ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע אורן
%book פרשת ויקרא 02.04.25
%break
%H פרשת ויקרא
%break
%letter 1
1. ציטוט מס' 1:
%break
"וַיִּקְרָא, אֶל מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי 
יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה, 
מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת קָרְבַּנְכֶם".
%S (ויקרא א', א'-ב')
%break
%letter 2
2. ציטוט מס' 2:
%break
""אדם כי יקריב מכם קורבן לה'". עניין הקורבנות מרמז לנו, שהאדם 
צריך לקרב את עצמו לה', שקורבן הוא מלשון התקרבות, כמו שכתוב, 
"ולדבקה בו", שעניינו הוא, "הידבק במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום". 
%break
מה שאין כן כשאדם עוסק כל היום רק לטובת עצמו, מזה הוא מתרחק 
מה' וממילא מי שמרוחק מהשני, אינו יכול לקבל ממנו כלום".
%S (הרב"ש, מאמר "תומכי תורה")
%break
%letter 3
3. כתובית מס' 3:
%break
הקרבת קורבנות - פעולת התקרבות לבורא, לתכונת ההשפעה 
והאהבה, על ידי קירוב התכונות שלי לתכונותיו.
%break
%letter 4
4. ציטוט מס' 4:
%break
"וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל; וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל 
מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ. וְנוֹדְעָה, הַחַטָּאת, אֲשֶׁר חָטְאוּ, 
עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר, לְחַטָּאת, וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד".
%S (ויקרא ד', י"ג- י"ד)
%break
%letter 5
5. ציטוט מס' 5:
%break
"בעבודה עיקר הרע והחטא הוא הרצון לקבל, שרק הוא הגורם 
מלקבל את הטוב, מה שה' רוצה לתת להנבראים, ושלא יכולים לזכות לדביקות ה'. 
%break
וכפי שלומדים, שאור הנשמה המתחלק לה' בחינות, הנקראות 
נרנח"י, אינם מתלבשים בהאדם, אלא בכלים דהשפעה".
%S (הרב"ש, מאמר "מהו היסוד שהקדושה נבנית עליו")
%break
%letter 6
6. כתובית מס' 6:
%break
טבעו האגואיסטי של הנברא מוגדר כעיקר החטא, מפני שהוא לא מאפשר לקבל את הטוב מהבורא.
%break
%letter 7
7. ציטוט מס' 7:
%break
"אם רק רוצים לקבל בעל מנת לקבל, כבר נקרא "חטא" בסדר עבודה. 
משום שעל ידי רצון הזה נעשה האדם יותר מרוחק מה', ולהאדם 
נעשה יותר קשה, שיהיה ביכולתו לעשות תשובה, הנקראת "לשוב 
להשורש", שהוא המשפיע. והאדם צריך לחזור למקורו. 
%break
היות שעל ידי שינוי צורה, הוא נתרחק מהשורש, שעניינו להשפיע. 
לכן כשהאדם עושה מעשים, ואינו מכוון אותם, שיהיו בעל מנת 
להשפיע, אלא להיפך, שכל כוונתו היא רק לקבל לעצמו, יותר מרוחק. וזהו החטא שלו".
%S (הרב"ש, מאמר "מהו היסוד שהקדושה נבנית עליו")
%break
%letter 8
8. אופציה: ציטוט מס' 8:
%break
"ידוע, שעיקר כל החטאים באים מסיבת הרצון לקבל... ומכאן 
נמשכים כל החטאים, בזה שרוצים לקבל רק בעל מנת לקבל. זאת 
אומרת, שהאדם נברא מצד הטבע עם אהבה עצמית, שפירושו, שאינו 
דואג דבר אלא לתועלת עצמו.
%break
זאת אומרת שכל התיקונים שאנו צריכים להתייגע בתורה ומצוות 
אינם יותר, אלא לתקן הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע, 
%break
ואז נזכה לבחינת "דביקות", ואז נוכל להשיג את מטרת הבריאה, 
שהיא "להיטיב לנבראיו".
%break
שצריכים לדעת שאין שום חטא שלא יהא נמשך מהרצון לקבל 
השורשי, כידוע שזהו שורש כל הנבראים".
%S (הרב"ש, מאמר "והיה כי יחטא ואשם")
%break
%letter 9
9. ציטוט מס' 9:
%break
"וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ; וְעָרְכוּ עֵצִים, עַל הָאֵשׁ. וְעָרְכוּ, 
בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֵת הַנְּתָחִים, אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר עַל הָעֵצִים 
אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ. 
%break
וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו, יִרְחַץ בַּמָּיִם; וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה אִשֵּׁה 
רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיהוָה".
%S (ויקרא א', ז'-ט')
%break
%letter 10
10. כתובית מס' 10:
%break
הכוהן הוא דרגה פנימית באדם שקרובה יותר לתכונת ההשפעה 
והאהבה.
%break
רק בעזרת הכוהן שבו, האדם מסוגל להבחין אילו רצונות אפשר כבר 
לכוון לתהליך התיקון.
%break
%letter 11
11. כתובית מס' 11:
%break
סוגי הקורבנות מהדומם, מהצומח ומהחי הם שכבות שונות ברצונות 
האגואיסטיים שבאדם.
%break
%letter 12
12. ציטוט מס' 12:
%break
"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ: בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֺת 
יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם. אוֹ הוֹדַע אֵלָיו, חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא 
וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים, תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא".
%S (ויקרא ד', כ"ז-כ"ח)
%break
%letter 13
13. ציטוט מס' 13:
%break
""או הודע אליו חטאתו"... ומצד עצמו אין האדם מסוגל לראות את 
הרע שבו. כי אדם קרוב אצל עצמו, והוא משוחד, ו"השוחד יעוור עיני 
חכמים" כתיב. ועיוור אינו רואה. לכן אין האדם מסוגל לראות את הרע 
שבו מעצמו. 
%break
אלא מלמעלה מודיעין לו... כי הכרת הרע זוהי ידיעה מלמעלה".
%S (הרב"ש, מאמר "מהו ההיכר בין עובד אלוקים ללא עבדו")
%break
%letter 14
14. כתובית מס' 14:
%break
"הודע אליו חטאתו" - הכרת הרע שבטבע שלו, שמונע מהאדם להגיע 
אל הטוב, מגיעה מלמעלה.
%break
%letter 15
15. ציטוט מס' 15:
%break
"כתוב בזוהר הקדוש על פסוק "או הודע אליו חטאתו". פירש, 
שהקב"ה הודיע לו שחטא. כלומר, שהודיע לו מן השמיים, שהוא 
חטא. זאת אומרת, הכרת הרע זהו גילוי מלמעלה. 
%break
לכן הוא שש ושמח על זה שהקב"ה מטפל עימו, ומדריכו, ומראה לו 
את מצבו האמיתי. ומזה הוא מקבל שלימות. 
%break
כלומר מזה שזכה לגילוי האמת מיד הקב"ה, שבחינה זו שהוא מקבל 
שלימות, היינו שאומר, שהקב"ה מקרב אותו ומראה לו את האמת".
%S (הרב"ש, מאמר "מתי הם הזמנים של תפילה והודאה, בעבודה")
%break
%letter 16
16. כתובית מס' 16:
%break
גילוי הרע הוא דבר משמח, כי הוא מעיד על כך שהבורא מקרב את 
האדם אליו.
%break
%letter 17
17. ציטוט מס' 17:
%break
"וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל 
מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח".
%S (ויקרא ב', י"ג)
%break
%letter 18
18. ציטוט מס' 18:
%break
"על כל קורבנך תקריב מלח", היינו, שכל קרבות בעבודת השם ית' 
צריך להיות על "ברית מלך"".
%S (בעל הסולם, מאמר "על כל קורבנך תקריב מלח")
%break
%letter 19
19. כתובית מס' 19:
%break
"על כל קורבנך תקריב מלח" - הבעת רצון שההתקרבות שלך לאהבה 
ונתינה תהיה לנצחיות.
%break
%letter 20
20. ציטוט מס' 20:
%break
"השם ית' דן את האדם "באשר הוא שם". דהיינו, שאם האדם מקבל 
על עצמו עול מלכות שמיים לנצחיות, תיכף על זה שורה הארה 
עליונה, שהיא גם כן בחינת נצחיות. 
%break
ואפילו שגלוי וידוע לפניו, שתכף יפול האדם ממדרגתו, מכל מקום דן 
אותו "באשר הוא שם". 
%break
היינו, אם אדם החליט עכשיו בדעתו, שמקבל עליו עול מלכות שמיים 
לנצחיות, נבחן זה לשלמות".
%S (בעל הסולם, מאמר "השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים")
%break
%letter 21
21. כתובית מס' 21:
%break
ברית מלח - כשאדם מחליט שהוא חי כדי להתקרב לתכונת הבורא, 
תכונת האהבה, תכף שורה על זה הארה עליונה.
%break
%letter 22
22. ציטוט מס' 22:
%break
"הנה מה טוב ומה נעים שבֶת אחים גם יחד. אשרי הם ישראל, שלא 
נתן אותם הקב"ה לשר או לשליח, אלא ישראל אחוזים בו, והוא אחוז 
בהם. ומאהבתם, קרא אותם הקב"ה, עבדים. 
%break
כמ"ש, כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם. אח"כ קרא אותם בנים, 
כמ"ש, בנים אתם לה' אלוקיכם. אח"כ קרא אותם אחים, כמ"ש, אחיי 
ורעיי. 
%break
ומשום שקרא אותם אחים, רצה לשים שכינתו בהם ולא יסור מהם. אז 
כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".
%S ("זוהר לעם", פרשת ויקרא, סעיף 99)
%break
%letter 23
23. ציטוט מס' 23:
%break
"באותו יום שהשתכלל בית המשכן, הקב"ה הקדים ושׁרה בו. מיד, 
כמ"ש, ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור. וידבר ה' 
אליו, שהודיע לו, שעתידים ישראל לחטוא לפניו, ושימושכן אוהל מועד 
הזה בחטאיהם, ולא יתקיים בידיהם. 
%break
כמ"ש, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור. אמר לו, שעתיד להיות 
ממושכן בחטאיהם של ישראל, ולא יתקיים בקיומו. 
%break
אבל הרפואה לזה היא, כמ"ש, אדם כי יקריב מִכם קורבן לה'. הרי לך 
קורבנות, המגנים על הכול".
%S ("זוהר לעם", פרשת ויקרא, סעיף 50)
%break
%letter 24
24. ציטוט מס' 24:
%break
"קורבן היה צריך להיקרא קירוב, ולמה נקרא קורבן? קורבן הוא 
התקרבות של הכתרים הקדושים, הספירות חג"ת נהי"מ, שמתקרבים 
כולם יחד ומתקשרים זה בזה, עד שנעשים כולם אחד בייחוד השלם, 
שייתקן השם הקדוש כראוי.
%break
שכתוב, קורבן לה', פירושו התקרבות, של אלו הכתרים הקדושים 
חג"ת נהי"מ, להוי"ה, רחמים, קו האמצעי, שייתקן השם הקדוש, 
ולייחד אותו כראוי, 
%break
כדי שיימצאו רחמים בכל העולמות, והשם הקדוש יתעטר בעטרותיו, 
שיתבשם הכול".
%S ("זוהר לעם", פרשת ויקרא, סעיף 51)