ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author כנס מתחברים לאין עוד מלבדו
%book שיעור 1 אין עוד מלבדו
%break
%H כנס "קבלה לעם" העולמי - מתחברים לאין עוד מלבדו - מאי 2025
%break
%H שיעור 1 - אין עוד מלבדו
%break
%letter 1
1. הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, 
שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש 
דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם 
שכך הוא רצונו יתברך. 
%break
וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, מה 
שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם 
דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך 
הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה.
%break
והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, 
שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד. לא די שלא 
מתקדם בעבודה, רק הוא רואה, שהולך אחורה. היינו, אפילו שלא 
לשמה אין לו כח לקיים את התו"מ. 
%break
שרק ע"י התגברות אמיתי על כל המכשולים למעלה מהדעת הוא יכול 
לקיים את התו"מ. ולא תמיד יש לו כח ההתגברות למעלה מהדעת. 
אחרת, הוא מוכרח לנטות חס ושלום מדרך ה', אפילו משלא לשמה.
%break
והוא, שתמיד אצלו הפרוץ מרובה מהעומד. היינו, שהירידות הם 
הרבה יותר מהעליות. ולא רואה בזה שיקח סוף המצבים האלה, והוא 
ישאר תמיד מחוץ לקדושה. 
%break
כי הוא רואה, אפילו כקוצו של יוד קשה לו לקיים, רק בהתגברות 
למעלה מהדעת. אבל לא תמיד הוא מסוגל להתגבר. ומה יהיה הסוף?
%break
אז הוא בא לידי החלטה, שאין מי שיכול לעזור, אלא הקב"ה בכבודו 
ובעצמו. וזה גורם, שיקבע בליבו תביעה אמיתית, שה' יפתח את עיניו 
ולבו, ויקרבו באמת לדביקות ה' בנצחיות.
%break
נמצא לפי זה, שכל הדחיות שהיו לו, היה הכל מאת ה'. היינו, שלא 
מטעם שהוא לא היה בסדר, שלא היה לו היכולת להתגבר. אלא לאלו 
אנשים שרוצים באמת להתקרב לה', ובכדי שלא יהיה מסתפק 
במועט, כלומר שלא ישאר בבחינת ילד קטן בלי דעת, 
%break
ומשום זה ניתן לו מלמעלה עזרה, שלא יהיה לו היכולת לומר, שברוך 
ה' שיש לו תורה ומצות ומעשים טובים. ומה חסר לו עוד?
%break
וזה דוקא אם באמת, שיש לאדם הזה רצון אמיתי. אז, האדם הזה 
מקבל עזרה מלמעלה, ומראים לו תמיד, איך שהוא לא בסדר במצב 
הנוכחי. דהיינו, ששולחים לו מחשבות ודיעות, שהם נגד העבודה. וזהו 
בכדי שיראה, שאין הוא בשלימות עם ה'.
%break
ועד כמה שהוא מתגבר, הוא רואה תמיד, איך שהוא נמצא במצב 
שהוא רחוק מקדושה משאר עובדים, שהם מרגישים, שהם בשלימות 
עם ה'. מה שאין כן הוא תמיד יש לו טענות ותביעות, ולא יכול לתרץ 
את ההתנהגות של הבורא, איך שהוא מתנהג עמו.
%break
וזה גורם לו כאב, מדוע הוא לא שלם עם הקב"ה. עד שבא לידי 
הרגשה, שממש אין לו שום חלק בקדושה. והגם שמקבל לפעמים 
איזה התעוררות מלמעלה, שמחיה אותו לפי שעה, אבל תיכף הוא 
נופל למקום השפלות. 
%break
אולם, זהו הסיבה, שגורם לו שיבוא לידי הכרה, שרק ה' יכול לעזור, 
שיקרב אותו באמת.
%break
האדם צריך להשתדל ללכת תמיד בדרך, שהוא דבוק בו יתברך. 
כלומר, שכל מחשבותיו יהיו בו ית'. היינו, אם אפילו שהוא נמצא 
במצב הכי גרוע, שאי אפשר להיות ירידה יותר גדולה מזו, אל יצא מרשותו ית', 
%break
כלומר שיש רשות אחרת, שלא נותן לו להכנס להקדושה, שבידו 
להטיב או להרע. פירוש, שאל יחשוב שיש ענין כח של ס"א, שהיא לא 
נותנת לאדם לעשות מעשים טובים וללכת בדרכי ה', אלא הכל נעשה מצד ה'.
%break
וזהו כמ"ש הבעש"ט, שאמר, שמי שאומר שיש כח אחר בעולם, היינו 
קליפות, האדם הזה נמצא בבחינת "ועבדתם אלוהים אחרים". שלאו 
דוקא במחשבה של כפירה הוא עובר עבירה, אלא אם הוא חושב שיש 
עוד רשות וכח חוץ מה', הוא עובר עבירה. 
%break
ולא עוד, אלא מי שאומר שיש לאדם רשות בפני עצמו, היינו, שאומר 
אתמול הוא בעצמו לא היה רוצה ללכת בדרכי ה', גם זה נקרא עובר 
עבירה של כפירה. כלומר, שאינו מאמין, שרק הבורא הוא מנהיג העולם.
%break
אולם בזמן שעבר איזה עבירה, ובטח שהוא צריך להתחרט ולהצטער 
על מה שהוא עשה את העברה, גם כאן צריכים לסדר את סדרי הצער 
והכאב, על איזה נקודה הוא תולה סיבת גורם העבירה, שעל נקודה זו 
צריכים להצטער.
%break
והאדם צריך להצטער אז, ויאמר, זה שעשיתי את העבירה, הוא 
מסיבת שהקב"ה זרק אותי מהקדושה, למקום טינופת, לבית הכסא, 
ששם מקום הפסולת. כלומר, שה' נתן לו רצון וחשק להשתעשע 
ולנשום אויר במקום סרחון.
%break
(ואפשר לומר, שמובא בספרים, שלפעמים האדם בא בגלגול חזיר. 
ויש לפרש על דרך שהוא אומר, שהאדם מקבל רצון וחשק לקבל חיות 
מדברים שכבר אמר עליהם שהוא פסולת, ועכשיו הוא רצה לקבל מהם מזונות).
%break
וכמו כן, בזמן שהאדם מרגיש שעכשיו הוא נמצא בבחינת עליה, 
ומרגיש קצת טעם בעבודה, אל יאמר, שעכשיו אני נמצא במצב, שאני 
מבין, שכדאי להיות עובד ה'. אלא הוא צריך לדעת, שעכשיו הוא מצא חן בעיני ה'. 
%break
לכן הקב"ה מקרבו ומשום זה הוא מרגיש עכשיו טעם בעבודה. ויזהר, 
שאף פעם לא לצאת מרשות הקדושה, לומר, שיש עוד מי שפועל חוץ מהקב"ה.
%break
(אולם מכאן משמע, שענין מציאת חן בעיני ה' או להיפך, אינו תלוי 
באדם עצמו, אלא הכל בה'. ומדוע עכשיו מצא חן בעיני ה' ואח"כ אינו 
כן, אין זה בידי האדם להבין עם השכל החיצוני שלו).
%break
וכמו כן, בזמן שמצטער על מה שאין הקב"ה מקרבו, צריך גם כן 
להזהר, שלא יהיה על חשבון עצמו, היינו מזה שהוא מרוחק מה', כי 
בזה הוא נעשה למקבל לתועלת עצמו. והמקבל הוא בפרודא. אלא, 
שיצטער על גלות השכינה. כלומר, שהוא גורם צער השכינה.
%break
והאדם צריך לצייר לעצמו, כדוגמת שיש לאדם כאב באיזה אבר קטן 
שהוא, מכל מקום הכאב מורגש בעיקר במוח ולב, שהלב והמוח הם 
כללות האדם. ובטח שאין ערך דמיון הרגשת אבר פרטי, בערך כללות 
קומת האדם, ששם מורגש בעיקר הכאב.
%break
כמו כן הכאב שהאדם מרגיש מזה שהוא מרוחק מה'. והיות שהאדם 
הוא רק אבר פרטי מהשכינה הקדושה, כי השכינה הקדושה היא כללות נשמת ישראל. 
%break
ולכן, אינו דומה הרגשת הכאב הפרטי בערך הרגשת הכאב הכללי. 
זאת אומרת, שיש צער השכינה בזה שהאברים מורחקים ממנה, 
ואינה יכולה לפרנס את האברים שלה.
%break
(ויש לומר שזהו מאמר חז"ל, בזמן שאדם מצטער, שכינה מה אומרת, 
קלני מראשי). ובזה שחושב הצער של התרחקות לא על עצמו, הוא 
נצול מלנפול לרשת הרצון לקבל לעצמו, שהוא בחינת פירוד מהקדושה.
%break
ואותו דבר בזמן שאדם מרגיש שיש לו קצת התקרבות לקדושה. שיש 
לו שמחה, מזה שזכה למציאת חן בעיני הקב"ה, 
%break
גם אז מוטל עליו לומר, שעיקר השמחה שלו יהיה בזה שיש עכשיו 
שמחה למעלה, אצל השכינה הקדושה, מזה שהיה לה מקום לקרב 
את אבר הפרטי שלה אליה, ולא צריכה לשלוח את האבר הפרטי שלה החוצה.
%break
ומזה שהאדם זכה לשמח את השכינה, מזה יש לו שמחה. וזהו גם כן 
על אותו החשבון הנ"ל, כי מה שיש שמחה להפרט, זהו רק חלק, מזה 
שיש שמחה להכלל כלו. וע"י החשבונות האלו הוא מאבד את פרטיותו 
עצמו, ולא נלכד ברשת הס"א, שהוא הרצון לקבל לתועלת עצמו.
%break
והגם שהרצון לקבל הוא דבר הכרחי, מסיבת "כי זהו כל האדם", כי 
מה שיש באדם חוץ מהרצון לקבל אינו שייך להנברא, אלא אנו 
מיחסים להבורא. אבל הרצון לקבל הנאה צריך להיות מתוקן בעמ"נ להשפיע. 
%break
כלומר, שהתענוג והשמחה שהרצון לקבל לוקח, צריך להיות על 
הכוונה משום שיש נחת רוח למעלה מזה שיש להנבראים תענוגים. כי 
זה היתה מטרת הבריאה להטיב לנבראיו. וזה נקרא "שמחת השכינה למעלה".
%break
ומשום זה מחויב האדם לחשוב עצות, איך הוא יכול לעשות נחת רוח 
למעלה. ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג, יהיה נחת רוח למעלה. 
לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך, ויהיה לו היכולת 
להשתעשע בגנזי המלך. ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה. 
%break
נמצא, שכל ההשתוקקות צריך להיות רק לשם שמים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". א', "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 2
2. בא ולמד, חכמה האמיתית, סבת כל ההסתבכות הזאת, כי 
בהבורא עצמו ית', לית מחשבה תפיסא ביה [אין מחשבה תופסת בו] כלל וכלל. 
%break
והטעם פשוט, כי כל המחשבות שנופלים במוחו של אדם, הם המה 
עצם פעולת הבורא, רצה לומר, לא כמו שמורגש באדם, שהוא 
ממשיכם מאיזה מקום, או שנולדים אצלו מניה וביה [ממנו ובו], זה 
שקר, ראש לכל השקרים.
%break
אלא כל מחשבה דקה מן הדקה, הבורא ית' שולחה למוחו של אדם, 
והוא כח התנועה של אדם, של בהמה וכל החי. דהיינו, ברצות הבורא 
להניע את החי, פועל בו בשליחת מחשבה אחת, ואותה המחשבה 
מנענעת אותו, כפי מדתה, כמו ששולח מטר על פני האדמה, 
%break
והאדמה אינה מסוגלת להרגיש מי ששולח אליה את המטר, כן האדם, 
אינו מסוגל להרגיש בשום אופן, מי ששלח לו את המחשבה, כי לא 
ירגיש בה, בטרם שבאה לרשות מח הדמיון שלו, 
%break
וכיון שנמצאת ברשותו, נראית אליו כמו חלק מעצם שלו, ובזה תבין 
שלית מחשבה תפיסא ביה [שאין מחשבה תופסת בו], הטעם פשוט, 
מפני שהבורא לא יעלה ברצונו, לשלוח אלינו מחשבה כזאת, שתהיה מוכנת להשגתו.
%break
אבל ערך בשבילנו סדר מחשבות, אשר מתוך כל אותו הסדר, מחויב 
סוף כל סוף, להשיגהו בשיעור אמיתי.
%S (בעל הסולם. "סוד שמותיו ית'")
%break
%letter 3
3. במחשבה אחת נאצלה ונבראה כל המציאות הזו, עליונים 
ותחתונים יחד, עד ככלות הכל בגמר התיקון. 
%break
אשר אותה המחשבה היחידה, היא הפועלת את הכל, והיא עצם כל 
הפעולות, והיא מקבלת התכלית, והיא מהותה של היגיעה, והיא 
עצמה מציאות כל השלימות והשכר המקווה.
%S (בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות", חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א', אות ח')
%break
%letter 4
4. הנה ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", וכך צריך כל אדם להאמין, כמו 
שכתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא". 
%break
אלא שהקב"ה עשה את ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם 
כדי שיהיה מקום בחירה, ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב"ה 
"ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין". 
%break
ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות הבחירה, אז 
מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא השולט על העולם.
%break
נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת 
שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא 
שהאדם עושה את ה' למלך עליו. 
%break
כי כל זמן שהאדם לא בא לידי הרגשה כזאת, נמצא שמלכותו של ה' היא בהסתרה.
%S (הרב"ש. אגרת ע"ו)
%break
%letter 5
5. חוץ מגופו של האדם נמצא רק השם ית'. כי מעיקר הבריאה, 
שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב"ה רוצה בכך, 
שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו ית'. 
%break
אבל חוץ מזה, הכל הוא "מלא כל הארץ כבודו".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ז, "סור מרע")
%break
%letter 6
6. כל מה שיש בעולם מהקב"ה. שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה את 
כל המעשים כולם שבעולם. שהוא ידע מראש מה שיהיה בסוף. 
%break
כמ"ש, מגיד מראשית אחרית. והוא צופה ועושה מעשים מראשית, 
כדי לחזור עליהם ולעשותם בשלמות לאחר זמן. 
%S ("זוהר לעם". לך לך. מאמר "ויהי כבוא אברם מצריימה", סעיף 116)
%break
%letter 7
7. אין תקנה לאדם, אלא להיישיר כל הרגעים ההוים, והעתידים לבוא, 
שיהיו מוקטרים ומוגשים לשמו הגדול. 
%break
ומי שדוחה רגע שנוכח פניו, כי מוקשה הוא, מגלה כסילותו לכל, שכל 
העולמות, וכל הזמנים, אינם כדאים בעדו, באשר שאין אור פניו 
מלובש בשינוי העיתים והזמנים, אע"פ שעבודתו של אדם, בהכרח משתנה על ידיהם. 
%break
ובעבור זה, הוכן לנו בזכות אבותינו הקדושים, האמונה והבטחון 
שלמעלה מן הדעת, שהאדם משתמש בהם, ברגעים הקשים, בלי טורח ובלי לאות.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ח)
%break
%letter 8
8. תכף בהמחשבה לברוא את הנשמות, היתה מחשבתו ית', גומרת 
הכל. כי אינו צריך לכלי מעשה כמונו. ותיכף יצאו ונתהוו, כל הנשמות 
וכל העולמות, העתידים להבראות, מלאים בכל הטוב והעונג והרוך, שחשב בעדן. 
%break
עם כל תכלית שלמותן הסופית, שהנשמות עתידות לקבל, בגמר התיקון. 
%break
דהיינו, אחר שהרצון לקבל, שבנשמות, כבר קבל כל תיקונו בשלימות, 
ונתהפך, להיות השפעה טהורה, בהשואת הצורה הגמורה, אל המאציל ית'.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", אות י"ג)