עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים א-ד %book כרך ג' - פרשת וישלח %H פרשת וישלח %break %H וישלח יעקב מלאכים %break %page 289 %letter 1 .1 בשעה שהאדם בא לעולם, מיד היצה"ר בא עימו, ומקטרג עליו תמיד, כמ"ש, לפֶּתח חטָאת רובץ. חטאת רובץ, הוא היצה"ר. לפתח, לפתח בית הרחם, כלומר, תכף עם היוולדו של האדם. %letter 2 .2 דוד קרא את היצה"ר בשם חטאת. כמ"ש, וחַטאתי נגדי תמיד. משום שבכל יום עושה את האדם להחטיא לפני ריבונו. והיצה"ר הזה, אינו סר מהאדם מיום היוולדו עד עולם. והיצה"ט בא אל האדם מיום שבא להיטהר. %letter 3 .3 ומתי האדם בא להיטהר? כשהוא בן 13 שנה. אז מתחבר האדם בשניהם, היצה"ט בימין והיצה"ר בשמאל. ואלו הם שני מלאכים ממונים ממש, והם נמצאים עם האדם תמיד. %letter 4 .4 בא האדם להיטהר, נכנע היצה"ר לפניו, והימין שולט על השמאל, ושניהם, היצה"ט והיצה"ר, מתחברים לשמור את האדם בכל דרכיו שהוא הולך. כמ"ש, כי מלאכיו יצווה לָך לשמורךָ בכל דרכיך. %letter 5 .5 הקב"ה הזמין עם יעקב מלאכים מחנות ממונים, משום שהיה בא שלם עם השבטים העליונים, שהיו כולם שלמים כראוי. כמ"ש, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. ואחר שניצל מלבן, ונפרד ממנו, התחברה עימו השכינה, ומחנות מלאכים קדושים באו לסובב אותו. %break ומאלו המלאכים שלח לעשיו. כמ"ש, וישלח יעקב מלאכים, מלאכים ממש בוודאי היו. %letter 6 .6 כתוב, חונה מלאך ה' סביב ליראיו וַיְחַלְצֵם, וכתוב, כי מלאכיו יצווה לך, כלומר הרבה מלאכים. אלא, כי מלאכיו יצווה לך, הם מלאכים כרגיל, ומלאך ה' סביב, זו השכינה. כמ"ש, ויֵירא מלאך ה' אליו בלבַּת אש מתוך הסנה, שפירושו השכינה. %break וע"כ, חונה מלאך ה' סביב ליראיו, לסובב אותם מכל הצדדים, כדי להציל אותם. וכשהשכינה שורה בתוך האדם, כל הצבאות הקדושים מזדמנים שם. %letter 7 .7 בשעה שדוד המלך ניצל מאָכישׁ מלך גת, אז כתוב, חונה מלאך ה', משום שהשכינה הקיפה אותו וניצל מאכיש, ומעמו, ומכל אלו שהתקיפו אותו. כמ"ש, ויתהולֵל בידם. למה כתוב, ויתהולל, הלוא היה צריך לומר, וישתגע בידם? %letter 8 .8 אלא זה סובב על הכתוב, כי קינאתי בהוללים. אמר לו הקב"ה, עדיין תהיה צריך לזה. כיוון שבא לבית אכיש, והתקיפו אותו, כתוב, ויתהולל בידם, ואז באה השכינה ושרתה מסביב לדוד. %letter 9 .9 הרי השכינה אינה שורה אלא בנחלתה, ארץ הקדושה. ולמה השכינה שרתה עליו בגת, שבחוץ לארץ? ודאי שאינה שורה בחוץ לארץ, שלא יוכלו לינוק ממנה שפע, %page 290 אבל להציל היא שורה גם בחוץ לארץ. וכאן כשבא יעקב מבית לבן, כל המחנות הקדושים סבבו אותו, ולא נשאר לבדו. %letter 10 .10 א"כ, למה כתוב, וייוותר יעקב לבדו וייאבק איש עימו? ואיפה היו כל מחנות המלאכים שסבבו אותו ובאו עימו? משום שהביא את עצמו לסכנה, שנשאר יחידי בלילה, והיה רואה בעין את הסכנה, ולפי שלא באו לשמור אותו, אלא מסַכָּנה שאינה נראית לעין, לכן נפרדו ממנו. %break ואז, מטרם שהכניס עצמו לסכנה, אמר, קטונתי מכל החסדים ומכל האמת, אשר עשית עם עבדך, אשר אלו הם מחנות המלאכים הקדושים שסבבו אותו. ועתה נפרדו ממנו, מטעם שהכניס עצמו לסכנה נראית לעין. %letter 11 .11 לכן נפרדו ממנו המלאכים, כדי לעזוב אותו לבדו עם הממונה של עשיו, שברשות העליון בא אליו. ואלו המלאכים הלכו לומר שירה, שבאותה שעה הגיע זמנם לומר שירה לפני הקב"ה. %break מב' טעמים נפרדו ממנו המלאכים: א. כדי לעזוב אותו עם המלאך לבדו שייאבק עימו, ב. שהגיע אז זמנם לומר שירה, ואח"כ חזרו אליו. %break ואמר יעקב, קטונתי מכל החסדים ומכל האמת, ועתה הייתי לשני מחנות. מחנה שכינה וכל ביתו היו מחנה אחד, כמ"ש, מחנה אלקים זה. ולמה אמר, לשני מחנות? להורות שהיה שלם מכל הבחינות, משני החלקים, לבן ואדום, חסדים וחכמה, ימין ושמאל. %letter 12 .12 הלילה ההוא היה שליטתו של צד עשיו, שמאל בלי ימין. באותה שעה, כתוב, יהי מְארת, חסר ו', שהוא ליל רביעי, שלא יכול להאיר, מפאת היותו בלי חסדים. ומשום זה כתוב, וייוותר יעקב לבדו. שיעקב, השמש, ז"א, %break נשאר לבדו בלי הלבנה, הנוקבא, כי התכסתה מהשמש. הגם ששמירתו של הקב"ה לא הוסרה לגמרי מיעקב, כי ע"כ לא יכול לו. שכתוב, ויַרְא כי לא יכול לו. %letter 13 .13 למה לא יכול לו? כי הסתכל המלאך לימין של יעקב, וראה את אברהם, השלמות של קו ימין, הסתכל לשמאלו של יעקב, וראה את יצחק, השלמות מקו שמאל, הסתכל בגוף של יעקב, וראה שנכלל מימין ומשמאל, %break השלמות של הקו האמצעי, ואין אחיזה לס"א במקום השלמות אלא במקום החיסרון. ע"כ לא יכול לו. %break אז כמ"ש, וייגע בכף ירֵכו, עמוד אחד הסמוך לגוף, שהוא מחוץ לגוף. שיש שם בחינת חיסרון. וע"כ נאחז בו המלאך, וכמ"ש, ותֵקַע כף ירך יעקב. %letter 14 .14 חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. הקיף אותו מכל צדדיו, כדי להציל אותו משרו של עשיו. וכשהשכינה שרתה בתוכו, כמה צבאות ומחנות מלאכים באו עימו. ומאלו המלאכים שלח אל עשיו. %letter 15 .15 למה התעורר יעקב לשלוח מלאכים אל עשיו, הלוא מוטב היה לשתוק ממנו? אלא אמר יעקב, יודע אני שעשיו חרֵד על כבוד האב, ולא הרגיז אותו לעולם. %break ויודע אני, הואיל ואבי חי איני מפחד ממנו. לכן עתה, כל עוד שאבי חי, אני רוצה להתרצות עימו. מיד הזדרז, וישלח יעקב מלאכים לפניו. %letter 16 .16 טוב נִקלֶה ועֶבד לו, ממתכבד וחסר לחם. פסוק זה נאמר על היצה"ר, משום שהוא מקטרג תמיד על בני אדם. והיצה"ר מגביה ליבו ורצונו של אדם בגאווה. והאדם הולך אחריו מסלסל בשערו ובראשו, עד שהיצה"ר מתגאה עליו ומושך אותו לגיהינום. %page 291 %letter 17 .17 מי שאינו הולך אחר היצה"ר, ואינו מתגאה כלל, ומשפיל רוחו וליבו ורצונו אל הקב"ה, אז היצה"ר מתהפך להיות עבד לו. שאינו יכול לשלוט עליו. ולהיפך, אותו האדם שולט עליו, כמ"ש, ואתה תמשול בו. %letter 18 .18 ממתכבד, שמכבד את עצמו, מסלסל בשערו, ומתגאה ברוחו. והוא חסר לחם, חסר אמונה, כמ"ש, לחם אלקיו הוא מקריב, לחם אלקיהם הם מקריבים. שלחם, היא השכינה. אף כאן, חסר לחם, כלומר חסר אמונה, השכינה. %letter 19 .19 טוב נקלה, זה יעקב, שהשפיל את רוחו לפני עשיו, כדי שאח"כ יהיה עשיו עבד לו, וישלוט עליו, ויתקיים בו הכתוב, יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים. ועתה עוד לא היה זמנו כלל, שיעקב ישלוט עליו. %break ומשום שיעקב הניח אותו אל אחרית הימים, ע"כ היה עתה נקלה. ובאחרית הימים, אותו שהיה מתכבד, יהיה אז עבד לו. אותו שיהיה אז חסר לחם, עשיו, יהיה עבד ליעקב, אותו שנתנו לו, רוב דגן ותירוש. %letter 20 .20 משום שידע יעקב, שצריך לו עתה, הפך לפניו לנקלה. ועשה בזה יותר חכמה ועורמה, מכל מה שעשה מעולם נגד עשיו. ואילו הרגיש עשיו בחכמה זו, היה הורג את עצמו שלא יבוא לזה. אבל יעקב עשה את הכול בחכמה. %break %H עם לבן גרתי %break %letter 21 .21 כה תאמרון לאדוני לעשיו, כה אמר עבדך יעקב, עם לבן גרתי. מיד פתח יעקב, להתהפך לפניו לעבד, כדי שעשיו לא יסתכל בברכות שבירך אותו אביו. כי יעקב הניח אותם לאחרית הימים. %letter 22 .22 מה ראה יעקב, ששלח אל עשיו, ואמר, עם לבן גרתי? האם פעל דבר זה בשליחותו של עשיו? אלא לבן הארמי, קול הלך בעולם, שעוד לא היה אדם שיינצל מידיו, %break כי הוא היה מכשף שבמכשפים וגדול הקוסמים, ואביו של בְּעור, ובעור היה אביו של בלעם, כמ"ש, בלעם בן בעור הקוסם. %break ולבן היה חכם בכשפים ובקסמים יותר מהם, ועכ"ז, לא יכול ליעקב. ורצה לאבד את יעקב בכמה דרכים, כמ"ש, ארמי אובד אבי. וע"כ שלח לו ואמר, עם לבן גרתי, להודיע לו את כוחו. %letter 23 .23 כל העולם היו יודעים, שלבן היה גדול החכמים והמכשפים והקוסמים. ומי שלבן רצה לאבד בכשפיו, לא ניצל ממנו. וכל מה שידע בלעם, מלבן היה. ובבלעם כתוב, כי ידעתי את אשר תברך מבורך. וכש"כ לבן, וכל העולם היו יראים מלבן ומכשפיו. %page 292 ולפיכך, מילה ראשונה ששלח יעקב לעשיו, אמר, עם לבן גרתי, ולא זמן מועט, אלא עשרים שנה התאחרתי עימו. %letter 24 .24 ועוד אמר לו, ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה. שור וחמור, אלו הם שני גזרי דינים, מזיקים, שבשעה ששניהם מתחברים יחד, אינם מתחברים אלא להרע לעולם. כלומר, שאין דרכם להזיק, זולת כשהם מתחברים. %break ומשום זה כתוב, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. כי גורם במעשיו, שאלו שני המזיקים, שור וחמור, יתחברו יחד, ויזיקו לעולם. %letter 25 .25 צאן ועבד ושפחה, אלו הם הכתרים התחתונים של הקליפות, שהרג הקב"ה במצרים, הנקראים בכור בהמה, בכור השבי, בכור השפחה. כמ"ש, צאן ועבד ושפחה. מיד היה מתיירא עשיו, ויצא לקראתו, והיה מתיירא מיעקב, כמו שיעקב היה מתיירא מעשיו. %letter 26 .26 בדומה לאדם שהיה הולך בדרך, ובעוד שהיה הולך, שמע על שודד אחד שהיה אורב בדרך. פגע בו אדם אחר, אמר לו, משֶׁל מי אתה? אמר לו, מגדוד צבא פלוני אני. אמר לו, נְטֵה ממני, כי כל המתקרב אליי, נחש אחד אני מביא והורג אותו. %break הלך אותו האדם לשר הגדוד, ואמר לו, אדם אחד בא, וכל מי שמתקרב אליו, מביא עליו נחש אחד, שנושך אותו ומת. %letter 27 .27 שמע שר הגדוד, ופחד. אמר, מוטב ללכת לקראתו ולהתרצות עימו. כשראה האדם ההוא את השר, פחד. אמר, אוי לי, השר יהרוג אותי עתה, התחיל להשתחוות ולכרוע לפניו. אמר השר, אם בידו היה נחש שיכול להרוג, %break לא היה משתחווה לפניי כל כך. התחיל השר להתגאות. אמר, כיוון שהוא כרע לפניי כל כך, לא אהרוג אותו. %letter 28 .28 כך אמר יעקב, עם לבן גרתי, ועשרים שנה התמהמהתי עימו, ואני מביא נחש להרוג בני אדם. שמע עשיו, אמר אוי, מי יקום לפניו, כי עתה יהרוג אותי יעקב בפיו. כי חשב, מכיוון שניצח את לבן, זקֵנו של בלעם, כוחו ודאי גדול ככוחו של בלעם, %break שכתוב עליו, אשר תברך מבורך ואשר תָאור יוּאָר, ויכול להרוג בפיו. התחיל לצאת לקראתו להתרצות עימו. %letter 29 .29 וכשראה אותו יעקב, כתוב, ויִירא יעקב מאוד, ויֵיצֶר לו, וכשקרב אליו, התחיל יעקב לכרוע ולהשתחוות לפניו. כמ"ש, וישתַחוּ ארצה שבע פעמים. אמר עשיו, אם היה לו כל כך הרבה כוח, לא היה משתחווה לפניי, התחיל להתגאות. %letter 30 .30 כתוב בבלעם, ויבוא אלקים אל בלעם לילה. בלבן כתוב, ויבוא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה. הרי שלבן היה גדול כמו בלעם. כתוב, ויאמר לו הישמר לך פן תדבר עם יעקב. לבן לא רדף אחר יעקב בכוח אנשים לעשות עימו מלחמה, %break כי כוחם של יעקב ובניו היה גדול מהם. אלא רדף אחריו להרוג אותו בפיו ולכלות הכול, כמ"ש, ארמי אובד אבי. ומשום זה כתוב, פן תדבר, ולא כתוב, פן תעשה. %letter 31 .31 וזוהי העדות שציווה הקב"ה להעיד. שכתוב, וענית ואמרת לפני ה' אלקיך, ארמי אובד אבי. וענית, פירושו, כמ"ש, לא תענה ברעך עֵד שקר. וכן ענה באחיו. %letter 32 .32 כתוב בבלעם, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, כי כך היא דרכו. כי היה מְנחש. וכן בלבן כתוב, ניחשתי, שהסתכל בכשפיו ובקסמיו, כדי לדעת את עסקיו של יעקב, וכשרצה לאבד את יעקב בנחשים ובכשפים, הקב"ה לא עזב את יעקב, כי אמר לו, פן תדבר. %page 293 %letter 33 .33 כמו שאמר בלעם בן בנו של לבן, כי לא נחש ביעקב. כלומר, מי יכול להם, כי זְקֵני רצה לאבד את אביהם בנחשים ובקסמים שלו ולא עלה בידו, שהקב"ה לא הרשה לו לקלל. וזהו כמ"ש, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. %letter 34 .34 ובכל עשרת מיני כשפים וקסמים מהארת הכתרים התחתונים, עשה לבן כנגד יעקב, ולא יכול לו. כי כולם עשה לבן לנגדו. ולא עלה בידו להרע לו, כמ"ש, וַתַחֲלֵף את משכורתי עשרת מונים ולא נְתָנו אלקים להרע עימדי. %break וכתוב, לשעירים אשר הם זונים אחריהם. מונים, הם מינים, ועשרה מינים הם של הכשפים והקסמים בכתרים התחתונים דקליפות, וכולם עשה לבן לנגדו. %letter 35 .35 עשרה מינים הם, כמ"ש: קוסם, קסמים, מעונן, ומנחש, ומכשף, וחובר חָבר, ושואל אוב, ויידעוני, ודורש אל המתים. הרי עשרה. ונראה שהמילה, קסמים, הזוהר מחשיב לשני מינים, להיותה בלשון רבים. %letter 36 .36 נחש וקסם שני מינים הם, ובמדרגה אחת עולים. וכשבא בלעם כנגד ישראל, עשה בקסם, כמ"ש, וקסמים בידם. וכנגד יעקב בא לבן בנחש, ולא עלה בידיהם. כמ"ש, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. %letter 37 .37 אמר בלעם לבלק, מי יוכל להם, כי כל הקסמים והכשפים שבכתרים שלנו, מהארת המלכות של מעלה מתעטרים, והוא, ז"א, התקשר בהם, בישראל, כמ"ש, ה' אלקיו עימו ותרועת מלך בו. וע"כ לא נוכל להם בכשפים שלנו. %letter 38 .38 בלעם לא היה יודע משהו בקדושה שלמעלה. כי הקב"ה לא רצה בשום עם ולשון שישתמשו בכבודו, אלא הבנים הקדושים שלו לבדם, ישראל. %letter 39 .39 ואותם שהם טמאים, טומאה נועדה להם להיטמא. עליהם כתוב, טמא הוא בדד יישב מחוץ למחנה מושבו, מחוץ לקדושה. והטמא קורא אל הטמא, כמ"ש, וטמא טמא יִקְרא. שמי שהוא טמא קורא לטמא, כל דבר הולך אל מינו. %letter 40 .40 האם נאה ליעקב, קדוש, שיאמר, שנטמא בלבן ובכשפיו? האם אפשר שלשבח ייחשב לו זה שאמר, עם לבן גרתי? כתוב, אנוכי עשיו בכורך, והאם נאה הוא לצדיק כיעקב, שיחליף שמו בשם של טמא? אלא, באנוכי טעם מפסיק, כי תחת אנוכי כתוב, %break פַּשְׁטָא, ותחת עשיו בכורך כתוב זָקֵף קטון, שניגונם מפריד את המילה אנוכי, מעשיו בכורך. ופירושו, שאמר, אנוכי, מי שאני, אבל עשיו הוא בכורך. %letter 41 .41 ויהי לי שור וחמור. כלומר, אל תשים ליבך ורצונך לברכה ההיא שבירך אותי אבי, לחשוב שהתקיימה בי. הוא בירך אותי, כמ"ש, הֱוֵה גְביר לאחֶיךָ וישתחוו לך בני אימך. משום זה אומר לך, עבדך יעקב, לאדונִי לעשיו. %break הוא בירך אותי, ברוב דגן ותירוש, הרי לא התקיים בי, כי לא אצרתי אותם. אלא, כמ"ש, ויהי לי שור וחמור צאן ועבד, רועה צאן בשדה. הוא בירך אותי, מטל השמיים ומשמני הארץ. הרי לא התקיים בי, רק עם לבן גרתי, כגֵר, שלא היה לי שום בית. כש"כ, %break משמני הארץ, שלא התקיימה בי, שלא הייתה לי שום ארץ, רק עם לבן גרתי. וכל זה נאמר, כדי שלא יסתכל ביעקב לקנא בו על הברכות, ולא יקטרג עליו. %break שע"כ אמר לו, עם לבן גרתי, ולא מטעם שהשתבח בזה לפני עשיו. ואדרבה, שהזכיר אותו לגנאי, כדי להוכיח לו שהיה גר, בלי ארץ ובלי בית. ומה שמביא ראָיה מהכתוב, אנוכי עשיו בכורך, הוא להוכיח לו, כי הכול הולך אחר הכוונה, ואינו נחשב לו לעבירה, %page 294 שקרא עצמו בשם של טמא. אף כאן, לא התכוון אלא לביזיון. ואינו נחשב לו לעבירה, מה שנראה מהדברים, שהיה מתפאר מחיבורו עם איש טמא. %letter 42 .42 כתוב ביעקב, איש תם יושב אוהלים. ונקרא איש תם, משום שהוא יושב בשני משכנות עליונים, בינה ומלכות, אוהל רחל ואוהל לאה. והוא משלים לצד זה ולצד זה, שמכריע בין הקווים ימין ושמאל ומשלים אותם. %break וכשאמר, עם לבן גרתי, הוא לא אמר שנטמא בכשפיו של לבן. אלא, עם לבן גרתי, להראות שליבו שלם, בהודאה על החסד והאמת שעשה לו הקב"ה. שכל העולם היו יודעים מעשיו של לבן, %break ואין מי שיכול להינצל מקטרוגו, שרצה לאבד אותי, והקב"ה הציל אותי מידו. ולכוונה זו אמר, עם לבן גרתי. %break הכול היה כדי שלא יקנא בו עשיו על הברכות, שלא יחשוב שהתקיימו בו, ולא יהיה נוטר לו שנאה. ועל זה כתוב, כי ישרים דרכי ה'. וכתוב, תמים תהיה עם ה' אלקיך. %break %H תפילותיהם של הצדיקים %break %letter 43 .43 באנו אל אחיך, אל עשיו. האם איננו יודעים שהוא עשיו, האם היו אחים אחרים ליעקב? אלא, באנו אל עשיו, פירושו, שלא חזר בתשובה, ולא הולך בדרך מתוקנת, %break אלא עשיו הרשע כמקודם לכן. וכתוב, וגם הולך לקראתך. האם הולך לבדו? לא, אלא כמ"ש, ארבע מאות איש עימו. %letter 44 .44 ולמה אמרו לו כל זאת? משום שהקב"ה רוצה תמיד בתפילת הצדיקים, ומתעטר בתפילתם. שאותו המלאך סנדלפון, הממונה על תפילת ישראל, לוקח כל התפילות ועושה מהן עטרה לחי העולמים. ומכ"ש תפילותיהם של הצדיקים, שהקב"ה רוצה בהן, ונעשות עטרה, %break שיתעטר הקב"ה באלו התפילות. הלוא מחנות המלאכים הקדושים היו באים עימו, ולמה התיירא? אלא, הצדיקים אינם סומכים על זכותם, אלא על תפילות ובקשות אל ריבונם. %letter 45 .45 תפילה של רבים עולה לפני הקב"ה, והקב"ה מתעטר באותה התפילה. משום שהיא עולה בכמה אופנים, כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים. ונכללת מכמה צדדים, מצד ימין משמאל ומאמצע. כי חסדים נמשכים מצד ימין, וגבורות מצד שמאל, %break ורחמים מהצד האמצעי. ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי העולמים, יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה לכל הציבור. %break אבל תפילת יחיד אינה כלולה מכל הצדדים, והיא אינה אלא באופן אחד, או שמבקש חסדים, או גבורות, או רחמים. וע"כ תפילת יחיד אינה מתוקנת להתקבל כמו תפילת הרבים. כי אינה נכללת בכל ג' הקווים, כמו תפילת הרבים. %page 295 יעקב היה כלול מכל ג' הקווים, בהיותו מרכבה לקו האמצעי, הכולל שניהם. ולפיכך חשק הקב"ה בתפילתו, בהיותה בכל השלמות מכל ג' הקווים, כמו תפילת הרבים. וע"כ כתוב, ויִירא יעקב מאוד וייצר לו, כי הקב"ה סיבב לו את זה, כדי שיתפלל, מטעם שחשק בתפילתו. %letter 46 .46 אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה ליבו ייפול ברעה. אשריהם ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ונתן להם תורת אמת, כדי לזכות בה לחיי עולם. כי כל מי שעוסק בתורה, הקב"ה מושך עליו חיים עליונים, ומביא אותו לחיי העוה"ב, כמ"ש, %break כי הוא חייךָ ואורך ימיך. וכתוב, ובדבר הזה תאריכו ימים, כי היא חיים בעוה"ז, חיים בעוה"ב. %letter 47 .47 כל מי שעוסק בתורה לשמה, אין מיתתו ע"י יצה"ר, מלאך המוות, משום שנאחז בעה"ח ולא הרפה ממנו. ומשום זה, צדיקים, העוסקים בתורה, אין גופם טמא לאחר מיתתם, כי אין רוח הטומאה שורה עליהם. %letter 48 .48 יעקב, שהיה עה"ח, למה פחד מפני עשיו, הרי הס"א אינו יכול לשלוט עליו? ועוד שהקב"ה אמר לו, והנה אנוכי עימך, ולמה היה מתיירא? וכתוב, ויפגעו בו מלאכי אלקים. אם מחנות המלאכים הקדושים היו עימו, למה פחד? %letter 49 .49 אלא הכול אמת, שלא היה צריך לפחד, אלא יעקב לא רצה לסמוך על הנס של הקב"ה, שחשב, שאינו ראוי שהקב"ה יעשה לו נס, משום שלא עבד את אביו ואימו כראוי, שלא עסק בתורה ב-22 השנים שהיה עם לבן ולקח שתי אחיות. %break ואע"פ שהכול התיישב, שיעקב לא חטא כלל בזה. עכ"ז, צריך האדם לפחד תמיד, ולבקש בתפילה לפני הקב"ה, כמ"ש, אשרי אדם מפחד תמיד. %letter 50 .50 תפילת האבות קיימה את העולם, וכל באי העולם מתקיימים עליהם וסומכים על זכותם. לעולם ולעולמי עולמים לא נשכחת זכות אבות, משום שזכות אבות היא קיום של מעלה ושל מטה. וקיום של יעקב שלם יותר מכולם. ומשום זה, כשבאה עת צרה לבניו של יעקב, %break הקב"ה רואה את צורתו של יעקב לפניו ומרחם על העולם, כמ"ש, וזכרתי את בריתי יעקוב. שכתוב יעקוב עם ו', משום שהו' היא צורתו של יעקב, כי יעקב מרכבה לז"א, שהוא הו' של השם הוי"ה. %letter 51 .51 כל מי שראה את יעקב, הוא כמי שהסתכל במראה המאירה, ז"א, שיופיו של יעקב כיופיו של אדה"ר. כל מי שהסתכל בחלומו וראה את יעקב עטוף בלבושיו, חיים התווספו לו. %letter 52 .52 דוד המלך מטרם שבא לעולם, לא היו לו חיים כלל, מלבד שאדה"ר נתן לו משלו שבעים שנים. וכך היו חייו של דוד המלך שבעים שנים. וחייו של אדה"ר, היו אלף שנים חסר שבעים. ונמצאים אדה"ר ודוד באלף השנים הראשונות של בריאת העולם. %letter 53 .53 חיים שָׁאל ממך, נתת לו אורך ימים, עולם ועד. חיים שאל ממך, זהו דוד המלך. כי כשברא הקב"ה את גן העדן, והטיל בו הנשמה של דוד המלך, הסתכל בה וראה, שאין לה חיים משלה כלום, וכך עמדה לפניו כל היום. כיוון שברא את אדה"ר, %page 296 אמר, זהו ודאי חייו של דוד, ומאדה"ר היו אלו שבעים שנים שדוד המלך חי בעולם. %letter 54 .54 האבות הניחו לו מחייהם, כל אחד ואחד. אברהם הניח לו מחייו, וכן יעקב ויוסף. יצחק לא הניח לו כלום, משום שדוד המלך בא מצידו. כי דוד המלך הוא הנוקבא מצד שמאל, שאז היא חושך ולא אור. וע"כ לא היו לו חיים, כי אין חיים אלא מצד ימין, ז"א, הנקרא עה"ח. %break וגם יצחק היה מצד שמאל, אלא שנכלל באברהם, כמ"ש, אברהם הוליד את יצחק. וכן בכוח העקידה, וע"כ היו לו חיים. וכל זה רק לעצמו, אבל לא היה יכול לתת חיים לדוד, מטעם שעיקרו מקו שמאל היה, ולא היו לו חיים מצד עצמו, %break אלא מכוח התכללות. ונאמר, משום שדוד המלך בא מצידו, כלומר שגם יצחק מקו שמאל כמו דוד, וע"כ לא היה יכול לתת לו חיים משלו. %letter 55 .55 אברהם הניח לו חמש שנים, כי היה לו לחיות 180 שנה, כמו יצחק. והוא חי רק 175 שנים. וחמש שנים חסרות. %break יעקב היה לו לחיות בעולם כימי אברהם 175 שנים. ולא חי אלא 147 שנים, חסרות לו 28 שנים. נמצא שאברהם ויעקב הניחו לו מחייהם 33 שנים. %break יוסף חי 110 שנים, היה לו לחיות 147 שנה, כימי יעקב. חסרות 37 שנים, ועם 33 של אברהם ויעקב, הם שבעים שנה, שהניחו לדוד המלך להתקיים בהם. ודוד חי בכל אלו השנים, שהניחו לו האבות. %letter 56 .56 ולמה יצחק לא הניח לו כלום מחייו, כמו אברהם, יעקב ויוסף? משום שיצחק היה חושך, מקו שמאל מטרם התכללותו עם הימין. ודוד מצד החושך בא, מצד שמאל. %break מי שבחושך, אין לו אור כלל, אין לו חיים. ע"כ לא היו חיים לדוד כלל. אבל אברהם, יעקב ויוסף, היה להם אור, כי מצד ימין הם האירו לדוד המלך. ומהם הוא צריך להאיר, ושיהיה לו חיים. %break כלומר, שמוכרח להתכלל בימין, כי מצד החושך, משמאל, אין שם חיים כלל. וע"כ לא בא יצחק בחשבון. %letter 57 .57 למה יוסף הניח לו חיים יותר מכולם, כלומר, 37 שנים, והם רק 33 שנים? אלא יוסף לבדו שקול ככולם, משום שנקרא צדיק, יסוד, הכולל את כל הספירות. וזהו שמאיר ללבנה, לנוקבא, יותר מכולם, ומשום זה, הוא הניח לדוד המלך חיים יותר מכולם. %break כמ"ש, וייתן אותם אלקים ברקיע השמיים להאיר על הארץ. הרקיע הוא בחינת יסוד צדיק, יוסף. והארץ היא הנוקבא, דוד המלך. הרי שמאיר לנוקבא יסוד, יוסף, וע"כ נתן לו חיים יותר מכולם. %letter 58 .58 תפילתו של יעקב הגנה עליו מפני עשיו, ולא זכותו, משום שרצה להניח את זכותו לבניו אחריו, ולא להוציא אותה לצורך עצמו, עתה מפני עשיו. וע"כ התפלל תפילתו אל הקב"ה, ולא סמך עצמו על זכותו, שיינצל בשבילה. %letter 59 .59 וַיַחַץ את העם אשר איתו, ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות. למה חצה אותם לשני מחנות? כמ"ש, אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והיכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה. האם לא יכול להיות שעשיו יכה את שני המחנות? %letter 60 .60 השכינה לא סרה מאוהל לאה ומאוהל רחל. אמר יעקב, יודע אני, שיש להם שמירה מהקב"ה. וע"כ, וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, שאם יכה עשיו, יכה את אלו. אבל בעד בני הגבירות איני מפחד, משום שהשכינה עימהם. %page 297 ולפי זה יהיה הפירוש של ראשונה, ראשון לסכנה. וע"כ כתוב, והיה המחנה הנשאר לפליטה, משום שהשכינה עימהם. כיוון שעשה זאת, ערך תפילתו על השפחות ועל ילדיהן. %letter 61 .61 תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. את זה אמר דוד המלך, כאשר הסתכל וראה בהליכות העני. והסתכל בו, בשעה שהיה הולך ובורח מפני חָמִיו, שאול המלך. זוהי תפילה, שהעני מתפלל לפני הקב"ה, המקדימה להתקבל לפני כל תפילות העולם. %letter 62 .62 כתוב, תפילה לעני. וכתוב, תפילה למשה איש האלקים. תפילה לעני היא תפילה של יד, הנוקבא, שנקראת עני, משום שאין לה מעצמה כלום והכול צריכה לקבל מז"א. התפילה למשה היא תפילה של ראש, ז"א. %break ואין להפריד בין תפילה לעני ובין תפילה למשה, בין הנוקבא לז"א. כי צריכים להיות תמיד בזיווג. ושניהם שקולים כאחד. %letter 63 .63 וע"כ תפילת העני מקדימה להתקבל לפני הקב"ה מכל תפילות העולם. תפילה לעני הדבוק בעוניו, כמי שאין לו מעצמו מאומה. %letter 64 .64 תפילה, רומז על משה, ז"א. לעני, על דוד, הנוקבא. כי יעטוף, בשעה שמתכסה הלבנה, הנוקבא, נעלם ממנה השמש, ז"א. ולפני ה', ז"א, ישפוך שיחו, כדי להתחבר עם השמש. %letter 65 .65 תפילת כל אדם היא תפילה. אבל תפילת העני, היא תפילה העומדת לפני הקב"ה, שהיא שוברת שערים ופתחים, ונכנסת להתקבל לפניו. כמ"ש, ולפני ה' שיחו, כמי שמתרעם על דיניו של הקב"ה. %letter 66 .66 תפילת הצדיקים היא שמחה לכנ"י, הנוקבא, להתעטר עם התפילה לפני הקב"ה. ומשום זה היא אהובה יותר על הקב"ה מתפילת העני. ומשום זה הקב"ה משתוקק לתפילת הצדיקים, בשעה שצריכים להתפלל, משום שיודעים איך לרצות את ריבונם. %letter 67 .67 כתוב בתפילתו של יעקב, אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק, ה' האומר אליי שוב לארצך ולמולדתך, ואֵיטיבה עימָךְ. העטיר, וקָשר קשר בהתקשרות אחת כראוי. שאמר אלקי אבי אברהם, לימין, ואלקי אבי יצחק, לשמאל. האומר אליי, לו עצמו, %break שהוא קו אמצעי המכריע. שבקו האמצעי, תלוי הדבר, לעטר את מקומו ביניהם, בין אברהם ויצחק, ימין ושמאל. וע"כ אמר לו, שוב לארצך ולמולדתך, ואיטיבה עימך. %letter 68 .68 קטונתי מכל החסדים. אמר יעקב, אתה הבטחת להטיב עימי, ואני יודע שכל מעשיך הם על תנאי, אם יעשו רצונך. ואין בי שום זכות, כי קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, וע"כ אינך צריך לקיים לי הבטחתך. %break וכל מה שעשית לי עד היום, לא היה משום זכויותיי, אלא בגלל טובך, שעשית לי. וכל אותו החסד והאמת היה בגלל טובך. כי כאשר עברתי את הירדן בתחילה, בעת שהייתי בורח מפני עשיו, %break יחידי עברתי את הנהר ההוא, ואתה עשית עימי חסד ואמת. והרי עתה אני עובר את הנהר עם שני מחנות. %letter 69 .69 עד כאן אמר סדר שִׁבחו של ריבונו, מכאן והלאה ביקש מה שצריך לו, להורות לכל בני העולם, שאדם צריך לסדר שבחו של ריבונו בתחילה, ואח"כ יתפלל תפילתו. %page 298 %letter 70 .70 לאחר שסידר השבח התפלל תפילתו, כמ"ש, הצילני נא מיד אחי, מיד עשיו. נמצא, שמי שמתפלל תפילתו צריך לפרש דבריו כראוי. שאמר, הצילני נא, שלכאורה היה בזה די, כי אינו צריך יותר מהצלה. עכ"ז אמר יעקב להקב"ה, הרי כבר הצלת אותי מלבן, %break לכן פירש, מיד אחי. והרי גם קרובים אחרים נקראים אחים, לכן פירש, מיד עשיו. וצריכים לפרש הדבר כראוי. ועוד, אני צריך להצלה, כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והיכני. וכל זה כדי להסביר הדבר למעלה. %letter 71 .71 ואתה אמרת, היטב אֵיטיב עימָךְ, ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא ייספר מרוב. מהו, ואתה? הנוקבא. כמ"ש, ואתה מחייה את כולם. %letter 72 .72 דוד המלך אמר, יהיו לרצון אִמרֵי פי והֶגיון ליבי לפניך. אמרי פי, דברים מפורשים. והֶגיון ליבי, דברים סתומים, שאין אדם יכול לפרש אותם בפיו. היגיון שהוא בלב, שאינו יכול לפרש אותו. %letter 73 .73 וע"כ צריך להיות דבר שמפורש בפה, אִמְרֵי פי. ודבר שהוא תלוי בלב ואינו מפורש בפה, הגיון ליבי, כי הכול סוד. אחד הוא כנגד המדרגה התחתונה, הנוקבא, ואחד כנגד המדרגה העליונה, בינה. דבר המפורש בפה כנגד המדרגה התחתונה, %break הצריכה להתפרש, שהוא העולם המגולה. הדבר ההוא התלוי בלב, הוא כנגד מדרגה יותר פנימית, בינה, העולם המכוסה. והכול כאחד, ששניהם צריכים. וע"כ אמר, יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך. %letter 74 .74 ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא ייספר מרוב. יש מוחין דמספר, המפורש בפה, הארת החכמה המתגלה ע"י הנוקבא, הנקראת פה. ויש מוחין בלי מספר, חסדים מכוסים, ונמשכים מבינה, ונקראים הגיון ליבי. %break בתחילה אמר יעקב, ואתה אמרת, היטב איטיב עימך, מוחין דמספר. וע"כ הקדים השם, ואתה, העולם המגולה. ואח"כ אמר, אשר לא ייספר, המוחין בלי מספר, הנמשכים מהעולם המכוסה, חסדים מכוסים. ושניהם צריכים. %break אשריהם הצדיקים שיודעים לסדר שבחיו של ריבונם כראוי, ואח"כ להתפלל תפילתם. ומשום זה כתוב, ויאמר לי, עַבדי אתה ישראל אשר בךָ אתפָּאָר. %break %H וייוותר יעקב לבדו %break %letter 75 .75 כאשר ברא הקב"ה את העולם, עשה בכל יום ויום המלאכה הראויה לו. ביום רביעי עשה את המאורות, ואז נבראה הלבנה חסרה, שהיא אור שמיעט את עצמו. %break ומשום שהיא מארת חסר ו', ניתן מקום לשליטה לכל הרוחות, והשדים, ולרוחות הסערה, והמזיקים, ולכל רוחות הטומאה. %letter 76 .76 כולם עולים ומשוטטים בעולם להסית בני אדם. והתמנו במקומות שנחרבו מיישוב, ובשדות קשים, שאינם ראויים לזריעה, ובמדבריות חרבים. וכולם מצד רוח הטומאה. %page 299 כי רוח הטומאה הבא מנחש עקלתון, לילית, הוא רוח הטומאה ממש, והוא התמנה בעולם, להסית אנשים אליו. וע"כ היצה"ר שולט בעולם. %letter 77 .77 והוא התמנה אצל בני אדם ונמצא עימהם. ובעורמה ובעלילות הוא בא אליהם, להסית אותם מדרכי הקב"ה. כמו שהסית את אדה"ר וגרם מוות לכל העולם, כך הוא מסית בני אדם וגורם להם להיטמא. %letter 78 .78 ומי שבא להיטמא, מושך עליו את רוח הטומאה ההוא, ומתדבק עימו. וכמה הם, רוחות הטומאה, הנועדים לטמא אותו, ומטמאים אותו והוא נטמא. ומטמאים אותו בעוה"ז ובעולם ההוא. %letter 79 .79 ובשעה שאדם בא להיטהר, אותו רוח הטומאה נכנע מפניו, ואינו יכול לשלוט עליו. ואז כתוב, לא תאונֶה אליך רעה, זוהי לילית. וכתוב, ונֶגַע לא יקרב באוהלֶך, אלו הם שאר מזיקים. %letter 80 .80 לא ייצא אדם יחידי בלילה, וכש"כ בזמן שהלבנה נבראה, והיא חסרה, שאינה מאירה במילואה. כי אז רוח הטומאה שולט, וזהו רוח רעה, הנחש הרע. ונגע, זהו מי שרוכב על הנחש, ס"מ. רעה ונגע הם כאחד. %letter 81 .81 נִגְעֵי בני אדם, שנולדו מאדם. כי אלו השָׁנים, שלא קרב אדם אל אשתו, רוחות הטומאה היו באות והתחממו ממנו והולידו ממנו, ואלו נקראים נגעי בני אדם. נגעים הם שדים שנולדו מאדם, ונגע הוא ס"מ הרוכב על הנחש, כי שתי בחינות הם. %letter 82 .82 כשהאדם בחלומו, ואינו שולט בגופו, והגוף נדם, רוח הטומאה בא ושורה עליו. ויש לפעמים, שרוחות נקבות טמאות באות וקרבות אליו, ומושכות אותו עימהן, ומתחממות ממנו, ומולידות רוחות ומזיקים, ולפעמים נראים כבני אדם, אלא שאין להם שערות בראש. %letter 83 .83 ומכל וכל יש לו לאדם להישמר מפניהם, כדי ללכת בדרכי התורה, ולא ייטמא עימהם. כי אין לך מי שישן בלילה על מיטתו, שלא יטעם טעם מיתה, ונשמתו יוצאת ממנו. וכיוון שנשאר הגוף בלי הנשמה הקדושה, %break רוח הטומאה נועד ושורה עליו, והוא נטמא. ואין לו לאדם להעביר ידיו על עיניו בבוקר, משום שרוח הטומאה שורה עליו. %letter 84 .84 יעקב, אע"פ שהיה אהוב לפני הקב"ה, מ"מ, כיוון שנשאר לבדו, רוח אחר היה נועד להתחבר עימו. %letter 85 .85 כתוב באותו רשע בלעם, וילך שֶפי. מהו שפי? יחידי, כמ"ש, שפיפון עלי אורַח. כאותו הנחש ההולך יחידי, ואורב על הדרכים והשבילים, כן בלעם היה הולך יחידי, %break כדי להמשיך על עצמו רוח הטומאה, שכל מי שהולך יחידי בזמנים ידועים, אפילו במקומות ידועים בעיר, הוא מושך על עצמו את רוח הטומאה. %letter 86 .86 משום זה לא ילך אדם יחידי בדרך, ובעיר. אלא במקום שבני אדם הולכים ושבים ונמצאים שם. וע"כ לא ילך אדם יחידי בלילה. משום שלא נמצאים אז בני אדם. והוא הטעם, כמ"ש, לא תָלין נִבְלתו על העץ, כדי שלא להחזיק בארץ גוף מת בלי רוח, בלילה. %page 300 %H וייאבק איש עימו %break %letter 87 .87 וייאבק איש עימו. מהו וייאבק? אבק טפל אל עפר. מה בין עפר לאבק? אבק, הוא מה שנשאר מדבר הנשרף באש, ואינו עושה פירות לעולם. עפר, הוא שכל הפירות יוצאים ממנו, והוא כלל הכול, הן למעלה והן למטה. %break נוקבא דז"א נקראת עפר, והיא כלל כל העולמות, וכל מה שבבי"ע תולדותיה. נוקבא של ס"מ נקראת אבק, שהוא אל אחר, שאינו עושה פירות. %letter 88 .88 אם עפר הוא חשוב כל כך, מה פירושו של הכתוב, מקים מעפר דָל? כמשמעו, שפלות. אבל באופן זה, מקים מעפר דל, משום שהנוקבא, המכונה עפר, אין לה מעצמה ולא כלום, אלא שמקבלת הכול מז"א. ומאותו העפר, שאין לו כלום, בזמן שאינה בזיווג עם ז"א, %break יוצא הדל, שאין לו כלום. ומאותו העפר, בזמן שהוא בזיווג עם ז"א, כל הפירות וכל הטוב שבעולם יוצאים ממנו, ובו נעשו כל המעשים שבעולם. %break כמ"ש, הכול היה מן העפר, והכול שב אל העפר. והכול היה מן העפר, ואפילו גלגל חמה. אבל אבק אינו עושה פירות לעולם. וע"כ, וייאבק איש, ס"מ, שבא באותו אבק, הנוקבא שלו, ורוכב עליו, כדי לקטרג על יעקב. %letter 89 .89 עד עלות השחר. שאז ממשלתו עברה וחלפה. וכך הוא לעת"ל. כי הגלות דומה עתה ללילה, חושך. ואותו אבק שולט על ישראל, והם מושלכים לעפר, עד שיתעלה האור ויאיר היום. ואז ישלטו ישראל ותינתן להם המלכות, כי יהיו קדושי עליון. %break %H שַׁלחֵני כי עלה השחר %break %letter 90 .90 בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציא אותם מהגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאוד, ואח"כ יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לד' רוחות העולם. %break כלומר, שישועתם לא תתגלה בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך וָאור עד נכון היום. %letter 91 .91 וכל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיע אותם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחושך. ותמיד בחושך היה משכנו. בעת שרוצים להאיר לו, %break צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואח"כ מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי. %letter 92 .92 כך הם ישראל. וכן למי שבאה רפואה, אינה באה בשעה אחת, אלא שבאה מעט מעט עד שמתרפא. אבל לעשיו האיר בבת אחת, ונאבד ממנו מעט מעט, עד שיתחזקו ישראל, ויכריתו אותו מכל העוה"ז ומהעוה"ב. %page 301 ומשום שהאיר לו בתחילה בפעם אחת, היה לו כיליון מכל. אבל ישראל, האור שלהם הולך וָאור מעט מעט, עד שיתחזקו, ויאיר להם הקב"ה לעולם. %letter 93 .93 מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה, בָּרָה כחמה, איומה כנִדגָלות. שחר, הוא שחרית הבוקר, החשיכה המתחזקת שמטרם אור הבוקר. וזהו אור הדק הנזכר. %break ואח"כ, יפה כלבנה. כי הלבנה, אורה מרובה יותר משחר. ואח"כ, ברה כחמה, אשר אורה חזק ומאיר יותר מלבנה. ואח"כ, איומה כנדגלות, כלומר, חזקה באור חזק כראוי. כנדגלות, ד' דגלים הכוללים י"ב שבטים, שהם תכלית מילואה של הנוקבא. %letter 94 .94 בעוד שחשך היום, והאור מכוסה, והבוקר בא להאיר, יאיר מתחילה מעט מעט עד שמתרבה האור כראוי. כן כאשר הקב"ה יתעורר להאיר לכנ"י, יאיר מתחילה כמו שחר, שהוא שחור, ואח"כ יפה כלבנה, ואח"כ ברה כחמה, ואח"כ איומה כנדגלות. %letter 95 .95 כיוון שעלה השחר, לא כתוב, בא השחר, אלא, עלה השחר. כי בזמן שבא השחר, אז מתגבר אותו הממונה של עשיו, והכּיש את יעקב, כדי לתת אומץ לעשיו להתגבר. %letter 96 .96 אבל, כאשר אותה שחרית של השחר עולה, אז בא האור. ויעקב מתגבר. כי אז מגיע זמנו להאיר, כמ"ש, ויזרח לו השמש, והוא צולע על ירכו. ויזרח לו השמש, כי אז הזמן להאיר. %letter 97 .97 והוא צולע על ירכו. בעוד שישראל בגלות וסובלים כאבים וצער וכמה רעות, כאשר יאיר להם היום, ותהיה להם מנוחה, יסתכלו אז ויכאב ליבם, מכל אלו הרעות והצער שסבלו, %break ויתמהו עליהם. וע"כ כתוב, ויזרח לו השמש, השמש של זמן המנוחה. ואז, והוא צולע על ירכו, הכואב ומצטער בעצמו על מה שעבר עליו. %letter 98 .98 כאשר עלתה שחרית הבוקר, אז יעקב התגבר ונאחז בו, כי נחלש כוחו של המלאך, כי אין לו שליטה אלא בלילה, ויעקב שולט ביום. וע"כ כתוב, ויאמר, שַׁלחֵני כי עלה השחר. כי אני נמצא ברשותך. %break %H גיד הנָשה %break %letter 99 .99 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. ואפילו בהנאה אסור, ואפילו לתת לכלב אסור. ולמה נקרא גיד הנשה? משום שהוא מְנשה, שמדיח בני אדם מעבודת בוראם. ושם רובץ היצה"ר. %letter 100 .100 וכיוון שהמלאך התאבק עם יעקב, לא מצא מקום בגופו, שיוכל להתגבר על יעקב, כי כל איברי גופו עזרו ליעקב. כי כולם היו חזקים ולא הייתה בהם חולשה. ואין הקליפה נאחזת אלא במקום חיסרון וחולשה. %page 302 וייגע בכף ירֵכו, בגיד הנשה, במינו, ביצה"ר. ושם מקומו של היצה"ר, ומשם בא היצה"ר אל בני אדם. כיוון שגיד הנשה מקומו של היצה"ר, מינו של המלאך ס"מ, ע"כ היה יפה כוחו להיאחז שם. %letter 101 .101 ומשום זה אמרה תורה, לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. וע"כ כל איבר שאוכלים מבעלי חיים, מחזק איבר שכנגדו באדם האוכל. ודאי שגיד הנשה מחזק את היצה"ר, שהוא מינו. ובני ישראל לא יאכלו אותו, שהם אינם מצידו וממינו. %break אבל העמים עובדי עבודה זרה יאכלו אותו, שהם מצידו וממינו של המלאך שלהם, ס"מ, ויחזק את ליבם. %letter 102 .102 משום שיש באדם רמ"ח (248) איברים, כנגד רמ"ח מצוות שבתורה, שהם ניתנו להיעשות, וכנגד רמ"ח מלאכים, שהתלבשה בהם השכינה, ושמם כשם ריבונם. %letter 103 .103 ויש באדם, שס"ה (365) גידים. וכנגדם שס"ה מצוות, שהם לא ניתנו להיעשות. שגיד הנשה הוא אחד מהם. %break וכנגד שס"ה ימות השנה, בתוספת עשרת ימי תשובה. ותשעה באב הוא אחד מהם, כנגד המלאך ס"מ, שהוא אחד משס"ה מלאכים, השולטים על שס"ה ימות השנה. %break ונמצא תשעה באב בשס"ה ימות השנה, וגיד הנשה בשס"ה גידים, הם בחינה אחת. וע"כ אמרה תורה, לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. אֶת, הוא לרבות תשעה באב, שאין אוכלים בו ואין שותים. להיותו בחינה אחת עם גיד הנשה. %letter 104 .104 ומשום זה ראה הקב"ה הכול, ונרמז בכתוב רמז ליעקב. וייאבק איש עימו, בכל ימות השנה, ובכל איבריו של יעקב. ולא מצא מקום לאחיזה, אלא בגיד הנשה ההוא, ומיד תשש כוחו של יעקב. ובימות השנה מצא את יום תשעה באב, %break שבו התגבר ס"מ, ונגזר הדין עלינו, ונחרב ביהמ"ק. וכל מי שאוכל בתשעה באב, כאילו אוכל גיד הנשה. ואילו לא נחלש כוח זה של ירך יעקב, היה יכול לו יעקב, והיה נשבר כוחו של עשיו, למעלה ולמטה. %letter 105 .105 כתוב, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. מה בין משה לבין שאר נביאי העולם? משה הסתכל במראה המאירה, ז"א, ושאר הנביאים לא היו מסתכלים אלא במראה שאינה מאירה, הנוקבא. %break משה היה שומע הנבואה, ועומד על רגליו, וכוחו מתגבר, והיה יודע דבר על בוריו, כמ"ש, ומראֶה ולא בחידות. שאר הנביאים היו נופלים על פניהם בשעת הנבואה, ונחלש כוחם, ולא היו יכולים לעמוד על בירורו של הדבר. כי כמ"ש, %break כי נגע בכף ירך יעקב, והוא צולע על ירכו. כי הנבואה, היא מנו"ה דז"א, ב' ירכיים. וכיוון שנפגם הירך, ע"כ אין נבואתם צלולה כראוי. %letter 106 .106 וכל אלו הנביאים לא יכלו לעמוד על מה שעתיד הקב"ה לעשות לעשיו, חוץ מעובדיה הנביא, שהיה גֵר שבא מצד עשיו, הוא עמד על בוריו בעניין עשיו, ולא נחלש כוחו, כמ"ש בספר עובדיה. %letter 107 .107 וכל שאר הנביאים, נחלש כוחם ולא יכלו לעמוד ולקבל דבר על בוריו כראוי. כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה, שלקח ושאב כל הכוח של הירך, וע"כ נשבר כוחו של הירך, ונשאר צולע על ירכו. כי כל נביאי העולם לא יכלו להשיג אותו ולעמוד בו. %page 303 %letter 108 .108 ומי שלומד בתורה, ואין מי שיתמוך בו, ולא נמצא מי שיטיל כסף לסחורה לתוך כיסו, לחזק אותו, על זה נשכחה התורה בכל דור ודור, ונחלש כוחה של התורה בכל יום ויום, כי אין לעוסקים בתורה על מה שיסמוכו. כמ"ש, %break והוא צולע על ירכו. שאינם נותנים תמיכה וחיזוק לתלמידי חכמים, שיוכלו לעסוק בתורה. וע"כ המלכות הרשעה מתגברת בכל יום ויום. %break כמה גרם החטא הזה, משום שאין מי שיסמוך את התורה, ז"א, כראוי. נעשו הסומכים, נו"ה דז"א, חלשים. וגורמים שיתגבר הנחש הקדמוני, שאין לו שוקיים ורגליים לעמוד עליהם. %letter 109 .109 ויאמר ה' אלקים אל הנחש, על גחונך תלך. כי נשברו הסומכים שלו ונקצצו רגליו, ואין לו על מה שיעמוד. כך ישראל, אם אינם רוצים לסמוך את התורה, לפרנס תלמידי חכמים העוסקים בתורה, %break הם נותנים לנחש סומכים ושוקיים לעמוד ולהתחזק בהם. כי מחסרונות שבקדושה נבנה הס"א. %letter 110 .110 כמה מרמה ועורמה התחכם באותו הלילה, אותו רוכב על הנחש, ס"מ, כנגד יעקב. כי הוא היה יודע, כמ"ש, הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. שאם נפסק קולו של יעקב, %break קול התורה, אז ניתן כוח אל הידיים, ידי עשיו. משום זה הסתכל לכל הצדדים, להרע ליעקב ולהפסיק קול תורתו. %letter 111 .111 וראה אותו חזק בכל הבחינות. ראה הזרועות, חו"ג, הנקראים אברהם ויצחק, שהם חזקים. ראה הגוף, יעקב המייחד ב' הזרועות, שמתחזק ביניהם. וראה כוח התורה שלו, %break ושהוא חזק מכל הבחינות. אז, וַיַרְא כי לא יכול לו. מה עשה? מיד, וייגע בכף ירכו. כלומר, בתומכי התורה, שהתחכם כנגדו. %break אמר, כיוון שנשברו תומכי התורה, מיד לא תוכל התורה להתחזק עוד, ואז יתקיים מה שאמר אביהם, הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. וכמ"ש, והיה כאשר תָריד ופָרקת עוּלו מעל צווארך. %letter 112 .112 ובזה התחכם כנגד יעקב. כי כדי לשבור כוח התורה שלו, הלך והתחזק עשיו. וכשראה שלא יכול לפגוע בתורתו, אז החליש כוחם של אלו התומכים בלומדי התורה. כי כשלא יימצא מי שיתמוך בלומדי התורה, אז לא יהיה, קול קול יעקב, ויהיו, הידיים ידי עשיו. %letter 113 .113 וכאשר ראה יעקב את זה, כשעלה השחר התקיף אותו והתגבר עליו, עד שהוא בירך אותו והודה לו על הברכות, ואמר לו, לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל. לא יעקב, שמורה על מִרמה, כמ"ש, ויעקבני זה פעמיים. כי אם ישראל, %break בגאווה ובגבורה, שאין מי שיוכל לךָ. כי השם ישראל מורה על שררה וגאווה, כמ"ש, כי שרית עם אלקים ועם אנשים, ותוכל. %letter 114 .114 מנחש זה כמה חֵילות מתפרשים לכל צד, ונמצאים בעולם אצל האנשים. וצריכים לקיים את גיד הנשה ההוא, כי אע"פ שקרב אליו אותו הרוכב על הנחש, ס"מ, הוא קיים ומתקיים בגוון, ולא נשבר. %break ונודע כי ש"ך (320) ניצוצין נפלו בשבירת הכלים בעולם הנקודים, שהם ע"ס, שבכל אחת מהן נשברו ל"ב (32) בחינות. שמונה מלכים, דעת, חג"ת, נהי"מ. ובכל אחד מהם ד' בחינות חו"ב תו"מ. הרי ל"ב. ועשר פעמים ל"ב הם בגי' ש"ך. %page 304 וט"ר שבהם מתבררות ומיתקנות ע"י המאציל, שתיקן מהם ד' עולמות אבי"ע, וע"י הצדיקים בקיום תורה ומצוות, שהם תשע פעמים ל"ב, שבגי' רפ"ח (288). אבל ספירה אחרונה מהם, המלכות, הכוללת גם היא ל"ב בחינות, %break נשארה בלתי מבוררת בתוך הקליפות. ואי אפשר לברר ולתקן אותה ב-6000 שנים. וע"כ נקראת ל"ב האבן. %break מטעם, שאסור לברר ממנה, אלא אם נשמרים היטב, שלא לברר אלא רפ"ח הניצוצין. הרי במשך 6000 שנים, היא מתבררת מאליה, בלי שום מעשה מלמטה. ואז נאמר עליה, והסירותי את ל"ב האבן מבשרכם. שהוא ל"ב בחינות שבכלי המלכות, %break שנשברה והתלבשה בקליפות. שהתיקון הוא בידי המאציל בלבד, ולא בידי אדם. %break ונודע, שבכל דבר יש עולם, שנה, נפש. גם בל"ב האבן יש עולם, שנה, נפש. עולם, הוא הנחש הקדמוני, שס"מ רוכב עליו. שנה, תשעה באב. ונפש, גיד הנשה. %break וכתוב, ויַרְא כי לא יכול לו. כי יעקב היה שלם מכל רפ"ח ניצוצין, שכבר תיקן אותם לגמרי. אז, וייגע בכף ירכו, בגיד הנשה, כי הוא עוד לא נברר. וע"כ, ותֵקַע כף ירך יעקב, %break כי כמו שס"מ יש לו כוח לרכוב על הנחש, כן יש לו כוח על גיד הנשה, כי בחינה אחת הם, זה בעולם וזה בנפש. %break ונאמר, וייאבק איש עימו, בכל ימות השנה, ובכל איבריו של יעקב. כלומר, שנה ונפש. ולא מצא מקום לאחיזה, אלא בגיד הנשה ההוא, ומיד תשש כוחו של יעקב. ובימות השנה מצא את יום תשעה באב. גיד הנשה, הוא ל"ב האבן שבנפש. %break ותשעה באב, ל"ב האבן שבשנה. והם עוד לא נבררו מהקליפות, וע"כ נאחז בהם. ולכן נאמר, שכל מי שאוכל בתשעה באב, כאילו אוכל גיד הנשה. %break כי אכילה, היא בירורים מהקליפות. וכיוון שגיד הנשה הוא בחינת ל"ב האבן, ע"כ אסור לברר אותו בידי אדם. ומזה הטעם אסור לאכול בתשעה באב, כי ביום זה, שהוא בחינת ל"ב האבן, אסור הבירור. הרי שאיסור גיד הנשה ואיסור אכילה בתשעה באב הם דבר אחד. %break וצריכים לקיים את גיד הנשה ההוא, כלומר, אע"פ שאסור לברר אותו ולאכול אותו, משום שהקליפות נאחזות בו, מ"מ אנו מצווים לקיים אותו, עד לעת"ל, עד שיתוקן ע"י המאציל. כי אע"פ שס"מ נאחז בו, לא ביטל אותו בזה, והוא קיים ומתקיים בגוון, ולא נשבר. %break כי אע"פ שאין לו תיקון בעצם מהותו, מ"מ יש לו תיקון בגוון שלו. כי הגוון שלו, שחור, נכלל בג' גוונים דקדושה שבט"ר, ומקבל מהם הארה ותיקון, שיתקיים באופן שיהיה ראוי לבירור לעת"ל. %letter 115 .115 וצריכים להרבות כוח הקדושה בעולם, ולהראות. כמ"ש, כי שרית עם אלקים ועם אנשים, ותוכל. וכשהוא רואה, שגיד הנשה לא נשבר, כי ממשיכים לו הארה לקיום, ולא נֶאכל אותו מקום, שנשמרו מלאכול אותו, שפירושו בירור. %break אז נשבר כוחו של ס"מ, ואינו יכול להרע לבני יעקב. וע"כ אין אנו צריכים לתת מקום לבריות העולם לאכול אותו וליהנות ממנו. %letter 116 .116 כי נָגע בכף ירך יעקב. וזו טומאה, כי ס"מ טימא את גיד הנשה. וממקום טמא אין לנו ליהנות ממנו כלום. ומכ"ש במקום, שצד הטומאה, ס"מ, קרב אליו. והתורה אינה אומרת יותר אלא, %break כי נגע. כמ"ש, וייגע בכף ירכו. וכמ"ש, וכל אשר ייגע בו הטמא יטמא. ללמד, שס"מ טימא אותו מקום בנגיעתו. %page 305 %H וישתַחוּ ארצה %break %letter 117 .117 והוא עבר לפניהם, וישתַחוּ ארצה שבע פעמים, עד גִשְתו עד אחיו. וכתוב, כי לא תשתחווה לאל אחר. איך יעקב, הבחיר שבאבות, שנבחר חלק שלם להקב"ה והתקרב אליו ביותר, השתחווה לאותו רשע עשיו, שהוא בצד אל אחר? %break הלוא מי שמשתחווה לו, משתחווה לאל אחר? והאם הוא השתחווה לו כמו לאותו השועל שהגיעה שעתו? %break משל הוא, שיש זמן שהשועל מולֵך על כל החיות. ואז אע"פ שהוא הקטן שבחיות, כולם משתחווים לו. והאם גם יעקב השתחווה לעשיו, מפני שהשעה הייתה משחקת לו? אינו כן. כי עשיו הוא כאל אחר, ויעקב לעולם לא ישתחווה לאותו הצד ולאותו החלק. %letter 118 .118 לומדים, שאסור להקדים שלום לרשעים. ואם אסור, איך דוד אמר לנבל הרשע, ואמרתם כה לֶחָי? פירושו, לחי העולמים, אל הקב"ה. ולא לנבל אמר, ונבל יחשוב שאומר עליו. %letter 119 .119 כעין זה, וישתחו ישראל על ראש המיטה. האם לבנו השתחווה? אלא למקום השכינה היה כורע ומשתחווה, שהייתה בראש המיטה. כי השכינה נמצאת למראשותיו של חולה. %break אף כאן כתוב, והוא עבר לפניהם, וישתחו ארצה. והוא, זו השכינה העליונה, שהייתה הולכת לפניו. שהיא השמירה העליונה, שהייתה שומרת אותו. כיוון שראה אותה יעקב, אמר, עתה הגיעה השעה להשתחוות אל הקב"ה, שהיה הולך לפניו. %letter 120 .120 כרע והשתחווה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו, ולא כתוב, וישתחו לעשיו. אלא כיוון שראה, שהקב"ה הולך לפניו, אז השתחווה לנגדו. כדי שלא לתת כבוד להשתחוות לאחֵר זולתו. %break אשריהם הצדיקים שכל מעשיהם שעושים הם בשביל כבודו של ריבונם, וכדי שלא יטו ימין ושמאל מדרך הישר והאמצעי. %break %H ויחבקהו וייפול על צוואריו %break %letter 121 .121 וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו, וייפול על צוואריו ויישקהו, ויבכו. יש בדברי תורה סודות עליונים, השונים זה מזה, והכול הוא אחד. %letter 122 .122 והרשעים כים נִגְרש, כי הַשְׁקֵט לא יוכל. זהו עשיו, שכל מעשיו הם ברשעות ובחטא. וכשבא ליעקב, לא היו מעשיו בשלמות. וייפול על צווארָו, צוואר אחד, כי חסרה י', ירושלים, שהיא הצוואר של כל העולם. %break וייפול על צווארָו. ולא על צוואריו, עם י', משום שפעמיים נחרב ביהמ"ק. פעם אחת מבבל, ואחת מזרעו של עשיו. ונמצא, שהפיל עשיו את עצמו על ירושלים והחריב אותה רק פעם אחת. %page 306 וע"כ כתוב, וייפול על צווארו. אחד, בלי י', שמשמעותו, שהחריב אותה רק פעם אחת. %letter 123 .123 ויישקהו, מנוקד מלמעלה על האותיות, שזה מרמז, שלא נישק אותו ברצון. כמ"ש, ונַעְתָרות נשיקות שונא, זהו בלעם. כשבירך את ישראל, כי לא בירך אותם ברצון הלב. אף כאן, נעתרות נשיקות שונא, זהו עשיו. %letter 124 .124 כתוב, קוּמה ה' הושיעני אלקיי, כי הכית את כל אויביי לחי שיני רשעים שיברת. אל תקרא שיברת, אלא שִׁרבַּבְת, שכתוב על עשיו, שהשתרבבו שיניו, שחשב לנשוך אותו. %letter 125 .125 וע"כ, ויבכו. כמה היה ליבו ורצונו של עשיו להרע ליעקב, כי אפילו באותה שעה שנישק אותו, חשב, לכשיארכו הימים, יעשה לו רע ויִצור אותו. וע"כ, ויבכו. זה היה בוכה, שלא חשב שיינצל ממנו. וזה היה בוכה, בשביל שאביו היה חי, ואינו יכול להרוג אותו. %letter 126 .126 ודאי הוא שנחלש כעסו של עשיו בשעה שראה את יעקב, משום שהסכים עימו הממונה של עשיו, כלומר, שהשלים עימו והסכים על הברכות. וע"כ לא יכול עשיו למשול בכעסו, כי כל הדברים שבעוה"ז תלויים למעלה. וכשמסתכמים למעלה תחילה, %break מסתכמים ג"כ למטה. וכן אין ממשלה למטה, עד שניתנה הממשלה מלמעלה. וכן הכול תלוי זה בזה. שכל הנעשה בעוה"ז, תלוי במה שנעשה מלמעלה. %break %H יעבור נא אדונִי לפני עבדו %break %letter 127 .127 יעבור נא אדונִי לפני עבדו, ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה אשר לפניי ולרגל הילדים, עד אשר אבוא אל אדוני שעירה. יעקב לא רצה עתה לקבל אלו הברכות הראשונות שבירך אותו אביו. ועוד לא התקיימה בו אפילו אחת מהן, %break משום שדחה אותן לאחרית הימים, שתוצרכנה אז לבניו, להשתמש בהן כנגד כל אוה"ע. %letter 128 .128 ומשום זה, בשעה שאמר עשיו, נִסעה ונֵלכה, נחלק את העוה"ז בינינו, ונשלוט בו יחד. אמר יעקב, יעבור נא אדוני לפני עבדו. שפירושו, יקדים עשיו שליטתו עתה בעוה"ז. יעבור נא, הוא לשון קְדימה, כמ"ש, ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם, %break שיעקב אמר לו, הקדם אתה את שליטתך בתחילה בעוה"ז, ואני אתנהלה לאיטי, ואני אעלה את עצמי לעוה"ב, ולאחרית הימים, לאלו הימים ההולכים לאט. %letter 129 .129 לרגל המלאכה. איזו מלאכה? זוהי המראה שאינה מאירה, הנוקבא דז"א, שעל ידה נעשית כל מלאכת העולם. %break אשר לפניי, זו הנוקבא. היא בכל מקום, מלפני הוי"ה, ז"א. ולרגל הילדים, הם הכרובים, פנים קטנות, להראות האמונה, הנוקבא. שיעקב התדבק בה. כי על מוחין אלו מתקיימת הנוקבא. %page 307 %letter 130 .130 עד אשר אבוא. יעקב אמר לו, אני אסבול את הגלות שלך, עד שיבוא ויגיע הזמן שלי לשלוט על הר עשיו. כמ"ש, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו. ואז, כמ"ש, והייתה לה' המלוכה. %break %H וייבן לו בית %break %letter 131 .131 ויעקב נסע סוכותה וייבן לו בית, ולמקנהו עשה סוכות, על כן קרא שם המקום סוכות. בשעה שעלה ברצונו של הקב"ה, ז"א, לברוא העולם, לבנות את פרצוף הנוקבא, הנקראת עולם, הוציא מניצוץ הקשה, שהוא המסך, קשר אחד. %break כלומר, שז"א עלה למ"ן לאמא, ויצאה שם קומת חסדים על המסך דחיריק שלו. שקומה זו הוא קו אמצעי, המקשר ב' הקווים ימין ושמאל דבינה זה בזה. וע"כ נקרא קשר. ונדלק מתוך החושך, שנכלל בקו שמאל, חושך, והארתו נבחנת להדלקה, בעניין מאורי האש. %break והארה זו, הארת החכמה, נשארת בעלייה, שמאירה מלמטה למעלה. והארת עצמו, חסדים, יורדת למטה, שמאירה מלמעלה למטה. כי בשעה שהקו האמצעי מקשר ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, %break באופן שיאירו שניהם, הוא מקיים אז הארת השמאל, שתאיר מלמטה למעלה, והארת הימין מלמעלה למטה. %break אחר שהזוהר ביאר אופן יציאת הקשר, קו האמצעי, ואיך שתיקן הארת שניהם כהִלכתם, מבאר עתה איך שקו השמאל, החושך, נכלל בעצמו מכל ג' הקווים, והאציל את הנוקבא. החושך ההוא, קו השמאל, לוהט ומאיר במאה שבילים, %break באורחות דקים מן הדקים, ובאורחות גדולים, ונעשו בית העולם, שמהם נבנית הנוקבא, הנקראת בית. %break יסודות דאו"א מכונים שבילים. ויסודות ישסו"ת מכונים אורחות. ונודע שקו ימין הוא או"א, המאירים באוירא דכיא, חסדים מכוסים. וקו שמאל הוא ישסו"ת, המאירים בהארת חכמה, הי' שיצא מאויר ונשאר אור. ולפיכך התכללות השמאל בקו ימין מכונה, %break מאה שבילים, משום שמקבל מיסודות או"א המכונים שבילים. ומספר מאה הוא מישסו"ת, שספירותיהם במספר מאות. %break והארת החכמה שבשמאל הנמשכת מיסודות ישסו"ת, המכונים אורחות, מתחלקת לב' בחינות: %break א. מטרם שנכלל בקו אמצעי, נקרא אורחות דקים, מטעם היותם אז סתומים וקפואים, ב. אחר התכללותו בקו אמצעי, נקרא אורחות גדולים, כי אז מאיר בהרחבה רבה. %break אורחות דקים, מקו שמאל עצמו. גדולים, מקו אמצעי. ואחר שהחושך, השמאל, נכלל בג' הקווים הללו, נבנית ממנו הנוקבא, הנקראת בית של העולם. %letter 132 .132 הבית ההוא באמצע הכול, בקו האמצעי של כל השבילים והאורחות. באותם הנבחנים לאורחות גדולים. כמה פתחים וחדרים יש לנוקבא, סביב המקומות העליונים הקדושים, שם מקננות ציפורי השמיים, מלאכי מעלה, כל אחד למינו. %page 308 בתוכו יוצא אילן אחד גדול ועצום, ענפיו ופירותיו רבים, ומֵזִין לכל. האילן ההוא עולה עד ענני השמיים, ומתכסה בין שלושה הרים. ומתחת שלושת ההרים האלו, יוצא, עולה למעלה ויורד למטה. %break נה"י של הנוקבא מכונים פתחים, וחג"ת שלה מכונים חדרים. שהם מקבלים מג' הקווים, הנכללים משמאל דאמא, המכונים במקורם שלושה מקומות. הפתחים והחדרים מקבלים משלושת המקומות דאמא, שהם המקומות העליונים הקדושים. %break אחר שהתבאר בניין הנוקבא, הזוהר מבאר סדר השפעת ז"א לנוקבא. ואומר, בתוכו יוצא אילן אחד גדול ועצום, ז"א, המשפיע לתוך הבית, ענפיו ופירותיו רבים, ומזין לכל. שיש בו הן השפעת חסדים, והן השפעת חכמה, וכל אחד מקבל ממנו את בחינתו. %break האילן ההוא עולה עד ענני השמיים, להארת החסדים, המכונים עננים, ומתכסה בין שלושה הרים, שאין הרים אלא אבות, חג"ת, שבהם החסדים מתכסים שלא לקבל הארת החכמה. %break ומתחת שלושת ההרים האלו, בנה"י שמתחת חג"ת, יוצא, עולה למעלה ויורד למטה. שמתחת חג"ת יוצאים ומתגלים החסדים בהארת החכמה, ע"י הקו האמצעי, המקיים הימין והשמאל. הקו האמצעי יוצא מהכיסוי של חג"ת, ומקיים הארת ימין ושמאל. %break באופן, שהארת השמאל עולה למעלה, מאיר מלמטה למעלה. והארת הימין יורד למטה, מאיר מלמעלה למטה. %letter 133 .133 הבית הזה, הנוקבא, מקבל מז"א ב' מיני הארות: א. שהיא מושקית ממנו, הארת החכמה המכונה שתייה, ב. שז"א גונז בתוך הבית הרבה אוצרות עליונים שלא נודעו. %break הארת חסדים מאו"א, המכונים גנוזים, ולא נודעו. ובזה נבנה הבית והשתכלל. האילן ההוא, ז"א, מתגלה ביום ומתכסה בלילה. ובית ההוא, הנוקבא, שולט בלילה ומתכסה ביום. %break גם בלילה, שהיא הארת השמאל, החושך, מחמת שהחכמה היא בלי חסדים ואינה יכולה להאיר, נוהג עניין יציאת קו אמצעי, ועניין התכללות שמאל בימין, וכן זיווג זו"ן. הכול כמו ביום. וכל ההפרש הוא רק בשליטה. %break כי גם בלילה מאירים כל ג' הקווים, וכן ז"א הוא בזיווג עם הנוקבא כמו ביום. אלא שהשליטה היא לנוקבא, וז"א וכן קו ימין טפלים אליה, והם כמו מתכסים, כדי לתת מקום לשליטתה. וזהו שהקב"ה נכנס אז לגן עדן, הנוקבא, %break כדי להשתעשע עם הארת החכמה שבה. ולפיכך אין הארת החסדים ניכרת, והיא חושך ולא אור. %break והיפוכו ביום, שאז הנוקבא טפלה לז"א, והארת הנוקבא מתכסה וז"א שולט, ואינו ניכר אלא הארת החסדים, מידת ז"א. אמנם בסדר הבניין ובסדר הזיווג, אין הפרש בין יום ללילה. %letter 134 .134 בשעה שבא החושך והנוקבא נקשרה בו, היא שולטת ומאירה בחכמה, שהיא שליטתה. וכיוון שחסרה חסדים, ע"כ כל הפתחים שבה סתומים מכל הצדדים. שכל האורות קופאים בתוכה ואין בה פתח, שדרכו יתגלה אור כלשהו. %break ג' קווים הללו שבשמאל הם ג' אשמורות הלילה, ג"פ ארבע שעות. אשמורת ראשונה היא שבילים, מדה"ד של המלכות הבלתי ממותקת. התכללות קו ימין שבו. %break אשמורת שנייה היא ארבע שעות הלילה האמצעיות, והן בבחינת אורחות, המלכות הממותקת. אבל שעתיים הראשונות עד חצות לילה, הן אורחות דקים, שהם הארת קו השמאל מבחינתו עצמו, מטרם שנכלל מקו אמצעי. %page 309 ונקודת החצות, ביאת קו אמצעי והתכללותו בשמאל, שאז מקבל בחינת אורחות גדולים. ובחינה זו נמשכת כל הלילה, ומיוחסת בעיקר לאשמורת השלישית, אלא זמן הגילוי שלה הוא בחצות לילה. %break השעה שבא החושך, היא בתחילת הלילה, אשמורת ראשונה, שאז מכונה שבילים. והנוקבא נקשרה בו, אח"כ בתחילת האשמורת השנייה, שאז נקשרה הנוקבא בחושך, קו שמאל דאמא ושליטתה. ואז נבחנת באורחות דקים, כי בחינה זו היא מטרם שנגלה הקו האמצעי. %break וע"כ כל הפתחים שבה סתומים מכל הצדדים, כלומר, לא בלבד שפתחי החסדים אינם מאירים, אלא אפילו פתחי החכמה אינם מאירים בה. כי אין החכמה יכולה להאיר בלי התלבשות בחסדים. וזה נמשך שעתיים עד נקודת החצות. %break אז, בשעתיים ההן, הרבה רוחות של הצדיקים פורחות באוויר ומתאוות לדעת, לקבל חכמה ולהיכנס בתוך הנוקבא. והן נכנסות בין אותן הציפורים ולוקחות שם עדות, שמקבלות מוחין דעדן, חכמה, ומשוטטות ורואות מה שרואות. ראייה, היא מוחין דחכמה. %break אע"פ שהפתחים שבנוקבא סתומים בעת ההיא מכל הצדדים, ששום אור לא נגלה ממנה, עכ"ז זמן קבלת אור החכמה הוא דווקא בעת ההיא. וע"כ מדייק הזוהר לומר, שכל הפתחים שבה סתומים, שהיא מלאה מאור. אלא הפתחים סתומים באופן שאח"כ, %break כשיתעורר בו קו אמצעי, ויפתח הפתחים, יקבלו ממנה הארת החכמה, שהייתה סתומה בה בעת ההיא. %break כי אח"כ מתמעטת מג"ר לו"ק, בסיבת קו אמצעי, והארתה שפלה בהרבה ממה שהייתה בעת ההיא, שעוד לא נכללה בקו אמצעי. ולכן נאמר, הרבה רוחות של הצדיקים פורחות באוויר ומתאוות לדעת, לקבל חכמה. שהן משתוקקות להיכנס בנוקבא, %break דווקא בעת שהיא באורחות דקים ובפתחים סתומים. כי רק אז יש בה החכמה בשלמותה. והן נכנסות בין אותן הציפורים ולוקחות שם עדות, שבאים בין בחינת הציפורים שבנוקבא, ומקבלים מוחין דעדן, דחכמה. %break ציפורים הן בחינת נפש דנוקבא. השכינה מצד הכיסא, הנשמה, נקראת נשר. ומצד הנער, הרוח, היא יונה. ומצד האופן, הנפש, היא ציפור. ואפילו אז אין רוחות הצדיקים יכולות לקבל ממנה מבחינת הרוח שבנוקבא, %break אלא מבחינת הנפש שבה בלבד. לכן נאמר, והן נכנסות בין אותן הציפורים ולוקחות שם עדות, ולא למעלה מבחינת הציפורים. %letter 135 .135 וסתימת הפתחים נמשכת עד שמתעורר אותו החושך, קו שמאל דאמא, שהנוקבא נקשרה בו, והוציא שלהבת אחת. שהחושך שבנוקבא עורר את ז"א לעלות למ"ן לאמא, במסך דחיריק שבו, הנבחן לשלהבת. %break ויוצא שם עליו קו אמצעי, המכה בכל הפטישים החזקים, הקליפות, ופותח הפתחים הסתומים ובוקע הסלעים. %break ב' פעולות יש כאן: א. הפעולה הנמשכת מעצם השלהבת, שהיא המסך דחיריק, שממעט ע"ס דקו שמאל מג"ר לו"ק. ועליה נאמר, ובוקע הסלעים, כי הספירות דקו שמאל משולות לסלעים קשים, %break מרוב הדינים שבהן. והמסך בוקע אותן. ואת הג"ר שבהן הוא מרחיק מהקו השמאלי, ומניח בו רק ז"ת שבהן. %break ב. הפעולה הנמשכת מקומת החסדים, היוצאת על המסך הזה, שפותח הפתחים, כי החכמה מתלבשת עתה בחסדים האלו, ומאירה בכל השלמות. ונבחן שכל הפתחים שהיו סתומים, נפתחו עתה להאיר בהרחבה. %break וב' הפעולות הללו נעשות באמצע האשמורת השנייה, נקודת החצות. %page 310 השלהבת הזאת, המסך דחיריק, עולה ויורדת. עולה לאמא ע"י ז"א, ואח"כ יורדת משם לז"א עצמו. והוא מכה ומשפיע בעולם, שמוציא על ידה, ע"י זיווג דהכאה, קומת חסדים גם בנוקבא, הנקראת עולם. והתעוררו קולות, %break למעלה ולמטה. קולות הן קומות החסדים, היוצאות על מסך דחיריק, למעלה בבינה ולמטה בנוקבא. %letter 136 .136 אז עולה כרוז אחד ומתקשר באוויר וקורא. האוויר ההוא יוצא מתוך עמוד הענן של המזבח הפנימי. וכאשר יוצא, הוא מתפשט בד' רוחות העולם. אלף אלפים נמצאים בו מצד שמאל, וריבּוא רבבות נמצאים בו מצד ימין. ואז הכרוז עומד על קיומו, וקורא בכוח ומכריז. %break אז רבים הם המתקנים שירה ועובדים עבודה. ושני פתחים פתוחים בה, אחד לצד דרום, להארת החסדים, ואחד לצד צפון, להארת החכמה. %break הארת החכמה מטרם שנשלמה, נקראת כרוז. כי אחר שנשלמה בהתלבשות החסדים שבזיווג של יום נקראת דיבור, שמגלה הארת החכמה שבמוחין. אבל בלילה היא נקראת כרוז, כי עוד אינה בשלמות להיקרא דיבור, כי כמ"ש, דברי חכמים בנחת נשמעים. %break וכרוז נשמע בהרמת קול חזק, שמורה על הדינים המעורבים בו. אמנם גם כרוז וגם דיבור, אינם נשמעים אלא בהתלבשותם בחסדים, הנקראים קול. %break בחצות לילה, עולה כרוז אחד, הארת החכמה, ומתקשר באוויר, שמתלבש בחסדים, ואז אפשר לו לקרוא ולהכריז. משא"כ מטרם שהתלבש בחסדים, אין לו קול, ואי אפשר לו להכריז. %break יש ב' מיני חסדים: %break א. הנמשכים מאו"א עילאין, ג"ר, אע"פ שמכוסים מחכמה, ונקראים אוירא דכיא, ב. הנמשכים מישסו"ת, חסרי ג"ר, וע"כ מכונים אוויר סתם, שאינם טהורים, כי מורגש בהם חיסרון של החכמה. %break ולפיכך, כל עוד שאין בזו"ן הארת החכמה, נבחנים החסדים שממשיכים מישסו"ת, חסרי ג"ר. אבל אחר שיש בזו"ן הארת החכמה, נבחנים החסדים שממשיכים מאו"א עילאין, ג"ר ואוירא דכיא. %break האוויר ההוא, אור החסדים שהתלבש בו הכרוז, יוצא מתוך עמוד הענן של המזבח הפנימי. אמא עילאה מכונה מזבח פנימי. אור החסדים מכונה עמוד הענן. החסדים שהתלבש בהם הכרוז, הארת החכמה, נמשכים מאו"א עילאין, המכונה המזבח הפנימי, %break שהם אוירא דכיא. כלומר, שכבר יש כאן הארת החכמה בכרוז עצמו, שאז נמשכים החסדים בבחינת אוירא דכיא מאו"א. וכאשר יוצא, הוא מתפשט בד' רוחות העולם, בחו"ב תו"מ שבנוקבא. %break וע"ס דישסו"ת, שמשם יוצא הקו השמאלי בהארת החכמה, אחר שהי' יוצאת מאויר שלהם ונשאר אור, נבחנות לאלפים. וע"ס דאו"א עילאין, שמשם נמשכים החסדים, נבחנות לריבוא. ונאמר, אלף אלפים נמצאים בו מצד שמאל, %break כי מבחינה זו היא נמשכת מישסו"ת, שע"ס שלה הן אלף. וריבוא רבבות נמצאים בו מצד ימין, כי מבחינת החסדים שבימין נמשכת מאו"א עילאין, שע"ס שלהם הם ריבוא. %break ואז הכרוז עומד על קיומו, מאחר שכלול מחסדים דאו"א. וקורא בכוח ומכריז, כי אחר שנכלל הכרוז בחסדים, המכונה קול, הוא יכול לקרוא בכוח ולהכריז. %letter 137 .137 אחר שכבר נבנתה הנוקבא לצורכה עצמה מג' הקווים הנכללים בשמאל, היא עולה לזיווג לז"א לקבל בשביל אחרים. ובית זה, הנוקבא, עולה וניתן ומתקשר בין ב' צדדים, ימין ושמאל דז"א. ושרים שירים, ותשבחות עולים מתחתונים, שמעלים מ"ן לזיווג זו"ן. %page 311 אז נכנס ז"א, בלחש, שהנוקבא נמצאת בחוסר קול, חסדים. ואע"פ שקיבלה כבר חסדים לצורך בניינה עצמה, נחשבת עוד לשמאל בלי ימין, כדי להשפיע לאחרים. לכן הזיווג הוא בלחש. וכן בלילה בלי אור. כי אז ז"א משפיע לה אור החסדים, קול. %break והבית, הנוקבא, מתלהט בשישה אורות החסדים, חג"ת נה"י, המאירים זיו לכל צד, שהם חסדים הנכללים מחכמה. %break ונהרות בושם יוצאים ממנה, הארת החכמה הנכללת מחסדים. ומושקים כל חיות השדה, כמ"ש, יַשקו כל חַיְתו שדיי. ומזמרים עד שעלה הבוקר. וכשעלה אור הבוקר, אז הכוכבים והמזלות, %break שמיים וצבאם, כולם משבחים ואומרים שירה, כמ"ש, בְּרון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. %break כי הארת הזיווג היא מהלילה, אע"פ שיש בו חסדים, מ"מ השליטה היא להארת החכמה. וע"כ מקבלים אז רק חיות השדה, הנמשכים מאחוריים של הנוקבא, וע"כ הם מזמרים. אבל הנמשכים מבחינת פנים של הנוקבא, מקבלים ממנה רק בבוקר, %break ואז כל המדרגות שבבי"ע מזמרות. הן הנמשכות מפנים, והן הנמשכות מאחוריים. כמ"ש, ויריעו כל בני אלקים, שכולם מזמרים. %letter 138 .138 כתוב, אם ה' לא יבנה בית, שָווא עמלוּ בוניו בו. אם ה', המלך העליון, ז"א, שהוא בונה תמיד, בזיווג שאינו נפסק, את הבית, הנוקבא, ומתקן אותו. ומשפיע לה מזיווג שאינו נפסק, בעת שעולים כוונות העבודה מלמטה כראוי. %break בעת שהתחתונים מעלים מ"ן לזיווג הזה, אז עולים זו"ן לאו"א, והם בזיווג שאינו נפסק כמוהם. %letter 139 .139 אם ה' לא ישמור עיר, שָווא שקד שומר. בשעה שחשך הלילה ובחינות מזוינות של הס"א, שורות ומשוטטות בעולם, והפתחים סתומים, אז הוי"ה, קו אמצעי, מעלה מ"ן ממסך דחיריק, וממשיך קו אמצעי, ונפתחים הפתחים, %break שע"י זה נשמר מכל הצדדים, שעָרֵל וטמא לא יתקרב אל הקדוש, כמ"ש, לא יוסיף יבוא בָך עוד ערל וטמא, כי עתיד הקב"ה להעביר אותם מן העולם. %break ב' פעולות הן בקו אמצעי, עד שמייחד ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה: א. שממשיך קומת חסדים על המסך, ב. שממעט את ג"ר דקו שמאל, שאין השמאל נכנע עד שיבוא ויתחבר עם הימין, זולת ע"י ב' הפעולות הללו. %break אם ה' לא יבנה בית, שווא עמלוּ בוניו בו. זוהי פעולה א'. כי הוי"ה, ז"א. ואם לא היה ממשיך ריבוי החסדים ע"י הקו האמצעי לבנות הנוקבא, בית, לא היה נכנע קו השמאל להתייחד עם הימין, ושווא עמלו בוניו בו. %break ואם ה' לא ישמור עיר. סובב על פעולה ב', שהיא התמעטות ג"ר דקו שמאל, שבזה שממעט ג"ר דקו שמאל מעבירים אחיזת הס"א מקו השמאל שבנוקבא. ונמצא, שהעיר, הנוקבא, נשמרת מהערל והטמא, ע"י זה שז"א מעלה את המסך דחיריק, %break וממעט הג"ר דקו שמאל, שאז אין להם מה לינוק עוד מהשמאל שלה, ועוברים ונפרדים ממנה. כמ"ש, אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר. %letter 140 .140 מיהו ערל ומיהו טמא? ערל וטמא הכול אחד. וזהו שהתפתו בו, והלכו אחריו אדם ואשתו, וגרמו מוות לכל העולם, הנחש הקדמוני. והוא המטמא אותו הבית, %page 312 הנוקבא, עד הזמן שיעביר אותו הקב"ה מן העולם, מהנוקבא. ומשום זה, אם ה' לא ישמור עיר, שווא בוודאי שקד שומר. %letter 141 .141 ויעקב נסע סוכותה, אל בינה. שהעלה מ"ן ממסך דחיריק, לקבל חלקה של האמונה, הנוקבא. %break כתוב, וַיָשָׁב ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה. וכתוב, ויעקב נסע סוכותה. כי כל אחד נפרד אל הצד שלו. עשיו לצד של השעיר, זהו אישה זרה אל נכר. ויעקב נסע סוכותה, %break זוהי האמונה העליונה, בינה, שהעלה מ"ן ממסך דחיריק אל הבינה, כדי להמשיך משם קו אמצעי, בשביל לבנות הנוקבא. %letter 142 .142 וייבן לו בית. בית יעקב, הנוקבא. שתיקן תפילת ערבית, הנוקבא, כראוי לה. שהמשיך לה חסדים מאו"א עילאין. ולמִקנהו עשה סוכות. כלומר, סוכות אחרות, כדי לשמור אותם. %break ב' הפעולות מבוארות בכתוב: א. ריבוי החסדים מבוארת בכתוב, וייבן לו בית, שתיקונו ובניינו הם בהמשכת החסדים. כמ"ש, אם ה' לא יבנה בית. %break ב. מיעוט הג"ר מקו שמאל לשמור אותו מערל וטמא. כמ"ש, ולמקנהו עשה סוכות. כי סוכה היא מלשון מסך, שהמשיך המסך דחיריק למעט הג"ר דקו שמאל. כמ"ש, אם ה' לא ישמור עיר. לכן כתוב, ולמקנהו עשה סוכות, סוכות אחרות, כדי לשמור אותם, מערל וטמא. %letter 143 .143 ויבוא יעקב שלם. שהיה שלם מכל, הן מחכמה והן מחסדים. וכתוב, ויהי בשָׁלם סוּכו. והכול אחד, השגת השלמות ע"י קו אמצעי. הן לז"א, הנקרא יעקב, והן לסוכה שלו, הנוקבא. כי אז, כשהוא שלם, התחברה עימו האמונה, %break הנוקבא. וכשהוא מתעטר במקום הראוי לו, בקו אמצעי, אז גם הסוכה, הנוקבא, מתעטרת עימו. וכתוב גם עליה, ויהי בשָׁלֵם סוּכּו. %break כי היה שלם מאבות, היה שלם מבניו, וזהו נחשב לשלם, שאז הוא שלם למעלה ושלם למטה, שלם בשמיים ושלם בארץ. %break שלם למעלה, בז"א, להיותו הכולל של האבות, ת"ת ישראל, הכולל לאברהם וליצחק, חו"ג. שלם למטה, בנוקבא, בבניו הקדושים, י"ב השבטים, שהם המרכבה של הנוקבא. %break נמצא, שהוא שלם בשמיים, ז"א, וע"כ כתוב עליו, ויבוא יעקב שלם. ושלם בארץ, הנוקבא. אז כתוב עליה, ויהי בשלם סוכו. %break %H לא תחרוש בשור ובחמור %break %letter 144 .144 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב, לראות בבנות הארץ. הרבה מדרגות ובחינות מתפרדות למעלה, אלו לקדושה ואלו לס"א, כמ"ש, זה לעומת זה עשה אלקים. וכולן הן שונות אלו מאלו, מהן לחסד ומהן לדינים. חיות שונות אלו מאלו. %break אלו מֵצֵרים לשלוט על אלו, ולטרוף טרף, כל אחד למינו. %letter 145 .145 מצד רוח הטומאה מתפרדות הרבה מדרגות. וכולן אורבות לצרור על הקדושה, אלו לעומת אלו, כמ"ש, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, כי כשמתחברים הם מחריבים העולם. %page 313 %letter 146 .146 תאוותם של מדרגות הטומאה אינה אלא לצרור את המדרגות הקדושות. יעקב שהיה קדוש, כמ"ש, ויבוא יעקב שלם עיר שכם, כולן ארבו עליו וצררו לו. בתחילה נשך אותו נחש, כמ"ש, וייגע בכף ירכו. שנאמר על שרו של עשיו, %break שהוא רוכב על נחש. עתה נשך אותו חמור, כמ"ש, ויַרְא אותה שכם בן חמור, שהוא ימין דקליפה. %letter 147 .147 כשהנחש נשך אותו, עמד הוא עצמו לנגד הנחש. עתה כשנשך אותו החמור, שמעון ולוי, שבאים מצד הדין הקשה, עמדו לנגד החמור, ושלטו עליו מכל הצדדים, ונכנע לפניהם. כמ"ש, ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב. %break ושמעון, שמזלו היה שור, גבורה ושמאל דקדושה, בא על חמור, ימין דקליפה, וצרר אותו, כדי שלא יתחברו שור וחמור דקליפה יחד. ונמצא, ששמעון הוא הכנגד שלו, ולא יעקב. %letter 148 .148 וכולם באו לצרור את יעקב, וניצל מהם. ואח"כ שלט עליהם. ואח"ז בא שור, יוסף, ונשלם בחמורים, המצרים שמָלך עליהם, שהיו כולם מצד קליפת החמור. יוסף הוא שור, ומצרים הם חמורים, כמ"ש, אשר בשר חמורים בשרם. %letter 149 .149 וע"כ, אח"כ נפלו בני יעקב בין אלו החמורים, המצרים, משום שהתחבר עימהם שור, יוסף, והיו בהם שור וחמור יחדיו. ונשכו לישראל עצם ובשר, כטבע החמור שנושך ושובר עצם, עד שהתעורר לוי כמקודם לכן, ופיזר את החמורים האלו. %break כלומר, שהפריד בין שור וחמור, כדי להכניע אותם, ושבר כוחם מן העולם, והוציא השור משם. כמ"ש, וייקח משה את עצמות יוסף עימו. משה הוא לוי, ויוסף הוא השור שהתחבר עימהם. %letter 150 .150 מקודם לכן, כשבא שמעון על החמור להילחם עימו, העיר עליהם דם, שנימולו, ואח"כ כתוב, ויהרגו כל זכר. כעין זה עשה הקב"ה ע"י לוי, משה, %break בחמורים האלו, שהם המצרים. בתחילה הביא עליהם מכת דם. ואח"כ כתוב, ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים, מבכור אדם ועד בכור בהמה. %break בחמור הזה, אבי שכם, כתוב, ואת כל חֵילם ואת כל טַפָּם ואת נשיהם, שָבוּ ויבוזוּ. וכתוב, את צאנם ואת בְּקָרָם ואת חמוריהם, ואת אשר בעיר, ואת אשר בשדה, לקחו. %break ובאלו החמורים, המצרים, כתוב, כלי כסף וכלי זהב ושמלות. שהם כנגד, ואת כל חילם. וכתוב, וגם ערב רב עלה איתם. שהם כנגד, ואת כל טפם. וצאן ובקר, שהם כנגד, את צאנם ואת בקרם. %letter 151 .151 שמעון קם כנגד חמור זה, אבי שכם שלא היה מחובר עם שור. ולוי קם כנגד כל החמורים כולם, אפילו כנגד החמורים המחוברים בשור, כמו המצרים. %break כי שמעון, גבורה ושור, וע"כ היה כנגד חמור דקליפת ימין, והיה יכול להכניע אותו. אבל את קליפת החמור שבמצרים לא היה יכול להכניע, משום שהם היו מחוברים בשור, שקיבלו כוח מיוסף, שהיה מולך עליהם. וע"כ רק לוי, משה, %break הבא משבט לוי, בחינת ת"ת, הכלול ימין ושמאל ביחד, היה כוחו יפה להכניע אותם החמורים שבמצרים. ולא שמעון, שהיה בו שמאל בלבד. %break כולם רצו להזדקק אל יעקב ותיקנו עצמם לנשוך אותו, והוא עמד כנגדם בבניו, והכניע אותם תחתיו. %page 314 %letter 152 .152 עתה, בגלות האחרונה, שעשיו נושך אותו ואת בניו, מי יקום כנגדו? יעקב ויוסף יעמדו כנגדו. יעקב מצד ימין ויוסף מצד שמאל. כמ"ש, והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשיו לקַש. %letter 153 .153 וייסעו ויהי חִיתַת אלקים על הערים אשר סביבותיהם, ולא רדפו אחרי בני יעקב. כולם היו מתאספים להילחם, וכאשר חגרו כלי הקרב, היו מרתתים ועזבו אותם. וע"כ כתוב, ולא רדפו אחר בני יעקב. %break %H הָסירו את אלוהי הנכר %break %letter 154 .154 הָסירו את אלוהי הנכר. אלו הם מה שלקחו משכם, כלי כסף וזהב, שהיה חקוק עליהם אלוהי הנכר שלהם. אלוהים אחרים היו עושים מכסף ומזהב, ולא כלים שחקוקה עליהם צורת גילולים. %break ויעקב הטמין אותם שם, כדי שלא ייהנו מצד עבודה זרה. שאסור לאדם ליהנות ממנו לעולם. %letter 155 .155 כתוב, וייקח את עטרת מַלכם מעל ראשו, ותהי על ראש דוד. השיקוץ של בני עמון זהו מִלכּום, כמ"ש, עטרת מלכם. ומה הטעם, ותהי על ראש דוד? ומה הטעם שכתוב בו שיקוץ? %break שהרי בשאר אלוהי העמים עובדי עבודה זרה, כתוב, אלוהי העמים, אלוהים אחרים, אל נכר, אל אחר. ובמלכום כתוב שיקוץ. %letter 156 .156 כל אלוהי העמים עובדי עבודה זרה, קורא להם הקב"ה כך. כמ"ש, ותראו את שיקוציהם ואת גילוליהם. ולאו דווקא מלכום. %break ומה שכתוב, וייקח את עטרת מלכם, שהוא העבודה זרה מלכום, ואיך התעטר בה דוד? כן הוא ודאי, שהייתה עבודה זרה, אלא איתַיי הגיתי, בעוד שהיה עכו"ם, מטרם שהתגייר, שבר מאותה העטרת, העבודה הזרה מלכום, %break את הצורה שהייתה חקוקה עליהם, וביטל אותה, ובזה עשה אותה היתר, שיהיה מותר ליהנות ממנה. וע"כ שם אותה דוד על ראשו. %break יש כוח לעובד עבודה זרה לפסול את העבודה הזרה שלו. ואז מותרת בהנאה לישראל. אמנם לאחר שהתגייר, אם פוגם ופוסל העבודה הזרה שעבד מכבר, אינו מתיר אותה בהנאה, כי אז דינו כישראל. ולפיכך אומר הזוהר, %break שאיתיי הגיתי ביטל אותה מטרם שהתגייר, ויצאה מכלל עבודה זרה. וע"כ מותר היה לדוד לשים אותה על ראשו. %break שיקוץ בני עמון היה נחש אחד, חקוק בחקיקה עמוקה על אותה העטרת. ומשום זה נקרא בשם שיקוץ, שפירושו זוהמה. %letter 157 .157 הסירו את אלוהי הנכר, אלו הן נשים אחרות, שלקחו בשבי, שהיו מביאות עימהן כל עֲדָיֵיהן. ועל זה כתוב, וייתנו אל יעקב את כל אלוהי הנכר, הנשים, וכל עדייהן, וכל אלוהי זהב וכסף. ויטמון יעקב את הכסף והזהב, כדי שלא ייהנו מצד עבודה זרה כלום. %letter 158 .158 יעקב אדם שלם היה בכל, והיה מתדבק בהקב"ה. כתוב, ונקומה ונעלה בית אל. מיד כתוב, וייתנו אל יעקב את כל אלוהי הנכר. מכאן, שאדם צריך לשבח את הקב"ה, ולהודות לו על הניסים ועל הטוב שעשה עימו. כמ"ש, ויהי עימדי בדרך אשר הלכתי. %page 315 %letter 159 .159 בתחילה כתוב, ונקומה ונעלה בית אל. בלשון רבים, שהכליל בניו עימו. ואח"כ כתוב, ואעשה שם מזבח. בלשון יחיד, ולא כתוב, ונעשה, שהוציא אותם מכלל זה, משום שעל עצמו בלבד היה הדבר. %break יעקב ודאי התקין תפילת ערבית, תיקון הנוקבא, והוא עשה את המזבח, תיקון הנוקבא. ועליו היה הדבר, ולא על בניו. ומשום שהוא עבר כל אלו הצרות מיום שברח מפני אחיו, שכתוב, ויהי עימדי בדרך אשר הלכתי, %break אבל הם באו אח"כ לעולם, שכבר נפטר מצרות אלו. לפיכך לא הכניס אותם עימו בתיקון המזבח, אלא אמר, ואעשה שם מזבח. %letter 160 .160 מכאן, שמי שנעשה לו הנס, צריך להודות. מי שאכל לחם על השולחן, צריך לברך. הוא, ולא אחר, שלא אכל מאומה. כי ע"כ אמר יעקב, ואעשה שם מזבח. ולא אמר, ונעשה. %break %H וייבן שם מזבח %break %letter 161 .161 וייבן שם מזבח לה' הנראֶה אליו. וייבן שם מזבח, שתיקן את המדרגה הראויה להיתקן. מזבח לה', הוא לתקן את המדרגה התחתונה, הנוקבא, ולחבר אותה עם המדרגה העליונה, ז"א. ויקרא למקום, אֵל בית אל. %break השם הזה שנתן לנוקבא, הוא כשם של העליונה, בינה, משום שכאשר האירה הנוקבא מז"א, נעשתה אז הבת, הנוקבא, כאימהּ, בינה. וע"כ קרא לה יעקב בשם אל, שם אמא. %letter 162 .162 כי שם נגלו אליו האלקים. שפירושו, המלאכים, כי אמר נגלו ולא נגלה. כי שבעים מלאכים נמצאים תמיד עם השכינה, ושבעים כיסאות הם סביב השכינה. וע"כ, כשיש גילוי המלאכים, יש גילוי השכינה. וע"כ כתוב, כי שם נגלו אליו האלקים, במקום זה הנגלה, בנוקבא. %break כי כתוב, והנה ה' ניצב עליו, על הסולם שהוא הנוקבא, שמקודם לכן כתוב, והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. הרי שגילוי המלאכים בא עם גילוי השכינה. ולפיכך קרא יעקב שם המזבח, אל בית אל, על גילוי השכינה, ותלה זה בגילוי המלאכים. %break %H ויעל מעליו אלקים %break %letter 163 .163 ויעל מעליו אלקים. ביחד עם האבות, יעקב נעשה מרכבה קדושה לה', לז"א. העומד להאיר אל הלבנה, הנוקבא. והוא מרכבה לבדו, משום שהוא כולל בעצמו את האבות, חו"ג, כי ת"ת כולל חו"ג. %page 316 %letter 164 .164 כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה, שאין אומה ולשון בכל אוה"ע עובדי עבודה זרה, שיהיו להם אלקים שיקבלו תפילתם, כמו שעתיד הקב"ה לקבל תפילתם ובקשתם של ישראל, %break בכל שעה שצריכים לקבלת התפילה, שהם מתפללים רק בשביל המדרגה שלהם, השכינה. כלומר, בכל שעה שתפילתם היא לתיקון השכינה. %letter 165 .165 הקב"ה קרא ליעקב ישראל. כלומר, השכינה. כמ"ש, ויקרא אל משה, שכתוב, ויקרא עם א' קטנה, שהיא השכינה. %letter 166 .166 השם ישראל נשלם בכל כראוי, ואז התעלה במדרגתו ונשלם בשם הזה, וע"כ כתוב, ויקרא את שמו ישראל. %break %H יעקב ישראל %break %letter 167 .167 יעקב הבחיר שבאבות והוא כולל כל הצדדים, ימין ושמאל. וע"כ קרא שמו ישראל, כמ"ש, לא ייקרֵא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך. וכתוב, ויקרא את שמו ישראל. ולמה חזר הקב"ה, %break וקרא לו יעקב הרבה פעמים? והכול קוראים לו יעקב, כמו בתחילה, ומהו שכתוב, ולא ייקרא שמך עוד יעקב? %letter 168 .168 הוי"ה כגיבור ייצא, כאיש מלחמות. אבל למה כתוב, כגיבור, וכתוב, כאיש? הלוא היה צריך לומר, גיבור ואיש? %letter 169 .169 הוי"ה בכל מקום הוא רחמים. הוי"ה הוא שמו של הקב"ה, כמ"ש, אני הוי"ה הוא שמי. ולפעמים נקרא שמו אלקים, שהוא דין. אלא בשעה שמתרבים צדיקים בעולם, שמו הוי"ה, ונקרא בשם הרחמים. ובשעה שרשעים מתרבים בעולם, שמו אלקים. %break כך, בזמן שיעקב לא היה בין שונאים או בחוץ לארץ, קוראים לו ישראל. וכשהיה בין שונאים או בחוץ לארץ, קוראים לו יעקב. %letter 170 .170 אבל כתוב, ויישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. שלא היה בחוץ לארץ, ומ"מ כתוב השם יעקב. %letter 171 .171 כמו שהקב"ה לפעמים נקרא הוי"ה ולפעמים נקרא אלקים, לפי המדרגה, כך לפעמים נקרא ישראל, ולפעמים נקרא יעקב. כשיש לו מדרגות ג"ר וראש, נקרא ישראל. %break וכשהוא ו"ק בלי ראש, נקרא יעקב. ומה שכתוב, לא ייקרא שמך עוד יעקב, שלא יישאר בשם יעקב, אלא שיהיו לו שני שמות, יעקב וישראל, לפי המדרגה. %letter 172 .172 ולא ייקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם. וע"כ נשאר בשם הזה. אבל ביעקב לא כתוב, והיה, אלא כתוב, כי אם ישראל יהיה שמך, שנקרא לפעמים יעקב ולפעמים ישראל. %break וכאשר התעטרו בניו בכוהנים ובלוויים, והתעלו במדרגות עליונות, אז התעטר בשם ישראל תמיד. %page 317 %H כל התחלה קשה %break %letter 173 .173 כשמתה רחל, מי שהייתה צריכה להיתקן בי"ב שבטים, לקחה את הבית, השכינה, כדי שתהיה השכינה מתעטרת כראוי, שתשיג מוחין דג"ר, ותהיה, כמ"ש, אֵם הבנים שמחה. כלומר, רחל מתה כדי ששכינה תחתונה, רחל, %break ושכינה עליונה, לאה, תהיינה לפרצוף אחד. שאז שכינה תחתונה משיגה ג"ר. ושכינה עליונה, אם הבנים, שמחה בתיקון י"ב השבטים, ומכאן, שלאה לא מתה. %break ובבנימין התחילה השכינה לקחת הבית ולהיתקן, כי היא בחינת יסוד מי"ב השבטים, וע"כ היא הראשונה לתיקון השכינה. וע"כ בנימין הוא תמיד במערב, בדגלים. כי יסוד הוא בחינת מערב. %letter 174 .174 בבנימין מתחילה השכינה להיתקן בי"ב השבטים, ובו מתחילה מלכות שמיים להתוודע בארץ, כי המלך הראשון בישראל, שאול, שהוא מבניו, וכל התחלה הבאה להתוודע, בשאלות היא באה, וע"כ יש בה דין של מוות. ואח"ז היא מתיישבת ומתקיימת. %letter 175 .175 כשרצתה השכינה להיתקן ולקחת הבית, בתיקון י"ב השבטים, נעשה הדין ברחל, כי מתה, ואח"ז נתקנה להתיישב. כך כשרצתה המלכות להתוודע בארץ, התחילה בדין ולא התיישבה במקומה כראוי. %break עד שהתעורר הדין בשאול לפי מעשיו, שנהרג בהרי הגלבוע. ואח"כ התיישבה המלכות בדוד ונתקנה. %letter 176 .176 כל התחלה קשה, ואח"כ באה הרווחה. ברה"ש ההתחלה קשה, שכל העולם נידון, כל אחד לפי מעשיו, ואח"כ הרווחה, סליחה וכפרה ביוה"כ ובסוכות. %break משום שההתחלה היא בשמאל, ע"כ דיניו קשים. ואח"ז מתעורר הימין, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ואח"כ כתוב, וימינו תחבקני, וע"כ נעשתה הרווחה. %letter 177 .177 ובאוה"ע הוא להיפך, כי לעת"ל, עתיד הקב"ה להתעורר בשלווה בתחילה על האומות האחרות עכו"ם, ואח"כ יתגבר עליהם בדין קשה. כמ"ש, הוי"ה כגיבור ייצא, כאיש מלחמות יעיר קנאה. בתחילה הוי"ה, רחמים, ואח"כ כגיבור, %break ולא גיבור ממש. ואח"כ כאיש מלחמות, ולא איש מלחמות ממש. ואח"כ מתגלה הגבורה עליהם, ויתגבר לְכַלות אותם, כמ"ש, יריע אף יַצְריח על אויביו יתגבר. וכתוב, ויָצא ה' ונלחם. וכתוב, מי זה בא מאֱדום. %letter 178 .178 כמ"ש, טוב ה' למעוז ביום צרה. אשרי חלקו של אדם המתגבר בהקב"ה, משום שמעוזו של הקב"ה הוא מעוז. טוב ה', כמ"ש, טוב ה' לכל. למעוז, זהו מעוז שיש בו ישועות, כמ"ש, ומעוז ישועות משיחו הוא. ביום צרה, ביום של צרה, שהאומות האחרות מציקות לישראל. %page 318 %H התרפּיתָ, ביום צרה %break %letter 179 .179 התרפּיתָ, ביום צרה צר כוחֶכָה. התרפית, מי שידיו מתרפות מן הקב"ה, שלא להתגבר בו. ואיך יתגבר האדם בהקב"ה? שיתגבר בתורה. כי כל מי שמתגבר בתורה, הוא מתגבר בעה"ח, הוא נותן כוח לכנ"י, השכינה, להתחזק. %letter 180 .180 ואם הוא מתרפה מתורה, כתוב, ביום צרה צר כוחכה, ביום שתבוא לו הצרה, כביכול הוא דוחק את השכינה, שהיא כוחו של העולם. כוחכה, אותיות כוח כּה, אשר כה הוא שם השכינה. צר כוח כה, שמֵצֵר כוח השכינה, הנקראת כה. %letter 181 .181 בשעה שאדם מתרפה מתורה והולך בדרך שאינה כשרה, כמה אויבים עתידים להיות מֵצֵרים לו ביום צרה. ואפילו נשמתו של האדם, כוחו ותוקפו, נעשית אויבת לנגדו, כמ"ש, צר כוחכה, כי נעשית צר ואויב לו. צר כוחכה, רומז על הנשמה, כוחו של האדם. %letter 182 .182 בשעה שהאדם הולך בדרכי התורה וכל דרכיו מתוקנים כראוי, כמה מְלִיצֵי יושר עומדים לו להזכיר אותו לטוב, כמ"ש, אם יש עליו מלאך מֵליץ. האם לא הכול גלוי לפני הקב"ה, והוא צריך למלאך, שיאמר לפניו טוב או רע? %letter 183 .183 אלא ודאי שהוא נצרך למלאך, אע"פ שיודע הכול, והוא כדי לעורר רחמים. כי כשיש לאדם מליצים טובים, להזכיר לפני הקב"ה את זכויותיו, ואין לו מלמד חובה, אז כמ"ש, ויחוּנֶנו ויאמר, פְּדעהוּ מרֶדת שָחת מצאתי כופר. %letter 184 .184 כתוב, אם יש עליו מלאך. אם לא היה כתוב יותר, היה טוב, אבל כתוב, מלאך מליץ אחד מני אלף. וא"כ, מי הוא? זהו המלאך, הממונה להיות עם האדם לצד שמאלו. %break כמ"ש, ייפול מצידך אלף, וזהו צד שמאל. כי כתוב אחריו, ורבבה מימינך. משמע שמצידך שכתוב מקודם לכן, הוא צד שמאל. %letter 185 .185 אבל, אחד מני אלף, זהו היצה"ר, אחד מאותם אלף המזיקים, שהם לצד שמאל. כי הוא עולה למעלה ונוטל רשות. ואח"כ יורד וממית. וע"כ, אם האדם הולך בדרך אמת, אותו היצה"ר נעשה לו לעבד, שכתוב, %break טוב נִקלֶה ועֶבד לו. אז הוא עולה ונעשה מליץ יושר, ואומר לפני הקב"ה זכות על האדם. אז אומר הקב"ה, פדעהו מרדת שחת. %letter 186 .186 ועכ"ז, אין היצה"ר חוזר ריק, כי ניתן לו אדם אחר במקומו לשלוט עליו, ולקחת נשמתו ממנו, משום שהקדימו עוונותיו של האדם ההוא. ונתפס עליהם. והוא נעשה כופר על האדם שניצל. כמ"ש, מצאתי כופר, לפדות אותו. %letter 187 .187 ועוד, הקב"ה אמר אל המלאך, מצאתי כופר, אותה הזכות שאמרת על האדם, היא תהיה עליו לכופר, לפדות אותו, שלא ירד לגיהינום ולא ימות. וע"כ צריך האדם ללכת בדרך אמת, כדי שמלמד החובה, יתהפך להיות לו למלמד זכות. %letter 188 .188 כעין זה ישראל ביוה"כ, שנותנים ליצה"ר, שהוא ס"מ, שעיר לעזאזל, ומתעסקים עימו עד שנעשה להם עבד, ועולה ואומר עדות לפני הקב"ה, ונעשה להם למליץ טוב. ועל היצה"ר הזה אמר שלמה, אם רעב שונאֲךָ האכילהו לחם. %page 319 %letter 189 .189 משום זה, ביום צרה, כשהאדם מתרפה מתורה, כביכול דוחף את הקב"ה אל היצה"ר, הנעשה מקטרג על האדם, לשמוע קטרוגו. וא"כ הוא יום צרה, ואז כתוב, צר כוחכה, אותיות צר כוח כה. שמצר כוח השכינה, שנקראת כה. %break משום שהיצה"ר מתקרב לפני הקב"ה לקטרג, ונחלש כוחה של השכינה, מחמת הקטרוג. %letter 190 .190 טוב ה' למעוז ביום צרה, ויודע חוסֵי בו. מהו ביום צרה? זהו יעקב, בעת שבא עשיו לקטרג עליו. ויודע חוסי בו, כשבאה עליו צרת הדין של מיתת רחל. %letter 191 .191 אין המקטרג על האדם נמצא, אלא בשעת סכנה. משום שיעקב איחר לשלם את נדרו, שנדר לפני הקב"ה, התגבר הדין על יעקב, ע"י המקטרג, שתבע עליו דין בשעת הסכנה, שרחל הייתה בה. אמר לפני הקב"ה, והרי יעקב נדר נדר ולא שילם, %break והרי הוא גדול מכל בעושר ובבנים ובכל מה שצריך, ולא שילם הנדר שנדר לפניך, ולא קיבלת עונש ממנו. מיד, ותלד רחל ותְקַש בלידתה, כי התקשה עליו הדין למעלה, אצל מלאך המוות. %letter 192 .192 כתוב, ואם אין לך לשלם, לָמה ייקח מִשְׁכָּבְךָ מתחתיך. וע"כ מתה רחל, ונעשה הדין ע"י מלאך המוות. %letter 193 .193 בשעה שבא עשיו, וישם יעקב את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, משום שהיה מפחד על רחל, שלא יסתכל אותו רשע ביופייה, ולא יצר אותו עליה. %letter 194 .194 ותיגַשנה השפחות הנה וילדיהן. הנשים היו לפני האנשים, אבל ברחל כתוב, ואחר ניגש יוסף ורחל, שיוסף היה לפני אימו, והוא חיפה והסתיר אותה. וע"כ כתוב, %break בן פורת יוסף, שהגדיל גופו וחיפה על אימו. וכתוב, בן פורת עלֵי עין, על עינו של אותו רשע, שלא יסתכל בה. %letter 195 .195 כאן נענשה רחל ע"י היצה"ר, שקטרג בשעת הסכנה. ונענש יעקב על נדרו שלא שילם. וזה היה קשה ליעקב יותר מכל הצרות שעברו עליו. ומאין לנו שבגלל יעקב הייתה מיתת רחל? כי כתוב, מתה עליי רחל. עליי ודאי, משום שאיחרתי לשלם את נדרי. %letter 196 .196 קללת חינם לא תבוא. ונאמר, לו, עם ו', קללת חינם לו תבוא. שאם קללת צדיק הוא, אפילו שלא התכוון כלל לקלל, כיוון שיצאה הקללה מפיו, מקבל אותה היצה"ר, ומקטרג עימה בשעת הסכנה. %letter 197 .197 יעקב אמר, עִם אשר תמצא את אלוהיך, לא יִחיה. ואע"פ שהוא לא ידע שרחל גנבה אותם, קיבל הדבר אותו השטן, הנמצא תמיד אצל בני אדם, ובשעת הסכנה קטרג עליו. וע"כ למדנו, לעולם לא יפתח אדם פה לשטן, %break משום שלוקח אותה המילה ומקטרג עימה למעלה ולמטה. וכש"כ, אם המילה יצאה מפה של חכם או צדיק. ועל שני אלו נענשה רחל: א. משום שאיחר לשלם את נדרו, ב. משום הקללה שהוציא מפיו. %page 320 %H ויהי בצאת נפשה %break %letter 198 .198 ויהי בצאת נפשה, כי מתה. ולמה עוד כתוב, כי מתה? אלא להורות שהנפש לא חזרה יותר אל הגוף, ומתה רחל מיתת הגוף. כי יציאת הנפש אינה מורה עדיין על מיתת הגוף, %break משום שיש בני אדם, שיצאה נשמתם וחזרה אח"כ למקומה. אבל רחל, יצאה נשמתה ולא חזרה למקומה, ומתה. %letter 199 .199 ותקרא שמו בן אוני. ע"ש קושי הדין שנגזר עליה. ויעקב חזר וקשר אותו בימין, בחסדים, משום שצריכים לקשור את המערב, הנוקבא, בימין. %break ואע"פ שהוא בן אוני של הנוקבא, צד הדין הקשה שבה, מ"מ בן ימין הוא, כי הנוקבא נקשרה בימין. וע"כ קרא לו בנימין, בן ימין, כי קשר את רחל בימין, בחסדים. %letter 200 .200 ורחל נקברה בדרך, שהוא מקום גילוי. אבל לאה, לא התגלו מיתתה וקבורתה. %break %H ויַצֵב יעקב מצבה %break %letter 201 .201 ויַצֵב יעקב מצבה על קבורתה, היא מצבת קבורת רחל עד היום. עד היום, משום שלא יתכסה מקום קבורתה עד אותו היום, שעתיד הקב"ה להחיות המתים. %letter 202 .202 עד היום, עד היום שתחזיר השכינה מהגלות את ישראל. במקום ההוא של קבורת רחל, כמ"ש, ויש תקווה לאחריתך נאום ה', ושָׁבוּ בנים לגבולם. והיא שבועה, שנשבע הקב"ה לשכינה. %break ועתידים ישראל, בעת שיחזרו מהגלות, לעמוד על קבורת רחל ולבכות שם, כמו שהיא בכתה על גלות ישראל. כמ"ש, בבכי יבואו ובתחנונים אובילֵם. וכתוב, כי יש שכר לפעולתך. ובאותה שעה עתידה רחל, שהיא בדרך, לשמוח עם ישראל ועם השכינה. %break %H וילך ראובן וישכב את בלהה, ויהיו בני יעקב שנים עשר %break %letter 203 .203 ויהי בִּשְׁכּון ישראל בארץ ההיא, בשכינה, הנקראת ארץ. כי לאה ורחל מתו, והשכינה קיבלה הבית. %letter 204 .204 וילך ראובן וישכב את בלהה. הייתכן שראובן הלך ושכב עם בלהה? אלא כל זמן שלאה ורחל היו חיות, השכינה שרתה עליהן, ועתה שמתו, לא נפרדה השכינה מהבית, ושרתה בבית משכנה של בלהה. %page 321 ואע"פ שהשכינה הייתה צריכה לקבל הבית, להתחבר עם יעקב כראוי, אחר מיתת רחל, איך נאמר שהשכינה שרתה במשכנה של בלהה? כי אם לא היה יעקב בזיווג זכר ונוקבא, %break לא הייתה השכינה שורה בגילוי בבית. ולפיכך עמדה השכינה במשכנה של בלהה, שהיה שם בזיווג זכר ונוקבא. %letter 205 .205 בא ראובן, ואחר שראה שבלהה ירשה מקום אימו, הלך ובלבל המיטה, שלקח מיטתו של יעקב משם. ומשום שהשכינה הייתה עליה, כתוב בו, וישכב את בלהה, שישן על אותה המיטה, ולא חרד לכבוד השכינה. וע"כ אומר עליו הכתוב כאילו שכב עימה. %break ומשום זה שלא חטא, לא נגרע ראובן מחשבון י"ב השבטים. וע"כ מיד בא הכתוב ועשה חשבון, כמ"ש, ויהיו בני יעקב שנים עשר. ומשום זה כתוב מיד, בכור יעקב ראובן, שעשה אותו הכתוב ראש לכל השבטים. %letter 206 .206 כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם. כל דרכיו של הקב"ה כולם ישרים, ודרכיו אמת. ובני העולם אינם יודעים ואינם משגיחים על מה הם עומדים. %break וע"כ כתוב, צדיקים ילכו בם, משום שיודעים דרכיו של הקב"ה ועוסקים בתורה. שכל מי שעוסק בתורה, הוא יודע והולך בדרכי התורה, ואינו סר לימין ולשמאל. %letter 207 .207 ופושעים ייכשלו בם. אלו הם הרשעים, שאינם עוסקים בתורה, ואינם מסתכלים בדרכיו של הקב"ה, ואינם יודעים לאן הדרכים הולכות. ומשום שאינם יודעים להסתכל, ואינם עוסקים בתורה, הם נכשלים בה, בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 208 .208 כל אדם העוסק בתורה, כשנפטר מהעוה"ז, נשמתו עולה באורחות ובשבילים של התורה. ואלו האורחות והשבילים של התורה הם ידועים, ואותם היודעים דרכי התורה בעוה"ז, הולכים בהם בעולם ההוא אחר שייפטרו מהעוה"ז. %letter 209 .209 ואם אינם עוסקים בתורה בעוה"ז, ואינם יודעים האורחות והשבילים של התורה, כשייצאו מהעוה"ז, לא יידעו ללכת באלו האורחות והשבילים, והם נכשלים בהם. ואז ילך בדרכים אחרות, שאינן דרכי התורה, ויתעוררו עליו הרבה דינים, והוא נענש בהם. %letter 210 .210 ומי שעוסק בתורה, כמ"ש, בשוכבך תשמור עליך והקיצותָ היא תשיחֶךָ. בשוכבך, בקבר, התורה תשמור עליך מהדין של העולם ההוא. והקיצות, כאשר הקב"ה יעורר רוחות ונשמות להחיות המתים, אז, היא תשיחך. היא תהיה מְליצה טובה על הגוף, כדי שאלו הגופים, %break שעסקו בתורה, יקומו כראוי. ואלו הם שיקומו בתחילה לחיי עולם, כמ"ש, ורבים מיְשֵני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרָפות לדִראון עולם. ואלו הם לחיי עולם, משום שעסקו בחיי עולם, בתורה. %letter 211 .211 כל אלו שעסקו בתורה, הגוף שלהם יתקיים והתורה תגן עליו. משום שבאותה שעה, יעורר הקב"ה רוח אחד, שכלול מד' רוחות, חו"ב תו"מ. ואותו הרוח, הכלול מד' רוחות, מזדמן לכל אלו שעסקו בתורה, להחיות אותם ברוח הזה, כדי שיתקיימו לעולם. %letter 212 .212 הרי כתוב במתים שהחייה יחזקאל, מארבע רוחות בואי הרוח. למה לא התקיימו? והרי כולם מתו כבתחילה, ולא הועיל להם הרוח הזה, הכלול מד' הרוחות, שיתקיימו לעולם? אלא שבאותה השעה שהחייה הקב"ה המתים ע"י יחזקאל, אותו הרוח, %page 322 אע"פ שהיה כלול מד' רוחות, מלכתחילה לא ירד להחיות אותם שיתקיימו לעולם, אלא להראות שעתיד הקב"ה להחיות מתים באותה הדרך, ולהחיות אותם ברוח הנכלל באופן הזה, מד' רוחות. %break ואע"פ שהעצמות חזרו בשעה ההיא למה שהיו, הקב"ה רצה רק להראות לכל העולם שהוא עתיד להחיות המתים, אשר עתיד הקב"ה להחיות אותם אז, בקיום שלם בעולם, כראוי. ואלו העוסקים בתורה בעוה"ז, התורה עומדת להם, ונעשית מליצה טובה לפני הקב"ה. %letter 213 .213 כל אלו המילים שבתורה וכל התורה, כלומר, השכל שבה, שעסק בה האדם בעוה"ז, אותן המילים ואותה התורה עומדת תמיד לפני הקב"ה, ואומרת לפניו, ומרימה קולות ואינה שוככת. ולעת ההיא בתחיית המתים, היא תָשיחַ ותאמר, %break כפי שהתדבק בה האדם ועסק בה בעוה"ז. וע"כ הם יקומו בקיום שלם לחיי עולם. כמ"ש, כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם. %letter 214 .214 ועֵלי זקן מאוד ושמע את אשר יעשוּן בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פֶּתח אוהל מועד. הייתכן שכוהני ה' יעשו מעשה זה? הרי התורה מפרשׁת החטא שלהם, שנענשו, על שהיה הקורבן קל בעיניהם. שמשמע שהיו צדיקים, %break שמדקדקים עימהם מאוד. וכאן נאמר, את אשר ישכבון את הנשים הצובאות, שעשו עבירה חמורה כל כך. %letter 215 .215 אלא לא היו עושים עבירה זו, ומכ"ש במקום הקדוש ההוא, שלא יקומו ישראל ויהרגו אותם. אלא משום שהיו מעכבים את הנשים מלהיכנס למקדש, והיו מוחים בידיהן, שלא להיכנס להתפלל תפילה, מטרם שהקורבנות נעשו. %break כי משום שהן לא הביאו הקורבנות, לקחת חלק מהם, ע"כ היו מעכבים אותן. ומשום זה שהנשים ביקשו להיכנס אל המקדש והם עיכבו אותן, ע"כ כתוב, את אשר ישכבון את הנשים, שעיכבו אותן מלהיכנס לביהמ"ק. %letter 216 .216 וישכב את בלהה, שעיכב אותה מלשמש עם אביו שימוש של מצווה. וזהו בלבול המיטה. וכנגד השכינה עשה המעשה הזה. כי בכל מקום, שנמצא שימוש של מצווה, שורה השכינה על המקום ההוא ונמצאת שם. ומי שגורם לעכב שימוש של מצווה, %break גורם להסתלקות השכינה מן העולם. וע"כ כתוב, כי עליתָ מִשְׁכְּבֵי אביך, אז חיללת יְצועִי עָלָה. וכתוב, וישכב את בלהה, וישמע ישראל, ויהיו בני יעקב שנים עשר. ללמדנו, שכולם היו במניין, ולא נגרע מזכותם מאומה. %letter 217 .217 למה בתחילה כתוב, וישמע ישראל, ואח"כ כתוב, ויהיו בני יעקב שנים עשר? אלא כשבא ראובן ובלבל את המיטה, אמר, ומה זה, הרי י"ב שבטים היו לו לאבי לקיים בעולם ולא יותר, %break ועתה הוא רוצה עוד להוליד בנים, האם פגומים אנחנו, שהוא רוצה להוליד אחרים במקומנו כבתחילה? %break מיד בלבל המיטה, ונעכב אותו השימוש. ונחשב, כאילו עשה ביזיון כלפי השכינה, ששרתה על אותה המיטה. וע"כ כתוב, וישמע ישראל. כי בשם הזה התעלה תוך י"ב (12) מדרגות שהתכסו, י"ב נהרות אפרסמון טהור. %page 323 שם ישראל הוא למעלה מחזה דז"א, ששם ד"ס חו"ב תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, י"ב נהרי אפרסמון הטהור. והם התכסו, כי מחזה ולמעלה חסדים מכוסים. ויעקב היה רוצה להוליד עוד י"ב בנים מבחינת י"ב שבשם ישראל, שהם חסדים מכוסים. %break ונמצא, ראובן, שבלבל יצועי אביו, פגם בבחינת י"ב שבשם ישראל, ולא כלום בי"ב דיעקב, שכבר היו ונשלמו. וע"כ כתוב, וישמע ישראל. אבל בני יעקב היו י"ב שלמים. %letter 218 .218 ויהיו בני יעקב שנים עשר. אלו הם י"ב השבטים, שהשכינה נתקנה בהם. הם אלו שהתורה חזרה ועשתה להם חשבון כבתחילה, מקודם חטאו של ראובן. כולם קדושים, %break כולם ראויים אל השכינה להסתכל בקדושת ריבונם. כי אילו עשה ראובן אותו מעשה, לא היה בא במספר השבטים. %letter 219 .219 ועכ"ז נענש ראובן, שנלקחה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף. כמ"ש, ובני ראובן בכור ישראל, כי הוא הבכור, ובחַללו יצועי אביו, ניתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל. %break יהי שמו של האלקים מבורך מן העולם ועד העולם, שכל פעולותיו אמת, ודרכיו דין, וכל מה שהוא עושה הכול הוא בחכמה העליונה. %letter 220 .220 כמה גורם מעשה בני אדם, כי כל מה שאדם עושה, הכול נרשם ועומד לפני הקב"ה. כי יעקב, בשעה שבא אל לאה, כל אותו הלילה רצונו וליבו היו ברחל, כי חשב שהיא רחל. ומהשימוש הזה, מטיפה ראשונה ומאותו הרצון, התעברה לאה. %break אילו לא היה כך, שלא היה יודע יעקב שהיא לאה, אלא שכן היה יודע שהיא לאה, והיה חושב ברחל, לא היה עולה ראובן בחשבון השבטים, כי היה בן תמורה. אלא בשוגג היה. וע"כ לא התעלה בשם ידוע, אלא שמו סתם ראובן, אותיות ראו בן סתם, בלי שם. %letter 221 .221 ועכ"ז חזר המעשה למקומו. שכמו שהרצון הראשון נפעל ברחל, הרצון הזה חזר אליה, כי בכורתו חזרה ליוסף בכור רחל, למקום שהרצון היה שם, לרחל. והכול בא למקומו, כי כל מעשיו של הקב"ה כולם אמת וצדק. %break %H מי זאת עולה מן המדבר %break %letter 222 .222 תימרות העשן היו מתאבכות ועולות למעלה. אילו תימרות העשן מהקורבן, שהיו עולות על המזבח, היו עולות תמיד כעשן הזה, לא היה רוגז על העולם, וישראל לא היו גולים מארצם. %letter 223 .223 מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן. בזמן שישראל היו הולכים במדבר, השכינה הייתה הולכת לפניהם, והם היו הולכים אחריה, כמ"ש, וה' הולך לפניהם יומָם בעמוד ענן. %break וכתוב, לכתךְ אחריי במדבר. הרי שהשכינה הלכה לפניהם והם הלכו אחריה. שהיו מקבלים מאחוריים שלה. %letter 224 .224 והשכינה הייתה הולכת וכל ענני כבוד עימה. וכשהשכינה נסעה, היו נוסעים ישראל, כמ"ש, ובהיעָלות הענן מעל המשכן, ייסעו בני ישראל בכל מסעיהם. %page 324 וכשהיא עלתה, עלה הענן עד למעלה. וכל בני העולם רואים, ושואלים, ואומרים, מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן. %letter 225 .225 הענן, שהשכינה נראתה בו, היה עשן, משום שהאש שהדליקו אברהם ויצחק בנו, הייתה אוחזת בה ולא הרפתה ממנה. וכשהאש ההיא הייתה נאחזת בה, הייתה מעלה עשן. %break כשקו השמאל דבינה מאיר בלי ימין, הארתו כאש אוכלת. וכשהשכינה בבניין אחוריים, היא עולה ומלבישה את קו שמאל דבינה. ואז היא נדלקת באש הזו. שנאמר, שהאש שהדליקו אברהם ויצחק בנו, הייתה אוחזת בה. %break כי יצחק הוא קו שמאל דבינה, שאברהם המשיך אותו, ומטרם שנכלל בימין, היה כאש אוכלת. %break והשכינה נדלקה באש הזו בזמן היותה בבניין אחוריים. ובעת תיקון השכינה, כשהיא מקבלת מוחין השלמים דפב"פ, כשמשפיעה הארת החכמה, היא משפיעה בכלים הללו, שהם כאש אוכלת, שקיבלה מקו שמאל דבינה בעת היותה במוחין דאחוריים. %break אש זו אינה סרה מהנוקבא גם בהיותה במוחין דפנים. וכשהאש ההיא הייתה נאחזת בה, שמשפיעה על ידם הארת החכמה, הייתה מעלה עשן, כי מעוררת אז כלים דאחוריים, שהם כאש אוכלת ומעלים עשן. %letter 226 .226 מקוטרת מור ולבונה מִכּל אבקת רוכל. מקוטרת, מתקשרת בב' הצדדים האחרים, הממותקים והנכללים זה בזה, שהם ענן של אברהם, לימין, וענן של יצחק, לשמאל. מכל אבקת רוכל, זה יעקב. כלומר שהייתה מתקשרת בג' הקווים: %break מור, קו ימין, אברהם. לבונה, קו שמאל, יצחק. מכל אבקת רוכל, זהו קו אמצעי הכולל שניהם, ע"כ מכונה רוכל, שבידו מור ולבונה. %letter 227 .227 ועוד, אבקת רוכל, זה יוסף הצדיק. משום שארונו של יוסף, יסוד, היה הולך אצלה. ונקרא רוכל, משום שאמר רכילות על אחיו לפני אביו. %letter 228 .228 ושכינה מתקשרת באברהם, ביצחק, ביעקב וביוסף, שהם כאחד וצורה אחת להם. כמ"ש, אלה תולדות יעקב יוסף. ולכן כתוב, מכל אבקת רוכל. כי מהמקום שהנהר נמשך ויוצא, יסוד, יוסף, מושקים כולם ופני הכול מאירים. %letter 229 .229 כשישראל היו בארץ, והיו מקריבים קורבנות, היו נקרבים כולם להקב"ה כראוי. וכשהקורבן נעשה והעשן עלה בדרך ישר, אז היו יודעים שעשן המזבח הדליק הנר הראוי להדליק, ופני הכול מאירים והנרות דולקים. נרות, הספירות של הנוקבא, מאורי האש. %letter 230 .230 ומיום שנחרב ביהמ"ק, אין יום שאין בו זעם ורוגז, כמ"ש, ואל זועם בכל יום. והוסרה השמחה מלמעלה ומלמטה, וישראל הולכים בגלות, והם ברשות אלוהים אחרים. ואז מתקיים הכתוב, ועבדת שם אלוהים אחרים. %letter 231 .231 וכל זה למה הגיע לישראל? כמ"ש, תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. מהו מרוב כל? היסוד נקרא כל, כמ"ש, כי כל בשמיים ובארץ. וכשישראל היו בארץ, היה היסוד מאיר להם, וכתוב, מרוב כל. %break ובחוץ לארץ, בגלות, כתוב, בחוסר כל, שאין היסוד מאיר שם. וע"כ כתוב, ועבדת את אויביך, אשר ישַלחנוּ ה' בָך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל. %letter 232 .232 עד שיתעורר הקב"ה, ויגאל אותנו מבין העמים, כמ"ש, ושב ה' אלקיך את שְׁבוּתךָ וריחמֶךָ. %page 325 %H ואלה תולדות עשיו %break %letter 233 .233 ואלה תולדות עשיו. בחיי יצחק לא נמנו בניו של עשיו, כמו שנמנו בניו של יעקב. כתוב, ויגווע יצחק, ואחריו כתוב, ואלה תולדות עשיו הוא אֱדום. ולא נמנו בחיי יצחק, משום שבחלקו ובנחלתו ובגורלו של יצחק רק יעקב ובניו. %break ומשום זה יעקב ובניו, חלקו של הקב"ה, נכנסו בחשבון. אבל עשיו, שאינו בצד האמונה, עשה הכתוב חשבונו לאחר שמת יצחק, שאז נפרד חלקו מקדושה למקום אחר. %letter 234 .234 אחר שמת יצחק, ועשיו נפרד אל הצד שלו, כתוב, וייקח עשיו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו, ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קניינו אשר רכש בארץ כנען, וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. כי הניח ליעקב את הקרן ואת הרווח. %break הניח לו את שעבוד מצרים, הקרן, וגם את הרווח משעבוד מצרים, ירושת הארץ, ומכר לו חלקו שבמערת המכפלה, והלך לו מהארץ ומהאמונה, ומחלקו, שהלך לו והסתלק מכל. %letter 235 .235 כמה היה חלקו של יעקב טוב בכל, אשר עשיו לא נשאר עימו, ונפרד ממנו והלך לו לחלקו ולגורלו. ונשאר יעקב אוחז בנחלת אביו ונחלת אבותיו. וע"כ כתוב, %break וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. שלא רצה חלקו ונחלתו וגורל האמונה של יעקב. אשרי חלקו של יעקב, כמ"ש, כי חֵלק ה' עַמו, יעקב חֶבל נחלתו. %break %H ואלה המלכים %break %letter 236 .236 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, לפני מלוך מלך לבני ישראל. כשעשה הקב"ה את העולם, וחילק את הארץ לשבעה גבולות, מחולקים כנגד שבעים השרים, הממונים על אוה"ע, שהם חיצוניות, חג"ת נהי"מ, %break שכל אחת כלולה מעשר, והם שבעים. והקב"ה חילק אותם שבעים ממונים לשבעים אומות, כל אחד כראוי לו, כמ"ש, בהַנחֵל עליון גויים בהפרידו בני אדם יצֵב גבולות עמים למספר בני ישראל. %letter 237 .237 ומכל השרים הממונים, שנמסרו לכל האומות, אין בזוי לפני הקב"ה כממונה של עשיו. משום שהצד של עשיו הוא צד הטומאה, שהוא ביזיון לפני הקב"ה. ומאלו המדרגות הקטנות שלאחר הרחיים, ומהריקנות שבמידות האדומות, %break בא שרו של עשיו. כמ"ש, על גחונך תלך, וכתוב, ארור אתה מכל הבהמה. %break רחיים ורכב, נו"ה, המכונים שְׁחָקִים, שטוחנים מ"ן לצדיקים. נצח מכונה רכב, והוד רחיים. ומכונים כך, משום שיש בהוד הדין הקשה, שמשם נתקן מסך המנעולא. וע"כ הכול נטחן עליו, ומשם הצדיקים מעלים מ"ן. ונודע שהדין אינו פועל למעלה ממקום מציאותו, %page 326 אלא רק למטה ממקום מציאותו. ולפיכך המדרגות, שהן אחר הרחיים, הוד דז"א, נפעלות מהדין הקשה שברחיים, ואינן יכולות לקבל גדלות, והן בקטנות. %break גם נודע, שהמדרגות הנמשכות מקו שמאל, בשעה שמאיר מלמעלה למטה, הן בריקנות מכל אור, משום שהנוקבא נבחנת אז לים הקפוא. ואלו שני החסרונות נמצאים בשרו של עשיו. ומאלו המדרגות הקטנות שלאחר הרחיים, %break מבחינות הקטנות, הנוהגות במדרגות שלאחר הרחיים, מפאת הדין הקשה שנמצא שם, בא שרו של עשיו וע"כ הוא קטן. %break ומהריקנות שבמידות האדומות, בא שרו של עשיו. כי הוא בא מקו שמאל, בעת שמאיר מלמעלה למטה, חכמה בלי חסדים, שאז כל המדרגות הנמשכות משם הן בריקנות. וב' דברים כתוב עליו: א. הנה קטון נתתיך בגויים, %break ב. בזוי אתה מאוד, להיותו נמשך מקו שמאל, הנמשך מבינה, שנבחנת לגוון אדום. ולהיותו בריקנות, נבחן לבזוי. והוא גם בחינת הנחש הקדמוני, שכתוב עליו, על גחונך תלך ועפר תאכל. כי להיותו מאחר הרחיים, נקצצו לו הרגליים, %break מכוח הדין הקשה אשר שם, וקולל, על גחונך תלך. ולהיותו משמאל הוא בריקנות, וקולל, ועפר תאכל כל ימי חייך. וכתוב בעשיו, בזוי אתה מאוד, בדומה לנחש שקולל, ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה. %break למה מלכו מלכי אדום לפני שמָלך מֶלך לבני ישראל? ונודע, שהקטן נתקן תחילה ואח"כ הגדול. ולפי זה היה צריך שיעקב ייתקן תחילה ואח"כ עשיו. כי כתוב, ויקרא את עשיו בנו הגדול. %break ויעקב הוא הקטן. והזוהר בא לבאר לפנינו, שמבחינת השורשים נבחן עשיו לקטן ויעקב גדול ממנו. וע"כ כתוב, הנה קטון נתתיך בגויים. %letter 238 .238 במדרגות התחתונות שמחזה ולמטה דזו"ן, ששם החסדים מתגלים בחכמה, יש מדרגות על מדרגות. וכולן שונות זו מזו. וכל המדרגות הן פרודות. וגם מקושרות אלו באלו. באופן, שהמלכויות מכל המדרגות נפרדות זו מזו, %break וגם מלכות מתקשרת במלכות. משום שהסדר הוא, שזה נכנס וזה עולה. ונמצאים מאוחדים בקשר אחד. %break אור החסדים נכנס ע"י מסך דחיריק שבקו אמצעי. ואז אור החכמה שבשמאל עולה ומאיר מלמטה למעלה. וע"כ מאוחדים כל שלושת הקווים בקשר אחד של הקו האמצעי. %break כי לולא אור החסדים שבקו ימין, לא האירה החכמה שבשמאל. ולולא הקו האמצעי, לא היו מתלבשים הימין והשמאל זה בזה. ונמצאים שלושתם מקושרים זה בזה. %letter 239 .239 הקשר, מסך דחיריק, יש לו קומה אחת, קומת קו אמצעי. ושלושה קשרים יש באותה הקומה. כי קו אמצעי כולל בתוכו כל שלושת הקווים. ובכל קשר יש עטרה אחת, %break ג"ר, כמ"ש, בעטרה שעיטרה לו אימו. ובכל עטרה כוח שליטה אחד דמסך דמנעולא, המלכות דצ"א, המשמש בג"ר של כל מדרגה. %letter 240 .240 והתמנה כוח השליטה של המנעולא בעיטור שלמעלה, בג"ר המדרגה, ששם נקבע מקומו. וגם התמנה לרדת למטה, לו"ק המדרגה, עד שנקשרו בו הכוכבים והמזלות. וכל אחד, כל כוח השליטה שיש בכל אחת מג' העטרות, %break יש בו כוכב אחד ומזל אחד. וכל הכוכבים מתייחסים למדרגות שלמעלה, וכל המזלות למדרגות שלמטה. וע"כ כל מדרגה מתעטרת במקומות כראוי לכל אחת. %break מזל, קיבוץ כוכבים המקושרים זה בזה, ומהלך אחד משותף לכולם. כוכבים, מורה, שאינם מקושרים זה בזה, וכל אחד פונה לדרכו. %page 327 הקשר של הספירות הוא, שאין החכמה מאירה בלי חסדים שבימין, ואין החכמה מקבלת החסדים שבימין, אלא ע"י הכרעת הקו האמצעי. ונמצאים שלושתם צריכים זה לזה ומקושרים זה בזה. ולפי זה כל סיבת הקשר הוא, משום אור החכמה, %break שאינו יכול להאיר בלי חסדים. וע"כ נוהג זה רק בו"ק של כל מדרגה, ששם מאיר המפתחא, עטרת יסוד. והי' יוצאת מאויר, והתגלה שם אור החכמה. %break משא"כ בג"ר של כל מדרגה, ששם שולט כוח המנעולא, מלכות דצ"א, אין הי' יוצאת מאויר שלהן, והחסדים מכוסים ונעלמים מחכמה. א"כ אין שום סיבה לקו האמצעי, שיצטרך לקשר הספירות זו בזו. ולפיכך הן נבחנות לפרודות. %break ומטעם זה הספירות שבו"ק המדרגה, שהן מקושרות זו בזו, מכונות מזל, שהכוכבים שבו מקושרים זה בזה. והספירות שבג"ר המדרגה מכונות כוכבים, שנפרדות זו מזו, כמו כוכבים נפרדים. %break כמ"ש, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, כי מחוברות למטה בו"ק, ופרודות מלמעלה בג"ר. ואין הפירוש, שאין תיקון קווים בג"ר, כי אין משהו בו"ק, שלא יהיה מקובל מג"ר. %break אלא מדובר הוא בעניין השליטה בלבד. כלומר, שאין שום שליטה לכוח הקישור אשר שם, ודומה כמו שאינו. וע"כ נקראות כוכבים. %break כוח השליטה של המנעולא הוא בג"ר של המדרגה, אבל הארתו מתפשטת ויורדת בו"ק של המדרגה. כוח השליטה של המנעולא התמנה בג"ר המדרגה, והוא עיקר מציאותו. %break שמבחינת הארתו יורד ומאיר למטה בו"ק המדרגה. כי נכללו בו ג"ר, כוכבים, וו"ק, מזלות. אלא מציאותו בכוכבים והארתו במזלות. %break כלומר, שלאו דווקא כוח השליטה שבשמאל נוהגים בו כוכב ומזל. אלא אפילו כוח השליטה שבימין שכולו חסדים, מ"מ נוהגים גם בו כוכב ומזל. שמבחינת כוכב אין בו התכללות חכמה, %break ומבחינת מזל יש בו התכללות מחכמה. שהכוכבים מתייחסים לג"ר המדרגה, והמזלות מתייחסים לו"ק של המדרגה. %break ע"כ יש ב' מינים של ג"ר: א. מבחינת חסדים, המתקבלים מג"ר המדרגה, אוירא דכיא, ב. מבחינת חכמה, המתקבלות מו"ק של המדרגה. והרי יש ב' מיני עיטור. וכל מדרגה מתעטרת לפי בחינתה הראויה לה. %letter 241 .241 וכשהמדרגות נפרדות בג"ר, נמצא בהן קשר המפסיק, כלומר, שליטת המנעולא, המפסיקה הארת החכמה, עד שמתקשר במקום הראוי לו, עד שהארתו יורדת לו"ק. ובחינות מדרגות הטומאה, שהן בצד שמאל, כולן מתחלקות לכמה אורחות, %break בחינות מפתחא, ולשבילים, בחינות מנעולא, מבחינות הגבורות האדומות, הנמשכות מבינה, אדום. ומשום זה, נבחנות הגבורות שלמטה לאלף אלפים וריבוא רבבות. %break אע"פ שהצד השמאלי נמשך ממקום ו"ק, ששם מקום שליטת המפתחא, מ"מ גם הארת המנעולא מתפשטת שם, וע"כ צד הטומאה, הנמשך מצד שמאל, כלול בהכרח גם משליטת המנעולא. ולפיכך מגיעה לו משם הקטנות. %break וכשהמדרגות נפרדות בג"ר, נמצא בהן קשר המפסיק, שליטת המנעולא במקום ג"ר, המפסיקה הארת החכמה. עד שמתקשר במקום הראוי לו, שהארתו מתפשטת גם לו"ק, אע"פ ששם מקום שליטת המפתחא. ולפיכך בחינות מדרגות הטומאה, %break שנמשכות מצד שמאל, שב' השליטות, מנעולא ומפתחא, מראות שם כוחם, כולן מתחלקות לכמה אורחות ושבילים. %page 328 מהמפתחא מתפשטים אורחות, וממנעולא מתפשטים שבילים. הארת המפתחא, שיש בה הארת חכמה, תלויים בה אלף אלפים, כי אלפים הם בחכמה. והארת המנעולא המשמשת בג"ר ובחסדים מכוסים, תלויים בה רבבות, כי רבבות נמשכות מג"ר ומבחינת החסדים. %break מכוח הארת המנעולא נמשכת הקטנות לעשיו, ומכוח הארת המפתחא הוא מקבל הארת השמאל מלמעלה למטה, שמזה מגיע לו הריקנות ונעשה בזוי מאוד. %letter 242 .242 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, לפני מלוך מלך לבני ישראל. בארץ, בצד עשיו שבמדרגה, כמ"ש, עשיו הוא אדום. וכל אלו המלכים באים מצד רוח הטומאה. לפני מלוך מלך לבני ישראל. משום שאלו המדרגות של עשיו העומדות בבתי שער למטה, %break הן קודמות להשתלם. ומשום זה אמר יעקב, יעבור נא אדוני לפני עבדו, משום שמדרגותיו של עשיו הן קודמות להיכנס ולהשתלם. כי בתחילה מיתקנות המדרגות הנמוכות ואח"כ המדרגות הגבוהות. %break ומשום זה כתוב, לפני מלוך מלך לבני ישראל. כי עד עתה עוד לא הגיע הזמן של מלכות שמיים לשלוט ולהתאחד בבני ישראל. ומשום זה אמר, יעבור נא אדונִי לפני עבדו. %letter 243 .243 וכשיושלמו תחילה אלו המדרגות, תתעורר אח"כ מלכות שמיים לשלוט על התחתונים. וכשהתחילה לשלוט, התחילה בקטן מכל השבטים, בנימין, כלומר, בשאול המלך שבא מבנימין. %break ובבנימין התחילה המלכות להתעורר. ואח"כ באה המלכות במקומה, לדוד המלך, והתקיימה בו, שלא תסור ממנו לעולם. %break %H יעקב ישראל וישורון %break %letter 244 .244 כמה הבטיח הקב"ה לישראל בכמה מקומות, שינחיל להם העוה"ב. כי לא רצה לקבל לחלק שלו שום עם ולשון, אלא רק את ישראל לבדם. ומשום זה ניתנה להם תורת אמת, לזכות על ידה ולדעת דרכיו של הקב"ה, כדי שינחלו את ארץ הקודש. %break כי כל מי שזכה בארץ הקודש הזאת, יש לו חלק לעוה"ב. כמ"ש, ועַמך כולם צדיקים לעולם יירשו אָרץ. %letter 245 .245 שלוש מדרגות, יעקב, וישראל, וישורון. יעקב הוא מדרגת ו"ק בלי ראש. וישראל הוא מדרגת ג"ר. אע"פ שהן מדרגות, הן אחת, ז"א. %letter 246 .246 למה נקראים ישראל בשם ישורון? אלא ישראל וישורון הכול אחד. ישורון כמ"ש, יָשׁור על אנשים, משום שלוקח שורה מצד זה ושורה מצד זה, ומשום אלו שתי השורות נקרא, ישורון, בלשון רבים. ישראל ג"כ לשון שורה, אותיות ישר אל. %letter 247 .247 ישראל נקרא עם שין שמאלית, שהיא שררה, על שלוקח גדלות ועוז מכל. ישורון נקרא ע"ש אלו החלקים, שני הצדדים, ימין ושמאל, שהם ב' שורות, והכול אחד. %break שורות פירושו קווים. והשם ישורון, בלשון רבים, מורה על ב' שורות. וע"כ כולל בהכרח ב' הקווים העליונים, חו"ב. והשם ישראל, אותיות ישר אל, הוא ג"כ לשון שורה, כמו ישור על אנשים. והוא לשון יחיד. וע"כ מורה על קו אמצעי, דעת, הכולל ב' הקווים העליונים, חו"ב. %page 329 ישראל וישורון הם אחד, ששניהם ג"ר דז"א, מחזה ולמעלה דז"א. ישורון, משום שלוקח שורה מצד זה ושורה מצד זה, ב' הקווים העליונים ימין ושמאל, חו"ב דז"א. וכן הוא השם ישראל, מלשון שורה, אותיות ישר אל, קו אמצעי, דעת, ו"ק דראש ז"א. %break ישראל נקרא עם שין שמאלית, לשון שררה, על שלוקח גדלות ועוז מכל, להיותו כולל שניהם, ע"כ נוטל גדלותו מקו ימין, ועוזו מקו שמאל. ישורון נקרא ע"ש אלו החלקים, שני הצדדים, %break ימין ושמאל, שהם ב' שורות, ב' הקווים, חו"ב דראש ז"א. וכל אלו ג' השמות הם אחד, שכולם הם בז"א. %letter 248 .248 ואלו השמות כולם עולים לאחד, שהם ג' פרצופים: חב"ד, חג"ת, נה"י דז"א, המכונים בי"ע דז"א. ישורון חב"ד, ישראל חג"ת, יעקב תנה"י. וע"כ כתוב, יעקב עבדי. כי לפעמים הוא עבד, כמו עבד שיש לו מצוות ריבונו, ועושה רצונו. שזה מורה שאין לו מוחין, %break משום שהוא פרצוף תנה"י ובחינת עשיה דז"א. וכתוב, ישראל בחרתי בו, לשרות בו, במוחין דג"ר. והכול הוא בסוד העליון. שכל ג' המדרגות הן כולן בראש. %break אלו המדרגות עולות לאחד, שהן ג' פרצופי ז"א: ישורון, ישראל ויעקב, חב"ד חג"ת נה"י, בי"ע. ולכן נאמר עליהם, בורא, יוצר, עושה, וכולם הם מדרגות אלו על אלו, וכולם אחד. %break כתוב, בורַאך יעקב ויוצֶרך ישראל. וכתוב, כה אמר ה' עושךָ ויוצֶרך. נמצא, שהיה צריך לומר, עושך יעקב ולא בוראך יעקב. והעניין הוא, שיש ערך הפוך בין האורות לכלים. שבפרצוף כלים דבריאה, %break בחינת יעקב בו. וכשהתווספו כלים דיצירה בפרצוף, יש גם בחינת ישראל. וכשהתווספו כלים דעשיה בפרצוף, יש גם בחינת ישורון. %break וע"כ כתוב, בוראך יעקב ויוצרך ישראל. ומה שנאמר שישראל הוא יצירה וחג"ת, אין הכוונה שהוא ו"ק בלי ראש, כי כל המדובר כאן הוא רק בבחינת מוחין וראש, בג' פרצופים חב"ד חג"ת נה"י שבראש דז"א. %letter 249 .249 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם מכל העמים עכו"ם. כי כולם, כמ"ש, הֶבל הֵמה מעשה תעתועים, בעת פקודתם יאבֵדו. בשעה שעתיד הקב"ה לבער אותם מן העולם, ויישאר הוא לבדו. כמ"ש, ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. %break %H אל תיראי תולעת יעקב %break %letter 250 .250 כל עמי העולם עכו"ם, נתן אותם הקב"ה תחת שרים ממונים ידועים. וכולם הולכים אחר אלוהיהם. וכולם שופכי דמים ועושי מלחמה, גוזלים ומכים ומנאפים, ומעורבים בכל העושים מעשים להרע, ומתגברים תמיד בכוחם להרע. %page 330 %letter 251 .251 וישראל, אין להם גבורה וכוח לנצח אותם, אלא רק בפיהם, בתפילה. כמו תולעת, שאין לה גבורה וכוח, אלא בפה. ובפה היא שוברת הכול, וע"כ נקראים ישראל תולעת. %letter 252 .252 אל תיראי תולעת יעקב. אין שום ברייה בעולם, כמו התולעת הזו של טוויית המשי, שממנה יוצאים כל לבושי כבוד, תלבושת המלכים. ולאחר טווייתה זורעת זרע ומתה. %break ואח"כ, מאותו זרע שנשאר ממנה, קמה לתחייה כמקודם לכן, ושוב היא חיה. כך הם ישראל, כאותה התולעת, שאע"פ שמתים, יחזרו ויחיו בעולם, כמקודם לכן. %letter 253 .253 וכן כתוב, כחומר ביד היוצר, כן אתם בידי בית ישראל. זהו חומר של אותה זכוכית, אשר אע"פ שנשברת, חוזרת ומיתקנת, ויש לה תקנה כמקודם לכן. כך ישראל, אע"פ שמתים, חוזרים לתחייה. %letter 254 .254 ישראל, זה עה"ח, ז"א. ומשום שבני ישראל יתדבקו בעה"ח, יהיו להם חיים, ויקומו מעפר, ויתקיימו בעולם, ויהיו לעם אחד לעבוד את הקב"ה. %break %H חצות לילה ותפילת השחר %break %letter 255 .255 רבי אלעזר ורבי יצחק היו הולכים בדרך. והגיע זמן ק"ש. וקם רבי אלעזר וקרא ק"ש והתפלל תפילתו. אח"כ אמר לו רבי יצחק, מטרם שהאדם יוצא לדרך, צריך לקבל רשות מריבונו ולהתפלל תפילתו. %letter 256 .256 אמר לו, כאשר יצאתי לא הגיע עדיין זמן התפילה, ולא הגיע זמן ק"ש. עתה שהאיר השמש התפללתי. אבל עוד מטרם שיצאתי לדרך, ביקשתי תחינה ממנו, ונועצתי בו, אלא תפילה זו של שחרית לא התפללתי. %letter 257 .257 כי עוסק אני בתורה מחצות לילה, וכשהגיע הבוקר, עד עתה עוד לא היה זמן תפילה, משום שבשעה ההיא שקדרות הבוקר נמצאת, האישה מספרת עם בעלה, והם בייחוד כאחד, והיא צריכה ללכת למשכן בין נערותיה היושבות עימה שם. %break ולפיכך אין אדם צריך להפסיק הדברים, שמתחברים על ידיהם כאחד, ולהכניס דבר אחר ביניהם. %letter 258 .258 ועתה שהאיר השמש הגיע זמן תפילה להתפלל, כמ"ש, יירָאוך עם שמש. מהו עם שמש? לשמור עימנו אור השמש, כדי להאיר אליה, לנוקבא. כי היראה, הנוקבא, %break צריכה להיות בחיבור עם השמש, ז"א, ולא להפריד אותם. וכל עוד שלא האיר היום, אין היראה עם השמש. וע"כ כשמאיר השמש, צריכים לחבר אותם יחד. %break יש ב' זיווגים: א. להשלמת הכלים של הנוקבא, והוא זיווג של לילה, ב. להשלמת המוחין שלה, והוא זיווגו של יום. %page 331 ועניינם רחוק זה מזה עד לקצה. עד כי מעשה הייחוד בזיווג של הלילה, גורם פירוד, אם ממשיך אותו בזיווג של יום. וכן להיפך, שמעשה הייחוד בזיווג של יום, גורם פירוד, אם ממשיך אותו בזיווג של לילה. %break ויש ב' מצבים בנוקבא: %break א. מבחינת היותה בשלמות מטרם מיעוט הירח, שאז הייתה קומתה שווה עם ז"א, כמ"ש, שני המאורות הגדולים, ב. מבחינת מציאותה עתה אחר מיעוטה, שהתמעטה עד לנקודה, ואין בה אלא מה שנותן לה ז"א. %break ויש מעלה במצב הא', להיותה נשלמת בחכמה, וקומתה שווה עם ז"א. אבל כנגד זה יש בה גירעון, שמפאת חיסרון של אור החסדים, גם החכמה שבה אינה מאירה, והיא חושך. ואת המצב הזה ממשיכים לה ע"י תפילת ערבית, ועסק התורה בחצות לילה ואילך. %break והוא זיווג הלילה, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. %break ויש מעלה במצב הב', שאז מקבלת חסדים מז"א, והחכמה שבה מתלבשת בחסדים, והמוחין מאירים בה בכל השלמות. אבל כנגד זה יש בה גירעון אז, כי התמעטה קומתה ונעשתה טפלה לז"א, %break ואין לה משהו מעצמה, אלא מה שנותן לה ז"א. ואת המצב הזה ממשיכים לה ע"י ק"ש ותפילה של שחרית, בזיווג היום. %break ולכן אמר רבי אלעזר, כי עוסק אני בתורה מחצות לילה, וכשהגיע הבוקר, עד עתה עוד לא היה זמן תפילה, משום שבשעה ההיא שקדרות הבוקר נמצאת, %break האישה מספרת עם בעלה, שזה זיווג של לילה להשלמת הכלים, שאז ממשיכים לה מצב הא'. והם בייחוד כאחד, ששניהם בקומה שווה. %break והיא צריכה ללכת למשכן, להשתלם בהארת הכלים, במשכן וכליו. בין נערותיה היושבות עימה שם, להשפיע מאור זה אל העלמות היושבות עימה, כמ"ש, ותקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. %break ולפיכך, אסור להפסיק הדברים, הגורמים להם להתחבר כאחד בקומה שווה. כלומר, לבטל הארת החכמה, מצב הא', ולהכניס דבר אחר ביניהם. אסור אז לקרוא שמע ולהתפלל תפילת שחרית, %break שבזה ממעט קומתה מקומת ז"א, כדי להמשיך לה אור החסדים, מצב הב', ההפוך ממצב הא', והמבטל אותו. %break וכשהאיר השמש, שהגיע הזמן לזיווג של יום, ולהמשיך מצב הב' להשלמת המוחין, אז הוא זמן תפילה. כלומר, שע"י התפילה ממשיכים לה אור ז"א, שנקרא שמש, אור החסדים, להאיר אל הנוקבא, כדי שתתלבש החכמה שבה, %break באור החסדים דז"א. כי היראה, הנוקבא, צריכה להיות בחיבור עם השמש, ז"א. הנוקבא צריכה אז להיות עם השמש, ז"א, שאז אין לה מעצמה שום אור, אלא צריכה לקבל מהשמש. ולא להפריד אותם, שאם מפריד אותה מז"א, היא מתבטלת לגמרי. %break וכל עוד שלא האיר היום, אין היראה עם השמש. בלילה, אין היראה, הנוקבא, עם השמש, כלומר, שאינה מקבלת ממנו אור החסדים, אלא היא מקבלת אור החכמה מבינה. %break וכשהגיע זמן זיווג של יום, צריכים לחבר אותם יחד, כי אז נעשית טפלה לו, וצריכה לקבל ממנו הכול. וע"כ נעשית אז מחוברת וטפלה לשמש. %letter 259 .259 הלכו רבי אלעזר ורבי יצחק. כשהגיעו לשדה אחד, ישבו. נשאו עיניהם וראו הר, שבריות משונות היו עולות בראשו. פחד רבי יצחק. אמר לו רבי אלעזר, למה אתה מפחד? אמר לו, רואה אני את ההר הזה שהוא עצום, ואני רואה את אלו הבריות שעליו, %page 332 שהן משונות, ואני מפחד שלא יצֵרו לנו. אמר לו, כל מי שמתיירא, יש לו להתיירא מהחטאים שבידו. אין אלו מאותן הבריות החזקות, שהיו נמצאות בהרים. %letter 260 .260 כתוב, ואלה בני צִבעון, ואַיָה וענה, הוא ענה אשר מצא את היֵמים במדבר, ברעותו את החמורים. אבל אין אלו אותם שכתוב בהם, האֵימים לפנים ישבו בה, עם גדול ורב ורם כענקים, ובני עשיו יירשוּם וישמידום מפניהם. %break כי נודע, שבהמשכת קו שמאל מתגלים דינים. ויש כאן הפרש בין אור הזכר אל אור הנקבה. כי בהמשכת קו שמאל בבחינת אור הזכר, מלמעלה למטה, מתגלים דינים קשים מאוד. אבל אם ממשיך הארת השמאל בבחינת אור נקבה, מלמטה למעלה, %break מתגלים רק דינים רפויים. הארת קו שמאל, יצחק, שם שורים דינים קשים. והארת קו שמאל בבחינת אור הנקבה, הנקראת ב"ד שלמטה, הם דינים רפויים ואינם קשים. %break והלכו רבי אלעזר ורבי יצחק, לתקן את הנוקבא. כשהגיעו לשדה אחד, נוקבא, הנקראת שדה תפוחים, ישבו. כי המוחין של הנוקבא נמשכים בישיבה ולא בעמידה. כי פעולת המשכת מוחין דג"ר נרמזת בעמידה, כמו העומד הזוקף כל קומתו. %break ופעולת המשכת מוחין דו"ק, נרמזת בישיבה, כמו היושב שקומתו מושפלת. וכיוון שבאו להמשיך מוחין אל הנוקבא, שהארתה מלמטה למעלה, בחינת מוחין דו"ק, ע"כ נאמר, ישבו, פעולה בישיבה. %break ונשאו עיניהם, שהתחילו להמשיך המוחין, המכונים עיניים וראייה. ורבי יצחק ראה הר, המשיך הארת השמאל, המכונה הר. וראה בהר שבריות משונות היו עולות בראשו, כלומר, גילוי הדינים הבאים עם המשכת הארת השמאל, מגילוי ג"ר דקו שמאל, ראש ההר. %break ואע"פ שהוא לא המשיך אלא ו"ק, אור הנקבה, אמנם אי אפשר להמשיך ו"ק, זולת אם ממשיך בתחילה קומה שלמה, ואח"כ מניח את הג"ר ונוטל רק ו"ק. %break ולפיכך ראה רבי יצחק את הדינים, המתגלים מג"ר דשמאל בעת המשכתו את ו"ק דשמאל. ראה שההר הזה, הארת השמאל, הוא קשה, וראה אלו הבריות אשר שם, פועלי הדין, שהן משונות, כלומר, שמטילות אימה ופחד. %break ואמר לו רבי אלעזר, כל מי שמתיירא, יש לו להתיירא מהחטאים שבידו. כלומר, שאין לפחד אלא אם ממשיך אור זכר, מלמעלה למטה, שהוא חטא עצה"ד. אבל אם ממשיך אור הנקבה, שאין בזה חטא, אין כאן שום פחד. ואלו הבריות שאתה רואה, %break אינן אותן הבריות החזקות הנמצאות בהרים. כלומר, אין אלו אותם הדינים הקשים, שדרכם להתגלות עם המשכת אור הזכר שבשמאל. כי אלו, המתגלים עם אור הנקבה, שאתה רואה, אינם קשים אלא דינים רפויים. %break אבל אין אלו אותם שכתוב בהם, האֵימים לפנים ישבו בה, כי אלו פועלי הדין, המתגלים מהמשכת אור הזכר שבהארת השמאל, ע"כ נקראים אֵימים, להיותם דינים קשים, המטילים אימה גדולה. ואלו, הנקראים יֵמים, הם פועלי הדין, %break המתגלים עם המשכת אור הנקבה שבהארת השמאל, שאינם אלא דינים רפויים, וע"כ נקראים ימים ולא אימים. %page 333 %H מצא את היֵמים במדבר %break %letter 261 .261 מצא את היֵמִם במדבר. כתוב היֵמִם, חסר י', הרומז על מיעוט. כי אלו הן בריות משונות, מבני בניו של קין, מאחר שקין גורש מעל פני האדמה, כמ"ש, הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסָתר. %break וכתוב, ויישב בארץ נוד. כי קין הוא הארת השמאל, אבל היו בו ב' בחינות. כי לפני שגורש מעל פני האדמה, היה בבחינת אור הזכר, שמתגלים בו דינים קשים. ולאחר שגורש, היה בו רק אור הנקבה של הארת השמאל, שמתגלים בו דינים רפויים בלבד. %break שאלו היֵמים שמצא ענה במדבר, הם מתולדות קין לאחר שגורש מעל פני האדמה. וע"כ הם נקראים יֵמים, ולא אימים, מפני שאין בהם דינים קשים. %letter 262 .262 מִבני בניו של קין, בצד רוחות, סערות ומזיקים הם נמצאים. כי כשהיה צריך להתקדש יום השבת בין השמשות, נבראו מהצד ההוא רוחות, הנמצאות מעופפות בלי גוף. ואלו אינם מיום השבת ולא מיום השישי, להיותם מבין השמשות. %break ונשארו אלו שני ימים בהם בספק, ומשום זה, אין להם קיום, לא מיום זה ולא מיום זה. %letter 263 .263 והלכו בני בניו של קין, והתפשטו והתלבשו באותו הצד שלו. ולא התלבשו בו להתקיים בקיום ממשי. כי ע"כ נקראים יֵמִם חסר י', מפני שאין להם קיום לא מיום ו', ולא מיום השבת, %break משום שנבראו בין השמשות. ונראים לבני אדם, אע"פ שהם רוחות, כי פעם אחת ביום הם מתלבשים בגוף. %break וענה, מצא אותן הרוחות, הנקראות יֵמים, ולימדו אותו להביא ממזרים לעולם. כלומר, לחבר חמור וסוס, שייצא מהם פרד. והן הולכות בין ההרים ונמצאות מלובשות בגוף פעם אחת ביום, ואח"כ מתפשטות ממנו ונשארות בלי גוף. %break אלו הרוחות נמשכות מהארת קו שמאל. ויש הפרש גדול בין הארת השמאל שבבחינת יום השישי, להארת השמאל מבחינת יום השבת. כי מבחינת יום השישי, שהוא קו אמצעי, הנכלל ממסך דחיריק, דינים דנוקבא. אבל מבחינת יום השבת, אין בו מסך כלל. %break ואלו הרוחות, כיוון שנבראו בין השמשות, ספק יום ו' ספק יום השבת, נמצאות פגומות, ואינן יכולות לקבל, לא מיום השישי ולא מיום השבת. כי הספק פוגם בהן ולא יוכלו לקבל. ועכ"ז מקבלות הארה מקו שמאל, המאיר בעת הזיווג של זו"ן, ובכל יום ויום. %break ונמצאות מלובשות בגוף פעם אחת ביום, ואח"כ מתפשטות ממנו ונשארות בלי גוף. כי ג' הקווים, המאירים בזיווג זו"ן, מכונים ג' פעמים, להיותם נמשכים מג' הנקודות חולם שורוק וחיריק, המכונים ג' מקומות. ופעם אחת, הוא קו שמאל, הנמשך ממקום השורוק. %letter 264 .264 ענה זה, ממזר היה, שבא צבעון על אימו והוליד ממזר. והוא בא ע"כ מרוח הטומאה שהתדבק בו, ומשום זה מצא אותן הרוחות, והיו מלמדות אותו משום זה, כל מיני בחינות שבצד הטומאה. %letter 265 .265 וכמה אחרים, היוצאים זה מזה, כולם באים מאותו צד שמאל, והולכים במדבר ונראים שם, משום שהמדבר הוא מקום חרב, מקום מושב שלהם. כי החורבן נמשך תמיד מצד שמאל. %page 334 ועכ"ז, כל אדם ההולך בדרכיו של הקב"ה, ומתיירא מפני הקב"ה, אינו מפחד מהם. הלכו ונכנסו בהר. כלומר שהמשיכו הארת השמאל בנוקבא, ולא יָראו. %letter 266 .266 כעין זה, כל אלו ההרים החרבים הם מקום בית מושב שלהם. וכל אלו העוסקים בתורה, עליהם כתוב, ה' ישמורךָ מכל רע. %break %H אודה ה' בכל לבב %break %letter 267 .267 אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועֵדָה. דוד המלך כל ימיו היה עוסק בעבודת הקב"ה. והיה קם בחצות לילה, ומשבח ומודה בשירות ובתשבחות, כדי לתקן מקומו במלכות שלמעלה. %letter 268 .268 וכאשר התעורר רוח צפוני בחצות לילה, היה יודע, שהקב"ה מתעורר באותה שעה בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים. וע"כ היה קם בשעה ההיא, והתגבר בשירות ובתשבחות עד עלות הבוקר. %letter 269 .269 כשהקב"ה נמצא בגן עדן, כל הצדיקים שבגן מקשיבים לקולו. ולא עוד, אלא חוט של חסד נמשך עליו ביום. כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו, ובלילה שירו עימי. %break ולא עוד, אלא אלו דברי תורה שאמר בלילה, כולם עולים ומתעטרים לפני הקב"ה. ומשום זה, דוד המלך היה עוסק בלילה בעבודת ריבונו. %letter 270 .270 בכל השירות והתשבחות, שאמר דוד, העליון מכולם הוא הללויה, משום שכולל השם והשבח ביחד. מהו השם והשבח? השם הוא י"ה. השבח הוא כנ"י, הנוקבא, שנקראת הלל, משום שהיא מסדרת תמיד שבח להקב"ה ואינה שוככת, כמ"ש, %break אלקים, אל דומי לָך, אל תחרַש ואל תשקוט אֵל. כי סדרי שבח היא מסדרת, ומשבחת לו תמיד. ומשום זה מרומז במילה הללויה, השם והשבח ביחד, שהשם הוא י"ה, ושבח הוא הללו, השכינה, שמשבחת תמיד אליו. %letter 271 .271 אודה ה' בכל לבב, ביצה"ט וביצה"ר. שהם נמצאים תמיד אצל האדם, כמ"ש, בכל לבבך, כי יצה"ט שורה בחלל הימני של הלב, ויצה"ר בחלל השמאלי שבו. %letter 272 .272 בסוד ישרים, אלו הם ישראל, משום שכל המדרגות מתעטרות בהם, כוהנים, לוויים, צדיקים וחסידים. שהם ישרים. ועדה, שהקב"ה מתעטר בהם. %break טיב הזיווג שבחצות לילה, הוא להמשכת החכמה בעיקר. וטיב הזיווג של היום, הוא בעיקר להמשכת החסדים, שבלעדיהם אין החכמה שבנוקבא מאירה, והיא חושך ולא אור. וכן ז"א אינו מתעטר בהארת החכמה, זולת ע"י הנוקבא, בזיווג שבלילה. %break כתוב, אודה ה' בכל לבב, שבו מבוארים ב' מיני ההארות הללו והשלמתם של זו"ן זה מזה. %break ונאמר, דוד המלך כל ימיו היה עוסק בעבודת הקב"ה, כי כמ"ש בקוהלת, יש י"ד (14) עיתים לטובה, ויש י"ד עיתים לרעה. ואי אפשר לעבוד את הקב"ה, כי אם באותם הימים, שי"ד עיתים לטובה שולטים בהם, ולא בימים שי"ד עיתים לרעה שולטים בהם. %page 335 אבל הזוכה בהארת החכמה, הוא מתקן עימהם גם את י"ד העיתים לרעה, שנעשות לו טובות גדולות, ואז יכול לעבוד ה' בכל ימיו, אף אחד מהם לא יחסר. %break ודוד המלך כל ימיו היה עוסק בעבודת הקב"ה, ואפילו בימים שי"ד העיתים לרעה היו שולטים, היה קם בחצות הלילה, שאז הזמן לקבל המוחין הללו דהארת החכמה, ומשבח ומודה בשירות ובתשבחות. כי הארת המוחין הללו נמשכת בשירות ובתשבחות, בהארת השמאל. %break ובכל השירות והתשבחות, שאמר דוד, העליון מכולם הוא הללויה, משום שכולל השם והשבח ביחד. כלומר, י"ה, מוחין דז"א, אור החסדים. והלל, הנוקבא, במוחין דהארת חכמה. %break שנקראת הלל משום שהיא מסדרת תמיד שבח להקב"ה. כלומר, בין בי"ד עיתים לטובה, ובין בי"ד עיתים לרעה. %break אמנם במוחין דאור החסדים אי אפשר לשבח לו תמיד, כי בי"ד עיתים לרעה, אין שבח זולת ע"י הארת חכמה. ולפיכך, אודה ה' בכל לבב, ביצה"ט וביצה"ר, בקו ימין, יצה"ט, שממנו י"ד עיתים לטובה, ובקו שמאל, יצה"ר, %break שממנו י"ד עיתים לרעה. בסוד ישרים, אלו הם ישראל, הקו האמצעי, הכולל בתוכו ב' הקווים, ע"כ כולל כל המדרגות. %break ישרים ועדה. עדה, הנוקבא. ישרים ועדה, זו"ן. ישרים, ישראל, ז"א. ומשמיענו הכתוב, שהקב"ה, ז"א, מתעטר בהארת החכמה מהנוקבא, שנקראת עדה, כי אינו מקבל חכמה אלא בעת הזיווג עם הנוקבא. וע"כ כתוב, ישרים ועדה. %letter 273 .273 ומשום זה צריך האדם לשבח תמיד את הקב"ה, משום שהוא רוצה שירות ותשבחות, שרוצה להתעטר בחכמה. ומי שיודע לשבח את הקב"ה תמיד, ע"י המוחין דהארת חכמה, %break הקב"ה מקבל תפילתו ומציל אותו. שבתחילה צריכים לזיווג של לילה, ואח"כ לזיווג של יום, להמשכת חסדים בתפילת שחרית. %break %H אתה סֵתֶר לי %break %letter 274 .274 אתה סֵתֶר לי מִצַר תיצרֵני, רונֵי פלֵט תסובבני. אתה סתר לי, זה הקב"ה, שהוא סתר ומגן לאדם, ההולך בדרך התורה, קו אמצעי. והוא מסתתר בצל כנפיו, שלא יוכלו להרע לו. א"כ למה כתוב, מצר תיצרני, הרי הוא אותו הדבר כמו, אתה סתר לי? %break מלמעלה יש לאדם שונאים. ועל זה כתוב, אתה סתר לי. ומלמטה ג"כ, היצה"ר. ועל זה כתוב, מצר תיצרני, והוא צר למעלה וצר למטה, כמו שלומדים, יורד ומסית עולה ומשטין. ואלמלא היצה"ר, לא היה נמצא לאדם שונא בעולם. משום זה כתוב, מצר תיצרני, על היצה"ר. %letter 275 .275 בעת שקו שמאל האיר מלמעלה למטה, מטרם שנכלל בימין, היה היצה"ר נאחז באדם מלמעלה ומלמטה. כי מלמעלה קטרג עליו, והביא עליו שנאה. ומלמטה הסית אותו לחטוא ולהמשיך השמאל מלמעלה למטה, שזה היה חטא עצה"ד. וכשבא קו אמצעי, %page 336 נכללו השמאל והימין זה בזה, והאירו ביחד, באופן, שאור הימין האיר מלמעלה למטה, והשמאל מלמטה למעלה. ואז התבטלה השנאה שמלמעלה על האדם, ונפרד ממנו היצה"ר מלמטה. %break ויש בו ב' דברים: %break א. סתר, כי בגללו התמעטו ג"ר של הקו השמאל, ואינו יכול להאיר אלא רק מלמטה למעלה, ו"ק דחכמה. ב. מגן, כי על ידו נכללו השמאל והימין זה בזה, והעביר הקטרוג והשנאה מהאדם. %break ונאמר, והוא מסתתר בצל כנפיו, שלא יוכלו להרע לו. כי ההתמעטות, שהביא לקו השמאלי בכוח המסך דחיריק, נבחנת לצל, והמסך לכנפיים. ונאמר, מלמעלה יש לאדם שונאים. שהקטרוג והשנאה נמשכים לאדם מלמעלה בעת הארת השמאל מלמעלה למטה. %break ומלמטה ג"כ, היצה"ר המסית אותו לחטוא ולהמשיך הארת השמאל מלמעלה למטה. %break והוא צר למעלה וצר למטה, כמו שלומדים, יורד ומסית ועולה ומשטין. ואלמלא היצה"ר, לא היה נמצא לאדם שונא בעולם. כלומר, אם לא היה היצה"ר עלול להסית אותו לחטוא למטה, בעת הארת השמאל מלמעלה למטה, אז לא הייתה נמשכת שנאה על האדם מלמעלה. %break החכמה המלובשת בחסדים, אחר שהתמעטה לו"ק דג"ר ע"י קו אמצעי, נמשכת ומתגלה ע"י שירים, וע"כ מכונה שירים. וכיוון שמקודם שהתמעטה החכמה ע"י הקו האמצעי, היה להיפך, שהביאה עליו דינים, ע"כ אמר להקב"ה, שהוא קו אמצעי, רונֵי פלֵט תסובבני. %break רוני פלט, שירים, שנפלטו ונשארו אחר התמעטותם ע"י הקו האמצעי. תסובבני, להצילני בהם מכל המזיקים שהם בדרך. תסובבני, אלו הם השירים, שיש בהם מדרגות, המספיקות להצלה, אחר שהתמעטו ע"י קו אמצעי לו"ק דג"ר נעשו מוכשרים להצלה. %break כי פעולה זו היא ע"י קו אמצעי, הקב"ה. וע"כ אמר לו, תסובבני, לשון נוכח, ולא יסובבני. %break הקריאה כסדרו, מורה על קו ימין, הארת החסדים, המאירה מלמעלה למטה. והקריאה למפרע, מורה על קו שמאל, הארת החכמה, המאירה מלמטה למעלה. %break וכיוון שפסוק זה מדבר על ב' מיני הארות הללו, ע"כ אפשר לקרוא אותו כסדרו, ואפשר לקרוא אותו למפרע. כי יש בו מצד ימין ומצד שמאל. %letter 276 .276 בשירות ובתשבחות שאמר דוד, יש בהם סודות, ודברים עליונים בסודות החכמה. משום שכולם נאמרו ברוח הקודש, שהיה שורה על דוד, ואמר שירה. וע"כ כולם ברוח הקודש נאמרו. %letter 277 .277 דַחה דחיתני לנפול. הלוא, דחה דחוּני, היה צריך לכתוב? שהרי הקב"ה לא דחה אותו, אלא השונאים. אלא זה הס"א, דוחה האדם תמיד, ורוצה לדחות ולהסית אותו מהקב"ה. וזהו היצה"ר, הנמצא עם האדם תמיד. ואליו חזר דוד ואמר, %break דחה דחיתני לנפול. משום שהוא היה מסית אותו בכל אלו הצרות שבאו עליו, להסית אותו מהקב"ה. ועליו אמר דוד, דחה דחיתני לנפול בגיהינום, וה' עֲזָרָני שלא נמסרתי בידך. %letter 278 .278 וע"כ יש לו לאדם להיזהר ממנו, כדי שלא ישלוט בו. ואז הקב"ה שומר אותו בכל דרכיו. שכתוב, אז תלך לבֶטח דרכֶּך ורגלך לא תיגוף, וכתוב, בלכתך לא יֵיצַר צעדך. %break וכתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה. אשריהם ישראל, שהקב"ה שומר אותם בעוה"ז ובעוה"ב. שכתוב, ועַמך כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ. %break
שמור ספר
בדוק
בטל