ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר - לעם כרכים א-ד
%H כרך ב' - פרשת נוח
%break
%H נוח ותיבה
%break
%page 387
%letter 1
.1 אשריהם ישראל שעוסקים בתורה, ויודעים דרכי התורה, 
שבשבילה יזכו לעוה"ב.
%letter 2
.2 כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, משום שהם שומרים את הברית, 
שהעולם מתקיים עליו, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות 
שמיים וארץ לא שמתי.
%break
ששומרים ברית מילה בקדושה שלא לטמא אותו בשכבת זרע לבטלה 
ובעריות. ולפיכך ישראל, ששומרים הברית כי קיבלו אותו עליהם, יש 
להם חלק לעוה"ב.
%letter 3
.3 ולא עוד אלא שישראל נקראים משום זה צדיקים. וכל מי ששומר 
הברית, שהעולם מתקיים עליו, נקרא צדיק. מאין לנו זה? מיוסף, 
שמשום ששמר ברית העולם, שלא נכשל באשת אדונו, זכה להיקרא 
צדיק. כמ"ש, ועמךְ כולם צדיקים.
%break
וכתוב, נוח איש צדיק, שהיה שומר הברית, וע"כ התקיימו תולדותיו. 
ולכן כתוב, אלה תולדות נוח, נוח איש צדיק, כי תלויים זה בזה.
%letter 4
.4 ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. נהר, יסוד, נמשך ויוצא מעדן, 
מחכמה, ונכנס בגן, מלכות, ומשקה אותו משיקוי של מעלה, ועושה לו 
נחת רוח, ועושה פירות ומגדל זרעים. ואז יש נחת לכל, שזהו נחת 
לגן, שיש לו פירות. והוא מביא נחת לנהר, להיותו עושה את הפירות.
%break
כמ"ש, כי בו שבַת, בנהר, יסוד. וכתוב, וישבות ביום השביעי, בגן, 
מלכות. וישבות, מלשון מנוחה ונחת. זה היסוד העושה תולדות, הוא 
הנהר היוצא מעדן, כי שום ספירה אחרת אינה עושה פירות.
%letter 5
.5 נוח למטה, היה ברית קודש, כמו היסוד של מעלה, הנהר היוצא 
מעדן. ולפיכך נקרא איש האדמה, כי אדמה היא מלכות, והיסוד הוא 
האיש של המלכות. ונוח היה צריך את התיבה, המלכות, כדי להתחבר 
בה ולקיים זרע כל העולם, כמ"ש, לחַיות זרע.
%letter 6
.6 התיבה היא ארון הברית, המלכות, אחר שקיבלה היסוד לתוכה, 
הנקרא ברית. ונוח והתיבה למטה, היו כמו היסוד והמלכות של מעלה. 
כי בנוח כתוב ברית. כמ"ש, והקימותי את בריתי איתך. וכל עוד שלא 
התקיים בו הברית, לא בא אל התיבה, שהרי כתוב,
%break
והקימותי את בריתי איתך, ובאת אל התיבה. כי אז נעשית התיבה 
לארון הברית, כלומר, אחר שקיבלה לתוכה את נוח הצדיק, שהוא 
ברית, הרי נעשית לארון הברית.
%letter 7
.7 תיבה ונוח הם כמלכות וברית שלמעלה. ומתוך שהברית של מעלה 
עושה תולדות, גם נוח עושה תולדות. כמ"ש, אלה תולדות נוח. 
שעושה תולדות, כמו הברית של מעלה, היסוד דאצילות. מטעם שזכה 
לברית קודש, היסוד דאצילות, הנקרא ברית, שורה עליו.
%page 388
%letter 8
.8 נוח איש צדיק, כמו יסוד שלמעלה. וע"כ כתוב, צדיק יסוד עולם. 
אשר הארץ, המלכות, מתקיים עליו, שהוא העמוד, שהעולם, המלכות, 
עומד עליו. ע"כ נקרא יסוד עולם.
%break
והיסוד הזה הוא צדיק, ונוח הוא צדיק למטה, בנשמות. וע"כ כתוב, 
נוח איש צדיק, ללמדנו שהעולם מתקיים עליו.
%letter 9
.9 את האלקים התהלך נוח, שלא פרש לעולם ממנו, מהמלכות. וזכה 
להיות בארץ איש צדיק, כעין שלמעלה, יסוד העולם, ברית שלום 
ושלום העולם. והוא ודאי איש האדמה, בעלה של האדמה. וע"כ כתוב, 
ונוח מצא חן בעיני ה'.
%letter 10
.10 תמים היה בדורותיו. דורותיו, הדורות היוצאים ממנו, שמשלים 
את כולם בצדקתו, וגם הוא עצמו מושלם מכולם. תמים היה בדורותיו, 
שתמימותו השלימה כל הדורות היוצאים ממנו. ונעשה תמים בזכות 
כל הדורות היוצאים ממנו.
%break
תמים היה, שנולד מהול. בדורותיו שממנו יצאו, ולא בדורות העולם. 
אלא אע"פ שתמים היה בכל דורות העולם, מ"מ כתוב, בדורותיו, כי 
כל דורות העולם, דורותיו הם, כי ממנו יוצאים.
%letter 11
.11 וראוי היה נוח מיום שנברא העולם להיות בחיבור אחד עם 
התיבה ולהיכנס בה. וכל עוד שלא התחברו כאחד, לא היה העולם על 
כנו כראוי. ואח"ז כתוב, ומאלה נָפְצָה הארץ. נפצה, בדומה לתיבה 
עליונה, שהיא הגן, כי משם והלאה נמצא הפירוד,
%break
ונפוצו התולדות לכל הרוחות. אחר שיצאו ונתקנו בתיבה, יכולים 
להימצא בעולם הפירוד ולא יימחו כמו דור המבול.
%letter 12
.12 הענפים למטה דומים לשורשיהם שמלמעלה. ומשום זה כתוב, 
אלה תולדות נוח, אלה הם תולדות, ולא הראשונים, שלא התקיימו 
בעולם, כי יסוד העולם, נוח, הוא העושה פירות להתקיים בעולם.
%break
כל הנאמר בנוח ובתיבה למטה, רומז על שורשיהם שלמעלה 
באצילות. והשיעור של התיבה, רומז על שיעור בניין המוחין שבתיבה 
של מעלה, מלכות, הנבנית ע"י יסוד דז"א. כי שלושה שיעורים 
נאמרים בה: אורך, רוחב, קומה, שהם חב"ד.
%break
האורך, חכמה. אבל היא נמשכת מבינה שנעשית לחכמה, 
שספירותיה מאות. וע"כ ג"ר שמקבלת התיבה, הן כמ"ש, שלוש מאות 
אמה אורך התיבה, כח"ב, שכל אחת מאה.
%break
הרוחב, בינה, מבחינת החסדים שבה, המאירים בכל חמש ספירותיה 
כח"ב תו"מ. ומתוך שחסדים הם, נבחנת כל ספירה רק לעשרה. והן 
כמ"ש, חמישים אמה רוחבה.
%break
הקומה, הדעת, התכללות חכמה וחסדים יחדיו, כדוגמת הקומה 
המדומה, שהיא התכללות וגידול של האורך והרוחב יחדיו. ונמשכת 
אל התיבה מז"א, שספירותיו עשיריות, ומאירה בג"ר שלה כח"ב, כמו 
האורך, וע"כ כתוב, ושלושים אמה קומתה.
%break
הרי ששיעורי בניין התיבה ע"י נוח הם כשיעורי בניין המלכות ע"י יסוד 
דז"א.
%letter 13
.13 אלה תולדות נוח, נוח איש צדיק. למה כתוב פעמיים נוח? כי לכל 
צדיק שבעולם יש שני רוחות: אחד בעוה"ז ואחד בעוה"ב. וכך נמצא 
בכל הצדיקים, שקרא להם הקב"ה, משה משה, יעקב יעקב, אברהם 
אברהם, שמואל שמואל, שֵם שֵם.
%break
חוץ מיצחק, שלא כתוב בו פעמיים יצחק, משום שבשעה שהוקרב 
יצחק על המזבח, יצאה נשמתו שהייתה בו בעוה"ז. וכיוון שנאמר 
לאברהם, ברוך מחייה המתים, כלומר,
%break
שנאמר לו, אל תשלח ידך אל הנער, אחר שכבר שלח ידו לשחוט 
אותו, חזרה אליו רק נשמתו שבעוה"ב.
%page 389
וע"כ לא נקרא, יצחק יצחק. ומשום זה לא ייחד הקב"ה את שמו על 
צדיק בחייו, אלא על יצחק, משום שנחשב כמת. כי לא היה לו נשמה 
מעוה"ז, אלא מעוה"ב, כמו שיש לנפטרים מעוה"ז. כמ"ש, הן בקדושיו 
לא יאמין ושמיים לא זכו בעיניו, כי אינו מייחד שמו על הצדיק בחייו.
%letter 14
.14 משום שנוח היה צדיק, שיבח אותו פעמיים, כמ"ש, נוח, נוח. 
וכתוב, איש תמים היה בדורותיו. שאם היה בדורות אחרים, כמו דור 
של אברהם, ודור של משה, ודור של דוד,
%break
לא היה נחשב לכלום. אלא ראֵה מה שעשה בדור שכולם רשעים, 
מכ"ש אם היה בדור שכולם צדיקים, מה היה עושה.
%break
%H לכו חזו מִפְעֲלות
%break
%letter 15
.15 כתוב, לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שם שַׁמות בארץ. ע"י המעשים 
שהקב"ה עושה, מתגלה הנבואה לבני אדם. וכשהנבואה נגלית ע"י 
הֶקדם של מעשים קשים, היא נקראת חזות קשה או חיזיון. השם הוא 
הגורם לכל. ע"כ יש לבדוק בשם של הדבר,
%break
כי הקב"ה שם בפי בני אדם לקרוא שמות בארץ. כמ"ש, לכו חזו 
מפעלות ה', באמצעות השמות, שניתנו לפעולות בארץ, ע"י בני אדם, 
כי הקב"ה שם בפיהם השמות בנבואה, ע"י הקדם של מעשים.
%letter 16
.16 ויקרא את שמו נוח לאמור זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו. 
כתוב, לאמור, וכתוב, זה. לאמור היא הנוקבא, מלכות. זה, צדיק, נוח. 
כאן כתוב, זה, ושם כתוב, זה ה' קיווינו לו. זה, הכתוב שם, הוא ה', 
הנקרא צדיק. וזה שכתוב כאן,
%break
רומז לנוח, הנקרא צדיק כמו ה'. ויקרא את שמו נוח. הנוקבא 
העליונה, מלכות, קראה לו נוח. לאמור, שהנוקבא אמרה, זה, נוח, 
ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו.
%break
אשריהם הצדיקים, הנחתמים ברשימות טבעת המלך, הקב"ה, 
להיותם רשומים בשמו, והוא שם שמות בארץ, בפי בני אדם, שיקראו 
כל דבר בשמו כראוי.
%letter 17
.17 כתוב, ויקרא את שמו נוח. וכתוב, ויקרא שמו יעקב. למה לא 
כתוב, אֶת, ביעקב כמו בנוח? את, הוא לכלול עימו השכינה, הנוקבא, 
הנקראת את. וע"כ יעקב,
%break
שמדרגתו מרכבה להקב"ה לבדו, לא כתוב בו את. אבל בנוח, שהוא 
צדיק, המחובר תמיד עם השכינה, ע"כ כתוב בו את, שהיא השכינה 
הכלולה עם נוח.
%break
%H טוב איש חונֵן ומַלווה
%break
%letter 18
.18 טוב איש חונֵן ומַלווה יְכַלְכֵּל דבריו במשפט. טוב איש, זה הקב"ה, 
הנקרא טוב. כמ"ש, טוב ה' לכל. וכתוב, ה' איש מלחמה, והוא חונן 
ומלווה אל כל, אל יסוד. כי הוי"ה, ז"א,
%page 390
משפיע ומלווה שפע המוחין ליסוד, בשביל המקום, שאין לו משלו, 
הנוקבא. כי המקום, הנוקבא, ניזון מהיסוד.
%break
יכלכל דבריו במשפט. כי הדבר ההוא, הנוקבא, אינו ניזון אלא 
במשפט, שהם המוחין דהארת החכמה. כמ"ש, צדק ומשפט מכון 
כיסאך. הרי שהצדק, הנוקבא, ניזונה מהמשפט.
%break
וההלוואה היא שנאמר, אמא משאילה בגדיה לבתה, כי הנוקבא אין 
לה כלום מעצמה לקבל המוחין, אלא ששואלת אותם מאמא. והיא 
מקבלת אותם ע"י ז"א. כמ"ש,
%break
טוב איש, הקב"ה, חונן ומלווה השפע ליסוד בשביל הנוקבא, שבזה 
יכלכל דבריו, הנוקבא, במשפט, במוחין הגדולים.
%letter 19
.19 טוב איש, זה צדיק, כמ"ש, אִמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם 
יאכֵלוּ. הרי שהצדיק נקרא טוב. טוב איש, זה נוח, כמ"ש, נוח איש 
צדיק. טוב איש, היסוד דז"א, שנקרא צדיק,
%break
או נוח הצדיק, חונן ומלווה שפע המוחין לנוקבא, שבזה יכלכל דבריו, 
הנוקבא, במשפט, במוחין דגדלות.
%break
טוב איש, נאמר בשבח השבת, במוחין של יום השבת, כמ"ש, טוב 
להודות לה'. כי אור השבת הוא אור תכלית שמיים וארץ, המאיר 
בגמה"ת. ולפיכך מטרם גמה"ת הוא מאיר רק בדרך הלוואה,
%break
כמו שלומדים, לוו עליי ואני פורע. וע"כ, טוב איש חונן ומלווה, כתוב 
באורות השבת, הניתנים בהלוואה.
%letter 20
.20 והכול אחד, שזה, הצדיק, עושה תולדות בעולם. תולדות העולם 
הם נשמות הצדיקים, שהם פרי מעשיו של הקב"ה.
%letter 21
.21 בשעה שהקב"ה מתעטר בעטרות שלו, הוא מתעטר מלמעלה 
ומלמטה, מלמעלה הוא מהמקום העמוק מכל, שהוא או"א. ומתעטר 
מלמטה, מנשמות הצדיקים.
%break
אז נוסף חיים מלמעלה ומלמטה, ונכלל מקום המקדש מכל הצדדים. 
והבור התמלא, והים נשלם, ואז נותן חיים לכל.
%break
כי המוחין של נשמות הצדיקים יוצאים בשלוש נקודות: חולם, שורוק, 
חיריק, כמו המוחין דז"א. והתבאר במוחין דז"א, שבישסו"ת יוצאים 
תחילה שתי נקודות חולם ושורוק, מ"י אל"ה, שהם שני קווים ימין 
ושמאל, והם במחלוקת, ואינם יכולים להאיר.
%break
עד שנעשה זיווג על מסך דז"א, שעלה שם במ"ן, ויוצאת עליו קומת 
חסדים, שהיא נקודת החיריק וקו אמצעי. ואז מכריע בין הקווים, שהם 
מ"י אל"ה, ומתחברים בשם אלקים.
%break
וע"כ נאמר בזוהר, ויעקב התעורר, שהוא הקו האמצעי, שיצא על מסך 
דחיריק. ורואה את אברהם, נקודת החולם וקו ימין, שמיתקן בצד ימין. 
אז אוחזים שניהם ביצחק, נקודת השורוק וקו שמאל, זה מצד זה וזה 
מצד זה, וכוחם של הדינים דקו שמאל אינם יכולים לצאת לחוץ,
%break
אלא שמתלבש ונכלל בימין. ולפיכך, ז"א, שגרם השלמת המוחין 
בישסו"ת, זכה גם בעצמו באלו המוחין, שנאמר, כיוון ששלושה יוצאים 
מאחד, האחד זוכה בשלושתם.
%break
ועד"ז ממש יוצאים המוחין של נשמות הצדיקים. כי תחילה יוצאים 
בזו"ן שתי הנקודות חולם ושורוק, שני קווים ימין ושמאל, אשר ז"א 
נתקן בנקודת החולם וקו ימין. והנוקבא נתקנה בנקודת השורוק וקו 
שמאל, ואז הם במחלוקת, ושניהם אינם מאירים בשלמות,
%break
עד שנשמות הצדיקים עולים אליהם למ"ן. ויוצאת שם קומת חסדים 
על המסך שבנשמות הצדיקים, נקודת החיריק וקו האמצעי, ואז 
מתרבים החסדים ע"י קו האמצעי וע"י קו ימין,
%page 391
ומתבטלים הדינים שבנוקבא ומתחברת עם ז"א. ואותו שיעור 
השלמות, שנשמות הצדיקים גרמו בזו"ן, זכו בו גם הם.
%break
ולכן נאמר, בשעה שהקב"ה, ז"א, מתעטר בעטרות שלו, מיתקן 
בעטרותיו, במוחין, הוא מתעטר מלמעלה ומלמטה, מיתקן מלמעלה 
ומלמטה, במוחין דנקודת החולם, קו הימין, המקובל לו מלמעלה 
מאו"א, ובמוחין דנקודת החיריק, קו האמצעי, המקובל לו מלמטה,
%break
מנשמות הצדיקים. מלמעלה הוא מקבל ממקום העמוק מכל, מאו"א, 
שמהם המוחין דנקודת החולם וקו הימין. ומיתקן מלמטה בנשמות 
הצדיקים, במוחין דנקודת החיריק, היוצאים על מסך שלהם.
%break
ואז מתרבים החיים מכוח החסדים שמלמעלה מנקודת החולם, 
והחסדים שמלמטה מנקודת החיריק, ונכלל מקום המקדש, הנוקבא, 
מכל הצדדים. כי הנוקבא דז"א, שהיא בחינת מוחין דנקודת השורוק 
וקו שמאל, שהייתה במחלוקת עם ז"א,
%break
קו ימין, התפייסה עתה מכוח שמוקפת מחסדים משני הצדדים, 
מבחינת קו ימין ומבחינת קו אמצעי.
%break
ומבחינת החסדים שלה, הזוהר מכנה אותה בור, ומבחינת החכמה 
מכנה אותה ים. וע"כ אחר שהבור מתמלא בחסדים, מתלבש החכמה 
שלה בחסדים, והים נשלם.
%break
ואז נותן חיים לכל, שנותן מוחין לנשמות הצדיקים. כי אותו השיעור 
שנשמות הצדיקים גרמו להשתלם בזו"ן, זוכים בו גם הם.
%break
%H שְׁתֵה מים מבורֶךָ
%break
%letter 22
.22 שְׁתֵה מים מבורֶךָ ונוזלים מתוך בארֶךָ. בור, מקום ריק שאינו נובע 
מים. ובאר, מים הנובעים. אלא הכול, באר ובור, מקום אחד הוא, 
הנוקבא. המקום, שעניים נאחזים בו.
%break
כשאינה מחוברת עם ז"א בעלה, והיא ענייה, נקראת בור, שאין לו 
משלו, אלא מה שמכניסים בו. ומי הוא? הוא אות ד'. והנוקבא כשהיא 
נפרדת מז"א נקראת ד'.
%letter 23
.23 וכשמזדווגת עם ז"א, היא נעשית באר, שהוא נובע ומתמלא מכל 
הצדדים, שמתמלא מקו ימין מז"א, ומקו אמצעי מנשמות הצדיקים. 
וכשהיא בזיווג עם ז"א, נקראת אז ה"ת,
%break
שמתמלא מלמעלה ונובע מלמטה. מתמלאת מלמעלה, מז"א, מנקודת 
החולם. והיא נובעת מלמטה, מנשמת הצדיקים, מנקודת השורוק.
%letter 24
.24 שתה מים מבורך, זה דוד המלך, שכתוב בו, מי ישקני מים מבור 
בית לחם. ונוזלים, זה אברהם. מתוך, זה יעקב, שהוא באמצע. ומתוך 
פירושו מאמצע. בארך, זה יצחק, שנקרא באר מים חיים. הרי נמצא 
בכתוב הזה מרכבה הקדושה מהאבות, ודוד המלך מתחבר עימהם.
%letter 25
.25 תשוקת הנוקבא אל הזכר אינה אלא כשהוא מכניס בה רוח, והיא 
מעלה מ"ן לקראת מ"ד העליונים. כך כנ"י, המלכות, אינה מעוררת 
חשקה אל הקב"ה, אלא ע"י רוחות הצדיקים, הנכנסים בתוכה כמ"ן. 
ואז מים נובעים מתוכה, שהם אורות חסדים מבחינת נקודת החיריק,
%page 392
המאירים בה מכוח נשמות הצדיקים. לקראת המים של הזכר, שהם 
האורות דקו ימין, עם מוחין דנקודת החולם, ובחינתה עצמה היא 
נקודת השורוק.
%break
וכל ג' בחינות חולם, שורוק, חיריק הללו, נעשות תשוקה אחת ואגודה 
אחת וקשר אחד. וזהו רצון הכול, וזהו הטיול שהקב"ה מטייל עם 
הצדיקים בגן עדן. ונחשבות ה' בחינות, הנעשות מג' הבחינות, חולם, 
שורוק, חיריק, והן ה' בחינות מוחין הנקראות נרנח"י.
%break
תשוקה, אור נפש. אגודה, אור הרוח. קשר, אור הנשמה. רצון הכול, 
אור החיה. טיול, שמטייל הקב"ה עם נשמות הצדיקים, אור היחידה.
%letter 26
.26 כל אלו התולדות של גן עדן, הנוקבא דז"א, המלבישה לאמא 
עילאה, שנקראת אז גן עדן. והתולדות שלה הם הנשמות, שאינם 
יוצאים מהצדיק, יסוד דז"א, אלא כשהוא נכנס בתיבה, הנוקבא, 
בחיבור אחד, וכל התולדות שמקבלת מהצדיק,
%break
גנוזים בה זמן מסוים, ואח"כ נולדים ויוצאים ממנה. אף כאן, נוח איש 
צדיק, לא הוציא תולדות לִפרות בעולם, אלא עד שנכנס לתיבה, והכול 
התקבץ בתוכה, והיו גנוזים בתוכה זמן מסוים,
%break
ואח"כ יצאו ממנה, לפרות בעולם ולהתקיים בארץ. ואלמלא שיצאו 
מתוך התיבה, לא היו מתקיימים בעולם.
%letter 27
.27 והכול נעשה כעין של מעלה. מתוך התיבה, הנוקבא, יצאו 
למעלה. ומתוך תיבת נוח יצאו למטה. ועתה מתקיים העולם ולא 
מקודם לכן. משום זה כתוב, ונוזלים מתוך בארך. וכתוב, ויולד נוח 
שלושה בנים. פירוש, ונוזלים מתוך בארך,
%break
חל על זיווג הצדיק והתיבה העליונים, הבא בג' קווים, אברהם, יצחק, 
יעקב. ונוזלים, זה אברהם, מתוך, זה יעקב, בארך, זה יצחק. וגם 
בנוח ותיבה, ויולד נוח שלושה בנים,
%break
שגם הם ג' קווים: שׁם, קו ימין. חם, קו שמאל. יפת, קו אמצעי. כי נוח 
ותיבה למטה דומים לגמרי לצדיק ותיבה שלמעלה.
%break
%H ותישחת הארץ
%break
%letter 28
.28 ותישחת הארץ לפני האלקים. למה כתוב לפני האלקים, שהוא 
מובן מאליו? אלא כיוון שעשו את חטאיהם בגלוי לעיני כל, כתוב אז, 
לפני האלקים.
%letter 29
.29 ותישחת הארץ לפני האלקים. מתחילה היה לפני האלקים, שלא 
חטאו בגלוי. כי לפני האלקים עשו מעשיהם, ולא לפני בני אדם. 
ולבסוף עשו מעשיהם בגלוי. ובשני אופנים כתוב שחטאו, בסתר 
ובגלוי.
%letter 30
.30 מיום שאדם עבר על מצוות ריבונו, כל בני האדם שנולדו אחריו, 
נקראים בני האדם. ולא לשם שבחו נקראים כך, אלא כמי שאומר, בניו 
של פלוני שעבר על מצוות ריבונו.
%letter 31
.31 כיוון שבא נוח, נקראים בני העולם על שמו של נוח, תולדות נוח. 
והוא לשם שבח, כי נוח קיים אותם בעולם, ולא תולדות אדם, שהעביר 
אותם מהעולם, וגרם לכולם המוות.
%page 393
%letter 32
.32 ויירד ה' לראות את העיר ואת המגדל, אשר בנו בני האדם. בני 
האדם כתוב, ולא כתוב, בני נוח, אע"פ שהם באו מנוח. אלא משום 
שאדם חטא לפני ריבונו, מייחס אותם הכתוב לבני אדם, ומוטב לו 
שלא היה נברא.
%letter 33
.33 כתוב, בן חכם ישמח אב. אם הבן טוב, כל בני העולם מזכירים 
את אביו לטוב. ואם הבן רע, הכול מזכירים את אביו לרע. אדם, משום 
שחטא ועבר על מצוות ריבונו,
%break
לכן כאשר באו אלו בוני המגדל שמרדו בריבונם, כתוב עליהם, אשר 
בנו בני האדם, בניו של אדה"ר, שמרד בריבונו ועבר על מצוותו.
%letter 34
.34 ולכן כתוב, אלה תולדות נוח. אלה נחשבים תולדות, ולא 
הראשונים. אלה, שיצאו ובאו מתוך התיבה, הם תולדות. ולא תולדות 
אדם, שיצא מגן עדן ולא הוציא אותם משם. וע"כ אינם בני קיום.
%break
%H אלמלא חטא לא הוליד תולדות
%break
%letter 35
.35 אילו הוציא אדם תולדות מגן עדן, לא היו כָּלים לדורי דורות, ולא 
היה נחשך אור הלבנה, אור המלכות, לעולם. וכולם היו חיים לעולם. 
ואפילו המלאכים העליונים, לא היו יכולים לעמוד בפניהם, באור ובזיו 
ובחכמה, כמ"ש, בצלם אלקים ברא אותו.
%break
אבל כיוון שגרם החטא, ויצא מגן עדן, ועשה תולדות מחוץ לגן עדן, לא 
התקיימו בעולם, כי לא היו כראוי.
%letter 36
.36 ואיך היו יכולים להוליד תולדות בגן עדן? הלוא אילו לא היה 
היצה"ר נמשך עליו וחטא, היה הוא לבדו מתקיים בעולם, ולא היה 
עושה תולדות? כעין זה, אלמלא חטאו ישראל, והמשיכו עליהם 
היצה"ר אחר קבלת התורה,
%break
לא היו עושים תולדות לעולם, ולא היו באים דורות אחרים בעולם. הרי 
עיקר כוח הזיווג בא רק מפאת היצה"ר ובלי יצה"ר אין תולדות.
%letter 37
.37 אם לא חטא אדם, לא היה מוליד תולדות, מצד היצה"ר. אלא 
שהיה עושה תולדות מצד רוח הקדוש. כי עתה אינו עושה תולדות 
אלא רק מצד היצה"ר.
%break
ומשום שתולדות בני אדם כולם הם מצד היצה"ר, אין להם קיום, ואי 
אפשר להם להתקיים, כי הס"א התערב בהם.
%letter 38
.38 אבל אם לא חטא אדם, ולא גורש מגן עדן, היה עושה תולדות 
מצד רוח קודש הקודשים כמלאכים העליונים. והיו חיים לדורי דורות, 
כמו שהוא למעלה. כלומר, שיש ב' זיווגים:
%break
א. זיווג רוחני למלאכים,
ב. זיווג דיסודות לנשמות.
%break
ושנאמר שצריכים יצה"ר, הוא רק לזיווג דיסודות, ולא לזיווג רוחני, 
שהוא מצד רוח הקודש. כיוון שחטא והוליד בנים מחוץ לגן עדן, ולא 
זכה להוליד אותם מגן עדן,
%break
לכן לא התקיימו, אפילו להשתרש בעוה"ז. עד שבא נוח ונכנס בתיבה, 
ומהתיבה יצאו כל דורות העולם, ומשם נפוצו לכל ד' רוחות העולם.
%page 394
%H ויַרְא אלקים את הארץ
%break
%letter 39
.39 ויַרְא אלקים את הארץ והנה נשחָתה. למה נשחתה הארץ? האם 
הארץ בת עונשים היא? אלא כמ"ש, כי השחית כל בשר את דרכו על 
הארץ. כשבני אדם הם צדיקים,
%break
ושומרים מצוות התורה, אז הארץ מתחזקת וכל חדווה נמצאת בה, 
משום שהשכינה שורה על הארץ. ואז העליונים והתחתונים כולם הם 
בחדווה.
%letter 40
.40 וכשבני אדם משחיתים דרכם ואינם שומרים מצוות התורה, 
וחוטאים לפני ריבונם, אז, כביכול, דוחים את השכינה מהעולם, והארץ 
נשארת נשחתת, שהרי השכינה נדחית ממנה ואינה שורה עליה, ואז 
נשחתת, משום שרוח אחר שורה עליה רוח המשחית העולם.
%letter 41
.41 הייתכן שאפילו בארץ ישראל שורה רוח אחר? והרי ארץ ישראל 
אינה שורה עליה לא רוח אחר, ולא ממונה אחר, זולת הקב"ה לבדו. 
וא"כ למה נשחתה ארץ ישראל? אלא ארץ ישראל, ממונה אינו שורה 
עליה ולא שליח אחר, חוץ מהקב"ה לבדו.
%break
אבל שעה אחת יוכל המחבל לשרות עליה לחבל בני אדם. מאין לנו 
זה? מדוד, שכתוב, וירא את מלאך ה' עומד, וחרבו שלופה בידו, 
נטויה על ירושלים, ואז נשחתה הארץ.
%letter 42
.42 אפילו בשעה שראה מלאך ה' עומד, היה זה הקב"ה. ובין לטוב 
ובין לרע שולט עליה הקב"ה: לטוב, משום שארץ ישראל לא נמסרה 
תחת שום ממונה, ואין מי שייטיב לה, אלא רק הקב"ה לבדו. וכל דרי 
עולם יתביישו ממעשיהם, להיותם תחת ממונים.
%break
לרע, שולט עליה רק הקב"ה, כדי שלא ישמחו אז הממונים לשלוט 
עליה.
%letter 43
.43 והרי כתוב, כי ראתה גויים באו מקדשהּ, והחריבו הבית, 
שמשמע, שאם הממונים לא היו שולטים, לא היה נחרב הבית? כתוב, 
כי אתה עשית. וכתוב, עשה ה' אשר זמם. הרי שנעשה ע"י הקב"ה 
עצמו ולא ע"י הממונים.
%letter 44
.44 כתוב, וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה. וכתוב, וירא אלקים 
את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה. כי אז קוראת הארץ למעלה, אל 
ז"א, ועולה במעלה עליונה. ומייפה פניה. כמו נקבה המייפה את 
עצמה בפני הזכר, כך הארץ, כי בנים צדיקים גידלה למלך, לז"א.
%letter 45
.45 וכשלא שבו דור המבול, כתוב, וירא אלקים את הארץ והנה 
נשחתה, כאישה שנטמאה ומסתירה פניה מבעלה, ובשעה שעוונות 
בני אדם מתרבים לחטוא בגלוי,
%break
שמה הארץ פניה כנקבה שאין לה בושה משום דבר, כמ"ש, והארץ 
חנְפָה תחת יושביה. וע"כ, וירא, כי נשחתה, משום כי השחית כל בשר 
דרכו על הארץ.
%page 395
%H עשה ה' אשר זמם
%break
%letter 46
.46 עשה ה' אשר זמם, ביצַע אֶמרתו אשר ציווה מימי קדם.
%letter 47
.47 ביצע אמרתו, קרע לבוש הכבוד שלו, שנקרא בגד מלכות. אשר 
ציווה מימי קדם. בגד מלכות זה ציווה אותה מאלו ימי קדם העליונים, 
מהספירות של פרצוף עתיק, הנקראות ימי קדם. וביום שנחרב 
ביהמ"ק, קרע אותה,
%break
באשר בגד מלכות זה הוא הכבוד שלו והתיקון שלו. המלכות נקראת 
כבוד ה' והיא תיקונו, כי הוא מיתקן על ידה במוחין של הארת החכמה. 
וקרע אותה, שהסתלקו ממנה ט"ר ונשאר בה חלק העשירית ממנה.
%letter 48
.48 עשה ה' אשר זמם. האם דרכו של המלך לחשוב להרע לבניו, עוד 
קודם שבאים לחטוא? וזה דומה למלך, שהיה לו כלי יקר, ובכל יום 
היה מפחד עליו, שלא יישבר,
%break
והיה מסתכל בו והיה ישר בעיניו. לימים בא הבן והכעיס את המלך, 
לקח המלך את הכלי היקר ושבר אותו. כמ"ש, עשה ה' אשר זמם.
%letter 49
.49 מיום שנבנה ביהמ"ק, היה הקב"ה מסתכל בו, והיה חביב עליו 
מאוד. והיה מפחד על ישראל, שלא יחטאו ויחרב ביהמ"ק. וכן בכל 
פעם שהיה בא לביהמ"ק, היה לובש בגד מלכות זה,
%break
שהיה מזדווג עם המלכות. ואחר שגרמו החטאים והכעיסו את המלך, 
נחרב ביהמ"ק, וקרע אותו בגד מלכות. כמ"ש, עשה ה' אשר זמם, 
ביצע אמרתו.
%letter 50
.50 אמרתו, המלכות, בתחילה הייתה יושבת בראש אמיר. ומתעטר 
בה המלך עטרה לראשו. ואילן הנשמות לפניו, מטרם שבאים לעולם. 
ועתה, כשנחרב ביהמ"ק, קרע אותה, שהסתלקו ממנה ט"ר, ונשארה 
באור הנפש בלבד.
%break
ואז, כשנחרב ביהמ"ק, נעשה עצבות לפניו. בבתים החיצוניים בוודאי, 
ולא בפנימיים. כמ"ש, הן אֶראלָם צעקו חוּצה, כלומר רק בחיצוניות.
%letter 51
.51 ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד. רק בזמן 
שנחרב ביהמ"ק, קרא לבכי ולמספד. אבל בזמן אחר, אין שמחה לפני 
הקב"ה, כבזמן שרשעי עולם והמכעיסים אותו, נאבדים מהעולם.
%break
וכמ"ש, וּבַאֲבוד רשעים רינה. וכן בכל דור, בעת שעושה דין ברשעי 
עולם, שמחה ורינה לפני הקב"ה.
%letter 52
.52 הרי אין שמחה לפני הקב"ה, כשהוא עושה דין ברשעים. אלא 
בשעה שנעשה דין ברשעים, שמחה ורינה לפניו על שנאבדו מהעולם. 
כשהגיע הזמן, המתין להם שיעשו תשובה, ולא שבו אליו מחטאם.
%break
אבל אם נעשה בהם הדין מטרם שהגיע זמנם, ועוד לא נשלם עוונם, 
כמ"ש, כי לא שָלם עוון האמורי עד הנה, שעוד אפשר שיעשו תשובה, 
אז אין שמחה לפניו, ורע לפניו על שנאבדו.
%letter 53
.53 ואם הוא מטרם שהגיע זמנם, למה עושה בהם דין? אלא הם 
גרמו רעה לעצמם. כי הקב"ה לא היה עושה בהם דין מטרם שהגיע 
זמנם, אלא משום שהתחברו לישראל להרע להם, משום זה עשה 
בהם דין, והאביד אותם מהעולם לפני זמנם.
%page 396
ולכן רע לפניו לאבד אותם לפני זמנם. ומשום זה הטביע את המצרים 
בים, והאביד שונאיהם של ישראל בימי יהושפט, וכן כולם. כי בגלל 
שעשו רע לישראל, נאבדו לפני זמנם.
%letter 54
.54 אבל כשנשלם הזמן, שהמתין להם ולא שבו בתשובה, אז שמחה 
ורינה לפניו על שנאבדו מהעולם. חוץ בזמן שנחרב ביהמ"ק. שאע"פ 
שכבר נשלם זמנם שהכעיסו לפניו, מ"מ לא היה שמחה לפניו. ומהעת 
ההיא ואילך, אין שמחה למעלה ולמטה.
%break
%H כי לימים עוד שִבעה
%break
%letter 55
.55 כי לימים עוד שִבעה, אנוכי ממטיר על הארץ ארבעים יום 
וארבעים לילה. ארבעים יום להלקות בהם רשעי עולם, כמ"ש, 
ארבעים יַכֶּנו לא יוסיף, כנגד ד' רוחות העולם,
%break
חו"ב תו"מ, לכל אחד עשרה, שהם ארבעים. משום שהאדם נברא מד' 
רוחות העולם. ועל זה כתוב, ומחיתי את כל היקום. וצריכים ארבעים 
להלקות ולמחות העולם.
%letter 56
.56 ותישחת הארץ לפני האלקים. אם בני אדם חוטאים, הארץ במה 
חוטאת? משום שכתוב, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. 
כמ"ש, ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה.
%break
אלא בני אדם הם חוטאים. והארץ, במה חוטאת? אלא עיקר הארץ 
הם בני אדם, והם משחיתים הארץ והיא נשחתת. 
%letter 57
.57 כל החטאים של האדם וכל ההשחתה שלו תלויים בתשובה. 
והחטא של השופך זרע על הארץ, שמשחית דרכו ומוציא זרע על 
הארץ. משחית את עצמו ומשחית הארץ. ועליו כתוב, נכתם עוונֵך 
לפניי. וכתוב, כי לא אל חפץ רֶשע אתה, לא יגוּרך רע.
%break
שהמוציא זרעו על הארץ, שנקרא רע, לא יגור עוד עם הקב"ה, כלומר, 
שלא יקבל תשובתו, חוץ בתשובה גדולה. וכתוב, ויהי עֵר בכור יהודה 
רע בעיני ה', וימיתהו ה'.
%letter 58
.58 מפני מה דן הקב"ה את העולם, את דור המבול, במים, ולא באש 
ולא בדבר אחר? כי הם השחיתו דרכם, בזה שהמים העליונים והמים 
התחתונים לא התחברו זכר ונקבה כראוי.
%break
כי כל מי שמשחית דרכו, הוא משחית מ"ד ומ"ן. כלומר, שפוגם במ"ד 
ובמ"ן העליונים, וגורם שלא יתחברו. וע"כ נידונו במים. במה שהם 
חטאו.
%letter 59
.59 והמים היו רותחים, והפשיטו העור מהם, כמו שהשחיתו דרכם 
במים רותחים. שנפרע מהם דין כנגד דין, מידה כנגד מידה. כמ"ש, 
נבקעו כל מעיינות תהום רבה,
%break
זה מים תחתונים. וכתוב, וארובות השמיים נפתחו, זה מים עליונים, 
הרי שלקו ע"י מים עליונים ותחתונים.
%page 397
%H ויולד נוח שלושה בנים
%break
%letter 61
.61 ויולד נוח שלושה בנים. משל לבן אדם, שהכניס לנוקבא פרי הבטן 
בפעם אחת, ויצאו שניים או שלושה בנים, שאחד נבדל מחברו בדרכיו 
ובמעשיו: אחד הוא צדיק, ואחד הוא רשע, ואחד הוא בינוני. אף כאן 
ג"כ ג' קשרי הרוח הולכים ומעופפים ונכללים בשלושה עולמות בי"ע.
%break
ויולד נוח שלושה בנים. המוחין הבאים בג' הקווים, הנמשכים מג' 
הנקודות חולם, שורוק, חיריק, כמ"ש, ונוזלים מתוך בארֶך. א"כ היה 
צריך להוליד ממוחין הללו רק בן אחד. ולמה הם שלושה? ולא עוד, 
אלא שנבדלים כל כך אחד מחברו?
%break
אף כאן, אע"פ כשהיו בנוקבא דאצילות, היו שלושתם רק מוח אחד, 
שהם ג' הקווים שבו, מ"מ כשנולדו ויצאו משם, באו לשלושה עולמות 
בי"ע דפרודא, והתחלקו שם ג' הקווים, ג' קשרי הרוח, זה מזה, 
המכונים נר"ן:
%break
א. קו ימין, נשמה בבריאה,
ב. קו שמאל, רוח ביצירה,
ג. קו אמצעי, נפש בעשיה. כי קו האמצעי למטה מקו שמאל.
%break
כי אחר שיצאו מאצילות ונכללו בשלושה עולמות בי"ע, נפרדו ונחלקו 
מחמתם זה מזה, ונעשו על ידיהם שלושה בנים, שהם נר"ן, והם שֵם, 
חם, ויפת. אמנם בחינת הרוח, קו השמאל,
%break
שהוא חם, עוד לא היה נתקן אז כראוי. וע"כ היה חם רשע. ויפת, 
להיותו מכריע בין שם לחם, נבחן לבינוני.
%letter 62
.62 הנשמה יוצאת מזו"ן דאצילות, ונכנסת בין הרי הפירוד, לבי"ע, 
ומתחבר הרוח בנשמה, ויורדת יותר למטה, מתחבר הנפש ברוח, 
וכולם הולכים ומתחברים זה בזה. כי הגם שהמוחין נפרדים לשלושה, 
מחמת יציאתם לבי"ע דפרודא, מ"מ יש להם עוד חיבור זה בזה.
%break
והוא מטעם, כי בעודה בזו"ן דאצילות, יש לה כח"ב תו"מ דכלים 
ונרנח"י דאורות. וכשיוצאת לשלושה עולמות דפרודא, נעשתה לו"ק, 
וג' הקווים שבה נפרדים זה מזה:
%break
א. ו"ק דקו ימין, נשמה, בבריאה,
ב. ו"ק דקו שמאל, רוח, ליצירה,
ג. ו"ק דקו אמצעי, נפש, לעשיה.
%break
והג"ר דאורות של כל אחד, נשארות בעולם העליון ממנו. והבינה 
ותו"מ דכלים של כל אחד, נופלים לעולם שלמטה ממנו. ונמצא, 
כשהנשמה באה בבריאה, יורדים בינה ותו"מ דנשמה, ומתלבשים 
ברוח שביצירה, שהוא המדרגה התחתונה,
%break
ונעשה בזה חיבור בין הרוח לנשמה, שבאה לבריאה דפרודא, כי בינה 
ותו"מ דנשמה ירדו והתלבשו ברוח שביצירה, וע"י זה התחברו. ויורדת 
יותר למטה ליצירה ומתחבר נפש ברוח,
%break
כי בינה ותו"מ דרוח שביצירה נופלים ומתלבשים בנפש שבעשיה, וע"י 
זה התחברו. וכל השלושה כולם מתחברים, הנשמה ברוח, והרוח 
בנפש.
%break
נפש ורוח כלולים זה בזה, בעת שנולדים בעולם. ואין נפש בלי רוח. 
אכן הנשמה שוררת בדרכיו של האדם, כלומר, שאינה נולדת ביחד עם 
הנ"ר, אלא שהאדם צריך להמשיך אותה,
%break
ע"י שילך בדרך הישר והטוב. והיא במדור נעלם, שלא נודע מקומה. כי 
הנשמה נולדת בו"ק, שהיא נ"ר, והג"ר נשארים בנוקבא דאצילות, 
הנעלמת מדרי בי"ע.
%page 398
%letter 63
.63 אם האדם בא להיטהר, עוזרים לו עם נשמה קדושה, ומטהרים 
אותו, ומקדשים אותו, ונקרא קדוש. ואם לא זכה ואינו בא להיטהר, רק 
שתי מדרגות פתוחות לו, שהם נפש ורוח.
%break
ונשמה קדושה אין לו. ולא עוד אלא אם בא להיטמא מטמאים אותו, 
והוסרה ממנו עזרה עליונה. מכאן ואילך כל אחד לפי דרכיו. כלומר, 
אם עושה תשובה ובא להיטהר, שוב עוזרים לו.
%break
ואין לשאול, הרי כשהאדם נולד, אין לו אלא רק נפש מצד הבהמה 
הטהורה. והעניין הוא, כי הרוח כלול תמיד בנפש. וע"כ יש לו נ"ר, 
בעת שנולד. אבל נשמה, למדרגה זו של הבהמה הטהורה, היא לפי 
מעשיו. וכך הוא בכל מדרגה.
%letter 64
.64 קשרים רמים של מצודת המצודות, הצדיקים. קשרים פירושו 
נר"ן, המכונים ג' קשרי נר"ן של הצדיקים, המקושרים בקו האמצעי, 
שהם מצודה חזקה מכל המצודות כלפי הס"א. ע"כ פתוחים העיניים 
ופתוחים האוזניים. כלומר, יש לצדיקים חו"ב, המכונים עיניים ואוזניים.
%break
כי קול מן הקולות יורד מלמעלה למטה, מְשבר הרים וסלעים. כלומר, 
קו האמצעי, הנקרא קול, שהוא דעת, הכולל ג' קולות חב"ד דדעת, 
ורק קול אחד יורד ומאיר מלמעלה למטה, ומשבר כל הקליפות 
החזקות, הנקראים הרים וסלעים.
%break
אבל ב' קולות העליונים, חו"ב דדעת, אינם נמשכים למטה. הרואים 
ואינם רואים, ונעשו אטומי אוזניים וסתומי עיניים, שאינם רואים, אינם 
שומעים, ואינם יודעים להשכיל את האחד, הכלול ביניהם בשניים, 
ודוחים אותם לחוץ.
%break
משום שאינם יודעים להשכיל ולהמשיך את האחד, הכלול בשניים, קו 
האמצעי, ע"כ נעשו אטומי אוזניים וסתומי עיניים. שאינם יכולים לקבל 
המוחין הקדושים של חכמה,
%break
הנקראים עיניים, ושל בינה, הנקראים אוזניים. ואינם רואים ואינם 
שומעים. ולכן דוחים אותם לחוץ מהקדושה.
%letter 65
.65 הם מתדבקים בב' הקווים ימין ושמאל, חו"ב. האחד, קו אמצעי, 
אומן האומנים, שבו תלויים כל המוחין, הוא אינו שורה ביניהם. לכן 
אינם נכנסים בין הספרים הקדושים. כי כל אלו, שהאומן הזה,
%break
קו האמצעי, אינו שורה בתוכם, אינם נכתבים בספרי הזיכרונות. 
כלומר, שאינם מקבלים המוחין הגדולים דבינה, הנקראים ספר זיכרון 
וספר החיים. וע"כ נמחים מספר החיים, שאין להם חלק שם. כמ"ש, 
יימחו מספר חיים ועם צדיקים אל ייכתבו.
%letter 66
.66 אוי להם כאשר ייצאו מעוה"ז, מי ידרוש ויבקש בעדם, כאשר 
יימסרו בידי המלאך דוּמה, ויישרפו באש דולק. ולא ייצאו משם חוץ 
בר"ח ושבת, כמ"ש, והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא 
כל בשר להשתחוות לפניי, אמר ה'.
%break
לאחר שבת ור"ח כרוז מכריז עליהם מצד צפון, ואומר, ישובו רשעים 
לשאולה. וכמה מלאכי חבלה מתאספים ובאים עליהם. בד' רוחות 
לוהט האש בגיא בן הינום להעניש הרשעים, שפגמו בד' בחינות חו"ב 
תו"מ.
%letter 67
.67 וג"פ ביום נפקדים להקל על עונשם, בעת שלושה זיווגי זו"ן 
שבשלוש התפילות. ולא עוד אלא בשעה שישראל אומרים, אמן יהא 
שמֵיה רבא מבורך, בקול רם, נעשה זיווג למעלה, והקב"ה מתמלא 
רחמים, והוא חס על הכול.
%break
ורומז למלאך הממונה על שערי גיהינום, ששמו סמריאל, וג' מפתחות 
בידו, ופותח ג' שערים שבצד המִדבר, והם רואים האור של עוה"ז. 
ובא עשן של אש וסותם דרכי האור.
%page 399
נטילת רשות ופיוס נוהג בכל זיווג זו"ן. שז"א ממשיך בתחילת הזיווג 
מהארת קו השמאל, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ואח"כ מזדווג עימה 
בשליטת הימין. ונמצא שבשליטת קו שמאל, הוא רומז למלאך 
סמריאל, הממונה של גיהינום, שהוא הענף של קו שמאל,
%break
שיפתח ג' שערים, ג' הקווים שבזיווג, שבצד המדבר, שבשליטת צד 
השמאל, שממנו כוחות המדבר. ואז נמשך הארת השמאל מלמעלה 
למטה עד לעוה"ז.
%break
והם רואים האור של עוה"ז, הרי כי ג"פ ביום נפקדים להקל על 
עונשם. כלומר, בשלושה זיווגי זו"ן, הנעשים בכוח שלוש התפילות, כי 
הארת השמאל שבתחילת כל זיווג, מגיעה אל הרשעים שבגיהינום. 
והמשכה זו נעשית ברגע תחילת הזיווג דזו"ן,
%break
כדי לפייס הנוקבא. ותכף בא עשן של אש וסותם דרכי האור, כי 
נסתמו דרכי האור ונעשה חושך.
%letter 68
.68 ואז ג' ממונים, שתחת ידם נמצא ג' מניפות, הם מנשבים בידיהם 
ומחזירים העשן למקומו. אחר שכבר פייס הנוקבא בהארת השמאל, 
והנוקבא אינה יכולה לעמוד בו, עושה זיווג בשליטת הימין, וממשיך 
לה הארה מושלמת.
%break
ונמצא שמזיווג הימין הזה נמשכים ובאים ג' ממונים, שנמשכים מג' 
קווים של הזיווג, וג' מניפות, ג' כוחות הימין, המנקים את צינורות 
השפע מהדינים, כמו עם מניפות, והם ממשיכים חסדים, שבזה נבחן, 
שמחזירים הדינים, המכונים עשן ואש, אל מקומם, שהוא הגיהינום.
%break
ובינתיים, מעת שהאירו ג' הקווים בשליטת השמאל, ומטרם שבא עשן 
האש וסתם הדרכים, נבחן שהיה להם הרווחה, שעה וחצי שעה. כי ג' 
קווים של המוחין, חב"ד, נקראים שלוש שעות, וקו הדעת נחלק 
לשניים, חו"ג. ולפי זה נמצא שבעת שהאיר השמאל,
%break
האירה הבינה, שהיא שעה, והגבורה, שהוא חצי שעה מהדעת. אבל 
משעה וחצי שעה שלצד ימין, שהם חכמה וחסד שבדעת, לא האיר אז 
כלום. הרי שהשיגו הרווחה ליהנות בינתיים רק משעה וחצי שעה 
בלבד.
%break
ואחר שחזר הימין להאיר בזיווג, חוזרים לאש שלהם, לאש הגיהינום. 
ואינם יכולים ליהנות מחכמה וחסד שבדעת, המאיר בעת הזיווג הזה. 
וכן ג"פ ביום,
%break
ובכל פעם שישראל אומרים אמן יהא שמיה רבא מבורך, בתחילת כל 
זיווג, הם משיגים הרווחה. אשריהם הצדיקים, אשר דרכיהם מאירים 
בעוה"ב לכל הצדדים.
%break
%H דינו של גיהינום
%break
%letter 69
.69 בגיהינום יש מדורים על מדורים. שנִיים שלישיים עד שבע. 
ואשריהם הצדיקים, המשמרים את עצמם מחטאי הרשעים, ואינם 
הולכים בדרכיהם, ואינם נטמאים בהם. וכל מי שנטמא, כשנפטר והלך 
לעולם האמת, הוא יורד לגיהינום, ויורד עד המדור התחתון.
%page 400
%letter 70
.70 ושני מדורים הם הסמוכים זה לזה, הנקראים שאול ואבדון. מי 
שיורד לשאול, דנים אותו שם, ומקבל עונשו, ואח"כ מעלים אותו 
למדור אחר העליון מזה.
%break
וכן עולה מדרגה אחר מדרגה, עד שמעלים אותו משם. אבל מי שיורד 
לאבדון, אינם מעלים אותו משם לעולם. ומשום זה נקרא אבדון, כי 
הוא אבוד שם לגמרי.
%letter 71
.71 נוח הצדיק היה מתרה בבני דורו, ולא היו שומעים לו, עד שהביא 
הקב"ה עליהם דינו של גיהינום, שהוא אש ושלג, מים ואש, זה קר וזה 
רותח. וכולם נידונו בדינו של גיהינום ונאבדו מן העולם.
%letter 72
.72 ואח"כ התקיים העולם כראוי לו, ונכנס נוח בתיבה, והביא לתוכה 
כל מין ומין מבריות העולם. נוח היה עץ עושה פרי, יסוד צדיק, ויצאו 
כל המינים שבעולם מן התיבה, כמו ביסוד ומלכות שלמעלה.
%letter 73
.73 כאשר עץ עושה הפרי הזה, יסוד דז"א, מתחבר בעץ פרי, מלכות, 
יוצאים ממנה כל אלו המינים של מעלה, חיות גדולות וקטנות, וכמה 
מינים, וכל אחד למינו. כעין זה היה נוח בתיבה. וכולם יצאו מן התיבה, 
כולם קיבלו תיקונים מצד היותם בתיבה,
%break
כמו התולדות שלמעלה, המקבלים תיקונם מהמלכות. והתקיים העולם 
כעין שהתקיים למעלה. ומשום זה נקרא נוח איש האדמה, בעלה של 
האדמה. ונקרא נוח איש צדיק, יסוד צדיק שלמעלה.
%letter 74
.74 300 שנה עד שלא בא המבול, היה נוח מתרה בהם על מעשיהם, 
ולא היו שומעים לו, עד שנשלם הזמן שהקב"ה המתין להם, כמ"ש, 
והיו ימיו מאה ועשרים שנה, ונאבדו מהעולם.
%break
כתוב, ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה, ובנות יוּלדו להם. והיו 
הולכים ערומים לעיני כל. וכתוב, ויראו בני האלקים את בנות האדם כי 
טובות הנָה וייקחו להם נשים מכל אשר בחרו. וזה היה להם יסוד 
ועיקר, שגרם להם להמשיך בחטאיהם,
%break
עד שגרם להם להישמד מהעולם. ומשום זה, נמשכו אחר יצה"ר, 
בגזעו ובשורשיו, ודחו אמונה קדושה מביניהם ונטמאו. ומשום זה 
כתוב, קץ כל בשר בא לפניי, ללמד שטנה עליהם.
%break
%H קֵץ כל בשר
%break
%letter 75
.75 הודיעֵני ה' קיצי, אמר דוד לפני הקב"ה. שני קיצים הם, אחד לימין 
ואחד לשמאל. והם שני דרכים לבני אדם, ללכת בהם לעולם האמת. 
יש קץ לימין, ויש קץ לשמאל, כמ"ש,
%break
קץ שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר, אבן אופל וצַלמוות. קץ 
לשמאל, הוא החוקר, שמחשיך פניהם של הבריות.
%page 401
סיום האצילות נקרא קץ. ויש בו ימין, המאיר מלמטה למעלה, קדוש. 
ונקרא קץ הימין. ויש בו שמאל, ששם נאחז הס"א, להמשיך האור 
מלמעלה למטה, והוא מלאך המוות.
%letter 76
.76 אמר הקב"ה לדניאל, ואתה לך לקץ ותנוח, ותעמוד לגורלך, לקץ 
הימין. אמר לו דניאל, בעוה"ז או בעולם האמת? אמר לו, בעולם 
האמת. אמר לו, בשעה שיקומו מעפר בתחיית המתים, אקום ביניהם 
או לא? אמר לו, ותעמוד.
%break
אמר לו דניאל, יודע אני שיקומו לתחיית המתים, כיתות כיתות, מהם 
צדיקי אמת, ומהם רשעי עולם. ואיני יודע עם מי מהם אקום? אמר לו, 
לגורלך. כלומר, עם הצדיקים. אמר לו, והרי אמרת, ואתה לך לקץ, 
ואיני יודע לאיזה קץ, לקץ הימין או לקץ השמאל? אמר לו, לקץ הימין.
%letter 77
.77 אף דוד אמר להקב"ה, הודיעני ה' קיצי, מהו חלק גורלי? ולא נחה 
דעתו, עד שהתבשר, שיהיה לימין, כמ"ש, שֵב לימיני. אף לנוח אמר 
הקב"ה, קץ כל בשר בא לפניי.
%break
מי הוא, האם קץ הימין או קץ השמאל? ואומר, זהו הקץ, שהחשיך 
פניהם של הבריות, להיותו קץ כל בשר. קץ השמאל, מלאך המוות.
%letter 78
.78 מכאן, שרשעי עולם מקדימים אותו, ומושכים אותו עליהם 
להחשיך להם. כיוון שנותנים לו רשות, הוא נוטל הנשמה. ואינו נוטל 
הנשמה, עד שנותנים לו רשות. כמ"ש, בא לפניי. שבא לפניי לקבל 
רשות להחשיך פניהם של בני העולם.
%break
ולכן כתוב, והנני משחיתם את הארץ. כלומר, שנתתי לו רשות. וע"כ 
כתוב, עשה לך תיבת עצי גופר, כדי שתינצל ולא יוכל לשלוט עליך.
%letter 79
.79 בשעה שיש מגפה בעיר או בעולם, לא ייראה האדם בשוק, משום 
שיש רשות למשחית להשחית הכול. משום זה אמר לו הקב"ה, אתה 
צריך להישמר, ולא תראה עצמך לפני המשחית, שלא ימשול עליך.
%letter 80
.80 ומי נתן כאן משחית, הרי רק מים היו והתגברו, ונעשו למבול? 
ואין לך דין הנעשה בעולם, אם כשהעולם מוכה, או אפילו כשהעולם 
רק נמסר לדין, שלא יימצא אותו המשחית הולך בתוך הדינים הנעשים 
בעולם. אף כאן מבול היה, והמשחית הלך בתוך המבול,
%break
והוא נקרא בשם מבול, כי נכלל בשם הזה. וע"כ אמר הקב"ה לנוח, 
להסתיר עצמו בתוך התיבה ולא להיראות בעולם.
%letter 81
.81 והרי התיבה נראתה בעוה"ז, שהמשחית הלך בו. וא"כ עדיין הוא 
מגולה לפני המשחית. אלא כל עוד שפניו של אדם אינם נראים לפני 
המשחית, אינו יכול למשול על האדם. מאין לנו זה? ממצרים, כמ"ש, 
ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר,
%break
משום שהמשחית נמצא בחוץ, והוא יכול להשחית. ולא צריכים 
להיראות לפניו. ומשום זה נוח, וכל אלה שהיו עימו, הסתתרו בתיבה, 
והמשחית לא יכול למשול עליהם.
%letter 82
.82 רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך, ופגשו בהרי אררט. ראו 
בדרך רשומות בקעים, שהיו מימי המבול. אמר רבי חייא, בקעים הללו 
הם מימי המבול, והקב"ה הניח אותם לדורי דורות, שלא יימחו לפניו 
עוונותיהם של הרשעים.
%letter 83
.83 כי כך דרכיו של הקב"ה, אשר לצדיקים שעושים רצונו, רוצה 
שיזכרו אותם למעלה ולמטה, ולא יישכח זיכרונם לדורי דורות. 
ולרשעים, שאינם עושים רצונו, רוצה ג"כ שיזכרו אותם, כדי שלא 
יישכחו עוונותיהם, ולזכור עונשם, וזיכרונם לרע, לדורי דורות.
%page 402
%H צהלי קולך, ענייה ענתות
%break
%letter 84
.84 צהלי קולך בת גלים, הקשיבי לַישָׁה ענייה ענתות. זה נאמר על 
כנ"י, המלכות. צהלי קולך בת גלים, בת אברהם אבינו, שהוא אבא 
יסד בת. והוא חסד, שעלה להיות חכמה.
%break
וכשיש לה מוחין דאבא, נקראת בת גלים. כמ"ש, גל נעול, שהמלכות 
נקראת גל, בעת שיש לה מוחין דאבא.
%break
כי גלים הם האורות המתקבצים, ג' הנקודות חולם שורוק חיריק, 
שהולכים ונכנסים לתוך המלכות וממלאים אותה, כמ"ש, שְׁלָחייך 
פרדס רימונים. שלחייך, האורות, המתקבצים ונמשכים למלכות. כמו 
נהרות ונחלים.
%break
צהלי קולך בת גלים, נאמר על המלכות, שתשמח ותרנן בקולה בעת 
שהיא בת גלים. שיש לה המוחין הגדולים, הנקראים גלים, מוחין 
דאבא.
%letter 85
.85 לישה, כמ"ש, לַיש אובד מבלי טרף, בהיפך מהשם גלים, 
כשהמלכות נאבדת מחמת חוסר שפע. ליש הוא שם זכר, לישה היא 
שם נקבה, המלכות. למה היא נקראת ע"ש ליש? על מידת הגבורה 
שבה, או על חוסר השפע שבה?
%break
הכול הוא בלַיש, שהשם ליש מורה על זמן היותה בבחינת נקודת 
השורוק. שאז שניהם בה, הן מידת הגבורה והן החיסרון של השפע, 
שהיא אז גבורה תחתונה, מלכות, ושהיא נמשכת מגבורה עליונה, 
מהגבורה שבבינה.
%break
ע"כ כתוב עליה, ליש גיבור בבהמה, והיא כמ"ש, ליש אובד מבלי 
טרף. בשעה שאלו הנחלים, האורות העליונים, מסתלקים ואינם 
נכנסים לתוכה, אז נקראת לישה, הנאבדת מבלי טרף, כמ"ש, ליש 
אובד מבלי טרף, ובני לביא יתפרדו.
%letter 86
.86 לישה וענייה ענתות, הן היינו הך. ענייה ענתות, הן עניות 
שבעניות, כמ"ש, מן הכוהנים אשר בענתות. וכתוב, ולאביתר הכוהן 
אמר המלך, ענתות לֵך על שדיךָ, שענתות האלו הן עניות. מה 
משמיענו שלמה, במה שקרא לו ענתות, שלא מצאנו,
%break
שאביתר היה נקרא כך עד הנה? אלא כל זמן שדוד המלך היה חי, 
התעלה אביתר בעושר ובכל. אחר שמת דוד, נעשה עני, וע"כ קרא לו 
שלמה, ענתות.
%letter 87
.87 למה קרא לו שלמה, ענתות, בשם ביזיון? אמר לו, בימיך היה אבי 
בעניות. ועתה, כשאני עשיר, לך על שדיך. כי מי ששימש בימי עוני, 
אינו ראוי שישמש בימי עושר. כמ"ש, וכי הִתְעַנִית בכל אשר התענה 
אבי.
%letter 88
.88 העולם היה בעניות, מיום שאדם עבר על מצוות הקב"ה. עד שבא 
נוח והקריב קורבן, והתיישב העולם.
לא התיישב העולם, והארץ לא יצאה מזוהמת הנחש, עד שעמדו 
ישראל על הר סיני, ונאחזו בעה"ח, אז התיישב העולם.
%letter 89
.89 ואם לא חזרו ישראל וחטאו לפני הקב"ה, לא היו מתים לעולם, כי 
הוסרה מהם זוהמת הנחש. כיוון שחטאו, נשברו אז לוחות הראשונים, 
שהיה בהם חירות מכל, חירות מאותו נחש, קץ כל בשר, מלאך 
המוות.
%letter 90
.90 וכשעמדו הלוויים להרוג הרג, בעת שאמר להם משה, שימו איש 
חרבו על ירכו, אז חזר והתעורר הנחש הרע, והיה הולך לפניהם ולא 
יכול למשול בהם. כי ישראל כולם היו מזוינים בחגורות מזוינות, כי 
בעת מתן תורה,
%page 403
חגר אותם הקב"ה חגורות מהאותיות של שמו הקדוש, שהם העדי 
שקיבלו מהר חורב. וע"כ, לא היה יכול הנחש למשול עליהם. וכיוון 
שאמר למשה, ועתה הורד עֶדְיְךָ מעליך, ניתן רשות לנחש למשול 
עליהם.
%letter 91
.91 כתוב, ויתנצלו בני ישראל את עֶדְיָם מהר חורב. ויינצלו, היה צריך 
לכתוב. אלא, ויתנצלו, מורה שהתנצלו ע"י כוח אחר, כי ניתן רשות 
לנחש למשול עליהם. את עֶדים מהר חורב, פירושו, העדי שקיבלו 
מהר חורב, כאשר ניתנה התורה לישראל.
%letter 92
.92 נוח שהיה צדיק, למה לא ביטל המוות מהעולם, כמו שהיה במתן 
תורה? משום שזוהמת הנחש עוד לא יצאה מהעולם. ועוד, שעוד לא 
היה לבני העולם אמונה בהקב"ה, והיו נאחזים כולם בעלים של האילן 
למטה, שהם הכוחות החיצוניים, והיו מתלבשים ברוח הטומאה.
%letter 93
.93 ועוד, כשיצאו מן התיבה, הוסיפו לחטוא וללכת אחר היצה"ר 
כבתחילה. והתורה הקדושה, עה"ח, עוד לא הוריד אותה הקב"ה 
בארץ. ועוד, שהוא עצמו חזר והמשיך המוות לעולם.
%break
%H אותו היהודי
%break
%letter 94
.94 בעוד שהיו הולכים, ראו שהיה בא לנגדם יהודי אחד. אמר רבי 
יוסי, אדם זה הוא יהודי, שהוא נראה כיהודי. כשהגיע אליהם, שאלו 
לו, מי הוא. אמר להם, שליח מצווה אני,
%break
כי אנו יושבים בכפר דרָאמין, והגיע זמן החג, וצריכים אנחנו הלולב 
והמינים שעימו, ואני הולך לקצץ אותם לשם מצווה. הלכו יחד.
%letter 95
.95 אמר להם אותו היהודי, ד' מינים שבלולב, שבכולם באים לרַצות 
בעד העולם, למה צריכים להם בחג, ולא בזמן אחר?
%letter 96
.96 המקום, שאנו יושבים בו, קטן. אבל כולם עוסקים בתורה. ויש 
עלינו רב, מצוין ברבנים. ובכל יום הוא אומר לנו דברים חדשים 
בתורה. ואמר, כי בחג הגיע הזמן לממשלה, שישראל ישלטו על 
השרים של שבעים אומות.
%break
וכתוב, אזי עבר על נפשנו המים הזֵידונים, ברוך ה' שלא נתננו טרף 
לשיניהם. האם יש שיניים למים? אלא מים זידונים, הם שאר העמים, 
ושיניים, הם השרים הממונים על שאר העמים עכו"ם. והם מתברכים 
מצידם של ישראל.
%letter 97
.97 וכדי למשול על שרי האומות, אנו באים בשם הקדוש, המרומז 
באלו ארבעה מינים שבלולב:
%break
הדסים, חג"ת, מהאות י' דשם הוי"ה,
ערבות, נו"ה, הנמשכים מאות ה' דהוי"ה,
לולב, יסוד, מהאות ו' דהוי"ה,
אתרוג, מלכות, ה"ת.
%page 404
כדי לרַצות להקב"ה, ולמשול עליהם בשם הקדוש. ולעורר עלינו מים 
קדושים, שפע מים עליונים, המכניעים את המים הזידונים, לנסך 
אותם על המזבח, המלכות.
%letter 98
.98 וברה"ש התעוררות ראשונה חוזרת ובאה בעולם, שהיא הנוקבא. 
כלומר, הנוקבא חוזרת לקדמותה, כמו שהייתה ביום רביעי של מעשה 
בראשית. התעוררות ראשונה זה ב"ד של מטה, שמתעורר לדון 
העולם, והקב"ה יושב על כיסא הדין ודן את העולם.
%break
הנוקבא נקראת בית. וביום רביעי של מעשה בראשית, מטרם 
שנבנית, הייתה מחזה ולמטה דז"א באחוריו. ואז הייתה מלאה דינים, 
ונקראת ב"ד של מטה, למטה מחזה.
%break
וע"כ היא דנה את העולם בדין, וכן ז"א יושב אז על כיסא דין, ודן את 
העולם. והמצב הזה נקרא התעוררות ראשונה.
%letter 99
.99 וב"ד זה שולט לדון העולם עד יוה"כ. שאז פניה מאירים. שמשיגה 
ג"ר, הנקרא פנים. ונחש המקטרג אינו נמצא בעולם, שהוא מתעסק 
באותו שעיר לעזאזל שמביאים לו, שהוא מצד רוח הטומאה,
%break
כראוי למקטרג. ומשום שמתעסק באותו השעיר, אינו קרב למקדש, 
לנוקבא. כלומר, אינו קרב לקטרג על ישראל ולהפריד הזיווג של זו"ן.
%letter 100
.100 והשעיר הזה הוא כמו שעיר החטאת של ר"ח, כי מתעסק בו. 
וע"כ מאירים הפנים של המקדש, הנוקבא. וע"כ ישראל כולם מוצאים 
רחמים לפני הקב"ה ומעביר עוונם.
%letter 101
.101 כאשר הלבנה, הנוקבא, מתקרבת אל השמש, ז"א, מעיר 
הקב"ה את צד הצפון, קו השמאל, הנמשך מנקודת השורוק, ואוחז 
בה באהבה, ומושך אותה אצלו, שזהו הפיוס ונטילת רשות. והדרום, 
קו ימין, מתעורר מצד אחר, מצד נקודת החיריק,
%break
והלבנה, הנוקבא, עולה ומתחברת במזרח, ז"א, ואז יונקת משני 
הצדדים, מדרום ומצפון, ולוקחת הברכות, שפע הזיווג, בלחש, שהיא 
בחינת ו"ק, מכוח נקודת החיריק, כמ"ש, וקולה לא יישָמֵע. כי קול 
ודיבור פירושם ג"ר.
%break
ואז מתברכת הלבנה ומתמלאת משפע. וכאן מתקרבת האישה 
לבעלה, כלומר זהו זיווג שלם, המשפיע מוחין שלמים לעולם. 
משמיענו בזה, שסדר הזיווג הוא, שמתחילה ממשיך ז"א לנוקבא 
הארת קו השמאל, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי.
%break
ואח"כ את קו הימין, כמ"ש, וימינו תחבקני. ומשמאל נמשך הארת 
החכמה, ומימין חסדים. ואח"כ הזוהר מבאר, איך הנחש נאחז בעת 
הארת קו השמאל.
%letter 102
.102 כמו שיש צורות איברי אדם, ז"א ותיקוניו, כך יש צורות איברי 
הנוקבא דז"א ותיקוניה. וכל ההפרש הוא רק בגוון, שז"א, גוון ירוק, 
ונוקבא, גוון אדום. אמנם בצורות האיברים הם שווים. וכמו כן יש 
למטה מאצילות, תיקון אדם תחתון אחר, מס"א, שמתחת הלבנה.
%break
שיש בו אותן צורות איברים, ימין ושמאל וכדומה. ומשמיענו בזה, 
שהמדרגות נחתמות זו מזו, והצורות שבעליונה עוברות על התחתונה, 
והתעוררות כל בחינה שבאחת מהן, מעוררת הבחינה שכנגדה 
באחרות.
%letter 103
.103 כמו שזרוע השמאל למעלה, בז"א, אוחז בנוקבא, ומתעורר 
כנגדה באהבה, כך יש למטה, מהנוקבא, נחש, זרוע שמאל של רוח 
הטומאה, והוא הנוקבא דטומאה.
%page 405
ואוחז בו, מי שרוכב עליו, שהוא הזכר דטומאה, המזדווג עם הנחש. 
והוא קרב אז אל הלבנה, הנוקבא, ומושך אותה, יונק ממנה, מבין 
הדבקים, ממקום הזיווג, ונטמאת.
%break
כי ב' נקודות בנוקבא:
א. מדה"ד, שאינה ראויה לקבל מוחין מכוח צ"א, והיא גנוזה בה,
ב. מדה"ר, מהבינה, שבה מקבלת כל המוחין ומאירה לעולם, והיא 
גלויה בנוקבא.
%break
וע"כ היא נקראת, עצה"ד טו"ר. כי אם זכה אדם הרי טוב, ואם לא זכה 
הרי רע:
א. אם האדם מקבל הארת השמאל בתיקוני הקדושה, מלמטה 
למעלה, אז הוא טוב, שמקבל ממנה כל המוחין בשלמות.
%break
ב. ואם לא זכה, כלומר, שממשיך המוחין מלמעלה למטה, אז מתקרב 
הנחש אל הנוקבא, ומגלה את הנקודה דמדה"ד שבה, שאינה ראויה 
לקבל מוחין ושפע מז"א, מכוח צ"א, ומחמתה מתקלקלת גם הנקודה 
השנייה דמדה"ר. וע"כ נפרד הזיווג, ונבחנת כמו שנטמאה,
%break
ואינה ראויה עוד להזדווג ולקבל שפע מז"א. לכן נאמר, והוא קרב אז 
אל הלבנה, ומושך אותה מבין הדבקים, ונטמאת. שמגלה את הנקודה 
דמדה"ד הגנוזה בין הדבקים, ואז אינה יכולה עוד להזדווג ולקבל שפע 
בשביל העולם.
%letter 104
.104 ואז ישראל למטה מקריבים שעיר בר"ח, ועל ידיו ממשיכים 
מיתוק המלכות בבינה, והארת השמאל מלמטה למעלה. והנחש ההוא 
נמשך אחרי אותו השעיר, כי כל תאוותו הוא להארת השמאל. והלבנה 
נטהרת, כי היא עתה ראויה לקבל שפע מז"א בעלה.
%break
ועולה למעלה ונקשרת למעלה, בז"א, כדי להתברך. ופניה מאירים 
עתה כלפי מה שנחשכה מקודם בהיותה למטה, מטרם שבאה בזיווג 
עם ז"א.
%break
שעיר ר"ח בא לטהר הנוקבא, להמשיך לה הכלים דמדה"ר מבינה, 
עם הארת השמאל, שע"י זה היא חוזרת לטהרתה. ואע"פ שהנחש 
יכול עוד לעורר הנקודה דמדה"ד, אחר שכבר התגלתה לו,
%break
מ"מ אינו עושה זאת, מחמת שאינו רוצה לקלקל את הארת השמאל, 
שהוא תאב מאוד להארה זו. ונמצא עתה, שקטגור נעשה סנגור.
%letter 105
.105 גם ביוה"כ, כיוון שאותו נחש הרע מתעסק באותו שעיר לעזאזל, 
שהוא ג"כ המשכת הארת השמאל, כמו שעיר של ר"ח, הלבנה נפרדת 
מהנחש, כי עוסק בשעיר ואינו רוצה עוד לקטרג עליה,
%break
והנוקבא עוסקת עתה ללמד זכות על ישראל, ומסוככת עליהם כאם 
על הבנים, והקב"ה מברך אותם מלמעלה, ומוחל להם עוונותיהם.
%letter 106
.106 ואח"כ, כשישראל מגיעים לחג הסוכות, מתעורר צד הימין של 
מעלה, כמ"ש, וימינו תחבקני, כדי שהלבנה, הנוקבא, תתקשר בו, 
בימין, ופניה יאירו כראוי. ואז מחלקת חלק מברכותיה לכל אלו 
הממונים של מטה, לשבעים שרים.
%break
כדי שיתעסקו בחלקם, ולא יבואו לינוק ולהתקרב לצד חלקם של 
ישראל. כי הנחש בהיותו מתעסק בשעיר, אינו מקטרג על הנוקבא.
%letter 107
.107 כעין זה למטה, בעוה"ז, כשהאומות כולן מתברכות, הן 
מתעסקות בנחלת חלקן, ואינן באות להתערב עִם ישראל ולחמוד את 
נחלת חלקם, כמו הנחש והנוקבא,
%page 406
ושבעים ממונים העליונים וישראל. ומשום זה בחג, ע"י הקרבת 
שבעים פרים, ממשיכים ישראל ברכות לכל אלו הממונים על שבעים 
אומות, כדי שיתעסקו בחלקם ולא יתערבו עימהם.
%letter 108
.108 וכאשר הלבנה מתמלאת עם ברכות למעלה כראוי, באים ישראל 
ויונקים ממנה לבדם. וע"כ כתוב, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. 
עצרת היא אוסף. כי כל מה שנאסף מהברכות העליונות,
%break
אינם יונקים ממנה עמים אחרים, חוץ מישראל לבדו. ומשום זה כתוב, 
עצרת תהיה לכם. לכם, ולא לשאר עמים. לכם, ולא לשאר ממונים.
%letter 109
.109 וע"כ ישראל מְרַצים את הקב"ה במים, שמנסכים על המזבח. 
כדי לתת לממונים של האומות חלק מהברכות, שיתעסקו בו ולא 
יתערבו אח"כ בשמחתם של ישראל, כאשר יינקו ישראל הברכות 
העליונות. ועל יום זה כתוב, דודי לי ואני לו. שאחר אינו מתערב עימנו.
%letter 110
.110 משל למלך, שהזמין את אוהבו לסעודה, שהוא עושה ביום 
מסוים, כדי שאוהב המלך יידע שהמלך רוצה בו. אמר המלך, עתה 
אני רוצה לשמוח עם אוהבי לבדו,
%break
ואני מתיירא, שאני אהיה בתוך הסעודה עם אוהבי, יבואו כל אלו 
השוטרים הממונים, וישבו עימנו אל השולחן, לסעוד סעודת השמחה 
עם אוהבי ביחד.
%break
מה עשה האוהב, הוא הקדים תבשילים של ירקות ובשר שור, והקריב 
לאכול לפני אותם השוטרים הממונים, ואח"כ ישב המלך עם אוהבו, 
לאותה הסעודה העליונה מכל מעדני עולם. ובעוד שהוא עם המלך 
לבדו, שואל ממנו כל צרכיו, והוא נותן לו,
%break
והמלך שמח עם אוהבו לבדו, וזרים לא יתערבו ביניהם. כך ישראל עם 
הקב"ה. משום זה כתוב, ביום השמיני עצרת תהיה לכם.
%letter 111
.111 מה השתנה, שכתוב, וה' המטיר על סדום ועמורה, ואינו כתוב, 
ואלקים המטיר? ומה השתנה במבול, שכתוב בו בכל מקום אלקים. 
ולא כתוב בו, וה', כמו במהפכת סדום ועמורה?
%letter 112
.112 אלא בכל מקום שכתוב, וה', פירושו, הוא, ובית דינו. שהוא, ז"א, 
רחמים, ביחד עם נוקבא, דין. ואם כתוב, אלקים סתם, מורה על הב"ד 
בלבד, הנוקבא לבדה בלי ז"א. כי בסדום, נעשה הדין שלא לכלות 
העולם, וע"כ התערב ז"א עם הדין.
%break
וע"כ כתוב שם, וה', שמורה על מדה"ר, ז"א, הנקרא הוי"ה, ובית דינו 
יחד, נוקבא. כי האות ו' הנסמכת אל הוי"ה מרבה את הנוקבא. אבל 
במבול, השמיד כל העולם וכל הנמצאים בעולם, ע"כ כתוב בו השם 
אלקים, שמורה על מדה"ד בלבד, בלי שיתוף מדה"ר.
%letter 113
.113 ולמה נוח וכל הנמצאים שעימו ניצולו, ולא נשמדו? הוא משום 
שנעלם מעין המשחית, שלא היה נראה לו. וע"כ נבחן, שהתכלה כל 
מה שנמצא בעולם, כל מה שנראה לעין המשחית. וע"כ, וה', מורה 
שאינו משחית כל מה שבגלוי לעין, כמו בהפיכת סדום.
%break
אלקים, מורה שצריכים להיסתר וצריכים להישמר, מפני שמכלה את 
כל מה שגלוי לעין. וע"כ, אלקים, מורה על הנוקבא לבדה בלי ז"א, 
שהוא רחמים.
%letter 114
.114 וכתוב, ה' למבול יָשב. ישב, לבדו בפני עצמו, כי לא התחבר עם 
הדין שנעשה במבול. כמ"ש, בדד יֵישב מחוץ למחנה מושבו. יישב, 
לבדו בפני עצמו. ה' למבול ישב, שבעת דינו של המבול ישב בפני 
עצמו, ולא התחבר לדון הדין הזה. וע"כ היה כולו דין בלי רחמים.
%letter 115
.115 ומשום שנוח היה נעלם מעין, לכן, אחר שנעשה הדין, והתכלה 
העולם ושָכך כעסו, כתוב, ויזכור אלקים את נוח. כי עד עתה, בעת 
שהתכלה העולם, לא נזכר נוח, שהיה נעלם מעין.
%page 407
%letter 116
.116 הקב"ה נעלם וגלוי. גלוי, הב"ד שלמטה, הנוקבא רחל, העומדת 
מחזה ולמטה דז"א. נעלם, המקום שכל הברכות יוצאים משם, הזיווג 
ז"א ולאה, העומדת מחזה ולמעלה דז"א. שמהזיווג הזה באים כל 
הברכות. ומשום זה, כל דברי האדם, שהם בהעלם אצלו,
%break
שורה עליהם ברכות. וכל שהם בהתגלות, מקום של ב"ד שורה עליו, 
הנוקבא שמחזה ולמטה דז"א, משום שהוא מקום הגילוי, העולם 
המגולה. כלומר,
%break
שהחסדים מתגלים בה בהארת החכמה, ואותו שנקרא רע עין, שולט 
עליו. כלומר, שבמקום הגילוי דהארת חכמה, נאחזים כל הדינים 
והקליפות.
%break
אבל בנוקבא שמחזה ולמעלה, ששם חסדים מכוסים, שמשום זה היא 
נקראת העולם המכוסה, אין שום קליפה יכולה להיאחז בה. ולפיכך כל 
שדבריו מכוסים, שורה עליו ברכה מהעולם המכוסה.
%break
וכל שדבריו מגולים, שורה עליו דינים מהעולם המגולה. והכול הוא 
בסוד עליון, כעין של מעלה.
%break
%H סוד הקורבן
%break
%letter 118
.118 האם קץ כל בשר, הס"א, נהנה מהקורבנות, שהיו ישראל 
מקריבים על המזבח, או לא? כולם היו מקבלים סיפוקם ביחד, הן 
למעלה והן למטה.
%letter 119
.119 כוהנים, לוויים, ישראלים, שהם ג' קווים, נקראים אדם, בחיבור 
של אלו רצונות הקדושים, העולים מהם למ"ן, מהכוהנים בעבודתם, 
ומלוויים בשירתם, ומישראל במעמדם, בעת הקרבת הקורבן. כבשה, 
או אייל, או בהמה שמקריבים,
%break
צריכים מטרם שמקריבים אותה על המזבח, לפרשׁ עליה, להתוודות 
עליה, כל החטאים וכל הרצונות הרעים. ואז, בתוך כל אלו החטאים, 
והרעות, והרהורים, שהתוודה עליו, נקרא הקורבן ההוא בשם בהמה.
%break
אדם בגי' מ"ה (45). וע"כ הוא כינוי לז"א, הוי"ה במילוי אותיות א', 
שבגי' מ"ה. בהמה בגי' נ"ב (52), וע"כ היא כינוי לנוקבא, הוי"ה במילוי 
אותיות ה', שבגי' ב"ן (52). והשם הזה מורה בעיקר על מוחין דשמאל 
שהיא מקבלת.
%break
ולפיכך הארת המוחין השלמים, שבאים בזיווג כל ג' הקווים, נקראים 
בשם אדם. והארת החכמה, הנמשכת בקו שמאל, מטרם שהתחבר 
בזיווג ג' הקווים, נבחנת בשם בהמה.
%break
ובהקרבת הקורבן יש ב' בחינות: אדם ובהמה. כי ע"י המ"ן, שמעלים 
כוהנים בעבודתם, ולוויים בשירתם, וישראל במעמדם, בעת הקרבת 
הקורבן, שהם ג' הקווים, נמשכים המוחין בבחינת אדם. וע"י הוידוי 
שמתוודים על הקורבן, נמשך הארת החכמה שבקו שמאל לבדו,
%break
בלי זיווג מכל הקווים, שהארה זו נקראת בשם בהמה. ומהארה זו של 
הבהמה נהנה ג"כ הקץ כל בשר. ואין כפרת עוונות, אלא ע"י המשכת 
הארת החכמה שבשמאל.
%page 408
מכוח הוידוי, וכפרת עוונות שבקורבן, הוא נבחן בשם בהמה, שהיא 
הארת החכמה שבשמאל, שמשם כפרת העוונות.
%letter 120
.120 כמו הקורבן של עזאזל, שכתוב בו, והתוודה עליו את כל עוונות 
בני ישראל. בכל קורבן נוהג וידוי העוונות. כי כאשר הקורבן עולה על 
המזבח, ואינו נשלח אל המדבר, מגיע לו פי שניים שצריכים להתוודות 
עליו. ומשום זה,
%break
זה עולה למקומו, וזה עולה למקומו. זה אדם, ג' קווים, וזה בהמה, 
הארת קו שמאל בלבד. כמ"ש, אדם ובהמה תושיע ה'.
%letter 121
.121 מנחת חביתים וכל שאר המנחות. צריכים לעורר רוח הקדוש, 
בחינת אדם, ברצון של הכוהנים, ובשירת הלוויים, ובתפילת ישראל, 
שהם ג' קווים. ובאותו העשן, והשמן, והקמח, העולה על המזבח, 
מתרווים ומסתפקים כל בעלי הדין,
%break
שאינם יכולים לשלוט בדין ההוא שנמסר להם. והם בחינת בהמה. 
הרי שגם במנחות יש ב' בחינות אדם ובהמה. והכול נמשך בזמן אחד. 
כלומר, הן בחינת אדם, והן בחינת בהמה, נמשך כאחד בעת הקרבת 
הקורבן.
%break
הכול נעשה באמונה, להספיק זה לזה, ולהעלות למעלה מה שנצרך, 
עד א"ס. להספיק זה לזה, חל על קו ימין המשלים לשמאל, ועל קו 
שמאל המשלים לימין. להעלות למעלה מה שנצרך,
%break
חל על הארת החכמה שבשמאל, שצריכים להעלות אותה למעלה ולא 
להמשיך אותה למטה. עד א"ס, כלומר, להעלות הכול לרדל"א.
%break
%H הרימותי ידיי בתפילה
%break
%letter 122
.122 אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי למעלה בתפילה. כי בא לגלות 
סדר אצילות ג"ר דא"א, הנקראים כִּתרא, מוחא דאוירא, ומו"ס. ואיך 
עולים לרדל"א, לא"ס, שהוא עניין גבוה ונסתר מאוד. ע"כ התפלל, 
שגילוי הסודות הללו יהיה לרצון לפני ה'.
%break
כאשר רצון העליון למעלה, הכתרא דא"א, עומד ונתקן על אותו רצון 
שלא נודע ולא נתפס לעולם, ראש עתיק, הנקרא רדל"א, נעשה כתרא 
דא"א משום זה, ראש הסותם ביותר למעלה.
%break
והראש הזה האציל מה שהאציל. ולא ידוע, הוא מוחא דאוירא דא"א. 
והאיר מה שהאיר, בדרך סתום, הוא מו"ס דא"א.
%letter 123
.123 הרצון של המחשבה העליונה, כתרא דא"א, רצון העליון. אחר 
שנתקן לבחינת ראש, נקרא מחשבה עליונה. לרדוף אחר רדל"א 
לקבל הארתו. אבל פרסא אחת נפרשה בין רדל"א לכתרא. ומתוך 
פרסא זו ברדיפת המחשבה העליונה, הכתרא,
%break
אחר אורו של רדל"א, האור מגיע ואינו מגיע אליו, כי הפרסא מעכבת 
עליו. וכך עד הפרסא מאיר מה שמאיר. ולא מפרסא ולמטה. וע"כ 
המחשבה העליונה מאירה בהארה סתומה למו"ס,
%page 409
ובאור שאינו ידוע למוחא דאוירא. והמחשבה עצמה, הכתרא, בבחינת 
לא ידע.
ומבאר כאן שני עניינים:
א. איך קץ כל בשר נהנה, מהקורבנות שישראל מקריבים.
%break
ב. ההארה של ראש פרצוף עתיק דאצילות, הנקרא רדל"א, א"ס, 
שממנו נמשך עניין יציאת המוחין דקטנות והמוחין דגדלות של ג' 
ראשים של א"א, הנקראים כתרא, מוחא דאוירא, ומו"ס, שהם יה"ו של 
א"א עצמו.
%break
וכן מבאר, הקטנות והגדלות של הלבושים דא"א, הנקראים או"א, 
ישסו"ת, זו"ן, ואיך יה"ו דלבושים נכללים ביה"ו דא"א עצמו, וכולם 
נכללים בראש עתיק הנזכר, הנקרא רדל"א, א"ס, שהיא כוונת 
הקורבן.
%break
ולכן נאמר, אבל פרסא אחת נפרשה, שפירושו עליית המלכות למקום 
בינה, ומסיימת שם המדרגה, שסיום חדש זה נקרא פרסא. וע"י סיום 
זה ירדו ג"ס בינה ותו"מ מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה. ונמצא בינה 
ותו"מ דמחשבה עליונה, כתרא, ירדו למוחא דאוירא.
%break
ובינה ותו"מ של מוחא דאוירא ירדו למו"ס. ובינה ותו"מ דמו"ס ירדו 
לאו"א וכו'. באופן שלא נשאר בכל מדרגה אלא רק כו"ח של הכלים, 
שיכלו לקבל בהם מרדל"א רק שני אורות נ"ר, הנבחנים לו"ק ולקטנות 
של ג' ראשים.
%break
וע"כ המחשבה העליונה, כתרא דא"א, מאירה בהארה סתומה למו"ס, 
ו"ק. ולמוחא דאוירא מאירה באור שאינו נודע, ג"כ רק ו"ק. והמחשבה 
עצמה, כתרא דא"א, הוא בבחינת לא ידע, כלומר, ג"כ רק ו"ק.
%break
אמנם יש הפרש ביניהם, כי הארה סתומה, פירושו, שגם בגדלות, 
כשישיג ג"ר, יישאר סתום ולא יאיר לאחרים. ואור שאינו נודע, פירושו, 
שרק עתה אינו נודע, אבל בגדלות יהיה נודע, וע"כ נקרא מוחא 
דאוירא, כי בגדלות יוצאת האות י' מאויר שלו ונעשה אור.
%break
ולא ידע, הוא כמו לא נודע, שגם בגדלות לא יהיה נודע. וכל אלו 
המיעוטים נעשו משום הפרסא, שעלתה למקום בינה, וסיימה שם 
המדרגה, והורידה את בינה ותו"מ של כל ראש לראש שמתחתיו.
%break
וכיוון שלא נשארו אלא שני כלים בכל ראש, לא יכלו לקבל יותר משני 
אורות שהם נ"ר, הנבחנים לו"ק.
%letter 124
.124 אז, הארה זו של המחשבה שלא נודע, היכה בהארת הפרסא 
העומדת והמאירה בג' המיעוטים, ממה שאינו ידוע במוחא דאוירא. 
ואינו נודע בכתרא, ולא נגלה במו"ס. וכך היכה הארת המחשבה שלא 
נודע, רדל"א, בהארת הפרסא, ומאירים יחד.
%break
כי הארת רדל"א היכה וחזר והוריד הפרסא למקומה, למלכות, שע"י 
זה חזרו לכל מדרגה שלושת הכלים בינה ותו"מ, שנפלו ממנה, 
ונשלמו שוב בכח"ב תו"מ דכלים ובנרנח"י דאורות. וע"י הביטוש הזה 
חזרו להאיר בכל השלמות כמקודם לכן.
%break
וג' ראשים דא"א הכלולים בפרסא, מאירים יחד עם רדל"א. כי ראש 
עתיק, רדל"א, הוא ראש הנוקבא דעתיק, שנתקנה בפעולת בָּקע.
%break
ונמצא שבעת עליית הפרסא למקום בינה, נפלו גם בינה ותו"מ 
דרדל"א למקום ג' הראשים דא"א. ועתה, אחר שנעשה הביטוש, 
החוזר ומעלה הבינה והתו"מ מכל המדרגות, עלו ג"כ בינה ותו"מ 
דרדל"א למקומם.
%break
ונודע שעם עליית בינה ותו"מ דעליון, עולה עימהם גם התחתון, 
שהחזיק בהם מקודם לכן. ונמצא לפי זה, שג' ראשים דא"א עלו 
לרדל"א עם חזרת בינה ותו"מ שלה, ונעשו למדרגה אחת. וג' ראשים 
דא"א מאירים ביחד עם רדל"א, כי נעשו עתה למדרגה אחת.
%page 410
ונעשו מהם תשעה היכלות ברדל"א. כי ג' הראשים דא"א נכללים זה 
מזה, והם תשעה אורות במקומם עצמם, בא"א. וע"י עלייתם לרדל"א, 
ומאירים ביחד, נעשו שם ברדל"א תשעה היכלות. ואין הפירוש 
שתשעה אורות נעדרו ממקומם עצמם בסיבת העלייה לרדל"א,
%break
אלא שמאירים בשני מקומות: שהם תשעה היכלות ברדל"א, והם 
תשעה אורות במקומם עצמם. כי אין היעדר ברוחני, אלא כל תנועה 
מורה רק תוספות.
%letter 125
.125 והיכלות הללו אינם אורות, כמו תשעה אורות דא"א במקומם 
עצמם, ואינם רוחות ואינם נשמות, ואין מי שיעמוד עליהם, מה הם. כי 
אור א"ס מאיר ברדל"א, וע"כ נבחנים תשעה היכלות הללו, שנעשו 
ברדל"א, לבחינת א"ס, שאין מחשבה תופסת בו.
%break
הרצון של כל תשעה האורות של ג' ראשים דא"א, שכולם עומדים 
במחשבה, במקומם, בא"א, הנקרא מחשבה, הוא אחד מהם בחשבון. 
כלומר, שהמחשבה דא"א הוא אחד מתשעה האורות. ואין היותם 
ברדל"א, כי אין רדל"א מבחינתם כלל.
%break
הנה רצון כולם הוא לרדוף אחרי תשעה היכלות, העומדים במקום 
רדל"א בשעה שתשעה האורות עומדים במחשבה, שהוא א"א.
%break
אבל ההיכלות אינם מושגים ואינם נודעים לתשעה אורות. כי אלו 
תשעה היכלות אינם עומדים לא בבחינת רצון, ולא בבחינת המחשבה 
העליונה, א"א. תופסים בה ואינם תופסים. באלו תשעה היכלות 
נמצאים ועומדים כל סודות האמונה.
%break
וכל אלו האורות מהמחשבה העליונה, שהיא א"א, כולם מקובלים 
מהם, כל תשעה ההיכלות. נקראים א"ס, כי עד כאן האורות מגיעים 
ואינם מגיעים, ואינם נודעים, אין כאן לא רצון ולא מחשבה.
%letter 126
.126 כאשר מאירה המחשבה, שלא נודע ממי היא מאירה, המוחא 
דאוירא, ושמתלבשת ונסתמת בתוך הבינה, ומאירה למי שמאירה, 
ונכנסים זה בזה, עד שנכללים כולם כאחד. ע"י הביטוש של אור 
הרדל"א באור הפרסא, חזרה הפרסא למקומה למלכות,
%break
ובינה ותו"מ שנפלו מכל המדרגות חוזרות למעלתם למקומם 
כבתחילה. ונמצא שגם הבינה, שיצאה מראש דא"א, חזרה עתה 
לראש א"א, ומקבלת שם שוב אור החכמה.
%break
ונודע, שבהיות חכמה דא"א בחוסר חסדים, נסתמה הבינה שם, 
שנאמר, עמוק וסתום בשמו. כי הז"ת דבינה אינן יכולות לקבל חכמה 
בלי לבוש החסדים. וכאשר מאירה המחשבה, שלא נודע ממי היא 
מאירה, כלומר, שהראש השני דא"א, מוחא דאוירא,
%break
מאיר בג"ר, אחר ביטוש רדל"א באור הפרסא. אשר אז חוזרת גם 
הבינה לראש דא"א. נמצא אז שמתלבש בהארתו ונסתם בתוך 
הבינה. כי הבינה עלתה לראש ומלבישה אותו, ואור החכמה שמקבלת 
ממנו סותם אותה.
%break
והמחשבה שלא נודע, מוחא דאוירא, היא המאירה, ולא שני ראשים 
דא"א האחרים, כתרא, ומו"ס. שהם אינם מאירים לאחרים, כי כתרא 
הוא בבחינת לא ידע, להיותו מלביש לרדל"א.
%break
ומו"ס, בהארה סתומה. וע"כ נבחן, שגם אחר שעלתה הבינה לראש 
א"א, אינה מלבישה אותם, אלא למוחא דאוירא לבדו.
%break
וכדי לפתוח הארת החכמה מהסתימה שלה, נעשה זיווג הממשיך 
קומת חסדים, והתלבשה החכמה בחסדים, ואז נגלה הארתה. 
ומאירה למי שמאירה, שהזדווג והאיר קומת החסדים, הנקרא לבוש 
כבוד שמאיר. וע"י זה החכמה נכנסה והתלבשה בתוך אור החסדים,
%page 411
וכן אור החסדים נכלל באור החכמה, עד שנכללו כולם כאחד, לרבות 
גם זו"ן, הנכללים ג"כ בזיווג הזה, להיותם הגורמים ליציאת קומת 
החסדים בבינה.
%letter 127
.127 וכאשר הקורבן עולה על המזבח, נעשו כל אלו הייחודים של ג' 
ראשים דא"א ברדל"א. שמתחילה נִקשר הכול זה בזה.
%break
כי בעת ירידת הפרסאות, שבינה ותו"מ של כל מדרגה חוזרים ממקום 
התחתון למדרגתם בעליון, מעלים אז עימהם גם את התחתון, להיותו 
דבוק בהם.
%break
ונמצאים אלו בינה ותו"מ החוזרים למדרגתם, שהם קושרים כל תחתון 
בעליון. וע"י זה נמצאים הזו"ן עולים לבינה, והבינה לראש דא"א, 
וראש דא"א לרדל"א, לתשעה היכלות שבו. וע"י עלייה זו נסתם הבינה 
מטעם חוסר חסדים, ואז מאירים זה בזה.
%break
כי מזדווג ומוציא קומת החסדים, בלבוש כבוד שמאיר, ואז מאירים 
החסדים בחכמה והחכמה בחסדים.
%break
ואז נמצאים כל המדרגות בעלייה. כי בינה וזו"ן נמצאים בעלייה לא"א, 
לג' ראשים שבו. וג' ראשים דא"א בעלייה לרדל"א, לתשעה היכלות 
אשר שם. ונמצא, המחשבה,
%break
א"א, מתעטר בעלייתו לרדל"א באור א"ס, בהארת תשעה היכלות 
אשר ברדל"א, שבהם מאיר אור א"ס. כי אותה ההארה שהמחשבה 
עליונה, א"א, מאירה משם, שהם תשעה היכלות, הוא נקרא א"ס.
%break
וממנו, מא"ס, נמצא א"א עומד ומאיר למי שמאיר. ועל זה עומד הכול. 
כלומר, על המשכת אור א"ס אל העולמות ע"י א"א. אשרי חלקם של 
הצדיקים, המעלים מ"ן ומייחדים הייחודים הגבוהים האמורים בעוה"ז 
ובעוה"ב. כי נוחלים שני עולמות.
%letter 128
.128 קץ כל בשר. כמו שהקישור נמצא למעלה, בבינה ובא"א, 
בשמחה, בהתקשרות כל תחתון בעליון. ע"י חזרת בינה ותו"מ 
למדרגתם, הגורם להם שמחה, אחר שהתלבשה החכמה בחסדים. 
כמו כן למטה, בזו"ן ובעולמות התחתונים,
%break
נעשית התקשרות כל תחתון בעליון, בשמחה וברצון לתת סיפוק לכל, 
למעלה ולמטה, גם לקץ כל בשר. ואמא, השכינה, שורה על ישראל 
כראוי.
%letter 129
.129 בכל ר"ח, בעת שהלבנה מתחדשת, שהנוקבא מתחדשת בזיווג 
שלה עם ז"א, נותנים אז לקץ כל בשר, חלק נוסף על הקורבנות 
הרגילים, שהוא שעיר ר"ח. שיתעסק בו וישתמש בחלקו, שע"י שעיר 
ר"ח מתחדש הארת צד השמאל, שקץ כל בשר נהנה ממנו,
%break
והוא חלקו. והצד של ישראל, הימין, יישאר להם לבדם, כדי שיתייחדו 
במלכם. ומקריבים דווקא שעיר, משום שהוא בחלקו של עשיו, כמ"ש, 
הן עשיו אחי איש שעיר.
%letter 130
.130 קץ כל בשר זה, כל רצונו תמיד אינו אלא בבשר. ומשום זה 
תיקון הבשר בכל מקום שהוא, רק בשבילו. וע"כ נקרא, קץ כל בשר. 
וכשהוא שולט, שולט על הגוף, על הבשר. ולא על הנשמה. הנשמה 
מסתלקת למקומה, והבשר, הגוף,
%break
ניתן למקום הזה, לקץ כל בשר. זהו כמו בקורבן, שהרצון של המקריב 
אותו, עולה למקום אחד, לקדושה, והבשר של הקורבן עולה למקום 
אחד, לקץ כל בשר.
%break
כי מהותן של הקליפות היא מהכלים הנשברים שנשארו מזמן שבירת 
הכלים. שגם בעת שהמאציל בירר ותיקן העולמות אבי"ע וכל אשר 
בהם, לא תיקן אותם, ואינם ראויים לתיקונם במשך 6000 שנים 
מטרם גמה"ת.
%page 412
אבל בגמה"ת יתוקנו גם הם, ואז יתבטלו כל הקליפות, כמ"ש, בילע 
המוות לנצח. ועתיד הס"מ להיות מלאך קדוש.
%break
וכל כוחם הוא להחטיא את האדם, כי להיותם ריקים מכל אור מטרם 
גמה"ת, ע"כ רודפים אחר האדם, שימשיך להם מעט מהאורות 
השלמים שיאירו בגמה"ת, כדי להחיות את נפשם. בדומה לרעב 
וצמא, הרודף אחר מי שיש לו לחם ומים ולוחם עימו.
%break
וזה שנאמר על עצה"ד, שהחטא היה מפני שאכלו פגה. שהפירוש 
הוא, מחוסר זמן. כי עצה"ד הוא מהאורות השלמים, שלא יתוקנו אלא 
בגמה"ת. שהאורות הללו ישלימו הקליפות ויתקנו אותן. וע"כ רדף 
הס"מ והנחש לפתות את אדם וחוה, שימשיכו לו מהאור הזה תכף.
%break
ואע"פ שידעו שעוד אינם ראויים לזה, כי מחוסרי זמן הם, מ"מ נופל 
להם איזה חלק מכוח החטא.
%break
ונודע שחמשת הכלים כח"ב תו"מ מכונים מוחא, עצמות, גידים, בשר, 
ועור. ונמצא שכלי דת"ת נקרא בשר, וכלי דמלכות נקרא עור. גם נודע, 
שמטעם הסתר דאו"א הפנימיים אחר שבירת הכלים, אסור להמשיך 
מטרם גמה"ת ג"ר דמוחין דחיה, אור החכמה, אלא רק ו"ק בלבד.
%break
ונודע שיש ערך הופכי בין כלים לאורות. ובזמן שאין לז"א אלא רק 
מוחא, יש לו רק אור הנפש. וכשמשיג פרצוף עצמות, קונה אור הרוח. 
ובפרצוף גידים, אור הנשמה. ובפרצוף בשר, אור החיה. ובפרצוף עור, 
אור היחידה. ולפי שאסור להמשיך ג"ר דאור החיה מטרם גמה"ת,
%break
נמצא שבפרצוף הרביעי, בשר, חסרים הכלים התחתונים ממנו, שהם 
בשר ועור, ואין בו אלא שלושה כלים, מוחא עצמות גידים, המסתיימים 
על החזה דפרצוף. ומחזה ולמטה, שהם בשר ועור דפרצוף בשר זה, 
חסרים לו עד גמה"ת.
%break
וכל חשקם של הס"א הוא, שהאדם ימשיך להם אלו האורות דג"ר 
דחיה, הבאים בכלים של בשר ושל עור של הפרצוף הרביעי דז"א. כי 
פחות מזה, שהם האורות שאינם מאירים אלא רק בכלים המתוקנים, 
לא יוכלו הקליפות ליהנות מהם מאומה,
%break
כי אין להם כלום מכלים האלו. ולכן נאמר בזוהר, שהחטא דעצה"ד 
היה כי מחבר למטה ונפרד למעלה, שהמשיך האורות מחזה ולמטה 
דפרצוף הרביעי, אור החכמה, לתוך הכלי דבשר. והחטא דעצה"ד הוא 
המקור שכל החטאים מסתעפים ממנו.
%break
ולכן קץ כל בשר זה, כל רצונו תמיד אינו אלא בבשר. שרצונו להמשיך 
לו הג"ר דחיה, המאירים אחר גמה"ת, כי מהאורות הנוהגים לפני 
גמה"ת אין לקליפות שום הנאה. כי ע"כ הם בחינות קליפות, משום 
שאין להם הכלים המתוקנים לקבלת אורות הללו.
%break
ע"כ אין רצונם של הקליפות, אלא בבשר. שימשיכו להם האור בבחינת 
הכלי דבשר דפרצוף הרביעי.
%break
וזהו שעיר ר"ח, וכן כל הקורבנות, שאז נמשך מבחינת ג"ר הללו, ע"י 
שליטת קו השמאל. שברגע תחילת הזיווג, אשר הקליפות מקבלים אז 
האור מבחינת הבשר שלהם, ואין בזה הפסד לקדושה,
%break
כי הוא חלק קטן מאוד, כי ע"י חלק זה שמקבלים, הם נפרדים 
מהקדושה, ואינם מקטרגים עוד על ישראל להחטיא אותם. ועיקר 
תיקון זה נעשה בשעיר ר"ח.
%break
כי הס"א נוטלת אותה הארת השמאל, המאירה בתחילת הזיווג, שזה 
חלקם. וישראל נוטלים המוחין השלמים, המתוקנים בג' קווים, שהם 
ו"ק דחיה, שזהו חלקם. ואחר שנעשה עיקר התיקון בשעיר ר"ח, נוהג 
עניין זה בכל הקורבנות. שהרצון של המקריב, עולה למקום אחד,
%page 413
לקדושה. שע"י עליית מ"ן, הנקרא רצון, זוכים הכוהנים, הלוויים, 
והישראלים, לקבל מוחין השלמים בכלים המתוקנים בג' קווים. והבשר 
של הקורבן עולה למקום אחד, לס"א, שבשר הוא חלקם, ולא דבר 
פחות ממנו, אבל אין להם אלא רק נר דקיק מרגע תחילת הזיווג.
%letter 131
.131 ואדם צדיק הוא עצמו קורבן ממש לכפר, ע"י שמקריב הרצון 
שלו. ואחד שאינו צדיק אינו קורבן, משום שיש בו מום, כמ"ש, כל אשר 
בו מום לא תקריבו, כי לא לרצון יהיה לכם. וע"כ הצדיקים הם כפרה 
של העולם, והם קורבן בעולם.
%break
כמ"ש, ויאמר אלקים לנוח, קץ כל בשר בא לפניי. ס"א בא לקבל רשות 
להחשיך פניהם של בני אדם. ומשום זה כתוב, והנני משחיתם את 
הארץ.
%letter 132
.132 כתוב, ונוח בן שש מאות שנה. למה בא הכתוב למנות החשבון 
הזה של שנות נוח? אלא אילו לא היה נוח בן 600 שנה, לא היה נכנס 
לתיבה, ולא היה מתחבר עימה. כיוון שנשלם ב-600 שנה, אז 
התחבר עימה.
%break
התיבה, כנגד הנוקבא של מעלה, ונוח כנגד יסוד של מעלה. ויסוד הוא 
הספירה השישית של ז"א. ולפיכך, כל עוד שלא נשלמו לו 600 שנה, 
לא היה עוד ראוי להיות מרכבה לספירה השישית. ומה שמחשב 
מאות, הוא לרמוז על המוחין שלו, שהיו מבינה, מאות.
%letter 133
.133 וע"כ מיום שנשלמו עוונותיהם של בני העולם, שנעשו ראויים 
לקבל עונשם, המתין עוד להם הקב"ה, עד שנשלם נוח ב-600 שנה, 
ונשלמה מדרגתו כראוי, והיה צדיק שלם. ואז נכנס לתיבה, והכול 
נעשה כעין של מעלה,
%break
באופן שיהיה עליו השראה מהיסוד והמלכות של מעלה. כמ"ש, ונוח 
בן שש מאות שנה. ומשום זה לא כתוב כבן שש מאות שנה. כי שש 
מאות שנה הוא בדיוק, כדי להשלים ספירת היסוד.
%break
%H ואני מביא מבול מים
%break
%letter 134
.134 ואני הנני מביא את המבול מים. מה הטעם, שאומר, הנני, אחר 
שכבר אמר, ואני? בכל מקום שכתוב, אני, נעשה גוף לנשמה, כלומר, 
אני, הנוקבא, היא גוף לז"א, הנבחן כנשמה שלה. שמקבלת ממה 
שלמעלה מז"א. ומשום זה מרומזת המילה, אני, באות הברית, ו',
%break
שהוא יסוד דז"א, כמ"ש, אני הנה בריתי איתךְ. משום שמקבלת 
מברית דז"א. אני, העומדת להתגלות, המזומנת להשגה. אני, כיסא 
למה שלמעלה. אני, העושה נקמה לדורי דורות. ואני, שכתוב כאן עם 
ו', מורה שכלול זכר ונוקבא ביחד, כי ו' מורה על הזכר, ז"א.
%break
ואח"כ נרשמה הנוקבא לבדה בלי ז"א, בעת שהזדמנה לעשות הדין, 
כמ"ש, הנני מביא את המבול מים על הארץ. וכתוב הנני בלי ו'. כי ואני 
עם ו', מורה על ז"א, המחובר בנוקבא,
%page 414
הנקראת אני. וזהו קודם שנגמר לעשות הדין. ואח"כ שכבר נגמר, 
כתוב הנני בלא ו', להורות שהדין נעשה ע"י הנוקבא לבדה בלי ז"א.
%letter 135
.135 מאחר שכתוב, מביא את המבול, האם אין אנו יודעים עוד, 
שהוא מים, עד שהוצרך לומר, המבול מים? אלא, את המבול, הוא 
לרבות מלאך המוות, שהיה שם, כי אע"פ שהיו רק מים, היה המחבל 
הולך בעולם להשחית אותם במים האלו.
%letter 136
.136 אני ה', פירושו, שנאמן אני לשלם שכר טוב לצדיקים ולהיפרע 
מרשעים. וע"כ מבטיח הכתוב לצדיקים עם המילה אני, לשלם שכרם 
הטוב לעוה"ב, ומאיים לרשעים,
%break
להיפרע מהם לעוה"ב. כי השם אני, מורה שעומד בגילוי. ואין התגלות 
אלא על גילוי שכר ועונש. ונמצא בהכרח, כי אני מורה, שנאמן אני 
לשלם שכר.
%letter 137
.137 כתוב, לשחֵת כל בשר, זהו מחבל העולם. כמ"ש, ופסח ה' על 
הפתח ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף. כלומר, שאינו נותן 
לו רשות. וזהו, לשחת כל בשר, שהוא מצד המשחית המרומז בכתוב, 
קץ כל בשר בא לפניי, בא לפניי ליטול רשות.
%break
כי מאחר שהגיע הזמן שהמתין להם הקב"ה, עד שנשלמו לנוח 600 
שנה, שאפשר לקיים בו, לתת שכר טוב לצדיקים, אז הוא הזמן 
להיפרע מן הרשעים. ואז ייתן רשות למשחית לשחת כל בשר.
%break
%H אמרתי לא אראה יה
%break
%letter 138
.138 כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים 
בדברי תורה, אלא שמסתכלים בדברי העולם, ורוח החכמה נשכח 
מהם.
%letter 139
.139 כי כשהאדם מסתלק מהעוה"ז, ונותן חשבון לריבונו, מכל מה 
שעשה בעוה"ז, בעודו נמצא ברוח ובגוף ביחד. והוא רואה מה 
שרואה, עד שבא לעולם האמת, ופוגע שם באדה"ר, היושב בשער גן 
עדן, לראות כל אלו שומרי מצוות ריבונם, ושמֵח בהם.
%letter 140
.140 כמ"ש, לא אביט אדם עוד עם יושבי חָדֶל. כמה צדיקים הם 
מסביב אדה"ר, שמנעו את עצמם מדרך הגיהינום ונטו לדרך גן עדן, 
ואלו נקראים יושבי חדל. ולמה לא כתוב יושבי חָלֶד? משום שאינם 
כמו החולדה, שגוררת ומצניעה,
%break
ואינה יודעת למי היא עוזבת. אלא שהם יושבי חדל. כמ"ש, חדלו לכם 
מן האדם. שחדלו, פירושו, מנעו. אף כאן נקראים יושבי חדל, משום 
שנמנעו מדרך הגיהינום, והתגברו בעצמם להיכנס בגן עדן.
%letter 141
.141 יושבי חדל, פירושו, בעלי תשובה, שמנעו את עצמם מעוונותיהם 
של הרשעים. ומשום שאדה"ר חזר בתשובה לפני ריבונו, הוא יושב 
עם אלו ששבו ונמנעו מעוונותיהם,
%page 415
שהם נקראים, בני חדל, כמ"ש, אדעָה מה חָדֵל אני. ומשום זה אדה"ר 
יושב בשער גן עדן. והוא שמח בהם, בצדיקים הבאים בדרך גן עדן.
%letter 142
.142 כתוב, אמרתי לא אראה יה, יה בארץ החיים. מי הוא שיכול 
לראות יה? כאשר הנשמות עולות למקום צרור החיים, הן נהנות שם 
מזוהר מראה המאירה, המאיר ממקום העליון על כל המקומות.
%break
ואילו לא הייתה מתלבשת הנשמה בזוהר לבוש אחר, לא הייתה יכולה 
להתקרב לראות אור ההוא.
%break
כשזו"ן עולים ומלבישים את או"א עילאין, אשר האור שלהם נקרא אור 
החיה, נקרא אז ז"א עה"ח. וכן הוא נקרא מראה המאירה, והנוקבא 
ארץ החיים. ויסוד של ז"א נקרא צרור החיים. להיותו מקום הקיבוץ של 
המוחין, הנגלים בשלושה מקומות, חולם, שורוק, חיריק,
%break
כמ"ש, ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד. שהם נקווים 
משלושה מקומות, ובאים אל היסוד דז"א, הנקרא מקום אחד. וע"כ 
נקרא צרור החיים.
%break
וכשהנשמות עולות לזו"ן, הן עולות עם אותיות אל"ה דזו"ן, שנפלו 
למקומם והתדבקו בהם, והם נה"י דז"א, שעיקרם הוא קו אמצעי, יסוד 
דז"א. הרי שמקום עליית הנשמות לז"א, הוא ביסוד שלו, הנקרא צרור 
החיים. ושם נהנים בזוהר ז"א, הנקרא מראה המאירה.
%letter 143
.143 כמו שנותנים לנשמה לבוש, שהוא הגוף, להתקיים בעוה"ז, כמו 
כן נותנים לנשמה לבוש זוהר העליון, להתקיים בו בעוה"ב, ולהסתכל 
בתוך מראה המאירה, ז"א, מתוך ארץ החיים, הנוקבא דז"א.
%break
והכוונה בכתוב, אמרתי לא אראה יה, היא שהצדיקים זוכים להסתכל 
במראה המאירה, שהיא, יה בארץ החיים, באמצעות שני התיקונים:
א. ע"י לבוש זוהר העליון,
ב. ע"י הנוקבא דז"א, ארץ החיים.
%letter 144
.144 משה לא היה יכול לגשת להסתכל במה שהסתכל. אלא כאשר 
התלבש בלבוש אחר. כמ"ש, ויבוא משה בתוך הענן, והתלבש בו, כמו 
שמתלבשים בלבוש. ומשום זה, היה יכול להסתכל במה שהסתכל.
%letter 145
.145 כמו זה מתלבשות נשמות הצדיקים בעולם האמת, בלבוש כעין 
עולם ההוא, שיתנהגו בהתאם לאותו הלבוש. ואז הם מוכנים להסתכל 
באור המאיר בארץ החיים ההוא, באור הנוקבא, שמתוכה הם 
מסתכלים בתוך מראה המאירה.
%break
וזהו, יה יה בארץ החיים, שאמר חזקיהו, שהיה חושב, שלא יזכה עוד 
לאותו האור ולאותו הסתכלות, משום שנהר הנמשך מגן עדן, הפסיק 
אותו ולא הוליד. כי מי שאינו עוסק בפרייה וברבייה, פוגם בנהר היוצא 
מעדן, שהוא יסוד דז"א. כתוב, לא אביט אדם עוד, זהו אדה"ר,
%break
שנאמר, שאדה"ר יושב בשער גן עדן ומקבל נשמות הצדיקים הבאים 
לגן עדן. וחזקיהו חשב, שלא יזכה להביט אדם בשער גן העדן.
%letter 146
.146 ולמה חשב חזקיהו כל זה? משום שאמר לו הנביא, כי מת אתה 
בעוה"ז, ולא תחיה לעולם האמת. כי כל מי שאינו מוליד בנים בעוה"ז, 
כאשר נפטר ויצא ממנו, מגרשים אותו מגן עדן, ואינו שורה שם לראות 
באותו אור המאיר.
%break
וחזקיהו, שהיה נקי צדיק וחסיד, היה לו כך, כש"כ מי שאין לו זכות 
אבות וחטא לפני ריבונו, על אחת כמה וכמה.
%letter 147
.147 לבוש הזה, חלוק של החכמים, שמתלבשים בעולם האמת. 
אשרי חלקם של הצדיקים, שגנז להם הקב"ה הרבה טוב ועדנים 
לעולם האמת. עליהם כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה 
לִמְחַכה לו.
%page 416
%H ואני מביא את המבול מים
%break
%letter 148
.148 כתוב, הֵמה מֵי מריבה, אשר רבו בני ישראל את ה' וייקָדֵש בם. 
האם במקום אחר לא רבו בני ישראל את ה'? מה השתנה כאן, 
שאומר, המה מי מריבה, ולא אחרים? אלא אֵלו היו מי מריבה, שנתנו 
כוח וגבורה לבעל הדין להתחזק. כי:
%break
א. יש מים מתוקים ויש מים מרורים, הקדושה והלעומת של קו ימין.
ב. יש מים צלולים ויש מים עכורים, הקדושה והלעומת של קו שמאל.
ג. יש מי שלום ויש מי מריבה, הקדושה והלעומת של קו האמצעי.
%break
ואומר על מי מריבה, אשר רבו בני ישראל את ה', להורות שהוא 
הלעומת של קו אמצעי. כי המשיכו עליהם את מי שלא היו צריכים 
להמשיך, את הלעומת, הנקרא מי מריבה, ונטמאו בו. כמ"ש, וייקדש 
בם.
%letter 149
.149 א"כ, מהו, וייקדש? היה צריך לומר וייקדשו, בלשון רבים, שחל 
על בני ישראל? אלא המילה מסתתרת, כי פירושה הוא, שנפגם מי 
שלא היה צריך, כביכול. כי נפגמה הלבנה, הנוקבא. והמילה, וייקדש, 
לא לשבח כתובה כאן. והכתוב מסתיר ואינו רוצה לבטא את זה.
%break
ואני הנני מביא את המבול, פירושו, להביא את המחבל עליהם, כמו 
שהם נטמאו בו. וכמו שנאמר במי מריבה, שהוא שם המחבל, שבו 
נטמאו. אף כאן, המבול הוא שם המחבל, שנטמאו בו.
%letter 150
.150 אוי להם לרשעים, שאינם רוצים לשוב לפני הקב"ה על 
עוונותיהם בעודם בעוה"ז. כי כשבן אדם שב ומתחרט על עוונותיו, 
הקב"ה מוחל לו. וכל אלו שמחזיקים עוונותיהם,
%break
ואינם רוצים לשוב לפני הקב"ה על עוונותיהם, נופלים אח"כ לגיהינום, 
ולא יעלו אותם משם לעולם.
%letter 151
.151 משום שכל בני דורו של נוח חיזקו את ליבם, וביקשו להראות 
עוונם בגלוי, הביא עליהם הקב"ה את הדין באותו האופן. ואפילו 
כשהאדם חוטא, אם הוא בסתר, הקב"ה הוא רחמן, ואם האדם ישוב 
אליו, מכפר עליו,
%break
ומוחל לו, וסולח לו. ואם אינו שב אליו, מגלה חטאיו לעיני כל. מאין לנו 
זה? מסוטָה, שחטאה בסתר, והקב"ה מגלה עוונה בגלוי, ע"י מים 
המאררים.
%letter 152
.152 וכמו כן נמחו הרשעים הללו מן הארץ בגלוי. כלומר, דור המבול. 
שהיו המים יוצאים ועולים מן התהום והם רותחים, והפשיטו מהם את 
עורם. וכיוון שנפשט מהם העור, נפשט מהם אח"כ גם הבשר, ולא 
נשארו אלא בעצמותיהם בלבד, כמ"ש, ויימחו מן הארץ.
%break
וכל עצמותיהם נפרדו זה מזה, ולא נשארו יחד. ומהכול נעברו 
מהעולם. ויימחו, כמ"ש, יימחו מספר החיים, שאין להם תחייה 
לעולמים, ולא יקומו בדין.
%page 417
%H והקימותי את בריתי
%break
%letter 153
.153 והקימותי את בריתי איתָך. מכאן נשמע, שקיום הברית של 
מעלה הוא כקיום הברית של מטה. ברית, יסוד. קיום הברית, זיווג 
זו"ן. והקימותי את בריתי, חל על זיווג זו"ן.
%break
איתך, ע"י התחברותך בתיבה. כי נוח ותיבה הם יסוד ומלכות 
שלמטה, ובהם תלוי זיווג יסוד ומלכות של מעלה, זו"ן.
%break
כשיש צדיקים בעולם, מתקיים העולם למעלה ולמטה. הנוקבא נקראת 
עולם למעלה. וקיום, פירושו זיווג. כשיש צדיקים בעולם התחתון, 
הגורמים זיווג זו"ן למעלה, מתקיימת הנוקבא על ידיהם, כמ"ש, 
והקימותי את בריתי איתך.
%letter 154
.154 התעוררות הזכר לנקבה היא בעת שמקנא אותה. כשיש צדיק 
בעולם, אין השכינה מסתלקת ממנו, ותשוקתה היא אליו. אז 
מתעוררת אליה התשוקה העליונה באהבה, כתשוקת הזכר לנקבה 
בעת שמקנא אותה.
%break
כמ"ש, והקימותי את בריתי איתך. שהתעוררה בי התשוקה בגללך. 
כמ"ש, ואת בריתי אקים את יצחק, שהוא בגלל יצחק. כמו בנוח.
%break
הנה הכול נמשך לעולם ע"י הנוקבא, בין התיקונים ובין הקלקולים, 
כמ"ש, ומלכותו בכל מָשָׁלָה. וכשהשפעה היא מתוקנת, היא נמשכת 
מזיווג זו"ן. וכשהשפעה היא מקולקלת, היא נמשכת מזיווג זו"ן 
דטומאה, הנקראים אל אחר, שהוא מתדבק בנוקבא דז"א,
%break
ומושך אליו השפע דקדושה, והופך אותה לטומאה ולקלקולים. וזאת 
הקנאה, שז"א מקנא את הנוקבא, שאל אחר לא יתדבק בה.
%break
וכשיש צדיק בעולם, אז מתוך גודל חשק הנוקבא להשפיע לצדיק, היא 
מתרחקת מאל אחר, והאהבה של הז"א מתגברת עתה ביותר, 
להזדווג עם השכינה, להשפיע לצדיק, כמו שאהבת גבר מתגברת על 
אשתו בעת שמקנא אותה, ומפחד,
%break
שלא תיסתר עם אחר. כי כן ז"א היה מפחד, שהיא לא תידבק 
להשפיע לאל אחר.
%letter 155
.155 כתוב, והקימותי את בריתי איתָך, שאתה תהיה בריתי בעולם. 
ואח"כ כתוב, ובאת אל התיבה. כי לולא היה צדיק, לא היה נכנס אל 
התיבה, כי לא יתחבר איש בתיבה אלא רק צדיק. ומשום זה כתוב, 
ובאת אל התיבה, אחרי שכתוב, והקימותי את בריתי איתך.
%letter 156
.156 כל זמן שבני אדם מחזיקים בברית הזה, אין עם ולשון בעולם 
שיכול להרע להם. ונוח החזיק בברית הזה ושמר אותו. משום זה 
שמר אותו הקב"ה.
%break
וכל בני דורו לא שמרו הברית, משום זה העביר אותם הקב"ה מן 
העולם. באותו החטא שחטאו, באותו אופן ממש נמחו מהעולם.
%break
%H וירפא את מזבח ה' ההרוס
%break
%letter 157
.157 בימי אליהו, ישראל כולם עזבו את הקב"ה, ועזבו את ברית 
הקודש שלהם. כשבא אליהו, וראה, שבני ישראל עזבו את ברית 
הקודש, והברית הוסר מהם, בא לתקן הדבר אל מקומו, לתקן היסוד, 
שיהיה ראוי לזיווג עם המלכות, שזה נבחן לרפואת המזבח, המלכות.
%page 418
%letter 158
.158 כיוון שהקריב הדבר למקומו, שתיקן היסוד להקריב אותו 
למלכות, התרפא הכול. וכמ"ש, וירפא את מזבח ה' ההרוס, שזהו 
הברית, שהיה נעזב מהעולם. המלכות נקראת מזבח ה'. ונהרסה 
מסיבה שעזבו בני ישראל את הברית.
%break
כתוב, וייקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב, זהו 
תיקון ההריסה ורפואתו של מזבח ה'. כי פגם הברית הורס את בניין 
המלכות. כי ט"ת שלה נהרסות ונופלות לקליפות.
%break
ותיקון הברית חוזר ובונה אותה בע"ס, שבהארת החכמה, הן נחלקות 
לי"ב (12), שהן י"ב אבנים.
%letter 159
.159 כתוב, אשר היה דבר ה' אליו לאמור, ישראל יהיה שמך. מה 
הטעם שנזכר כאן השם ישראל על המזבח? אלא ודאי שהתיקון הוא 
להעלות המלכות לאו"א, ולהשיב ברית קודש למקומו, שהיסוד דז"א 
יחזור ויזדווג עם המלכות.
%break
שאין זיווג לזו"ן, אלא אחר עלייתם למקום או"א. כמ"ש, כי עזבו את 
בריתך בני ישראל, ומשום זה כתוב, את מזבחותיך, המלכות, הרסו. 
ובתיקון הברית היא חוזרת ונבנית.
%letter 160
.160 כל זמן שישראל שומרים ברית הקודש, הם עושים קיום למעלה 
ולמטה. וכשהם עוזבים הברית הזה, אז אין קיום למעלה ולמטה. 
כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. 
ומשום זה כתוב,
%break
וירפא את מזבח ה' ההרוס. והאם נחשב זה לרפואה? כן, שהרי הוא 
מקיים הברית, היסוד, לאותו מקום שהאמונה, המלכות, תלויה בו.
%letter 161
.161 פינחס, בשעה שקינא למעשה זִמרי, תיקן את הברית הזה 
במקומו. ומשום זה כתוב, הנני נותן לו את בריתי שלום. והאם בשביל 
פינחס הוא השלום? ומהי המחלוקת, שהייתה לפינחס עם הברית 
הזה? אלא כאן, במילה שלום, נקשר הדבר במקומו.
%break
הנני נותן לו את בריתי. ומה אתן לברית? שלום, שפירושו זיווג. 
שיתחבר הברית במקומו, המלכות. וע"כ נאמר, הנני נותן לו את בריתי 
שלום. שלום, הוא המקום להתחבר עימו, הזיווג עם המלכות, הנקרא 
בשם שלום. כי מה שנפרד ממנו, מהיסוד,
%break
מחמת עוונותיהם של ישראל, כלומר, המלכות, שנפרדה מהיסוד, חזר 
והתחבר ע"י פינחס. הואיל והוא תיקן הדבר במקומו, מכאן והלאה, 
והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלקיו 
ויכפר על בני ישראל.
%letter 162
.162 אין דבר בעולם, שהקב"ה מקנא אותו, כמו עוון הברית, כמ"ש, 
חרב נוקמת נקם ברית. ולא נשלם עוון דור המבול, אלא משום שחטאו 
בהשחתת דרכיהם על הארץ. ואע"פ שהיו חומסים זה את זה, כמ"ש, 
ותישחת הארץ לפני האלקים ותימלא הארץ חמס,
%break
וכתוב, כי מָלְאָה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם. אשר מורה 
מידה כנגד מידה, הנני משחיתם, בגלל החטא של השחתת זרע. הרי 
שלא נחתם גזר דינם, אלא על פגם הברית.
%letter 163
.163 כי מלאה הארץ חמס מפניהם. ויש אומרים על עוון זה, שלא 
נשלמה הסאה שלהם אלא בעוון החמס, שהיו חומסים זה את זה. 
מטעם שבזה היו רעים לשמיים ולבריות. כמה ממונים הם למעלה, 
שהתמנו על הקולות של מוסרי דין על חבריהם לשמיים,
%page 419
על מה שעשו להם. ועל עוון זה כתוב, כי מלאה הארץ חמס מפניהם. 
שכל אחד מסר דין לשמיים על חברו. ומשום זה כתוב עליהם, והנני 
משחיתם את הארץ.
%break
%H בוא אתה וכל ביתך
%break
%letter 164
.164 ויאמר ה' לנוח, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. בכל הכתובים 
נאמר כאן אלקים, ובפסוק זה כתוב השם הוי"ה, השם העליון של 
רחמים. אלא, שאינו דרך ארץ, שהאישה תזמין לה אורח, אלא רק 
ברשות בעלה.
%letter 165
.165 אף כן, ביקש נוח להיכנס בתיבה, המלכות, להתחבר עימה. ולא 
היה נאה לו, עד שבעלה של התיבה ייתן לו רשות להיכנס, כמ"ש, בוא 
אתה וכל ביתך אל התיבה. ומשום זה כתוב בפסוק הוי"ה, שהוא 
בעלה של התיבה.
%break
כי הוי"ה הוא ז"א, והתיבה היא מלכות. ואז נכנס נוח והתחבר בתיבה. 
כי אין רשות לאורח להיכנס אל הבית, אלא ברשות בעלה, בעל הבית. 
וכמ"ש אח"כ, ויבוא נוח ובניו ואשתו ונשי בניו איתו אל התיבה.
%letter 166
.166 כתוב, כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה. מכאן, שלא יקבל 
אדם אורח לביתו, אם חושד שהוא רשע. אלא א"כ שהוא נחשב בעיניו 
לצדיק ואינו חושד בעיניו כלל. וכמ"ש, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. 
משום, כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה.
%letter 167
.167 אם נותן לאורח לבדו רשות, ולא נתן רשות לכל הבאים עם 
האורח, אל יכניס אותם לבית. כמ"ש, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה, 
אשר לכולם נתן רשות להיכנס. והפסוק הזה מלמדנו סדרי דרך ארץ.
%break
%H לה' הארץ ומלואה
%break
%letter 168
.168 לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. לדוד מזמור, 
מורה שאמר שירה, ואח"כ שרתה עליו רוח הקודש. אם כתוב, מזמור 
לדוד, מורה, ששורה עליו תחילה רוח הקודש, ואח"כ אמר השירה.
%letter 169
.169 לה' הארץ ומלואה. פסוק זה על ארץ ישראל נאמר, ארץ 
הקודש. ומלואה, זו השכינה. כמ"ש, כי מָלא כבוד ה' את בית ה'. 
וכתוב, כי כבוד ה' מלא את המשכן.
%page 420
שכתוב על השכינה, שמתמלאת מכל, שמתמלאת מהשמש. הלבנה, 
השכינה, שלמה מכל הצדיקים. מלא מכל טוב שלמעלה. תבל ויושבי 
בה, כתוב על שאר ארצות מחוץ לארץ ישראל.
%letter 170
.170 לה' הארץ ומלואה, ארץ הקדושה העליונה, הנוקבא, שהקב"ה 
חפץ בה. ומלואה, זה נשמות הצדיקים, שהנוקבא מתמלאת מהם, 
מכוח עמוד אחד, יסוד דז"א, שהעולם עומד עליו. כלומר, כל מה שיש 
בעולם, בנוקבא, מקובל מיסוד דז"א, ולפיכך נבחן שהעולם עומד עליו.
%letter 171
.171 על עמוד אחד עומד. כמ"ש, כי הוא על ימים יְסָדה. הוא, סובב 
על הקב"ה.
%letter 172
.172 על ימים יסדה ועל נהרות יכוננֶהָ. אלו הם שבעה עמודים, שבע 
ספירות חג"ת נהי"מ דז"א שהנוקבא עומדת עליהם, והם ממלאים 
אותה, והיא מתמלאת מהם. ומתמלאת מהם בשעה שצדיקים 
מתרבים בעולם, אז ארץ הזו, הנוקבא, עושה פירות, ומתמלאת מכל.
%letter 173
.173 ובשעה שהרשעים מתרבים בעולם, אז כתוב, אזלו מים מִנִי ים, 
ונהר יחרַב ויָבש. אזלו מים מני ים, זו ארץ הקדושה, הנוקבא, 
שהושקתה משיקוי העליון,
%break
ועתה אזלו מים ואינם. ונהר יחרב ויבש, הוא אותו העמוד, שהיא 
עומדת עליו, היסוד, שעתה נחרב והתייבש. כמ"ש, הצדיק אבד. 
שהוא היסוד, הנקרא צדיק.
%break
%H שהרשעים נאבדים מהעולם
%break
%letter 174
.174 באותה שעה שהרשעים נאבדים מהעולם, הקב"ה מסתכל 
בעולם, ואינו רואה מי שיגן עליהם. והנה נוח, שהיה לו להגן על דורו 
בזמן המבול, ולהוציא תולדות אל העולם, למה לא הגן עליהם?
%break
ע"כ כתוב, כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה. בדור הזה, שבדור 
אחר לא היה צדיק, וע"כ לא הספיק זכותו להגן על דור המבול.
%letter 175
.175 בדור הזה, זהו לשבחו, שהיה בדור החייב ההוא, ונמצא בכל זה 
איש צדיק תמים. ודאי לאו דווקא בדורו, אלא אפילו בדור של משה 
היה צדיק. אבל לא היה יכול להגן על העולם, משום שלא נמצאו 
עשרה צדיקים בעולם.
%break
כמו במהפכת סדום, שכתוב, אולי יימצאון שם עשרה, ולא נמצאו שם, 
ע"כ נחרבו. אף כאן לא נמצאו עשרה, אלא נוח ושלושת בניו 
ונקבותיהם, שלא היו עשרה. וע"כ לא יכלו להגן על הדור.
%letter 176
.176 בשעה שהעולם מתמלא מעוונות בני אדם, והדין יוצא, אוי לאותו 
צדיק הנמצא בעולם, שהוא נענש תחילה בעוונותיהם של הרשעים. 
ואיך ניצל נוח מן המבול, ולא נענש בעוונות הדור?
%break
אלא הקב"ה רצה להוציא ממנו תולדות לעולם, וע"כ ניצל. ועוד, כי 
הדין לא היה יכול לשלוט עליו, משום שהיה מכוסה, ונחבא בתיבה, 
ונעלם מהעין.
%page 421
%letter 177
.177 כתוב, בַקשו צדק בַקשו ענווה, אולי תיסתרו ביום אף ה'. נוח 
ביקש צדק, ונכנס בתוך התיבה, והסתתר ביום אף ה'. וע"כ לא היה 
יכול הדין לשלוט ולקטרג עליו.
%letter 178
.178 כאן נרמז לקדושים העליונים להשכיל ולדעת בסוד האותיות 
הקדושות העליונות, אשר היפוך סדרם של כ"ב (22) אותיות, הוא 
למחות לאותם הרשעים. וע"כ כתוב, ויימחו מן הארץ. וכתוב, בוא 
אתה וכל ביתך אל התיבה.
%break
בכ"ב אותיות יש שני סדרים:
א. סדר ישר, א"ב ג"ד ה"ו וכו', המורה על רחמים.
ב. סדר הפוך, תשר"ק צפע"ס וכו', המורה על דין.
%break
והנה בית ותיבה הם אותיות שוות, לפי נוסח הזוהר, שתיבה היא 
מלאה עם אות י'. אלא בית, הוא בסדר ישר: ב' י' ת'. ותיבה, הוא 
בסדר הפוך: ת' י' ב', המורה על דין. ואות ה' הסופית היא נחה ואינה 
נדרשת. וכתוב, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה,
%break
שניתן להשכיל בזה, אשר מדה"ר, הרמוזה בבית, תיכנס ותסתתר 
במדה"ד, הרמוזה בתיבה. באופן, שכל מה שאין התיבה קולטת אותו, 
נמחה מן הארץ.
%break
%H מה בין משה לשאר בני העולם
%break
%letter 179
.179 מוליך לימין משה זרוע תפארתו. זרוע תפארתו, זהו זכותו של 
אברהם, חסד, שהוא לימין ממשה, תפארת של משה. כלומר, משה 
הוא ת"ת, וחסד הוא לימינו של משה.
%break
וזרוע, הוא זרוע ימין, של תפארתו של משה. ומשום זה כתוב, בוקע 
מים מפניהם, לעשות לו שם עולם. כי זכותו של אברהם, חסד, הוא 
בוקע מים. וכל זה כדי לעשות לו שם עולם.
%letter 180
.180 מה בין משה לשאר בני העולם? בשעה שאמר הקב"ה למשה, 
ועתה הניחה לי וייחר אפי בהם ואכַלֵם, ואעשה אותך לגוי גדול, מיד 
אמר משה, האם בשביל טובתי אעזוב דינם של ישראל,
%break
ולא אבקש רחמים עליהם. עתה יאמרו כל בני העולם, שאני הרגתי 
לישראל, כמו שעשה נוח.
%letter 181
.181 מכיוון שאמר הקב"ה, שיציל אותו בתיבה, וכיוון שאמר לו, 
שיינצלו הוא ובניו, לא ביקש רחמים על העולם, ונאבדו. ומשום זה 
נקראים מי המבול על שמו, כמ"ש, כי מֵי נוח זאת לי.
%letter 182
.182 אמר משה, עתה יאמרו בני העולם, שאני הרגתי אותם. משום 
שאמר לי, ואעשה אותך לגוי גדול. עתה טוב לי שאמות, ולא יִכְלו 
ישראל. מיד, וַיְחַל משה את פני ה' אלקיו. ביקש רחמים עליהם, 
והתעוררו רחמים על העולם.
%letter 183
.183 בהתחלה, שביקש רחמים עליהם, אמר, למה ה' יחרה אפך 
בעמך. והמילה, למה, איך אמר אותה משה? הרי עבדו עבודה זרה, 
כמ"ש, עשו להם עגל מסכה, וישתחוו לו ויאמרו, אלה אלוהיך ישראל. 
ומשה אמר, למה? אלא מי שמפייס לחברו,
%page 422
בעד אדם שחטא לו, אינו צריך לעשות אותו החטא גדול, אלא שימעט 
החטא לפניו. ואח"כ יגדיל החטא לפני החוטא האחר.
%break
ולפיכך אמר משה לפני הקב"ה, למה ה' יחרה אפך בעמך, כי מיעט 
את החטא. ואח"כ פנה לישראל והגדיל החטא, שכתוב, אתם חטאתם 
חטאה גדולה.
%letter 184
.184 ולא הניח להקב"ה, עד שמסר עצמו למיתה, על ישראל, כמ"ש, 
ועתה אם תישא חטאתם, ואם אַין מְחֵני נא מספרך אשר כתבת. 
והקב"ה מחל להם, כמ"ש, ויינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות 
לעמו. ונוח לא עשה כך, אלא ביקש להינצל, ועזב כל העולם.
%letter 185
.185 ובכל שעה שהדין שורה בעולם, אומר רוח הקודש, אוי שלא 
נמצא עוד כמשה, שכתוב, ויזכור ימי עולם משה עַמו, איה הַמַעֲלֵם 
מִיָם את רועי צאנו. כמ"ש,
%break
ויאמר ה' אל משה, מה תצעק אליי. כי הוא העלה אותם מן הים, 
בתפילה. ומשום ששם את עצמו בתפילה על ישראל בים, נקרא על 
שמו, המעלם מים, שהוא העלה אותם מן הים.
%letter 186
.186 איה השם בקרבו את רוח קודשו. הוא משה, שהשרה השכינה 
בתוך ישראל, ומוליך אותם בתהומות, כאשר בקעו המים והלכו בתוך 
התהומות ביבשה, בעת שקפאו המים. והוא משום שמסר את עצמו 
על ישראל, ע"כ נקרא כל זה על שמו.
%letter 187
.187 אע"פ שנוח היה צדיק, לא היה ראוי שהקב"ה יגן על העולם 
בשבילו. משה לא תלה משהו בזכותו, אלא בזכות האבות הראשונים. 
אבל נוח, לא היה לו במי שייתלה בזכותו, כמו משה.
%letter 188
.188 ועכ"ז, כיוון שאמר לו הקב"ה, והקימותי את בריתי איתָך, היה לו 
לבקש רחמים עליהם, והקורבן שהקריב אחר המבול, היה לו להקריב 
מקודם לכן. אולי היה משקיט הכעס מהעולם.
%letter 189
.189 מה היה לו לנוח לעשות, שהרי רשעי עולם היו מכעיסים לפני 
הקב"ה, והוא יקריב קורבן עליהם? אלא ודאי נוח היה מפחד על 
עצמו, שלא ישיג אותו המוות בתוך רשעי העולם, כי היה רואה 
מעשיהם הרעים כל היום, ואיך מכעיסים כל היום לפני הקב"ה.
%letter 190
.190 בכל זמן שמתרבים רשעי עולם, הצדיק שנמצא ביניהם נענש 
תחילה, כמ"ש, וממקדשִי תָחֵלו. ואל תקרא, ממקדשי, אלא, 
ממקודשי. לפי זה, איך הקב"ה הציל את נוח בין כל אותם הרשעים?
%break
אלא בשביל שייצאו ממנו תולדות בעולם, הציל אותו. כי היה צדיק 
כראוי, כלומר, והוא ראוי להוציא תולדות מתוקנים.
%letter 191
.191 ועוד שהוא התרה בהם כל יום ולא קיבלו ממנו. וקיים בנפשו 
הפסוק, ואתה כי הזהרת רשע, ואתה את נפשך הצלת. מכאן, כל מי 
שמזהיר את הרשע,
%break
אע"פ שלא קיבל ממנו, הוא הציל את עצמו, ואותו הרשע נתפס 
בחטאו. ועד כמה מחויב להזהיר אותו? עד שיכה אותו.
%letter 192
.192 למה ראה הקב"ה, לכלות כל חיות השדה, וכל עוף השמיים, 
ביחד עם הרשעים? אם בני אדם חטאו, בהמות ועוף השמיים, ושאר 
הבריות, מה חטאו?
%break
משום שכתוב, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, כולם היו 
משחיתים את דרכם, עזבו את מינם והתדבקו במין אחר.
%page 423
%letter 193
.193 רשעי העולם האלו גרמו כך לכל הבריות, שהתדבקו באינו 
מינם, וביקשו להכחיש מעשה בראשית. כלומר, לערבב המינים זה 
בזה ולהכחיש צורתם. והם גרמו לכל הבריות להשחית דרכם, כמו 
שהם השחיתו. אמר הקב"ה, אתם רוצים להכחיש מעשה ידי.
%break
אני אשלים רצונכם, אחזיר העולם למים, כמו שהיה העולם מתחילה 
מים במים. כמ"ש, ומחיתי את כל היקום, אשר עשיתי מעל פני 
האדמה. מכאן והלאה אעשה בריות אחרות בעולם כראוי.
%break
%H ויבוא נוח אל התיבה
%break
%letter 194
.194 אם ייסָתר איש במסתרים, ואני לא אראנוּ, נאום ה'. כמה הם 
בני אדם אטומי לב וסתומי עין, שאינם מסתכלים ואינם יודעים את 
כבוד ריבונם, שכתוב בו, הלוא את השמיים ואת הארץ אני מלא.
%break
איך מבקשים בני אדם להיסתר מחטאם, ואומרים, מי רואנו ומי 
יודענו? וכתוב, והיה בְמַחְשָׁךְ מעשיהם, לאן יסתתרו מלפניו?
%letter 195
.195 בדומה למלך שבנה ארמון, ועשה מתחת קרקע הארמון 
מחבואים מבוצרים. לימים, מרדו בני הארמון במלך, והקיף אותם 
המלך בחֵילותיו. מה עשו? באו והסתירו עצמם בתוך המחילות 
המבוצרות. אמר המלך,
%break
אני עשיתי את המחבואים הללו, ומלפניי אתם רוצים להסתתר בהם? 
וכמ"ש, אם ייסתר איש במסתרים, ואני לא אראנו. אני עשיתי 
המחילות המבוצרות. ועשיתי אור וחושך. ואתם, איך תוכלו להיסתר 
מפניי?
%letter 196
.196 כשהאדם חטא לפני ריבונו, וממשיך ומביא את עצמו להיסתר, 
שמביא את עצמו לחשוב, שאין מי שיראה אותו, הקב"ה עושה בו הדין 
בגלוי. וכשהאדם מטהר את עצמו, שעושה תשובה, הקב"ה מבקש 
להסתיר אותו, שלא ייראה ביום אף ה'.
%break
כי ודאי הוא, שהאדם צריך להסתיר עצמו, שלא ייראה לפני המשחית, 
כשהוא שורה בעולם, כדי שלא יסתכל בו, כי כל אלו שנראים לפניו, יש 
לו רשות להשחית אותם.
%letter 197
.197 כל אדם שעינו רעה, עין המשחית שורה עליו, והוא נקרא 
משחית העולם. וצריך האדם להישמר ממנו, שלא יתקרב אליו, ולא 
יינזק. ואסור להתקרב אליו בגלוי. כלומר, שיהיה נגלה לעינו הרעה. 
משום זה, אם מאדם רע עין,
%break
צריכים להישמר, על אחת כמה וכמה שצריכים להישמר מפני מלאך 
המוות. וצריכים להיסתר ביום אף ה'.
%letter 198
.198 כתוב בבלעם, ונאום הגבר שׁתום העין. שהיה לו עין רעה. ובכל 
מקום שהיה מסתכל בו, היה ממשיך עליו רוח המשחית. ומשום זה 
היה רוצה להסתכל בישראל,
%break
כדי שיכַלֶה בכל מקום שעינו תסתכל. כמ"ש, ויישא בלעם את עיניו, 
שזקף עין אחת והשפיל עין אחת, כדי להסתכל בישראל בעין הרעה.
%break
כי האיברים הכפולים, העיניים והאוזניים וכו', באים משיתוף מדה"ד 
עם מדה"ר, המלכות בבינה. איבר הימני עיקרו ממדה"ר, מבינה. 
ואיבר השמאלי עיקרו ממדה"ד, ממלכות דצ"א.
%page 424
גם נודע, שאם האדם זוכה, נמצא מדה"ד בהסתר ובהעלמה, ומדה"ר 
בגלוי ופועלת הכול. ואם אינו זוכה, מתגלה עליו מדה"ד, והוא מאבד 
הכול.
%break
וכשמתרבים הרשעים בעולם, ניתן רשות למשחית לגלות את מדה"ד, 
ולהעניש את העולם. לכן גם הצדיק צריך לפחד ממנו. שהרי כל כוחו 
הוא מפני שמדה"ד נעלם ונסתר, ואינו פועל כלפי הצדיק. לפיכך יוכל 
המשחית לגלות מדה"ד שבו, ולהעניש אותו ביחד עם הרשעים.
%break
לכן בלעם בעין הרעה שלו היה מגלה מדה"ד הנסתר, וזקף עין אחת 
שהוא העין השמאלית של מדה"ד. והשפיל עין אחת, שביטל כוח עינו 
הימני, ששם מדה"ר, כדי להסתכל בישראל בעין הרעה, בעין 
השמאלית שלו, מדה"ד.
%letter 199
.199 ויישא בלעם את עיניו ויַרְא את ישראל שוכן לשבטיו, ותהי עליו 
רוח אלקים. ראה שהשכינה חופפת עליהם, ורובצת עליהם, ומיתקנת 
בי"ב שבטים מתחתיה. ולא יכול עינו של בלעם לשלוט עליהם. אמר, 
איך אוכל להם, הרי רוח הקודש העליון, בינה,
%break
רובצת עליהם וחופה אותם בכנפיה. כמ"ש, כָּרַע שכב כארי וכלביא מי 
יקימנו, שפירושו, מי יקימנו לרוח הקודש העליון, שלא יחפה עליהם, 
כדי שיתגלו, והעין יוכל לשלוט בהם.
%break
כי רוח הקודש העליון, בינה, מדה"ר, הייתה מחפה ומגנה על ישראל, 
שמדה"ד לא תוכל לשלוט בהם. וע"כ אמר בלעם, מי יקימנו, שלא 
תכסה אותם מדה"ר, ותוכל עינו הרעה לכלות אותם.
%letter 200
.200 וע"כ ביקש הקב"ה לחפות על נוח, להסתיר אותו מעין רואה, 
כדי שלא יוכל רוח הטמא לשלוט עליו, כדי שלא יישחת. ויבוא נוח, כדי 
להיסתר מעַיִן. מפני מי המבול, כי המים דחקו אותו אל התיבה. כי 
ראה את מי המבול,
%break
ופחד מהם, וע"כ בא אל התיבה. ראה את מלאך המוות שהיה בא עם 
מי המבול. וע"כ נכנס אל התיבה.
%letter 201
.201 ונשמר בתיבה 12 חודשי השנה. למה הם 12 חודשים? 12 
חודש הם, כי כך הוא דינם של הרשעים בגיהינום.
%break
כדי להשלים ב-12 מדרגות את נוח הצדיק ושאר המדרגות, שהיו 
ראויים לצאת מן התיבה. שלתיקון כל מדרגה צריכים חודש אחד, וע"כ 
התעכבו 12 חודש.
%letter 202
.202 הרי שישה חודשים דנים את הרשעים בגיהינום במים. ושישה 
חודשים דנים אותם באש. והנה כאן במבול רק דין של מים היה, וא"כ 
למה נידונו 12 חודש, והיה מספיק שישה חודשים? אלא בשני הדינים 
של גיהינום נידונו, במים ובאש.
%break
נידונו במים, כי המים, שהיו יורדים עליהם מלמעלה, היו קרים כשלג. 
נידונו באש, כי המים שהיו יוצאים מלמטה מן התהום, היו רותחים 
כאש. וע"כ נידונו בדין של גיהינום 12 חודש במים ובאש. עד שכלו 
מהעולם. ונוח היה מסתתר בתיבה ונעלם מעין.
%break
והמחבל לא קרב אליו. והתיבה הייתה משוטטת על פני המים, כמ"ש, 
ויישאו את התיבה וַתָרָם מעל הארץ.
%letter 203
.203 ארבעים יום לקוּ, כמ"ש, ויהי המבול ארבעים יום. וכל שאר 
הזמן, עד 12 חודש נמחו מהעולם. אוי להם לאותם הרשעים, כי לא 
יקומו לתחייה בעולם, לעמוד בדין.
%page 425
כמ"ש, ויימחו. וכתוב, שְׁמָם מחיתָ לעולם ועד. כי אפילו לעמוד בדין לא 
יקומו. כלומר, שלא יהיו אפילו בין אותם שיקומו לדֵראון עולם.
%break
%H ויישאו את התיבה
%break
%letter 204
.204 אוי להם לרשעים, שהם חוטאים ומכעיסים את ריבונם בכל יום, 
ובחטאיהם דוחים את השכינה מהארץ, וגורמים שתסתלק מהעולם. 
והשכינה נקראת אלקים, ועליה כתוב, רוּמָה על השמיים אלקים על כל 
הארץ כבודךָ.
%letter 205
.205 ויישאו את התיבה. שדחו אותה לחוץ. וַתָרָם מעל הארץ. 
התיבה, השכינה, לא שרתה בעולם והסתלקה מהעולם. וכאשר 
הסתלקה מהעולם, הרי אין מי שישגיח על העולם.
%break
ואז הדין שולט בעולם. ואחר שיימחו רשעי עולם ויסתלקו ממנו, 
מחזירה השכינה את המדור שלה בעולם. 
%letter 206
.206 אם נמחו הרשעים, שהיו בארץ ישראל בזמן של חורבן ביהמ"ק, 
למה לא חזרה השכינה אח"כ למקומה כבתחילה? משום שלא נשארו 
בה שאר צדיקי העולם. כלומר, שהנשארים אחר החורבן, לא נשארו 
בארץ ישראל, אלא שהלכו למצרים.
%break
אלא בכל מקום שהלכו ישראל בגלות, ירדה השכינה ושמה את 
מדורה עימהם. וכמו שבארץ נוכרייה אחרת, לא נפרדה מהם 
השכינה, כש"כ אם היו ישראל נשארים בארץ ישראל. ודאי שהייתה 
חוזרת אליהם אחר החורבן.
%letter 207
.207 בכל החטאים של רשעי עולם, הם דוחים את השכינה. ואחד 
מהם הוא מי שמשחית דרכו על הארץ, שמשום זה אינו רואה את פני 
השכינה, ולא ייכנס בהיכל המלך. ע"כ כתוב עליהם, ויימחו מן הארץ, 
שנמחו מהכול.
%letter 208
.208 בעת ההיא, שעתיד הקב"ה להחיות המתים, כל אלו המתים 
שיימצאו לחוץ מהארץ, בשאר ארצות הנוכריות, הקב"ה יעמיד אותם 
בגופם כראוי, כי עצם אחד נשאר באדם מתחת הארץ, העצם הזה 
ייעשה כשאור בעיסה, ועליו יבנה הקב"ה כל הגוף.
%letter 209
.209 ולא ייתן להם הקב"ה נשמות, אלא רק בארץ ישראל. שכתוב, 
הנה אני פותח את קברותיכם, והעליתי אתכם מקברותיכם עמי 
והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. כי יתגלגלו מתחת הארץ, ויבואו 
לארץ ישראל. ואח"ז כתוב, ונתתי רוחי בכם וחייתם,
%break
והנחתי אתכם על אדמתכם. כי בארץ ישראל יקבלו נשמות כל בני 
העולם. חוץ מדור המבול, אלו שנטמאו וטימאו הארץ. על אלו כתוב, 
ויימחו מן הארץ. שלא יקומו בתחיית המתים,
%break
ולא יבואו לארץ לקבל נשמות. ואע"פ שהקשו הראשונים וחלקו על זה, 
ואמרו שיקומו בתחיית המתים, מ"מ, ויימחו, הוא כמ"ש, יימחו מספר 
חיים. שלא יקומו לתחייה.
%letter 210
.210 אין לדור המבול חלק לעוה"ב, כמ"ש, ויימחו מן הארץ. אבל 
יקומו לתחייה, כדי לעמוד בדין. ועליהם כתוב, ורבים מיְשֵנֵי אדמת 
עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם.
%page 426
%H ויימח את כל היקום
%break
%letter 211
.211 ויימח את כל היקום אשר על פני האדמה. הכתוב בא לרבות כל 
אלו השליטים ששולטים וממונים על הארץ, כלומר, המלאכים, שהם 
ממונים על עמי הארץ. שגם הם נמחו. וזהו, את כל היקום אשר על 
פני האדמה. כי כאשר הקב"ה עושה דין בבני העולם,
%break
מעביר בתחילה לממונים השולטים עליהם, ואח"כ לבני העולם 
היושבים תחת כנפי חסותם. כמ"ש, יפקוד ה' על צבא המרום במרום. 
ואח"כ כתוב, ועל מלכי האדמה על האדמה.
%letter 212
.212 ואיך עוברים לפניו הממונים? כיוון שאין מיתה נוהג בהם, איך 
הוא מעביר אותם? אלא שמעביר אותם באש שורף. כמ"ש, כי ה' 
אלקיך אש אוכלה הוא. את היקום שעליהם, שהם הממונים של 
מעלה, העביר אותם באש.
%break
ואת בני העולם הנמצאים תחתיהם, מחה אותם במים. וע"כ כתוב 
מתחילה, ויימח את כל היקום. ואח"כ כתוב, מאדם ועד בהמה, ויימחו 
מן הארץ.
%break
ויישאר אך נוח ואשר איתו בתיבה. אך, הוא למעט, שלא נשאר בכל 
העולם, אלא רק נוח ושעימו בתיבה.
%break
%H ויזכור אלקים את נוח
%break
%letter 213
.213 ערום ראה רעה ונסתר. פסוק זה כתוב על נוח, שנכנס אל 
התיבה ונסתר בה. ונכנס אל התיבה בעת שהמים דחקו אותו. ומטרם 
שנכנס בתיבה, ראה את מלאך המוות, הולך ביניהם ומקיף אותם. 
כיוון שראה אותו, נכנס לתיבה ונסתר בה.
%break
וכמ"ש, ערום ראה רעה ונסתר. ראה רעה, זה מלאך המוות. ונסתר 
מפניו. כמ"ש, מפני מי המבול. כלומר, מפני מלאך המוות, שראה במי 
המבול.
%letter 214
.214 ערום ראה רעה ונסתר. בזמן שמוות שורה בעולם, איש חכם 
ייסתר, ולא יעמוד בחוץ. ולא ייראה לפני המשחית, משום שמאחר 
שניתן רשות למשחית, הוא ישחית כל אלו, שיימצאו לפניו ושיעברו 
בגלוי לפניו. כמ"ש, ופתאים עברו ונענשו,
%break
שהם עוברים לפניו ונראים לפניו. עברו, פירושו, שעברו על מצוות 
ריבונם ונענשו. ערום ראה רעה ונסתר, זהו נוח. ופתאים עברו ונענשו, 
אלו הם בני דורו.
%letter 215
.215 כיוון שהסתתר בתיבה, והתעכב שם כל אותו הזמן, אח"כ כתוב, 
ויזכור אלקים את נוח. ובשעה שהדין נעשה, לא כתוב בו זכירה. כיוון 
שנעשה הדין, ורשעי העולם נאבדו, אז כתוב בו זכירה.
%page 427
כי בעת שהדין שורה בעולם, זיווג העליון אינו נמצא, והמשחית שורה 
בעולם. וע"כ אין זכירה לטוב בעת ההיא, כי זכירה פירושו זיווג.
%letter 216
.216 ואחר שעבר הדין, והכעס שכך, שב הכול למקומו, שזיווג העליון 
חוזר למקומו, והרחמים מושפעים לעולם. ומשום זה כתוב, ויזכור 
אלקים את נוח. כי בנוח שורה השם זכור, שפירושו, זיווג.
%break
כי נוח איש צדיק, והוא כיסא לזיווג העליון. וכשחזר הזיווג למקומו, 
נמצא שזכר אלקים את נוח.
%letter 217
.217 אתה מושל בגאוּת הים, בשוא גליו אתה תשַבחֵם. בשעה שהים 
קופץ בגליו, והתהומות עולים ויורדים, הקב"ה שולח חוט אחד של 
חסד מצד הימין, ומושך בחזרה את גלגליו, וכעסו שכך, ואין מי שישיג 
אותו.
%break
כשנוקבא מקבלת חכמה, נקראת ים. כשנוקבא מקבלת מקו שמאל 
בלבד, שהיא שפע החכמה בלי חסדים, אז מתרוממים גלי הים. 
שהוראתם לשון גילוי, כי רומז שמימי החכמה עולים ומתגלים וניתנים 
להשגה. אמנם אין הים יכול לקבל חכמה בלי חסדים.
%break
וע"כ הגלים חוזרים ויורדים. כי עולים להתגלות, ומיד יורדים ונעלמים 
מהשגה, מחוסר חסדים.
%break
ונבחן משום זה שהים זועף, שמתאמץ להעלות מימיו בכוח גדול. וכן 
חוזר ויורד בכוח גדול. וחוזר חלילה בלי הפסק. וזה נמשך עד שבא קו 
אמצעי, וממשיך קו הימין,
%break
החסד, ומלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין. ואז חוזרים 
הגלים למקומם וזעפו של הים נשקט. כי עתה מאירים החכמה 
והחסדים יחדיו בכל תיקוניהם בשלמות הנרצה.
%break
כשנוקבא, ים, מקבלת מקו שמאל לבדו, קופץ הים עם גליו וזועף, 
והתהומות עולים ויורדים, שעולים לקבל החכמה ותכף יורדים, כי לא 
יוכלו לקבל מחוסר חסדים. הקב"ה, קו האמצעי, שולח חוט אחד של 
חסד מצד הימין, מכריע וממשיך החסדים מקו ימין,
%break
והחכמה מתלבשת בחסדים, ואז מושך גלי הים בחזרה. כי מלביש 
אותם בחסדים, ונשקט כעסו, כי עתה מאירים בו המוחין בשלמות. 
אמנם מסיבת הלבשת החכמה בחסדים,
%break
נעלמות ג"ר דחכמה, ורק ו"ק דחכמה מאירה. אבל אין מי שישיג 
הג"ר, כי נעלמו בסיבת התלבשות בחסדים.
%letter 218
.218 יונה ירד לים, והזדמן לו אותו הדג, ובלע אותו. איך לא יצאה 
מיד נשמתו ממנו? משום שהקב"ה מושל בגאות הים. גאות הים, 
דינים הבאים מכוח שליטת קו השמאל.
%break
ועכ"ז ניצל יונה מהם. הרי שהקב"ה, קו האמצעי, רחמים, שולט 
בגאות הים ע"י חוט של חסד, ששולח מצד הימין, ומכריע אותו. וע"כ 
נשאר חי במעי הדג וניצל ממנו.
%letter 219
.219 גאות הים הוא חוט אחד של השמאל, המעלה את גלי הים 
למעלה, ובו הוא מתעלה. אבל אם לא היה מגיע לו חוט של חסד 
מימין, לא היה מתעלה לעולם. כי כאשר חוט של שמאל יורד לים, 
והים נאחז בו, אזי מתעוררים גליו ושואגים לטרוף טרף.
%break
כי אינם יכולים לקבל ולהיזון משפע החכמה, מפני החיסרון של 
החסדים. וע"כ נמצאים רעבים ושואגים לטרף. עד שהקב"ה מחזיר 
הגלים לאחוריהם וחוזרים למקומם. כי ממשיך החוט של חסד ומלביש 
החכמה בחסדים.
%page 428
ואז הוא מושך גלי הים בחזרה. שבזה מיתקנת החכמה ויכולה להאיר 
בשלמות. הרי שלא יוכל הים להתעלות בחכמה מקו שמאל, מטרם 
שנמשך חוט של חסד, שהחכמה מתלבשת בו.
%letter 220
.220 בשוא גליו אתה תשבחם. כלומר, אתה תשבחם לגלי הים. 
תשבחם, הוא כמו תשברם. כי שובר אותם להחזירם למקומם, ע"י 
חוט של חסד. תשבחם,
%break
שהתרוממות הגלים הוא שבחם, משום שעולים לראות בתשוקה. 
מכאן, כל החושב להסתכל ולדעת, אע"פ שאינו יכול, נחשב לו לשבח 
וכולם משבחים אותו.
%break
החכמה נקראת עיניים. הארת החכמה נקראת ראייה. התרוממות 
הגלים הוא מכוח הארת קו שמאל בחכמה בלי חסדים, שע"כ אינם 
יכולים לראות, לקבל חכמה. ואע"פ שאינם יכולים לראות, מ"מ שבח 
נחשב להם, משום שהם רָצים בתשוקה לראות.
%letter 221
.221 נוח, בעת שהיה בתיבה, היה מתיירא, אולי לא יזכור אותו 
הקב"ה לעולם. ואחר שנעשה הדין, ועברו רשעי העולם, אז כתוב, 
ויזכור אלקים את נוח.
%letter 222
.222 ובשעה שהדין שורה בעולם, לא ראוי לו לאדם, שיהיה נזכר שמו 
למעלה. כי אם יהיה נזכר שמו, יהיו נזכרים חטאיו, ויבואו להסתכל בו 
ולדון אותו.
%letter 223
.223 זה נלמד משונמית. ביו"ט של רה"ש, כשהקב"ה דן את העולם, 
אמר לה אלישע, היש לדבר לך אל המלך, הקב"ה, שנקרא אז מלך, 
מלך הקדוש, מלך המשפט.
%break
ותאמר השונמית, בתוך עמי אנוכי יושבת. איני רוצה שיזכרו אותי 
ויסתכלו עליי, אלא, בתוך עמי. כי מי שמכניס את ראשו בין העם, אין 
משגיחים עליו לדון אותו לרע. משום זה אמרה, בתוך עמי.
%letter 224
.224 נוח, בשעה שהרוגז היה שורה בעולם, לא נזכר. כיוון שעבר 
הדין, כתוב, ויזכור אלקים את נוח. עתה נזכר שמו.
%break
%H וייבן נוח מזבח
%break
%letter 228
.228 וייבן נוח מזבח לה'. זהו המזבח שהקריב עליו אדה"ר. נוח, 
מפני מה הקריב עולה, הרי עולה אינו בא אלא בשביל לכפר על 
הרהורי הלב, ונוח, במה חטא?
%break
אלא נוח הרהר ואמר, הנה הקב"ה גזר דין על העולם שייחרב, אולי 
בשכר שהציל אותי, יצאה בזה כל זכותי, ולא נשאר לי עוד זכות 
בעולם. מיד, וייבן נוח מזבח לה'.
%letter 229
.229 מזבח זה, הוא שהקריב עליו אדה"ר. מהו, וייבן? הלוא אדה"ר 
בנה אותו. אלא משום שרשעי העולם גרמו, שלא היה עומד במקומו, 
במקום ההשפעה לקדושה. כיוון שבא נוח, להקריב עליו, כתוב בו, 
וייבן. כי החזיר אותו למקום ההשפעה לקדושה.
%letter 230
.230 כתוב, ויעל עולת, בלי האות ו', שהיא סימן הרבים, כי הקריב רק 
עולָה אחת. כתוב, עולָה הוא אִשֵׁה ריח ניחוח לה'. הרי עולה הוא זכר 
ולא נקבה, כמ"ש, זכר תמים יקריבנו.
%page 429
וא"כ, למה כתוב אִשֵׁה, עם ה' סופית, שהיא לשון נקבה? הרי אש בלי 
ה' סופית, היה צריך להימצא שם, שהוא לשון זכר?
%letter 231
.231 אלא אע"פ שעולה נקרב זכר, ולמקומו נקרב, לז"א, שהוא זכר, 
מ"מ, אין הנוקבא צריכה משום זה להיפרד מז"א. אלא בנוקבא הוא 
נקרב, כדי לחבר ז"א ונוקבא זה בזה. כי ע"י הקורבן עולה הנוקבא 
לז"א להתחבר ביחד.
%letter 232
.232 נוח היה צריך להקריב עולה, משום שהקב"ה התקין אותו 
במקום זכר, שיתחבר וייכנס בתיבה, נוקבא. וע"כ הקריב עולה ולא 
קורבן אחר, כיוון שבאמת לא חטא, אלא משום שחשב שתמה לו כל 
זכות.
%break
עולה הוא אִשֵׁה. אש"ה, אותיות אש ה', שהשמאל דז"א, אש, התחבר 
בנוקבא, ה'. כי הנוקבא באה מצד שמאל, אש, שהתדבקו הנוקבא 
והאש זה בזה, ומשום זה נקראת נקבה אשה, שהשם אשה מורה 
קשר האהבה, אשר השמאל, אש, אוחז בה',
%break
להעלות אותה למעלה, לז"א, לקשר אותם כאחד. ומשום זה כתוב, 
עולה הוא אִשֵׁה, שמורה על קשר זכר ונוקבא זה בזה.
%break
%H וירח ה' את ריח הניחוח
%break
%letter 233
.233 כתוב, וירח ה' את ריח הניחוח, וכתוב, אִשֵׁה ריח ניחוח. המילה, 
אשה, פירושה, אשר עשן ואש מחוברים כאחד, שהרי אין עשן בלי 
אש, כמ"ש, והר סיני עשן כולו, מפני אשר ירד עליו ה' באש.
%letter 234
.234 אש יוצא מבפנים, והוא דק, ונאחז בדבר אחר מבחוץ, שאינו דק 
כל כך, ונאחזים זה בזה. ואז עולה העשן. משום, שהאש נאחז בדבר 
המתפעל ממנו. והסימן, הוא חוטם, שיוצא בו העשן מתוך האש.
%break
דינים מכונים אש. ושורש הדינים הוא מיציאת הבינה לְחוץ מראש 
דא"א, ששם אור החכמה. והתמעטה מחכמה ונשארה באור החסדים 
בלי חכמה. ויש בהתמעטות הזאת ג' בחינות, ג' אִשות:
%break
א. אש טהורה, בג"ר דבינה, או"א עילאין. מטעם שהתמעטות מאור 
החכמה בראש דא"א אינו נוגע להם כלום, כי אין דרכם לקבל חכמה 
אלא חסדים בלבד. ואפילו בעת היותם בראש א"א,
%break
אינם מקבלים חכמה. לפיכך הם תמיד בבחינת ג"ר, והם תמיד באור 
דחסדים, וההתמעטות מחכמה נבחן בהם לאש טהורה. כי נשארו 
בבחינת ג"ר גם אחר שהתמעטו מחכמה.
%break
ב. אש סתם, בז"ת דבינה, ישסו"ת. מטעם שהם שורשי הזו"ן, וצריכים 
להארת חכמה, כדי להשפיע לזו"ן. ולפיכך כל עוד שאין בהם חכמה, 
הם נבחנים לו"ק בלי ראש. וע"כ אינם נבחנים לאש טהורה, להיותם 
מחוסרי ראש, אלא שנבחנים לאש סתם,
%break
שהם בלי טהרה, עד שישיגו הארת החכמה. אמנם אש סתם שבהם 
נבחן לאש דקה, מטעם שאינם רגישים להארת החכמה, שהרי אינם 
צריכים הארת חכמה בשביל עצמם, אלא בשביל זו"ן, ולעצמם 
מקבלים רק חסדים,
%page 430
להיותם בחינת בינה גם הם. ונמצא שהאש אינו יכול להיאחז בהם 
כלום. וע"כ נבחן בהם האש לאש דקה בלי אחיזה.
%break
ג. אש ועשן הם בזו"ן, מטעם שז"א רגיש כלפי האש, שהוא התמעטות 
מחכמה, כי ז"א צריך להארת החכמה. כי כל עצמוּת ז"א הוא חסדים 
בהארת החכמה, שבזה נעשה לבחינה ג'.
%break
ונבחן שהאש הזאת של התמעטות החכמה, מחמת יציאת הבינה 
מהראש, נאחז בו, להיותו עב ורגיש אליה, וע"כ האש הזאת דבינה 
נאחז בז"א ומוציא בו עשן.
%break
ולכן נאמר, אש יוצא מבפנים, מישסו"ת, והוא דק, כי אינו יכול לאחוז 
בישסו"ת, כי אינם רגישים כלל להארת החכמה, ונאחז בדבר אחר 
בחוץ, בז"א. שאינו דק כל כך,
%break
כי הוא רגיש להארת החכמה. ונאחזים זה בזה, ואז עולה העשן, 
הדינים שבמלכות דז"א, המתגלים מתוך אחיזת האש בז"א.
%break
והסימן, הוא חוטם, שיוצא בו העשן מתוך האש. חוטם, ז"א. כי אוזן 
חוטם פה, הם בינה ז"א ונוקבא. וכשהאש מגיע לחוטם, שהוא רגיש, 
יוצא בו העשן מתוך האש, ונעשו בו דינים כפולים,
%break
אש מבינה ועשן ממלכות, שני נקבי האף, שמנקב ימין נמשך המתקה 
לאש הבינה, ומנקב שמאל נמשך המתקה לעשן המלכות.
%letter 235
.235 וע"כ כתוב, ישימו קטורה באפֶּך, שע"י הקטורת ממתיקים 
הדינים, האש ועשן היוצאים מהחוטם, משום שמחזיר האש מן החוטם 
אל מקומו, לישסו"ת, שמשם יצא. והחוטם נאסף באותו הריח של 
הקטורת, ובא לפנימֵי פנימיות, עד שכולם מתייחדים זה בזה.
%break
וכל אחד חוזר למקומו, ומתקרבים כולם לתוך המחשבה, לא"א. 
ואח"כ נעשו כולם רצון אחד. ואז הוא ריח ניחוח, שנח הכעס, ונעשה 
נחת רוח.
ב' פעולות נעשו כאן, ע"י התעוררות התחתונים להקרבת הקטורת:
%break
א. התייחדו כל המדרגות זה בזה, שכל אחת חזרה והעלתה את 
אותיות אל"ה שלה שנפלו לתחתונה, עד שכולם מתייחדים זה בזה. 
ואותיות אל"ה דבינה עם הזו"ן הדבוקים בהם עלו לבינה. ואותיות 
אל"ה דא"א עם הבינה הדבוקה בהם עלו וחזרו לראש א"א,
%break
ששם מאיר בהם החכמה בלי חסדים. ומתקרבים כולם לתוך 
המחשבה, שבזה מתבטל אש הדינים מהחוטם ומישסו"ת, שהרי 
הבינה חזרה לראש א"א כמקודם לכן, ועימה כל שאר המדרגות. וע"כ 
הכעס נח.
%break
ב. נעשו כולם לרצון אחד. כי החכמה אינה יכולה להאיר בלי חסדים, 
וע"כ נעשה אח"כ הזיווג על המסך דז"א, שהוא החוטם. ויוצא קומת 
חסדים, ומתלבשת החכמה בחסדים.
%break
ואז, נעשו כולם רצון אחד, כי בזה נקשרו כל ג' הקווים זה בזה, ונעשה 
נחת רוח. כי עתה מאיר הכול בשלמות. כי החסדים נשלמו בהארת 
החכמה, והחכמה בהתלבשות החסדים.
%letter 236
.236 העשן נאסף ונכנס והתקמט באש. והאש נאחזה בעשן. ונכנסו 
שניהם לפנימֵי פנימיות, עד שנח הכעס. פעולה א', שנעשתה מכוח 
הבינה שחזרה לראש א"א.
%break
ואחר שהתייחדו כולם זה בזה, והכעס נח, נעשה זיווג חדש, פעולה 
ב'. שאז נעשה נחת רוח וקשר אחד מג' הקווים, הנקרא נחת. והוא 
נחת רוח מחסדים, וחדוות כל מחכמה, כאחד. כי החסדים נשלמו 
מהארת החכמה והחכמה מלבוש החסדים.
%break
והם הארת הנרות מבחינת השמאל. ואור הפנים מבחינת הימין. 
ומשום זה כתוב, וירח ה' את ריח הניחוח, כמי שמריח ומאסף הכול 
למקומו.
%page 431
%letter 238
.238 כתוב, יישקני מנשיקות פּיהו, זהו תשוקה עליונה, כי יצא הרצון 
דרך הפה, ולא יצא דרך החוטם, בעת שיצאה האש. כי כאשר הפה 
מתחבר למישהו לנשק, יוצאת האש, ברצון, בהארת הפנים, בחדוות 
כל, בדבקות של נחת רוח.
%break
שהאור היוצא דרך הפה, הוא אוירא דכיא ואור החסדים. והוא האור 
מאו"א עילאין, אש טהורה. והוא כל בחינת הג"ר שבעולמות. וכיוון 
שהוא אור החסדים מאו"א, ע"כ אין בו שום אחיזה לקליפות, להיותו 
אש טהורה.
%letter 239
.239 וע"כ כתוב, כי טובים דודיךָ מיין, מיין המשמח, והפנים מאירים, 
והעיניים צוחקות, ועושה חיבה ורעות. ולא מיין המשכר, העושה רוגז 
וכעס, ומחשיך הפנים, והעיניים לוהטות מיין הרוגז.
%break
הארת השמאל, הארת חכמה מנקודת השורוק, מכונה יין. וכל תיקונו 
הוא ע"י קו אמצעי, המייחד ימין ושמאל זה בזה, ומקיים הארת 
שניהם, באופן שהשמאל יאיר מלמטה למעלה, והימין גם מלמעלה 
למטה. וע"י תיקון זה הארת החכמה נבחן ליין המשמח.
%break
אמנם אם ממשיכים הארת החכמה מלמעלה למטה, אז נפרדו הימין 
והשמאל זה מזה, והחכמה נמשכת בלי חסדים, שאז אינה יכולה 
להאיר, וכל הדינים נמשכים ממנה.
%break
ונקראים משום זה, יין המשכר. כי כל זה מגיע להם, מפני שממשיכים 
הארת החכמה מלמעלה למטה, יותר מהשיעור הנרצה.
%letter 240
.240 וע"כ משום שיין זה הוא טוב, והפנים מאירים והעיניים שמחות 
ופועל תשוקת האהבה, מקריבים אותו כל יום על המזבח. בשיעור 
כזה, שמי ששותה אותו, משמח אותו ופועל בו נחת רוח, כמ"ש, ונִסכּו 
יין רביעית הַהִין.
%break
כי נזהר להמשיך אותו בבחינת מלמטה למעלה, המכונה רביעית 
ההין. ומשום זה כתוב, כי טובים דודיך מיין, מאותו היין המעורר 
אהבה ותשוקה.
%letter 241
.241 והכול כמו שהוא למטה, כך מתעורר האהבה למעלה. שני נרות, 
כאשר נכבה אור הנר שלמעלה, בעשן העולה מהנר של מטה, נדלק 
הנר שלמעלה. בינה ומלכות הן שני נרות עליון ותחתון. ובעת חזרת 
הבינה לראש א"א, שיש לה שָם חכמה בלי חסדים,
%break
היא נכבית לגמרי. כי אפילו אור החכמה, שישנו שם, אינה יכולה 
לקבל. כי אין החכמה מקובלת בלי לבוש החסדים.
%break
אלא ע"י הזיווג שנעשה אח"כ על המסך דזו"ן, המוציא קומת אור 
החסדים, נעשה הכרעה בין ימין ושמאל, והחכמה מתלבשת בחסדים, 
ואז נדלקה הבינה ומאירה. והנה מסך זה הוא של הנוקבא דז"א.
%break
ונמצא שהבינה, נר העליון, שנכבה מפאת חזרתה לראש א"א, חוזרת 
ונדלקת ע"י נר התחתון, הנוקבא דז"א.
%break
עולם העליון, בינה, תלוי בתחתון, נוקבא, שבינה שנכבית, חוזרת 
ונדלקת ע"י הנוקבא. ועולם התחתון, הנוקבא, תלוי בעולם העליון, 
בינה, כי כל שיעור הארה,
%break
שהנוקבא גרמה להאיר בבינה, זוכה בו גם הנוקבא. ומשעה שנחרב 
ביהמ"ק, ברכות אינן נמצאות למעלה בבינה, ולמטה בנוקבא, שזה 
מראה שהם תלויים זה בזה.
%break
ביהמ"ק הוא הנוקבא. וכיוון שנחרבה ואינה מעלה המסך שלה לבינה, 
לייחד הימין והשמאל שבה, נמצאת גם הבינה בלי אור. כי אינה 
נדלקת ממנה. ומכ"ש הנוקבא בלי אור. כי אין לה ממי לקבל. ונמצא, 
שאין אור לא בבינה ולא במלכות.
%letter 242
.242 ברכות אינן נמצאות. וקללות נמצאות. כי יניקת כל יוצאת 
מהדלקת נר העליון בעשן של נר התחתון. משום שישראל אינם 
שרויים בארץ,
%page 432
ואינם עובדים עבודה הנצרכת להדליק הנרות, להדליק העליון 
בתחתון, ולהמשיך הברכות בעולמות. ומשום זה הברכות אינן 
נמצאות למעלה ולמטה, והעולם אינו נמצא בקיומו כראוי.
%letter 243
.243 לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם. הייתכן שנוהג 
בה' חרטה? אלא כל זמן שהאש של מעלה, של בינה, מוסיפה 
להתגבר, נמצא העשן, הדין של מטה, של הנוקבא, מגביר הכעס 
ומכלה את כל. כי כאשר יוצאת האש מבינה, אין לה הפסק,
%break
עד שתשלים הדין של הנוקבא, העשן. וכשהדין של מטה, העשן, אינו 
מוסיף להתגבר מכוח הדין של מעלה, מכוח האש, הוא עושה הדין 
ומפסיק אותו, ואינו גומר הדין עד להשחית. וע"כ כתוב, לא אוסיף, 
שפירושו, לא אוסיף לתת תוספת אש, להגביר הדין של מטה, העשן.
%break
ע"י החטא של עצה"ד, נפלו העולמות, והטו"ר התערבו זה בזה. ולא 
היה ניכר הטוב מפני הרע. ולפיכך התיקון הראשון הוא, לגלות הרע. 
ואח"כ להפריד אותו מהטוב. וזו הקללה, שקילל ה' את האדמה, 
מסיבת החטא של עצה"ד.
%break
אשר קללה זו רבצה על האדמה וגילתה הרע לאט לאט, עד שהביאה 
המבול על הארץ. ואז נגמר גילוי הרע. וע"כ אחר המבול, שכבר נגלה 
הרע כל צורכו, הביא נוח קורבן, שע"י זה הפריד הרע מהטוב.
%break
הדינים של המלכות, האדמה, נקראים עשן. דינים אלה מתגלים ע"י 
התפשטות האש מבינה אל זו"ן. ובזה מבואר עניין הקללה, שקילל ה' 
את האדמה בעבור האדם. שכדי לתקן את החטא דעצה"ד, הוסיף 
הקב"ה המשכת האש של הבינה, וגילה העשן שבאדמה, המלכות,
%break
לאט לאט, עד שנשלם הדין בביאת המבול. שנגלה הרע, שהיה 
מעורב בטוב, עד שהיה אפשר להפריד אותו מהטוב.
%break
ולאחר המבול אמר, לא אוסיף, שפירושו, לא אוסיף לתת תוספת אש, 
להגביר הדין של מטה, העשן. כי עתה שכבר נשלם גילוי הרע, כבר 
אין לי צורך עוד להוסיף אש כדי לגלות הדין, כי כבר נגלה הרע כל 
צורכו. והייתכן, שהקב"ה יעשה זאת כדי ליטול נקמה ברשעים?
%break
לכן מסיים הכתוב, כי יצר לב האדם רע מנעוריו. ואין לכעוס עליו. וכל 
העונשים של הקב"ה הם רק תיקונים בלבד. וכיוון שהתיקון הנצרך 
למבול כבר נגמר, לכן אמר, לא אוסיף.
%letter 244
.244 כתוב, ארורה האדמה בעבורך, כי באותה שעה שקוללה 
האדמה בחטאו של אדה"ר, ניתן רשות לאותו נחש הרע לשלוט עליה. 
שהוא המחבל של העולם. שבזה נגלה הרע לאט לאט, עד שהביא את 
המבול. וכילה את כל בני העולם במבול,
%break
שאז נגלה הרע כל צורכו, והיה אפשר להפריד אותו. מהיום ההוא 
שנוח הקריב הקורבן, והריח אותו הקב"ה, שבזה הפריד הרע מהטוב, 
ניתן רשות לארץ לצאת מתחת שליטת הנחש, ולצאת מהטומאה, כי 
נפרד הרע ממנה.
%break
וע"כ מקריבים ישראל קורבנות להקב"ה, כדי להאיר פני הארץ, 
המלכות. כלומר, נוח עוד לא גמר תיקון זה. וע"כ צריכים עוד ישראל 
להקריב קורבנות.
%break
ותיקון זה היה תלוי עד שעמדו ישראל על הר סיני. ואז נפרד הרע 
לגמרי מן האדמה, כי פסקה הזוהמה, ונעשו חירות ממלאך המוות.
%letter 245
.245 הקב"ה מיעט את הלבנה, הנוקבא, עוד מטרם שחטא האדם 
ושלט הנחש. אבל משום חטאו של האדם, היא קוללה ג"כ, כדי לקלל 
העולם, המקבלים ממנה. ביום שנוח הקריב קורבן, יצאה הארץ, 
הנוקבא, רק מאותה הקללה.
%page 433
אבל עוד עומדת הלבנה במיעוטה. חוץ מימי שלמה, כאשר נמצא 
קורבן בעולם, וישראל יושבים על אדמתם, שאז נתקן מיעוט הלבנה. 
וע"י הקורבן של נוח לא ניתן רשות לארץ לצאת משליטת הנחש.
%break
ורק הקללה התבטלה, ושליטת הנחש נשארה, שמשום זה צריכים 
לקורבנות ישראל בביהמ"ק.
%letter 246
.246 עתיד הקב"ה להעביר את רוח הטומאה מהעולם, כמ"ש, ואת 
רוח הטומאה אעביר מן הארץ. וכתוב, בילע המוות לנצח.
%letter 247
.247 ועתיד הקב"ה להאיר את הלבנה, ולהוציא אותה מהחושך, 
שהשיגה מכוח אותו נחש הרע, כמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה, 
ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים. ומהו אור שבעת 
הימים? הוא אותו האור שגנז אותו הקב"ה במעשה בראשית.
%break
%H ויברך אלקים את נוח
%break
%letter 248
.248 ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה. ברכת ה' היא 
השכינה, שהיא הופקדה על ברכות העולם וממנה יוצאות הברכות 
לכל.
%letter 249
.249 ויאמר ה' לנוח, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. בכניסה לתיבה 
כתוב, ויאמר הוי"ה, ז"א. וביציאה כתוב, וידבר אלקים, הנוקבא דז"א. 
בעל הבית, ז"א, נתן לנוח רשות להיכנס. ואח"כ אומרת לו האישה, 
נוקבא דז"א, לצאת. בתחילה, הוא נכנס ברשות הבעל, ז"א, ולבסוף,
%break
הוא יצא ברשות האישה, הנוקבא דז"א. מכאן למדנו שבעל הבית 
יכניס האורח לביתו, והאישה תוציא אותו. כמ"ש, וידבר אלקים אל 
נוח, לאמור צא מן התיבה, כי רשות היה בידיה להוציא את האורח, 
ולא להכניס אותו.
%break
איזה דמיון יש כאן לאורח ובעלי אכסניה? בשעה שהאדם בכל 
השלמות, נבחן ליושב בית, שהמילה בית רומזת על הנוקבא דז"א, 
המאירה במוחין דג"ר, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית. ולפיכך אותם 
המקבלים ממנה,
%break
נבחנים ליושבי בית. אמנם בעת שהאדם צריך לתיקונים, כי אינו 
בשלמות, הרי הוא צריך לשמירה, שלא ייאחזו בו החיצוניים להחטיא 
אותו.
%break
וע"כ הוא מוכרח לצאת מן הבית. כי אסור לו לקבל מוחין הגבוהים 
הללו, מפחד שיינקו ממנו החיצוניים. ומחויב לצאת לדרך ה', לקבל 
התיקונים הצריכים אליו.
%break
ומותר לו בעת הזו לקבל מוחין מבחינת זיווג ז"א ולאה, כי להיותם 
בחינת אור החסדים המכוסים מחכמה, אין מהם שום יניקה לחיצוניים.
%break
ומוחין הללו מכונים אכסניה. כי הם מיועדים בשביל עוברי דרכים. 
ולפיכך, אע"פ שנוח צדיק תמים היה, מ"מ הוא דומה לאורח עובר 
דרך. מטעם, שבעת המבול, כשניתן רשות למשחית, היה צריך גם 
הוא לשמירה מפניו. וע"כ היה אסור לו לקבל מוחין מבחינת בית,
%break
אלא רק מבחינת אכסניה, המשומר מפני החיצוניים, עוברי דרך. 
ומוחין הללו דאכסניה מיוחסים לז"א, הנקרא הוי"ה, מטעם שהם 
נמשכים מבחינת חג"ת, ז"א.
%page 434
אבל מוחין מבחינת בית, מיוחסים רק לנוקבא, הנקראת אלקים. משום 
שמוחין דחכמה אינם מגולים בשום מדרגה באצילות, אלא בנוקבא. 
ומובן למה בבואו אל התיבה נאמר השם הוי"ה, וביציאתו השם 
אלקים. כי התיבה היא כמו אכסניה.
%break
וע"כ כשנאמר לו, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה, כלומר, שיהפוך 
בחינת בית שלו, שהוא א"ב בסדר ישר, לבחינת תיבה, שהוא אותיות 
בית בסדר הפוך, שהם בחינת מוחין דאכסניה, המיוחסים לז"א, 
הנקרא הוי"ה. ע"כ כתוב, ויאמר הוי"ה.
%break
לכן הבעל, ז"א, מכניס האורח אל האכסניה, כי ממנו נמשכים המוחין. 
אבל להוציא אותו מבחינת תיבה ולהחזיר אותו לבית, למוחין דג"ר, 
שהם רק ברשות הנוקבא, צריכה ע"כ הנוקבא, אלקים. להוציא אותו, 
להשפיע לו המוחין דבית.
%break
וע"כ כתוב השם אלקים בעת ההוצאה, כמ"ש, וידבר אלקים אל נוח, 
לאמור צא מן התיבה. וכן הוא בהוצאת האורח מהאכסניה אל הבית.
%break
ואין לשאול, הלוא יש הרבה מדרגות בינתיים, שאפשר לקבל אותן גם 
מז"א? כי מדובר במי שכבר השיג המוחין דבית, כמו נוח, אלא שיצא 
ממנו לאכסניה משום איזה טעם.
%break
וע"כ ודאי באותו רגע שמתבטל הטעם ויוצא מהאכסניה, תכף שב 
לבית, שזה תלוי ברשות הנוקבא לבדה.
%letter 250
.250 כיוון שיצא מהתיבה, נתן לה מתנות. שהקריב קורבן, משום 
שהיא בבית, והבית בידיה. כלומר, המוחין דבית הם רק בידי הנוקבא 
לבדה. והמתנות שנתן לה, הוא כדי לחבבה על בעלה. מכאן למדנו 
דרך ארץ לאורח. לתת מתנות לבעלת האכסניה בשעת יציאתו.
%break
וע"כ לאחר שנתן לה מתנות, כדי לחבבה על בעלה, בירכה אותו, 
כמ"ש, ויברך אלקים את נוח ואת בניו. ומשום זה כתוב, ברכת ה' היא 
תעשיר. שברכת ה' היא השכינה, שהיא הופקדה על ברכות העולם 
וממנה יוצאות הברכות לכל.
%letter 251
.251 ולא יוסיף עצב עימה, כמ"ש, בעיצבון תאכְלֶנָה. עיצבון, עצבות 
וכעס בלי הארת פנים. כאשר חשכה הלבנה, והברכות אינן נמצאות. 
עיצבון, הצד של הרוח האחר דקליפות, שמונע הברכות מהעולם, 
להיותו מחטיא את בני האדם.
%break
ועל זה כתוב, ולא יוסיף עצב עימה. וכתוב, לא אוסיף לקלל עוד את 
האדמה. כי עצב פירושו, אחיזת הס"א, המביאה קללה לעולם. ונמצא, 
כשלא יוסיף עצב עימה, לא יוסיף עוד לקלל, כי היינו הך.
%break
%H ומורַאכֶם וחיתכֶם
%break
%letter 252
.252 ומורַאכֶם וחיתכֶם יהיה על כל חיית הארץ. מכאן והלאה יהיה 
לכם צורות בני אדם, שמהן יראים חיות השדה. כמו מקודם החטא 
דעצה"ד, שלא היו להם צורות בני אדם.
%break
כמ"ש, בצלם אלקים עשה את האדם. וכתוב, בדמות אלקים עשה 
אותו. וע"כ יָראו מהם חיות השדה. וכיוון שחטאו, השתנו צורותיהם 
מאותה צורה העליונה, והפכו הם לירוא מפני חיות השדה.
%page 435
%letter 253
.253 מתחילה כל בריות העולם נשאו עיניהם וראו צורה קדושה 
עליונה שבבני האדם, זעו ופחדו מפניה. כיוון שחטאו, הפכה צורתם 
לעיניהם של החיות, לצורה אחרת. וע"כ נהפך, אשר בני האדם זעים 
ומפחדים מפני שאר הבריות.
%letter 254
.254 כל אלו בני אדם שלא חטאו לפני ריבונם, ולא עברו על מצוות 
התורה, זיו צורתם אינו משתנה מהמראה של צורה העליונה, צלם 
האלקים. וכל בריות העולם זעים ומפחדים מפניו. ובשעה שבני אדם 
עוברים על דברי התורה מתחלפת צורתם,
%break
וכולם זעים ומפחדים מפני בריות אחרות, משום שהתחלפה הצורה 
העליונה ועברה מהם. ואז שולטים בהם חיות השדה, כי אינם רואים 
בהם אותה הצורה העליונה כראוי.
%letter 255
.255 וע"כ כשיצאו מן התיבה, כיוון שהעולם התחדש כבתחילה, בירך 
אותם ברכה זו, והמשיל אותם על כל הבריות, ואפילו על דגי הים. 
כמ"ש, וכל דגי הים בידכם ניתנו. בידכם ניתנו, מקודם לכן. כי כשברא 
הקב"ה את העולם, מסר הכול בידיהם,
%break
כמ"ש, וּרְדו בדגת הים ובעוף השמיים, ובכל חיה הרומשת על הארץ. 
הרי שניתנו בידיהם עוד מיום, שנברא אדה"ר.
%break
כי האדם הוא האחרון שבבריאה. ונודע שכל ברייה היותר זכה, 
נבררת תחילה. ונמצא שבחינת האדם היא העבה ביותר מכל בריות 
העולם. גם נודע, שכל מסך היותר עב, הוא מקבל קומת זיווג יותר 
גבוה. וע"כ קיבל האדם קומת אור יותר גבוה מכל בריות העולם,
%break
שהוא צלם אלקים. וע"כ נפל פחדו על כל בריות העולם, כי מטבע 
הקטן להיכנע ולירוא מפני הגדול ממנו.
%break
אמנם אחר שחטא בעצה"ד, ואיבד קומת האור, ונשארה לו העוביות 
הגדולה יותר מכל הבריות, ריקה בלי אור, ונגלה ששפל יותר מכל 
בריות העולם. וע"כ התהפכה השיטה, שהאדם מפחד מבריות העולם. 
וכמו שלומדים, אם חטא אדם, אומרים לו, יַתוש קָדְמְךָ.
%break
כי אם אינו חוטא, ומחזיק לו מסך על עוביותו, נמצאת העוביות לשבח 
אליו, שהרי משיג משום זה קומת אור גבוה יותר. אבל כשהוא חוטא 
ואובד קומת אורו, ונשאר בעוביותו בלבד, הרי היא לגנאי לו, ואז 
היתוש קודם במעלה אליו, כי נברר תחילה, והוא זך ביותר.
%letter 256
.256 כתוב, לדוד משכיל, אשרי נְשוי פשע כְּסוי חטאה. בעשרה מיני 
שבח שיבח דוד להקב"ה. ואחד מהם הוא משכיל, אשר מורה על 
החכמה. והוא מדרגה אחת מאלו עשרת המדרגות:
%break
ניצוח, ניגון, משכיל, מִכְתָם, מזמור, שיר, אשרי, תפילה, הודאה, 
הללויה. שבהם תיקן דוד ספר תהילים. ודוד תיקן את עצמו מטרם 
ששרתה עליו המדרגה הזו.
%letter 257
.257 אשרי נשוי פשע. פירושו, כי בשעה שהקב"ה שוקל חובות 
וזכויות של בני אדם במאזניים, אשר הכף שבצד החובות עולה, 
והזכויות שבכף האחרת,
%break
מכריעות ונמשכות למטה, זהו נשוי פשע. כי הכף עם הפשעים נישאת 
ועלתה למעלה, להיותו רובו זכאי ומיעוטו חייב.
%break
כי קו ימין הוא כף זכויות. וקו שמאל הוא כף חובות, מפני שרק ממנו 
כל הדינים. וקו האמצעי מכריע בין כפות המאזניים הללו, שממשיך 
אור ימין מלמעלה למטה, ואור השמאל מלמטה למעלה. והכרעה זו 
נקראת נשוי פשע.
%break
שבהיותו מעלה הארת השמאל, שלא תאיר מלמעלה למטה, נמצא 
מבטל כל העוונות והפשעים, כי אין אחיזה לדינים בהארה שמלמטה 
למעלה.
%page 436
%letter 258
.258 כסוי חטאה. פירושו, שבשעה שהדין שורה בעולם, יהיה מכוסה, 
שלא ישלוט עליו המחבל. כמו שהיה לנוח, שכיסה עליו הקב"ה, 
בשעת המבול, מאותו החטא דעצה"ד,
%break
שהמשיך אדה"ר על העולם. וע"כ לא ראה אותו המחבל. כלומר, שלא 
היה לו בו שום אחיזה, שיוכל להעניש אותו.
%break
ומכיוון שאדם המשיך החטא הזה על העולם, נמצאו שאר הבריות 
שולטים והאדם מפחד מפניהם, והעולם אינו מתוקן בתיקונו. ומשום 
זה, כשיצא נוח מהתיבה, בירך אותו הקב"ה, כמ"ש, ויברך אלקים את 
נוח ואת בניו,
%break
ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חיית השדה. שהחזיר אותו לאותה 
בחינה, כמו שהיה אדה"ר קודם החטא דעצה"ד, שכל הבריות היו 
יראים מפניו.
%letter 259
.259 כתוב, ויברך אלקים את נוח ואת בניו. וכתוב, ואתם פרו ורבו. 
ולמה באלו הברכות לא נזכרו הנקבות, אלא כתוב, את נוח ואת בניו? 
ואתם, כתוב בו ו' יתרה, שהוא כולל זכרים ונקבות יחד. כי האות ו' של 
המילה, ואתם, מרבה גם את הנקבות.
%break
את נוח, המילה אֶת, המיותרת כאן, שהיא שם הנוקבא, באה לרבות 
אשתו של נוח. ואת בניו, המילה את, באה לרבות הנשים שלהם.
%letter 260
.260 ומשום זה כתוב, ואתם פרו ורבו, לעשות תולדות. הרי שגם 
הנקבות התברכו. מכאן והלאה שָׁרצו בארץ. וכאן מסר להם הקב"ה 
שבע מצוות התורה. להם ולכל הבאים אחריהם, עד שעמדו ישראל על 
הר סיני. וניתן לישראל, כל מצוות התורה ביחד.
%break
%H את קשתי נתתי בענן
%break
%letter 261
.261 ויאמר אלקים לנוח, את קשתי נתתי בענן. נתתי מורה, שנתן 
מקודם לכן. כי קשת היא אבן שתייה. ואבן שתייה נתקנה עוד מטרם 
שנברא העולם, שהרי עליה הושתת העולם. וע"כ כתוב, נתתי, בלשון 
עבר, שמכבר נתן זאת.
%break
כתוב, וממעל לרקיע אשר על ראשם, כמראֵה אבן ספיר דמות כיסא. 
וכתוב למעלה מזה, ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול 
שַׁד"י, בלכתם קול המולה כקול מחנה.
%break
אלו הן ארבע חיות הגדולות העליונות הקדושות, שאותו הרקיע מיתקן 
עליהן. וכנפיהן מתחברות לכסות גופיהן. הרקיע, הסיום דצ"ב, הנקרא 
פרסא. הרקיע הזה מיתקן על ארבע החיות הגדולות, חו"ג תו"מ.
%letter 262
.262 ובשעה שהם פורשים כנפיהם, נשמע קול כנפיהם של כולם, 
שאומרים שירה. וכתוב, כקול שד"י. שאינו נדם לעולם. כמ"ש, למען 
יְזמרך כבוד ולא יידום. ואומרים, הודיע ה' ישועתו לעיני הגויים גילה 
צדקתו.
%letter 263
.263 קול המולה כקול מחנה. פירושו, כקול מחנה הקדושה, כאשר 
מתחברים כל הצבאות העליונים למעלה. ואומרים, קדוש קדוש קדוש 
ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו. מחזירים עצמם לדרום,
%break
אומרים קדוש. מחזירים עצמם לצפון, אומרים קדוש. מחזירים עצמם 
למזרח, אומרים קדוש. מחזירים עצמם למערב, אומרים ברוך.
%page 437
שני מיני הקול שבכתוב, הרקיע מיתקן עליהן. תיקון צ"ב שבמלכות, 
הנקרא רקיע, מיתקן על החיות. ומסיבה זו נכללות ב' הנקודות 
שבמלכות בגוף החיות, שהן מפתחא ומנעולא. ולפיכך יש בהם ב' 
בחינת קול:
%break
א. קול ממותק בבינה, אשר נקודת המנעולא נגנזת ונעלמת לגמרי, 
ורק נקודת המפתחא נגלית בהם. וע"כ כנפיהם מתחברות לכסות 
גופיהן, כלומר, לכסות הדין הנכלל בגופם מהמנעולא שבהם. ואז נבחן 
קולם בכתוב, קול המולה כקול מחנה.
%break
ואז מתפשטים בהם המוחין, שהם ג"פ קדוש, ג' קווים דרום צפון 
מזרח. ומערב, מלכות, מקבלת ג' קדושות הללו. ובחינתה עצמה, 
כמ"ש, ברוך כבוד ה' ממקומו. וד' בחינות הללו מאירים בחיות, כמ"ש, 
והחיות רָצוא.
%break
ב. קול כנפיהם, בשעה שכנפיהם פרודות ואינן מכסות על גופם, שאז 
נשמע קול הדין, הכלול בגופם ובכנפיהם, אשר קול זה אינו נמתק 
בבינה, מחמת דין הנשמע בתוכו. ולפיכך נוהג בו מיתוק אחר.
%break
כי מבחינת הדין הזה מיתקן המסך דחיריק, שעליו יוצא קו האמצעי, 
המכריע בין ב' קווים. וכל עוד שלא נעשה הזיווג על המסך הזה, יש 
מחלוקת בין הקווים ואינם מאירים.
%break
נמצא, שכל הארת הקווים תלויה על בחינת הדין הזה הכלול במסך. 
והוא הגורם להם. ע"כ הוא חשוב כמוהם, אע"פ שהוא דין.
%break
ועל הקול הזה כתוב, ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים. 
הדינים, המכונים מים רבים. כי קול זה אע"פ שנשמע בו בחינת דין, 
מ"מ חשוב מאוד, כי מעת התגלותו נעשה הכרעה בין הקווים. והמוחין 
מאירים על ידו, והכבוד אינו נדם עוד לעולם.
%break
כמ"ש, לעיני הגויים גילה צדקתו. כי אע"פ שהוא לעיני הגויים, כלומר 
שיש בו בחינת דין, מ"מ הוא חשוב מאוד, כי גילה צדקתו, שעל ידו 
נגלו המוחין, וזולתו לא היו מוחין בזו"ן.
%letter 264
.264 ורקיע זה עומד על ראשם. ובכל מקום שהחיה הולכת, משיבה 
פניה לאותו הצד, שארבע הפנים נכללות בו. כלומר, שארבע הפנים 
של החיות נכללות זו בזו. ויש בפני אריה כל ארבע הפנים. וכן בפני 
שור כל ארבע הפנים. וכן בפני נשר ובפני אדם. וההפרש ביניהם,
%break
שאותו הצד שהפנים נכללות בו, הוא השולט. ורק לאותו הצד משיבה 
פניה. אם נכללים בפני אריה, הרי פני אריה השולט, שהוא צד הדרום. 
ואם בפני שור, צד הצפון שולט. וכך הן משיבות פניהם לארבע 
הרוחות, וכולן מוחזרות ומתפשטות מחזה ולמטה.
%break
החיות בכללן נמשכות מחיצוניות המלכות, מבחינת נהי"מ שלה. ויש 
בחיות עצמן חג"ת נהי"מ, אשר חג"ת שבהן נקראים חיות עליונות 
קדושות, שהן גם מוחזרות ומתפשטות לבחינת נהי"מ, שהם בחינת 
מחזה ולמטה. ואלו נקראים חיות קטנות.
%letter 265
.265 בארבעה צדדים שברקיע, דרום צפון מזרח מערב, נחקקו 
החיות בארבע פנים: פני אריה לצד דרום, פני שור לצד צפון, פני נשר 
לצד מזרח, פני אדם לצד מערב. וחקוק בכולן פני אדם: בפני אריה 
חקוק אדם, בפני נשר אדם, בפני שור אדם. כי כולן כלולות בפני אדם.
%break
ומשום זה כתוב, ודמות פניהם פני אדם. שמשמע שיש לכל אחת מהן 
פני אדם.
%letter 266
.266 והרקיע הזה שנעשה ריבוע לארבעה צדדים, כל הצבעים כלולים 
בו. ארבעה צבעים נראים בו: לבן, אדום, ירוק, ושחור, חקוקים כל 
אחד בארבעה. כלומר, שכל אחד מהם כלול מכולם. באופן, שהם ט"ז 
(16) גוונים.
%page 438
בארבע חקיקות רשומים העליונים, חיות דחג"ת. והתחתונים, חיות 
דנהי"מ. כאשר מתפשטים הגוונים של החיות דנהי"מ, הם עולים י"ב 
(12) גוונים, ולא ט"ז גוונים, כמו החיות דחג"ת. והם גוונים: ירוק, 
אדום, לבן וספיר שנכלל מכל ג' גוונים. כלומר שגוון ספיר, המלכות,
%break
אינו גוון בפני עצמו, אלא הוא מקבל בתוכו כל ג' הגוונים. וע"כ אין כאן 
אלא רק ד"פ ג' גוונים, שהם י"ב גוונים. כמ"ש, כמראֵה הקשת, שבו ג' 
גוונים. וכתוב, כן מראֵה הנוגה סָביב הוא מראֵה דמות כבוד ה',
%break
מלכות, המראה של כל ג' הגוונים. שבמלכות עצמה אין שום גוון, אלא 
כלולה מג' הגוונים. ומשום זה כתוב, את קשתי נתתי בענן.
%break
כי החיות הן חג"ת ונהי"מ. ונודע כי רק במחזה ולמעלה, בחיות 
דחג"ת, נמצאת המלכות. וע"כ יש שם ארבעה גוונים, גם גוון שחור. 
ובהתכללותם זה בזה יש בהן ט"ז גוונים. משא"כ במחזה ולמטה, 
עצמוּת המלכות נעלמת שם,
%break
וע"כ יש שם רק ג' גוונים לבן, אדום, ירוק. והמלכות היא גוון ספיר, 
שכולל אותם ג' גוונים שמקבלת מהם. והגוון שלה עצמה נעלם.
%break
וע"כ, כשנכללים זה בזה, אין שם אלא רק ד' בחינות, שבכל אחת ג' 
גוונים, שהם י"ב גוונים. וזהו שנראה בענן רק ג' גוונים לבד, לבן אדום 
ירוק. וגוון עצמותה, השחור, אינו נראה שם. וגוון ירוק, הוא גוון קו 
אמצעי, ירוק כאור החמה, ולא ירוק כהה.
%letter 267
.267 מהי קשת? קשת היא מלכות. כמ"ש על יוסף, ותשב באיתן 
קשתו. אלא משום שיוסף נקרא צדיק, יסוד, הקשת שלו היא ברית 
דקשת, יסוד דמלכות. כי ברית הוא יסוד, וקשת מלכות, נכלל בצדיק, 
כי ברית, יסוד, התאחד בקשת.
%break
קשת היא מלכות, בת זוגו של היסוד. קשת היא ברית, יסוד. וע"כ 
שואל, מהו קשת? ומשיב, שקשת היא לא מלכות ממש, אלא יסוד 
דמלכות. כי ע"י מיתוקה של המלכות בבינה, נאבדה בחינת עצמותה 
דמלכות, כי נגנזה ברדל"א,
%break
וא"א יצא בט"ס חסר מלכות. אלא עטרת יסוד היא המלכות שלו. והיא 
נקודה דמפתחא. ועטרת יסוד נבחנת כמו יסוד דמלכות, ומלכות 
דמלכות חסרה.
%break
וע"כ הוא רק יסוד דמלכות, משום שנכללה ביסוד, שנעשית לעטרת 
יסוד. שהיסוד, הברית, התאחד בקשת. וע"כ נקראת גם הקשת בשם 
ברית, כמ"ש, לזכור ברית עולם. כי משום שנוח היה צדיק, נעשה 
הברית שלו בקשת, כי נכלל בו. וע"כ קורא לו הכתוב בשם ברית.
%break
ונאמר בזוהר, שהקשת, זה חי העולמים. בענן, זה מלכות. כי הקשת 
נבחן ליסוד דמלכות. וע"כ נאמר עליו, חי העולמים. וענן נבחן למלכות 
דיסוד. כמ"ש, את קשתי נתתי בענן,
%break
שנתן יסוד דמלכות במלכות דיסוד, ונמתקו זה בזה במפתחא. ואז 
מתגלים עליה כל המוחין לקיום העולם. כמ"ש, והייתה הקשת בענן, 
וראיתיה לזכור ברית עולם.
%letter 268
.268 כתוב, ותשב באיתן קשתו, ויפוזוּ זרועֵי ידיו. שהאירו ידיו אור 
הנחמד לכל. כמו זהב ופז, כמ"ש, הנחמדים מזהב ופז רב. האירו ידיו 
באור העליון, כאשר שמר הברית. כיוון שזכה לברית דקשת, כמ"ש, 
ותשב באיתן קשתו, שפירושו מפתחא,
%break
ע"כ זכה על ידיה למוחין העליונים. וידיו, שהן חו"ג, נפוזו, נעשו לחו"ב, 
הנחמדים מזהב. ומשום שזכה לברית, נקרא יוסף הצדיק. וע"כ 
נקראת הקשת בשם ברית, משום שכלולים זה בזה.
%letter 269
.269 הקשת היא זוהר כבוד העליון, מראֶה כל המראות. מלכות, כבוד 
העליון, ובה כל המראות, היא מראֶה, כמראה אורות הנסתרים, שהם 
גוונים נסתרים, גוונים שלא נגלו. אלו ג' גוונים,
%page 439
לבן אדום וירוק, חג"ת, שאורותיהם מכוסים ונעלמים למעלה מחזה, 
מתגלה המראה שלהם בקשת.
%break
ואין רשות לעין להסתכל בקשת כשהיא נראית בעולם, שלא ייראה 
דופי בשכינה. כי אע"פ שקשת היא מפתחא, ואין בה מדה"ד, מ"מ גם 
מדה"ד גנוזה בה. וע"י הסתכלות, המשכת האור מלמעלה למטה, 
נעשה גילוי למדה"ד.
%break
וזהו שאסור להסתכל בקשת. וכן הגוונים של הקשת קשורים הם 
במראה ערפל וענן, שזה מורה שהם מכוסים, כמראה כבוד העליון, 
כדי לא להסתכל בה.
%letter 270
.270 וכיוון שהארץ רואה את הקשת, שהמלכות הנקראת ארץ 
מיתקנת מבחינת הקשת, מפתחא, נמצא ברית הקדוש מתקיים 
בקיומו, שמשפיע לה המוחין עילאין, וע"כ כמ"ש, והייתה לאות ברית 
ביני ובין הארץ. וג' גוונים לבן אדום ירוק וגוון הנכלל ביניהם,
%break
כולם הם אחד. שגם הקשת מג' גוונים וגוון הכולל את השלושה, 
והקשת עולה בתוך הענן כדי להיראות. כי אינו נראה אלא רק בתוך 
הענן.
%letter 271
.271 כמראֵה אבן ספיר דמות כיסא. אבן ספיר, הוא אבן שתייה, 
נקודת המפתחא, שכל העולם עומד עליה. ועליה עומד קודש 
הקודשים. והנקודה היא הכיסא הקדוש העליון, שהיא ממונה על אלו 
ארבע גוונים. והוא דמות כיסא בארבע אֲדָנים,
%break
כלומר ד' הגוונים לבן אדום ירוק ספיר, נעשו לה ד' אדנים. והכיסא 
הוא תושבע"פ, המלכות.
%letter 272
.272 ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. זהו 
תושב"כ, ז"א. מכאן נשמע, ששמים תושב"כ על תשבע"פ, משום שזה 
כיסא לזה. כמראה אדם הוא צורתו של יעקב, ז"א, שיושב עליו.
%break
%H והאבן הזאת אשר שמתי מצבה
%break
%letter 273
.273 והאבן הזאת, אשר שמתי מצבה, יהיה בית אלקים. האבן היא 
אבן שתייה, שמשם נשתל העולם, ועליה נבנה ביהמ"ק.
%letter 274
.274 הרי אבן שתייה הייתה מקודם שנברא העולם, וממנה נשתל 
העולם. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, איך אפשר שמשמע, שיעקב 
שם אותה עתה למצבה, ועד עתה לא הייתה כתיקונה? וכתוב, וייקח 
את האבן אשר שם מראשותיו.
%break
והרי אבן שתייה מתוקנת עוד מקודם שנברא העולם. ועוד, הרי יעקב 
בבית אל היה. ואבן שתייה הייתה בירושלים. הלוא היא עומדת 
במקום המקדש, שהוא בירושלים?
%letter 275
.275 כתוב, היכון לקראת אלקיך ישראל. וכתוב, הַסְכֵּת ושמע ישראל. 
כי דברי תורה צריכים כוונה, וצריכים להיתקן בגוף וברצון כאחד.
%page 440
%letter 276
.276 כי דברי תורה צריכים תיקון הגוף ותיקון הלב. ואם לא זה, היה 
שוכב במיטתו ומהרהר הדברים בליבו. אלא אפילו אחד היושב ועוסק 
בתורה, השכינה מתחברת עימו.
%break
ואם השכינה כאן, יהיה שוכב במיטתו? ולא עוד, אלא שדברי תורה 
צריכים צחות, והשוכב במיטתו אין דעתו צחה.
%letter 277
.277 ועוד, שכל איש הקם לעסוק בתורה מחצות לילה ואילך, כאשר 
מתעורר רוח הצפוני, הקב"ה נכנס אז להשתעשע עם הצדיקים בגן 
עדן, והוא עם כל הצדיקים שבגן,
%break
כולם מקשיבים לאלו הדברים היוצאים מפיו. ואם הקב"ה וכל הצדיקים 
מתעדנים לשמוע דברי תורה בשעה זו, והוא יהיה שוכב במיטתו?
%letter 278
.278 איך אפשר שאבן השתייה הייתה מקודם שנברא העולם, וממנה 
נשתל העולם, ומשמע שיעקב שם אותה עתה. וכן כתוב, וייקח האבן 
אשר שם מראשותיו.
%letter 279
.279 יעקב היה בבית אל, ואבן זו הייתה בירושלים. קיפל תחתיו כל 
ארץ ישראל, ואותו האבן תחתיו היה, אע"פ שהיה בבית אל. אבל 
כתוב, אשר שם. וכתוב,
%break
והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים, שמשמע שתיקן 
אותה עתה, ואיך היא אבן שתייה המתוקנת מקודם העולם?
%letter 280
.280 כמ"ש, אני בצדק אחזה פניך, אֶשבעה בהָקיץ תמונתך. דוד 
המלך, החביבות והדבקות שלו הייתה באותה אבן שתייה, מלכות, 
הנקראת אבן שתייה, ונקראת צדק.
%break
ועליה אמר, אבן מאסוּ הבונים הייתה לראש פינה. וכשרצה להסתכל 
במראֵה כבוד ריבונו, לקח תחילה אותה האבן בידיו, ואח"כ נכנס.
%letter 281
.281 משום שכל מי שרוצה להיראות לפני ריבונו, אינו נכנס אלא 
באותה אבן, כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש, שמלכות נקראת, 
זאת. ודוד משבח עצמו ואומר, אני בצדק, שהיא מלכות, אחזה פניך. 
וכל עסקו של דוד היה להיראות כראוי כלפי מעלה באותה אבן.
%break
המוחין דחכמה מכונים עיניים וכן ראייה. ואלו המוחין אינם מאירים 
בשום מדרגה, אחר חכמה דא"א שנסתמה, אלא במלכות, נוקבא 
דז"א לבדה. והיא נקראת אבן שתייה. והמוחין דראייה אינם אלא בה.
%letter 282
.282 אברהם תיקן תפילת שחרית, כנגד חסד דז"א. והודיע מהותו 
של ריבונו בעולם. ותיקן אותו הזמן בתיקוניו כראוי, שתיקן מידת 
החסד השולט בבוקר.
%break
יצחק תיקן תפילת המנחה, כנגד הגבורה דז"א. והודיע בעולם שיש 
דין ויש דיין, שיכול להציל העולם ולדון העולם. שתיקן מידת הגבורה.
%letter 283
.283 יעקב תיקן תפילת ערבית, כנגד המלכות, נוקבא דז"א. ומשום 
שתיקן תפילה זו, מה שלא תיקן אדם מקודם לכן כראוי, הוא שיבח 
את עצמו ואמר, והאבן הזאת, המלכות, אשר שמתי מצבה, שתיקן 
אותה, שעד אותה שעה לא שם אותה אחר כמוהו.
%letter 284
.284 ומשום זה כתוב, וייקח את האבן אשר שם מראשותיו, ויָשם 
אותה מצבה. מצבה פירושו, שהייתה נפילה במלכות, והקים אותה. 
וייצוק שמן על ראשה,
%break
כי ביעקב תלוי הדבר לתקן אותה, יותר מבכל בני העולם. כי יעקב 
הוא מרכבה לת"ת. שהוא בעלה, שבו תלויים תיקוני המלכות, הנוקבא 
שלו.
%page 441
%letter 286
.286 ושלמה ישב על כיסא דוד אביו ותיכון מלכותו מאוד. השבח של 
שלמה שתיקן אבן השתייה, ושם עליה קודש הקודשים. שתיקן 
המלכות, והמשיך לה מוחין דג"ר, שהם בחינת קודש הקודשים.
%letter 287
.287 וכתוב, וראיתיה לזכור ברית עולם. כי תשוקת הקב"ה במלכות 
תמיד, ומי שאינו נראה בה, שאינו מקבל ממנה מוחין דראייה, חכמה, 
אינו נכנס לפני ריבונו. כי מוחין אלו נמשכים רק ממנה. וע"כ כתוב, 
וראיתיה לזכור ברית עולם. כי הראייה רק בה היא.
%letter 288
.288 מהו, וראיתיה? לאיזו בחינה שבה מתכוונת הראייה? אם לדין 
שבה, הגורם לכל המוחין במסך דחיריק, או המפתחא שבה, שבו 
מקובל עצם המוחין?
%break
הראייה סובבת על בחינת האות ת' שבמלכות, הדין שבה. כמ"ש, 
והתווית תו על מצחות האנשים. כמו שת' זו הצילה האנשים, שהייתה 
נראית במצחם, מטעם שגרמה להתגלות המוחין.
%break
ויש אומרים, שהראייה סובבת על הרשימו של האות הקדוש אשר 
בבשר, בהתכללות שלה בעטרת יסוד, המפתחא, שהמוחין בעצם 
מקובלים בה, להיותו ממשיך לה הכלים דאמא והמוחין דאמא.
%letter 289
.289 ודאי הכול הוא במילה, וראיתיה. הן בחינת הת' שבה, והן 
בחינת העטרה. אבל קשת זה נראה בעולם העליון, בינה. והוא עומד 
רק בבחינת העטרה שבה, המשווה אותה לבינה, ומקבלת המוחין 
והכלים ממנה. וכאשר ייצאו ישראל מן הגלות,
%break
עתידה קשת הזו להתקשט בצבעיה, ככלה המתקשטת לבעלה. 
כלומר, ששלושת הצבעים לבן אדום ירוק, המוחין שבה, יהיו מאירים 
מאוד.
%letter 290
.290 ולא תצפה לעקבות המשיח, עד שתהיה נראית קשת הזו 
בעולם, מתקשטת בצבעים מאירים ותאיר לעולם. ואז תצפה למשיח.
%letter 291
.291 מאין לנו זה? כי כתוב, וראיתיה לזכור ברית עולם. ועתה בזמן 
הגלות, שהקשת נראית בצבעים חשוכים, היא נראית רק לזיכרון, 
שלא יבוא מבול לעולם. אבל כשיבוא המשיח, היא תהיה נראית 
בצבעים מאירים ומתקשטת בתיקוניה,
%break
כמו כלה המתקשטת לבעלה. ואז יקוים הכתוב, לזכור ברית עולם, 
ויזכור הקב"ה לברית הזה, שהוא בגלות, ויקים אותה מעפר.
%break
וכמ"ש, וביקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם. דוד מלכם רומז על 
המלכות, הקשת. וכתוב, ועבדו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם, אשר 
אקים להם. כלומר, אשר אקים מעפר,
%break
כמ"ש, אקים את סוכת דוד הנופלת. וע"כ נאמר אז, וראיתיה לזכור 
ברית עולם. ולהקים אותה מעפר.
%letter 292
.292 משום זה נזכר בתורה גאולת ישראל, וזיכרון של המלכות. 
כמ"ש, לזכור ברית עולם, המורה על גאולת ישראל ותיקון המלכות. 
ובעת הגאולה כתוב, אשר נשבעתי מעבור מי נוח עוד על הארץ, כן 
נשבעתי מִקְצוף עלייך ומגעור בָּך.
%break
כמו שנשבע בראיית הקשת, שלא יביא מבול לעולם, שזהו גם בזמן 
הגלות, כן בעת הגאולה, כשתאיר הקשת בגוונים מאירים, יאמר ה', 
נשבעתי מקצוף עלייך ומגעור בך. כי אז תקום סוכת דוד הנופלת לעד 
ולנצח. ויקוים הכתוב, לזכור ברית עולם.
%page 442
%H ויהיו בני נוח היוצאים מן התיבה
%break
%letter 293
.293 כיוון שכתוב, ויהיו בני נוח, למה כתוב, היוצאים מן התיבה. 
הייתכן שהיו לו בנים אחרים שלא יצאו מן התיבה?
%letter 294
.294 כן. שהרי בניו הולידו בנים, כמ"ש, ואלה תולדות בני נוח. והם 
לא יצאו מן התיבה, ומשום זה כתוב, היוצאים מן התיבה, שֵם חם 
ויפת.
%letter 295
.295 רבי שמעון אמר, אילו הייתי נמצא בעולם, כאשר נתן הקב"ה 
ספרו של חנוך בעולם וספרו של אדם, הייתי מתאמץ שלא יהיו 
נמצאים בין אנשים. משום שכל החכמים לא חששו אז להסתכל בהם, 
וטעו, להוציא הדברים מפשוטם, בדברים אחרים,
%break
להוציא אותם מרשות העליון דקדושה לרשות אחר, שאינו קדוש. אבל 
עתה, הרי חכמי עולם יודעים דברים וסותמים אותם, שאינם מגלים 
הסודות, ומתגברים בעבודת ריבונם. וע"כ עתה מותר לעסוק בסודות.
%letter 296
.296 הפסוק הזה, מבני נוח שיצאו מתיבה, מצאתי בסוד הסודות. 
כאשר התעוררה החדווה שעל כל החדוות, הנסתרת, הסתומה, שהיא 
בינה בעת שעלתה לראש א"א, והתהפכה שם לחכמה,
%break
ואז סיבת הסיבות, א"א, האיר מתוכו אור דק, שהבינה לא יכלה לקבל 
מא"א אלא רק אור דק, שהוא מטעם חיסרון של חסדים. וע"כ נסתרה 
ונסתמה הבינה.
%break
וע"כ התעוררה הבינה וקיבלה בתוכה הארת ג' הקווים. חדווה שעל 
כל החדוות, האירה לקו ימין בשמן המשחה העליון, הארת החסדים, 
חולם. והאירה לקו שמאל בחדוות יין הטוב, הארת החכמה, שורוק. 
והאירה לקו האמצעי, חיריק, בחדוות ב' הקווים ימין ושמאל.
%break
כי רוח, ז"א, התעורר ובא בקו האמצעי דבינה, שממנו נקודת החיריק 
וקו האמצעי. ורוח דקו שמאל עלה, וניתן ברוח דקו ימין, ואז נכללו ג' 
הקווים דבינה זה בזה.
%letter 297
.297 מתדבקים ז"א בבינה, ושלושה קווי הבינה נכנסים ונעשים 
שלושה קווים בז"א. מתוך שלושה קווים שבז"א יוצא אחד, ברית, 
יסוד, והנוקבא דבוקה בברית.
%break
ואח"כ עובר ממנו רוח העולה, רוח דקו שמאל, והנוקבא מתעבֶּרת 
ממנו, שקו שמאל עובר מז"א וניתן לנוקבא.
%break
ואח"כ, כאשר ניתנה הנוקבא בב' קווים דז"א, שמקבלת גם חסדים 
מימין, התדבקו רוח ברוח, ז"א עם הנוקבא, ומתעברת הנוקבא 
משלושה בנים. ואז, מנוח ותיבה,
%break
יוצאים שלושה בנים, שלושה קווים העליונים. ואלו הם שיצאו מתוך 
התיבה, שם, חם ויפת. שם, שבצד ימין. חם, שבצד שמאל. יפת הוא 
ארגמן, קו האמצעי, הכולל אותם.
%break
רבי שמעון מבאר כאן עניין שם, חם ויפת, היוצאים מן התיבה, להורות 
שהם עצם ג' הקווים שבבינה, שהשתלשלו לז"א, ומז"א לנוקבא, 
התיבה. שהם שם, חם ויפת, שנולדו ויצאו מהתיבה. ומביא תחילה, 
איך הבינה הייתה בהארת קו השמאל, שקיבלה רק אור דק מא"א.
%page 443
ואח"כ מביא, שע"י רוח, שהוא קו אמצעי שעלה לבינה, האירה הבינה 
בג' קווים. שג' קווי הבינה יוצאים מאחד, מז"א. ולפיכך האחד, ז"א, 
זוכה בשלושתם. ושלושה נכנסים בשלושה, כי מתוך שז"א גרם הארת 
ג' הקווים בבינה, ע"כ זכה גם הוא בהם.
%break
ואח"כ, מתוך ג' קווים של ז"א יצא אחד, הברית. ובברית, יסוד, דבוקה 
ג"כ הנוקבא, כנקודה תחת היסוד. ואח"כ נבנית הנוקבא. תחילה מקו 
שמאל דז"א. ואח"כ מכל ג' הקווים. ומזדווגת עימו כמו נוח והתיבה.
%break
ואז קיבלה טיפת הזיווג, הכלולה מג' קווים דז"א. ואלו ג' קווים הם שם 
חם ויפת. הרי שאלו ג' קווים שיצאו בבינה, הם שהשתלשלו ובאו 
לז"א, ומז"א באו לנוקבא, התיבה, ומהתיבה יצאו ונולדו ובאו לעולם. 
וע"כ מדייק הכתוב בהם לומר, ויהיו בני נוח היוצאים מן התיבה.
%letter 298
.298 וחם הוא אבי כנען. כנען הוא זוהמת הזהב שמתחת הפסולת, 
השוקעת בתוך כור הזהב בעת ההיתוך. הוא התעוררות רוח הטומאה 
של נחש הקדמוני. כי חם הוא קו שמאל, זהב. וכנען הוא הפסולת 
שלו. והוא בחינת נחש הקדמוני.
%break
ומשום זה מדייק הכתוב ואומר, וחם הוא אבי כנען. אותו כנען שהביא 
קללות על העולם. אותו כנען שקולל. אותו כנען, שהחשיך פני הבריות. 
כלומר, הנחש שפיתה את חוה, והביא קללות על העולם, והוא קולל, 
והחשיך פני הבריות, שהביא מיתה על הבריות.
%letter 299
.299 ומשום זה לא יצא מכלל כולם, אלא חם, שכתוב בו, וחם הוא 
אבי כנען. להורות על אותו כוח הנחש שהחשיך העולם. ולא כתוב 
בכלל זה, ושֵם הוא אבי כך,
%break
או יפת הוא אבי כך, אלא מיד קפץ ואמר, וחם הוא אבי כנען. ודאי הוא 
כמו שנאמר, שמשמיענו שקו שמאל, חם, הוא אביו של נחש הקדמוני, 
כנען.
%letter 300
.300 וע"כ כאשר בא אברהם, כתוב, ויעבור אברם בארץ, והכנעני אז 
בארץ. כי עוד לא היה הקיום של האבות, המוחין שהמשיכו לנוקבא, 
הנקראת ארץ, ועוד לא באו זרע ישראל לעולם, שייצא השם של כנען 
מהארץ, וייכנס בה השם העליון הקדוש, ישראל.
%break
ארץ היא הנוקבא דז"א. וכל עוד שלא תיקנו אותה האבות בג' קווים, 
הייתה רק בבחינת קו שמאל בלבד, זהב, שנמשך ממנו פסולת הזהב, 
נחש הקדמוני, כנען. כמ"ש, והכנעני אז בארץ.
%break
וכאשר היו ישראל צדיקים, והמשיכו ג' הקווים לנוקבא, והזדווגה עם 
ז"א, ישראל, נקראת אז הארץ ארץ ישראל. ע"ש ישראל התחתונים 
שתיקנו אותה, וע"ש ז"א בעלה.
%break
וכשלא זכו ישראל, והשאירו הנוקבא בקו שמאל, שיש בו פסולת, 
הנקרא כנען, נקראת אז הארץ בשם ארץ כנען.
%letter 301
.301 וע"כ כתוב, ויאמר, ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאֶחיו. להיותו 
בחינת נחש הקדמוני, שהביא קללות על העולם. ובנחש כתוב, ארור 
אתה מכל הבהמה. וע"כ קילל אותו גם עתה, ארור כנען.
%break
ועבד עבדים יהיה לאחיו. כי הבהמות הם עבדים לאדם. ולהיותו עוד 
גרוע ומקולל יותר מכל בהמה, הריהו עבד עבדים.
%break
וע"כ כתוב על שם, חם ויפת, שלושה אלה בני נוח, היוצאים מן 
התיבה, שהם ג' הקווים, שהנוקבא הנקראת תיבה, קיבלה אותם 
מז"א, והתעברה מהם, והוציאה אותם לעולם.
%page 444
%H שלושה אלה בני נוח
%break
%letter 302
.302 שלושה אלה בני נוח. הם הקיום של כל העולם. קיום פירושו 
המוחין של הנוקבא, הנקראת עולם. הם הקיום של העליון, המוחין 
שבבינה. ומאלה נָפְצה כל הארץ, שכל הנשמות של בני אדם באים 
מהם. כי הם ג' צבעים העליונים שבבינה, ג' קווים.
%break
כי ג' קווים הללו נתקנו מתחילה בבינה העליונה, ואח"כ קיבל אותם 
ז"א, והשפיע אותם לנוקבא. והנוקבא הולידה את שם חם ויפת, 
שמהם התפשטו כל באי העולם. כלומר, שכל המוחין שבעולם מהם 
באים.
%break
כי כאשר הנהר, הנמשך ויוצא מעדן, ז"א, השקה את הגן, הנוקבא, 
השקה אותה בכוח שלושה קווים הללו העליונים, מהבינה העליונה, 
ומשם התפשטו הגוונים, לבן אדום ושחור, ג' הקווים,
%break
שלמטה של הנוקבא, כל אחד ואחד כלול בחברו, להראות, כי כבודו 
של הקב"ה מתפשט למעלה בבינה ולמטה במלכות, והוא אחד 
בעליונים ובתחתונים.
%letter 303
.303 ג' גוונים הללו הם בכל אלו המוחין הבאים מצד הקדושה. 
ומהמראֶה שלהם, המלכות, שהיא המראֶה הנכללת מג' הגוונים, 
מתפשטים לכל אלו הבאים מצד רוח האחר. שם חם ויפת הם ג' 
הקווים של המוחין דקדושה,
%break
ואיך התפשטו מהם כל באי עולם, אפילו הרשעים? הם התפשטו 
מהמראה דג' קווים, מהמלכות, כמ"ש, ומלכותו בכל משָׁלָה. כי אפילו 
הס"א מתקיימת על ידיה. אבל בג' קווים עצמם אין יניקה אלא רק לצד 
הקדושה.
%break
וכאשר תסתכל במדרגות, תמצא איך הגוונים מתפשטים לכל אלו 
הצדדים ימין שמאל אמצע, עד שנכנסים למטה למלכות, בכ"ז (27) 
צינורות של הדלתות המכסים את התהום.
%break
האותיות נמשכות מבינה ובאות לז"א ומשתלמות בנוקבא. וכשהן 
נמשכות מהבינה לז"א, הן במספר כ"ב (22) אותיות, הנאצלים בג' 
הקווים: שבע אותיות בקו ימין, שבע אותיות בקו שמאל, ושמונה 
אותיות בקו אמצעי. שהן כ"ב אותיות.
%break
ונמצא שמעצם ג' הקווים נמשכים רק כ"ב אותיות. אלא כשהם 
נמשכים למלכות, שהיא ה"ג, יצאו מהן אותיות מנצפ"ך, הבאות בסיום 
המילה, ונעשה מספרם כ"ז אותיות.
%break
כשתסתכל בג' הקווים, שנמשכים דרך המדרגות, מבינה עד מלכות, 
תמצא שהגוונים נפרדים לעצם ג' הצדדים, ונעשו כ"ב אותיות. עד 
שנכנסים למטה, למלכות,
%break
שהיא מראֶה של שלושה גוונים, שנעשים שם כ"ז אותיות, עם חמש 
האותיות מנצפ"ך של המלכות, שהם כ"ז צינורות מביאי השפע אליה, 
שנעשו מהם דלתות, לכסות על הדינים שבמלכות, הנקראים תהומות.
%letter 304
.304 וכל זה ידוע לחכמים העליונים. אשרי חלקם של הצדיקים, 
שהקב"ה רצה בכבודם, וגילה להם נסתרות העליונים של החכמה. 
עליהם כתוב, סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.
%letter 305
.305 ה' אלקיי, אתה ארוממך, אודה שמך כי עשית פלא, עצות 
מרחוק אמונה אומן. כמה יש להם לבני אדם להסתכל בכבודו של 
הקב"ה, ולשבח לכבודו. משום שכל מי שיודע לשבח לריבונו כראוי, 
הקב"ה עושה לו רצונו. ולא עוד, אלא שמרבה ברכות למעלה ולמטה.
%page 445
%letter 306
.306 וע"כ, מי שיודע לשבח לריבונו, ולייחד את שמו, חביב הוא 
למעלה, ונחמד למטה, והקב"ה משתבח בו, ועליו כתוב, ויאמר לי 
עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאָר.
%break
%H וַיָחֶל נוח וייטע כרם
%break
%letter 307
.307 וַיָחֶל נוח איש האדמה וייטע כרם. חולקים בזה החכמים. אחד 
אומר, שהגפן מגן עדן גורשה, ונטע אותה באדמה. ואחד אמר, שהגפן 
בארץ הייתה, ועקר אותה ממקומה,
%break
ושתל אותה במקום אחר. וע"כ כתוב, וייטע. ובאותו יום עשתה פירות, 
והנצה ציץ וענבים, והיה סוחט אותה, ושתה מהיין והשתכר.
%break
אחד אומר, שהוא עצה"ד, שחטא בו אדה"ר. וסבר שעצה"ד גפן 
הייתה. וכשחטא בה אדה"ר, גורשה עימו יחד מגן עדן. ונוח תיקן את 
הגפן המגורשת הזו, וחזר ונטע אותה מחוץ לגן עדן, ושתה מיינה 
והשתכר. ודומה חטאו לחטא אדה"ר.
%break
ואחד אומר, שגפן זו לא הייתה בגן עדן, אלא מחוץ לגן עדן מצא 
אותה. וכמ"ש, וייטע, הוא מפני שעקר אותה ממקומה ושתל אותה 
במקום אחר. ולדבריו אינו דומה חטאו של נוח לחטאו של אדה"ר.
%letter 308
.308 רבי שמעון אמר, כאשר בא נוח לבדוק באותו החטא דעצה"ד, 
שבדק אדה"ר, ולא להתדבק בו, אלא לדעת ולתקן העולם, ולא יכול 
לתקן אותו, סחט ענבים, כדי לבדוק בכרם ההוא. וכיוון שהגיע לזה, 
אז כתוב, ויִשְׁכּר ויתגל. ולא היה לו כוח לקום.
%break
ומשום זה כתוב, ויתגל בתוך אוהלה, שגילה הפִּרְצה של העולם, 
שהייתה סתומה. בתוך אוהלה כתוב באות ה' ולא אוהלו באות ו'. וע"כ 
כתוב, ואל תִקְרַב אל פתח ביתה,
%break
כי המשמעות, בתוך אוהלה של הכרם ההוא, ולא בתוך אוהלה של 
עצמו. וע"כ כתוב בה' ולא בו'.
%break
ב' נקודות הן בבניין הנוקבא:
א. נקודה ממותקת בבינה, ומבחינתה נעשית ראויה לקבל המוחין, 
כמו הכלים דבינה.
%break
ב. נקודת בחינתה עצמה, מדה"ד, שאינה נמתקת במדה"ר. ומבחינה 
זו אינה יכולה לקבל שום מוחין עליונים, כי עליה היה צ"א, שלא לקבל 
לתוכה כלום מבחינת או"י. כלומר:
%break
א. אחת גנוזה ונסתרת. הנקודה דמדה"ד,
ב. ואחת נמצאת בגלוי. הנקודה הממותקת בבינה, במדה"ר.
%break
וכיוון שהנקודה של מדה"ד גנוזה ונסתרת, ע"כ ראויה לקבל כל 
המוחין העליונים, ע"י הנקודה דמדה"ר הגלויה בה. ובזה תבין עניין 
איסור אכילת עצה"ד, שאמר לו הקב"ה, ביום אכולך ממנו מות תמות. 
שמטעם ב' נקודות הללו, נקראת הנוקבא עצה"ד טו"ר:
%break
א. זכה אדם הרי טוב, שנזהר שלא להמשיך הארת השמאל שבנוקבא 
מלמעלה למטה, היא עצה"ד טוב, ומקבל ממנה כל המוחין שבה.
%page 446
ב. ואם לא זכה הרי רע, שממשיך הארת השמאל שבה, מלמעלה 
למטה, שזה נבחן לאכילת עצה"ד, אז הרי רע. כי מתגלה נקודה 
דמדה"ד, שהייתה גנוזה ונסתרת. ואז מסתלקים כל המוחין מהנוקבא. 
כי מבחינה זו אינה ראויה לקבל מוחין. וזהו המיתה לבאי עולם,
%break
כי המוחין שלה הם החיים של כל באי העולם. כמ"ש, ביום אכולך 
ממנו מות תמות, כי תתגלה נקודה דמדה"ד, ויסתלקו ממנה המוחין, 
שהם החיים של האדם, שהוא מקבל ממנה, וע"כ ימות.
%break
האם חטאו של נוח דומה לעצה"ד או לא? החטא עצמו הוא כעצה"ד, 
אבל לא התכוון לחטוא כמוהו, אלא רצה להמשיך הארת השמאל פעם 
אחת למטה, כדי לתקן אותו, ואח"כ יפרוש ממנו.
%break
כשרצה נוח לבדוק באותו החטא שבדק אדה"ר, שבדק לראות אם 
ימות על ידו, כי הנחש שיקר בשם של הקב"ה ואמר, לא מות תמותון. 
ולא רצה להתדבק בו כאדה"ר, שאמר, אכלתי ואוכל עוד, אלא לדעת 
ולתקן העולם, ואח"כ יפרוש ממנו. אבל לא יכול לתקן אותו.
%break
סחט ענבים, המשיך הארת השמאל, כי הארת השמאל מכונה יין. 
המשיך אותה מלמעלה למטה, כדי לבדוק, אם יתגלה מדה"ד בכרם, 
ואז יתקן אותו. כיוון שבא לכך,
%break
להמשיך הארת השמאל מלמעלה למטה, אז השתכר. והתגלתה 
הנקודה דמדה"ד, ותכף הסתלקו ממנו המוחין. ולא היה לו עוד כוח 
לקום.
%break
וע"כ כתוב, ויתגל, כי גילה פִּרְצת העולם, הנקודה דמדה"ד, שעד כאן 
הייתה גנוזה ונסתרת. ועתה התגלתה. אוהלה, הנוקבא דקליפה, 
נקראת אישה זרה. וע"כ כתוב, אל תקרב אל פתח ביתה של אותה 
אישה זרה, והוא בתוך האוהל של אותו הכרם. אוהל פירושו הארה.
%break
והנקודה דמדה"ד מתגלה בתוך הארת הכרם, שהמשיך מלמעלה 
למטה.
%letter 309
.309 כעין זה, בבני אהרון, שהיו שתויי יין. מי נתן להם יין לשתות? 
האם ייתכן, שהיו עזי פנים כל כך שהשתכרו ביין? אלא ודאי מאותו 
היין השתכרו, שכתוב, ויקריבו לפני ה' אש זרה. ושם כתוב, לִשמורך 
מאישה זרה. והכול הוא דבר אחד.
%break
השכרות מיין היא המשכת הארת השמאל מלמעלה למטה, שאז נגלה 
הנקודה דמדה"ד, ומתעוררת הקליפה דאישה זרה, והמוחין מסתלקים 
מהנוקבא, והחוטא מת. ודאי מאותו היין השתכרו,
%break
שכתוב, ויקריבו לפני ה' אש זרה, שעם השכרות הם מקרבים 
הקליפה, לינוק מהקדושה, והמוחין מסתלקים. כי בחינת זכר נקרא 
אש זרה, ובחינת הנוקבא נקראת אישה זרה.
%letter 310
.310 וכן כעין זה כתוב, ויישת מן היין, וישכר, ויתגל בתוך אוהלה. ועל 
זה התעורר חם, אבי כנען, שבסיבתו התגלתה הנקודה דמדה"ד, 
ערוות אביו. וניתן מקום לכנען שישלוט, ומה שהיה הצדיק הזה, נוח, 
שומר הברית, עיקֵר אותו, שעשה אותו סריס.
%break
והעביר ממנו הברית, שהסתלקו ממנו מוחין דהולדה, המתוקנים רק 
בתיקון ברית קודש, ונבחן זה כמו שסירסו אותו.
%break
חם חטא בראייתו ולא כנען. ולמה קולל כנען ולא חם? כתוב, ויתגל, 
שהתגלתה הנקודה דמדה"ד, ערוות אביו. ועל התגלות הנקודה, 
התעורר חם, אבי כנען, ע"י ראייתו, להיותו קו השמאל, שנוח משך 
הארתו מלמעלה למטה, שבסיבה זו התגלתה מדה"ד.
%page 447
אבל כיוון שנוח לא התכוון לחטוא, לא היו מסתלקים המוחין, משום 
גילוי הנקודה, אלא שניתן ע"י גילוי הנקודה של מדה"ד, כוח לכנען 
שיתקרב לינוק מן הנוקבא, שקליפת כנען הוא נחש הקדמוני, והוא אש 
זרה המתקרבת בסיבת הנקודה דמדה"ד. והוא סירס אותו.
%break
בסיבת כנען, הסתלקו ממנו המוחין דהולדה, המוחין דחיה שהיה לו. 
הרי שחם לא עשה לו כלום, אלא כנען בנו, וע"כ קילל את כנען. אלא 
שהפסוק מכסה על זה, כמ"ש, כבוד אלקים הסתר דבר.
%letter 311
.311 ומשום זה אמר נוח, ארור, כי הקללות התעוררו תחילה בעולם 
על ידו, כי הוא הנחש. כמ"ש, עבד עבדים יהיה לאֶחיו. הכול יתוקן 
לעת"ל, וכנען לא יתוקן,
%break
וכל העבדים ייצאו לחירות, וכנען לא ייצא לחירות לעולם. וסוד הוא 
לאלו היודעים אורחותיה ושביליה של התורה.
%break
%H בת שבע ואוריה
%break
%letter 312
.312 כי פשעיי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. כמה יש להם לבני אדם 
להישמר מפני הקב"ה מעוונותיהם. כי לאחר שחטא האדם, נרשם 
עוונו למעלה. ואינו נמחק, רק בכוחה של תשובה גדולה.
%letter 313
.313 כיוון שחטא האדם לפני הקב"ה, פעם אחת עושה רושם. 
וכשחטא בו בפעם השנייה, מתחזק הרושם יותר. חטא בו פעם 
שלישית, מתפשט אותו כתם מעבר אל עבר.
%letter 314
.314 דוד המלך, כיוון שחטא לפני הקב"ה בעניין בת שבע, חשב, 
שחטא זה נרשם עליו לעולם. כתוב, גם ה' העביר חטאתך לא תמות, 
להורות שהעביר אותו הרושם מפניו.
%letter 315
.315 בת שבע, של דוד המלך הייתה, מיום שנברא העולם. א"כ, למה 
נתן אותה הקב"ה לאוריה החיתי מקודם לכן?
%letter 316
.316 כך דרכיו של הקב"ה, אע"פ שהאישה מזומנת לאדם להיות 
שלו, מקדים אותו אחר ונושא אותה, מקודם שהגיע זמנו של זה. כיוון 
שהגיע זמנו, נדחה זה שנשא אותה מפני זה השני,
%break
שבא אח"כ, ומסתלק מהעולם. וקשה הדבר לפני הקב"ה להעביר 
אותו מהעולם, מפני השני, לפני זמנו.
%letter 317
.317 למה בת שבע ניתנה מקודם לאוריה החיתי? למה ניתנה ארץ 
הקודש לכנען מקודם שבאו ישראל? כי הכול הוא דבר אחד. כי בת 
שבע וכן ארץ ישראל הן הנוקבא. ותחילת בניין הנוקבא הוא במוחין 
דהארת השמאל. ואח"כ נבנית במוחין דפנים מכל ג' הקווים.
%break
אוריה הוא המוחין דחכמה בלי חסדים, הארת השמאל. ובחינת דוד 
המלך היא המוחין דפנים מג' הקווים. ולפיכך, אע"פ שבת שבע בת 
זוגו של דוד הייתה, אמנם כדי שתוכל לקבל המוחין דפנים מדוד, 
הייתה מוכרחה להינשא מקודם לאוריה,
%page 448
כדי לקבל ממנו המוחין דאחוריים מהארת השמאל. כי אי אפשר לה 
לקבל מוחין דפנים, מטרם שקיבלה המוחין דאחוריים, שהם המוחין 
דהארת השמאל.
%break
ומאותו הטעם שלט כנען בארץ ישראל, מטרם שניתנה לישראל. כי 
בעת שהנוקבא מקבלת ממוחין דקו שמאל, שולט בה אז קליפת כנען, 
סיגי הזהב. אבל אי אפשר לה לקבל מוחין דפנים,
%break
שהם ישראל, מטרם שקיבלה המוחין דקו שמאל. וע"כ בהכרח ששלט 
בה כנען, מקודם שבאו ישראל.
%break
הרי שנתינת בת שבע לאוריה מקודם שניתנה לדוד, וכן שליטת כנען 
בארץ הקודש מטרם שניתנה לישראל, הוא עניין אחד, מטעם שהארת 
קו שמאל מוכרח לנוקבא מטרם שמקבלת מג' הקווים.
%letter 318
.318 דוד, אע"פ שהתוודה על חטאתו וחזר בתשובה, לא סר ליבו 
ורצונו מאלו החטאים שחטא, ומאותו החטא של בת שבע, מפני שיָרא 
בשבילם תמיד, אולי יגרום אחד מהם,
%break
ויבוא לקטרג עליו בשעת הסכנה, ומשום זה לא הסיח אותם ממנו 
ומרצונו. וע"כ אמר, כי פשעיי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד.
%letter 319
.319 כי פשעיי, כל המדרגות שבהם תלויים עוונות בני אדם. אני אדע, 
כלומר, שכבר תיקן אותם. וחטאתי נגדי תמיד. זו מיעוט הירח, שלא 
תיקן. כי לא יצאה מהפגם שלה עד שבא שלמה, ואז האירה בשלמות, 
במילואה בלי פגם. ואז התבשם העולם, וישבו ישראל לבטח.
%break
כמ"ש, ויישב יהודה וישראל לבטח. ועכ"ז, וחטאתי נגדי תמיד. כלומר, 
שגם בימי שלמה לא נתקן מיעוט הירח בשלמות, כי ביהמ"ק חזר 
ונחרב. והלבנה, הנוקבא, חזרה למיעוטה.
%break
ולא ייפסק הפגם מהעולם, עד שיבוא מלך המשיח, לעת"ל, כמ"ש, 
ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.
%break
%H הוא היה גיבור ציד
%break
%letter 320
.320 הוא היה גיבור ציד לפני ה', על כן ייאמר, כנמרוד גיבור ציד לפני 
ה'. הוא היה איש גיבור, ולבושים של אדה"ר היה לובש, והיה יודע 
לצוד בהם ציד של הבריות. כי כל הבריות נכנעו אליו בסיבת הלבושים 
הללו, הלבושים של כותנות עור, כמ"ש,
%break
ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישֵם. והם מוחין 
עליונים. ולנמרוד היה בחינת חיצוניות של אלו הלבושים דאדה"ר. 
ובכוחם כבש והכניע את כל העולם תחתיו.
%letter 321
.321 נמרוד היה מפתה את הבריות ללכת אחר עבדות של עבודה 
זרה. והיה שולט בכוח אלו הלבושים, וניצח את בני העולם. והיה אומר 
על עצמו, שהוא המושל בעולם, שעשה עצמו אלוהים. ובני אדם היו 
עובדים אליו.
%break
ונקרא שמו נמרוד, משום שמרד במלך העליון של מעלה. שמרד 
בעליונים, בקדושה העליונה, ומרד בתחתונים, בבני עוה"ז.
%letter 322
.322 בכוח אלו הלבושים היה שולט על כל בני העולם, ומלך עליהם, 
ומרד בריבונו. ואמר, שהוא השליט של העולם, שהוא האלוהים. והיה 
מפתה את הבריות אחריו, עד שמשך את בני האדם לצאת מן 
העבדות של ריבון העולם.
%page 449
%H והבית בהיבנותו
%break
%letter 323
.323 ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. כתוב, והבית 
בהיבנותו אבן שלֵמה מַסע נבנה, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא 
נשמע בבית בהיבנותו. והבית בהיבנותו, שמשמע שנבנה מאליו, 
והאם שלמה וכל האומנים שהיו שם לא בנו אותו?
%letter 324
.324 אלא כך הוא, כמ"ש, מִקְשָה תיעשה המנורה. אם הוא מקשה, 
שפירושו שהאומנים היו מכים על הסדן במקבת, א"כ מהו תיעשה, 
שמשמע שהיה נעשה מאליו?
%break
אלא ודאי הכול נעשה בביהמ"ק מאליו, בְאות ובנס. כיוון שהאומנים 
התחילו לעשות, המלאכה לימדה את האומנים לעשות אותה, מה 
שלא היו יודעים לעשות מקודם שהתחילו אותה.
%letter 325
.325 משום שברכת הקב"ה הייתה שורה על ידיהם. וע"כ כתוב, 
בהיבנותו, שהוא נבנה מאליו. כי הוא לימד את האומנים הלימוד, איך 
מתחילים לעשות אותו,
%break
והרשימה של אותה המלאכה לא הייתה מסתלקת מעיניהם ממש, 
והיו מסתכלים ברשימה ועושים, עד שנבנה כל הבית.
%letter 326
.326 אבן שלֵמה מסע נבנה. אפשר לקרוא שלמה ולא שלֵמה. 
הנוקבא הנקראת, אבן של המלך שהשלום שלו. מסע, פירושו, שאבן 
שלמה, הנוקבא,
%break
נסעה מלמעלה ובאה ושרתה עליהם, והמלאכה נעשית. מסע, 
שהסיעה את הידיים לעשות שלא מדעתן. מסע, פירושו, פועל יוצא.
%letter 327
.327 ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו. משום 
שתולעת, הנקראת שמיר, ביקע הכול, ולא נשמע דבר, כי לא נצרכו 
לעבוד בכלים אחרים. והכול באות ובנס היה. שלא היו צריכים מקבות 
וגרזן לבקוע האבנים,
%break
כי היה להם תולעת, הנקראת שמיר. ונתנו אותה על האבנים, והיו 
מתבקעות תחתיו. כותב עליהם בדיו, ומראה להן שמיר מבחוץ, והן 
נבקעות מאליהן.
%break
המדרגות נקראות אבנים. והדינים הבוקעים את המדרגות באמצען, 
לכו"ח ולבינה ותו"מ, נקראים בשם שמיר. ונקרא כן, מטעם היותו 
שמור מפני אחיזת החיצוניים. כי הוא מלכות הממותקת לגמרי בבינה, 
ונעשית כמו הבינה, ואין להם אחיזה בבינה.
%break
וכלי ברזל, הם הדינים של עצמוּת המלכות המצומצמת, הנקודה 
דמדה"ד. ואם קולה נשמע, תכף מסתלקים המוחין מהנוקבא.
%break
ולפי שבקיעת האבנים, יציאת הקטנות של המדרגות שלה, נעשה ע"י 
השמיר, שהוא קטנות דבינה, נעשה הבניין שלהן, המשכת המוחין 
דגדלות, ג"כ מהבינה. ואז יכולה הנוקבא לעלות ולהלביש את בינה 
עילאה. ואז נקראת הנוקבא ביהמ"ק,
%break
כי קיבלה מוחין מאו"א, הנקראים קודש. אבל אם לא היה להם 
השמיר, והיה נשמע קול כלי ברזל, הנקודה דמדה"ד, לא הייתה 
מקבלת הנוקבא מוחין דקודש לעולם, וביהמ"ק לא היה יכול להיבנות.
%letter 328
.328 כמה חביבים הם דברי התורה. אשרי חלקו מי שעוסק בהם, 
ויודע ללכת בדרך אמת. והבית בהיבנותו, פירושו, כי כשעלה ברצונו 
של הקב"ה לעשות כבוד לכבודו, עלה רצון מתוך המחשבה להתפשט. 
שהבינה, רצון, יצאה מהראש דא"א, מחשבה,
%page 450
והתפשטה הבינה מהמקום שהוא מחשבה סתומה, ממקום חו"ס 
דא"א, שהיא בלתי נודעת. כי חכמה דא"א נסתמה ואינה נודעת 
במדרגות האצילות עד גמה"ת. ובינה זו שיצאה מראש א"א, משמשת 
להשפיע חכמה, במקום חו"ס דא"א.
%letter 329
.329 עד שהתפשטה הבינה ושרתה בתוך הגרון דא"א, מקום שהוא 
נובע תמיד רוח חיים. רוח פירושו קומת ו"ק. ומתוך שהבינה יצאה 
מראש דא"א לגרון, היא נעשתה לו"ק חסר ג"ר, וע"כ אומר, שהוא רוח 
חיים.
%break
ואח"כ, כאשר התפשטה המחשבה ההיא, חכמה דא"א, ושרתה 
במקום זה, בבינה, חזרה הבינה וקיבלה ג"ר מהחכמה דא"א, ונעשית 
הבינה שוב לבחינת מחשבה, הנקראת אלקים חיים. כי מטרם 
שהבינה השיגה ג"ר,
%break
הייתה רק באותיות מ"י של אלקים. כי אותיות אל"ה נפלו ממנה לזו"ן. 
וכשחזרה לראש א"א עם אותיות אל"ה, נעשה בה שוב השם אלקים. 
אלא שהיה עוד סתום ואינו מאיר, מטעם חוסר חסדים. וכשקנתה ג' 
הקווים, נעשה בה השם, אלקים חיים.
%letter 330
.330 המאציל רצה עוד להתפשט ולהתגלות משם, מהבינה. יצאו 
מהבינה אש רוח ומים כלולים יחד, ג' קווים. ויצא יעקב, איש תם, ז"א, 
והוא קול אחד שיצא ונשמע. מכאן נשמע, שהמחשבה, שהייתה 
סתומה בחשאי, הבינה, נשמעת להתגלות ע"י יעקב, ז"א.
%letter 331
.331 עוד התפשטה המחשבה הזו להתגלות, ודפק הקול הזה והיכה 
בשפתיים. ואז יצא הדיבור, שהשלים הכול וגילה הכול. נשמע מכאן, 
שהכול הוא אותה מחשבה סתומה, שהייתה בפנימיות, והכול אחד.
%break
נודע שחמישה מיני קומות יש, שהן נקראות נרנח"י, היוצאות ע"י זיווג 
דהכאה בה' בחינות שבמסך, שהם שורש וד' בחינות חו"ב תו"מ, 
אשר: על בחינת השורש יוצאת קומת נפש, ועל בחינה א' יוצאת קומת 
רוח, ועל בחינה ב' נשמה, ועל בחינה ג' חיה, ועל בחינה ד' יחידה.
%break
וכל פרצופי אצילות מקבלים מפֶה דא"א, כל אחד שיעור קומה השייך 
לו, והוא מודד להם ע"פ ה' בחינות מסך, המכונות חמש מוצאות הפה: 
חך, גרון, לשון, שיניים ושפתיים.
%break
ולפיכך, בעת שהבינה יצאה מראש דא"א, שהתמעטה ואינה יכולה 
לקבל אלא רק נ"ר, שהם ו"ק בלי ראש, הרי אז משפיע לה א"א 
מבחינת זיווג דהכאה על המסכים של החך והגרון,
%break
ומודד לה משם קומת רוח, הנקראת רוח חיים. וזו בחינת הקטנות 
דבינה. ומקומת רוח ואילך הם מוחין דגדלות, ג"ר.
%break
וע"כ יש ג' בחינות ג"ר: נשמה, חיה, יחידה. המכונים מחשבה, קול, 
דיבור. היוצאות על המסכים: של בחינה ב', בחינה ג', ובחינה ד'. אשר 
קומת בינה, המחשבה, יוצאת על מסך דבחינה ב' שבפה, המכונה 
לשון.
%break
ואחר שהשיגה מפה דא"א קומת נשמה, מחשבה, נקראת הבינה 
בשם אלקים חיים. ונבחנת קומה זו שלא נשמעת, אלא שהיא בחשאי, 
כמ"ש, וקולה לא יישמע. כי הארת החכמה אינה מתגלה בקומה הזו. 
וע"כ,
%break
אע"פ שהארת החכמה מספיקה להיות ג"ר ובחינת ראש לבינה 
עצמה, כי הבינה אינה צריכה להארת חכמה, עכ"ז אין הזו"ן יכולים 
לקבל ממנה יותר מבחינת ו"ק בלי ראש, משום שז"א צריך להארת 
חכמה בייחוד.
%page 451
לכן, וקולה לא יישמע, ז"א, הנקרא קול, אינו נגלה לחוץ, כי הקול 
נשאר בו"ק בלי ראש. וע"כ נבחנת הארת ג"ר זו, שהיא בחשאי.
%break
וקומת חיה, קול, יוצאת על מסך דבחינה ג' שבפה, המכונה שיניים. 
ובקומה זו יש הארת החכמה, וע"כ מקבל ממנה גם ז"א, קול, ונעשה 
לו לבחינת ג"ר. והוא נשמע לחוץ,
%break
כלומר שמוליד נשמות לתחתונים. וקומת נשמה, שלא האירה בחינת 
ג"ר לז"א, כמ"ש, וקולה לא יישמע, עתה קולה יישמע.
%break
וקומת יחידה, דיבור, יוצאת על מסך דבחינה ד' שבפה, הנקרא 
שפתיים. כי אחר שנעשה זיווג דהכאה בשפתיים, אז יצאה קומת 
יחידה, דיבור, המשלים הכול ומגלה הכול. שבה נשלמים כל חמישה 
אורות נרנח"י, ובה שלמות הגילוי של הארת החכמה.
%break
נשמע מכאן, שהכול הוא אותה מחשבה סתומה, שהייתה בפנימיות, 
והכול אחד. שכל נרנח"י הללו הם של המחשבה סתומה, קומת 
הבינה, שהייתה בפנימיות, ולא יכלה להאיר לתחתונים, זו"ן, ועתה 
התפשטה אותה הבינה משם ומאירה לזו"ן שתי הקומות חיה יחידה.
%break
והם נעשו על ידה עתה לקול ולדיבור. כי אין זו"ן יכולים לקבל מפה 
דא"א. אלא הבינה מקבלת הקומות מא"א, ומשפיעה אותם לזו"ן, 
ונעשו לקול ולדיבור. באופן, שהם התפשטות המחשבה בלבד.
%letter 332
.332 כיוון שהגיעה ההתפשטות הזו מהבינה, ונעשה דיבור, שנמשך 
לנוקבא, בכוחו של הקול ההוא, שהוא ז"א, המקבל מבינה ומשפיע 
לנוקבא, אז כתוב, והבית בהיבנותו.
%break
שנבנה מאליו ע"י אות ונס. כי המוחין שנשלמו בבינה הושפעו אל 
הבית ע"י ז"א, בלי שום תשומת יד מהתחתונים, הצריכים בהכרח 
לכלי ברזל, שהיא הנקודה דמדה"ד.
%break
לא כתוב, כאשר נבנה, אלא בהיבנותו. אם כוונת הכתוב להורות 
שנבנה מאליו, היה מספיק לומר, והבית כאשר נבנה. ולמה לו לומר, 
בהיבנותו? המוחין הללו היו מאירים אז, בכל זמן וזמן, בזיווג ללא 
הפסק. והוא מטעם, שזו"ן, כשיש להם מוחין הללו,
%break
הנקראים קול ודיבור, אז הם עולים ומלבישים לאו"א עילאין, שהם 
בזיווג ללא הפסק, לעולמים. וע"כ נעשו גם הזו"ן כמוהם. כי התחתון 
העולה לעליון נעשה כמוהו.
%break
אבן שלֵמה, פירושו, אבן של שלמה. כמ"ש, בעטרה שעיטרה לו אימו, 
בינה. וכאשר הנוקבא מקבלת ג"כ עטרות הללו, נקראת אבן של 
שלמה.
%letter 333
.333 מסע פירושו שהארת המוחין, יצאה מפנימיות, מהבינה. 
שנגמרה שם כל המלאכה עד סופה. ונסעה משם ושרתה בחוץ, בז"א. 
באופן שיצאה מלמעלה, מהבינה, ונסעה ושרתה למטה, בנוקבא. 
ומקבות והגרזן כל כלי ברזל,
%break
הם שאר מדרגות התחתונות, שכולן תלויות בנוקבא. ועכ"ז לא נשמעו 
ולא התקבלו בפנימיות, בעת שהנוקבא עלתה להתאחד למעלה, 
להלביש לאו"א ולינוק משם.
%break
המקבות וכל כלי ברזל נמשכים מנקודה דמדה"ד מצ"א. וכל המוחין 
שהנוקבא משיגה הוא מטעם ההסתר דנקודה דמדה"ד הזו, ורק 
נקודה דמדה"ר גלויה בה, וע"כ יכלה לעלות לפנימיות, לאו"א. ואם היו 
נשמעים אלו המדרגות דמדה"ד, כלי ברזל, הנמשכים ממנה,
%break
תכף הייתה אובדת המוחין. אמנם שימשו בשמיר ולא הצטרכו לעורר 
כלים ההם. וע"כ לא נשמע מציאותם. וזהו שכתוב, בהיבנותו. שנבנה 
מאליו בלי תשומת יד מהתחתונים.
%letter 334
.334 ואז, כאשר הנוקבא יונקת מאו"א, נמצאים כל העולמות 
בשמחה, ויונקים מהנוקבא, ומתמלאים עם ברכות. ואז נמצאים 
העולמות כולם בייחוד אחד. ואין בכל העולמות שום פירוד. כיוון שכלי 
ברזל, נקודה דמדה"ד, לא נשמע,
%page 452
ע"כ נמצאים כל העולמות כאחד, בבינה, הנקודה דמדה"ר. ואז אין 
בחינת פירוד בכל העולמות, מפני שכל פירוד הוא רק מהנקודה 
דמדה"ד. ולאחר שכל העולמות לקחו כל אחד ואחד חלקם מהנוקבא, 
כולם מתפשטים וחוזרים לבחינתם, למה שהתמנו.
%break
%H עיר ומגדל
%break
%letter 335
.335 כתוב, ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. כל האיברים 
הכפולים, כמו עיניים אוזניים שפתיים, הם מכוח התכללות שתי 
הנקודות בינה ומלכות זה בזה, אחת מבינה ואחת ממלכות. ולא היה 
גילוי לנקודה דמדה"ד,
%break
כלי ברזל, אלא הכול נעשה בנקודה דמדה"ר לבדה. נמצא שזיווג 
דהכאה, הנעשה בשפתיים, הדיבור, לא נעשה בשתי השפתיים אלא 
בשפה אחת עילאה, ממדה"ר.
%break
ויהי כל הארץ שפה אחת, שהזיווג דהכאה, הדיבור, עוד לא כלל שתי 
השפות, שתי הנקודות. אלא שזיווג דהכאה היה בבחינת שפה אחת 
בלבד. וע"כ, ודברים אחדים, שעוד לא היה פירוד בעולמות, והכול היה 
בייחוד ובאחדות.
%break
כתוב, ויהי בנוסעם מקדם, שנסעו מקדמונו של עולם, כלומר 
שהמשיכו הארת קו השמאל מלמעלה למטה, אשר קדמונו של עולם 
אסר להם. וע"כ, וימצאו בקעה בארץ שִׁנער, שמשם מתפשטים 
הדינים לכל הצדדים,
%break
שהוא הראש וההתחלה של המלכות להיפרד מהקדושה. כמ"ש, זה 
לעומת זה עשה אלקים. ויש בקליפות ג"כ ד' בחינות חו"ב תו"מ. 
וקליפת בבל היא חכמה דקליפה, ראש לכל הקליפות.
%letter 336
.336 אבל כתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם ייפרד. ואיך 
נאמר, שהבקעה בארץ שנער היא ההתחלה של הפירוד? אלא 
הפירוד מתחיל אחר המלכות דאצילות, הגן. כי כיוון שנסעו משם, 
מהגן, ע"כ מצאו בקעה בארץ שנער, ונעשה פירוד.
%break
אבל כשמכונסים שם בגן לינוק, ואינם ממשיכים הארת השמאל משם 
ולמטה, אז אין שם פירוד. וע"כ כתוב על הגן, ומשם ייפרד.
%break
אבל דווקא אם נוסעים מהגן נעשה פירוד, כמ"ש, ויהי בנוסעם מקדם, 
מהגן, וימצאו בקעה. ואם לא היו נוסעים משם, לא היו מוצאים בקעה 
בארץ שנער, ולא היו נפרדים מהקדושה. וע"כ נחשבת הבקעה בארץ 
שנער להתחלה של הפירוד.
%letter 337
.337 ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. כי אז היה העולם 
ביסוד ובעיקר ובשורש אחד, במדה"ר, והיו באמונה אחת בהקב"ה, 
שלא לחטוא לפניו.
%break
ויהי בנוסעם מקדם, שנסעו מקדמונו ועיקרו של העולם, אמונת כל. 
וימצאו בקעה, מציאה מצאו, ויצאו מחמתה מתחת האמונה העליונה.
%letter 338
.338 ותהי ראשית ממלכתו של נמרוד בבל. כי משם לקח כוח 
להיאחז ברשות הס"א. וימצאו בקעה בארץ שנער. שמשם לקחו הרצון 
בליבותיהם לצאת מרשות העליון לרשות האחר. הרי שארץ שנער, 
בבל, הראש והשורש להיפרד מהקב"ה.
%page 453
כי בניין הקליפות התחיל עם החטא דעצה"ד. והגם שמציאותם הייתה 
גם מקודם החטא דעצה"ד, כי עניין הקליפות הן שיעורי גילוי חסרונות 
שבקדושה, וע"כ עוד מעת צ"א, שנגלה החיסרון של הקבלה במלכות,
%break
ונמנעה מלקבל לתוכה או"י, יצאה לעומתה בחינת מלכות דקליפות. 
וכן בשיעור, שמלכות דקדושה הזאת נכללה בז"א, יצאה ג"כ בחינת 
ז"א דקליפה.
%break
אמנם לזו"ן דקליפות אין שום כוח דפרודא ממש, והם רק מציאות בלי 
שום כוח. כי אותו המיעוט שבמלכות דקדושה, שמשם יצאו, לא היה 
מיעוט כלל, אלא להיפך, שע"י המיעוט הזה נתקנה המלכות בזיווג 
דהכאה, והאצילה כל העולמות,
%break
והוא כל הדרה ותפארתה. ולפיכך אע"פ שנעשה מחמת צ"א מציאות 
של זו"ן דקליפות, היה זה בלי שום כוח של היזק ופירוד כלל.
%break
ותחילת כוח הפירוד התגלה בהם עם החטא של עצה"ד. שאחר 
שנבנתה המלכות עם הכלים דבינה, וקיבלה בהם או"י, וע"י החטא 
דעצה"ד חזר ונגלה מדה"ד שבה, שאינה ראויה לקבל, וכל האורות 
פרחו ממנה, הרי נגלה פגם ממש במלכות.
%break
ומתוך שבינה הייתה נכללת ממנה, הגיע הפגם ההוא גם בבינה. 
ובשיעור שבינה זו חזרה לחכמה כדי להשפיע חכמה אל זו"ן, הרי 
הגיע פגם משהו גם לחכמה. כי עיקר החטא דעצה"ד, היה המשכת 
הארת החכמה מלמעלה למטה.
%break
וע"כ נגלה כאן ד' חסרונות בקדושה, כנגד חו"ב וזו"ן, ונבנו מהפגמים 
הללו ד' בחינות חו"ב תו"מ דקליפות.
%break
אמנם עם העונש של המבול, ועם יציאת נוח ובניו מן התיבה, והקרבת 
הקורבן, נתקן הרבה החטא דעצה"ד, וכמעט שהתבטלה זוהמת 
הנחש, כמו במתן תורה. וע"כ חזרו והתבטלו בנייני הקליפות לשעתם. 
ולא נשאר להם שורש ומציאות בחו"ב, אלא רק בזו"ן בלבד,
%break
כמו שהיו לפני החטא של עצה"ד. וכמ"ש, ויהי כל הארץ שפה אחת 
ודברים אחדים, שלא היה שום כוח פירוד בעולמות.
%break
ויהי בנוסעם מקדם, מקדמונו ועיקרו של העולם, כלומר, שהסכימו 
בדעתם לחטוא בהמשכת החכמה מלמעלה למטה, כעצת הנחש. 
וימצאו בקעה,
%break
מצאו בינה דקליפה, אשר מטרם זה כבר התבטלה מהעולמות ואיננה. 
ועתה חזרה להתגלות ומצאו אותה, מכוח שנסעו מקדמונו של עולם, 
והתגלתה בהם זוהמת הנחש.
%break
ע"כ חזרה ונבנתה להם תכף הבינה דקליפה, רק מבחינת הקטנות 
שבה, הנקראת בקעה, ששם זה מורה על עת בקיעת המדרגה, 
שנעשה בבינה מכוח התכללותה של המלכות בתוכה. כי פגם של 
המלכות מתערב בבינה, ומפגם זה נבנתה הבינה דקליפה,
%break
שחטאו ויצאו בה מתחת האמונה העליונה, הבינה. כי המלכות נקראת 
אמונה, והבינה נקראת האמונה העליונה. כמ"ש, וימצאו בקעה, 
קטנות ופגם.
%break
בארץ שנער, הבינה דקליפה. וישבו שם. שתיקנו אותה לבחינת יישוב, 
שהמשיכו אליה בחזרה שלמות הכלים, באופן שתהיה ראויה למוחין 
דחכמה. כי הקטנות נבחנת כמו מדבר, שאינו ראוי ליישוב בני אדם. 
והגדלות נבחנת ליישוב. ותכף ומיד אמרו,
%page 454
הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים. כלומר, להמשיך הג"ר 
דחו"ב אל הבינה דקליפה הזאת, הנקראים עיר ומגדל, באופן שיאירו 
מלמעלה למטה עד לעוה"ז. שעם זה בנו את החכמה דקליפה. ונמצא 
עתה שארץ שנער נבנתה בכוחם להיות חכמה דקליפה.
%letter 339
.339 כתוב, והרשעים כים נִגרש כי הַשְׁקֵט לא יוכל, ויגְרשו מימיו רפשׁ 
וטיט. כשהים יוצא ממקום תיקונו, והולך לבלי גבול, שרוצה לעבור את 
החול, שהוא גבולו, ולהישפך על היבשה, אז הוא נגרש ויוצא ממקומו. 
כמו השיכור מיין.
%break
ואינו יושב על כנו אלא עולה ויורד, משום, כי הַשְׁקט לא יוכל ויגרשו 
מימיו רפש וטיט. שמימיו מוציאים כל טיט הים וכל טינופת, מקרקע 
הים אל שפתו.
%letter 340
.340 כעין זה הרשעים של דור הפְּלָגָה, שיצאו מדרך המתוקן, 
מקדמונו של עולם, והלכו בלי תיקון, כשיכורי יין, שהתדבקו בבינה 
דקליפה. ויצאו מדרך הישר לדרך מעוות, לבקעה בארץ שנער, שהיא 
הפגם שמצאו שם. כי השקט לא יוכל, כי העקמימות שבדרכם,
%break
שהיא הפגם שמצאו בה, גרמה להם ללכת בלי תיקון ובלי השקט. עד 
שאמרו, הבה נבנה לנו עיר ומגדל, שבנו את חו"ב של הקליפות.
%letter 341
.341 ולא עוד אלא שהתמלאו בכעס, בשעה שאמרו, הבה נבנה לנו. 
כי התכוונו למלא בזה תאוותם. וכל גרגרן כועס. כתוב, ויגרשו מימיו 
רפש וטיט, הקליפות הנקראות רפש וטיט.
%break
כולם הוציאו טינוף וגיעול מפיהם לחוץ. מזוהמת הנחש שהמשיכו 
באמירתם, הבה נבנה. עד שנטמאו בטומאת הנחש, והנחש טימא 
אותם.
%letter 342
.342 הבה נבנה לנו. הבה, זו הזמנה, דיבור בלי מעשה, אלא 
שהדיבור שאמרו, גרם בניין עיר ומגדל למעלה, וכולם באו בעצה 
הרעה למרוד בהקב"ה, ובאו בשטות בטיפשות הלב.
%letter 343
.343 שטות לקח ליבם, אבל באו בחכמה דקליפה, כדי לצאת מרשות 
העליון הקדוש לרשות אחר, לקליפות, ולהחליף כבוד ה' בכבוד אל זר. 
ובכל העניין יש חכמה העליונה.
%letter 344
.344 כשבאו לבקעה הזו, רשות נוכרי, בפגם הבינה דקליפה, וישבו 
שם, נגלה להם שמקום זה תקוע בתוך דגי הים, מדרגות החכמה. 
נגלה להם שלמות הכלים של בינה זו, שראויה ליישוב בני אדם, לקבל 
חכמה. אמרו, הנה המקום,
%break
לשבת ולחזק הלב, ושייהנו בו, התחתונים. כלומר, להמשיך מלמעלה 
למטה, שזהו מקום הקליפות. מיד אמרו, הבה נבנה לנו עיר, נתקן 
במקום הזה עיר ומגדל.
%letter 345
.345 ונעשה לנו שֵם. מקום הזה, מקום הקליפות, יהיה לנו לאלקים. 
ולא מקום אחר. ונבנה למקום הזה עיר ומגדל. להמשיך חו"ב 
דקליפות. למה לנו לעלות למעלה, להמשיך מלמטה למעלה,
%break
שאין אנו יכולים ליהנות משם. הנה כאן מקום מתוקן, להמשיך 
מלמעלה למטה. ונעשה לנו שֵם, אלקים, לעבוד שָׁם. פן נפוץ, 
למדרגות אחרות ונתפזר לד' רוחות העולם.
%letter 346
.346 מקימי העיר והמגדל היו מדברים בלשון הקודש, שמלאכי 
השרת מכירים אותו. ולא היו מדברים בלשון אחר. משום זה כתוב, 
ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ואם היו מדברים בלשון 
אחר, שמלאכים העליונים אינם מכירים אותו,
%break
הייתה נמנעת מחשבתם שחשבו לעשות. משום שמעשה שדים אינו 
אלא לרגע אחד, רק למראה בני אדם ולא יותר.
%break
כתוב, ויהי כל הארץ שפה אחת. שפה אחת, פירושו לשון הקודש. 
בשביל שדיברו בלשון הקודש, היו משביעים המלאכים העליונים, 
שיסייעו להם בבניינם.
%page 455
ולפיכך, לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. אבל אם לא היו מדברים 
בלשון הקודש, לא הייתה להם עזרת המלאכים, והיו מעשיהם כמעשה 
שדים, שאין לו תקומה אלא רגע, ותכף מתבטל מעצמו.
%letter 347
.347 והיו יודעים המדרגות העליונות, כל אחת על כנה. ולא הייתה 
נחלפת להם מדרגה. ומשום זה כתוב, ודברים אחדים. כלומר, 
שהמדרגות היו ברורות להם כמו דברים אחדים,
%break
שאין בהם טורח להכיר אותם. ומשום זה נועצו בעצה רעה, עצה של 
החכמה, כמ"ש, הבה נבנה לנו עיר ומגדל. שהוא בחינת חכמה 
דקליפות.
%letter 348
.348 הכול הוא בחכמה, שרצו להגביר את הס"א בארץ. ולעבוד 
העבודה של הס"א, משום שידעו, כי כל הדינים הרעים יורדים משם 
לעולמות, ורצו בזה לדחות מדרגת הקדושה.
%letter 349
.349 עיר ומגדל זהו חכמה העליונה. כי היו יודעים שהשם הקדוש, 
המלכות, לא מתחזק בארץ אלא בעיר ומגדל. עיר, כמ"ש, מעיר דוד 
היא ציון. מגדל, כמ"ש, כמגדל דוד צווארךְ. הרי שהשם הקדוש, 
מלכות דוד, נקראת ג"כ בשמות הללו, עיר ומגדל,
%break
בעת שמלכות ממשיכה חכמה. ועשו גם הם בחכמה דס"א, לקיים 
ממשלת הס"א בארץ, שהוא הלעומת של המלכות, ולדחות ממקומה 
המלכות שנקראת, אדון כל הארץ. ושתהיה ישיבה ומגורים לס"א 
בארץ.
%letter 350
.350 ונעשה לנו שֵם. כמו הקדושה, שם למעלה, נחזק אותה בינינו, 
שתהיה שם בארץ. כמו שהקדושה מאירה מלמטה למעלה, כך נמשיך 
מלמעלה למטה לארץ. פן נפוץ. ידיעה היו יודעים, שיתפזרו על פני 
הארץ, וע"כ היו מתייחדים לעשות עבודה של עיר ומגדל, בחכמה.
%letter 351
.351 ס"א הוא זכר ונקבה. הם כוח הזוהמה של דין הקשה. וכמו 
שאדם חטא בעצה"ד, והתחזקו הזכר ונקבה דס"א על ידו בעולם, כן 
עשו אף הם, שיתחזק הס"א יותר, כמ"ש, אשר בנו בני האדם, בניו 
של אדה"ר, שהביא והמשיל הס"א על העולם. הוא הצד הרע.
%break
כמו שצד הקדושה, אין לה ממשלה בעוה"ז, אלא בעיר ומגדל, כן 
חשבו אף הם לבנות עיר ומגדל, להשליט את הצד הרע הזה בעולם.
%letter 352
.352 ויירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם. ירד 
השם הקדוש הזה, להסתכל במעשיהם בבניין שבנו. והם היו מדברים 
בלשון הקודש אל כל מדרגות הקדושות, שעשו השבעות, והיו 
מצליחים. כיוון שירדה הקדושה, התבלבלו כל אלו מדרגות,
%break
העליונות ירדו, והתחתונות עלו, ולא היו עומדים בדרך הישר כמו 
שהיו. וע"כ לא יכלו עוד לעשות השבעות, כי השמות התחלפו להם. 
ואח"כ בלבל לשונם בשבעים לשון, והתפזרו לכל רוחות העולם.
%letter 353
.353 ממונה אחד ברקיע, ועימו נמצאים כל המפתחות למעשי העולם. 
והוא עומד מוכן לדורשיו רק בשעות וברגעים ידועים של היום. והם היו 
יודעים, את החכמה ואת הנסתרות של הממונה הזה, והיו פותחים 
וסוגרים במאמר פיהם את השערים של כל הנסתרות.
%break
וע"י השבעות שעשו בפיהם לאותו הממונה, הצליחו בבניין העיר 
והמגדל, להיותו השר של העולם ומנהיגו. כיוון שהתבלבל מאמר 
פיהם, הכול נמנע מהם. כי לא ידעו עוד לעשות השבעות לאותו 
הממונה.
%page 456
%letter 354
.354 ומקום מוכן ומוכשר מצאו באותה בקעה. והוא סתר שבסתרים. 
וימצאו בקעה, מקום המוכשר לצד הרע הזה, שרצו להגביר אותו 
ונמנע מהם. כוחו של אותו הצד נשאר תלוי באותה הבקעה,
%break
להיפרע, עד שנסעו ובאו שם צבאות ומחנות, כעין אלו שבנו העיר 
והמגדל, בני אפריים. וניתנו כולם בידי אותו הצד, ונהרגו שם.
%letter 355
.355 ואלו שלא רצו לצאת בקץ הימין, שהם בני אפריים, שיצאו 
ממצרים קודם הזמן, נבהלו ונפלו לקץ הימים, במקום ההוא שכבר 
נחלש כוחו בבקעה זו. בזמן דור הפלגה. ועתה בעוונם חזר והתגבר, 
והרג אותם. ועל זה כתוב, ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות.
%letter 356
.356 והתגברה הס"א באותו הצלם שהקים נבוכדנצר. ואח"כ נשבר 
כוחה באלו העצמות של בני אפריים, שיחזקאל החיה אותם. ובאותו 
הצלם, של אלו הראשונים, שחזרו לתחייה וקמו על רגליהם, נשבר 
הצלם ההוא, שעשה נבוכדנצר.
%letter 357
.357 ואז ידעו כל עמי העולם, שאין אלוה זולת הקב"ה לבדו. ועוד 
שהתקדש השם ע"י חנניה, מישָׁאֵל ועזריה, שגם זה גרם שנשבר 
כוחה של הס"א. וכל אלו היו ביום אחד. וע"כ כתוב, והקדישו את קדוש 
יעקב ואת אלקי ישראל יעריצו, כי שלושה אלו:
%break
תחיית המתים של יחזקאל, וקידוש השם של חנניה, מישאל ועזריה, 
ושבירת הצלם של נבוכדנצר, הכול היה ביום אחד. שישה ניסים נעשו 
באותו היום.
%letter 358
.358 ויירד ה' לראות את העיר ואת המגדל. זוהי אחת מאלו עשר 
פעמים שירדה השכינה לארץ. מה היה לו לראות, שלא היה יודע 
מקודם לכן? אלא לראות, פירושו להשגיח במדה"ד. כמ"ש, יֵרֶא ה' 
עליכם וישפוט.
%letter 359
.359 לא כתוב, לראות את בני האדם, אלא, לראות את העיר ואת 
המגדל. בשעה שהקב"ה משגיח לפעול בדין, בתחילה הוא משגיח 
במדרגה של מעלה, בשורש, ואח"כ במדרגה של מטה, בענף. 
בתחילה בעליונים, ואח"כ בתחתונים.
%break
משום שהעיר והמגדל מגיעים עד למעלה, בעולמות העליונים, 
ההשגחה של מעלה הייתה בהם בתחילה. כלומר, עיר ומגדל 
שבעולמות העליונים.
%letter 360
.360 אשר בנו בני האדם. בני האדם מרמז שהם בניו של אדה"ר, 
שמרד בריבונו וגרם המוות לעולם. כלומר, שנמשכו אחרי מעשיו. 
אשר בנו בני האדם, ודאי הוא שבנו בניין.
%break
אע"פ שאמרו, הבה נבנה, שהוא רק הזמנה. כי אמרו וגרמו להיבנות 
למעלה. כלומר, שאמרו השבעות בפיהם ועל ידיהם נבנו העיר 
והמגדל.
%break
%H שער החצר הפנימית
%break
%letter 361
.361 כה אמר ה' אלקים, שער החצר הפנימית הפונה קָדים, יהיה 
סגור ששת ימי המעשה. למה יהיה סגור?
%letter 362
.362 אלא אלו הם ימי חול, שהשער הזה יהיה סגור, כדי שלא 
להשתמש חול בקודש. וביום השבת ייפתח, וביום החודש ייפתח, כי 
אז הוא השימוש של קודש בקודש. ואז מאירה הלבנה, הנוקבא, 
להתחבר בשמש, ז"א.
%page 457
מקום ההשפעה לתחתונים מכונה שער. ושער החצר הפנימית, הוא 
מקום השפעת אור החכמה לתחתונים. פתוח, פירושו שמשפיע 
לתחתונים. סגור, שהוא שמור ממגע החיצוניים.
%break
חול, שיש בו יכולת היניקה לקליפות, ואינו שמור מהן. קודש, שלגמרי 
אין שם יניקה כלשהי לקליפות.
%break
וכתוב, ששער החצר הפנימית, יהיה סגור ששת ימי המעשה, וביום 
השבת ייפתח. ולמה יהיה סגור בששת ימי המעשה? משום שלא 
להשתמש חול בקודש. שלא יתערב הס"א בקדושה.
%break
כי כל עוד שיש יניקה לקליפות, אין שפע קודש מתגלה. ורק בשבת 
ובחודש ייפתח. שאז יש זיווג זו"ן קודש בקודש, שזו"ן עולים לאו"א, 
שהם קודש בקודש, אין משם שום יניקה לחיצוניים וקליפות.
%letter 363
.363 השער הזה אינו נפתח בששת ימות החול, משום שבימות החול 
ניזון עולם התחתון, ששם נמצאים החיצוניים והקליפות, וכל אלו ימות 
החול, שהם הס"א, שולטים על העולם, חוץ מבארץ ישראל.
%letter 364
.364 ואלו ימות החול, השולטים בחוץ לארץ, אינם שולטים בארץ 
הקודש, משום שהשער הזה הוא סגור. אבל ביום השבת וביום 
החודש, כולם, כל הקליפות יוצאים מהעולם ואינם שולטים,
%break
משום שהשער הזה הוא פתוח. והעולם הוא בשמחה, והוא ניזון משם. 
ולא ניתן העולם לרשות אחר.
%break
השם ארץ ישראל הוא בעיקר בעת שזו"ן עולים ומלבישים לאו"א, שאז 
נקרא ז"א ישראל, והנוקבא ארץ ישראל או ארץ הקודש. כי המוחין 
דאו"א נקראים קודש. ואז, אפילו בששת ימי המעשה, הנמשכים 
מז"א, המלביש לאבא, שהוא מוחין דחסדים מכוסים מחכמה,
%break
אין שם יכולת יניקה לימות החול, כוחות הס"א. מפני שהשער הזה של 
החצר הפנימית, המאיר בהארת החכמה, סגור בטבעת טהורה מג"ר 
דבינה דא"א, ואינו מאיר אלא בחסדים מכוסים מחכמה.
%break
הטבעת מקיפה אותו סביב סביב, שלא תיכנס בתוכו הארת החכמה. 
טהורה, שאין שם חיסרון, כי להיותו נמשך מג"ר דבינה דא"א, ע"כ 
אע"פ שהוא חסדים, נבחן לבחינת ג"ר כמו אור החכמה.
%break
ולפיכך, טבעת זו מבריחה הס"א וכוחותיה, כי הס"א בורחת מפני 
השלמות, ואין לה יכולת להתקרב אלא רק במקום חיסרון.
%break
בששת ימי המעשה השער הזה סגור בטבעת טהורה, המבריחה את 
ימות החול, שהם כוחות הס"א. ויום השבת ויום החודש, הנמשכים 
מהנוקבא המלבישה לאמא, ישסו"ת, המוחין דהארת החכמה. כמ"ש, 
וביום השבת ייפתח וביום החודש ייפתח.
%break
הרי מוחין האלו מעבירים לגמרי את הס"א וימות החול ממקום 
הקדושה. אבל ביום השבת וביום החודש, כולם יוצאים ולא שולטים. 
כי השער הזה, הפתוח בהארת החכמה, מעביר לגמרי את החיצוניים 
ממקום הקדושה.
%break
וע"כ אין שליטה לימות החול, כוחות הס"א, בארץ ישראל, לא בששת 
ימי המעשה, הנמשכים מז"א שבמקום אבא, ולא ביום השבת 
והחודש, הנמשכים מהנוקבא שבמקום אמא: לא בששת ימי המעשה, 
מפני שהשער הזה סגור בטבעת טהורה מג"ר דבינה דא"א,
%break
המבריח החיצוניים, אע"פ שהוא סגור מחכמה. ולא ביום השבת, מפני 
שהשער הזה פתוח אז בהארת חכמה, וא"כ נעלמים לגמרי כוחות 
הס"א וימות החול. באופן שבארץ ישראל אין שליטה לימות החול לא 
בשבת ולא בחול.
%page 458
%letter 365
.365 והלוא כל אלו ששת הימים שולטים בפני עצמם? כי ערך קבלת 
ז"א כלפי קבלת הנוקבא, הוא כערך ג"ר כלפי ו"ק. ולפיכך, כיוון 
שהמוחין נמשכים רק בשבת ובחודש, שהיא הנוקבא, נמשכים רק ו"ק 
דחכמה. אבל אם גם ז"א, ששת הימים, היה מקבל המוחין,
%break
היו נמשכים ג"ר דחכמה. גם נודע, שששת הימים מקבלים הארת 
החכמה מיום השבת, באופן שיוכלו לשלוט בה מבחינתם עצמם, בלי 
התכללות בנוקבא, שיאירו כמו זכר, ג"ר דחכמה.
%break
אלא כתוב, הפונה קדים, למקודם, למִטֶרֶם שעמדו הקליפות לשלוט, 
שהוא היה אז מסתכל תמיד בעולם, ואפילו בששת הימים. אבל לא 
נפתח שיהיה העולם ניזון מקודש, אלא רק ביום השבת וביום החודש.
%break
לכן גם עתה אי אפשר שששת ימי המעשה יאירו בהארת חכמה 
בבחינתם עצמם, כי אז לא יהיה להם מזונות מקודש כמקודם לכן. 
אלא שכל ששת ימי המעשה כולם, מתדבקים ביום השבת וניזונים 
משם.
%break
כי ביום השבת כל השערים פתוחים ונמצא נחת לכל, לעליונים 
ולתחתונים. אבל ששת הימים לא יוכלו להאיר, אם אינם מתדבקים 
ביום השבת, מטעם חוסר שפע המזונות.
%break
וכמ"ש, ויירד ה' לראות, ירד מקודש לחול להסתכל במה שבנו 
והעמידו לקיום, העיר והמגדל, חו"ב דקליפה, לעורר העולם לעבוד 
אותם.
%letter 366
.366 מה ראו הללו, שעשו השטות הזו למרוד בהקב"ה, וכולם עמדו 
בזה בעצה אחת? כתוב, ויהי בנוסעם מקדם, נסעו מלמעלה למטה, 
שנסעו מארץ ישראל וירדו לבבל. אמרו, הנה כאן המקום להידבק. 
שמקודם לכן היו בארץ ישראל, ששם הוא כמ"ש,
%break
שפה אחת ודברים אחדים, שאין שם שום מקום מגע לחיצוניים. כי 
בששת ימי המעשה השער סגור ומבריח החיצוניים. וביום השבת 
המוחין דחכמה מעבירים החיצוניים מהעולם. וע"כ לא יכלו בני הפְּלָגָה 
לעשות שם כלום, כי לא היה להם מקום להידבק.
%break
אלא בנוסעם מקדם, שנסעו מארץ ישראל לבבל, לחוץ לארץ, ששם 
שולטים ימות החול, אמרו, כאן המקום להידבק ולהמשיך החכמה 
מלמעלה למטה,
%break
כדי שיאירו גם בששת ימי המעשה. כי אין כאן התיקון, שיהיה השער 
הפנימי סגור בששת ימי המעשה, כמו בארץ ישראל.
%letter 367
.367 ונעשה לנו שֵם. והעזרה מלמטה תתחבר במקום הזה, בחוץ 
לארץ. כי בארץ ישראל אין הארת החכמה אלא רק ביום השבת. 
שאסור בו שום עזרה מלמטה, שזה איסור עשיית המלאכה, כי אין 
המוחין נמשכים אלא בבחינת הנוקבא,
%break
שאין בה מעשה כלל. אבל אנו, נעשה לנו שם, ונמשיך המוחין בבחינת 
זכר, שייתכן בו התעוררות של מטה.
%break
ולכן אמרו, והעזרה מלמטה תתחבר במקום הזה, בחוץ לארץ. משום, 
כי כשיבוא דין לשרות בעולם, יהיה מקום זה כנגדו. כלומר, שע"י 
המשכת האורות למקום זה, מלמעלה למטה, יתבטלו כל הדינים 
מהעולם. ומכאן העולם נהנה וניזון.
%break
כי למעלה, מההארות שמלמטה למעלה, בדוחק העולם ניזון ממנו. 
ולא עוד, אלא שאנו נעלה לרקיע, ונעשה עימו מלחמה, כדי שלא יוריד 
מבול בעולם כבתחילה. כי הפרסא שנתקנה מתחת האצילות, הוא 
תיקון מיוחד, שלא להמשיך הארת החכמה מלמעלה למטה.
%break
וע"כ אמרו, נעלה לרקיע ונעשה עימו מלחמה, כדי לבטל את הגבול 
הזה, ולהמשיך האורות מלמעלה למטה.
%page 459
%H ויאמר ה', הן עם אחד
%break
%letter 368
.368 ויאמר ה', הן עם אחד ושפה אחת לכולם. משום שהם כולם 
כאחד בייחוד, יעשו ויצליחו במעשיהם. לפיכך, יָפוּצוּ המדרגות כל 
אחת לעֶברה. ומשום זה יפוצו גם כל אלו העמים של מטה,
%break
שהם ענפים של אותן המדרגות. כתוב, ויפץ ה' אותם משם, שהקב"ה 
עשה הדין בשורשיהם העליונים, שהענפים נגררים אחריהם.
%letter 369
.369 ולשונם למה התבלבל? אלא, בעת שכולם היו מדברים בלשון 
הקודש, היה הלשון ההוא עושה להם עזרה, ע"י ההשבעות שעשו 
למדרגות העליונות.
%break
מפני שבמעשה ובדיבור פה תלויים דברים הללו, כדי להשיג כוונת 
הלב. ובכוח הכוונה עשו עזר וחיזוק למקום ההוא שרצו להקים.
%break
כי ע"י ההשבעות שעשו, הם הוסיפו כוח למלאכים שהשביעו. אותו 
השיעור שהוסיפו למלאכים העליונים, זכו בו גם המשביעים, מפני 
שהם היו הגורמים. אבל כל זה הוא רק אם עושים ההשבעות בלשון 
הקודש, שאז מתחזק כוונת הלב, והמלאכים נזקקים לו.
%letter 370
.370 וע"כ התבלבל הלשון שלהם, ולא יכלו עוד לחזק את כוונתם 
בלשון הקודש. וכן כיוון שנחלף לשונם, לא הצליחו במעשיהם, משום 
שהכוחות העליונים אינם יודעים ואינם מכירים חוץ מלשון הקודש. לכן 
כאשר התבלבל הלשון שלהם,
%break
נחלש כוחם ונשברה העוצמה שלהם. כלומר, שבלבול הלשון החליש 
כוחם למטה, שלא יכלו לכוון ליבם. וכן שבר עוצמתם למעלה.
%letter 371
.371 ההשבעה שאומרים התחתונים בלשון הקודש, כל צבאות 
השמיים יודעים בו ומתחזקים בו, שמקבלים תוספת כוח, ולשון אחר 
אינם יודעים ואינם מכירים בו,
%break
וע"כ הללו, כיוון שהתבלבל הלשון שלהם, מיד, ויחדלו לבנות העיר, כי 
נשבר כוחם, ולא יכלו עוד לעשות משהו בכוונה שלהם.
%letter 372
.372 יהי שמו של הקב"ה מבורך מן העולם ועד העולם. אשר החכמה 
והגבורה שלו הוא. כי משום שהוריד הקב"ה סודות החכמה לעולם, 
התקלקלו בו בני אדם. ורצו להתגרות בו.
%letter 373
.373 נתן חכמה העליונה לאדה"ר, וע"י חכמה ההיא שהתגלתה אליו, 
ידע את המדרגות. והוא התדבק ביצה"ר, עד שהסתלקו ממנו מעיינות 
החכמה. ואח"כ שב אל ריבונו, וחזרו והתגלו לו מקצת מדרגות. ולא 
כבתחילה.
%break
ואח"כ בספר שנתן לו רזיאל המלאך ידע חכמות. ולאחר מכן באו בני 
אדם וחטאו ע"י אלו החכמות לפני הקב"ה.
%letter 374
.374 נתן חכמה לנוח, ועבד עימה להקב"ה, ואח"כ, ויישת מן היין 
וישכר ויתגל. נתן חכמה לאברהם, ועבד עימה להקב"ה, ואח"כ יצא 
ממנו ישמעאל, שהכעיס לפני הקב"ה. וכן יצחק, יצא ממנו עשיו. יעקב, 
נשא שתי אחיות.
%letter 375
.375 נתן חכמה למשה, שכתוב בו, בכל ביתי נאמן הוא. ולא היה 
כמשה איש נאמן בכל המדרגות, ולא נטה ליבו מחמת תאווה לאחת 
מהן, אלא עמד באמונה העליונה כראוי.
%page 460
%letter 376
.376 נתן חכמה העליונה לשלמה המלך, לאחר מכן כתוב במשלי 
שלמה, המשא נאום הגבר לאיתיאל, לאיתיאל ואוּכָל. אמר שלמה, 
איתי אל והחכמה שלו הוא. ואוכל, ואוכל לעשות רצוני, ולא אכשל. 
כלומר, אע"פ שכתוב בתורה,
%break
ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, אני ארבה ולא יסור ליבי, כי איתי 
אל, ונתן לי החכמה שלו. ואח"כ כתוב, ויקֵם ה' שטן לשלמה, כי לעת 
זקנתו נשיו היטו את לבבו, העניש אותו.
%letter 377
.377 בגלל החכמה, שמצאו דור הפלגה מחכמת הראשונים, התגרו 
בהקב"ה ובנו מגדל, ועשו כל מה שעשו, עד שנפוצו מעל פני הארץ, 
ולא נשאר בהם עוד חכמה לעשות משהו.
%letter 378
.378 אבל לעת"ל, הקב"ה יעיר חכמה בעולם, ויעבדו אותו בה. 
וכמ"ש, ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי. לא כראשונים, שהשחיתו 
עימה העולם. אלא, כמ"ש, ועשיתי, את אשר בחוקיי תלכו ואת 
משפטיי תשמרו, ועשיתם.
%letter 379
.379 כתוב, כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מַחֲנֶךָ להצילך ולתת אויביך 
לפניך, והיה מַחֲנֶיךָ קדוש ולא יִראה בך ערוות דבר ושב מאחריך. 
כתוב, מתהלך, הלוא מהלך, צריך לומר?
%break
אלא כמ"ש, מתהלך בגן לרוח היום, הנאמר על האילן, הנוקבא, 
עצה"ד, שאכל ממנו אדה"ר. מתהלך, נאמר על הנוקבא. מהלך, נאמר 
על הזכר.
%letter 380
.380 והוא, הנוקבא, שהלך לפני בני ישראל, כשהיו הולכים במדבר. 
כמ"ש, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. וה', פירושו, הוא ובית דינו, 
הנוקבא. וכן הוא ההולך לפני האדם, כשהולך בדרך. כמ"ש, צדק לפניו 
יהלך ויָשם לדרך פעמיו.
%break
וצדק הוא הנוקבא. וכן הוא ההולך לפני האדם בשעה שזוכה. כמ"ש, 
להצילך ולתת אויביך לפניך, להציל את האדם בדרך, ולא ישלוט בו 
ס"א.
%letter 381
.381 ומשום זה צריך האדם להישמר מחטאיו, ולטהר את עצמו. 
טהרה, זהו כמ"ש, מַחֲנֶיךָ קדוש, הם איברי הגוף, אשר הגוף מתחבר 
ומיתקן מהם. ועל כך, אומר עליו, והיה מחניך קדוש ולא יראה בך 
ערוות דבר, ושב מאחריך.
%letter 382
.382 מהו ערוות דבר? דבר עריות, שהקב"ה מואס בו יותר מהכול. 
כתוב, ולא יראה בך ערוות דבר. אלא אלו הם רשעי עולם, המגעלים 
ומטמאים עצמם בדבר שהם מוציאים מפיהם, בניבול פה.
%break
וזהו שאומר, ערוות דבר. ובזה ביאר הזוהר, שטהרה, שישמור עצמו 
מדברי עריות, וישמור פיו מלהוציא דבר מגונה.
%letter 383
.383 ולמה מקפידה התורה כל כך? משום שהוא, השכינה, הולך 
לפניך. ואם אתה עושה כזאת, מיד, ושב מאחריך, כי לא ילך עימך, 
וישוב מאחריך. וההולכים לפניו,
%break
לפני השכינה, בדרך, יעסקו בדברי תורה. כי התורה מתעטרת על 
ראשו של אדם, העוסק בה והשכינה אינה מסתלקת ממנו.
%letter 384
.384 כתוב, ויהי בנוסעם מקדם. מקדם פירושו, מקדמונו של עולם. 
וימצאו בקעה, שמצאו מציאה מסודות החכמה של הראשונים, דור 
המבול, שהתנערו שם. ובחכמה זו שמצאו,
%break
השתדלו לעשות העבודה שעשו, כדי למרוד בהקב"ה. והיו אומרים 
בפיהם השבעות לשרים העליונים. ועשו את העבודה, את בניין העיר 
והמגדל.
%page 461
%letter 385
.385 ויאמר ה', הן עם אחד ושפה אחת לכולם. ומשום שהם בלב 
אחד וברצון אחד, ומדברים בלשון הקודש, ע"כ, ועתה לא ייבצר מהם 
כל אשר יזמו לעשות. ואין מי שיוכל למנוע את מעשיהם.
%break
אבל, אמר הקב"ה, מה אעשה, אני אבלבל את המדרגות של מעלה 
ואת הלשון שלהם למטה. ואז תימָנע העבודה שלהם.
%letter 386
.386 משום שהיו ברצון ובלב אחד, ודיברו בלשון הקודש, כתוב, לא 
ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ודין העליון לא יכול לשלוט עליהם. 
אנו החברים שעוסקים בתורה, ואנו בלב אחד וברצון אחד, על אחת 
כמה וכמה שלא ייבצר ממנו, מה שנרצה לעשות.
%letter 387
.387 מכאן נשמע, שכל אלו בעלי המחלוקת, אין להם קיום. שהרי כל 
זמן שבני העולם הם אלו עם אלו ברצון אחד ובלב אחד, אע"פ 
שמורדים בהקב"ה, לא שלט בהם דין העליון,
%break
כמו שאירע בדור הפלגה. וכיוון שנחלקו, מיד כתוב עליהם, ויפץ ה' 
אותם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר. הרי שלבעלי 
מחלוקת אין קיום.
%letter 388
.388 משמע שהכול תלוי בדברי הפה. כי כיוון שהתבלבל שפתם, 
מיד, ויפץ ה' אותם משם. אבל לעת"ל, כתוב, כי אז אהפוך לכל 
העמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' לעובדו בשכם אחד. והיה 
ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
%break

%break