ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author לימוד בין החברים 2
%book דברי רב 23.04.25
%break
%H דברי הרב מתוך שיעור הקבלה היומי 23.04.25
%break
%letter 1
1.כל הכוחות שצריך הנברא כדי לעבוד על הטבע שלו, כדי להגיע 
למימוש מטרת הבריאה, נקראים "תורה ומצוות". הפעולות האלה 
עוברות על הנברא ומשנות לו את המוח והלב, מתקנות אותו בהתאם 
לבורא, ואז הנברא קונה מה שנקרא "דבקות" בבורא. 
%break
היינו, מידת התאמה מלאה, שלמה, עד כדי כך שאין שום שוני בין 
הבורא לנברא.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 2
2. באדם תלוי רק הרצון להשתתפות בתהליך כדי להגיע לבורא. רצון 
להשתתף במה? בהגדלת המטרה שהיא תהיה כדבר הגדול ביותר, 
זה נקרא "רצון להשתתף", רצון להגיע למטרה. 
%break
להגיע למצב שהבורא, המעמד שלו, הדבקות עימו, ייראו לאדם כדבר 
היחידי שבכלל קיים לפניו בעולמו בכל מצב ומצב.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 3
3. התהליך עצמו הוא איזה זרם שזורם ואתה נכלל בו, נכנס לאמצע 
הנהר שזורם ממש לכיוון המטרה, או שאתה כאילו יוצא קצת הצידה 
עד שאתה מגיע בסוף לחוף ושם אין שום זרימה. אז להיות בפנים או 
להיות בחוץ תלוי ברצון להיות בתוך הזרם הזה. 
%break
זאת אומרת, תלוי עד כמה השגת הבורא חשובה בעיני האדם. וזו 
באמת כל הבחירה של האדם.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 4
4. התורה אלה כל הכוחות שמקבלים מלמעלה, ממצבים עתידיים 
בעצם. כשאדם משתוקק למצב עתידי, המצב העתידי כבר קיים, ואדם 
שמשתוקק אליו, כאילו מושך את עצמו לאותו מצב ומקבל ממנו כוח 
לעצמו שנקרא אור מקיף. 
%break
זה נקרא כוח התורה.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 5
5. הבושה, כמו שהוא כותב ב"הסתכלות פנימית", היא דבר מיוחד 
מאוד שמתגלה לנשמות במדרגות רוחניות גבוהות, כי אז הם משיגים 
משהו שיש ביניהם לבין הכוח עליון שנקרא "בושה". 
%break
וכשמתקנים את אותו הרְגש אז מגיעים לדבקות בבורא.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 6
6. הבושה היא בריאה בפני עצמה, כי התופעה הזאת נבראה במיוחד 
כדי לתת לאדם אפשרות להגיע להשתוות הצורה עם הבורא. 
%break
ללא הרגשת הפער שנקרא "בושה", אדם לא היה יכול להגיע 
להשתוות הצורה, הוא היה נשלל מהרגשת הפער.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 7
7. הרגשת הבושה היא הרגשת הפער בין המקבל לנותן, שמחייבת 
את המקבל להגיע לדרגת הנותן ואז ההרגשה השלילית שנקראת 
"בושה" מנוטרלת. 
%break
אבל קשה לנו לדבר על זה, כי אז אני פועל כי משהו לוחץ עליי, משהו 
מפריע לי, וכדי לנטרל אותו אני מגיע להשתוות הצורה עם הבורא, 
כאילו מתוך הרצון לקבל, מתוך פגיעה באגו, בכבוד.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 8
8. כל מה שעכשיו מפעיל אותנו זה פגיעה ברצון לקבל. גם בדוגמה 
שהוא נותן, מישהו מקבל ממישהו, אז למקבל יש אי נעימות כי כך 
הוא נברא. 
%break
אי הנעימות הזו מחייבת אותו לעשות תחבולות כדי לכסות את הדבר, 
כאילו לתקן אותו.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 9
9. מאיפה יש לנברא כוח, התרוממות להעז להשוות בינו לבין הבורא, 
בין היוצר שלו?
%break
יש לנברא כביכול כל האמצעים כדי להשוות בינו לבין הבורא. יש לו 
רצון ליהנות, יש לו את הרגשת הנותן לצידו, הוא מרגיש רצון של 
הנותן לתת. 
%break
ההנאה שהנותן נהנה מזה שנותן, ואם ישתמש בכל הנתונים הללו, 
אז אין לו בעיה להעמיד את עצמו בצורה נכונה כלפי הנותן. יש לו 
הכול.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 10
10. הפער הוא לא בזה שאני מקבל והוא משפיע, כי גם הקבלה שלי 
נובעת מהמשפיע, זה לא אני. 
%break
יש כאן השגה אחרת, יש כאן השגת הפער במשהו אחר שאני לא יכול 
לבטא עכשיו, כמו שילד לא מתבייש לקבל מאימא. ההיפך, הוא דורש 
ממנה.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 11
11. מידת הקִרְבה, הכרת הדבקות, הכרת השייכות, היא לגמרי כנגד 
הרגשת הבושה והפער. הפער הוא דווקא במשהו אחר, לא בגלל 
שהוא נותן ואני מקבל, אלא בגלל שאני לא יכול להחזיר, אני לא 
מתבייש מזה שאני מקבל לפי הטבע שלי, כי את הטבע הזה הוא ברא בסך הכול, 
%break
אלא אני מתבייש מזה שאני לא יכול להגיע להשתוות הצורה עימו, 
להחזיר אהבה. זו התפתחות של הנברא.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 12
12. לבורא לא חשוב אם אתה מקבל או לא מקבל, אלא הוא ברא את 
הבושה כדי להביא אותך לבגרות מסוימת במשהו אחר. לא שתתבייש 
לקבל, תעשה קצת על מנת להשפיע ואז תקבל, תגיד תודה ואז 
תקבל. לא, על ידי הבושה אתה גדל להיות כמוהו. 
%break
זאת אומרת הבושה היא בפרמטר אחר לגמרי מלקבל או לא לקבל.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 13
13. התגברות נכונה על בושה, היא בכך שאתה מגיע להתאמה 
לבורא. יש פה קצת הבדל בין לתת. לתת זה לא הבורא, זה עוד לא 
בורא, אלא להשיג השתוות צורה עם הבורא זה לא סתם להשפיע, זה 
להגיע למחשבת הבריאה, להיטיב לנבראיו, זאת המטרה. 
%break
אנחנו צריכים להתכלל במחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו, לאותה 
מידת אהבה, כלפיה יש בושה. לתת או לקבל על מנת להשפיע, זה 
בסך הכול אמצעי ביטוי ליחס הזה.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)
%break
%letter 14
14. ברור שאנחנו צריכים להגיע למחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו. 
לפני שהבורא עושה פעולות כלפי הנברא יש לו מחשבה להיטיב 
לנבראיו, לאותה מחשבה אנחנו צריכים להגיע. זה נקרא להכיר את 
הבורא. 
%break
כי כך מכירים את הבורא "בוא וראה" במה שהוא, זאת אומרת שאני 
יכול להגיע ולהכיר אותו, אם יש לי כלים להגיע לזה.
%S (הרב מיכאל לייטמן, 2.12.2003)