כח לקום מהמיטה. 
%break
לכן אין הבורא מחייב אותו, שילך לבית הכנסת, כי מסיבה זו הוא היה 
שוכב במיטה. אבל החברים כן מחייבים אותו.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "מהו שתורה נקראת קו אמצעי בעבודה - ב" 1990)
%break
%letter 12
12. האדם רואה את הפנים של בני אדם. אבל האדם צריך להאמין, 
שאחרי הפנים של בני אדם, עומד שם הבורא ועושה הפעולות האלו. 
היינו, שמבחינת אחורי בן אדם עומד הבורא, וכופה אותו לעשות את 
המעשים, מה שהבורא רוצה. 
%break
נמצא, שהבורא פועל הכל, אלא שהאדם מחשיב, מה שהוא רואה, 
ולא מה שהוא צריך להאמין.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "מהו שתורה נקראת קו אמצעי בעבודה - ב" 1990)
%break
%letter 13
13. צריך להיות אמצעי בין אמת לשקר, שיהיה קרש קפיצה מהשקר 
להאמת. והאמצעי בין אמת לשקר הוא שקר באמת. היינו, שיש שקר, 
אבל אין הוא באמת שקר, כי הוא חושב על שקר שהוא אמת. זאת 
אומרת, שהוא הולך בדרך השקר, והוא חושב שהוא אמת. 
%break
נמצא, שאין זה שקר אמיתי. מה שאין כן אם הוא יודע, שהוא הולך 
באמת בשקר, אם כן הוא הולך בדרך האמת, שיודע, שבאמת הוא 
שקר, אז יש לו קרש קפיצה. 
%break
כי רק אז הוא יכול לכנס לאמת אמיתי, היינו מאמת של שקר לאמת 
של אמת.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "היתכן שירד משמים דבר שלילי" 1984)
%break
%letter 14
14. כשאדם צריך להתבטל כלפי חברו, אינו נקרא ביטול באמת, אלא 
בשני אופנים, היינו במחשבה ובמעשה.שלאו דווקא המעשה, אלא גם 
הדעת שלו צריך לבטל ולומר, שהדעת של חברו היא יותר חשוב 
מדעתו עצמו, אחרת, לזו (לא) נקרא ביטול. 
%break
שמה שמבחינת מעשה מראה לחבירו בחינת התבטלות, זהו רק 
בחינת חנופה. היינו שמבחינת חיצוניות הוא מראה שחברו הוא יותר 
חשוב, אבל בתוך תוכה הוא יודע שחברו אינו מגיע לקרסוליו.
%S (הרב''ש. 824. "פנימיות וחיצוניות")
%break
%letter 15
15. בכדי שיהיה להאדם כחות דהשפעה, לטבע שני אנו צריכים, 
שיהא באדם הכח להגיע להשתוות הצורה. היינו, כמו שהבורא הוא 
המשפיע ולא לקבל כלום, דאינו חס ושלום בעל חסרון.  כלומר, שגם 
מה שהוא משפיע, אין זה מטעם חסרון. 
%break
היינו, שאם אין לו חס ושלום למי להשפיע, מורגש דבר זה אצלו 
לחסרון. אלא שאנו צריכים להבין זה כמו שחוק. כלומר, שאין זה 
שהוא רצה להשפיע הוא דבר הצריך לו, אלא הכל כמו משחק.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ט"ז. "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה")
%break
%letter 16
16. בשעה שאדם רואה, איך הסביבה שלו, מקלים ראש בעבודתו 
ית', ואינם מעריכים רוממותו כראוי - אין האחד יכול להתגבר על 
הסביבה, וגם הוא אינו יכול להשיג רוממותו ית', אלא שמֵקל ראשו 
בעת עבודתו כמוהם. 
%break
וכיוון שאין לו הבסיס של השגת רוממותו ית', מובן מאליו, שלא יוכל 
לעבוד להשפיע נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו. כי אין לו חומר דלק 
ליגיעה. ו"לא יגעת ומצאת, אל תאמין". 
%break
ואין לו שום עצה, אלא או לעבוד לתועלת עצמו, או שלא לעבוד כלום. 
כי השפעת נ"ר ליוצרו, לא ישמש לו, כמו קבלה ממש.
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 17
17. צריכים לדעת "כי מיעוט רבים שנים". זאת אומרת, אם שני 
חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, 
כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת אתערותא 
דלתתא, 
%break
שעל המעשה זו באה אח"כ התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת 
להרגיש את גדלות ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התועדות" 1986)
%break
%letter 18
18. אין לאדם מה לעשות, בכדי להגיע לתכלית, אלא שירכז את כל 
עבודתו על נקודה אחת, שהיא, שיוכל לעסוק את כל שעת הפנאי שלו 
רק לשם שמיים. 
%break
וזה פירוש "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", שהכוונה, הכול נותן 
הקב"ה.
%S (הרב"ש. 557. "עניין אור חוזר")
%break
%letter 19
19. אנו רוצים לזכות, להרגיש בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שאנחנו 
משמשים למלך גדול וחשוב, ושתהיה בנו בזה אהבת ה', מזה שאנו 
מרגישים את רוממותו יתברך. 
%break
אבל כל הנאה שלנו תהיה מזה, שאנחנו משמשים את הבורא, זה 
יהיה השכר שלנו, ולא שהוא יתן לנו איזו תמורה עבור העבודה. 
%break
אלא שנרגיש, כי העבודה בעצמה היא השכר, ואין שום שכר יותר 
גדול בעולם, מזה שזוכים לשמש את הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו "לחם רע עין" בעבודה" 1989)
%break
%letter 20
20. כתוב "אלקים עשה שיראו מלפניו". שכל מצב הרע שאנו 
מרגישים, הוא רק בכדי שהאדם לא ישאר במצב שבו נמצא. 
%break
היינו אם האדם לא יתעלה במעלות של גדלות ה', אז אין ביכולתו 
להתגבר, ורק בזמן שהאדם מרגיש גדלות ה', אז לבו נכנע. וזה נקרא 
שהוא צריך לעלות במעלות יראת ה'.
%break
נמצא שהשאלות האלו גורמות, שהאדם יהיה נצרך לה' יתברך, 
שיפתח לו את לבו ועיניו, לזכות לגדלות ה', אחרת מספיק לו היראת 
שמים מה שיש לו מצד החינוך. 
%break
מה שאין כן כשבאה לו כל פעם שאלת רשע, לא מספיק לו, אלא צריך 
כל פעם להתעלות במעלות גדלות ה'.
%S (הרב"ש. 31. "מה אהבתי תורתך")
%break
%letter 21
21. העיקר הוא התפילה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור 
לו ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, 
כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. 
%break
ובאיזו שמחה הייתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שייתן 
לו את הכוח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף.
%break
כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק 
הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי 
שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא 
יעבוד בשמחה. 
%break
אלא הוא רוצה, שה' ייתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה 
חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "הנרות הללו קודש הם" 1991)
%break
%letter 22
22. צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה 
לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את 
כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב. 
%break
והגם כשהוא מסתכל בתוך הדעת, הוא רואה להיפך, מכל מקום הוא 
צריך לעבוד למעלה מהדעת, ושיהיה דומה בעיניו, כאילו זה נמצא 
כבר בהרגשה באברים, שכך הוא באמת, שהקב"ה מנהיג את העולם 
בבחינת טוב ומטיב.
%break
וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה 
מזה שיש התקרבות לה', ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב 
ומטיב, ומרגיש עצמו שיש לו הכח לומר לה' "אתה בחרתנו מכל 
העמים, אהבת אותנו ורצית בנו", מסיבת שיש לו על מה לתת תודה להבורא. 
%break
ולפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של 
הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)
%break
%letter 23
23. יש לזכור, שעד כמה שהחברים יכולים להעריך את חשיבות 
וגדלות ה', מכל מקום, צריכים עוד ללכת למעלה מהדעת. כלומר, 
שהבורא יותר גבוה ממה שהאדם יכול לצייר גדלות ה' בתוך השכל. 
%break
ולומר, שאנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, שהוא מנהיג את העולם 
בהנהגה של טוב ומטיב. שאם האדם מאמין, שהבורא רוצה אך ורק 
לטובת האדם, זה מביא להאדם, שיאהב את ה'. עד שיזכה לבחינת 
"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך". 
%break
ואת זה האדם צריך לקבל מהחברים.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 24
24. עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה, כמו 
שאמרו חז"ל על "בהעלותך את הנרות", ועל ידי זה תזכה לעורר את 
אהבת המקום ברוך הוא עלינו.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ד)
%break
%H דברי הרב - ערוכים - מתוך שיעור הקבלה היומ 
%break
%letter 25
25. שאלה: מהי דוגמה אישית באופן מעשי?
%break
דוגמה אישית כלפי חברים לא נעשית בדיבורים, על האדם להראות 
לחבריו שהוא דלוק על המטרה, שהוא מוכן להשקיע בה, לאהוב 
אותה, ולהגיע לאהבה ולחיבור בין החברים, בין הנשמות. 
%break
שהוא רוצה לחזור למערכת "אדם הראשון" המתוקנת, מפני שזהו 
הבית שלו.
%S (מתוך שיעור הקבלה היומי,  10.7.2007)
%break
%letter 26
26. מה בכל זאת ניתן לעשות מלבד לתת דוגמה אישית?
%break
אם אתם לא מבינים שעל ידי דוגמה מכל אחד ואחד העשירייה 
משתפרת ויכולה להתקרב לבורא, אז אתם בכלל לא זזים מהמקום. 
%break
אתם צריכים להיות אחראים ולחשוב איך תשפיעו לחברים ואיך מתוך 
זה החברה תתקדם.
%S (מתוך שיעור הקבלה היומי, 20.7.2024)
%break
%letter 28
28. איך דוגמא אישית מביאה אותי בסוף לתפילה?
%break
זה קורה על ידי הגדלת החיסרון. ככל שחושבים יותר אז משפיעים 
יותר על הבורא.
%S (מתוך שיעור הקבלה היומי, 20.7.2024)
%break
%letter 29
29. "על מנת להשתחרר מדעת הרוב". הקבוצה, חברי הקבוצה, הם 
"הכופים את דעתם על הכלל," על "האנשים שרוצים להגיע לתכונת 
ההשפעה" הם "חייבים להתחבר ביניהם, כך שכל אחד יתן דוגמא 
אישית והתפעלות לחבריו, שימסור את עצמו לקבוצה,". 
%break
שיראה את זה לכל האחרים, שכך כולם יראו שהוא עושה את זה. ולא 
בשקט יעשה את העבודה הרוחנית שלו, בצניעות, ההיפך צריך 
להיות. "וירכוש על ידי אהבת חברים את האהבה לבורא." 
%break
במידה שכל אחד מאיתנו עוזב את עצמו ונותן את כל הכוחות שלו, 
את הכול להצלחה משותפת באמצע הקבוצה, במרכז הקבוצה, שם 
את כל הכוחות, המטרות, הכול שם, לפי זה שכולם מתחברים בתוך 
הצלחת הזאת, 
%break
המאור המחזיר למוטב משפיע עליו, ואז אנחנו רואים במרכז את 
דמות הבורא.
%S (הרב לייטמן, 13.11.2015)
%break
%letter 30
30. איך אני נותן דוגמא אישית?
%break
קודם כל על ידי זה שאנחנו נמצאים בעשיריות, ואני פועל דרך 
העשירייה שלי אני מעורר אותם ומעורר את כל יתר העשיריות, כי 
הכול זו מערכת אחת. 
%break
זה שאנחנו לא מגלים אותה בצורה כזאת, זה לא אומר שאנחנו לא 
נמצאים בה, אנחנו נמצאים בכל הדברים האלה, רק כלפינו הקשרים 
האלה נעלמו וזה נקרא "חטא עץ הדעת", חטא אדם הראשון. 
%break
אבל לא שאנחנו באמת נחתכים זה מזה, אלא זה רק כלפי התפיסה 
שלנו. הכול זה כלפי האדם המשיג, אדם שנמצא בעולם שלנו.
%S (מתוך שיעור הקבלה היומי, 18.5.2021)