ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים א-ד
%H כרך ב' - פרשת בראשית- ב
%break
%H שבעה היכלות שבגן עדן
%break
%page 247
%letter 1
.1 כשברא הקב"ה את העולם, חקק חקיקות של האמונה, המלכות, 
בתוך האורות בסודות העליונים, כלומר, שהעלה המלכות לבינה. 
ונמצא, שאותה החקיקה שהייתה במלכות,
%break
חקק אותה גם בספירות העליונות של הבינה, שהוא שיתוף מדה"ר 
דבינה בדין דמלכות, שעשה המאציל לצורך בניין העולם.
%break
וחקק למעלה, בבינה, וחקק למטה, במלכות. והכול אחד, שב' 
החקיקות שחקק, היו בצורה אחת של הבינה. ועשה את עולם 
התחתון, המלכות, כעין עולם העליון, בינה. ועשה אותם זה כנגד זה 
בשווה, כדי שיהיו שניהם אחד, ויעלו בייחוד אחד.
%break
כי התחתונים, ששורשם מלכות, מדה"ד שהצטמצמה, שלא לקבל 
לתוכה את אור העליון, משום זה אינם ראויים לקבל את אור העליון, 
כמו שורשם, מלכות. וע"כ לא יכלו התחתונים להתקיים ולהגיע אל 
המטרה שבשבילה נבראו.
%break
לפיכך שיתף הקב"ה את מדה"ר, בינה, במדה"ד שבמלכות. כלומר, 
שהעלה המלכות לתוך הבינה, ונחקקה המלכות כמידת הבינה, 
שהשיגה בית קיבול לקבל אור העליון, כמו הבינה.
%break
ואחר שהשתתפה המלכות בבינה, ברא ממנה כל התחתונים. ובזה 
נמצאים התחתונים ראויים לקבל כל המוחין העליונים. ועשה עולם 
התחתון, המלכות, כמו עולם העליון, בינה.
%break
ונעשתה המלכות ראויה לקבל אור העליון, כמו הבינה. וזה עומד כנגד 
זה בשווה. אשר בעת שהבינה בקטנות, נמצאת בגללה גם המלכות 
בקטנות.
%break
וע"כ בעת שהבינה חוזרת לגדלותה, נמצאת גם המלכות משיגה 
הגדלות כמותה, שנתקנו שתיהן באופן כזה, שיהיו שתיהן אחד בייחוד 
אחד. ואחר שנתקנה המלכות כמו הבינה, יצאו ממנה נשמת אדה"ר 
וכל התחתונים, ונמצאים גם הם ראויים לקבל כל האורות שבבינה.
%letter 2
.2 ובאופן זה שברא הקב"ה את העולם, בשיתופה של מדה"ר דבינה, 
כך ברא הקב"ה את נשמת אדה"ר. שגם נשמת אדה"ר קיבלה אותו 
השיתוף דמדה"ר, שנברא בו העולם, המלכות. וע"כ השיג גם הוא כל 
האורות העליונים שבבינה, כמו המלכות.
%break
כמ"ש, והֵמָה כאדם עברוּ ברית. שהרי הקב"ה הכתיר אדה"ר בעטרות 
עליונות, במוחין דג"ר, וברא אותו בשש קצוות העולם, במוחין דו"ק, 
כדי שיהיה שלם בכל.
%break
וכל הבריות היו חרדות ומפחדות מפניו. כי כשנברא אדה"ר, נברא 
בצורה עליונה, והיו הבריות מסתכלות באותה הצורה, וחרדות 
ומפחדות מפניו.
%letter 3
.3 ואח"כ הכניס אותו הקב"ה לגן עדן, להתעדן שם בתענוגים עליונים, 
והיו סובבים אותו המלאכים העליונים, ומשמשים לפניו, ומודיעים לו 
סודותיו של ריבונם.
%page 248
כשהכניס אותו הקב"ה לגן עדן, היה רואה כל הסודות העליונים וכל 
החכמה. ומסתכל משם, כדי שיוכל לדעת ולהסתכל בכבודו של ריבונו. 
וכל זה היה לו לאדה"ר, משום שנברא בצורה העליונה של הבינה.
%letter 4
.4 שבעה היכלות ומדורים למעלה, שהם עניין האמונה העליונה, 
בינה. ושבעה היכלות למטה, במלכות, כעין ההיכלות של מעלה, 
בבינה. והם שישה כמו למעלה, והם כנגד ו"ס חג"ת נה"י. והיכל אחד 
הנסתר והצפוּן עליהם מלמעלה, נגד ספירת הבינה.
%break
וכל אלו ההיכלות של המלכות, ואפילו השישה התחתונים, הם בסוד 
העליון, בצורת הבינה, משום שכל אלו ההיכלות, יש בכל אחד מהם 
כעין של מעלה וכעין של מטה,
%break
כדי שיהיו כלולים בצורה העליונה, בינה, ובצורה התחתונה, מלכות. 
ובהיכלות הללו הייתה דירתו של אדה"ר.
%letter 5
.5 ואחר שאדה"ר גורש מגן עדן, התקין אותם הקב"ה בשביל נשמות 
הצדיקים, להשתעשע עימהם בזיו כבודו העליון, כראוי להם. וכל אחד 
מההיכלות האלו, נתקן כעין של מעלה, בינה, וכעין של מטה, מלכות.
%break
כי השם היכל הוא בעיקר על המלכות, כי ע"ס כח"ב תו"מ מכונות 
בשמות: שורש, עצמות, גוף, לבוש, היכל. הרי שהמלכות נקראת 
היכל. אמנם אחר שעלתה המלכות ונכללה בבינה, הנה אז נבחנת גם 
הבינה בשם היכל, כמו המלכות. וזהו מבחינת הכלים.
%break
אמנם מבחינת האור, נבחן עיקר ההיכל על הבינה ולא על המלכות. כי 
המלכות אין לה מעצמה כלום. והשם היכל מורה, שכבר השיגה 
המדרגה כל שיעור האור, שהיא ראויה לקבל ב-6000 שנה.
%break
ולכן נאמר בזוהר, שבראשית, אותיות ברא שית (6), אלקים ההיכל 
השביעי. וכן הם שבעה היכלות למטה. ולא נאמר, ברא שית היכלות, 
אלקים ההיכל השביעי. כי בראשית הוא אש"ר, שיצא מראשית, א"א. 
שע"י עליית המלכות דא"א לבינה דא"א אל הראש,
%break
אז יצאה בינה דא"א מהראש אל הגוף שלו, שאיבדה ג"ר ונעשתה 
לו"ק בלי ראש. והראש הפך אל אש"ר. ועל המצב הזה נרמז 
בבראשית, אותיות ברא שית, שברא בבינה ו"ק בלי ראש.
%break
ולפיכך עוד לא יצאו שם היכלות, כי אינם יוצאים בשעת קטנות. אלא 
אח"כ, כשיצאו המוחין דגדלות, ואותיות אל"ה דבינה חזרו לראש, 
ונשלם שֵׁם האלקים בבינה, אז נעשתה הבינה להיכל השביעי.
%break
והו"ק, שקדמו ליציאת הבינה, קיבלו ג"כ את תיקונם מההיכל השביעי, 
שהיא ג"ר, נשמה חיה יחידה, ואז נעשו הו"ק שישה היכלות. באופן, 
שכל שבעת ההיכלות יוצאים בבת אחת, אחר המשכת הג"ר. הרי 
שההיכלות מתחילתם יצאו רק בבינה,
%break
שששת ההיכלות יצאו בה, בעניין ברא שית, ו"ק דבינה, אש"ר שיצא 
מראשית. וההיכל השביעי הוא ג"ר דבינה.
%break
ואח"ז קיבלו גם הזו"ן המוחין הללו, ויצאו שבעה היכלות גם בזו"ן, כמו 
בבינה. וכן הם שבעה היכלות למטה בזו"ן, שמקבלים משבעה היכלות 
דבינה. הרי שהגם שמבחינת הכלים עיקר השם היכל הוא במלכות, 
מ"מ מבחינת האור הוא להיפך, שעיקר השם היכל הוא מהבינה.
%break
ושבעה היכלות ומדורים הם למעלה בבינה, כי שם יוצאים בתחילה. 
היכלות, ג"ר. ומדורים, ו"ק. שבעה היכלות למטה, במלכות, כעין 
ההיכלות של מעלה, בבינה, שאח"כ מקבלים הזו"ן מוחין דג"ר מבינה, 
ומיתקנים גם למטה בזו"ן שבעה היכלות.
%page 249
ומתוך ששבעה היכלות דבינה נחלקו לג"ר וו"ק, כמו בעניין בראשית 
ברא שית (6), שישה היכלות, אלקים ההיכל השביעי, לכן גם כאן הם 
שישה היכלות בנוקבא, כמו שישה היכלות שבבינה. וההיכל השביעי 
עליון עליהם, כמו בבינה.
%break
באופן, שששת ההיכלות התחתונים הם המלכויות שבו"ס חג"ת נה"י 
שבנוקבא. וההיכל השביעי היא המלכות שבבינה דנוקבא, שהיא ג"ר 
דהיכלות, כמו בשבעה היכלות דבינה.
%break
ואלו ב' מיני היכלות הם כך מבחינת הכלל. אמנם מבחינת הפרט, יש 
ב' מיני היכלות הללו בכל פרצוף ובכל מדרגה, ששבעה היכלות 
עליונים הם מחזה ולמעלה,
%break
ששם בחינת או"א שבאותו פרצוף, ושבעה היכלות תחתונים מחזה 
ולמטה, בחינת זו"ן שבאותו פרצוף. ואלו שבעה היכלות הם שבעה 
היכלות אשר בגן עדן, שבהם הייתה דירתו של אדה"ר.
%break
ואחר שאדה"ר גורש מגן עדן, משבעה היכלות שבגן עדן, התקין 
אותם הקב"ה בשביל נשמות הצדיקים, להשתעשע עימהם בזיו כבוד 
העליון, כראוי להם. וכל אחד מההיכלות האלו, נתקן כעין של מעלה, 
בינה, וכעין של מטה, מלכות.
%break
יש גן עדן עליון מבחינת בינה, וגן עדן תחתון מבחינת מלכות. ושניהם 
שווים, והזוהר מדבר בגן עדן תחתון ורומז גם על גן עדן העליון.
%break
וגם ההיכלות כלולים זה מזה. וכמו שיש שבעה היכלות בכלל, כך כל 
היכל כלול משבעה אלו. והם נחלקים לג' בחינות:
%break
א. נה"י,
ב. חג"ת,
ג. ההיכל השביעי, בחינת ג"ר, אשר בפרטות כל היכל.
%break
%H שבעה היכלות שבגן עדן
%break
%H ההיכל הראשון, יסוד
%break
%letter 6
.6 ההיכל הראשון, הוא המקום שנתקן למטה, להיות כעין של מעלה. 
כלומר, יסוד שבמלכות, שנתקנה למטה במקומה, להיות כמו בינה.
%break
וכבר עמדו בזה החברים, שמחוקי גן עדן הוא, שתהיינה כל הבחינות 
שבה כמו שהם בעליון, בבינה. ובחינת המלכות דמדה"ד לא תהיה 
ניכרת שם כלל.
%break
ואין העין שולטת בה. כי נקודת המלכות נגנזה בפנימיות, ואינה 
נראית, ורק נקודה דמדה"ר נראית בה. חוץ מנשמות הצדיקים, 
להיותם חקוקים למעלה ולמטה, שהם נשלמים הן מבינה והן ממלכות.
%break
הם ראויים להשיג את נקודת המלכות. ולא עוד, אלא שמשיגים על 
ידה להסתכל בסוד ריבונם, ולהתענג בתענוגים העליונים.
%page 250
%letter 7
.7 ואלו המשיגים את המלכות שבהיכלות, הם הצדיקים, אשר לא 
החליפו את כבוד ריבונם באלוהים אחרים, שהם משיגים את המלכות, 
כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה.
%break
כי עניין האמונה, המלכות, הוא שהמשיג אותה זוכה להתדבק 
בריבונו, ולירוא ממנו תמיד, ולא יסור לימין ולשמאל.
%break
ולא ילך אדם אחר אלוהים אחרים, הנקראים אשת זנונים, כמ"ש, 
לשמורךָ מאישה זרה, מנוכרייה אֲמָרֶיהָ הֶחֱליקה. ואין אדם זוכה לכל 
זה, אלא ע"י המלכות. ולפיכך מעלת צדיקים אלו, המשיגים אותה, 
גדולה מאוד. והצדיקים ניזונים בזרוע.
%break
אמנם שאר בני אדם אינם יכולים להשיג אותה, כי למדה"ר הם 
צריכים. ולפיכך נגנזה מידתה בפנימיות ואינה נראית. ורק נקודה 
דמדה"ר מגולה בה.
%break
ויש רק שישה היכלות חג"ת נה"י, שיש בהם השגה. כי בהיכל השביעי 
אין השגה. ונבחנים לע"ס, כי ההיכל הראשון, היכל היסוד, כולל בתוכו 
גם את המלכות.
%break
וההיכל האחרון העליון, היכל הבינה, כולל בתוכו הג"ר, כח"ב. וכאן 
הזוהר מבאר את ההיכל הראשון מלמטה למעלה, היכל היסוד.
%letter 8
.8 ההיכל הזה עומד בצורה העליונה, שהיא בינה, משום שבעת 
שנשמות הצדיקים יוצאות מהעוה"ז, כלומר, שנפטרים לעולמם, הם 
נכנסים בתוך ההיכלות האלו, אשר בגן עדן התחתון, ויושבים שם כל 
אחד, כל אותו הזמן, שהנשמה צריכה לשבת שם.
%break
כי נשמות הצדיקים הן אור הבינה, כי אור הבינה נקרא נשמה. וע"כ, 
בעת פטירת הצדיק, צריכה הנשמה לעלות לגן העדן העליון, בינה. 
אלא משום שהייתה מלובשת בגוף בעוה"ז, שהיא ממלכות דמדה"ד, 
התרשמה ממנו,
%break
ואפילו לאחר פטירתה אינה יכולה לעלות למקומה לגן העדן העליון, כי 
צריכה להיטהר מהגוף שהתרשמה בו. ולפיכך הוכן בעדה גן העדן 
התחתון, שהוא בעיקרו מבחינת מלכות,
%break
שיש לו יחס עם הגוף, להיותו בעיקרו מהמלכות. ויש לו יחס גם עם 
הנשמה, להיותו נכלל בצורת הבינה.
%letter 9
.9 בכל היכל מגן העדן התחתון יש צורות כעין של מעלה, הבינה, 
וכעין של מטה, המלכות. ולפיכך, אע"פ שהנשמה עוד איננה מטוהרת 
מבחינת הגוף, יכולה להיכנס לשם,
%break
להיות שם מצורת המלכות, שיש לה יחס עם הגוף. וגם הנשמה 
עצמה, שהיא בחינת בינה, יכולה להיכנס לשם, להיות שם גם מצורת 
הבינה.
%break
ושם, בגן העדן התחתון, מתלבשת הנשמה בלבושים הדומים ללבושה 
שבעוה"ז, שהוא הגוף, ומתענגת שם כל אותו הזמן שצריכה להתענג 
מהאורות, כדי להיטהר לגמרי מחלאת הגוף. עד שמגיע הזמן, שתוכל 
הנשמה לעלות למקום העליון, כמו שהיא צריכה.
%break
עד שתיפסק ממנה כל התרשמות מהגוף, שהתלבשה בו בעוה"ז. ואז 
היא יכולה לעלות למקומה לגן העדן העליון, כמו שצריכה.
%break
כי כל נשמה היא מבינה, וצריכה לעלות לשורשה, לגן העדן העליון. 
ומתוך אותו הלבוש שהנשמה התלבשה בו, היא רואה צורות עליונות, 
מבינה, כדי להסתכל בכבוד ריבונם. כלומר,
%break
אותו הלבוש, שהוא כעין הלבוש של עוה"ז, הוא כלול ג"כ מצורות 
עליונות, מבינה. וע"כ יכולה הנשמה להשיג דרכו אורות העליונים 
מבינה, ולהסתכל בכבוד ריבונה.
%letter 10
.10 בהיכל הזה יש אורות עליונים להסתכל, ונשמות הגֵרים שהתגיירו 
עומדות שם. ונשמות הגרים נכנסות לשם להסתכל בכבוד העליון, והן 
מתלבשות שם בלבוש אחד של אור, המאיר ואינו מאיר. כי ע"י 
האורות אשר בהיכל זה,
%page 251
הצדיקים מסתכלים ומשפיעים לנשמות הגרים, הנמצאים שם, שיוכלו 
הנשמות להיכנס ולקבל מכבוד העליון, אחר שמתלבשות בלבוש אחד 
של אור, המאיר ואינו מאיר.
%break
כלומר, שיש באור הזה ב' פעולות כאחד:
א. מאיר, לאותם הראויים לו,
ב. ואינו מאיר, שמחשיך לאלה שאינם ראויים לו.
%break
והלבוש הזה גורם להם שמחה על אשר זכו, והם ראויים לו. וההיכל 
הזה מוקף מאבן טובה ומזהב. אורות הימין מכונים אבנים טובות, 
ואורות השמאל מכונים זהב, כמ"ש, מצפון זהב יֶאֱתֶה.
%letter 11
.11 ושם יש פתח אחד, היורד מול פתח הגיהינום. משם הגרים 
מסתכלים בכל אלו הרשעים עובדי עבודה זרה, שלא התגיירו ולא 
נכנסו באות ברית קודש. והם מגורשים ע"י מלאכי חבלה,
%break
המגרשים אותם באש דולקת. והגרים רואים ושמחים על שהתגיירו 
ונפטרו מדין הקשה הזה.
%letter 12
.12 וג"פ ביום הם מאירים מהאור העליון ומשתעשעים שם. והזוהר 
רומז בזה על אורות דג"ר, הנמשכים בהיכל הזה. כי כמו שיש ג' 
בחינות, נה"י חג"ת וג"ר בכלל ההיכלות, כן יש ג' בחינות הללו בכל 
היכל:
%break
א. נה"י שבהיכל הזה, הם אורות עליונים להסתכל, ונשמות הגרים 
שהתגיירו עומדות שם.
ב. חג"ת, הם האורות של אבן טובה וזהב.
%break
ג. ג"ר, הם שנאמר בהם כאן, וג"פ ביום הם מאירים מהאור העליון 
ומשתעשעים שם, שרומז בזה על אורות דג"ר.
ולמעלה מהם יושבים עובדיה הגֵר ואונקלוס הגֵר ושאר הגרים, 
החשובים כמוהם, שהתגיירו.
%break
כעין שהתבאר בהיכל זה שבגן העדן התחתון, כך היא ג"כ תכונת 
היכל תחתון שבגן עדן העליון, ששם עולות הנשמות בעת שהן יכולות 
לעלות, להתעטר שם. אחר שְׁהייתם זמן מספיק בגן העדן התחתון.
%break
%H שבעה היכלות שבגן עדן
%break
%H היכל שני, הוד
%break
%letter 13
.13 היכל זה עומד בפנימיותו של ההיכל הראשון, ומאיר מההיכל 
הראשון. כאן יש כל אבני יְקָר, המקיפות אותו. כי הוא בחינה ראשונה 
של אורות ההיכל, אורות נה"י, שהם רק אורות חסדים, המכונים אבני 
יקר. ואורות הללו הם בעיקר של ההיכל הראשון,
%break
שהוא היכל מוקף מאבן טובה. אמנם מתוך התכללות ההיכלות זה 
בזה, נמצאים האורות של אבני יקר גם בהיכל השני.
%page 252
ולכן נאמר, והיכל זה מאיר מההיכל הראשון. כאן יש כל אבני יקר, 
המקיפות אותו. כי ע"י שהיכל זה מקבל הארתו של ההיכל הראשון, 
ע"כ יש גם כאן האורות של אבני יקר.
%letter 14
.14 בפנימיותו של ההיכל הזה, יש אור אחד, הכלול מכל ד' גוונים 
חו"ב תו"מ, ומאיר מלמעלה למטה. כי אורות דבחינה א' היו גוון 
חסדים בלבד, אורות נה"י.
%break
אבל כאן מאירים כל הגוונים, ואפילו גוון החכמה. ונבחנים לאורות 
דחג"ת, שיש בהיכל זה, שהוא הבחינה השנייה שכאן.
%break
ונאמר, שאור, הכלול מכל הגוונים חו"ב תו"מ, מאיר מלמעלה למטה. 
כי הייחוד הוא לו"ק, שהם ארבע רוחות השמיים דרום צפון מזרח 
מערב, הנקראים חו"ב תו"מ, ולמעלה ולמטה, שהם נו"ה.
%break
שהארת הנצח מאירה בכל מדרגה את ד' הרוחות חו"ב תו"מ מלמטה 
למעלה, מחזה ולמעלה. וההוד מאיר בכל מדרגה את החו"ב תו"מ 
מלמעלה למטה, כי ממשיך הארתם מחזה ולמטה עד סיום המדרגה. 
ולפיכך נבחן הנצח למעלה וההוד למטה.
%break
והיכל ההוד מאיר מלמעלה למטה, כי הוד ממשיך חו"ב תו"מ 
מלמעלה למטה. בהיכל זה נמצאים כל אלו שסבלו ייסורים ומחלות 
בעוה"ז, כדי להיתקן בתשובה שלמה. והיו מודים ומשבחים בכל יום 
לריבונם, ולא היו מבטלים תפילתם לעולם.
%break
כי מטבע האדם הדואג להיתקן לפני ה', שרואה את עצמו מלא 
חסרונות, שבזה כוחו יפה, להתפלל תמיד על מילוי חסרונותיו. אמנם 
אינו יכול להודות ולשבח לפני ה', כי אין לו לדעתו על מה להודות 
ולשבח. ואם מתעצם להודות ולשבח את ה',
%break
על מידת טובו המרבה אליו בכל יום ותמיד, הרי בהכרח שמרגיש 
סיפוק במצבו, ושוב אינו יכול להתפלל ולהתמרמר כל כך לפני ה' על 
חסרונותיו.
%break
הרי שהתאמצות בתפילה מרחיקה אותו מהשבחים ומההודיות. 
והתאמצות בשבחים ובהודיות מרחיקה אותו מתפילה. ומעלתם של 
אלו הצדיקים, הייתה שהיו נשלמים מב' הצדדים. שהיו מודים 
ומשבחים בכל יום לריבונם,
%break
ועכ"ז לא איבדו כוח התפילה, ולא היו מבטלים תפילתם לעולם, והיו 
סובלים תמיד ייסורים ומכאובים, לתקן מעשיהם, והתפללו לפני ה'. 
ולפיכך זכו להיכנס להיכל ההוד שבגן עדן.
%letter 15
.15 בפנימיות של היכל זה, בתוך בחינה ב' דחג"ת, נמצאים כל אלו 
הצדיקים, המקדשים בכל כוחם את שם ריבונם, ועונים בכל כוחם, 
אמן יהא שְׁמֵיהּ רַבָּא מבורך.
%break
וזוהי בחינה ג' של ההיכל, ג"ר, שזוכים בהם אלו הצדיקים, שזכו 
לקידוש השם בכל כוחם, וכן לענות בכל כוחם, אמן יהא שמיה רבא 
מבורך.
%break
ואלו הם הנמצאים בפנימֵי פנימיות של ההיכל הזה, כי החג"ת דהיכל 
זה נמצאים בתוך נה"י דהיכל. והג"ר דהיכל נמצאים בתוך החג"ת 
דהיכל. הרי שהג"ר דהיכל הם פנימי פנימיות של ההיכל.
%break
ואותו האור, הנמצא בחג"ת דהיכל, הכולל כל הגוונים חו"ב תו"מ, 
מאיר ג"כ לצדיקים הנמצאים בג"ר דהיכל.
%break
בכוח האור הזה, שמקבלים מחג"ת דהיכל, עומדים ורואים אורות 
אחרים, המושגים ואינם מושגים בתוכם. כלומר, מרוב גודלו של האור 
ההוא, לא יוכלו להשיג אותו בשלמות,
%break
אלא הוא כמו מושג ואינו מושג להם. למעלה מהצדיקים עומד משיח, 
נכנס ועומד ביניהם, ומוריד להם האור, שיוכלו להשיג אותו.
%page 253
%H שבעה היכלות שבגן עדן
%break
%H היכל שלישי, נצח
%break
%letter 16
.16 המשיח נוסע מההיכל השני, ונכנס בהיכל השלישי. ושָׁם כל אלו 
שסבלו מחלות ומכאובים יותר מאלו שבהיכל השני, כדי להיתקן. וע"כ 
זכו להיכל השלישי, והוא בחינה א' שבהיכל זה, נה"י.
%break
ובחינה ב', היא כל אלו תינוקות של בית רבן, שלא השלימו ימיהם 
ומתו בלא עת, שהם לא טעמו טעם חטא. וע"כ אלו הנפשות הטהורות 
עולות למ"ן, וממשיכות האורות דבחינה ב' של היכל זה, חג"ת.
%break
ובחינה ג', היא כל אלו המתאבלים על חורבן ביהמ"ק, ומורידים 
דמעות. הם ממשיכים האורות דג"ר להיכל זה, וע"כ יושבים בג"ר של 
ההיכל.
%break
כל אלו ג' בחינות נשמות הצדיקים, נמצאות בהיכל ההוא, ומשיח 
מנחם אותם, שמאיר להם אורותיהם.
%break
בהיכל הוד המשיח מוריד להם האורות. וכאן נאמר, ומנחם אותם, ולא 
נאמר, ומוריד להם. כי רק אורות דהוד נמשכים מלמעלה למטה, אבל 
אורות דנצח מאירים רק מלמטה למעלה. וע"כ אינו אומר, ומוריד 
להם, שפירושו, מלמעלה למטה, שזה אינו נוהג אלא רק בהיכל ההוד.
%break
%H שבעה היכלות שבגן עדן
%break
%H היכל רביעי, ת"ת
%break
%letter 17
.17 אחרי שנשלם בכל האורות שבהיכל השלישי ונוסע מהיכל זה, 
הוא יכול להיכנס להיכל הרביעי, ת"ת. ושָׁם כל אֲבֵלֵי ציון וירושלים, עם 
כל אלו שנהרגו ע"י עמים אחרים עכו"ם, שאר עמים, כל העמים 
האחרים חוץ מעם ישראל.
%break
כי אלו שנהרגו ע"י עמים אחרים, יש בהם קדושה גדולה, עד 
שנשמותיהם עולות למ"ן, וממשיכים האורות הגבוהים שבהיכל זה, 
והם זוכים בהם. וגם אבלי ציון וירושלים מחוברים עימהם.
%break
המשיח, הרואה את אבלי ציון וירושלים וההרוגים של האומות, מתחיל 
לבכות. ואז כל אלו הנשיאים מזרע דוד, כולם אוחזים בו ומנחמים 
אותו.
%break
מדובר כאן במשיח בן יוסף, שהוא ממלכות שמחזה ולמטה דז"א, 
הנקרא רחל. וע"כ תכלית גובה עלייתו היא רק עד ההיכל הרביעי 
ת"ת, ורק עד מקום החזה שבהיכל זה ולא למעלה מחזה.
%page 254
אבל הנשיאים מזרע דוד, הם מהמלכות שמחזה ולמעלה דז"א. 
ולפיכך, בעת שמשיח בן יוסף בא להיכל הת"ת, הוא מקבל אורות, 
ומתנחם ע"י הנשיאים מזרע דוד, שהם מלמעלה מחזה שבהיכל זה, 
ונשלם על ידיהם. וכאן הוא בחינה ראשונה שבהיכל זה, נה"י.
%letter 18
.18 המשיח חוזר לבכות פעם שנייה, עד שיוצא הקול, ומתאחד בקולו 
של משיח, ועולה קולו למעלה. כי קול בכיית המשיח בן יוסף, הוא קול 
המלכות שלמטה מחזה.
%break
וע"כ יש אחיזה לדינים בקולו, ואינו ראוי לעלות למ"ן, עד שיורד 
מלמעלה קולה של הבינה, המתייחד עם קולו של משיח.
%break
ואז עולה קולו של משיח למעלה בזיווג של קול ודיבור, ומתעכב שם 
עד ר"ח. כלומר, שעולה ונכלל בזיווג של קול ודיבור, זו"ן, שבהיכל 
הבינה, ומתעכב שם כמ"ן, עד שנמשכים שם המוחין דראש אל 
הנוקבא, הנקראת חודש. והנוקבא מתוקנת בזה, והיא נקראת ר"ח.
%break
וכשיורד מבינה, יורדים עימו כמה אורות ומיני זיו, המאירים לכל אלו 
ההיכלות, ורפואה ומאור לכל אלו ההרוגים ע"י אוה"ע, ובעלי המחלות 
והמכאובים, הסובלים עם המשיח, כדי להמשיך הגאולה.
%letter 19
.19 ואז המשיח מתלבש בבגד מלכות, אשר כל אלו שנהרגו ע"י 
אומות עכו"ם, חקוקים ורשומים באותו בגד מלכות. ועולה בגד מלכות 
זה של המשיח לבינה, למעלה, והוא נחקק בתוך בגד מלכות עליון של 
המלך, ז"א, המלביש את הבינה.
%break
כלומר, שהרוגי עכו"ם שבבגד מלכות של משיח, נחקקים בבגד מלכות 
עליון, ששם נחקקים סובלי מחלות ומכאובים ביותר, ושניהם נעשים 
למ"ן לזיווג העליון דזו"ן. ואור העליון נמשך על ידיהם להיכל הזה.
%break
והקב"ה עתיד להתלבש בבגד המלכות ההוא של משיח, לדון כל 
אוה"ע, כמ"ש, יָדין בַּגויים מלא גְוויות, שזה יהיה לעת קץ.
%break
אבל מטרם זה, בֶּגד מלכות של משיח נמתק ע"י התחברותו בבגד 
מלכות של הקב"ה. ואז עולים שניהם למ"ן ביחד, ונעשה עליהם זיווג 
עליון וממשיכים אורותיהם, עד שהמשיח חוזר ויורד ממקום הזיווג, 
ומנחם את הנשמות.
%break
ויורדים עימו אורות ותענוגים להתענג. וכמה מלאכים ומרכבות יורדים 
עם המשיח, שכל אחד מהם נושא מלבוש, בשביל כל אלו הנשמות של 
הרוגי אוה"ע עכו"ם. ושם מתעדנות הנשמות כל אותה העת, שהמשיח 
עולה ויורד.
%break
כי, מתעדנים, פירושו שמקבלים אורות דעדן, הארת חכמה, המקובלת 
רק מלמטה למעלה. ולפיכך הנשמות מתעדנות, שמקבלות הארת 
החכמה, רק בעת שהמשיח עולה ויורד. שאז נמצאת ההארה במצב 
מלמטה למעלה. אבל אחר שכבר יורד המשיח,
%break
לא יוכלו להתעדן, כי אז צריכות להמשיך העדן מלמעלה למטה, והיא 
אינה מקובלת אלא רק מלמטה למעלה. ומתבארת בחינה ב' שבהיכל 
ת"ת, בחינת אורות חג"ת שבהיכל זה.
%letter 20
.20 בפנימיות של היכל זה, בפנימיות החג"ת שבהיכל, עומדים 
במדרגה עליונה עשרה שרים הממונים, שהם רבי עקיבא וחבריו. 
וכולם עולים בעלייה בתוך המראָה של מעלה,
%break
המראָה המאירה, ומאירים בזיו כבוד העליון. ועליהם כתוב, עין לא 
ראתה אלקים זולתךָ. והיא בחינה ג', ג"ר של היכל זה.
%page 255
%H שבעה היכלות שבגן עדן
%break
%H היכל חמישי, גבורה
%break
%letter 21
.21 בהיכל החמישי נמצאים כל אלו בעלי תשובה שלמה, ששבו 
מחטאיהם והתנחמו בהם. כלומר, שעשו תשובה מאהבה, שזדונות 
נעשו להם כזכויות. ואז התנחמו על החטאים שחטאו. שהרי נוספו 
להם זכויות בגללם. ויצאה נשמתם בטהרה.
%break
וגם כל אלו שקידשו שֵׁם ריבונם, וקיבלו עליהם מסירת נפש לכבודו, 
נמצאים בהיכל הזה.
%break
ובפתח ההיכל עומד מנשה מלך יהודה, שעשה תשובה שלמה על 
חטאיו, והקב"ה קיבל תשובתו, וחתר לו חתירה, מתחת לכיסא 
הכבוד, לקבל אותו. כלומר, שהסתיר אותו, כמו בתוך חתירה, מעינם 
של המקטרגים, שלא יקטרגו עליו. וכאן בחינת נה"י של ההיכל הזה.
%letter 22
.22 ובפנימיות נה"י שבהיכל זה, נמצאים כל בעלי תשובה עצומה, 
שהתעצמו בתשובתם, עד שנשמתם יצאה מתוך התמרמרות על 
מעשיהם הרעים. ואלו מתענגים בעדן העליון בכל יום ויום. וכאן בחינת 
חג"ת שבהיכל זה.
%break
וג"פ ביום נכנס האור בהיכל זה, שהנשמות מתעדנות בו, כל אחת 
כראוי לה. וג"פ הללו הם ג' הקווים, שעליהם נמשכים אורות דג"ר 
שבהיכל הזה.
%break
וכל אחד נכווה מאור חופתו של חברו, בין למטה ובין למעלה. בין 
בהיכלות התחתונים, ובין בהיכלות העליונים. אין מעלת הצדיקים 
שווה זה לזה. וכל אחד יש לו חופה בפני עצמו. ואין אחד יכול לנגוע 
בחופתו של חברו הגבוה ממנו, כי נכווה בה כנוגע באש.
%letter 23
.23 היכל זה עומד ממעל כל אלו ההיכלות התחתונים. ואפילו צדיקים 
גמורים שבהיכלות התחתונים, אינם יכולים להיכנס להיכל זה, ולהשיג 
אותו. היכל זה, גבורה, הוא מדרגה עליונה על כל ההיכלות,
%break
חוץ ממדרגת החסידים, היכל החסד, שהוא מדרגה הגבוהה על כולם, 
ואפילו על היכל הגבורה הזה.
%break
%H שבעה היכלות שבגן עדן
%break
%H היכל שישי, חסד
%break
%letter 24
.24 היכל זה הוא היכל החסידים, שמידתם, שלי שלך ושלך שלך. 
כלומר, להשפיע ולא לקבל. היכל זה הוא עליון על כל ההיכלות. כי 
מדרגת החסד היא העליונה משש הספירות חג"ת נה"י. וזהו היכל 
העומד על כל ההיכלות, שאי אפשר לזכות בהיכל זה,
%page 256
אלא אחר שנשלם בכל המדרגות שבהיכלות שלמטה. וזהו נבחן, כמו 
שהיה נסמך ועומד על מדרגותיהם.
%break
הוא היכל הימין, כי מדרגת חסד נבחנת לקו ימין. ואין מי שישיג אותו, 
זולת אלו החסידים הקדושים, וכל אלו האוהבים את ריבונם באהבה 
רבה. ולפתח ההיכל עומדים כל אלו שייחדו לריבונם בכל יום, 
שממשיכים בכל יום גילוי אחדותו מא"ס לספירות ולכל העולמות.
%break
והם הראשונים לעלות משם להיכלות יותר גבוהים, שעולים קודם 
לחסידים שבאותו ההיכל. והוא בחינת נה"י שבהיכל הזה.
%letter 25
.25 ולמעלה מהפתח הזה, למעלה מאורות נה"י, עומד אברהם, ימין 
של הקב"ה, חסד. ולפתח אחר עומד יצחק, שנעקד על גבי המזבח, 
והיה קורבן תמים לפני הקב"ה, והוא גבורה.
%break
ולפתח אחר בתוך ההיכל עומד יעקב, איש תם, וי"ב השבטים מסביב 
לו, והשכינה על ראשם. ואלו אורות דחג"ת שבהיכל הזה, כי אברהם 
יצחק יעקב הם חג"ת.
%letter 26
.26 וכשישראל בעת צרה, מתעוררים שלושת האבות, ומעוררים את 
השכינה, שתגן על ישראל. ואז עולה השכינה ומתעטרת למעלה, 
שמקבלת ג"ר, הנקראים עטרות, ומְגנה על ישראל.
%break
כי אין השכינה יכולה להגן על ישראל, אלא רק אחר שמשיגה מוחין 
דג"ר, וע"י התעוררות האבות, חג"ת. כלומר, ע"י שחג"ת דז"א עולים 
ונעשים חב"ד, ממשיכים ג"ר אל השכינה.
%break
וכאן אורות דג"ר של ההיכל. וכמו שיש היכלות בגן העדן התחתון, כך 
יש בגן העדן העליון היכלות מתוקנים, שהם האמונה, המלכות. כי 
המלכות בשלמותה נקראת אמונה. וכל היכל הוא בחינת מלכות.
%H שבעה היכלות שבגן עדן
%break
%H היכל שביעי, בינה
%break
%letter 27
.27 כל ההיכלות מתקשרים ומתעטרים כולם בהיכל אחד, השביעי, 
הצפוּן והסתום יותר מכל שאר ההיכלות. כי ההיכל הזה הוא ג"ר. 
שנאמר, בראשית ברא שית (6), אלקים ההיכל השביעי. אלקים הוא 
מוחין דג"ר, ההיכל השביעי. באמצע ההיכל הזה עומד עמוד אחד,
%break
שבו הרבה צבעים: ירוק, לבן, אדום, ושחור. וכשהנשמות צריכות 
לעלות במדרגה, הן נכנסות להיכל זה אל העמוד שבו. ומי שראויה 
לצבע זה שבעמוד עולה בו, ומי שראויה לצבע אחר עולה בו. כל אחת 
עולה דרך הצבע שבעמוד, הראוי לה.
%break
ביאור הדברים. בעת צ"ב ירדו תנה"י דכל מדרגה למדרגה התחתונה 
ממנה. נה"י דכתר דאצילות ירדו לאו"א, ונה"י דאו"א לישסו"ת, ונה"י 
דישסו"ת לז"א, ונה"י דז"א אל המלכות דאצילות, ונה"י דמלכות 
דאצילות ירדו לג"ר דעולם הבריאה.
%page 257
ונה"י דג"ר דבריאה ירדו לז"א דבריאה, ונה"י דז"א למלכות דבריאה, 
ונה"י דמלכות דבריאה לג"ר דעולם היצירה. וכן ירדו נה"י דכל מדרגה 
שבעולם היצירה למדרגה שמתחתיה, עד שנה"י דמלכות דיצירה ירדו 
לג"ר דעולם העשיה. וכן בפרטי המדרגות דעשיה.
%break
הרי שנה"י דמלכות דאצילות מלובשות בג"ר של הבריאה. וכן נה"י 
דמלכות דבריאה בג"ר של היצירה. וכן נה"י דמלכות דיצירה בג"ר של 
עשיה, כלומר בהיכל השביעי דגן עדן, היכל הג"ר. ועיקרם של נה"י 
הוא קו האמצעי שבהם, שהוא יסוד.
%break
והיסוד הזה דעליון, שיש בכל תחתון, הוא המכונה בשם עמוד, שהוא 
נמצא בפנימיות כל מדרגה ומדרגה, מכתר דאצילות עד סוף עשיה.
%break
ובעת שהעליון משפיע מוחין לתחתון, ע"י שמעלה את נה"י שלו 
בחזרה למקומו, אז גם התחתון, הדבוק בנה"י האלו, עולה עימהם 
למקום העליון, ומקבל שם מוחין. ולפיכך נבחן העמוד הזה, הנה"י 
דעליון, שדרכו עולה כל תחתון, למקום העליון.
%break
ויש בעמוד הזה ארבעה גוונים, לבן אדום ירוק שחור, חו"ב תו"מ. ואלו 
העליות של התחתון, העולה לעליון דרך העמוד, הן לשיעורים. 
שלפעמים עולה הגוון הלבן לבד,
%break
ולפעמים גם הגוון האדום, ולפעמים גם הגוון הירוק, ולפעמים גם הגוון 
השחור. ובכל גוון יש הרבה מדרגות.
%break
ובאמצע ההיכל הזה, ההיכל השביעי דגן עדן דעשיה, עומד עמוד 
אחד, יסוד דמלכות דיצירה, הכולל נה"י דיצירה, שבו הרבה צבעים, 
הרבה מדרגות, וכללותם הם ד' מדרגות ירוק לבן אדום שחור, חו"ב 
תו"מ. ירוק ת"ת, לבן חכמה, אדום בינה, שחור מלכות.
%break
וכשהנשמות צריכות לעלות במדרגה, הן נכנסות להיכל זה אל העמוד 
שבו, ומי שראוי לצבע זה שבעמוד, עולה בו. ומי שהוא ראוי לצבע 
אחר, עולה בו.
%break
ובעת שהנשמות ראויות לעלות למעלה מעשיה, הן עולות בתוך 
ההיכל השביעי הזה, כל אחת עולה לבחינה שכנגדה בעמוד. השייכת 
לגוון לבן, חכמה, עולה דרך גוון לבן שבעמוד. ואם הנשמה מבינה, 
עולה דרך גוון אדום שבעמוד. כל אחת כפי הראוי לה.
%break
וכאן מדובר בעלייה כללית מעולם לעולם, שהיא רק דרך העמוד 
שבהיכל השביעי. אמנם בפרטות יש עמוד בכל היכל, שדרכו עולה 
התחתון לעליון. כלומר, נה"י דהיכל העליון, המלובשים בתחתון.
%letter 28
.28 ואלו שישה היכלות הם למדור הנשמות. אבל ההיכל השביעי אינו 
למדור הנשמות, אלא לעליות הנשמות דרך העמוד שבו. שיש השגה 
רק בשישה היכלות, אבל לא בהיכל השביעי, ג"ר, שבכל ג"ר אין 
השגה. וכל ששת ההיכלות, הן בסוד שש.
%break
אפילו בבחינה ג' של כל היכל, שהוא ג"ר, אין לנו שם השגה, אלא רק 
בבחינות נה"י חג"ת שבכל היכל.
%break
וע"כ כתוב, בראשית, אותיות ברא שית (6), להורות שיש שש מדרגות 
למעלה בבינה עצמה. ויש שש מדרגות למטה, חג"ת נה"י של הזו"ן, 
המכונים ששת ימי המעשה. והכול עניין אחד,
%break
שו"ק בכל מקום, גם ו"ק התחתונים וגם ו"ק דג"ר, שוות, ויש לנו בהן 
השגה. ובג"ר שבכל מקום אין לנו השגה.
%letter 29
.29 ב' בתים היו, בית ראשון ובית שני, הראשון עליון, בינה, והשני 
תחתון, מלכות. וכן ב' אותיות ה' בשם הוי"ה. ה"ר, בינה, וה"ת, 
מלכות. שש מדרגות למעלה ושש מדרגות למטה, והכול עניין אחד. 
בית ראשון ובית שני, הוא אחד עם ה"ר וה"ת, בינה ומלכות.
%page 258
ב' עליונה, ב' דבראשית, בית ראשון, בינה, פותחת שערים לכל 
הצדדים, כי הן כלולות זו בזו. מלכות, בית שני, כלולה בבינה, בית 
ראשון. וע"י זה הבינה פתחה שערים לכל הצדדים, גם ששת הצדדים 
שלה עצמה וגם ששת הצדדים שבבינה.
%break
כלומר, בסיבת עליית המלכות והתכללותה עם הבינה כאחת, פתחה 
הבינה גם את ששת הצדדים של המלכות, שתהיה ראויה לקבל 
המוחין כמותה.
%break
המילה, ראשית, מורה, כי אז נעשתה הבינה ראשית, להיכנס בחשבון 
של הבניין, זו"ן, המכונים בניין העולם. שנחשבת למדרגה ראשונה, 
המשפיעה מוחין לזו"ן ולעולמות בי"ע, מחמת התכללותה לאחת עם 
המלכות. אבל מדרגות שקדמו לה, עוד אינם נחשבים ראשית.
%break
ועל זה מורה המילה בראשית שבהתחלת התורה. ב', מורה על בית 
עליון, בינה. ראשית, מורה שנעשתה ראשית להשפעת מוחין 
לעולמות.
%break
ועוד, המילה ראשית שבבראשית, מורה שבינה נעשתה ראשית 
למניין. המוחין של המספר והמניין הם מוחין דהארת חכמה, והם 
מתחילים מהבינה ולא מלמעלה ממנה.
%letter 30
.30 בראשית הוא כלל, המלכות, פני אדם, צורה, שכל הצורות 
שבמציאות כלולות בה, כמ"ש, הוא מראֵה דמות כבוד ה'. מראָה, 
שנראים בה שש מדרגות אחרות. שע"י המלכות נמשכים המוחין 
דהארת חכמה לו"ק שבבינה, כי מראֶה וראייה מורים על חכמה.
%break
וזהו בראשית, שאותיות שלה ברא שית (6), כי ע"י עליית המלכות 
לבינה נעשו ו"ק בבינה. וכן היא מעלה מ"ן, וגורמת להם מוחין דהארת 
חכמה. כשנכנסו ו"ק דבינה במראָה, במלכות, היא מתקנת את עצמה, 
שמעלה מ"ן, להראות אותם,
%break
להמשיך להם הגילוי ע"י המוחין דהארת חכמה. ולפעול במוחין הללו 
אומנות העולם, המוחין דהארת החכמה, שממנה כל המציאות 
שבששת ימי המעשה.
%break
ואע"פ שכל המוחין באים מבינה, מ"מ עיקרם היא מלכות, כי ע"י 
עליית המלכות לבינה, נחקקו ו"ק דקטנות בבינה, המרומזים בעניין 
ברא שית. וכן המוחין דגדלות שלהם, אינם אלא ע"י המלכות, כי אין 
גילוי מוחין דהארת החכמה, אלא רק במקום המלכות,
%break
שמחזה ולמטה דז"א. וע"כ היא מכונה חכמה תתאה. כי אין החכמה 
מתגלה אלא רק בה. ונמצא, שגם גדלות המוחין הוא מכוח המלכות.
%break
ואין לומר שאומנות העולם, מוחין דחכמה, באים מהמלכות. לכן כתוב, 
ברא שית, להורות השבח של ו"ק דבינה, משום שעושים אומנותם 
במדרגת המלכות. כלומר, שאין לטעות,
%break
שהכוונה היא, שהמוחין עצמם באים מהמלכות, כי על זה מרומז 
בבראשית, ברא שית, להורות, כי הו"ק שבבינה, הם הפועלים.
%break
כי המלכות אין לה מעצמה ולא כלום, אלא הכוונה היא, שכל השבח 
והגדלות של הו"ק, הם מפני שפועלים ע"י המלכות. וע"כ נקראים 
המוחין ע"ש המלכות.
%letter 31
.31 כתוב, הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע. הניצנים רומזים על 
שש המדרגות חג"ת נה"י. נראו בארץ, במלכות, משום שהן צורות, 
להיראות במדרגה הזו. כלומר, שאינם נראים בשום מדרגה, אלא 
במלכות. וע"כ כתוב, נראו בארץ, שאין הניצנים נראים אלא רק בארץ,
%break
במלכות. עת הזמיר הגיע, מורה, שאז, אחר השראת השכינה, 
המכונה זמיר, עם המוחין דחכמה, היא העת לשבֵּח ולהדֵר.
%page 259
וע"כ נקראת המלכות מזמור. כתוב, מזמור לדוד, ולא כתוב, לדוד 
מזמור, וזה מורה שתחילה שרתה עליו השכינה, ואח"כ אמר שירה. 
הרי שהמלכות נקראת מזמור. שתחילה, ע"י השראת השכינה, השיג 
המוחין דגדלות. ואח"כ היה משורר ומשבח.
%break
וזהו, עת הזמיר הגיע. שהשכינה, הנקראת זמיר, הגיעה לו מקודם. 
ואח"כ היה מזמר ומשבח. עת הזמיר הגיע, שאחר השגת המוחין, 
מגיע הזמן לשבח.
%letter 32
.32 העולם העליון, בינה, סתום. וכל דבריה סתומים, ואפילו הז"ת 
שלה, משום שנמצאת בסוד העליון, בג"ר דבינה, שהיא יום שכל 
הימים כלולים בו. ג"ר דבינה מכונה יום שכל הימים כלולים בו או יום 
ההולך עם כל הימים. כי יום פירושו חסד.
%break
ובהיותה שורש כל החסדים שבעולמות, היא מכונה יום שכל הימים 
כלולים בו. והיא אינה מקבלת חכמה לעולם, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא.
%break
אמנם ז"ת דבינה מקבלים הארת חכמה, כדי להשפיע לזו"ן. ואפילו 
ז"ת דבינה נבחנות ג"כ לעולם הסתום. ואע"פ שמקבלות חכמה 
ומשפיעות לזו"ן, מ"מ משום שנמצאות בבינה, אין גילוי החכמה כלל 
במקומה עצמה, אלא במקום זו"ן.
%break
וכשא"א ברא והוציא הבינה מחוץ לראש שלו, הוציא רק שש אלו, ו"ק 
דבינה, ולא ג"ר. ומשום שהוא סתום, שכל דבריו סתומים, כי הבינה 
סתומה בג"ר ובו"ק, לפיכך אמר בראשית, אותיות ברא שית, ורומז על 
שישה ימים עליונים, ו"ק דבינה. ולא אמר מי ברא אותם,
%break
את אלו שישה ימים המרומזים בבראשית, משום שהם עולם עליון 
סתום. כי הם ו"ק דבינה, שהיא סתומה, שאין הארת החכמה מתגלה 
במקומה עצמה.
%letter 33
.33 ואח"כ גילה ואמר, בעשיה התחתונה, בזו"ן, שאמר, מי ברא 
אותן. משום שהוא עולם העומד בנגלה. ואמר, ברא אלקים את 
השמיים ואת הארץ, זו"ן. כי בעולם העליון, ו"ק דבינה, המרומז 
בבראשית, ברא שית, לא נאמר מי ברא אותו,
%break
מטעם שהוא עולם נסתר. אבל בעולם התחתון, זו"ן, המכונים שמיים 
וארץ, כתוב, שאלקים, בינה, ברא את השמיים ואת הארץ. מטעם 
היותם עולם הנגלה, שהחסדים שבו מתגלים ע"י המוחין דהארת 
החכמה.
%break
וע"כ לא כתוב ברא בהעלם, כלומר, ברא את השמיים ואת הארץ 
בסתום, משום שהם עולם הנגלה. ולכן כתוב, ברא אלקים. אלקים 
ודאי ברא אותם, שהוא שֵׁם נגלה. כי השם אלקים מורה על שלמות 
המוחין בהארת חכמה.
%break
העולם הראשון, בינה, הוא בהעלם, משום שהוא עולם העליון. עולם 
התחתון, זו"ן, הוא בגילוי. מטעם שמעשה הקב"ה תמיד בסתר 
ובגילוי. וכן הוא גם סוד השם הקדוש, סתום וגלוי. כי י"ה דשם הוי"ה, 
חו"ב, הוא בהעלם, כי אין השגה בג"ר.
%break
ו"ה דשם הוי"ה בגילוי, זו"ן, שיש בהם השגה. וכן הוא בכל מעשה 
הקב"ה, בכל המדרגות, שג"ר של המדרגה בהעלם וו"ק של המדרגה 
נגלה.
%letter 34
.34 את השמיים ואת הארץ. המילה, את, של את השמיים, היא 
לרבות השמיים התחתונים למטה. והמילה, את, של ואת הארץ, היא 
לכלול בו גם הארץ של מטה, ולרבות, שכל המעשים שבארץ 
התחתונה הם כעין ארץ עליונה.
%page 260
%H שבעה מדורים של הארץ העליונה והתחתונה
%break
%letter 35
.35 והארץ הייתה תוהו ובוהו. והארץ, ארץ עליונה, נוקבא דז"א, שאין 
לה מעצמה שום אור.
%break
המילה, הייתה, מורה שהארץ כבר הייתה בתחילה בכל השלמות 
כראוי, אלא עתה נעשתה לתוהו ובוהו וחושך. הייתה, להשמיענו, 
שהייתה בשלמות, ואח"כ מיעטה את עצמה,
%break
ומיעטה האור שבה, ויצא בה, ונעשתה לתוהו ובוהו וחושך ורוח. שהם 
ארבעה יסודות העולם, שהשתכללו בארץ.
%break
%H שבעה מדורים של ארץ תחתונה
%break
%letter 36
.36 ואת הארץ, הוא לרבות הארץ התחתונה, שנעשתה במדורים 
כעליונה. וכמ"ש, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך ורוח. כי אלו הם 
המדורים שבארץ, הנקראים: ארץ, אדמה, גֵיא, נשייה, צייה, אַרקא, 
תבל. והגדולה שבכל הארצות היא תבל, שעליה כתוב,
%break
והוא ישפוט תבל בצדק. מה שלא כתוב כזה בשאר ארצות. ע"כ 
משמע שהיא חשובה מכולם.
%break
והזוהר מבאר, איך אלו שבע הארצות מתחלקות בד' היסודות, תוהו 
ובוהו וחושך ורוח. באופן, שהכתוב, והארץ הייתה תוהו, חל על ארץ 
תחתונה דעשיה, ולא על ארץ עליונה.
%letter 37
.37 רבי אבא אומר, הארץ הנקראת צייה, זהו המקום של גיהינום, 
כמ"ש, צייה וצַלמוות. וכמו שצלמוות הוא שֵׁם הגיהינום, כך צייה 
הסמוך לו. וכמ"ש, וחושך על פני תהום, שזהו מקום הגיהינום, שזהו 
צייה, המקום של מלאך המוות,
%break
שהוא מחשיך פניהן של הבריות. וזהו המקום של החושך העליון, 
כמ"ש, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך ורוח.
%letter 38
.38 תוהו, הוא ארץ נשייה. ונקראת כך, משום שלא נראה בה שום 
מראֶה, עד שהיא נשכחה לגמרי. כי נשייה פירושו שׁכחה. ולא נראו 
בתוהו שום גוון ומראה.
%break
ובוהו, הוא ארץ ארקא, מקום שאינו נשכח. יש לו ציור וצורה, לכן אינו 
נשכח, כמו התוהו. רבי חייא אומר, שהארץ גיא היא בוהו, ולא ארקא.
%break
ורוח אלקים, הוא ארץ תבל, הניזונה מרוח אלקים, מרוח של הבינה, 
הנקראת אלקים. וכולן כמדרגה אחת הן.
%break
והתבארו בדברי רבי אבא, רק ד' הארצות העליונות שהן: נשייה, צייה, 
ארקא, תבל. נשייה כנגד תוהו, צייה כנגד חושך, ארקא כנגד בוהו, 
תבל כנגד רוח אלקים. שהם ארבעה יסודות העולם, שהשתכללו 
בארץ: אש רוח מים עפר.
%page 261
נשייה הוא תוהו, יסוד העפר. צייה הוא חושך, יסוד האש. ארקא הוא 
בוהו, יסוד המים. תבל הוא רוח אלקים, יסוד הרוח. ולמה לא ביאר 
כלום על ג' הארצות התחתונות, ארץ, אדמה וגיא?
%break
כי אלו שבע ארצות נבחנות כמו פרצוף אחד, ראש וגוף. כי ארץ 
עליונה, תבל, כנגד בינה, ראש. ושש ארצות תחתונות הן תוך וסוף של 
הפרצוף. ארקא צייה נשייה הן בחינת התוך, חג"ת עד החזה. ארקא 
יסוד המים, חסד. צייה יסוד האש, גבורה. נשייה יסוד העפר,
%break
ת"ת ומלכות יחד עד החזה, ומחזה ולמטה המלכות לבדה. ובאלו ד' 
ארצות כבר יש כל בחינת הפרצוף, שהם בינה חג"ת ומלכות.
%break
וע"כ אין צורך לבאר ג' ארצות תחתונות. כי אע"פ שהן ג' בחינות נה"י, 
מ"מ אינן אלא התפשטות המלכות לבדה, התפשטות התוהו שמחזה 
ולמטה, שאין בהן משום חידוש.
%break
ואין לשאול, הרי תבל הוא בחינת יסוד, הרוח שהוא ת"ת ולא תוהו. כי 
תבל היא רוח דבינה, ונבחנת כבינה. ות"ת של הפרצוף הוא בנשייה.
%letter 39/1
.39/1 כעין זה, שהתבארו שבעה מדורים בארץ התחתונה דעשיה, יש 
ג"כ כמוהם בארץ עליונה, במלכות דאצילות, שהיא בחינת ארץ 
במלכות דעולם האצילות.
%break
%H שבעה מדורים של ארץ עליונה
%break
%letter 39/2
.39/2 שבעה מדורים הם למעלה, במלכות, מסודרים מדרגה על 
מדרגה כפי הסדר. ובכל המדורים נמצאים מלאכים עליונים אלו על 
אלו, לפי סדר מדרגתם. כן נמצאים מלאכים גם למטה, בשבע ארצות 
דעשיה. וכולם נאחזים זה בזה, כדי שיהיו כולם אחד.
%break
שבעה מדורים הם למעלה בעולם אצילות, וארץ עליונה, מלכות, 
כוללת כולם, וכולם נכללים בה.
%break
כי שבעה מדורים הללו הם התפשטות המלכות אל שבע ספירותיה 
בינה וחג"ת נה"י. וע"כ כולם נכללים בה, שהרי כולם הם רק חלקי 
המלכות. ובכולם ביחד מתלבשת תשבחתו של הקב"ה. אמנם 
המדרגות שונות זו מזו. וכן המקומות של המדרגות שונים זה מזה.
%break
ביאור הדברים. בתחילה ביאר ב' פירושים על הכתוב, והארץ הייתה 
תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים. 
הפירוש הראשון, שחל על ארץ עליונה, מלכות דאצילות, הוא שד' 
בחינות, תוהו ובוהו וחושך ורוח,
%break
יצאו בה מכוח שהתמעטה במיעוט הירח. והפירוש השני, שחל על 
ארץ תחתונה, הוא שאלו ד' הבחינות, תוהו ובוהו וחושך ורוח, עשו בה 
שבעה מדורים: ארץ, אדמה, גיא, נשייה, צייה, ארקא, תבל.
%break
ועל זה ממשיך לבאר, שאלו שני פירושים אינם חולקים זה על זה, כי 
כל מה שיש בארץ תחתונה נמשך מארץ עליונה, ממלכות דאצילות. 
וא"כ הכתוב, והארץ הייתה תוהו ובוהו, נוהג בב' הארצות, שבעה 
מדורים כמו בארץ תחתונה.
%page 262
ואדרבה, שבעה מדורים שלמטה נמשכים משבעה מדורים של ארץ 
עליונה. כי שבעה מדורים הם למעלה, וכן שבעה מדורים למטה, 
וכולם אחוזים זה בזה, להיותם כולם אחד.
%break
כי שבעה מדורים שלמטה, כל מדור שבהם נאחז בבחינה שכנגדו 
שבשבעה המדורים של ארץ עליונה. ונמצאים כולם אחד. וכל שיש 
בזה יש בזה. ומבאר משום זה שבעה מדורים בארץ עליונה, מלכות 
דאצילות,
%break
שמהם נקיש כל הפרטים אל שבעה מדורים שכנגדם בארץ 
התחתונה. לכן נאמר להלן, כך הוא בשבעה מדורים של הארץ למטה. 
והם כולם כעין שבעה מדורים של מעלה.
%break
אמנם כשבאים להקיש ארץ שלנו התחתונה, אל ארץ עליונה דאצילות, 
מלכות דאצילות, צריכים לדעת, כי היחס של ארץ שלנו אל המלכות 
דאצילות אינו לכל המלכות דאצילות, אלא רק למלכות דחיצוניות של 
המלכות דאצילות.
%break
כי עולם העשיה בכללו מיוחס אל כל המלכות דאצילות. ונודע שקרקע 
עולם עשיה כבחינת קרקע גן עדן, שבבינה דמלכות של עולם עשיה.
%break
כלומר, שהמלכות דעולם עשיה נבחנת לפרצוף מיוחד, ואינה מסיימת 
עולם העשיה במלכות שבה, אלא רק בבינה שבה, שבת"ת, הנבחן 
לבינה דגוף, ששם עומדת הפרסא שבתוך המעיים. והפרסא הזאת, 
המסיימת את עולם העשיה, היא קרקע גן עדן.
%break
והחלק שמחזה ולמטה של המלכות דעשיה, הנמצא תחת הפרסא 
הזאת, נבחן לחיצוניות שלה. ויש בו ע"ס. והמלכות דע"ס ההם היא 
הארץ שלנו, הנחלקת לשבעה מדורים: נשייה, צייה, ארקא, תבל, 
ארץ, אדמה, גיא. ובערך זה תבחין הארץ שלנו אל המלכות דאצילות.
%break
כי המלכות דאצילות בכללה מסתיימת בבינה דספירה עשירית שלה, 
ששם הפרסא שבתוך המעיים. ומשם ולמטה נמשכות הע"ס 
דחיצוניות המלכות.
%break
והמלכות דע"ס ההם היא ארץ עליונה עם שבעה מדורים, שמחשיב 
כאן לפנינו, אשר כל אחד שבשבעה מדורים של הארץ התחתונה, 
הארץ שלנו, מקבל מהבחינה שכנגדו במדורים שבארץ העליונה.
%break
הרי שרק המלכות דחיצוניות של המלכות דאצילות מיוחסת לארץ 
שלנו. ובהם שבעה המדורים שהזוהר מבאר לפנינו.
%break
והמלכות הזאת גם נבחנת לפרצוף, אשר ד' המדורים העליונים 
עומדים מחזה ולמעלה שלה, עד הפרסא אשר שם. וג' המדורים 
התחתונים עומדים מחזה ולמטה, מתחת לפרסא שלה.
%break
אשר ג' מדורים אלו נחשבים לחיצוניות של המלכות דחיצוניות של 
המלכות דאצילות. ובהם נמצאים שורשים לקליפות, שהחיצוניות הזו 
של המלכות דחיצוניות מאירה להם נר דקיק, להחיות אותם, כמ"ש, 
ומלכותו בכל מָשָׁלָה.
%break
ואלו הם שורשי הקליפה, שמחשיב הזוהר בג' מדורים תחתונים. 
ובכולם ביחד מתלבשת תשבחה של הקב"ה. ולמה מאירה המלכות 
דאצילות אל הקליפות ומחַיה אותן? משום שתשבחה של הקב"ה לא 
הייתה נשלמת זולתן. כי קליפה קדמה לפרי, כנודע.
%page 263
%H שבעה מדורים של ארץ עליונה
%break
%H מדור ראשון, יסוד
%break
%letter 40
.40 מדור ראשון למטה, המדור התחתון, מדור היסוד, שהוא הראשון, 
כשתתחיל לספור מלמטה, הוא מקום חשכה שאינו מאיר, והוא נתקן 
למדורים בשביל רוחות ועושי הדין ורוחות סערה חזקות. והם ג' מיני 
קליפות, זו חזקה מזו, שהם בקליפה ראשונה של ד' הקליפות,
%break
רוח סערה. שקליפות הללו אינן נראות, ואין בהן לא אור ולא חושך, 
ולא שום צורה כלל.
%break
ושם, במקום ההוא, אינם יודעים בו שום ידיעה, כי אין בו בתוך 
הרושם צורה כלל. ואע"פ שיש במדור הזה ג' קליפות, אמנם אינן 
נראות למישהו, ואין לתפוס בהן לא אור ולא חושך, ולא איזו צורה. 
אכן יש בהן בהכרח איזה רושם.
%break
אבל במקום הזה אין ברושם שום צורה, שתספיק לתפיסה. וע"כ אין 
יודעים מהן כלל.
%break
כי המדור הראשון הזה הוא כנגד תוהו שבכתוב, והארץ הייתה תוהו. 
ונאמר בזוהר, שתוהו, הוא מקום שאין בו שום צבע ושום צורה, ולא 
נכלל כלל בצורה. עתה הוא עם צורה. וכשמעיינים בו, אין לו צורה 
כלל. ולפיכך נאמר כאן,
%break
שגם במדור הזה שהוא כנגד תוהו, אין מי שיידע מציאות הקליפות. 
ונראה שיש שם קליפות, אבל כשמתקרבים להסתכל בהן, אינם רואים 
שם שום צורה כלל.
%letter 41
.41 ועל המקום הזה יש מלאך אחד ממונה עליו, ושמו טַהֲריאל. ועם 
המלאך טהריאל יש שבעים ממונים, המעופפים ונמְחים ע"י זיקי 
שלהבות, שיש ממעל להם. מֵהם שאינם מתקיימים. ומהם 
שמתקיימים, אבל אינם נראים.
%break
ומהם שנראים, וכשמתקרבים לראות אותם, אינם נמצאים. ולעת 
הבוקר כולם חוזרים ומתחדשים.
%break
ואינם מתקיימים, משום שכאשר הם מגיעים לאותו מקום, נאבדים. 
ואינם נמצאים, משום שנכנסים בנקב אחד של התהום. ואינם נראים, 
משום שבעֵת שנחשך הלילה, הם נמחים ע"י הלהבות, עד שבא 
הבוקר.
%break
כי כמ"ש, מלכותו בכל מָשָׁלה. מלכות דאצילות מאירה נר דקיק 
לקליפות, כדי לקיים אותן. ולפיכך השתרש מקומן במדור הזה, המדור 
האחרון דחיצוניות המלכות, שאין עוד שם מקום יותר שפל מזה.
%break
אמנם התמנה עליהן מלאך מצד הקדושה, ונקרא טהריאל, לפי 
פעולתו. כי פעולתו היא להכניע את הקליפות ולהדריך אותן. באופן, 
שלא יזיקו לקדושה יותר מדי, אלא ישמשו לקדושה כראוי, כי קליפה 
קדמה לפרי.
%break
ונמצא שהוא מכלה ומבער לבסוף את טומאת הקליפות הללו, ומביא 
טהרה לעולמות. לפיכך נקרא, המלאך טהריאל, שהוא אותיות טהרה 
של אל.
%break
ויש לו שבעים ממונים, שתפקידם להמשיך את החיוּת והקיום אל 
הקליפות שבמדור הזה. ואלו הממונים אינם בני קיום, אלא נבראים 
ונשרפים. כי בהיותם צינורות הקיום של הקליפות, צריכים להיות בני 
חֲלוף כמוהן, שלא יהיה להם חלק בנצחיות.
%page 264
ולפיכך, כשמתקרבים אל המלכות לקבל שפע בשביל הקליפות, הם 
נשרפים. לכן כשמעופפים לקבל שפע, הם נמחים מניצוצין ומזיקי 
להבות שעליהם, מאותו נהר דינור הנמצא למעלה מהם במדור 
השלישי.
%break
והם מתחלקים לג' שלישים, רת"ס, כח"ב חג"ת נה"י. ועל נה"י נאמר, 
ואינם מתקיימים, משום שכאשר הם מגיעים לאותו מקום, נאבדים 
לגמרי. כי עיקר הדינים נמצא בנה"י של הקליפות, וע"כ צריכים 
הצינורות שלהם להיאבד לגמרי, כדי שלא יוכלו לקבל מהם כלום.
%break
ועל בחינת חג"ת שלהם נאמר, ואינם נמצאים, משום שנכנסים בנקב 
אחד של התהום. כלומר, שנראים, אבל כשמתקרבים לראות אותם, 
אינם נמצאים, משום שנכנסים בנקב אחד של התהום, נוּקבת התוהו, 
שאין שליטה לראות אותה. כי הזכר נקרא תוהו ונוקבא נקראת תהום.
%break
ועל בחינת חב"ד שלהם נאמר, ואינם נראים, משום שבעת שחשך 
הלילה, הם נמחים ע"י אותן הלהבות. כלומר, שנמצאים, אבל אינם 
נראים, משום שנמחים ע"י זיקי שלהבת שעליהם.
%break
וכשבא הבוקר, כולם מתחדשים, כל ג' הבחינות, נה"י חג"ת חב"ד. 
וכשמתקרבים לקבל שפע, אז שוב חוזרים עליהם ג' דינים, שנה"י 
תכף נאבדים, וחג"ת מתחבאים בתהום, וחב"ד נמחים ואינם נראים.
%break
וכן חוזר חלילה בכל יום, שבאופן הזה מצטמצם בהרבה כוח הקליפות 
שבמדור הזה, וראויות לתפקידן לשמש את הקדושה, כי קליפה קדמה 
לפרי.
%break
%H שבעה מדורים של ארץ עליונה
%break
%H מדור שני, הוד
%break
%letter 42
.42 המדור השני, הוא מקום שמאיר בו יותר, והוא עוד חשוך, אבל לא 
חשוך כל כך, כמו במדור הראשון. והמדור הזה נתקן לדירה בשביל 
מלאכי מעלה, ואין כאן קליפות. שהם ממונים על מעשי בני אדם, 
לסייע להם, אם עושים מעשים טובים.
%break
וכן להיפך, להסיט אותם באותה דרך הרע שהולכים, שנותנים כוח גם 
לאותם שהולכים בדרך הרע.
%break
ואעפ"כ הם מלאכי מעלה ולא קליפות, כי כמו שלומדים, ימינך פשוטה 
לקבל שָׁבים. ומקום זה נראה יותר מהמקום הקודם שבמדור ראשון. 
כי המדור הראשון הוא תוהו, ומדור זה הוא בוהו, שנראה יותר.
%break
ומלאכים אלו, יש להם קירבה עם בני אדם. כי יש מלאכים, הנראים 
לבני אדם, כמראה בן אדם, ויש מלאכים אחרים, שאינם נראים אלא 
ברוח ממש, לפי מושגי השכל של בני אדם. ולפיכך נאמר כאן, 
שהמלאכים שבמדור הזה, יש להם קירבה עם בני אדם,
%page 265
כלומר, שנראים לבני אדם כמראה שלהם. מפני שהם מחזה ולמטה 
דמדורים, וגם בני אדם הם מחזה ולמטה, ע"כ יש להם קירבה 
והשתוות עימהם.
%break
אמנם המלאכים שמחזה ולמעלה של המדורים, במדור הרביעי, אינם 
נראים לבני אדם אלא בחיזיון או בהתבוננות מרובה. כי אין להם 
קירבה עם בני אדם, להיותם מחזה ולמעלה.
%break
ומלאכים אלו ניזונים מהריח ומהבשמים, שבני אדם מעלים מלמטה, 
להתעלות בתועלת שמקבלים ולהאיר יותר. כלומר, ע"י המ"ן שבני 
אדם מעלים במע"ט, בריח ובבשמים שבהם, מקבלים אלו המלאכים 
תועלת, ומאירים יותר.
%letter 43
.43 ועל המלאכים האלו יש ממונה קדוּמיאל, אותיות קדומי אל. כי 
ממונה זה צריך לשמור את המלאכים שבמדור שלו, מפני כוחות הדין 
שבהיכל השלישי, שלא ישלטו בהם.
%break
ובהיות ההיכל השלישי עליון אליו, וכל עליון יש לו שליטה על התחתון 
ממנו, לפיכך הממונה מקבל כוח, להתגונן מפניו ע"י השם אל.
%break
כי היות שהשם הזה שם החסד, שהוא קודם לגבורה ולקו השמאל, 
השולט בהיכל השלישי, ע"כ כוחו יפה לבטל את כוחות הדין שבעליון 
ממנו, בנצח. ובכוח הקַדמוּת הזו שבשם אל, הוא ניצל ממנו.
%break
ולפיכך הוא נקרא קדומיאל, ורומז שכל כוחו הוא משום שהשם אל 
קודם לגבורה, שבזה מבטל ודוחה את הדינים שבמדור העליון ממנו, 
שלא ישלטו עליו.
%break
ואלו המלאכים, שטהריאל ממונה עליהם, מתחילים בשירה ומושתקים 
והולכים להם. כי השירה נמשכת משמאל, וע"כ השירה מגבירה כוח 
השמאל.
%break
ואז מתעוררים עליהם משום זה כוחות הדין מההיכל השלישי. וע"כ 
המלאך טהריאל משתיק אותם באמצע שירתם, ואינו מרשה להם 
לסיים שירתם.
%break
אחר שפסקו את שירתם והלכו להם, אינם נראים כלל, עד שישראל 
למטה בעוה"ז מתחילים לומר שירה. אז חוזרים המלאכים למקומם, 
לשירתם כבתחילה, ונראים מאירים יותר.
%break
ג' פעמים ביום הם אומרים קדושה. כי ישראל דבקים בגוף המלך, בקו 
האמצעי, שהוא גוף, המכריע ומייחד ב' הזרועות זו בזו, שהם ב' 
הקווים ימין ושמאל. ושירתם של ישראל נמשכת מהשמאל, רק אחר 
שנתקן והוכרע לימין, ע"י הרחמים שבקו האמצע.
%break
ואחר שנתקן קו השמאל ונכלל בימין, יכולים גם המלאכים העליונים 
לחזור לשירתם, כי שוב אין פחד מהתעוררות כוחות השמאל שבהיכל 
השלישי, והמלאך טהריאל אינו מפסיק אותם יותר.
%break
ואז אומרים ג' פעמים ביום קדושה, שממשיכים הקדושה מכוח ג' 
הקווים, ימין שמאל אמצע, שזה ג' פעמים.
%break
וכשישראל עוסקים בתורה, מעופפים כל המלאכים שבמדור זה, 
ומעידים עדות למעלה, והקב"ה מרחם עליהם. שע"י המ"ן, שישראל 
מעלים בעסק התורה, נותנים כוח אל המלאכים שבמדור הזה, שיוכלו 
לעוף למעלה לייחוד העליון.
%break
והתועלת שהשיגו ע"י תורתם, נבחנת, שמעידים עדות על הקדושה 
הגדולה שבעסק התורה, ומהייחוד הזה שנעשה ע"י המ"ן, הקב"ה 
מרחם על ישראל, שמשפיע להם מוחין מקו אמצעי, הרחמים.
%page 266
%H שבעה מדורים של ארץ עליונה
%break
%H מדור שלישי, נצח
%break
%letter 44
.44 המדור השלישי שבשבעה מדורים של הארץ העליונה, הוא מקום 
להבות ותימרות עשן, ושם הקילוח של נהר דינור מזנק ויוצא. כלומר, 
ששם מקורו של נהר דינור, שהוא בית השריפה לנפשות הרשעים, 
שמשם יורדת האש על ראשיהם של הרשעים.
%break
כלומר, שמהמדור הזה יורדת האש על ראשיהם של הרשעים, 
היושבים למטה בגיהינום, ומשום שמהמדור הזה האש יוצאת ויורדת 
לגיהינום, הוא נקרא בית השריפה. ושם יושבים מלאכי החבלה, 
המכתתים אותם בגיהינום.
%letter 45
.45 ושם נמצאים לפעמים מְדַברי לשון הרע על ישראל, להסיט אותם 
מדרך הטוב, מלבד בעת שישראל לוקחים רפואה לדחות אותם, שאז 
אינם יכולים להזיק להם. ויש ממונה עליהם מצד השמאל.
%break
כל המלאכים שיש שם, הם מצד החושך. ועל המדור הזה כתוב, 
וחושך על פני תהום. כי המדור הראשון תוהו, והמדור השני בוהו, 
והמדור השלישי חושך על פני תהום. וס"מ הרשע נמצא שם במדור 
הזה.
%break
ונמצא, שבמדור השלישי, נצח, אין שום ניצוץ הארה מתוקנת, אלא 
כולו אש, ועשן, ונהר דינור, ובית השריפה לרשעים, ולמלאכי חבלה, 
ולס"מ הרשע. ובמדור התחתון, המדור השני, הוד, שם המלאכים 
העליונים.
%break
ואחר שישראל פותחים בשירה, מגיעה להם הארה גדולה, ואומרים 
שירה גם הם, ומקדשים ג' קדושות.
%break
ויש להבין, הרי תמיד נמצא, שכּל העליון מֵחברו חשוב לאין ערוך יותר 
ממנו. וכאן להיפך, שהמדור העליון יימצא גרוע הרבה מהמדור 
התחתון ממנו. והעניין הוא, כי ההפרש בין נצח אל הוד כערך ג"ר אל 
ו"ק. ונודע, שאחד מראשי התיקונים שנתקנו בעולם התיקון,
%break
הוא גניזת או"א הפנימיים, גניזת הארת ג"ר דע"ב, שלא יאירו קודם 
גמה"ת.
%break
והנה אלו המדורים, הם ו"ק דמלכות דע"ס חיצוניות של המלכות 
דאצילות, שמאל. אלא שע"י ישראל, המעלים מ"ן בעסק התורה 
והמע"ט, הם מקבלים תיקונם מז"א דאצילות.
%break
ואז נמשכים להם מוחין דע"ב, המתקנים גם את השמאל. כי אין 
השמאל יכול להיתקן בפחות מהם.
%break
אמנם, כיוון שהג"ר דע"ב אינם נמשכים בכל 6000 שנה, נמצא, שכל 
אלו המוחין, הנמשכים בכוח המ"ן של ישראל, מאירים ומתקבלים רק 
במדור ההוד, ששם קבלת הו"ק. ולא כלום במדור הנצח, שבו קבלת 
הג"ר. ולפיכך נשאר מדור הנצח בלי שום הארת מוחין.
%break
ולא עוד, אלא שם השורשים של העונשים כולם. כי שורש כל העבירות 
הוא חטא עצה"ד, והחטא הזה היה, שס"מ, שרכב על הנחש, פיתה 
את אדם וחוה, שימשיכו מוחין דג"ר דע"ב למדור הנצח.
%page 267
ונאמר עליו, שכולו אש ועשן. וס"מ הרשע נמצא במדור הזה, שהוא 
שורש כל הרע, שפיתה את אדם וחוה בעצה"ד.
%break
משא"כ ההיכל התחתון מכאן, ההיכל השני, הוד, מקבל תיקונו משלם 
ע"י המ"ן של ישראל, להיותו מקבל רק ו"ק דע"ב, שהיא בחינתו. וג' 
פעמים ביום הם אומרים קדושה,
%break
זה מורה שמקבלים המוחין בג' הקווים ימין שמאל אמצע, שהם ג' 
קדושות. והם הממשיכים רק מוחין דו"ק דע"ב, המספיקים לגמרי 
בשביל ההוד.
%break
%H שבעה מדורים של ארץ עליונה
%break
%H מדור רביעי, ת"ת
%break
%letter 46
.46 המדור הרביעי הוא המקום המאיר. ושם אור מאיר למלאכים 
העליונים שמצד ימין. ופותחים לומר שירה, ומסיימים אותה. ואינם 
הולכים להתבטל מחמת השירה, כמו אלו הראשונים שבמדור 
הראשון, אשר מתחילים לומר שירה ונשרפים,
%break
שעוברים באש דולקת, ובבוקר חוזרים ומתחדשים כבתחילה. אבל 
אלו המלאכים שכאן, נשארים במקומם ואינם מתבטלים. כי אלו הם 
מלאכי רחמים, שאינם משתנים לעולם.
%break
כלומר, ע"כ אינם נשרפים כראשונים, משום שהם מֵאור הרחמים, 
מקומת החסדים שלמעלה מחזה, המקובל שם מהבינה, כמ"ש, כי 
חפץ חסד הוא, ימין,
%break
ואינם משתנים לעולם, לקבל מבחינת אורות השמאל. וע"כ אין שום 
דין שבעולם יכול לשלוט בהם. ומשום זה יכולים לסיים שירתם ואינם 
נשרפים.
%letter 47
.47 ועל אלו המלאכים כתוב, עושה מלאכיו רוחות. ואלו עושים 
שליחותם בעולם, בלי שייראו לבני אדם. ונראים רק בחיזיון, או באופן 
אחר בהתבוננות מרובה.
%break
כי המלאכים, שהם מחזה ולמטה, בעת שעושים שליחותם בעולם, 
מתלבשים בלבושי העוה"ז, ונראים לבני אדם. המלאכים שליחי 
הקב"ה, כשיורדים לעוה"ז, עטופים ומתעטפים ומתלבשים בגוף, 
בדומה לעוה"ז. ויש להם קירבה עם בני אדם.
%break
אבל המלאכים שבמדור הרביעי, ת"ת, שמחזה ולמעלה, אינם 
מתלבשים בלבוש של העוה"ז, להיותם רוחות שמחזה ולמעלה, 
והעוה"ז הוא מחזה ולמטה. וע"כ אינם נראים לבני אדם,
%break
כי אין להם קירבה עימהם. אלא שמשיגים אותם בדרך חיזיון או בדרך 
אחרת, ע"י התבוננות יתרה.
%break
וכן מבחין ביניהם הזוהר, כמ"ש, ועוף יעופף על הארץ. ועוף יעופף, 
הם שְׁלוּחים עליונים, מלאכים, הנראים לבני אדם כמראה בן אדם. וזה 
נשמע ממה שכתוב, יעופף על הארץ.
%break
שמורה, שהם כדמות בני הארץ, משום שיש מלאכים אחרים, שאינם 
נראים אלא ברוח ממש, לפי מושגי השכל של בני אדם.
%break
ומלאך אחד ממונה עליהם, ושמו פדאל, אותיות פדה אל. כי הזוכים 
להעלות מ"ן במעשיהם הטובים למדור הזה, הם מקבלים אורות 
החסדים ע"י המלאך הזה.
%page 268
ואפילו אם התחייבו מיתה, הם נפדים ואינם מתים. וע"כ מכונה 
המלאך פדה אל. כמ"ש, ויפדו העם את יונתן ולא מת.
%break
ובהיכל הזה פתוחים מפתחות הרחמים, לאותם החוזרים בתשובה אל 
ריבונם. ופותחים בהם השערים, להעביר דרכם את תפילותיהם 
ובקשותיהם. כי אין שערי תפילה נפתחים,
%break
אלא ע"י המשכת ג"ר לשכינה. ואלו בעלי התשובה, שע"י תשובתם 
המשיכו ג"ר לשכינה, לכן משיגים מפתחות הרחמים, לפתוח שערי 
התפילה, ונענים על כל מה שביקשו והתפללו מה'.
%break
%H שבעה מדורים של ארץ עליונה
%break
%H מדור חמישי, גבורה
%break
%letter 48
.48 המדור החמישי, אורו מאיר יותר מכל המדורים הקודמים לו. ויש 
בו מלאכים. מֵהם מלאכי אש, דין, ומהם מלאכי מים, רחמים. ולפעמים 
נמצאים ברחמים, שהשליטה היא למלאכי מים.
%break
ולפעמים נמצאים בדין, שהשליטה למלאכי אש. אלו הם בצד ימין, 
ואלו הם בצד שמאל. מלאכי אש הם בשמאל, ומלאכי מים בימין.
%break
לפעמים מאירים אלו והאחרים חשוכים. אלו ואלו, הן מלאכי רחמים 
והן מלאכי דין, ממונים לזַמֵר לריבונם, הללו בחצות לילה והללו בעלות 
אור הבוקר. כי המלאכים שבמדור הזה הם בשלמות הראויה להם,
%break
הן מלאכי הרחמים והן מלאכי הדין. ולפיכך שניהם אומרים שירה, 
מלאכי הדין בחצות לילה ומלאכי רחמים בעלות הבוקר.
%break
וממונה אחד עליהם, ושמו קדשיאל, אותיות קדשי אל, מטעם 
שתפקידו להמשיך הקדושה מכאן לתחתונים.
%letter 49
.49 כשנחלק הלילה בחצות הלילה, ורוח צפון התעורר, והקב"ה בא 
להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, אז רוח צפון דופק ומגיע לאותם 
הממונים על הזמרה בחצות לילה. וכולם מזמרים ופותחים את השירה 
לתחתונים, שיוכלו גם הם לומר שירה.
%break
ביאור הדברים. כי לילה היא המלכות, נוקבא דז"א. ויש בה מיתוק 
מבינה, כי אין בניין למלכות מטרם שהתמתקה בבינה. לפיכך נבחנות 
במלכות ב' בחינות:
%break
א. בחינתה עצמה, שהיא דין, מידת חצי הלילה הראשון.
ב. התכללותה בבינה, מדה"ר, חצי הלילה השני.
%break
ולפיכך בחצות לילה מתעורר רוח צפון, רוח מבינה, המכונה צפון. כי 
דרום צפון הם חו"ב, אשר הרוח הזה ממתיק את המלכות. והנה 
תחילה מקבלת המלכות הקטנות של הבינה. ורוח צפון, בינה, נושב 
ודופק במלכות, לילה.
%page 269
כי הארת הקטנות מכונה בשם דופק. ואח"כ מגיע לאותם הממונים על 
הזמרה בחצות לילה, בהגעת הגדלות מבינה למלכות, ולמלאכים 
הנמשכים ממנה.
%break
כי ע"י המוחין שמגיעים להם, הם אומרים שירה. וכעלות הבוקר, 
בסמוך לאור הבוקר, בחשכה הכפולה שנעשית בסוף הלילה בסמוך 
לעלות הבוקר, היא מזדווגת באור הבוקר. אז כל המלאכים האחרים, 
מלאכי המים בצד הימין, אומרים שירה.
%break
וכל שאר המלאכים, כל מלאכי האש שמצד שמאל, מסייעים להם. כי 
שירה היא בחינת שמאל.
%break
וע"כ צריכים מלאכי הימין סיוע ממלאכי השמאל, שיוכלו לומר שירה. 
כמ"ש, ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. שזה מורה על כל 
המלאכים כולם, הן מלאכי מים והן מלאכי אש. כי כולם אומרים שירה 
יחד, עד שישראל למטה פותחים שירות ותשבחות אחריהם.
%break
כי מלאכים אלו חשובים מישראל, להיותם מחזה ולמעלה של 
המדורים. ולפיכך ישראל מקבלים כוח מהם לומר שירה. אבל 
המלאכים מחזה ולמטה של המדורים, להיפך, אינם יכולים להמשיך 
שירתם, עד שישראל למטה, בעוה"ז, מתחילים לומר שירה.
%break
כי אלו המלאכים, להיותם מחזה ולמטה, כמו ישראל, נמצאים פחותים 
במעלה מישראל, וצריכים לקבל כוח מישראל, להמשיך שירתם.
%break
%H שבעה מדורים של ארץ עליונה
%break
%H מדור שישי, חסד
%break
%letter 50
.50 המדור השישי קרוב למלכות שמיים, למלכות הפנימית, הנקראת 
מלכות שמיים. ובו יש אוניות ונהרות ונחלים, שמתחלקים ויוצאים 
מהמים. המלכות מכונה ים, אוניות מוחין דג"ר, נהרות חג"ת, נחלים 
נה"י. ג' הארות מושפעות מהמלכות, ים,
%break
למדור השישי, הקרוב אליה, שהם חב"ד חג"ת נה"י. ואע"פ שכל 
המדורים הם רק ו"ק, מ"מ נחלקים לג' בחינות, כי גם בו"ק יש ג"ר 
המיוחס להם.
%break
וכמה דגים, מלאכים, הנמשכים מג' בחינות, מרַחשים בנהרות 
ובנחלים, לד' רוחות העולם. ועליהם יש שרים ממונים. וממונה אחד 
אוריאל, ממונה על כל המלאכים התחתונים שבמדור הזה.
%break
כי הוא ממונה על אותם המלאכים, שהם מצד מערב, האחרון דד' 
רוחות. כי ד' רוחות חו"ג תו"מ, ורוח מערב מלכות. וע"כ המלאכים 
שברוח הזה הם התחתונים במעלה, מהמלאכים שבשאר הרוחות: 
דרום צפון מזרח, שהם חו"ג ות"ת.
%letter 51
.51 ובאותם השעות והרגעים שהאוניות נוסעות, נוסעים המלאכים 
כולם, לצד זה ולצד זה. כלומר, לאותו הצד שהאוניות הולכות.
%break
כשהאוניות נוסעות לצד דרום, הממונה העומד עליהם לצד ההוא, הוא 
מיכאל, הנמשך מימין, חסד.
%break
וכשהאוניות נוסעות לצד צפון, הממונה העומד עליהם לצד ההוא, הוא 
גבריאל, הנמשך מצד שמאל, גבורה. כי ד' רוחות, דרום צפון מזרח 
מערב, הם חו"ב תו"מ. ובו"ק הם חו"ג תו"מ. וע"כ מיכאל בדרום, 
גבריאל בצפון.
%page 270
וכשהאוניות נוסעות לצד מזרח, הממונה העומד עליהם שם, הוא 
רפאל, והוא לימין, שנוטה לחסדים.
%break
וכשהאוניות נוסעות לצד מערב, הממונה העומד עליהם לצד ההוא, 
אוריאל, הוא לאחרונה, כמ"ש, לאחרונה ייסעו, היות שמערב הוא 
האחרון לד' רוחות.
%break
%H שבעה מדורים של ארץ עליונה
%break
%H מדור שביעי, בינה
%break
%letter 52
.52 המדור השביעי הוא מדור העליון על כולם, שם נמצאות רק 
נשמות הצדיקים. שם מתעדנות הנשמות בזוהר העליון, ומתענגות 
שם במעדנים ובתענוגים עליונים. זוהר העליון, פירושו ג"ר. מעדנים 
ותענוגים, פירושם אורות חסדים.
%break
ולא נמצאים שם אלא רק אלו הצדיקים בלבד. לא נמצאים שם 
מלאכים, אלא רק נשמות הצדיקים. ושם אוצרות השלום והברכה 
והנדבה, הכול שם כבחינה העליונה, בינה. כי המדור השביעי הוא 
בינה, ע"כ מקבל מהבחינה שכנגדו, בינה שלמעלה.
%letter 53
.53 כך בשבעה מדורים של הארץ למטה. והם כולם כעין שבעה 
מדורים של מעלה. ששבעת המדורים שבארץ התחתונה, בעשיה, 
שווים בכל הבחינות שלהם לשבעה מדורים שבארץ העליונה, שהיא 
חיצוניות המלכות דאצילות.
%break
ובכל שבעת המדורים של הארץ התחתונה יש מיני מלאכים כמראה 
בני אדם, שיכולים להתלבש בלבוש העוה"ז כמו בני אדם. ובזה יש 
הפרש משבעה מדורים של הארץ התחתונה, אל שבעה מדורים בארץ 
עליונה.
%break
כי בארץ עליונה, רק במדור השני, שמחזה ולמטה של המדורים, 
נמצאים המלאכים שיש להם קירבה עם בני אדם. ומהמדור הרביעי 
ולמעלה, כבר אין להם קירבה לבני אדם, אלא בחיזיון בהתבוננות 
מרובה.
%break
משא"כ בשבעה מדורים בארץ התחתונה, יש מלאכים כמראה בני 
אדם בכולם. ואפילו במדורים שמחזה ולמעלה. כי הארץ התחתונה 
כולה מחזה ולמטה של העליונה. ואפילו ד' מדורים עליונים נחשבים 
ג"כ למחזה ולמטה.
%break
וכולם מודים ומשבחים להקב"ה. אבל בכל המדורים אין מי שישיג 
כבודו, כמו אלו שהם במדור העליון, ואלו רואים כבודו כראוי, לעבוד 
ולשבח אותו ולהכיר כבודו.
%letter 54
.54 והעולם העליון הזה, שנקרא תבל, אינו מתקיים על עומדו אלא 
רק בשביל הצדיקים, שהם גופים קדושים, המצויים בעוה"ז, 
שבשבילם העולם נברא, ובשבילם הוא מתקיים. כמו שלמעלה, 
במדורים של הארץ העליונה,
%page 271
אינו עומד המדור השביעי, אלא רק בשביל נשמות הצדיקים, כך 
במדורים של הארץ התחתונה, אינו עומד המדור השביעי, תבל, אלא 
רק בשביל הגופים של הצדיקים.
%break
כלומר שבשבילם מתקיים העוה"ז, ובשבילם נברא, להיותם שווים 
כאחד, זה כעין זה. כלומר, ששבעה מדורים של הארץ התחתונה 
נמשכים ויוצאים משבעה מדורים של הארץ העליונה, כל בחינה 
מהבחינה שכנגדה בעליונה.
%break
וע"כ יחס כל מדור של הארץ התחתונה צריך להיות שווה לאותו 
המדור של הארץ העליונה. וכיוון שבמדור השביעי של ארץ עליונה, 
אין שם אלא נשמות בני אדם בלבד, כן המדור השביעי של הארץ 
התחתונה, אינו אלא רק בשביל גופים של בני האדם הצדיקים בלבד.
%break
ואע"פ שיש כאן שאר מיני בעלי חיים, וכן גופים של רשעים, אמנם לא 
בשבילם נברא העולם, והם עומדים רק לשמש את הגופים של 
הצדיקים, כמו שלומדים,
%break
והם לא נבראו אלא לשַׁמְשני ואני לשַׁמש את קוני. ולפי שאין לכל שאר 
הבריות שום ערך לפי עצמן, הן נחשבות כמו שאינן כאן.
%break
%H שבעה היכלות של ארץ עליונה
%break
%letter 55/1
.55/1 שבעה מדורים, המדורים של הארץ העליונה, יש בתוכם שבעה 
היכלות מסודות האמונה, כלומר, של המלכות דאצילות, הנקראת 
אמונה, שהם כנגד שבעה רקיעים עליונים.
%break
רקיע הוא ז"א, ויש לו שבעה רקיעים, בינה וחג"ת נה"י שלו, והיכל 
הוא מלכות. ושבעה היכלות, שהם בינה וחג"ת נה"י שלה, כנגד 
שבעה רקיעים שבז"א, שכל היכל מקבל כל מה שיש בו, מהבחינה 
שכנגדו ברקיעים דז"א.
%break
מדורים ו"ק והיכלות ג"ר. ושבעה היכלות מתלבשים בתוך שבעה 
מדורים, כי כל העליון מֵחברו נבחן ג"כ לפנימי ממנו. ולפיכך כל עליון 
מתלבש בתוך התחתון.
%break
וכמו שפרצוף חב"ד מתלבש בפרצוף ו"ק, כך ההיכלות חב"ד 
מתלבשים בתוך המדורים, שהם ו"ק. כל היכל בתוך מדור המיוחס 
לבחינתו. ובכל היכל משבעת ההיכלות, יש רוחות עליונים, שהם 
המלאכים, הממונים על אותם ההיכלות.
%break
%H שבעה היכלות של ארץ עליונה
%break
%H היכל ראשון, יסוד
%break
%letter 55/2
.55/2 ההיכל הראשון מלמטה למעלה, היכל היסוד. כאן יש רוח, 
שהתמנה על נשמותיהם של הגֵרים שהתגיירו, ושמו רחמיאל, אותיות 
רחמי אל, להיותו ממשיך רחמים על נשמות הגרים. והמלאך הזה 
לוקח אותן נשמות הגרים, ונהנות על ידו מזיו הכבוד של מעלה.
%page 272
%H שבעה היכלות של ארץ עליונה
%break
%H היכל שני, הוד
%break
%letter 56
.56 ההיכל השני, הוד. יש בו רוח אחד אהינאל, והוא עומד על כל אלו 
הנשמות של תינוקות, שלא זכו בחייהם בעוה"ז ללמוד תורה. והוא 
עומד עליהם ומלמד אותם תורה.
%break
כי אין האדם נשלם מטרם שישיג ה' בחינות נשמה נרנח"י. אמנם לא 
כל אדם זוכה בהם בגלגול אחד. והדבר קשה ביותר, בעת שהאדם 
עובר מו"ק לג"ר, ואינו יכול להזדכך כל צורכו, כראוי למדרגת ג"ר, 
לנשמה חיה יחידה.
%break
ואז הוא צריך למות ולהתגלגל פעם שנייה בעוה"ז. ואלו שמתים אחר 
השגת ו"ק, נקראים נשמות תינוקות, שלא זכו בעוה"ז ללמוד תורה. כי 
ו"ק מכונה תינוקות. ולא זכו בעוה"ז ללמוד תורה ולהשלים לג"ר.
%break
ומצד בחינתם היו ראויים לבוא בהיכל השלישי, נצח, כיוון שכבר זכו 
לנ"ר, ו"ק. אמנם מתוך שהיכל הנצח אינו מאיר מלמעלה למטה, אינם 
יכולים לקבל שם תועלת, וע"כ באים להיכל הוד.
%break
ואע"פ שהוא ירידה בערכם, מ"מ הוא לתועלתם, שיוכלו לקבל אור 
שלם מלמעלה למטה. ולפיכך מכונה המלאך, הממונה ללמוד עימהם, 
אהינאל, אהני אל, מלשון מועיל ותועלת. כי אלו הנשמות משיגות על 
ידו רווח ותועלת גדולים.
%break
%H שבעה היכלות של ארץ עליונה
%break
%H היכל שלישי, נצח
%break
%letter 57
.57 ההיכל השלישי, היכל הנצח. יש בו רוח אחד, אדרהינאל. והוא 
עומד על נשמותיהם של אלו שחזרו בתשובה ולא חזרו, כלומר, 
שחשבו לעשות תשובה, ומטרם שחזרו בפועל, מתו.
%break
ולפיכך מכונה המלאך הממונה עליהם בשם אדרהינאל, אותיות 
הֵדרינא אל, שפירושו חרטה ותשובה, להיותו ממונה על נשמות של 
בעלי תשובה אלו. ואת אלו,
%page 273
מענישים אותם בגיהינום, ואח"כ מכניסים אותם לרוח הזה, והוא 
מקבל אותם. וחושקים ליהנות מזיו כבוד ריבונם, ואינם יכולים ליהנות.
%break
כי התבאר בהיכל השני, בנשמות של תינוקות, שלאחר שלא זכו לג"ר, 
עולים לקבל תיקון בהיכל השני. אמנם אלו מתו ולא טעמו טעם חטא. 
אבל יש שמאריכים ימיהם,
%break
שהתחילו לזכות בג"ר ולא מתו בקטנותם, אלא שחטאו, ואע"פ 
שחשבו תכף לעשות תשובה, אמנם לא הספיקו לגמור תשובתם 
ומתו.
%break
ונשמות אלו בתחילה נענשות בגיהינום, ואח"כ עולות להיכל נצח, 
ומשיגות שם חמדה גדולה ליהנות מזיו כבודו של הקב"ה. אבל אינן 
יכולות ליהנות שם, אלא רק בשבת ובר"ח.
%break
ואלו הנשמות מכונות, בני בשר. ועליהן כתוב, והיה מדי חודש 
בחודשו, יבוא כל בשר להשתחוות לפניי. ונקראות בני בשר, כי לע"ס 
יש הרבה שמות. שחג"ת מכונות מוחא עצמות גידים.
%break
ונו"ה מכונות בשר ועור. ולפי שהנשמות הן בני היכל הנצח, ע"כ 
נקראות בני בשר, כי בשר הוא נצח.
%break
%H שבעה היכלות של ארץ עליונה
%break
%H היכל רביעי, ת"ת
%break
%letter 58
.58 ההיכל הרביעי, הוא ת"ת. כאן עומד רוח אחד גדריהאל. מלאך זה 
עומד על כל אלו הנשמות של הרוגים על ידי אוה"ע, כדי להכניס אותם 
להתרשם בלבושו של המלך. ונרשמים בלבוש, עד היום שהקב"ה 
ינקום בהם, כמ"ש, יָדין בגויים מלא גְוויות, מחץ ראש על ארץ רבה.
%break
ולפיכך נקרא הממונה בשם גדריהאל, אותיות גדריה אל, מלשון מקום 
הניחו לו אבותיו להתגדר בו. כי הקב"ה מתגדר עם נשמות ההרוגים 
ההם.
%break
%H שבעה היכלות של ארץ עליונה
%break
%H היכל חמישי, גבורה
%break
%letter 59/1
.59/1 היכל חמישי הוא היכל הגבורה. כאן עומד רוח אחד אדיריאל. 
והוא עומד על כל אלו הנשמות, שהושלמו בצד השמאל. אדיריאל, 
אותיות אדירי אל. ואדיר, כלומר גיבור, משום שממונה על היכל 
הגבורה.
%page 274
%H שבעה היכלות של ארץ עליונה
%break
%H היכל שישי, חסד
%break
%letter 59/2
.59/2 אלו הנשמות הן למעלה מכל הנשמות, הנמצאות במדור הזה 
העליון על כולם. והממונה מיכאל, העליון על כל המלאכים, עומד 
ושולט בהיכל החסד הזה.
%break
וכמה אלפים ורבבות מלאכים נמצאים תחת ממשלתו בצד החסד. 
ושם מתענגות הנשמות של החסידים באור העליון, הנמשך שם 
מעוה"ב, מבינה.
%break
ההיכל השביעי חסר כאן, משום שהזוהר בא להשמיענו את שמות 
הממונים שעל כל היכל, ובהיכל השביעי אין שם מלאכים ממונים.
%break
%H פתיחה לשבעה היכלות
%break
%letter 1
.1 ויש להבין עניין היכלות, מה הם ולמה עומדים. ההיכלות הללו 
עומדים, לסדר בהם את סדר שבחו של הקב"ה, בכל אלו הסדרים 
שבהיכלות. והם כלל אחד, כדי להכליל התחתונים בעליונים.
%break
כל הסידורים שבהיכלות הם סדר התכללות התחתונים בעליונים, 
שמטרת ההתכללות היא, כדי להשרות השכינה בעולם. ונשאר לנו 
להבין התכללות מהי.
%letter 2
.2 המקור של התכללות ועליית התחתונים לעליונים, הוא שיתוף של 
מדה"ר בדין, עליית המלכות והתכללותה בתוך הבינה, שנעשו בצ"ב. 
שמתוך עלייה זו,
%break
קנו המלכות וכל התחתונים הנמשכים ממנה, חקיקה ובית קיבול, 
לקבל המוחין הגדולים של הבינה, שזו השראת השכינה בעולם.
%letter 3
.3 מבחינת העלייה הכוללת הזאת, נקראת המלכות היכל המלך, שזה 
מורה, שהתחתונים, המשיגים את המלכות הממותקת, משיגים על 
ידה מוחין דג"ר, אור עיניים וראייה. כי אין המלך נמצא אלא בהיכלו, 
ורואֵי פני המלך שם הם.
%break
וההיכל הראשון, מקום שנתקן למטה, במלכות, להיות כעין של מעלה, 
בינה. ולאו דווקא ההיכל הראשון, אלא כל ההיכלות הם כך. הרי 
שהזוהר מבאר בחינת ההיכל, שהיא המלכות, שהתכללה והייתה כמו 
הבינה. והם שבעה היכלות, לפי שבע ספירות שבמלכות.
%letter 4
.4 אמנם בניין המדרגות, הנמצאות בשבעה ההיכלות, הן נמשכות 
מבינה. כי אחר שנמתקה המלכות בבינה, היא מקבלת המוחין 
והמדרגות ממנה, שהם כל המציאות אשר יש בהיכלות הללו.
%break
ובדרך כלל נחלקים המוחין למוחין דפנים ולמוחין דאחוריים. וכן 
הכלים, המקבלים לתוכם המוחין, נחלקים לכלים דפנים ולכלים 
דאחוריים.
%page 275
ומקור ההתחלקות הזו הוא משום שבינה עצמה, שממנה באים כל 
המוחין והכלים, התחלקה לשתי הבחינות הללו, פנים ואחוריים.
%letter 5
.5 ועניין התחלקותה של הבינה לשתיים, נעשה תכף בבינה 
המקורית, בינה דא"א. כי אחר שעלתה המלכות למקום בינה דראש 
א"א, והבינה יצאה משום זה מחוץ לראש א"א,
%break
והתמעטה לו"ק בלי ראש, לא נגע המיעוט הזה בבינה עצמה, בכח"ב 
שלה, אלא רק במה שהיא נכללת מז"א, בז"ת שלה. כי עצמוּת הבינה 
אור חסדים בלי חכמה. והמשכת הארת חכמה לחסדים, כבר נבחנה 
לעצמות הז"א.
%break
ולפיכך יציאת הבינה מראש א"א למקום הגוף, החסר מהשפעת 
חכמה, אינה ממעטת את הבינה כלום, שהרי גם בעת היותה בראש 
א"א, אינה מקבלת שם חכמה. ולפיכך נחשבת, כמו שעודנה בראש 
א"א, ומלבישה את חו"ס שלו.
%break
אלא רק ז"א, הנכלל בבינה הזו, צריך להארת חכמה. ועתה, כשהוא 
במקום הגוף דא"א, הוא חסר משפע החכמה, הוא התמעט בהרבה, 
ונבחן כמו חסר ראש, ו"ק בלי ג"ר. ונבחן לז"ת דבינה.
%break
הרי שמכוח עליית המלכות לראש א"א, נחלקה הבינה לשתיים:
%break
א. בחינת עצמותה, כח"ב שלה. שאע"פ שהיא חסדים בלי חכמה, 
מ"מ ג"ר גמורים נחשבים, מטעם שנבחנים כמו שעוד הינם בראש 
א"א גם עתה. ובחינה זאת נתקנה בפרצוף או"א עילאין, שתמיד פב"פ 
בזיווג שלא נפסק לעולמים.
%break
ב. בחינת ז"א הנכלל בה, שכולל חג"ת נהי"מ, להיותו צריך להארת 
חכמה ואין לו. ונחשב לו"ק בלי ראש. ובחינה זאת נתקנה בפרצוף 
ישסו"ת, המלביש מחזה ולמטה בא"א, ונבחן לאחוריים של הבינה.
%letter 6
.6 אמנם גם לעת גדלות, אשר הבינה חוזרת לראש א"א ומקבלת 
חכמה, אין החכמה מקובלת לאו"א עילאין, שהם הפנים דבינה, אלא 
רק לישסו"ת, שהם אחוריים דבינה.
%break
והמוחין דאו"א נקראים אוירא דכיא, מוחין דחסדים, להיותם תמיד 
באור החסדים, והי' אינה יוצאת מאויר שלהם לעולם.
%break
ולפיכך נבחן שיש לז"א לקבל ב' מיני מוחין: מוחין דפנים מאו"א, 
ומוחין דאחוריים מישסו"ת. כי בעת שישסו"ת מחוץ לראש א"א, אין 
לזו"ן ולכל התחתונים אלא רק ו"ק בלי ראש, כמו הישסו"ת.
%break
ולפיכך תחילת התיקון הוא להעלות מ"ן ולהחזיר הישסו"ת לראש 
דא"א. שאז מקבל הז"א ממנו הארת החכמה ונשלם בראש.
%break
אמנם עדיין אינו בשלמות, להיותו רק מוחין דז"ת דבינה, מוחין 
דאחוריים. וע"כ צריכים שוב להעלות מ"ן, ולהעלות ישסו"ת לאו"א 
עילאין. ואז מקבל ז"א ממנו מוחין דפנים מאו"א עילאין.
%break
והמוחין דאחוריים מתלבשים בז"א בכלים דאחוריים שלו, בנה"י 
שמחזה שלו ולמטה.
%break
והמוחין דפנים מתלבשים בכלים שלו דפנים, בחג"ת, שמחזה 
ולמעלה. ומוחין הללו, הם אור חסדים בלי חכמה, מ"מ הם נחשבים, 
כמו שלא יצאו מראש דא"א מעולם,
%break
ונבחנים תמיד כמו שמלבישים למו"ס שבראש א"א. והארת מו"ס זאת 
באו"א עילאין, נקראת בשם יין המשומר. והארת המוחין דעצמוּת או"א 
מכונה בשם אכילה.
%letter 7
.7 כתוב, אכלו רֵעים, שְׁתו ושׁכְרו דודים. בעליונים, באו"א, כתוב 
אכילה בלי שתייה, אכלו רעים. כי מי שיש לו נאדות יין, רק לאכול הוא 
צריך. ומשום שיין המשומר שורה באו"א, כתוב בהן רק אכילה. 
ובתחתונים, הצריכים לשתות, זו"ן, כתוב שתייה, שתו ושכרו דודים.
%page 276
כל הנטיעות, הזו"ן והתחתונים, צריכים להשקייה מהנחל העמוק, 
ישסו"ת. וע"כ באו"א כתוב אכילה, ובזו"ן כתוב שתייה. רעים הם או"א, 
דודים הם זו"ן.
%letter 8
.8 אכילה, פירושה מוחין דחסדים, אוירא דכיא, מוחין דאו"א. שתייה, 
היא מוחין דהארת חכמה, יין המשמח אלקים ואנשים. לכן, אכלו 
רֵעים, או"א, שיש להם חביות יין, חכמה, מטעם היותם כמו שעומדים 
תמיד בראש א"א. ומו"ס דא"א,
%break
הנקרא יין המשומר, שורה תמיד באו"א. וע"כ צריכים רק אור 
החסדים, הנקרא אכילה, ואינם מקבלים יותר שום הארת החכמה.
%break
שְׁתו ושׁכרו דודים, הכוונה על זו"ן. שכל עוד אינם מקבלים הארת 
החכמה מישסו"ת, שחזר לראש א"א, נחשבים לו"ק בחוסר ראש. 
ולפיכך הם מחויבים תחילה לשתות יין המשמח אלקים ואנשים, 
ממוחין דישסו"ת.
%break
ומתוך שישסו"ת הם ו"ק ואחוריים דאו"א עילאין, נבחנים המוחין 
שלהם למוחין דו"ק ולמוחין דאחוריים.
%break
ואח"ז עולים ישסו"ת ונכללים באו"א. ומשיגים זו"ן מהם את המוחין 
דפנים, הנקרא אכילה. ועלייה זו דישסו"ת לאו"א נבחנת להתכללות 
תחתון בעליון, שאין המוחין נשלמים זולתה.
%letter 9
.9 ומכאן יש להבין את ב' מיני המוחין, שאנו ממשיכים לז"א, שהם 
נרנח"י דאחוריים ונרנח"י דפנים, הנקראים עיבור יניקה מוחין 
דאחוריים, ועיבור יניקה מוחין דפנים.
%break
כי מצד הקביעוּת הוא בעיבור יניקה דאחוריים בלבד, שפירושו, נ"ר 
בחוסר נשמה חיה יחידה, כלומר ו"ק בלי ראש. והשאר צריכים 
להמשיך בהעלאת מ"ן ע"י מע"ט ותפילה.
%break
ותחילה ממשיכים את המוחין דאחוריים, ג"ר דהארת חכמה 
מישסו"ת, המכונים יין המשמח. אמנם אין להשהות את הז"א במוחין 
הללו דאחוריים, להיותם בעיקר מבחינת שמאל, ויש בהם אחיזה 
לחיצוניים, כמ"ש בנוח, וַיֵישְׁת מן היין וַישְׁכָּר וַיתְגַל בתוך אוהלו.
%break
אלא שצריכים תכף להכליל התחתון בעליון, להעלות את ישסו"ת אל 
בחינת הפנים שלהם, שהם או"א עילאין, העליון של ישסו"ת. ואז 
משיגים ישסו"ת המוחין דפנים מאו"א, ומשפיעים לז"א עיבור יניקה 
מוחין דפנים.
%letter 10
.10 ועכ"ז אסור לו לאדם להיכנס בהיכלות אלו, מחשש שלא יימשך 
אחריהם, כמו שעשה נוח, כמ"ש, ויֵישְׁת מן היין וַישְׁכָּר ויתְגַל. ויש 
להבין, מה יש שם באלו היכלות, שיש פחד, שלא יימשך אחריהם, 
ושהיא השׁכרות, שהשתכר נוח?
%break
זאת הארת מוחין דאחוריים, המאירים בהיכלות אלו, הנמשכים 
מישסו"ת. אשר צריכים להיזהר, שלא להשהות הז"א במוחין הללו, 
אלא להכליל תכף התחתון בעליון, ולהמשיך המוחין דפנים.
%break
כי המשהה את הז"א במוחין דאחוריים, שמרבה להמשיך את המוחין 
הללו, יין המשמח, דומה כמרבה לשתות יין, ונעשה שיכור, שמאבד 
את דעתו, ונעשה מופקר לכל החיצוניים והקליפות.
%break
וזה היה חטאו של נוח, שכתוב עליו, ויישת מן היין וישכר. שזהו עניין 
היכלות הטומאה לעומת היכלות דקדושה, שכן דרך הטומאה להגביר 
את שליטת השמאל על הימין, ומכשילים את האדם,
%page 277
שלא להכליל התחתון בעליון, אלא להמשיך מוחין דאחוריים מישסו"ת, 
בהיותו למטה. ובזה כל כוחם לטמא את האנשים, הנמשכים אחריהם.
%break
אבל ההיכלות דקדושה מסודרים בתיקונים של התכללות תחתון 
בעליון. והצדיקים, הנזהרים בהם, זוכים לקבל מהַסדרים שבהיכלות 
דקדושה, וזוכים להמשיך מוחין השלמים מאו"א, עיבור יניקה מוחין 
דפנים, וזוכים להשרות את השכינה בעולם.
%break
ומשמיענו הזוהר, איך להקפיד בהעלאת מ"ן ע"י תפילה ומע"ט, 
להמשיך המוחין ע"פ סדרי הקדושה, ולהעלות תחתון בעליון.
%letter 11
.11 בדרך כלל מתחלקים שבעת ההיכלות לפנים ולאחוריים, מחזה 
ולמעלה ד' היכלות בינה וחג"ת, הנחשבים לבחינת ג"ר ופנים של 
ההיכלות, ומחזה שלהם ולמטה ג' היכלות נה"י,
%break
הנחשבים לבחינת ו"ק ואחוריים של ההיכלות. וע"כ צריכים להעלות 
את ג' היכלות נה"י ולהכליל אותם בבינה ובחג"ת דהיכלות.
%break
ובדרך פרט יש להבחין זה בכל היכל, כי כל היכל נכלל מכולם. וע"כ 
נבחן בכל אחד מהם, שיש בו בחינת ג"ר ופנים, ובחינת ו"ק ואחוריים. 
אשר צריכים להעלות בחינת ו"ק ואחוריים שבכל היכל אל בחינת 
הג"ר והפנים שלו. וכך בכל בחינה שבפרטות ההיכל.
%break
ואע"פ שההיכלות כלולים זה מזה, וכל מה שיש בכולם יש בכל אחד 
מהם, מ"מ יש הפרש גדול בין היכל להיכל. כי בכל היכל יש להבחין 
בין מה שיש בו מבחינתו עצמו, ומה שיש בו מההתכללות באחרים. כי 
השליטה היא רק לבחינתו עצמו,
%break
אלא בסיוע ובהשלמה משאר הבחינות, שקיבל מהתכללות באחרים. 
ולפיכך צריכים לדעת עיקר הבחינה של כל היכל.
%letter 12
.12 תיקון א' שנעשה בבי"ע, הוא המשכת אור החסדים, שזולתו אין 
שום תיקון אפשרי. ותיקון זה הוא עיקר בחינתו של היכל היסוד. אמנם 
מכיוון שבי"ע הם ז"ת, שצריכים להארת חכמה,
%break
וזולתה נחשב בהם אור החסדים לו"ק בלי ראש, ע"כ צריכים בהכרח 
להמשיך בחינת ראש, ג"ר מהארת החכמה.
%break
ותיקון זה של המשכת הג"ר נתקן בב' היכלות נו"ה. כי גם הג"ר 
נחלקים לפי עצמם לג"ר ולו"ק. והו"ק שלהם נתקנו בהיכל ההוד, 
והג"ר שבהם נתקנו בהיכל הנצח.
%break
באופן, שבהיכל היסוד נתקנו הו"ק בלי ראש, שמכונים עיבור יניקה, 
כלומר נ"ר. כי עיבור הוא אור הנפש, ויניקה אור הרוח. ועדיין חסר 
ג"ר, שהן ג' האורות נשמה חיה יחידה,
%break
הנקראים ביחד מוחין. ואלו המוחין נחלקים ג"כ לג"ר ולו"ק, שהו"ק 
שלהם נתקנו בהיכל ההוד, והג"ר בהיכל הנצח.
%break
ונשלמים ע"י ג' ההיכלות הללו ג' הבחינות עיבור יניקה מוחין, שהם ה' 
אורות נרנח"י. אבל הם רק אורות דאחור, משום שנמשכים מג' 
היכלות נה"י, שהם מחזה ולמטה של היכלות, הנבחנים תמיד לאורות 
אחוריים. ונמצא, שלא נשלמו אלא רק עיבור יניקה מוחין דאחור.
%letter 13
.13 ועל דרך שהתבארו עיבור יניקה מוחין דאחוריים, בג' ההיכלות 
הראשונים שמחזה ולמטה, כן מתבארים עיבור יניקה מוחין דפנים, 
בג' היכלות שמחזה ולמעלה.
%break
שההיכל הרביעי, ו"ק, עיבור יניקה דפנים, אור החסדים, כמו ההיכל 
הראשון. והיכל חמישי, ו"ק דמוחין דפנים, כמו ההיכל השני באחוריים. 
והיכל שישי, ג"ר דמוחין דפנים, מקום יציאת המוחין, כמו ההיכל 
השלישי באחוריים. וההיכל השביעי הוא יחידה.
%page 278
הרי כל היכל מיוחד בבחינתו עצמו בשונה מחברו. אמנם, כל ההיכלות 
כלולים יחד זה בזה, ומה שיש בכולם יחד, יש בכל אחד מהם. אבל 
עכ"ז בחינת עצמו המיוחדת שולטת בכל היכל.
%letter 14
.14 יש בעיקר ג' מיני התכללות:
א. ההתכללות הכוללת, שהיא התכללות המלכות בבינה.
%break
ב. התכללות עיבור יניקה מוחין דאחוריים בעיבור יניקה מוחין דפנים.
ג. התכללות התחתון בעליון, שכּל תחתון נשלם מהעליון ומשלים את 
העליון.
%break
באופן שכל שבעת ההיכלות צריכים זה לזה, כי נשלמים זה מזה. 
ומתוך שכל שבעת ההיכלות כלולים יחד, וכל שיש בכולם יש בכל 
אחד, לפיכך יש להבחין כל ג' מיני ההתכללות גם בכל היכל.
%letter 15
.15 ונבאר את ההתכללות מהמין השלישי. התבאר, שהחסדים בהיכל 
היסוד נבחנים לו"ק בלי ראש. וכדי להשיג בחינת ראש, מחויב היכל 
היסוד לעלות להיכל השני, היכל הוד.
%break
וכן מתבאר, שאע"פ שהמוחין מקובלים רק במידת היכל הוד, שהוא 
ו"ק דג"ר, מ"מ מקום יציאת המוחין הללו אינו בהיכל הוד, כי אם 
בהיכל השלישי, נצח.
%break
ולפי זה מוכרח היכל הוד לעלות ולהיכלל בהיכל הנצח, כדי לקבל 
ממנו המוחין שלו. הרי איך היכל היסוד מוכרח לעלות להיכל הוד, 
והיכל הוד להיכל נצח?
%break
אמנם כמו שהתחתון נשלם מהעליון ע"י עלייתו אליו, כך העליון נשלם 
מהתחתון. כי ההתחלה ועיקר המוחין הם אור דחסדים, שזולתו אין 
שום תיקון אפשרי. ולפיכך צריך היכל היסוד, שבו אור החסדים, 
לעלות להיכל הוד. שאז נשלם היכל ההוד בחסדים של היכל היסוד.
%break
וכן, אע"פ שמקום יציאת המוחין הוא בהיכל הנצח, להיותו ג"ר דג"ר 
דמוחין, מ"מ לולא היכל ההוד שעלה אליו, לא היה יכול לגלות שום 
מוחין. כי בחינת היכל הנצח עצמו, המוחין דג"ר דג"ר, נעלמים תכף,
%break
ונשארים רק המוחין המקובלים בהיכל ההוד, שהוא ו"ק דג"ר. וע"כ 
צריך היכל הנצח לעליית היכל ההוד, שזולתו לא היה יכול לגלות שום 
מוחין כלל.
%break
והתבאר, איך גם העליונים צריכים להתכללות התחתונים. כי היכל 
ההוד צריך לאור החסדים שבהיכל הראשון. וההיכל השלישי צריך 
למדידת הו"ק שבהיכל השני.
%letter 16
.16 ועד"ז שהתבאר בעיבור יניקה מוחין דאחוריים, כן הוא בשלושת 
ההיכלות העליונים, שהם עיבור יניקה מוחין דפנים. כי היכל רביעי אור 
החסדים, עיבור יניקה דפנים, וצריך למוחין. ע"כ עולה להיכל חמישי, 
ששָׁם המוחין דו"ק דג"ר דפנים, המקובלים לעולמות.
%break
אמנם, מקום יציאת המוחין הוא בהיכל השישי. וע"כ צריך היכל חמישי 
לעלות להיכל שישי. וכן העליונים צריכים לתחתונים. כי ההיכל השישי 
צריך להיכל החמישי, לבחינת מדידת הו"ק,
%break
כמו בהיכל השני והשלישי. והיכל חמישי צריך להיכל רביעי, כדי לקבל 
ממנו החסדים. והעמוד נוקב כל גגות ההיכלות כולם, כדי שכל 
הרוחות יתייחדו, להיות כרוח אחד לכל.
%page 279
%H שבעה היכלות של או"א דבריאה
%break
%letter 60
.60 מי הוא שיודע לסדר התפילה לריבונו כמו משה, בשעה שהיה 
צריך לו לסדר תפילתו באריכות הסדר? ובשעה שהיה צריך לו לקצר 
בתפילתו, ידע ג"כ לקצר.
%break
כי בשעה שמשה היה צריך להאריך, כתוב, ואתנפַּל לפני ה' כראשונה 
ארבעים יום וארבעים לילה. ובשעה שהיה צריך לקצר, כתוב, אֵל נא 
רְפָא נא לה.
%break
כי ע"י התפילה ממשיכים מוחין לנוקבא, הנקראת תפילה. והמשכת 
הארת החכמה היא באריכות התפילה. כי מידת האורך רומזת תמיד 
להארת החכמה. והמשכת אור החסדים היא בקיצור התפילה, כי 
מידת הקיצור דבוקה במידת הרוחב, הרומזת על אור החסדים.
%break
אמר רבי שמעון, מצאתי בספרי הקדמונים את הסדר, איך לקשור 
המדרגות, שהן סודי סודות, בקשר אחד. כלומר, ביאורי שבעה 
היכלות. קשר, הוא ייחוד שתי מדרגות או יותר זו בזו, שיאירו יחד 
בהארה משותפת אל התחתונים.
%break
לפעמים צריכים לסַדר התפילה באופן הראוי, ולייחד ייחודים להמתיק 
ולפייס את ריבונו כראוי, לקרוע הרקיעים ולפתוח השערים והפתחים. 
ולא יהיה מי שימחה בידו, כלומר שלא יוכלו המקטרגים לקטרג עליו.
רקיעים, פירושם סיומים דצ"ב,
%break
החוצים את המדרגות ומשאירים אותן בו"ק חסר ג"ר. וג' עולמות בי"ע 
יוצאים מחוץ לאצילות, ונעשו עולמות דפרודא. וכך הוא בקביעוּת, 
מלבד בעת שהצדיקים מעלים מ"ן, ע"י עבודה ומע"ט, וממשיכים 
הארת צ"א מלמעלה מטבור דא"ק.
%break
הנה אז הארה זו מורידה הרקיע ממקום בינה בחזרה למקום מלכות, 
כמו שהיא בצ"א. וחוזרים בינה ותו"מ דכלים למדרגתם, ומשלימים 
ע"ס דכלים וג"ר דאורות. וכן ג' עולמות בי"ע חוזרים ונעשים אצילות.
%break
הרי שהצדיקים בעבודתם מבטלים הגבולים דקטנות, המכונים 
רקיעים, וממשיכים המוחין דגדלות. ועניין זה נבחן, שהם קורעים את 
הרקיעים. שהם קורעים ומבטלים את הגבולים דקטנות, המוציאים ג' 
עולמות בי"ע לפרודא מאצילות, ומחזירים אותם לאצילות.
%break
וכן נבחן לפתיחת השערים והפתחים של ההיכלות. כי מבחינת 
הקביעות, נמצאים בי"ע בפרודא, מסיבת הרקיעים, העומדים במקום 
בינה של כל מדרגה.
%break
וע"כ אין הצדיקים יכולים לקבל השפע שלהם מההיכלות, ונבחנים 
ששעריהם ופתחיהם סגורים, והממונים שומרים עליהם שלא ייפתחו.
%break
וכשהצדיקים מעלים מ"ן, וקורעים ומבטלים אותם הרקיעים, ומעלים 
בי"ע לאצילות, נבחן, שהשערים והפתחים נפתחים, והצדיקים נכנסים 
בהם, ומקבלים שם שפע א"ס מאצילות. והממונים לא יוכלו למחות 
ולעכב אותם. ולכן נאמר, ולא יהיה מי שימחה בידו.
%break
אשריהם הצדיקים, שיודעים לפייס את ריבונם, ולבטל הגזרות 
ולהשרות השכינה בעולם, ולהוריד ברכות, ולהסיר בעלי הדין, שלא 
ישלטו בעולם. שהצדיקים בעבודתם ממשיכים הארת צ"א, שלמעלה 
מטבור דא"ק,
%page 280
ומבטלים את ג"ר ופנים של ההיכלות, ומחזה שלהם ולמטה את 
הרקיעים, הגורמים קטנות, אשר כל הגזרות והדינים נמשכים מהם.
%break
הרי שיודעים איך לפייס את ריבונם ולבטל הגזרות, שע"י זה הם 
ממשיכים אורות דג"ר למדרגות. ומעלים בי"ע לאצילות, שזה השראת 
השכינה בעולם, הורדת הברכות וביטול בעלי הדין.
%letter 61
.61 קם רבי שמעון ואמר, מי יגלה עפר מעיניך, אברהם החסיד, ימינו 
של הקב"ה, שגילה לך סוד הסודות, והַתחלת התפילות בעולם, שזה 
תיקון תפילת שחרית, והתגלו לך ההיכלות של מלך העליון.
%letter 62
.62 שבעה היכלות קדושים הם, והם נמצאים עם שערים כהלכה. 
שבעלי הדין הוסרו מהם, ונפתחים לכל הראויים להיכנס בהיכלות 
האלו. ובכל היכל נכנסות תפילות הייחוד.
%break
כי מי שיודע לפייס ולהמתיק לריבונו, ולייחד הייחוד בשלמות, יודע 
להיכנס בכל ההיכלות, ולקשור קשרים: היכלות בהיכלות, רוח ברוח. 
כל רוח תחתון ברוח העליון ממנו.
%break
ועל הקשרים והייחודים הללו כתוב, ה' בצר פְּקָדוּךָ, צָקוּן לחש מוּסָרךָ 
לָמו. כי בצר פקדוך, הוא קשר רוח המלכות ברוח עליון, יסוד. ואז 
נקראת המלכות בשם פקידה, כי היסוד פוקד אותה.
%break
צקון לחש, הוא עלייתם של יסוד ומלכות אל הת"ת, שאז נקשרת 
המלכות בת"ת, ונקראת אז המלכות תפילה בלחש, כמ"ש, וקולה לא 
יישמֵע, אלא קול הבינה. וזהו צקון לחש, כי צקון פירושו תפילה. לחש, 
זו תפילה בלחש.
%break
מוּסרך למו, הוא עליית המלכות ויסוד ות"ת, להתקשר באו"א, אשר 
שם מזדווגים ת"ת ומלכות בעניין קול ודיבור, והתפילה מתקבלת 
ברצון שלם. ומוחין דאו"א עילאין נקראים מוסר, כמ"ש, שמע בני מוּסר 
אביך ואל תיטוש תורת אימך.
%break
כי בן הוא ת"ת, שאו"א משפיע לו מוסר ותורה, כמ"ש, מוסרך למו. 
מוסרך, מוחין דאו"א. למו, לתו"מ.
הרי שבכתוב הזה מרומזים כל העליות והקשרים, הצריכים לזיווג 
תו"מ עד המוחין דאו"א, שהם מוחין דג"ר.
%break
%H שבעה היכלות של או"א דבריאה
%break
%H היכל ראשון לבְנת הספיר, יסוד
%break
%letter 63
.63 ההיכל הראשון, היכל היסוד והמלכות, ראשון מלמטה למעלה. 
ועליו כתוב, ותחת רגליו כמעשה לבְנת הספיר. וזהו סוד הסודות, שיש 
כאן רוח, הנקרא ספיר. והוא מאיר, כמו האבן הטובה, הנקראת ספיר. 
מתנוצץ לב' צדדים, לחסד ולגבורה. והם ב' אורות נפרדים.
%page 281
אור ראשון, אור החסד שבו, עולה באו"ח ויורד באו"י. והוא לבן 
ומתנוצץ לכל צד, למעלה ולמטה ולד' רוחות העולם, לו"ק. אורו תלוי, 
סתום וגלוי. תלוי באמצע, בלי להחליט לצד אחד, כי אפשר לומר 
שהוא אור סתום, ואפשר לומר שהוא אור גלוי.
%letter 64
.64 מֵאור החסד הזה מתפרדים ד' אורות לד' צדדים. והוא אור שני, 
אור הגבורה שברוח ספיר. והטעם שהאור הראשון מאיר לו"ק, ואור 
זה רק לד' רוחות, הוא כי ב' האורות הללו הם זכר ונקבה שברוח 
ספיר.
%break
ונבחן הזכר לחב"ד חג"ת שבו, וע"כ מאיר לו"ק, והנקבה נהי"מ שבו, 
וע"כ מאירה לד' רוחות.
%break
וכל אלו ד' האורות הם אור אחד, כמו האור של הנר הדולק, הנוצץ 
למראה עיניים של בני אדם. ואורות הנר עולים ויורדים, והולכים 
ושבים, מתוך האש של אור הנר הדולק, וכולם אור אחד.
%break
כמו כן הם אלו ד' אורות, המאירים לד' צדדים, שהם רק אור אחד, 
המתנועע לכאן ולכאן, כדמיון אור הנר. וכל אלו האורות נוצצים, 
כמראֶה נחושת קָלָל בצבע אדום.
%break
ונוצצים כעין נחושת קלל, לימין. כי אפילו אור הגבורה האדום שברוח 
הספיר, שהארתו לצד שמאל, מ"מ הוא עצמו עומד לימין ההיכל.
%letter 65
.65 לשמאלו של ההיכל יש רוח, הנקרא לְבָנה, הנכלל ברוח הראשון, 
הנקרא ספיר. ונכנסים זה בזה. אורו של הרוח הזה הוא אדום ולבן 
כאחד, משום שיוצא ונמשך מאלו ב' האורות הראשונים שברוח ספיר,
%break
שהם אור לבן ואור אדום. וע"כ נמצא גם הוא בב' הגוונים הללו, אבל 
הם בו בזיווג כאחד.
%break
כאשר האורות של רוח לבנה באים ומגיעים אל האורות הראשונים של 
רוח ספיר, ונכללים בהם ונעשו אחד, נראים אז רק האורות הראשונים 
לבדם, והאורות האחרים של רוח לבנה אינם מתגלים.
%break
ואינו ניכר שנכנסו בהם, כמ"ש, ולא נודע כי באו אל קרְבֶּנָה. וזהו 
התכללות רוח ברוח, שנעשה אחד, והתכללות אורות באורות, שנעשו 
אחד.
%break
והזוהר משמיענו כאן סדר התכללות תחתון בעליון, שעיבור יניקה 
מוחין דאחוריים, שהם בג' היכלות נה"י שמחזה ולמטה, צריכים 
להכליל אותם בעיבור יניקה מוחין דפנים, שהם בהיכלות שמחזה 
ולמעלה. וזהו בדרך כלל.
%break
ובדרך פרט נמצאים ב' מיני מוחין אלו בכל היכל, שצריכים לכלול 
אותם תמיד זה בזה. ובזה מובן עניין ב' הרוחות ספיר ולבנה, הכוללים 
ב' מיני מוחין. שרוח לבנה הוא עיבור יניקה מוחין דאחוריים שבהיכל 
זה, ורוח ספיר הוא עיבור יניקה מוחין דפנים שבהיכל זה.
%break
והאורות של רוח לבנה באים ומגיעים אל האורות הראשונים של רוח 
ספיר, ונכללים בהם. כי רוח לבנה, שהוא עיבור יניקה מוחין 
דאחוריים, צריך להכליל ברוח ספיר,
%break
שהוא עיבור יניקה מוחין דפנים. ונעשו אחד, כי צריך להתבטל לגמרי, 
עד שלא יהיה ניכר כלל מֵרוח לבנה ואורותיו.
%break
והתבאר, שעיבור יניקה מוחין דפנים הוא ג"ר, ועיבור יניקה מוחין 
דאחוריים הוא ו"ק. נמצא, שרוח ספיר הוא ג"ר ורוח לבנה הוא ו"ק, כי 
מחזה ולמעלה תמיד בחינת ג"ר, ומחזה ולמטה ו"ק.
%break
רוח ספיר מתנוצץ לב' צדדים, ב' אורות נפרדים, שהאחד, אור לבן, 
חסדים, מאיר לצד ימין, והאחר, אור אדום כנחושת קלל, אור גבורות, 
מאיר לצד שמאל. וזה מורה, שאינם בזיווג זה עם זה, אלא שהם 
נפרדים.
%break
אבל רוח לבנה, אורו אדום ולבן כאחד, כי החסדים, אור לבן, יש להם 
זיווג עם הגבורות, אור אדום. לכן הם מאירים כאחד.
%break
והטעם הוא, שג"ר דכל מדרגה הן בבחינת לא נודע, שאין בהן זיווג על 
הגבורות, להיותן מנעולא. וע"כ הן אור חסדים מכוסים. ורק ז"ת דכל 
מדרגה בבחינת נודע, שיש בהן זיווג על הגבורות, להיותן בבחינת 
מסך דמפתחא, וע"כ ממשיכים אור חכמה.
%page 282
ונמצא, שברוח ספיר, שהיא ג"ר, אין זיווג על הגבורות. וע"כ אורות 
החסדים שבו נפרדים מגבורות. משא"כ ברוח לבנה, שהוא ז"ת, 
המתוקנים במפתחא, יש בו זיווג בין החסדים והגבורות. ונאמר, 
שאורו של הרוח הזה הוא אדום ולבן כאחד, כלומר בזיווג.
%break
והתבאר, שעיבור יניקה מוחין דפנים נמשכים מאו"א עילאין, מוחין 
דאכילה, חסדים מכוסים, כמ"ש, אכלו רֵעים. ורוח ספיר, אורו תלוי 
סתום וגלוי. כי להיותו מהפנים,
%break
הנמשכים מאו"א, ע"כ אורו תלוי, שאפשר לומר שהוא סתום, כי אורות 
דאו"א הם חסדים מכוסים, כמ"ש, אכלו רֵעים.
%break
וגם אפשר לומר, שהוא גלוי, להיותם מלבישים לחו"ס דא"א, כי מי 
שיש לו נאדות יין רק לאכול הוא צריך. וע"כ הם נחשבים לחכמה ממש 
אע"פ שהם חסדים. באופן, שהאור תלוי בלי הֶכְרע, אם הוא גלוי או 
סתום.
%break
ובהיכל זה מאירים ב' הרקיעים התחתונים מהרקיעים האלו, הנקראים 
שמֵי השמיים. ת"ת נקרא שמיים. בינה, המשפיעה לת"ת, נקראת שמי 
השמיים. ומתוך ששבעת ההיכלות הללו הם מאו"א דבריאה,
%break
בינה, לכן הם מקבלים משבעת הרקיעים של שמי השמיים, של 
הבינה. כי כל בחינה מקבלת מהבחינה שכנגדה בעליון ממנה.
%break
ומתוך שהיכל זה הוא ההיכל התחתון שבשבעת ההיכלות, היכל יסוד, 
ומאירים בו ב' רוחות, רוח ספיר, יסוד, ורוח לבנה, מלכות, שהיא 
עטרת יסוד שבו,
%break
לכן מקבלים מב' הרקיעים התחתונים של שמי השמיים, יסוד ומלכות 
של שבעה רקיעים של הבינה.
והזוהר משמיענו כאן ב' דברים:
%break
א. שהמדובר הוא בשבעה היכלות דאו"א, שעל זה רומז שמקבלים 
משמי שמיים.
ב. שאע"פ שהוא היכל יסוד בלבד, מ"מ יש בו גם מלכות. ועל זה 
נאמר, שמקבלים מב' הרקיעים התחתונים, מיסוד וממלכות.
%letter 66
.66 מהתנוצצות ב' הרוחות הללו, נבראו האופנים, שדיניהם שווים 
כדיניהם של החיות, כמ"ש, בלכתם ילכו ובעומדם יעמודוּ, ובהינשאם 
מעל הארץ יינשאו האופַנים. ועל האופנים כתוב, ודמות החיות 
מראיהם כגחלי אש, בוערות כמראה הלפידים,
%break
היא מתהלכת בין החיות. שאע"פ שהכתוב קורא להם חיות, מ"מ הם 
אופנים, אלא מתוך שדיניהם כדין של החיות, קורא להם חיות.
%break
ועל מי כתוב, היא מתהלכת בין החיות? רוח הקדוש, לבנה, המקום 
שיצאו ממנו. והוא מאיר להן, כמ"ש, ונוגַה לאש ומן האש יוצא ברק. 
כלומר, הרוח הקדוש, לבנה, המלכות, ועליה כתוב,
%break
ונוגה לאש. וע"כ כתוב עליה, שמתוך שהיא מתהלכת בין החיות, ע"כ 
מראיהם כגחלי אש בוערות, להיותה בחינת נוגה, שממנה נמשכים 
אש וברקים.
%letter 67
.67 בעת שנכלל רוח ברוח, רוח לבנה ברוח ספיר, יוצא מהם מָאור 
של חיה אחת, המוטלת על ארבע אופנים. רוח ספיר הוא עיבור יניקה 
מוחין דפנים, המקבל חסדים מכוסים מאו"א עילאין, כמ"ש, אכלו 
רֵעים. רוח לבנה הוא עיבור יניקה מוחין דאחוריים,
%break
שמקבל מוחין דהארת חכמה מישסו"ת, כמ"ש, שתו ושכרו דודים. 
וכדי להוציא תולדות מב' בחינות מוחין הללו, נוהגים ב' מיני זיווגים 
בב' הרוחות:
%page 283
א. זיווג א'. מטרם שנכללו ב' הרוחות זה בזה, אלא ששניהם 
מתנוצצים. ואז יש יכולת ברוח לבנה להוליד תולדות כיוצא בו, 
מבחינת המוחין דהארת חכמה,
%break
המקובלים מישסו"ת, כמ"ש, שתו ושכרו דודים. והם נקראים אופנים, 
שמהתנוצצות ב' הרוחות הללו, נבראו האופנים האלו.
%break
ב. זיווג ב'. אחר שנכללו ב' הרוחות זה בזה, ונעשו כמו רוח אחד ואור 
אחד, כמ"ש, ולא נודע כי באו אל קרְבֶּנָה. שרוח לבנה עם אורותיו 
נכלל לגמרי ברוח ספיר ובאורותיו. ומהזיווג הזה נולדו תולדות, 
מהמוחין של רוח הספיר,
%break
שהם חסדים מכוסים, כמ"ש, אכלו דודים. כי רוח לבנה ואורותיו 
התבטלו ונכללו בספיר ובאורותיו. והתולדות הללו נקראים חיות.
%break
ובעת שנכלל רוח לבנה ברוח ספיר, יוצא מהם מאור של חיה אחת. 
באופן, שהחיות מיוחסות בעיקר לרוח ספיר, ובהן מוחין דפנים, כמ"ש, 
אכלו רֵעים. והאופנים מיוחסים לרוח לבנה, ובהם מוחין דאחוריים, 
כמ"ש, שְׁתו ושׁכרו דודים.
%break
ואסור להשהות את הז"א במוחין דאחוריים, כדי שלא לתת אחיזה 
לדינים. אלא שצריכים לכלול תכף את המוחין דאחוריים במוחין 
דפנים. כן צריכים האופנים, מוחין דאחוריים, להיכלל בחיות, מוחין 
דפנים. ולכן נאמר,
%break
יוצא מהם מאור של חיה אחת, המוטלת על ארבע אופנים. כי נכללו 
בה, בחיה, ונעשו עימה לאחד.
%break
וכתוב על האופנים, מראיהם כגחלי אש בוערות. כי להיותם מוחין 
דאחוריים, ע"כ מראיהם כגחלי אש. ורוח לבנה, הרוח הקדוש, 
מתהלכת בין החיות. לבנה, המקום שיצאו ממנו ומאיר להן.
%break
כי בהיות האופנים מיוחסים רק לרוח לבנה, שבו מוחין דאחוריים, ע"כ 
מראיהם כאש וברקים. וצריכים לכלול אותם בחיות, לבטל כוח הדינים 
שבהם.
%break
והאופנים האלו, דיניהם שווים כדיניהן של החיות, מהתכללותם 
בחיות, ונעשו עימהם לאחד, עד שלא נודע כי באו אל קרבנה, כמו 
שנכללו המולידים זה בזה. וע"כ כתוב, בלכתם ילכו ובעומדם יעמודוּ, 
ובהינשאם מעל הארץ יינשאו האופנים, כי רוח החיה באופנים.
%break
כי הרוח והאור שבאופנים, נכללו והתבטלו אל רוח החיה שעליהם, 
ואין בהם אלא רק רוח אחד ואור אחד, רק רוח החיה.
%break
והצורה של החיה, היא כאריה, צורה של חסד. כי להיותה נמשכת 
מרוח הספיר, אור לבן, ולבן הוא חסד, ע"כ צורתה כאריה. החיה 
שולטת על י"ג מאה ריבּוא (13,000,000) אופנים אחרים. כנפי החיה 
ככנפי הנשר, והיא שולטת על אלו י"ג מאה ריבוא אופנים.
%break
הטעם של המספר י"ג מאה ריבוא, הוא כי בד' גלגלים נוסעים כל אחד 
מד' אופנים, ולכל גלגל ג' אֲדָנים, והם י"ב (12) אדנים בארבע גלגלים. 
רוח הספיר שולט על כולם, כי ממנו יצאו, ומקיים כולם, גלגלים 
ואדנים, וממנו הם ניזונים. וע"כ הוא מצטרף עימהם לי"ג.
%break
ונאמר, שהחיה שולטת על י"ג מאה ריבוא אופנים. כי י"ב האדנים, 
שבד' גלגלים שבכל אופַן, עם רוח ספיר המצטרף עימהם, הם י"ג. י"ג 
מאה ריבוא, כי המספר י"ג הוא הארת החכמה, הנמשכת מישסו"ת 
דאצילות, שהוא בינה,
%break
שמקבלת מא"א. ולפיכך להיותם מבינה שספירותיה מאות, הם י"ג 
מאות. ולהיותם מא"א, שספירותיו ריבוא, הן י"ג מאות ריבוא.
%break
ביאור הדברים. מבחינת הקביעות בחיה יש רק ד' אופנים חו"ב תו"מ. 
אמנם כשמקבלת הארת החכמה מלמעלה, ששורשה י"ג מידות 
הרחמים דא"א, אז מתפשט כל אופַן מהארבעה לפרצוף שלם, שד' 
בחינות חו"ב תו"מ שמחזה ולמעלה מכונות ד' גלגלים,
%page 284
וג' בחינות חו"ב ות"ת שמחזה ולמטה מכונות ג' אדנים. ומחזה ולמטה 
חסרה בחינה אחרונה, וע"כ אין כאן ד' אדנים, אלא רק ג' אדנים.
%break
אמנם ג' האדנים הללו עולים ונכללים בכל גלגל שמחזה ולמעלה, כדי 
לקבל מהם את הבחינה האחרונה, מלכות. ולפיכך נבחן, שיש בכל 
גלגל ג' אדנים, שביחד הם י"ב אדנים לכל אופן. ועם רוח ספיר, 
המאיר בהם, הם י"ג. ומדייק את מספר י"ג רק באדנים לבדם,
%break
כי הארת החכמה תוכל להתגלות רק מחזה ולמטה, ששם האדנים. 
וע"כ מספר י"ג, הרומז להארת חכמה, שורה על האדנים בלבד.
%letter 68
.68 לאלו ד' האופנים יש ד' פנים לכל אחד. וכל אלו ד' פנים מסתכלים 
לד' הצדדים של החיה, העומדת עליהם. הסתכלות, היא קבלת 
השפע. ד' פנים: פני אריה, פני שור, פני נשר, פני אדם. הם ד' בחינות 
חו"ב תו"מ. וכן ד' הצדדים שבחיה הם ד' בחינות חו"ב תו"מ שבה.
%break
ולפיכך, כל אחד מהפנים שבאופַן מסתכל ומקבל שפעו מהבחינה 
שכנגדו בד' הצדדים שבחיה.
%break
כשאלו ד' האופנים נוסעים תחת החיה, הם נכנסים זה בזה ונאחזים 
זה בזה, שנכללים זה בזה, ומקבלים סיוע זה מזה, על דרך שכתוב, 
מקבילות הלולאות אישה אל אחותה, כדי שיתכללו אחד בחברו, 
וייכנסו זה בזה.
%break
כשאלו הגלגלים נוסעים, נשמע קול נעימות בכל אלו צבאות של מטה 
למיניהם. כלומר, שהשפע הנעים שלהם מגיע לכל הצבאות של מטה.
%letter 69
.69 מתחת להיכל הזה נפרדים הכוחות החוצה מההיכל, להשפיע 
לכמה צדדים שברקיעים שלמטה, שמהם משתנים ענייני ההנהגה אל 
התחתונים, עד שמגיעים אל כוכב שבתאי, העומד ברקיע השני 
שבעולם העשיה.
%break
כי שבעה כוכבי לכת עומדים שם, הנקראים: שבתאי צדק מאדים נוגה 
כוכב לבנה. מהם באים כל השינויים והתמורות בעולם. הכוכב הראשון 
שבתאי מקבל שפעו מההיכל התחתון, שבשבעה היכלות דבריאה. 
ושאר הכוכבים משאר ההיכלות.
%break
ולכאורה הסדר הפוך, שהרי שבתאי, שהוא העליון משבעת הכוכבים, 
היה צריך לקבל מההיכל העליון שבשבעה היכלות, ולא מההיכל 
התחתון הזה. ולבנה, שהיא הכוכב התחתון משבעה כוכבים, הייתה 
צריכה לקבל מההיכל התחתון הזה,
%break
ולא מההיכל השביעי. ויש עניין הופכי מאורות לכלים. כי בכלים, 
העליונים גדלים בתחילה, והיפוכם באורות, שהתחתונים נכנסים 
תחילה.
%break
ולפיכך, בעת שמאיר ההיכל התחתון, יסוד, נמצא מתלבש האור בכלי 
העליון של הכוכבים, שבתאי. ואח"כ, כשמאיר גם ההיכל השני, הוד, 
מגיע האור גם לכוכב צדק.
%break
ואח"כ, כשמאיר היכל נצח, מגיע האור לכוכב מאדים. עד שמאיר 
ההיכל השביעי. אז מגיע האור לתחתון שבכוכבים, הלבנה. 
%break
כל העולמות התחתונים מסתכלים להיכל זה לקבל השפע שלהם. כי 
הבחינה התחתונה משפיעה לכל המציאות שלמטה ממנה. משם 
ניזונים כל הנמצאים בהיכל זה,
%break
וכולם מסתכלים לקבל שפע וכוח מרוח הספיר. וזהו ההיכל שנקרא 
לבנת הספיר, מטעם ב' רוחות שבו, שהאחד נקרא ספיר, והשני 
לבנת.
%letter 70
.70 רוח הספיר הכולל בתוכו רוח הלבנת, עולה אורו ויורד ואינו נפסק 
לעולם, כאור השמש שבתוך המים. בהיות רוח הספיר כולל בתוכו את 
רוח הלבנת, הנוקבא שלו, הוא נמצא בזיווג שלא נפסק לעולמים, 
והאו"י היורד והאו"ח העולה, מאירים בהם כאור אחד.
%page 285
ועולה אורו ויורד, או"י ואו"ח, ואורו אינו נפסק לעולם. והאו"י והאו"ח 
מחוברים יחד כאור השמש, המאיר ומחמם המים, שחום השמש 
מעורב ומחובר בכל חלקי המים.
%break
אין מי שישיג את הרוח, חוץ מהרצון של אדם צדיק בכוח התפילה, 
שנכנסה באותו ההיכל. והתפילה עולה לקשור קשרים, לייחד ייחודים, 
בשלמות בהשראת הרוח הזה. אז מתעטף הרוח באור,
%break
ושמח עם התפילה, ועולה עימה להיכל השני, להתקשר בקשריו, כדי 
שהרוח שכאן, שכלול בו רוח הלבנת, יתכלל שם בהיכל השני, ברוח 
שלמעלה ממנו אשר שם.
%break
והרוח שכאן, שכלול בו הרוח השני, שעלה להיכל השני, בעלייתו 
כלולים גם החיה והאופנים והגלגלים שכאן. והם נאחזים בו, כמו 
שנאחזים אש במים ומים באש.
%break
וכמו שנאחזים ד' רוחות זה בזה, דרום בצפון וצפון בדרום, כן נאחזים 
כולם זה בזה, ומתקשרים זה בזה, החיות והאופנים והגלגלים וב' 
הרוחות עם הרוח שבהיכל השני.
%letter 71
.71 הרוח שכאן עולה להתקשר עם הרוח שבהיכל השני. והחיה 
הכלולה ברוח, מסתכלת למעלה להיכל השני, לקבל שפעו. ומסתכלים 
זה בזה, שגם ההיכל השני וכל אשר בו, מסתכל אל כל אלו הבחינות 
שבהיכל התחתון שעלו אליו, כדי לקבל השלמתו מהם.
%letter 72
.72 באמצע ההיכל שכאן, ניצב ועומד עמוד אחד, שקומתו עולה עד 
אמצעו של ההיכל האחר שלמעלה ממנו. העמוד נוקב הגגות של כל 
שבעת ההיכלות,
%break
ועומד בהם מלמטה למעלה, שעל ידו מתדבקים הרוחות זה בזה. וכך 
עולים למעלה מכל ההיכלות הללו, כדי שהרוחות יתייחדו ויהיו כולם 
כרוח אחד, כמ"ש, ורוח אחד לכול.
%break
%H שבעה היכלות של או"א דבריאה
%break
%H היכל שני, הוד
%break
%letter 73
.73 ההיכל השני, כתוב עליו, וכעצם השמיים לטוהר. כאן הוא הרוח, 
הנקרא זוהר, ועומד בגוון לבן תמיד. כלומר, שנמצא תמיד באור 
החסדים, המכונה לבן, שאינו מתערב בגוון אחר חוץ מהלבן. והוא 
נקרא עצם, ואינו משתנה לעולם.
%break
כי יש ד' גוונים ברוח הזה, לבן אדום ירוק שחור, ד' הבחינות חו"ב 
תו"מ, ובו"ק נקראים חו"ג תו"מ. אמנם כל גווניו סתומים ואינם 
מאירים, חוץ מהגוון הלבן שבו.
%break
ושאר הגוונים שבו נכללים ומתערבים בגוון לבן שבו. ועומד בגוון לבן 
תמיד, כי אינו ניכר בו אלא רק הגוון הלבן.
%break
אמנם לפעמים מאירים בו כל ד' הגוונים שבו, ורק בדרך גלגול, שאינו 
מתעכב ועומד על שום בחינה מד' הבחינות שבו, אלא כמו דבר עגול 
המתגלגל ואינו עומד, עד שבא על בחינת לבן שבו, ושם הוא עומד.
%page 286
ואינו מתערב בגוון אחר חוץ מהלבן. אפילו בעת הגלגול, כשהרוח 
מתגלגל ובא על כל ד' גווניו, אינם מתערבים גווניו בשום גוון להיכלל 
ולבוא לעמוד שם,
%break
אלא רק בגוון לבן שבו. והרוח הזה נקרא עצם, ואינו משתנה לעולם, 
שאפילו בעת שמאיר בכל ד' בחינותיו, בדרך הגלגול, הוא מאיר כך 
רק בשביל התחתונים.
%break
הרוח הזה אינו בהתגלות כל כך להתנוצץ כאחרים. הוא קשה 
להתגלות, כי כל גווניו מעורבים ונכללים בגוון לבן שבו. וכמו הסתום 
שבעין, השחור שבעין,
%break
ששם כוח הראייה, כשמתגלגל, זוהר ומתנוצץ עם גלגולו. כלומר, בכל 
מקום שרוצה לראות, הוא מגלגל את ד' הגוונים שבעין לאותו מקום, 
ואי אפשר לראות בדרך אחרת.
%break
כן דרך הרוח הזה, שאינו זוהר ואינו מאיר, כי אם בדרך גלגול, בעת 
שמגלה הארת ד' בחינותיו, אינו מתעכב ועומד על הארת שום בחינה 
שבו, אלא מתגלגל עליהן, והן מתנוצצות, עד שבא לבחינת אור הלבן 
שבו, ושם הוא עומד ומתקיים.
%break
ובינתיים התגלו כל ד' בחינותיו. כי בעת שהרוח הראשון, לבנת 
הספיר, עולה אל הרוח שכאן, לקבל הארתו, הוא מגלגל אותו ומגלה 
הארתו עם גלגולו. ואז הוא מקבל ממנו, מכל ד' בחינותיו. אבל 
מתקשר עימו בקשר של הלבן שבעין.
%break
כלומר, אחר שקיבל מכל ד' גווניו, נשאר מקושר רק בלבן שבו, בתוך 
גוון דק יותר ממנו, ששורה על הרוח הזה. כלומר, בתוך הארת הרוח 
שבהיכל השלישי, נצח, המאיר בגוון לבן שברוח הזה של ההיכל 
השני, שהוא גוון דק מאוד, עד שאינו ניכר בו שום גוון.
%letter 74
.74 הרוח הזה מתגלגל מכוח הרוח התחתון, לבנת הספיר, שעלה 
אליו. כי האור התחתון מסובב הגלגול של אור הרוח הזה, ואז הוא 
מאיר. ואין הרוח הזה יכול להאיר, עד שנאחז בו הרוח התחתון, 
ומתקשר עימו.
%break
ואז הוא מאיר ונאחז באור הרוח התחתון, שהוא כולל. כלומר, שכל 
הארתו נאחזת ברוח התחתון, ולא כלום כלפי עצמו. וכלפי עצמו אינו 
משתנה כלל. כי נשאר באור הלבן, אלא שהתגלה בגלגול שלו רק 
בשביל התחתון בלבד.
%letter 75
.75 וכשהאור הזה מתגלגל, נוסע אור אחר לצד שמאל, ומתגלגל עימו 
ומסתובב עימו. כי הרוח הזה כלול מזכר ומנקבה, כמו הרוח של לבנת 
הספיר. וע"כ יש בו ב' אורות, אור הזכר לימין ואור הנקבה לשמאל.
%break
כמ"ש, חַמוּקי ירכייך. כי נו"ה נקראים ירכיים. ובגלל שהאורות הללו 
קשים להתגלות, והם תמיד נסתרים, זולת בעת עליית הרוח התחתון, 
המגלגל אותו, ע"כ מכנה אותם חמוקי ירכייך, שהם חמוקים וגנוזים.
%break
אשרי האיש שיודע לגלות האורות, שיודע להעלות כאן את הרוח 
שבהיכל התחתון, המגלגל ומגלה את האורות שכאן.
%letter 76
.76 רוח אחר נכלל עימו, ומסתובב ומאיר, מסביב לו במראה תכלת 
ולבן. כמו שיש ב' רוחות זכר ונקבה בהיכל הראשון, שהזכר נקרא 
ספיר והנוקבא לבנה, כך בהיכל השני הזה יש ב' רוחות זכר ונקבה, 
שהזכר נקרא זוהר ונקרא עצם, והנקבה היא הרוח שכאן,
%page 287
הנקרא שמיים. הלבן שברוח השמיים מתקשר באור הלבן שברוח 
הנקרא עצם. והתכלת שברוח השמיים מתקשר בגוון אדום שבאור 
הרוח התחתון, לבנה, העומד בהיכל הראשון לצד שמאל.
%break
כי תכלת הוא דין קשה, כי ביאורו, שמכלה ואוכל הכול. ואדום הוא דין 
רפה, כי גבורות, בינה, מכונה אדום. והיות שההיכל השני, הוא הוד, 
קו שמאל, הגבורות שבו תכלת,
%break
אבל הוא מתמתק בגבורות של הרוח שבהיכל יסוד, שעלה אליו, 
שלהיותו בחינת קו אמצעי, הגבורות שלו אדום.
%break
וב' הרוחות האלה נכללים זה בזה, ונעשו אחד, ונקראים שניהם ביחד 
עצם השמיים. וכל המציאות שיש למטה מההיכל הזה בבי"ע, עם 
המציאות שבהיכל התחתון, יסוד,
%break
כולם נכללים כאן בהיכל הזה, הוד. ומשום שכולם נכללים בהיכל הזה, 
ע"כ נקרא ההיכל עצם השמיים, שמורה על העצמוּת של השמיים, 
שכולל כל המציאות.
%letter 77
.77 מהתכללות האורות האלו, מזיווגם, נבראו השרפים האלו, שיש 
לכל אחד שש כנפיים, כמ"ש, שרפים עומדים ממעל לו, שש כנפיים 
לאחד. כולם בשש כנפיים,
%break
משום שכולם מהיכל עצם השמיים. כי ההיכל הזה נחשב לג"ר כלפי 
ההיכל התחתון, שהם חב"ד חג"ת עד החזה, כי חג"ת הם ג"ר דגוף.
%break
ולפיכך יש לשרפים שש כנפיים, כנגד ו"ס חב"ד חג"ת. אבל ההיכל 
התחתון נחשב רק לנהי"מ, כלפי היכל עצם השמיים. וע"כ אין לחיה 
אשר שם, כי אם ד' כנפיים, כנגד ד"ס נהי"מ.
%break
אלו השרפים הם השורפים כל אלו שאינם חוששים לכבוד ריבונם. 
כלומר, שעוסקים בג"ר. כי כל המשתמש בכתר חלף ועבר מהעולם, כי 
השרפים שורפים אותו.
%break
כל הקורא ושׁונֶה שישה סדרי משנה, זהו היודע לסדר ולקשור ייחוד 
ריבונו כראוי. אלו הם, המקדשים שמו הקדוש של ריבונם בכל יום 
תמיד. מי שיודע לשנות שישה סדרי משנה במובנה הפנימי,
%break
הוא היודע קשרי הייחוד שבהיכל הזה, ויכול להמשיך הארת הג"ר, 
באופן שלא יישרף ע"י השרפים אשר שם, והוא יכול לקדש שמו הגדול 
בכל יום ותמיד.
%letter 78
.78 כשהאורות מתגלגלים, יוצא ונולד מהם אור של חיה אחת, 
שעומדת ומוטלת על ארבע חיות. והן שולטות על הראשונים, על 
השרפים, משום שהן כוללות אותם בתוכן.
%break
כלומר, להיותן נמשכות מאור הגלגול, ע"כ הן מתוקנות ביותר, והן 
שולטות על השרפים, וממתיקות כוח הדין והאש שבהם.
%break
והחיות האלו, כשהן נוסעות בהתגלות אור הגלגול עליהן, נכנעים 
השרפים התחתונים ואינם יכולים להזיק. שהם הנחשים, שיצאו ונולדו 
מנחש שרף ההוא, שגרם מוות לכל בני העולם, נחש הקדמוני.
%letter 79
.79 אלו החיות הן פני נשר, ומסתכלות אל החיה שעליהן לקבל 
השפע שלהן. החיה היא הנשר העליון, כמ"ש, דרך הנשר בשמיים, 
שרומז על החיה ההיא, הנמצאת בהיכל עצם השמיים, שהיא נשר.
%break
וכתוב, דרך הנשר בשמיים, ולא כתוב, בעצם השמיים, משום שרוח 
השמיים שולט על הכול בעת גלגול האורות. ואם היה שולט רוח 
העצם בעת גלגול האורות,
%break
היו פני החיה פני אריה, כמו החיה שבהיכל ראשון. כי רוח העצם 
עומד בגוון לבן תמיד, אור החסדים ופני אריה.
%break
אלא משום שרוח השמיים שולט על הכול, והרוח הזה כולל ב' גוונים 
לבן ותכלת, חו"ג, ע"כ החיה, הנולדת מאור הגלגול, היא פני נשר, 
הממוזג מחו"ג. כי פני אריה חסד,
%page 288
פני שור גבורה, פני נשר ממוזג מחו"ג. החיה ההיא, שמיים, המוטלת 
על כל ד' החיות, היא מסתכלת למעלה, וכל ד' החיות מסתכלות 
ומקבלות השפע שלהן מאותה החיה.
%letter 80
.80 בעת שכולן נוסעות, כשאור הגלגול מאיר בהן, מזדעזעים כמה 
צבאות. חלק מהם מאירים על ידיהן, וחלק מהם נשברים ממעמדם. 
הארת החיות שורפת אותם באש, ואח"כ חוזרים ומתחדשים כמקודם.
%break
ב' הארות נמשכות בנסיעת החיות אל התחתונים מהן:
א. לכל הצבאות, שראויים לקבל מהן.
%break
ב. לאלו הצבאות, שאינם ראויים לקבל מהן. והם נשרפים על ידיהן. 
והם אלו המלאכים, אלו הראשונים שבמדור הראשון, אשר מתחילים 
לומר שירה ונשרפים, שעוברים באש דולקת, ובבוקר חוזרים 
ומתחדשים כבתחילה.
%break
כל הצבאות שלמטה נכנסים תחת חיה זו, ומסתתרים תחת כנפיה 
להיכלל בה למעלה.
%letter 81
.81 אלו ד' חיות עולות, כשהרוח עצם השמיים מאיר בתוך החיה 
העליונה, שלמעלה מהן. ד' גלגלים יש לכל חיה מד' החיות. גלגל אחד 
מסתכל לצד מזרח. ג' אדנים נושאים אותו,
%break
ומסתכלים לחיה שבאמצע ד' הגלגלים. וכן גלגל אחד לצד מערב, 
וגלגל אחד לצד דרום, וגלגל אחד לצד צפון.
%break
כי בעת שד' החיות עולות לחיה העליונה, מתפשטת כל חיה לפרצוף 
שלם, שמחזה ולמעלה יש לה ד' פנים, אריה שור נשר אדם, חו"ב 
תו"מ, לד' רוחות העולם, מזרח מערב דרום צפון.
%break
והם הנקראים ד' גלגלים. ומחזה ולמטה יש לה רק ג' פנים, אריה שור 
נשר, כי פני אדם חסרים שם.
%break
אמנם הם מקבלים פני אדם ע"י התכללות בזיווג שמחזה ולמעלה, 
בעניין שנא"ן. והם נכללים בכל ד' הפנים אשר שם, ואפילו מפני אדם. 
אלא שנבחן שמקבלים רק ט"ר,
%break
אריה שור נשר מכל פנים, כלומר, אריה שור נשר שבאריה, וכן אריה 
שור נשר שבשור, ואריה שור נשר שבנשר, ואריה שור נשר שבפני 
אדם.
%break
באופן שמצד אחד נכללים מכל ד' הפנים, שהרי יש להם אריה שור 
נשר, שהם ט"ר אפילו בפני אדם. אמנם מצד שני חסרה להם בכל 
מקום המלכות, שהיא פני אדם, כי אין להם אלא רק ט"ר מהם.
%break
ולפיכך נבחן, שלכל גלגל מד' הגלגלים, לכל פנים מד' הפנים, אריה 
שור נשר אדם שמחזה ולמעלה, יש ג' אדנים, אריה שור נשר. באופן, 
שכל חיה מתפשטת לד' גלגלים מחזה ולמעלה,
%break
ולי"ב אדנים מחזה ולמטה. אשר כל גלגל יש לו פנים מיוחדים מאריה 
שור נשר אדם, ורוח מיוחד ממזרח מערב דרום צפון.
%break
אבל האדנים, מתוך שבאים מהתכללות הזיווג ע"י עלייה למחזה 
ולמעלה, הרי הם מקבלים מכל ד' הפנים שבד' הגלגלים אשר שם 
בבת אחת. וע"כ הם מסתכלים לאמצע, לחיה הכוללת את כולם, ולא 
לשום צד מד' הגלגלים.
%break
וכל י"ב (12) האדנים נוסעים מכוח החיה הכוללת שבאמצע, ולא 
לשום צד של הגלגלים. והחיה האמצעית סוגרת ופותחת, כלומר 
שולטת על כולם, שהיא סוגרת האורות מלהאיר ופותחת אותם. וכל 
גלגל בעת שנוסע, נשמע קולו בכל הרקיעים.
%page 289
%letter 82
.82 אלו ארבע חיות כולן משתלבות זו בזו. והאופנים שלמטה מההיכל 
הראשון נכנסים בתוך אלו החיות שלמעלה, שבהיכל השני כלולים אלו 
באלו. הרוח הזה שכאן, שנכלל ברוחות שלמטה מההיכל הראשון,
%break
הוא מתלהט ועולה להיאחז למעלה בהיכל השלישי, ולהתקשר ברצון 
של אדם צדיק, באותה התפילה שהתפלל.
%break
כי כשהתפילה עולה ונכנסת בהיכל השני, היא לוקחת כולם עימה, 
וכולם נוסעים עימה, כל המציאות שבהיכל הראשון ובהיכל השני. 
ונכללים זה בזה, עד שכולם נכללים ברוח ההוא שכאן. והרוח הנכלל 
מכולם, נוסע בכוח הרצון שבקשר הייחוד של התפילה,
%break
המייחד הכול, עד שמגיעים כולם להיכל השלישי, ונכללים זה בזה כמו 
הראשונים.
%break
כלומר, כמו הבחינות הראשונות של ההיכל הראשון, שנכללו זה בזה 
בעת עלייתם להיכל שני, שהיו כלולים אש במים ומים באש, רוח 
בעפר ועפר ברוח, מזרח במערב ומערב במזרח. וכן אלו שכאן 
מתקשרים כולם זה בזה, ואוחזים זה בזה, ומשולבים זה בזה.
%break
וכן כמה צבאות ומחנות יורדים מכאן ולמטה, ומתערבים ומאירים 
באלו המלאכים התחתונים, עד שמגיעים בהארתם לכוכב הנקרא 
צדק. ששם עומדים כמה ממונים של העולם, המקבלים ההארה הזאת 
ומשפיעים לעולם.
%letter 83
.83 וכשהרוח הזה הנכלל מכל התחתונים ממנו, וכולם כלולים בו, 
עולה ונאחז ונכנס בתוך ההיכל השלישי, עד שנאחז ברוח שבהיכל 
השלישי, בתוך העמוד העומד באמצע ההיכל, אז נשלם הכול כראוי 
עד כאן.
%break
כי אלו ג' היכלות, נה"י, שמחזה דכללות ולמטה, הם כולם שלמות 
אחת, הנקראים עיבור יניקה מוחין דאחוריים. ונעשו כולם רוח אחד 
הכלול מכולם ונשלם מכולם, כמ"ש, ורוח אחד לכל. כאן עניין ההכרעה 
כדי להתדבק בריבונו, שיתבאר בהיכל הרביעי.
%break
%H שבעה היכלות של או"א דבריאה
%break
%H היכל שלישי, נצח
%break
%letter 84
.84 ההיכל השלישי הוא של הרוח הנקרא נוגה. הרוח הזה הוא טהור, 
ברור יותר מכל הרוחות שלמטה ממנו. אין שום גוון נראה בו, לא לבן, 
לא ירוק, לא שחור, לא אדום. ומשום זה נקרא בשם טוהר, להיותו 
טהור וברור יותר מכל התחתונים ממנו.
%break
ואע"פ שהוא טהור מכולם, אין הארתו נראית, עד שהתחתונים 
מההיכל השני מתגלגלים באור הגלגול ונאחזים ברוח שכאן ונכנסים 
בתוכו. אחר שהתחתונים נכנסים בתוכו, הוא מראה את אורו, ואין בו 
שום גוון מכל אלו התחתונים שנכנסו בו.
%letter 85
.85 כשהרוח נשלם מכל התחתונים שעלו אליו, הוציא מתוכו אור 
אחד, שכולל בתוכו האורות של כל ג' היכלות, נה"י. ב' האורות 
התחתונים של ב' ההיכלות הוד ויסוד, עולים ויורדים ומתנוצצים. אבל 
אור העליון של היכל הנצח עולה ואינו יורד למטה.
%page 290
בהתנוצצות ההיא נראים כ"ב (22) אורות שונים זה מזה, שכולם 
נעשים אור אחד. ואחר שכ"ב אורות נעשו אחד, הם עולים ונכנסים 
בתוך אור האחד העליון של היכל הנצח. והאור הזה כולל אותם.
%letter 86
.86 והרוח שכאן אינו מאיר, אלא רק בעת שהאורות התחתונים מב' 
ההיכלות שלמטה עולים אליו, והרצון ההוא של הצדיקים, הכלול 
בתפילה, נושא את כולם, אז יוצא ונולד האור ההוא מתוך הרוח שכאן, 
אור אחד הכולל ג' אורות.
%break
והאור ההוא מאיר ומוציא מתוכו ב' אורות מתנוצצים, ב' אורות עולים 
ויורדים. ונראים האורות כחשבון כ"ב אותיות התורה. ואח"כ חוזרים 
ונכללים כאחד באור שהוליד אותם.
%letter 87
.87 כל אלו האורות התחתונים כלולים כולם בכ"ב אורות, וכולם יחד 
באור הזה שהוליד כ"ב אורות. והאור הזה כלול ברוח ההוא שהוליד 
אותו, והרוח ההוא עומד בהיכל השלישי הזה. ואינו עומד להתיישב 
אלא בתוך ההיכל הרביעי, ת"ת, שחשקו לעלות לתוכו.
%letter 88
.88 אלו האורות היוצאים מתוך הרוח שכאן, כלומר, האור שכלול 
בשלושה, וב' האורות התחתונים שעולים ויורדים, וכ"ב אורות, הנה 
בעת שהם מתנוצצים,
%break
מתחברים כאחד כל האורות המתנוצצים. כלומר אע"פ שהם הרבה 
בחינות שונות, מ"מ בעת ההתנוצצות מתחברים להארה אחת.
%break
בעת שב' האורות התחתונים מהיכלות ההוד והיסוד, יוצאים מהאור 
האחד של היכל הנצח, ודוחקים במסך בזיווג דהכאה, כדי להתנוצץ, 
להעלות או"ח, להלביש את או"י היורד מלמעלה למטה, נולדת ויוצאת 
מהם חיה אחת קדושה וגדולה.
%break
ודמות החיה כדמות כל שאר החיות מההיכל הראשון והשני, שמשם 
באו ב' האורות שהולידו את החיה, פני אריה שבהיכל הראשון, ופני 
נשר שבהיכל השני, וכלולים יחד ונעשו בה מהם צורה אחת.
%break
כלומר, שב' הצורות של האריה והנשר התמזגו בחיה לצורה אחת. 
ומה שאינו נראה בחיה שום צורה מהיכל הנצח, הוא משום שברוח 
שכאן אין שום גוון נראה בו, וע"כ אינה נמשכת ממנו שום צורה. ועוד, 
כי אור הנצח אינו נמשך עם ב' אורות להאיר למטה.
%letter 89
.89 מתחת לחיה הזו יש ד' אופנים עליונים, כמראה התרשיש, 
מרוקמים בכללות מכל ד' הגוונים: לבן אדום ירוק שחור.
%break
אלו ד' האופנים הם מחזה ולמטה של החיה האחת. לכן נאמר, מתחת 
לחיה הזו. כי כל מקום שנאמר, מתחת, פירושו מחזה ולמטה של 
אותה מדרגה.
%break
והם ארבעה, להיותם התפשטות מד"ס חו"ב תו"מ של החיה. אמנם 
כל אופַן כלול מכל הארבעה. וע"כ כל אחד מהם כלול מכל ד' הגוונים 
חו"ב תו"מ.
%break
שש מאות אלף ריבוא (6,000,000,000) אורות כולם בתוכם. 
להבדיל מד' האופנים שבהיכל היסוד, שיש להם י"ג מאות ריבוא 
(13,000,000), שזה מורה על הארת חכמה, המקובלת מי"ג מידות 
דא"א, שמקומן באופנים שמחזה ולמטה.
%break
אבל באופנים שכאן, אע"פ שהם מחזה ולמטה, מ"מ אינם מאירים 
בי"ג מאות ריבוא בהארת חכמה, אלא רק בשש מאות אלף ריבוא, 
שזה מורה על הארת או"א עילאין בחסדים מכוסים, המאיר בו"ס 
חב"ד חג"ת שמחזה ולמעלה, בחיה שעליהם.
%page 291
והם 600, להיותם בינה שספירותיה מאות, כי ההיכלות הללו כולם 
בינה. והם 600,000, להיותם מקובלים מאו"א, שספירותיהם אלף. 
והם שש מאות אלף ריבוא, היות שבהם הארת חו"ס דא"א, 
שספירותיו ריבוא.
%break
ואינם מאירים במספר י"ג, כי כל היכל נצח הוא בחינת ג"ר, ואפילו 
האופנים נחשבים כבחינת מחזה ולמעלה. אמנם ע"י אור הגלגול 
מההיכלות התחתונים, מתפשטים גם האופנים בעת ההיא למספר 
י"ג. וכל אופן יש לו י"ב אדנים,
%break
ואחד שכולל אותם. ואין זה אלא ע"י הארת הגלגול. אבל בקביעות 
אינם מאירים, אלא במספר שש מאות אלף ריבוא.
%break
ואלו ד' האופנים הם כולם בשמונה כנפיים. וכל אלו הבחינות 
שבאופנים, כל הצבאות הללו, יוצאים מאור החיה, השולטת עליהם, 
בעת שאור החיה מתנוצץ, שהארת הגלגול מאירה בהם.
%letter 90
.90 ואלו ד' האופנים שמתחת לחיה, עומדים לד' רוחות העולם, מזרח 
מערב צפון דרום. בכל אחד ד' פנים. בב' פנים הם מסתכלים אל החיה 
שעליהם, וב' פנים מכוסים בכנפיהם, משום האורות המתנוצצים 
עליהם, שאינם יכולים להסתכל בהם.
%break
כי ג' היכלות, נה"י, מאירים עיבור יניקה מוחין דאחוריים. היכל היסוד 
מאיר עיבור יניקה, ו"ק חסר מוחין דג"ר. וב' היכלות נו"ה מאירים 
המוחין דג"ר. הוד מאיר ו"ק דג"ר, והנצח ג"ר דג"ר.
%break
ג"ר דג"ר אינם מאירים כלל, אלא רק ו"ק דג"ר. ועכ"ז אי אפשר 
שייצאו ו"ק דג"ר בלי ג"ר דג"ר. והנה מקום יציאת המוחין הוא בהיכל 
הנצח בלבד.
%break
ולפיכך יוצאים ג"ר וו"ק דג"ר ביחד בשלמות בהיכל הנצח. אבל רק ו"ק 
דג"ר מתקבלים ובאים להיכל ההוד, והג"ר דג"ר נעלמים.
%break
ואלו ד' האופנים שמתחת לחיה, בב' פנים הם מסתכלים אל החיה 
שעליהם. כי הפנים הם ג"ר. ויש בהם חו"ב תו"מ, הנקראים ד' פנים, 
שחו"ב הם ג"ר דג"ר,
%break
ותו"מ הם ו"ק דג"ר. וב' פנים מסתכלים ומקבלים מהחיה שעליהם, 
כלומר תו"מ שבהם, שהם ו"ק דג"ר המקובלים.
%break
וב' פנים מתכסים בכנפיהם, כלומר חו"ב שבהם, שהם ג"ר דג"ר, 
שאינם מקובלים. משום האורות המתנוצצים עליהם, האורות דג"ר 
דג"ר, שאינם יכולים להסתכל בהם ולקבל אותם, ע"כ הם מכסים 
בכנפיהם את ב' הפנים חו"ב שבהם, שלא יקבלו משם.
%break
ומטעם זה נאמר, שאלו ד' האופנים הם כולם בשמונה כנפיים. כי 
השרפים שבהיכל ההוד יש להם שש כנפיים, בשתיים יכסה פניו, 
ובשתיים יכסה רגליו, ובשתיים יעופף. ואין להם ד' כנפיים בפנים 
שלהם, אלא ב' כנפיים בלבד,
%break
כי להיותם בחינת הוד צריכים לכסות כל ד' הפנים שלהם, ואין להם ב' 
פנים גלויים, כמו האופנים שבהיכל הנצח.
%break
אבל האופנים שכאן, שהם במקום יציאת המוחין, וצריכים לקבל ו"ק 
דג"ר, שישפיעו לשרפים שבהיכל ההוד, ע"כ יש להם בהכרח ב' פנים 
גלויים תו"מ. ומשום זה יש להם שמונה כנפיים,
%break
ב' כנפיים נוספות, אשר בעת התנוצצות הם פתוחים, כדי לקבל ו"ק 
דג"ר בשביל היכל ההוד. ושלא בעת ההתנוצצות גם הם מכוסים.
%letter 91
.91 בכל פעם שהאופנים האלו נוסעים, בד' גלגלים וי"ב אדנים בכל 
אופַן, כמו הראשונים שבהיכל היסוד, כשאור הגלגול מאיר בהם, 
נעשים אז מהזיעה שלהם כמה צבאות ומחנות.
%page 292
שכולם משבחים ומזמרים, ואינם פוסקים שירתם לעולם. והצבאות 
האלו אין להם שיעור.
%break
כי השירה והזמרה הן המשכת המוחין. ולפי שיעור הארת המוחין, כך 
שיעור שירות ותשבחות שמזמרים. ונודע שהמוחין נמשכים בדרך ג' 
קווים, שקו ימין מים וחסדים, וקו שמאל חכמה בלי חסדים, שאין 
התחתונים יכולים לקבל אותו,
%break
והוא להם אש שורפת. ואלו ב' הקווים הם במחלוקת זה עם זה, עד 
שנמשך קו שלישי, המקיים את שניהם, שמלביש אותם זה בזה.
%break
וזאת הזיעה, שהחיות מזיעות בעת שמגיע להן אור הגלגול, ונוסעות 
על ד' הגלגלים, וי"ב האדנים. כי אז צריכים להיזהר מאוד, לקבל 
המוחין בקו אמצעי. ואם נוטים משהו לצד שמאל, תכף נמשכת להם 
משם אש שורפת בסיבת הנטייה.
%break
וכיוון שאינם יכולים לצמצם כל כך, נמצאים עושים פעם נטייה יתרה 
לצד שמאל, וממשיכים בזה ניצוץ אש שורף, ואז תכף מטים עצמם 
בכוח לצד ימין, כדי לבוא משם לקו אמצעי. וממשיכים אור חסדים עם 
נטייה זו.
%break
וכך הם מנענעים עצמם תמיד, פעם לימין ופעם לשמאל, כי קשה להם 
לצמצם עצמם בקו אמצעי כראוי. והנה אלו הנטיות שמצד שמאל, הן 
זיעת החיות, שמהן מתקבץ ונמשך נהר דינור.
%break
ומאלו הנטיות לצד ימין, נבראו אלו הצבאות ומחנות המלאכים, שכולם 
משבחים ומזמרים, ואינם פוסקים שירתם לעולם. כי מתוך שהם 
נמשכים מהנטיות לצד ימין, שהוא חסד,
%break
אין שום כוח יוכל להפסיק את שירתם. והצבאות האלו אין להם שיעור, 
כי מוחין דחסדים נבחנים לבלי מספר.
%letter 92
.92 ד' פתחים יש בהיכל זה לד' רוחות העולם. עשרה ממונים בכל 
פתח. וכשכל הנמצאים בתוך ההיכלות התחתונים, יסוד והוד, 
וההיכלות עצמם, עולים להיכל שכאן, בכוח הרצון שבתפילה הטהורה, 
אז הממונים פותחים לפניהם את הפתחים שבהיכל הזה.
%break
עד שנכללים אלו באלו, ומשתלבים אלו באלו, ונכנסים כולם זה בזה, 
ממונים בממונים, מחנות במחנות, אופנים בחיות וחיות באופנים. 
ובאלו אופנים נכללים אורות באורות, שהם פנים שנראים בפנים שלא 
נראים. ורוח ברוח, עד שנכנסים כולם ברוח שבהיכל זה.
%letter 93
.93 בהיכל הזה יש מקום אחד, שמראהו כמראה זהב שמתנוצץ, 
ששם מקום קיבוץ של הגבורות הממותקות, המכונות זהב. והארת 
האו"ח שלו נקראת ניצוץ.
%break
ושם גנוזים כמה צבאות ומחנות מלאכים, שאינם עולים ואינם 
מתעטרים למעלה. כלומר, שאינם עולים להיכלות העליונים, לקבל ג"ר 
הנקרא עטרות. ונשארים תמיד במקומם בהיכל זה.
%break
אלא בשעה שכל המדרגות קושרים קשרים, שנכללים ומתייחדים זה 
בזה, והיכל נצח נוסע להתעטר בג"ר, אז כל המלאכים הגנוזים 
במקום, יוצאים ממקום גניזתם מלאים בדינים, כלפי המקטרגים על 
ישראל, ויכולים ישראל לקבל שפע דג"ר, בלי פחד מאחיזת החיצוניים.
%break
והם נקראים בעלי המָגנים, להיותם מגנים על ישראל. והם שליחים 
בעולם מבעלי הדין שבהיכל הרביעי. כי שם יושבים ושוקלים מעשי 
התחתונים, אם לכף חובה,
%break
אם לכף זכות. ואחר שישראל יוצאים זכאים, ע"י הב"ד אשר שם, 
נמסר זה אל השליחים הללו, להגן עליהם.
%page 293
במקום הזה תלויים בד' צדדיו 600,000 רבבות מגני זהב לכל צד. וכן 
יש למטה מהם שורות מקיפות במגני זהב, והם שישים. ומאירים בהם 
ב' בחינות ו"ק:
%break
א. ו"ק דישסו"ת, שעלו עם או"א לראש א"א, מבחינתם הם שש מאות 
אלף ריבוא. שש מאות הם ו"ק דישסו"ת שספירותיו מאות, אלף 
מאו"א שספירותיו אלף, ורבבות מא"א שספירותיו רבבות.
%break
ב. ו"ק דז"א, המקבלים מישסו"ת, מבחינתו הם שישים. כי ספירות 
דז"א הם עשרות.
%letter 94
.94 וכל אלו המגנים עושים מלחמה, כולם מחוץ להיכל בחרבות 
וברמחים, בכל אלו שְׁלוּחי הדין שבעולם, ומבערים אותם, עד שמגיעה 
הארת המדרגות במדרגות שלמטה, ומגיעים לכוכב הלכת מאדים, 
שמשם מגיעות הפעולות לעוה"ז.
%break
ואז עולה ההיכל להיכל הרביעי ומתעטר ברוח, ובכל אלו הצבאות 
אשר שם. ואותו מקום עם בעלי המגנים ומגני הזהב נשאר במקומו, 
ואינו עולה למעלה עם ההיכל.
%break
ואותו המקום נקרא תא הרָצים, כי אלו השליחים שבו, רצים לגמור 
הדינים והעונשים, לשונאי ישראל שבכל רוחות העולם.
%break
כי אלו השליחים גנוזים באותו מקום, הרי ששעת פעולתם להגן על 
ישראל, אינה אלא רק ברגע עליית ההיכל אל ההיכל שלמעלה ממנו, 
כי אח"כ שוב נגנזים.
%break
ולפיכך הם רצים וממהרים בשליחותם, שיספיקו לכלות כל 
המקטרגים, מטרם שיעלה ההיכל. ומטעם זה נקרא המקום בשם, תא 
הרצים.
%letter 95
.95 עם עליית התפילה, נוסעים כל אלו האורות והמחנות, וקושרים 
קשרים, ונכללים כולם כאחד, עד שנקשר רוח של ההיכל התחתון 
ברוח של היכל זה, ונעשו אחד.
%break
ונכנסים כולם בתוך העמוד שבאמצע ההיכל. ועולים בכוחו, להתכלל 
ברוח שבהיכל הרביעי העליון עליהם. אשרי חלקו מי שיודע סוד 
ריבונו, ומרים דגלו במקום שצריך.
%letter 96
.96 כל המדרגות כולם צריכים זה לזה, להשלים האחד עם חברו, 
ולהאיר אחד בחברו, עד שכולם עולים למקום שצריך שלמות. 
בתחילה עולים מלמטה,
%break
להשלים המקום העליון. ואח"כ יורדים מלמעלה למטה, להשלים 
התחתונים. ואז נעשית שלמות מכל הצדדים, וכולם נשלמים כראוי.
%letter 97
.97 מי שיודע הסודות הללו, ועושה השלמוּת למעלה ולמטה, הוא 
מתדבק בריבונו ומבטל כל הגזרות הקשות. והוא מעטר לריבונו, 
שממשיך ג"ר לז"א, וממשיך ברכות אל העולם.
%break
וזהו האדם, הנקרא צדיק עמוד העולם. כלומר, שהעולם עומד 
ומתקיים בשבילו. ותפילתו אינה חוזרת ריקם, שנענה על כל 
תפילותיו. וחלקו בעוה"ב, והוא בחשבון בעלי האמונה. כלומר, שנכנס 
בחשבון בעלי האמונה, הנמצאים בעולם.
%letter 98
.98 כל ההיכלות, החיות, הצבאות, האורות, הרוחות, כולם צריכים זה 
לזה, כדי שהעליונים יושלמו ע"י העלאת מ"ן מלמטה. ואח"כ יושלמו 
התחתונים, ע"י הורדת מ"ד מלמעלה. ההיכלות האלו מתדבקים זה 
בזה.
%letter 99
.99 וכולם מתדבקים זה עם זה, כמו הצבעים שבעין. כל מה שבהם, 
הוא כמראֶה, הנראה בסתום שבעין, בעת שהעין מתגלגלת, ונראה אז 
הזוהר ההוא המתנוצץ.
%page 294
ואותו שאינו נראה בו בגלגול הזה, הוא הרוח השולט על הכול, 
שבהיכל זה. ומשום זה, עומדים כולם מדרגות על מדרגות, אחת 
תלויה בחברתה, עד שהכול מתעטר כראוי.
%letter 100
.100 אלמלא כל אלו הצבעים שבעין, שנראים בעת שסוגרים העין, 
ומתגלגלת בגלגול, לא היו נראים אלו הצבעים המאירים. ואלמלא אלו 
הצבעים המאירים, לא היה מתדבק בראייה אותו הסתום שבעין, 
השולט על כולם. נמצא, שכולם תלויים זה בזה ונקשרים זה בזה.
%letter 101
.101 כאשר נכללו כולם כאחד בהיכל השלישי, והרצון שבתפילה 
עולה להתעטר בהיכל הרביעי, אז נעשו כולם אחד, רצון אחד וקשר 
אחד. כאן היא בחינת השתחוות להתרצות לריבונו.
%break
%H שבעה היכלות של או"א דבריאה
%break
%H היכל רביעי, גבורה
%break
%letter 102
.102 ההיכל הרביעי שונה מכל ההיכלות, כי ארבעה היכלות בו, זה 
לפְנים מזה, וכולם היכל אחד. אלו ד' היכלות הם ד' בתי דין. הפנימי 
לדיני נפשות, וג' בתי דין שמסביב לו הם לשאר דינים.
%break
והיכל זה הוא גבורה ולא ת"ת. כאן הוא הרוח, הנקרא זְכות, כי 
במקום הזה מתהפכים חובות של כל בני העולם לזכות. הרוח הזה 
לוקח הכול. כלומר, מי שזכה בו, זוכה להכריע את עצמו ואת כל 
העולם כולו לכף זכות.
%letter 103
.103 מרוח זכות יוצאים ע' (70) אורות. כולם מתנוצצים בבת אחת, 
וכולם מאירים בעיגולים, כי אינם מתפשטים להאיר מלמעלה למטה, 
כמו האורות האחרים. האורות מתדבקים זה בזה, ומאירים זה בזה, 
ונאחזים זה בזה.
%break
מתדבקים, מורה שיש ביניהם השוואת הצורה, כי הדבקוּת הרוחנית 
אינה אלא השוואת הצורה. ומאירים זה בזה, מורה, שהאורות 
מתערבים זה בזה להאיר ביחד כאחד.
%break
ונאחזים זה בזה, מורה, שצריכים זה לזה, שלא יוכלו להאיר זה בלי 
זה. ואם היה חסר אחד מהם לא היו יכולים להאיר. כל זכויות העולם 
נמצאות לפני האורות הללו. כלומר, לאורם רואים איך כל חובות 
העולם מתהפכים לכף זכות.
%break
ביאור הדברים. כל בריות העולם הן בתכלית השלמות, במידה כזו, 
שלא הייתה שמחה לפני הקב"ה, כיום שנבראו בו שמיים וארץ. אמנם 
אי אפשר לאדם לקחת חלק בשמחתו הגדולה הזו, אלא לאחר שעשה 
תשובה שלמה מאהבה.
%break
אבל מטרם זה, לא ישמח כלל בעצמו ובבריות העולם, אלא להיפך, 
שמרגיש לפניו עולם מלא צער ומכאובים, עד שאומר, ארץ ניתנה ביד 
רָשע, הן מכאובים גופניים, והן מכאובים נפשיים, שהם העבירות 
שעושה.
%break
וכל זה הגיע לו, מפני שהולך כנגד הטבע של הבריאה, כי לא נברא 
העולם אלא בהשפעה, לעסוק בתורה ובמע"ט, כדי להשפיע נחת רוח 
ליוצרו ולא להנאת עצמו, כמ"ש, כל פָּעל ה' לַמַענהו, כדי שהבריות 
ישפיעו לו נחת רוח.
%page 295
אבל בתחילה, כמ"ש, עַיר פרא אדם ייוולד, שכל עניינו הוא להנאת 
עצמו, ואין בו הרצון להשפיע כלל. והוא טוען, כל פעל ה' למעני 
ולהנאתי, שהרי רוצה לבלוע העולם ומלואו לטובתו ולתועלתו.
%break
ולפיכך הטביע הבורא ייסורים קשים ומרים בקבלה לעצמו, הטבועים 
באדם מעת לידתו, הן מכאובים גופניים והן מכאובים נפשיים. באופן, 
שאם יעסוק בתורה ובמצוות אפילו להנאת עצמו,
%break
מ"מ ע"י המאור שבה, ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראות, שיש 
בטבע הקבלה לעצמו.
%break
ואז ייתן אל ליבו להבדיל את עצמו מטבע הקבלה הזו, ויתמסר לגמרי 
לעבוד רק להשפיע נחת רוח ליוצרו, כמ"ש, כל פעל ה' למענהו. ואז 
יפקח ה' את עיניו, ויראה לפניו עולם מלא מתכלית השלמות, שאין בו 
חיסרון כלשהו.
%break
ואז לוקח חלק בשמחה אשר בעת בריאת העולם. כי זכה, הכריע את 
עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. כי בכל מקום שנותן עיניו, הוא 
רואה רק טוב ורק שלמות, ואינו רואה במעשה הקב"ה שום חובות 
כלל, אלא הכול זכויות.
%break
ובעניין הייסורים הגשמיים והרוחניים, שסבל מטרם שעשה תשובה, 
יש בהם ב' דרכים:
%break
א. כל מה שעושה הקב"ה, לטובה עושה. כי הוא רואה, שלולא 
המכאובים הנוראים, שסבל מכוח שהיה משוקע בטבע הקבלה 
לעצמו, לא היה זוכה לתשובה מעולם.
%break
וא"כ הוא מברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כי לולא הרעה, 
לא היה זוכה לטובה. ונמצא, שהכול גורם לטוב.
%break
ב. גם זו לטובה. לא זו בלבד שהרעות נעשו גורמות לטובה, אלא 
שהרעות עצמן נהפכו ונעשו טובות, ע"י אורות גדולים מאוד, שהבורא 
מאיר בכל אלו הרעות, עד שנהפכו ונעשו לטובות, הן הייסורים 
הגופניים, והן הייסורים הנפשיים, שהם העבירות.
%break
באופן, שהחובות נהפכו וקיבלו צורות של זכויות. ואלו האורות, 
ההופכים את החובות לזכויות, הם ע' אורות שבהיכל שלפנינו. ובגללם 
נקרא היכל זה, היכל הזכות.
%break
מכללות כל ע' האורות יוצאים ב' אורות, שהם שקולים כאחד, 
העומדים תמיד לפניהם. כי אלו ע' האורות הם הופכים חובות בני אדם 
לזכויות. והנה אז נבחנים החובות והזכויות לב' אורות,
%break
שקולים זה לזה. כלומר, שמעלת החובות חשובה כמו מעלת הזכויות, 
ואין זו חשובה מזו. והם עומדים ומאירים לפני ע' האורות תמיד, 
ומעידים עדות לפניהם.
%letter 104
.104 לעומת אלו ע' האורות יש ע' שרים ממונים, שמהם כל הדינים 
שבעולם, העומדים בחוץ וסובבים כל ארבעת ההיכלות הללו מבחוץ. 
אבל ע' האורות וב' האורות העומדים לפניהם, הם פנימיים לפְנַי 
ולפְנים. כמ"ש, בטנךְ ערימת חיטים סוגָה בשושנים.
%break
בטנך, פנימיות, כמו בני מעיים, שהם בפנימיות הגוף. חיטים, רומז 
לחטאים, החטאים שנעשו לזכויות בע"ב (72) אורות, שהם לפני 
ולפנים של ד' ההיכלות. וע"כ כתוב עליהם, בטנך ערימת חיטים.
%break
אמנם סוגה מבחוץ בשושנים, הרומזים לדינים, שהם ע' השרים 
הממונים, שהם פועלים כל הדינים שבעולם. ע' שרים הם הלעומת של 
ע' אורות, כי הגם שכל החטאים והעונשים באים מע' שרים, עכ"ז, 
אינם ברשות עצמם, אלא שמשמשים לע' אורות,
%page 296
כי תפקידם להכשיר התחתונים, שיהיו ראויים לקבל הגילוי הגדול של 
ע' האורות. ולפיכך נבחנים, שע' השרים הממונים סובבים מבחוץ 
להיכלות ולע' האורות.
%letter 105
.105 לפני ע' האורות האלו באים כל הזכויות וכל מעשי בני העולם 
למשפט. כלומר, שע' האורות הם ב"ד של מעלה, הדנים כל בני 
העולם. ב' האורות העומדים לפניהם, הם המעידים עדות של מעשי 
בני העולם. משום שיש שבעה עיני ה', המשוטטות בכל הארץ.
%break
עיניים פירושן השגחה. ויש שבע מידות בהשגחת ה', חג"ת נהי"מ, 
שבעה עיני ה'. שבעה מיני השגחה, המכשירים את בני העולם לקבל 
העונג והנועם העליונים. כל מה שנעשה בעולם, הן טוב והן רע, 
נרשמת צורתו באותו המעשה ממש,
%break
ובאותה הזכות ממש, ומתקיימים ועומדים לנצח. כלומר, שאין שום 
דבר נאבד מהעולם, הן מהמעשים הרעים והן ממע"ט, אלא כל מעשה 
נרשם בצורתו בשבעה עיני ה', וניתן לו בזה קיום נצחי.
%break
וב' האורות רואים ומסתכלים בכל מעשה, ומעידים עדות לפני ע' 
האורות, שהם ב"ד של מעלה. ואחר שע' אורות שומעים עדותם, אלו 
ע' האורות גוזרים גזרות, ודנים דינים, הן לטובה והן לרעה, ע"פ 
עדותם של ב' האורות.
%break
כי בעת השלמוּת, נמצאים ב' האורות הללו, אור החובות ואור 
הזכויות, שקולים זה כזה, שזדונות נעשו לו כזכויות. ואז ע' האורות, 
שהם ע' סנהדרין של מעלה, דנים לפי עדותם הטובה הזו את כל 
מעשה לטובה.
%break
אבל אם ב' האורות אינם שקולים, אלא אור הזכויות גדול מאור 
החובות, הנה במידה זו יש חיסרון ניכר במעשים הרעים, אשר האדם 
שעשה אותם, צריך לשוב בתשובה מאהבה עליהם.
%break
וזה נבחן, שב' האורות מעידים עדות רעה על המעשים שעשה האדם. 
ואז ע' האורות דנים דינים לרעה, עד שישיב האדם תשובה מאהבה 
עליהם, ויהפכו לגמרי לזכויות,
%break
ויהיו ב' האורות שקולים זה כזה. הרי שע' אורות דנים את האדם לפי 
עדותם של ב' האורות, אם שקולים או אינם שקולים. ולפי מידת 
החיסרון, עד שיהיו שקולים.
%break
וכאן, בהיכל זה, הוא מקום הזכות. כלומר, מה שנאמר, שדנים דינים, 
הן לטובה והן לרעה, אינו מתגלה כאן, אלא בשפע המושפע מע' 
אורות המגיע למטה, שם ניכר הרע, אבל כאן היא הזכות בלבד.
%letter 106
.106 הרוח שבהיכל זה, הנקרא זכות, שממנו ע' אורות, נרשמו בו ג' 
אותיות יה"ו. ע"ס הם י"ה ו"ה. י"ה חו"ב, ו' ת"ת, הכולל חג"ת נה"י, 
ה"ת מלכות. הרוח שממנו ע' אורות הוא יה"ו, רק ט"ר, זכר, ואינו כולל 
את ה"ת, נוקבא.
%break
כאשר האותיות יה"ו מתדבקות במלכות, המכונה מקום, ה"ת, 
נרשמות האותיות יה"ו ברוח, ואינן מסתלקות משם. כי כל מדרגה 
יוצאת ע"י זיווג דהכאה דאור העליון, שהוא ט"ר, זכר, על המסך 
שבמלכות, נוקבא.
%break
ואז עולה או"ח ממלכות ומלביש את אור העליון, שהוא ט"ר, מלמטה 
למעלה. וע"י הלבשה זו נקבעו ונקשרו ט"ר במדרגה.
%break
כאשר האותיות יה"ו, אור העליון וזכר, מתדבקות בה"ת, במלכות, 
בזיווג דהכאה מאור העליון, מהזכר אל המלכות, נוקבא, אז נאצל 
הרוח, הכולל ע' אורות.
%break
אז נרשמים ברוח האותיות יה"ו, ט"ר, ואינן מסתלקות משם, כי האו"ח 
מלביש אותן, והן נקשרות בו, בכוח ההלבשה הזאת.
%break
אח"כ יוצא אור אחד, המאיר לד' צדדים, אור זה מוציא ג' אורות 
אחרים. כי אותם ע"ס שיצאו מלמטה למעלה, הם נבחנים לע"ס 
דראש, רוח, הכולל את ע' האורות וב' העדים. ונודע, שאחר שנעשה 
הזיווג דהכאה, ומוציא ע"ס דראש,
%page 297
מתפשטת אח"כ המלכות דראש מלמעלה למטה, ומוציא ב' בחינות 
שבגוף, חג"ת עד החזה, ג"ר דגוף, ונה"י שמחזה ולמטה עד סיום 
רגלין.
%break
ונודע, שחג"ת שמחזה ולמעלה שלמים בד' הבחינות חו"ב תו"מ, שהם 
ארבע חיות אריה שור נשר אדם. אבל נה"י שמחזה ולמטה, אין שם 
אלא ג' בחינות חו"ב ות"ת, וחסר פני אדם, מלכות.
%break
ולאחר שיצאו יה"ו דראש בזיווג דהכאה, יוצא אור אחד, המאיר לד' 
צדדים, כלומר שאור המלכות דראש התפשט והאיר מלמעלה למטה 
את החג"ת שמחזה ולמעלה,
%break
ששם יש ד' צדדים חו"ב תו"מ. אור זה מוציא ג' אורות אחרים, 
ומחג"ת יצאו והתפשטו נה"י שמחזה ולמטה, שהם רק ג' צדדים חו"ב 
ות"ת, אבל פני אדם חסרים שם.
%break
אלו ג' אורות חו"ב ות"ת, הם ג' בתי דין, הדנים דינים אחרים בענייני 
העולם, שאינם דיני נפשות. כלומר, בעשירוּת, בעניוּת, במחלות, 
בבריאות השלֵמה, ובשאר עניינים שהעולם נידון בהם.
%break
הרוח, הכולל ע' אורות וב' עדים, הוא יה"ו שבראש, המאירים מלמטה 
למעלה. ואלו ע' אורות הנמשכים ממנו, הם ע' סנהדרין, הדנים דיני 
נפשות.
%break
והאורות שמחזה ולמטה, הנמשכים מה"ת שבראש, שהם ג' צדדים, 
הם ג' בתי דין, הדנים דינים אחרים שאינם דיני נפשות, במושב 
שלושה ביחד. שכל אחד מג' הצדדים כלול מכל השלושה, וע"כ הם ג' 
בתי דין.
%break
ומה שאינו מחשיב בתי דין בד' הצדדים שמחזה ולמעלה, הוא משום 
ששָׁם החסדים מכוסים, ואין בהם גילוי של הארת החכמה, ואין שום 
דינים יכולים להיאחז שם,
%break
כי אין הדינים שורים אלא במקום שיש הארת החכמה. והטעם הוא, כי 
הצמצום לא היה כלל על אור החסדים.
%break
היכל אחד הוא בשביל ע' האורות הראשונים, שהוא בפנימיות 
ההיכלות. וג' ההיכלות החיצוניים לו, הם בשביל ג' בתי דין אחרים. כי 
היכל זה כלול מד' היכלות,
%break
זה לפְנים מזה. וע' אורות, שהם ע' סנהדרין וב' עדים, הם בהיכל 
הפנימי מכולם, וג' בתי דין אחרים הם בג' היכלות הסובבים להיכל 
הפנימי.
%letter 107
.107 עולה הרוח הזה וכולל בתוכו כל אלו אורות שלמטה, ד' אורות 
שמחזה ולמעלה וג' אורות שמחזה ולמטה, ומוציא חיה אחת קדושה 
מתלהטת. ויש עיניים לחיה כעיני אנוש, כדי להשגיח באלף אלפים 
וריבוא רבבות חֵילות בעלי הדין.
%break
כל אלו בעלי הדין לוקחים פסקי דין מב"ד, ופותחים או סוגרים צינורות 
השפע אל העולם, ומשלימים הדין, שמוציאים אותו לפועל.
%break
הרוח, הוא ע' אורות, ג"ר וראש, יה"ו. והחיה הזאת נמשכת בעיקר 
מהרוח ומע' אורות שבו. אלא כדי להאציל אותה בראש ובגוף, הוצרך 
גם הרוח להיכלל מהגוף,
%break
מד' אורות ומג' אורות, שהם גוף. ולפיכך יכולה החיה להשלים 
ולהוציא לפועל את הדין, שהוציאו ע' אורות להיותם שורשה.
%break
ויש עיניים לחיה כעיני אנוש, להורות שהעיניים של החיה נמשכות 
מג"ר, ששם ע' אורות, ושם פני אדם. עיניים פירושן השגחה. כדי 
להשגיח באלף אלפים וריבוא רבבות חילות בעלי הדין.
%break
כי להיותם מבחינת ראש, הם נמשכים מהבחינה שכנגדם באצילות, 
שהוא עתיק, הראש דאצילות. וספירות דעתיק הם במספר מאה אלף. 
וע"ס שלו הם אלף אלפים, וכמ"ש על עתיק בדניאל, אלף אלפים 
ישמשוהו.
%page 298
ומלבד זה יש עוד בעתיק זיווג נעלם מהמלכות הגנוזה ברדל"א, 
שמבחינה זו כל ספירה שבו ריבוא אלפים. וע"ס ריבוא רבבות, כמ"ש 
בדניאל, וריבוא רבבות לפניו יעמודוּ.
%break
וכיוון שאלו הם המוציאים לפועל את הדינים, הנגזרים בע' אורות, 
שהם בחינת ראש, המקבלים מעתיק, שכנגדם, ע"כ יש גם בהם אותם 
ב' המספרים הנוהגים בעתיק, אלף אלפים מזיווג הנגלה, וריבוא 
רבבות מזיווג הנעלם.
%letter 108
.108 תחת החיה הזו יש ד' שרפים, שכולם לוהטים ככפתור וָפרח, 
וניצוצי אש עולים. ד' השרפים הם ד' בחינות חו"ב תו"מ של החיה, 
המאירים לד' צדדים. ההתלהטות ככפתור ופרח וניצוצי אש, היא זיעת 
החיות, שהן מזיעות בעת נסיעתן לד' הצדדים.
%break
כי בכל צד שנוסעות, הן מכוונות פניהן לקו האמצעי בהקפדה מרובה, 
שלא לנטות לא לימין ולא לשמאל. וכיוון שאינן יכולות לצמצם את 
עצמן כל כך לאמצע כפי שרוצות, נמצאות עושות פעם נטייה יתרה 
לצד שמאל, וממשיכות בזה תכף ניצוץ אש שורף.
%break
ופעם עושות נטייה יתרה לצד ימין, וממשיכות בזה אור חסדים. כי 
המדייק להחזיק עצמו באמצע, דרכו לנענע עצמו פעם לימין ופעם 
לשמאל, עד לקבוע לו האמצע בדיוק.
%break
והנטייה היתרה לצד הימין, מכונה בשם כפתור, כי בית הקיבול של 
האור מכונה כף. וקומת האור הנמשך מכונה תור, מלשון, תורֵי זהב.
%break
והנטייה היתרה לצד שמאל מכונה בשם פרח ובשם ניצוצי אש. פרח 
נקרא ע"ש פריחת אור החסדים. כי אור החכמה, הנמשך מקו שמאל, 
נמשך בלי אור החסדים,
%break
ונבחן שאור החסדים פרח משם. וכן מכונה ניצוצי אש, כי מפאת היות 
האור בלי חסדים, נמצא שורף את התחתונים.
%break
כי הנמשכים מז"ת, שעיקרם אור חסדים, נמצאים מתבטלים ע"י אור 
בלי חסדים. אבל אלו ד' השרפים, להיותם מג"ר, אינם נשרפים מחמת 
החיסרון של החסדים.
%break
כי הג"ר יכולים לקבל אור חכמה בלי חסדים. וע"ש כך הם נקראים 
שרפים, להורות שהארתם הנמשכת לתחתונים שורפת אותם.
%break
ע"ב (72) גלגלים לוהטים באש, יש לכל אחד מד' השרפים, שהם ד"פ 
ע"ב, שבגי' פר"ח (288), שזה מורה, שאור החסדים פרח משם, כי 
אלו הגלגלים התקבצו ועלו אליהם מניצוצי אש. וע"כ הם לוהטים.
%break
כאשר נוסעים, נעשה על ידיהם נהר אחד של אש. כי הנטייה לצד 
שמאל נוהגת תמיד בעת הנסיעה, כי בכל פעם שמתאמצים ביותר 
לכוון פניהם לקו האמצעי, הם מזיעים בהכרח, שנוטים לימין ולשמאל, 
כדי לקבוע ביתר דיוק את האמצעי.
%break
ובכל נטייה לצד שמאל, יוצאים ונמשכים ניצוצי אש, עד שמתקבצים 
ונעשים לנהר של אש. אלף אלפים מלאכים משמשים לאש ההיא.
%break
כי המוחין שהשרפים מקבלים בנסיעתם, נמשכים מעתיק דאצילות, 
שמצד זיווג הנגלה הוא במספר אלף אלפים, ומצד זיווג הנעלם הוא 
במספר ריבוא רבבות.
%break
וע"כ נבחן שהנהר של אש נעשה ע"י הארת אלף אלפים, הנמשכת 
מעתיק. מאלו אלף אלפים יוצאים ונולדים כמה צבאות.
%break
כשהגלגלים נוסעים, נולדים ועומדים מהם כמה ריבוא רבבות בתוך 
האש, שהם נמשכים מזיווג הנעלם של עתיק, שהוא ריבוא רבבות. 
באופן, שהמשמשים העושים את נהר דינור,
%page 299
הם כמ"ש, אלף אלפים ישמשוהו. והנולדים ויוצאים בתוך נהר הדינור 
עצמו, הם כמ"ש, וריבוא רבבות לפניו יעמודוּ.
%break
תחת ההיכל השני יוצאים מלאכים, המזמרים ובאים להתקרב לכאן, 
והם נשרפים כולם, מטעם היותם מו"ק, אשר עיקרם הוא אור 
החסדים. וע"כ נעשה להם אור החכמה בלי חסדים שכאן, לאש 
שורפת, ונשרפים ונאבדים מחמתו.
%letter 109
.109 כל אלו הממונים, שהתמנו לשלוט בעולם, מכאן יוצאת 
התמנותם לשלוט. התמנותם יוצאת מתוך רוח זכות שכאן, שנרשם 
בג' אותיות יה"ו. ומכאן מעבירים אותם מהעולם ונידונים באש הזו, 
היוצאת ונמשכת בנהר דינור.
%break
הכול נמסר בהיכל הזה, משום שנרשם בג' אותיות יה"ו, שהרוח שכאן 
נכלל בהן. חיה זו מוציאה צבאות ומחנות מלאכים, שאין להם מספר.
%break
כי שליטת הממונים דקדושה בעולם, היא להכניע את הס"א. ומפני 
שכמ"ש, זה לעומת זה עשה האלקים, אינם יכולים לשלוט עליהם 
ולהכניע אותם, אלא בשעה שמקבלים מוחין דג"ר מרוח זכות שכאן, 
אז יכולים להכניע הס"א ולשלוט בעולם.
%break
ומכאן מעבירים אותם מהעולם, כי כמו שהמוחין הגדולים מתקבלים 
כאן, כך אם אינם נזהרים, לקבל אותם בג' אותיות יה"ו, שהרוח שכאן 
נרשם בהם, שסודם, שהו', ת"ת, קו אמצעי, מכריע על י"ה, חו"ב, ימין 
ושמאל, אלא נוטים לקו שמאל,
%break
מעבירים אותם תכף מהעולם. ונידונים באש הזו, היוצאת ונמשכת 
בנהר דינור. באופן, שהכול נמסר בהיכל הזה, הן המוחין הגדולים והן 
להיאבד מהעולם לגמרי.
%letter 110
.110 כל הדינים שבעולם יוצאים מההיכל הזה, הן לטובה והן לרעה, 
חוץ מהשלושה: בנים, חיים ומזונות. שלא ניתן רשות לדון אותם 
במקום הזה, אלא שהם תלויים באותו הנהר העליון,
%break
המכונה דיקנא דא"א או המזל העליון, שכל האורות של בנים, חיים 
ומזונות נמשכים ממנו, ורק בו תלוי הדבר.
%break
והטעם הוא, כי בהיכל הזכות עיקר השליטה הוא לאהבה, שהרי אין 
הזדונות הופכים לזכויות, אלא ע"י אהבה. כמו שלומדים, שע"י תשובה 
מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות.
%break
אמנם במזל העליון, שהוא שערות דיקנא דא"א, עיקר השליטה 
ליראה, כי ע"כ נקראות שערות מלשון סערות. ובנים, חיים ומזונות 
אינם נמשכים אלא בכוח היראה. וע"כ לא יוכלו לבוא מהיכל הזכות, 
אלא רק משערות דיקנא דא"א, ששם מידת היראה.
%break
וע' אורות הם סנהדרין גדולה, הדנים דיני נפשות, וא"כ גם החיים 
נידונים בהיכל הזכות. והטעם הוא שאחר שנידון בהיכל הזכות לחיים, 
נמשכים אז החיים ממזלא דא"א, וניתנים לו חיים ממנו.
%break
ובאמצעו של ההיכל הזה יש מקום מתוקן, שיתקבל רוח העליון 
שבהיכל החמישי, בתוך הרוח שכאן, ומקום זה עולה בהם. מקום זה, 
העמוד, העומד באמצעו של כל היכל, נכלל בב' הרוחות הללו. וע"כ 
הוא מעלה את הרוח שכאן אל רוח העליון שבהיכל החמישי.
%letter 111
.111 י"ב (12) פתחים להיכל הזה. בכל פתח נמצאים השוטרים 
והממונים שמכריזים, להודיע למטה כל הדינים העתידים לרדת 
למטה. כי עצם ההיכל מחזה ולמעלה,
%break
והתחתונים ששורשם מחזה ולמטה, אינם ראויים לקבל אלא מחזה 
ולמטה, כי כל בחינה צריכה לקבל רק מהבחינה שכנגדה.
%break
והפתחים שבהיכל הם מחזה ולמטה של ההיכל, שהתחתונים יכולים 
לקבל השפע שלהם מהם. וע"כ הם נבחנים כמו פתחים, להורות 
שאינם יכולים לבוא ולקבל מההיכל,
%page 300
כי אם דרכם, שזה מחזה ולמטה, כמו בחינתם, בדומה להיכל גשמי, 
שאי אפשר לבוא בו זולת דרך הפתח.
%break
וע"כ עומדים בפתחים כל הממונים, המשפיעים משם את פסקי הדין 
שבבתי הדין שבהיכלות, אל התחתונים, שהם הכרוזים, שמכריזים 
ונשמעים ונעשים בעולם.
%break
י"ב פתחים בהיכל, כי ד' היכלות בהיכל הזה, נגד חו"ב תו"מ של 
ההיכל, ובכל היכל ג' פתחים, הרי י"ב פתחים. ואין ד' פתחים בכל 
היכל, מטעם היותם מחזה ולמטה, שחסרים בהם פני אדם, ואין שם 
אלא רק ג' פנים, חו"ב ות"ת.
%break
כמו שלכל חיה ד' גלגלים, להיותם מחזה ולמעלה, ולכל גלגל ג' 
אדנים, להיותם מחזה ולמטה, כך כאן כלולים ד' היכלות בהיכל הזה, 
להיותם מחזה ולמעלה. אבל בכל היכל רק ג' פתחים, להיותם בחינת 
מחזה ולמטה.
%letter 112
.112 ומהכרוזים האלו של השוטרים והממונים שבפתחי היכלות, 
מקבלים כל בעלי כנפיים, עד שמודיעים הדבר לרקיע של החמה, 
לרקיע השני דעולם העשיה, ששם החמה בין שבעה כוכבי לכת.
%break
בעלי כנפיים, פירושם מלאכים, כמ"ש, כי עוף השמיים יוליך את הקול 
ובעל כנפיים יגיד דבר. וכל המלאכים שמתחת להֵיכלות בבי"ע, 
מקבלים הכרוזים של השוטרים והממונים שבפתחי ההיכל,
%break
שכל מלאך עליון נותן לתחתון ממנו, עד שהכרוז מגיע אל החמה, 
הרביעי משבעה כוכבי לכת.
%break
אמנם אין הכוונה לשבעה כוכבי הלכת הגשמיים, אלא לשבע ספירות 
שברקיע השני של עולם העשיה הרוחני, ששבעה כוכבי הלכת 
הגשמיים נבחנים לענפים שלהם. כי כך דרך החכמים לדבר בענפים 
גשמיים, ולבאר עימהם את שורשיהם הרוחניים.
%break
ומשם, כאשר השמש יוצא על הארץ, יוצא הכרוז מהשמש, ומשוטט 
בעולם, עד שהדבר מגיע אל הנחש שברקיע, שכל כוכבי הרקיע 
מוקפאים בו, והוא עומד באמצע הרקיע.
%break
ושומעים הדבר. ומקבלים אותו אלו השוטרים של מטה, ואלו הממונים 
שעל הנחש, ומשם מתפשט הדבר לעולם.
%break
באמצע הרקיע נקשר אורַח אחד מבהיק, והוא הנחש שברקיע, שכל 
הכוכבים הדקים מלראות אותם, כולם קשורים בו תלֵי תלים. והוא 
הנקרא אצל התוכְנים [אסטרונומים],
%break
שביל החלב, שמחמת ריבוי הכוכבים אשר שם, הוא נראה לנו כמו 
שביל אחד לבן כחלב. ואלו הכוכבים הדקים, הם ממונים על המעשים 
שבסתר של בני העולם.
%break
ולכן נאמר כאן, עד שהדבר מגיע אל הנחש שברקיע, לשביל החלב, 
שהכוכבים כולם מוקפאים שם, שאינם זזים ממקומם. כי ההנהגה 
בפרטות מסודרת תחת הכוכבים, כמו שלומדים, אין לך עשב מלמטה, 
שאין לו כוכב ומזל מלמעלה, שמכה אותו ואומר לו גְדל.
%break
ונודע, שכל מדרגה וכן שפע, הנמשך ממנה, מחולקים לשניים, למחזה 
ולמעלה ולמחזה ולמטה. ולפיכך גם הכוכבים מחולקים על פיהם.
%break
יש כוכבים שאינם כוכבי לכת, והם קפואים בשביל החלב, שהם מחזה 
ולמעלה, ששם החסדים מכוסים, ואין השפע מגיע מהם לתחתונים 
בגלוי. ואלו הכוכבים הדקים, הם ממונים על המעשים שבסתר של בני 
העולם, כי אינם ממונים אלא רק על מעשים שבסתר.
%page 301
ויש כוכבי לכת, שהם שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה, שהם 
מחזה ולמטה, ששם החסדים מגולים, והשפע מגיע מהם לתחתונים 
בגלוי. וע"כ הולכים וסובבים העולם, כל אחד בדרכו המיוחד, לחַלק 
השפע המיוחד לו.
%break
ונאמר, שיוצא הכרוז מהשמש, ומשוטט בעולם, עד שהדבר מגיע אל 
הנחש שברקיע, שכל כוכבי הרקיע מוקפאים בו. ושומעים הדבר. כי 
אלו הכוכבים אינם מקבלים הדבר להשפיע לתחתונים, אלא שומעים 
אותו בלבד.
%break
ומקבלים הדבר רק השוטרים שמתחת לשביל החלב, שהם מחזה 
ולמטה, שמהם מושפע לתחתונים. וכן אלו הממונים שעל הנחש, מעל 
שביל החלב, גם הם מקבלים הדבר.
%break
אבל הכוכבים עצמם שבשביל החלב, אינם מקבלים אלא שומעים 
בלבד, באופן שיספיק אל השוטרים שמתחת, שיקבלו מהם.
%letter 113
.113 ומהשוטרים שלמטה מתפשט ונעשה הכרוז בעולם, ואפילו 
הרוחות והשדים ועוף השמיים מעבירים ומודיעים הכרוזים בעולם. 
כלומר, שכל בריות העולם, ואפילו שדים ורוחות, מוכנים להוציא 
לפועל את הכרוזים הללו.
%break
הממונים חוזרים וסוגרים הפתחים. בעת השפעת ההנהגה אל 
העולם, נפתחים י"ב הפתחים, והכרוזים משתלשלים לעולם דרך 
המדרגות. ואחר שיצא לפועל בעולם, חוזרים וסוגרים הפתחים. כי 
אינם פתוחים אלא רק בשעת השפעה.
%break
אין הרוח שכאן עולה לרוח העליון שבהיכל החמישי, עד שכל הרוחות 
שבהיכלות התחתונים נעשו אחד עם הרוח שכאן. וכל הרוחות נכללים 
ונכנסים זה בזה, עד שנעשו כולם אחד. ואחר ההתכללות הזו, עולה 
הרוח שכאן עימהם להיכל החמישי, ונכלל ברוח אשר שם.
%letter 114
.114 כשהאדם מוטל חולה על ערש דוַוי, הוא נידון כאן, הן לחיים והן 
למוות. חיים תלויים למעלה בנהר העליון, ולא כאן בהיכל זכות. אמנם 
אם נידון כאן לחיים, נותנים לו חיים מלמעלה,
%break
מהנהר העליון, הנקרא מזל. ואם לא, אין החיים ניתנים לו מלמעלה. 
אשרי חלקו מי שהתדבק בריבונו, ונכנס ויוצא בהיכל הזה כחפצו.
%break
כאן בהיכל זה נוהגת קידה על אפיים, שפּניו ייגעו בארץ, כדי להתגבר 
על הדין. ובהיכל השני צריכים כריעה. ובהיכל השלישי צריכים 
השתחוות, הרכנת הראש.
%break
וכאן צריכים קידה על אפיים, שפּניו ייגעו בארץ. כי הכריעות 
וההשתחוויות, שעושים הצדיקים להתרצות לריבונם, מכוּונות לפי 
המוחין שממשיכים.
%break
ולפיכך בהיכל הוד, ו"ק, צריכים לכריעה על ברכיים. ובהיכל השלישי, 
הנחשב לג"ר כלפי ההיכל השני, צריכים להשתחווּת, הרכנת הראש, 
עד שיראֶה איסָר [מטבע] כנגד ליבו. ואינם צריכים לקידה על אפיים, 
משום שעוד אינו ג"ר ממש,
%break
להיותו מחזה ולמטה דהיכלות. אבל בהיכל הרביעי, שכבר מחזה 
ולמעלה דהיכלות, ששם ג"ר מבחינת פנים, ע"כ צריכים לקידה על 
אפיים, שייגעו פניו בארץ.
%break
על היכל זה כתוב, אֵל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא. מרמז על 
תחילת הפסוק, כי כל דרכיו משפט. כי בהיכל זה מקום ב"ד, ששם 
מתגלה אשר כל דרכיו משפט, שבזה משיגים אותו, כמ"ש, אל אמונה 
ואין עוול, צדיק וישר הוא.
%page 302
%H שבעה היכלות של או"א דבריאה
%break
%H היכל חמישי, חסד
%break
%letter 115
.115 ההיכל החמישי. היכל שמאיר בו רוח הנקרא ברק, שמזהיר 
ומאיר לתחתונים. מזהיר, פירושו, בהארת החכמה, הנקראת זוהר. 
ומאיר, כלומר באור החסדים. רוח ברק כולל ופותח וסוגר, מאיר 
ומתנוצץ לכל הצדדים.
%break
בעת שהרוח הזה עושה זיווגו להאיר הארתו, הוא כולל כל התחתונים 
שעלו אליו למ"ן. ופותח להארת ו"ק דג"ר. וסוגר להארת ג"ר דג"ר. 
מאיר באו"י. ומתנוצץ באו"ח. לכל הצדדים, למעלה ולמטה ולד' רוחות.
%break
מההתנוצצות הזו מאיר ויוצא אור אחד, כעין ארגמן, הכולל כל 
המראות המאירים, כלומר אור לבן ושחור, אדום וירוק, שהם חו"ב 
תו"מ. נכללו אלו באלו, ונרקם הלבן באדום,
%break
והשחור בירוק. ואח"כ הלבן בשחור. ונעשתה מהם חיה אחת, 
מרוקמת מכל המראות. ונכלל בה בעיקר ירוק ואדום. ודמות פניה 
כפני אדם, הכולל כל הצורות.
%letter 116
.116 מהחיה הזו יוצאים ד' אֲדָנים, שהם חיות גדולות כלפי אלו של 
מטה. כלומר, אע"פ שהאדנים הם מחזה ולמטה של כל חיה 
שבהיכלות התחתונים,
%break
אין שם משום זה אלא ג' אדנים, מ"מ כאן בהיכל הזה, כולו ג"ר, וגם 
האדנים הם מחזה ולמעלה, ונבחנים כחיות גדולות.
%break
רק המלכות לבדה נקראת אופַן. והם שניים, כי כשנראה זה, מאיר 
אחר בתוכו, והם שניים. כל בחינת מחזה ולמטה של החיה היא 
בחינת מלכות, וע"כ נקראים אופנים. כי אופַן הוא שם המלכות.
%break
אמנם כיוון שהמלכות עלתה והתמתקה בבינה, ע"כ נחשבת המלכות 
תמיד לשני אופנים. כאשר נראית המלכות, הרי מאירה בתוכה הבינה, 
וע"כ נבחנת לשני אופנים, אופן בתוך אופן.
%break
ונעשו דבוקות הבינה והמלכות זו בזו, ונכנסה זו בזו, המלכות בבינה, 
ונעשו שני אופנים ימין ושמאל במקום בינה. ואח"כ נכנסה האחרת זו 
בזו. הבינה נכנסה ונכללה במלכות, ונעשו שני אופנים ימין ושמאל גם 
במקום המלכות.
%break
ונראו עתה ד' ראשים לד' רוחות העולם. כי ימין ושמאל שבמקום בינה 
נבחנים לדרום צפון, וימין ושמאל שבמקום מלכות, נבחנים למזרח 
מערב. אמנם כל הד' הם גוף אחד,
%break
מלכות, כי כולם נעשו ע"י התכללות המלכות בבינה. ואלו הם שכתוב 
עליהם, כאשר יהיה האופן בתוך האופן.
%break
וכל אלו ד' הצדדים קשורים זה בזה, כמו החיות העליונות של חיה זו, 
שאינן נפרדות לעולם. כי ארבעת הגוונים המרוקמים בחיה, חו"ב 
תו"מ שלה שמחזה ולמעלה, הנקראים חיות עליונות, נאחזים אלו 
באלו, ונמשכים לד' צדדים שלמטה מחזה של החיה,
%break
שע"י זה נקשרים ד' הצדדים זה בזה, ואינם נפרדים לעולם. מכאן 
נשמע, שבנסוע החיה הזו, היא נוסעת לב' צדדים, בינה ומלכות, שהן 
העיקר של ד' הצדדים.
%letter 117
.117 רוח ברק זה נכלל בב' רוחות. רוח ברק הוציא חיה אחת 
הנזכרת, וכל אלו האורות הנזכרים. ורוח אחר נמשך ממנו ומאיר, 
הנקרא רוח לוהט.
%page 303
%letter 118
.118 מהרוח הלוהט מאירים ב' אורות, שהם ד' צדדים. ואלו האורות 
מתהפכים במראה שלהם, ונקראים להט החרב המתהפכת. אלו הם 
האורות המתהפכים ונעשים להט החרב. ואלו האורות עומדים על 
האורות שבהיכל שלמטה מכאן,
%break
הנקרא היכל הזכות, משום שלהט החרב הזה עומד על ע' (70) 
האורות שבב"ד, הנמצאים בהיכל הזכות.
%break
ביאור הדברים. ג' היכלות, היכל הזכות והיכל הברק והיכל הרצון, הם 
עיבור יניקה מוחין דפנים. היכל הזכות ו"ק דפנים, המכונה עיבור 
יניקה. היכל הברק ו"ק דג"ר דפנים. היכל הרצון ג"ר דג"ר דפנים.
%break
אברהם לקח היכל הברק. יצחק לקח היכל הזכות. כי בהיות כאן 
בחינת מוחין דפנים, ע"כ אפילו הו"ק דג"ר, הצריכים להאיר בהיכל 
הברק, הנמשכים מבינה החוזרת לחכמה,
%break
שזה יצחק, לא יוכלו להאיר בקביעות בהיכל שכאן, אלא רק בדרך 
התכללות הרוחות, בעת ההתכללות.
%break
ושלא בעת התכללות, מאיר כאן רק אברהם בלבד, קו ימין, חסד. 
ויצחק, בינה ששבה לחכמה, מאיר רק בהיכל הזכות, בו"ק בלי ג"ר, ע' 
אורות אשר שם, כנגד ז"ת, שכל אחת כלולה מעשר, והם ע'. אבל 
הג"ר אינם יכולים להאיר בהיכל הזכות.
%break
ונשארו כאן בהיכל הברק בגבורות ובדינים, בלי האור השייך להם, כי 
האור שלהם הוא יצחק, שאינו כאן אלא בהיכל הזכות.
%break
אלו ב' רוחות שבהיכל, עיבור יניקה מוחין דפנים ועיבור יניקה מוחין 
דאחור, הכלולים בכל ההיכלות. רוח העליון, עיבור יניקה מוחין דפנים 
שבהיכל. ורוח התחתון, עיבור יניקה מוחין דאחוריים שבהיכל.
%break
נמצא שרוח העליון, עיבור יניקה מוחין דפנים, המקובלים מאו"א 
עילאין, ממותק כולו ע"י אברהם, אור החסד, השולט בהיכל זה. כי 
מוחין דפנים הם כולם אור החסדים, המכונים אוירא דכיא.
%break
משא"כ רוח התחתון, עיבור יניקה מוחין דאחוריים, המקובלים 
מישסו"ת, שבהם הי' יוצאת מאויר, והבינה שב להיות חכמה. לרוח 
הזה הנחשב כאן לשמאל, יצחק,
%break
אין שום מיתוק מאברהם, שכולו ימין ואין בו משמאל ולא כלום. וע"כ 
נשאר בדינים. ולפיכך נקרא רוח לוהט, שלוהט תמיד בשלהבת 
הדינים. והוא להט החרב המתהפכת.
%break
כי אלו האורות שברוח לוהט, ג"ר דיצחק, שלא יכלו לבוא בהיכל 
הזכות, ונשארו בהיכל הברק בדינים. ע"כ נבחן שעומדים על היכל 
הזכות, כלומר שהם ג"ר שלהם.
%break
לכן נאמר, שלהט החרב הזה עומד על ע' (70) האורות שבב"ד, 
הנמצאים בהיכל הזכות. כי ע' אורות שבהיכל הזכות הם ז"ת, שכל 
אחת כלולה מעשר. והאורות להט החרב הם ג"ר שלהם, המשלים 
אותם לעשר.
%break
מכאן נשמע, שכל הדיינים הדנים דין, חרב תלויה על ראשיהם 
מלמעלה. כי אלו ע' אורות שומרים את עצמם, שלא ימשכו כלום 
מהאורות שלהם שברוח הלוהט שכאן,
%break
להיותם בלהט החרב, מלאים דינים. וע"כ נבחן להט החרב לשומר 
עליהם, שידונו דין צדק ולא ייקחו יותר ממדרגתם.
%letter 119
.119 להט החרב, האורות שבצד שמאל, הוציאו חיה אחת אחרת, 
העומדת על ד' אופנים, שאינם עומדים על קיומם. כלומר, שאינם 
יכולים להמשיך בהארתם, אלא שמאירים ונכבים, מטעם שהם ב' לצד 
ימין וב' לצד שמאל, שפעם שולט בהם הימין,
%page 304
ופעם שולט בהם השמאל. וע"כ בעת שליטת השמאל, הם נכבים, כי 
היכל זה לקח אברהם, ימין. וע"כ הנוטים לשמאל, אין להם ממי לקבל 
הארתם, והם נכבים.
%break
כאשר הרוח של החיה הזו נכנס באלו הארבעה, שאינם עומדים על 
קיומם, כלומר בעת שהחיה נוסעת על ד' האופנים שלה, מתנוצצים 
מהם ב' ניצוצין לוהטים,
%break
ויוצאים מחוץ להיכל הזה, ומתהפכים תמיד. הניצוצות הלוהטים הללו, 
לפעמים נקבות ולפעמים זכרים, לפעמים רוחות ולפעמים דינים 
קדושים.
%letter 120
.120 משום שבעת שנכללה החיה הזו עם החיה הראשונה, שיצאה 
מהאורות של רוח הברק, הנה מתוך כוח התכללותן זו בזו, יצא מהן 
ניצוץ אחד הלוהט תמיד ואינו נכבה לעולם. והניצוץ משוטט והולך 
אחרי שני הניצוצות הללו.
%break
ביאור הדברים. מתוך ששורשיהם של ב' ניצוצות הללו, הם הארבעה, 
שאינם עומדים על קיומם, שאינם ממשיכים בהארתם, כי להיותם 
נמשכים מלהט החרב המתהפכת, נחלקה הארתם שניים לצד ימין 
ושניים לצד שמאל.
%break
וכשמאירים מבחינת השניים שבימין, מתקיימים. אבל כשמתחילים 
להאיר מבחינת השניים שבשמאל, הם נכבים. ע"כ גם ב' הניצוצין 
שיצאו מהם, נוטים ג"כ לימין ולשמאל, ואינם על קיומם.
%break
ולפיכך, כדי לתקן אותם, הזדווגה ונכללה חיה זו של להט החרב, עם 
החיה העליונה הראשונה שיצאה מרוח הברק. ואז נמצאים ד' 
האופנים של החיה התחתונה,
%break
שאינם עומדים על קיומם, נכללים, ונעשו אחד עם ד' האופנים של 
החיה העליונה, שהם כחיות העליונות של חיה זו, שאינם נפרדים 
לעולם.
%break
ונולד מהם ניצוץ אחד, הכלול גם הוא משניים, שהם ד'. כמו ד' 
האופנים של החיה העליונה, שאינו נכבה לעולם, כמו הד' של החיה 
העליונה שאינם נפרדים לעולם. אמנם עדיין נבחן לניצוץ לוהט, היות 
שיש בו גם מבחינת ד' האופנים של החיה התחתונה.
%break
ואלו ד' אופנים הם ד' כוחות המלכות, אחר שהשתתפה עם הבינה. 
מלכות ובינה שבבינה, מלכות ובינה שבמלכות, שהם בחינת זכרים 
ונקבות. כי ב' שבבינה הם זכרים,
%break
כי הבינה מסתיימת בזכר. וב' שבמלכות הם נקבות. והארת הימין 
נבחנת לרוחות, והארת השמאל נבחנת לדינים.
%break
ומשוטט והולך אחרי שני הניצוצות הללו, שבהיות הניצוץ מתוקן, 
באופן שאינו נכבה לעולם, ע"כ הוא המשפיע והמתקן את ב' הניצוצין, 
אלא באופן שהם מתהפכים תמיד.
%letter 121
.121 ועתה הם זכרים, בעת שהניצוץ משפיע הארת הבינה, אור זכר. 
ועושים שליחותם בעולם, שמאירים לתחתונים. אבל טרם שגמרו את 
שליחותם, הם נכבים. שכל עוד שמאירים בימין,
%break
עושים שליחותם בעולם, ואז נבחנים לרוחות. אבל כשנוטים לשמאל, 
הם נכבים, ואינם יכולים להמשיך שליחותם. ואז נבחנים לדינים.
%break
וניצוץ מכה ומאיר אליהם, אחַר שֶׁכָּבוּ. והם מתחדשים כמקודם. והם 
נקבות, שהניצוץ משפיע להם עתה הארות המלכות. והולכים 
ומשוטטים. וטרם שגמרו שליחותם בעולם, הם נכבים.
%break
כלומר, כל עוד שהאירו בימין, נקראים רוחות, והם הולכים ומשוטטים. 
וכשנוטים לשמאל, נקראים דינים, והם נכבים. והניצוץ חוזר ומכה 
ומאיר אליהם, אחר שכָּבו, וחוזרים ומתחדשים כמקודם. וכן תמיד.
%page 305
כי בכל פעם שנכבים, מחדש אותם הניצוץ, פעם בימין ובשמאל 
דבינה, ברוחות ובדינים זכרים, ופעם בימין ובשמאל דמלכות, ברוחות 
ובדינים נקבות.
%break
ונמצאים מתהפכים תמיד על ארבע הבחינות הללו, משום שהניצוץ 
הזה כלול מכולם, וכלול מד' גוונים. ומשום זה ב' הניצוצות המקבלים 
ממנו, מתהפכים לכל אלו הגוונים הנזכרים, לזכרים ולנקבות, לרוחות 
ולדינים.
%letter 122
.122 רוח התחתון נכלל ברוח האחר העליון, ונראים שניהם כאחד. 
ולא כאחרים הראשונים, שבעת שנכללו זה בזה, לא נראה אלא אחד. 
אבל כאן נראים שניים, העומדים באהבה וכלולים מכל ההיכלות 
התחתונים. ואע"פ שנראים שניים רוחות,
%break
הם אחד, כשמתפשט רוח ברוח, ונראים באהבה כלולים מכל 
התחתונים. כמ"ש, שני שדייך כשני עופרים תאומי צבייה הרועים 
בשושנים.
%letter 123
.123 וכששני הרוחות מתפשטים זה בזה, חוזר ההיכל הזה ונעשה 
להיכל אהבה. היכל האהבה עומד תמיד בקיומו, ונגנז בסודי סודות, 
זולת למי שצריך להתדבק בו. וכאן כתוב, אֶתן את דודיי לךְ.
%break
ביאור הדברים. ב' רוחות עיבור יניקה מוחין דאחור ועיבור יניקה מוחין 
דפנים, צריכים לכלול זה בזה, בג' מינים של התכללות:
%break
א. שהרוח דמוחין דאחוריים נכלל כולו ברוח דמוחין דפנים, עד שלא 
נודע כי בא אל קרבו. ונמצא, שאין כאן אלא רק מוחין דחסדים בלבד, 
כי הארת החכמה, שנמשכת במוחין דאחוריים, נכללו במוחין דפנים 
ואינם.
%break
ב. שהרוח דמוחין דאחוריים נכלל ברוח דמוחין דפנים, ולא התבטל 
בו, אלא שנראית שם מציאותו. ונראים שם ב' מיני המוחין. אמנם רק 
מוחין דפנים מאירים. ומוחין דאחוריים, אע"פ שנמצאים שם, לא יוכלו 
להאיר. אבל כאן נראים שניים, העומדים באהבה.
%break
ואע"פ שנראים שני רוחות, הם אחד. שאע"פ שמציאות הרוח עם 
המוחין דאחוריים נמצאים שם, מ"מ מבחינת ההארה הם אחד, כי רק 
הרוח העליון מאיר.
%break
ג. כשנכללים ב' הרוחות זה בזה, אשר הרוח העליון כלול ומאיר גם 
במוחין דאחוריים של הרוח התחתון, ורוח התחתון כלול ומאיר גם 
במוחין דפנים מרוח העליון. כי עתה יש הארות חכמה וחסדים ברוח 
העליון, וכן ברוח התחתון.
%break
וזהו שמביא הפסוק, שני שדייך כשני עֳפָרים תאומי צבייה הרועים 
בשושנים, בביאור ההתכללות של מין הב'. כי בחינת המלכות בעיבור 
יניקה מוחין דפנים, מנעולא, נקראת עָפר. ובחינת המלכות בעיבור 
יניקה מוחין דאחוריים, מפתחא,
%break
נקראת צבייה. כמ"ש, שני שדייך, ב' הרוחות, הרוח של הברק, עיבור 
יניקה מוחין דפנים, והרוח הלוהט, עיבור יניקה מוחין דאחוריים, 
שניהם כשני עֳפָרים.
%break
כלומר מחמת התכללות רוח העליון, שבו נבחנת המלכות בשם עפר, 
ברוח התחתון, וע"כ אפילו רוח התחתון נבחן בבחינת עפר. והם 
שניהם כשני עפרים. וכן נבחנים שניהם בבחינת תאומי צבייה, מחמת 
התפשטות רוח התחתון,
%break
שבו נבחנת המלכות בשם צבייה, ברוח העליון. וע"כ אפילו רוח העליון 
נבחן בשם צבייה. והם שניהם תאומי צבייה.
%break
באופן, שמעלת ב' הרוחות נראית בכל אחד מהם, מחמת התפשטותם 
זה בזה. ועכ"ז מאירים שניהם רק כרוח אחד, כבחינת רוח העליון, 
מוחין דפנים.
%page 306
וע"כ כתוב, הרועים בשושנים. שבניין המלכות במוחין דפנים נקרא 
שושנה, להבדיל משאינם מאירים ממוחין דאחוריים שברוח התחתון, 
שמבחינה זו נקראת המלכות חבצלת ולא שושנה.
%letter 124
.124 כשמאירים ב' הרוחות שהם אחד, ההתכללות של מין הב', 
יוצאים מהם כמה צבאות לכמה בחינות, לאלפים ולרבבות שאין להם 
שיעור. חלק מהם נקראים דודאים,
%break
כמ"ש, הדוּדאים נתנו ריח. ומהם שנקראים גפנים, כמ"ש, אם פָּרחה 
הגפן. ומהם שנקראים רימונים, כמ"ש, הֵנֵצו הרימונים.
%break
בהיכל הזה נאמר, אתן את דודיי לךְ. הזוהר מבאר הכתוב, נַשׁכימה 
לכרמים נראה אם פרחה הגפן, פּיתַח הסמדר הנצו הרימונים, שם 
אתן את דודיי לך. הדודאים נתנו ריח.
%break
וג' בחינות אלו נמשכות מחג"ת, מוחין דפנים. דודאים חסד, רימונים 
גבורה, גפנים ת"ת. עד שמגיעים כמה צבאות אל מחוץ להיכל, עד 
כוכב נוגה, שמהכוכב הזה מושפע לתחתונים.
%break
אחר שנכללו הרוחות זה בזה, הם כולם באהבה, ואינם נפרדים 
לעולם. כאן כתוב, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו. 
כאן נוהגים הרכנת הראש ופישוט ידיים, כדי להתדבק באהבת ריבונו.
%break
בהיכל הנצח נאמר, הרכנת הראש בלבד, הרכנת הראש עד שיראה 
איסָר כנגד ליבו. ובהיכל הרביעי נאמר קידה, עד שייגע פניו בארץ, 
שכולל לכל הגוף, ולא הוצרך שם פישוט ידיים.
%break
מטעם כי שם ו"ק דפנים, וידיים הם ג"ר, ורק בהיכל החמישי, שהוא 
ו"ק דג"ר, צריכים לפישוט ידיים.
%break
%H שבעה היכלות של או"א דבריאה
%break
%H היכל שישי, ת"ת
%break
%letter 125
.125 ההיכל השישי. כאן הוא הרוח, הנקרא חוט השָׁני, כמ"ש, כחוט 
השָׁני שפתותייךְ. הרוח כאן הוא הרצון, אשר כל אלו הרוחות 
התחתונים רצים אחריו להשיג אותו, להתדבק בו בנשיקה באהבה.
%letter 126
.126 הרוח הזה נכלל בשישה ועומד בשישה. כי נכלל מששת 
ההיכלות התחתונים ממנו, ועומד בשישה עליונים, שהעליון כלול 
בעצמו מכל התחתונים ממנו, וע"כ יש בו עצמו שישה היכלות 
מהתכללות. ואלו נבחנים בו להיכלות עליונים.
%break
ומלבד זה, הרי עולים אליו כל ההיכלות התחתונים דרך העמודים 
שבאמצע כל היכל. וע"כ יש בו שישה היכלות מבחינת מה שמקבל 
בתוכו את ההיכלות התחתונים ונכלל מהם. ואלו נבחנים בו לשישה 
היכלות תחתונים.
%break
ומשום זה הוציא הרוח הזה י"ב (12) אורות, שכל אחד כלול מלמטה 
ומלמעלה. י"ב אורות אלו שמחים כולם לעלות למעלה, וכן שמחים 
כולם לקבל כל אלו שלמטה.
%page 307
כי שישה היכלות, אע"פ שהם שישה, מ"מ נבחנים לע"ס, כי ההיכל 
התחתון כולל שתיים, יסוד ומלכות, וההיכל העליון כולל שלוש, כח"ב, 
וע"כ הם עשר.
%break
וההיכל השביעי הוא ע"ס בפני עצמו, קודש קודשים. כי נכלל מששת 
ההיכלות התחתונים ממנו, ועומד בשישה עליונים. והרי למטה ממנו 
רק חמישה היכלות ולא שישה? אלא הכוונה, שהוא לבדו כולל ג"ר, 
כח"ב, ותחתיו נבחנים לחג"ת נה"י, שהם שישה.
%break
וזה שמביא הכתוב, כחוט השני שפתותייך, להורות שהרוח שכאן הוא 
בחינת ראש. כי השפתיים הם בראש. ונקרא חוט השני, בלשון משנה, 
ע"ש המלכות דראש, שהם השפתיים, להיותה מתוקנת במשנה, בב' 
המלכויות, מנעולא ומפתחא, כנוהג בג"ר.
%break
משא"כ בו"ק מגולה רק מלכות אחת, מפתחא לבדה, והמנעולא נסתר 
ונעלם שם. ולפיכך הזיווג שכאן הוא להמשכת אוירא דכיא, בדבקות 
רוח ברוח, שהוא ד' רוחות האהבה, שהוא אור הרוח דג"ר העליונים, 
ו"ק דג"ר, כי הג"ר דג"ר אינם מתגלים בעולמות.
%break
והנשיקין שבהיכל השישי הזה, הם לזיווג רוח ברוח, כמ"ש, יישָׁקֵני 
מנשיקות פּיהו. וכל נשיקה היא בחינת יעקב, רוח, ו"ק, אור דחסדים. 
אלא שהוא ו"ק עליונים דג"ר עליונים. והוא כל בחינת הג"ר המאירים 
בעולמות.
%break
ולפיכך, מטרם שתחתונים נשלמו במוחין דהארת חכמה, המוחין 
דאחוריים, וכן מההיכל החמישי, לא יוכלו לקבל מהזיווג דנשיקין 
שכאן. כי הגם שהוא אור דחסדים, אמנם הוא ו"ק דג"ר העליונים, 
הנבחן לג"ר ממש.
%break
ומטרם שהתחתונים מקבלים הארת החכמה, הם ו"ק בלי ראש. 
ונמצא, שההיכל השישי הוא בפני עצמו, ו"ק דג"ר מבחינת חסדים. 
וכנגדו ההיכלות התחתונים ממנו, הם בפני עצמו, ו"ק דג"ר מבחינת 
המוחין דהארת חכמה.
%break
והרוח הזה נכלל בשישה, ועומד בשישה, חג"ת נה"י, ו"ק דג"ר, ע"י 
ההיכלות התחתונים שעלו אליו. ועומד בפני עצמו ג"כ בשישה, חג"ת 
נה"י, ו"ק דג"ר. וההפרש ביניהם רב מאוד.
%break
כי חג"ת נה"י של עצמו הם חסדים, אוירא דכיא. אבל חג"ת נה"י של 
התחתונים, הם בהארת החכמה.
%break
וכל אחד כלול מלמטה ומלמעלה. שי"ב אורות נכללו כולם זה בזה, 
מלמטה ומלמעלה. חג"ת נה"י של מעלה, שהם אוירא דכיא, נכללו 
מחג"ת נה"י של מטה, שהם בהארת חכמה. וכן חג"ת נה"י של מטה, 
הארת חכמה, נכללו מחג"ת נה"י של מעלה, אוירא דכיא, חסדים.
%break
אלו י"ב האורות מהתכללות של מעלה בחסדים, שמחים בעלייתם 
למעלה בהתכללותם בחסדים. וכן הם שמחים לקבל ההתכללות של 
מטה, המוחין דהארת החכמה.
%letter 127
.127 ההיכל הזה, היכל הרצון, להיותו רצון של הכול, מי שקושר 
קשרים, שמייחד ייחודים, ומעלה את ההיכלות התחתונים אל ההיכל 
הזה, זהו אשר יפיק רצון מה' באהבה.
%break
בתוך היכל זה נאסף משה אל עמו באהבה, שנשק נשיקות אהבה, 
כמ"ש, ויָמָת משה על פי ה', שהיא מיתת נשיקה. זהו ההיכל של 
משה.
%break
וזה גם ההיכל של יעקב, בהיכלות דז"א דבריאה. וההיכלות שכאן, הם 
היכלות דאו"א דבריאה. והיכלות דאו"א נבחנים לפנימיות, והיכלות 
דז"א נבחנים לחיצוניות אליהם.
%break
ונודע, שיעקב ומשה שניהם ת"ת, אור הרוח. אלא יעקב הוא חיצוניות 
דת"ת, ומשה הוא פנימיות דת"ת. ולפיכך כאן, בהיכלות דאו"א, שייך 
ההיכל השישי למשה, פנימיות ת"ת, הדעת. ושם בהיכלות דז"א, 
חיצוניות לאו"א, שייך ההיכל השישי ליעקב, חיצוניות הת"ת.
%page 308
רוח זה הוא רוח האהבה, רוח הייחוד, הממשיך אהבה לכל הבחינות. 
ואלו י"ב האורות שברוח, עולים ולוהטים, שבהתכללות של מעלה 
דאוירא דכיא הם עולים, ובהתכללות של מטה דהארת החכמה, 
הנמשכת מקו שמאל, הם לוהטים.
%letter 128
.128 מההתנוצצות שלהם יוצאות ארבע חיות קדושות חביבי האהבה. 
אלו נקראות חיות גדולות, להתחבר עם החיות הקטנות, ולהיכלל בהן, 
כמ"ש, חיות קטנות עם גדולות.
%break
אלו י"ב אורות, הם מהרוח, שנכלל בשישה תחתונים ועומד בשישה 
עליונים. הם חג"ת נה"י של עצמו, שהעליון כלול מכל התחתונים, 
וחג"ת נה"י של ההיכלות התחתונים העולים אליו.
%break
הנה הם הוציאו הדוגמה שלהם בחיות, והן ג"כ חיות מבחינת עצמו, 
וחיות של ההיכלות העולים אליו.
%break
וכיוון שכולל כל התחתונים, להיותו העליון מכולם, לכן יש בו ד' חיות 
מבחינת עצמו. והן נבחנות לחיות גדולות. וזה בשונה מההיכלות 
התחתונים, שבכל אחד רק חיה אחת. וכן יש בו י"ב מצד ההיכלות 
התחתונים, העולים אליו.
%break
באופן ששישה אורות של עצמו הוציאו ד' חיות גדולות, ושישה אורות 
של התחתונים הוציאו י"ב חיות קטנות. ויתחברו החיות הגדולות עם 
י"ב הקטנות הכלולות בהן.
%letter 129
.129 אלו החיות הגדולות נכללות זו בזו לד' צדדים. כמו האגוז, שד' 
חלקים מתחברים בפרי שבו, שכל אחת מהד' כוללת בתוכה כל הד'. 
מטעם היותו מחזה ולמעלה,
%break
ששם פני אדם, מקום הזיווג. אבל מחזה ולמטה רק ג' צדדים, חו"ב 
ות"ת, וחסרים פני אדם, אין שם מקום זיווג.
%break
ומשום זה נקרא היכל זה בשם גינת אגוז, ע"ש ד' צדדים שבכל חיה, 
כמו האגוז, שזה מורה על מקום הזיווג, כמ"ש, אֶל גינת אגוז ירדתי. 
שהכוונה, בשביל גינת אגוז ירדתי, משום שהוא היכל האהבה לזיווג 
ז"א בנוקבא.
%break
והרי בכל היכל מהתחתונים יש ד' צדדים מחזה ולמעלה של החיה 
אשר שם. ולמה דווקא כאן מקום הזיווג ולא בתחתונים? כי כל 
ההיכלות כלולים זה מזה.
%break
וע"כ יש ד' צדדים בכל היכל, אמנם אינם מבחינת עצמם, אלא 
מהתכללות של היכל זה בתוכם. וע"כ אין מקום זיווג אלא רק בהיכל 
זה, משום שד' הצדדים שכאן הם מעצמו.
%letter 130
.130 אלו ארבע החיות הגדולות מתחלקות לי"ב, שלוש לכל צד שבד' 
צדדים. כל ההיכלות התחתונים כלולים בהם. שמתוך שיש בי"ב אורות 
שישה של היכל בעצמו, ושישה מהעליות של ההיכלות התחתונים, כן 
הוציאו דוגמתן בחיות.
%break
שישה אורות של היכל עצמו הוציאו ד' חיות גדולות, חו"ב תו"מ של 
עצמם, שכל אחת מהם כלולה מד' צדדים, והם 16. ושישה אורות 
דהיכלות תחתונים הוציאו י"ב החיות הקטנות שמחזה ולמטה,
%break
שכל אחת מהד' כלולה רק משלושה. אלו י"ב הם מהתכללות ההיכלות 
התחתונים, שעלו להיכל זה.
%break
ומקום גילוי הארת החכמה, אינו בד' צדדים, שכל אחד כלול מד', 
שמחזה ולמעלה, אלא בד' צדדים שכל אחד כלול משלושה, שהם 
מחזה ולמטה. ובאלו י"ב חיות קטנות, עומדים רוחות ברוחות ואורות 
באורות. וכולם אלו באלו, עד שנעשו כולם אחד.
%break
כי אלו י"ב נמשכים משישה אורות של ההיכלות התחתונים שעלו 
לכאן. וע"כ עומדים שם כל הרוחות וכל האורות של ההיכלות 
התחתונים, ובהם מתייחדים כולם זה בזה, עד שנעשו אחד.
%page 309
ואז, אחר שכל התחתונים נעשו אחד, עולה הרוח הזה שכלול מכולם, 
כי הוא כלול מי"ב אורות, אשר י"ב אורות כלולים מד' החיות הגדולות, 
ומי"ב הקטנות, וי"ב הקטנות כלולות מכל התחתונים.
%break
הרוח עולה עם כולם, להתעטר באותו רוח העליון, הנקרא שמיים, ז"א 
דאצילות, כי ז"א רוח דאצילות ושמיים. ומזמין אותו להתחבר עימו.
%break
כיוון שנקשרו בו כל אלו שלמטה, אמר, יישָׁקֵני מנשיקות פּיהו. כי 
מהזיווג הגדול דנשיקין נמשך אוירא דכיא, אור דחסדים. ועדיין אינם 
ראויים לתחתונים, הצריכים להארת חכמה.
%break
ע"כ האורות שבהיכלות התחתונים, שבהם הארת החכמה, צריכים 
להיכלל בזיווג דנשיקין. ואז הם נשלמים, הן מחסדים והן מהארת 
החכמה.
%break
וכיוון שנקשרו בו כל אלו שלמטה, שבזה נכלל הרוח שכאן גם מהארת 
חכמה, אז אמר הרוח, יישָׁקני מנשיקות פיהו, כי טובים דודֶיך מיין. 
כלומר, אחר שכבר טובים דודיך מיין,
%break
שהוא המוחין דהארת חכמה, הנקראים יין המשמח אלקים ואנשים, 
המקובלים מכל התחתונים, הרי הגיעה העת לזיווג דנשיקין.
%break
ואומר, יישקני מנשיקות פיהו. כי עתה יהיה זיווג מושלם, בין מחסדים 
ובין מחכמה. ואז הוא בשמחה, להזדווג רוח ברוח, רוח הרצון הכלול 
מכל התחתונים, עם הרוח דאצילות, ז"א, שמיים.
%break
וזהו זיווג דנשיקין, להמשכת חסדים דאוירא דכיא, ולהיות נשלמים 
בהארת חכמה זה מזה, שהוא מבחינת ההיכלות התחתונים, הכלולים 
ברוח שכאן, שהוא, כי טובים דודיך מיין.
%break
אז הוא שלם בחיבור אחד מכולם, מכוח שהתחברו בו כל ההיכלות 
התחתונים. ע"כ נעשה שלם, הן בחסדים הן בחכמה.
%letter 131
.131 הרוח הזה התחבר עם הרוח דאצילות, הנקרא שמיים, ונשלמו 
זה מזה בהארת חכמה, והאירו זה מזה בהארת אוירא דכיא, חסדים, 
בכל השלמוּת כראוי.
%break
שכל זה נעשה בכוח הרצון של אדם צדיק, שהתפלל והעלה כל 
ההיכלות שבבריאה, עד למקום שבעולם האצילות לזיווג דנשיקין, 
לחבר אותם באהבה זה בזה.
%break
אז כל אלו הרוחות וההיכלות, שנכללו ברוח הזה, הנקרא רצון, וכל 
אחד מאלו הרוחות וההיכלות, שהם בכלל ז"א דאצילות, הנקרא 
שמיים, הנה כל אחד מהם לוקח אותו ההיכל, ואותו הרוח הראוי לו, 
להתחבר עימו ולהיות נשלם ממנו כראוי.
%break
פירוש. כנגד כל אלו הרוחות והאורות, המפורטים בשישה היכלות 
דאו"א דבריאה, יש ג"כ כנגדם רוחות ואורות בשישה היכלות דז"א 
דאצילות. וכל בחינה שבז"א דאצילות מתחברת עם הבחינה שכנגדה 
בשישה היכלות דבריאה,
%break
שעלו אליו. ואז הם נשלמים זה מזה, משום שהרוח שכאן, הנקרא 
רצון, העלה בייחוד הזה כל הרוחות והאורות שבהיכלות דבריאה, אל 
הרוחות והאורות דז"א דאצילות.
%letter 132
.132 וכן מתחברת כל בחינה דז"א עם הבחינה שכנגדה שבהיכלות, 
והראויה להיות נשלמת ממנו: שמיים, ז"א, ורוח הקדוש העליון שבו, 
לוקח ההיכל העליון הזה והרוח העליון,
%break
הנקרא רצון, שיתנשקו זה בזה ויתחברו זה בזה, וישלימו זה את זה. 
וזהו שכתוב, ויישַׁק יעקב, שהוא ז"א, לרחל, הכלולה מכל ששת 
ההיכלות שעלו לאצילות.
%break
ועד"ז, אברהם, ימין למעלה בז"א, ספירת החסד דז"א, לוקח היכל 
אהבה, ההיכל החמישי. כמו שנאמר, כששני הרוחות מתפשטים זה 
בזה, אז חוזר ההיכל הזה ונעשה להיכל אהבה.
%page 310
ועד"ז כל שאר הספירות דז"א. הגבורה שלו לוקח ההיכל הרביעי. 
נו"ה שלו לוקחים ההיכל השלישי וההיכל השני. היסוד שלו לוקח את 
ההיכל הראשון.
%break
כי כששישה היכלות עולים לאצילות, הם נכללים בנוקבא דז"א. ואז 
הז"א מתאחד עימהם. ובכל בחינה משלהם משפיע בחינה אחת 
משלו, ומשלים אותם. ובדרך כלל יש ג' זיווגים בזו"ן, המכונים נשיקין, 
חיבוק, זיווג יסודות:
%break
א. הזיווג דג"ר דזו"ן מכונה נשיקין. ומהזיווג הזה מקבל ההיכל העליון, 
הכלול בג"ר דנוקבא, הנקרא רצון.
%break
ב. הזיווג דחג"ת עד החזה דזו"ן, מכונה חיבוק, כמ"ש, שמאלו תחת 
לראשי וימינו תחבקני. ומהזיווג הזה מקבל ההיכל החמישי, אהבה, 
מחסד דז"א, אברהם, וההיכל הרביעי, זכות, מקבל מהגבורה דז"א, 
יצחק.
%break
ג. הזיווג דנה"י שמחזה ולמטה דזו"ן, מכונה זיווג היסודות, ומהם 
מקבלים ג' ההיכלות התחתונים שמחזה ולמטה.
%letter 133
.133 הסימן על זה בכתוב, הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את. 
והיופי של אישה הוא בשדיים, כלומר בהיכל החמישי. ומשם אמר 
הז"א בחסד שלו, אברהם, אל נוקבא, הנה נא ידעתי כי אישה יפת 
מראה את, שהוא השדיים.
%letter 134
.134 יצחק, שמאלו של ז"א, גבורה שלו, לקח אותו ההיכל של ב"ד, 
ההיכל הרביעי, שכל הדינים מתעוררים משם. כלומר, רוח, הנקרא 
זכות. שיתחברו זה בזה, וישלימו זה את זה, שיהיו הכול אחד כראוי.
%break
שאר הנביאים חוץ ממשה, כלומר נו"ה דז"א, לקחו שני היכלות, 
שבהם ב' רוחות, נוגה וזוהר, כמ"ש, חמוקי ירכייך, שב' ההיכלות הללו 
כלולים בנו"ה דנוקבא, הנקראים ירכיים, שיתקשרו אלו באלו להיות 
אחד.
%letter 135
.135 יוסף הצדיק, עמוד העולם, יסוד דז"א, לקח היכל הספיר ואת 
רוח לבְנת הספיר, ההיכל הראשון. ואע"פ שכתוב, ותחת רגליו 
כמעשה לבנת הספיר, שמשמע שלבנת הספיר תחתיו, מחוץ 
למדרגתו, ולא יסוד דז"א, אלא משום כבוד המלך, אומר, ותחת רגליו.
%break
והוא ודאי יסוד דז"א, שלוקח את היכל לבנת הספיר. ואח"כ העמוד 
הזה, יסוד דז"א, לוקח יותר, כי לוקח במקום ההיכל השביעי, בזיווג 
שביעי בשביעי.
%break
עד כאן מתחברים המדרגות דז"א עם המדרגות של ההיכלות. 
שמתחברים זה בזה, כדי להשלים זה את זה, שיהיו כולם אחד. הכול 
כראוי להיות. ואז כמ"ש, הוי"ה הוא האלקים.
%break
כלומר, ז"א, הנקרא הוי"ה, נעשה אחד עם הנוקבא, הנקראת אלקים. 
באופן שהוי"ה הוא האלקים. אשרי חלקו בעוה"ז ובעוה"ב של כל 
היודע לייחד אותם, ולהתדבק בריבונו.
%letter 136
.136 בהיכל הרצון נוהגים כריעה והשתחוות וקידה, ופישוט ידיים, 
ונפילת אפיים. כל הנוהג בהיכלות תחתונים. ונוספה עליהם נפילת 
אפיים, שנוהגת רק בהיכל זה, מטעם, שכל ההיכלות התחתונים 
כלולים כאן בי"ב אורות.
%break
וצריכים לזה, כדי להמשיך הרצון של רוח העליון, כלומר ג"ר דז"א, 
ששם עניין הנשיקין, שהוא הנשמה של כל הנשמות, התלוי למעלה, 
באו"א עילאין, עד שממשיך מא"ס, ע"י זיווג דנשיקין.
%break
מא"ס יוצאים אורות וברכות, להשלים הכול מלמעלה. שזה אור 
החסדים משישה עליונים דאו"א, כדי להיות הכול בשלמות, מלמטה, 
בהארת החכמה, ומלמעלה, בהארת החסדים. שאז כל הפנים, כל 
בחינות ג"ר, מאירים כראוי, הן ג"ר דחסדים והן ג"ר דהארת חכמה.
%page 311
אז כל גזרות הדין מתבטלות. כי הג"ר דהארת החכמה מבטלים כל 
הדינים. וכל הרצון מתמלא למעלה ולמטה, מכוח ג"ר דאור החסדים. 
ועל זה כתוב, ויאמר לי, עבדי אתה ישראל, אשר בךָ אתפאָר. וכן 
כתוב, אשרי העם שֶׁכָּכָה לו, אשרי העם שה' אלקיו.
%break
%H שבעה היכלות של או"א דבריאה
%break
%H היכל שביעי, קודש קודשים
%break
%letter 137
.137 היכל שביעי. אין בו צורה, הכול סתום בו. בתוך סוד הסודות, 
בפרוכת שנפרשה, עומדים שם כל ההיכלות, כדי שלא ייראו ב' 
הכרובים, שהם זו"ן. כלומר, שכל ההיכלות שלמטה עלו ונכללו 
בפרוכת הזו, כדי לכסות על הזו"ן בעת הזיווג,
%break
שמשום זה יפה כוחם של היכלות לעלות עד שם. והפרוכת הזו היא 
המבדילה בין שישה היכלות, שהם קדושים, ובין ההיכל השביעי, 
שהוא קודשי קודשים.
%break
לפְנים מהפרוכת נמצאת הכפורת, צורת קודש הקודשים, כי שם מקום 
הזיווג, משום זה נקרא ההיכל קודש הקודשים. קודש הקודשים הוא 
מקום מתוקן לקבל נשמה עליונה, שהיא כלל של הכול, העוה"ב של 
העליונים.
%break
כי בהיכל קודש הקודשים הזה, שהוא היכל הבינה, מקובלת הנשמה 
העליונה, הכוללת הכול, הנקראת יחידה. כי שלושת ההיכלות 
הראשונים היו לנרנח"י דנשמה, ושלושת השניים לנרנח"י דחיה, 
וההיכל הזה השביעי הוא ליחידה.
%break
וההיכל הזה הוא העוה"ב של העליונים, כי כל שבעת ההיכלות הללו, 
הם שבעה היכלות של או"א, הנקראים עליונים. וע"כ ההיכל השביעי 
אינו בינה סתם, אלא בינה של או"א, בינה של עליונים.
%letter 138
.138 הרי בעת שמתחברים כל הרוחות של ההיכלות זה בזה, ונשלמו 
זה מזה כראוי, התעורר אז הרוח העליון, הנשמה של הכול, אל העליון 
הסתום מכל סתום, א"א, שישפיע על הכול,
%break
להאיר להם מלמעלה למטה בהארת הימין, ולהשלים אותם להדליק 
את הנרות בהארת השמאל.
%letter 139
.139 וכאשר הכול בשלמות באור המאיר לכל, ויורד אור העליון, אז 
היכל שביעי, הסתום בסתימה הסותמת על כל, מקבל את קודש 
הקודשים, אור העליון היורד, ומתמלא משם, כמו נקבה המתעבּרת 
מזכר ומתמלאת ממנו.
%break
ואינו מתמלא אלא מחמת שאותו ההיכל מתוקן בסתימה הסותמת על 
כל, כדי לקבל אותו אור העליון. כלומר, אם תיקון הסתימה לא היה 
שם, לא היה יכול לקבל את האור העליון ההוא.
%break
וההיכל השביעי, הוא מקום החיבור של הזיווג, להתחבר שביעי 
בשביעי, כדי שיהיה הכול שלמות אחד כראוי. כי ההיכל השישי הוא 
הזיווג של שישי דהיכלות עם שישי דז"א, שהוא הזיווג דנשיקין. 
וההיכל השביעי,
%page 312
הוא זיווג של שביעי דהיכלות עם שביעי דז"א. ובעת עליות ההיכלות 
לאצילות, נמצא כל בחינה דז"א מזדווג עם הבחינה שכנגדו בהיכלות.
%letter 140
.140 מי שיודע לקשור הייחוד הזה, אשרי חלקו. הוא אהוב למעלה 
ואהוב למטה. הקב"ה גוזר והוא מבטל. והאם יעלה על הדעת, 
שהצדיק יקטרג על רצון ריבונו, כי יבטל רצונו של הקב"ה?
%break
אלא כשהצדיק קושר קשרים ויודע לייחד ייחודים, ומאירים כל פנים, 
ונמצאת כל השלמות, והכול מתברך כראוי, הרי כל הדינים עוברים 
ומתבטלים, ולא נמצא שום דין בעולם. אשרי חלקו בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
והפירוש, שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל, הוא ע"י ריבוי אורות, שהצדיק 
ממשיך ע"י הייחודים שעושה, שהאורות ההם מבטלים את הגזרות 
והדינים מהעולם.
%break
כל מה שנאמר בצדיק, הוא מה שפועל למטה בעוה"ז. וע"כ כתוב בו, 
וצדיק יסוד עולם. כי הצדיק הוא קיום העולם.
%letter 141
.141 כעין זה, שנעשה ע"י תפילת הצדיק, נעשה ג"כ ע"י הקורבן. 
העשן של הקורבן עולה ומספק לכל היכל, מה שהוא צריך כראוי לו, 
כמו בתפילת הצדיק והייחודים שעושה.
%break
והכוהנים ברצון שלהם להעלות נחת רוח למעלה, והלוויים בנעימת 
השיר שמזמרים בשעת הקרבת הקורבן, זה נכלל בזה, הלוויים 
בכוהנים והכוהנים בלוויים. כי הכוהנים ממשיכים ימין והלוויים 
ממשיכים שמאל, שזה בלי זה אין שלמות.
%break
ונכנסים היכל בהיכל, רוח ברוח, עד שמתחברים כולם במקומם, כראוי 
להם, איבר באיבר, שעולים לאצילות לזו"ן. וכל בחינה דז"א מתחברת 
בבחינה שכנגדה בהיכלות.
%break
ונשלמים זה מזה, ע"י זיווג דיסודות. ומתייחדים זה בזה עד שנעשים 
אחד, ע"י זיווג דנשיקין. ומאירים זה בזה ע"י החיבוק.
%letter 142
.142 אז הנשמה העליונה מכולם באה מלמעלה ומאירה עליהם, 
ומאירים כל הנרות, הספירות, בשלמות כראוי. עד שאותו אור העליון 
מתעורר, וכל ההיכלות נכנסים לקודש קודשים, להיכל השביעי, בזיווג 
דשביעי בשביעי.
%break
וההיכל השביעי מתברך ומתמלא, כמו באר מים נובעים ואינם 
פוסקים. וכל ההיכלות מתברכים למעלה ולמטה.
%letter 143
.143 כאן סוד הסודות, אור שלא נודע ולא נכנס בחשבון ע"ס, הרצון 
שאינו נתפס לעולם, אור היחידה. כי ע"ס מתחילים מחכמה, חב"ד 
חג"ת נהי"מ, ואור היחידה נמתק בתוכם לפְנַי ולפְנים,
%break
והרצון ההוא אינו נודע ואינו נתפס אפילו במחשבה, לדעת אותו. ואז 
כל המדרגות מתייחדות ונעשות רצון אחד עד א"ס.
%break
בעת שאור היחידה מתמתק ומתלבש לפנַי ולפנים של המדרגות, 
מתייחדים בהארתו כל המדרגות, ונעשו רצון אחד מיוחד עד א"ס. 
והכול בשלמות מלמטה ומלמעלה, ומפנימֵי פנימיות עד שנעשו כולם 
אחד.
%break
כי בב' דרכים מתחלקות המדרגות זו מזו, או בדרך עליון ותחתון, 
שהמשובח הוא העליון, והגרוע ממנו הוא התחתון ממנו. או בדרך 
פנימי וחיצון, שכל המשובח מחברו הוא יותר פנימי.
%break
וע"י התלבשות אור היחידה, נעשים כולם אחד, הן המתחלקים בדרך 
עליון ותחתון, והן המתחלקים בדרך פנימי וחיצון.
%page 313
%letter 144
.144 הרצון ההוא, אור היחידה, אינו מתלבש בפנימיות המדרגות, 
אע"פ שנשאר בתוכם בלתי נודע, עד שכולם נשלמים בתחילה 
ומאירים בכל הבחינות, הן מבחינת הארת החכמה והן מבחינת אור 
החסדים.
%break
אז מתמתק הרצון ההוא שאינו נתפס, ומתלבש בפנימי פנימיות בדרך 
סתום. ואז אשרי חלקו מי שיתדבק בשעה ההיא בריבונו, הוא שלם 
למעלה ושלם למטה. ועליו כתוב, ישמח אביךָ ואימךָ ותָגֵל יולַדְתֶךָ.
%letter 145
.145 כיוון שכולם נשלמו זה מזה, ונקשרו זה בזה בקשר אחד, 
והנשמה העליונה, בינה, מאירה להם מלמעלה, וכל המאורות הם נר 
אחד, בשלמות,
%break
אז רצון אחד של המחשבה תופס את האור שאינו נתפס ואינו נודע. 
רצון אחד של המחשבה, אור החיה. האור שאינו נתפס, אור היחידה. 
והם מתלבשים זה בזה.
%break
אחר שנשלמו כל ההיכלות, והנשמה העליונה, בינה, מאירה בהם, אז 
מתלבש אור החיה, המכונה רצון אחד של המחשבה, בתוך אור 
הנשמה, ואור היחידה בתוך אור החיה.
%break
ואור החיה תופס בתוכו את האור שאינו נתפס, שהוא אור היחידה. 
אמנם אע"פ שאור היחידה מתלבש באור החיה, עדיין הוא מאיר בו 
בדרך סתום.
%break
ולא זו בלבד שהרצון של המחשבה, אור החיה, המלביש לאור 
היחידה, תופס ואינו יודע מה שתופס, מחמת שמאיר בו בדרך סתום, 
אלא שהרצון של המחשבה מאיר על ידו ומתמתק ממנו מתוך 
שמלביש אותו.
%break
וכולם מתמלאים מאורו, וכולם נשלמים, וכולם מאירים על ידו 
ומתמתקים כראוי. ועל זה כתוב, אשרי העם שֶׁכָּכָה לו, אשרי העם 
שה' אלקיו.
%letter 146
.146 מי שזוכה להתדבק בריבונו בדרך הזו, יורש כל העולמות. הוא 
אהוב למעלה ואהוב למטה, תפילתו אינה חוזרת ריקם. זהו מתחטא 
לפני ריבונו, כבן המתחטא לפני אביו,
%break
ועושה לו רצונו בכל מה שצריך. ואימתו מוטלת על כל הבריות, הוא 
גוזר והקב"ה מקיים. עליו כתוב, ותגזַר אומֶר וְיָקָם לָך ועל דרכיךָ נָגַה 
אור.
%break
%H יהי אור
%break
%letter 147
.147 ויאמר אלקים, יהי אור, ויהי אור. מכאן משמע שעקר הקב"ה 
אלו הנטיעות ממקומן, ושתל אותן במקום אחר. וזה משמע ממה 
שכתוב, יהי.
%break
כי זו"ן מכונים נטיעות, עה"ח. וכל עוד שהיו במקומם, מטרם עליית 
המלכות לבינה, לא היו זו"ן ראויים לקבל שום אור. ולפיכך עקר אותם 
ממקומם, והעלה אותם ושתל אותם במקום בינה. ושם נעשו מוכשרים 
לקבל אור העליון.
%break
ולומדים זאת מהמילה יהי אור, אשר אותיות י"ה של יהי הן או"א, והי' 
האחרונה של יהי רומזת על כניסת הי' לאור או"א ונעשו אויר, שבזה 
התחברו זו"ן באו"א, והוכשרו לקבל מהם האור. אור שכבר היה, כי 
כתוב, ויהי אור. כי לא כתוב, והיה, אלא, ויהי אור. משמע, שכבר היה.
%page 314
וכשהסתכל הקב"ה בדורות הרשעים, שאינם ראויים לאור, גנז אותו 
לצדיקים, כמ"ש, אור זרוּע לצדיק. שהאור נגנז ונזרע, בשביל שיקבלו 
אותו רק הצדיקים ולא הרשעים.
%break
וכתוב, ויאמר אלקים, יהי אור. אשר המילה, יהי, מורה על גניזת 
האור. כי י"ה של יהי הוא אור או"א, וי' אחרונה של יהי רומזת על 
כניסת הי' באור, ונעשה לאויר. ונבחן זה לגניזה ולזריעת האור בשביל 
הצדיקים, כמ"ש, מ"י הֵעיר ממזרח, צֶדק יקְרָאהוּ לרגלו.
%break
כי ע"י כניסת הי' לאור או"א, ירדו אותיות אל"ה דאלקים מאו"א לזו"ן. 
ולא נשארו באו"א אלא אותיות מ"י דאלקים, שע"י זה נעשו הזו"ן 
מוכשרים לקבל אור או"א. ונמצא, שב' אותיות מ"י דאו"א הן שורש כל 
המוחין דזו"ן, כמ"ש, מ"י העיר ממזרח.
%break
ממזרח, כלומר ז"א. צדק, כלומר מלכות. אשר ב' אותיות מ"י העירו 
המוחין לז"א, ממזרח, ולמלכות, צדק. והעירו, לשון התחלת 
התעוררות מוחין, כי רק התחלת המוחין באה ע"י מ"י.
%letter 148
.148 ויַרְא אלקים את האור כי טוב. שהקב"ה ראה במעשיהם של 
רשעים וגנז אותו. לא שראה במעשיהם של הרשעים, אלא שראה 
בגודלו של האור עצמו, כי טוב לגנוז אותו, ולא יהיה מגולה לעולם.
%break
וירא אלקים את האור, שראה שמאיר מסוף העולם עד סופו. וטוב 
לגנוז אותו, כדי שלא ייהנו ממנו רשעי עולם. כי אם הרשעים ייהנו 
מהאור הגדול הזה, לא יבואו עוד לתשובה. בדומה לכתוב, פן ישלח 
ידו ולקח גם מעץ החיים,
%break
ואכל וחי לעולם. שכוונת הכתוב, שלא יהיו לו עוד צורך ודחיפה 
לעשות תשובה, ולא יתוקן הפגם שעשה בעצה"ד. ולכן גירש אותו מגן 
עדן.
%letter 149
.149 וירא אלקים את האור כי טוב. ראה, שלא יימצאו בו רוגז ודינים. 
כתוב כאן, כי טוב, וכתוב אצל בלעם, כי טוב בעיני ה' לברך את 
ישראל. כמו ששם, הפירוש הוא, שלא תשרה קללה על ישראל, כך 
כאן הפירוש הוא, שלא יימצאו עוד שום רוגז ודינים.
%break
וסופו של הכתוב מוכיח כן, שכתוב, וַיַבְדֵל אלקים בין האור ובין 
החושך. זה מורה שהפריד המחלוקת בין ימין ושמאל, כדי שיהיה 
הכול בשלמות. כן תחילת הכתוב סובבת ג"כ על ביטול הכעס והרוגז.
%break
ואע"פ ששיתף הקב"ה את האור והחושך, ימין ושמאל, כאחד, ע"י קו 
אמצעי, מ"מ התבטלו הרוגז והמחלוקת. וע"כ כתוב, וירא אלקים את 
האור כי טוב. ואין בו שום כעס ורוגז.
%letter 150
.150 הארה עליונה, בינה, הוא שיהיה מאיר האור הזה, ומהאור הזה 
נמשכת שמחה לכל. והוא ימין, שמתעטר בחקיקי חקיקות של 
השמאל.
%break
בעת שהשמאל האיר בלי שיתוף הימין, האיר ברוגז ובכעס, ויצא ממנו 
גיהינום. וזה נבחן שנעשו חקיקות בהארת קו שמאל. ומתוך כך השיג 
קו הימין כוח לחבר אליו את קו השמאל ע"י קו האמצעי. וקו הימין 
התעטר בהארת החכמה שבקו שמאל.
%break
כתוב, מה רַב טוּבךָ אשר צפנת ליראיך. רב טובך, סובב על האור 
הראשון, שגנז הקב"ה, ליראיך, לצדיקים, שהם יראי חטא, שרק הם 
ייהנו מהאור ולא הרשעים.
%page 315
%H ויהי ערב ויהי בוקר
%break
%letter 151
.151 ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד. ויהי ערב, נמשך מצד החושך, 
הנוקבא. ויהי בוקר, נמשך מצד האור, ז"א. ומתוך שז"א ונוקבא 
משתתפים יחד בזיווג, כתוב בהם, יום אחד, להורות,
%break
שהערב והבוקר הם כגוף אחד, ושניהם עושים את היום. כלומר, שאור 
היום בא מזיווג ז"א ונוקבא יחד.
%break
בכל יום כתוב, ויהי ערב ויהי בוקר. כיוון שמורה על זיווג זו"ן, 
שמשניהם יוצא אור היום. א"כ אחר שהכתוב הודיע זה ביום ראשון, 
מהו הטעם, שבכל יום כתוב, ויהי ערב ויהי בוקר? לדעת שאין יום בלי 
לילה, ואין לילה בלי יום, ולא יבואו להיפרד זה מזה.
%break
ע"כ חוזר הכתוב להודיענו זה בכל יום, כדי להורות, שאי אפשר 
שיארע פעם, שיהיה אור היום בלי הקדם חושך הלילה, וכן לא יארע 
חושך הלילה, שלא יביא אחריו אור היום. כי לא ייפרדו זה מזה 
לעולם.
%letter 152
.152 אותו היום, שהאור הראשון יצא בו, התפשט בכל ימי בראשית, 
שהרי בכולם כתוב, יום. השׁם יום, הוא על התפשטות האור הראשון 
שיצא ביום ראשון, ספירת החסד.
%break
אלא מתוך שהאור הזה התפשט בכל ימי בראשית, בכל ספירה 
משבע הספירות, ע"כ נקראים כולם יום, כמו יום ראשון.
%break
ועוד, התפשטות האור של יום ראשון בכל הימים, נלמדת מתוך 
שכתוב בכל הימים השם בוקר, כי אין שֵׁם זה שייך אלא רק מצד האור 
הראשון. כלומר,
%break
כי השם בוקר מורה על התחלת ביאת האור, שרומז על ביאת האור 
הראשון במציאות. וכיוון שכתוב השם בוקר בכל יום, הרי שהתפשטות 
יום ראשון נוהגת בכל יום.
%break
ועוד, יום ראשון הולך עם כל הימים, וכל הימים באים ביום הראשון, 
כדי להראות, שאין בהם פירוד, וכולם הם אחד. כלומר, ששבע 
הספירות חג"ת נהי"מ כלולים זה מזה, וע"כ יש בכל אחד מהם חג"ת 
נהי"מ.
%break
ונמצא, שיש ספירת החסד, שהוא יום ראשון, בכל ספירה. וכן יום 
ראשון, שהוא ספירת החסד, יש בו עצמו כל חג"ת נהי"מ. הרי שיום 
ראשון נמצא בכל הימים, וכל הימים נמצאים ביום ראשון. והוא טעם 
היותם אחד בלי פירוד ביניהם.
%break
%H יהי אור
%break
%letter 153
.153 ויאמר אלקים, יהי אור. פירושו, שתימשך התפשטותו של האור 
הזה למטה. ואלה הם המלאכים שנבראו ביום הראשון, יש להם קיום 
להתקיים בצד ימין. כי יום ראשון חסד, הנבחן לצד ימין. וע"כ גם 
המלאכים הנמשכים בו, הם בחינת ימין.
%break
המילה יהי מורה, שהי' שבסוף המילה יהי, נכנסה בי"ה של המילה, 
ואור י"ה נעשה משום זה לאויר. ומסיבה זו התמעטו כל המדרגות עד 
שתנהי"מ דזו"ן נפלו לבי"ע. ומהתפשטות אור הזו"ן לבי"ע דפרודא 
נבראו המלאכים, שהם אור נפרד מאצילות.
%page 316
ונמצא, שמלאכי חסד נבראו מהתמעטות יום ראשון, חסד דז"א. 
ומלאכי גבורה נבראו מהתמעטות יום שני, גבורה דז"א. ומלאכי 
רחמים מהתמעטות יום שלישי, ת"ת דז"א.
%break
וכולם עד"ז, שע"י המיעוט שנעשה במילה יהי, התפשט חלק מאור 
החסד למטה, בבי"ע דפרודא. כלומר, שנבראו מהתמעטות אור 
ספירת החסד, שהוא יום ראשון, יש להם משום זה קיום להתקיים 
לצד ימין, שהם מלאכי ימין מצד החסד.
%break
וירא אלקים את האור כי טוב. אֶת, לרבות ולכלול המראָה שלא 
מאירה, הנוקבא, עם המראָה המאירה, הז"א, שכתוב בו, כי טוב. 
כלומר, המילה את, היא לרבות, שגם הנוקבא נכללה בכתוב, כי טוב, 
יחד עם הז"א.
%break
ועוד, המילה אֶת, באה לכלול ולרבות כל המלאכים, הנמשכים מצד 
אור חסד, שגם הם נכללים בכתוב, כי טוב. וכולם מאירים כאור 
הראשון בקיום שלם. כי נכללים בכתוב, כי טוב, הכתוב באור הראשון.
%break
%H יהי רקיע
%break
%letter 154
.154 יהי רקיע בתוך המים. במאמר, יהי רקיע, נפרדו מים עליונים 
ממים תחתונים. רקיע, פירושו התפשטות של מים, ע"כ כתוב, ויהי 
מבדיל בין מים למים, בין מים עליונים למים תחתונים. כמ"ש, יהי 
רקיע, שפירושו, שתתפשט התפשטות זו מזו.
%letter 155
.155 ויעש אלקים את הרקיע. ויעש, מורה, שעשה בו פעולה בגדלות 
שלמעלה, כלומר שהמשיך בו מוחין דגדלות מהבינה. כי במילה, יהי 
רקיע, נעשתה הכנה לקבלת המוחין העליונים דבינה אל הזו"ן.
%break
והמילה, ויעש, מורה על השלמת כל הנרצה, שכבר נמשכו בזו"ן כל 
המוחין העליונים מהבינה. לא כתוב, ויהי רקיע, אלא כתוב, ויעש 
אלקים את הרקיע. שלשון זה מורה, שהגדיל אותו בגדלות רבה.
%letter 156
.156 ביום שני נברא הגיהינום לרשעי עולם, בשני נבראה המחלוקת. 
בשני, לא נשלמה בו המלאכה, אלא ביום שלישי. ומשום זה, לא כתוב 
ביום שני, כי טוב, עד שבא היום השלישי,
%break
ונשלמה בו המלאכה. ומשום זה כתוב ביום שלישי פעמיים, כי טוב. 
פעם אחת על השלמת מלאכת יום שני, ופעם אחת על השלמת 
מלאכתו עצמו.
%break
ביום שלישי נתקן יום שני, והוכרעה בו המחלוקת, לקיום הארת 
שניהם, ובו נשלמו הרחמים על הרשעים שבגיהינום, לפטור אותם 
מהדין. ביום שלישי שוקטים שביבי אש של הגיהינום,
%break
כלומר, שבהארת יום שלישי הם מצטננים, ואינם שורפים יותר. ע"כ 
נכלל בו היום השני ונשלם בו.
%letter 157
.157 הרי האור יצא ביום ראשון, והחושך יצא ביום שני, והתחלקות 
המים והמחלוקת היו בו. למה לא נשלם כל זה בהארת יום ראשון, 
שהרי הימין כולל את השמאל? כלומר, כיוון שאור הימין יצא ביום 
ראשון, נמצא שהוא שורש אל יום שני,
%page 317
וכל שורש כולל בתוכו את הענף שלו, ושולט עליו. וא"כ היה יום ראשון 
יכול לתקן אותו. ולמה נעשה יום שני לנצרך אל יום שלישי, שיתקן 
אותו?
%break
וההבדל גדול ביותר, כי ע"י התיקון של יום שלישי, התמעטה הארתו, 
שאינו יכול להאיר מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה בלבד, הנבחן 
לו"ק דג"ר. אם יום שני היה מיתקן ע"י יום ראשון, היה נשאר בבחינתו 
ולא היה מתמעט כלום.
%break
העניין הוא, שהמחלוקת הייתה על זה שבאמת היה יום ראשון רוצה 
לתקן אותו, כשורש המתקן את הענף. אלא שיום שני לא רצה לקבל 
עליו שליטת יום ראשון, וחָלק עליו,
%break
עד שיום שלישי היה צריך להכניס עצמו בין יום ראשון ויום שני, 
להכריע המחלוקת, ולהרבות שלום בהם.
%break
%H תַדְשֵׁא הארץ
%break
%letter 158
.158 תַדְשֵׁא הארץ דשא עשב מזריע זֶרע, עץ פרי עושה פרי למינו. 
מורה על התחברות המים העליונים במים התחתונים, כדי לעשות 
פירות. המים העליונים עושים פירות, והמים התחתונים קוראים אל 
העליונים, לקבל מהם הפירות,
%break
ולהוציא אותם בעולם. כיחס הנקבה אל הזכר, המקבלת ממנו היריון, 
ומוציאה תולדות לעולם. כי מים עליונים הם זכרים, ומים תחתונים הם 
נקבות.
%break
המוחין דגדלות, הנקראים פירות, לא יוכלו להתגלות בנוקבא שמחזה 
ולמעלה דז"א. וע"כ היא נקראת יַבָּשה, שאינה ראויה להוצאת פירות, 
אלא אחר שנעשה הזיווג בנוקבא שמחזה ולמטה דז"א.
%break
ואז, מה שהייתה יבשה, למעלה מחזה, נעשתה ארץ, לעשות פירות 
ותולדות למטה מחזה דז"א.
%break
והנה מחזה ולמעלה דז"א נקרא מים עליונים, ומחזה ולמטה דז"א 
נקרא מים תחתונים. כי הרקיע המבדיל בין מים עליונים לתחתונים, 
עומד במקום החזה. ונמצא שאע"פ שהמוחין יוצאים בנוקבא שלמעלה 
מחזה דז"א, כמ"ש,
%break
ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד ותיראה היבשה, ששָׁם מים 
עליונים, מ"מ לא יוכלו להתגלות שם, והם שם בבחינת יבשה. ומקום 
הגילוי הוא רק במקום שמחזה ולמטה, ששם המים התחתונים.
%break
ונאמר, שהתחברות המים העליונים במים התחתונים, היא כדי 
לעשות פירות. כי המוחין, המכונים פירות, באים מכוח הזיווג העליון 
שלמעלה מחזה דז"א, כמ"ש, ייקוו המים אל מקום אחד. אלא שלא 
יוכל להתגלות משם,
%break
כי שם הם יבשה. ולפיכך המים התחתונים קוראים אל העליונים, 
לקבל מהם הפירות. כיחס הנקבה אל הזכר, המקבלת ממנו היריון 
ומוציאה תולדות לעולם.
%break
כמו שזֶרע הזכר, אין לו כוח להתגלות בו, אלא בנוקבא, שבה היריון 
ולידה, כך המוחין שבמים העליונים, לא יוכלו להתגלות במקומם, אלא 
במחזה ולמטה, הנקרא מים תחתונים. ולכן הם קוראים למים 
העליונים, שישפיעו בהם המוחין, ויתגלו בעולמות על ידיהם.
%page 318
%letter 159
.159 כל זה למעלה מחזה דז"א ולמטה מחזה דז"א, שעניין מים 
עליונים ותחתונים נוהג הן מחזה ולמעלה והן מחזה ולמטה. כי יש זכר 
ונוקבא למעלה מחזה, ז"א ולאה, שהזכר מים עליונים,
%break
והנוקבא מים תחתונים. וכן יש זכר ונוקבא למטה מחזה, יעקב ורחל, 
שיעקב מים עליונים ורחל מים תחתונים.
%break
ופירוש הכתוב, תדשא הארץ דשא, הוא על התחברות המים העליונים 
והתחתונים שמחזה ולמטה דז"א. כי אין לפרש הכתוב על מים 
עליונים ותחתונים שמחזה ולמעלה, כי שם הוא מקום יבשה, ואינה 
מוציאה דשא ופירות.
%break
א"כ מיהו השם אלקים שבכתוב, ויאמר אלקים, תדשא הארץ דשא? 
הלוא הוא אלקים חיים, בינה שלמעלה. כי כל ל"ב (32) שמות אלקים 
שבמעשה בראשית הם בינה.
%break
ואם פירוש הכתוב הוא למטה, במים עליונים ותחתונים שלמטה 
מחזה, א"כ יהיה השם אלקים שבכתוב, אלקים סתם. כלומר, הנוקבא 
לאה שלמעלה מחזה,
%break
הנקראת סתם אלקים ולא אלקים חיים, בינה. שזהו כנגד המקובל, 
שכל ל"ב אלקים שבמעשה בראשית, הם שמות הבינה, שהיא אלקים 
חיים.
%break
פירוש. ויאמר אלקים, תדשא הארץ דשא. זוהי בהכרח המדרגה 
הקודמת למים עליונים, המרומזים במילים, תדשא הארץ דשא. כי כל 
מדרגה מתפעלת ונעשית ע"י העליונה הסמוכה לה. ואם פירוש 
הכתוב, תדשא הארץ דשא,
%break
הוא על הפעלת מים עליונים שלמעלה מחזה, שיתחברו עם מים 
תחתונים אשר שָׁם, הרי השם אלקים, שהפעיל אותם, הוא בינה, 
הנקראת אלקים חיים.
%break
אבל אם פירוש, תדשא הארץ דשא, הוא על הפעלת מים עליונים 
שלמטה מחזה, נמצא שהכתוב, ויאמר אלקים, חל על המדרגה 
העליונה והסמוכה לה,
%break
הנוקבא שלמעלה מחזה, הנקראת סתם אלקים, ולא אלקים חיים, 
כבינה. שזה כנגד המקובל, שכל השמות אלקים שבמעשה בראשית 
הם בינה.
%break
אלא למטה מחזה הוא מקום התולדות, כמ"ש, אלה תולדות השמיים 
והארץ בְּהבָּרְאם. בה' בְּרָאם, כלומר הנוקבא שמחזה ולמטה, רחל, 
ה"ת דשם הוי"ה, וכל התולדות ממנה, ולא מהנוקבא שמחזה ולמעלה.
%break
שלמעלה מחזה הם אבות של כל המדרגות, חג"ת, שורשים לעולמות, 
כי כל המקובל לעולמות בא מהם. ונוקבא שלהם נבחנת להשלמת 
המלאכה של כל התולדות, ולא ליציאת התולדות בפועל לעולמות.
%break
כלומר, המוחין בעצם וכל מלאכתם נשלמים בזכר ובנוקבא שלמעלה 
מחזה, אשר הזכר חג"ת, הנקראים אבות, והנוקבא שלהם לאה. 
אמנם עדיין אינם מתגלים ובאים מהם לעולמות, שיהיו ניכרים 
בתולדות, היות שהנוקבא יבָּשה.
%break
אלא רק בנוקבא שלמטה מחזה, הנקראת ה', שעליה כתוב, בה' 
בראם, בה יוצאות התולדות בפועל.
%break
ולפי זה מתבאר, תדשא, במים עליונים שלמעלה מחזה. ולא תולדות 
ממש, אלא להשלמת המלאכה, כי הנוקבא שלמעלה מחזה עוד אינה 
מוציאה המוחין בתולדות ממש.
%break
ובזה מתורץ, שהשם אלקים שבכתוב, הוא באמת על הבינה, 
הנקראת אלקים חיים, שהיא המדרגה העליונה הסמוכה להם.
%break
ומשום זה עושה הארץ תולדות, כי היא מתעברת כמו נקבה מהזכר. 
משום שהנוקבא העליונה השלימה המלאכה של המוחין, יכולה 
הנוקבא התחתונה,
%page 319
שלמטה מחזה, הנקראת ארץ, לעשות פירות. כי היא מקבלת אותם, 
כמו נקבה המתעברת מהזכר, ומוציאה תולדותיו לגילוי.
%break
ולפי זה יתבאר הכתוב, תדשא הארץ דשא, לזיווג המים העליונים 
והתחתונים שלמעלה מחזה, להשלמת מלאכת המוחין. והכתוב, 
ותוצֵא הארץ דשא,
%break
בזיווג של המים העליונים והתחתונים שמחזה ולמטה, להתגלות 
התולדות, ששם מתגלות התולדות, ממה שקיבלה מהעליונה.
%letter 160
.160 כל הכוחות היו נגמרים בארץ, המלכות, והיא לא הוציאה 
הכוחות, התולדות שלה, מהכוח אל הפועל, עד היום השישי, שאז 
כתוב, תוצא הארץ נפש חיה. שהוציאה הכוחות שבה אל הפועל, 
ונעשו נפש חיה.
%break
והרי כתוב, ותוצֵא הארץ דשא, שמשמע, שיצאו ונגלו בפועל ממש. 
אלא הפירוש הוא, שהוציאה תיקון הכוחות, להתיישב בה ולהיגמר 
כראוי, באופן שתוכל להוציא אותם ביום השישי.
%break
והכול היה גנוז בה, ולא נגלו עד שהוצרך לגלות ביום השישי. שהרי 
בתחילה כתוב, והארץ הייתה תוהו ובוהו, שהייתה חרבה לגמרי. 
ואח"כ, ביום ג', נתקנה הארץ והתיישבה, וקיבלה זרע ודשאים ועשב 
ואילנות. והוציאה אותם לעולם אח"כ ביום השישי.
%break
ומאורות ג"כ, לא שימש האור שלהם בעולם, עד שהוצרך. שהאור 
נברא ביום א', מ"מ לא נגלה האור לעולם עד יום ד', שנתלו בו 
המאורות להאיר על הארץ.
%break
%H מארת חסר
%break
%letter 161
.161 הכתוב, יהי מארת, בא לכלול את הנחש הרע, שהטיל זוהמה 
ועשה פירוד, שלא יזדווג השמש עם הלבנה. כי בכל המדרגות, 
הקודמות לנוקבא, המילה יהי מורה על מיעוט ונפילת ג' הכלים בינה 
ותו"מ למדרגה שלמטה. אמנם לא נפלו הכלים מחוץ לאצילות.
%break
משא"כ בנוקבא, שהיא מדרגה תחתונה מכל המדרגות דאצילות, א"כ 
כשנאמר, יהי, ונפלו הכלים שלה, הרי נפלו למטה מפרסא דאצילות, 
לבי"ע דפרודא, וע"כ נבראו מכוח הנפילה הזו הקליפות ונחש הרע.
%break
וע"כ כתוב, מארת, חסר ו', שפירושו קללות. כי הנחש גרם שתקולל 
הארץ, כמ"ש, ארורה האדמה. שהנחש הסית לחטא דעצה"ד, 
שמחמתו קוללה הארץ.
%break
וע"כ כתוב, מארת, חסר ו', שמורה על קללה זו, שקוללה הארץ 
בסיבת הנחש, שנברא ע"י המיעוט דנה"י. ומשום זה כתוב בתורה, 
מארת, חסר ו', שהוא לשון קללה.
%letter 162
.162 והיו למְאורת ברקיע השמיים, להאיר על הארץ. והיו למְאורת, 
חסר ו', משמעותו, מָאור אחד, מאור הלבנה. והכתוב, רקיע השמיים, 
מאור השמש. ושניהם בכלל אחד,
%break
כי כתוב, והיו למאורת ברקיע השמיים להאיר על הארץ, להורות, 
שמזדווגים השמש והלבנה, להאיר העולמות, למעלה מחזה דז"א 
ולמטה מחזה דז"א.
%page 320
ומה שכתוב, להאיר על הארץ, ואינו כתוב, להאיר בארץ, משמע 
שיהיה נשמע, שמאיר למעלה ולמטה, להורות, שהחשבון של כולם 
הוא בלבנה. כי לפי מה שהתבאר, הכתוב,
%break
והיו למאורת ברקיע השמיים, מורה על זיווג השמש והלבנה, זו"ן 
למעלה מחזה ולמטה מחזה דז"א.
%break
א"כ היה צריך לכתוב, להאיר בארץ, כמ"ש, ברקיע השמיים, 
שמשמעותו, שמזדווג גם למטה מחזה דז"א, ששם הנוקבא 
התחתונה, הנקראת ארץ. ולמה כתוב, על הארץ?
%break
שמשמעותו, שהזיווג רק למעלה ברקיע השמיים, במקום הפרסא 
שמחזה ולמעלה דז"א, הנקרא רקיע, ומשם נמשכת ההארה אל 
הארץ, למטה מחזה, אבל בארץ עצמה אין זיווג.
%break
והוא להורות, כי החשבון של כולם הוא בלבנה. כי המוחין דחשבון 
ומספר של כל המדרגות, יוצאים ע"י זיווג שמש ולבנה. כי יש מוחין 
שהם אור חסדים, והם מכונים, בלי מספר.
%break
ויש מוחין דהארת חכמה, שהם מכונים, מספר וחשבון. וכן יש לז"א ב' 
נוקבאות: למעלה מחזה, לבנה, מלכות של דוד, ולמטה מחזה, ארץ, 
רחל.
%break
והזיווג הזה, המאיר את המוחין דחשבון, אינו אלא בלבנה, בזיווג זו"ן 
שמחזה ולמעלה, שהנוקבא נקראת לבנה. ולא בנוקבא שמחזה 
ולמטה, הנקראת ארץ.
%break
ושנאמר, שמזדווגים השמש והלבנה להאיר העולמות, למעלה מחזה 
דז"א ולמטה מחזה דז"א, הפירוש הוא, שב' הנוקבאות, של מעלה, 
הלבנה, ושל מטה, הארץ, נכללות זו בזו. ואז מגיע ההארה למעלה 
ולמטה. אבל עיקר הזיווג הוא רק בלבנה, בנוקבא שלמעלה מחזה.
%letter 163
.163 גי' וחשבון של תקופות ועיבורי השנה. המוחין דחשבון ומספר 
כולם הם בלבנה, שלמעלה ממנה אין הזיווג להארת המוחין דחשבון 
ומספר.
%break
ואיך החשבון של כולם הוא בלבנה? והאם אין מוחין דחשבון ומספר 
במדרגות שלמעלה מהלבנה? אלא הכוונה היא, שזיווג של המוחין 
דחשבון נמצא בלבנה ולא במדרגה אחרת, אמנם משם נכנס האדם 
להשיג מוחין דחשבון גם במדרגות שלמעלה מהלבנה.
%break
אע"פ שהמוחין דהארת חכמה, המכונים מוחין דחשבון, יוצאים בבינה 
אחר שחזרה לראש א"א ונעשית בו לחכמה, מ"מ אין המוחין מתגלים 
בבינה, להיותה תמיד באור חסדים.
%break
ואפילו ז"ת דבינה הם רק אור חסדים, ואין שם המקום לגילוי המוחין 
דהארת חכמה, אלא הבינה משפיעה המוחין הללו אל הז"א.
%break
אמנם גם הז"א מתוקן כולו במוחין דאו"א עילאין, שהם חסדים 
מכוסים, ואין בו מקום לגילוי המוחין הללו. אלא שהז"א משפיע אותם 
אל הנוקבא שלו, ובה הם מתגלים.
%break
וע"כ נקראת הנוקבא בשם חכמה תתאה, להורות שאין המוחין 
דהארת חכמה מתגלים בשום מדרגה אלא בה. באופן, שהמוחין הללו 
יוצאים בז"ת דבינה, אשר הז"א מקבל אותם ממנה, ומשפיע אותם 
לנוקבא. כלומר לנוקבא שלמטה מחזה,
%break
בעת שהיא כלולה לגמרי בנוקבא שלמעלה מחזה, הנקראת לבנה. 
ואז נבחנות שתיהן בשם לבנה.
%break
ומקום הגילוי של המוחין דחשבון הוא בלבנה בלבד, ולא במדרגות 
הקודמות אליה. אמנם אחר שיצאו והתגלו המוחין הללו בלבנה, 
מאירים המוחין הללו בהכרח גם בכל המדרגות הקודמות אליה, שהרי 
מהם קיבלה הלבנה את המוחין האלו.
%break
אלא מקודם שנגלו בלבנה, אינם מושגים כלל, אע"פ שכבר יצאו 
במדרגות הקודמות. כי בהן אין מקום לגילוי המוחין הללו. אבל לאחר 
שנגלו למטה בלבנה, נשלמים כולם מכוח הגילוי הזה שבה. כי אחר 
שנגלו בלבנה, אפשר להשיג אותם גם במדרגות הקודמות.
%page 321
והרי כתוב, והיו לאותות ולמועדים, בלשון רבים. הלוא משמע, 
שבשניהם מתגלים המוחין דחשבון, ואפילו בז"א, בשמש? אלא, 
לאתת, כתוב חסר ו', להורות לשון יחיד, שחל על הלבנה בלבד ולא 
על השמש. כי בו אין המוחין מתגלים.
%break
והכתוב, והיו, בלשון רבים, אינו חל על שמש וירח, אלא על הוויות 
המוחין, שכל ההוויות כולן הן בלבנה, שהיא כמו ספינה המלאה מכל 
טוב.
%letter 164
.164 יש נקודה אחת, ומשם ההתחלה למוחין דמניין וחשבון, והיא 
א"א, הנקרא משום זה ראשית. ומה שמלפנים של אותה הנקודה, מה 
שלמעלה מא"א, לא נודע כלל.
%break
ויש נקודה למעלה, שהיא סתומה, שאינה נגלית כלל, בינה דא"א, 
מבחינת עצמותה המלובשת באו"א עילאין, שהי' לא יוצאת מאויר 
שלהם. אבל משם ההתחלה למנות ולגלות כל הסתום והעמוק,
%break
ז"ת דבינה דא"א, המלובשים בישסו"ת, שעולים לראש א"א, 
ומשפיעים הארת החכמה, הנקראת מוחין דמניין וחשבון.
%break
אמנם עדיין אינם מתגלים בישסו"ת, להיותם בחינת בינה, שכל עיקרה 
החסדים. ובנקודה למטה, בנוקבא דז"א המתגלה, משם התחלת 
הגילוי לכל המוחין דחשבון ולכל המניין, שלמעלה מהלבנה אין שום 
גילוי למוחין דחשבון.
%break
וע"כ כאן הוא מקום הארת המוחין לכל התקופות, והגי', והעיבורים, 
והזמנים, והחגים, והשבתות. וישראל, הדבקים בהקב"ה, עושים 
חשבון, שממשיכים מוחין דחשבון ללבנה,
%break
כמו שלומדים, ישראל מונים ללבנה ואומות העולם לחמה. והם מעלים 
אותה למעלה, להלביש את בינה עילאה, כמ"ש, ואתם הדבקים בה' 
אלקיכם חיים כולכם היום.
%break
%H ישרצו המים
%break
%letter 165
.165 ישרצו המים שרץ נפש חיה. אלו המים התחתונים שָׁרצו והולידו 
כמו המים העליונים. המים התחתונים הולידו את מה שקיבלו ממים 
עליונים.
%break
כתוב, ועוף יעופף על הארץ. וצריך לכתוב, ועוף יעוף, ולמה כתוב, 
יעופף?
%letter 166
.166 כי הכתוב, ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמיים, רומז על 
בריאת המלאכים.
ועוף, זה מיכאל, שכתוב בו לשון ויעף, כמ"ש, וַיָעָף אליי אחד מן 
השרפים, שהוא מיכאל.
%break
יעופף, זה גבריאל, שכתוב בו, מוּעָף בּיעָף, בלשון כפולה, כמ"ש, 
והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחילה מועף ביעף.
%break
על הארץ, זה אליהו, הנמצא תמיד בארץ. הנוקבא דז"א מכונה ארץ. 
ואליהו נמשך מנוקבא דז"א ונמצא עימה תמיד.
%page 322
ואליהו אינו נמצא מצד או"א, שהרי הוא עף בארבע עפיפות. כי 
המלאכים מצד או"א, מעופפים ומשוטטים בעולם בשש עפיפות. כי 
או"א הם חב"ד חג"ת עד החזה דא"א, ו"ס,
%break
וכנגדן שש עפיפות. אמנם אליהו אינו עף בשש עפיפות אלא בארבע, 
שזה מורה שהוא מנוקבא, שמחזה ולמטה, ושם רק ד"ס נהי"מ, 
שכנגדן רק ד' עפיפות.
%break
וכתוב באליהו, ורוח ה' יישאךָ על אשר לא אדע. ורוח ה', מורה על 
עפיפה אחת. יישאך, הוא העפיפה השנייה. על אשר, השלישית. לא 
אדע, העפיפה הרביעית. הרי שהוא עף בארבע עפיפות.
%letter 167
.167 הכתוב, על פני רקיע השמיים, מורה על בריאת מלאך המוות. 
ומרומז במילים, על פני, משום שהוא מחשיך פני העולם, וכן משום 
שכתוב בו, וחושך על פני תהום.
%break
הכתוב, רקיע השמיים, הוא כמו שנאמר בזוהר, שעולה מלאך המוות 
לשמיים ומשטין, שהוא השטן, היצה"ר, מלאך המוות. ונקרא שטן, 
משום שעולה לשמיים ומשטין.
%break
ונקרא מלאך המוות, משום שאח"כ נוטל את נשמתו. וע"כ נאמר 
במלאך המוות, על פני רקיע השמיים, שדרכו להשטין בשמיים.
%break
הרי ביום שני נברא מלאך המוות, ואיך נאמר, שהכתוב, על פני רקיע 
השמיים, הנאמר ביום חמישי, מורה על בריאת מלאך המוות? אלא, 
על הארץ, שבכתוב, מורה על בריאת המלאך רפאל, הממונה לרפואת 
הארץ, שבשבילו נרפאה הארץ, והאדם יכול לעמוד עליה,
%break
ורופא לכל כוחה של הארץ. וכיוון שרפואת הארץ באה ממנו, ע"כ 
נרמזה בריאתו במילים, על הארץ. והכתוב, על פני רקיע השמיים, 
כתוב לבריאת המלאך אוריאל.
%break
המלאך רפאל הוא נושא המסך של הנוקבא, הנקראת ארץ, אשר על 
המסך הזה יוצאת כל קומת האור הצריכה לארץ, כדי שהאדם יוכל 
לקבל ממנה המוחין. ונמצא שע"י רפאל, המסך שלו, נרפאה הארץ, 
ממה שהייתה תוהו ובוהו, כי חזרה והשיגה על ידו המוחין.
%break
המלאך אוריאל הוא ת"ת, ז"א. כי מיכאל הוא חסד, גבריאל גבורה, 
אוריאל ת"ת. וע"כ בריאת רפאל מרומזת בכתוב, על הארץ. כי המסך 
הוא הנוקבא, הנקראת ארץ.
%break
ואוריאל מרומז בכתוב, על פני רקיע השמיים, כי הוא ז"א, הנקרא 
רקיע השמיים, כי רקיע השמיים זה שמש, ז"א, הנקרא שמש.
%break
וכולם, כל ד' המלאכים נושאי המרכבה, מרומזים בכתוב. כי מיכאל 
נרמז במילה, ועוף. גבריאל, במילה, יעופף. רפאל, במילים, על הארץ. 
אוריאל, במילים, על פני רקיע השמיים.
%letter 168
.168 וע"כ כתוב, ויברא אלקים את התנינים הגדולים, ואת כל נפש 
החיה הרומשת. התנינים הגדולים, רומזים על שרי מעלה, שבעים 
ממונים, שרים של שבעים עמים.
%break
וע"כ נבראו כולם, שיהיו שולטים על הארץ. וכתוב בהם, הגדולים, ולא, 
הרומשת, כי נבראו להיות שולטים בארץ.
%letter 169
.169 ואת כל נפש החיה הרומשת, מורה על בריאת הנפש של 
ישראל, שהם ודאי נפש של אותה החיה, הנוקבא דז"א, הנקראת 
חיה, כי כל עולם האצילות נבחן לאור החיה, וחמישה פרצופי אצילות 
נבחנים לנרנח"י של אור החיה, אשר א"א יחידה דחיה,
%break
או"א חיה דחיה, ישסו"ת נשמה דחיה, ז"א רוח חיה, הנוקבא נפש 
חיה. וכיוון שישראל נמשכים מהנוקבא דז"א, נבחנת גם הנפש שלהם 
לנפש חיה, ונקראים משום זה גוי אחד בארץ.
%page 323
וכתוב, אשר שָׁרצו המים למיניהם, המורה על העוסקים בתורה, כי אין 
מים אלא תורה. וע"י עסק התורה, זוכים בנפש חיה. ואם האדם אינו 
עוסק בתורה, אין לו נפש קדושה.
%break
ואם הוא עוסק בתורה, זוכה לאותה נפש חיה. כמ"ש, ואת כל עוף כנף 
למינֵהו, הרומז על הצדיקים שבין העוסקים בתורה. ומשום שהם 
צדיקים, זכו בנפש חיה.
%letter 170
.170 נפש חיה, כתוב על ישראל, משום שהם בניו של הקב"ה, וממנו 
נשמותיהם הקדושות באות. והנפשות של שאר העמים עובדי עבודה 
זרה, מאיזה מקום הן? יש להם נשמות מאותם כוחות השמאל, 
המטמאים אותם, וע"כ כולם טמאים, ומטמאים את כל הקרב אליהם.
%letter 171
.171 ויאמר אלקים, תוצֵא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורֶמֶש וחַיְתו 
אֶרץ למינה. כתוב על שאר החיות האחרות, חוץ מישראל, שכל אחד 
מהם מקבל לפי מינו. וחל על סוף הפסוק, בהמה ורמש וחַיתו ארץ 
למינה.
%break
מכאן ראָיה, אשר נפש חיה, כתוב על ישראל, שיש להם נפש חיה 
קדושה ועליונה. והכתוב, בהמה ורמש וחיתו ארץ, הוא על שאר 
העמים עובדי עבודה זרה, שהם אינם נפש חיה. אלא שנמשכים 
מכוחות השמאל המטמאים אותם.
%break
%H נעשה אדם
%break
%letter 172
.172 הכתוב, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, מורה שהאדם נכלל מו"ק 
הכלולים מכל, הן מחכמה והן מחסדים, כעין של מעלה, ז"א דאצילות. 
כי ע"כ כתוב, בצלמנו כדמותנו, אשר צל"ם מורה על חב"ד דמוחין 
דז"א, ודמות על מוחין דנוקבא.
%break
באיברים מתוקנים בחכמה כראוי, הכול בתיקון העליון, כתיקון זו"ן 
דאצילות בכלים דנה"י דאו"א, שבהם מקבל המוחין דחכמה מאו"א, כן 
נתקן האדם בכלים דנה"י דזו"ן דאצילות, שבהם מקבל המוחין 
דחכמה מזו"ן.
%break
ואלו הכלים דנה"י מכונים איברים מתוקנים בחכמה כראוי. והם בינה 
ותו"מ דעליון, שנפלו בעת הקטנות לרשות התחתון, ואינם נעדרים 
מהתחתון, אפילו אחר שחזרו לעליון, כי אין היעדר ברוחני.
%break
וע"כ נעשה כל תחתון מוכשר לקבל המוחין של העליון, כי יש לו הכלים 
דעליון. והם המכונים נה"י דעליון המתלבשים בתחתון.
%break
הכתוב, נעשה אדם, הוא זכר ונקבה. השם אדם מורה על זכר ונקבה, 
והכול בחכמה הקדושה העליונה. שהכול נעשה כדי שיהיה ראוי לקבל 
החכמה הקדושה העליונה.
%break
כי החכמה נמשכת רק בכוח הנוקבא, וע"כ נברא האדם זכר ונוקבא. 
כתוב, בצלמנו כדמותנו, אשר צל"ם הם מוחין דזכר, ודמות היא מוחין 
דנוקבא, שישתכללו הזכר והנקבה זה בזה.
%break
כי החסדים מיוחסים לזכר, והארת החכמה לנקבה. והזכר משתכלל 
בהארת החכמה ע"י הנקבה, והנקבה משתכללת בחסדים ע"י הזכר. 
ואז נעשה האדם יחיד בעולם ומושל בכל, כמו הזו"ן העליונים.
%page 324
כי אין ממשלה בעולם, להכניע כל הקליפות, אלא ע"י מוחין שלמים 
מחכמה ומחסדים.
%break
%H ויַרְא אלקים את כל אשר עשה
%break
%letter 173
.173 ויַרְא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. כאן נתקן מה 
שלא נאמר, כי טוב, ביום שני, מטעם שנברא בו המוות. וכאן נאמר, כי 
טוב מאוד.
%break
ופירשו החברים את הכתוב, והנה טוב מאוד, שנאמר על המוות. וא"כ 
ראוי גם יום שני, שייאמר בו, כי טוב, אע"פ שנברא בו המוות. כי כאן, 
ביום השישי התגלה, שהמוות טוב מאוד.
%letter 174
.174 וירא אלקים את כל אשר עשה. והאם לא ראה קודם שעשה? כי 
כתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה, שמשמע שראה רק לאחר 
שעשה. אלא הכול ראה הקב"ה,
%break
הן מה שכבר עשה והן קודם שנעשה, אלא הכתוב בא לרבות, שראה 
כל הדורות העתידים, וכל מה שיתחדש בעולם בכל דור ודור, עוד 
מטרם שיבואו לעולם.
%break
הכתוב, אשר עשה, הוא כל מעשה בראשית, כי במעשה בראשית 
נברא היסוד והשורש לכל מה שיבוא ויתחדש בעולם. וע"כ ראה 
הקב"ה עוד מקודם שהיה, ושם את הכול במעשה בראשית.
%break
מתוך שמעשי בראשית הם יסוד ושורש לכל העת"ל, ע"כ כלל הקב"ה 
בהם, לראות את כל העת"ל בעולם בכל הדורות. כי הכתוב, ולאמור 
לציון, עַמי אתה, פירושו, עימי אתם בשותפות, אני התחלתי העולמות, 
ואתם גומרים אותם.
%break
כי ה' תיקן כל המציאות, באופן שיוכלו בני אדם לגמור התיקון. וכיוון 
שגמה"ת נשאר לבני אדם, א"כ הם שותפים בבריאה. ולפיכך יש ב' 
בחינות שמיים וארץ:
%break
א. מה שכבר תיקן המאציל, והוא הנקרא מעשה בראשית.
%break
ב. השמיים והארץ החדשים, שיתגלו אחר גמה"ת, כמ"ש, השמיים 
החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה.
%break
וזה ששאל הזוהר על הכתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה, 
שהמשמעות היא, שראה הקב"ה רק את כל אשר עשה במעשה 
בראשית,
%break
ולא את השמיים והארץ העתידים להיתקן ע"י מע"ט של בני אדם, 
העתידים לעשות בכל דור. והאם אינו רואה קודם שעשה, גם מה 
שעתיד להיתקן בכל דור ע"י מע"ט עד גמה"ת?
%break
וזהו שמתרץ, שהכתוב, את כל, פירושו כל המע"ט העתידים 
להתחדש בכל דור ע"י הצדיקים. אשר עשה, כלומר, מעשה בראשית, 
אשר כבר עשה.
%break
כי בהיות תיקון המציאות, שנתקן ע"י הקב"ה במעשה בראשית, יסוד 
ושורש לתיקונים של מעשי בני אדם, נמצא לפי זה, אשר מעשי בני 
אדם כלולים במעשה בראשית.
%break
וע"כ נסמכה ראיית העתיד אל ראיית מעשה בראשית שכבר עשה. 
כלומר, את כל, זה ראיית העתיד, אשר עשה, זה מעשה בראשית.
%letter 175
.175 ויהי ערב ויהי בוקר, יום השישי. מהו השינוי אשר בכל ימי 
בראשית לא כתובה האות ה', כמו כאן שכתוב, יום השישי? כי לא 
כתוב, יום האחד, יום השני.
%page 325
אלא כאן, שכבר השתכלל העולם, שהם זו"ן, כי כבר הסתיים מעשה 
בראשית, בניין הזו"ן, התחברה הנוקבא בזכר בחיבור אחד, כלומר ה' 
בשישי, להיות אחד לגמרי.
%break
כמ"ש, ויְכוּלוּ השמיים והארץ, שהם זו"ן, השתכללו כאחד. שהזו"ן 
השתכללו מכל מעשה בראשית ונשלם בכל מילואם.
%break
%H ויכוּלו השמיים
%break
%letter 176
.176 הקב"ה ברא את האדם בעולם, ותיקן אותו, שיהיה שלם 
בעבודתו, ושיתקן דרכיו, כדי שיזכה לאור העליון, שגנז הקב"ה 
לצדיקים. כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה למְחכֵּה לו.
%break
עין לא ראתה אלקים זולתך, הוא האור הגנוז. יעשה למְחכֵּה לו, הם 
הצדיקים.
%letter 177
.177 ובמה יזכה האדם באותו האור הגנוז? יזכה בו ע"י העסק 
בתורה. כי כל מי שעוסק בתורה בכל יום, יזכה שיהיה לו חלק 
לעוה"ב, וייחשב לו כאילו בנה עולמות. כי עם התורה נבנה העולם 
והשתכלל.
%break
וכתוב, ה' בחכמה יָסד ארץ, כונֵן שמיים בתבונה. בחכמה ובתבונה של 
התורה. וכתוב, ואהיה אצלו אָמון. שהתורה הייתה אומנותו, לברוא 
את העולם.
%break
ברוח עשה הקב"ה את העולם, וברוח העולם מתקיים. ברוח פיהם של 
אותם לומדי התורה. מכ"ש הרוח מהבל פיהם של תינוקות בית רבן, 
שעליו עומד ומתקיים העולם.
%letter 178
.178 מה רַב טוּבך אשר צפנת ליראיךָ, פעלתָ לחוסים בךְ נגד בני 
האדם. מה רב טובך, מורה על הטוב שנגנז, על האור הגנוז. ליראיך, 
שנגנז בשביל יראי חטא, העוסקים בתורה.
%break
פעלת, מורה על פעולות מעשה בראשית, שנעשה ומתקיים בשביל 
לומדי התורה, הממשיכים בזכות תורתם את האור הגנוז.
%break
פעלת, חל על גן עדן, כי באומנות עשה הקב"ה את גן העדן התחתון 
שבארץ, בשווה למעלת גן העדן העליון, שיתחזקו שם הצדיקים. 
ופעלת לחוסים בך נגד בני האדם, כי גן העדן התחתון נגד בני אדם, 
וגן העדן העליון בשביל הקדושים העליונים ולא בשביל בני אדם.
%break
הכתוב, פעלת, חל על גן העדן העליון. ומ"מ נגד בני אדם נחשב, 
משום שמתאספים שם הצדיקים, העושים רצונו של ריבונם. כלומר, 
אע"פ שגן העדן העליון אינו בשביל בני אדם, מ"מ הצדיקים שבגן 
העדן התחתון עולים באוויר לגן העדן העליון.
%break
ופורחים באוויר משם, ועולים לישיבת הרקיע, באותו גן העדן של 
מעלה. ופורחים שם ומתרחצים בטל נהרות אפרסמון טהור, ויורדים 
ושורים למטה בגן העדן התחתון.
%break
ומשום שהצדיקים עולים ומתאספים שם, אע"פ שמוכרחים לחזור 
ולרדת למקומם, מ"מ נחשב משום זה נגד בני אדם.
%page 326
%letter 179
.179 ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם. ויכולו, פירושו, שכָּלו ונגמרו 
המלאכות של מעלה והמלאכות של מטה. כי, השמיים והארץ מורים 
למעלה ולמטה. השמיים, למעלה בעולמות עליונים, והארץ, למטה 
בעולם התחתון.
%break
השמיים, מורה, שנגמרו הפעולות והאומנות שבתושב"כ, של בניין 
ז"א. והארץ, מורה, שנגמרו הפעולות והאומנות שבתשבע"פ, של בניין 
הנוקבא. פעולות פירושן ו"ק, האומנות פירושה ג"ר.
%break
וכל צבאם, פירושו, פרטי התורה, שבעים פנים שבתורה, שהם פרטי 
בניין של ז"א, המכונה תורה. 
%break
ויכולו השמיים והארץ, מורה ששניהם, ז"א ונוקבא, המכונים שמיים 
וארץ, התקיימו והשתכללו זה מזה. שמיים וארץ, פרט וכלל, זו"ן. ז"א 
פרט, כי המוחין יוצאים בו בפרטות בזה אחר זה,
%break
ומשפיע אותם לנוקבא בדרך כלל, בבת אחת. ונצרכים זה לזה, 
והשתכללו זה מזה, בפרט הצריך לכלל, וכלל הצריך לפרט.
%break
וכל צבאם, סודות התורה, והטהרות שבתורה והטומאות שבתורה, 
כלומר דיני טהרה וטומאה הכתובים בתורה. כי צבא הוא אותיות צא 
בא, אשר צא רומז על הטומאות, בא רומז על הטהרות.
%break
%H ויְכַל אלקים ביום השביעי
%break
%letter 180
.180 ויְכַל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. יום השביעי, 
תשבע"פ, המלכות. כי ז"א כולל ששת ימים, חג"ת נה"י, והנוקבא, 
מלכות, יום השביעי. ובו השתכלל העולם, כי הוא הקיום של הכול.
%break
כתוב, מלאכתו אשר עשה, ולא כתוב, ויכל אלקים ביום השביעי את כל 
מלאכתו אשר עשה, משום שהתושב"כ, ז"א, הוציא וגמר הכול בכוח 
הכתב, שהם המוחין היוצאים ונמשכים מהחכמה, מאו"א עילאין.
%break
ונמצא, שעוד לא נגמרה כל מלאכתו ביום השביעי, מלכות, אלא ע"י 
ז"א. וע"כ כתוב בו רק, מלאכתו אשר עשה, ולא כל מלאכתו.
%letter 181
.181 ג"פ כתוב, ביום השביעי: ויכל אלקים ביום השביעי. וישבות ביום 
השביעי. ויברך אלקים את יום השביעי. ויכל אלקים ביום השביעי, זו 
תשבע"פ, מלכות, נוקבא דז"א, המידה השביעית לחג"ת נה"י דז"א. 
כי עם יום השביעי הזה, השתכלל ונגמר העולם.
%break
ביאור הדברים. ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. זהו 
היסוד והשורש של גמה"ת, העת"ל אחר 6000 שנה. עניין גמה"ת 
סובב רק על המלכות דמלכות,
%break
עצם המלכות, שאין לה תיקון ב-6000 שנה. ונמצא שמלכות דמלכות 
היא התכלית, שבשביל גילויה נבראו כל מעשי בראשית שבששת 
ימים.
%break
והז"א והנוקבא שלו הם פרט וכלל. כי ז"א שהוא ששת ימי בראשית, 
וכן בחינת 6000 שנה, הוא פרט, שבו יוצאים כל פרטי המציאות בלי 
חיסרון כלשהו. והם מתגלים ב-6000 שנה בזה אחר זה.
%break
והנוקבא, יום השביעי, מלכות, מקבלת ממנו בחינת כלל, שכל אלו 
הפרטים שב-6000 שנה, מגלים את שלמותה בגמה"ת, באלף 
השביעי. ומבחינת היסוד והשורש לעת"ל, נמצא יום השביעי בחינת 
גמה"ת, שהתקבל מכל פרטי הבריאה שבששת ימי בראשית.
%page 327
ומברכים, אתה קידשת את יום השביעי לשמךָ, תכלית מעשה שמיים 
וארץ. בשביל המלכות, הנקראת שֵׁם.
%break
תכלית מעשה שמיים וארץ, היא התכלית המקובלת מכל פרטי 
הבריאה שבשמיים ובארץ שבששת ימי בראשית. כמו שמסיימים את 
הברכה, ובירַכתו מכל הימים וקידשתו מכל הזמנים.
%break
הרי שששת ימים הם פרט, ויום השביעי הוא כלל, התכלית של ששת 
הימים. ומבחינה זו כתוב, ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר 
עשה. כי יום השביעי היא קבלת התכלית שמיים וארץ. כי עם יום 
השביעי הזה, השתכלל ונגמר העולם שקיבל התכלית, והשתכללו.
%break
ומלבד התכלית המרומזת במילה, ויכל, נוהג גם מוחין ביום השביעי, 
שבאים תמיד בג' קווים, הנמצאים מג' נקודות חולם שורוק חיריק, 
שעליהם כתוב, וישבות ויברך ויקדש. וישבות קו שמאל, ויברך קו ימין, 
ויקדש קו אמצעי. ולכן כתוב ג"פ יום השביעי: ויכל וישבות ויברך.
%break
ויכל, אור התכלית. וישבות, הארת המוחין בקו שמאל. ויברך, קו ימין 
של המוחין. וכל השלושה האלו נקראים שביעי, להיותם ג"ר. אבל 
הארת קו אמצעי של המוחין, המרומזת בכתוב,
%break
ויקדש אותו, אינה נקראת שביעי, להיותה מכריעה במסך דחיריק. 
וע"כ לא כתוב, ויקדש את יום השביעי, אלא, ויקדש אותו, שהוא אות 
ברית.
%letter 182
.182 וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, זהו יסוד העולם. 
וישבות, חל על היובֵל, הארת השמאל שבבינה, נקודת השורוק. ע"כ 
כתוב כאן, מכל מלאכתו, משום שהכול יוצא ממנו.
%break
כי כתוב, ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, ולא כל 
מלאכתו, משום שהתושב"כ, ז"א, הוציא וגמר הכול בכוח הכתב, שהם 
המוחין, היוצאים והנמשכים מהחכמה, מאו"א עילאין.
%break
כי במילה, ויכל, שהיא תכלית שמיים וארץ, לא היה יכול לומר, כל 
מלאכתו, כי עדיין לא נגמר, אלא ביסוד ובשורש בלבד. ורק תושב"כ, 
ז"א, מוציא וגומר כל המלאכה בכוח המוחין דכתב,
%break
היוצאים מחכמה, כלומר ע"י הארת החכמה, הנמשכת בכוח ובגבורות 
מהשמאל שבבינה, החוזרת להיות חכמה.
%break
אבל במילה, וישבות, שהיא הארת השמאל, הנמשכת מהבינה, 
הנקראת יובל, יוצאים כל המוחין המביאים את גמה"ת. ע"כ כתוב כאן, 
מכל מלאכתו אשר עשה. כי מכאן נגמרת כל המלאכה.
%break
וישבות, חל על יסוד ולא על יובל, כי המנוחה שבו היא יותר מכל. 
כלומר, השביתה שבהארת יסוד, מגולה יותר מהשביתה שבהארת 
יובל. כלומר, וישבות,
%break
חל על השביתה, הארת יובל, קו שמאל שבבינה. וגם חל על היסוד, 
המאיר הארת יובל זו אל המלכות. כי הארת שמאל נשלמת רק ביסוד, 
שבו השביתה והמנוחה הגמורות.
%letter 183
.183 הכתוב, ויברך אלקים את יום השביעי, חל על כוהן גדול, 
שמברך לכל. וכוהן לוקח חלקו בראש כל המסובים. והברכות שורות 
בו, לברך לכל, ונקרא שביעי.
%break
פירוש. ויברך, הארת קו ימין, הנמשכת מאו"א עילאין, הנקראים כוהן 
גדול, חסדים בזיווג שלא נפסק. והברכות שורות בו. והוא בחינת 
ראש.
%page 328
וע"כ בא עליהם הרמז שנאמר, כוהן לוקח חלקו בראש. גם אבא 
עילאה ואמא עילאה הם תפילין שבראש, וזהו כוהן לוקח חלקו בראש. 
והנה התבארו ב' הקווים, המאירים בשביעי, קו ימין במילה, ויברך, קו 
שמאל במילה, וישבות.
%break
ויכל, חל על יסוד העולם. ויברך, חל על עמוד האמצעי, ת"ת. ויכל, חל 
על הארת היסוד, מלשון כל, כי היסוד נקרא כל. ויברך, חל על עמוד 
האמצעי, על הארת קו אמצעי, המכריע בין הקווים ימין ושמאל.
%break
ונמצא, שמבאר את ג"פ שביעי בג' הקווים. ויכל, הארת יסוד, קו ימין. 
וישבות, קו שמאל. ויברך, קו אמצעי.
%letter 184
.184 הכתוב, ויקדש אותו, חל ג"כ על היסוד. כי כתוב, ויקדש אותו, 
ולא כתוב את מי, כמו בכתוב, ויכל וישבות ויברך. והוא שחל על אותו 
מקום, שאות הברית שורה בו, היסוד.
%break
כי המילה, אותו, מלשון אות ברית, כמ"ש, והרְאַני אותו ואת נָוֵוהו. 
שהמילה אותו, חלה על יסוד, והמילה נווהו, על המלכות. כן, אותו, 
שכאן חל על היסוד. כי ב' בחינות יש ביסוד:
%break
א. הארת השביתה, שמקבל מיובֵל. ולכן, וישבות, הוא יסוד.
ב. הנושא למסך דחיריק, שת"ת מכריע על ידו בב' הקווים ימין 
ושמאל. ומבחינה זו נאמר כאן, שהכתוב, ויקדש אותו, הוא ג"כ יסוד, 
כי הוא מכריע בין ב' הקווים, הנרמזים בכתוב, וישבות, ויברך.
%break
וביסוד שורות כל הקדושות למעלה, ומשם יוצאות לכנ"י, לנוקבא, 
לתת לה תענוגים ולחם עונג, כמ"ש, מֵאשר שְׁמֵנה לַחמו והוא ייתן 
מַעדני מֶלך. מאשר, הברית השלם, יסוד.
%break
שְׁמנה לחמו, מורה, מה שהיה מטרם תיקון היסוד בבחינת לחם עוני, 
חזר עתה ונעשה ללחם עונג.
%break
ומי הוא המלך שבכתוב? הוא כנ"י, הנוקבא דז"א, אשר היסוד נותן לה 
כל מעדני עולם. וכל הקדושות היוצאות מלמעלה, יוצאות מיסוד. וע"כ 
כתוב, ויקדש אותו, שהוא אות ברית, יסוד.
%break
%H אשר ברא אלקים לעשות
%break
%letter 185
.185 כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלקים לעשות. כי בו, 
ביסוד, נמצאת המנוחה לכל, לעליונים ולתחתונים, בו השבָּת למנוחה. 
כי ב' בחינות יש ביסוד:
%break
א. השביתה, שמקבל מיובֵל,
ב. מה שהוא נושא למסך דחיריק, שבו מכריע ועושה שלום ומנוחה, 
הן בב' קווים ימין ושמאל העליונים אשר בישסו"ת, והן בב' קווים ימין 
ושמאל התחתונים אשר בז"א.
%break
ולפיכך, בחינת השביתה שמקבל מיובל, נמצאת אצלו במנוחה. ובו 
השבָּת למנוחה, כי הארת השביתה שמקבל נמצאת אצלו במנוחה.
%break
אשר ברא אלקים, מורה, שמכלל זָכור יצא שָׁמור, כדי לתקן מלאכת 
העולם. ברא, מורה על קטנות. ברא, היא מילה סתומה, ע"כ היא 
שמור. אלקים, מורה על גדלות הבינה, שאז נקראת אלקים, וזה זכור. 
ומכלל הגדלות יצאה הקטנות, כדי לתקן מלאכת העולם, המלכות.
%page 329
כלומר, שמתוך שקיבלה הנוקבא, העולם, קטנות דבינה, נעשית 
מוכשרת בזה לקבל גם את הגדלות דבינה, שהוא השם הקדוש 
אלקים שבבינה. כי אלקים שבמעשה בראשית הוא בינה. ונמצא, 
שקבלת הקטנות המרומזת במילה ברא, באה לתיקון העולם.
%break
לעשות, זוהי אומנות העולם, המוחין דגדלות, הנקרא אומנות. כי, 
לעשות, מורה על המלאכה השלֵמה, לעשות עשיה, המשלימה הכול.
%letter 186
.186 כתוב, שומר הברית והחסד. שומר, זו כנ"י, מלכות. הברית, 
יסוד העולם, יסוד דז"א. החסד, אברהם, חסד דז"א. כנ"י, המלכות, 
שומרת את הברית והחסד, יסוד וחסד דז"א. וע"כ נקראת המלכות, 
שומר ישראל.
%break
כי ז"א נקרא ישראל, והמלכות השומרת את הספירות שלו, הרי היא 
שומר ישראל. זו שומרת הפתח של כל הספירות דז"א, כי יסוד היא 
הספירה התחתונה שלו, והחסד הספירה העליונה. וכיוון ששומרת 
עליהם, שומרת על כל הספירות שלו, מהיסוד עד החסד.
%break
במלכות תלויות כל העשיות שבעולם, כלומר מלבד שהיא השומרת על 
כל ספירותיו דז"א, שלא ייאחזו החיצוניים בהם, שהן מצוות לא 
תעשה, הרי גם כל התיקונים והעשיות שבעולם תלויים בה, שהן 
מצוות עשה.
%break
נמצא, אשר ברא אלקים לעשות, לשכלל ולתקן הכול, כל יום מששת 
ימי בראשית, שהם ו"ס חג"ת נה"י דז"א. ולהוליד רוחות ונשמות 
קדושות. ואפילו הרוחות והשדים הם בכלל של אשר ברא אלקים 
לעשות.
%break
לעשות, מלשון שׁכלול וּגְמר. שכל מה שברא אלקים בששת ימי 
בראשית, צריך עוד שכלול ותיקון. וע"כ כתוב, ברא אלקים לעשות, 
לשכלל ולתקן אותו.
%letter 187
.187 והרוחות והשדים גם הם נבראו לתיקון העולם, להלקות על 
ידיהם את רשעי עולם, להוכיח להם שילכו בדרך הישר. ומי שהולך 
לשמאל, נמצא מתדבק בשדים וברוחות,
%break
שהם צד השמאל, ונענש על ידיהם. משום זה גם השדים והרוחות הם 
לתיקון העולם, להחזיר את הרשעים למוטב.
%break
וכתוב בשלמה, והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. נגעי בני 
אדם, אלו הם המזיקים, רוחות ושדים. הרי שהם נבראו להעניש את 
עוברי עבירה, ובני אדם מפחדים ושומרים עצמם מהחטא.
%letter 188
.188 בשעה שנבראו הרוחות והשדים, קידש היום, ולא הספיק 
לעשות להם גופים, ונשארו רוחות בלי גוף. ואלו הם בריות שלא 
נגמרו. ומצד שמאל הם, והם פסולת הזהב.
%break
כי בשבירת הכלים של ז"ת, חג"ת נהי"מ, התערבה הקליפה בקדושה. 
ובעולם התיקון חזרה והתבררה הקדושה מהקליפה. ומהם באו כל 
הפרצופים דאבי"ע דקדושה.
%break
אמנם נשארה פסולת, שאינה ראויה עוד לברר משם שום קדושה 
מטרם גמה"ת. ומהפסולת ההיא נעשו הס"א והקליפות. ויש בזה ימין 
ושמאל. והפסולת מימין נקראת היתוך הכסף,
%break
שנשארת אחר היתוך הכסף. והפסולת מצד שמאל נקראת היתוך 
הזהב או פסולת הזהב, שנשארת אחר היתוך הזהב. כי צד ימין מכונה 
כסף, וצד שמאל זהב. ולהיותם מצד שמאל, הם פסולת הזהב.
%break
וכיוון שלא נשלמו והם פגומים, השם הקדוש אינו שורה בהם, והם 
אינם מתדבקים בשם הקדוש. והיראה שלהם היא מהשם הקדוש, 
וזָעים ומפחדים מפניו. וע"כ לא יוכלו להתדבק בו. וכן השם הקדוש 
אינו שורה במקום פגום, וע"כ אינו שורה בהם.
%page 330
%letter 189
.189 אדם שנפגם, כי לא הניח אחריו בן בעוה"ז, כשנפטר מעוה"ז, 
לא יוכל להתדבק בשם הקדוש. ואין מכניסים אותו בפרגוד של 
הקב"ה, משום שהוא פגום ואינו נשלם.
%break
והאילן שנעקר, האדם שמת בלא בן, צריכים לנטוע אותו פעם שנייה, 
שצריך לחזור ולהתגלגל בעולם, משום שהשם הקדוש מושלם מכל 
הצדדים. וע"כ לא יוכל הפגום להתדבק בו.
%break
כי עניין הדבקות הרוחנית הוא השוואת הצורה, והפגום כלפי השלם, 
הוא רחוק כרחוק מזרח ממערב.
%letter 190
.190 הבריות האלו, הרוחות והשדים, פגומים מלמעלה ומלמטה. 
וע"כ אינם מתדבקים למעלה ואינם מתדבקים למטה. מלמעלה, מצד 
הבינה, ומלמטה, מצד המלכות.
%break
ובהם כתוב, אשר ברא אלקים לעשות. שברא בריות, שצריכים לעשות 
אותם ולהשלים אותם, כי הם לא נשלמו למעלה ולמטה, לא מצד 
הבינה ולא מצד המלכות.
%break
והרי הרוחות הם בלי גופים, ולמה לא נשלמו מצד הבינה? כי כל 
אחיזת הס"א היא רק בגופים, בכלים, ולא ברוחות, באורות. וכיוון 
שאין להם ממלכות כלום, ע"כ למה אינם נשלמים מצד הבינה?
%break
אלא כיוון שלא נשלמו הרוחות למטה בארץ, שיהיה להם גוף, אינם 
שלמים גם למעלה באורות. כי נמשכים ממלכות וצריכים לגופים, 
להתלבש בהם. וכיוון שאין להם גופים, הרי זה פגם גם ברוחות, ולא 
יוכלו לקבל תיקונם מלמעלה בבינה.
%break
וכולם באים מצד שמאל ונעלמים מעין האדם, ועומדים לנגדם להזיק 
להם. שלושה דברים להם כמו למלאכי השרת, ושלושה כמו לבני 
אדם. כי יש להם כנפיים, וטסים מסוף העולם עד סופו,
%break
ויודעים העתיד להיות כמו מלאכי השרת. ושלושה כמו לבני אדם, 
שאוכלים ושותים, וּפָרים ורבים, ומתים.
%letter 191
.191 אחר שנבראו הרוחות, נשארו הרוחות ההם אחר הרחיים של 
הנוקבא דתהום הגדול. הקליפה כנגד הבינה נקראת תהום הגדול. 
והקליפה שכנגד המלכות נקראת תהום הקטן.
%break
ובכל אחת מהן זכר ונקבה, שהזכר נקרא רכב, והנקבה נקראת 
רחיים. ואחר שנבראו הרוחות והשדים, תכף קידש היום, שהרי לא 
הספיק לעשות להם גופים.
%break
ובשבת כל הדינים יוצאים ממנה, שאז עולה המלכות לבינה ונעשית 
כמוה. לכן נמשך כוח שליטה מהבינה, שהכניס אלו הרוחות הפגומים 
למקום הנוקבא דבינה דקליפה,
%break
אחר הרחיים של הנוקבא דתהום הגדול, אשר קליפה זו נכנעת לגמרי 
תחת המלכות דקדושה, וע"כ נעלם כל הפגם שברוחות, כל זמן היותם 
שם.
%break
כיוון שיצאה קדושת היום במוצאי שבת, והרוחות לא נשלמו, הם 
יוצאים לעולם ומשוטטים לכל רוח. ובני העולם צריכים להישמר מהם, 
שהרי אז התעורר כל צד השמאל והגיהינום אש לוהטת.
%break
וכל אלו שמצד שמאל הולכים ומשוטטים בעולם, ורוצים להתלבש 
בגוף, ואינם יכולים. אז צריכים להישמר מהם. ותיקנו חכמים לומר 
שיר של פגעים, יושב בסתר, בכל שעה שהיראה שלהם שורה בעולם.
%page 331
%H סוכת שלום
%break
%letter 192
.192 בשעה שקידש היום בליל שבת, שורה סוכת השלום בעולם, 
והיא נפרסת בעולם. סוכת השלום היא שבת, מטעם, שכל הרוחות, 
ורוח סערות, ושדים, וכל צד הטומאה, כולם מסתתרים ונכנסים בעין 
הרחיים של הנוקבא דתהום הגדול.
%break
שהרי מאחר שהקדושה התעוררה לשרות בעולם, רוח הטומאה לא 
יתעורר עימה, כי זה בורח מפני זה. שהקדושה בורחת מפני 
הטומאה, והטומאה בורחת מפני הקדושה.
%letter 193
.193 ואז, בשבת, נמצא העולם בשמירה עליונה, ואין צריכים 
להתפלל על שמירה, כגון לומר, שומר את עמו ישראל לעד אמן. כי זו 
הברכה שנתקנה רק בימות החול, שהעולם צריך שמירה. אבל בשבת 
נפרסה סוכת השלום בעולם, ונשמרת מכל הצדדים.
%break
ואפילו הרשעים שבגיהינום שמורים, והכול נמצא בשלום, העליונים 
והתחתונים. וע"כ בקדושת היום, במקום בּרכת שומר עמו ישראל, 
מברכים, הפורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים.
%letter 194
.194 ולמה אומרים, ועל ירושלים? אלא ירושלים הוא המדור של 
סוכה זו, ששם עומדת סוכת השלום. סוכת שלום היא הבינה. ונקראת 
כך, משום שהיא סוככת על בָּניה, הזו"ן, ומְגנה עליהם מפני 
החיצוניים.
%break
ועניין השבת הוא, כי המלכות נעשתה אחת עם סוכת השלום. ונבחן 
אשר מְדור סוכת שלום הוא בתוך ירושלים, המלכות. וע"כ אומרים, 
ועל ירושלים.
%break
וצריכים להתפלל ולהזמין סוכת שלום זו, שתיפרס עלינו, ותשרה 
עימנו, ושתהיה עלינו, כמו אם החופפת על הבנים. ומשום זה אין 
מפחדים בשבת משום צד שבעולם, וע"כ אומרים אז, הפורס סוכת 
שלום, ואין צריכים לומר, השומר את עמו ישראל לעד.
%letter 195
.195 בשעה שישראל מברכים ומזמינים סוכת שלום זו, האורח 
הקדוש, כי בא רק בשבת, כמו אורח שאינו תמידי, ואומרים, הפורס 
סוכת שלום,
%break
אז קדושה העליונה יורדת ופורסת כנפיה על ישראל ומכסה אותם, 
כמו אם על הבנים. וכל מיני הרע מסתלקים מהעולם. וישראל יושבים 
תחת הקדושה של ריבונם.
%break
ואז סוכת שלום זו נותנת נשמות חדשות לישראל, משום שבה שורות 
נשמות, כי היא בינה, והנשמות הם בבינה וממנה הן יוצאות. וכיוון 
שסוכת שלום שורה ופורסת כנפיה על בניה, היא משפיעה נשמות 
חדשות לכל אחד.
%letter 196
.196 שבת היא כעין עוה"ב. וע"כ שמיטה ויובֵל שווים, ושבת ועוה"ב 
כן הוא. כי שבת מלכות, כמו שמיטה, ועוה"ב בינה, כמו יובל. וכיוון 
ששבת ועוה"ב שווים, נמצא שאז שמיטה ויובל שווים זה לזה.
%break
כי עניין השבת, הוא כשמלכות עולה לבינה ונעשית עימה כאחת. 
וההפרש בין שבת ועוה"ב לבין שמיטה ויובל, הוא, כי הבינה נקראת 
יובל בשליטת השמאל,
%page 332
וכשהמלכות נכללת בה מבחינה זו, אז נקראת המלכות שמיטה. 
אמנם בעת שהמלכות נכללת מכל ג' קווים של הבינה, נקראת 
המלכות שבת או סוכת שלום, והבינה עוה"ב.
%break
ותוספת נשמה, שסוכת שלום משפיעה לבָניה, באה מזָכור, ז"א, אל 
סוכת שלום, הנמשכת מעוה"ב. ותוספת הנשמה, שסוכת שלום 
מקבלת מז"א, היא נותנת לעם הקדוש.
%break
והם שמחים בתוספת נשמה זו, ונשכחים מהם כל דברי חול, וכל דברי 
צער, וכל רע. כמ"ש, ביום הָניח ה' לךָ מֵעוצבךָ ומרוגזך ומן העבודה 
הקשה. וזה בעת השגת תוספת נשמה מסוכת שלום זו.
%letter 197
.197 ובליל שבת צריך האדם לטעום מכל המאכלים שיש לו, כדי 
להראות בזה, שסוכת שלום כלולה מכל ג' הקווים של הבינה. ובלבד 
שלא תחסר סעודה אחת, הצריכה לו ליום השבת,
%break
שע"י טעימתו בליל שבת מכל המאכלים, לא יחסר מעט מסעודת יום 
השבת, כי כבוד היום עדיף מכבוד לילה.
%break
ויש שאומרים, ובלבד שלא יחסר משתי הסעודות האחרות של יום 
השבת. וטוב להיזהר בזה. ואין צריך לומר, אם יש לו יותר מב' 
סעודות ליום השבת, שיכול לטעום מכל מאכל, ולכל הפחות מספיק, 
אם יישאר לו ב' תבשילים ליום השבת.
%letter 198
.198 נר של שבת ניתן להדליק לנשות העם הקדוש, כי חוה כיבתה 
נרו של העולם, שהביאה הַמיתה בעולם, ע"י עצה"ד שהאכילה 
אדה"ר, והחשיכה העולם.
%break
לכן ניתנה מצוות הדלקת הנרות לנשים, כדי לתקן את מעשה חוה, 
האישה הראשונה. כי סוכת שלום המאירה בשבת היא אם העולם. 
והנשמות, שהם הנרות העליונים, שורים בה.
%break
וע"כ אמא, אישה, צריכה להדליק הנרות, כי עומדת במקום אם הבנים 
העליונה, שהיא סוכת שלום, ועושה המעשה. ובמעשה זה גורמת, 
שאֵם הבנים למעלה תשפיע נשמות קדושות לבניה, הנרות הרוחניים 
העליונים.
%letter 199
.199 ומהטעם הנזכר, צריכה האישה בלב שמח ובכוונה להדליק נר 
של שבת, שהרי כבוד העליון הוא לה, וזְכות גדולה לעצמה, לזכות ע"י 
הדלקות הנרות לבנים קדושים,
%break
שיהיו נרו של העולם בתורה וביראה, וירבו שלום בעולם, ונותנת 
לבעלה חיים ארוכים. ומשום זה צריכה להיזהר בהדלקת הנרות, 
שתהיה בכוונה גדולה.
%letter 200
.200 הלילה והיום של שבת, הוא זָכור ושָׁמור כאחד. וע"כ כתוב 
בלוחות הראשונים, זָכור את יום השבת לקַדשו. ובלוחות האחרונים, 
שָׁמור את יום השבת.
%break
כי זכור ושמור כאחד הם. כי זכור לזָכר, ז"א, ושמור לנוקבא דז"א. 
והכול אחד. אשרי ישראל, שהם חלק הקב"ה, הגורל שלו ונחלתו. 
עליהם כתוב, אשרי העם שֶׁכָּכָה לו, אשרי העם שה' אלקיו.
%break
%H וייבן ה' אלקים את הצלע
%break
%letter 201
.201 כתוב, אלקים הבין דרכָּה, והוא ידע את מקומה. כמ"ש, וייבן ה' 
אלקים את הצלע, אשר לקח מן האדם. צלע, תשבע"פ, המלכות, שיש 
בה דרך, כמ"ש, הנותן בים דרך. ים זה המלכות, ובה נתן דרך, ע"כ 
כתוב, אלקים הבין דרכה.
%page 333
כי יש ב' בחינות מסכים, מנעולא ומפתחא. ובבחינת ג"ר שמחזה 
ולמעלה נתקנה המנעולא, ובבחינת ו"ק שמחזה ולמטה נתקנה 
המפתחא. וכתוב, בים דרכֶּךָ ושבילךָ במים רבים. אשר מחזה ולמעלה 
דז"א, זו"ן הגדולים, נתקן במנעולא, הנקרא שביל.
%break
וע"כ אינו נודע, החסדים אינם מתגלים בו. ומחזה ולמטה נתקן 
במפתחא, הנקרא דרך. וע"כ נודע, והחסדים מתגלים ע"י הארת 
החכמה.
%break
וכתוב, אלקים הבין דרכה, כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע, תשבע"פ, 
שיש בה דרך, הנוקבא שמחזה ולמטה דז"א, שעליה כתוב, וייבן ה' 
אלקים. כלומר, שבנה אותה במוחין דג"ר, משום שהיא נתקנה 
במפתחא, כמ"ש, בים דרכך,
%break
וע"כ, אלקים הבין דרכה. אלקים, בינה שחזרה להיות חכמה. הבין, 
השפעת הבינה. דרכה, המפתחא, שנעשית מוכשרת על ידה לקבלת 
ג"ר.
%break
אבל כמ"ש, והוא ידע את מקומה. מי הוא מקומה? הוא תושב"כ, ז"א, 
זו"ן הגדולים שלמעלה מחזה, שיש בו דעת. כי ז"א לא נתקן בדרך 
אלא בשביל, במנעולא. וע"כ הוא קו אמצעי, הנקרא דעת, המכריע בין 
חכמה ובינה, ברוב שפע החסדים שלו.
%letter 202
.202 הוי"ה אלקים הוא שם מלא, כדי לתקן את הנוקבא בכל. וע"כ 
נקראים המוחין של הנוקבא חו"ב, משום שנבנה בשם מלא בכל, 
בשלמות שבשני שמות. שהוי"ה חכמה ואלקים בינה, ועל ידיהם 
נתקנה בכל, בשלמות,
%break
בין בהארת החכמה, הנמשכת מהשם אלקים, ובין בהארת החסדים, 
הנמשכת משם הוי"ה. בשלמות שבשני שמות.
%break
וכתוב, אלקים הבין דרכה. זוהי הארת חכמה, הנמשכת מהבינה, 
הנקראת אלקים. והוא ידע את מקומה. זו הארת החסדים, הנמשכת 
מאבא, ע"י ז"א, הנקרא דעת, שהוא הוי"ה.
%letter 203
.203 את הצלע. זוהי מנורה שאינה מאירה, מלכות, כמ"ש, ובצַלעי 
שמחו. צלע, מלשון שבר ואסון. כן הצלע שכאן, רומזת על מנורה 
שאינה מאירה, הצריכה תיקון.
%break
הכתוב, את הצלע אשר לקח מן האדם, לאשה, פירושו שלקח 
המלכות מתושב"כ, ז"א, כי היא היוצאת מהמלכות שבתושב"כ, 
לאשה.
%break
הכתוב, לאשה, מורה לקשור אותה בשלהבת של צד השמאל. כי 
התורה, ז"א, ניתנה מצד הגבורה. וגבורה זו קשורה בנוקבא. אשה, 
אותיות אש ה', מורה, שאש הגבורה תהיה קשורה באות ה', הנוקבא.
%letter 204
.204 ויביאֶהָ אל האדם. משום שאין לנוקבא להיות לבדה, אלא היא 
צריכה להיכלל ולהתחבר עם תושב"כ, ז"א. כיוון שהנוקבא התחברה 
עם ז"א, הוא יָזין אותה, ויתקן אותה,
%break
וייתן לה מה שהיא צריכה. כמ"ש, ואת הארץ. אשר ו' של ואת, מורה 
על ז"א המשפיע לה שפע, הנקרא מזונות.
%letter 205
.205 מכאן, שהמַשיא את בתו, כל עוד שלא נכנסה לבעלה, אביה 
ואימה מתקנים אותה, ונותנים לה כל מה שהיא צריכה. ואחר 
שהתחברה עם בעלה, הבעל מזין אותה, ונותן לה מה שצריכה.
%break
תחילה כתוב, וייבן ה' אלקים. אשר או"א תיקנו אותה. ואח"כ כתוב, 
ויביאה אל האדם, שיתקשרו זה בזה ויתחברו אחד באחד, והבעל ייתן 
לה מה שצריכה.
%page 334
%letter 206
.206 אלקים הבין דרכה. כשהבת בבית אימה, האֵם מסתכלת בכל 
יום בכל מה שבתה צריכה. ואלקים, אמא, הבין דרכה, של הנוקבא. 
אחר שבעלה נשא אותה,
%break
הוא נותן לה כל מה שהיא רוצה, ומתקן צרכיה. והוא, כלומר הבעל, 
ידע את מקומה, שמשגיח עליה אחר שנישאת לו.
%break
%H וייצֶר ה' אלקים את האדם
%break
%letter 207
.207 וייצֶר ה' אלקים את האדם. וייצר, כתוב עם שתי אותיות י'. 
מורה, שהשתכלל האדם בימין ובשמאל. כי נכלל ביצה"ט מעת 
בריאתו, ולא מיצה"ר. אבל בכתוב, וייצר, נכלל גם ביצה"ר. שזה שתי 
אותיות י' שבמילה, וייצר,
%break
האחת רומזת על יצה"ט, והשנייה על יצה"ר. ולמה ניתנו לו כאן ב' 
יצרים? היצה"ט ניתן לו לעצמו, ויצה"ר לעורר אותו אל נוקבא.
%break
כי הצפון, השמאל, מעורר תמיד לנקבה, ומתקשר עימה. וע"כ נקראת 
אשה, אותיות אש ה', כי השמאל, אש, קשור באות ה', הנקבה. כי 
הנוקבא נבנית ויוצאת מצד השמאל.
%letter 208
.208 יצה"ט ויצה"ר ניתנו לאדם, משום שנוקבא ניתנה ביניהם, 
ונקשרה עימהם. ואינה נקשרת ביניהם, מטרם שהיצה"ר מתעורר 
אצלה, ונקשרים זה בזה. ואחר שנקשרו זה בזה, אז מתעורר יצה"ט, 
חדווה, ומביא את הנוקבא אצלו.
%break
היצה"ט קו ימין, היצה"ר קו שמאל. הנוקבא צריכה להתקשר בקו 
האמצעי, המכריע ביניהם. אבל תחילה מתעורר קו השמאל אליה, 
ונקשרת בו, כי היא שמאל.
%break
ואח"כ מקבלת חסדים מז"א, ימין. ואז, אחר שכבר כלולה מימין 
ומשמאל, היא מתקשרת באמצעי, שבין ימין ושמאל.
%break
%H בַּעַל ואֲשֵׁרה
%break
%letter 209
.209 כתוב, וייצֶר ה' אלקים את האדם עָפר מן האדמה. את האדם, 
כולל זכר ונוקבא יחד, דו פרצופים, ולא נפרדים זה מזה, להיות פב"פ. 
כתוב בהם, עפר מן האדמה, כי עתה הוא עומד להיתקן, שייפרדו זה 
מזה ויהיו פב"פ.
%break
וכאן מבואר התיקון, המרומז בכתוב, עפר מן האדמה. אישה כאשר 
נישאת לבעלה, נקראת ע"ש בעלה, כמו איש אישה, צדיק צדק. הוא 
נקרא עופר, והיא נקראת עָפר. הוא נקרא צבי, והיא נקראת צבייה, 
כמ"ש, צבי היא לכל הארצות.
%break
כמו שהקב"ה נקרא צבי או עופר. כי מטרם שז"א נמתק בבינה, נקרא 
עופר. ואחר שנמתק בבינה, נקרא צבי. כמ"ש, דומה דודי לצבי או 
לעופר. כן הנוקבא נקראת בשמות אלו.
%page 335
ומביא ראָיה מהכתוב, צבי היא לכל הארצות. שהארץ, הנוקבא, 
נקראת ג"כ צבי, כמו בעלה. ועד"ז מטרם שהנוקבא נמתקת בבינה, 
היא נקראת עפר, כמו בעלה, שנקרא אז עופר. ובזה ביארו לנו השם 
עפר, שבכתוב, עפר מן האדמה.
%letter 210
.210 לא תיטע לךָ אֲשֵׁרה כל עץ אצל מזבח. כתוב, אצל מזבח, 
שמשמע שרק אצל המזבח אסור לנטוע אשרה. וכי למעלה מהמזבח 
או במקום אחר, מי התיר לנטוע אשרה?
%break
אלא, אשר, הוא שם בעלה, שהאישה נקראת על שמו, אשרה. כלומר, 
אשר הוא ז"א, כי השמות אהי"ה אשר אהי"ה, הנה ב' אהי"ה הם 
חו"ב, ואשר, הוא ז"א, הדעת, המכריע בין חו"ב.
%break
אשרה היא נוקבא דז"א. וע"כ כתוב, לבַּעל ולאשֵׁרה, שהם הלעומת 
דזו"ן דקדושה. בעל כנגד ז"א, ואשרה כנגד הנוקבא.
%break
וע"כ כתוב, לא תיטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח. אצל, כמו בּמְקום. 
לא תיטע לך אשרה של עבודה זרה, במקום מזבח ה' אלקיך. שהרי 
מזבח ה' עומד על זה, לבטל קליפה של האשרה. וע"כ כנגד המזבח, 
לא תיטע אשרה אחרת של עבודה זרה.
%letter 211
.211 כל אלו העובדים לחַמה, נקראים עובדי הבעל. וכל אלו העובדים 
ללבנה, נקראים עובדי אשרה. ע"כ כתוב, לבעל ולאשרה, אשר בעל 
חמה, הזכר, ואשרה לבנה, הנוקבא. ונקראת אשרה ע"ש בעלה, 
שנקרא אשר.
%break
אם היא נקראת ע"ש בעלה, אשר, למה ניטל מנוקבא שם זה? כי לא 
מצאנו שנוקבא דקדושה תיקרא אשרה. אלא שהיא נקראת אשרה 
בכתוב, באושרי כי אישרוני בנות, כלומר ע"ש שאחרים מאשרים 
ומשבחים אותה.
%break
כי עליה כתוב, יפֵה נוף מְשוש כל הארץ. ולא אישרו אותה שאר 
האומות, והעמידו אשרה אחרת של עבודה זרה תחתיה.
%break
ולא עוד, אלא שזלזלו בה, כמ"ש, כל מְכַבדיה הזילוה. ומשום זה ניטל 
ממנה השם הזה, כי אינם עוד מאשרים אותה. וכדי שלא יתחזקו שאר 
האומות, עכו"ם, קוראים לה מזבח, שהוא נעשה מאדמה.
%break
מזבח, הוא השם, הניתן לה תחת השם אשרה, שנעשה מאדמה, 
הבינה, מלשון ארץ אֱדום. וע"י מיתוק דבינה, מקבלת מוחין דפב"פ, 
המבטל את הכוחות עבודה זרה, כמ"ש, מזבַּח אדמה תעשה לי. 
משום זה כתוב ג"כ באדה"ר,
%break
וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה. עפר מלכות, האדמה 
בינה. וע"י המיתוק של עפר באדמה, זכה לקבל המוחין דנשמת חיים.
%letter 212
.212 ואחר שהעפר נמתק באדמה, כתוב, וייפח באפיו נשמת חיים, 
שנכללה נשמת חיים בעפר הזה שנמתק, שהוא הגוף דאדה"ר, כמו 
נקבה, המקבלת הריון מזכר. כלומר, אחר שהגוף נכלל באדמה, בינה, 
עלה הגוף של אדה"ר לנוקבא דאצילות, המלבישה את הבינה,
%break
ועלה שם בעיבור. ושם קיבל את נשמת חיים בסדר עיבור יניקה 
מוחין. ומתחברים הנשמה והגוף.
%break
כי אור הבינה נקרא נשמה. וכיוון שהגוף נמתק ונעשה לכלי דבינה, 
נעשה ראוי לקבל אור הבינה, ומתחברים אור וכלי. ומתמלא עפר, 
הגוף, מכל האורות, שהם רוחות ונשמות.
%break
ואז כתוב, ויהי האדם לנפש חיה. כי עתה נתקן האדם בגוף ובנשמה, 
והוא עומד לתקן ולזון את נפש חיה, הנוקבא שלו.
%page 336
%H פיוס ונטילת רשות
%break
%letter 213
.213 וייבן ה' אלקים את הצלע. בבניין הצלע כתוב שֵׁם מלא, כמו 
בכתוב, וייצר ה' אלקים את האדם. הוי"ה אלקים, הנבחן לשם מלא. כי 
או"א תיקנו אותה בבניין הצלע, מטרם שהנוקבא באה לבית בעלה, 
ז"א. וע"כ כתוב כאן שם מלא, כי הוי"ה אבא, אלקים אמא.
%break
את הצלע, הוא כמ"ש, שחורה אני ונאווה. כי בנו אותה כמנורה שאינה 
מאירה. אבל אח"כ תיקנו אותה או"א, באופן שיתפייס עימה בעלה. 
וכתוב, ויביאֶהָ אל האדם.
%break
ב' פעולות מובאות בכתוב:
א. בניין הצלע, כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע.
ב. ההבאה אל האדם, שכתוב, ויביאה אל האדם.
%break
כי בתחילה בונים או"א את הנוקבא מקו שמאל, הנבחן לבניין הצלע. 
ואז היא שחורה, כי בקו שמאל נמצאת החכמה בלי חסדים, ואין 
הנוקבא יכולה לקבל חכמה בלי לבוש של חסדים, והיא חשוכה.
%break
ע"כ נקראת, מנורה שאינה מאירה. ועכ"ז כתוב עליה, שאומרת אז, 
שחורה אני ונאווה. כי אע"פ שהיא שחורה בלי אור, מ"מ היא נאווה, 
היות שהיא נמצאת בהיכל או"א, וקומתה שווה אל ז"א.
%break
כי אז נבחן, שז"א מלביש קו ימין של המוחין דאו"א, שהם חכמה 
וחסד. והנוקבא מלבישה קו שמאל של המוחין דאו"א, שהם בינה 
וגבורה. ואינה צריכה משום זה לז"א, שיתקן אותה, כי היא שלמה 
כמוהו. שאז נאמר עליהם, שהם שני המאורות הגדולים.
%break
וע"כ אומרת אז, שחורה אני ונאווה. אע"פ שהיא מנורה שאינה 
מאירה. וכשנוקבא נמצאת במצב הזה, בבניין הצלע, מקו שמאל, היא 
במחלוקת עם ז"א, כמו קו שמאל שהוא במחלוקת עם קו הימין. 
ולפיכך צריכים או"א לתקן אותה, שיתפייס עימה בעלה.
%break
ועל זה צריכים פעולה ב', שהיא, ויביאה אל האדם. כלומר, שתיקנו 
אותה או"א במסך כזה, שתהיה ראויה לקבל חסדים מז"א. שתיקון 
המסך הזה נבחן, שהביא אותה אל הז"א בעלה.
%break
כי עתה יכול ז"א להשפיע לה חסדים, ויתפייס עימה בעלה. אמנם 
מחמת תיקון המסך הזה, הנוקבא נעשית שאין לה מעצמה כלום, כי 
עתה צריכה לקבל הכול מז"א בעלה.
%break
והתבארו ב' הפעולות של או"א:
א. בניין הצלע, שנוקבא נעשית אז מנורה שאינה מאירה.
ב. ויביאה אל האדם, שהנוקבא אין לה מעצמה כלום.
%letter 214
.214 מכאן, שאו"א של הכּלה צריכים להכניס את הכלה ברשות 
החתן, כמ"ש, את בתי נתתי לאיש הזה. מכאן ואילך בעלה יבוא אליה, 
כי הבית שלה הוא, ולא שלו. וע"כ צריך הוא לבוא אליה, כמ"ש, ויבוא 
אליה, וכתוב, ויבוא גם אל רחל.
%break
הארת החכמה מכונה בית, כמ"ש, בחכמה ייבָּנה בית. ואין הארת 
החכמה נמשכת בשום פרצוף שמא"א עד הנוקבא, אלא רק בנוקבא 
לבדה, בעניין ב' ראשית. וע"כ הבית שלה הוא,
%page 337
שאין ז"א יכול להאיר בהארת חכמה, זולת בעת הזיווג עם הנוקבא. 
וע"כ הוא מוכרח לבוא אליה. וזהו שכתוב, ויבוא אליה, ויבוא גם אל 
רחל.
%break
בתחילה כתוב, ויביאה אל האדם, כי עד כאן צריכים או"א לתקן אותה, 
שתיקנו אותה במסך כזה, שתהיה ראויה לקבל חסדים בזיווגה עם 
ז"א. ואח"כ ז"א יבוא אליה, וכל הבית הוא של הנוקבא.
%letter 215
.215 וייטול רשות ממנה קודם הזיווג. כמ"ש, ויפגע בַּמקום, ויָלֶן שָׁם. 
שפירושו, שייטול רשות בתחילה. מכאן, מי שמתחבר עם אשתו, צריך 
לפייס אותה ולהמתיק אותה בדיבורים. ואם אינו מפייס אותה, לא ילון 
אצלה, משום שהרצון שלהם צריך להיות כאחד באין אונס. 
%break
כל הנוהג בסדר בניין המדרגה, נוהג ג"כ בהכרח בסדרי קיומה של 
המדרגה. ולפיכך אותן ב' פעולות באו"א לבניין הנוקבא, נוהגות ג"כ 
בזיווג של הנוקבא עם ז"א. שבתחילה צריך להמשיך לה הארת 
השמאל, דוגמת פעולה א' דאו"א בבניין הצלע.
%break
ואח"כ מזדווג עימה ונותן לה אור החסדים מקו האמצעי שלו, דוגמת 
פעולה ב' דאו"א, ויביאה אל האדם, תיקון המסך, שתהיה ראויה 
לקבלת אור חסדים.
%break
ופעולה א' נקראת נטילת רשות או פיוס, מטעם שמטרם זה היא 
במחלוקת עם ז"א, כי להיותה מקו שמאל וז"א מקו ימין, ע"כ נוהגת 
ביניהם המחלוקת שבין קו שמאל לימין.
%break
ולפיכך צריך ז"א לפייס אותה קודם הזיווג, והיא אינה מתפייסת, אלא 
בהמשכת הארת השמאל, שהיא עיקר בחינתה.
%break
יצה"ט ויצה"ר ניתנו לאדם, משום שנוקבא ניתנה ביניהם, ונקשרה 
עימהם. ואינה נקשרת ביניהם, מטרם שהיצה"ר מתעורר אצלה, 
ונקשרים זה בזה. כי היצה"ר רומז לקו שמאל.
%break
וכיוון שהיא במחלוקת עימו, ע"כ אינה מתקשרת עימו, מטרם 
שממשיך לה מהארת השמאל, שהיא התעוררות היצה"ר. 
%break
ואם אינו מפייס אותה, לא ילון אצלה, משום שהרצון שלהם צריך 
להיות כאחד באין אונס. כי מטרם שממשיך לה הארת השמאל, אינה 
מתפייסת, והיה צריך לאנוס אותה.
%break
והאדם, המעלה מ"ן לייחוד ז"א ונוקבא, צריך ג"כ לעורר אלו ב' 
הפעולות דאו"א. והפעולה הא', הארת השמאל, מרומזת בכתוב 
ביעקב, ויפגע במקום, כי אין פגיעה אלא פיוס, כמ"ש, ואַל תפגע בי. 
ופיוס משמעותו, המשכת הארת השמאל.
%break
ופעולה ב' דאו"א, תיקון המסך, להכשיר אותה לקבלת החסדים, 
מרומזת בכתוב, וייקח מאבני המקום, ויָשם מְרַאֲשותיו. כי המסך 
מכונה אבן. וע"י ב' הפעולות הללו נעשה הייחוד העליון, כמ"ש, והנה 
ה' ניצב עליו. ולפיכך מביא הזוהר כאן ראָיה מהכתוב, ויפגע במקום.
%letter 216
.216 ויפגע במקום, וילן שם כי בא השמש. להורות, שאסור לאדם 
לשמש מיטתו ביום. כי ויפגע במקום, שהמשיך הארת השמאל, 
הנקראת פיוס. ובעת הארת השמאל נֶחְשֶׁכת הנוקבא ונעשית מנורה 
שאינה מאירה, שמטעם חוסר חסדים אינה יכולה לקבל אור החכמה.
%break
וע"כ, וילן שם כי בא השמש. כי עם המשכת הארת השמאל, הסתלק 
תכף אור היום, וחשַׁך הלילה.
%break
לכן אסור לאדם לשמש מיטתו ביום. כי קודם הזיווג צריכים לפיוס, 
המשכת הארת השמאל, ואין הארת השמאל נוהגת ביום. כי עם 
הופעת הארת השמאל, מסתלק תכף אור היום,
%page 338
ונעשית חשכת לילה. כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה. באופן, שהמשמש 
ביום, אי אפשר לו להמשיך את הפיוס. ובלי פיוס אסור הזיווג.
%break
וייקח מאבני המקום. שאפילו יהיה לַמלך מיטות זהב ולבושי כבוד ללון 
בהם, והמטרוניתא הכינה לו מיטה העשויה מאבנים, יעזוב את שלו 
וילון במה שהיא הכינה לו. כמ"ש, וישכב בַּמקום ההוא, באבנים.
%break
אע"פ שיש לז"א מוחין שלמים, בעטרה שעיטרה לו אימו, כלולים 
מימין ומשמאל בפני עצמו, מ"מ כדי להזדווג עם הנוקבא, עוזב בחינת 
עצמו ומזדווג עימה בבחינתה, כי ביתה שלה הוא.
%letter 217
.217 ויאמֶר האדם, זאת הַפַּעם עֶצם מֵעֲצָמיי ובָשר מבשרי. הנה זה 
דברי מתיקות, להמשיך אהבה עימה, ולהמשיך אותה לרצונו, לעורר 
אצלה אהבה. רְאה כמה ערֵבים הם דברים אלו,
%break
כמה מעוררי אהבה הם אלו המילים, עצם מעצמיי ובשר מבשרי, כדי 
להראות לה, שהם אחד ואין ביניהם שום פירוד.
%break
ד' בחינות במוחין, הנקראות עצמות גידים בשר ועור, חו"ב תו"מ, 
המתחלקים לימין ולשמאל. חכמה ות"ת לימין, בינה ומלכות לשמאל. 
מטרם הזיווג היה לנוקבא רק צד שמאל של המוחין, בינה ומלכות, 
גידים ועור של המוחין. וע"י הזיווג קנתה מז"א צד הימין, חכמה ות"ת.
%break
וזהו שכתוב, זאת הפעם, ע"י זיווג של עתה, נעשית הנוקבא עצם 
מעצמיי ובשר מבשרי. כי השיגה ממנו גם צד הימין, הנקרא עצם 
ובשר, חכמה ות"ת. וכשהיא כלולה בחו"ב תו"מ כמו הז"א, נעשית 
עימו אחד בלי פירוד.
%letter 218
.218 עתה התחיל לשבח אותה, לזאת ייקָרא אשה, שאין עוד כמותה, 
הכבוד של הבית. כל הנשים בפניה הן כקוף בפני אדם, אבל לזאת 
ייקרא אשה, שלמות הכול.
%break
לזאת ולא לאחרת. כי השם אשה מורה אש ה'. שלמות הארת שמאל, 
שנקראת אש, הקשורה באות ה', הנוקבא.
%break
וזהו ששיבח אותה, לזאת ייקרא אשה. כי מסיבת הארת החכמה, 
המאירה בה אחר שנכללה בחסדים של בעלה, ניתן לה השם אשה, 
שהיא הארת החכמה, המכונה אש, כמ"ש, והיה אור ישראל לאש.
%break
ואין עוד כמותה. כי הארת החכמה אינה מגולה בשום מדרגה זולתה. 
ונאמר, לזאת ייקרא אשה, שלמות הכול. לזאת ולא לאחרת. כי אחרת 
אינה נקראת אשה, כי הארת החכמה אינה באחרת.
%break
והכול הוא דברי אהבה, כמ"ש, רבּות בנות עשו חָיל ואת עלית על 
כּוּלָנָה. כי הנוקבא דז"א היא מדרגה אחרונה שבאצילות, ומ"מ אין 
גילוי החכמה בשום מדרגה זולתה, אע"פ שהן עליונות ממנה.
%break
וטבעת זו האחרונה נעשית ראשית. וזה, רבות בנות עשו חיל. ואע"פ 
שהן עליונות ממנה, מ"מ, ואת עלית על כולנה. כי בה מתגלה הארת 
החכמה ונעשית ראשית.
%letter 219
.219 על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודָבַק באשתו, כדי להמשיך 
אותה באהבה ולהידבק בה. כיוון שהתעורר אליה בכל הדברים 
האלה, כתוב, והנחש היה ערוּם.
%break
כי היצה"ר התעורר להיאחז בה, כדי לקשור אותה בתאוות הגוף, 
ולעורר אותה לדברים אחרים, שהיצה"ר מתענג בהם.
%letter 220
.220 ותֵרֶא האישה, כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים. 
שקיבלה את היצה"ר ברצון ובתאווה. ותיתן גם לאישהּ עימה, כי 
התעוררה אז לבעלה בתאווה, להתעורר אליו ברצון ובאהבה.
%page 339
הכתובים הללו הם להורות המעשה לבני אדם, כפי שהוא למעלה, 
בזו"ן העליונים. שאע"פ שהכתובים מדברים למטה באדם ובחוה, מ"מ 
רומזים על זו"ן העליונים, שבני אדם צריכים לכוון מעשיהם אליהם.
%letter 221
.221 אם הכתובים מדברים בזו"ן העליונים, במה נבאר למעלה, אשר 
היצה"ר נאחז בנוקבא? כי עניין יצה"ר אינו נוהג בנוקבא של מעלה. 
אלא הדברים שלמעלה מכוונים לדברים שלמטה, שהם ענפיהם. כי 
אין לך דבר למטה, שאין לו שורש למעלה, שמשם נמשך וגדל.
%break
יצה"ט ויצה"ר נמשכים משורשיהם מלמעלה. יצה"ט נמשך מימין של 
מעלה, ויצה"ר נמשך משמאל של מעלה. והשמאל של מעלה נאחז 
בגוף, בנוקבא, להתקשר עימו כאחד, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי.
%break
ולפיכך כל המדובר כאן ביצה"ר, הכוונה לקו שמאל של מעלה, שממנו 
נמשך היצה"ר. ולפיכך מבוארים עד כאן הכתובים, הן למעלה בזו"ן 
והן למטה באדם ובחוה.
%break
מכאן ואילך מכוסים הדברים במעט זפת, שלא קשה לפענח אותם, 
איך הם נוהגים למעלה, ואפילו קטן שבתינוקות יוכל לבאר הדבר.
%break
%H מי שיצא לדרך
%break
%letter 222
.222 רבי שמעון הלך לטבריה, והיו עימו רבי יוסי ורבי יהודה ורבי 
חייא. בינתיים ראו את רבי פינחס בא אליהם. כיוון שהתחברו יחד, 
ירדו מחמוריהם, וישבו תחת אילן אחד מאילני ההר.
%break
אמר רבי פינחס, הנה ישבנו. כלומר, שמוכנים אנחנו לשמוע דברי 
תורה, מאלו דברים טובים שאתה אומר בכל יום, אני רוצה לשמוע.
%letter 223
.223 פתח רבי שמעון ואמר, וילך למסעיו מנגב ועד בית אל. כתוב, 
וילך למסעיו, לשון רבים, היה צריך לכתוב, למסעו, בלשון יחיד. למה 
כתוב, למסעיו, בלשון רבים?
%break
אלא שני מסעות: מסעו עצמו ומסע השכינה. וכל אדם צריך להימצא 
תמיד זכר ונקבה, כדי לחזק האמונה. ואז אין השכינה מסתלקת ממנו 
לעולם.
%letter 224
.224 והאם מי שיצא לדרך, שאינו נמצא אז בזכר ובנקבה, השכינה 
מסתלקת ממנו? כל מי שיוצא לדרך, יסדר תפילתו לפני הקב"ה טרם 
שיוצא לדרך, כדי להמשיך על עצמו שכינה בעודו בבית, כל עוד 
שנמצא בזכר ובנקבה.
%break
כיוון שסידר תפילתו ותשבחותיו, והשכינה שורה עליו, ייצא לדרך, 
שהרי השכינה התחברה עימו, כדי שיימצא זכר ונקבה בעיר, בביתו, 
וזכר ונקבה בשדה ביציאתו לדרך. כי השכינה התחברה עימו. וכתוב, 
צֶדק לפניו יהלך. השכינה הנקראת צדק. ואז, ויָשם לְדרך פעמיו.
%letter 225
.225 כל זמן שהאדם שוהה בדרך, צריך לשמור מעשיו שלא יחטא, 
כדי שלא יסתלק ממנו הזיווג העליון, השכינה, ויישאר פגום, כי לא 
יהיה זכר ונקבה. גם בעיר צריך לשמור מעשיו, כשנוקבא שלו עימו.
%page 340
ומכ"ש כשהוא בדרך, אשר זיווג עליון, השכינה, התחברה בו. ולא 
עוד, אלא שהזיווג העליון, השכינה, שומרת עליו בדרך, ואינה עוזבת 
אותו, עד שיחזור לביתו. ולפיכך ודאי צריך לשמור מעשיו, שלא יגרום 
הסתלקות השכינה ממנו.
%letter 226
.226 וכשבא לביתו, צריך לשמח את אשתו, משום שאשתו גרמה לו 
הזיווג העליון ההוא. כי ע"י תפילת הדרך, שהתפלל בעודו בביתו, 
שהיה בשלמות, משום שהיה שרוי בזכר ובנוקבא, זכה לזיווג העליון 
בדרך.
%break
הרי שאשתו גרמה לו הזיווג העליון שבדרך, כלומר, השראת השכינה. 
כיוון שבא אצלה, צריך לשמח אותה מב' טעמים. טעם אחד, משום 
שמחת הזיווג, כי הזיווג ההוא הוא שמחה של מצווה. ושמחת המצווה 
היא שמחת השכינה.
%letter 227
.227 ולא עוד, אלא שמרבה שלום בבית סתם, כמ"ש, וידעתָ כי שָׁלום 
אוהלֶך ופקדתָ נָוְוך ולא תחטא. ואם אינו פוקד את אשתו, זהו חטא, 
משום שגורע כבוד הזיווג העליון.
%break
כלומר, השכינה, שהזדווגה בו בדרך, שאשתו גרמה לו. ואם אינו מכיר 
טובה לה', הרי הוא מגלה דעתו, שהזיווג העליון אינו חשוב לו, וגורע 
כבודו.
%letter 228
.228 טעם שני, למה שצריך לשמח את אשתו. שאם אשתו מתעברת 
מאותו הזיווג, הרי הזיווג העליון משפיע בה נשמה קדושה. כי ברית 
של הזיווג העליון, המשפיע את הנשמה, הוא ברית של הקב"ה.
%break
ונמצא, שבפקידה זו שפוקד את אשתו, גורם זיווג הקב"ה ושכינתו. 
וע"כ צריך לכוון בשמחה זו, כמו שצריכים לכוון בזיווג של שבת, שהוא 
זיווג של חכמים. כלומר, שקדושת הזיווג הזה בביאתו מהדרך, שווה 
לקדושת הזיווג של ליל שבת.
%break
וע"כ כתוב, וידעת כי שלום אוהלך, שהרי השכינה באה עימך ושורה 
בביתך. וע"כ, ופקדת נווך ולא תחטא. שלא תחטא מלשמש לפני 
השכינה שמחה של מצווה. כלומר, שלא ימנע הזיווג של הקב"ה 
ושכינתו, להשפיע בו נשמה, שהוא חטא גדול.
%letter 229
.229 עד"ז הם תלמידי חכמים, שנפרדים מנשותיהם כל ימות השבוע, 
כדי שלא יתבטלו מעסק התורה. הזיווג העליון מזדווג בהם, והשכינה 
אינה מסתלקת מהם, כדי שיהיו זכר ונקבה. כיוון שנכנס השבת,
%break
צריכים תלמידי חכמים לשמח נשותיהם, בשביל כבוד הזיווג העליון, כי 
גורמים זיווג עליון להשפעת נשמות, וצריכים לכוון ליבם ברצון ריבונם.
%break
ב' דרכים בסתם בני אדם, שבהיותם בדרך, הם אז בזיווג העליון, 
ובביתם הם בזיווג התחתון. כן נבחן אצל תלמידי חכמים אותם ב' 
הדרכים, אלא בהבדל מימות החול לשבת. שבימות החול הם נפרדים 
מנשותיהם מסיבת עסק התורה, הם אז כמו היוצא לדרך,
%break
כלומר בזיווג עליון. ובליל שבת דומים לחוזרים לבית, שפוקדים את 
נשותיהם, וממשיכים נשמה עליונה מזיווג הקב"ה ושכינתו.
%letter 230
.230 עד"ז הוא, מי שאשתו בימי הטומאה שלה, ושומר מצוות נידה 
כראוי, כל אותם הימים זיווג עליון מתחבר בו, כדי שיהיה זכר ונקבה. 
כיוון שנטהרה אשתו, צריך לשמחה בשמחת מצווה בשמחה עליונה.
%break
וכל הטעמים עולים בקנה אחד, וכל בני האמונה צריכים לכוון ליבם 
ורצונם בזה.
%page 341
%letter 231
.231 והאם שׁבחו של האדם היוצא לדרך, אינו חשוב יותר מכאשר 
הוא בביתו, משום הזיווג העליון המזדווג עימו, בהיותו בדרך? בעת 
שאדם בביתו, עיקר הבית הוא אשתו, משום שהשכינה אינה 
מסתלקת מביתו בזכות אשתו.
%break
כמ"ש, ויביאֶהָ יצחק האוהֱלה שרה אימו. שחזר ונדלק הנר, כמו שהיה 
בזמן שרה אימו, משום שהשכינה באה לבית בזכות רבקה. הרי 
שהשכינה שורה בבית בזכות אשתו.
%letter 232
.232 כי אמא עליונה, בינה, אינה נמצאת אצל הזכר, ז"א, אלא בעת 
שהבית נתקן. והתחברו זכר ונוקבא, זו"ן. אז אמא עליונה משפיעה 
ברכות לברך את זו"ן. כעין זה, אמא תחתונה, השכינה, אינה נמצאת 
אצל הזכר, באדם למטה,
%break
אלא בשעה שנתקן הבית, והזכר בא אצלה לנוקבא והתחברו יחד. אז 
אמא תחתונה, השכינה, משפיעה ברכות לברך אותם באותו אופן.
%letter 233
.233 וע"כ בב' נוקבאות מתעטר הזכר בביתו, כעין ז"א של מעלה. 
כמ"ש, עַד תאוַות גבעות עולם. העַד הזה שבכתוב, שהוא מוחין של 
העדן העליון, תאוותן של גבעות עולם בו, שהן ב' הנוקבאות, 
הנקראות גבעות עולם:
%break
א. נוקבא עליונה, בינה, חושקת לתקן את הזכר, ולעטר אותו במוחין 
דג"ר, ולברך אותו בחסדים.
%break
ב. נוקבא תחתונה, חושקת להתחבר בזכר ולהיות ניזונה ממנו, 
מהמוחין של העַד.
%break
כלומר, בגלל שנוקבא תחתונה חושקת בזכר, לקבל המוחין של עַד. 
ע"כ נוקבא עליונה, אמא, חושקת להשפיע המוחין הללו לזכר. וע"כ 
הזכר מתעטר ע"י ב' נוקבאות. כי לולא נוקבא תחתונה, הצריכה 
למוחין של עַד, מוחין דחכמה,
%break
לא הייתה אמא עליונה משפיעה המוחין הללו לזכר, כי הזכר אינו 
צריך להם, אלא לחסדים מכוסים.
%letter 234
.234 וכמו שהתבאר בזכר של מעלה, הוא ג"כ בזכר של מטה, באדם 
בעוה"ז. כשהזכר נושא אישה, אליו תאוות גבעות עולם, ומתעטר בב' 
נוקבאות, הנקראות גבעות עולם, אחת עליונה,
%break
השכינה, ואחת תחתונה, אשתו. העליונה, השכינה, להשפיע לו 
ברכות. התחתונה, אשתו, להיות ניזונה ממנו ולהתחבר בו.
%letter 235
.235 כשהוא יוצא לדרך אינו כך, שאינו מתעטר בב' נוקבאות, אלא 
אמא עליונה, השכינה, מתחברת עימו בהיותו בדרך, והתחתונה, 
אשתו, נשארת בבית. כשהוא חוזר לביתו, צריך שוב להתעטר בב' 
נוקבאות. הרי שהיושב בביתו חשוב הרבה יותר מהיוצא לדרך.
%break
כי היושב בביתו מתעטר בב' נוקבאות, כמ"ש, עד תאוות גבעות עולם. 
משא"כ היוצא לדרך, אין לו אלא נוקבא עליונה לבדה.
%break
%H קול ודיבור
%break
%letter 236
.236 התורה, ז"א, עומדת בין שני בתים, בין ב' נוקבאות, כי נוקבא 
נקראת בית, כמ"ש, והיה למקדש, ולאבן נֶגֶף ולצוּר מכשול לשני בתי 
ישראל. בית אחד סתום העליון, אמא עליונה, בינה. ובית אחד מגולה 
יותר. סתום העליון, בינה, קול גדול, שכתוב עליו, קול גדול ולא יָסָף.
%page 342
%letter 237
.237 הקול הזה הוא פנימי, שאינו נשמע ואינו מתגלה. אינו נשמע, 
בקול. אינו מתגלה, בדיבור. וזהו כשחיבור של חֵך וגרון מוציא אות ה' 
בלחש, שאין בה שום קול. והזיווג הזה נובע תמיד ואינו נפסק. והוא 
קול דק פנימי, שאינו נשמע לעולם.
%break
כשיש הארת חכמה במוחין, היוצאים ונולדים מזיווג, הם נשמעים 
לחוץ, ומתגלים ע"י זיווג קול ודיבור. אבל בשעה שמוחין הם חסדים 
מכוסים ונעלמים מהארת חכמה, הם אינם נשמעים לחוץ ואינם 
מתגלים.
%break
הזיווג דאו"א עילאין הוא ע"י חך וגרון דא"א, שאבא חך ואמא גרון. 
ולפי שאו"א תמיד בחסדים מכוסים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, נבחן 
זיווגם באות ה' בלחש, כמו הביטוי של האות ה', היוצאת מזיווג חך 
וגרון, שאינה נשמעת לחוץ.
%break
וקול זה של אות ה' הוא אמא, נוקבא עליונה דז"א, המקבלת מאבא. 
ועליה כתוב, קול גדול ולא יָסָף. כי זיווג דאו"א הוא זיווג תמידי, שאינו 
נפסק לעולם, וע"כ הוא גדול.
%letter 238
.238 מאו"א, שהם קול גדול, יוצאת התורה, קול יעקב, ז"א. וקול זה, 
הנשמע, יוצא מקול, שאינו נשמע, מאו"א. ואח"כ מזדווג עימו הדיבור, 
הנוקבא, ויוצא הדיבור ומתגלה לחוץ, מכוחו ומעוזו של קול יעקב.
%break
וקול יעקב, התורה, ז"א, נאחז בין שתי נקבות. אחוז בפנימית שאינה 
נשמעת, באמא, ואחוז בחוץ שהיא נשמעת, בנוקבא. שהנוקבא 
הפנימית, אמא, משפיעה לו המוחין והברכות. והנוקבא החיצונית, 
הנוקבא שלו, מקבלת ממנו המוחין והברכות.
%letter 239
.239 שניים אינם נשמעים לחוץ, שהם חסדים מכוסים. ושניים 
נשמעים לחוץ, שהם בחסדים מגולים בהארת חכמה. שניים שאינם 
נשמעים, זוהי חכמה עליונה סתומה, א"א, העומד ומלובש במחשבה, 
כלומר אבא עילאה, שאינו מתגלה בדיבור, ואפילו בקול אינו נשמע.
%break
אח"כ יוצא ומתגלה מעט בלחש שאינו נשמע, בהברת אות ה', אותו 
שנקרא קול גדול, קול דק ויוצא בלחש, כלומר אמא עילאה. ושניים 
אלו, או"א, אינם נשמעים.
%letter 240
.240 שניים שנשמעים הם יוצאים מהשניים שאינם נשמעים, והם קול 
של יעקב, ז"א, והדיבור המתייחד עימו, הנוקבא דז"א. קול גדול זה, 
שהוא בלחש ואינו נשמע, בינה, בית לחכמה עילאה, שהוא אבא.
%break
כי כל נקבה נקראת בית. וע"כ נקראת הבינה, שהיא נקבה, בית. 
והדיבור האחרון, הנוקבא דז"א, הוא בית לקול יעקב, שהוא התורה, 
ז"א. וע"כ התורה מתחילה עם ב', בראשית.
%letter 241
.241 בראשית ברא אלקים. כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע. כלומר, 
שכאן מרומז בניין הנוקבא ע"י או"א.
%break
את השמיים, זו"ן הגדולים, כמ"ש, ויביאֶהָ אל האדם.
ואת הארץ, זו"ן הקטנים, כמ"ש, עֶצם מֵעצמיי.
%break
ברא, לשון סתום, שהוא אש"ר, שיצא מראשית. כלומר, הורדת 
אותיות אל"ה דבינה לתוך הזו"ן, שנשארה הבינה בו"ק, אותיות מ"י. 
ואח"כ חזרו והעלו אותיות אל"ה אליהם, וחזרה והשיגה ג"ר, ונשלם 
השם אלקים, שזה, בראשית ברא אלקים.
%page 343
ועם אותיות אל"ה, שהבינה מעלה, עולים גם זו"ן, להיותם דבוקים 
עליהם, והם משיגים שָׁם המוחין דבינה.
%break
הרי שבניין הנוקבא, ע"י עלייתה לאו"א, בינה, הוא בבראשית ברא 
אלקים, שבמילים הללו מרומזות עליות זו"ן לאו"א, והשגת הבניין 
מהם, המוחין. וע"כ, בראשית ברא אלקים, הוא כמ"ש, וייבן ה' אלקים 
את הצלע.
%break
ויביאה אל האדם, הוא תיקון המסך בנוקבא, להכשיר אותה לקבל 
חסדים מז"א. הכתוב, ויביאה, חל על הנוקבא הגדולה, שמחזה 
ולמעלה דז"א, המרומזת במילה אֵת, שבכתוב, את השמיים. כלומר, 
שהמילה את,
%break
שהיא הנוקבא הגדולה של השמיים, ז"א, עליה כתוב, ויביאה אל 
האדם, שפירושו, שהכשיר אותה לקבלת חסדים.
%break
ע"ס כח"ב תו"מ נקראים: מוחא, עצמות, גידים, בשר, עור. עצמות, 
חכמה. כמ"ש, ואת הארץ, הרומז על הנוקבא הקטנה שלמטה מחזה, 
שהיא לבדה נתקנה לקבלת חכמה. עליה כתוב, עצם מעצמיי, 
שפירושו, שמקבלת חכמה.
%break
ודאי זוהי ארץ החיים, שהנוקבא הקטנה, המרומזת בכתוב, ואת 
הארץ, נקראת ארץ החיים. כי אור החכמה נקרא אור חיה. וע"כ 
הנוקבא, בעת שיש לה אור החכמה, נקראת ארץ החיים. וזהו שכתוב, 
החכמה תחַייה בעלֶיה.
%break
%H נאום ה' לאדוני
%break
%letter 242
.242 נאום ה' לאדוני, שֵׁב לימיני עד אָשׁית אויביךָ, הֲדום לרגליך. 
המדרגה העליונה, ז"א, אומרת למדרגה התחתונה, הנוקבא, שב 
לימיני, לייחד מערב, הנוקבא, השמאל, בדרום, חסד, ימין דז"א, כדי 
לשבור כוחן של האומות עובדי עבודה זרה.
%break
כמ"ש, עד אשית אויביך הדום לרגליך. כי נאום ה', זה יעקב, ז"א. 
לאדוני, זה ארון הברית, אדון כל הארץ, הנוקבא.
%break
הנוקבא, חכמה בעיקרה, שעליה כתוב, ועֶצם מֵעצמיי. וכל עוד שאין 
לה חסדים, להתלבש בהם, יכולים החיצוניים לאחוז בה. ע"כ אומר 
אליה ז"א, שֵׁב לימיני, לקבל חסדים מספירת החסד, ימין דז"א, ואז 
תוכל להכניע כל כוחות הדין.
%letter 243
.243 נאום ה', זה יובֵל, בינה. לאדוני, זו שמיטה, הנוקבא, שכתוב 
בה, אהבְתי את אדוני. היובל אומר לשמיטה, שב לימיני, כי ימין, 
חסדים, שורה ביובל, בבינה. ושמיטה, הנוקבא, צריכה להתקשר 
בימין.
%letter 244
.244 שמיטה, הנוקבא, לא נקשרה בקיום שלם בימין ובשמאל, מיום 
מציאותה. כאשר הנוקבא רוצה להתקשר בימין ובשמאל, פושט ז"א 
את זרוע השמאל שלו לנגדה,
%break
שמשפיע לה תחילה המוחין שבנקודת השורוק, שמאל בלי ימין. ואז 
ברא העוה"ז, הנוקבא מבחינת השמאל שבה, הנקראת עוה"ז.
%break
ומשום שהיא עתה משמאל בלבד, אין לה קיום, מוחין שלמים. עתה, 
ב-6000 שנה, עד הזמן של האלף השביעי. כי ביום ההוא לבדו 
הנוקבא נקשרת בימין, בחסדים.
%page 344
ואז תהיה הנוקבא ממוזגת בין ימין ושמאל בקיום שלם, במוחין 
שלמים, ויהיו אז שמיים חדשים וארץ חדשה. ואז לא תסור עוד משם 
לעולם, כי תהיה ממוזגת בימין ובשמאל לנצחיות.
%letter 245
.245 אם רק באלף השביעי תתקשר הנוקבא בימין, במה נפָרשׁ 
הכתוב, שב לימיני, שהמשמעות היא ב-6000 שנה, ולאו דווקא באלף 
השביעי? אלא, שב לימיני, הוא רק לזמן מסוים. כי כתוב, עד אשית 
אויביך הדום לרגליך.
%break
אבל לא תמיד. אבל באלף השביעי לא תסור עוד משם לעולם, שכתוב 
עליה אז, כי ימין ושמאל תפרוצי, שתכלול אז את עצמה בקו ימין ובקו 
שמאל, ויהיו בה הכול אחד.
%letter 246
.246 הכתוב, את השמיים, מורה על שכינה עליונה, הנוקבא שמחזה 
ולמעלה דז"א. הכתוב, ואת הארץ, זוהי שכינה תחתונה, הנוקבא 
שמחזה ולמטה דז"א,
%break
בהתחברות זכר ונוקבא כאחד, שנוקבא עליונה מחוברת בזכר, ז"א 
הגדול, וגם נוקבא תחתונה מחוברת בזכר, ז"א הקטן.
%break
%H שלהבת העולה
%break
%letter 247
.247 ב' כתובים נאמרו:
הכתוב הראשון, כי ה' אלקיך אש אוכְלה הוא. שהמשמעות היא, שאי 
אפשר להידבק בו, כמו שאי אפשר להידבק באש.
%break
והכתוב השני, ואתם, הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום. הרי 
שאפשר להידבק בו.
כתוב, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא. שיש אש אוכלת אש, שאוכלת 
אותה ומשמידה אותה. משום שיש אש חזקה יותר מאש רגילה.
%letter 248
.248 כל הרוצה לדעת חכמת הייחוד הקדוש, יסתכל בשלהבת העולה 
מתוך הגחלת או העולה מהנר הדלוק, כי השלהבת אינה עולה, אלא 
כשנאחזת בדבר עב.
%letter 249
.249 בשלהבת העולה, יש ב' אורות. אחד, הוא אור הלבן המאיר. 
ואחד, הוא האור, שאור הלבן נאחז בו, והוא אור שחור או תכלת. אור 
הלבן שמאיר, הוא למעלה, האור העולה בדרך יושר, ומתחתיו אור 
התכלת או השחור, שהוא כיסא לאור הלבן.
%letter 250
.250 ואותו אור הלבן המאיר, שורה על אור התכלת. ונאחזים 
ומתייחדים זה בזה, להיות אחד לגמרי. ואותו אור השחור או מראה 
התכלת שלמטה ממנו, הוא כיסא הכבוד לאור הלבן, וע"כ מראהו 
תכלת, להיותו כיסא הכבוד, וכיסא הכבוד דומה לתכלת.
%letter 251
.251 וכיסא זה של אור התכלת או השחור, נאחז להידלק בדבר אחר, 
שהוא תחתיו, המעורר אותו להיאחז באור הלבן.
%page 345
%letter 252
.252 ואור התכלת והשחור, חוזר לפעמים להיות אדום. ואור הלבן 
שעליו, אינו משתנה לעולם והוא תמיד לבן. אבל התכלת משתנה 
לצבעים אלו, שלפעמים הוא תכלת או שחור ולפעמים אדום.
%letter 253
.253 אור התכלת נאחז בשני צדדים, למעלה באור הלבן ולמטה 
בדבר הגס שמתחתיו, בפתילה, שמתוקנת בעדו, להאיר ולהיאחז בו. 
כי הפתילה נותנת לו אחיזה, שע"י זה מתדבק באור הלבן המאיר.
%break
ביאור הדברים. אור הלבן הוא אור החסדים, אור ז"א, יה"ו דהוי"ה. 
ואור התכלת או השחור, אור הנוקבא, ה"ת דהוי"ה. אור הלבן המאיר, 
אור נקודת החולם, אור החסדים, קו ימין, אור או"א עילאין. אור תכלת 
או שחור, אור נקודת השורוק, אור החכמה וקו שמאל, אור ישסו"ת.
%break
ונודע שב' הקווים ימין ושמאל, הנמשכים מב' הנקודות חולם ושורוק, 
הם במחלוקת. ואינם יכולים להאיר, עד שיוצאת קומת חסדים על 
המסך דנקודת החיריק, מסך דז"א,
%break
דבחינה א', ונעשה לקו אמצעי, המכריע על ב' הקווים ימין ושמאל, 
ונכללים זה מזה. והשמאל מקבל הארת חסדים מימין, והימין מקבל 
הארת החכמה משמאל.
%break
וכוח המסך הזה שבנקודת החיריק, נבחן לדבר גס המדליק אור 
התכלת, קו שמאל, ומחבר אותו עם אור הלבן המאיר, קו ימין. ולולא 
הדבר הגס הזה,
%break
היו ב' הקווים ימין ושמאל נשארים במחלוקת ולא היו מאירים. ואלו ג' 
הנקודות יוצאים בתחילה בבינה, שלושה יוצאים מאחד. ואח"כ הם 
יוצאים ג"כ בזו"ן, ואחד זוכה בשלושתם.
%break
ובעת שזו"ן מקבלים המוחין הללו בשלמות, הם מלבישים על או"א 
וישסו"ת. ואז נעשה ז"א לאור נקודת החולם, כמו או"א, והנוקבא לאור 
נקודת השורוק, כמו ישסו"ת.
%break
ואינם יכולים להזדווג זה בזה, עד שיוצאת קומת חסדים על מסך 
דבחינה א', המכריע על ב' הנקודות, כמו בבינה.
%break
אמנם כאן נמצא המסך דחיריק בנשמות ישראל. כי כמו שאותיות 
אל"ה דבינה מעלות אליהן את הזו"ן, והמסך שלהן משמש לקו 
המכריע שבבינה, כך אותיות אל"ה דזו"ן מעלות אליהן את נשמות 
ישראל, והמסך שלהן משמש לקו המכריע בזו"ן.
%break
הרי שהדבר הגס, הגורם שהנוקבא, נקודת השורוק ושמאל, תתחבר 
עם הז"א, החולם, הוא כוח המסך שבנשמות ישראל. ואין התעוררות 
לאור התכלת הזה, להידלק ולהתחבר באור הלבן, אלא ע"י ישראל, 
מטעם שהם הנושא למסך דחיריק, שזולתו אין ייחוד בין ז"א ונוקבא.
%letter 254
.254 ואור התכלת שבנר, אוכל תמיד ומכלה אותו הדבר הגס שתיקנו 
לו, הפתילה. כי בכל מה שאור התכלת מתדבק בו מלמטה, ושורה 
עליו, הוא מכלה אותו ושורף אותו.
%break
משום שדרכו הוא לכלות ולאכול, כי בו תלויים הכיליון של הכול 
והמוות של הכול. כי אור התכלת הוא הנוקבא, עצה"ד, שמוות 
והשמדה נמשכים ממנה.
%letter 255
.255 ואותו אור לבן, השורה על אור תכלת, אינו אוכל ואינו משחית 
לעולם, ואורו אינו משתנה לשום צבע. כי אור לבן אור החסדים, שאינו 
משתנה ואינו מתעבה לעולם. גם אין בו שום אחיזה לדינים, וע"כ אינו 
שורף ואינו מכלה לעולם.
%page 346
וע"כ אמר משה, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא. כי ודאי הוא אש אוכלה, 
ששורף ומכלה כל מה ששורה תחתיו. וע"כ אמר משה, ה' אלקיך אש 
אוכלה הוא. ולא אמר,
%break
ה' אלקינו. משום שמשה היה מרכבה לאור הלבן שלמעלה, שאינו 
שורף ואינו מכלה, מטעם שאין בו אחיזה לדינים.
%letter 256
.256 אין התעוררות לאור התכלת, להידלק ולהתחבר באור הלבן, כי 
אם ע"י ישראל, שהם מתדבקים בו מתחתיו, כמו הפתילה, המתדבקת 
באור התכלת מתחתיו.
%letter 257
.257 אע"פ שדרכו של אור תכלת שחור הזה, לכלות כל שמתדבק בו 
מתחתיו, עכ"ז ישראל נדבקים בו מתחתיו ונמצאים בחיים. כמ"ש, 
ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.
%break
כתוב, בה' אלקיכם, כלומר בנוקבא. ולא כתוב, בה' אלקינו, בז"א, 
שמשה מרכבה אליו. וזה שאמר להם, ואתם הדבקים באותו אור 
התכלת והשחור,
%break
השורף והמכלה כל מה שמתדבק בו מתחתיו. ועכ"ז, אתם דבקים בו 
ואתם חיים, כמ"ש, חיים כולכם היום. כי אור התכלת לא שרף ולא 
כילה אתכם.
%letter 258
.258 ועל אור הלבן שורה למעלה אור סתום המקיף אותו, ויש כאן 
סוד עליון, שרומז על אור עליון המקיף על ז"א, שהוא אור הלבן, שבו 
אין השגה ותפיסה כלל.
%break
ותמצא הכול, אור התכלת והלבן, והאור הסתום המקיף, בשלהבת 
העולה מהנר, וחכמות העליונים מרומזות בו.
%letter 259
.259 סוד החכמה בייחוד הקדוש, כי ה"ת של השם הקדוש, הנוקבא, 
היא אור התכלת והשחור, המתחברת ביה"ו, בז"א, שהוא אור הלבן 
המאיר.
%letter 260
.260 לפעמים אור התכלת הוא האות ד', ולפעמים הוא האות ה'. 
בעת שישראל אינם דבקים בה למטה, להדליק אותה ולחבר אותה 
באור הלבן, היא נבחנת לאות ד'. ובעת שישראל מעוררים אותה, 
שמעלים מ"ן להתחבר עם אור הלבן, אז נקראת ה'.
%letter 261
.261 כי יהיה נַעֲרָ בתוּלה. וכתוב במסורה, נער, בלי האות ה', משום 
שלא התחברה בזכר. ובכל מקום שאין זכר ונקבה, אין שָׁם האות ה'. 
וע"כ כתוב, נערָ, בלי ה', והה' עלתה משם, ונשארת הנוקבא אז באות 
ד', המורה על דלות ועניות.
%letter 262
.262 כשמתחברת באור הלבן המאיר, היא נקראת ה'. כי אז הכול 
מחובר כאחד, הנוקבא מתדבקת באור הלבן, וישראל מתדבקים בה, 
ועומדים מתחתיה להדליק אותה, ע"י המ"ן שמעלים אותיות אל"ה, 
ואז הכול אחד.
%break
כי ז"א והנוקבא התחברו. וישראל, המעלים מ"ן אל הנוקבא, להדליק 
אותה ולחבר אותה עם הז"א, שלולא המ"ן שלהם, לא הייתה 
מתחברת, נמצאים מתחברים גם הם בהם. כי כל השיעור שהתחתון 
גורם בעליון, זוכה בו גם הוא. ואז נעשו הקב"ה ושכינתו וישראל אחד.
%letter 263
.263 וזה עניין הקורבן. העשן העולה מהמערכה, מעורר את אור 
התכלת להידלק. וכשנדלק, מתחבר באור הלבן. והנר, השכינה, דולק 
בייחוד אחד, שמתדבקת באור הלבן ובעשן, ונעשו שלושתם אחד.
%letter 264
.264 ומשום שדרכו של אור תכלת זה, לכלות ולשרוף כל מה 
שמתדבק מתחתיו, כאשר נמצאת עת רצון והנר דולק בייחוד אחד, אז 
כתוב, ותיפול אש ה' ותאכל את העולָה.
%page 347
ואז, כאשר נשרף הכול מתחתיו, נודע שהנר, השכינה, דולק בחיבור 
אחד ובייחוד אחד. כי אור תכלת מתדבק באור הלבן, והוא אחד.
%break
איך הם אחד? אור התכלת, הנוקבא, מתחבר עם אור הלבן, ז"א, 
ונעשו שניהם אחד. וכן אור התכלת אוכל ושורף מתחתיו חֲלָבים 
ועולות, שמשמע, שאינו אוכל ושורף מתחתיו,
%break
אלא דווקא כשעולה לאור הלבן. ונמצא שהכול, העשן ואור התכלת, 
נקשר ומתחבר באור הלבן. ואז נמשך השלום בכל העולמות, והכול 
נקשר בייחוד אחד.
%letter 265
.265 ואחר שאור התכלת גמר לשרוף ולכלות הכול מתחתיו, באים 
ומתדבקים בו אז הכוהנים והלוויים והישראלים. בחדווה של שירים, 
הלוויים המשוררים. בכוונת הלב, הכוהנים. בתפילה, ישראל.
%break
והנר, השכינה, דולק עליהם ומאיר. ומתדבקים האורות כאחד, 
והעולמות מאירים, והעליונים והתחתונים מתברכים.
%letter 266
.266 אז כתוב על ישראל, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם 
היום. כתוב, ואתם, עם ו', להוסיף על מעלת החלבים והעולות. כי 
החלבים והעולות, המתדבקים באור התכלת, נאכלים ונשרפים.
%break
ואתם מתדבקים באור התכלת השחור, השורף ואוכל, ואתם חיים. 
כמ"ש, חיים כולכם היום. והוספה זו מרומזת באות ו' של המילה, 
ואתם.
%letter 267
.267 כל הצבעים הנראים בחלום סימן טוב הם, מלבד צבע התכלת, 
שאוכל ומכלה תמיד. והוא האילן שבו המוות, הנוקבא, עצה"ד טו"ר, 
השורה על עולם התחתון, העוה"ז. ומשום שהכול שורה מתחתיו, הוא 
אוכל ומכלה אותם.
%letter 268
.268 הנוקבא דז"א שורה ג"כ בשמיים ממעל, בעולם האצילות, וכמה 
צבאות בבי"ע מתפשטים מהנוקבא, והם חיים וקיימים. ואיך נאמר, 
שאור התכלת, הנוקבא דז"א, אוכל ומכלה כל מה שמתחתיה?
%break
כל אותם הצבאות של מעלה, בג' עולמות בי"ע שלמעלה מעוה"ז, 
נכללים באור התכלת עצמו, ואינם מתחתיו. אבל התחתונים מעוה"ז, 
אינם נכללים באור התכלת עצמו, כי הם הדבר הגס, שהעולם עומד 
ושורה עליו, שנאחז בו ומתקיים על ידו,
%break
כמו האור בפתילה, וזולתו לא היה העולם מתקיים. וע"כ, אוכל ומכלה 
אותם. ואין לך דבר למטה, בעולם התחתון, שלא יכַלה אותו, משום 
שאור התכלת מכלה כל מה שמתחתיו.
%break
%H במ"ה (45) צבעים ומיני אורות נחלק העולם
%break
%letter 269
.269 במ"ה (45) צבעים ומיני אורות נחלק העולם, הנוקבא דז"א. 
הבינה נקראת מ"י (50), והנוקבא נקראת מ"ה. מ"י, קצה השמיים 
למעלה. ומ"ה, קצה השמיים למטה.
%break
הנוקבא נקראת מ"ה, להורות שחסרים לה חמישה שערים אחרונים 
מנ' (50) שערי בינה, ואין לה אלא מ"ה שערים.
%page 348
נ' שערי בינה, הם חמש ספירות כח"ב תו"מ, שכל אחת מהן כלולה 
מעשר, שהם חמישה פרצופים שלמים, המלבישים זה על זה. אבל 
הנוקבא, יש לה רק חצי של פרצוף המלכות שלה, מחזה ולמעלה. 
וחצי הפרצוף התחתון של המלכות, מחזה ולמטה, אין לה.
%break
ונבחן, שיש לה ארבעים שערים מד' הפרצופים, כח"ב ות"ת, וחמישה 
שערים מפרצוף המלכות, שמחזה ולמעלה. והם ביחד רק מ"ה בלבד, 
כי חסר לה חצי הפרצוף התחתון של המלכות.
%break
גם נודע, שד"ס חו"ב תו"מ, הם ד' צבעים, לבן אדום ירוק שחור. 
ובמ"ה צבעים ומיני אורות נחלק העולם, הנוקבא. כי חסרים לה 
חמישה צבעים תחתונים.
%break
ונאמר, מיני אורות, משום שגם עשרה כתרים נכללים במ"ה האורות 
הללו, והכתר הוא למעלה מכל צבע. ועל הכתרים שבהם, נאמר, מיני 
אורות, כי אינם בכלל צבעים.
%break
והרי נאמר, שמ"ט (49) שערים בנוקבא, ורק שער א', מלכות 
דמלכות, חסר לה. ולמה כאן נאמר, שיש לה רק מ"ה צבעים ומיני 
אורות, וחמש בחינות חסרות לה? כי ב' בחינות עיקריות במלכות, ט"ר 
שבה והמלכות שבה.
%break
ט"ר נבחנות למדה"ר, להיותן באות מהתכללות העליונים ממנה, ואינן 
שלה. אבל המלכות שבה, נבחנת למדה"ד, להיותה בחינתה עצמה, 
שמדה"ד שורה עליה מצ"א.
%break
והפרסא שבחזה של כל פרצוף, היא עליית המלכות מסיום הפרצוף 
לחזה שבו. ולפיכך כל חציו התחתון של הפרצוף נבחן לבחינת מלכות 
שלו, כי המלכות שבפרסא שולטת עליו.
%break
ולפי זה נמצא, שמחזה ולמטה של פרצוף מלכות שבה, אפשר לחשב 
אותו לחמש ספירות תחתונות שבה, ב' שלישים ת"ת ונהי"מ. וע"כ 
נאמר כאן, שחסרים לה חמישה צבעי אורות.
%break
ואפשר להחשיב אותם לספירה אחת. כי המלכות דמלכות כבר 
שולטת במקום הפרסא שבחזה, וכל חמש הספירות הללו כאחת הן. 
וע"כ נאמר שם, שחסר לה רק שער אחד.
%break
והנה התבאר שבפרצוף המלכות יש רק מ"ה אורות, מחמישה 
פרצופים כח"ב תו"מ שבה, המלבישים זה על זה. מטעם שבפרצוף 
החמישי שלה חסרה מדה"ד, שהם חמש ספירות תנהי"מ שמחזה 
ולמטה, ואין שם אלא מבחינת מדה"ר שלו, שמחזה ולמעלה.
%break
אבל לבינה יש נ' שערים. כי גם מחזה ולמטה דפרצוף החמישי שלה 
נבחן ג"כ למדה"ר. כי הבינה כולה רחמים, וכן ז"א, כי מדה"ד דצ"א 
לא הייתה אלא במלכות.
%break
ומטרת המאמר שלפנינו, היא לבאר בדיוק מקום חטאו של אדה"ר 
בעצה"ד, ועניין פיתוי הנחש מהו. ולפיכך מצוין בתחילת המאמר בדרך 
כלל מקום חסרונה של המלכות, החיסרון של חצי הפרצוף התחתון 
של מלכות שלה, שאין לה אלא רק מ"ה צבעים ומיני אורות.
%break
ואח"ז מבאר הזוהר, שז"א יש לו נ' בחינות אורות בשלמות. כי יש לו 
חמישה פרצופים כח"ב תו"מ בשלמות, שאפילו פרצוף המלכות שלו 
יש לה ע"ס, שיש לו מלכות של שני הצדדים, צד של רחמים שמחזה 
ולמעלה וצד של דין שמחזה ולמטה.
%break
ואח"ז מבאר פרטי בניין הנוקבא, וסדרי זיווגה עם ז"א. ומציין בכל 
פרט את התוצאות, המגיעות מכוח החיסרון של מדה"ד של פרצוף 
המלכות שלה, שמזה בא לבאר מקום החטא של עצה"ד.
%break
ז' ספירות מתחלקים לז' תהומות, כל אחד היכה בתהום שלו. ז"א 
מכונה בשם שבעה או ז"ת, חג"ת נהי"מ, כי אפילו בעת גדלות, 
שמשיג חב"ד, אינם ג"ר אמיתיים,
%page 349
אלא חג"ת שלו נעשו לחב"ד. ונמצא בגדלות, שיש לו ע"ס, עוד אין בו 
יותר מז' ספירות חג"ת נהי"מ, אלא חג"ת נעשו לחב"ד, ונה"י לחג"ת, 
ובאו לו נה"י חדשים, והם ע"ס.
%break
גם נודע, שדרך יציאת כל מדרגה היא, שאור העליון, הכולל ט"ס, מכה 
על המסך שבמלכות ומעלה או"ח המלביש את אור העליון מלמטה 
למעלה, ואלו נבחנים לע"ס דראש המדרגה.
%break
ואח"כ מתהפך המסך שבמלכות, והע"ס של או"י ואו"ח שבראש 
מתפשטים מלמעלה למטה אל הגוף.
%break
ז' ספירות, חג"ת נהי"מ דז"א, מתחלקים לז' תהומות, כי נכללים זה 
מזה, ויוצאים ז' פרצופים חג"ת נהי"מ, שיש בכל אחד מהם ז' ספירות 
חג"ת נהי"מ. ונמצא, שבכל פרצוף יש מלכות, הנקראת תהום.
%break
ומהם ז' מלכויות, המכונות ז' תהומות. כל אחד מכה בתהום שלו, 
במלכות, ומעלים ע"ס דאו"ח, ומלבישים ע"ס דיושר. והם הנקראים 
ע"ס דראש.
%break
ואח"ז, האבנים, המסכים שבז' המלכויות, מתהפכות בתוך המלכות, 
כלומר שמתהפכות להאיר מלמעלה למטה, ונכנס האור באלו 
האבנים, המסכים, ונוקב אותן, והמים יוצאים דרך הנקבים. 
והתהפכות האור, להאיר מלמעלה למטה,
%break
נבחנת כמו שהאור נוקב את המסך, המעכב עליו שלא יתפשט למטה, 
והמים יורדים ושוקעים כל אחד על התהום שלו.
%break
התהום של כל אחד, המלכות, מתפשט ממנו ובו לע"ס מלמעלה 
למטה. והמים, שהם האור, יורדים ושוקעים בהם, עד שבאים למלכות 
שלהם, ומסתיים האור שם.
%break
והמסך מכסה שני הצדדים של התהום, המלכות, צד החסד של 
המלכות, שמחזה ולמעלה שלה, וצד של מדה"ד של המלכות, שמחזה 
ולמטה שלה.
%break
וע"כ יש לז"א נ' מיני אורות, אבל הנוקבא חסרה מצד מדה"ד שלה, 
ואין לה אלא צד אחד, החסד, שמחזה ולמעלה. וע"כ אין לה אלא מ"ה 
מיני אורות. והתבאר סדר אצילות של ז"א, שהוא בשני צדדים של 
המלכות.
%letter 270
.270 עתה מביא הזוהר סדר אצילות הנוקבא, שהוא על צד אחד. 
המים יוצאים דרך הנקבים שבאבנים דז"א, שהאורות מאירים דרכם 
מלמעלה למטה, ואור העליון מא"ס נכנס בהם, ומכה לד' הבחינות 
שבתהום, שהוא התהום הכולל.
%break
כלומר, שמכה לד' הבחינות חו"ב תו"מ שבמלכות הכוללת, הנוקבא 
דז"א. וע"י הכאה נאצלות ע"ס חו"ב תו"מ של הנוקבא.
%break
כל אור מד' הבחינות נכלל בחברו בשעת ההכאה, ונעשו בה ד' 
פרצופים, שבכל אחד חו"ב תו"מ, המלבישים זה על זה. ונפגשים בצד 
אחד של המלכות, רק במלכות דמדה"ר, המספיקה לחצי פרצוף 
שמחזה ולמעלה.
%break
ולפיכך, המים, שהם האורות המושפעים לה מז"א, מתחלקים בה, 
ואינה מקבלת אלא החלק שמחזה ולמעלה של כל פרצוף. כי מטעם 
שחסר בה צד המלכות דמדה"ד, אינה יכולה לקבל את החלק שמחזה 
ולמטה מז"א, כי אינו מאיר אלא על המלכות דמדה"ד.
%break
והטעם שבאצילות ז"א יש ז' בחינות, חג"ת נהי"מ, ובנוקבא רק ד' 
בחינות, הוא כי ב' ירידות יש בד' הבחינות חו"ב תו"מ. כי חו"ב תו"מ 
ממש אינם אלא בג"ר. אבל בז"א ירדו חו"ב ונעשו בו לחו"ג, כלומר 
לבחינת חסדים. ונבחנים ד' הבחינות שבו לחו"ג תו"מ.
%break
ובנוקבא יורדים ירידה שנייה. כי חו"ג דז"א נעשו בה לנו"ה, ות"ת 
דז"א ליסוד, וע"כ ד' בחינות שבה נבחנים לנהי"מ. באופן שבג"ר הם 
חו"ב תו"מ, ובז"א הם חו"ג תו"מ, ובנוקבא הם נהי"מ.
%page 350
וההבדל ביניהם רב מאוד. כי חו"ב הם חכמה ממש ובינה ממש, אבל 
בז"א, שנעשו לחו"ג, ירדו החכמה והבינה ונעשו לחסדים ולגבורות, כי 
הכלים שלו אינם מקבלים עוד חכמה.
%break
אבל חסדים יש בהם בשפע גדול. ולכן מכנים את חג"ת לכלים רחבים, 
כי מידת הרוחב רומזת על החסדים, ומידת האורך על חכמה.
%break
וכשירדו לנוקבא ונעשו לנו"ה, כבר התקצרו הכלים, שהצטמצמו 
משפע החסדים. אבל נבחנים לכלים ארוכים, שראויים לקבל הארת 
החכמה, המכונה ארוכה. באופן, שבג"ר שבהם חו"ב תו"מ, יש אור 
החכמה ממש, חכמה דאו"י.
%break
אבל בחו"ג תו"מ דז"א, אין שם אלא חסדים. ובנוקבא יש רק הארת 
חכמה, הנמשכת מבינה, שחזרה להיות חכמה ע"י עלייתה לא"א, 
ואינה חכמה ממש כמו בג"ר.
%break
ונודע שהעליון כולל בתוכו את כל התחתונים ממנו, להיותם עוברים 
על ידו ומושפעים לתחתונים. וכיוון שעברו דרכו, נשארים בו, כי אין 
היעדר ברוחני. וע"כ נמצאים שורשֵי כל תחתון בעליון ממנו.
%break
ולפיכך נבחנות כל אחד מג"ר, שיש בו ע"ס שלמות, כח"ב חג"ת 
נהי"מ. כח"ב יש להם מעצמם, כי ד' בחינות שלהם הם חו"ב תו"מ. 
וחג"ת יש בהם מד' בחינות חו"ג תו"מ דז"א. ונהי"מ מד' בחינות חו"ב 
תו"מ של הנוקבא.
%break
אבל ז"א כבר חסר כח"ב, כי ד' בחינותיו חו"ג תו"מ, הנקראות חג"ת. 
אלא להיותו כולל את הנוקבא, הרי יש לו ג"כ נהי"מ דנוקבא, וע"כ 
נבחן לשבע ספירות חג"ת נהי"מ.
%break
אבל הנוקבא כבר חסרה החסדים המרובים שבחג"ת, כי חו"ג דז"א 
התמעטו אצלה לנו"ה. וע"כ אין בה אלא נהי"מ בלבד, שנקרא משום 
זה ד', להורות שאין בה אלא ד"ס נהי"מ, וחסרה ו"ס ראשונות כח"ב 
חג"ת. ולפיכך ז"א במספר שבעה, והנוקבא במספר ארבע.
%letter 271
.271 ואוחזים כל ז' הספירות דז"א בז' מלכויות שלהם, כי כל אחד 
כלול מז'. וע"כ יש בכל אחד מהם ספירת המלכות. וז' המלכויות הללו 
נבחנות לקו שמאל דז"א. והם כורים בחושך את התהום, שהיא 
הנוקבא דז"א.
%break
כלומר, שממשיכים אליה הארת השמאל מנקודת השורוק שבאמא, 
שהיא חושך. ובזה נחקקה הנוקבא בחושך דאמא. כמ"ש, ב'אר 
חֲ'פָרוּהָ ש'רים כָּ'רוּהָ, שראשי התיבות של המילים הללו הן אותיות 
בחש"ך.
%break
כי באר, הנוקבא. חפרוה שרים, חג"ת דז"א, המכונים שרים, ונבחנים 
לז' ספירות. והמשכת החושך דאמא היא החפירה והחקיקה של ז"א. 
והחשכות הללו התערבו בכל ספירות הנוקבא.
%break
והמים עולים מלמטה למעלה, כלומר אור החסדים, הנקרא מים, קו 
ימין, מאיר תחילה מלמטה למעלה בנקודת החולם. ואח"כ יורדים 
החסדים לקו שמאל, ומתחברים שם באורות דשמאל, באור החכמה 
שבנקודת השורוק.
%break
ואע"פ שאור זה הוא חושך שם, אבל הוא מטעם, שאין החכמה יכולה 
להאיר בלי לבוש החסדים. ונמצא עתה, בעת שהחסדים יורדים לקו 
שמאל, חוזרת ומתעוררת שם הארת החכמה, ומתגלגלים זה בזה.
%break
ומתערבים ביחד אורות וחשכות ומים, ונעשים מהם האורות שאינם 
נראים, שהם חשוכים. כלומר, שמההתכללות הזו של האורות 
והחשכות והמים זה בזה, נבנה פרצוף הנוקבא דגדלות,
%page 351
הנבחנת משום זה לאורות שאינם נראים וחשוכים, ונקראת בשם 
מנורה שאינה מאירה.
%letter 272
.272 כל אחד מז' תהומות דז"א היכה בבחינה שכנגדו בתהום 
דנוקבא, ומתחלקים ל-75 צינורות התהום, ובהם נמשכים מים, שהם 
האורות. הקומה היוצאת מהזיווג הזה,
%break
מתחלקת על החזה, שמחזה ולמעלה זהו ז"א, וע"כ הם 75 צינורות. 
ומחזה ולמטה זוהי הנוקבא, וע"כ הם שס"ה (365) גידים.
%break
כי כל זיווג נוסף מכפיל בעשרה. וע"כ הם מתחלקים ל-75 צינורות 
התהום. כי ז' תהומות, שהם ז' מלכויות דז"א, נעשים שבעים. וכן 
הוכפלה כל ספירה שלו, והם 700.
%break
והתהום דנוקבא לא נעשה עשרה, אלא חמישה, מחוסר חצי המלכות 
דמדה"ד, שחסרה משום זה חמישה צינורות תהום, השייכים לחצי 
המלכות דמדה"ד.
%break
ובהם נמשכים המים, האורות. כי משבעים צינורות התהום דז"א 
מושפע לחמישה צינורות התהום דנוקבא, ומחמישה צינורות התהום 
של הנוקבא מושפע לכל המציאות.
%break
ונקראים צינורות, כי כל מדרגה משפיעה רק בתהום שלה, במלכות. 
וע"כ נקראים התהומות בשם צינורות, מושכי השפע מעליון לתחתון. 
וטעם המספר שס"ה יתבאר להלן.
%break
כל צינור עולה בקולו ומזדעזעים התהומות של המקבל. ואין בנוקבא 
אלא רק חמישה תהומות, כי כל צינור של שבעים צינורות דז"א עולה 
להשפיע בקול שלו המיוחד.
%break
המשפיע, ז"א, נקרא קול. והנוקבא המקבלת נקראת דיבור. וב' מיני 
השפעות יש בז"א, שמכונים ב' קולות:
%break
א. קול דמדה"ר, בינה, המשפיע בחצי המלכות דמדה"ר, הנקראת 
דיבור.
ב. קול דמדה"ד, מלכות דמדה"ד הנכללת בו, המשפיע בחצי המלכות 
דמדה"ד.
%break
כי בז"א יש ב' מלכויות. ולפיכך יש בז"א צינורות, אשר הקול שלהם 
הוא ממדה"ר, ויש בו צינורות, שהקול שלהם הוא ממדה"ד. כל צינור 
עולה בקולו, מהם בקול דמדה"ר, ומהם בקול דמדה"ד.
%break
ולפיכך מזדעזעים התהומות של הנוקבא, שחסרים מחצי המלכות 
דמדה"ד, כי אין להם מקום לקבל אותם הקולות דמדה"ד. וכשנשמע 
קול דמדה"ד, כל תהום קורא לחברו ואומר, חלוק את מימיך ואכנס 
בך.
%break
כי שבעים תהומות דז"א כלולים זה מזה. ויש בכל אחד ב' מיני קולות. 
וכן עשרה התהומות של הנוקבא כלולים זה מזה. ולפיכך כל תהום 
משבעים צינורות התהום דז"א, קורא לתהום שכנגדו בנוקבא, שיחלוק 
את השפע שייתן לו, כלומר שיקבל רק לחצי התהום שמחזה ולמעלה,
%break
ששם שולטת חצי המלכות דמדה"ר. ולא יקבל השפע, השייך לחצי 
התהום שמחזה ולמטה, ששם אין המלכות מתוקנת, כי חסר לה תיקון 
חצי המלכות דמדה"ד, השייכת למקום שמחזה ולמטה, וע"כ החלק 
הזה הוא בחיסרון אצלה.
%break
וכתוב, תהום אל תהום קורא לקול צינוריךָ. תהום של הז"א קורא 
לתהום שכנגדו בנוקבא, בעת שנשמע קול הצינורות דמדה"ד. והוא 
קורא לו ואומר, חלוק את מימיך ואכנס בך.
%break
ונמצא, שעשרה תהומות של הנוקבא התחלקו, שחמישה שמחזה 
ולמעלה של הנוקבא קיבלו את שפעם, משום שיש לה שם כלי קבלה 
מתוקנים. וחמישה שמחזה ולמטה לא יוכלו לקבל שפעם, כי אין שם 
כלי קבלה מתוקנים.
%break
וע"כ נמצא, שמספר הצינורות הם 75, שבעים לז"א ורק חמישה 
לנוקבא, רק החמישה שמחזה שלה ולמעלה.
%page 352
%letter 273
.273 תחת אלו 75 צינורות יוצאים שס"ה גידים, לבנים, שחורים 
ואדומים. נכללו זה בזה ונעשו לצבע אחד. כי מחזה ולמטה של קומת 
הזיווג, כולו מהנוקבא, אלא שיש בו התכללות מז"א.
%break
ומטרם הזיווג היה בה ד' פרצופים מד' מיני תהום, שכל אחד היה בו 
ע"ס. אלא בפרצוף הרביעי היו חמש ספירות שמחזה ולמעלה. וע"כ 
עתה, שכל ספירה נכפלה לעשרה בזיווג, הרי נעשו ש"נ (350).
%break
וההתכללות שבו מז"א, מחזה ולמעלה, ששם מאיר י"ה של הקומה, 
שהוא בגי' ט"ו (15), היא נוספת על מספר ש"נ, והם שס"ה (365). וג' 
צבעים, לבן אדום שחור, להורות שחסר ירוק של ז"א, כי אין מקומו 
כאן אלא מחזה ולמעלה.
%break
אלו שס"ה גידים נרקמו בי"ז (17) רשתות, שכל אחת נקראת רשת 
גידים. נרקמו זה בזה ויורדים בסוף התהום. כלומר, נעשו ליסוד, 
שמסיים את הקומה. תחת אלו י"ז רשתות, עומדות עוד ד' רשתות, 
שתיים כמראה ברזל ושתיים כמראה נחושת.
%break
כי ב' יסודות בנוקבא:
א. מהתכללות יסוד הזכר ביסודה, המכונה יוסף.
ב. בחינתה עצמה, המכונה בנימין.
%break
ולפיכך נחלקה הארת שס"ה גידים לב' היסודות הללו:
א. י"ז רשתות לבחינות יוסף שבו, כמ"ש, יוסף בן שבע עשרה שנה, 
שהוא בגי' טו"ב (17), להורות שהטוב שלו גנוז בתוכו.
%break
ב. ד' רשתות לבחינת בנימין, שהוא הנוקבאות שביסוד. ונחלק לארבע 
כנגד הנקבה, שבה ד"ס תנה"י מהזכר. ויש בו פנימיות וחיצוניות. 
השתיים הפנימיות כמראה הנחושת, גוון ממותק ברחמים. השתיים 
החיצוניות כמראה ברזל, בלתי ממותק ברחמים.
%letter 274
.274 ב' כיסאות עומדים על אלו הבחינות, כיסא אחד מימין וכיסא 
אחד משמאל. כל אלו הרשתות מתחברות כאחת. והמים, שהם 
האורות, יורדים מהצינורות ונכנסים ברשתות.
%break
הצינורות והרשתות ואורותיהם נכללים בתוך שני הכיסאות, כיסא 
אחד של הרקיע השחור, וכיסא אחד של רקיע כעין תחש.
%break
כי הייחוד הוא לד' רוחות השמיים, למעלה ולמטה. שד' רוחות פירושם 
חו"ב תו"מ, ולמעלה למטה הם נו"ה. שהארת הנצח מאירה את ד' 
הרוחות חו"ב תו"מ מלמטה למעלה,
%break
וע"כ נבחן הנצח לבחינת למעלה. והארת ההוד מאירה את ד' הרוחות 
חו"ב תו"מ מלמעלה למטה, וע"כ נבחן ההוד לבחינת למטה.
%break
וב' מיני ההארות הללו נוהגים בכל מדרגה. ולפיכך יש בקומת הזיווג 
ב' מיני הארות, והם ב' כיסאות, שהארת הנצח, הוא כיסא הימין, 
שמגלה הארת הקומה רק מלמטה למעלה. והארת ההוד, הוא כיסא 
השמאל, המגלה הארת הקומה מלמעלה למטה.
%break
וכיסאות אלו עומדים במקום החזה דזו"ן. כי למטה מחזה אין זיווג. 
ובמקום החזה יש ב' פרסאות, רקיעים. רקיע אחד מיוחס לג"ר, ששם 
יש פני אדם, שהוא מנעולא, גוון שחור.
%break
ורקיע אחד מיוחס לו"ק, והוא מפתחא, וגוון תחש, שחסר כאן פני 
אדם. וכיסא הימין עומד על הרקיע השחור, שהוא ג"ר. וכיסא השמאל 
על הרקיע כעין תחש, ו"ק.
%letter 275
.275 אלו ב' כיסאות, כשהאורות של קומת הזיווג עולים, כלומר 
מאירים מלמטה למעלה, הם עולים בכיסא של הרקיע השחור, בכיסא 
דנצח, המאיר מלמטה למעלה. וכשהם יורדים, יורדים בכיסא של 
הרקיע כעין תחש, בכיסא דהוד, המאיר מלמעלה למטה.
%page 353
%letter 276
.276 אלו ב' הכיסאות מימין ומשמאל. הכיסא העומד על הרקיע 
השחור, הוא מימין, והכיסא העומד על הרקיע כעין תחש, הוא 
משמאל. כשהאורות עולים בכיסא של הרקיע השחור, יורד כנגדו 
הכיסא של הרקיע השמאלי, והאורות יורדים בו.
%break
כלומר, אלו ב' הארות של כיסאות, אינן בזו אחר זו, אלא בבת אחת. 
והכיסא הימני משפיע על הכיסא השמאלי. ולפיכך, באותה העת 
שכיסא הימין מעלה האורות מלמטה למעלה,
%break
והאורות עולים בו, יורד כנגדו באותה העת כיסא השמאל, וממשיך 
האורות מלמעלה למטה, והאורות יורדים בתוכו.
%letter 277
.277 הכיסאות נכללים זה בזה, ואוחזים בתוכם כל אלו הרשתות, 
ומכניסים אותן בסיומו של התהום התחתון. כי הרשתות הן חלק 
מֵחזה ולמטה של קומת הזיווג.
%break
ע"כ בעת שכיסאות נכללים זה מזה, מקבלות הרשתות הארת שניהם, 
עד שמורידים אותן למטה, ומאירים ומשלימים עד סוף התהום 
התחתון.
%break
ואז כיסא אחד עומד ועולה למעלה מכל אלו התהומות, והכיסא השני 
עומד למטה מכל התהומות. שאחר שהורידו הארת הרשתות עד סוף 
התהום התחתון, שאין האורות יורדים אלא בתוך הכיסא השמאלי, 
ונמצא בהכרח, שהכיסא עצמו נשאר עומד מתחת לתהום התחתון.
%break
אבל הכיסא הימני נשאר למעלה ולא ירד. ע"כ נמצא, שהכיסא הימני 
למעלה מכל התהומות, והשמאלי למטה מכל התהומות.
%break
בין שני הכיסאות הללו מתגלגלים ונשלמים כל אלו התהומות, וכל אלו 
הצינורות ננעצו בין אלו ב' הכיסאות. כי הארת ההוד היא ע"י גלגול. 
ולפיכך על השלמת התהומות הבאה מלמעלה למטה,
%break
מכיסא ההוד, נאמר, מתגלגלים. ועל הצינורות, שהם מחזה ולמעלה, 
נאמר, ננעצו. שיונקים הארתם מב' הכיסאות יחד.
%letter 278
.278 75 צינורות. אבל שבעה, שהם ז' תהומות דז"א, עליונים מכולם, 
וכל האחרים נאחזים בהם. כי בזיווג נכפלו ז' תהומות דז"א ונעשו 
שבעים. הרי שבעה דז"א הם עליונים ושורשים לכל 75 הצינורות.
%break
וכל 75 הצינורות נעוצים בגלגלים של הכיסא שבצד הימין, ובגלגלים 
של הכיסא שבצד שמאל.
%break
מחזה ולמעלה של כל כיסא נקראים גלגלים, ומחזה ולמטה נקראים 
אֲדָנים. הצינורות נעוצים מחזה ולמעלה של הכיסאות, המכונים 
גלגלים. שהצינורות הם מחזה ולמעלה של קומת הזיווג, ושס"ה גידים 
הם מחזה ולמטה של הקומה.
%letter 279
.279 באלו ז' תהומות דז"א, העליונים מכולם, עולים ויורדים המים, 
שהם האורות.
%break
אחר שכבר ביאר הזוהר כל ההתפשטות של קומת הזיווג שמחזה 
ולמעלה, בא עתה למצות כל הדברים, כדי לבאר פיתוי הנחש וחטאו 
של עצה"ד. ואומר, שבעה, שהם ז' תהומות דז"א, העליונים מכולם, 
כוללים כל ההתפשטות כולה.
%break
ומבאר הזיווג, הנעשה בז' התהומות הללו, שהם ז' מלכויות של ז' 
ספירות חג"ת נהי"מ דז"א. ואומר, באלו ז' תהומות דז"א, שהן עליונות 
מכולם, עולים ויורדים המים, שהם האורות.
%break
כלומר, שבמלכויות הללו עולה או"ח ויורד או"י. כי אין מציאות מדרגה, 
שלא תצא מזיווג דהכאה של או"י במסך שבמלכות, המעלה או"ח.
%break
ואור העליון, היורד מלמעלה למסכים שבמלכויות, חופר בתהומות, 
מלכויות, כלומר שמכה ורוצה להתלבש בהם, והם בוקעים אותם. 
כלומר, שהמסכים המעכבים על הופעת האור, נבחנים עתה כמו 
נבקעים ומעלים או"ח, העולה ומלביש לאור העליון.
%page 354
אלו האורות העולים, כלומר האו"ח, נכנסים באלו הנקבים, שנבקעו 
באבנים, שהם המסכים, ועולים ומלבישים את אור העליון מלמטה 
למעלה. וע"י כך הם ממלאים ז' ספירות חג"ת נהי"מ, המכונים שבעה 
יַמים.
%break
כי אור העליון, הנמשך אל ז' התהומות ומכה בהם, נבחן לז' ספירות 
חג"ת נהי"מ. שע"י זיווג דהכאה הזה, יוצאות ז' קומות, שבכל אחת 
מהן יש חג"ת נהי"מ.
%letter 280
.280 שבעה אורות אחרים מתחלקים לשבעה יַמים, וים אחד כולל 
אותם, שהוא הים העליון, שכל שבעת הימים כלולים בו.
%break
אחר שנעשה הזיווג מחזה ולמעלה, ויצאו שם שבעה ימים עליונים 
מחזה ולמעלה, התפשטה המלכות שבהם, הים התחתון שבהם, 
לשבעה ימים אחרים למטה מחזה.
%break
וע"כ נמצא, שהים התחתון שלמעלה מחזה, נעשה לים העליון אל 
למטה מחזה, כי ממנה התפשטו כולם, והיא כוללת אותם משום זה.
%break
ורק שישה ימים התפשטו מחזה ולמטה, רק לפי ו"ס חג"ת נה"י, כי 
המלכות חסרה שם. ונאמר, שבעה, בצירוף עם הים העליון, השייך 
לשבעה ימים שלמעלה מחזה. כי הוא הים התחתון שלהם.
%letter 281
.281 שבעה האורות הללו, אור העליון הכולל חג"ת נהי"מ, נכנסים 
לתוך הים, המלכות שלמעלה מחזה. ומכים לים בזיווג דהכאה של אור 
העליון עם הים, המלכות, ונעשה הים לשבעה צדדים, שהתפשט 
מחזה ולמטה, לז' ספירות חג"ת נהי"מ.
%break
כי הזיווג דהכאה העלה או"ח מהמלכות, שהלביש את אור העליון. וכל 
צד משבעה צדדים נחלק לשבעה נחלים, ככתוב, והיכָּהוּ לשבעה 
נחלים. וכל נחל נחלק לז' נהרות, וכל נהר נחלק לז' אורחות, וכל אורַח 
נחלק לז' שבילים. וכל מֵי הים נכנסים לתוכם.
%break
כי כל מדרגה שלמה יוצאת בחמש קומות כח"ב תו"מ זה למטה מזה, 
שהם צדדים, נחלים, נהרות, אורחות, שבילים. והן יוצאות על דרך 
שיצאו חמש קומות בא"ק, שהן גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן. כי כל 
הכוחות הנמצאים בעליון, מוכרחים הם בתחתון.
%break
והן יוצאות בד' זיווגים, אשר בכל זיווג מוכפלות הספירות של העליון 
בעשר פעמים.
%break
כי כל תחתון יוצא רק ממלכות דעליון. באופן שע"ס דתחתון הן רק 
עשר מלכויות של ע"ס דעליון, אשר כתר דתחתון הוא רק המלכות של 
כתר דעליון, וכן חכמה דתחתון היא רק המלכות של חכמה דעליון.
%break
ובעת שהעליון מאציל את התחתון, מוכרח העליון להכפיל כל ספירה 
יחידה שלו לע"ס, כדי לתת לתחתון את המלכות שלה. כי אחר 
שמכפיל הכתר שלו לע"ס כח"ב תו"מ,
%break
יכול להשפיע המלכות דכתר לתחתון. וכן אחר שמכפיל הספירה 
דחכמה שלו לע"ס כח"ב תו"מ, יכול לתת המלכות דחכמה לתחתון.
%break
הרי שבכל זיווג להוציא מדרגה תחתונה, מוכרח העליון להכפיל הע"ס 
שלו לעשר פעמים. וכאן הזוהר מדבר על זיווג זו"ן, שע"ס נעשו בהם 
לז' ספירות חג"ת נהי"מ. נמצא שבכל זיווג מכפיל העליון שבע פעמים 
את ז' הספירות שלו.
%break
לכן נאמר, שבעה אורות, אור העליון הכולל חג"ת נהי"מ, נכנסים לתוך 
הים, ומכים לים, ונעשה הים לשבעה צדדים. והוא הזיווג הראשון 
להתפשטות שמחזה ולמעלה, וזו קומת כתר, המיוחסת להתפשטות 
הזו.
%page 355
וכאשר שבעה צדדים מזדווגים להוציא קומת חכמה, שהיא ז' נחלים, 
נמצא בהכרח אשר הקומה העליונה מוכפלת לשבע פעמים ז' ספירות, 
כדי להאציל הקומה התחתונה מהמלכות שבכל אחת.
%break
ומתחלק החסד של שבעה צדדים לז' ספירות חג"ת נהי"מ, והמלכות 
דחסד נותנת לקומה תחתונה, שנעשית לחסד של התחתונה. וכן 
מתחלקת ספירת הגבורה של שבעה צדדים,
%break
לז' ספירות חג"ת נהי"מ, שנותנת לקומה תחתונה את המלכות של ז' 
הספירות ההן, שנעשתה בה לגבורה. וכן הלאה, עד"ז.
%break
וכל צד משבעה צדדים נחלק לז' נחלים, כדי לתת הנחל האחרון 
שבאותו צד אל הקומה של ז' נחלים. ועד"ז קומת החכמה, שנקראת ז' 
נחלים, כשבאה להוציא הקומה התחתונה ממנה, קומת בינה, 
הנקראת ז' נהרות, מוכפלת גם היא לשבע פעמים שבע.
%break
וכל נחל נחלק לז' נהרות. כי החסד דנחלים מתחלק לז' נהרות חג"ת 
נהי"מ, כדי לתת הנהר האחרון אל קומת בינה, הנקראת ז' נהרות, 
שתהיה לחסד דקומה זו. וכן הגבורה דנחלים נחלקה לז' נהרות, כדי 
לתת הנהר האחרון לקומת בינה. וכן הת"ת דנחלים עד"ז.
%break
וכן כל נהר נחלק לז' אורחות, כדי לתת האורח האחרון של כל ספירה 
אל קומת ז"א, המכונה ז' אורחות.
%break
וכן כל אורח לז' שבילים, כדי לתת את השביל האחרון של כל ספירה 
אל קומת המלכות, הנקראת ז' שבילים.
%break
הכלל, הוא שע"ס של המלכות הם יחידות, ושל ז"א עשרות, ושל בינה 
מאות, ושל חכמה אלפים, ושל כתר רבבות. כי אין לתחתון משהו מה 
שאינו מקבל מהעליון ממנו, והעליון מֵעלי עליון, עד א"ס.
%break
ולפי זה נמצא, שבעֵת שהעליון מאציל את התחתון, מוכרח העליון 
להכפיל למאה, עשר פעמים ממה שהוא, כדי להשפיע עשר מלכויות 
מהם לתחתון ממנו. הנה יחד עם זה נבחן בהכרח, אשר העלֵי עליון 
מוכפל בעת ההיא ג"כ לעשר פעמים ממה שהוא,
%break
כלומר לאלף ספירות, כדי שיוכל להשפיע מאה מלכויות מהם לתחתון 
שלו, כדי שהתחתון שלו יוכל להשפיע עשרה מהם לתחת התחתון.
%break
באופן, שבעֵת שקומת ז"א מוכפלת למאה, כדי להאציל את קומת 
המלכות בעשרה מהם, קומת בינה מוכפלת בעת ההיא לאלף 
ספירות, כדי שתוכל להשפיע מאה מלכויות מהם לז"א. וקומת חכמה 
מוכפלת ל-10,000 ספירות,
%break
כדי שתוכל להשפיע אלף מלכויות מהם לבינה. וקומת כתר מוכפלת 
ל-100,000, כדי שתוכל להשפיע 10,000 מלכויות מהם לחכמה.
%break
הרי שהע"ס שבקומת כתר, הן כאו"א בת 10,000, כלומר 100,000 
ספירות. וע"ס שבקומת חכמה הן כאו"א בת אלף. וע"ס שבקומת 
בינה, הן כאו"א בת מאה. וע"ס שבקומת ז"א הן כאו"א בת עשר. וע"ס 
שבקומת מלכות הן כאו"א רק יחידות.
%letter 282
.282 שבעה אורות עולים ויורדים לשבעה צדדים, להתפשטות 
שמחזה ולמטה, שקומת כתר שלהם נקראת שבעה צדדים. כי שבעה 
אורות עליונים נכנסים לזיווג דהכאה בתוך הים התחתון של שבעה 
יַמים עליונים, למלכות שמחזה ולמעלה.
%break
ועכ"ז שישה הם ולא שבעה. ומהאחד העליון יצאו, כלומר, מהים 
התחתון שלמעלה מחזה, הנבחן לים העליון לשישה, המתפשטים 
למטה מחזה, ועימו הם נחשבים לשבעה.
%page 356
כלומר, שלא התפשטו למטה מחזה אותם שבעה אורות, שהיכו בים 
העליון, שהם חג"ת נהי"מ, אלא רק שישה מהם התפשטו, חג"ת נה"י, 
אבל המלכות חסרה בהתפשטות הזו שמחזה ולמטה.
%break
אלא שנחשבים לשבעה, משום שהים העליון, שהיא המלכות שמחזה 
ולמעלה, שממנה יצאו, היא מצטרפת אל חג"ת נה"י הללו, והם עימה 
שבעה.
%break
ומסקנה זו של החיסרון של המלכות למטה מחזה, היא תמצית כל 
המאמר שלפנינו, הנחוצה להבנת החטא דעצה"ד. כמו שהים מקבל, 
כך הוא מחלק מֵימיו לכל אלו הימים ולכל אלו הבחינות.
%break
כלומר, כל אלו ד' הזיווגים של ההתפשטות שלמטה מחזה, מקבל הים 
העליון למעלה מחזה. וכמו שהוא מקבל שם, כך הוא מחלק אותם 
למקום שלמטה מחזה. ולא נעשה שום זיווג מהם למטה מחזה.
%letter 283
.283 נחש אחד למטה בצד שמאל, שוחה בכל אלו הנהרות, 
הנמשכים מחזה ולמטה. ובא לצד שמאל, שלא יוכל לינוק מכל בחינות 
הנהרות, אלא רק מצד שמאל שבהם.
%break
קַשקשותיו חזקות כמו ברזל. כלומר, שהדינים שבו קשים מאוד. כי 
אחיזת הקליפות היא במקום החיסרון של הקדושה, שמחזה ולמטה 
רק שישה הם ולא שבעה, חג"ת נה"י, והמלכות חסרה. וע"כ נאחז 
הנחש במקום זה במלכות.
%break
הנחש נאחז למטה, במקום שחסרה המלכות, בצד שמאל אשר שָׁם, 
כי הקליפות נאחזות רק בצד שמאל. שוחה בכל שבעת הנהרות, 
הנמשכים מחזה ולמטה, ובא לצד שמאל שבנהרות. ומגיע ע"י חטאי 
התחתונים, לשאוב שפע ממקומה של המלכות, החסרה שם.
%break
ואז כל אלו האורות שבנהרות נחשכים לפניו, כי הזיווג נפסק תכף 
ומיד עם נגיעתו של הנחש במקום המלכות. כי פיו ולשונו אש לוהטת, 
לשונו חדה כחרב קשה, שהדינים קשים בו מאוד ואין הצלה ממנו.
%letter 284
.284 עד שהנחש מגיע להיכנס אל המקדש, בתוך הים. ואז נטמא 
המקדש, המלכות, והאורות נחשכים, ואורות העליונים דג"ר מסתלקים 
מהים. ואז מֵימי הים מתחלקים ובאים מצד השמאל, והים קופא, 
ומֵימיו אינם נוזלים.
%break
המלכות המזדווגת עם ז"א שלמעלה מחזה, המשותפת שם עם 
הבינה, מכונה מקדש וים. שמבחינתה של המלכות עצמה, אינה 
ראויה לזיווג ולקבל מוחין, כי עליה היה צ"א, שלא תקבל לתוכה או"י. 
וכל הכשרתה לזיווג ולמוחין היא מחמת שיתופה עם מדה"ר, בינה.
%break
ולפיכך, אחר שהנחש נאחז במקום המלכות, החסֵרה מחזה ולמטה, 
ושואב המקום שלה, שהוא המקום של המלכות בעצמוּתה, בלי 
שיתופה עם הבינה, כי חסרה שָׁם, ורק המקום שלה נמצא, הרי 
נגלתה בזה מדה"ד שבמלכות, שאינה ראויה לזיווג ולמוחין.
%break
ונמצא, שמכוח אחיזת הנחש במקום מלכות דמדה"ד למטה, התפרק 
שיתוף המלכות בבינה, שבמלכות העליונה, הנקראת ים. וזה 
שהמלכות העליונה נטמאה,
%break
שאינה ראויה עוד לזיווג, נבחן כמו אישה טמאה האסורה לבעלה. כי 
לאחר שנגלתה בחינתה עצמה, נאסרה לז"א בעלה, ואינה ראויה 
לזיווג ולמוחין.
%break
ואז נטמא המקדש, המלכות, והאורות נחשכים, ואורות העליונים 
מסתלקים מהים, שנפסק הזיווג מהמלכות, הנקראת מקדש וים. 
ואורות העליונים דג"ר, שהם או"י, מסתלקים מהים,
%break
המלכות העליונה, מכוח שנגלתה מדה"ד שבה מצ"א, שהצטמצמה, 
שלא לקבל לתוכה או"י.
%page 357
ושתי נקודות הן במלכות, ב' המלכויות שכאן, שהמלכות שלמעלה 
מחזה היא ממותקת בבינה, והמלכות שלמטה מחזה היא בלתי 
ממותקת, והיא חסרה, כלומר שנגנזה ואינה נודעת.
%break
וע"כ ראויה המלכות שלמעלה מחזה לקבל מוחין מכוח הבינה שבה, 
כי כוח הדין והצמצום שבה נגנז ואינו. אלא בשעה שהנחש מגיע 
לשאוב שפע ע"י חטאי התחתונים, ושואב מקומה, ומגלה מדה"ד 
שבה, אז נגלה כוח הדין גם במלכות שמחזה ולמעלה.
%break
ואם זכה הרי טוב, אם לא זכה הרי רע. כי בעת שהתחתונים זוכים, 
אין הנחש יכול להיאחז במקום המלכות למטה ולגלות מדה"ד שבה. 
וע"כ, הרי טוב, שהיא בזיווג עם ז"א, ומשפיעה כל טוב לתחתונים.
%break
אלא אם התחתונים מקלקלים מעשיהם, אז קונה הנחש כוח להיאחז 
במקום המלכות למטה, ומגלה מדה"ד שבה, והיא נטמאה, ואורות 
עליונים מסתלקים מהים. וזהו, לא זכה הרי רע. וזה היה עניין החטא 
של עצה"ד.
%break
ואז מֵימי הים מתחלקים ובאים מצד השמאל, והים קופא, ומֵימיו אינם 
נוזלים. שמימי הים, שהם האורות שבמלכות, נחלקו, כי ג"ר הסתלקו 
משם, והו"ק שנשארו באו לצד שמאל וקפאו. שאפילו האורות 
שנשארו, אינם נמשכים ממנה לתחתונים, ודומים כמו שקפאו בה.
%letter 285
.285 כמ"ש, והנחש היה ערום, שנחש הרע יורד מלמעלה למטה, 
שדרכו להמשיך הארת השמאל מלמעלה למטה, והוא שוחה על פני 
מים מרים, מדה"ד שבה. וע"כ הוא בא לצד שמאל, ורוצה להמשיך 
הארת השמאל מהים העליון שלמעלה מחזה,
%break
אל מקום המלכות שלמטה מחזה, שבזה הוא מגלה מדה"ד שבה. 
ואם לא זכה, הרי רע.
%break
וזהו העניין של עצה"ד. וע"כ ירד למטה לפתות את חוה, שתאכל 
מעצה"ד, שתמשיך בעדו הארת השמאל מלמעלה למטה, שבזה 
נופלים בתוך הרשת שלו, שקונה כוח לעלות למעלה ולגלות מדה"ד 
שבה.
%break
נחש זה הוא המוות שבעולם, שהסית את חוה בעצה"ד, והביא המוות 
לעולם. והוא נכנס במעי הסתום של האדם, הנקרא המעי העיוור לצד 
שמאל, שיניקתו רק מהארת קו השמאל.
%break
המעי העיוור הסתום הוא מהאיברים היתרים, שנכנסו בגוף האדם 
אחר אכילת עצה"ד, שמצידם מוכרח הגוף למות.
%break
והוא המוות שבעולם. והוא נכנס במעי הסתום של האדם. כי נכנס 
והתלבש שם ובשאר האיברים היתרים. שמשם מביא המוות על גוף 
האדם.
%break
ויש נחש אחר של חיים בצד ימין, יצה"ט, המביא חיים לאדם. ושניהם 
הולכים עם האדם, שהם יצה"ר ויצה"ט.
%letter 286
.286 וכתוב, והנחש היה ערום מכל חיית השדה. כי בכל שאר חיות 
השדה, שהן כל הקליפות, אין בהן חכם להרע כמוהו, משום שהוא 
פסולת הזהב. הארת השמאל הנקראת צפון, זהב. והנחש הוא 
הפסולת מהארת השמאל, ע"כ נבחן לפסולת הזהב.
%break
השמאל הוא שורש הארת החכמה, שמשם כל הדינים. וע"כ הוא חכם 
להרע מכל חיית השדה. שכוחו להזיק הוא גדול מכל חיית השדה, 
שהן שאר הקליפות. אוי למי שנמשך אחרי אדה"ר, שגרם המוות לו 
ולכל הבאים אחריו.
%letter 287
.287 אדה"ר נמשך אחר הנחש למטה, וירד לדעת בכל מה שלמטה. 
ירד להמשיך הארת השמאל מלמעלה לכל מה שלמטה, עד מקום 
המלכות החסרה, כמו הנחש. ובזה נמצא שנמשך אחר הנחש.
%page 358
כמו שירד להמשיך מלמעלה למטה, כך נמשכו רצונו ודרכיו אחרי 
הקליפות, כי המשכת הארת הזיווג מלמעלה למטה, זה איסור עצה"ד. 
וע"כ כיוון שבא להמשיך מלמעלה למטה,
%break
תכף התדבק בקליפות, אע"פ שעוד לא המשיך בפועל. עד שבאו 
לאותו הנחש, וראו תשוקתו של העולם.
%break
המלכות נקראת עולם, שבחינתה עצמה חסרה בהתפשטות שלמטה 
מחזה, אשר החיסרון הזה לא יוכל להימנות מטרם גמה"ת. ולפיכך כל 
תשוקת המלכות להשלמה הזאת.
%break
וראו תשוקתו של העולם, כי ראו מקום החיסרון של המלכות, הנקראת 
עולם, שתשוקתה גדולה להשלמה.
%break
ונָטו ונָלוזוּ דרכיו במקום הזה, במלכות, שזה אכילת עצה"ד. אז קם 
ונמשך הנחש אחרי אדם ואשתו, והתדבק בהם בזוהמתו, וגרם להם 
המוות. ובכל הדורות הבאים אחריו, עד שעמדו ישראל בהר סיני, לא 
נפסקה הזוהמה שלו מהעולם.
%break
%H וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן
%break
%letter 288
.288 כיוון שחטאו והתדבקו באילן, שהמוות שורה בו למטה, כתוב, 
וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן. לא כתוב בלשון זכר, מהלֵך, 
אלא שכתוב, מתהלך, לשון נקבה, כי ת' הנוספת היא לשון נקבה.
%break
מטרם שחטא האדם, היה עולה במדרגותיו, והיה עומד בחכמה 
העליונה, ולא היה נפרד מעה"ח. כיוון שהרבה תשוקה לדעת ולרדת 
למטה, להמשיך מלמעלה למטה, נמשך בזה אחריהם, עד שנפרד 
מעה"ח, וידע את הרע ועזב את הטוב.
%break
ואם לא זכה, הרי רע. וע"כ כתוב, כי לא אֵל חָפץ רֶשע אתה, לא יגוּרךָ 
רָע. כי מי שנמשך אחר הרע, אין לו דירה ביחד עם עה"ח.
%letter 289
.289 ועד שלא חטאו, היו שומעים הקול של מעלה, והיו יודעים חכמה 
עליונה, והיו נמצאים במוחין של זוהר עליון, ולא יָראו. כיוון שחטאו, 
אפילו קול של מטה לא היו יכולים לעמוד בו.
%break
קול ז"א הוא קול של מעלה, ושל הנוקבא הוא קול של מטה. והכתוב, 
קול ה' אלקים מתהלך בגן, קול הנוקבא, כי ת' של מתהלך מורה על 
לשון נקבה. ומ"מ לא יכול לעמוד בו, כי כתוב, ויתחבא האדם ואשתו 
מפני ה' אלקים.
%letter 290
.290 כעין זה, כל עוד שלא חטאו ישראל, מעת שעמדו ישראל על הר 
סיני, הוסרה מהם הזוהמה של הנחש הזה. כי אז היה ביטול יצה"ר 
מהעולם, שדחו אותו מהם.
%break
ואז נאחזו בעה"ח, ועלו למעלה ולא ירדו למטה. כלומר שהעלו האור 
דשמאל מלמטה למעלה, ולא המשיכו אותם מלמעלה למטה, שזהו 
בחינת עה"ח.
%letter 291
.291 אז היו יודעים ורואים את המראות העליונות, והאירו עיניהם והיו 
שמחים לדעת ולשמוע. מראות, פירושן מנורות של זכוכית. סובב על 
השגת ז"א ונוקבא, כי ז"א מכונה מראה המאירה, והנוקבא מכונה 
מראה שאינה מאירה.
%page 359
ואז חגר אותם הקב"ה חגורות מהאותיות של שמו הקדוש, שלא יוכל 
לשלוט עליהם הנחש הזה, ולא יטמא אותם כבתחילה. שהם עדָיים 
שקיבלו בהר חורב.
%letter 292
.292 כיוון שחטאו בעגל, עברו מהם כל אלו המדרגות והאורות 
העליונים. ועברו מהם אלו החגורות המזוינות, שנעטרו מהשם העליון, 
והמשיכו עליהם את הנחש הרע כבתחילה, וגרמו המוות לכל העולם.
%letter 293
.293 ואח"ז כתוב, ויַרְא אהרון וכל בני ישראל את משה, והנה קָרן עור 
פניו, ויירְאו מגֶשת אליו. בתחילה כתוב, ויַרְא ישראל את היד הגדולה, 
וכולם ראו האורות העליונים. ונָאורו במראה המאירה, ז"א, כמ"ש, וכל 
העם רואים את הקולות.
%break
וכן על הים ראו ולא יָראו, כמ"ש, זה אלי ואנוֵוהו. אחר שחטאו, אפילו 
את פני הסרסור, שהוא משה, לא היו יכולים לראות, כמ"ש, וייראו 
מגשת אליו.
%break
%H ויתנצלו בני ישראל את עֶדְיָם מהר חורב
%break
%letter 294
.294 כתוב בישראל, ויתנצלו בני ישראל את עֶדְיָם מהר חורב, שעברו 
מהם כלי זין, שנחגרו בהם בהר סיני, כדי שלא ישלוט בהם נחש הרע. 
כיוון שעבר מהם עדיָם, כתוב, ומשה ייקח את האוהל ונטה לו מחוץ 
למחנה. מהי הסמיכות של הפסוק הזה להסרת עדיים?
%letter 295
.295 אלא מאחר שידע משה מהם כלי זין עליונים, שהתנצלו את 
עדים, אומר, הרי ברור שמכאן והלאה יבוא נחש הרע לדוּר ביניהם. 
וע"כ אם יקום כאן ביהמ"ק, הוא ייטמא. מיד, ומשה ייקח את האוהל, 
ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה.
%break
משום שמשה ראה, כי עתה ימשול עליהם נחש הרע, מה שלא היה 
זה מקודם לכן.
%letter 296
.296 וקרא לו אוהל מועד. בתחילה היה נקרא סתם אוהל, ועתה קרא 
לו אוהל מועד. מועד פירושו טוב, כי מועד הוא יו"ט, שמחת הלבנה, 
השכינה, כי התווספה קדושה בשכינה, ואין שום פגם שולט בה ביום 
הזה. אף כאן קרא לשכינה בשם מועד,
%break
להראות, כי האוהל, השכינה, התרחק מהם בשעת חטא העגל, ולא 
נפגם. וע"כ כתוב, וקרא לו אוהל מועד.
%letter 297
.297 אלא שלאחר מתן תורה הייתה השכינה סתם אוהל, בהארה 
תמידית. ואחר החטא של העגל, נעשה אוהל מועד, שמאיר מזמן 
לזמן ואינו תמידי.
%break
מקודם לכן היה האוהל נותן חיים ארוכים לעולם, שלא ישלוט בו 
המוות. כי לאחר מתן תורה נעשתה חירות ממלאך המוות. ומחטא 
העגל והלאה נעשתה השכינה אוהל מועד, כמ"ש, ובית מועד לכל חי. 
עתה ניתן בו זמן, והחיים קצובים לעולם.
%break
בתחילה, מטרם חטא העגל, לא נפגם האוהל. ועתה נפגם בחטא 
העגל. בתחילה החיבור והזיווג של הלבנה עם השמש, זו"ן, היה בלתי 
נפסק, ועתה נקרא אוהל מועד, כי הזיווג שלהם מזמן לזמן, מחמת 
שנפסק הזיווג מכוח קירבת הנחש לינוק.
%page 360
ומשום זה כתוב עתה, וקרא לו אוהל מועד, שזיווג נעשה מזמן לזמן, 
מה שלא היה כן מקודם לכן. כי אז, לאחר מתן תורה, כבר היו זו"ן 
בזיווג שאינו נפסק לעולמים, וע"כ הייתה נקראת אוהל סתם.
%letter 298
.298 כתוב, ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. שע"י חטא 
העגל גרמו המוות לעצמם, מהזמן ההוא ולמעלה. ומשל בהם אותו 
נחש הרע, שכבר הסירו אותו מקודם. כמ"ש, חָרות על הלוחות, 
שהייתה להם חירות ממלאך המוות.
%break
ישראל חטאו. אבל יהושוע, שלא חטא, האם הוסר ממנו אותו העדי 
העליון שקיבל עם ישראל בהר סיני, או לא?
%letter 299
.299 אם לא הוסר ממנו, למה מת ככל אדם? ואם הוסר ממנו, למה 
הוסר ממנו? הרי לא חטא, כי הוא היה עם משה בשעה שחטאו 
ישראל. ואם יהושוע לא קיבל אותה העטרה בהר סיני כמו שקיבלו 
ישראל, יש לשאול למה. מה השתנה יהושוע מכל ישראל?
%letter 300
.300 כתוב, כי צדיק ה' צְדקות אָהֵב, ישָׁר יֶחזוּ פָנֵימו. כי צדיק ה', 
פירושו, שהוא צדיק, ז"א. ושמו צדיק, הנוקבא דז"א, הנקראת שמו 
ונקראת צדיק. ומשום זה, צדקות אהב, אוהב הייחוד של צדיק וצדק, 
להשפיע בצדקה.
%letter 301
.301 כתוב, צדיק וישר הוא. וע"כ כל בני העולם יָראו אור פניו, ויתקנו 
דרכיהם, ללכת בדרך הישר כראוי. ומתוך שסופם של כל בני העולם 
להגיע לידי כך, כאשר הקב"ה דן את העולם, אינו דן אותו, אלא לפי 
רובם של בני האדם.
%break
כי הדין, שהקב"ה דן את העולם, להעניש או לתת שכר, עד להבטיח, 
שכל בני העולם יזכו לאור פניו, וללכת בדרך הישר. ולפי זה הכרח 
הוא לדון את העולם לפי רובם של כל בני אדם,
%break
ולהכשיר אותם לסופם. ואפילו אם יש ביניהם יחידים, שראויים 
להנהגה אחרת, אינו משנה את דין הציבור בשבילם.
%letter 302
.302 כאשר חטא האדם בעץ שאכל ממנו, גרם לאותו העץ, הנוקבא, 
שהמוות ישרה בתוכו לכל העולם כולו. וגרם פגם להפריד אישה 
מבעלה, הנוקבא מז"א. ועמד החטא והפגם הזה בלבנה, הנוקבא, עד 
שעמדו ישראל בהר סיני.
%break
כיוון שעמדו ישראל בהר סיני, עבר אותו הפגם של הלבנה, ועומדת 
להאיר תמיד. שאחר שעבר הפגם של חטא דעצה"ד, חזרה להזדווג 
עם ז"א בזיווג שאינו נפסק לעולמים. ונמצא, שהייתה אז מאירה 
תמיד, בלי שום מיעוט, שזה חירות ממלאך המוות, שזכו אז.
%letter 303
.303 כיוון שישראל חטאו בעגל, חזרה הלבנה לפגם כמקודם מתן 
תורה. ושלט בה נחש הרע, ונאחז בה, ומשך אותה אליו. וכאשר ידע 
משה שחטאו ישראל, ועברו מהם אותם העדיים הקדושים העליונים, 
ידע בבירור, שהנחש נאחז בלבנה, הנוקבא,
%break
להמשיך אותה אליו, ונפגמה. אז הוציא אותה לחוץ, כמ"ש, ומשה 
ייקח את האוהל, ונטה לו מחוץ למחנה. אוהל היא השכינה.
%letter 304
.304 כיוון שעומדת להיפגם, אע"פ שיהושוע עודנו עומד בעטרת 
עדיים שלו, מ"מ כיוון ששורה בה פגם, וחזרה לפגם שלה, כמו 
שנפגמה בחטאו של אדה"ר,
%break
ע"כ לא יכול עוד בן אדם להתקיים בנצחיות. זולת משה, שמותו היה 
בצד אחר עליון, במיתת נשיקה מז"א, כמ"ש, ויָמָת שָׁם משה, על פי 
הוי"ה.
%page 361
והוא מטעם, שהיה משפיע לנוקבא, ולא מקבל כשאר בני העולם. וע"כ 
אין פגם הנוקבא נוגע לו. וע"כ לא הייתה לנוקבא רשות לקיים את 
יהושוע תמיד לנצחיות, ולא לאחֵר ממנו. וע"כ, קרא לו אוהל מועד. 
אוהל, ששורה בו זמן קצוב לכל העולם, שכל אחד מוכרח למוות.
%letter 305
.305 יש ימין למעלה, ויש ימין למטה, יש שמאל למעלה, ויש שמאל 
למטה. יש ימין למעלה, בקדושה העליונה, זו"ן. ויש ימין למטה, בס"א, 
בקליפות.
%letter 306
.306 יש שמאל למעלה בקדושה העליונה, לעורר אהבה שתיקשר 
הלבנה במקום קדוש למעלה, להאיר משם. שע"י זה שז"א משפיע 
לנוקבא הארת קו שמאל, היא מתפייסת עימו להזדווג ולקבל ממנו 
אור.
%break
ויש שמאל למטה בס"א, המפריד האהבה שלמעלה, ומפריד את 
הלבנה, הנוקבא, מלהאיר בשמש, ז"א, ומלהתקרב אליו, לזיווג. וזוהי 
בחינת נחש הרע.
%letter 307
.307 כי כאשר מתעורר השמאל שלמטה, הנחש, הוא מושך אז אליו 
את הלבנה, הנוקבא דז"א, ומפריד אותה מלמעלה, מז"א. ונחשׁכת 
הארתה, ומתדבקת בנחש הרע.
%break
ואז שואבת מוות למטה לכל העולם. כי התדבקה בנחש, והתרחקה 
מעה"ח, ז"א, שאין זיווגה עם עה"ח בתמידות אלא בזיווג שנפסק, ע"כ 
נפסקים גם החיים שמקבלת ממנו.
%break
ביאור הדברים. רק מחזה ולמעלה דמלכות יש פני אדם וראויה לזיווג 
עם ז"א, אבל מחזה שלה ולמטה היא חסרה פני אדם, ואין שם מקום 
זיווג, אלא ע"י עלייה והתכללות במֵחזה שלה ולמעלה.
%break
חטא עצה"ד היה, שחיבר למטה מחזה דמלכות, והפריד את פני אדם 
שלמעלה מחזה, כלומר שהנחש פיתה להמשיך הזיווג למחזה ולמטה, 
שמשם מגיע השפע לנחש ולכל הקליפות. וע"כ תכף נפרד גם הזיווג 
העליון שלמעלה מחזה, וחשְׁכה הנוקבא.
%break
זכה, הרי טוב. אם ממשיך הזיווג שמחזה ולמעלה דזו"ן, ונזהר 
מלהמשיך הזיווג שמחזה ולמטה, אז נבחנת הנוקבא לעצה"ד טוב ולא 
רע. כי אז נקודה דמדה"ד מצ"א בהסתרה, ונקודה דמדה"ר בגילוי, 
שמנקודה זו היא מוכשרת לקבל מוחין העליונים.
%break
ואם לא זכה, הרי רע. אם ממשיך מזיווג שמחזה ולמטה דזו"ן, מתגלה 
תכף הנקודה דמדה"ד מצ"א, שמבחינתה אין המלכות ראויה לקבל 
שום או"י מלמעלה.
%break
וע"כ נפסק תכף הזיווג שלה עם ז"א, ונחשׁכת מכל אור. באופן, שגילוי 
נקודה דמדה"ד דומה לאישה, שראתה דם טמא, שנטמאת ואסורה 
לבעלה.
%break
כי הימין והשמאל, הנמשכים מזיווג שמחזה ולמעלה, הם בקדושה 
עליונה. אבל הימין והשמאל, הנמשכים מזיווג שמחזה ולמטה, הם 
בס"א. ויש שמאל למטה בס"א, המפריד האהבה שלמעלה, ומפריד 
את הלבנה, הנוקבא, מלהאיר בשמש.
%break
כי בעת שממשיך השמאל מזיווג שמחזה ולמטה, שנמשך לקליפות, 
נפסק תכף גם הזיווג העליון שלמעלה מחזה, והנוקבא נפרדת מז"א 
ונחשׁכת. וכאשר שמאל שלמטה,
%break
הנחש, מתעורר, הוא מושך אז אליו את הלבנה, הנוקבא דז"א, 
ומפריד אותה מלמעלה, מז"א, מהזיווג העליון שלמעלה מחזה, 
ונחשׁכת הארתה.
%break
ואז שואבת מוות למטה לכל העולם, כי אז מתגלה בנוקבא הנקודה 
דמדה"ד מצ"א, שמצידה אין הנוקבא ראויה לקבל שום אור מעה"ח, 
ונמשך המוות לעולם. וזהו נחש הרע, שחיבר למטה מחזה דמלכות, 
והפריד את פני האדם שלמעלה מחזה.
%page 362
%letter 308
.308 וע"כ גרם מוות לכל העולם, כי אז נטמא המקדש, הנוקבא, עד 
זמן קצוב, עד שנתקנה הלבנה, הנוקבא, וחוזרת להאיר. כי ע"י 
המשכת השמאל מזיווג שמחזה ולמטה,
%break
מתגלה הנקודה דצ"א בנוקבא, שעם גילויה מסתלקים ממנה כל 
האורות. והיא דומה לאישה שנטמאה ונפרדה מבעלה עד זמן קצוב, 
אחר שתיטהר.
%break
וכן כאן היא נפרדת מז"א, עד שהתחתונים יעשו תשובה, ויתקנו בזה 
את הנוקבא. וזוהי אוהל מועד. כי מועד, פירושו, זמן קצוב, כי זיווגה 
נפסק ע"י קירבת הנחש. וע"כ יהושוע לא מת, אלא בעצה של נחש, 
שהתקרב ופגם את המשכן, הנוקבא, כבתחילה, כמקודם מתן תורה.
%break
כי ע"י חטא העגל, חזרה השליטה לנחש, לפתות התחתונים, שימשיכו 
לו מזיווג שמחזה ולמטה, שאז התקרב הנחש לינוק מאורות דנוקבא. 
שמסיבת קירבתו לינוק, נפסק תכף הזיווג העליון, והיא נפרדת מז"א. 
וכן היא נפגמת ע"י גילוי הנקודה דצ"א.
%break
ויהושוע, שלא חטא, למה לא נשאר בחֵירות ממלאך המוות? משום 
שנוקבא נפרדה מז"א בסיבת חטא העגל, ולא נתקנה אח"כ אלא 
בזיווג שנפסק, מחמת שליטת הנחש,
%break
לקרב ולהפסיק הזיווג. וע"כ גם יהושוע לא יכול לקבל עוד מנוקבא 
חיים נצחיים, כמקודם העגל. וע"כ מת כמו האחרים.
%letter 309
.309 ויהושוע בן נון נער לא ימישׁ מתוך האוהל. שאע"פ שהוא נער 
למטה, לקבל אור מנוקבא, שגדלה מעלתו להיות בבחינת מלאך 
מט"ט, שנקרא נער למטה מאצילות, מ"מ, לא ימיש מתוך האוהל, 
שאינו טוב יותר מהאוהל עצמו, הנוקבא.
%break
וכמו שנפגם האוהל, כך נפגם יהושוע. אע"פ שהיה לו העדי הקדוש, 
מ"מ כיוון שנפגמה הלבנה, ודאי שלא ניצַל לבדו מאותו הפגם ממש. 
כלומר, אותו הפגם עצמו, שהשיגה הלבנה מחמת חטא ישראל, השיג 
אותו ג"כ יהושוע.
%letter 310
.310 כיוון שחטא אדם בעצה"ד, לקח ממנו הקב"ה אלו עדיים, שהם 
אותיות מאירות קדושות, שהעטיר אותו הקב"ה, כלומר האותיות של 
השם הקדוש. אז יָראו ויָדעו כי התפשטו מעדיים, כמ"ש, ויידעו כי 
עֵירוּמים הם.
%break
בתחילה היו מתלבשים בכתרי כבוד מזוינים אלו, שהם חירות מהכול. 
כיוון שחטאו, התפשטו מהם כתרי כבוד. ואז ידעו כי המוות קורא 
להם, וידעו שהתפשטו מאותה החירות מהכול, וגרמו המוות להם 
ולכל העולם.
%break
%H ויתפרו עלי תאנה
%break
%letter 311
.311 ויתפרו עלה תאנה. שלמדו כל מיני כשפים וקסמים, ונאחזו בזה 
שלמטה, בס"א. ויתפרו עלה תאנה. שהתדבקו להתכסות בצללים של 
האילן, שאכלו ממנו. כי עלי האילן עושים צל מתחתיהם.
%page 363
צללים פירושם, העלָמות על אור פניו, כדמיון צל הנעשה מכוח 
המכסה על אור השמש. כי אור העליון נמשל לאור השמש, שהוא 
השורש לכל האורות שבעוה"ז,
%break
כן אור העליון הוא שורש לכל האורות שבמציאות. וזהו שכתוב, עַד 
שיָפוח היום ונָסו הצללים, סוב דְמֵה לךָ דודי לצבי.
%break
יש צל דקדושה, הבא מהשגת רוממות ה'. ויש לו פעולה הפוכה, כי 
הוא הממשיך את אור העליון, כמו שלומדים על משה רבינו, שבשכר, 
וַיַסתֵר משה פניו, זכה, ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים.
%break
הרי שהצל הזה, שהמשיך משה על עצמו, שהסתיר פניו, כמ"ש, כי 
יָרֵא מֵהַבּיט אל האלקים, זכה ע"י ההעלמה הזו לפב"פ ולתמונת ה' 
יביט.
%break
הרי שהצל הזה נעשה הכנה ולבוש על כל האור הגדול שהשיג משה. 
אבל זה דווקא בצל דקדושה, הבא מחמת מצווה, כמו במשה. אבל 
בצל הבא מחמת עבירה אינו כך, אלא שהוא שורש החושך, המחשיך 
פניהם של בני אדם. והוא הנקרא צל מוות.
%break
לפני החטא דעצה"ד לא היה צל דס"א בעולם, אלא צל דקדושה 
בלבד. וזו הייתה הטעות של אדה"ר. כי אחר החטא של עצה"ד, 
שבסיבתו פרחו ממנו כל האורות העליונים, שהשיג בעניין הזוהר 
העליון, וכמ"ש, ויידעו כי עירומים הם,
%break
מכל האורות, ונפל עליהם הצל דס"א, כלומר ההעלמה והצל הבאים 
מחמת עבירה, אז כמ"ש, ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות.
%break
עלים פירושם צל, כי עלי האילן עושים צל. תאנה, זהו החטא דעצה"ד, 
כמו שלומדים, שעץ הדעת תאנה הייתה. והם טעו וחשבו, שהצל הזה 
של עלי תאנה, הצל שנפל עליהם מחמת העבירה דעצה"ד, דומה כמו 
הצל דקדושה, שסגולתו להמשיך האורות כולם,
%break
כמו אצל משה. וע"כ עשו להם מהצל הזה חגורות, כמ"ש, כאשר ידבק 
האיזור אל מותני איש, כן הדבקתי אליי את כל בית ישראל, שפירושו 
דבקות מתוך העלמה.
%break
אמנם שם מדובר באיזור הנעשה מסיבת הצל דקדושה. משא"כ איזור 
הנעשה מעלי תאנה, שהוא צל מחמת עבירה, כמ"ש, כאיזור הזה 
אשר לא יצְלח לכל.
%break
וע"פ הטעות הזו התחבא אדה"ר בתוך עצי הגן, והתנצל לפני ה' וטען, 
את קולך שמעתי בגן ואירָא, כי עירום אנוכי. שהתפאר לפני ה' 
במעשה שלו, ודימה את עצמו למשה,
%break
שהסתיר פניו, מֵהַביט אל האלקים. וחשב שע"י הצל הזה, יחזור ויזכה 
תכף לכל האורות, שפרחו ממנו.
%break
אבל הקב"ה השיב לו, מי הגיד לך כי עירום אתה? בסיבת מה 
הפסדת האורות שלך ונפלת בצל? המן העץ, אשר ציוויתיך לבלתי 
אֲכול ממנו, אכלת? האם הגיע לך מחמת מצווה? הלוא צל זה הגיע 
לך מחמת עבירה, והוא צל מוות, צל דס"א.
%break
וע"כ לא זו בלבד שלא בירך אותו מחמת זה, אלא עוד קילל אותו. כי 
התדבקו להתכסות בצללים של האילן, שאכלו ממנו. שהוא צל הבא 
מחמת עבירה. והתדבקו בזה בצל מוות.
%break
ונאמר, שלמדו כל מיני כשפים וקסמים. כי נקרא שְׁמם כשפים, מפני 
שמכחישים פמליה של מעלה. כי לולא הכשפים, היו הצדיקים יכולים 
להמשיך אותות ומופתים מעולמות העליונים, לקרב העולם לה', על 
דרך שהיה ביציאת מצרים ובימי יהושוע והנביאים.
%break
אבל ע"י החטא דעצה"ד, נעשה בניין ד' עולמות אבי"ע דס"א, לעומת 
ד' עולמות אבי"ע דקדושה, כמ"ש, זה לעומת זה עשה האלקים. שכל 
הכוחות שישנם באבי"ע דקדושה, לקרב העולם לה', ניתנו כנגדם 
באבי"ע דטומאה, להרחיק העולם מה'.
%page 364
והעניין הוא, כי כמו שהעבירה דעצה"ד הייתה לשורש, שממנה 
נמשכות כל העבירות שבעולם עד גמה"ת, כך הצל, כוח ההעלמה על 
הקדושה, הנמשך מעבירה דעצה"ד, הנקרא עלי תאנה, נעשה 
לשורש, שממנו נמשכים כל מיני כוחות ההעלמה על הקדושה,
%break
שבכללם הם נקראים ד' עולמות אבי"ע דטומאה, שנבנו, כמ"ש, זה 
לעומת זה עשה האלקים, ד' עולמות אבי"ע דטומאה לעומת ד' 
עולמות אבי"ע דקדושה.
%break
והקרובים ביותר לשורש הזה הם הכשפים, שניתן להם כוח שקול נגד 
הקדושה, להכחיש את הפמליה של מעלה, על דרך שעשו המכשפים 
כנגד האותות והמופתים של משה, כמ"ש, ויעשו גם הם חרטומי 
מצרים בְּלַהֲטֵיהֶם כן.
%break
וכן אליהו, שהתפלל, שלא יאמרו, מעשה כשפים הם. וע"כ מלבד 
במקרים היוצאים מן הכלל, ביציאת מצרים ובימי הנביאים, לא יוכלו 
הצדיקים להמשיך אותות ומופתים,
%break
לקרב העולם לה', מחמת שיודעים בעליל, שאבי"ע דטומאה ייתנו כוח 
למכשפים, שיוכלו לעשות גם הם בלהטיהם כן.
%break
ובגמה"ת כתוב, כימֵי צאתךָ מארץ מצרים אַראנו נפלאות, כי אז 
יתבטל רוח הטומאה מהארץ, ולא יהיה עוד פחד מאבי"ע דטומאה, 
וימשיכו הצדיקים אותות ונפלאות, כמו שהיה ביציאת מצרים.
%break
ולכן נאמר, שלמדו כל מיני כשפים וקסמים. כי מכוח עלי תאנה, שהוא 
הצל שנעשה ע"י העבירה דעצה"ד, נמשכו כל הכשפים. וע"כ עם 
הסתכלותם בעלי התאנה הללו, היו לומדים כל מיני כשפים וקסמים, 
שיימשכו מהם בעולם.
%break
ובאותה שעה התמעטו הגובה והקומה של אדם למאה אמות. ואז 
נעשה פירוד בין ז"א ונוקבא, ואדם עמד בדין, והארץ קוללה.
%break
אדה"ר מן הארץ עד לרקיע היה, עד הרקיע שמתחת לאצילות, והיה 
כולל ג' עולמות בי"ע, שבכל עולם ד' פרצופים או"א וזו"ן, ובכל פרצוף 
ע"ס.
%break
אבל לאחר שחטא, פרחו ממנו ט"ס דאורות שבכל פרצוף, והסתלקו 
לשורשם. וט"ת דכלים שבכל פרצוף נפלו לקליפות. ונשארו לו רק 
הכלים דכתר מכל פרצוף באור הנפש. חוץ מב' פרצופי דבריאה 
הראשונים, שהסתלקו ממנו לגמרי.
%break
באופן, שנשארו לו עשרה כתרים מעשרה פרצופי דבי"ע, שכל אחד 
כלול מכולם, והם מאה כתרים או מאה אמה. שנאמר, ובאותה שעה 
התמעטו הגובה והקומה של אדם למאה אמות, מאה כתרים.
%break
%H ויגרש את האדם
%break
%letter 312
.312 ויגרש את האדם. מי עשה גירוש למי? האם הקב"ה עשה גירוש 
אל האדם, או לא? שהרי לא כתוב, ויגרש ה' את האדם, אלא, ויגרש 
את האדם, סתם.
%page 365
המילה, אֶת, שבכתוב, התהפכה. שהיה צריך לכתוב, ויגרש האדם 
את. אבל כתוב, ויגרש את, שהמילה אֶת היא לרמז על השכינה, 
שנקראת אֶת. שהאדם גירש את, כלומר, שהאדם גירש השכינה. אלא 
שהמילים התהפכו, שהיה צריך לכתוב, ויגרש האדם את.
%letter 313
.313 ומשום זה כתוב, וישַׁלחהו ה' אלקים מגן עדן. משום שגירש 
האדם את, שהיא השכינה.
%break
כלומר, הזוהר שואל, ולמה הלשון כפול, שכתוב, וישלחהו ה' מגן עדן, 
ותכף כתוב, ויגרש את האדם? ומוכיח מכאן שהמילה, אֶת, היא 
השכינה. והכתוב, ויגרש את האדם,
%break
הוא פירוש על הכתוב, וישלחהו ה' מגן עדן. שע"כ שלח אותו מגן עדן, 
משום שבחטאו גירש את השכינה ממקומה.
%break
ויַשכֵּן מקֶדם לגן עדן את הכרובים. כתוב, וישכן, סתם. ולא כתוב, 
וישכן ה'. משום שחל על אדה"ר, שהשכין את הכרובים במקום הזה, 
שגרם וסָתם הדרכים והשבילים העליונים, ונפסק השפע, והשרה 
דינים על העולם. והמשיך קללות לעולם מהיום ההוא ואילך.
%letter 314
.314 ואת להט החרב המתהפכת. פירושו, כל הנמצאים בדינים 
מדלגים בעולם, שמדלגים מצורה לצורה, שפושטים צורה ולובשים 
צורה, שמתהפכים לצורות רבות, כדי להיפרע מהעולם.
%break
לפעמים הם בצורות אנשים, ולפעמים בצורות נשים. לפעמים הם אש 
לוהטת, ולפעמים הם רוחות. ואין מי שיעמוד עליהם. וכל זה הוא 
לשמור את דרך עה"ח, שלא יוסיפו להרע כבתחילה.
%break
כי ב' הנקודות בינה ומלכות, מחזה ולמטה של המלכות, נכללות זו 
בזו. ויש בינה ומלכות בנקודת הבינה, ויש בינה ומלכות בנקודת 
המלכות.
%break
ונמשכות מהם ד' שליטות. ונבחנות בינה ומלכות שבבינה לזכרים, 
אנשים, כי הבינה מסתיימת בזכר. ובינה ומלכות שבמלכות נבחנות 
לנקבות, נשים. הארת הימין שבכל אחד נבחנת לרוחות, והארת 
השמאל שבכל אחד נבחנת לאש לוהטת.
%letter 315
.315 להט החרב, כלומר, אלו המלהטים אש ועונשים קשים על 
ראשיהם של הרשעים והפושעים. והצורות מתהפכות לכמה מינים של 
דינים, לפי דרכיהם של בני אדם.
%break
וע"כ נקראים, להט, כמ"ש, וליהַט אותם היום הבא. וע"כ נקראים, 
החרב, כי הוא חרב לה', כמ"ש, חרב לה' מָלאה דם.
%letter 316
.316 להט החרב, הוא אפילו כל אלו המענישים שלמטה, שבעוה"ז, 
המתהפכים מצורה לצורה. כולם הם ממונים על העולם, להרע 
ולהשטין לרשעי עולם, העוברים על מצוות ריבונם.
%break
הכתוב, וליהט אותם היום הבא, מדבר בעונשים עליונים ובממונים 
עליונים. ונאמר כאן, שאפילו המענישים שלמטה בכלל להט החרב 
המתהפכת.
%letter 317
.317 כיוון שחטא אדם, המשיך על עצמו כמה מיני מזיקים רעים וכמה 
בעלי דינים. והיה ירא מכולם, ולא יכול להתגבר עליהם.
%break
שלמה ידע חכמה העליונה. והקב"ה שם עליו כתר מלכות, והיו יראים 
מפניו כל בני העולם. כיוון שחטא, המשיך על עצמו מזיקים רעים וכמה 
בעלי דינים, כלומר נוכלי דינים, והיה ירא מכולם. ואז יכלו להרע לו, 
וכל מה שהיה בידו לקחו ממנו.
%letter 318
.318 ע"כ, במה שהאדם הולך, ובאותה הדרך שמתדבק בה, כך הוא 
ממשיך על עצמו כוח ממונה ההולך לעומתו. אם הולך בדרך טוב, הוא 
ממשיך עליו כוח ממונה מצד הקדושה, המסייע לו.
%page 366
ואם הולך בדרך רע, ממשיך עליו כוח רע מצד הטומאה, המזיק לו. כן 
אדה"ר בחטאו, היה מושך על עצמו כוח אחר טמא, שטימא אותו וכל 
בני העולם.
%letter 319
.319 כאשר חטא אדה"ר, המשיך על עצמו כוח הטומאה, וטימא אותו 
וכל בני העולם. וזהו נחש הרע, שהוא טמא וטימא העולם. כאשר 
מלאך המוות מוציא נשמות מבני אדם,
%break
נשאר ממנו גוף טמא, ומטמא הבית, ומטמא כל הקרובים אליו. כמ"ש, 
הנוגע במֵת לכל נפש אדם, וטָמֵא. והוא משום שהמיתה מסוּבבת 
מנחש הרע הטמא.
%letter 320
.320 וע"כ, כיוון שמלאך המוות לקח הנשמה וטימא את הגוף, ניתנה 
רשות אז לכל מיני טומאה לשרות על הגוף. כי גוף נטמא מצד נחש 
הרע, השורה עליו. כי המוות מסובב ממנו. וע"כ, בכל מקום שאותו 
נחש הרע שוכן, מטמא אותו, והוא נטמא.
%letter 321
.321 כל בני העולם, שישנים במיטתם בלילה, והלילה פורש כנפיו על 
כל בני העולם, טועמים טעם המוות. ומשום שטועמים טעם המוות, 
רוח הטומאה משוטט אז בעולם ומטמא את העולם, ושורה על ידיו של 
האדם, והוא נטמא.
%letter 322
.322 וכשמקיץ משנתו, ונשמתו חוזרת אליו. בכל מה שייגע בידיו, 
ייטמא הכול. משום שרוח הטומאה שורה עליהן. וע"כ לא ייקח איש 
את מלבושיו, להתלבש ממי שלא נטל ידיו. כי המשיך על עצמו רוח 
הטומאה, ונטמא. ויש רשות לרוח הטומאה לשכון בכל מקום.
%letter 323
.323 וע"כ לא ייטול אדם ידיו ממי שלא נטל ידיו, משום שהמשיך עליו 
רוח הטומאה, ומקבל אותו מי שנוטל מים ממנו, ויש רשות לרוח 
הטומאה לשרות עליו. ומשום כך צריך האדם להישמר בכל אשר 
יפנה, מצד נחש הרע שלא ישלוט עליו.
%break
ועתיד הקב"ה להעביר את רוח הטומאה מהעולם בעוה"ב, כמ"ש, ואת 
רוח הטומאה אעביר מן הארץ. וכתוב, בּילַע המוות לָנצח.
%break
%H והאדם ידע את חוה
%break
%letter 324
.324 יש כמה פנים בכתוב, מי יודע רוח בני האדם העולה היא 
למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. וכן בכל דברי התורה 
יש כמה פנים, וכולם אמיתיים.
%letter 325
.325 כל התורה מתבארת בע' (70) פנים, כנגד ע' קצוות וע' פנים 
שבז"א: ע' קצוות בז"ת שלו, שכל קצה כולל ע"ס, ושבע פעמים עשר 
הן ע'. וע' פנים בג"ר שלו, שהם ג"כ שבע פעמים ע"ס שבראש שלו.
%break
אלא שג"ר מכונים פנים, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו. וכך הוא בכל 
דבר שבתורה, כמה פנים מתבארים לכל הצדדים.
%letter 326
.326 כאשר האדם הולך בדרך האמת, הוא הולך לימין, וממשיך על 
עצמו רוח קדוש עליון מלמעלה. ורוח זה נעשה לו רצון קדוש, 
להתייחד למעלה ולהתדבק בקדושה העליונה, שלא תיפסק ממנו 
לעולם.
%page 367
%letter 327
.327 כאשר אדם הולך בדרך הרע, ודרכיו נטו מדרך הישר, הוא 
ממשיך על עצמו רוח הטומאה שבצד שמאל. ומטמא אותו ונטמא בו, 
כמ"ש, ולא תיטמאו בהם, ונטְמֵתם בָּם. הבא לטמא, מטמאים אותו.
%letter 328
.328 כשאדם הולך בדרך האמת, וממשיך עליו רוח קדוש עליון 
ומתדבק בו, הבן שיוליד וייצא ממנו לעולם, הוא ממשיך עליו קדושה 
עליונה. ויהיה קדוש בקדושת ריבונו, כמ"ש, והתקדשתם והייתם 
קדושים.
%letter 329
.329 כשאדם הולך בצד השמאל, והמשיך על עצמו רוח הטומאה 
ומתדבק בו, הבן שיוצא ממנו לעולם, הוא ממשיך עליו רוח הטומאה, 
וייטמא בטומאה של אותו הצד.
%letter 330
.330 וע"כ כתוב, מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח 
הבהמה היורדת היא למטה. כי כאשר האדם בדבקות הימין, עולה 
האור שממשיך מלמטה למעלה.
%break
וכאשר האדם בדבקות בשמאל, צד השמאל, שהוא רוח הטומאה, 
יורד מלמעלה למטה, שממשיך הארת השמאל מלמעלה למטה, ושם 
דירתו באדם, ואינו עוזב אותו.
%break
כי כאשר האדם בדבקות הימין, רוח בני האדם עולה מלמטה למעלה. 
וכאשר האדם בדבקות בשמאל, רוח הבהמה יורדת למטה. והבן 
שהוליד בטומאה נחשב לבנו של רוח הטומאה.
%letter 331
.331 אדה"ר התדבק ברוח הטומאה, הנחש. ואשתו חוה התדבקה בו 
בתחילה, וקיבלה אותה הזוהמה ממנו. והוליד בן, שהבן הזה הוא של 
הרוח הטמא. ב' בנים היו, אחד מאותו הרוח הטמא, והוא קין.
%break
ואחד כשאדם חזר בתשובה, והוא הבל. ומשום זה, זה היה מצד 
הטומאה, קין, וזה היה מצד הטהור, הבל.
%letter 332
.332 בשעה שהטיל הנחש את הזוהמה בחוה, התעברה ממנו. 
וכשאדם שימש עימה, הולידה ב' בנים, אחד היה מהצד הטמא, קין, 
ואחד מצד אדם, הבל. והיה הבל דומה לצורה של מעלה, וקין לצורה 
של מטה. משום זה נפרדו דרכיהם זה מזה.
%letter 333
.333 קין בן הרוח הטמא היה, שהוא נחש הרע. ומשום שקין בא מצד 
מלאך המוות, הרג את אחיו, שהריגת הבל עניין אחד עם החטא של 
עצה"ד, שהסית הנחש.
%break
וכמו שבעצה"ד קיבל מלאך המוות שליטה על כל העולם, כך קיבל כאן 
שליטה להוציא נשמת הבל. וקין הוא מהצד שלו. וכל המדורים הרעים 
והמזיקים, והשדים והרוחות, באים ממנו לעולם.
%letter 334
.334 השם קין מורה, קן לכל המדורים הרעים, הבאים מהצד הטמא 
לעולם. ואח"כ הביאו קורבן. זה הקריב מהצד שלו, וזה הקריב מהצד 
שלו. וכמ"ש, ויהי מקץ יָמים,
%break
ויָבֵא קין מפרי האדמה. מקץ ימים, זהו קץ כל בשר, שהוא מלאך 
המוות. הרי שקורבנו של קין מהצד הטמא היה.
%letter 335
.335 וקין מאותו קץ הימים הביא הקורבן. מקץ ימים ולא מקץ ימין, כי 
קץ הימים הוא קליפה רעה. וקין מקץ הימים הביא קורבנו, מהצד של 
מלאך המוות. הרי שהקריב קורבנו מהצד שלו.
%page 368
%letter 336
.336 ויבא קין מפרי האדמה. כמ"ש, ומפרי העץ. עצה"ד, הנחש הרע. 
כי, מפרי האדמה, הוא כמ"ש, כי פרי מַעַללֵיהם יאכֵלוּ. שמלאך המוות 
הוא פרי מעלליהם של הרשעים.
%break
כי לולא החטא, לא היה בא לעולם. יאכלו, פירושו, שמלאך המוות 
נמשך עליהם ומתדבק בהם, להמית אותם ולטמא אותם. וע"כ גם, 
מפרי האדמה, הכתוב כאן, מורה שקין הקריב מהצד שלו, מבחינת 
הנחש ומלאך המוות.
%letter 337
.337 והבל הביא גם הוא מבכורות. כתוב, גם, לרבות את הצד 
העליון, מחזה ולמעלה, הבא מהצד הקדוש. ומשום זה כתוב, ויישַׁע ה' 
אל הבל, משום שהיה מצד הקדושה.
%break
אבל, ואֶל קין ואל מנחתו לא שעה, לא קיבל ה' את קורבנו, משום 
שהיה מהצד הטמא. וע"כ, וייחר לקין מאוד וייפלו פניו. כי לא התקבל 
פניו, הפנים של הצד שלו, אלא שקיבל את הבל.
%letter 338
.338 ומשום זה כתוב, ויהי בהיותם בשדה. בשדה, מורה על אישה. 
וקין קינא את הבל על נוקבא יתֵרה, שנולדה עם הבל, כמ"ש, ותוסֶף 
ללדת את אחיו, את הבל. פעמיים אֶת, הן לרבות ב' נוקבאות, שנולדו 
עם הבל.
%break
הנשמות קין והבל היו צריכות להיות נשמה אחת, כמו שֵׁת. אלא מתוך 
שאדם הזדווג עם חוה, מטרם שעשה תשובה על חטא דעצה"ד, 
והייתה הזוהמה של הנחש דבוקה בהם,
%break
ע"כ הוליד רק חציה השמאלי של הנשמה, בפירוד מצד הימין, ששָׁם 
המקום של הזוהמה של הנחש. וע"כ נקרא שמו קין, שמורה, קן לכל 
המדורים הרעים, הבאים מהצד הטמא לעולם.
%break
כי בצד השמאל של הנשמה מְדור הזוהמה של הנחש. אבל בצד הימין 
של הנשמה, אין לו מקום להיאחז בו. וע"כ אח"כ, שעשה תשובה על 
חטאו, הוליד נשמת הבל, שמצד הימין של אותה הנשמה, שאין שם 
מקום לזוהמה של הנחש.
%break
כל נשמה נמשכת בשלוש נקודות, חולם שורוק חיריק, בשם אלקים:
א. נקודת החולם, אותיות מ"י דאלקים, צד ימין.
ב. נקודת השורוק, אותיות אל"ה דאלקים, צד שמאל.
%break
ג. קו אמצעי יוצא על מסך דנקודת החיריק, המייחד אותיות מ"י אל"ה 
זה בזה, ונשלם שֵׁם האלקים.
%break
ובתחילה יוצא הסדר הזה בבינה, אח"כ בזו"ן, ואח"כ בנשמות. 
ומשורשם נבחנים מ"י לג"ר ואל"ה לו"ק. ובפרצוף נבחן מחזה ולמעלה 
למ"י, ששָׁם ג"ר דגוף הפרצוף. ומחזה ולמטה לאל"ה, ו"ק דגוף 
הפרצוף. לפי זה הבל, מ"י, מחזה ולמעלה, וקין, אל"ה, מחזה ולמטה.
%break
ומכוח מיתוק המלכות בבינה והכללתן זו בזו, יצאו ד' מלכויות: ב' 
מלכויות בינה ומלכות שבנקודת הבינה, וב' מלכויות בינה ומלכות 
שבנקודת המלכות. ובגילוי אין יותר מג' מלכויות, שב' מלכויות 
משמשות מחזה ולמעלה של פרצוף המלכות,
%break
שהם בינה ומלכות דבינה, ואחת מחזה ולמטה, בינה דמלכות. אבל 
מלכות דמלכות, מדה"ד, המלכות דצ"א, אינה ראויה לקבל לתוכה או"י 
אלא רק או"ח, ע"כ נגנזה.
%break
ולכן אין פני אדם מחזה ולמטה דזו"ן. ומטעם המלכות הרביעית 
שנגנזה, נעשתה הנוקבא לעצה"ד טו"ר. ואם לא זכה, הרי רע. שאם 
ממשיך הזיווג למחזה ולמטה, מגלה בזה את המלכות הרביעית 
שנגנזה, שבהתגלותה תכף מסתלקים האורות.
%break
לפי זה נמצא, שלהבל, שהוא מ"י, מחזה ולמעלה, יש ב' מלכויות, 
בינה ומלכות דבינה. שיצאו עם נשמתו ב' נוקבאות, המרומזות 
בפעמיים אֶת, שבכתוב, ותוסף ללדת את אחיו, את הבל. אבל לקין, 
להיותו אל"ה, מחזה ולמטה,
%page 369
יש מלכות אחת, בינה דמלכות, אבל המלכות הרביעית חסרה לו. ועם 
נשמת קין יצאה רק נוקבא אחת, המלכות השלישית לבדה.
%break
וקין קינא את הבל על נוקבא יתֵרה, שנולדה עם הבל. כי רצה לגלות 
ולעשות זיווג על המלכות הרביעית החסרה לו, ויהיו לו ב' נוקבאות, 
כמו שיש להבל. כמו החטא של עצה"ד, שהנחש פיתה אותם לעשות 
הזיווג מחזה ולמטה, כדי שיוכל להמשיך האורות מלמעלה למטה.
%break
שמחמת זה התגלתה המלכות הרביעית, שהסתלקו מחמתה כל 
האורות, ונקנסה עליו המיתה. כי הסתלקות אור החיים היא מיתה. 
שהריגת הבל היא עניין אחד עם החטא דעצה"ד, כי אף הוא רצה 
לגלות הזיווג מחזה ולמטה, על המלכות הרביעית.
%break
וכיוון שהתגלתה המלכות הזאת, תכף הסתלקו האורות, שהם ג"ר, 
מכללות נשמות קין והבל, והכלים, שהם ו"ק, נפלו לקליפות. אבל 
אורות אינם נופלים לקליפות, אלא שמסתלקים לשורשם העליון.
%break
ונמצא, שהבל, שהוא בחינת ג"ר, הסתלק לשורשו ומת. וקין, שהיה 
בחינת ו"ק, נפל לקליפות. באופן, שכל ההפרש בין הריגת הבל לחטא 
דעצה"ד, הוא שאדם היה כלל כל הנשמות, ע"כ נגע חטאו לכל 
העולם. וקין והבל, נגע החטא לנשמתם בלבד.
%break
%H הלוא אם תטיב שאת
%break
%letter 339
.339 הלוא אם תטיב, שאֵת, ואם לא תטיב, לַפֶּתח חַטָאת רובץ. 
המילה שאת פירושה, שתתנשא למעלה ולא תרד למטה, שתמשיך 
האורות מלמטה למעלה, ואל תמשיך עוד האורות מלמעלה למטה, 
שבזה הרג את הבל.
%break
אבל, שאת, פירושה גם הסרה וסליחה, שאמר לו הקב"ה, אם תטיב, 
תסור ממך ויסולח לך הדבקות של רוח הטומאה.
%letter 340
.340 ואם לא תטיב, לפתח חטאת רובץ. לפתח, זהו הדין העליון, 
הדין של המלכות, שהוא הפתח לכל, כמ"ש, פּתחוּ לי שערי צדק. 
צדק, שם המלכות. שערי צדק הם הדינים, שאין אדם יכול לבוא אל 
המלכות, אם אינו הופך את הדינים הללו שבה לשערים,
%break
כמ"ש, זה השער לה', צדיקים יבואו בו. כלומר, אותם הדינים, 
שהרשעים מתרחקים על ידיהם, נעשים לשערים בשביל הצדיקים, 
שמתדבקים על ידיהם.
%break
והמילה, לפתח, אשר מה שחטאת רובץ על המלכות, אע"פ שהיא 
מקור כל העונשים, מ"מ אם תעשה תשובה, יתהפך החטאת ויהיה 
לפתח. חטאת רובץ, אמר לו הקב"ה, אותו הצד שהתדבקת בו ונמשך 
עליך, יהיה שומר אותך להיפרע ממך.
%break
כמ"ש, אם תטיב, שאת, שתסור ממנו דבקות של רוח הטומאה, 
שהתדבק בו מחמת חטאו. ואם לא תטיב, לפתח חטאת רובץ, אותו 
רוח הטומאה שהתדבק בו, מחמת חטאו, הוא עצמו ייפרע ממך.
%page 370
%H שהרג קין את הבל
%break
%letter 341
.341 בשעה שקין הרג את הבל, לא היה יודע איך תצא הנשמה ממנו, 
שלא היה יודע, שע"י מעשיו שעושה, יוציא מהבל את נשמתו, וימות. 
והיה נושך אותו בשיניו כנחש.
%break
כי קינא אותו על נוקבא יתרה, שפירושו, שרצה להמשיך האורות 
מלמעלה למטה, ולגלות את המלכות הרביעית, החסרה מחזה 
ולמטה. אבל לא ידע, שע"י זה תתגבר מדה"ד, וייפסק הזיווג גם 
מחזה ולמעלה, ותסתלק החיוּת מהבל, וימות.
%break
אלא אדרבה חשב, שגם הבל ייהנה ממעשיו. וע"כ היה נושך אותו 
בשיניו, כמו נחש הקדמוני, והרג אותו.
%break
כי כל הנמשך, נמשך דרך הפה. אבל הנמשך בקדושה, נמשך מכוח 
השפתיים, המסך שבפה, זיווג דנשיקין, הממשיך השפע ממדרגה 
למדרגה. והנמשך שלא בקדושה, כמעשה נחש הקדמוני, נמשך מכוח 
השיניים, שחסר שָׁם תיקון המסך בכלי מלכות,
%break
הנקרא שפתיים, והשפע נמשך מלמעלה למטה, שזה נבחן לנשיכה. 
שבדרך זה הביא הנחש המיתה לעולם.
%break
ונודע שמעשה קין היה כחטא עצה"ד, שגם הוא החליף הנשיקה 
לנשיכה, כי מָשך השפע בלי מסך מלמעלה למטה, שע"י זה הסתלקה 
נשמת הבל. הרי שקין נשך אותו בשיניו, כמעשה נחש הקדמוני, 
ומכוח זה הרג אותו.
%break
בה בשעה קילל אותו הקב"ה, והיה הולך לכל רוחות העולם, ולא מצא 
מקום שיקבל אותו. עד שהיכה עצמו על ראשו, ושב לפני ריבונו, ואז 
קיבלה אותו הארץ במדור התחתון. כלומר, שתשובתו לא הייתה 
שלמה, וע"כ לא קיבלה אותו הארץ שלנו.
%letter 342
.342 הארץ עצמה קיבלה אותו, שילך עליה, שכתוב, ויָשם ה' לקין 
אות, שהקב"ה קיבל את תשובתו. וע"כ חזרה וקיבלה אותו הארץ. ולא 
שרק המדור התחתון קיבל אותו, מפני שתשובתו לא הייתה שלמה.
%break
אלא הארץ קיבלה אותו למטה במדור אחד שמתחתיה, כי כתוב, הן 
גירשתָ אותי היום מעל פני האדמה. משמע, מעל פני האדמה גורש, 
אבל למטה מאדמה לא גורש. הרי שמדור תחתון שמתחת לאדמה 
קיבל אותו.
%letter 343
.343 הארץ קיבלה אותו בְּאַרְקָא, אחת משבע ארצות. על הַדָרים שם 
כתוב בירמיהו, יאבדו מן הארץ ומתחת השמיים האלה. וכתוב, ויישב 
בארץ נוד קדמת עדן.
%break
שהכוונה על המדור התחתון, הנקרא ארקא. ונקרא נוד, מפני שיש 
ליושבים שם שני ראשים, שמתנדנדים פעם לחושך ופעם לאור.
%letter 344
.344 אחר שאמר קין, גדול עווני מנשוא, שהתוודה ועשה תשובה, 
מחל לו הקב"ה חצי מהעונש. מאחר שבתחילה גזר עליו, ואמר לו, נע 
ונד תהיה בארץ, הוא נשאר עתה בנוד בלבד.
%break
וזהו שכתוב, וייצא קין מלפני ה', ויישב בארץ נוד. כלומר, כאשר יצא 
מלפני ה', היה כדי להיות נד בארץ ולא נע. כי נמחל לו חצי מהעונש.
%break
כי הגם שחטאו של קין היה במלכות דמדה"ד שגילה, מ"מ כיוון שכבר 
נמתקו המלכות והבינה זה בזה, נפגמה גם הבינה על ידו. ולפיכך 
נענש, נע ונד תהיה בארץ.
%page 371
נענוע מצד המלכות, ונדנוד מצד הפגם שבבינה. ואחר שעשה 
תשובה, נמחל לו הפגם מהמלכות, הנענוע. ונשאר לו הפגם שבבינה, 
הנדנוד. כי תשובתו לא הייתה שלמה בכל צורכה.
%letter 345
.345 כאשר יצא קין מלפני ה', אמר לו אדם, בני, מה נעשה בדינך? 
אמר לו קין, אבא, כבר התבשרתי שמחל לי הקב"ה להיות בנוד 
בלבד. שאל אותו, איך זכית לזה? אמר לו, משום שעשיתי תשובה 
והתוודיתי לפניו.
%break
אמר אדם, וכי כל כך גדול וחזק כוח התשובה, ואני לא ידעתי? התחיל 
לשבח אל ריבונו ולהתוודות לפניו. פתח ואמר, מזמור שיר ליום 
השבת, טוב להודות לה'. כלומר, טוב לשבח ולשוב ולהתוודות לפני 
הקב"ה.
%letter 346
.346 מאותה השעה שהרג קין את הבל, נפרד אדם מאשתו, וב' 
רוחות נקבות היו באות ומזדווגות עימו. והוליד רוחות ושדים, 
המשוטטים בעולם.
%break
והן שתיים, כי הזונות הן מקליפות הימין, שע"כ הן מצחקות. אבל 
בסוף הן מייסרות ומענישות האדם, שזה בחינת שמאל. וע"כ היו 
שתיים: אחת מקליפת הימין, והשנייה מקליפת השמאל.
%letter 347
.347 ולא קשה להבין זאת. כי גם בן אדם כשהוא בחלומו, באות 
רוחות נקבות, ומצחקות עימו, ומתחממות ממנו, ואח"כ מולידות. ואלו 
התולדות נקראות נגעי בני אדם.
%break
ואינם מתהפכים לשום צורה, אלא לצורות בני אדם. ואין להם שיער 
בראשם. כי אותן התולדות הן קליפת הימין. ושערות, משמאל באות. 
ועל זה כתוב בשלמה, והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם.
%break
ויש שרוחות זכרים באים לנשים שבעולם, בחלומן, והנשים מתעברות 
מהם ומולידות רוחות, וכולם נגעי בני אדם נקראים.
%letter 348
.348 אחר 130 שנה, התלבש האדם בקנאה, והזדווג באשתו, והוליד 
בן, וקרא שמו שֵׁת. בעניין סופי האותיות שבקשרי כ"ב (22) האותיות 
החקוקות, כלומר, הא"ב בצירוף ישר, שהוא א"ב ג"ד ה"ו,
%break
שסופם ש"ת. ובא להבדיל מצירופי א"ב אחרים. שאותיות שת אינן 
בהם בסופם.
%break
השם שת הוא הרוח שאבד, רוחו של הבל, שהתלבש בגוף אחר 
בעולם, שהתלבש בשת, וע"כ נקרא שת. כמ"ש, כי שָׁת לי אלקים זֶרע 
אחֵר תחת הבל.
%letter 349
.349 וַיולֶד בדמותו כצלמו. משמע, שהבנים האחרים קין והבל לא היו 
בדמותו, ורק שת היה בדמותו כצלמו, בתיקון הגוף ובתיקון הנפש, 
באורַח ישר. שהבנים האחרים היו בדבקות הזוהמה של הנחש, ושל 
אותו הרוכב עליו, שהוא ס"מ, ומשום זה לא היו בדמותו של אדם.
%break
והרי נאמר, שהבל היה מצד הקדושה ולא מהנחש, כמו קין? כך הוא, 
אבל שניהם לא היו בצורת האדם שלמטה, שלא היה בהם קו אמצעי, 
צורת אדם, אלא הבל היה מצד ימין, וקין מצד שמאל, ע"כ לא היו 
כדמות אדם.
%letter 350
.350 גם הבל לא היה שלם. והרי כתוב, והאדם ידע את חוה אשתו, 
ותהר ותלד את קין. שחל על חוה. ולא כתוב, וַיולֶד את קין. ואפילו 
בהבל לא כתוב, ויולד, שהיה סובב על אדם, אלא כתוב, ותוסֶף ללדת 
את אחיו, את הבל.
%page 372
וזהו שאפילו הבל לא היה בדמותו בצלמו של אדם, וע"כ לא כתוב בו, 
ויולד. אבל בשת כתוב, ויולד בדמותו כצלמו, שהוא מיוחס לאדם.
%letter 351
.351 130 שנה נפרד אדם מאשתו, וכל אלו שנים היה מוליד רוחות 
ושדים בעולם, מאותו כוח הזוהמה, שהיה הולך ונשאב ממנו. כיוון 
שכלתה כל הזוהמה ממנו, חזר וקינא את אשתו, והוליד בן. אז כתוב, 
ויולד בדמותו כצלמו.
%letter 352
.352 כל אדם ההולך לצד שמאל ומטמא דרכיו, כל רוחות הטומאה 
הוא מושך על עצמו. ורוח הטומאה מתדבק בו ואינו עוזב אותו. 
ודבקות רוח הטומאה ההוא, היא רק באותו האדם, שמשך אותו. ולא 
באחר, משום שהדבקות שלהם היא רק באנשים שהתדבקו בהם.
%break
אשריהם הצדיקים ההולכים בדרך הישר, והם צדיקי אמת, ובניהם 
צדיקים בעולם. ועליהם כתוב, כי ישרים ישכנו ארץ.
%letter 353
.353 ואחות תוּבַל קין נעמה. מה משמיענו הכתוב, ששְׁמה נעמה? 
משום שזנו אחריה בני אדם מרוב יופי ונעימות שבה, ואפילו רוחות 
ושדים זנו אחריה. ועל זה מורה השם נעמה, מלשון נעימות. אלו בני 
האלקים עזא ועזאל זנו אחריה, ומשום ההגזמה הזו נקראה נעמה.
%letter 354
.354 אימם של שדים הייתה. כי היא באה מצד קין, שממנו יצאו שדים 
ורוחות. והיא מתמנה עם לילית על מיתת אַסְכָּרָה של התינוקות. 
נעמה מתמנה לצחק עם בני אדם בחלומות, בחינת ימין דקליפות, 
ולהמית תינוקות, בחינת שמאל.
%break
כי היא באה ומצחקת עם אנשים. ולפעמים היא מולידה מהם רוחות 
בעולם. ועד עתה עוד היא עומדת בתפקידה לצחק עם אנשים. אבל 
היא משתתפת עם לילית, והַמיתה באה מצד לילית ולא מצד נעמה.
%letter 355
.355 אלו השדים מתים כבני אדם, ולמה נעמה עודנה חיה עתה? 
השדים מתים כבני אדם, אבל לילית ונעמה ואַגְרַת בַּת מַחֲלַת הבאה 
מצידן, כולן חיות, עד שיבעֵר הקב"ה את רוח הטומאה מהארץ, כמ"ש, 
ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.
%letter 356
.356 אוי להם לבני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים ואינם 
מסתכלים, וכולם אטוּמים, ואינם יודעים, כמה מלא העולם מבריות 
משונות שאינן נראות, ומדברים נעלמים. ואילו ניתנה רשות לעין 
לראות, היו בני האדם מתפלאים, איך אפשר להתקיים בעולם.
%letter 357
.357 נעמה זו, היא אימם של השדים. ומצידה באים כל אלו השדים, 
שמתחממים מבני אדם, ומקבלים רוח תשוקה מהם, מצחקים עימהם 
ועושים אותם בעלי קרי. ומשום שבעל קרי בא מרוח הטומאה, הוא 
צריך לרחוץ את עצמו, להיטהר ממנו.
%break
%H זה ספר תולדות אדם
%break
%letter 358
.358 זה ספר תולדות אדם. לצורות בלבד, לנשמות, שכל הנשמות 
מתולדות אדם היו כתובות בו. הקב"ה הראה לאדה"ר הצורות של 
הנשמות, של כל הדורות העתידים לבוא לעולם, ושל כל חכמי העולם 
ומלכי העולם העתידים לקום בישראל.
%page 373
כשהגיע אדה"ר לראות את דוד מלך ישראל, שנולד ומת, שלא היו לו 
שנות חיים, אמר להקב"ה, אוסיף לו שבעים שנה משנותיי, ונגרעו 
שבעים שנה מאדה"ר, ונתן אותם הקב"ה אל דוד.
%letter 359
.359 ועל זה שיבח דוד ואמר, כי שימַחתני ה' בפועלֶךָ, במעשי ידיךָ 
אֲרַנֵן. מי גרם לי שמחה בעולם, לחיות ולשמוח? אדה"ר גרם לי זאת, 
שהוא פועלך, ולא פועלו של בשר ודם. כלומר, מעשה ידיו של הקב"ה 
ולא מבני אדם. שלא נולד מאנשים, אלא שהוא יציר כפיו של הקב"ה.
%break
וע"כ חסרים אלו שבעים שנה לאדה"ר, מאלף שנה שהיה לו לחיות 
בהן. כי נאמר לו, ביום אֲכולךָ ממנו מות תמות. ויומו של הקב"ה הוא 
אלף שנים, ע"כ היה לו לחיות אלף שנה. והוא חי 930 שנה, וחסר לו 
שבעים שנה. שהוא מטעם שנתן אותם לדוד, שלא היו לו חיים.
%letter 360
.360 והראה לו הקב"ה כל חכמי דור ודור. עד שהגיע לדורו של רבי 
עקיבא, וראה תורתו ושמח. ראה מיתתו, שנהרג על ידי מלכות 
הרשעה, ונעצב. פתח ואמר עליו אדה"ר, ולי מה יָקְרוּ רֵעיך אֵל, מֶה 
עָצמוּ ראשיהם.
%letter 361
.361 ספר תולדות אדם, ספר ממש. וכאשר אדם היה בגן עדן, הוריד 
לו הקב"ה ספר ע"י רזיאל המלאך, הממונה על הסודות העליונים 
הקדושים.
%break
וחקיקות עליונות היו חקוקות בספר, החקיקות מעליית המלכות 
לבינה. וחכמה קדושה, וע"ב (72) מיני חכמה היו מתבארים ממנו. 
כלומר, חכמה קדושה, המתבארת בעת גדלות, היא ע"ב מיני חכמה, 
הרומזים רק על בינה שחזרה להיות חכמה ולא חכמה ממש.
%break
והיא מושפעת ל-670 חקיקות של הסודות העליונים. כלומר, לז"א 
ולנוקבא שלו. ז"א, שהוא חג"ת נהי"מ, מקבל 600 מחג"ת נה"י דבינה 
שספירותיה מאות. והנוקבא מקבלת לחג"ת נהי"מ שלה רק שבעים,
%break
שכל ספירה היא רק בת עשר, להיותה מקבלת מז"א, שספירותיו 
עשיריות בלבד.
%letter 362
.362 באמצע הספר יש חקיקה מחכמה, שהיא נקודה אמצעית, 
שהחקיקה שלה אינה מתמלאת קודם גמה"ת. המוכנה לדעת על ידה 
בגמה"ת 1500 מפתחות, שלא נמסרו ב-6000 שנה לעליונים 
הקדושים.
%break
כי נגלו עתה בפרצופים העליונים, שהם זו"ן, רק ו"ק דג"ר, שהם 
1500 מפתחות. כי ג"ר דחכמה כל ספירה בת אלף, והן 3000. וחצי 
המדרגה שהיא ו"ק, היא 1500. ו-1500 החסרים יתגלו בגמה"ת על 
הזיווג דנקודה אמצעית שנגנזה בעתיק.
%break
ולכן נאמר, המוכנה לדעת 1500 מפתחות, כלומר בגמה"ת. אבל 
עתה, לא נמסרו לעליונים הקדושים. וזה התבאר בפרשת בראשית, 
ושם מכונים 1500 אמות, וכאן, 1500 מפתחות, והיינו הך.
%break
וכל הסודות היו סתומים בספר, מטרם שהגיע לאדה"ר. כיוון שהגיע 
לאדה"ר, היו מתקבצים אליו מלאכים העליונים לדעת ולשמוע אותם, 
והיו אומרים, רוּמָה על השמיים אלקים על כל הארץ כבודך.
%letter 363
.363 בה בשעה רמז אליו הדרניאל המלאך הקדוש, ואמר לו, אדם, 
גנוז כבוד ריבונך, ואל תגלה למלאכים, כי לא ניתנה רשות מלבד לך, 
לדעת בכבוד ריבונך. ואפילו לא למלאכים העליונים. והיה הספר ההוא 
צרוּר וגנוּז עימו, עד שיצא אדם מגן עדן.
%page 374
%letter 364
.364 כי בתחילה היה מְעַיין בו ומשתמש בכל יום בסודות ריבונו, ונגלו 
לו הסודות העליונים, מה שלא ידעו המלאכים העליונים. כיוון שחטא 
ועבר על מצוות ריבונו, שאכל מעצה"ד, פרח הספר ממנו.
%break
והיה אדם טופח על ראשו ובוכה. ונכנס במי גיחון עד צווארו, שעשה 
תשובה וסיגף את עצמו, עד שגופו נעשה חלודות חלודות, נקבים 
ובקיעות, והשתנה זיוו.
%letter 365
.365 באותה שעה רמז הקב"ה לרפאל המלאך, והשיב לו אותו 
הספר. ובו היה אדם עוסק. והניח אותו לבנו שת וכל תולדותיו אחריו, 
עד שהגיע לאברהם, והיה יודע על ידו להסתכל בכבוד ריבונו. וכן ניתן 
הספר לחנוך והסתכל בו בכבוד העליון.
%break
%H זכר ונקבה בְּרָאָם
%break
%letter 366
.366 זכר ונקבה בְּרָאָם. סודות עליונים נגלו בשני כתובים: זה ספר 
תולדות אדם, זכר ונקבה בְּרָאָם. כתוב, זכר ונקבה בראם, לדעת כבוד 
העליון, האמונה, אשר מזה נברא האדם, מזו"ן העליונים, הנקראים 
שמיים וארץ.
%letter 367
.367 כמו שנבראו שמיים וארץ, זו"ן העליונים, כך נברא האדם. 
בשמיים וארץ, כתוב, אלה תולדות השמיים והארץ בְּהבָּראם. ובאדם 
כתוב, זה ספר תולדות אדם. בשמיים וארץ כתוב, בהבראם. ובאדם 
כתוב, ביום הבָּראם. הרי ששניהם שקולים, כי נבראו כאחד.
%break
כמו שאצילות זו"ן היא ע"י אותיות אל"ה דבינה, ואח"כ ע"י עלייתם שם 
למ"ן, להכריע בין ב' הקווים שבבינה, ממש על אותו הדרך נברא אדם, 
ע"י אותיות אל"ה דזו"ן. ואח"כ ע"י עלייתם למ"ן להם, להכריע בין ב' 
הקווים שלהם. הרי שבאותו הסדר שנבראו זו"ן, נבראו ג"כ אדם.
%letter 368
.368 זכר ונקבה בראם. מכאן נשמע, כל צורה שלא נמצאו בה זכר 
ונקבה, אינה צורה עליונה כראוי.
%letter 369
.369 בכל מקום שלא נמצאו זכר ונקבה יחד, אין הקב"ה שם דירתו 
באותו המקום. וברכות אינן נמצאות אלא במקום שנמצאים זכר 
ונקבה. כמ"ש, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום הבָּראם.
%break
ולא כתוב, ויברך אותו, ויקרא את שמו אדם. ללמד, שאפילו בשם אדם 
אינו נקרא, אלא זכר ונקבה יחד.
%letter 370
.370 מיום שנחרב ביהמ"ק, ברכות אינן נמצאות בעולם, ונאבדות בכל 
יום, כמ"ש, הצַדיק אבד. איבד הברכות, שהיו שורות בצדיק, כמ"ש, 
ברכות לראש צדיק. וכתוב, אבְדה האמונה, הנוקבא, המקבלת 
הברכות מהצדיק, יסוד דז"א, זכר.
%break
ובעת השלמוּת כתוב, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם. וכתוב, 
ויברך אותם אלקים לאמור, פְּרו ורבו. בעת החורבן, שאין אז זיווג זכר 
ונקבה, נבחנים שניהם לאבודים.
%page 375
כי בשניהם אינן נמצאות ברכות. ובעת השלמוּת מתברכים שניהם 
יחד, כמ"ש, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם. כלומר, שניהם יחד.
%letter 371
.371 משֵׁת התייחסו כל דורות העולם, וכל צדיקי אמת שבעולם. אלו 
אותיות אחרונות שבתורה ש' ת', נמצאו שלמות גם אחר שעבר אדם 
על כל אותיות התורה בחטא עצה"ד, הכולל לכל התורה. ובתשובה 
שעשה לפני ריבונו,
%break
נאחז באלו שתי אותיות, ש' ת', שנמצאו שלמות. ומאז חזרו 
הראשונות לאחור בסדר תשר"ק.
כי הכולל של אותיות התורה הם כ"ב אותיות. והם הכלים להתלבשות 
האורות נר"ן, שג' מדרגות בהם:
%break
א. יחידות, עד י', הן לאור הבינה, נשמה,
ב. עשרות, עד ק', הן לאור ז"א, רוח,
ג. מאות, שהן קרש"ת, הן לאור הנוקבא, נפש.
%break
ומקודם החטא היה לאדם נר"ן מאצילות. ובעת שחטא בעצה"ד, פרחו 
ממנו ט"ר, שהם הנשמה והרוח וג"ר דנפש, כי גם נפש דאצילות 
פרחה ממנו. ונשאר בו ו"ק ממנה, נפש מעשרה פרצופי בי"ע. שעֵרך 
בי"ע כלפי אצילות, כמו ו"ק כלפי ג"ר.
%break
ונפלו ממנו גם האותיות שהלבישו את נר"ן הללו שפרחו ממנו, שהן 
האותיות מא' עד י', שהן כלי הנשמה. והאותיות מי' עד ק', שהן כלי 
הרוח. וחצין של האותיות קרש"ת,
%break
שהן כלי ג"ר הנפש. ולא נשארו בו, אלא ב' האותיות אחרונות ש' ת', 
שהם הכלים לו"ק דנפש, שנשארה בו.
%break
ואלו אותיות אחרונות שבתורה, ש' ת', נשארו גם אחר שעבר אדם על 
כל אותיות התורה. אפילו אחר החטא, שפרחו ממנו נר"ן דאצילות עם 
כל אותיות התורה, שהיו מלובשים בהן, מ"מ נשארו בו ב' אותיות ש' 
ת'. כי האורות שלהם, ו"ק דנפש, לא פרחו מהם.
%break
וכשעשה תשובה לפני ריבונו, נאחז באלו ב' האותיות ש' ת', שנשארו 
בו מכל כ"ב אותיות, ומהן שאב כל חיוּתו.
%break
ומאז חזרו האותיות לאחור בסדר תשר"ק, כי סדר אבג"ד מורה על 
או"י, שהוא ט"ר, וסדר א"ב למפרע מורה על או"ח, הנבחן לאור נקבה, 
אור הנפש. וכיוון שלא נשאר לו אלא אור הנפש, לא היה יכול לקבל 
עוד מסֵדר אותיות ביושר, אלא או"ח, תשר"ק עד ב"א.
%letter 372
.372 ומשום זה קרא לאותו הבן, שנולד בדמותו בצלמו, בשם שת, 
שהם סיום אותיות הא"ב, שנשארו לו. ולא נתקנו האותיות מקלקולן, 
עד שעמדו ישראל על הר סיני,
%break
ואז חזרו האותיות ובאו על תיקונן, כמו שהיו ביום שנבראו בו שמיים 
וארץ, מקודם החטא דאדה"ר, כי חזר הסדר דא"ב ביושר, והעולם 
נמתק ועמד על קיומו.
%letter 373
.373 ביום שאדם עבר על מצוות ריבונו, ביקשו שמיים וארץ להיעקר 
ממקומם, משום שהם אינם עומדים אלא על ברית, שכתוב, אם לא 
בריתי יומָם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי.
%break
ואדם עבר ברית, כמ"ש, והֵמה כאדם עברוּ ברית. וע"כ איבדו יסודם 
וביקשו להיעקר ממקומם.
%break
ברית הוא תיקון היסוד, במילה, שהיא הרחקת קליפת העורלה, 
ובפריעה, שהיא המשכת המוחין דג"ר. ואז יש זיווג זו"ן, המכונים יומם 
ולילה, שהמוחין מושפעים לשמיים וארץ, ומתקיים העולם.
%page 376
וכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה, אם לא נתקן הברית, שהוא תיקון 
היסוד במילה ובפריעה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי, כי לא היה להם 
שפע ולא יכלו להתקיים.
%break
ואדה"ר בחטאו היה מושך בעורלתו, שמשך קליפת העורלה על היסוד 
הקדוש. ונפרדו זו"ן העליונים, ולא היה שפע וקיום לשמיים וארץ. 
וביקשו שמיים וארץ להיעקר ממקומם, כי לא נמשך להם השפע די 
קיומם.
%letter 374
.374 ואלמלא היה נגלה לפני הקב"ה, שעתידים ישראל לעמוד על הר 
סיני, לקיים אותו הברית, לא היה מתקיים העולם אחר חטאו של 
אדה"ר. כל מי שמתוודה על חטאיו, הקב"ה סולח לו ומוחל עוונו. כיוון 
שאדה"ר התוודה ועשה תשובה, ע"כ התקיים העולם.
%letter 375
.375 כשברא הקב"ה את העולם, הנוקבא, עשה ברית, יסוד דז"א, 
שתיקנו בהסרת הקליפות, בהמשכת המוחין. והעמיד עליו העולם, 
הנוקבא, המקבלת ממנו. כמ"ש, בראשית, אותיות ברא שית. שׁית 
היא הברית, שהעולם עומד עליו.
%break
ונקרא שית, מלשון יסוד, שממנו נמשכות ויוצאות הברכות לעולם, 
ועליו נברא העולם. ואדם, בחטאו בעצה"ד, עבר על הברית הזו, 
והעביר אותו ממקומו, וע"כ ביקשו אז שמיים וארץ להיעקר ממקומם.
%letter 376
.376 הברית הזה נרמז באות י', האות הקטנה, והיא עיקר ויסוד 
העולם. כי עליו נברא העולם. כי האותיות ש' ת' ראויות רק לאו"ח, 
כלומר מלמטה למעלה.
%break
ואחרי שנמשכה ביניהן הי', יסוד דז"א, הן מקבלות או"י, שהוא כל 
המוחין. ואז נקרא שית, שהי' כוללת כל המוחין. 
%break
וכאשר אדם הוליד בן, התוודה על חטאו, וקרא שמו שת. ולא הזכיר 
בו י', או"י, שיהיה שמו שית. מורה שימשיך רק או"ח מלמטה למעלה. 
משום שעבר עליו, כמ"ש, והמה כאדם עברו ברית.
%break
וע"כ בזה שקרא שמו שת, בלי י', התוודה על חטאו. ומשום שהתוודה, 
הקב"ה ייסד ממנו העולם, והתייחסו אחריו כל דורות וצדיקי העולם. 
הרי שמשום שהתוודה על חטאו, מחל לו הקב"ה, והעולם התקיים.
%letter 377
.377 כאשר עמדו ישראל על הר סיני, נכנס סוד הברית בין שתי 
האותיות ש' ת'. ומי הוא? ב', שהיא המוחין המתגלים עם תיקון 
הברית. וע"כ נקראת ב' סוד הברית, והיא ב' דבראשית.
%break
והיא נכנסה בין שתי האותיות, שנשארו אחר החטא דעצה"ד, שהם 
ש"ת. ונתן את השבָּת לישראל.
%break
וכאשר נכנסה ב', סוד הברית, בין שתי האותיות ש' ת', ונעשו שבת, 
הוא כמ"ש, ושָׁמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם 
ברית עולם. כלומר, שזכו לקבל את השבת לכל הדורות בלי הפסק.
%break
כי כמו שנעשתה התחלה לעולם, להתייחס אחריהם כל דורות העולם, 
מאלו ב' האותיות ש' ת', כן עתה, שנמשכה לתוכו ב' ונעשו שבת, הן 
מאירות לדורותם,
%break
ברית עולם, בלי הפסק. כי ש' ת' הללו היו תלויות, עד שהשתכלל 
העולם כראוי, בעת קבלת התורה, ואז נכנס ביניהם ברית הקדוש, 
והשתכלל העולם בשלמות, ונעשו שבת.
%letter 378
.378 אלו שתי האותיות ש' ת', השתכללו באות ב', שיהיו ראויות 
לקבל או"י במתן תורה. וכמו שחזרו האותיות למפרע מיום שנולד בו 
שת, שלא לקבל מלמעלה למטה, אלא רק מלמטה למעלה,
%page 377
כך חזרו בכל דור להאיר רק מלמטה למעלה, שהוא אור הנפש. עד 
שהגיעו ישראל להר סיני, ונתקנו, שהאירה בהם ב', מוחין דאו"י, 
המאירים מלמעלה למטה, ונעשו שבת.
%letter 379
.379 מלמעלה למטה חזרו האותיות להאיר, כלומר אור הרוח. ולא 
שמטרם מתן תורה האירו רק מלמטה למעלה, שהוא אור הנפש. אלא 
מטרם מתן תורה, היה העולם ממשמש באותיות, ולא היו מתיישבות 
במקומן, שהיו מטולטלות מרחמים לדין ומדין לרחמים,
%break
כטבע אור הרוח, ולא היו מתיישבות. וכאשר ניתנה התורה לישראל, 
נתקן הכול, וחזרו להאיר בשלמות כמטרם החטא.
%break
בימי אֱנוש היו בני האדם חכמים בכשפים ובקסמים, ובחכמה איך 
לעצור הכוחות השמימיים, שלא יפעלו על העולם. ומיום שיצא אדם 
מגן עדן, והוציא עימו החכמה של עלי תאנה,
%break
שהיא כשפים, לא היה עוד איש שיעסוק בה. כי אדם ואשתו, ואלו 
שנולדו ממנו, מטרם שבא אנוש, עזבו את החכמה הזאת ולא התעסקו 
בה.
%letter 380
.380 כאשר בא אנוש, ראה אותם עלי תאנה, וראה שחכמתם 
מכחישה העליונים, שמכחישה הקדושה. ועסקו בהם ועשו פעולות 
וכשפים וקסמים ולימדו מהם אחרים, עד שהתפשטה החכמה ההיא 
בדור המבול, וכולם עשו בכוחה את מעשיהם להרע.
%letter 381
.381 והיו מתחזקים כלפי נוח בחכמתם זו, במה שהזהיר אותם 
במבול. ואמרו, ששום דין שבעולם לא יוכל לשרות עליהם, כי יעשו 
בחכמה לדחות מעליהם את כל בעלי הדין.
%break
ומאנוש ואילך התחילו כולם לעסוק בחכמה הזו. וכתוב, אז הוחל 
לקרוא בשם ה'. והוחל, פירושו, שעשו חולין את קריאת שם ה', ע"י 
חכמת הכשפים שעסקו בה.
%letter 382
.382 כל אלו הצדיקים, שהיו בהם אחר אותו הדור של אנוש, היו כולם 
משתדלים למחות בהם, כמו יֶרֶד מתושלח וחנוך, ולא יכלו. עד 
שהתפשטו בעולם רשעים, המורדים בריבונם, ואמרו, מה שד"י, כי 
נַעַבְדֶנוּ?
%letter 383
.383 והאם אפשר שיאמרו שטות זו, מה שד"י כי נעבדנו? אלא שזה 
משום שהיו יודעים כל אלו החכמות שלהם, וכל ממוני העולם, שנפקדו 
על הנהגת העולם, והיו בוטחים בהם.
%break
כלומר, שהיו בוטחים בחכמתם, שע"י השְׁבועות, שישביעו הממונים 
הללו, לא יארע להם כל רע. עד שהשיב הקב"ה את העולם כמו 
שהיה, שהביא עליהם מבול מים.
%break
כי בתחילה היה העולם מים במים, כמו ביום ב' לבריאת העולם, 
מטרם שנראתה היבשה. ואחר המבול, החזיר העולם לתיקונו 
כבתחילה, ולא נחרב כולו בעת המבול,
%break
כי השגיח עליהם אז ברחמים, כמ"ש, ה' למבול יָשב, שהוא מדה"ר. 
ולא כתוב, אלקים למבול ישב, שהוא מדה"ד. הרי שדן אותם ברחמים, 
ומשום זה לא נחרב כולו ע"י המבול.
%letter 384
.384 בימי אנוש, אפילו התינוקות שבאותו הדור, היו משגיחים כולם 
בחכמות העליונות, והיו מסתכלים בהן. כלומר, שהיו מתבוננים בהן. 
א"כ, האם טיפשים היו, שלא היו יודעים, שעתיד הקב"ה להביא 
עליהם מי המבול, וימותו בהם?
%page 378
%letter 385
.385 יודעים היו. אבל אחזו טיפשות בליבם, שהם היו יודעים את 
המלאך הממונה על האש, ואת המלאך הממונה על המים, והיו יודעים 
לעצור אותם, שלא יוכלו לעשות בהם דין.
%break
וע"כ לא פחדו מהעונש. והם לא היו יודעים, שהקב"ה השולט על 
הארץ, וממנו יבוא הדין על העולם.
%letter 386
.386 אלא היו רואים, שהעולם נפקד ביד הממונים האלו. ובהם 
תלויים כל דברי העולם. ומשום זה לא היו מסתכלים בהקב"ה, ולא היו 
משגיחים במעשיו, עד שנשחתה הארץ. ורוח הקודש הכריז עליהם 
בכל יום, כמ"ש, ייתמו חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם.
%letter 387
.387 והמתין להם הקב"ה, כל אותו הזמן, שהצדיקים, יֶרֶד מתושלח 
וחנוך, היו חיים בעולם. כיוון שנפטרו מהעולם, אז הוריד הקב"ה 
עליהם את הדין, ונאבדו. כמ"ש, ויימָחו מן הארץ.
%break
%H ויתהלך חנוך את האלקים
%break
%letter 388
.388 עַד שהמֶלך במְסיבּו נרְדי נתן ריחו. כך דרכיו של הקב"ה. בשעה 
שהאדם מתדבק בו, והוא משרה שכינתו עליו, ויודע שאח"כ יחטא, 
הוא מקדים ולוקט ריחו הטוב ממנו, ולוקח אותו מהעולם.
%letter 389
.389 עד שהמלך, זהו הקב"ה. במסיבו, זהו אותו האדם, שהתדבק בו 
והולך בדרכיו. נרדי נתן ריחו, הם מע"ט שבו, שבגללם נפטר מהעולם 
קודם זמנו, כדי שלא יקלקל אותם.
%letter 390
.390 ועל זה אמר שלמה המלך, יש הבל, אשר נעשה על הארץ, אשר 
יש צדיקים, אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים, ויש רשעים שמגיע 
אליהם כמעשה הצדיקים.
%break
יש צדיקים, שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, הוא בשביל מע"ט 
שעשו. הקב"ה לוקח אותם מהעולם, עד שלא הגיע זמנם, ועושה בהם 
דינים, כדי שלא יקלקלו מעשיהם. ויש רשעים, שמגיע אליהם כמעשה 
הצדיקים. הוא, שהקב"ה מאריך להם הזמן, ומאריך אפו.
%break
אֵלו, כדי שלא יחטאו ויקלקלו מעשיהם הטובים. ע"כ מגיעים אליהם 
דינים, כמעשה הרשעים. ואלו, כדי שיחזרו אליו בתשובה, או משום 
שצריכים לצאת מהם בנים טובים. ע"כ ממתין להם, ומאריך אפו, 
ומגיע אליהם כמעשה הצדיקים.
%letter 391
.391 חנוך צדיק היה. והקב"ה ראה אותו, שיחטא אח"כ, ולקט אותו 
מטרם שיחטא. כמ"ש, וללקוט שושנים. שמשום שנותנים ריח טוב, 
לוקח אותם הקב"ה מטרם שיחטאו.
%break
כמ"ש, ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו, כי לקח אותו אלקים. ואיננו, 
פירושו, שאיננו להאריך ימים, כשאר בני דורו, שהיו מאריכים ימים, 
משום שלקח אותו הקב"ה מטרם שהגיע זמנו.
%letter 392
.392 חנוך, לקח אותו הקב"ה מהארץ והעלה אותו לשמי מרומים, 
ומסר בידו כל האוצרות העליונים, ומ"ה (45) מפתחות סתרי חקיקות, 
שבהם משתמשים המלאכים העליונים, כולם נמסרו בידו.
%page 379
%H ויַרְא ה' כי רבּה רָעת האדם
%break
%letter 393
.393 כי לא אֵל חָפץ רֶשע אתה לא יְגוּרךָ רָע. אבל כל המתדבק 
ביצה"ר ונמשך אחריו, הוא יטמא ויטמאו אותו.
%letter 394
.394 כי רבּה רָעת האדם בארץ, פירושו, כל העבירות היו עושים ולא 
נשלם עוונם, עד ששפכו דם לבטלה על הארץ. והם המשחיתים דרכם 
על הארץ, שמוציאים זרע לבטלה.
%break
כמ"ש, וכל יֵצר מחשבות ליבו רק רַע כל היום. כתוב, רק רע, כמ"ש, 
ויהי עֵר בְּכור יהודה רַע בעיני ה'. ורע, פירושו, שהיה מוציא זרעו 
לבטלה.
%letter 395
.395 האם רע אינו רשע? השֵׁם רע הוא מיוחד למוציא זרעו לבטלה. 
רשע הוא אפילו אם מרים את ידו על חברו, ואע"פ שלא עשה לו כלום, 
נקרא רשע. כמ"ש, ויאמֶר לרשע, למה תכה רֵעֶך.
%break
לא כתוב, הכיתָ, שיהיה משמע שכבר היכה אותו, אלא כתוב, תכה, 
שמשמע, שעוד לא היכה אותו, ואעפ"כ קרא לו רשע.
%letter 396
.396 אבל רע אינו נקרא, אלא המשחית דרכו, ומטמא את עצמו, 
ומטמא את הארץ, ונותן כוח ועוצמה לרוח הטומאה, הנקרא רע. 
כמ"ש, רק רע כל היום. ואינו נכנס בהיכל ה', ואינו רואה פני השכינה, 
משום שבחטא זה מסתלקת השכינה מהעולם.
%letter 397
.397 מאין לנו, שהשכינה מסתלקת בעוון זה? מיעקב. כי בשעה 
שהסתלקה השכינה ממנו, חשב שיש פְּסול בבניו. כלומר, העוון 
הנזכר, שבגללו התחזק רוח הטומאה בעולם. וגרע אור הלבנה, 
הנוקבא דז"א, ופגם אותה. שמשום זה הסתלקה ממנו השכינה.
%break
וחשב כך, משום שעוון זה מטמא המקדש. שע"כ הסתלקה השכינה 
מיעקב, אע"פ שהוא עצמו לא חטא. כש"כ מי שמטמא דרכיו, ומטמא 
את עצמו, מחזק את רוח הטומאה. ומשום זה, כשהוא נטמא, הוא 
נקרא רע.
%letter 398
.398 כשהאדם נטמא בעוון הנזכר, לא ייפקד מהקב"ה לטוב. ובכל 
עת הוא נפקד לרע, מאותו רוח הטומאה, הנקרא רע. וע"כ הוא גורם 
הסתלקות השכינה.
%break
כי בעת שרוח הטומאה פוקד אותו, תכף מסתלקת השכינה. שכתוב, 
ושבֵע ילין בל ייפקד רָע. שפירושו, כאשר הולך בדרך הישר, ואינו 
נכשל בעוון הנזכר, אז, בל ייפקד רע.
%break
וע"כ כתוב, רק רע כל היום. וכתוב, לא יגורך רע. כי זה נקרא רע, ולא 
רשע. וכתוב, גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רָע, כי אתה עימָדי. 
הרי, שכך הוא גם להיפך,
%break
שאם השכינה עימו, אינו מפחד מרוח הטומאה, הנקרא רע. כמ"ש, לא 
אירא רע, כי אתה עימדי. כי כמו שהשכינה בורחת מפני הטומאה, 
הנקראת רע, כך הטומאה בורחת מפני השכינה.
%page 380
%H ויתעצב אל ליבו
%break
%letter 399
.399 הוי מושכי העוון בחַבלי השווא וכַעֲבות הָעֲגלה חַטָאָה. הוי מושכי 
העוון, אלו הם האנשים, החוטאים לפני הקב"ה בכל יום. והחטאים 
נדמו בעיניהם, שהם כחבלי השווא, כי חושבים את המעשה שעושים,
%break
ואותו העוון שעושים, שלא כלום הוא. ואין הקב"ה מסתכל בהם, עד 
שעושים את העוון הזה, לעוון חזק וגדול, כעבות העגלה, שהוא חזק 
ואי אפשר להשחית אותו.
%letter 400
.400 כשהקב"ה עושה דין ברשעי עולם, אע"פ שהם חוטאים לפני 
הקב"ה, ומכעיסים אותו כל היום, אינו רוצה להאביד אותם מהעולם. 
וכשמסתכל במעשיהם, מתנחם עליהם, על שהם מעשה ידיו, ומאריך 
אפו להם בעולם.
%letter 401
.401 ומשום שהם מעשה ידיו, מקבל נחמה ומתנחם עליהם, ומרחם 
עליהם. וכשמבקש לעשות בהם דין, נעצב כביכול. כי משום שהם 
מעשה ידיו, נעצב עליהם, כמ"ש בדניאל, ושמחה לא הביא לפניו.
%letter 402
.402 כתוב, הוד והדר לפניו, עוז וחדווה במקומו. וכאן כתוב, ויינחם ה' 
כי עשה את האדם בארץ, ויתעצב אל ליבו. ויתעצב אל ליבו, להורות, 
אל ליבו נעצב, ולא למקום אחר. ליבו, הנוקבא, כמ"ש, כאשר בלבבי 
ובנפשי יעשה.
%break
הצמצום היה באור החכמה ולא באור החסדים. וכיוון שהמדרגות 
שלפני הנוקבא הן כולן באור החסדים, אין שום אחיזה בהן לקליפות. 
כמ"ש, הוד והדר לפניו, עוז וחדווה במקומו.
%break
כי אין אחיזה לדינים ולקליפות, אלא בנוקבא לבדה, שמאירה בהארת 
חכמה, נאחזים בה כל הדינים והקליפות, ויש בה עצבות. ע"כ, אל ליבו 
נעצב, שהוא הנוקבא,
%break
ולא למקום אחר. כלומר, ולא לשום מקום שלמעלה מהנוקבא, כי הם 
מאירים בחסדים מכוסים, שאין אחיזה בהם לדינים.
%break
ויינחם ה', הוא כמ"ש, ויינחם ה' על הרעה, אשר דיבר לעשות לעמו. 
ויינחם ה', כי עשה את האדם, שלא היה רוצה להעניש אותם. ומשום 
זה כשהגיע הזמן לעשות בהם דין, ויתעצב אל ליבו.
%letter 403
.403 ויינחם ה', הוא לטוב. שהקב"ה ניחַם על שהם מעשה ידיו, 
ומרחם עליהם. ויינחם ה', שריחם הקב"ה, כי עשה את האדם, והוא 
מעשה ידיו.
%letter 404
.404 ויינחם ה', הוא לרע. כי כשהקב"ה מבקש להאביד את רשעי 
עולם, מקבל מקודם תנחומים עליהם. וכביכול, מקבל תנחומים, כמי 
שמקבל תנחומים על מה שאבד. כיוון שקיבל תנחומים, ודאי שהדין 
נעשה, ואין הדבר תלוי עוד בתשובה.
%letter 405
.405 מתי הוא תלוי בתשובה? מטרם שקיבל תנחומים עליהם. כיוון 
שקיבל תנחומים עליהם, אין הדבר תלוי כלום בתשובה והדין נעשה. 
ואז מוסיף הקב"ה דין על דין, ומחזק את מקום הדין, הנוקבא, לעשות 
הדין. ומאביד את הרשעים מהעולם.
%page 381
כתוב, ויינחם ה', שקיבל תנחומים. ויתעצב אל ליבו, שנתן חיזוק 
למקום הדין, לעשות הדין. כי ליבו, הנוקבא, מקום הדין. ויתעצב, 
פירושו, שנתן כוח וחיזוק.
%letter 406
.406 ויינחם ה', שקיבל תנחומים וחדווה. כי בשעה שעשה הקב"ה 
את האדם בארץ, שהיה כמו העליונים. כל מלאכי מרום היו משבחים 
להקב"ה, כשראו אותו בצורה עליונה, ואמרו, ותחַסְרהוּ מעט מאלקים, 
וכבוד והדר תעטרהוּ.
%letter 407
.407 אח"כ, כשהאדם חטא, נעצב הקב"ה על שחטא, כי נתן פתחון 
פה למלאכי השרת, שאמרו לפניו, בתחילה כשרצה לברוא האדם, מה 
אֱנוש כי תזְכרנוּ ובן אדם כי תפְקדנוּ.
%break
ופירוש הכתוב, ויינחם ה', הוא מטרם שחטא, שקיבל אז מהמלאכים 
תנחומים וחדווה. ויתעצב, הוא אחר שחטא.
%letter 408
.408 ויתעצב אל ליבו, משום שביקש לעשות בהם דין. כמ"ש, בְּצֵאת 
לפני החלוץ ואומרים, הודו לה' כי לעולם חסדו. ולא כתוב כאן, הודו 
לה' כי טוב, משום שהאביד מעשה ידיו בשביל ישראל.
%letter 409
.409 כשעברו ישראל את הים, באו מלאכי השרת, לומר באותו הלילה 
שירה לפני הקב"ה. אמר להם הקב"ה, והרי מעשי ידיי טובעים בים, 
ואתם אומרים שירה. אז כמ"ש, ולא קָרַב זה אל זה כל הלילה.
%break
אף כאן, כל פעם שיש איבוד רשעים בעולם, נמצאת לפניו עצבות. כי, 
זה אל זה, רומז על המלאכים, שכתוב בהם, וקָרא זה אל זה. ולא 
קרב זה אל זה כל הלילה, שלא אמרו כלום כל הלילה.
%letter 410
.410 בשעה שאדם חטא לפני הקב"ה ועבר על מצוותו, אז נמצאת 
עצבות לפניו. אמר לו הקב"ה, אוי שהחלשת הכוח העליון. באותה 
שעה חשך אור אחד, הנוקבא. מיד גירש אותו מגן עדן.
%letter 411
.411 אמר לו, אני הכנסתיך לגן עדן להקריב קורבן, לעשות ייחוד 
הקב"ה ושכינתו. ואתה פגמת את המזבח, הנוקבא, עד שאי אפשר 
עוד להקריב קורבן. מכאן והלאה,
%break
לך מכאן לעבוד את האדמה. וגזר עליו מיתה. והקב"ה חס עליו, 
וכשמת קבר אותו סמוך לגן, במערת המכפלה, ששָׁם פֶּתח גן עדן.
%letter 412
.412 אדם עשה מערה אחת, מערת המכפלה, והתחבאו בה אדם 
ואשתו. מאין ידע לבחור במקום ההוא? אלא ראה שם אור אחד דק, 
שיצא מגן עדן, ונכנס באותו המקום. והתעורר חשקו להיקבר שם. 
ושָׁם הוא מקום סמוך לפתח גן עדן.
%letter 413
.413 אין בן אדם נפטר מהעולם, עד שרואה את אדה"ר. ושואל אותו 
אדה"ר, על מה הלך מהעולם, ואיך יצאה נשמתו. והוא אומר לו, אוי, 
כי בגללך יצאתי מהעולם. בגלל שחָטא בעצה"ד, ונגזרה מיתה לבני 
אדם. ואדה"ר משיב לו, בני,
%break
אני עברתי על מצווה אחת, ונענשתי בשבילה. אתה, רְאה, כמה 
עבירות וכמה מצוות ריבונך עברת ולא קיימת.
%letter 414
.414 עד היום הזה עומד אדה"ר, ורואה את האבות פעמיים ביום, 
ומתוודה על חטאיו. ומראה להם אותו מקום שבגן עדן, שהיה בו 
בכבוד העליון, מטרם שחטא. והולך ורואה כל אלו הצדיקים 
והחסידים, שיצאו ממנו,
%break
וירשו אותו כבוד העליון שבגן עדן, שהיה בו קודם חטאו. והאבות, 
כולם מודים ואומרים, מה יָקר חסדךָ אלקים ובני אדם בצל כנפיך 
יֶחֱסָיוּן.
%page 382
%letter 415
.415 הטעם, אשר כל בני העולם רואים את אדה"ר, בשעה שנפטרים 
מהעולם, הוא, להעיד עדות, שבגלל חטאיו עצמו של כל איש, הוא 
נפטר מהעולם, ולא בגלל חטאו של אדה"ר. כמו שלומדים, אין מיתה 
בלא חטא.
%letter 416
.416 מלבד אלו השלושה, שנפטרו בגלל העצה של הנחש הקדמוני, 
שיעץ לחוה לאכול מעצה"ד, ולא מתו בחטאיהם עצמם. ואלו הם: 
עמרם, לוי ובנימין. ויש אומרים, גם ישי.
%break
שהם כולם לא חטאו ולא נמצא בהם שום חטא, אשר ימותו בגללו, 
מלבד מה שנזכרה עליהם העצה של הנחש. 
%letter 417
.417 כל הדורות שהיו בימי נוח, כולם הפשיטו, כלומר, שגילו את 
עוונותיהם בעולם, בגלוי לעיני כל.
%letter 418
.418 כל חטא הנעשה בגלוי, דוחה את השכינה מהארץ, ונעלה 
משכָּנה מהעולם. אלו שבדור המבול, היו מהלכים בראש זקוף, בלי 
בושה, ועשו עוונם בגלוי, ודחו את השכינה מהעולם,
%break
עד שהקב"ה דחה אותם, והעביר אותם מעל פניו. כמ"ש, הָגו סיגים 
מכסף, וייצא לצורף כלי. הגו רָשע לפני מלך, וייכון בצדק כיסאו.
%break
%H לא ידון רוחי
%break
%letter 419
.419 ויאמר ה', לא ידון רוחי באדם לעולם בְּשַׁגַם, הוא בָשר. כשברא 
הקב"ה את העולם, עשה את העוה"ז, מלכות, להשתמש בה, כמו 
עולם העליון, בינה. כלומר, שכל האורות המאירים בבינה, עשה 
שיאירו גם במלכות, העוה"ז.
%break
וכשבני העולם הם צדיקים, שהולכים בדרך הישר, הקב"ה מעורר את 
רוח החיים, המוחין, של מעלה שבבינה. עד שהחיים הללו מגיעים 
למקום, שיעקב שורה בו, ז"א, כי מבינה הם נמשכים לז"א.
%letter 420
.420 ומשם נמשכים החיים, עד שנמשך אותו רוח החיים לעוה"ז, 
לנוקבא, למקום שדוד המלך שורה בו. ומשם נמשכות הברכות לכל 
התחתונים שבבי"ע. ואותו רוח העליון מתפשט ונמשך למטה, 
והתחתונים יכולים להתקיים בעולם.
%letter 421
.421 ומשום זה כתוב, לעולם חסדו, עם ו'. זהו עולם של דוד המלך, 
עוה"ז, הנוקבא. ו' הוא רוח החיים, הנמשך לעולם. ומשום זה כתוב, 
לא ידון רוחי באדם לעלם. בלי ו', כי כאשר רוח נמשך לאותו עולם, 
יוצאים משם ברכות וחיים לכל שיתקיימו.
%break
ועתה, בדור המבול, שבני האדם חטאו להמשיך מלמעלה למטה, 
ופגמו בקו אמצעי, ונאחזו בקו שמאל, הסתלק הכול מהעולם, כדי 
שלא יבוא אותו רוח החיים לעוה"ז,
%break
ליהנות בו התחתונים ויתקיימו בו. וע"כ אומר כאן, לעלם, בלי ו', משום 
שפגמו בקו אמצעי, ו', רוח החיים, ונאחזו בקו שמאל.
%letter 422
.422 בְּשַׁגַם הוא בשר. משום זה לא יהיה מושפע רוח החיים הזה 
לעוה"ז. כדי שלא להגדיל את הנחש, התחתון של המדרגות, הנקרא 
בשר, שלא יתחזק ע"י רוח החיים הזה, ורוח הקדוש לא יתערב ברוח 
הטומאה של הנחש.
%break
ופירוש הכתוב, בשגם הוא בשר, הוא בשגם הנחש הקדמוני, הנקרא 
בשר, יתברך באותו רוח החיים. ומשום זה נקרא הנחש בשר, כמ"ש, 
קֵץ כל בשר בא לפניי. שזה מלאך המוות, שהוא הנחש הקדמוני. הרי 
שהנחש נקרא בשר.
%page 383
וכתוב, והיו ימיו מאה ועשרים שנה. כלומר הַמְתנה של המגדל 
המקושר. הנוקבא נקראת מגדל, רק כשהיא עולה לחג"ת, ונקשרת 
בהם כרביעי לאבות. ולפיכך מכונה מגדל המקושר. ואז יש בה ג' 
קשרים, שחג"ת ונוקבא נקשרים זה בזה,
%break
וד' מדרגות, שבכל אחד ע"ס, הוא מ' (40). ויש קשר של מ' מקו ימין, 
וכן מ' מקו שמאל, וכן מ' מקו אמצעי. וג"פ מ' הוא 120. שנה, פירושה 
ספירות.
%break
ולומדים, כל שנותיו של רבי יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה. מ' שנה 
עסק במסחר, מ' שנה למד, מ' שנה לימד. כי הוא ג' הקשרים 
שבמלכות. מ' במסחר, מקו ימין. מ' שלמד, מקו שמאל. מ' שלימד, 
מקו אמצעי.
%break
ולכן כתוב, לא ידון רוחי באדם לעלם, משום שחסרה ו', שפגמו בקו 
אמצעי, ונאחזו בקו שמאל, להמשיך ממנו מלמעלה למטה. ע"כ לא 
יאיר רוח החיים אליהם, כי בשגם הוא בשר. כי הנחש, שנקרא בשר, 
יגדל ממנו.
%break
אלא, והיו ימיו מאה ועשרים שנה, שצריכים לתקן המלכות, שתקבל 
מכל ג' הקווים ג"פ מ', שהם 120 שנה. שמספר 120 שנה הוא 
הַמְתנה וזמן לתקן את המגדל המקושר, בכל ג' הקשרים, שהם מספר 
120. ואז שוב, ידון רוחי באדם, שרוח החיים יחזור ויאיר לתחתונים.
%break
%H הנפילים היו בארץ
%break
%letter 423
.423 הנפילים היו בארץ. הם עזא ועזאל. משום שהפיל אותם הקב"ה 
מקדושה שלמעלה. ואיך יכלו להתקיים בעוה"ז? כתוב בהם, ועוף 
יעופף על הארץ, שהם נראים לבני אדם בצורתם של בני אדם. ואיך 
יכולים להתהפך מצורת מלאך לצורת אדם?
%break
הם מתהפכים לכמה צורות, ובשעה שהם יורדים לעוה"ז, מתלבשים 
בלבוש אוויר העולם, ונראים כבני אדם.
%letter 424
.424 עזא ועזאל, שמרדו למעלה, והפיל אותם הקב"ה מהשמיים, 
והתלבשו בארץ, והתקיימו באותו הלבוש, ולא יכלו להתפשט ממנו 
ולחזור למקומם, כמו שאר מלאכים, אלא שנשארו בארץ. ואח"כ זנו 
אחר נשות העולם. ועד עתה,
%break
עד היום הזה, הם חיים וקיימים, ומלמדים בני אדם כישוף. והולידו 
בנים, וקראו להם ענקים גיבורים. ואלו הנפילים נקראים ג"כ בני 
האלקים.
%break
%H אמחה את האדם
%break
%letter 425
.425 כתוב, ויאמר ה', אמחה את האדם. וכתוב, כי לא מחשבותיי 
מחשבותיכם. כשבן אדם רוצה לנקום מאחר, הוא שותק ואינו אומר לו 
כלום, שאילו מודיע לו, ישמור עצמו ולא יוכל לו.
%page 384
%letter 426
.426 אבל הקב"ה אינו עושה כך. כי אינו עושה דין בעולם, עד 
שמכריז ומודיע להם. פעם, ופעמיים, ושלוש. משום שאין מי שימחה 
בידו, שיאמר לו, מה תעשה. ואין להישמר ממנו, ואין להתייצב כנגדו.
%letter 427
.427 ויאמר ה', אמחה את האדם. הודיע להם זה ע"י נוח. והתרה 
בהם כמה פעמים, ולא שמעו. ואחר שלא שמעו, הביא עליהם את 
הדין, והאביד אותם מעל פני האדמה.
%letter 428
.428 ויקרא את שמו נוח, לאמור, זה ינחמנו ממעשנו. מאין היה יודע, 
שזה ינחמנו ממעשנו, תכף בעת לידתו? אלא בשעה שהקב"ה קילל 
את העולם, כמ"ש, ארורה האדמה בעבורךָ, אמר אדם לפני הקב"ה,
%break
ריבונו של עולם, עד מתי יהיה העולם בקללה? אמר לו הקב"ה, עד 
שייוולד לך בן מהול כמותך.
%letter 429
.429 והיו מחכים עד השעה שנולד נוח. וכיוון שנולד נוח, ראה אותו 
מהול ורשום באות הקדוש. וראה שהשכינה דבוקה בו. אז הבין, 
שבימיו תתבטל הקללה מהאדמה, וקרא שמו ע"ש הנעשה אח"כ.
%letter 430
.430 בתחילה לא היו יודעים לזרוע ולקצור ולחרוש, והיו עושים 
עבודת האדמה בידיהם. כיוון שבא נוח, תיקן להם כלי אומנות, וכל 
הכלים הצריכים לתיקון האדמה, שתעשה פירות.
%break
וכמ"ש, זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן האדמה, אשר אֵיררה ה'. 
כי הוא הוציא את האדמה ממה שקוללה, שהיו זורעים חיטים וקוצרים 
קוצים ודרדרים. וע"כ כתוב בנוח, איש האדמה.
%letter 431
.431 איש האדמה, פירושו, כמ"ש, איש נעמי, בעלה של האדמה, 
משום שהוציא את האדמה ממה שקוללה, ע"י הקורבן שהקריב. 
שכתוב אז, לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבוּר האדם. ומשום זה 
נקרא איש האדמה. וע"כ קרא לו השם נוח, על מה שעת"ל.
%break
%H לכו חזו מפְעֲלות ה', אשר שם שַׁמות בארץ
%break
%letter 432
.432 לכו חזו מפְעֲלות אלקים, אשר שם שַׁמות בארץ. אילו היה 
העולם נברא בפעולות השם הוי"ה, רחמים, היה שם קיום בארץ. אבל 
משום שמפעלות השם אלקים, דין, שם שַׁמות בארץ, כלומר שממה.
%letter 433
.433 אלא שבין שם הוי"ה ובין שם אלקים, הכול הוא לשבח. וע"כ 
הפירוש הוא, כמו שהעירו החברים, ששם שַׁמות בארץ, השֵׁמות 
הקדושים ממש, שם בארץ.
%letter 434
.434 והכול אמת בפירוש הכתוב, כי אילו היה העולם בשם הרחמים, 
היה מתקיים העולם. אבל משום שהעולם נברא על הדין, ועומד על 
הדין, ע"כ כתוב, שם שַׁמות בארץ.
%break
ששם השֵׁמות הקדושים שיגֵנו על הארץ. כי אלמלא כך, לא היה 
העולם יכול להתקיים מחמת עוונותיהם של בני האדם.
%page 385
%letter 435
.435 נוח, כאשר נולד, קראו שמו ע"ש הנחמה, כדי שהשם יגרום 
להם נחמה. אבל הקב"ה לא הסכים עימהם והביא עליהם את המבול. 
כי רצה שייטיבו דרכם ויעשו תשובה. נח בהיפוך האותיות הוא חֵן. 
כמ"ש, ונח מצא חן.
%break
בצדיקים, שמותיהם גורמים להם טוב. וברשעים, שמותיהם גורמים 
להם רע. בנוח כתוב, ונוח מצא חן בעיני ה', שהתהפכו האותיות לטוב. 
בעֵר, בכור יהודה, התהפכו האותיות לרַע, ע"ר התהפך לר"ע, כמ"ש, 
ויהי ער, בכור יהודה, רע בעיני ה'.
%letter 436
.436 כיוון שנולד נוח, ראה מעשיהם של בני אדם, שחוטאים לפני 
הקב"ה. והיה מסתיר את עצמו, שלא ללכת בדרכיהם. ועסק בעבודת 
ריבונו, שעסק בספרו של אדה"ר ובספרו של חנוך. והיה עוסק בהם, 
לדעת איך לעבוד לריבונו.
%letter 437
.437 מאין היה יודע נוח להקריב קורבן לריבונו? משום שמצא חכמה 
בספריהם של אדם וחנוך, לדעת על מה מתקיים העולם. וידע מהם, 
שעל הקורבן מתקיים העולם, שאלמלא הקורבן, לא היו מתקיימים 
העליונים והתחתונים, וע"כ הקריב קורבן.
%letter 438
.438 רבי שמעון היה הולך בדרך, והיה עימו רבי אלעזר בנו, ורבי יוסי 
ורבי חייא. בעוד שהיו מהלכים, אמר רבי אלעזר לאביו, הדרך הרי 
מתוקנת לפנינו, ואנו רוצים לשמוע דברי תורה.
%letter 439
.439 רבי שמעון אמר, וגם בדרך כְּשֶׁסָכָל הולך, ליבו חסר. כאשר 
האדם רוצה לתקן דרכיו לפני הקב"ה, צריך להתייעץ בו ולהתפלל 
לפניו, שיצליח בדרכו. כמ"ש, צֶדק לפניו יהלך, ויָשם לדרך פעמיו.
%break
כי יתפלל, שהשכינה, הנקראת צדק, לא תפרושׁ ממנו. ואח"ז, וישם 
לדרך פעמיו.
%letter 440
.440 ומי שאינו מאמין בריבונו, כתוב בו, וגם בדרך כשהסכל הולך, 
ליבו חסר. ומי הוא ליבו? זהו הקב"ה, המַשרה שכינתו בלב הצדיקים. 
שאינו הולך עימו בדרך, וע"כ ליבו חסר מהשראת השכינה, וחסר 
מעזרתו בדרך.
%break
משום שהאדם ההוא, שאינו מאמין בריבונו, הנקרא כסיל, שאין אדם 
חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח שטות, לא ביקש עזרה מריבונו מטרם 
שיצא לדרך.
%letter 441
.441 ואפילו כשהוא הולך בדרך, אינו עוסק בדברי תורה. ומשום זה 
ליבו חסר, שאינו הולך עם ריבונו, וריבונו אינו נמצא בדרכו. אפילו 
כשהוא שומע דבר של אמונה בריבונו, אומר, שטיפשות היא לעסוק 
בו, כמ"ש, ואמר לכל, סָכָל הוא.
%letter 442
.442 כמו זה, ששאלו את האדם על אות ברית קודש, הרשום בבשר 
האדם. ואמר, שאין הוא אמונה. שמע רבי ייסא הזקן, והסתכל בו, 
ועשה אותו גל של עצמות. ואנו, נמצאים בדרך הזו בעזרת הקב"ה. 
ע"כ, אנו צריכים לומר בו דברי תורה.
%letter 443
.443 אמר דוד, הורֵני ה' דַרְכךָ, אֲהַלֵךְ באמיתֶךָ, יַחֵד לבבי לְירְאה 
שמֶךָ. פסוק זה קשה. הרי הכול הוא בידי הקב"ה, חוץ מלהיות צדיק 
או רשע. כמו שלומדים, הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. ולפי זה 
שואל, דוד, איך ביקש זה מהקב"ה?
%letter 444
.444 אלא דוד אמר, הורני ה' דרכך. ביקש מהקב"ה לגלות עיניו, 
ולהודיע לו את דרך הישר והמתוקן. ואח"כ, אהלך באמיתך, אהלך 
בדרך האמת, ולא אטה לימין ושמאל.
%page 386
יַחֵד לבבי, כמ"ש, צוּר לבבי וחֶלקי. השכינה הקדושה, המתלבשת 
בלב, הנקראת, צור לבבי. ועליה ביקש, יחֵד לבבי.
%break
וכל זה אני מבקש, כדי ליראה את שמך, להתדבק ביראתך, ולשמור 
דרכי כראוי. ליראה שמך, הוא מקום חלקי, המלכות, שהיא חלקו של 
דוד. שבו שורה היראה, לירוא ממנו. כי המלכות היא היראה, ונקראת 
יראה.
%letter 445
.445 כל אדם, המתיירא מפני הקב"ה, שורה עימו האמונה כראוי. כי 
האדם הזה שלם בעבודת ריבונו. ומי שאין יראת ריבונו שורה בו, אין 
האמונה שורה בו, ואינו ראוי שיהיה לו חלק לעוה"ב.
%letter 446
.446 אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב, כי הקב"ה חפץ ביקרם. 
וכתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה הולך וָאור. כאור נוגה, הוא, כאותו 
אור המאיר, שברא הקב"ה במעשה בראשית,
%break
זהו האור שגנז הקב"ה לצדיקים לעוה"ב. הולך ואור, כי הוא הולך 
ועולה באורו תמיד, ואינו חסר לעולם.
%letter 447
.447 אבל ברשעים כתוב, דֶרך רשעים כאפלה, לא ידעו בַּמֶה ייכשלו. 
והאם אינם יודעים במה ייכשלו? הרשעים הולכים בדרך עקום 
בעוה"ז, ואינם רוצים להסתכל, שעתיד הקב"ה לדון אותם בעולם 
האמת, ויביא אותם בדינו של גיהינום.
%break
והם צועקים בגיהינום ואומרים, אוי לנו שלא הטינו אוזנינו, ולא האזנו 
למצוותיו בעוה"ז. ובכל יום ויום אומרים, אוי.
%letter 448
.448 עתיד הקב"ה להאיר לצדיקים בעוה"ב, ולתת להם שכר מנת 
חלקם, מקום שהעין אינה שולטת לעמוד עליו, כמ"ש, עין לא ראתה 
אלקים זולתךָ, יעשה למְחַכֵּה לו.
%break
וכתוב, וְעַסותֶם רשעים, כי יהיו אֵפר תחת כפות רגליכם. אשריהם 
הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, צדיקים לעולם יירשו ארץ. 
וכתוב, אך צדיקים יודו לשמֶךָ. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
%break