ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book יום העצמאות בעניין ארץ ישראל רוחנית
%break
%H נושא: יום העצמאות. שיעור בנושא "בעניין ארץ ישראל רוחנית"
%break
%letter 1
1. ומכאן הוכחה ברורה, שכבר הגיע דורנו זה לימות המשיח. כי עינינו 
הרואות, שכל הביאורים על ספר הזהר, שקדמו לנו, לא ביארו אפילו 
עשרה אחוזים, מהמקומות הקשים בזהר. וגם באותו המקצת, שכן 
ביארו, סתומים דבריהם, כמעט כדברי הזהר עצמו.
%break
ובדורנו זה, זכינו לפירוש "הסולם", שהוא ביאור מלא על כל דברי 
הזהר. ומלבד זה, שאינו מניח דבר סתום בכל הזהר, בלי לפרשו, אף 
גם הביאורים מיוסדים על פי השכל העיוני הפשוט, שכל מעיין בינוני יכול להבינם.
%break
ומתוך, שנגלה הזהר בדורנו זה, הרי זו הוכחה ברורה, שאנחנו 
נמצאים כבר בימות המשיח, בתחילתו של אותו הדור, שעליו נאמר: 
"ומלאה הארץ דעה את ה'".
%break
ויש לדעת, שענינים רוחניים, אינם כענינים גשמיים, שבהם הנתינה 
והקבלה באים כאחד. כי ברוחניות, זמן נתינה לחוד, וזמן קבלה לחוד. 
כי תחילה, ניתן הדבר מהשי"ת למקבל. ובנתינה זו, נותן לו רק 
הזדמנות לקבל. אבל עוד לא קיבל כלום. עד שיתקדש ויטהר כראוי. 
%break
אז, זוכה לקבל הדבר. באופן, שמזמן הנתינה עד זמן הקבלה, יכול 
להתעכב זמן מרובה. ולפי זה מ"ש, שהדור הזה כבר הגיע להכתוב 
"ומלאה הארץ דעה את ה'", הנה זה אמור מבחינת נתינה בלבד. 
%break
אבל לבחינת קבלה, ודאי לא הגענו עוד. עד שנטהר, ונתקדש, ונלמד, 
ונתיגע בשיעור הרצוי - יגיע זמן הקבלה, ויקויים בנו הכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה'".
%break
ונודע, שהגאולה ושלימות ההשגה, כרוכים זה בזה. והמופת הוא, 
שכל מי שיש לו המשכה לסודות התורה, יש לו המשכה לארץ ישראל. 
ולפיכך, לא הובטח לנו "ומלאה הארץ דעה את ה'", אלא באחרית הימים, דהיינו בזמן הגאולה.
%break
ולפיכך, כמו שבשלימות ההשגה, לא זכינו עוד לזמן קבלה, אלא לזמן 
נתינה בלבד, שבכחה ניתנת הזדמנות, לבוא לשלימות ההשגה, כן 
הוא בענין הגאולה, שלא זכינו לה, אלא בבחינת נתינה בלבד.
%break
כי העובדה היא, שהקב"ה הוציא ארצנו הקדושה, מרשות הנכרים, 
והחזירה לנו. ובכל זאת, עדיין לא קבלנו הארץ לרשותנו, מפני שעוד 
לא הגיע זמן הקבלה, כמו שביארנו בענין שלימות ההשגה. באופן, 
שנתן, ואנחנו עוד לא קבלנו.
%break
שהרי אין לנו עצמאות כלכלית. ואין עצמאות מדינית, בלי עצמאות 
כלכלית. ועוד הרבה יותר מזה, כי אין גאולת הגוף בלי גאולת הנפש. 
%break
וכל עוד, שרוב בני הארץ שבויים בתרבויות הזרות של האומות, ואינם 
מסוגלים כלל לדת ישראל ותרבות ישראל, הרי גם הגופות שבויים 
תחת הכוחות הנכרים. ומבחינה זו, נמצאת עוד הארץ בידי הנכרים.
%break
והמופת הוא, שאין שום אדם מתרגש כלל, מן הגאולה, כמו שהיה 
צריך להיות, בזמן הגאולה, אחרי אלפיים שנה. 
%break
ולא בלבד, שאין בני הגולה מתפעלים לבוא אלינו, וליהנות מן הגאולה, 
אלא חלק גדול מאותם, שנגאלו, וכבר יושבים בתוכנו, מצפים בכליון 
עינים, להפטר מגאולה זו, ולשוב לארצות פזוריהם. 
%break
הרי, שאעפ"י שהקב"ה הוציא הארץ מרשות האומות, ונתנה לנו, עכ"ז 
אנו עוד לא קבלנוה, ואין אנו נהנים מזה.
%break
אלא, שבנתינה זו, נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה. דהיינו, 
להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה. 
ואז יבנה בית המקדש, ונקבל הארץ לרשותנו. ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה.
%break
אבל כל עוד, שלא באנו לזה, שום דבר לא נשתנה, ואין שום הפרש 
בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים, הן במשפט, 
הן בכלכלה, והן בעבודת ה'. ואין לנו, אלא הזדמנות לגאולה.
%break
היוצא מדברינו, שדורנו זה, הוא הדור של ימות המשיח. ולפיכך, זכינו 
לגאולת ארצנו הקדושה, מידי הנכרים. גם זכינו להתגלות ספר הזהר, 
שהוא תחילת קיום הכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה'", "ולא ילמד 
עוד..., כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם".
%break
אבל, בשתי אלה זכינו, רק בבחינת נתינה מהקב"ה. אבל אנו לידינו 
עוד לא קבלנו כלום, אלא שניתנה לנו הזדמנות בזה, להתחיל 
בעבודת השי"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה, שאז נזכה להצלחה 
גדולה, ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו. 
%break
ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: "שלימות ההשגה" ו"הגאולה השלימה".
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 2
2. ודע, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות:
%break
ובכללות העולם - נחשבים ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, לפנימיות 
העולם, וע' אומות, נחשבים לחיצוניות העולם.
וכן בישראל עצמם - יש פנימיות, שהם עובדי השי"ת השלמים, וכן יש 
חיצוניות, שאינם מתמסרים לעבודת השי"ת.
%break
וכן באומות העולם עצמם - יש פנימיות, שהם חסידי אומות העולם, 
ויש חיצוניות, שהם הגסים והמזיקים שבהם וכדומה.
%break
וכן בעובדי השי"ת, שבבני ישראל - יש פנימיות, שהם, הזוכים להבין 
נשמת פנימיות התורה וסודותיה, וחיצוניות, שהם אותם, שאינם 
עוסקים, אלא בחלק המעשה שבתורה.
%break
וכן בכל אדם מישראל - יש בו פנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבו, 
שה"ס הנקודה שבלב, וחיצוניות, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, שהוא 
הגוף עצמו. אלא, שאפילו בחינת "אוה"ע" שבו, נחשבים בו, כמו "גרים". 
%break
כי להיותם דבוקים על הפנימיות, הם דומים לגרי צדק מאומות העולם, 
שבאו והתדבקו בכלל ישראל.
%break
ובהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא 
בחינת "ישראל" שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו. 
%break
דהיינו, שנותן רוב טרחתו ויגיעתו, להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות 
שבו, לתועלת נפשו, וטרחה מועטת, בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום 
בחינת "אוה"ע" שבו, דהיינו לצרכי הגוף. 
%break
דהיינו, כמ"ש (אבות, פ"א): "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי", הנה 
אז, גורם במעשיו, גם בפו"ח דכללות העולם, שבני ישראל עולים 
בשלמותם מעלה מעלה, ואוה"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו 
ויחשיבו את ערך בני ישראל.
%break
ואם ח"ו להיפך, שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת 
חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, על בחינת "ישראל" שבו, 
וכמ"ש (דברים, כ"ח): "הגר, אשר בקרבך", דהיינו החיצוניות שבו, 
"יעלה עליך מעלה מעלה, 
%break
ואתה, בעצמך", דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבך, "תרד 
מטה מטה". אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, 
שהם אוה"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל, ומשפילים 
אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה ח"ו.
%break
ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל 
העולם. כי זהו "חוק ולא יעבור", אשר הכלל והפרט שוים, כב' טפות 
מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. 
%break
כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם 
ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו.
%break
ובזה יתבאר לך, מה שאיתא בזוהר, שמתוך העסק, בספר הזוהר 
ובחכמת האמת, יזכו לצאת מתוך הגלות, לגאולה שלימה (תיקונים, 
סוף תקון ו'). שלכאורה, מה ענין לימוד הזוהר, לגאולתם של ישראל מבין האומות?
%break
ובהמבואר מובן היטב, כי גם התורה, יש בה פו"ח, כמו כללות העולם 
כולו. ולפיכך, גם העוסק בתורה, יש לו אלו ב' המדרגות.
%break
ובהיותו, מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה - נמצא גורם 
בשיעור הזה, שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה 
מעלה, על חיצוניות העולם, שהם אוה"ע. וכל האומות, יודו ויכירו, 
בשבחם של ישראל עליהם. 
%break
עד שיקוים הכתוב (ישעיה, י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, 
והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכמו כן הכתוב (ישעיה, מ"ט): 
"כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, 
והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה".
%break
אבל אם ח"ו להיפך, שהאדם מישראל, משפיל מעלת פנימיות התורה 
וסודותיה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי 
מצוה, כלפי מעלת חיצוניות התורה, הדנה בחלק המעשה בלבד. 
%break
ואפילו, אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הריהו מקציב לה, שעה 
מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהיתה ח"ו, דבר שאין 
צורך בו - הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה, את 
פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אוה"ע. 
%break
וישפילו ויבזו את בני ישראל, ויחשיבו את ישראל, כמו שהיו דבר 
מיותר בעולם, ואין לעולם חפץ בהם ח"ו.
%S (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אותיות ס"ו - ס"ט)