עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים א-ד %book כרך ג' - פרשת ויישב %H פרשת ויישב %break %H ויישב יעקב %break %page 337 %letter 1 .1 ויישב יעקב בארץ מגורי אביו. כמה מקטרגים יש לאדם מיום שנתן לו הקב"ה נשמה בעוה"ז. מכיוון שיצא האדם לאוויר העולם, מיד הזדמן יצה"ר להשתתף עימו, כמ"ש, לַפֶּתח חטאת רובץ, כי אז השתתף עימו היצה"ר. %letter 2 .2 כי הבהמות, מיום שנולדו, כולן שומרות את עצמן ובורחות מאש, מכל המקומות הרעים. והאדם, כשנולד, מיד בא להשליך עצמו לתוך האש, משום שיצה"ר שורה בתוכו, ומיד מסית אותו לדרך רע. %letter 3 .3 כתוב, טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל, אשר לא ידע להיזהר עוד. טוב ילד, זהו יצה"ט, שהוא ילד מימים מועטים עם האדם, כי מ- 13 שנים ואילך הוא עם האדם. %letter 4 .4 ממלך, זהו יצה"ר, הנקרא מלך ושליט בעולם על בני אדם. זקן וכסיל, שמיום שהאדם נולד ויצא לאוויר העולם, הוא נמצא עם האדם. %letter 5 .5 אשר לא ידע להיזהר עוד. לא כתוב להזהיר אלא להיזהר, משום שהוא כסיל, ועליו אמר שלמה, והכסיל בחושך הולך. כי מפסולת החושך הוא בא, ואין לו אור לעולם. אבל מי שאינו יודע להזהיר לאחרים, אינו נחשב עוד לכסיל מחמת זה. %letter 6 .6 טוב ילד מסכן וחכם, הוא יצה"ט. טוב ילד, כמ"ש, נער הייתי גם זָקנתי. וזהו נער, ילד מסכן, שאין לו מעצמו כלום. ונקרא נער, משום שיש לו חידוש הלבנה, שמתחדשת תמיד, והוא תמיד ילד מסכן. וחכם, משום שחכמה שורה בו. %break ב' מצבים יש לנוקבא: א. זמן שליטתה עצמה, שאז גדולה כמו ז"א. וזהו מצב הארת החכמה שבה, אלא שאינה מאירה, מטעם חוסר אור החסדים. %break ב. זמן הארתה ע"י זיווגה עם ז"א, שאז מוכרחה להתמעט עד לנקודה, ואין לה אז מעצמה כלום, ומקבלת הכול מז"א. והמצב הזה הוא מצב הארת החסדים שבה. %break הנוקבא מתלבשת ומאירה במלאך מט"ט מב' מצבים אלו. וכשהוא מקבל מצב ב' של הנוקבא, הארת החסדים, אומר מט"ט, נער הייתי. וכן נקרא ילד, כי הארת החסדים זה ו"ק, %break המכונה נער או ילד. וכן נקרא מסכן, מפני שבמצב הזה מתמעטת הנוקבא עד לנקודה, ואין לה מעצמה כלום. %break וכשהוא מקבל ממצב הא' של הנוקבא, שהוא זמן שליטתה עצמה, והיא גדולה כמו ז"א, שהוא מצב הארת החכמה שבה, אז אומר מט"ט, גם זקנתי, כי זקן, הוא מי שקנה חכמה. וגם נקרא חכם. %break ולמה נקרא המלאך מט"ט תמיד בשם נער ולא זקן? הרי כתוב, גם זקנתי, והיה לו להיקרא זקן? משום שיש לו התחדשות הלבנה, הנוקבא, שזה זיווגה עם ז"א, מצב הב', מצב הארת החסדים שבה, הנבחן לו"ק, ונקרא נער. %page 338 ומצב ההתחדשות נוהג בה תמיד, בקביעות. וע"כ נקרא נער ולא זקן, כי הזִקנה שמקבל ממצב הא', מצב שליטתה עצמה, אין זה בו תמיד. %letter 7 .7 מלך זקן, זהו היצה"ר, הנמשך מן הלעומת של מט"ט, הנקרא אדם בלייעל, שלא יצא מטומאתו לעולם. והוא כסיל, שכל דרכיו הם לדרך הרע, והולך ומדיח בני אדם, ואינו יודע להיזהר. והוא בא בעלילה עם בני אדם, כדי להדיח אותם מדרך הטוב אל דרך הרע. %letter 8 .8 ע"כ הקדים עצמו היצה"ר להתחבר עם האדם מיום שנולד בו, כדי שיאמין לו. וכשיבוא אח"כ היצה"ט, אין האדם יכול להאמין לו, ודבריו דומים עליו למשא. כעין זה רשע ערום, %break הוא מי שמקדים עצמו לטעון דבריו לפני הדיין, מטרם שיבוא חברו, בעל הדין. כמ"ש, צדיק הראשון בריבו, ובא רעהו וחקרו. %letter 9 .9 רשע ערום זה היצה"ר, כמ"ש, והנחש היה ערום. גם הוא מקדים ושורה באדם מטרם שיבוא יצה"ט לשרות בו. ומשום שהקדים וכבר טען טענותיו לפניו, כשיבוא אח"כ יצה"ט, רע לאדם להיות עימו, ואינו יכול להרים ראשו, כאילו הטעין על כתפו כל המשאות שבעולם. %break משום שהרשע ערום, הקדים עצמו. ועל זה אמר שלמה, וחכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים, משום שהקדים אותו האחר. %letter 10 .10 וע"כ, כל דיין, המקבל דבריו של בעל דין, מטרם שיבוא חברו, דומה כאילו מקבל עליו אל אחר להאמין בו. אלא, כמ"ש, ובא רעהו וחקרו, כלומר, אחר שיבוא רעהו, אז ישמע טענותיו. %break וזהו דרכו של אדם צדיק. כי צדיק הוא מי שלא האמין לאותו רשע ערום, יצה"ר, משום שהקדים טענותיו מטרם שיבוא חברו, יצה"ט. שמקיים הכתוב, ובא רעהו וחקרו. ובדבר זה אנשים נכשלים מלזכות לעוה"ב. %letter 11 .11 אבל צדיק, שיָרֵא את ריבונו, כמה רעות הוא סובל בעוה"ז, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם היצה"ר. והקב"ה מציל אותו מכולם. כמ"ש, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. לא כתוב, רבות רעות לצדיק, אלא, רבות רעות צדיק. שהסובל רבות רעות הוא צדיק, %break משום שהקב"ה חפץ בו. כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מיצה"ר. ומשום זה הקב"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם, בעוה"ז ובעוה"ב. אשרי חלקו. %letter 12 .12 כמה רעות עברו על יעקב, כדי שלא יתדבק ביצה"ר, ויתרחק מחלקו. ומשום זה סבל כמה עונשים, כמה רעות, ולא שקט. כמה רעות סובלים הצדיקים בעוה"ז, רעות על רעות מכאובים על מכאובים, כדי לזַכות אותם לעוה"ב. %letter 13 .13 יעקב, כמה סבל תמיד רעות על רעות, כמ"ש, לא שלַוותי ולא שקטתי ולא נחתי, ויבוא רוגז. לא שלוותי, בבית לבן, ולא יכולתי להינצל ממנו. ולא שקטתי, מעֵשיו, מאותו הצער שציער אותי הממונה שלו. ואח"כ, הפחד מעשיו עצמו. ולא נחתי, מן דינה ומן שכם. %letter 14 .14 ויבוא רוגז. זהו הרוגז והמבוכה של יוסף, שהיא קשה מכולם, כי מתוך אהבתו של יעקב אל יוסף, הברית, נכנס יעקב למצרים. וע"כ אהב אותו כל כך, משום שאח"כ כתוב, ואזכור את בריתי, שכל הגאולה הייתה בשבילו, %page 339 היות שהשכינה נמצאת שם עימו, עם הברית, יוסף, וע"כ הייתה המבוכה של יוסף, קשה עליו יותר מכל הצרות שבאו עליו. %letter 15 .15 ויישב יעקב בארץ מגורי אביו. וכתוב, הצדיק אבד ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין, כי מפני הרעה נאסף הצדיק. הצדיק אבד, בזמן שהקב"ה מסתכל בעולם, %break והעולם אינו כראוי להיות, והדין הזדמן לשרות על העולם. אז לוקח את הצדיק, הנמצא ביניהם, כדי שהדין ישרה על כל האחרים, ולא יהיה מי שיגן עליהם. %letter 16 .16 כי כל זמן שהצדיק שורה בעולם, אין הדין יכול לשלוט על העולם. ומשום זה הקב"ה לוקח את הצדיק מביניהם, ומעלה אותו מן העולם, ואז נפרע ומקבל את שלו. %break סוף הכתוב, כי מפני הרעה נאסף הצדיק. פירושו, מטרם שיבוא הרע לשלוט בעולם, נאסף הצדיק. פירוש אחר, כי מפני הרעה, זהו היצה"ר, שהסית והדיח את העולם. %letter 17 .17 יעקב בחיר שבאבות היה. והוא היה עומד להימצא בגלות. אבל מתוך שהוא צדיק, נעצר הדין, ולא שלט בעולם. כי כל ימיו של יעקב לא שרה הדין על העולם, והרעב התבטל. %letter 18 .18 וכמו כן בימיו של יוסף, שהוא צורתו של אביו, לא הייתה נמצאת הגלות, משום שהוא הגן עליהם כל ימיו. כיוון שהוא מת, מיד שרתה עליהם הגלות, כמ"ש, וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא. ונסמך לו, הבה נתחכמה לו. וכתוב, וימררו את חייהם. %letter 19 .19 כעין זה, בכל מקום שנמצא צדיק בעולם, הקב"ה מגן על העולם בשבילו. וכל זמן שהוא חי, אין הדין שורה על העולם. %letter 20 .20 ויישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. ויישב יעקב, שהתקשר וישב במקום ההוא, שהתאחד בחושך. מהו מגורי אביו? כי כל ימיו היה מתיירא והיה בפחד. בארץ מגורי אביו דווקא, שהמגור והפחד הזה הוא של אביו יצחק, קו שמאל. %break בארץ כנען, נקשר המקום במקומו. נוקבא נקראת ארץ. ובעת שנקשרת בקו שמאל, אביו של יעקב, היא נקראת ארץ כנען. מגורי אביו, זה דין קשה, קו שמאל דז"א. ארץ, היא דין רפה, ובה התיישב יעקב ונאחז בה. %break אור ז"א הוא מלמעלה למטה. ולפיכך, אם קו השמאל מאיר בו, נמשך ממנו דין קשה מאוד. כי הוא החטא של עצה"ד. אמנם הנוקבא, הארתה בבחינת אור נקבה, המאירה רק מלמטה למעלה, ואינו נמשך למטה. ע"כ, אפילו מטרם שנכללה בימין, אין בה דין קשה, %break אלא דין רפה. וכמ"ש, בארץ מגורי אביו, שזה דין רפה. ובה התיישב יעקב. שהתיישב בארץ, הנוקבא, והיא רק דין רפה. ולא דין קשה, כמגורי אביו. %page 340 %H אלה תולדות יעקב %letter 21 .21 אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה. אחר שהתיישב יוסף ביעקב, והשמש, ז"א, הזדווג עם הלבנה, הנוקבא, אז התחיל יוסף להוליד תולדות. כי אותו הנהר, שנמשך ויוצא מעדן, יסוד, יוסף, הוא העושה תולדות, משום שמימיו אינם נפסקים לעולם. %break נשמות ישראל נולדות מזיווג זו"ן. אבל אין ז"א מוליד נשמות מטרם שעולה ומלביש לאו"א, שזיווגם אינו נפסק לעולמים, שאז משיג יסוד דגדלות, המכונה יוסף. שאז מתיישב יוסף, יסוד דגדלות, ביעקב, ז"א. אז מתחיל יוסף להוליד תולדות, ולא מקודם לכן. %letter 22 .22 השמש, ז"א, אע"פ שהתחבר בלבנה, בנוקבא, לעשות פירות ולהוציא תולדות לעולם, עושה פירות רק מדרגת צדיק, יסוד, יוסף, שהוא גם המדרגה של יעקב. ומשום זה כתוב, אלה תולדות יעקב יוסף. %break המדרגה האחרונה של ז"א, המכונה צדיק או יסוד, היא הנושאת את המסך, שעליו מכה אור העליון, וז"א עולה ומלביש אותו. שבדרך זה נאצלות כל הקומות והמדרגות. %letter 23 .23 אלה תולדות יעקב יוסף. כל מי שהיה מסתכל בצורת יוסף, היה אומר שזוהי צורתו של יעקב. בכל בני יעקב לא כתוב, אלה תולדות יעקב ראובן, או שמעון. רק ביוסף, כתוב, אלה תולדות יעקב יוסף, משום שצורתו הייתה דומה לצורת אביו. %break כמו שיעקב, שהוא ת"ת, קו אמצעי, המכריע בין ב' הקווים שמחזה ולמעלה, שהם חו"ג, כן יוסף, שהוא יסוד, קו אמצעי, ומכריע בין שני הקווים שמחזה ולמטה, בין נו"ה. הרי צורתם שווה, ששניהם צורת קו אמצעי ומכריע בין הקצוות. %letter 24 .24 בן שבע עשרה שנה. הקב"ה רמז לו, שבעת שנאבד יוסף, היה בן 17 שנה. וכל אלו הימים שנשארו, אחר שהיה בן 17 שנה, שלא ראה את יוסף, היה בוכה על אלו 17 שנה. וכמו שהיה בוכה עליהן, נתן לו הקב"ה 17 שנה אחרות, שחי בארץ מצרים, בשמחה, %break בכבוד ובכל השלמות. בנו יוסף היה מלך, וכל בניו היו לפניו. אלו 17 שנה היו נחשבות לו חיים. וע"כ משמיענו הכתוב, כי בן 17 היה יוסף כאשר נאבד ממנו. %break היסוד, יוסף, מכונה 17 שנה. מטעם שיש בו לחם משנה, אור החכמה ואור החסדים, שהוא תכלית השלמות. והנה אור החכמה שבו מרומז במספר שבע, להיותו מאיר רק מלמטה למעלה באור הנוקבא, הנקראת שביעי, וחסרה ג"ר דג"ר. %break ואור החסדים שבו מרומז במספר עשרה, להיותו מאיר מלמעלה למטה, וע"כ המספר שלם. %break וזה שהקב"ה רמז לו, שבעת שנאבד יוסף, היה בן 17 שנה, ששיעור שלמות מדרגתו של יוסף, 17 שנה, הכולל כל השלמות, הן חכמה והן חסדים. וכל אלו הימים שנשארו, %break אחר שהיה בן 17 שנה, שלא ראה את יוסף, היה בוכה על אלו 17 שנה, על מדרגתו הגדולה של יוסף, שנאבדה ממנו. %break וכמו שהיה בוכה עליהן, נתן לו הקב"ה 17 שנה אחרות, אחר שמצא שוב את יוסף במצרים. אלו 17 שנה היו נחשבות לו חיים, כי אור החכמה נבחן לאור חיה. וכיוון ש-17 שנים כולל גם חכמה, %page 341 ע"כ ייחשבו לו חיים. משא"כ בשעה שנאבד יוסף, שהיה לו אז אור חסדים בלי חכמה, לא נחשבו לו לחיים, וכן בטרם שנולד יוסף. %break %H כי פועַל אדם ישלם לו %letter 25 .25 כאשר ברא הקב"ה את העולם, עשה אותו על דין. וכל מעשי העולם מתקיימים על דין. מלבד שכדי לקיים העולם שלא ייאבד, הקב"ה פורש עליו רחמים. והרחמים האלו מעכבים את הדין, שלא יְכַלה את העולם. והעולם מתנהג ברחמים ומתקיים על ידו. %letter 26 .26 הייתכן שהקב"ה עושה דין באדם בלי משפט? אלא למדנו, שכאשר הדין שורה על אדם צדיק, הוא משום אהבת הקב"ה אליו. כאשר הקב"ה מרחם על האדם באהבה, לקרב אותו אליו, %break שובר הגוף בשביל להשליט את הנשמה, ואז מתקרב האדם אליו באהבה, והנשמה שולטת באדם, והגוף נחלש. %letter 27 .27 וצריך האדם לגוף חלש ולנפש חזקה, שתתגבר בגבורה. ואז הוא אוהבו של הקב"ה. הקב"ה נותן צער אל הצדיק בעוה"ז, בשביל לזַכות אותו לעוה"ב. %letter 28 .28 וכשהנשמה היא חלשה והגוף חזק, הוא שונאו של הקב"ה, שאינו חפץ בו, ואינו נותן לו צער בעוה"ז, אלא דרכיו ישרות, והוא בכל השלמות. משום, שאם עושה צדקה או מע"ט, הקב"ה משלם שכרו בעוה"ז, ולא יהיה לו חלק לעוה"ב. ומשום זה, %break צדיק השבור תמיד, הוא אוהבו של הקב"ה. והדברים אמורים, רק אם בדק ולא מצא בידו שום חטא שייענש על ידו. %letter 29 .29 השכינה אינה שורה במקום עצבות, אלא במקום שיש בו שמחה. ואם אין בו שמחה, לא תשרה השכינה במקום ההוא. מאין לנו זה? מיעקב, שמשום שהיה מתאבל על יוסף, הסתלקה השכינה ממנו. כיוון שבאה לו השמחה של בשורת יוסף, מיד, %break ותְחי רוח יעקב אביהם. ולפי זה שואל הזוהר, כאן באותו צדיק השבור מצרותיו, כיוון שהוא חלש ונשבר במכאובים, איפה השמחה? %letter 30 .30 ועוד אנו רואים, כמה אהובים וצדיקים היו לפני הקב"ה. ולא נשברו במחלות ולא במכאובים ולא נחלש גופם לעולם. מה השתנו אלו מאלו, שאלו נשברו, ואלו עומדים בגופם כראוי? %letter 31 .31 האם אלו הנמצאים בקיומם כראוי, הוא משום שהם צדיקים בני צדיקים, ואלו האחרים, שגופם נשבר, הם צדיקים ולא בני צדיקים? הרי אנו רואים, צדיקים בני צדיקים, %break ואשר אפילו אביו היה צדיק בן צדיק, והוא צדיק, ומ"מ גופו נשבר במכאובים. ולמה נשבר גופו במכאובים, וכל ימיו הוא בצער? %letter 32 .32 אלא כל מעשיו של הקב"ה הם באמת ובצדק. כי יש זמנים שהלבנה, הנוקבא, היא בגירעון, ונמצאת בדין. והשמש, ז"א, אינו נמצא אצלה. ובכל שעה יש לה להוציא נשמות לבני אדם, %page 342 כמו שליקטה אותן מתחילה מז"א, בכל זמן ובכל שעה. וע"כ היא מוציאה עתה הנשמות גם בשעת הגירעון, שנמצאת בדין. %break וכל מי שמקבל אותה בזמן ההוא, יהיה תמיד בגירעון. ועניות נמשכת לו, ונשבר תמיד בדין בכל ימיו של האדם, בין צדיק ובין רשע. מלבד התפילה, המבטלת לכל גזרות הדינים, ויכול להעביר אותם בתפילה. %letter 33 .33 ובזמן שאותה המדרגה, הנוקבא, נמצאת בשלמות, ונהר נמשך ויוצא מעדן, יסוד משתמש בה, אז, אותה הנשמה היוצאת מהנוקבא, ומתדבקת באדם, הנה האדם ההוא נשלם בכל, בעושר, בבנים, בשלמות הגוף. %letter 34 .34 וכל זה בגלל מזל, יסוד, הנמשך ויוצא ומתחבר במדרגה, בנוקבא, להשתלם בו, ולהתברך ממנו. וע"כ הכול תלוי במזל. וע"כ בנים חיים ומזונות, אין הדבר תלוי בזכות, אלא במזל. כי אין הוא בזכות, אלא עד שהנוקבא מתמלאת ומאירה מן המזל, שהוא יסוד. %letter 35 .35 ומשום זה, כל אלו שנשברו בעוה"ז והם צדיקי אמת, כולם נשברו בעוה"ז, ונידונים בדין, מטעם שהנפש ההיא, שקיבלו מהנוקבא בהיותה בגירעון, גרמה להם. וע"כ חס עליהם הקב"ה לעוה"ב. %break אנו רואים, שדינים שורים גם על אדם צדיק, אע"פ שלא חטא כלום, שהייסורים מקרבים אותו לאהבת ה'. ועל זה שואל ב' שאלות: א. הלוא כשגופו של הצדיק בייסורים, הוא בעצבות, ואין השכינה שורה אלא רק כשאדם הוא בשמחה? %break ב. הרי אנו רואים צדיקים, שזכו לאהבת ה', אע"פ שלא היו להם ייסורים כלל. ומה השתנו אלו מאלו? ואין לתרץ, שאלו שזכו לאהבת ה' בלי ייסורים, הוא מחמת היותם צדיקים בני צדיקים. כי אנו מוצאים אפילו בנו של צדיק בן צדיק, שהיה כל ימיו בייסורים. %break ומבאר למה נמצאים צדיקים, שהם בייסורים, וצדיקים שהם בכל השלמות. ומובן גם עניין אחר, שבו מתיישב מה ששאל, שאין השכינה שורה על האדם מתוך עצבות. %break כי יש זמנים שהלבנה, הנוקבא, היא בגירעון, ונמצאת בדין. כלומר, בזמן שהנוקבא דבוקה בקו שמאל, שאז שורים בה דינים. ובכל שעה יש לה להוציא נשמות לבני אדם. שמוציאה נשמות לבני אדם מכל קו שבג' הקווים ימין שמאל ואמצע, %break הכוללים כל הזמנים והעיתים שבעולם, שהם כ"ח (28) עיתים. כמו שליקטה את הנשמות מתחילה מג' קווים, כן היא משפיעה אותן לבני אדם. %break וע"כ היא מוציאה עתה הנשמות גם בשעת הגירעון, שנמצאת בדין, קו שמאל. וכל מי שמקבל נשמה בזמן שליטת קו שמאל בנוקבא, הוא נמצא בהכרח בגירעון ובדינים הנמשכים מקו שמאל, בין אם האדם המקבל אותה הוא רשע, בין אם הוא צדיק. %break אכן יש ביניהם הפרש גדול. כי אדם רשע, שיש לו נפש מקו שמאל, הוא מתדבק בו ואינו יוצא ממנו לעולם. אבל אדם צדיק, שיש לו נפש מקו שמאל, הנה מכוח הדינים והייסורים, %break המגיעים לו מקו שמאל, הוא מזדכך ויוצא ממנו, ומתקשר בקו ימין, וזוכה לאהבת ה', הנמשכת מקו ימין, ולעוה"ב. %break ובזמן שאותה המדרגה, הנוקבא, נמצאת בשלמות, ונהר נמשך ויוצא מעדן, יסוד, משתמש בה, בעת שליטת קו אמצעי, והיא בזיווג עם ז"א, הנה האדם ההוא נשלם בכל, כי הוא מושלם מכל הבחינות, הן מימין והן משמאל. %page 343 ומיושבת היטב השאלה למה יש צדיקים, שהם בייסורים, ויש שהם בשלמות. כי אלו שהם בשלמות, הוא משום שקיבלו נשמתם מהנוקבא, בעת שהיא בזיווג עם היסוד. %break ואלו שהם בייסורים, הוא משום שקיבלו נשמתם מהנוקבא, בעת שהיא בשליטת קו שמאל. שצריכים ייסורים, כדי להפריש אותם משמאל, ולקרב אותם לקו ימין, לזכות באהבת ה'. %break כמ"ש, פועַל אדם ישלם לו וכאורַח איש יַמְציאנוּ. כי אע"פ שאין להם חטא, מ"מ כיוון שיש להם נפש רק משמאל, והם מחוסרי השלמות, ע"כ הקב"ה האוהב אותם, מוציא אותם משם ע"י הייסורים, ומביא אותם לימין, ולעוה"ב, הארת הבינה, וזוכים על ידיהם לכל השלמות. %break ובזה מבואר, למה הקב"ה שולח עליהם ייסורים. כיוון שצדיקים הם, וראויים להשראת השכינה, ואין השכינה שורה אם אינם בשמחה. ועתה מובן היטב, שהייסורים מוכרחים להם, %break כדי להבדיל אותם משמאל. וכל זמן שלא נבדלו משמאל, מוכרחים להיות בעצבות. והשכינה אינה שורה עליהם. %letter 36 .36 כל מה שעושה הקב"ה הוא בדין. ואם מביא ייסורים על איש צדיק, הוא כדי לטהר את הנפש ההיא, להביא אותה לעוה"ב, כי כל מעשיו של הקב"ה הם בדין ובאמת. וכדי להעביר ממנו אותה הזוהמה שקיבל בעוה"ז, ע"כ נשבר אותו הגוף והנפש מיטהרת. %break וע"כ עושה הקב"ה לאותו צדיק, שיסבול ייסורים ומכאובים בעוה"ז, ויהיה נקי מכל, ויזכה לחיי העוה"ב. %break %H אך אל הפרוכת לא יבוא %letter 37 .37 אך אל הפרוכת לא יבוא ואל המזבח לא ייגש, כי מום בו. באותה שעה שהנהר ההוא, הנמשך ויוצא מעדן, יסוד, מוציא כל אלו הנשמות אל הנוקבא, והנוקבא מתעבֶּרת מהן, נמצאות כולן בפנימיות שלה, בחדר שלפנים מחדר, שקירותיו מצופים בנייר או בשטיחים. %break כל ספירה של הנוקבא כלולה משלושה כלים: חיצון, תיכון, פנימי. כלי חיצוני הוא מבחינתה עצמה. כלי תיכון הוא בחינת ז"א שבה. כלי פנימי הוא בחינת בינה שבה. %break וכל אור מתקבל בכלי המיוחס לאור ההוא. וכיוון שהנשמות הן אורות מבינה, ע"כ הנוקבא מקבלת אותן בכלי הפנימי שבה, בחינת בינה. %break כלי תיכון, לְבוש של שטיחים או של נייר על קירות החדר, ואינו מכונה חדר, שהוא בית, כי השם בית מיוחס רק לנוקבא. וע"כ כלי חיצון, הנמשך מנוקבא עצמה, וכלי פנימי, הנמשך מבינה, %break שהן שתיהן נקבות, מכונות בית. אבל כלי התיכון, הנמשך מז"א, הוא לבוש ולא בית. %letter 38 .38 וכשהלבנה נפגמת מאותה הבחינה של הנחש הרע, אז כל אלו הנשמות שיוצאות בעת ההיא, אע"פ שכולן טהורות וכולן קדושות, כיוון שיצאו בשעת הפגם, הרי בכל המקומות, הגופים, שהנשמות מגיעות אליהם, %page 344 כולם נשברים ונפגמים בהרבה צער ובהרבה מכאובים. ואלו הם, שהקב"ה רוצה ואוהב אותם אחר שנשברים, ואע"פ שהנשמות הן בעצבות ולא בשמחה. %break יש ב' מיני פגם בלבנה, בנוקבא: א. בעת שהיא בשליטת השמאל, שהיא בחינת חושך דאמא, %break ב. מבחינת הנחש הרע, הנגרם בחטא עצה"ד, בעניין שלא זכה הרי רע, שנגלה מדה"ד שבנוקבא מצ"א, שאינה ראויה לקבל האור. הפגם מבחינת הנוקבא עצמה, מכוח שנגלה, שאינה ראויה לקבל אור ע"י הנחש הרע בחטא דעצה"ד. %break והפגם הזה אינו נוגע לנשמות שבתוכה כלל. כי הנשמות נמשכות מבינה, שעליה לא היה שום צמצום. ועכ"ז גם הן נפגמו עם הנוקבא. כי הפגם הזה נוגע רק לנוקבא לבדה, ולא לנשמות, הבאות אליה מן הבינה. עכ"ז להיותן בתוך הנוקבא, נפגמו הנשמות ביחד עם הנוקבא, %break ודומות כמו שהיו חלק מהנוקבא. וע"כ כשהן באות אח"כ ומתלבשות בתוך גוף האדם, אע"פ שהאדם הוא צדיק, נפגם גופו מפאת אותה הנשמה שהתלבשה בו. %break אמנם איך אפשר לומר שהנשמה פוגמת את הגוף? והעניין הוא, שהוא תיקון מיוחד בשביל הצדיק, שע"י תיקון זה נעשה גופו של הצדיק מוכשר לקבל אורה הגדול של הנשמה. ותיקון זה מתחיל מבינה, אמא המשאילה בגדיה לבתה. %break כי הבינה ראתה שאין הנוקבא ראויה לקבל המוחין, אז העלתה אליה את הנוקבא, והתמעטה בסיבתה לו"ק חסר ראש, שנשארה במ"י, ואותיות אל"ה, הורידה אל הנוקבא. ומתוך שהנוקבא קיבלה הקטנות של הבינה, הוכשרה אח"כ לקבל גם הגדלות שלה. %break כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. כי עדן הוא חכמה, ונהר הוא בינה, וגן הוא מלכות. וע"כ יצא הנהר, בינה, מעדן, חכמה, והתמעט לו"ק חסר ראש, כדי להשקות את הגן, %break לתת מוחין לנוקבא. כי ע"י יציאה זו, השפיעה הבינה הקטנות אל הנוקבא. ואחר שקיבלה הקטנות שלה, כבר ראויה לקבל גם הגדלות שלה. %break והמכשיר לנוקבא, לקבל הקטנות דאמא, הוא העיבור. וע"י זה יכולה לקבל גם הגדלות. ועד"ז, אחר שנשלמה הנוקבא, והיא רוצה להשפיע נשמות לבני אדם, אשר גופם נמשך מנוקבא מטרם תיקונה, ואינם ראויים לקבל אור הנשמה, היא חוזרת ומתמעטת לו"ק בלי ראש, %break שהוא הפגם של הנחש הרע, שע"י זה נפגמות גם הנשמות שבה. ומשפיעה את הנשמות הפגומות לבני אדם, כדי שגופם יקבל את הפגם והקטנות של הנשמות. %break ואז נעשו הגופים מוכשרים לקבל גם את אור גדלות הנשמות. הרי שעניין הפגם הזה, אשר הנשמות פוגמות את הגופים, הוא לתיקון הגוף להכשיר אותו לקבל אור הגדלות. %break כי אחר שהגוף נשבר ע"י הפגם והקטנות של הנשמה, שנעשה בזה כלי לקבל גם את הגדלות של הנשמה, אז רוצה בהם הקב"ה. משא"כ בטרם שהגוף נשבר מחמת פגם הנשמה, אינו רוצה בהם הקב"ה, %break כי אינו ראוי לקבל אור הנשמה, להיותו נמשך מהנוקבא מטרם תיקונה, שצ"א רוכב עליהם. %letter 39 .39 העניין הוא, שכמו ששורים למעלה, בנוקבא, שהגוף נפגם ובפנימיותו הנשמה, אשר בנוקבא הפגומה שורה הנשמה, כן כאן שורה הנשמה בגוף הפגום. ומשום זה הם צריכים להתחדש בהתחדשות הלבנה. כמ"ש, %page 345 והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשַׁבַּתו יבוא כל בשר. כי אלו יתחדשו לגמרי וצריכים להתחדש בהתחדשות הלבנה. %break כי לאחר שגופים שלהם קיבלו הפגם והקטנות של הנשמה, כבר הם ראויים לקבל אורות דגדלות, המושפעים בר"ח ובשבת, שהוא אור החיה. ונודע שחמישה כלים יש בפרצוף, המכונים מוחא, עצמות, גידים, בשר, עור, שהם כח"ב תו"מ. %break ומטרם שיהיה בפרצוף כלי דבשר, אינו ראוי לאור החיה. כי כלי דבשר כולו מיוחד להמשכת אור החיה. הנמשך בר"ח ובשבת. משא"כ הכלים מוחא עצמות וגידים מקבלים רק חלק מהאור הזה, כי הם מיוחדים בעיקר לג' אורות נר"נ. %letter 40 .40 ואלו הצדיקים הם בשותפות תמיד עם הלבנה, הנוקבא, ופגומים באותו פגם שלה, פגם מקטנות הבינה, שע"כ היא ראויה לאור גדלות הבינה. ומשום זה היא שורה תמיד בתוכם ואינה עוזבת אותם. וכתוב, קרוב ה' לנשברי לב, לאלו שסבלו עם הלבנה אותו הפגם, %break מקטנות הבינה, הם קרובים אליה תמיד, כי זוכים מחמת זה לקבל גם מגדלות הבינה. %break וע"כ כתוב, להחיות לב נדכאים, באלו החיים, אור החיה, הבאים אל הנוקבא להתחדש. כי אלו שסבלו עימה, יתחדשו עימה. כי מחמת שקיבלו הקטנות, מקבלים ג"כ הגדלות. %letter 41 .41 ואלו הפגמים, שהצדיקים סובלים מחמת קטנות הבינה, נקראים ייסורים של אהבה, כי של אהבה הם ולא מחמת האדם עצמו. של אהבה, מחמת שנפגם האור של האהבה הקטנה, הנוקבא, בעת קבלתה מקטנות הבינה, שנדחתה מאהבה רבה, הבינה בגדלותה. %break משום זה, אלו הצדיקים הם חברים ושותפים עימה, בפגם שלה. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב, כי הם זכו להיות חברים עימה. ועליהם כתוב, למען אחיי ורעיי אדבְּרה נא שלום בך. %break %H הנה ישכיל עבדי %letter 42 .42 אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב"ה גילה להם דרכי התורה ללכת בהם. כשברא הקב"ה את העולם, את זו"ן, עשה את הלבנה, שהאציל את הנוקבא בקומה שווה עם ז"א. ואח"כ מיעט אורותיה, באופן שאין לה מעצמה כלום, רק מה שמקבלת מז"א. %break ומשום שמיעטה את עצמה, היא מאירה מהשמש, ז"א, בכוח אורות עליונים שבו. %letter 43 .43 ובזמן שביהמ"ק היה קיים, היו ישראל משתדלים בקורבנות ובעולות ובעבודות, שהיו עובדים הכוהנים הלוויים והישראלים, כדי לייחד ייחודים, ולהאיר האורות בנוקבא. %letter 44 .44 ולאחר שנחרב ביהמ"ק, חשך האור, והלבנה, הנוקבא, אינה מאירה מהשמש, ז"א, והשמש הסתלק ממנה ואינו מאיר. ואין יום שאינם שולטים בו קללות וצער ומכאובים. %letter 45 .45 כשיגיע זמן הלבנה, להאיר מכוחה עצמה, בגמה"ת, כתוב, הנה ישכיל עבדי, שנאמר על הלבנה, האמונה, הנוקבא. ישכיל, שתתעורר אז התעוררות של מעלה, בדומה למי שמריח ריח, ובא להעיר ולהסתכל. %page 346 כי המילה, הנה, מורה על פתאומיות. משום שמושפעת אז על הנוקבא התעוררות של מעלה, בלי הקדם של התעוררות של מטה. וכיוון שהריחה בזה, באה להעיר ולהסתכל ולהשכיל. וע"כ כתוב, הנה ישכיל. %letter 46 .46 וכתוב, יָרוּם ונישא וגָבה מאוד. ירום, שהנוקבא תתמלא מאור העליון על כל האורות, כתר. כמ"ש, יָרוּם לרַחֶמְכֶם, הכוונה לאור הכתר. ונישא, הוא מצד אברהם, חסד. וגָבה, הוא מצד יצחק, גבורה. מאוד, מצד יעקב, ת"ת. שהנוקבא תתמלא מכל המדרגות האלו. %letter 47 .47 ובעת ההיא יעורר הקב"ה התעוררות של מעלה להאיר אל הלבנה, הנוקבא, כמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים. ומשום זה יתווסף בה אור העליון. וע"כ יתעוררו אז לתחייה כל המתים, שהם נקברים תוך העפר. %letter 48 .48 אע"פ שמדובר בנוקבא, כתוב, עבדי, כי מפתחות ריבונו בידו, וע"כ מתגלה על ידו שלמות הנוקבא, והוא השליח שלה. כמ"ש, ויאמר אברהם אל עבדו זְקַן ביתו המושל בכל אשר לו, %break שים נא ידך תחת ירכי. עבדו, הלבנה, הנוקבא, המתגלה ע"י מט"ט, עבד שליח של ריבונו. %letter 49 .49 זקן ביתו, שר העולם שהוא מט"ט, כמ"ש, נער הייתי גם זקנתי. המושל בכל אשר לו, שהם ירוק לבן ואדום, ג' גווני הקשת, שהם ג' מלאכים, מיכאל גבריאל רפאל, שאין השכינה נראית אלא עימהם. ומט"ט כולל אותם. %letter 50 .50 שים נא ידך תחת ירכי. זהו צדיק, יסוד, מפני שהוא קיומו וחיוּתו של העולם. כי אז, כשנאחז ביסוד, נעשה עבד הזה ממונה להחיות את שוכני עפר. ונעשה שלם ברוח העליון, להשיב רוחות ונשמות למקומם, אל אלו הגופים שנבלו ונרקבו תחת העפר. %letter 51 .51 וכתוב, ואשׁביעך בה' אלקי השמיים ואלקי הארץ, אשר לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני. ואשביעך, הוא מלשון שִׁבעה. שיתלבש בשבעה האורות העליונים, חג"ת נהי"מ, שהם שלמות העליון. %break אשר לא תיקח אישה, זהו הגוף שמתחת העפר, בקבר, שיש לו עתה תחייה לקום מעפר. שכל אלו שזכו להיקבר בארץ ישראל, הם יתעוררו תחילה לתחייה, כמ"ש מתחילה, יחיו מֵתיך, שהם המתים שבארץ ישראל. %break ואח"כ כתוב, נְבֵלָתי יקוּמון, הם המתים שבחוץ לארץ. ועם זה רק הגופות של ישראל שנקברו בארץ ישראל, תקומנה, ולא הגופות של עמים האחרים, שהארץ נטמאה מהן. %letter 52 .52 וע"כ, אשר לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני. שכל נשמות העולם היוצאות מאותו הנהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד, הן בנים אל הקב"ה. וע"כ, אשר לא תיקח אישה, זהו הגוף. %break לבני, זוהי הנשמה. מבנות הכנעני, אלו הן גופות עמים עובדי עבודה זרה, שעתיד הקב"ה לנער אותן מארץ הקדושה, כמ"ש, וינערו רשעים ממנה. %letter 53 .53 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך. ארצי, זוהי ארץ הקדושה, הקודמת לכל ארצות אחרות. ואל מולדתי, אלו הם ישראל. %page 347 %letter 54 .54 כתוב, וייקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך, וכל טוב אדוניו בידו. וייקח העבד, מט"ט. עשרה גמלים, עשר מדרגות שהעבד ההוא שולט עליהן, שהן כמו מדרגות האצילות. מגמלי אדוניו, מדרגות הנוקבא דאצילות, שהיא אדונו. ואותו העבד שולט עליהן ומיתקן בהן. %letter 55 .55 וכל טוב אדוניו בידו, כל אותו הטוב וריחות העליונים, היוצאים מתוך אלו האורות והנרות העליונים. וכל טוב אדוניו, שימוש של השמש, ז"א, הנמשך בלבנה, הנוקבא. כלומר, שעל ידו נעשה זיווג זו"ן. %letter 56 .56 וַיָקָם וילך אל ארם נהריים אל עיר נחור ויַבְרך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים, לעת ערב לעת צאת השואבות. ויקם וילך אל ארם נהריים, זהו מקום בארץ הקדושה, שבכתה שם רחל, כשנחרב ביהמ"ק. %break ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים, כדי לחזק את כוחותיה ע"י גבורותיה כראוי, מטרם שבא להקים ולהחיות הגופים. גמלים, הם מדרגותיו של העבד, שע"כ סידר אותם מחוץ לעיר, ששם מקום הדינים, כדי לתקן קו השמאל של הנוקבא. %letter 57 .57 לעת ערב, זהו ערב שבת, יסוד, שהוא הזמן של האלף השישי. כי ששת ימי המעשה הם 6000 שנה, ויום השישי, ערב שבת, הוא כנגד האלף השישי, שאז תהיה תחיית המתים. לעת ערב, הם הדינים המתגלים בערב, ביסוד, אשר העבד תיקן אותם. %letter 58 .58 לעת צאת השואבות, השואבות מימי התורה. כי בזמן ההוא הם עתידים לקום לתחייה, לפני כל שאר בני אדם, משום שעסקו לשאוב מימי התורה והתחזקו בעה"ח. והם יצאו תחילה לתחיית המתים, כי עה"ח גרם להם שיקומו מתחילה. %break קו אמצעי מכונה תורה. וגם נקרא עה"ח. ומימי התורה, השפע שלו. ואלו הדבקים ומקבלים השפע מקו אמצעי, שנקראים שואבות, אלו יחיו לפני כל השאר, הנמשכים מב' הקווים האחרים. %letter 59 .59 ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים. עתידה הארץ לפלוט ממנה כל הגופות שבתוכה. וע"כ כתוב, יוצאות, שסובב על אלו הגופות שהארץ תפלוט מתוכה בעת התחייה. %break לשאוב מים, לקחת נשמה, ולקבל אותה כראוי, שתהיה מתוקנת ממקומה כראוי. %letter 60 .60 והיה הנערה אשר אומר אליה, הַטי נא כַדך ואשתה. שכל נשמה מנשמות שבעולם, שהתקיימו בעוה"ז, והשתדלו לדעת את ריבונם בחכמה העליונה, היא עולה ומתקיימת במדרגה עליונה למעלה מכל אלו הנשמות, שלא השיגו ולא ידעו. והן עומדות תחילה לתחייה. %break וזו השאלה, שאותו העבד עומד לשאול ולדעת, במה עסקה הנשמה ההיא בעוה"ז? כדי לברר, אם היא ראויה לתחייה תחילה. %letter 61 .61 ואמרה אליי, גם אתה שתה. אתה צריך לשתות ולהיות מושקה מתחילה. ואחריך, גם לגמליך אשקה, משום שכל אלו שאר המרכבות, אע"פ שמושקים ממדרגה זו, כולן מושקים בעיקר מעבודת הצדיקים, היודעים עבודת ריבונם כראוי. %page 348 כי הצדיקים יודעים לכלכל לכל מדרגה כראוי. וע"כ אם אמרה, וגם לגמליך אשקה, ודאי, היא האישה, אשר הוכיח ה' לְבן אדוני, ודאי שהוא הגוף המזומן לנשמה העליונה ההיא. %break חייו של אדם שבעים שנה, כנגד שבע מידות חג"ת נהי"מ, שהולך ומתקן אותם מלמעלה למטה, מחסד עד מלכות. וכשמגיע למלכות ואינו יכול לתקן אותה מחמת חטא עצה"ד, אז הוא מת. כי ב' נקודות במלכות: %break א. אחת מעצמה, שהיא גנוזה, ב. אחת מבינה, שהיא מגולה. %break כי מבחינת עצמה אינה ראויה לאור. וע"כ נקודתה עצמה צריכה להיות גנוזה. ואם נקודתה מתגלה, תכף מסתלקים ממנה האורות, שזה עניין, זכה הרי טוב, לא זכה הרי רע. %break ולפיכך, כשמגיע האדם לשבעים שנה, מתגלה אז נקודת המלכות עצמה, וע"כ אורות החיים מסתלקים מהאדם, והוא מת. %break ולפיכך לעת"ל, כשיהיה הזיווג הגדול מראש דעתיק, והמלכות תקבל גמר תיקונה, באופן שתהיה ראויה לקבל אור העליון גם מבחינתה עצמה, תקומנה אז כל הגופות לתחייה, כי לא מתו אלא מחמת פגם המלכות. וכשהיא מתוקנת לקבל אור החיים, תקומנה לתחייה. %break ויש כאן חילוק בין מֵתי ארץ ישראל למתי חוץ לארץ: א. אותם הצדיקים הדבוקים בקו אמצעי, נקראים ישראל, וארצם ארץ ישראל, והם יקומו לתחייה תכף, ויקבלו נשמתם כראוי. %break ב. אבל אותם שאינם דבוקים בקו אמצעי, שהם מתי חוץ לארץ, אע"פ שהמלכות כבר נתקנה, צריכים עוד תיקונים רבים, עד שיקומו לתחייה ויקבלו את נשמתם. שתיקונים הללו נקראים, גלגול מחילות. וע"י תיקונים הללו באים לארץ ישראל. ומקבלים את נשמתם. %break וזהו כמ"ש, ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו. ויאמר אברהם, חכמה, אל עבדו, מט"ט. כי הארת החכמה, הנמשכת מזיווג זו"ן דאצילות לבי"ע, נכללת במלאך מט"ט, שר הפָּנים. כי פנים הם חכמה, %break כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו. וע"כ נקרא, זקן ביתו. כי מיהו זקן? מי שקנה חכמה. המושל בכל אשר לו. בחכמה ובחסדים יחדיו, המתוקנים בג' קווים ימין שמאל אמצע. %break שים נא ידך תחת ירכי. שיכלול את עצמו ביסוד, ויקבל הארת הזיווג הגדול לגמר תיקונה של המלכות. ואז יהיה מוכשר להחיות המתים. %break ואשביעך בה' אלקי השמיים ואלקי הארץ. שיקבל שבעת האורות השלמים, המתקנים את הנוקבא, הנקראת שבעה, כמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים. %break וכתוב, אשר לא תיקח אישה לבנִי מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחתָ אישה לבני ליצחק. אשר לא תיקח אישה, גוף. לבני, נשמה. מבנות הכנעני, הדבקים בקו שמאל והם טמאים, שאינם ראויים להלביש נשמה קדושה. %break כי אל ארצי, ארץ ישראל. ומולדתי, ישראל, אותם שבחייהם היו דבקים בקו אמצעי נקראים ישראל. וארצם ארץ ישראל, שהם יעמדו תחילה לתחיית המתים. %break וייקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך, וכל טוב אדוניו בידו. עשרה גמלים, הארת החסדים. וכל טוב אדוניו בידו, הארת החכמה. %break וזהו ניחושו של העבד, שאמר, והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה, שְׁתֵה וגם גמליך אשקה, אותה הוכַחת לעבדך ליצחק. כי בדק אם הגוף בחייו בעוה"ז, היה דבוק בקו אמצעי, שאז הוא בבחינת ארץ ישראל וראוי לקום תחילה. %page 349 כי, שְׁתֵה, היא הארת חכמה, שזהו בחינת העבד עצמו. וגם גמליך אשקה, בחינת חסדים. %break ואם בחייו היה ממשיך ב' האורות הללו, סימן הוא שהיה דבוק בקו אמצעי, הכולל ב' אורות הללו. וע"כ, אותה הוכחת לעבדך ליצחק, כי הוא ראוי לקום לתחייה ולקבל את נשמתו, יצחק. %break ולכן נאמר, שכל נשמה מנשמות שבעולם, שהתקיימו בעוה"ז, והשתדלו לדעת את ריבונם בחכמה העליונה, כלומר, שהמשיכו הארת החכמה ע"י הדעת, %break שאז יש לו ב' האורות חכמה וחסדים, כי הדעת הוא חסדים. היא עולה ומתקיימת במדרגה עליונה למעלה מכל אלו הנשמות, שלא השיגו ולא ידעו. %break והן עומדות תחילה לתחייה. כי הן בבחינת מתי ארץ ישראל, שעומדים לתחייה תחילה. וזו השאלה, שאותו העבד עומד לשאול ולדעת, במה עסקה הנשמה ההיא בעוה"ז? כי היה צריך לדעת, אם אותו הגוף ראוי לתחיית המתים תחילה. %break ואמרה, אתה צריך לשתות ולהיות מושקה מתחילה. ואחריך, גם לגמליך אשקה. כי תחילה צריכים להמשיך הארת חכמה, ואח"כ הארת החסדים. %break כי מטרם שממשיך הארת חכמה, נבחנים החסדים לו"ק בלי ראש. וע"כ צריכים להמשיך תחילה הארת החכמה ואח"כ החסדים. %break ואז נבחנים החסדים לג"ר גמורים, אוירא דכיא. שהם יודעים להידבק בקו אמצעי, ולהמשיך מתחילה חכמה ואח"כ חסדים, שיודעים לכלכל לכל מדרגה ומדרגה ולתקן אותה כראוי. ואז גם החסדים נעשו בחינת ג"ר. %letter 62 .62 השתוקקות הזכר אל הנוקבא, שנמשך ע"י זה הארת החכמה מהנוקבא, עושה נשמה. והשתוקקות הנוקבא אל הזכר, שנמשך ע"י זה חסדים מהזכר, %break עולה ומתערב עם הנשמה למעלה. ונכללת החכמה דנוקבא עם החסדים דזכר, ועושה את הנשמה, כלומר, שגומר אותה. %break ומשום זה, ניחש העבד, שאם היא תאמר, גם אתה שתה, המשכת החכמה, וגם גמליך אשקה, המשכת החסדים, היא האישה, זהו ודאי הגוף המוכן לרצונה של הנשמה, היוצאת מהזכר, ז"א, הכלול מחכמה ומחסדים יחד. %letter 63 .63 ואלו הגופים עתידים להתעורר תחילה לתחייה. ואחר שיקומו אלו, יקומו כל האחרים שבחוץ לארץ. ויתקיימו בקיום שלם, ויתחדשו בהתחדשות הלבנה, שאז יהיה אור הלבנה כאור החכמה. ויתחדש העולם כבתחילה. וכתוב על העת ההיא, ישמח ה' במעשיו. %letter 64 .64 הנה ישכיל עבדי. העבד מט"ט ישכיל להחזיר את הנשמות, כל אחת למקומה, אל הגוף הראוי לה. ירוּם ונישא וגבה מאוד, מצד כל אלו מדרגות העליונות. %letter 65 .65 כתוב, כאשר שָׁממו עליך רבים, כן מִשְׁחַת מאיש מראהו ותוארו מבני אדם. כשנחרב ביהמ"ק, וגלתה השכינה בארצות זרות ביניהם, כתוב, הן אֶראֶלָם צעקו חוּצה, מלאכי שלום מר יבכָּיון. כולם בכו על זה, וקשרו בכייה ואבלות. וכל זה על השכינה שגלתה ממקומה. %break וכמו שהיא השתנתה בגלות ממה שהייתה, כן בעלה, ז"א, אינו מאיר אורו, כי אין לו אז למי להאיר, והשתנה ממה שהיה, כמ"ש, חשך השמש בצאתו. %break כן משחת מאיש מראהו, מאותו העבד, מט"ט, שבעת הגלות השתנה צורתו וצבעיו, שהם ירוק לבן ואדום, ממה שהיה. %page 350 %letter 66 .66 מיום שנחרב ביהמ"ק לא עמדו שמיים, ז"א, באור שלהם. הברכות אינן שורות, אלא במקום שנמצא זכר ונוקבא, כמ"ש, זכר ונקבה בְּרָאָם ויברך אותם. ובגלות, שאין זיווג זו"ן, כתוב משום זה, משחת מאיש מראהו. %break כלומר, שהחיסרון הוא, מטעם היעדר הזיווג שבזמן הגלות, ונמצא החיסרון גם בז"א, שאין הברכה שורה אלא בזיווג זו"ן. ועוד, שחשך אורו של ז"א משום הנוקבא, %break שחשכה בגלות, ואינה מקבלת ממנו. ונמצא שאין החיסרון בו עצמו, אלא מטעם שאין לו למי להשפיע, וע"כ אינו מקבל אורות. %letter 67 .67 כמ"ש, הצדיק אבד. איבד את הברכות, כי ברכות אינן שורות אלא במקום שנמצאים זכר ונוקבא יחד. %letter 68 .68 משום זה, באותו זמן שאינו נמצא עימה זכר, אז כל הנשמות היוצאות ממנה, יש להן שינוי ממה שהיו בזמן שהשמש, ז"א, התחבר עם הלבנה, הנוקבא. כי כמו שזו"ן השתנו בזמן הגלות ממה שהיו, כן תולדותיהם, הנשמות, משתנות אז ממה שהיו. ועל זה כתוב, %break אלה תולדות יעקב יוסף. כלומר, אחר שהתיישב יוסף ביעקב והשמש הזדווג בלבנה. וע"כ גדלה אז מעלתם של הנשמות. ובגלות משתנות. %letter 69 .69 והוא נער. משום שזיווגם אינו נפרד לעולם, צדיק, יסוד, וצדק, נוקבא, ביחד. כי י"ב השבטים הם חלקי השכינה. שמונה מהם בני לאה ורחל, הפָּנים של השכינה, וארבעה מהם בני השפחות, האחוריים של השכינה. %break יוסף היה דבוק ומתקן גם את האחוריים של השכינה. כי הזיווג של זו"ן היה אז מבחינת או"א, שזיווגם אינו נפרד לעולם, וע"כ יסוד ומלכות הם ביחד בכל חלקי נוקבא, ואפילו באחוריים שלה. %break הנוקבא נקראת בשם הזכר, חכם וחכמה, גיבור וגבורה, מלך ומלכות. כן נקרא הזכר בשם הנוקבא, נער, כי הנוקבא נקראת נערה. היסוד נקרא על שמה בשם נער. %letter 70 .70 בכל י"ב השבטים ואפילו בבני השפחות, שהם אחוריים של השכינה, הוא נמצא לחדש אותם כראוי, ולשעשע אותם בשמחתו. שכל הענפים וכל העלים של השכינה, %break כולם מתברכים בשמחתו. כלומר, אפילו חלקי האחוריים של השכינה, הנקראים עלים, מיתקנים עימו. %letter 71 .71 אלה תולדות יעקב יוסף. כל צורתו של יעקב הייתה ביוסף, וכל מה שקרה ליעקב קרה ליוסף, ושניהם הולכים ביחד. וזהו אות ו"ו. אשר ו' ראשונה, יעקב, ת"ת, %break והמילוי ו' הנשמעת עימה במבטא, יוסף, יסוד, שהולכות שתיהן ביחד. שנשמעות כאחד בביטוי ו', משום שהם נושא אחד וצורה אחת. %break כמו שיעקב הוא קו אמצעי שמחזה ולמעלה, ת"ת, המכריע בין חו"ג, כן יוסף הוא קו אמצעי שמחזה ולמטה, יסוד, המכריע בין נו"ה. וע"כ הם דומים זה לזה, והם בצורה אחת. %letter 72 .72 ויבֵא יוסף את דיבּתם רעה אל אביהם. שהיה אומר עליהם לאביו, שהיו אוכלים איבר מן החי בעוד שהוא חי. %break ויבא יוסף את דיבתם רעה. והרי במניין י"ב השבטים היו אלו בני השפחות. וא"כ איך היו בני לאה מזלזלים בהם? ואיך היו אוכלים איבר מן החי, ועברו על מצוות ריבונם, שהרי עוד לבני נוח ציווה על מצווה זו, כמ"ש, %page 351 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו? ואיך אפשר שהם אכלו ועברו על מצוות ריבונם? אלא יוסף היה אומר כך מדעתו, וע"כ נענש. %break %H וישראל אהב את יוסף %letter 74 .74 לך עמי בוא בחדריך וסגור דְלתְך בעדך, חֲבִי כמעט רגע עד יעבור זעם. כמה אוהב הקב"ה את ישראל, ובשביל האהבה שאוהב אותם מכל העמים עובדי עבודה זרה, הזהיר אותם ורצה לשמור אותם בכל מה שעושים. %letter 75 .75 ג' פעמים ביום הדין שורה בעולם, וכשמגיע הזמן ההוא, צריך האדם להיזהר ולהישמר, שלא יפגע בו אותו הדין. והם בזמנים ידועים. %letter 76 .76 משום, כשהבוקר עולה, מתעורר אברהם בעולם, ונאחז בדין לקשר אותו עימו. ובתחילת שלוש שעות הראשונות נוסע הדין ממקומו להתעורר ביעקב. עד שמגיעה תפילת המנחה, %break שחוזר הדין למקומו. ומתעורר הדין של מטה להתקשר בדין של מעלה. כי אז מתקשר דין בדין וצריכים להיזהר. %break ז"א נקרא יום. ג' פעמים הם ג' קווים שבז"א, שבכל אחד מהם דין מיוחד. ואלו ג' בחינות דין שבג' קווים דז"א, נמשכות מג' זריעות, חולם שורוק חיריק, שהן שורשיהם של ג' קווים דז"א: %break א. בעת עליית המלכות לבינה, נופלות ממנה אותיות אל"ה דאלקים, ונשארה במ"י דאלקים, ו"ק בחוסר ג"ר. והיא בחינת הדין שבנקודת החולם, שבקו ימין דז"א, הנקרא אברהם. %break ב. בעת גדלות, שמלכות יוצאת מבינה, וג' אותיות אל"ה חוזרות לבינה, שאז חוזרת לראש א"א, ומשיגה ג"ר מחכמה בלי חסדים, שאז אפילו החכמה אינה מאירה, והיא נסתמה. וזהו בחינת הדין שבנקודת השורוק, ושבקו שמאל דז"א, הנקרא יצחק. ונקרא דין של מעלה. %break ג. עליית זו"ן שם ע"י המסך דחיריק, המכריע בין ב' הקווים, ו"ק, ששורשו בא ממנעולא, ואח"כ נתקן במפתחא, ונעשה כמסך שבנקודת החולם. והיא בחינת הדין שבנקודת החיריק, ושבקו אמצעי דז"א, הנקרא יעקב. ונקרא דין של מטה. %break בעלות הבוקר שולט קו ימין דז"א, אברהם. ונאחז בדין של נקודת החולם, מסך דו"ק חסר ראש, מסיבת התכללות המלכות בבינה. כי בסיבת גילוי הדין הזה של נקודת החולם, יוצאים כל המוחין דזו"ן. ובתחילת שלוש שעות הראשונות, שאז זמן הזיווג, ויעקב, %break קו אמצעי, עולה ומכריע בין ב' הקווים, אברהם ויצחק, ע"י מסך דחיריק שבו, נוסע הדין ממקומו להתעורר ביעקב. %break אחר שנכללים ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, יורד הדין מנקודת החולם, אברהם, כי חזר והשיג הג"ר ע"י התכללותו בשמאל, והדין שהיה בו יורד ובא ביעקב, בקו אמצעי, %page 352 ע"י המסך דחיריק שבו, בחינת ו"ק. עד שמגיעה תפילת המנחה, שליטתו של יצחק, קו שמאל, שחוזר הדין למקומו. %break בזיווג של בוקר התבטל הדין של יצחק, שליטת קו שמאל, שהוא הסתימה שבנקודת השורוק, בסיבת הכרעתו של יעקב בכוח המסך דחיריק. %break ועתה שחזרה שליטתו של יצחק ואינו נכלל באברהם, חזר ג"כ הדין שבנקודת השורוק למקומו, שחזרו ונסתמו בו האורות מחמת חוסר החסדים. %break ומתעורר הדין של מטה להתקשר בדין של מעלה. דין של מטה, ו"ק חסר ראש, במסך דחיריק, שבקו האמצעי, התבטל עתה מפאת שהתקשר בדין של מעלה, %break שבנקודת השורוק, וחזר הג"ר גם לקו אמצעי, מכוח שליטת השמאל, וע"כ התבטלה הכרעתו, והדין שולט בעולם מסתימת האורות. וע"כ צריכים להיזהר אז. %letter 77 .77 ועוד, כשמתעורר הדין בעולם, והמוות נמצא בעיר, אין אדם צריך ללכת יחידי בשוק. אלא צריך לסגור עצמו, שלא ייצא לחוץ, כמו נוח, שסגר את עצמו בתיבה, שלא יימצא לפני המשחית. %break ג' דינים ראשונים, שהם בג' קווים דז"א, צריכים רק להיזהר שלא ימשיך הארת השמאל מלמעלה למטה. ואם הוא נזהר בזה, כבר הוא ניצל מהם. אבל בדין הרביעי, %break שיש מוות בעיר, הדין של הנוקבא המתעורר בעניין, אם לא זכה הרי רע, שהם הדינים שבמסך דצ"א, שממנו המוות. הנה כאן אינן מועילות זהירות ושמירה. %break כי הדין הזה אחר שנגלה, כבר שולט גם על בחינת מלמטה למעלה. ואין לו עצה, אלא לסגור את עצמו, שלא ייראה לפני המשחית. שלא ייגע בשום מוחין אלא רק בבחינת ו"ק, אור החסדים, שאין לס"א שום אחיזה בהם. ונמצא שאינו נראה לפני המשחית, כי אין לו אחיזה בו. %break וזה נבחן, כמו מתחבא וסוגר את עצמו בחדרו, שלא יראו אותו. גם נוח הסתיר את עצמו בבחינת הו"ק שמלמטה למעלה, באור החסדים אשר שם. ואז ניצל. כי אין שום אחיזה לס"א באור החסדים. %letter 78 .78 לך עמי בוא בחדריך, הַסגר את עצמך בחדריך. וסגור דלתך בעדך, שלא ייראה בפני המשחית, שלא ימשיך אלא אור ו"ק דחסדים, שאין למשחית אחיזה בו. כי אחר שעבר הדין, אין עוד רשות למשחית להזיק לו. %letter 79 .79 האהבה שאהב הקב"ה את ישראל, וקירב אותם אליו, גרמה שכל שאר העמים עכו"ם שונאים את ישראל, משום שהם מתרחקים מהקב"ה, וישראל קרובים. %letter 80 .80 וישראל אהב את יוסף מכל בניו. בגלל האהבה שאהב יעקב את יוסף יותר מאחיו, אע"פ שהיו כולם אחים, כתוב, ויתנכלו אותו להמיתו. כש"כ העמים עכו"ם לישראל, שגם הם שונאים את ישראל בגלל האהבה, שאהב הקב"ה את ישראל יותר מכל העמים עכו"ם. %break האהבה, שאהב יעקב את יוסף יותר מכל אחיו, גרמה לגילוי הדין הרביעי, המוות, ששום זהירות ושמירה אינן מועילות בו. %letter 81 .81 האהבה ההיא שאהב אותו יותר מכל אחיו, גרמה ליוסף שיוגלה מאביו, ואביו הוגלה עימו, וגרם גלות אל השבטים, וגרמה אל השכינה שהוגלתה ביניהם. ואע"פ שנגזרה גזרה בברית בין הבתרים, מ"מ הסיבה לזה הייתה האהבה שאהב אותו מכל אחיו. %break שבגלל כותונת פסים, שעשה לו, יותר מלאחיו, נגרם כל מה שכתוב, ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו, וישנאו אותו ולא יכלו דַבְּרו לשלום. %page 353 %H ויחלום יוסף חלום %letter 82 .82 ויחלום יוסף חלום. כמה מדרגות עשה הקב"ה, וכולן עומדות מדרגה על מדרגה, וכולן יונקות אלו מאלו, כראוי להם. אלו מימין ואלו משמאל, וכולן התמנו אלו על אלו, הכול כראוי להיות. %letter 83 .83 כל נביאי העולם ינקו מבחינה אחת, מתוך שתי מדרגות ידועות, נו"ה. ואלו המדרגות היו נראות בתוך מראה שאינה מאירה, הנוקבא. שכתוב, במראָה אליו אתוודע בחלום אדבר בו. מראה, שכל הצבעים נראים בתוכה, ג' הצבעים, לבן אדום ירוק, ג' קווים דז"א. %break בחלום אדבר בו. המדרגה השישית למטה ממדרגת הנבואה, מדרגת גבריאל, הממונה על החלום. %letter 84 .84 כל חלום, שהוא כראוי, בא מהמדרגה ההיא, ממלאך גבריאל. ומשום שבא ממלאך, אין חלום שלא יתערבו בו דברי שקר. ומשום זה, יש מהם שהם אמת, ויש מהם שהם שקר. ואין חלום, שאין בו מצד זה ומצד זה. %letter 85 .85 ומשום שיש בחלום הן אמת והן שקר, לכן כל החלומות שבעולם הולכים אחר פתרון הפה. כמ"ש, ויהי כאשר פתר לנו כן היה. שמתקיים לפי הפתרון, משום שיש בחלום שקר ואמת. לכן המילה של הפתרון שולטת על הכול, %break שמכריעה אותו, אם לפי אמתיותו או לפי השקר שבו. ולפיכך צריך החלום לפתרון טוב. %break משום שכל חלום הוא ממדרגה שלמטה, ממלאך גבריאל, והדיבור, הנוקבא, שולטת על המלאך. ע"כ כל חלום הולך אחר הפתרון, דיבור, הבא מהנוקבא, השולטת על מלאך גבריאל. %letter 86 .86 כשאדם עולה למיטתו, צריך להמליך על עצמו תחילה מלכות שמיים. ואח"כ יאמר פסוק אחד של רחמים. משום כי כשאדם ישן על מיטתו, הרי נשמתו יצאה ממנו, והולכת ומשוטטת למעלה. כך כל אחת, לפי דרכה, היא עולה. %letter 87 .87 כשבני אדם שוכבים על מיטתם ומנמנמים, והנשמה יצאה ממנו, אז הקב"ה מודיע אל הנשמה, באותה המדרגה הממונה על החלום, גבריאל, את הדברים העתידים לבוא בעולם, %break או הדברים הבאים מהרהורי הלב, שהם אמת או שקר, או שניהם יחד. כדי שיקבל האדם דרך תוכחה מדברי העולם, ע"כ מגלים לו העת"ל בעולם. %letter 88 .88 כי אין מודיעים לאדם, בעוד שהוא עומד בכוחו של הגוף. אלא המלאך מודיע אל הנשמה, והנשמה אל האדם, שהחלום בא אל הנשמות מלמעלה, כשהנשמות יוצאות מגופות, וכל אחת עולה כפי מעלתה. %letter 89 .89 וכמה מדרגות הן בחלום, כולן הן בחכמה. חלום מדרגה אחת. מראָה מדרגה אחת. נבואה מדרגה אחת. וכולן הן מדרגות למדרגות, אלו על אלו. כי מדרגת החלום מתחת מדרגת המראה, ומדרגת המראה מתחת מדרגת הנבואה. %letter 90 .90 ויחלום יוסף חלום ויגֵד לאחיו, ויוסיפו עוד שנוא אותו. מכאן, שאין לאדם לומר חלומו, אלא רק לאדם שאוהב אותו. ואם לא אוהב אותו, הוא גורם לו רעה. שאם החלום מתהפך לדבר אחר, הוא שגרם להסתלק הוראת החלום האמיתית ע"י פתרונו. %page 354 %letter 91 .91 יוסף אמר את החלום לאחיו, שלא אהבו אותו. וע"כ גרמו לו, שיסתלק חלומו ויתעכב 22 שנה. %letter 92 .92 ויאמר אליהם, שִמעו נא החלום הזה אשר חלמתי. שביקש מהם שישמעו לו, והוא הודיע להם את החלום. ואלמלא הם, שהפכו את החלום לדבר אחר, היה החלום מתקיים. %break אבל הם השיבו ואמרו, המָלוך תמלוך עלינו אם מָשול תמשול בנו. מיד אמרו לו בזה את פתרון החלום, שהוציאו אותו ממשמעות המלוכה והממשלה, ודחו אותו לדבר אחר. וגזרו גזרה, שלא ימלוך עליהם. ויוסיפו עוד שנוא אותו, שגרמו לו קטרוגים. %letter 93 .93 חלום שלא נפתר דומה לאיגרת שלא נקראה. האם פירושו, שהחלום מתקיים והוא אינו יודע, או שאינו מתקיים כלל? מתקיים ואינו יודע, כי בחלום תלוי כוח ומוכרח שיתקיים, %break אלא שלא נודע לו ואינו יודע, אם מתקיים החלום או לא מתקיים. זהו הדמיון לאיגרת שלא נקראה. %letter 94 .94 אין דבר בעולם, שאינו תלוי בחלום או בידי כרוז, עוד מטרם שבא לעולם. כי כל דבר מטרם שבא לעולם, מכריזים עליו ברקיע, ומשם מתפשט בעולם. והוא ניתן ע"י כרוז. %break והכול כמ"ש, כי לא יעשה ה' אלקים דבר, כי אם גָלה סודו אל עבדיו הנביאים, בזמן שהנביאים נמצאו בעולם. ואם לא, אע"פ שנבואה אינה שורה, הרי חכמים חשובים מנביאים. ואם אין חכמים, ניתן הדבר בחלום. ואם לא ניתן בחלום, נמצא הדבר בציפורי השמיים. %break %H וילכו אחיו לרעות %letter 95 .95 וילכו אחיו, לרעות את צאן אביהם בשכם. למה כתוב, אֶת? המילה, אֶת, מנוקדת מלמעלה, לרבות עימהם השכינה, כי השכינה נקראת את, שהייתה שורה עימהם. משום שהיו עשרה, ובכל מקום שיש עשרה שורה בהם השכינה, %break כי יוסף לא היה עימהם, ובנימין הקטן בבית, ע"כ מנוקד מלמעלה על המילה, את. %letter 96 .96 ומשום זה שמכרו את יוסף השתתפו כולם עם השכינה, ושיתפו אותה עימהם בעת שעשו את השבועה והחרם, שלא לגלות המעשה ממכירת יוסף. וע"כ עד שהתגלה הדבר של מכירת יוסף, לא שרתה השכינה על יעקב. %letter 97 .97 השכינה הייתה עם השבטים. כי כתוב, ששם עלו שבטים, שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה'. הרי שכולם היו צדיקים וחסידים, וקיומם של כל בני העולם. שהעולם כולו היה מתקיים בזכותם, קיום של מעלה ושל מטה, של העולמות העליונים ושל העולם התחתון. %page 355 %H ירושלים הבנויה %letter 98 .98 שמחתי באומרים לי, בית ה' נלך. דוד היה עם לבבו לבנות הבית, כמ"ש, ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית, לשם ה' אלקי ישראל. ואח"כ כתוב, רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היוצא מחלציך, הוא יבנה הבית לשמי. וכל ישראל היו יודעים את זה, והיו אומרים, %break מתי ימות דוד, ויקום שלמה בנו, ויבנה הבית, ואז, כמ"ש, עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים, כי אז נעלה ונקריב קורבנות. %letter 99 .99 ואע"פ שהיו אומרים, מתי ימות הזקן הזה, שמחתי וחדווה הייתה לי, משום בנִי, שהיו אומרים, שבני יקום תחתיי, לגמור המצווה ולבנות הבית. אז התחיל דוד ושיבח את השכינה. ואמר, ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. %letter 100 .100 עשה הקב"ה את ירושלים של מטה, הנוקבא, כעין ירושלים של מעלה, בינה. וזו מיתקנת לנגד זו. שהנוקבא מיתקנת בכל התיקונים שבבינה, כמ"ש, מכון לשבתך פעלת ה'. %break ירושלים הבנויה. שעתיד הקב"ה להוריד את ירושלים מלמעלה בנויה כראוי. שחוברה לה יחדיו. שחוברו, היה צריך לכתוב, בלשון רבים. אלא שהתחברה אמא, בינה, בבתה, נוקבא, והיו כאחת. ע"כ כתוב, שחוברה, בלשון יחיד. %letter 101 .101 ששם עלו שבטים. אלו הם קיומו של העולם והתיקון של עולם התחתון. ולא תיקון עולם התחתון בלבד, אלא אפילו של עולם העליון, כמ"ש, שבטי יה עדות לישראל. לישראל, משום שהם קיומו של העולם למטה, הם עדות למעלה, בעולם העליון. והכול הוא להודות לשם ה'. %break %H וימצאֵהו איש %letter 102 .102 וימצאֵהו איש והנה תועה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש. הרי יעקב השלם, שאהב את יוסף מכל בניו, והיה יודע שכל אחיו שונאים אותו, למה שלח אותו אליהם? %break אלא הוא לא חשד בהם, שהיה יודע שכולם הם צדיקים. אלא הקב"ה סיבב כל זה, כדי לקיים הגזרה, שגזר לאברהם אבינו בין הבתרים. %letter 103 .103 נמצא, שצריכים היו בני יעקב למשול על יוסף טרם שירד למצרים. שאילו ירד למצרים, והם לא היו שולטים עליו מתחילה, יכלו המצרים לשלוט לעולם על ישראל, ולא יכלו לצאת משם. %break ע"כ, התקיים ביוסף, שנמכר להיות עבד ע"י אחיו, והם שלטו עליו למכור אותו לעבד. לכן, אע"פ שיוסף היה אח"כ מלך, שהמצרים המליכו אותו, נמצאים ישראל שכבר שלטו על כולם. כי מאחר שכבר שלטו על מלכם יוסף למכור אותו לעבד, %page 356 מכ"ש ששלטו אז על המצרים עצמם. ובזה נחלש כוחם של המצרים, ויכלו להשתחרר מהם. %letter 104 .104 יוסף שהיה ברית עליון, יסוד דז"א, כל זמן שהברית היה קיים, השכינה התקיימה בישראל בשלום כראוי. כיוון שהסתלק יוסף, ברית העליון, מהעולם, כי נמכר לעבד, אז הברית והשכינה וישראל יצאו כולם בגלות. %break וכמ"ש, וַיָקָם מלך חדש על מצרים, אשר לא ידע את יוסף, שזה מורה שהתבטל מעלתו ויצא לגלות. והכול היה מהקב"ה, כמו שהיה ראוי להיות. %letter 105 .105 וימצאהו איש, זהו גבריאל. והנה תועה, בכל היה תועה, שבָּטח על אחיו, והיה מבקש האחווה מהם ולא מצא. גם ביקש אותם עצמם ולא מצא. וע"כ, וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש. %break %H את אחיי אנוכי מבקש %letter 106 .106 ויאמר, את אחיי אנוכי מבקש. כמ"ש, מי ייתנך כאח לי יונק שדי אימי, אמצאך בחוץ אֶשָקְךָ, גם לא יבוזו לי. כנ"י, הנוקבא, אמרה פסוק זה אל המלך שהשלום שלו, ז"א. כמו שיוסף אמר על אחיו, ועתה אל תירָאו אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם. %break שנתן להם מזונות וזן אותם בימי רעב. משום זה אמרה כנ"י לז"א, מי ייתנך כאח לי, כמו יוסף לאחיו. %letter 107 .107 מי ייתנך כאח לי. זה אמר יוסף, יסוד, אל השכינה, שהתאחד עימה והתדבק בה. יונק שדי אימי. כי אז, כשמקבלת מוחין דאמא, יש אחווה ושלמות ביניהם. אמצאך בחוץ, %break בתוך הגלות, בארץ אחרת. אשקך, כדי להתדבק רוח שלה ברוח שלו. גם לא יבוזו לי, אע"פ שאני בארץ אחרת. %letter 108 .108 יוסף, אע"פ שאחיו לא היו לו כאחים כשנפל בידיהם, הוא היה להם כאח כשנפלו בידו, כמ"ש, וינחם אותם וידבר על ליבם, עד שהאמינו לו. %break %H יש כעס ויש כעס %letter 109 .109 ויאמרו איש אל אחיו, הנה בעל החלומות. זהו שמעון ולוי, שהם היו אחים, משום שבאו מצד הדין הקשה. ומשום זה הכעס שלהם הוא כעס של רציחה בעולם. %letter 110 .110 יש כעס, שמבורך מלמעלה ומלמטה, ונקרא ברוך, כמ"ש, ברוך אברם לאל עליון קונה שמיים וארץ. כי אע"פ שאברהם עשה מלחמה והרג אנשים, מ"מ כתוב עליו במעשה זה, %page 357 ברוך אברם, משום שקידש שם שמיים בזה. ויש כעס שהוא מקולל למעלה ולמטה, ונקרא ארור, כמ"ש, ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה. %letter 111 .111 על זה יש שני הרים, כמ"ש, ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל. שהם כנגד אלו שתי המדרגות, ברוך וארור. וע"כ גם שני ההרים נקראים ארור וברוך. ושמעון ולוי הם מצד דין הקשה. ומצד דין הקשה והחזק יוצא הכעס שקולל, הנקרא ארור. %letter 112 .112 מצד דין הקשה יוצא הכעס לשני צדדים, אחד שהתברך ואחד שקולל, אחד ברוך ואחד ארור. כעין זה מצד יצחק יצאו שני בנים. אחד מבורך, ואחד שקולל, למעלה ולמטה. זה נפרד לצד שלו, וזה נפרד לצד שלו. זה דירתו בארץ הקודש, %break וזה דירתו בהר שעיר, כמ"ש, איש יודע ציד איש שדה. זה מקומו במקום מדבר וחורבן ושממה, וזה יושב אוהלים. %letter 113 .113 ומשום זה שתי מדרגות הן, ברוך וארור. מזו יוצאות כל הברכות שבעולם שלמעלה ושלמטה, וכל טוב, וכל הארה, וכל גאולה, וכל הצלה. ומזו יוצאות כל הקללות, וכל החורבה, וכל הדם, וכל השממה, וכל הרע, וכל הטומאות שבעולם. %letter 114 .114 אין אדם בעולם שלא יטעם בלילה טעם המוות, ורוח הטומאה שורה על גוף. משום שהנשמה הקדושה הסתלקה ויצאה מהאדם, שורה רוח הטומאה על הגוף ההוא, והוא נטמא. %letter 115 .115 וכשהנשמה חוזרת אל הגוף, מסתלקת הזוהמה. וידיו של האדם, זוהמת הטומאה נשארת עליהם. וע"כ לא יעביר ידיו על עיניו, כי רוח הטומאה שורה עליהם. עד שרוחץ אותם. וכשנוטל ידיו כראוי, אז מתקדש ונקרא קדוש. %letter 116 .116 איך צריכים להתקדש בנטילת ידיים? צריכים שיהיה כלי אחד מלמטה, וכלי אחד מלמעלה, כדי שיתקדש מהכלי שלמעלה. וכלי שלמטה יושב בזוהמה, שטומאה בו. %break וזהו כלי לקבל הטומאה, מי הרחיצה. וזהו שלמעלה, הוא כלי להתקדש ממנו, שממנו שופכים המים על הידיים. %break זהו שלמעלה ברוך, וזהו שלמטה ארור. ולא צריכים לשפוך אלו המים של הזוהמה בבית, כדי שלא יתקרב אליהם אדם, כי בהם מתאספים הרוחות המזיקים, והאדם יכול לקבל נזק מאלו מים הטמאים. %letter 117 .117 האדם, טרם שקידש ידיו בבוקר, נקרא טמא. כיוון שקידש ידיו, נקרא טהור. ומשום זה, לא ייטול ידיו אלא מיד שנטהר מקודם. שכבר נטל ידיו, נקרא טהור. וזה שעוד לא נטל ידיו, נקרא טמא. %letter 118 .118 משום זה כלי אחד למעלה וכלי אחד למטה, זה קדוש וזה טמא. ומאלו המים אסור לעשות בהם דבר, אלא צריכים לשפוך אותם במקום שבני אדם לא יעברו עליהם. ולא ילין אותם בבית. כי כיוון שנשפכו על הארץ, %break רוח הטומאה נמצא שם, ויכול להזיק. ואם חפר להם מורָד מתחת הארץ שלא ייראו, טוב הוא. %letter 119 .119 ולא ייתן אותם לנשים מכשפות, שיכולות להזיק עימהם בני אדם, משום שהם המים הַמְאָרְרים. והקב"ה רצה לטהר את ישראל, ושיהיו קדושים, כמ"ש, וזרקתי עליכם מים טהורים וטִהרתם, מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם. %page 358 יש ב' בחינות דין: %break א. הנעשה מכוח עליית המלכות לבינה, שאז נופלות ממנה אותיות אל"ה דאלקים, ונשארת משום זה בו"ק בלי ראש. ב. הדינים הנמשכים מקו שמאל, כל עוד שלא נכלל בקו ימין, שהם הדינים של נקודת השורוק. %break ונאמר, שיש כעס, שמבורך מלמעלה ומלמטה. כעס, דין. והם הדינים דבחינה א', הבאים מכוח עליית המלכות לבינה. ודינים הללו הם מבורכים למעלה בבינה ולמטה בזו"ן, כי לולא הדינים הללו לא היו מוחין לזו"ן ולתחתונים. %break ונקרא ברוך, כי הוא מקור כל הברכות שבעולם, המוחין וכל מיני הארות, ובבינה עצמה. כמ"ש, ברוך אברם לאל עליון קונה שמיים וארץ. כי ב' הקווים ימין ושמאל הם מבינה, %break ע"כ נקראים ברוך אצל אברהם, קו ימין. שבדינים הללו היכה המלכים. אבל כשהדינים ההם נמשכים לזו"ן, אינם נקראים ברוך, אלא מבורך. %break ויש כעס שהוא מקולל למעלה ולמטה. הדינים שבבחינה ב' נמשכים משליטת קו השמאל, שאינו נכלל בימין, והוא קולל במיתה, הנמשך מנחש הקדמוני, בעניין, לא זכה הרי רע. שאם אינו זוכה, שממשיך מקו שמאל מלמעלה למטה, שזה היה החטא דעצה"ד, %break אז מתגלה הנקודה דמנעולא, מלכות דצ"א במסך דבחינה ד', שאינה ראויה לקבל אורות החיים. וע"כ האדם מת עם התגלותה, כמ"ש, ביום אֲכולך ממנו, כשתמשיך הארת השמאל מלמעלה למטה, מות תמות. %break כי תתגלה נקודת המלכות של מדה"ד שבצ"א, וכל אורות החיים יסתלקו. הרי שכעס זה, הדינים של הארת השמאל, קוללו בקללת נחש הקדמוני, שכתוב עליו, ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה, שסופו מיתה. %break ועל בחינה זו, שהייתה ג"כ בשמעון ובלוי, כתוב, ארור אפם כי עָז. ע"כ יש בכעס שלהם רציחה, הריגת אנשי שכם, כי הוא הכעס שקולל, המביא מיתה. %break מצד דין הקשה יוצא הכעס לשני צדדים, אחד שהתברך ואחד שקולל, אחד ברוך ואחד ארור. כעין זה מצד יצחק יצאו שני בנים. אחד מבורך, ואחד שקולל, למעלה ולמטה. יצחק, קו שמאל דז"א, ששליטתו בפני עצמו בלי ימין, הוא דין קשה. וממנו יצאו שני בנים, ב' בחינות דינים: %break א. בחינה א', יעקב, אבל מתוך שאינו בחינת בינה, כמו אברהם, אינו נקרא ברוך, אלא מבורך. כי הוא קו אמצעי דז"א. ב. בחינה ב', עשיו. %break והנה בלילה, כשהאדם ישן, יש בו ג"כ הדין דבחינה ב', הכעס שקולל. כי הלילה הוא שליטת קו שמאל. שע"כ מסתלקים אז האורות. וע"כ מסתלקת נשמתו של אדם. אמנם הסתלקות האורות הללו אינה מיתה ממש, כמו בגילוי נקודת המלכות דצ"א, אלא נבחן לשינה. %break ועכ"ז יש בו ג"כ בחינת התכללות ממיתה. והוא מכוח הקללה דעצה"ד, אשר שליטת השמאל תגלה אותה נקודה הממיתה לאדם. וע"כ יש בה ג"כ אחד משישים ממיתה. %break לכן אין אדם בעולם שלא יטעם בלילה טעם המוות, ורוח הטומאה שורה על גוף. משום שהנשמה הקדושה הסתלקה ויצאה מהאדם, מכוח שליטת השמאל בלי ימין. שורה רוח הטומאה על הגוף ההוא, טומאת נחש הקדמוני שסופו מיתה, והוא נטמא. %break וכשהנשמה חוזרת אל הגוף, מסתלקת הזוהמה. וידיו של האדם, זוהמת הטומאה נשארת עליהם. %break ידיים של אדם, כלים של הג"ר. חג"ת הנעשים בעת גדלות לחב"ד. ועם ביאת הנשמה בבוקר, מתקבל רק ו"ק אל הגוף, ולא ג"ר. וע"כ נבחן שהידיים עוד לא נטהרו מזוהמתם שקיבלו בלילה. וכשנוטל ידיו, שהמשיך הג"ר, מתקדש ונקרא קדוש. %page 359 כי מוחין דג"ר נמשכים מאו"א, הנקראים קדושים. וע"כ נקרא גם האדם קדוש, כמ"ש, שאו ידיכם קודש ובָרכו את ה'. %break טהרה. שלמות הכלים, שמקודם כשהייתה המלכות כלולה בבינה, היה כוח הצמצום שבמלכות מעורב בכל הכלים של הבינה, ולא הייתה ראויה משום זה לג"ר. ואח"כ, כשע"י הארה עליונה שלמה, מורידה הבינה את כוח הצמצום הזה למקומו, %break ואותיות אל"ה חוזרות אליה, נבחן שהכלים שלה נטהרו מכוח הצמצום וראויים לג"ר. קדושה. המוחין שמקבלת מאו"א עילאין שנקרא קודש. %break והורדת המלכות מהבינה למקומה, ע"י הארה עליונה מן ע"ב ס"ג דא"ק, שצ"ב לא נוהג שם, וע"כ הארתו בכל מקום שבאה, מורידה משם כוח המלכות והצמצום מהבינה למלכות. כן אחר שנשלמו ונטהרו הכלים דבינה, הנה השפע שלה שלם. %break ובכל מקום שהשפע שלה בא, מוריד כוח הצמצום מהכלים דבינה אשר שם, והם נעשים ג"ר. %break הכלי העליון. בינה, אשר הכלים שלה כבר נטהרו מכוח הצמצום של המלכות, שהתערבה בה. המים. השפע השלם שבבינה זו הטהורה. %break הידיים. כלים דחג"ת, שצריכים להיטהר מכוח הצמצום וזוהמת הנחש, שקיבלו בלילה בעת שינה. כלי התחתון. המלכות הבלתי נמתקת בבינה, השבויה בקליפות דבי"ע. %break ע"י המים מהכלי העליון, שהם שפע מהכלים הטהורים של בינה, הנשפכים על הידיים, כלים דחג"ת, יורד משם כוח הצמצום של המלכות שהתערב בהם, אל המלכות הבלתי נמתקת, הכלי התחתון. %break ונמצא כל כוח הצמצום והדינים יורדים לכלי התחתון והכלים דחג"ת של האדם, הידיים, מטוהרים עתה מכל כוח הצמצום ומהדין ומהטומאה, ומקבלים מוחין שלמים דג"ר, הנקראים קדושה. והכלים דחג"ת נעשים לחב"ד. %break לכן נאמר, וזהו כלי לקבל הטומאה, מי הרחיצה. וזהו שלמעלה, הוא כלי להתקדש ממנו, שממנו שופכים המים על הידיים. כי כוח הורדת המלכות מבינה בא מכלי עליון, %break שע"י זה מקבלים החג"ת מוחין, הנקראים קדושה. ומקום ירידת המלכות וכוחות הצמצום והדין והטומאה, הוא הכלי התחתון. %break כמ"ש, וזרקתי עליכם מים טהורים, השפע השלם, הבא מכלים טהורים, שכוח הצמצום כבר הורד מהם. שבכל מקום בואו, מוריד כוח הצמצום מכלים דבינה אשר שם, והם נטהרים. כמ"ש, וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם, אטהר אתכם. %break %H והבור ריק אין בו מים %letter 120 .120 תורת ה' תמימה מְשִׁיבת נפש. כמה יש להם לבני אדם, להשתדל בתורה, כי כל מי שמשתדל בתורה יהיה לו חיים בעוה"ז ובעוה"ב, והוא זוכה בשני עולמות. %page 360 ואפילו מי שמשתדל בתורה ואינו משתדל בה כראוי, הוא זוכה לשכר טוב בעוה"ז, ואין דנים אותו בעולם האמת. %letter 121 .121 כתוב, אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. אורך ימים הוא לאותו המשתדל בתורה לשמה, שיש לו אורך ימים באותו העולם שבו אריכות ימים, בעולם הנצחי. ואלו הימים שבו הם ימים בוודאי. כלומר, שהם טובים וראויים לשמם. %break שם הוא ביטחון הקדושה של מעלה, כלומר שכר המקווה. שהאדם בוטח בו בעוה"ז להשתדל בתורה, כדי להיות מאושר בעולם ההוא, הנצחי. ובשמאלה עושר וכבוד, שיש לו שכר טוב ושלווה בעוה"ז. %letter 122 .122 וכל מי שעוסק בתורה לשמה, בעת שנפטר מעוה"ז, התורה הולכת לפניו, ומכריזה לפניו, ומגנה עליו, שלא יתקרבו אליו בעלי הדין. כשהגוף שוכב בקבר, היא שומרת אותו. %break כשהנשמה הולכת להסתלק ולשוב למקומה, התורה הולכת לפני הנשמה, והרבה שערים סתומים נשברים מלפני התורה, עד שמביאה את הנשמה למקומה. %break והתורה עומדת על האדם בשעה שיתעורר לתחיית המתים, בזמן שיקומו המתים של העולם. והיא מלמדת זכות עליו. %letter 123 .123 בהִתְהַלֶכְךָ תנחה אותך, בשוכבך תשמור עליך והקיצותָ היא תְשיחֶך. בהתהלכך תנחה אותך, שהתורה הולכת לפניו בעת הפטירה. בשוכבך תשמור עליך, בשעה שהגוף שוכב בקבר. כי אז בזמן ההוא נידון הגוף בקבר, והתורה מגנה עליו. %break והקיצות היא תשיחך, בזמן שיקיצו מתֵי העולם לתחייה מהעפר. היא תשיחך, ללמד זכות עליך. %letter 124 .124 היא תשיחך. אע"פ שעתה קמו מעפר, התורה שלמדו מטרם שמתו, לא נשכחה מהם. כי ידעו אז כל התורה שהניחו בעת שהסתלקו מעוה"ז. תורה זו שמורה להם מאותו הזמן, ונכנסת במעיהם כמקודם לכן, והיא תדבר במעיהם. %break שלא תחזור להם לאט כטבע הבא במחשבה, אלא תבוא כולה בבת אחת בדרך התלבשות, כטבע הבא במעיים. %letter 125 .125 וכל הדברים ברורים יותר ממה שהיה בתחילה, מטרם שמת. כי כל אלו הדברים שהוא לא יכול להשיג אותם כראוי, והשתדל בהם אז, ולא השיג אותם, כולם באים עתה במעיו ברורים, %break והתורה תדבר בו. וכמ"ש, והקיצות היא תשיחך. כל מי שהשתדל בתורה בעוה"ז, זוכה לעסוק בה לעוה"ב. %letter 126 .126 האדם שלא זכה לעסוק בתורה בעוה"ז, הולך בחושך. כשנפטר מעוה"ז, לוקחים אותו ומכניסים אותו לגיהינום. במקום תחתון, שלא יהיה מרחם עליו, שנקרא, בור שָׁאון טִיט הַיָוֵן. %letter 127 .127 ומשום זה אותו שאינו משתדל בתורה בעוה"ז, ונִטַנף בטינופי עוה"ז, כתוב עליו, וייקחוהו וישליכו אותו הבורה. זהו גיהינום, המקום שדנים שם אותם שאינם עוסקים בתורה. והבור ריק, משום שלא היה שם מים, תורה. %letter 128 .128 כמה העונש של ביטול תורה. כי לא גלו ישראל מארץ הקדושה, אלא משום שהסתלקו מתורה ונעזבו ממנה. כמ"ש, על מה אבדה הארץ, ויאמר ה', על עוזבם את תורתי. וכתוב, לכן גלה עמי מבלי דעת, בלי תורה. %page 361 %letter 129 .129 משום זה הכול עומד על קיום התורה. והעולם אינו עומד על קיומו, אלא בתורה, שהיא קיום העולמות למעלה ולמטה, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. %letter 130 .130 וייקחוהו וישליכו אותו הבורה. רמז שהשליכו אותו אח"כ למצרים, שלא נמצא בהם כלל האמונה. מים הם אמונה. ומה שכתוב, והבור ריק אין בו מים, כלומר, שאין שם אמונה. %break אם היה בבור נחשים ועקרבים, למה כתוב בראובן, למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו? האם לא פחד ראובן לזה, אשר הנחשים והעקרבים יזיקו אותו? ואיך אמר, להשיבו אל אביו למען הציל אותו? %letter 131 .131 אלא ראובן ראה, שהנזק הוא ודאי, כשהוא בידיהם של אחיו. כי ידע כמה הם שונאים אותו, ורצונם להרוג אותו. אמר ראובן, מוטב להפילו לתוך הבור, שיש בו נחשים ועקרבים, ולא יהיה נמסר ביד שונאיו, שאינם מרחמים עליו. %break מכאן לומדים, יפיל אדם את עצמו לאש או לבור של נחשים ועקרבים, ולא ימסור את עצמו ביד שונאיו. %letter 132 .132 מפני שבמקום נחשים ועקרבים, אם הוא צדיק, הקב"ה עושה לו נס. ולפעמים זכות אבותיו עומדת לאדם, ויינצל מהם. אבל כיוון שנמסר ביד שונאיו, מועטים הם היכולים להינצל. %letter 133 .133 ומשום זה אמר, למען הציל אותו מידם. מידם, אמר ראובן, כלומר, שיינצל מהם. ואם ימות, מוטב שימות בבור. ומשום זה כתוב, וישמע ראובן ויצילהו מידם, שהציל אותו שלא ימות תחת ידם, אלא אם ימות יהיה זה בבור. %letter 134 .134 כמה חסידותו של ראובן. כי משום שידע ששמעון ולוי שותפותם, ועורמתם, והתחברותם, הן קשות, כי כשהתחברו בשכם, הרגו כל זכר, ולא היה זה די להם. אלא שלקחו נשים וטף, וכסף וזהב, וכל בהמה, וכל כלי יקר, וכל מה שנמצא בעיר. %break ולא די להם כל זה, אלא שאפילו כל מה שבשדה לקחו. כמ"ש, ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו. %letter 135 .135 וכמו שעיר גדולה כזו לא ניצלה מהם, אם ילד הזה ייפול בידיהם, לא ישאירו ממנו חתיכת בשר בעולם. וע"כ אמר, טוב להציל אותו מהם, כי לא ישאירו ממנו שום שיור בעולם, ואבי לא יראה ממנו כלום בעולם. %letter 136 .136 וכאן, בבור, אם ימות, לא יוכלו לו אחיו, ויישאר כל גופו שלם, והשיבותי אותו שלם לאבי. וע"כ כתוב, למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו. אע"פ שימות שם, אוכל להשיבו לאביו. ומשום זה אמר, הילד איננו. ולא אמר, איננו חי. אלא אמר, איננו, אפילו מת. %letter 137 .137 בחכמה היה משתף עצמו עימהם. לא היה שם בעת שנמכר יוסף. כי כולם היו משמשים לאביהם, כל אחד מהם יום אחד. ואותו יום של ראובן היה וע"כ רצה, שביום השימוש שלו לא יאבד יוסף. וע"כ כתוב, ויָשב ראובן אל הבור והנה אין יוסף, %break שאינו אפילו מת. מיד, וישב אל אחיו ויאמר, הילד איננו. %letter 138 .138 ואפילו ראובן, לא ידע ממכירה זו של יוסף. והשתתפה עימהם השכינה, בחרם שעשו שלא לגלות מכירת יוסף. ולא התגלה לו, עד אותו זמן שהתגלה יוסף לאחיו. %letter 139 .139 מה נגרם לראובן, מזה שהשתדל להציל חיי יוסף? כתוב, יחי ראובן ואל ימות, אע"פ שידע שניטלה הבכורה ממנו וניתנה ליוסף, מ"מ השתדל להציל את חייו. וע"כ התפלל משה, ואמר, יחי ראובן ואל ימות. והתקיים בעוה"ז ובעוה"ב, %page 362 משום שהציל חייו של יוסף, ומשום שעשה תשובה על אותו מעשה של חילול יצועֵי אביו. שכל מי שעושה תשובה, הקב"ה מחייה אותו בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 140 .140 וייקחו את כְּתונת יוסף. משום שדם שעיר דומה לדם אדם. אע"פ שאין בו עבירה, הקב"ה מדקדק עם הצדיקים, אפילו כחוט השערה. %letter 141 .141 יעקב עשה מעשה כראוי, במה שהקריב לאביו שעיר, שהוא צד דין הקשה. ועכ"ז, משום שהקריב שעיר, והחליש את אביו, כדין קשה שלו, משום שהוא הצד שלו, כי גם יצחק דין קשה, וע"כ נאחז בו הדין שבשעיר, ע"כ נענש יעקב בשעיר אחר שבניו הקריבו אליו הדם שלו. %letter 142 .142 ביעקב כתוב, ואת עורות גדיי העיזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צוואריו. משום זה כתוב בבניו, ויטבלו את הכותונת בדם, הקריבו לו הכותונת להחליש אותו. %break והכול היה זה כנגד זה. הוא גרם שכתוב, ויֶחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד. משום זה גרמו לו בניו, שחרד חרדה, באותו הזמן שכתוב, הַכֶּר נא הכְּתונת בנך הוא אם לא. %letter 143 .143 כתוב, האתה זה בני עשיו אם לא. ועליו כתוב, שאמרו לו, הכתונת בנך הוא אם לא. והוא משום שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים בכל מה שהם עושים. %letter 144 .144 כיוון שראו כל השבטים אותו הצער של אביהם, התחרטו ודאי על מכירת יוסף, ונתנו נפשם על יוסף לפדותו, אם ימצאו אותו, כיוון שראו שאינם יכולים לפדות אותו, חזרו אל יהודה, שנתן להם עצה למכור אותו, והעבירו אותו מעליהם. %break כי הוא היה מלך עליהם. וכיוון שהעבירו אותו מעליהם, כתוב, ויהי בעת ההיא ויירד יהודה מאת אחיו. %break %H ציון וירושלים %letter 145 .145 כשברא הקב"ה את העולם, כשהאציל את הנוקבא, הנקראת עולם, התקין לו שבעה עמודים, שהאיר לה משבע ספירות חג"ת נהי"מ דז"א. וכל העמודים עומדים על עמוד אחד יחידי, %break יסוד דז"א, ואלו כולם עומדים על מדרגה אחת, שנקראת צדיק יסוד עולם, יסוד דז"א. %letter 146 .146 והעולם נברא מאותו מקום, שהוא שכלול העולם ותיקוניו, נקודה אחת של העולם, אמצעית הכול. והיא ציון, יסוד הפנימי דנוקבא, כמ"ש, מזמור לאסף אל אלקים הוי"ה דיבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מְבואו. ומאיזה מקום דיבר? %break מציון, כמ"ש, מציון מִכְלל יופי אלקים הופיע. מאותו מקום שהיא השכלול של אמונה השלמה כראוי. %page 363 וציון היא החוזק, הארת החכמה, והנקודה, הארת החסדים, של כל העולם. ומאותו מקום השתכלל ונעשה כל העולם, בחכמה שבה. ומתוכה כל העולם ניזון, בחסדים שבה. %letter 147 .147 ציון היא השכלול והיופי של העולם, והעולם ממנה ניזון. שיש בה ב' בחינות, חכמה וחסדים. משום ששתי מדרגות הן, והן אחת, ציון וירושלים, זו דין וזו רחמים, ושתיהן הן אחת, מכאן דין ומכאן רחמים. %break ציון וירושלים שתיהן יסוד הנוקבא. ציון פנימיות היסוד, מלכות דוד, שנמשכת ממנה החכמה, רחמים כלפי ירושלים. וירושלים חיצוניות היסוד דנוקבא, ששם המסך, וע"כ היא דין. %break ושתיהן יסוד דנוקבא, מכאן הדין, מירושלים, ומכאן הרחמים, מציון. ולפיכך, ציון היא השכלול והיופי של העולם. רק אחר שהחכמה שבה מתלבשת בחסדים של ירושלים, והעולם ממנה ניזון, מירושלים שבה החסדים יוצאים על המסך. %letter 148 .148 מלמעלה למעלה, מבינה, יוצא קול הנשמע, עמוד האמצעי, המכריע בבינה. ואחר שהקול ההוא יוצא ונשמע, שמכריע גם בנוקבא. ואורות הימין והשמאל נשמעים, כלומר, מאירים. יוצאים הדינים מנוקבא, ודרכי דין ורחמים יוצאים ונפרדים משם. %break הדינים מסתלקים בסיבת הכרעת קו אמצעי. והמוחין מאירים בדרכים של דין ושל רחמים שביסוד דנוקבא. בדרכי הרחמים שבציון מאירה החכמה, ובדרכי הדין שבירושלים מאירים החסדים. %break כתוב, וירעֵם בשמיים ה', ועליון ייתן קולו. זהו ב"ד ברחמים, הדינים שבציון, דינים דשמאל, שכלפי דינים שבירושלים הם רחמים. ועליון, בינה, אע"פ שאינו נמצא ואינו נודע, מטרם ביאת קו אמצעי, מחמת הדינים שבשמאל, כיוון שאותו הקול יוצא ומכריע בין ימין ושמאל, %break אז נמצא הכול בדין וברחמים. שמקיים הארת ב' הקווים ימין ושמאל. כמ"ש, ועליון ייתן קולו, ברד וגחלי אש. %break כיוון שהעליון, בינה, נותן קולו אל הנוקבא, ומכריע בב' קווים שלה, אז, ברד וגחלי אש, שהם מים ואש. עם ביאת הקול, קו אמצעי, מבינה אל הנוקבא, מסתלקים הדינים ומתגלים המוחין על דרכי הדין ורחמים שבה. שדרכי הרחמים, שהם בציון, %break מכונים ברד. ושם מתגלה החכמה. ודרכי הדין, שהם בירושלים, מכונים גחלי אש. ששם מתגלים החסדים. %letter 149 .149 בשעה שנולד יהודה, כתוב, ותעמוד מִלדת. משום שזהו היסוד הרביעי מארבעת היסודות, חו"ג תו"מ, שהם מרכבה עליונה, אל הבינה, והוא רגל אחת מאלו ארבע רגליים של הכיסא, המלכות. וע"כ כתוב בו, ותעמוד מלדת, להיותו ספירה אחרונה, מלכות. %break כמ"ש, ויהי בעת ההיא ויירד יהודה מאת אחיו. כי היה מלך עליהם, להיותו ספירת המלכות. ואחר מכירת יוסף ירד מגדולתו. משום שהורידו את יוסף למצרים. %break כי יוסף הוא קו אמצעי, המאיר אל המלכות, יהודה. וכשהוא מאיר בה, מסתלקים הדינים מיסוד שלה, הנקרא ציון וירושלים, והמוחין מאירים על דרכי הדין והרחמים שלה. שבציון מאירה החכמה, ובירושלים החסדים. אבל כשנמכר יוסף למצרים, ואינו מאיר לה, %break אז חזרה המלכות לבחינת שמאל. והדינים שבציון, הברד, שולטים בה. וע"כ כתוב, ויירד יהודה. כי ירד מגדולתו ונפל לבחינת הדינים של הברד. %page 364 %H ויקרא את שמו עֵר %letter 150 .150 ויַרְא שם יהודה בת איש כנעני. כנעני, פירושו סוחר. ותהר ותלד בן ויקרא את שמו עֵר. %break שלושה בנים ליהודה, ונשאר מהם אחד, וזהו שֵׁלָה. כי כמ"ש, ויירד יהודה, כי הוליד בנים וקבר אותם, שזו ירידה גדולה ועונש. %letter 151 .151 בראשון מבניו של יהודה כתוב, ויקרא את שמו ער, בלשון זכר, ובשני הבנים האחרים כתוב, ותקרא את שמו אונָן, ותקרא את שמו שֵׁלָה, בלשון נקבה. %letter 152 .152 ויירד יהודה מאת אחיו. כי הלבנה, הנוקבא, התכסתה וירדה ממדרגה הישרה לתוך מדרגה אחרת, שהנחש התחבר בה. כמ"ש, ויֵט עד איש עֲדוּלָמי ושמו חִירָה, שהפריד עצמו מאחיו בית ישראל, %break שהם הקדושה, והתחבר באיש נוכרי, שלא מבית ישראל, שהנחש דבוק בו, שלא פסקה הזוהמה שלו מהנוכרים. %letter 153 .153 ותהר ותלד בן, ויקרא את שמו ער. והוא רע, אשר ער ורע אותיותיהם שוות. כי בא מצד היצה"ר. %break ומשום זה כתוב, ויקרא את שמו, ולא כתוב ויקרא שמו. ביעקב כתוב, ויקרא שמו, כי הקב"ה קרא לו יעקב. וכאן כתוב, את שמו, לרבות מדרגה אחרת של זוהמת הטומאה שנולד. %letter 154 .154 ואח"כ גם בבן השני לא נמתק המקום לחזור לקדושה. עד שבא שֵׁלה, שהיה עיקר כולם. וכתוב, ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'. כמ"ש, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, שפירושו, השחתת זרע. אף כאן פירושו, ששפך דמים, %break ששפך זרע על הארץ. ומשום זה כתוב, וימיתהו ה'. וכתוב, ויאמר יהודה לאונָן, בוא אל אשת אחיך ויַבֵּם אותה. %break %H בוא אל אשת אחיך ויבֵּם אותה %letter 155 .155 כמה הם כסילים בני אדם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים לדעת דרכיו של הקב"ה, כי כולם ישנים. שלא תמוש שינה מחורי עיניהם. %letter 156 .156 הקב"ה עשה את האדם כעין של מעלה, הכול בחכמה. כי אין איבר בבן אדם, שאינו עומד בחכמה העליונה, שכל איבר רומז על מדרגה מיוחדת. כי אחר שנתקן כל הגוף באיבריו כראוי, הקב"ה משתתף עימו, ומכניס בו נשמה קדושה, %break כדי ללמד האדם ללכת בדרכי התורה, ולשמור מצוותיו, כדי שיתוקן האדם כראוי, לפי הכלל, נשמת האדם תלמדנו. %letter 157 .157 ומשום שיש בו נשמה קדושה, הוא ראוי להוליד בנים בצלמו ובדמותו של מלך העליון בעולם, וע"כ צריך האדם להרבות את דמותו. וזה עניין, כי היות שאותו הנהר הנמשך ויוצא, %page 365 יסוד העליון, מימיו אינם נפסקים לעולם, ע"כ צריך גם האדם שלא יפסיק הנהר והמקור שלו, בעוה"ז, אלא שיוליד בנים. %break ותמיד בזמן שהאדם אינו מצליח בעוה"ז להוליד בנים, הקב"ה עוקר אותו מעוה"ז, ונוטע אותו שנית כבתחילה הרבה פעמים. כלומר, שמת ומתגלגל שנית לבוא בעולם הרבה פעמים, עד שמצליח להוליד בנים. %letter 158 .158 כתוב, העירותי מצפון וַיַאת, ממזרח שמש יקרא בשמי ויבוא סגנים כמו חומר. העירותי, זהו התעוררות הזיווג של האדם בעוה"ז, התעוררות מצד צפון, משמאל. %break ויאת, זוהי נשמה הקדושה הבאה מלמעלה, שהקב"ה שולח אותה מלמעלה ובאה בעוה"ז, ונכנסת בבני אדם. %letter 159 .159 ממזרח שמש, זהו מקומו של אותו הנהר הנמשך ויוצא, ת"ת, שהוא מקומו של היסוד, שמשם יוצאת ונולדת הנשמה ומאירה. כי הנשמות באות מזיווג תו"מ. %break ויבוא סגנים, אלו הם צבאות העולם. הנוקבא נקראת עולם. וצבאותיה הם המלאכים, הבאים עם התעוררות הנשמות. כלומר, הנולדים עימהם יחד. כמו חומר, כמו שהתעורר האדם בגוף שלו, המכונה חומר. %letter 160 .160 כי משום זה, עושה הקב"ה זיווגים ומטיל נשמות בעולם, והזיווג נמצא למעלה ולמטה, ומקור הכול הוא ברוך. וע"כ עשה הקב"ה את האדם, כדי שישתדל בדרכיו, ולא יפסיק מקורו ומעיינו לעולם, אלא שיוליד בנים. %letter 161 .161 וכל מי שפסק מקורו, שלא הוליד בנים, כשנפטר מעוה"ז, לא ייכנס במחיצתו של הקב"ה, ואינו נוטל חלק באותו העולם. %break כתוב, ויוסף אברהם וייקח אישה ושמה קטוּרה. שהנשמה באה תחילה בגוף, כדי להיתקן. אברהם, הנשמה. אישה, גוף. שאחר שהנשמה יצאה מגוף, הוסיפה לבוא בגוף. והוא כדי להיתקן, מה שלא נתקנה בהיותה בגוף הראשון. %letter 162 .162 הגוף ההוא, כתוב בו, וה' חפץ דַכאו הֶחֱלי, אם תשים אשם נפשו, יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יִצלח. וה' חפץ דכאו, חפץ ה' כך, כדי שייטהר. אם תשים אשם, אם הנשמה רוצה להיתקן כראוי, יראה זרע, משום שהנשמה הולכת ומשוטטת, %break שאין לה מקום מנוחה, והיא עתידה להיכנס באותו זרע, שהאדם עסק בה, במצוות פרייה ורבייה. ואז, יאריך ימים. וחפץ ה', זה התורה. בידו יִצלח, אבל אם לא זכה לבנים, אין התורה מסייעת אותו. %letter 163 .163 אע"פ שאדם עסק בתורה יום ולילה, ומקורו ומעיינו עומד בו בחינם, שאינו מוליד בנים, אין לו מקום להיכנס למחיצתו של הקב"ה. אם המקור והמעיין לא נכנס בבאר המים, %break אינה באר. כי הבאר והמקור אחד הם. ומי שאין לו בנים דומה שהמקור שבו לא נכנס בו, שאינו פועל בו. %letter 164 .164 כמה חביבים הם דברי תורה, שכל מילה שבתורה, יש בה סודות עליונים קדושים. כאשר נתן הקב"ה את התורה לישראל, כל סודות עליונים קדושים כולם נתן להם בתורה, וכולם ניתנו לישראל בשעה שקיבלו התורה בסיני. %letter 165 .165 כתוב, שָׁווא לכם משכימי קום מְאַחֲרֵי שֶׁבת אוכלי לחם העצבים, כן ייתן לידידו שינה. יחידים שאין להם אישה, שאין הם זכר ונקבה כמו שצריכים, והם משכימים בבוקר למלאכתם. מאחרי שֶׁבת, %page 366 מאחרים המנוחה, שמאחרים לשאת אישה, כי שבת היא מנוחה, כי האישה אל האיש נחשבת אליו למנוחה. %letter 166 .166 אוכלי לחם העצבים. כי כאשר יש לאדם בנים, הלחם שאוכל, אוכל אותו בשמחה בחפץ לב. ואותו שאין לו בנים, הלחם שאוכל הוא לחם העצבים. %letter 167 .167 כן ייתן לידידו שינה, זהו שמקורו מבורך, שיש לו בנים, שהקב"ה נותן לו שינה בעוה"ז. והוא משום שיש לו חלק בעוה"ב. לכן אותו האדם שוכב בקבר, ונהנה בעוה"ב כראוי. %letter 168 .168 כתוב, יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו. יש אחד, זהו אדם שהוא יחיד בעולם. ולא שהוא יחיד בחכמה כראוי, אלא שהוא בלי אישה. ואין שני, אין עימו עזר, אישה. גם בן, שיקיים שמו בישראל לא הניח. ואח אין לו, שיביא אותו לתיקון, בייבום. %letter 169 .169 ואין קץ לכל עמלו שהוא עומל תמיד, גם עינו לא תשבע עושר, ולמי אני עמֵל ומְחַסֵר נפשי מטובה. שמקדים עצמו ביום ובלילה, ואין לו לב להסתכל ולומר, למי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה. %break הוא אינו עמל, כדי שיאכל וישתה ביותר, ויעשה משתה בכל יום תמיד, שהרי הנפש אינה נהנית מזה. %break אלא ודאי, שמחסר את נפשו מטובה של אור העוה"ב. משום שהיא נפש בעלת חיסרון, שלא נשלמה כראוי. כמה מרחם הקב"ה על מעשיו, שמביא אותו לגלגול להיתקן, משום שרוצה שייתקן ולא יאבד מאותו עוה"ב. %letter 170 .170 מי שהוא צדיק גמור, ועסק בתורה ימים ולילות, וכל מעשיו לשמו של הקב"ה, ולא זכה לבנים בעוה"ז, או שהשתדל ולא זכה, או שהיה לו בנים ומתו, מה הם לעוה"ב? מעשיו והתורה מגנים עליו שיזכה לעוה"ב. %letter 171 .171 עליהם ועל אלו צדיקי אמת כתוב, כה אמר ה', לסריסים אשר ישמרו את שַׁבְּתותיי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי. מה כתוב אחריו? ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם טוב מבנים ומבנות, שֵם עולם אתן לו אשר לא ייכרת. כי אלו יש להם חלק לעוה"ב. %letter 172 .172 צדיק גמור, שכל אלו המעלות היו בו, ונשלם כראוי, ומת בלי בנים, והרי הוא יורש מקומו בעוה"ב. אשתו צריכה ייבום או לא? ואם צריכה ייבום, הרי לריק הוא. כי אינו צריך שאחיו ישלים אותו, כי כבר ירש מקומו בעוה"ב. %letter 173 .173 אלא ודאי שצריך לייבם את אשתו, משום שאין אנו יודעים אם היה שלם במעשיו אם לא. ואשתו אם התייבְמה, אינה לריק, אפילו אם היה שלם, משום שיש מקום אל הקב"ה בשביל אותם שמתו בלי בנים, %break וגם אח לייבם אשתו אין להם. כי אדם, שהיה בעולם ומת בלי בנים, וגואל אין לו בעולם. %break כיוון שמת צדיק גמור זה, ואשתו מתייבמת, והוא כבר ירש מקומו, ואינו צריך לתיקון הייבום, בא אותו האדם שלא הניח גואל, ונשלם בייבום הזה של אשת הצדיק. ובינתיים הקב"ה מכין מקום, לאיש שאין לו גואל, שיהיה שם, %page 367 עד שימות צדיק גמור זה וישתלם הוא בעולם. כמ"ש, כי בעיר מקלטו יישב עד מות הכוהן הגדול. %break כי מי שאין לו בנים, הוא ממעט הדמות. ודומה להורג אנשים בשוגג. והמקום שהקב"ה מכין לאותו שאין לו בנים ואין לו אח, הוא עיר מקלט. שיושב שם עד שמת אותו צדיק גמור, כוהן גדול. ואז יורד ומיתקן ע"י אשתו. %letter 174 .174 עתידים להיות לצדיקים, בנים במיתתם. אלה הבנים של הייבום, המתקנים את מי שמת בלי בנים ואין לו אח. שבחייהם לא זכו, ובמיתתם זכו. וע"כ כל מעשיו של הקב"ה כולם אמת וצדק, ומרחם על כל, גם על מי שאין לו אח. %break ואין לשאול, הרי לכל המתים בלי בנים, יש להם בנים לאחר מיתתם ע"י הייבום. אמנם עיקר החידוש הוא כאן, במה שאומר, לצדיקים. כי המתים בלי בנים, הם בעלי חיסרון. ולא צדיקים. ולפיכך הוצרך לתירוץ הזה. %letter 175 .175 כתוב, טובים השניים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם. אלו הם המשתדלים בעוה"ז להוליד בנים. כי אלו הבנים שהניחו, בשבילם, יש להם שכר טוב בעוה"ז. ובשבילם יורשים אבותיהם חלק לעוה"ב. %letter 176 .176 הקב"ה נוטע אילנות בעוה"ז. אם מצליחים, טוב, אם לא הצליחו, עוקר אותם ושותל אותם במקום אחר, אפילו הרבה פעמים. וע"כ כל דרכיו של הקב"ה כולם הם לטוב ולתקן העולם. %break אם אדם אינו זוכה להשתלם בפעם הראשונה בחייו, אז הוא בא בגלגול בעוה"ז פעם שנייה, וכן הרבה פעמים עד שמשתלם. %letter 177 .177 בוא אל אשת אחיך וייבם אותה, והקם זרע לאחיך. לא היה צריך לומר לו את זה, כי יהודה וכל השבטים היו יודעים את זה. אלא עיקר הדבר שאמר לו, והקם זרע, משום שהזרע ההוא נצרך, כדי שהדבר ייתקן. %break ולהכין גולם, שיקבל תיקון כראוי, שלא ייפרד הגזע משורשו. וכמ"ש, ואדם על עפר ישוב. %break אע"פ שנגזר מיתה על האדם, המפרידה אותו משורש הנצחי, מ"מ לא נפרד לגמרי, כי ע"י הבנים, שכל אחד מוליד, נשאר כל אחד דבוק בשורשו הנצחי, כי כל בן הוא חלק מגוף האב. ובזה נמצא כל אדם כמו טבעת אחת בשרשרת החיים, %break המתחילה מאדה"ר ונמשכת עד לתחיית המתים, לנצחיות, בלי הפסק. וכל עוד שלא נפסק לאדם שלשלת החיים, כי מניח אחריו בן, אין המיתה פועלת עליו שום פירוד מהנצחיות. וכעודו חי דומה. %break מת בלי בנים, צריך תיקון, שלא ייפרד משורשו הנצחי מחמת המיתה, כי נפסק לו שלשלת החיים. ועל זה צריכים ב' תיקונים: %break א. לתקן הפירוד, השורה עליו מחמת המיתה בלי בנים, ב. לעשות גולם, גוף שיתלבש בו נפש המת, ויחזור ויתחבר בשלשלת החיים. %letter 178 .178 וכאשר ייתקן אח"כ כראוי ע"י הגלגול הנזכר, הם משובחים בעוה"ב, כי הקב"ה חפץ בהם. וע"כ כתוב, ושַבֵּח אני את המתים שכבר מתו, מן החיים אשר הֵמה חיים עַדֶנָה, ע"י מה שמתגלגלים בחיים וחזרו לימי עידון, שחזר להם בסיבת הגלגול. %letter 179 .179 וטוב משניהם את אשר עֲדֶן לא היה. שלא שב לימי עלומיו, שלא התגלגל, כי הוא צדיק גמור, שאינו צריך להיתקן בגלגול, ואינו סובל מעוונות הראשונים, כי המתגלגל סובל מעוונות שעשה בגלגול הקודם. כי הקב"ה נתן לו מקום מתוקן בעוה"ב כראוי. %page 368 %letter 180 .180 וכתוב, ובכן ראיתי רשעים קבורים, שבאו בגלגול להיתקן. משום שהקב"ה עושה חסד, ואינו רוצה לכלות העולם. אלא הרשעים מיתקנים ע"י גלגול. וכל דרכיו אמת וחסד להטיב להם בעוה"ז ובעוה"ב. %break %H ויירע בעיני ה' %letter 181 .181 ויירע בעיני ה' אשר עשה, וימֶת גם אותו. כמה צריך האדם להיזהר מחטאיו ולהיזהר במעשיו לפני הקב"ה, משום שכמה שליחים וכמה ממונים הם בעולם, ההולכים ומשוטטים ורואים מעשי בני אדם, ומעידים עליו. %letter 182 .182 בכל החטאים שאדם נטמא בהם בעוה"ז, חטא זה, הוא החטא שאדם נטמא בו ביותר בעוה"ז ובעוה"ב. מי ששופך זרעו לבטלה, ומוציא זרעו בחינם ביד או ברגל, ונטמא בו. כמ"ש, כי לא אל חפץ רֶשע אתה לא יְגוּרך רע. %letter 183 .183 משום זה, אינו נכנס למחיצתו של הקב"ה. ואינו רואה פני עתיק יומין. שאינו רואה פני ה'. וע"כ כתוב, ידיכם דמים מָלֵאו, על המוציא זרעו לבטלה ביד, שהוא כשופך דמים. אשרי חלקו של אדם הירא את ה', והוא נשמר מדרך הרע, ומטהר עצמו לעסוק ביראת ריבונו. %letter 184 .184 כתוב, בבוקר זְרַע את זרעך. בבוקר, זהו בזמן שאדם עומד בכוחו, והוא בימי עלומיו, ישתדל אז להוליד בנים באישה הראויה לו. %letter 185 .185 כי אז הזמן להוליד בנים, משום שיכול אז ללמד אותם דרכי הקב"ה, ויהיה לו שכר טוב לעוה"ב. כמ"ש, אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם, לא יֵבושו, כי ידברו את אויבים בשׁער. לא יבושו, בעולם האמת, בזמן שבעלי הדין יבואו לקטרג עליו. %break כי אין לך שכר טוב בעולם ההוא, כשכרו של המלמד לבנו יראת ה' בדרכי התורה. %letter 186 .186 אמר באברהם, כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. וע"כ הזכות ההיא עמדה לו בעולם ההוא כנגד כל בעלי הדין. %letter 187 .187 וע"כ כתוב, בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך. אפילו בימי הזקנה, המכונים ערב, שהאדם זקן, אל תנח ידיך, לא ינוח מלהוליד בעוה"ז, משום, כי אינך יודע איזה יִכשר, זה או זה, לפני האלקים, שיגנו עליו בעולם האמת. %letter 188 .188 וע"כ כתוב, הנה נחלת ה' בנים, זהו צרור החיים של הנשמה, כמ"ש, והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, בחינת עוה"ב. ולזה קורא הכתוב נחלה. מי מזכה להביא את האדם בנחלת ה' הזו? בנים. הבנים מזכים אותו לנחלת ה'. %break וע"כ, אשרי האדם שזכה לבנים, שילמד אותם דרכי התורה. %page 369 %H ותסר בגדי אלמנותה %letter 189 .189 תמר, בת כוהן הייתה. האם ייתכן שהלכה לזנות עם חָמִיהָ, הרי צניעות הייתה בה תמיד? אלא היא צדקת הייתה, ובחכמה עשתה זאת. כי לא הייתה מפקירה עצמה אליו. אלא משום שידעה ידיעה והסתכלה בחכמה, %break וראתה מה שעתיד לצאת מזה, וע"כ באה אצלו לעשות חסד ואמת. וע"כ באה והשתדלה בעסק הזה. %letter 190 .190 משום שהיא ידעה ידיעה, מה שעתיד לצאת מזה, והשתדלה בעסק הזה, הקב"ה נתן עזרה שם בפעולה ההיא, והתעברה מיד, והכול היה מהקב"ה. %break למה לא הביא הקב"ה בנים האלו מאישה אחרת, למה הביא אותם מתמר? אלא היא נצרכה למעשה הזה ולא אישה אחרת. %letter 191 .191 שתי נשים היו, שמהן נבנה זרע יהודה, ומהן באו דוד המלך, ושלמה המלך, ומלך המשיח. ואלו שתי נשים היו שוות זו לזו. והן תמר ורות, שבעליהן מתו מתחילה, והן השתדלו למעשה זה. %letter 192 .192 תמר השתדלה בחמיה, שהוא הקרוב ביותר לבניו שמתו, הראוי לייבם אותה. מה הטעם שהשתדלה בו? כתוב, כי ראתה כי גדל שֵׁלָה והיא לא ניתנה לו לאישה, וע"כ השתדלה במעשה הזה אצל חמיה. %letter 193 .193 רות השתדלה במעשה הזה אצל בועז. ואח"כ הולידה את עובד. ומשתי אלה נבנה והשתכלל זרע יהודה. ושתיהן עשו בכשרות, כדי לעשות טובה עם המתים, להיתקן אח"כ בעולם. %letter 194 .194 ושַבֵּח אני את המתים שכבר מתו, כי כשהיו חיים בתחילה, בעליהן של תמר ורות, לא היה בהם שבח, ואח"כ שמתו, והתייבמו נשיהם, התגלגל מהם מלכות דוד ושלמה ומלך המשיח. %break ושתיהן, תמר ורות, השתדלו לעשות חסד ואמת עם המתים. והקב"ה עזר להם באותו מעשה. %break %H ויוסף הוּרד מצריימה %letter 195 .195 ויוסף הוּרד מצריימה, ויקנהו פוטיפר. הקב"ה הסכים באותו מעשה של מכירת יוסף למצרים, כדי לקיים הגזרה שלו, שגזר בין הבתרים, כמ"ש, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. %break וע"כ כתוב, הורד, כלומר הורד מן השמיים. ויקנהו פוטיפר, כדי לחטוא עימו קנה אותו, למשכב זכר. %letter 196 .196 שבעה כוכבים עשה הקב"ה ברקיע, כנגד שבע ספירות חג"ת נהי"מ. וכל רקיע יש בו כמה משמשים ממונים לשמש את הקב"ה. %page 370 %letter 197 .197 אין משמש או ממונה, שאין לו עבודה ושימוש מיוחד לריבונו. וכל אחד עומד על השימוש שלו, שהתמנה עליו, וכל אחד יודע את עבודתו לשמש. %letter 198 .198 מֵהם משמשים בשליחות ריבונם, ומתמנים בעולם על כל מעשי בני אדם. ומהם שמשבחים לו שירות ותשבחות, והם שהתמנו על השירה. ואע"פ שהם התמנו על השירה, אין כל כוח בשמיים, והכוכבים והמזלות, שלא ישבחו כולם אל הקב"ה. %letter 199 .199 בשעה שבא לילה, מתחלקים אז ג' מחנות לג' צדדי העולם, ובכל צד אלף אלפים וריבוא רבבות מלאכים, וכולם ממונים על השירה. %letter 200 .200 ג' מחנות מלאכים הם. וחיה אחת, הנוקבא, ממונה עליהם ועומדת עליהם. וכולם משבחים אל הקב"ה עד שבא הבוקר. כשבא הבוקר, כל אלו שבצד דרום, וכל הכוכבים, המלאכים, המאירים, כולם משבחים ואומרים שירה להקב"ה, %break כמ"ש, בְּרון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. ברון יחד כוכבי בוקר, הכוכבים שבצד דרום, צד ימין, חסד. ויריעו כל בני אלקים, אלו הם הכוכבים שבצד שמאל שנכללו בימין. %letter 201 .201 ואז הבוקר מאיר, וישראל לוקחים השירה, ומשבחים אל הקב"ה ג"פ ביום, כנגד ג' אשמורות שבלילה. ועומדים אלו מול אלו, עד שמתעלה כבוד הקב"ה ביום ובלילה כראוי. והקב"ה מתעלה בשישה אלו, ג' של יום וג' של לילה. %letter 202 .202 אותה החיה העומדת עליהם למעלה, הנוקבא, עומדת גם על ישראל למטה, כדי לתקן הכול כראוי. כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טֶרף לביתה וחוק לנערותיה. לביתה, אלו הם המחנות של מעלה. וחוק לנערותיה, %break אלו מחנות ישראל שלמטה. וע"כ כבוד הקב"ה מתעלה מכל הצדדים, מלמעלה ומלמטה. וע"כ הכול ברשותו עומד, והכול הוא ברצונו. %letter 203 .203 כתוב, האומר לַחֶרֶס ולא יזרח. זהו יוסף, בשעה שמכרוהו למצרים. וכתוב, ובעד כוכבים יחתום. אלו הם אחיו, שכתוב בהם, ואחד עשר כוכבים משתחווים לי. %break לחרס, זהו יעקב, בשעה שאמרו לו, הַכר נא הכְּתונת בנך היא אם לא? ולא יזרח, בשעה שהסתלקה ממנו השכינה. ובעד כוכבים יחתום, בעד בניו נחתם ונסתם ממנו האור שלו. השמש נחשך, והכוכבים לא האירו, משום שיוסף נפרד מאביו. %break ומיום שהיה אותו מעשה של יוסף, נפרד יעקב מתשמיש המיטה, ונשאר אָבֵל, עד היום שהתבשר בבשורת יוסף. %break %H ויהי ה' את יוסף %letter 204 .204 ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי. כמ"ש, כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמָרו. פסוק זה ביארו אותו באברהם. %page 371 %letter 205 .205 בכל מקום שצדיקים הולכים, שומר אותם הקב"ה ואינו עוזב אותם. דוד אמר, גם כי אלך בגיא צַלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי, שִׁבטך ומשענתך הֵמה ינחמוני. כי בכל מקום שצדיקים הולכים, השכינה הולכת עימהם ואינה עוזבת אותם. %letter 206 .206 יוסף הלך בגיא צלמוות והורידו אותו למצרים. השכינה הייתה עימו, כמ"ש, ויהי ה' את יוסף. ומשום שהייתה עימו השכינה, כל מה שהיה עושה היה מצליח בידו. ואפילו אם כבר היה בידו, %break וריבונו דרש ממנו באופן אחר, ממה שהיה, היה הדבר מתהפך בידו, לאותו אופן שריבונו היה רוצה בו. %letter 207 .207 וידע אדוניו כי ה' איתו, ללמד, שהיה רואה בעיניו בכל יום מעשה ניסים, שהקב"ה עשה בידו. וע"כ, ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. הקב"ה שומר את הצדיקים, ובשבילם שומר גם את הרשעים, כי הרשעים מתברכים בזכותם של הצדיקים. %break כמ"ש, ויברך ה' את בית עובד אֱדום, בעבור ארון האלקים. %letter 208 .208 הצדיקים, אחרים מתברכים בזכותם, והם עצמם אינם יכולים להינצל בזכותם. יוסף, התברך ריבונו בזכותו. והוא עצמו לא יכול להינצל ממנו בזכותו, ולצאת לחירות. %letter 209 .209 ואח"כ הכניס אותו לבית הסוהר, כמ"ש, עִינוּ בכֶּבֶל רגלו, בַּרזל באה נפשו. עד שאח"כ הוציא אותו הקב"ה לחירות והשליט אותו על כל ארץ מצרים. וע"כ כתוב, ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. והקב"ה מגן על הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. %break %H ותישא אשת אדוניו את עיניה %letter 210 .210 ויהי אחר הדברים האלה, ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף. כמה צריך האדם להישמר מחטאיו וללכת בדרך מתוקנת, כדי שלא יַשטה אותו היצה"ר, שהוא מקטרג עליו כל יום ויום. %letter 211 .211 ומשום שהוא מקטרג עליו תמיד, צריך האדם להתגבר עליו, ולעלות עליו במקום מוצק, שהיצה"ר לא יוכל להזיז אותו ממקומו, כי צריך להיות גיבור ממנו, ולהתחבר במקום הגבורה. משום שכאשר האדם מתגבר עליו, %break הוא אז בצד הגבורה, ומתדבק בצד ההוא, כדי להתחזק. ומשום שהיצה"ר גיבור, צריך האדם להיות גיבור ממנו. %letter 212 .212 ואלו האנשים המתגברים עליו, נקראים גיבורי כוח, להיותם נמצאים מין עם מינו, שמשום שהתגברו על גיבור, נעשו לבחינת גבורה כמוהו. ואלו הם מלאכיו של הקב"ה, הצדיקים, הבאים מצד הגבורה הקשה, כדי להתגבר על היצה"ר, %break ונקראים גיבורי כוח עושי דברו. ברכו ה' מלאכיו, הצדיקים, כמו יוסף, שנקרא צדיק וגיבור, ושמר ברית קודש שנרשם בו. %letter 213 .213 ויהי אחר הדברים האלה. מהו? מקום זה שהיצה"ר מקטרג שם, היא המדרגה שנקראת, אחר הדברים. מלכות נקראת דברים, מדרגה אחרונה שבקדושה. ואחריה היצה"ר והקליפות. ע"כ, אחר הדברים, הוא היצה"ר. %page 372 משום שיוסף נתן לו מקום שיקטרג עליו. כי אמר היצה"ר, ומה אביו מתאבל עליו, ויוסף מפאר את עצמו ומסלסל בשערו? אז התגרה בו הדוב, אשת פוטיפר, וקטרג עליו. %letter 214 .214 ויהי אחר הדברים האלה. בזמן שהקב"ה משגיח על העולם לדון אותו, ומוצא רשעים בעולם. כי משום עוונות בני אדם נעצרים שמיים וארץ, וחוקיהם אינם נוהגים כראוי. %letter 215 .215 אלו שאינם שומרים ברית קודש, גורמים פירוד בין ישראל לאביהם שבשמיים. כמ"ש, וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם. וכתוב, %break ועצר את השמיים ולא יהיה מטר. שזה, שאינו שומר ברית, הוא כמשתחווה לאל אחר, שמשקר באות ברית קודש. %letter 216 .216 כשברית קודש נשמר בעולם כראוי, אז הקב"ה נותן ברכות למעלה, שתהיינה מושפעות בעולם, כמ"ש, גשם נדבות תניף אלקים, נחלתך ונִלְאָה אתה כוננתָהּ. גשם נדבות, זהו גשמי רצון, בעת שחפץ הקב"ה בכנ"י, וחפץ להשפיע לה ברכות. %break אז, נחלתך ונלאה אתה כוננתה. נחלתך הוא ישראל, נחלת הקב"ה, כמ"ש, יעקב חבל נחלתו. ונלאה, זוהי כנ"י, שהיא נלאה בארץ נוכרייה, צמאה לשתות ואין לה. ואז היא נלאה. וכאשר ניתנו גשמי רצון, אז, אתה כוננתה. %letter 218 .218 וע"כ שמיים וארץ וכל צבאם, כולם עומדים על הברית הזה, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי. ומשום זה צריכים להיזהר בזה. וע"כ כתוב, ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. ואח"כ כתוב, ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף. %break כלומר, כיוון שלא נשמר, והיה מפאר את עצמו, שהיה מסלסל בשערו, והיה יפה תואר ויפה מראה, ע"כ, ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף. %break %H ויהי כדַבּרה אל יוסף יום יום %letter 219 .219 כתוב, לשמורך מאשת רע. אשריהם הצדיקים, היודעים דרכיו של הקב"ה, ללכת בהם, משום שהם עוסקים בתורה יום ולילה, שכל מי שמשתדל בתורה ימים ולילות, נוחל שני עולמות: עולם העליון ועולם התחתון. %break נוחל עוה"ז, אע"פ שלא עסק בתורה לשמה, ונוחל עולם העליון, בעת שעסק בה לשמה. %letter 220 .220 אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. אורך ימים בימינה. מי שהולך בימין התורה, שעוסק בה לשמה, יש לו אריכות ימים לעוה"ב, שהוא זוכה שם לכבוד התורה, כבוד וכתר להתעטר על כל. כי כתר התורה רק בעוה"ב. %break בשמאלה עושר וכבוד. בעוה"ז, שאע"פ שלא עסק בה לשמה, זוכה בעוה"ז בעושר וכבוד. %page 373 %letter 221 .221 רבי חייא, כשבא מבבל לארץ ישראל, קרא בתורה, עד שפניו היו מאירים כשמש. וכשהיו עומדים לפניו כל אלו שלמדו תורה, היה אומר, זה עסק בתורה לשמה, וזה לא עסק בה לשמה. והיה מתפלל על אותו שעסק בה לשמה, %break שיהיה כן תמיד, ויזכה לעוה"ב. והתפלל על אותו שלא עסק בה לשמה, שיבוא לעסוק בה לשמה, ויזכה לחיי עולם. %letter 222 .222 יום אחד, ראה תלמיד אחד, שהיה לומד תורה ופניו מוריקים. אמר, ודאי מהרהר בחטא הוא. החזיק אותו לפניו, והמשיך עליו בדברי תורה, עד שהתיישב רוחו בו. מהיום ההוא והלאה, שם על רוחו, שלא ירדוף עוד אחר הרהורים רעים, ויעסוק בתורה לשמה. %letter 223 .223 כשאדם רואה, שהרהורים רעים באים אליו, יעסוק בתורה, ואז יעברו ממנו. כשאותו צד הרע בא לפתות את האדם, ימשיך אותו אל התורה, וייפרד ממנו. %letter 224 .224 וכאשר צד הרע הזה עומד לפני הקב"ה להשטין על העולם, על מעשים רעים שעשו, הקב"ה מרחם על העולם, ונותן עצה לבני אדם להינצל ממנו, שלא יוכל לשלוט עליהם, ולא על מעשיהם. %break ומהי העצה? להשתדל בתורה, ויינצלו ממנו, כמ"ש, כי נר מצווה ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר. לשמורך מאשת רע מֵחֶלקת לשון נוכרייה. הרי שהתורה שומרת מפני יצה"ר. %letter 225 .225 וזהו צד הטומאה, צד האחר, שהוא עומד תמיד לפני הקב"ה להשטין על עוונותיהם של בני אדם. ועומד תמיד להסית למטה את בני אדם. הוא עומד למעלה, %break כדי להזכיר עוונות בני אדם ולהשטין עליהם על מעשיהם, משום שניתנו ברשותו. כמו שעשה לאיוב, שאמר הקב"ה אל השטן, הינו בידיך. %letter 226 .226 וכך עומד עליהם, להשטין ולהזכיר עוונותיהם בכל מה שעשו. באלו הזמנים שהקב"ה נמצא עליהם בדין, ברה"ש וביוה"כ, אז הוא עומד להשטין עליהם ולהזכיר עוונותיהם. והקב"ה מרחם על ישראל, ונותן להם עצה להינצל ממנו, %break בשופר ביום רה"ש, וביוה"כ, בשעיר המשתלֵח שנותנים לו, כדי שייפרד מהם ויעסוק באותו חלק שנתנו לו. %letter 227 .227 רגליה יורדות מוות, שאול צעדיה יתמוכו. ובאמונה כתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ואלו הם דרכים ושבילים של התורה. וכולם אחד. כלומר, כל הדרכים, הן של הטומאה והן של הקדושה, הם אחד: זה שלום, וזה מוות. %break ולגמרי הם בהופכיות זה מזה, שכל דרך של הטומאה היא בהופכיות מהדרך שכנגדו בקדושה. %letter 228 .228 אשרי חלקם של ישראל, שהם מתדבקים בהקב"ה כראוי, ונותן להם עצה להינצל מכל הצדדים האחרים שבעולם, משום שהם עם קדוש לנחלתו ולחלקו. וע"כ נותן להם עצה בכל דבר. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 229 .229 כשצד הרע הזה יורד ומשוטט בעולם, ורואה מעשי בני אדם, שכולם היטו דרכיהם בעולם, עולה למעלה ומשטין עליהם. ואלמלא שהקב"ה מרחם על מעשי ידיו, לא היו נשארים בעולם. %letter 230 .230 ויהי כדַבּרה אל יוסף יום יום. כדברה, צד הרע, שעולה ומשטין בכל יום ויום, ואומר לפני הקב"ה. כי יוסף רומז על הקב"ה, כמה רעות, כמה רכילות, כדי לכַלות בני העולם. %page 374 %letter 231 .231 ולא שמע אליה, לשכב אצלה, להיות עימה. ולא שמע אליה, משום שהקב"ה מרחם על העולם. לשכב אצלה, כדי שתקבל ממשלה למשול על העולם, וממשלה אינה מושלת, עד שניתן לה רשות. %break לשכב אצלה, פירושו, זיווג. הייתכן שהקדושה תזדווג עם הטומאה? כי שפע קבלת הכוח מהקב"ה, שצד הרע מקבל כדי להעניש, נבחן כמו זיווג. כי שפע נמשך רק ע"י זיווג. וע"כ כתוב, לשכב אצלה, להשפיע לה שפע הממשלה. %letter 232 .232 פירוש אחר. לשכב אצלה, הוא כמ"ש, ולאיש אשר ישכב עם טמאה. להיות עימה, לתת לה ממשלה וברכות ועזרה, כי אלמלא העזרה, שהייתה לה מלמעלה, לא נשאר בעולם אפילו אדם אחד. אבל משום שהקב"ה מרחם על העולם, %break ונותן עזרה לעולם ע"י הס"א, בשעה שהס"א מושלת בעולם, נשאר העולם על קיומו. %break קודם נאמר, לשכב אצלה, הוא השפעת שפע הממשלה, ונתינת רשות לס"א להעניש. ובזה נאמר, שלשכב אצלה, סובב על שפע הנהגת העולם, שניתנה לס"א בזמן שהיא מושלת בעולם, כדי שהעולם יתקיים. %letter 233 .233 עניין אחד הוא שני הפירושים האלה. אבל היצה"ר הוא שהולך ומפתה בני אדם, כדי להטות דרכם ולהתדבק בהם, ובכל יום ויום ובכל עת ועת, מטה בני אדם מדרך האמת, כדי לדחות אותם מדרך החיים, ולהמשיך אותם לגיהינום. %letter 234 .234 אשרי מי שעושה מע"ט, ושומר דרכיו ושביליו, כדי שלא יתדבק ביצה"ר, כמ"ש, ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה. שלא שמע מה שהיא אמרה לו בכל יום ויום, %break כי רוח הטומאה, יצה"ר, מפתה את האדם בכל יום ויום. לשכב אצלה, תוך הגיהינום, ולהיות נידון שם להיות עימה. %letter 235 .235 כשאדם מתדבק בצד ההוא, נמשך אחריה ונטמא עימה בעוה"ז, ונטמא עימה בעולם האחר. צד הטומאה הוא מנוול, טינופת, צואה ממש. ובצואה זו נידון מי שמטה דרכיו מהתורה. ובו נידונו אלו רשעי עולם, שאין להם אמונה בהקב"ה. %letter 236 .236 ויהי כהיום הזה, ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית, שם בבית. ויהי כהיום הזה. היום שיצה"ר שולט בעולם, ויורד להסית בני אדם. זהו היום שאדם בא לשוב בתשובה על עוונותיו, או שבא לעסוק בתורה ולעשות מצוות התורה, %break ואז באותו זמן יורד היצה"ר כדי להסית בני העולם. ולמנוע אותם מתשובה, מעסק התורה, ומעשיית המצוות. %letter 237 .237 ויבוא הביתה לעשות מלאכתו. כדי לעסוק בתורה ולעשות מצוות התורה, שהיא מלאכתו של האדם בעוה"ז. וכיוון שמלאכתו של האדם בעוה"ז, העסק בתורה ובמצוות, היא מלאכתו של הקב"ה, צריך האדם להיות גיבור כארי בכל צדדיו, %break כדי שלא ישלוט עליו הס"א, ולא יוכל לפתות אותו. ואין איש, שיקום לפני היצה"ר, ויעשה עימו מלחמה כראוי. %letter 238 .238 דרכו של היצה"ר, כיוון שרואה שאין איש עומד לנגדו, ולערוך עימו מלחמה, מיד, ותתפשהו בבגדו לאמור, שִׁכבה עימי. ותתפשהו בבגדו. כי כאשר היצה"ר שולט על האדם, %break ראשית מעשיו, הוא מתקן ומפאר את בגדיו, מסלסל בשערו. כמ"ש, ותתפשהו בבגדו לאמור, שכבה עימי, התדבק עימי. %page 375 %letter 239 .239 מי שהוא צדיק, מתגבר כנגדו ועושה עימו מלחמה. כמ"ש, ויעזוב בגדו בידה, וינס וייצא החוצה. יעזוב אותו ויתגבר לנגדו, וינוס מפניו, כדי להינצל ממנו, שלא ישלוט עליו. %letter 240 .240 לעת"ל עתידים הצדיקים, לראות את יצה"ר כהר גבוה. ויתמהו ויאמרו, איך יכולנו לכבוש ההר הגבוה העליון הזה. ולעת"ל עתידים הרשעים, לראות את היצה"ר, דק כחוט השערה. ויתמהו ויאמרו, איך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הדק כזה. הללו בוכים והללו בוכים. %break והקב"ה יבעֵר אותו מן העולם, וישחט אותו לעיניהם, ולא ישלוט עוד בעולם, ויראו צדיקים וישמחו. כמ"ש, אך צדיקים יודו לשמֶךָ יֵשבו ישרים את פניך. %break %H חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם %letter 241 .241 ויהי אחר הדברים האלה, חטאו משקה מלך מצרים, והאופה לאדוניהם למלך מצרים. כמה יש לבני אדם להשגיח בעבודת הקב"ה, כי כל מי שמשתדל בתורה ובעבודת הקב"ה, פחדו ואֵימתו מוטל על כל. %letter 242 .242 כי כשברא הקב"ה את העולם, עשה כל בריות העולם, כל אחד בצורתו כראוי לו. ואח"כ ברא את האדם בצורה עליונה. והִמשיל אותו בכוח צורה זו על כל הבריות. %break וכל זמן שהאדם עומד בעולם, כל הבריות, כשנושאים ראשם ומסתכלים בצורה העליונה של האדם, כולם מפחדים אז ורועדים מפניו, כמ"ש, %break ומורַאכם וחִיתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים. והדברים נאמרים רק כשמסתכלים ורואים בו הצורה הזו, והנשמה נמצאת בו. %letter 243 .243 ואע"פ שאין בו הנשמה, הצדיקים, אין צורתם משתנה ממה שהיו בתחילה. וכשהאדם אינו הולך בדרכי התורה, נחלפת לו הצורה הקדושה הזו, ואז חיות השדה ועוף השמיים יכולים לשלוט עליו. כי משום שנחלפה צורתו הקדושה, %break נחלפה והלכה ממנו צורת אדם, וקיבל צורת שאר בעלי החי. וע"כ אין הבריות מפחדים עוד ממנו, ויכולים למשול עליו. %letter 244 .244 הקב"ה מחליף המעשים למעלה ולמטה, שמחליף הצורה הקדושה שלמעלה ודמות אדם שלמטה, כדי להחזיר הדברים לשורשם, כמו שהיו מטרם החטא דעצה"ד. %break וכדי שיימצא רצונו בכל מעשי העולם, שע"י העונשים, מיתקנים כל מעשי העולם, ואפילו הרחוקים ביותר. %break דניאל, לא השתנה צורתו כשהפילו אותו בבור האריות, ומשום זה ניצל. הרי כתוב בדניאל, אלקיי שָׁלח מלאכו וסגר את פי האריות ולא חיבלוני. נשמע, שמשום שהמלאך סגר את פיהם לא נחבל, ולא משום צורתו הקדושה. %letter 245 .245 משום זה לא נחבל, כי אותה הצורה הקדושה של אדם צדיק, הוא מלאך ממש, שסגר פה האריות, וקשר אותם, לשמור אותו שלא יחבלו בו. ומשום זה אמר דניאל, %page 376 אלקיי שלח מלאכו. אותו המלאך, שכל צורות העולם נחקקות בו, והוא הגביר את צורתו בי, ולא יכלו האריות למשול בי, וסגר את פיהם. וע"כ ודאי, ששלח מלאכו. %letter 246 .246 והמלאך הזה הוא אותו, שכל הצורות נחקקות בו, הנוקבא, שממנה כל הצורות שבעולם, כמ"ש, יָדין בגויים מָלא גוויות, שצורותיהם של כל הגוויות לפניו. %break כי כל הצורות שבעולם אינן משתנות לפניו. וע"כ צריך האדם לשמור דרכיו ושביליו, כדי שלא יחטא לפני ריבונו ויתקיים בצורת אדם. %letter 247 .247 יחזקאל שמר את פיו ממאכלים אסורים, כמ"ש, ולא בא בפי בשר פיגול, זכה ונקרא משום זה בן אדם. ובדניאל כתוב, ויישם דניאל על ליבו, אשר לא יתגָאַל בפַת בַּג המלך וביֵין מִשְׁתָיו. ע"כ זכה והתקיים בצורת אדם. %break כי כל דברי העולם, כולם מפחדים מפני צורת אדם, שהוא מושל על כולם, והוא מלך על כולם. %letter 248 .248 משום זה צריך האדם להישמר מעוונותיו, ולא יסטה ימין ושמאל. ועכ"ז, אע"פ ששומר את עצמו, צריך האדם לבדוק את עצמו מעוונותיו בכל יום ויום. כי כשהאדם קם ממיטתו, שני עדים עומדים לפניו, והולכים עימו כל היום. %letter 249 .249 רוצה האדם לקום, אלו העדים אומרים לו, בשעה שפתח עיניו, עיניך לנוכח יביטו ועפעפיך יַיְשירוּ נגדך. קם והכין את רגליו ללכת, אלו העדים אומרים לו, פַּלֵס מעגל רגלֶך וכל דרכיך ייכּונו. וע"כ כשהאדם הולך, צריך בכל היום להישמר מעוונותיו. %letter 250 .250 בכל יום ויום כשבא הלילה, צריך להסתכל ולבדוק בכל מה שעשה כל אותו היום, כדי שישוב בתשובה עליהם, ויסתכל בהם תמיד, כדי שישוב לפני ריבונו, כמ"ש, וחטאתי נגדי תמיד, כדי שישוב עליהם. %letter 251 .251 בזמן שהיו ישראל בארץ הקודש, לא היה נמצא בידיהם עוון, משום שאלו הקורבנות שהיו מקריבים בכל יום, היו מכפרים עליהם. עתה שנגלו ישראל מהארץ, ואין מי שיכפר עליהם, התורה היא מכפרת עליהם, והמע"ט. %break משום שהשכינה עימהם בגלות. ומי שאינו מסתכל בדרכיו של הקב"ה, גורם לשכינה להשתוחח עד עפר, כמ"ש, ישפילנה ישפילה עד ארץ. %letter 252 .252 ומי שמשתדל בתורה ובמע"ט, גורם לכנ"י, השכינה, להרים ראשה בתוך הגלות. אשרי חלקם של המשתדלים בתורה יום ולילה. %letter 253 .253 גִלגל הקב"ה גלגולים בעולם, כדי להרים ראשם של הצדיקים. כי כדי שיָרים יוסף ראשו בעולם על שהיה צדיק לפניו, הרגיז את האדון על עבדיו, כמ"ש, חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם למלך מצרים. והכול היה כדי להרים ראש של יוסף הצדיק. %break ע"י החלום נשפל מאחיו, וע"י החלום התגדל על אחיו, והתגדל על כל העולם ע"י חלום פרעה. %letter 254 .254 ויחלמו חלום שניהם. כל החלומות הולכים אחר הפה. למה יוסף לא פתר לשניהם פתרון טוב? אלא אלו החלומות על יוסף היו. ומשום שידע הדבר בעיקרו ובשורשו, משום זה פתר להם החלום כמו שצריך, לכל אחד פתרון, כדי להחזיר דבר למקומו ולשורשו. %page 377 %letter 255 .255 ויאמר אליהם יוסף, הלוא לאלקים פתרונים ספרו נא לי. אמר כן, כי כן צריכים לפתור החלום, לתלות הפתרון בהקב"ה. כי שם הוא קיום הכול ובו נמצא הפתרון. %letter 256 .256 מדרגת החלום היא למטה, והיא המדרגה השישית לנבואה, משום, שממקום שהנבואה שורה, עד מדרגת החלום, הן שש מדרגות. והפתרון עולה ממדרגת החלום למדרגה אחרת. החלום הוא מדרגה שלמטה, בגבריאל, והפתרון עומד עליו, %break כי הפתרון תלוי בדיבור, הנוקבא. וע"כ בדיבור תלוי הדבר, כמ"ש, הלוא לאלקים פתרונים, הנוקבא הנקראת אלקים. %break %H ויהי נא פי שניים ברוחךָ אליי %letter 257 .257 ויהי כעוברם ואליהו אמר אל אלישע, שאל מה אעשה לך בטרם אילקח מעימך. ויאמר אלישע, ויהי נא פי שניים ברוחךָ אליי. אלישע היה יודע, שבקשה זו אינה ברשותו אלא ברשות הקב"ה, מהו הטעם, שאמר, ויהי נא פי שניים ברוחך אליי? %letter 258 .258 הקב"ה עושה רצונם של הצדיקים תמיד. וכש"כ, רוח הקדוש שעל אליהו, שיורש הצדיק אלישע, כי אלישע היה המשמש שלו וראוי ליורשו. %letter 259 .259 ויאמר אלישע, ויהי נא פי שניים ברוחך אליי. האם ייתכן, שאלישע שאל על שיגדל רוחו פי שניים מרוחו של אליהו? איך שאל מאליהו, מה שלא היה ברשותו, הרי אין לך נותן מה שאין לו? הוא לא שאל על שיגדל רוחו פי שניים, %break אלא כך שאל ממנו, על אותו רוח אחד, שהיה לו, שיעשה באותו הרוח, שני ניסים בעולם, ממה שעשה עימו אליהו. %letter 260 .260 ויאמר, הִקְשׁיתָ לשאול, אם תראה אותי לוּקח מאיתך יהי לך כן. אם תראה אותי, למה תלה לו בקשתו בזה? אלא אמר לו, אם תוכל לעמוד על עיקרו של הרוח, שהנחתי לך בשעה שנלקחתי ממך, %break יהי לך כן. כי כל עיקרו של הרוח ההוא, הוא בעת שיסתכל ברוח, כשרואה את אליהו, שתהיה הדבקות בו כראוי. %break והיות שאליהו הוא שורשו של הרוח, אין הרוח בכל שלמותו, אלא כשהוא מחובר עם שורשו, אליהו. לפיכך, כשמסתכל ברוח, צריך לראות עימו את שורשו, צורת אליהו. ודווקא, שיראה צורתו בו, בעת שהניח לו את הרוח, בעת שנלקח ממנו. וזהו שאמר לו אליהו, %break אם תראה אותי לוּקח מאיתך, יהי לך כן. כי אז יפעל הרוח בכל שלמותו. %break אבל ביקש, שיוכל לפעול ברוח שלו פי שניים משפעל עימו אליהו. הלוא ביקש ממנו מה שאין לו? כי כיוון שאליהו לא פעל, הרי לא היה לו כוח הפעולה. ואיך ייתן הכוח הזה לאלישע? %break האם כל אחד יכול לפעול עם הרוח כמה שרוצה, ואינו צריך לתוספת כוח עליון? א"כ לא היה צריך כלל לבקש זה מאליהו, כיוון שמעצמו היה יכול לפעול כמה שרוצה? %break והעניין הוא, שבשבירת הכלים נפלו ש"ך (320) ניצוצין לקליפות, שמכל ספירה שבע"ס דנקודים, נפלו שמונה מלכים: דעת חג"ת נהי"מ, שבכל אחד ד' בחינות חו"ב תו"מ, ל"ב (32) בחינות מכל ספירה, ועשר פעמים ל"ב הן ש"ך בחינות. %page 378 ורק רפ"ח (288) ניצוצין מהם ניתנו לבירור ולתיקון במשך 6000 שנה, שהם רק ט"ר שבע"ס דנקודים, שתשע פעמים ל"ב הם רפ"ח. אבל ל"ב ניצוצין שבמלכות שלהם, %break לא ניתנו לבירור, ואסור לנגוע בהם, ונשארו מוטלים בקליפות, במשך כל 6000 שנה שהעולם קיים, עד לגמה"ת. %break ולפי שכל גוף מעורב בו מל"ב העשירי הזה, שאין לו תקנה, לכן מוכרח כל אדם למות. ובגמה"ת, כשיתברר ל"ב העשירי, אז כתוב, ובילע המוות לנצח, כי כל הקליפות יתבטלו, וכל המאורות יתגלו. %break ואין לשאול, כיוון שאסור לברר ולגעת בל"ב העשירי הזה, המוטל בקליפות מזמן שבירת הכלים, א"כ איך אפשר שיתוקן לעתיד? והאמת היא, שאין צורך כלל לברר אותו ולתקן אותו. %break כי עם גמר בירורם ותיקונם של כל רפ"ח ניצוצין, מיתקן ל"ב העשירי מאליו, ואינו צריך לשום בירור מיוחד. %break והנה בחינת אליהו, הוא להביא הסיום והגמר של בירור ותיקון רפ"ח הניצוצין, שעימו מיתקן תכף ל"ב האבן. שאליהו בגי' ב"ן (52), שכל עניינו היה לתקן את שם ב"ן, מידת המלכות, ולהוציא ל"ב העשירי מהקליפות. %break וכל צדיק יש לו תפקידו. וכשגומר תפקידו, תכף מסתלק למעלה. ולפיכך, אע"פ שאליהו הוא המגלה את תיקון של ל"ב האבן, מ"מ אינו פועל מאומה באורות השלמים המתגלים על ידו, כי תכף מסתלק לשמיים, כי נגמר תפקידו. %break וזהו שמתרץ הזוהר, שיהיה לו שני רוחות: אחד מרפ"ח ניצוצין, ואחד מל"ב האבן. כי אין לך נותן מה שאין לו. וביקש ממנו, שאותו הרוח מרפ"ח ניצוצין, שהיה לאליהו, %break יעשה פי שניים. שיגלה לו גם האורות והפעולות של ל"ב העשירי. כי אין כלל רוח מיוחד לל"ב העשירי, אלא הוא מתגלה עם סיום וגמר בירור של רפ"ח ניצוצין. %break ואע"פ שאליהו עצמו לא גילה האורות והפעולות של ל"ב העשירי, אין זה נבחן שאינו ברשותו. אלא הוא משום שתפקידו היה רק לגלות הבירור והתיקון של ל"ב העשירי בכללו. ואלישע ביקש ממנו, שמלבד הרוח דרפ"ח שלו, יזכה להשיג ממנו גם את תיקון ל"ב העשירי בכללו. %break וממילא יוכל הוא לגלות מעצמו הפעולות והאורות פי שניים, הן הארות הרפ"ח, והן הארות ל"ב האבן. ולמה תלה אליהו ההשגה של פי שניים, באם יראה אותו נלקח ממנו? %break כי זמן הגילוי של תיקון הרוח דל"ב העשירי, הוא ברגע האחרון של היותו בעוה"ז, כי תכף אחר שגילה אותו, עלה לשמיים, כי נגמר תפקידו. וע"כ אמר לו, אם תוכל לעמוד על עיקר הרוח דל"ב האבן, %break שהנחתי לך בעת שאהיה לוּקח ממך, בדיוק ברגע האחרון של היותי עימך בעוה"ז, אז יהי לך כן, פי שניים. %break אבל אם תפסיד הרגע הזה מלראות אותי, לא תשיג פי שניים, כי הרוח דל"ב העשירי אינו מתגלה מקודם לכן. כי כל עיקרו של הרוח ההוא, הרוח דל"ב העשירי, הוא בשעה שאלישע יסתכל בו, להשיג אותו, בעת שראה את אליהו נלקח ממנו, יתדבק וישיג אותו כראוי. %break כי רק ברגע הזה, שראה אותו נלקח ממנו, אז שעת התגלותו, ולא מקודם לכן. %letter 261 .261 מי שמסתכל במה שלמד מרבו, ורואה אותו באותה החכמה, שלמד ממנו, יכול להתווסף יותר באותו הרוח. כי יוסף, בכל מה שהיה עושה, היה רואה ברוח החכמה את צורתו של אביו, וע"כ הצליח בדבר, והתווסף לו רוח אחר בהארה עליונה יותר. %page 379 כי יעקב האיר רק חסדים מכוסים, בהיותו מבחינת מחזה ולמעלה דז"א. אבל יוסף האיר בחסדים מגולים בהארת חכמה, להיותו קו האמצעי, שמחזה ולמטה דז"א. הרי שהאיר יותר מיעקב אביו. %letter 262 .262 ויספר שר המשקים את חלומו ליוסף, ויאמר לו, בחלומי והנה גפן לפניי. בשעה שאמר לו אותו רשע, והנה גפן לפניי, הזדעזע יוסף, כי לא ידע על מה סובב הדבר, שהיה חושש שהמדובר הוא בגפן דס"א, הנמשך משמאל, שאינו מיוחד בימין ע"י קו אמצעי. כיוון שאמר, %break ובגפן שלושה שריגים, שהשמאל מיוחד בימין ע"י קו אמצעי, מיד התעורר רוחו, והתווסף בהארה, והסתכל בצורתו של אביו, שהוא קו אמצעי, אז האיר רוחו וידע הדבר. %letter 263 .263 אמר יוסף, זה ודאי בשורה משמחת בשלמות, משום שגפן זה כנ"י, הנוקבא. והתבשר יוסף בזה, שהגיע זמנה לשליטה. ובגפן שלושה שריגים, שלוש מדרגות עליונות היוצאות מהגפן הזו, כוהנים לוויים ישראלים, חג"ת דז"א, המאירים בנוקבא בעת שלמותה. %letter 264 .264 והיא כפורחת עלתה ניצָה. כי בזכותם עולה כנ"י לז"א, ומתברכת ממלך העליון, מז"א. כמ"ש, הבשילו אשכולותיה ענבים, אלו הם צדיקי העולם, שהם כענבים בשלים כראוי. %break הבשילו אשכולותיה ענבים, זהו יין השמור בענביו מששת ימי בראשית, המוחין השלמים שמקבלת מו"ק הגדולים דז"א, ששימשו בימי בראשית לפני החטא דעצה"ד, שהם שמורים מכל אחיזה לקליפות, מטעם שעוד לא נסחט היין. כלומר, %break שמוחין הללו עוד לא נגלו לחוץ, ועוד הוא בתוך ענביו, ע"כ לא יוכלו הקליפות להיאחז בו. %break מוחין דהארת השמאל דבינה, מכונה יין. והמשכתו מלמעלה למטה, שזה החטא דעצה"ד, מכונה סחיטה. שהוא עניין של עצה"ד, שחוה סחטה ענבים ונתנה לו. %letter 265 .265 עד כאן התבשר יוסף, בחלומו של שר המשקים. מכאן והלאה החלום לשר המשקים עצמו. כי יש חלומות, שהם לו ולאחרים, שמקצתם מורים לעתידות של החולם, ומקצתם לעתידות של אחרים. ואקח את הענבים, לו לעצמו ולא בשביל יוסף. %letter 266 .266 מי שראה ענבים לבנים בחלום, סימן יפה לו. ענבים שחורים, אינם סימן יפה. משום שהם שתי מדרגות שחור ולבן, טוב ואינו טוב. כי לבן מורה שהוא רחמים, ושחור על דין. %break וכל הענבים, בין לבן ובין שחור, תלויים באמונה, הנוקבא, שמלכות דמדה"ד, שחור, ומלכות הממותקת בבינה, לבן. וע"כ מתבארים בחכמה, הן לטוב והן לרע. השחורים מורים, שהם צריכים רחמים, שהם צריכים להתמתק במדה"ר, בינה. %break והלבנים מורים, שהם השגחה של רחמים, כי כבר התמתקה המלכות בבינה, ונעשתה רחמים. %letter 267 .267 אדה"ר, אשתו סחטה לו ענבים וגרמה לו מוות, ולכל ישראל, ולכל העולם. נוח, בא לענבים האלו ולא נשמר כראוי. כתוב, ויֵישת מן היין וישכָּר ויתגַל בתוך אוה-ה. שכתוב אוה-ה באות ה', ולא אוהלו בו'. %break בני אהרון, שתו יין והקריבו קורבן עם היין ההוא, ומתו. וע"כ כתוב, עֲנָבֵמו עִנבי רוש אַשכלות מרורות לָמו. משום שהענבים גרמו לכל זה. %page 380 %letter 268 .268 שר המשקים ראה בחלומו ענבים שהם טובים, ענבים לבנים. באותו הכרם, שהם מעלים שם נחת וריח במדרגות שלמות כראוי. %break ענבים הם מדרגות הנוקבא. כרם היא הנוקבא עצמה. ובעת שהיא ממותקת בבינה, הענבים שלה לבנים, ומעלים נחת וריח. %break יוסף ידע הדבר, והסתכל בשורש הדברים, ופתר החלום על בוריו, משום שהתבשר בחלום הזה, וע"כ פתר פתרון לטוב, והתקיים כן. %letter 269 .269 ויַרְא שר האופים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף, אף אני בחלומי והנה שלושה סַלֵי חורי על ראשי. ארורים הם הרשעים, שכל מעשיהם כולם לרע, וכל הדיבורים שהם אומרים כולם לרע ולהרע. %letter 270 .270 כיוון שפתח פיו באף, כמ"ש, אף אני בחלומי, מיד פחד יוסף, וידע שכל דבריו הם להרע, ובשורה רעה בפיו, והנה שלושה סלי חורי על ראשי. בזה ידע יוסף, שהתבשר על חורבן ביהמ"ק וגלות ישראל מארץ הקדושה. %letter 271 .271 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אופה, והעוף אוכל אותם מן הסל מעל ראשי. אלו הם שאר העמים, שמתאספים על ישראל, והורגים אותם, ומחריבים ביתם, ומפזרים אותם לארבע רוחות העולם. והכול הסתכל יוסף, %break וידע שהחלום ההוא מורה על ישראל, כשידונו לחוב לפני המלך. מיד פתר לו פתרון לרע, והתקיים בו. %letter 272 .272 שתי מדרגות ראו. שר המשקים ראה, כשעולה ושולטת מדרגה עליונה, ז"א, והאירה הלבנה, נוקבא. שר האופים ראה, שנחשך ושולט נחש הרע על הנוקבא. וע"כ הסתכל יוסף בחלום ההוא ופתר לו פתרון לרע. ע"כ הכול תלוי בפתרון. %break וזה וזה ראו באלו שתי המדרגות, השולטות על הנוקבא, שזה שולט, ז"א, וזה שולט, הנחש הרע. %break %H לב טהור בְּרא לי אלקים %letter 273 .273 לב טהור בְּרא לי אלקים ורוח נכון חַדֵש בקרבי. לב טהור, כמ"ש, ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע. וכתוב, וטוב לב מִשׁתה תמיד. ומשום זה הוא ודאי לב טהור. %letter 274 .274 ורוח נכון חדש בקרבי. כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת על פני המים, רוחו של משיח. שעל הרוח הזה כתוב, ורוח חדשה אתן בקרבכם. והתפלל דוד, אותו רוח נכון, רוחו של משיח, חדש בקרבי. %letter 275 .275 משום שיש מצד האחר, לב טמא ורוח עיוְועים, המסית בני העולם לחטוא. וזהו רוח הטומאה, הנקרא רוח עיוועים, כמ"ש, ה' מָסך בְּקִרבָּה רוח עיוועים. וע"כ ביקש דוד, ורוח נכון חדש בקרבי. חדש, זהו התחדשות הלבנה, התחדשות הזיווג של הנוקבא עם ז"א. %page 381 שבשעה שהלבנה מתחדשת, דוד הוא מלך ישראל, הנוקבא, חי וקיים, שמשיגה מוחין דחיה. ועל זה אמר, חדש, שיחדש הזיווג עם ז"א. %letter 276 .276 והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו. זהו הרוח של נבות היזרעאלי. הייתכן שהנשמות, אחר שעלו ועומדות למעלה, תוכלנה לשוב לעוה"ז? ודבר פלא הוא, שאמר, אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו. %letter 277 .277 ומהו הטעם שאחאב נענש עליו? הרי דין התורה, ששם שמואל לפני ישראל, היה כך כמ"ש, את שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים ייקח. ואם אחאב לקח הכרם מנבות, מן הדין היה. ועוד, שאחאב היה נותן לו כרם אחר או זהב, ולא רצה לקחת. ולמה נענש? %letter 278 .278 זה שנאמר, שרוח ההוא הוא רוח של נבות. האם רוחו של נבות היה יכול לעלות ולעמוד לפני הקב"ה, לבקש ממנו שקר? שכתוב, וייצא הרוח ויעמוד לפני ה' ויאמר, אני אֲפַתֶנוּ. ויאמר ה' אליו, במה, ויאמר, והייתי רוח שקר. %break ואם צדיק היה, איך יבקש שקר בעולם האמת? ואם לא היה צדיק, איך היה יכול לעמוד לפני הקב"ה? %letter 279 .279 אלא ודאי נבות לא היה צדיק כל כך, שיעמוד לפני הקב"ה. אלא רוח אחר היה השולט בעולם, שזהו הרוח העולה, והעומד תמיד לפני הקב"ה. השטן. וזהו שמסית לבני העולם עם שקר, שמשקר בשם הקדוש. ומי שרגיל בשקר, %break עוסק תמיד בשקר. וע"כ אמר, אצא והייתי רוח שקר. אמר לו הקב"ה, צא ועשה כן, כמ"ש, דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי. וע"כ הוא רוח שקר ודאי. %letter 280 .280 ועוד יש לתרץ, שע"כ נענש, משום שהרג את נבות, וגם לקח הכרם שלו. משום שהרג אותו בלי דין, ולקח את כרמו. וע"כ כתוב, הרצחת וגם ירשת. כמה הם בני אדם בעולם, שרוח השקר הזה הסית אותם בשקר, והוא שולט על העולם בכמה אופנים ובכמה מעשים. %letter 281 .281 וע"כ דוד המלך רצה להישמר מרוח שקר, ורצה להתרחק מהטומאה, שאמר, לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. זהו רוח נכון, והאחר הוא רוח שקר. וע"כ שתי מדרגות הן, אחת קדושה, רוח נכון, ואחת טמאה, רוח שקר. %letter 282 .282 והוי"ה נתן קולו לפני חֵילו. והוי"ה, בכל מקום מורה הוא, ז"א, ובית דינו, הנוקבא. נתן קולו, זהו הקול, כמ"ש, קול דברים. וכתוב, לא איש דברים. מהו איש דברים? הוא איש האלקים. לפני חילו, אלו הם ישראל. %break והוי"ה, מורה על זו"ן, שהם בזיווג בהארת השמאל, ששם בית דינו דז"א. נתן קולו, הארת ז"א, קו אמצעי ובחינת חסדים מכוסים, הנקרא קול. הנוקבא נקראת דברים, %break שהם חסדים מגולים בהארת חכמה, בזמן שז"א שנקרא קול, מתחבר עימה, ואז שניהם נקראים קול דברים. %break וכתוב, לא איש דברים. איש הוא ז"א. אף קול הנאמר בקול דברים, הוא ג"כ ז"א. מהו איש דברים? כלומר מאין לנו שאיש הוא ז"א? כמ"ש, איש האלקים, שנאמר על משה, ז"א, בעלה של המטרוניתא, הנקראת אלקים. אף איש דברים, בעלה של דברים, ז"א. %letter 283 .283 היש מספר לגדודיו. כמה ממונים ושליחים יש להקב"ה. וכולם עומדים להשטין על ישראל. וע"כ הזדמן הקב"ה לפני ישראל, כמ"ש, והוי"ה נתן קולו לפני חילו, כדי לשמור אותם ולא יוכלו לקטרג עליהם. %page 382 %letter 284 .284 כי עצום עושה דברו. עצום זה אותו הצדיק, שעוסק בתורה ימים ולילות. פירוש אחר, כי עצום, זהו המקטרג, הנמצא לפני הקב"ה, והוא חזק כברזל, וחזק כאבן. עושה דברו, שמקבל רשות מלמעלה, מהקב"ה, ומוציא הנשמה למטה. %letter 285 .285 כי גדול יום ה' ונורא מאוד ומי יְכִילֶנוּ. שהוא שולט על כל, ועליון וחזק על כל, והכול נמצאים תחת ממשלתו. אשריהם הצדיקים, שהקב"ה חפץ בהם תמיד, %break לזכות אותם לעוה"ב, ולשמח אותם בשמחת הצדיקים העתידים לשמוח בהקב"ה, כמ"ש, וישמחו כל חוסיי בָך. %break
שמור ספר
בדוק
בטל