ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים א-ד
%book כרך ג' - פרשת חיי שרה
%H פרשת חיי שרה
%break
%H ויישאו את יונה ויטילוהו אל הים
%break
%page 105
%letter 1
.1 ויישאו את יונה, ויטילוהו אל הים, ויעמוד הים מזעפו. מהו הטעם, 
שהים הרעיש על יונה ולא הארץ, הנוקבא, הרעישה עליו? כיוון שהולך 
לחוץ לארץ, כדי שלא תשרה עליו השכינה,
%break
נמצא, שברח מארץ ישראל, הנוקבא. ע"כ למה הים נאחז בו כשהלך, 
ולא הארץ, שממנה ברח?
%letter 2
.2 ים דומה לרקיע, ורקיע לכיסא הכבוד. ז' רקיעים, חג"ת נה"י דז"א. 
רקיע עליון נקרא מ"י, ישסו"ת. רקיע תחתון, מלכות דז"א, שממנה 
נבנית הנוקבא, מקבל ב' האותיות מ"י מהרקיע העליון,
%break
שנעשים אצלה אותיות ים. רקיע עליון משפיע החכמה שבו רק 
לנוקבא. וע"כ קיבלה הנוקבא אותיות מ"י שבו, ונעשו בה ים, שמורה 
על חכמה שבנוקבא.
%break
הים, הנוקבא, דומה לרקיע תחתון דז"א, כי מהרקיע הזה כל בניינה. 
ורקיע זה דומה לכיסא הכבוד, ישסו"ת, שהם כיסא לאו"א עילאין, 
שע"כ קיבל הרקיע התחתון אותיות מ"י שבכיסא הכבוד, ונעשה ים. 
וההפרש בין השם ארץ לבין השם ים,
%break
שהשם ארץ של הנוקבא אינו מיוחד על הארת חכמה שבה, אלא רק 
על הברכה שבה, אבל השם ים של הנוקבא מיוחד רק על הארת 
חכמה שבה, שמשם נמשכת הנבואה.
%break
ומשום זה, הים נאחז בו וקיבל אותו לתוכו, משום שהיה בורח מפני 
הים, שהיה בורח מפני הנבואה, הנמשכת מהמוחין דנוקבא, שהם 
בבחינת ים. וע"כ הרעיש עליו הים ולא הארץ. וכן השליכוהו אל הים, 
שזה היה, כדי להשיבו אל הנבואה שממנה ברח.
%letter 3
.3 ויישאו את יונה ויטילוהו אל הים. כשהיו מטילים אותו אל הים, 
והטביעו אותו עד ברכיו, היה הים שוכֵך. הרימו אותו, זעף הים. כל 
כמה שהטביעוהו, כן שכך הים. עד שהוא אמר בעצמו, שאוני והטילוני 
אל הים. מיד, ויישאו את יונה ויטילוהו אל הים.
%letter 4
.4 כיוון שנשלך אל הים, פרחה ממנו נשמתו, ועלתה עד כיסא המלך 
ונידונה לפניו. והוחזרה לו הנשמה, ונכנס בפיו של אותו הדג, והדג 
מת. ואח"כ חזר הדג לתחייה.
%letter 5
.5 בשעה שאדם עולה על המיטה וישן, כל לילה ולילה יוצאת נשמתו 
ממנו, ונידונה לפני בית דינו של המלך. אם זוכה להישאר בחיים, 
הוחזרה הנשמה לעוה"ז.
%letter 6
.6 הדין הוא בשתי דרכים. כי לא דנים האדם על הרע, שהוא עתיד 
ונועד לעשות. כמ"ש, כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם. 
ולא על העתיד. ואין לומר, שדנים האדם רק על הטוב שכבר עשה 
בלבד.
%break
אלא שמטיבים לאדם על הטוב של עתה, ודנים אותו על הזכויות 
שהוא עתיד לעשות, שהוא ניצל בשבילם, אע"פ שהוא עתה רשע. 
משום שהקב"ה עושה טוב עם כל הבריות,
%page 106
וכל דבריו שעושה הוא רק להטיב לכל. וע"כ אינו דן האדם על הרע 
שעתיד לעשות. וע"כ נידון האדם לפני הקב"ה, שיודע העתידות.
%break
הזוהר מביא את המאמר הזה, אשר האדם נידון בכל לילה, כדי לבאר 
מה שאמר לעיל על יונה, שיצאה נשמתו ונידון לפני הקב"ה.
%letter 7
.7 כיוון שהטילו את יונה אל הים, כתוב, ויעמוד הים מזעפו. ים העליון, 
הנוקבא. כשהכעס שוקט הוא בעמידה. בשעה שהדין שורה בעולם, 
ב"ד, הנוקבא, כאישה מעוברת המתקשה ללדת.
%break
וכאשר ילדה, הבהלה שָׁככה. כן כשהדין שורה בעולם, אינו שוקט ואינו 
נח, עד שנעשה הדין ברשעים. ואז המנוחה שלו לעמוד במקומו 
בשלמות ולהימצא בקיומו, כמ"ש, וּבַאֲבוד רשעים רינה.
%letter 8
.8 ובאבוד רשעים רינה. וכתוב, החפוץ אחפוץ מות רשע. הרי שאין 
נחת לפני הקב"ה כשנעשה דין ברשעים? אלא כאן, קודם שנשלמה 
הסאה, אז אינו חפץ במות רשע. ולאחר שנשלמה הסאה, אז, באבוד 
רשעים רינה.
%break
%H ודוּמה קם ומקבל בחשבון
%break
%letter 9
.9 בעלי המשנה קרובים היו לפנימיות המדרגה, שמעו קול, מתהפך 
להשפיע מלמעלה למטה ומתפשט בעולם. מאחר שז"א, שהוא קול, 
עלה והכריע והשלים ב' קווים ימין ושמאל דבינה,
%break
בהארתו שם מלמטה למעלה, הוא מתהפך ומתפשט משם לעולם, 
ומאיר מלמעלה למטה.
%break
הקול עוקר הרים, ושובר סלעים חזקים. כלומר, שהארתו עוקרת 
ושוברת כל הקליפות. רוחות גדולות עולות, האוזניים פתוחות. מאַין 
כוח השפעתו של הקול, ז"א? רוחות גדולות, ספירות הז"א, שנקרא 
רוח, עולות לאוזניים, בינה, כמ"ן,
%break
ונעשה שם קול. והוא מכריע שם בין ב' קווים דבינה, ומתלבש החכמה 
שבשמאל בחסדים שבימין, ואז נפתחו האוזניים להאיר. ובשיעור 
שהקול פתח האוזניים להאיר, כן מתפשט ומאיר גם הוא.
%letter 10
.10 הקול היה אומר בנסיעותיו, בהשפעתו, משום שהולך בשלושה 
מקומות, קַצֵץ חֵלק. והַיְשנים הדוממים, שהשינה בחורי עיניהם, 
חוזרים ועומדים על מעמדם.
%break
אין קו אמצעי יכול להכריע בין ב' הקווים ולכלול אותם זה בזה, מטרם 
שממעט את קו השמאל מג"ר לו"ק דג"ר. שבעת הארת השמאל בלי 
התכללות בחסדי הימין, נסתמים כל האורות, ומחשיך הלילה ובני 
אדם ישנים. כלומר, שהסתלקו מהם המוחין.
%break
והקול, קו אמצעי, אומר קצץ חלק, שמצַווה בכוחו למעט חלק הג"ר 
דג"ר מהארת קו השמאל. ואז הישנים הדוממים, שהשינה בחורי 
עיניהם, מחמת הארת השמאל בלי התכללות בימין, שסתם להם 
האורות, עתה הם חוזרים ועומדים על מעמדם.
%page 107
כי עתה, אחר שהתמעטו הג"ר דשמאל, נכללו השמאל והימין זה בזה, 
והאורות נפתחים. וע"כ התעוררו הישנים והשיגו המוחין שלהם, שהם 
קיומם.
%break
המלך, הנוקבא, שמקבלת מז"א, נקרא קול, שאומר, שִמרו השערים. 
השליט על צבאות רבות, עמד על מעמדו. אחר שהמלך, הנוקבא, 
קיבלה המוחין מקול, קו אמצעי, אמרה, שמרו השערים. משום שמיעט 
הג"ר, המשפיעים מלמעלה למטה.
%break
לפיכך אמרה גם הנוקבא, שמרו השערים, שלא ימשיכו מלמעלה 
למטה. ואז השליט על צבאות רבות, שהוא מט"ט, עמד על מעמדו, 
כלומר שקיבל המוחין מנוקבא.
%letter 11
.11 כולם אינם מרגישים ואינם יודעים, שהספר פתוח, ובשֵם כתוב, 
ודוּמה קם ומקבל בחשבון. ג' הללו, ספר שֵם וחשבון, הם בנוקבא. כי 
הנוקבא עצמה נקראת ספר, שבה כל הנשמות, וממנה יוצאות. וכל 
נשמה ונשמה יש לה בספר, בנוקבא, שיעור קומה, והוא נקרא שֵם.
%break
ושיעור הקומה ההוא יוצא בזיווג על מסך. והמסך הזה נקרא חשבון, 
משום שקומת הזיווג מחושב ומשוער בעוביות המסך.
%break
וע"כ נאמר, שהספר פתוח, שהנוקבא פתוחה לקבל נשמות מז"א. 
ובשֵם כתוב, שכל נשמה יש לה שיעור קומה מיוחדת בספר. שהיא 
יוצאת על חשבון, שהוא המסך. ודוּמה, המלאך הממונה על המתים, 
לדון אותם בקברותיהם, ולהכשיר אותם לתחיית המתים,
%break
ועל נפשות הרשעים, לדון אותם בגיהינום. קם בהתמנות שלו ומקבל 
כוח לדון הגופות בחשבון, שהוא המסך דקו אמצעי.
%break
יש ב' מיני דינים ועונשים:
א. הנמשכים משליטת קו שמאל מטרם שבא קו אמצעי.
ב. הנמשכים מקו אמצעי עצמו אחר שהכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה 
בזה.
%break
והוא מחמת שקו אמצעי ממעט הג"ר דקו שמאל, המשפיע מלמעלה 
למטה. ומכוח זה, כל אלו הכלים שבלעו פעם הארה זו מלמעלה 
למטה, מחויבים להתבטל ולהתחדש פעם שנייה.
%break
ונודע, שעניין אכילת עצה"ד הוא המשכת השפע מלמעלה למטה, 
שמטעם זה נגזרה מיתה על הגופות. ומכוח הארת קו האמצעי, 
מחויבות הגופות להתבטל לגמרי, להירקב בקבר, עד שלא יישאר 
מהם כי אם מלוא כף רקב.
%break
כי לא תצא מהם הזוהמה שקיבלו בפחות מזה. ואח"ז, בזמן התחייה, 
חוזרים ומתחדשים. והממונה על הדין הזה, המלאך דוּמה, שהוא קם 
להתמנוּת שלו, לדון הגופות בקברותיהם,
%break
שמקבל מכוח החשבון, מהמסך דחיריק שבקו אמצעי, הנקרא חשבון, 
כלומר, מין הב' של דינים ועונשים, הנמשכים מקו אמצעי, מהמסך 
שלו.
%break
ולפיכך, רק אלו שזכו בחייהם לקבל המוחין מקו אמצעי, הנה אחר 
מיתתם, יידונו גופותיהם ביד דוּמה, מכוח קו אמצעי. אבל אלו 
שבחייהם לא זכו לקבל המוחין דקו אמצעי, אלא שהיו דבוקים בקו 
שמאל, הרי הדינים ועונשים הבאים עליהם,
%break
הם ממין הא' ולא מקו אמצעי. וע"כ אחר מיתתם לא יקבל דוּמה את 
הגופות שלהם, מכוח שדיניו רק מקו אמצעי. ואלו שלא זכו בו בחייהם, 
איך יזכו בו לאחר מיתה?
%break
וההפרש, אם הגופות יידונו תחת יד דוּמה או לא, הוא גדול מאוד. כי 
עניין תחיית המתים נמשך מזיווג הכולל הגדול שיהיה בגמה"ת, 
שעניינו, שכל הזיווגים והקומות,
%break
שיצאו מהם בזה אחר זה במשך 6000 שנה, יתקבצו כולם בזיווג 
הכולל בבת אחת. שסיבת קיבוצם בבת אחת, מביא אור גדול מאוד, 
המביא את גמה"ת.
%break
ולפיכך אלו הגופות שנידונו תחת יד דוּמה, מבחינת הזיווגים שבקו 
אמצעי, מכוח החשבון שבכל זיווג, נעשו בזה מוכנים לקבל ג"כ קיבוץ 
כל הזיווגים בבת אחת שבגמה"ת, ויעמדו לתחיית המתים. שזהו 
שהמלאך דוּמה מקבל המתים בחשבון, כלומר במידת הזיווג.
%page 108
ואח"כ, לעת תחיית המתים, מוציא אותם בחשבון. כי אז יתקבצו כל 
החשבונות לחשבון אחד, ויחיו המתים.
%break
אבל הנידונים ממין הא' של העונשים, מקו השמאל, אשר גופותיהם 
לא נכללו בחשבון שמקו אמצעי, שמחמת זה דוּמה אינו מקבל אותם 
בחשבון, הם לא יקומו לתחיית המתים, כי אין להם חלק באור הגדול 
הזה, שהתקבץ מכל הזיווגים שבקו אמצעי.
%break
ושוכני עפר, הרשעים, אינם בכלל הזיווג של קול ודיבור, אלא 
שחוזרים לחוץ. כלומר, אע"פ שכבר באו בפנימיות, כדי לקבל מקו 
אמצעי, יחזרו לחוץ ולא ירצו לקבל ממנו.
%break
כי קָרֵב טוב, קו האמצעי, יסוד הנקרא טוב, להיות מחושב בהם, 
כלומר להשפיע להם בחשבון. אבל הם אינם רוצים בגלגול ובהיפוך.
%break
המוחין הנמשכים בחשבון מקו אמצעי, נמשכים בגלגול, שמתגלגלים 
ובאים בזה אחר זה, בסדר ג' נקודות, חולם שורוק חיריק. וכך נתקן 
היפוך המדרגות בהארת השמאל,
%break
שמה שהיה בו מקודם לכן ג"ר למעלה ואחריהן ו"ק, ואחריהן גזר דינו, 
התהפכו. וגזרת דינו נעשה עליון, ואחריה ו"ק, ולבסוף כולם הג"ר.
%break
ואלו הרשעים הדבקים בקו שמאל, אינם רוצים במוחין מקו האמצעי, 
משום שהמוחין דקו האמצעי באים בגלגול על ג' נקודות, ובהיפוך 
המדרגות בקו שמאל. והם אינם רוצים בגלגול ובהיפוך, להיותם 
חפצים רק בג"ר דשמאל, הנמשכים להם מלמעלה למטה.
%letter 12
.12 משום שאינם חפצים במוחין הבאים בגלגול ובהיפוך, נופלים 
ואינם עומדים לתחייה. וע"כ הרשעים נמחים מספרו של דוּמה, כי הוא 
מקבל רק בחשבון מקו אמצעי, שהרשעים אינם כלולים ממנו. ומי 
ידרוש אותם בעת תחיית המתים? כי בעת תחיית המתים,
%break
יקבל המלאך מט"ט חשבון בכתב מבית הקברות מיד דוּמה. אבל 
אותם הרשעים שאינם בחשבון של דוּמה, מי ידרוש אותם לתחיית 
המתים? ומי יושב בחשבון שלהם? רומז בזה לקליפה הקשה, 
הנקראת סיחון, היושב בחשבון, שהוא הלעומת כנגד דוּמה.
%break
דוּמה פירושו דממה, וסיחון הוא שיחה ודיבור. ואוי להם ואוי לחייהם 
ואוי למכאוביהם. עליהם כתוב, יימחו מספר חיים, כי אינם עומדים 
לתחיית המתים.
%break
%H מלך לשדה נֶעבָד
%break
%letter 13
.13 ויהיו חיי שרה. מה השינוי, שנאמר מיתתה בתורה, יותר מכל נשי 
העולם. הרי כמה נשים כתובה מיתתן בתורה, כמ"ש, ותמות רחל, 
ותמות שם מרים, וכדומה.
%letter 14
.14 בכולן לא כתוב כמ"ש בשרה, ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים 
שנה ושבע שנים שְׁנֵי חיי שרה. שהרי בכולן לא נמנו ימים ושנים כמו 
לשרה. בכולן לא כתוב פרשה מיוחדת,
%break
כמו לשרה. משום שהיא המדרגה, שכל הימים והשנים של אדם בה 
תלויים, מאלו המוחין, שהם חיי שרה, המרומזים במספרים, מאה 
שנה ועשרים שנה ושבע שנים, נמשכים החיים של האדם.
%page 109
%letter 15
.15 ויתרון אֶרץ בכל הוא מלך לשדה נֶעבָד. ויתרון ארץ, הנוקבא, בכל, 
יסוד דז"א, כי מיסוד יוצאים רוחות, ונשמות, ותועלת העולם.
%break
מלך לשדה נֶעבָד. המלך הוא הקב"ה. לשדה נעבד, כשהוא נתקן 
כראוי. מלך עליון, ז"א, שהתחבר לשדה, כשהוא נעבד. שדה, 
הנוקבא, כמ"ש, כריח שדה, אשר בירכו ה'. כי כשנעבד ומיתקן בכל 
הצורך כראוי, אז מלך העליון, ז"א, מתחבר עימו.
%letter 16
.16 מלך זה השכינה, ששורה בביתו של אדם, להיתקן בה, כשהאדם 
נשוי ומזדווג באשתו, כדי להוליד ולעשות פירות. והשכינה מוציאה 
נשמות לשכן אותן בה. ומשום זה היא מתחברת רק לשדה נעבד.
%letter 17
.17 מלך, זוהי אישה יראת ה', כמ"ש, אישה יראת ה' היא תתהלל. 
כלומר השכינה. לשדה נעבד, זוהי אישה זרה, הס"א, כמ"ש, לשמורך 
מאישה זרה. משום שיש שדה ויש שדה. יש שדה שכל הברכות 
והקדושות שורות בו, כמ"ש, כריח שדה,
%break
אשר בירכו ה'. שהיא השכינה. ויש שדה, שכל החורבן, והטומאה, 
והכליה, וההריגות, והמלחמות שורות בו, שהוא הס"א.
%break
והמלך הזה, השכינה, לפעמים נעבד לשדה ההוא, לס"א. כמ"ש, 
תחת שלוש רגזה ארץ, ושִׁפחה כי תירש גבירתה. שהשדה של ס"א 
תירש השכינה. ואז המלך הזה, השכינה, מתכסה האור שלה 
ונחשכה, עד שתיטהר ותתחבר למעלה לז"א.
%letter 18
.18 משום זה בא השעיר של ר"ח, שאז נפרד השדה ההוא, הס"א, 
מהמלך הקדוש, השכינה, וברכות אינן שורות בשדה ההוא, בס"א. 
אבל כשהוא נֶעבָד לשדה ההוא, לס"א, אז כתוב,
%break
כי בשדה מְצָאָהּ, את השכינה, צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע 
לה. כי בשדה, זהו הס"א.
%letter 19
.19 באה חוה לעולם, נדבקה באותו הנחש, והטיל בה זוהמה, וגרמה 
מוות לעולם ולבעלה. באה שרה וירדה למקום הס"א, ועלתה, ולא 
נדבקו בה הקליפות, כמ"ש, ויעל אברם ממצרים, הוא ואשתו וכל אשר 
לו. בא נוח לעולם, מה כתוב? ויישת מן היין וישְׁכר ויתגַל.
%letter 20
.20 ומשום שאברהם ושרה לא התדבקו בס"א, זכתה שרה לחיים 
עליונים, לה ולבעלה ולבניה אחריה. וכמ"ש, הַביטו אל צוּר חוּצַבתם, 
אברהם, ואל מַקֶבֶת בור נוּקַרתם, שרה.
%break
וע"כ כתוב, ויהיו חיי שרה, שזכתה בהן בכולן, בכל השנים. שלא כתוב 
כן בכל הנשים. שלא כתוב, ויהיו חיי חוה. וכן בכולן. כי היא נדבקה 
בחיים. וע"כ החיים שלה הם.
%break
%H מי שממעט את עצמו הוא גדול
%break
%letter 21
.21 אשרי הוא מי שממעט את עצמו בעוה"ז, כמה הוא גדול ועליון 
בעולם הנצחי. מי שהוא קטן בעוה"ז, הוא גדול בעולם הנצחי. ומי 
שהוא גדול בעוה"ז, הוא קטן בעולם הנצחי. שכתוב, ויהיו חיי שרה 
מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה, שהוא חשבון גדול.
%page 110
כתוב בו שנה, למיעוט של שנה אחת המעיט אותו. שבע, שהוא חשבון 
קטן, הגדיל אותו והִרבה אותו, שכתוב בו שנים.
%break
אין הקב"ה מגדיל, אלא למקטין את עצמו. ואינו מקטין, אלא למגדיל 
את עצמו. אשרי הוא מי שמקטין את עצמו בעוה"ז, כמה הוא גדול 
במעלה לעולם הנצחי.
%break
%H ויהיו חיי שרה
%break
%letter 23
.23 ויהיו חיי שרה, מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. אלו החיים 
הם כולם למעלה, בבינה. מאה שנה, שהוא כתר, למעלה. ועשרים 
שנה, שהם חו"ב, למעלה. ושבע שנים, שהם ז"ת, למעלה.
%break
שהם ג"ר וז"ת דבינה, שמשם קיבלה שרה החיים, המוחין. למה בכולן 
כתוב שנה, ובשבע כתוב שנים, כמ"ש, מאה שנה ועשרים שנה ושבע 
שנים?
%letter 24
.24 אלא מאה שנה שָׁם כלל הכול, כלומר כתר, הכולל כל עשר 
הספירות, שכל אחת כלולה מעשר, והן מאה. כי נכלל שם המקום 
העליון הסתום מכל סתום, שהוא א"א, המשפיע מאה ברכות אל 
המלכות, בכל יום ממאה ספירות שבו.
%break
וא"א הוא הכתר דאצילות. וכן עשרים שנה, חו"ב, נכלל בהם א"א, 
שהוא סתום מכל סתום. ומשום כך כתוב בהם שנה, בלשון יחיד, 
שהוא סוד הייחוד. כי מחשבה ויובֵל, שהם חו"ב, אינם נפרדים זה 
מזה לעולם. כי ג"ר מקושרים זה בזה כאחת.
%letter 25
.25 אבל שבע שנים, שהן ז"ת דבינה, הן נפרדות זו מזו. ויוצאות 
מכלל הסתום שלמעלה, שהוא א"א, כי הן עומדות למטה מפרסא 
דא"א שבחזה שלו. והפרסא מפסיקה ביניהן לא"א.
%break
ואע"פ שהכול הוא ייחוד אחד בשווה, אבל הז"ת נבחנים בדין 
וברחמים לכמה צדדים ודרכים. משא"כ למעלה, בג"ר דבינה, שא"א 
מתלבש בהם למעלה מחזה, ואין שם דין כלל.
%break
ומשום זה באלו שבע שנים כתוב בהם שנים ולא שנה, כמו בג"ר. וכל 
ע"ס ג"ר וז"ת נקראים חיים. וע"כ כתוב, ויהיו חיי שרה, שהיו ממש, 
שנבראו ועמדו למעלה בע"ס דבינה.
%letter 26
.26 למה כתוב מיתת שרה יותר משאר נשים? כי כשנעקד יצחק, היה 
בן ל"ז (37) שנה. וכיוון שנעקד, מתה שרה, שכתוב, ויבוא אברהם 
לספוד לשרה ולבכותה. בא מהר המוריה, מעקדת יצחק. ואלו ל"ז 
שנה, מיום שנולד יצחק עד הזמן שנעקד,
%break
הם היו ודאי חיי שרה, כחשבון, ויהיו, שהוא בגי' ל"ז שנים, שהם מיום 
שנולד יצחק עד שנעקד. וכדי להשמיענו זה, כתוב מיתת שרה בתורה.
%page 111
%H ויישַרנה הפָּרות
%break
%letter 27
.27 מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה, הושיעה לו ימינו 
וזרוע קודשו. פסוק זה, פרות אמרו אותו. כמ"ש, ויישַרנה הפָּרות 
בדרך. מהו, ויישרנה? שהיו אומרים שירה חדשה. ואיזה שירה אמרו? 
מזמור שירו לה' שיר חדש.
%letter 28
.28 כל מה שברא הקב"ה בעולם, כולם אומרים תשבחות ושירים 
לפניו, בין למעלה ובין למטה. לפי זה הפרות מעצמן אמרו שירה זו. 
אבל אלו הפרות הארון היה עליהן,
%break
וכיוון שהארון נלקח מהן, היו גועות, כדרך שאר פרות העולם. ולא 
אמרו שירה. ודאי הארון שעליהן עשה אותן לזַמר.
%letter 29
.29 כתוב, מזמור. ובכל המקומות כתוב, מזמור לדוד, או, לדוד 
מזמור. וכאן לא כתוב, דוד לגמרי, אלא, מזמור, בלבד. והוא משום 
שרוח הקודש עתיד לזמר אותו,
%break
בזמן שיקים הקב"ה את ישראל מעפר. וע"כ לא נאמר כאן, לדוד. ואז, 
שירו לה' שיר חדש. כי שיר כזה לא נאמר עוד מיום שנברא העולם.
%letter 30
.30 כתוב, אין כל חדש תחת השמש. וכאן, השיר הזה הוא חדש, 
והוא תחת השמש, כי תחת השמש יהיה. ומיהו השיר החדש? זוהי 
הלבנה, שהיא הנוקבא. כי אז תהיה הלבנה חדשה תחת השמש. 
שתתחדש אורה להיות כאור החמה, שהוא ז"א.
%break
מהו הטעם, שיהיה חדש תחת השמש? כמ"ש, כי נפלאות עשה. 
ומהם הנפלאות? שכתוב, הושיעה לו ימינו וזרוע קודשו, שהם ימינו 
ושמאלו, חו"ג. הושיעה לו. למי? לאותה המדרגה שאמרה השיר הזה, 
שהיא רוח הקודש, הנוקבא.
%break
משום שנסמכה בהם הנוקבא, בימין ובשמאל, כמ"ש, הושיעה לו 
ימינו, וזרוע קודשו, הוא שמאלו.
%break
וע"כ הושיעה לו ימינו, ודאי פירושו לאותה המדרגה שהיא נקראת 
מזמור, רוח הקודש, הנוקבא. שתהיה אורה כאור החמה. בזמן 
שיקומו מֵתי עולם ויתעוררו מעפר. אז יהיה חדש, מה שעוד לא נעשה 
בעוה"ז.
%letter 31
.31 בזמן שיעשה הקב"ה נקמות בעולם בשביל ישראל, אז ייאמר שיר 
חדש, כלומר, בביאת המשיח. שאינו בזמן אחד עם תחיית המתים. כי 
לאחר ביאת המשיח יתעוררו מתי העולם מעפר,
%break
והעולם יתחדש בקיום שלם. שלא יהיה כבתחילה, כשהמוות שלט 
בעולם, משום שהנחש גרם מוות בעולם לכל, ונטמא העולם וחשכו 
פניהם של הבריות.
%break
%H ואיבה אָשִׁית בינךָ ובין האישה
%break
%letter 32
.32 חלפו עם אוניות אֵבֶה. כי כמה אוניות שטות תוך הים הגדול, ויש 
ביניהם אוניות וספינות נבדלות זו מזו, ואלו אוניות של הנחש השטות 
ביניהן, נקראות אוניות אבה. ים הגדול הוא הנוקבא. אוניות השטות 
בים הן מדרגות הארתה לתחתונים.
%page 112
אוניות הנחש הן אחיזות הנחש לינוק ממנה, ואחיזות אלו מכונות 
אֵבֶה. כמ"ש, ואיבה אָשִׁית בינךָ ובין האישה, ובין זרעך ובין זרעה. 
כלומר שייתן לו אחיזה לינוק מהנוקבא. שאחיזה זו נקראת איבה.
%letter 33
.33 בינך ובין האישה. כמ"ש, אישה יראת ה', המלכות. בין זרעך, אלו 
הם שאר כל העמים עובדי עבודה זרה, שהם זרעו של הנחש. ובין 
זרעה, ישראל, שהם זרעה של המלכות.
%break
וכתוב, הוא ישׁוּפְךָ ראש, זה הקב"ה, שעתיד לבער את הנחש מן 
העולם. כמ"ש, בילע המוות לנצח. וכתוב, ואת רוח הטומאה אעביר מן 
הארץ.
%letter 34
.34 ראש. זהו לעת"ל, שיחיו המתים. כי אז יהיה העולם ראש, משום 
שיתקיים בראש, שיאירו בו ג"ר, שהם עולם העליון.
%break
וכתוב, ואתה תשׁוּפֶנוּ עקב. זהו בעוה"ז עתה, לפני גמה"ת, שהעולם 
הוא עקב, ואינו בקיום שלם, ונחש ההוא נושך את העולם ומחשיך פני 
הבריות.
%letter 35
.35 ימיו של אדם נבראו ועמדו במדרגות העליונות, בשבע ספירות 
חג"ת נהי"מ. כיוון שגמרו להתקיים באלו המדרגות, כמ"ש, ימי 
שנותינו בהם שבעים שנה, כנגד שבע ספירות, שכל אחת מהן עשר, 
אין עוד מדרגה להתקיים בה.
%break
ומשום זה, כתוב, ורוהְבָּם עמל ואוון, והם כלא היו. ורוהבם, פירושו 
יותר מזה, כלומר, אם חי יותר משבעים שנה הם רק עמל ואוון, כי אין 
עוד ספירה להמשיך החיים ממנה. וע"כ שנים הללו הם כלא היו כלל, 
שאין בהם חפץ.
%letter 36
.36 אבל ימיהם של הצדיקים הווים ומתקיימים. כלומר, אפילו אם הם 
חיים יותר משבעים שנה. כי הם מקבלים מהמזל העליון, שהוא מוסיף 
חיים על שבעים שנה, כמה שרוצה.
%break
כמ"ש, ויהיו חיי שרה. וכן כתוב, ואלה ימי שְׁנֵי חיי אברהם. ולמה גם 
בישמעאל כתוב, ואלה שני חיי ישמעאל, אע"פ שלא היה צדיק? משום 
שעשה תשובה. וע"כ כתוב, אלה, בימיו, כמו באברהם.
%break
%H גולמי ראו עיניךָ
%break
%letter 37
.37 היוצא לדרך יתפלל ג' תפילות: תפילה שהיא חובה של יום. 
ותפילת הדרך, על הדרך שהוא עושה. ותפילה, שיחזור לביתו לשלום. 
אלו השלוש, אינו צריך ג' ברכות נפרדות,
%break
אלא אפילו בברכה אחת יכול לעשות אותו. כי כל שאלותיו של אדם 
יכול לכלול אותם בברכת, שומע תפילה.
%letter 38
.38 כל מעשיו של אדם כתובים בספר, בעולם העליון, הן טוב והן רע. 
ועל כולם הוא עתיד לתת את הדין. כי כתוב, גולמי ראו עיניךָ. שאותם 
הדברים שעשה הגולם, הגוף, שאינו מתחשב במה שיהיה בעוה"ב, 
כולם ראו עיניך, כי עיינת בהם.
%page 113
וכתוב, ועל ספרך כולם ייכתבו. לתת עליהם דין וחשבון לעוה"ב. 
לפיכך יקדים אדם תפילתו תמיד קודם למעשהו, ויועיל לו.
%letter 39
.39 אין אדם עושה עבירות, אלא מי שהוא גולם ולא אדם. אותו אדם 
שאינו מסתכל בצרכיה של הנשמה הקדושה, אלא כל מעשיו כבהמה, 
שאינה מתחשבת ואינה יודעת. והאם נקרא דוד גולם, שאינו מסתכל 
בנשמה, שהוא אמר אותו הכתוב?
%break
אדה"ר אמר אותו הפסוק, גולמי ראו עיניך. כי גולם פירושו חומר, 
מטרם שנשלם צורתו. ואמר, קודם שזרקת בי נשמה, שהייתי גולם, 
ראו עיניך לעשות בצורתי אנשים שיהיו דומים לי. ועל ספרך כולם 
ייכתבו. שייכתבו בשמותיהם, מי הם.
%break
וכתוב, ימים יוּצָרוּ ולא אחד בהם. ימים יוצרו, שיוצרו כצורה זו שלו. 
ולא אחד בהם, שלא נשאר אחד מהם.
%letter 40
.40 למה לא נשאר מאותם הדומים לצורת אדה"ר אף אחד? כל אלו 
שהיו דומים לאדה"ר, או אפילו דומים לו רק ברמז ולא בבירור, לא 
מתו מיתת עצמם. וכולם הוכו באותו עניין ממש, שהיו דומים לאדה"ר.
%break
צורתו של אדה"ר ויופיו, הייתה כזוהר הרקיע העליון על כל הרקיעים, 
וכאותו האור שגנז הקב"ה לצדיקים לעוה"ב. ולפיכך, כל אלו שהיה 
בהם רמז משהו מצורתו של אדה"ר, הוכו בו ומתו.
%letter 41
.41 כי כך דרכיו של הקב"ה. אם נותן עושר לאדם, הוא לזוּן את 
העולם, ולעשות מצוותיו. לא עשה זה, אלא שמתגאה בעושרו, בו 
יוכה, כמ"ש, עושר שמור לבעליו לרעתו.
%break
אם נותן לו בנים, הוא כדי ללמד אותם דרכיו של הקב"ה ולשמור 
מצוותיו. כאמור באברהם, כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו. לא 
עשה זה, אלא שמתגאה בהם, בהם הוא מוכה.
%break
וכך בדרך זה, כאשר נתן הקב"ה להם מיופי הטוב העליון של אדה"ר, 
נתן להם לשמור מצוותיו ולעשות רצונו. לא עשו זה, אלא שהתגאו. 
באותו היופי שהתברכו בו, בו הוכו.
%letter 42
.42 כשברא הקב"ה את אדה"ר בעוד שהיה גולם, מטרם שזרק בו 
הנשמה, קרא לאותו המלאך, הממונה על צורות בני אדם, ואמר לו, 
עיין וצור בצורתו של זה, שישה אנשים:
%break
שמשון, שאול, עשהאל, יאשיהו, צדקיהו, אבשלום. כמ"ש, ויולֶד 
בדמותו כצלמו, ויקרא את שמו שֵׁת. כלומר שישה, שישה אנשים.
%letter 43
.43 מאותו העפר ממש שנברא אדה"ר, לקח הקב"ה לברוא אלו 
שישה אנשים. וקרא לו שת, שפירושו שישה. כלומר, שקרא והזמין 
שישה אנשים. כמ"ש, ויולד בדמותו כצלמו.
%break
כלומר, מאותו הבצק שנברא הגולם שלו. וע"כ כתוב, גולמי ראו עיניך. 
שפירושו, שעיינת לעשות דומים אליו.
%break
ועל ספרך כולם ייכתבו. כולם, שלא שמרו מה שנתן להם הקב"ה, 
וגורשו מהעולם.
%letter 44
.44 מצאנו שלשלוש אשמורות מתחלק הלילה, כלומר לשלוש פעמים 
ארבע שעות. וכל אשמורת, יש לו להקב"ה עניין מיוחד עם האדם. 
והוא כאשר הנשמה יצאה ממנו, ואותו הגולם,
%break
הגוף, נשאר ישן על מיטתו, ואז נשמתו עולה בכל לילה לפני הקב"ה. 
ויש לו עניין מיוחד עימה בכל אשמורת. אם היא זוכה, שמחים עימה 
למעלה. ואם לא, דוחים אותה לחוץ.
%page 114
%H לספוד לשרה ולבכותה
%break
%letter 45
.45 כתוב, השבעתי אתכם בנות ירושלים, אם תמצאו את דודי, מה 
תגידו לו, שחולת אהבה אני. הנשמה אומרת לאותם הנשמות, הזוכות 
להיכנס לירושלים של מעלה, השבעתי אתכם בנות ירושלים. אם 
תמצאו את דודי, הקב"ה, זיו מראָה של מעלה, מה תגידו לו?
%break
שחולת אהבה אני, ליהנות מזיו שלו ולהסתופף בצילו. חולת אהבה 
אני, אותה התשוקה והכיסוף שכספתי בעולם על הכול, לפיכך אני 
חולה.
%letter 46
.46 זו אהבה, שאוהבת הנשמה לגוף, מכיוון שנשלם קיצו של גוף, 
אותם הימים שנגזרו עליו, כמ"ש, ותמת שרה, וַיָקָם אברהם מעל פני 
מתו.
%letter 48
.48 כל שבעת הימים נפשו של אדם פוקדת לגופו ומתאבלת עליו, 
כמ"ש, אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תֶאֱבָל. וכתוב, ויבוא אברהם 
לספוד לשרה ולבכותה. ויבוא אברהם, זוהי הנשמה. לספוד לשרה, 
זה הגוף.
%letter 49
.49 בשעה שהנשמה זוכה ועולה למקום מעלתה, הגוף שוכב בשלום 
וינוח על משכבו, כמ"ש, יבוא שלום ינוחו על משכבותם, הולך נכוחה. 
הולך נכוחה, הנשמה הולך נכוחה,
%break
למקום העדן, הגנוז לה. שכתוב, נכוחה, באות ה'. ובשעה שאינה 
זוכה, והיא ראויה לקבל עונשה, הולכת שומֵמָה ומבקרת בכל יום לגוף 
ולקבר.
%letter 50
.50 העצם הקולית הקשה, עצם הירך, הוכה ומש ממקומו ומוסרח 
לכאן ולכאן, הוא הולך ומבקר את מקומו 12 חודש. כך אותה הנשמה 
הראויה לקבל עונש, הולכת בחוץ בעולם ופוקדת את מקומה, בעולם 
ובבית הקברות 12 חודש.
%letter 51
.51 ויקם אברהם מעל פני מתו. כאשר הנשמה בשלמות העליון, 
מהבינה, מתווספת בה האות ה' ונקרא אברהם. וכאן כתוב, ויקם 
אברהם מעל פני מתו, כמו שאינו צדיק כל כך. ואיך ייתכן שמי שיושב 
בכיסא גדול, ירד לשבת בתוך כיסא קטן תחתון?
%break
כי עניין האות ה' של אברהם שהתווספה לו, רומז שעלה והשיג 
המוחין הגדולים מבינה. והכתוב, ויקם אברהם מעל פני מתו, מורה על 
המוחין דקטנות, המאירים לגוף.
%break
ויקם, פירושו קבלת מוחין, המעמידים אותו על רגליו. מעל פני מתו, 
מהפנים השייכים לגוף המת, שנקרא שרה, שהם מוחין דקטנות. וכיוון 
שהנשמה נקראת בשם אברהם,
%break
הרי זה מורה שכבר יש לה מוחין דגדלות מבינה עילאה. וא"כ איך 
כתוב, ויקם אברהם מעל פני מתו, שמורה על מוחין דקטנות?
%letter 52
.52 ויקם אברהם מעל פני מתו. כשהנשמה ראויה לעלות למקום 
העדן שלה, היא מגִנה קודם על הגוף הקדוש שיצאה משם, ואח"כ 
היא עולה למקום מעלתה. ויקם אברהם מעל פני מתו. שמקודם 
שהנשמה מסתלקת מהגוף, לעלות לגן עדן,
%break
היא ממשיכה בשביל הגוף מוחין הראויים לו, כדי שיוכל להתחבר 
במניין עם שאר גופות הצדיקים. ואלו המוחין מרומזים בכתוב, ויקם 
אברהם.
%page 115
%letter 53
.53 ויקם אברהם מעל פני מתו, וידבר אל בני חֵת. בני חת, שאר 
גופות הצדיקים, הנפחדים ומוכים בעולם למען יראת קונם. ומפחדים 
וחַתים על שהם שוכני עפר. וע"כ נקראים בני חת. ולמה צריכה 
הנשמה את גופות הצדיקים?
%break
כולם כתובים במניין, שמכניס אותם בחשבון ומוציא אותם לתחיית 
המתים בחשבון. וע"כ דיברה עימהם הנשמה, כדי שהגוף יהיה במניין 
עימהם. וע"כ כתוב, וידבר אל בני חת.
%letter 54
.54 ומה אמרה להם הנשמה, שנקראת אברהם? אמרה בדרך פיוס 
ובדרך כבוד, גר ותושב אנוכי עימכם. שאמר להם, הגוף הזה יהיה 
עימכם במניין אחד בחיבור הזה.
%break
והם ענו לו כמו כן בדרך כבוד ובדרך פיוס, כמ"ש, ויענו בני חת את 
אברהם, שמעֵנו אדונִי, נשיא אלקים אתה בתוכנו.
%break
%H דוּמה נְטָלָם בחשבון ומוציאם בחשבון
%break
%letter 55
.55 מה זה, נשיא אלקים אתה? קודם שיצא הצדיק מן העולם, בת 
קול יוצאת בכל יום, על אותם הצדיקים בגן עדן, הכינו מקום לפלוני 
שיבוא לכאן. וע"כ הם אומרים, מאת אלקים מלמעלה, אתה נשיא. 
בכל יום בתוכנו, במבחר קברינו, במבחר הצדיקים,
%break
בחבורת הצדיקים המובחרים, מְנה אותו. הכניסהו בחשבון עימנו, 
ואיש ממנוּ לא ימנע את המניין, כי כולנו שמחים בו ומקדימים לו 
שלום.
%letter 56
.56 כיוון שהנשמה פוגעת בהם ותידון, אח"כ פוגעת לאותו המלאך 
הממונה עליהם, שהוא המלאך הממונה על בתי הקברות ודוּמה שמו, 
והוא מכריז ביניהם בכל יום על הצדיקים העתידים להיכנס ביניהם.
%break
ומיד פוגעת בו, כדי לשכן הגוף בהשקט ובבטחה, ובמנוחה ובהנאה. 
זהו שכתוב, וידבר אל עֶפרון.
%letter 57
.57 זה המלאך הנקרא דומה, ולמה מכונה שמו עפרון? על שהוא 
ממונה על שוכני עפר, והופקדו בידו כל פנקסי הצדיקים וחבורות 
החסידים, השוכנים בעפר, והוא עתיד להוציאם בחשבון.
%letter 58
.58 לעת"ל, כשיפקוד הקב"ה להחיות המתים, יקרא למלאך הממונה 
על הקברות ודומה שמו. ויתבע ממנו מניין כל המתים, הצדיקים 
והחסידים, ואותם גרי הצדק, ושנהרגו על שמו. והוא מוציאם בחשבון, 
כמו שנטלם בחשבון, כמ"ש, המוציא במספר צבאם, איש לא נעדר.
%letter 59
.59 נפשות הרשעים נתונות בידו של מלאך זה, ששמו דומה, 
להכניסם בגיהינום ולדון שם. וכיוון שנמסרות בידו, שוב אינן חוזרות, 
עד שייכנסו לגיהינום. וזו יראת דוד, שהתיירא, כשעשה אותו עוון, 
שאמר, לולי ה' עֶזְרָתָה לי כמעט שָׁכנה דוּמה נפשי.
%break
הנשמה פוגעת בו, להכניס אותו גוף עם שאר גופות הצדיקים 
בחשבונם, כמ"ש, וידבר אל עפרון.
%letter 60
.60 אלא שהמלאך קודם ואומר לו. כמ"ש, ועפרון יושב בתוך בני חת, 
שֶׁחֲתוּ לשכון בעפר. והוא מקדים ואומר לו, להכניס אותו הגוף בחשבון 
הצדיקים. כמ"ש, ויען עפרון החיתי את אברהם באוזני בני חת לכל 
באי שער עירו לאמור.
%page 116
מהו, לכל באי שער עירו? אותם שנכנסו בכתיבה בחשבון הפנקס. וכך 
נגזר, בחשבון ע"י דומה נכנסים בבתי קברות, ובחשבון בכתב עתיד 
להוציאם, והוא ממונה על שוכני העפר.
%letter 61
.61 השדה נתתי לך והמערה אשר בו. זהו אוצר של שלווה ומנוחה 
רבה. אין כל צדיק מאותם העוסקים בתורה, שאין לו מאתיים עולמות 
והשתוקקות בשביל התורה, כמ"ש, ומאתיים לנוטרים את פריו. 
ומאתיים על שמוסרים עצמם בכל יום, כאילו נהרגו על קדושת שמו.
%break
כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. כל 
המוסר נפשו בפסוק הזה, נוחל 400 עולמות לעוה"ב. מאתיים על 
התורה, ומאתיים על שמסר עצמו בכל יום על קדושת שמו.
%break
%H ותמת שרה בקריית ארבע
%break
%letter 62
.62 ותמת שרה בקריית ארבע. כעין זה לא היה בכל נשי העולם. כי 
נאמר חשבון ימיה ושנותיה וחיים שלה בעולם, ומקום ההוא שנקברה 
בו, כדי להראות, שלא היה בכל נשי העולם כמו שרה.
%letter 63
.63 והרי במרים כתוב, ותמת שם מרים ותיקבר שם, כמו בשרה? 
הוא נכתב רק כדי להראות חטאם של ישראל, כמ"ש, ולא היה מים 
לעדה וייקהלו על משה. כי המים לא הלכו בישראל, אלא בזכותה של 
מרים. אבל לא נאמר במיתתה מספר ימים ושנים, כמו שנאמר בשרה.
%letter 64
.64 כתוב, אשריךְ אֶרץ שמלכך בן חורין. אשריהם ישראל שהקב"ה 
נתן להם התורה, לדעת כל הדרכים הסתומים, ולגלות להם סודות 
העליונים.
%letter 65
.65 אשריך ארץ, זוהי ארץ החיים. הנוקבא, המלבישה לאלקים חיים, 
שהיא אמא, משום שהמלך שלה, ז"א, הכין לה כל הברכות שהתברך 
מהאבות העליונים, או"א עילאין, שהמלך הזה הוא הו', שעומד 
להשפיע עליה תמיד ברכות.
%break
והוא נקרא בן חורין, להיותו בן יובֵל, בינה, ישסו"ת, שהמוחין שלה 
מוציאים עבדים לחירות, שהם המוחין דהארת חכמה. והוא בן לעולם 
העליון, או"א עילאין, שמשפיע תמיד מזיווגם התמידי, כל חיים, וכל 
אור, וכל שמן של גדולה וכבוד.
%break
כי המלך, ז"א, בן ליובֵל, שמשם מושפע מוחין דחירות, שהוא הארת 
חכמה. והוא גם בן לאו"א, שזיווגם תמידי ולא נפסק לעולם, שמהם כל 
המוחין. וע"כ נקרא בן חורין ולא בן חירות. וכל המוחין של יובל ושל 
או"א עילאין משפיע בן הבכור,
%break
ז"א, לארץ הזו, לנוקבא, כמ"ש, בני בכורי ישראל. ישראל, ז"א. ונקרא 
בן בכור, בעת שיש לו כל אלו המוחין. וע"כ כתוב עליה, אשריך ארץ.
%letter 66
.66 וכתוב, אִי לך ארץ שמלכך נער. שהארץ התחתונה ועולם התחתון 
יונק אז מממשלת העורלה. והכול נמשך למטה רק ממלך שנקרא נער, 
מט"ט. אוי לעולם הצריך לינוק כך.
%page 117
%letter 67
.67 הנער הזה, מט"ט, אין לו מעצמו מאומה, אלא רק מה שמקבל 
ברכות מהנוקבא לזמנים ידועים. וכל פעם שנמנעו הברכות ממנו, כי 
נפגמה הלבנה, הנוקבא, וחשכה,
%break
אוי באותה שעה לעולם הצריך לינוק ממנו את קיומו. ועוד נידון העולם 
בהרבה דינים, מטרם שיונק ממנו, אלא מהקליפות, כי הכול מתקיים 
ונעשה אז בדין.
%letter 68
.68 ותמת שרה בקריית ארבע היא חברון. כי לא היה מיתתה ע"י 
אותו נחש העקלתון, מלאך המוות, ולא שלט עליה, כמו שהוא שולט 
על כל בני העולם, שכל בני העולם מתים על ידו, מיום שאדם גרם 
להם המיתה. חוץ ממשה אהרון ומרים,
%break
שלא מתו ע"י מלאך המוות, אלא בנשיקה, שכתוב בהם, על פי ה'. 
ומשום כבוד השכינה לא כתוב במרים על פי ה', אע"פ שגם היא מתה 
בנשיקה.
%letter 69
.69 אבל בשרה כתוב, שמתה בקריית ארבע בסוד עליון, ולא ע"י 
אחר. בקריית ארבע ולא בנחש. בקריית ארבע היא חברון, שהתחבר 
דוד באבות. וע"כ לא הייתה מיתתה ע"י אחר, אלא בקריית ארבע.
%break
יש ב' בחינות מלכות, רביעית ושביעית. שמבחינת למעלה מפרסא, 
מחזה ולמעלה דז"א, נקראת רביעית לאבות, חג"ת, ונקראת מלכות 
דוד, וכן קריית ארבע. והיא המתוקנת נקראת ארץ החיים,
%break
שעליה כתוב, אשריך ארץ שמלכך בן חורין. ומבחינת למטה מפרסא, 
מחזה ולמטה דז"א, נבחנת שביעית לבנים, נה"י, ונקראת מלכות 
יוסף.
%break
בשרה כתוב, שמתה בקריית ארבע בסוד עליון, כלומר מלכות דוד, 
שהיא העליונה, שלמעלה מפרסא דז"א. ולא ע"י האחרת, שהיא 
המלכות התחתונה, שלמטה מפרסא, שנקראת שביעית. וכמו כן 
נאמר, בקריית ארבע, ולא בנחש.
%break
וע"כ נשמע, שלא מתה מבחינת הנחש, שהוא מלאך המוות, כי אין לו 
שליטה ואחיזה במלכות שמבחינת למעלה מפרסא, הנקראת קריית 
ארבע.
%break
בקריית ארבע היא חברון, שהתחבר דוד המלך באבות, חג"ת, 
שלמעלה מפרסא דז"א, וע"כ לא היה מותה ע"י מלאך המוות, הנמשך 
ממלכות תחתונה, אלא בקריית ארבע.
%letter 70
.70 כאשר ימי האדם מתקיימים במדרגות עליונות, חג"ת נהי"מ, 
מתקיים האדם בעולם. כיוון שלא מתקיים עוד במדרגות עליונות, 
שגמר חיי שבעים שנה, הנמשכים משבע ספירות חג"ת נהי"מ, ימיו 
יוצאים מהספירות ויורדים למטה מהספירות,
%break
עד שקרבים לאותה מדרגה שהמוות שורה בה, מלאך המוות, שהוא 
מתחת ספירת המלכות, ששם כתוב, לַפֶּתח חטאת רובץ.
%break
ואז מקבל רשות להוציא הנשמה. והוא עף כל העולם בעפיפה אחת, 
ונוטל הנשמה, ומטמא את הגוף, ונשאר הגוף טמא. אשריהם 
הצדיקים שלא נטמאו בו, ולא נשאר בגופם טומאה.
%break
וזה לראָיה, שלא שלט בשרה מלאך המוות. כי התבאר כאן, שעניין 
המיתה בא לאדם אחר שיוצא משבע ספירות ובא למתחת המלכות 
התחתונה, ששם מקומו של מלאך המוות, שאז נוטל רשות ומוציא 
נשמתו. ונמצא ששרה שמעולם לא ירדה מתחת המלכות התחתונה,
%break
אלא שמתה בקריית ארבע, שהיא המלכות העליונה שלמעלה 
מפרסא, שבמקום החזה דז"א, ודאי שלא מתה ע"י מלאך המוות.
%page 118
%H נחש הרקיע
%break
%letter 71
.71 באמצעו של הרקיע נקשר אורַח מבהיק. והוא נחש הרקיע, 
שנקרא בפי התוכְנים [אסטרונומים], קו החלב, שכל הכוכבים הדקים 
כולם קשורים בו, ועומדים בו תִלֵי תִלים.
%break
שהם מקובצים ועומדים בו, כמו הרים על הרים בלי מספר. והם 
ממונים על מעשים של בני העולם שבסתר.
%letter 72
.72 כעין זה, כמה אגודות של אורות הקליפות יצאו לעולם, מאותו 
נחש העליון הראשון שהתפתה בו אדם. וכולם ממונים על מעשי 
העולם שבסתר. ומשום זה כשבא האדם להיטהר, עוזרים לו 
מלמעלה, ועזרת ריבונו סובב אותו ונשמר, ונקרא קדוש.
%letter 73
.73 בא האדם להיטמא, כמה אגודות אורות של הקליפות נועדו לו, 
וכולם שורים בו ומסובבים אותו. ומטמאים אותו ונקרא טמא. וכולם 
הולכים ומכריזים לפניו, טמא טמא. כמ"ש, וטמא טמא יקרא, וכולם 
קשורים בנחש הראשון ההוא, ונסתרים בכמה מעשים של בני העולם.
%letter 74
.74 כל מעשיו של בלעם הרשע היו מצד הטומאה. כל מיני נחש 
וכשפים שבעולם, כולם מתקשרים ויוצאים מנחש הקדמוני, שהוא רוח 
הטומאה המזוהם. וע"כ כל הכשפים שבעולם נקראים נחשים,
%break
ע"ש נחש הקדמוני. וכולם מהצד ההוא יוצאים וכל הנמשך אחר 
כשפים הוא נטמא.
%letter 75
.75 ולא עוד אלא שצריך להיטמא מקודם, אם רוצה לעשות כישוף, 
כדי להמשיך על עצמו הצד ההוא של רוח הטומאה. כי כמו שאדם 
מתעורר מלמטה, כן הוא ממשיך עליו מלמעלה. אם הוא מתעורר 
מלמטה בצד הקדושה, ממשיך עליו קדושה מלמעלה,
%break
והוא מקודש. ואם הוא מתעורר מלמטה בצד הטומאה, כך הוא 
ממשיך עליו רוח הטומאה ונטמא. כמו שלומדים, הבא להיטמא 
מטמאים אותו.
%letter 76
.76 משום זה, בלעם הרשע בשביל להמשיך על עצמו רוח הטומאה 
מהנחש העליון, היה מטמא את עצמו בכל לילה באתונו, והיה עושה 
עימה מעשה אישות, בשביל להיטמא, ולהמשיך עליו רוח הטומאה. 
ואחרי זה עשה כשפיו ומעשיו.
%letter 77
.77 ותחילת מעשיו היו, לקח נחש מתוך הנחשים, וקשר אותו לפניו, 
ובקע את ראשו, והוציא את לשונו. ולקח עשבים ידועים ושרף כולם, 
ועשה מהם קטורת אחת. ואח"כ לקח הראש של אותו הנחש, ובקע 
אותו לארבע צדדים, ועשה ממנו קטורת אחרת.
%letter 78
.78 ועשה סביבותיו עיגול אחד, והיה אומר דברים, ועשה מעשים 
אחרים, עד שהמשיך עליו רוחות הטומאה, והודיעו לו מה שצריך. 
ועשה על פיהם מעשיו, כפי מה שידעו מצד הנחש ההוא של הרקיע.
%letter 79
.79 ומכאן היה יודע ידיעות וכשפים וקסמים. ומשום זה כתוב, ולא 
הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, נחשים ממש. כי העיקר והשורש 
בטומאה ותחילת הכול אינו אלא בנחש.
%page 119
%H מיני כשפים בנשים
%break
%letter 80
.80 למה כל מיני כשפים וקסמים אינם נמצאים אלא רק בנשים? 
משום שכשבא נחש על חוה, הטיל בה זוהמה. רק בה הטיל ולא 
בבעלה. והכשפים נמשכים מזוהמת הנחש. לפיכך נמצאים הכשפים 
בנשים.
%letter 81
.81 כל אלו מעשי הכשפים שעשה בלעם, למד אותם מאביו. אבל 
באלו הררי קדם, שהם ארץ קדם, למד בעיקר כל הכשפים וכל מיני 
קסמים. משום שבהרים האלו נמצאים המלאכים עֲזָא ועֲזָאל, שהפיל 
אותם הקב"ה מן השמיים, משום שקטרגו על בריאת אדם.
%break
והם קשורים שם בשלשלאות של ברזל, ומודיעים כשפים לבני אדם. 
ומשם ידע בלעם, כמ"ש, מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם, 
ששם עזא ועזאל.
%letter 82
.82 כתוב בבלעם, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, ויָשֶׁת אל 
המדבר פניו. הרי שלא תמיד הלך לקראת נחשים? הצד התחתון הבא 
מרוח הטומאה שלמעלה, הוא רוח הטומאה ששלט במדבר, בעת 
שעשו בני ישראל את העגל,
%break
כדי להיטמא ממנו, שהוא תחתון. וע"כ, וישת אל המדבר פניו. ומכל 
הצדדים עשה כשפיו, כדי שיוכל לעקור את ישראל, ולא יכול לעוקרם.
%letter 83
.83 כשעמדו ישראל על הר סיני, נפסקה מהם הזוהמה. וישראל 
שקיבלו את התורה, נפסקה מהם הזוהמה. ועכו"ם שלא קיבלו 
התורה, לא נפסקה מהם הזוהמה. הרי שכבר נפסקה הזוהמה 
מנשים. וא"כ למה הכשפים הם בנשים בעיקר?
%letter 84
.84 התורה לא ניתנה אלא לזכרים, כמ"ש, וזאת התורה אשר שם 
משה לפני בני ישראל. שהרי הנשים פטורות ממצוות התורה, כלומר 
מצוות עשה שהזמן גרמן.
%break
וע"כ לא פסקה זוהמתן בעת מתן תורה. ומשום זה הכשפים, שהם 
נמשכים מזוהמת הנחש, נמצאים בעיקר בנשים.
%letter 85
.85 ועוד, שאחר העגל, חזרו כולם לזוהמתם. ואפילו הזכרים. ונשים, 
קשה להן להפריד את עצמן מן הזוהמה יותר מאנשים. ומשום זה 
נמצאות נשים בכשפים ובזוהמה הזו יותר מאנשים. שקשה להן 
להיפרד מן הזוהמה, משום שנשים באות מצד שמאל,
%break
והתדבקו בדין קשה שבשמאל. וצד זה התדבק בהן יותר מאשר 
באנשים, משום שבאות מצד דין הקשה. והכול מתדבק והולך אחר 
מינו.
%letter 86
.86 הכשפים נמשכים מזוהמת הנחש, כי בלעם היה מטמא עצמו 
תחילה, כדי להמשיך עליו רוח הטומאה. ואח"כ עשה כשפיו. כעין זה 
אישה בימי טומאתה, יש לאדם להישמר ממנה, שלא יגע בה, משום 
שהיא מתדבקת ברוח הטומאה. ובזמן ההוא, אם תעשה כשפים,
%page 120
יצליחו בידיה יותר מבזמן אחר. וע"כ בכל מה שהיא נוגעת, יטמא. 
וכש"כ מי שקרב אליה. אשריהם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה. 
ואמר להם, ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב.
%letter 87
.87 מי שמסתכל בצפצופם של עופות, כדי לדעת עתידות, למה נקרא 
נחש וכישוף? משום שנמשך מהצד הזה של טומאה. כי רוח הטומאה 
שורה על אותו העוף, ומודיע דברים בעולם. וכל רוח טומאה, מתדבק 
ובא לעולם מן הנחש. ואין מי שיינצל ממנו בעולם.
%break
כי הוא נמצא בכל דבר. עד הזמן, שעתיד הקב"ה להעביר אותו מן 
העולם, כמ"ש, בילע המוות לנצח.
%break
%H מערת המכפלה א'
%break
%letter 88
.88 אברהם היה יודע סימן באותה מערת המכפלה. וליבו ורצונו שם 
היה, משום כי מקודם לכן נכנס לשם וראה את אדם וחוה צְפוּנים שם. 
ומאין היה יודע, שהם היו, שהרי לא הכירם קודם? אלא ראה צורתו 
של אדם, והסתכל בה, ונפתח לו שם פתח אחד של גן עדן,
%break
והבין, כי הצורה ההיא של אדם עומדת אצלו. כי הבין, שמתוך שהיה 
בחייו בגן עדן, זכה להיקבר לאחר פטירתו בפתחו של גן עדן.
%letter 89
.89 כל מי שמסתכל בצורתו של אדם, לא יימלט לעולם ממיתה, אלא 
מוכרח למות תכף. כי בשעה שאדם מסתלק מן העולם, הוא רואה את 
אדה"ר, ובאותו זמן מת.
%break
אבל אברהם הסתכל בו, וראה צורתו, והתקיים. וראה אור מאיר בתוך 
המערה ונר אחד דולק. אז חמד אברהם המקום ההוא למשכנו, וליבו 
ורצונו היו תמיד במערה.
%letter 90
.90 בחכמה עשה אברהם, בשעה שביקש קבר לשרה. כי כשביקש, 
לא ביקש מיד באותה שעה המערה, ולא אמר שרוצה להיפרד מהם, 
אלא שאמר, תנו לי אחוזת קבר עימכם, ואֶקְבְּרָה מֵתִי מלפניי. ולא 
הזכיר לא את עֶפרון ולא את המערה.
%break
ועפרון היה שם, כמ"ש, ועפרון יושב בתוך בני חת. ואעפ"כ, לא אמר 
לו אברהם באותה שעה מאומה.
%letter 91
.91 אלא אמר להם, כמ"ש, וידבר אל בני חת. והייתכן שאברהם רצה 
להיקבר ביניהם, בין הטמאים, או שרצונו היה להתחבר עימהם, עד 
שאמר להם, תנו לי אחוזת קבר עימכם? אלא בחכמה עשה.
%letter 92
.92 ואנו לומדים דרך ארץ, ממה שעשה אברהם. כי משום שתשוקתו 
ורצונו היו באותה המערה, אע"פ שעפרון היה שם, לא רצה לבקש 
ממנו מיד, לגלות לו את הרצון שהיה לו במערה.
%break
ושאל תחילה מה שלא צריך לו. ולאחרים, ולא לעפרון. אלא שאמר 
לבני חת, תנו לי אחוזת קבר עימכם.
%letter 93
.93 ובני חת אמרו לו בפני עפרון, שְׁמָעֵנו אדונִי, נשיא אלקים אתה 
בתוכנו. כתוב, ועפרון ישב בתוך בני חת. יָשב, כתוב ביוד קמוצה, כי 
לא כתוב עם נקודות. ואפשר לנקד אותו עם קמץ, שזה מורה, שעוד 
בתחילת הדיבורים, שאמר אברהם, כבר היה שם עפרון.
%page 121
אז אמר, שמעוני, ופִגעו לי בעפרון בן צוחר. וייתן לי את מערת 
המכפלה אשר לו, בכסף מלא ייתננה לי בתוככם לאחוזת קבר. ואם 
תאמרו משום שכבודי מרובה מכבודכם, אני עושה זה, לבקש מערת 
המכפלה מעפרון, כי איני חפץ בכם.
%break
לא כן, אלא בתוככם. שאמר, ייתננה לי בתוככם, כדי להיקבר 
בתוככם, כוונתי. כי אני חפץ בכם. ואני עושה זאת, כדי שלא להיפרד 
מכם.
%break
%H ארבע מאות שקל
%break
%letter 94
.94 אברהם הוא הנשמה, ושרה הגוף. אשרי חלקם של הצדיקים 
בעוה"ב, שכך הוא התורה בליבם כמו מעיין גדול, שאע"פ שסותמים 
אותו, מרוב המים יפרצו וייפתחו מעיינות הנובעים לכל עבר.
%letter 95
.95 לעולם אין גוף האדם נכנס אַחַר פטירתו בחשבון הצדיקים ע"י 
דוּמה, עד שתראה לו הנשמה מכתב לסימן, שהכרובים נותנים לה בגן 
עדן.
%break
כי הנשמה אחר שנכנסה לגן עדן, היא הולכת לעלות למקומה למעלה, 
לבינה, ולא לרדת למטה, למלכות. אבל קודם שתעלה ותיכנס 
למקומה, נעשית אפוטרופוס הגוף ע"י דוּמה. ומראה לדוּמה שהגוף 
ראוי לקבל שכר 400 עולמות.
%letter 96
.96 דוּמה יודע, שהגוף ראוי לשכר 400 עולמות, קודם שהגוף מראה 
לו. משום שמכריזים על זה בגן עדן. אבל בעת שנותנים לנשמה 
המכתב לסימן, מחפשת את הגוף להכניס אותו בחשבון הצדיקים ע"י 
דוּמה. וכמ"ש,
%break
אך אם אתה לוּ שמעני, נתתי כסף השדה, קח ממני. כסף השדה, הוא 
הכיסוף והחמדה ל-400 עולמות, שנותנים לגוף לרשת.
%break
הצדיקים שזכו לקבל בחייהם המוחין, המושפעים על המסך שבקו 
אמצעי, מקבל דוּמה את המסך הזה, הנקרא חשבון, ומטהר עימו את 
גופו של צדיק אחר פטירתו, ומכשירו לתחייה. ובזה ב' דרכים:
%break
א. שקומת האור היא העיקר המטהר את הגוף, שהגוף זכה בחייו 
לקבל אלו המוחין הנמשכים מקו אמצעי, הנקרא 400 עולמות של 
כיסופים. ואז מקבל דוּמה את הגוף, ומכשיר אותו לתחייה.
%break
ב. שהמסך, הנקרא חשבון, גם נקרא פנקס, הוא העיקר המטהר את 
הגוף. וע"כ כיוון שהנשמה זכתה בו, כבר היא מתחילה לשאת ולתת 
עם דוּמה בשביל הגוף.
%break
בעת שנותנים לנשמה המכתב לסימן, מחפשת את הגוף להכניס אותו 
בחשבון הצדיקים ע"י דוּמה. וכמ"ש, אך אם אתה לוּ שמעני, נתתי 
כסף השדה, קח ממני. כי נתתי, פירושו שהכסף כבר מוכן. ורומז על 
המסך.
%break
כי כשיש לו מסך, כבר הקומה מוכנה לצאת עליו מאליו. והקומה 
היוצאת על המסך, היא 400 עולמות של כיסופים. אבל אין צורך לדבר 
עם עפרון מעניין הקומה עצמה,
%page 122
כי כיוון שהשיג המסך, כבר מכריזים עליו בגן עדן שהוא צדיק, וראוי 
לקבל את הקומה, שהיא 400 עולמות של כיסופים.
%letter 97
.97 מי שהוא עפר, יוכל לזכות לכל זה, ל-400 עולמות של כיסופים? 
מי יזכה ומי יקום? כמ"ש, מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קודשו.
%letter 98
.98 כתוב, וישמע אברהם אל עפרון, וישקול אברהם לעפרון את 
הכסף, ארבע מאות שקל כסף, עובר לסוחר. הכסף, זהו הכיסוף 
הגדול אחר אלו העולמות החמודים. ארבע מאות שקל כסף, 400 
עולמות של הנאות ותשוקות.
%break
עובר לסוחר, יעבור כל שערי שמיים וירושלים של מעלה. ואין מוחה 
בידו. כלומר, שהזוכה לאלו המוחין של 400 עולמות של כיסופים, 
נמצא שלם בכל המדרגות של שערי שמיים וירושלים של מעלה. ואין 
מי שיקטרג עליו שם.
%break
ומה שלא אמר גם בירושלים של מטה, הוא משום, ש-400 הללו הם 
חו"ב תו"מ דאורות, שהם מלובשים בכח"ב ות"ת דכלים. וחסר לו כתר 
דאורות משום שחסר לו מלכות מהכלים,
%break
כנודע מערך ההופכי שבין האורות לכלים. והמלכות דכלים היא 
ירושלים של מטה. כי ירושלים של מעלה היא בינה, וירושלים של 
מטה היא מלכות, שלא תתוקן אלא בגמה"ת.
%break
ולפיכך מטרם זה אין יותר מארבע מאות שקל כסף. להורות שחסר 
שם כתר, מאורות, ומלכות, מכלים. וע"כ אומר, בירושלים של מעלה, 
ואינו אומר, בירושלים של מטה.
%break
אבל עכ"ז הארתם של אלו 400 עוברת ומאירה בחלקה גם אל 
המלכות. וע"כ כתוב, עובר לסוחר. כי המלכות נקראת סוחר, כמ"ש, 
הייתה כאוניות סוחר. וע"י הארה זו העוברת אליה, נעשית מוכשרת 
לאט לאט לקבל שלמותה בגמה"ת.
%letter 99
.99 ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו, את הגוף. ונמנה בכתב 
הממונה עם שאר הצדיקים בחברתם ע"י דוּמה, שהוא עניין החשבון. 
כל אלו הגופים, הכתובים בידיו של דוּמה ונפקדים על ידו,
%break
יקומו לתחייה בזמן שעתיד הקב"ה להחיות שוכני העפר. אוי להם 
לרשעים, שאינם כתובים על ידו בכתב, שהם יאבדו בגיהינום לעולם.
%break
%H מערת המכפלה ב'
%break
%letter 100
.100 מה הייתה הסיבה שנכנס אברהם אל המערה? כי היה רץ אחר 
אותו העגל, שכתוב בו, ואל הבקר רץ אברהם, וייקח בן בקר. ובן 
הבקר ההוא ברח עד אותה המערה. ואברהם נכנס אחריו למערה, 
וראה מה שראה.
%letter 101
.101 עוד סיבה הייתה, כי הוא היה מתפלל בכל יום, והיה יוצא עד 
אותו השדה שהיה מעלה ריחות עליונים, וראה אור יוצא מתוך 
המערה, והתפלל שם, ושם דיבר עימו הקב"ה. וע"כ חפץ במערה, 
ותשוקתו הייתה באותו מקום תמיד.
%letter 102
.102 למה לא ביקש לקנות אותה עד עתה? כיוון שלא היה צריך 
אותה, היה מפחד שיסתכלו אחריו, ויבינו את השתוקקותו וחשיבותה 
של המערה. ואז היו מרבים את המחיר,
%page 123
או שהיו ממאנים למכור לו אותה לגמרי. עתה, שהיה נצרך אליה, 
אמר, כבר הגיעה השעה לבקש אותה.
%letter 103
.103 אם עפרון היה רואה במערה, מה שהיה רואה בה אברהם, לא 
היה מוכר אותה לעולם. אלא ודאי שעפרון לא ראה בה מאומה, כי אין 
דבר מתגלה זולת לבעליו. ומשום זה רק לאברהם התגלה ולא 
לעפרון. לאברהם התגלה כי שלו הייתה.
%break
ולעפרון לא התגלה, משום שלא היה לו חלק בה. וע"כ לא נגלה 
לעפרון מאומה במערה, ולא היה רואה בה אלא חושך. וע"כ מכר 
אותה.
%letter 104
.104 וגם מה שלא ביקש אברהם מתחילה, שימכור לו, מכר לו. כי 
אברהם לא אמר, אלא, וייתן לי את מערת המכפלה. והשדה לא 
הזכיר. ועפרון אמר, השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה. 
והוא משום שהכול היה מאוס על עפרון,
%break
כי לא ידע מהו. ואפילו השדה, שבו הייתה המערה, היה מאוס עליו. 
וע"כ מכר גם את השדה, אע"פ שלא ביקש אותו אברהם.
%letter 105
.105 כשנכנס אברהם לתוך המערה בראשונה, ראה שם אור, והושלך 
לפניו העפר, והתגלו לו שני קברים. בין כה וכה עמד אדם מקברו, 
בצורתו. וראה את אברהם, ושחק. ובו ידע אברהם, שעתיד להיקבר 
שם.
%letter 106
.106 אמר לו אברהם, בבקשה ממך, האם טירה בלתי מקורה כאן? 
כלומר, שהיה תמֵה, כי במערת מכפלה, שפירושו מערה לִפנים 
ממערה, מחויב להיות חושך גמור. והוא ראה שם אור, כמו בבית 
פתוח מלמעלה בלי גג.
%break
אמר לו אדם, הקב"ה הסתיר אותי כאן. ומאותו זמן עד עתה מסתתר 
אני. עד שבא אברהם היה אדם והעולם מחוסרי השלמות. וע"כ היה 
צריך להסתיר את עצמו, שלא ייאחזו בו הקליפות. אבל כשבא אברהם 
לעולם, תיקן אותו ואת העולם, ואינו צריך עוד להסתיר את עצמו.
%letter 107
.107 וַיָקָם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר. קימה 
ממש הייתה לשדה, מה שלא היה לו עד עתה. קימה הוא לשון 
חשיבות, כי בזה שעבר לרשות אברהם, קנה השדה חשיבות, וע"כ 
כתוב בו, ויקם.
%break
השדה קם והתעלה ביד אברהם, כי עד עתה לא נראה שם מאומה. 
ועתה, ביד אברהם, מה שהיה נסתר, קם והתעלה. ואז קם הכול 
כמשפטו, כמו שצריך להיות.
%letter 108
.108 בשעה שאברהם נכנס במערה, והביא את שרה שם, קמו אדם 
וחוה, ולא רצו להיות קבורים שם. אמרו, המעט לנו, שאנו בבושה 
באותו העולם לפני הקב"ה, מחמת אותו העוון שגרמנו. ועתה יהיה 
נוסף לנו בושה שנייה, שנתבייש מפני המע"ט שלכם.
%letter 109
.109 אמר אברהם, הנה אני מוכן להתפלל לפני הקב"ה עליך, שלא 
תבוש לפניו לעולם, שיימחל לו העוון לגמרי. ואחרי כן קבר אברהם 
את שרה אשתו. אחר שקיבל עליו אברהם להתפלל על אדם.
%letter 110
.110 אדם חזר ונכנס למקומו. חוה לא חזרה ונכנסה, משום שהיא 
גרמה לאדם לחטוא, והייתה מפחדת שאדם לא יקבל אותה. עד 
שקרב אברהם, והכניס אותה אל אדם, וקיבל אותה בשביל אברהם. 
כמ"ש, ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.
%page 124
לשרה, לא כתוב, אלא, את שרה. והוא לרבות חוה, שאברהם החזיר 
אותה אל הקבר.
%break
אז התיישבו אדם וחוה במקומם כראוי. כמ"ש, אלה תולדות השמיים 
והארץ בְּהִבָּראם. ולמדנו, באברהם, כי בהבראם אותיות באברהם. 
תולדות השמיים והארץ, הם אדם וחוה. כי אלה השמיים והארץ לא 
כתוב, אלא תולדות השמיים והארץ,
%break
להורות על אדם וחוה, שאינם תולדות של אנשים. ועליהם כתוב, 
שהתקיימו בשביל אברהם. כי כתוב, ויקם השדה והמערה אשר בו 
לאברהם. ועד שבא אברהם, לא התקיימו אדם וחוה באותו העולם.
%break
ויקם, הוא קיום. השדה והמערה אשר בו, מורה על אדם וחוה אשר 
שם. לאברהם, בשביל אברהם. הרי שאדם וחוה התקיימו בשביל 
אברהם.
%letter 111
.111 המערה הזו איננה מכפלה. וכתוב, מערת שדה המכפלה. הרי 
שהשדה נקרא מכפלה, ולא המערה.
%letter 112
.112 קוראים לה מערת המכפלה, כמ"ש, וייתן לי את מערת 
המכפלה. אבל לא המערה היא מכפלה, ואין השדה נקרא מכפלה, 
אלא השדה והמערה, נקראים יחד בשם מכפלה.
%break
אבל, שדה המכפלה ודאי, ולא המערה, שרק השדה נושא את השם 
מכפלה, ולא המערה. כי המערה בשדה היא, והשדה הוא בדבר אחר.
%letter 113
.113 ירושלים, כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה, שהיא המלכות. והיא 
נמצאת למעלה ולמטה. באופן זה: יש ירושלים למעלה, שהיא בינה, 
ויש ירושלים למטה, שהיא מלכות, כי נאחזת למעלה ונאחזת למטה. 
ונמצאת ירושלים של מעלה אחוזה בשני צדדים,
%break
למעלה ולמטה. וירושלים של מטה אחוזה בשני צדדים, למעלה 
ולמטה. וע"כ היא כפולה.
%break
ירושלים של מעלה היא בינה, וירושלים של מטה היא מלכות. ונודע 
שעניין שיתוף מדה"ר בדין נכללו זה בזה. ומתוך ההתכללות הזו נעשו 
ד' בחינות, שיש בינה ומלכות בבינה,
%break
ויש בינה ומלכות במלכות. ונמצא שמידת המלכות היא כפולה, כי יש 
מלכות בבינה ויש מלכות במלכות.
%letter 114
.114 וע"כ השדה הזה הוא מהמכפלה ההיא, שהיא מלכות, ששם 
הוא שורה. כמ"ש, רְאֵה ריח בני כריח שדה אשר בירכו ה', המלכות. 
והיא כפולה למעלה ולמטה. ומשום זה כתוב, שדה המכפלה, ולא 
שדה כפול. כי סובב על מלכות הכפולה, שנקראת שדה.
%break
ד' מלכויות הן. ב' מלכויות למעלה מחזה, מבחינת בינה ומלכות 
דבינה. וב' למטה מחזה, מבחינת בינה ומלכות דמלכות. וב' המלכויות 
שלמעלה מחזה, שתיהן ממותקות ונכללות זו בזו. אבל למטה מחזה 
רק המלכות השלישית ממותקת.
%break
והמלכות הרביעית אינה ממותקת מבינה כלום. והמערה שנקבר בה 
אדה"ר, היא מהמלכות הרביעית הבלתי ממותקת, כמ"ש, כי עפר 
אתה ואל עפר תשוב. אלא כיוון שעשה תשובה, נכללה המערה 
בשדה, שהיא המלכות השלישית הממותקת. ושם נקבר.
%break
וע"כ נאמר, לא המערה היא מכפלה, ואין השדה נקרא מכפלה, כי 
המערה היא המלכות הרביעית, שאינה ממותקת בבינה. וע"כ אינה 
מכפלה בבינה. השדה, המלכות השלישית, הממותקת, אינה מכפלה,
%break
כי במקומה למטה מחזה אין ב' מלכויות. רק למעלה מחזה נקראת 
המלכות מכפלה, ששם ב' מלכויות ממש הנכללות זו בזו, אחת מבינה 
ואחת ממלכות.
%break
ירושלים למעלה, למעלה מחזה דנוקבא, אוחזת בב' צדדים למעלה 
ולמטה, ב' מלכויות שמבחינת בינה ומלכות דבינה.
%page 125
ירושלים למטה, למטה מחזה דנוקבא, אוחזת בב' צדדים למעלה 
ולמטה, שהם ב' מלכויות שמבחינת בינה ומלכות דמלכות.
%break
ומשום זה ירושלים של מעלה היא מכפלה, שיש שם ב' מלכויות 
ממותקות. וע"כ השדה הזה שכאן, שהיא בחינת מלכות השלישית, 
נבחנת ג"כ למכפלה, משום שהמכפלה היא המיתוק דבינה. ולכן שדה 
המכפלה ודאי, ולא שדה כפול.
%break
כי אם השדה עצמו היה כפול, היה צריך לומר שדה כפול, לשון זכר. 
אלא כיוון שהוא עצמו אינו מכפלה, אלא שממשיך המכפלה מב' 
המלכויות שלמעלה מחזה, ע"כ כתוב, מכפלה, ע"ש המלכות שלמעלה 
מחזה.
%letter 115
.115 שדה המכפלה ודאי. מכפלה היא אות ה' שבשם הקדוש. שיש 
ב' אותיות ה' בשם הוי"ה, ושתיהן נמצאות בו כאחת, שנכללות זו בזו, 
בשיתוף של מדה"ר בדין. ובשבילה כתוב בדרך הֶעלם, ה' מכפלה, 
שאין בשם הקדוש הוי"ה אות אחרת כפולה חוץ ממנה.
%break
כלומר, המילה המכפלה עם ה' הידיעה, רומז לה' מכפלה, לה"ת 
דהוי"ה, המלכות הממותקת בבינה, שהיא ה"ר דהוי"ה.
%letter 116
.116 ואע"פ שמערה כפולה הייתה ודאי, שהיא מערה לפנים ממערה, 
אבל נקראת מערת שדה המכפלה, ע"ש המיתוק של מלכות בבינה, 
ולא על מה שהמערה הייתה כפולה. ואברהם ידע זה. וכשאמר לבני 
חת, הֶעלים הדבר, ואמר, וייתן לי מערת המכפלה,
%break
ע"ש שהמערה הייתה כפולה. ולא אמר, שדה המכפלה, ע"ש המיתוק 
דבינה. אבל התורה אינה קוראת לה, אלא מערת שדה המכפלה, 
כראוי להיות, ע"ש המיתוק של המלכות בבינה, שהיא שורה רק 
בשדה, ולא במערה.
%letter 117
.117 והקב"ה עושה הכול, שיהיה נמצא בעוה"ז, מלכות, כעין שנמצא 
למעלה, בבינה. ושיתדבקו זה בזה, שיהיה כבודו למעלה ולמטה. 
אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב"ה חפץ בהם בעולם, בעוה"ז 
ובעוה"ב.
%break
%H ואברהם זקן בא בימים
%break
%letter 118
.118 אמר דוד, אשרי תבחר ותקרֵב, ישכון חצריך. אשרי האיש 
שדרכיו רצויים לפני הקב"ה, והוא חפץ בו לקרבו אליו.
%letter 119
.119 אברהם התקרב אל הקב"ה. וכל ימיו הייתה תשוקתו בזה, 
שיתקרב אליו. ולא התקרב אברהם ביום אחד או בפעם אחת, אלא 
מעשיו הטובים קירבו אותו בכל יום ויום ממדרגה למדרגה, עד 
שהתעלה במדרגתו.
%letter 120
.120 כשהיה זקן ונכנס במדרגות עליונות כראוי, כמ"ש, ואברהם זקן, 
אז בא בימים, בימים העליונים, בימים הידועים בעניין האמונה. וה' 
בירך את אברהם בכל. יסוד דאו"א עילאין הנקרא כל, שמשם יוצאות 
כל הברכות וכל טוב. כי שפעו אינו נפסק לעולם.
%letter 121
.121 אשריהם בעלי תשובה שבשעה אחת, ביום אחד, ברגע אחד, 
הם קרבים אל הקב"ה. מה שלא היה כן אפילו לצדיקים גמורים, שהם 
התקרבו אל הקב"ה בכמה שנים.
%page 126
אברהם לא נכנס באלו הימים העליונים, עד שהיה זקן. וכן דוד, כמ"ש, 
והמלך דוד זקן בא בימים. אבל בעל תשובה, מיד נכנס ומתדבק 
בהקב"ה.
%letter 122
.122 במקום שבעלי תשובה עומדים בו, באותו העולם, אין לצדיקים 
גמורים רשות לעמוד בו. משום שהם קרובים אל המלך יותר מכולם. 
והם מושכים השפע מלמעלה עם יותר כוונת הלב, ועם כוח גדול 
ביותר להתקרב אל המלך.
%break
%H כמה מקומות יש לצדיקים
%break
%letter 123
.123 כמה מקומות מתוקנים יש לו להקב"ה בעולם ההוא. ובכולם יש 
בתי דירה לצדיקים, לכל אחד לפי מדרגתו כראוי לו.
%letter 124
.124 אשרי תבחר ותקרֵב, ישכון חצריךָ. אותם, אשר הקב"ה קירב 
אליו, שהנשמות האלו עולות מלמטה למעלה, להתאחד בנחלתם 
שנתקן להם. ישכון חצריך, מקומות ומדרגות שהם לחוץ מהיכל.
%break
ומיהם? כמ"ש, ונתתי לך מַהלכים בין העומדים האלה. וזוהי מדרגה 
ידועה בין הקדושים העליונים.
%letter 125
.125 וכל הזוכים למדרגה זו, הם שליחי ריבון העולם, כמו המלאכים. 
כי מהלכים פירושו שליחים, ועושים שליחות תמיד, בחפץ ריבונם, 
משום שאלו הם תמיד בקדושה, ולא נטמאו.
%letter 126
.126 מי שנטמא בעוה"ז, מושך על עצמו רוח הטומאה. וכשנשמתו 
יוצאת ממנו, מטמאים אותו, הס"א, ודירתו בין אלו הטמאים. ואלו הם 
מזיקי העולם. כי כמו שאדם ממשיך על עצמו בעוה"ז, כך היא דירתו, 
וכך נמשך בעולם הנצחי.
%letter 127
.127 כל המקדש עצמו, ושומר עצמו בעוה"ז שלא ייטמא, דירתו 
בעולם ההוא בין קדושים עליונים, ועושים שליחות של הקב"ה תמיד. 
והם עומדים בחצר, כמ"ש, את חצר המשכן. ועליהם אמר דוד, אשרי 
ישכון חצריך.
%letter 128
.128 ויש אחרים, שהם יותר בפנימיות, שאינם בחצר אלא בבית, כמו 
שאמר דוד, נשבעה בטוּב ביתךָ. וכיוון שאמר, ישכון חצריך, למה 
אמר, נשבעה בטוב ביתך? הלוא ישבע בטוב ביתך, צריך לומר, כמו 
שאמר, ישכון חצריך?
%break
אלא שאין ישיבה בַּעֲזָרָה אלא למלכי בית דוד בלבד. וע"כ אמר, 
כמְדבר בעדו, נשבעה בטוב ביתך, שכוונתו היה על עצמו ועל שאר 
המלכים, שיש להם ישיבה בעזרה, שנקראת ביתך, כלומר ביהמ"ק.
%letter 129
.129 ויש מקום לחסידים העליונים, הנכנסים עוד יותר בפנימיות, 
להיכל. ועליהם כתוב, קדוש היכלך. וכמה מדורים על מדורים ואורות 
על אורות נבדלים זה מזה בעולם ההוא.
%page 127
וכל אחד ואחד מתבייש מאורו של חברו. כי כמו שהמע"ט נבדלים בין 
איש לחברו בעוה"ז, כן מקומות הדירה והאורות שלהם נבדלים בעולם 
ההוא.
%letter 130
.130 אפילו בעוה"ז, כשהאדם ישן על מיטתו, והנשמות יוצאות 
מהגוף, וצריכות לשוטט בעולם, לא כל נשמה משוטטת ועולה לראות 
בכבוד סבר פנים של עתיק יומין. אלא כפי מה שנמשך תמיד וכפי 
מעשיו, כן נשמתו עולה.
%letter 131
.131 כשהוא ישן והנשמה יצאה ממנו, כל רוחות הטומאה אוחזים בה, 
והיא מתדבקת באלו המדרגות התחתונות המשוטטות בעולם. והם 
מודיעים לה דברים הקרובים לבוא בעולם, ממה ששמעו מאחורי 
הפרגוד. ולפעמים הם מודיעים לה דברי שקר, ומצחקים בה.
%letter 132
.132 ואם האדם זכה, כשהוא ישן ונשמתו עולה, הולכת ומשוטטת 
ובוקעת לה דרך בין רוחות הטומאה. וכולם מכריזים ואומרים, פנו 
מקום. פנו, אין זה מן הצד שלנו. והיא עולה ובאה בין אלו הקדושים, 
והם מודיעים לה דבר אמת אחד.
%letter 133
.133 וכשיורדת הנשמה, כל אלו המחנות המעורבבות, שהם 
המלאכים, כאלו שקדושה וחול וטומאה משמשים בהם בערבוביה, 
רוצים להתקרב אל הנשמה, לדעת אותו דְבַר אמת ששמעה, והם 
מודיעים לה דברים אחרים.
%break
ואותו הדבר שלקחה מן הקדושים, בין הדברים שלקחה ממחנות 
המעורבבות, דומה לתבואה המעורבת תוך קש ותבן. וזהו הזוכה 
ביותר בעוד שהוא בחיים, והנשמה עוד נמצאת בעוה"ז.
%letter 134
.134 כעין זה, כשהנשמות יוצאות מהגוף מעוה"ז אחר הפטירה, הן 
מבקשות לעלות. וכמה שומרי הפתח ומחנות המזיקים נמצאים. אם 
הן מהצד שלהם, כולם אוחזים באלו הנפשות, ומוסרים אותן ביד 
דוּמה להכניס אותן בגיהינום.
%letter 135
.135 ואח"כ עולות מגיהינום ואוחזות בהם, והם לוקחים אותן 
ומכריזים עליהן. אלו הן שעברו על מצוות ריבונן, וכן משוטטים עימהן 
בכל העולם. ואח"כ מחזירים אותן לגיהינום. וכך עושים עימהן, 
שמוציאים אותן מגיהינום ומכריזים,
%break
ואח"כ שוב מחזירים אותן, וחוזר חלילה. עד 12 חודשים. לאחר 12 
חודש הן שוככות ובאות במקום הראוי להן. אבל אלו הנשמות הזוכות, 
עולות למעלה וזוכות במקומותיהן.
%letter 136
.136 אשריהם הצדיקים, שצפוּן להם הרבה טוב לעולם ההוא. ואין 
מקום פנימי כל כך לכל אלו הצדיקים, כמו אותם היודעים סוד ריבונם, 
ויודעים להידבק בו בכל יום. על אלו כתוב, עין לא ראתה אלקים 
זולתך, יעשה לִמְחַכה לו.
%letter 137
.137 למחכה לו, מה פירושו? הדוחקים להבין דבר חכמה, ומחכים 
לה להבין בירורו של הדבר, ולדעת את ריבונם, אלו הם שריבונם 
משתבח בהם בכל יום,
%break
אלו הם הבאים בין העליונים הקדושים, ואלו נכנסים בכל השערים 
העליונים, ואין מי שימחה בידיהם. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב.
%letter 138
.138 אברהם נכנס לדעת ולהתדבק בריבונו כראוי, אחר שהקדים 
מע"ט מתחילה. וזכה באלו הימים העליונים, והתברך מן המקום שכל 
הברכות יוצאות משם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל.
%break
מהו בכל? הוא מקום הנהר, שמימיו אינם פוסקים לעולם, יסוד דאו"א 
עילאין, שזיווגם לא נפסק לעולם.
%page 128
%letter 139
.139 אברהם לא רצה להתערב בנשות העולם, ולהתדבק בעמים 
האחרים עובדי עבודה זרה. משום שנשיהם של העמים האחרים 
עובדי עבודה זרה, הן מטמאות לבעליהן ולאלו המתדבקים בהן. כי 
כשאברהם ידע חכמה,
%break
ידע העיקר והשורש, ומאיזה מקום יוצאים ומשוטטים רוחות הטומאה 
בעולם. וע"כ השביע את עבדו, שלא ייקח אישה לבנו מעמים 
האחרים.
%break
%H עדן מנטף על הגן
%break
%letter 140
.140 כתוב, והנה אופַן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו. אופן 
אחד נעשה נשמה. אע"פ שאופן בכל מקום הוא שֵם הנפש, מ"מ השם 
אופן שבכתוב זה, חזר ונעשה נשמה.
%letter 141
.141 כתוב בשה"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא הנשמה. מהי 
שבשה"ש, אנו קוראים הנשמה בלשון נקבה, יונתי תמתי, ובתורה, 
קוראים לה בלשון זכר, אברהם?
%letter 142
.142 בתורה נקרא הנשמה בלשון זכר, כלפי הגוף. מפני שהגוף 
בערך הנשמה, הוא כערך אישה כלפי זכר. וכן הנשמה כלפי מדרגה 
עליונה ממנה, היא כנקבה בפני הזכר. וכל אחד יורש מעלתו לפי 
העניין. וע"כ בשה"ש, כשהמלך שהשלום שלו,
%break
מדבר על הנשמה, שהוא מדרגה עליונה ממנה, ע"כ נחשבת לו כמו 
נקבה, וקורא לה בלשון נקבה, יונתי תמתי. אבל בתורה מדובר 
בנשמה לפי עצמה, ע"כ קורא לה בלשון זכר, אברהם.
%letter 143
.143 בארבע פעמים בשעה, בכל יום, עדן מנטף על הגן. ויוצא מאותן 
הטיפות נהר גדול, המתחלק לארבעה ראשים, ו-48 טיפות מנטף בכל 
יום, ומשם שבעים אילני הגן, כמ"ש, ישבעו עצי ה'.
%break
כתוב, משקה הרים מעליותיו. עלייה, עדן. ועדן למעלה מערבות הוא. 
בערבות הוא, כמו שלומדים, שם גנזי חיים, וגנזי שלום, וגנזי ברכה, 
ונשמתן של צדיקים. והגנוז העליון. עדן למטה, מכוון כנגדו גן בארץ, 
ונוטל ממנו שפע בכל יום.
%letter 144
.144 48 נביאים עמדו לישראל, וכל אחד נטל בחלקו תמצית טיפה 
אחת מאותן טיפות של עדן, שהם 48 טיפות. ואם כל נביא, שנטל 
טיפה אחת מהן, הייתה מעלתו ברוח הקודש על כל השאר, כש"כ 
אדה"ר, שהיה מקבל מ-48. מכאן לומדים, כמה הייתה חכמתו.
%letter 145
.145 ומאין היה לנביאים מאותן הטיפות? אלא בכל טיפה היוצאת 
מעדן, רוח חכמה יוצא עימו, וע"כ יש מים המגדלים חכמים, ויש מים 
המגדלים טיפשים, ואלו מים המגדלים חכמים, הם מטיפות של עדן.
%letter 146
.146 המים שבו הטיפות יושבות, הראשון מכל ארבע הנהרות הוא, 
כמ"ש, שם האחד פישון. המיוחד מכולם הוא פישון, והוא הנופל בארץ 
מצרים, ולפיכך הייתה חכמת מצרים יותר מכל העולם.
%page 129
%letter 147
.147 ומשנגזרה גזרה, שאבדה חכמת מצרים, היה זה מטעם, כי נטל 
הקב"ה אותן טיפות. ומשניטלו אלו הטיפות, שלא יצאו מהגן, אבדה 
החכמה ממצרים.
%letter 148
.148 ומאותו הרוח, שהיה יוצא מעדן, יִמָצוּ כל נביא ונביא, כמ"ש, 
מתהלך בגן לרוח היום. וגנוז זה בגן עדן לעת"ל. וזהו הנהר, שראה 
יחזקאל בנבואתו. וע"כ כתוב, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים 
מכסים. שאותם מים תמיד מגדלים הידיעה בעולם.
%letter 149
.149 כל הנשמות של הצדיקים למעלה בעדן הן. וכמו ממה שיורד 
מעדן, יִשגֶה החכמה בעולם, על אחת כמה וכמה לעומדים בו ונהנים 
מהנאותיו וכיסופיו.
%letter 150
.150 כיוון שהנשמה זוכה להיכנס בשערי ירושלים של מעלה, מיכאל 
השר הגדול הולך עימה, ומקדים לה שלום. מלאכי השרת תמהים בו, 
ושואלים עליה, מי זאת עולה מן המדבר? מי זאת עולה בין העליונים 
מהגוף החרב, שדומה להבל, כמ"ש, אדם להבל דָמָה?
%break
הוא משיב ואומר, אחת היא יונתי תמתי. אחת היא, מיוחדת היא. 
אחת היא לאִימָהּ. לאימה, זוהי כיסא הכבוד, שהיא אֵם לנשמה, 
ויולדת לה, שנגזרה ממנה.
%letter 151
.151 רָאוּהָ בנות ויְאַשְׁרוּהָ. אלו שאר הנשמות, שהן במעלתן למעלה, 
והן הנקראות בנות ירושלים. אלו נקראות בנות ירושלים, והאחרות 
נקראות בנות לוט. ראוה בנות ויאשרוה, שאר הנשמות משבחות לה 
ואומרות, שלום בואך.
%break
מְלָכות ופילגשים ויהללוה. מלכות, האבות. ופילגשים, גרי הצדק. כולם 
משבחות ומקלסות אותה עד שנכנסת למעלה, ואז הנשמה במעלתה, 
ומתקיימת אריכות הימים, כמ"ש, ואברהם זקן בא בימים. נכנס 
באריכות הימים, לעוה"ב.
%letter 152
.152 כיוון שהנשמה היא בשלמותה במקום העליון, אינה מחפשת עוד 
את הגוף, אלא שנשמות אחרות נבראות ויוצאות ממנה, והיא נשארת 
במצבה. ואם בעוה"ז, שהוא הבל, נכנסת הנשמה בגוף, שהוא טיפה 
סרוחה, לעת"ל, שייצרפו כולם,
%break
ויהיה הגוף מובחר בקיום והשלמה יתרה, ודאי שתיכנס אותה הנשמה 
בו, בכל ההשלמות והעילויים שבה.
%letter 153
.153 אותה הנשמה ממש, ואותו הגוף ממש, עתיד הקב"ה להעמיד 
אותם בקיומם לעת"ל, אבל שניהם יהיו שלמים בהשלמת הדעת, 
להשיג מה שלא השיגו בעוה"ז.
%break
%H ענייני תחיית המתים
%break
%letter 154
.154 ואברהם זקן בא בימים. באותו העולם, שהוא ימים, כלומר אור, 
ולא בעוה"ז, שהוא לילה. בא בימים, ספירות העליונות שבעולם 
העליון, שהן אורות, ונקראים ימים. בא בימים, שבא באותם העולמות 
שהם נבחנים לימים, מטעם אותם ההנאות והכיסופים שהוא נוחל.
%break
וה' בירך את אברהם בכל, באותה המִשרה, השררה, שנתן לו הקב"ה 
משמו, שהוא האות ה', שבו נברא העולם.
%letter 155
.155 מט"ט שר הפנים, שהוא נער, עֶבד מֵרַבו, האדון המושל עליו. 
הוא ממונה על הנשמה, להשפיע לה בכל יום, מאותו אור שהצטווה 
להשפיע לה. והוא עתיד לקבל חשבון בכתב מבית הקברות, מיד 
דוּמה, מכל גוף וגוף, ולהראותו לפני אדונו.
%page 130
והוא עתיד לעשות אותו עצם לוז, שאור לבניין הגוף, תחת הארץ, 
ולתקן את הגוף, ולהחיותו בשלמות הראוי אל גוף בלא נשמה. 
והקב"ה ישלח אח"כ הנשמה למקומה בגוף, אחר שבא לארץ ישראל.
%break
וצריכים להבין היטב עניין העצם, הנשאר בקבר ואינו נרקב. אשר 
נאמר כאן, שהמלאך מט"ט עושה אותו שאור לבניין הגוף. העצם הזה 
נקרא לוז, ואינו נהנה ממאכל וממשקה, שהאדם אוכל ושותה. וע"כ 
אינו נרקב בקבר כשאר עצמות.
%break
וממנו חוזר ונבנה גוף האדם כשעומד לתחיית המתים. ויש להבין, 
למה נקרא לוז, ולמה אינו אוכל ושותה, ואינו נרקב בקבר, ומה ייחוסו, 
שרק ממנו ייבנה הגוף לעת התחייה.
%break
וכבר התבאר, שאלו המוחין שהגוף מקבל בחייו, בקו אמצעי, הם 
הגורמים לו להירקב בקבר. כי קו אמצעי הוא יעקב, וקו שמאל הוא 
עשיו, שאינו כלול מימין. וכתוב, ויָזֶד יעקב נזיד, כלומר, המוחין, 
הנמשכים מקו אמצעי, שנקרא יעקב. וכתוב,
%break
ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף, ויאמר, הַלעיטני נא מן האדום האדום 
הזה. שרצה שקו האמצעי ישפיע לו המוחין שלו, אשר קו שמאל כלול 
בהם בימין, שמשם החיים.
%break
אבל יעקב אמר לו, מִכְרָה כיום את בכורתך לי. כי נודע שהמוחין 
דחכמה נמשכים בקו שמאל, שהוא בכורה וגדלות, וע"כ אינו רוצה 
להיכלל בימין, שהוא אור חסדים,
%break
הקטן הרבה ממנו. אבל התחתונים אינם יכולים לקבל הארת השמאל, 
מטרם התלבשותו בחסדים מקו ימין.
%break
וע"כ עשיו היה עייף ואמר, הנה אנוכי הולך למות, ולמה זה לי בכורה. 
וע"כ מכר לו הבכורה. וכמ"ש, ויִבֶז עשיו את הבכורה, מחמת שהיה 
מוכרח לקבל מיעקב המוחין מהתכללות הימין. ונמצא, שעם קבלת 
עשיו את המוחין דקו אמצעי, ביטל את הבכורה שלו,
%break
שהוא הארת החכמה משמאל בלי ימין. ולא עוד, אלא שביזה אותה, 
כי גילה דעתו שמהארת השמאל בא רק מוות, כמ"ש, הנה אנוכי הולך 
למות. ומהארת קו אמצעי באים החיים.
%break
וכעין זה גוף האדם. כי כל גוף נפל תחת שליטת ס"מ, שרו של עשיו, 
בעת החטא של עצה"ד, שמשם נגזרת המיתה על הגוף. ושליטה זו 
היא זוהמת הנחש, שאינה סרה מהגוף מטרם שנרקב בקבר.
%break
וע"כ הצדיקים מטהרים את גופם, הבא מכוח השמאל, עד שראוי 
לקבל את המוחין מקו האמצעי. ועם קבלת המוחין, נמצא הגוף 
שמבזה את הבכורה שלו, כמו עשיו.
%break
ורושם מהביזוי הזה נשאר בגוף גם לאחר המיתה, עד שגורם לו 
ריקבון, שפירושו, ביטול גמור של כל כוח הקבלה שלו, עד שלא נשאר 
זכר ממנו.
%break
אמנם לפי זה השאלה, איך אפשר עוד שיקום לתחיית המתים, כיוון 
שכבר נרקב? והעניין הוא, כמו שיש בקו שמאל ג"ר וו"ק, כן בגוף, 
שהוא המקבל ממנו, יש ג"כ ג"ר וו"ק. וכן בעשיו היה ג"ר וו"ק, כלי 
לקבלת ג"ר וכלי לקבלת ו"ק.
%break
והתבאר, שהמוחין דקו אמצעי שקיבל עשיו, גרם לו לבזות את 
הבכורה, וכן גורמים לכל גוף שיירקב בעפר.
%break
אמנם המוחין הבאים מקו אמצעי, אינם אלא ו"ק דג"ר, ואין בהם כלום 
מג"ר דג"ר. ונמצא שרק הו"ק של עשיו ביזו את הבכורה. כי התגלה 
על ידם, שמקו שמאל בא המוות, ומקו אמצעי החיים. אבל הג"ר של 
עשיו, שלא קיבלו כלום מהמוחין דיעקב,
%page 131
להיותם רק ו"ק דג"ר, א"כ נשארו תחת שליטת השמאל, ולא ביזו כלל 
את הבכורה. כי בין כך ובין כך מתו, כי קו אמצעי לא היה לו מה לתת 
להם.
%break
ועד"ז הגופים של כל אדם, אשר מסיבת המוחין שמקבלים בחיים, הם 
נרקבים בקבר. זהו דווקא לבחינת הכלים דו"ק של הגוף, שהם 
הנהנים מקו אמצעי. משא"כ הכלים דג"ר של הגוף,
%break
שלא נהנו מעולם מאלו המוחין דקו אמצעי, הם אינם נרקבים בקבר, 
כמו שנאמר בג"ר דעשיו. וכיוון שלא נהנו, ע"כ לא ביזו.
%break
ולכן נאמר, שיש עצם שאינו נרקב בקבר, חלק הגוף המיוחס לקבלת 
ג"ר דג"ר, שהוא אינו נהנה ממאכל וממשתה, שהם המוחין הבאים 
מקו אמצעי, וע"כ אינו נרקב, וע"כ ייבנה הגוף ממנו לתחיית המתים.
%break
והטעם שנקרא לוז, הוא כמ"ש, ויקרא את שם המקום ההוא בית אל, 
ואולם לוז שם העיר לראשונה. כי כל דבר יש להבחין בג' הבחנות: 
עולם שנה ונפש. ועניין הארת השמאל בלי ימין בבחינת עולם, הייתה 
העיר לוז. וע"כ הייתה נקראת לוז, שהוא מלשון הכתוב,
%break
תועבת ה' נָלוז. וכן, ונלוזים במַעְגְלותם. ויעקב, שהוא קו אמצעי, תיקן 
את העיר, והשרה בה האלקיות. וע"כ קרא שמה, בית אל. אשר לפני 
זה היה שמה לוז.
%break
אמנם קו האמצעי יכול לתקן רק הו"ק דג"ר, ולא הג"ר דג"ר. נמצא 
שלא כל העיר לוז קיבלה את תיקונה, להיקרא בית אל, אלא רק 
בחינת הו"ק של העיר הזאת קיבלה תיקונה ונעשית בית אל.
%break
אבל הג"ר דג"ר מבחינת העיר, נשאר בה השם הראשון לוז. כי יעקב 
לא היה יכול לתקן אותה. וזהו מבחינת עולם.
%break
וכן מבחינת נפש, נבחן כל גוף כמו העיר לוז, אשר הצדיקים זוכים 
לקבל המוחין דקו אמצעי, וגופם זוכה להשראת השכינה. אז נקרא 
גופם בית אל, תחת השם הקודם לוז. אמנם ג"ר של הגוף שלהם, 
שאין להם מה לקבל מקו אמצעי,
%break
לא נתקנו כלום ואינם נקראים בית אל. אלא נשארו בשם הקודם לוז. 
הרי שהעצם הזה, המיוחס לג"ר דג"ר, נקרא לוז, שנשאר בזוהמתו 
ואינו ראוי לשום תיקון במשך 6000 שנה, כי המוחין דקו אמצעי אינם 
מפרנסים אותו.
%break
וכמו שנאמר, עתיד הקב"ה להחיות המתים במומם, שלא יאמרו אחר 
הוא. עצם לוז הוא המום שבגוף, שאינו יכול להירפא ב-6000 שנה. 
וממנו יעמוד הגוף לתחיית המתים, כדי שלא יאמרו אחר הוא, מצורתו 
שבא"ס.
%letter 156
.156 באותה שעה כתוב, ויאמר אברהם אל עבדו. אם בחכמה זו 
נסתכל, כלומר בנוגע לתחיית המתים, מהו הפירוש, אל עבדו? כי 
אברהם הוא הנשמה, וא"כ, ויאמר אברהם אל עבדו, היא העבד של 
הנשמה. והאם יש עבד לנשמה?
%break
נסתכל שאמר, עבדו, ולא נייחס אותו אל אברהם, כמשמעות הכתוב, 
אלא הפירוש הוא, עבדו של מקום, הקרוב לעבודתו. והוא מט"ט, 
שהוא עתיד ליַפּות הגוף בקבר.
%letter 157
.157 ויאמר אברהם אל עבדו זְקן ביתו, המושל בכל אשר לו. עבדו, 
זהו מט"ט, עבדו של מקום. זקן ביתו, להיותו תחילת בריותיו של 
מקום. המושל בכל אשר לו, שנתן לו הקב"ה ממשלה על כל צבאותיו, 
על כל מלאכי מעלה.
%letter 158
.158 כל צבאותיו של אותו עבד, נוטלים אור ונהנים מזיו הנשמה, 
שאור הנשמה גדול מאור כיסא הכבוד. והמלאכים נוטלים אורם 
מהכיסא. שאור הנשמה גדול מאור הכיסא. והרי מהכיסא ניטלה 
הנשמה? ובהכרח שהמקבל הוא קטן מהמשפיע.
%page 132
אלא שורשם של אדם, היושב על הכיסא, והכיסא, הוא או"א וישסו"ת. 
אשר ישסו"ת הוא הכיסא, שמאל. ואו"א הם האדם היושב על הכיסא, 
הימין. ומהם נמשכים זו"ן, שז"א הוא אדם היושב על הכיסא, והנוקבא 
היא הכיסא.
%break
ומהם נמשכים הנשמות, ומט"ט וסיעתו. שהנשמות באות מאדם 
היושב על הכיסא. ומט"ט וסיעתו באים מהכיסא.
%break
ונודע, שהתחתונים צריכים להארת חכמה. וכל זמן שאין להם הארת 
חכמה, אע"פ שמקבלים אור החסדים מז"א ומאו"א עילאין, עדיין הם 
בו"ק בלי ראש, עד שמקבלים ג"כ הארת החכמה, הנמשכת מהכיסא 
ומהנוקבא ומישסו"ת, שאז קונים ג"ר.
%break
ונמצא, שהנשמה, מטרם שמקבלת אור הכיסא, היא בו"ק בלי ראש, 
ו"ק דו"ק. והיא קטנה מאור הכיסא, שהוא ג"ר דו"ק. אבל אחר 
שמקבלת הארת החכמה מאור הכיסא,
%break
נעשית גדולה הרבה מאור הכיסא. כי אור הכיסא נמשך מהנוקבא 
ומישסו"ת, שהוא ג"ר דו"ק. ואור הנשמה נמשך מז"א ואו"א. והוא 
בחינת ג"ר ממש.
%break
ואיך אור הנשמה גדול מהכיסא, והרי מהכיסא ניטלה הנשמה, שהיא 
קטנה מהכיסא? הנשמה, מטרם שמקבלת מהכיסא, היא ו"ק דו"ק, 
והכיסא הוא ג"ר דו"ק, וע"כ היא מקבלת מהכיסא.
%break
אלא זה לפי הראוי לו, וזה לפי הראוי לו. שהם שני אורות שונים זה 
מזה. כי הנשמה היא אור חסדים בעצם, והכיסא הוא הארת החכמה 
בעצם.
%break
וע"כ כשהנשמה צריכה להארת חכמה, מחויבת לקבל מהכיסא, אע"פ 
שמשורשה הנשמה גדולה מאור הכיסא. גדולה מאור חכמה ממש. 
כמ"ש, דמות כמראה אדם עליו מלמעלה.
%break
עליו, ברוחניות, שאינו תופס זמן ומקום, הוא בהכרח רק בחינת מעלה 
בלבד. הרי שאור הנשמה גדול מאור הכיסא, להיותה משורשה, 
מהאדם היושב על הכיסא.
%letter 159
.159 וכשהולך לעשות שליחותו של הקב"ה, כל צבאותיו והמרכבה 
שלו ניזונים מאותו הזוהר של הנשמה, מאור החסדים, מהאדם היושב 
על הכיסא, הנמשך מז"א, המקבל מאו"א עילאין. וזהו שהנשמה 
אומרת לו, שים נא ידך תחת ירכי. ידך, כלומר סיעתך,
%break
הצבאות של מט"ט. תחת ירכי, זהו אור המושפע מן הנשמה, כי ירכי 
פירושו נה"י, שזהו מעלת הנשמה עליהם, שיש לה נה"י דכלים וג"ר 
דאורות. וע"כ אמרה לו, שים נא ידך תחת ירכי, שיקבל אור הג"ר 
הנכלל בנה"י שלה. שאור זה הוא השבועה שהשביעה אותו.
%letter 160
.160 בשעה שזה הולך בשליחותו של מקום, הקב"ה מניע כל צבאותיו 
של מעלה באות אחת משמו, באות י' של הוי"ה, שהיא או"א, שורש 
אור הנשמה. ירכ"י בגי', רם. כלומר, הנשמה אומרת, שים נא ידך, 
סיעתך, תחת מעלתו של רם ונישא, המושל על הכול.
%break
שזה רומז לעתיק, המאיר באו"א, שהם אות י'. ולאחר שהנשמה 
ציוותה סיעת עליונים, אור או"א עילאין, תחת ידו, אמרה לו, אני 
משביעך שבועה גדולה בו. כמ"ש, ואַשְׁביעךָ בה' אלקי השמיים ואלקי 
הארץ.
%letter 161
.161 כתוב, אלקי השמיים ואלקי הארץ. כיוון שכבר אמר בה', 
אשביעך בה', למה נאמר עוד, אלקי השמיים? שבשעה שהולך, מניע 
כל צבאותיו באות אחת משמו, באות י', באור החסדים דאו"א עילאין. 
למה אמר בלשון השבועה, אלקי השמיים ואלקי הארץ,
%page 133
ששמיים הם ז"א, הנמשך מאו"א עילאין, והארץ, הנוקבא, הממשיכה 
מישסו"ת, שהיה מספיק להשביע אותו באות ה' לבדה?
%break
אמר, אלקי השמיים ואלקי הארץ, להורות, שהוא אדון על הכול בבת 
אחת, וברגע אחד הוא מניע לכל, וכולם כאיִן נגדו. שהזכיר שמיים 
וארץ בלשון השבועה, שהם האור של אות י', להורות,
%break
שאור זה מושל על כל המדרגות, וכולם כאין נגדו. על ב' אותיות משמו 
מניע כל צבאותיו, בעת שמט"ט הולך בשליחותו. להורות, שהוא הכול 
ואין אחר בִּלְתו.
%break
כמ"ש, אלקי השמיים, שאורו הוא או"א, ימין, ואלקי הארץ, שאורו 
ישסו"ת, שמאל. ומוכיח הכתוב מזה, שבשעה שמט"ט הולך בשליחות 
הקב"ה, מניע כל צבאותיו בב' אותיות משמו, שהם י"ה מהוי"ה. אשר 
י' היא אור או"א עילאין, וה' היא אור ישסו"ת.
%break
כלומר, גם בהארת החכמה הנמשכת מישסו"ת. אשר הארת החכמה 
מְבַער הקליפות, והכול רואים, שהוא הכול ואין אחר בלתו.
%letter 162
.162 ואשביעךָ בה' אלקי השמיים ואלקי הארץ, אשר לא תיקח אישה 
לבני. שבועת הברית הזאת, משביעה הנשמה. כי אברהם רומז על 
הנשמה.
%letter 163
.163 מכאן נשמע, שהנשמה אמרה למט"ט, כיוון שאתה הולך 
בשליחות הזו להחיות המתים, לא תיקח אישה לבני, שלא תיקח גוף 
לבני, כי הגוף בערך הנשמה נקרא אישה.
%break
ולהיכנס בגוף אחר, זר, שאינו ראוי לו, אלא בגוף ההוא ממש שהוא 
שלי, בההוא ממש, שיצאתי ממנו.
%break
וע"כ כתוב, כי אל ארצי ואל מולדתי תלך. כמו שנאמר, עתידים 
המתים להחיות במומם, שלא יאמרו אחר הוא. שיהיה באותה הצורה 
כמו בהתכללות בא"ס. לכן משביעה הנשמה למט"ט, אל ארצי ואל 
מולדתי תלך, כלומר לגוף שלי,
%break
שנשאר בעצם לוז, שהוא הגוף שיצאתי ממנו, והוא הראוי לתחיית 
המתים. ואחר שיתרפא ממומו, ראוי להתלבשות הנשמה לנצחיות.
%letter 164
.164 מהו, ולקחת אישה לבני ליצחק? הרי אם הכוונה להתלבשות 
הנשמה, היה צריך לומר, לאברהם? אלא אותו הגוף שהצטער עימי 
באותו העולם, ולא היה לו הנאה וכיסוף בו, מפני יראת קונו, שהוא 
עצם הלוז, שאינו נהנה ממאכל וממשתה בעוה"ז,
%break
אותו הגוף ממש תיקח לצַחק עימו, בשמחה הזו של הצדיקים, לצחק 
עימו בשמחת הקב"ה. לצחק עימו, משום שעתה, בזמן תחיית 
המתים, עת שחוק בעולם, כמ"ש, אז יימלא שחוק פינו.
%letter 165
.165 אין מלאך אחד עושה אלא רק שליחות אחת ולא ב' שליחויות 
בבת אחת.
%break
ויש כאן ב' שליחויות:
א. להחיות הגוף בקברו,
ב. להעלותו לארץ ישראל, ששם מתלבשת בו הנשמה.
%break
והרי אין מלאך אחד עושה ב' שליחויות? מלאך אחד, אשר קֶסת 
הסופר במותניו, שהוא גבריאל, עתיד להרשים כל אחד על מצחו, 
שיתקן את הגוף. ואח"כ השר הגדול, מט"ט, הולך לתקן כל אחד, 
ולהעמידו לקבל נשמתו. וכתוב, הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה.
%break
לפניך, לפני שליחותך. שהקב"ה ישלח מלאך מקודם לתקן את הגוף, 
ואח"כ יביא אותו מט"ט להתלבשות הנשמה, מטעם שאין מלאך אחד 
עושה ב' שליחויות.
%letter 166
.166 באר אשר לרואים, וממלאים אותו במים שאובים, ונובע ממקורו 
עצמו עוד יותר מהם. באר נובע מעצמו, משום שעיקר נשמתו היה 
מאור החסדים דאו"א עילאין, שזיווגם לא נפסק לעולם. ומשום 
שממשיך הארת החכמה מישסו"ת,
%page 134
מכנים אותו באר של רואים, ע"ש החכמה שמקבל מישסו"ת. ונבחן 
זה, שממלאים אותו בשאובים ממקום אחר. כי שורשו עצמו אינו 
נמשך מישסו"ת, אלא רק מאו"א עילאין.
%break
ומשום זה החסדים שלו משורשו עצמו, הנמשכים מאו"א, בבחינת 
מעיין לא פוסק, חשובים הרבה יותר מהארת החכמה, שממלאים אותו 
מישסו"ת. כי ערך או"א אל ישסו"ת, כערך ג"ר אל ו"ק. וע"כ כתוב, 
באר לַחַי רואי. ראייה, פירושו הארת חכמה.
%letter 167
.167 חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח.
%letter 168
.168 אותו אור הראשון, ששימש בימי בראשית, ואח"כ נגנז לצדיקים 
לעת"ל, מסעיו עשרה. ובעשרה נוסע, ובעשרה מנהיג הכול, ובעשרה 
אותות עושה מעשיו. עשרה כתבים,
%break
עשרה מפתחות של בית החולים בידיו, ועשרה כתבים לוקח בגן עדן, 
לתקן הארץ בשביל גופים של הצדיקים.
%break
מספר עשרה רומז על אור החסדים. ואור הראשון שנגנז לצדיקים הוא 
אור החכמה, כי ע"כ היה אדה"ר מסתכל בו מסוף העולם עד סופו, כי 
אור העיניים והראייה הוא אור החכמה. אור הראשון מסעיו עשרה, 
שאור החכמה מתגלה בהתלבשות עשרה,
%break
שהוא אור החסדים. ובא להתלבשות הזו, משום שבא בג' קווים, שכל 
קו מלובש בעשרה.
ובעשרה נוסע, שנוסע ומשפיע בעשרה, והוא קו ימין, שעצם השפעתו 
הוא אור החסדים.
%break
ובעשרה מנהיג הכול. הוא קו שמאל, שאע"פ שעצם השפעתו הוא 
חכמה, שהיא נקודת השורוק, עכ"ז אינו מנהיג ומשפיע, זולת ע"י 
התלבשות בחסדים.
%break
ובעשרה אותות עושה מעשיו. זהו קו אמצעי, המכריע בין ב' הקווים 
הללו, שממנו נמשכים כל האותות והמופתים שמצד הקדושה.
%break
ומעשיו הם עשרה כתבים, עשרה מפתחות של בית החולים בידיו. 
כתבים, מסכים, ומפתחות, קומות אורות החסדים, היוצאות על 
הכתבים. ובקומות האור האלו הוא רופא החולים. כי כל המחלות 
נמשכים מקו שמאל, בהיותו בלי התכללות הימין.
%break
וכשבא קו האמצעי עם המסך דחיריק, שעליו יוצא קומת אור החסדים, 
שבזה מכריע בין הקווים, עד שנכללים זה בזה, מתרפאים אז כל 
החולים.
%break
וע"כ נקראות קומות אור שלו מפתחות לרפואות החולים. והם 
בעשרה, להיותם אור החסדים. עשרה כתבים הוא המסך דקו אמצעי, 
שעל ידו נכנס בחשבון הצדיקים, ע"י המלאך דוּמה.
%break
ומובטחים בזה לעמוד בתחיית המתים, כמ"ש, וכיפר אדמתו עַמו. 
לתקן הקבר, שיהיו ראויים לכָתוב, הנה אני פותח את קברותיכם.
%letter 169
.169 כיוון שהזוהר ביאר העשרה רק בג' קווים עליונים חב"ד, הולך 
ומבאר העשרה גם בז"ת. ואומר, שאור הנשמה גדול מאור המלאכים. 
העולם, המלכות, נבראה בעשרה, ומונהגת בעשרה, שהוא יסוד 
שמנהיג את המלכות, הנקראת עולם.
%break
הכיסא הקדוש, נו"ה, הנקראים כיסא תחתון, הוא בעשרה. התורה, 
ת"ת, הוא בעשרה. נסיעותיו, גבורה, הוא בעשרה. עולמות עליונים, 
חסד, שהוא העליון מז"ת, הוא בעשרה.
%break
ואחד העליון על כל, כתר, שממנו נמשך הכול, הן אור החסדים, 
המרומז בעשרה, והן אור החכמה.
%letter 170
.170 כתוב, וייקח העבד עשרה גמלים, וכל טוב אדוניו בידו. מהו, וכל 
טוב אדוניו בידו? איך אפשר, שכל רכושו של אברהם יהיה נישא 
בידו? זהו שמו של ריבונו, השכינה,
%page 135
שנקראת שֵם, שהלכה עימו להביא אותו למקום הנרצה ולהגן עליו, 
שלא יאונה לו מכשול. זה ודאי הוא כמ"ש, כי שמי בקרבו.
%letter 171
.171 כל מי שיודע שמו לאמיתו, יודע שהוא ושמו אחד. הוא, הקב"ה, 
ושמו אחד, השכינה. כמ"ש, ה' אחד ושמו אחד. כלומר, השם, 
השכינה, והוא, ז"א, אחד.
%letter 172
.172 וַיַבְרֵך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים, לעת ערב, לעת צאת 
השואבות. מחוץ לעיר, בבית הקברות. אל באר המים, הקודמים 
לתחיית המתים בבית הקברות. הם אותם שנשאו ונתנו בתורה, 
שהרי, כשנכנס אדם לקבר,
%break
מה ששואלים אותו מתחילה, אם קבע עיתים לתורה, כמ"ש, והיה 
אמונת עיתיך. ומכ"ש כשייצא, אין שאלה, להחיות אותם מתחילה.
%letter 173
.173 לעת ערב, יום השישי, שהוא ערב השבת, שאז הזמן להחיות 
המתים. 6000 שנים עומד העולם. וערב שבת, הוא האלף השישי, 
שהוא סיום הכול. לעת ערב, שפירושו זמן סיום הכול.
%break
לעת צאת השואבות, אלו הם תלמידי חכמים, השואבים מימיה של 
תורה, שהוא עת לצאת ולהתנער מן העפר, כלומר, לקום לתחייה.
%letter 174
.174 אותם המתעסקים לדעת את ריבונם בעוה"ז, ונשמתם 
בשלמותה לעוה"ב, זכו לצאת מהקבר משבועת הנשמה שהשביעה 
למט"ט. כי מט"ט הולך לדעת, מי הוא גופה ממש. כמו שהנשמה 
השביעה אותו. ומה הוא. כמ"ש, הנה אנוכי ניצב על עין המים.
%break
אע"פ שגוף תלמיד חכם הוא, הולך מט"ט לבחון אחר השלמות, 
כמ"ש, והיה העלמה היוצאת לשאוב, ואמרתי אליה, השקיני נא מעט 
מים מכדך, שפירושו, אמור לי רמז ידיעת השם ממה שהשגת.
%letter 175
.175 ואמרה אליי, גם אתה שתה. שנותנת לו לדעת ג' ידיעות:
א. אף אתה עבד כמוני, שחסר ג"ר,
%break
ב. ולא התחלף לי ידיעתך, בידיעתו של מקום. שלא טעתה שיש 
שלמות אחרונה במוחין שלו, שמשפיע לנשמות, כמו שלמותו של 
הקב"ה,
%break
ג. וצריך אתה להשיג שאתה נברא כמוני. אע"פ שאתה מלאך, מ"מ 
אתה כמו נברא, כלומר, בעל חיסרון כמוני.
%letter 176
.176 וגם לגמליך אשאב. שגם לצבאותיו תיתן לדעת ממה שהשיגה 
ושאבה. כלומר, ידיעת השגתה הוא:
%break
א. שלא השיגו סיעתך. שהם מחוסרי השגה,
ב. וידעתי כי מעלה יש לי עליך, שהיא התכללות מנקודה דעוה"ז, 
שחסרה למלאכי מעלה,
%break
ג. ואיך נברא אתה מזיו הנתון אצלך. כלומר, שהשיגה גם סוד 
בריאתו.
%break
אם הגוף אומר כל השגותיו, סימן זה, שעשית לי, יהיה מסור בידי על 
כל הדברים האלו, שהגוף יאמר לי, אף אחד מהם לא יחסר. אז, ואדע 
שהיא האישה, הגוף מאותה הנשמה, כפי השבועה שהשביע אותי.
%letter 177
.177 ויהי הוא טרם כילה לדבר, בעוד שהוא רוצה לנסות על הגוף כל 
העניינים. והנה רבקה יוצאת, זהו הגוף הקדוש, שהתעסק בדברי 
תורה, וכיתֵת גופו להשיג ולדעת את קונו. אשר יוּלדה לבתואל, בתו 
של אל. בן מלכה, בן מלכה של עולם.
%page 136
אשת נחור אחי אברהם, חברת השכל, גוף שנדבק בשכל, והיא אח 
הנשמה. וכַדָה על שִׁכמה, משא החכמה עליה.
%letter 178
.178 וַיָרָץ העבד לקראתה, זה מט"ט. ויאמר,  הגמיאיני נא מעט 
מים מכדך, אמור לי רמז החכמה, בידיעת בוראך, ממה שעסקת 
בעולם שיצאת ממנו. ואמר, ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה.
%break
אותם העצמות שהתפזרו לכאן ולכאן, הוא צומד אותם, ושוקל אותם 
זה על זה.
%letter 179
.179 באותה שעה, אותו הגוף עומד בארץ ישראל, ושם נכנסת בו 
נשמתו. מי מוליך הגוף לארץ ישראל? הקב"ה עושה מחילות תחת 
הארץ, והם מתגלגלים והולכים לארץ ישראל, כמ"ש, וארץ רפאים 
תפיל.
%letter 180
.180 גבריאל מוליך אותם לארץ ישראל, כמ"ש, התלכי עם האיש 
הזה, וכתוב, והאיש גבריאל.
%break
ומהו שכתוב, ולרבקה אח ושמו לבן? אין יצה"ר בטל מן העולם, אע"פ 
שכולו לא נמצא, קצתו נמצא.
%letter 181
.181 בתחילה, כשהיה יצה"ר מוטל בעוה"ז, נקרא לוט. לעוה"ב 
יתבטל מן העולם, אבל לא כולו. ונקרא לבן, לא מנוול כבראשונה, אלא 
כמי שרחץ מניוולו. לבן למה נצרך? לעשות פרייה ורבייה. כי אם אין 
יצה"ר נמצא, פרייה ורבייה אינו מצוי.
%letter 182
.182 כיוון שהגוף נבנה ועומד בקיומו, כתוב, וישלחו את רבקה 
אחותם ואת מינִקְתָה. מינקתה, זה כוח התנועה, כוח הגוף.
%letter 183
.183 כיוון שהגוף נבנה על קיומו, ומביאים אותו לקבל נשמתו, לארץ 
ישראל, הנשמה ממתינה אליו ויוצאת לקראתו, כמ"ש, וייצא יצחק 
לשוּח בשדה. וכתוב, איתי מלבנון כלה. כלה, זוהי הנשמה. תשורי 
מראש אמנה, כמ"ש, ויישא עיניו ויַרְא.
%letter 184
.184 עכשיו הנשמה נקראת יצחק, ע"ש השמחה הגדולה שבעולם.
%letter 185
.185 בתחילה נקראת הנשמה אברהם, והגוף שרה. עכשיו נקראת 
הנשמה יצחק, והגוף רבקה. ארבעים שנה קודם קיום הגוף, ממתינה 
הנשמה לגוף בארץ ישראל, במקום המקדש.
%letter 186
.186 וייקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהבהָ, ויינחם יצחק אחרי 
אימו. אוהב לאותו הגוף, ומתנחם עימו, והוא עת לשחוק והחדווה 
בעולם.
%letter 187
.187 ומהו, וַיוסף אברהם וייקח אישה ושמה קטוּרה? פרשה זו 
בסתירה לביאור בדבר הנשמה והגוף, שבזמן התחייה.
%letter 188
.188 בעת שחכמי האמת מבארים סודות הכתובים, הנה אותן 
המדרגות, שהכתובים מדברים מהן, באות בעצמן לאותם החכמים 
בעת ההיא, וממציאות את עצמן שיביאו אותן לגילוי. וזולת הסיוע 
שלהן, לא היה להם כוח לגלות שום סוד.
%letter 189
.189 אשרי האדם המניח תפילין ויודע הטעם שלהן.
%letter 190
.190 הקב"ה, ברוב אהבתו שהיה לו לישראל, אמר להם, לעשות לו 
משכן, כעין המרכבה העליונה של מעלה, ויבוא לשכון עימהם, כמ"ש, 
ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם. בפסוק הזה נסתם טעם התפילין.
%page 137
%letter 191
.191 המקדש נעשה כעין העליון, בצורות מרכבותיו הקדושות. ואחרי 
כן, השרה הקב"ה את שכינתו עימהם. כעניין הזה בטעם התפילין, 
שאותו האדם המניח אותם,
%break
יהיה דוגמה למרכבות העליונות: למרכבה התחתונה ולמרכבה 
העליונה, כדי שתבוא המלכות שלו וישרה שכינתו עליו. 
%break
ב' המרכבות ולשתיהן צריכים. יש מעלה במרכבה עליונה, שלמעלה 
מחזה, שאינה במרכבה תחתונה, שלמטה מחזה. כי אין זיווג נוהג 
אלא מחזה ולמעלה, ששם פני אדם, ולא מחזה ולמטה, שחסר שם 
פני אדם.
%break
וכן יש מעלה במרכבה תחתונה, שמחזה ולמטה, שאינה במרכבה 
עליונה, שמחזה ולמעלה. כי מקום גילוי החכמה הוא במרכבה 
שמחזה ולמטה, ולא במרכבה שמחזה ולמעלה.
%break
לפיכך, אין גילוי השלמות, זולת בשתי המרכבות ביחד. כי המרכבה 
התחתונה עולה ונכללת בזיווג שיש מחזה ולמעלה במרכבה עליונה. 
ואז מתגלה החכמה במרכבה תחתונה.
%break
המשכן נעשה כעין העליון בצורת המרכבות הקדושות, שהמשכן וכליו 
הסתדרו בדוגמה לב' המרכבות. כי אז עלתה מרכבה תחתונה למקום 
מרכבה עליונה, ונכללה בזיווג אשר שם. ואז התגלה החכמה במרכבה 
תחתונה, שזהו השראת השכינה בתחתונים.
%break
כן צריך האדם המניח תפילין, לכוון באלו ב' המרכבות והסדרים 
שבהם, כי אז תבוא המלכות של הקב"ה, ויַשרה הקב"ה שכינתו עליו. 
כי אין גילוי החכמה אלא במלכות,
%break
שהיא מחזה ולמטה, ונקראת שכינה. אבל אין זיווג להמשכת החכמה 
אלא מחזה ולמעלה. וע"כ ע"י שתי המרכבות ביחד מתגלה השלמות.
%letter 192
.192 יש בתפילין סודות עליונים ודוגמאות שלהם. ויש בו במחזה 
ולמטה, ששם המלכות, שלוש מרכבות, בדומה לעליונים הקדושים, 
שהן סודות שלוש האותיות של שמו הקדוש יה"ו. כי ג' מרכבות הן ג' 
אותיות יה"ו.
%break
ארבע פרשיות שולטות על ארבע אותיות שמו הקדוש. ועל כך הוא 
עניין האות ש' של ג' כתרים, וש' של ד' כתרים. ג' מלכים שולטים 
בגוף, מחזה ולמטה, כנגד ש' של ג' ראשים.
%break
ותפילין שעל הקב"ה למעלה, שהם תפילין של ראש. ותפילין של יד. 
והם ד' פרשיות, שהם כנגד ש' של ד' ראשים.
%break
ההפרש בין מרכבה עליונה שלמעלה מחזה, למרכבה תחתונה 
שלמטה מחזה, שבמרכבה תחתונה חסר פני אדם, שהיא ה"ת של 
שם הוי"ה. ונמצא שאין במרכבה תחתונה אלא רק ג' אותיות יה"ו, 
וחסר ה"ת. ורק במרכבה למעלה מחזה יש ד' אותיות כולם.
%break
ויש רק ג' מרכבות, שהן ג' אותיות של שמו הקדוש הוי"ה, יה"ו, שהם 
חכמה בינה ת"ת. והמלכות חסרה, שהיא ה"ת. והן כלולות זו מזו, 
ונבחנות לג"פ יה"ו, ג' מרכבות, אחר שתעלינה לזיווג שבמרכבה 
עליונה.
%break
ארבע פרשיות שולטות על ארבע אותיות שמו הקדוש. ארבע פרשיות 
שבתפילין הן חו"ב תו"מ. והם שולטים על ארבע אותיות הוי"ה. כי 
ארבע אותיות הוי"ה הם חו"ב תו"מ.
%break
וזהו עניין ש' של ג' כתרים ושל ד' כתרים. אשר הש' מג' כתרים רומזת 
על המרכבה התחתונה, שאין לה מעצמה אלא ג' אותיות יה"ו, וחסרה 
ה"ת. והם ג' מלכים, השולטים בגוף מחזה ולמטה, שהם נה"י. 
ונקראים מלכים, משום שמחזה ולמטה שייך הכול אל המלכות.
%break
וש' של ד' כתרים רומזת על בחינת המרכבה העליונה, שיש לה ד' 
אותיות הוי"ה בשלמות והן ד' פרשיות של התפילין.
%page 138
%letter 193
.193 הלב רוכב, בדומה כמו על המרכבה התחתונה, והתחתון, 
הנוקבא, רוכב. המרכבה של הזרוע, למטה, היא הנוקבא, התפילין של 
יד, הנקראת זרוע. והלב, שהוא בחינת מחזה ולמעלה,
%break
רוכב, בדוגמה שהוא למטה מחזה. ונמסרו בידו להכניס כל צבאות 
השמיים. וכך הלב רוכב למטה ונמסרו בידו כל איברי הגוף.
%break
התגלות הארת החכמה נקרא רוכב על המרכבה. ולפיכך רק המלכות 
היא הרוכב, שבה נוהג גילוי. והתבאר, שהמרכבה העליונה שמחזה 
ולמעלה היא בחינת חסדים מכוסים. אבל שם הוא מקום הזיווג, ולא 
במרכבה תחתונה.
%break
ונמצא שעיקר גילוי החכמה הוא בהכרח במרכבה עליונה, אלא לא 
לעצמו, אלא כדי להשפיע למרכבה תחתונה. והמלכות של מרכבה 
עליונה שלמעלה מחזה, נקראת משום זה לב, ע"ש ל"ב (32) נתיבות 
החכמה שמתגלות בה.
%break
וע"כ יש ב' בחינות גילוי חכמה בלב:
א. כשהוא למעלה מחזה במקומו, שאז אינה מתגלה החכמה לעצמו, 
אלא כדי להשפיע למרכבה תחתונה,
%break
ב. כשמרכבה תחתונה עולה ונכלל בו, מקבל ממנו החכמה, ונבחן 
אשר מלכות זו, הלב, יורד עימהם למטה מחזה, ומגלה שם הארת 
החכמה למטה.
%break
הלב רוכב, בדומה כמו על מרכבה התחתונה. בחינה א' של גילוי 
החכמה, אינה לצורך עצמו, וע"כ נבחן שמאיר בדומה למרכבה 
תחתונה, כלומר רק להשפיע ולא הארה ממשית לעצמו. משום שרק 
במרכבה תחתונה שלמטה מחזה שייך רכיבה ממש.
%break
ורכיבה זו של הזרוע, שהיא תפילין של יד, המלכות, נוהג רק למטה 
מחזה. ולב רוכב בחכמה למעלה מחזה, בדומה כמו למטה, כי צריך 
להשפיע חכמה למטה, למרכבה תחתונה. ומשום שאינה מאירה 
לעצמו, אינה נבחנת בו להארה ממשית.
%break
בשעה שהחכמה מתגלה בו, נמסר בידו כל צבאות השמיים. כי הארת 
החכמה כוללת ומכניסה תחתיה כל המדרגות. וזהו גילוי החכמה 
מבחינה ב', שהלב נכלל במרכבה תחתונה ונמשך עימהם, ובא ומאיר 
למטה מחזה. ונמסרו בידיו כל מדרגות הגוף שמחזה ולמטה.
%break
מחזה ולמעלה דז"א נבחן לבחינת ז"א, שנקרא שמיים. וע"כ כל 
המדרגות התלויות שם, מכונות צבאות השמיים. ומחזה ולמטה דז"א 
נבחן לבחינת הנוקבא, הנקראת גוף, והמדרגות התלויות שם מכונות 
איברי הגוף.
%letter 194
.194 ולמעלה מן הלב הן ארבע פרשיות על מוח הראש. אבל הקב"ה 
שליט עליון עליהן, מלך הכול.
%break
תפילין של יד נבחן לבחינת הלב, מלכות, שבה נוהג גילוי חכמה. אבל 
תפילין של ראש נבחן לבחינת מוח, ז"א, שהוא מלך שליט בחסדים 
מכוסים, שמקבל מאו"א עילאין, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, ואין הארת 
חכמה יכולה להתגלות במקומו.
%break
וע"כ נאמר, שהקב"ה שליט עליון עליהם, כי בארבע פרשיות של ראש, 
הקב"ה, ז"א, השולט, ואין גילוי הארת חכמה נוהג שם.
%break
ועניין החכמה זה הוא כמו בביהמ"ק, כמ"ש, ועשֵה כרוב אחד מִקצה 
מזה, וכרוב אחד מִקצה מזה. ועליהם שכינת המלך בארבע אותיות 
הוי"ה. י"ה על כרוב הימני, ו"ה על כרוב השמאלי. ובשתי מרכבות, 
מרכבה עליונה על כרוב הימני, ומרכבה תחתונה על כרוב השמאלי.
%letter 195
.195 וכעין זה הוא הלב והמוח, שהם תפילין של יד ותפילין של ראש. 
הלב מכאן, והמוח מכאן. ועליהם שכינת המלך, בד' פרשיות. מכאן 
ואילך הם סודות של כתרי האותיות:
%page 139
הפרשות בגופיהן, שהם הבתים, והרצועות שלהן הם הלכה למשה 
מסיני. והרמז שלהם כבר נגלה בי"ג (13) מידות הרחמים.
%letter 196
.196 מהו פירוש הפסוק, ויוסף אברהם וייקח אישה ושמה קטורה?
%letter 197
.197 הפירוש של הפסוק הזה הוא, שבעת שהנשמה תבוא באותו 
הגוף הקדוש שלה, אז אלו הדברים, כמ"ש, ויוסף אברהם וייקח, יהיו 
נאמרים על הרשעים, שיקומו לתחייה, ויטיבו מעשיהם, והנשמה תיתן 
להם מזיו כבוד שלה, כדי שיידעו וישובו ויזכו זכות שלמה.
%letter 198
.198 וכששלמה ראה את זה, היה תוהה מאוד, ואמר, ובכן ראיתי 
רשעים קבורים ובאו, וממקום קדוש יהלכו, שיבואו ויחיו ממקום קדוש, 
שיקומו בתחיית המתים.
%break
כתוב, היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו. כך הרשעים, שלא זכו 
לשוב בעוה"ז, ולהקטיר מע"ט, לעולם לא יקטירו לעוה"ב. כלומר, גם 
כשיקומו לתחיית המתים, מ"מ לא יוכלו לעשות מע"ט, משום שלא זכו 
בחייהם.
%letter 199
.199 ותלד לו את זִמרן ואת יוקשן. הרבה מעשים רעים, עד 
שמגורשים מן העולם, כמ"ש, וישַלחֵם מעל יצחק בנו. ועליהם כתוב, 
ורבים מישֵני אדמת עפר יקיצו. ועל האחרים כתוב, והמשכילים יזהירו 
כזוהר הרקיע.
%letter 200
.200 באותו זמן נקרא אברהם, ובִמקומו נקראת יצחק, כמ"ש, ויהי 
אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו, ויישב יצחק עם באר 
לחי רואי. עם ידיעת החי, שהוא חי העולמים, לדעת ולהשיג מה שלא 
השיג בעוה"ז, כמ"ש, כי מָלְאָה הארץ דעה את ה'.
%letter 201
.201 וישוב העפר על הארץ, כשהיה, והרוח תשוב אל האלקים, אשר 
נְתנה. כאשר ברא הקב"ה את האדם, לקח עפרו ממקום המקדש, 
ובנה גופו מד' רוחות העולם, שכל אחד נתן לו כוח. ואח"כ השפיע עליו 
רוח החיים, כמ"ש, וייפח באפיו נשמת חיים.
%break
אח"כ קם, וידע שהוא כלול מלמעלה ומלמטה. ואז התדבק בה', וידע 
חכמה עליונה.
%letter 202
.202 כעין זה, כל אנשי העולם כלולים מלמעלה ומלמטה. וכל אלו 
היודעים לקדש את עצמם בעוה"ז כראוי, כשהם מולידים בן, ממשיכים 
עליו רוח קדוש, מן המקום שכל הקדושות יוצאות ממנו.
%break
ואלו נקראים בנים למקום, משום שהגוף שלהם נעשה בקדושה כראוי. 
וכן נותנים לו רוח ממקום קדוש עליון כראוי.
%letter 203
.203 בשעה שאדם עתיד לתת חשבון על מעשיו, מטרם שיצא מן 
העולם, יום זה הוא יום של חשבון, אשר הגוף והנשמה נותנים חשבון. 
אח"ז הנשמה יוצאת מן הגוף ונפרדת ממנו,
%break
והגוף שנברא מעפר, שב לעפר. והכול חוזר אל המקום שנלקח משם. 
ועד הזמן שהקב"ה עתיד להחיות המתים, יהיה הכול גנוז לפניו.
%letter 204
.204 ואותו הגוף ממש, ואותה הנשמה ממש, עתיד הקב"ה להחזיר 
לעולם כבתחילה, ולחדש פני העולם. כמ"ש, יחיו מֵתיךָ, נְבֵלָתי יְקוּמוּן. 
ואותה הנשמה ממש גנוזה לפני הקב"ה, שחוזרת למקומה אחר 
פטירת האדם, לפי מעשיה, כמ"ש, והרוח תשוב אל האלקים,
%break
אשר נתנה. ובזמן שהוא עתיד להחיות המתים, הוא עתיד לשפוך טל 
מראשו עליהם. ובטל הזה יקומו כל הגופים מעפר.
%letter 205
.205 כי טל אורות טַלֶךָ. טל אורות הוא אורות ממש, מאלו האורות 
של מעלה, שבהם עתיד להשפיע חיים לעולם, אשר עה"ח, ז"א, 
ישפיע אז חיים שאינם נפסקים לעולם. כי עתה החיים נפסקים, משום 
כי בעת שהנחש הרע שולט, הלבנה מתכסה,
%page 140
שנפסק הזיווג של החמה והלבנה העליונים, זו"ן. ומשום זה נפסקים 
כביכול מימיו של ז"א, שהוא עה"ח. וע"כ החיים אינם שולטים כראוי 
בעולם.
%letter 206
.206 ובעת ההיא אותו יצה"ר, שהוא נחש הרע, יסתלק מן העולם, 
ויעביר אותו הקב"ה, כמ"ש, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ואחר 
שהוא יעבור מן העולם, הלבנה אינה מתכסה עוד,
%break
והנהר הנמשך ויוצא מן העדן, שהוא ז"א, לא ייפסקו מעייניו. ואז 
כתוב, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתיים.
%letter 207
.207 אם כל הגופים שבעולם יקומו לתחייה ויתעוררו מעפר, יש 
לשאול, אלו הגופים שניטעו בנשמה אחת, שנשמה אחת התגלגלה 
בכמה גופים, בזה אחר זה, מה יהיה מהם, אם יקומו כולם לתחיית 
המתים או האחרון בלבד?
%break
אלו הגופים שלא זכו במע"ט, ולא הצליחו להשלים הנשמה, הרי הם 
כמו שלא היו, כמו שהם עץ יבש בעולם ההוא. כן הם יהיו לעת תחיית 
המתים. ורק גוף אחרון, שניטע והצליח וקיבל שורשיו הרוחניים כראוי, 
הוא יקום לתחיית המתים.
%letter 208
.208 ועליו כתוב, והיה כעץ שתול על מים. כי עשה פירות, כלומר 
מע"ט, ונטע שורשים כראוי, למעלה בעולם העליון, שמכל מצווה 
מתגלה כנגדה שורש רוחני למעלה. והגוף הקודם,
%break
שלא עשה פירות ולא נטע שורשים, עליו כתוב, והיה כערער בערבה 
ולא יִרְאה כי יבוא טוב. כי יבוא טוב, זהו תחיית המתים.
%letter 209
.209 ויאיר אותו האור העתיד להאיר לצדיקים, שהיה גנוז לפניו מיום 
שנברא העולם, כמ"ש, ויַרְא אלקים את האור כי טוב. ואז עתיד 
הקב"ה להחיות המתים. וכתוב, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה.
%break
כי אז יתגבר הטוב בעולם. ואותו שנקרא רע, יועבר מן העולם. ואז 
אלו הגופים הקודמים לאחרון, יהיו כמו שלא היו.
%letter 210
.210 עתיד הקב"ה להשפיע על אלו הגופים הקודמים לאחרון, רוחות 
אחרים. ואם הם זוכים בהם, שיוכלו ללכת בדרך הישר, יקומו בעולם 
כראוי. ואם לא, יהיו אפר תחת רגלי הצדיקים, כמ"ש,
%break
ורבים מישֵני אדמת עפר יקיצו. והכול הוקם ונועד לפני הקב"ה. וכולם 
הם במניין לעת התחייה, כמ"ש, המוציא במספר צבאם.
%letter 211
.211 כל המתים שבארץ ישראל יקומו לתחייה בתחילה. כי הקב"ה 
יעיר עליהם רוח, ויקים אלו שבארץ ישראל. אלו שבארצות אחרות, לא 
כתוב בהם תחייה אלא קימה, כי רוח החיים אינו שורה, אלא בארץ 
הקודש של ישראל. ומשום זה כתוב רק בהם, יחיו מתיך.
%break
ואלו שמחוץ לארץ יהיה נברא הגוף שלהם, ויקומו לתחייה גוף בלא 
רוח. ואח"כ יתגלגלו תחת עפר הארץ, עד שיגיעו לארץ ישראל, ושם 
יקבלו הנשמה. ולא ברשות אחר, בשביל שיתקיימו בעולם כראוי.
%letter 212
.212 בשעה שעתיד הקב"ה להחיות המתים, כל אלו הנשמות 
שיתעוררו לפניו, תהיינה עומדות כולן לפניו צורות צורות, באותה 
הצורה ממש שהיו בעוה"ז. ויוריד אותן הקב"ה אל הגופים שלהם, 
ויקרא להן בשמות, כמ"ש, לכולם בשם יקרא.
%page 141
וכל נשמה תיכנס למקומה בגוף, ויקומו לתחייה בעולם כראוי. ואז 
יהיה העולם שלם. ועל אותו זמן כתוב, וחרפת עמו יסיר. זהו יצה"ר, 
שיסיר מן העולם, המחשיך פניהם של הבריות ושולט בהם.
%letter 213
.213 הרי אנו רואים, כל זמן שהאדם נמצא ברוח זה, אינו טמא. יצא 
נשמתו ממנו, הוא טמא. כי היצה"ר ההוא, כשנוטל רוחו של אדם, כי 
הוא יצה"ר והוא מלאך המוות,
%break
מטמא אותו, ונשאר אחריו הגוף טמא. כי עם כוח הזוהמה של עצה"ד 
נוטל נשמתו של אדם. והזוהמה הזו היא שורש כל הטומאה.
%break
והעמים האחרים עכו"ם, להיפך, כשהם בחיים, הם טמאים. כי מצד 
הטומאה נמשכות להם נשמותיהם. וכשגופם מתרוקן מטומאה, 
שמתים והנשמה יוצאת מהם, נשאר הגוף בלי שום טומאה. וע"כ אינם 
מטמאים, כמו שלומדים, קברי עכו"ם אינם מטמאים באוהל.
%letter 214
.214 משום זה מי שהתדבק באישה מעמים אחרים עכו"ם, הוא 
נטמא. והבן הנולד לו ממנה מקבל עליו רוח הטומאה. והלוא מצד אביו 
בא מישראל, ולמה יקבל עליו רוח הטומאה?
%break
כי בתחילה נטמא אביו, בשעה שהתדבק באישה ההיא הטמאה. וכיוון 
שהאב נטמא באישה ההיא שהיא טמאה, מכ"ש שהבן הנולד ממנה, 
יקבל עליו רוח הטומאה. ולא עוד, אלא שעבר על התורה, כמ"ש,
%break
כי לא תשתחווה לאל אחר, כי ה' קַנא שמו. כלומר, שהוא מקנא על 
הברית ההוא, שלא יחלל אותו באישה מעמים אחרים.
%break
%H לא תיקח אישה מבנות הכנעני
%break
%letter 215
.215 מכיוון שידע אברהם חכמה, רצה להיפרד מכל העמים האחרים 
ולא להתדבק בהם. ע"כ כתוב, ואַשְׁביעךָ בה' אלקי השמיים ואלקי 
הארץ, אשר לא תיקח אישה מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו. 
לא תיקח, ודאי, כמ"ש, ובעל בת אל נכר. אשר אנוכי יושב בקרבו.
%break
אנוכי, בדיוק, שאנוכי הוא השכינה. כי הייתה בגלות. והשביע אותו כדי 
שלא להיטמא בהם.
%letter 216
.216 כל מי שמכניס ברית קדוש זה, באישה מעמים אחרים עכו"ם, 
גורם למקום אחר להיטמא, שפוגם ברית העליון, וגורם שישפיע 
לשפחה. וע"כ כתוב, תחת שלוש רגזה ארץ. ואע"פ שהשביע אותו 
בברית, עוד לא בטח בו אברהם,
%break
אלא שהתפלל תפילתו לפני הקב"ה, ואמר, ה' אלקי השמיים, הוא 
ישלח מלאכו. מלאכו, פירושו ודאי, מלאך הברית. שישלח אותו, כדי 
שיהיה נשמר הברית הזה, ולא יתחלל בין העמים.
%letter 217
.217 רק את בני לא תָשֵׁב שמה. משום שידע אברהם, אשר חוץ ממנו 
לבדו, לא היה בכל משפחתו מי שיכיר את הקב"ה, ולא רצה שתהיה 
דירתו של יצחק ביניהם. אלא שתהיה דירתו עימו. ויצחק ילמד תמיד 
ממנו דרכיו של הקב"ה,
%page 142
שלא יטה לא לימין ולא לשמאל, אלא בקו אמצעי. וע"כ לא רצה 
אברהם, שתהיה דירתו של יצחק ביניהם.
%letter 218
.218 זכותו של אברהם הייתה עם העבד, שבו ביום יצא, ובו ביום 
הגיע לעין המים, כמ"ש, ואבוא היום אל העין.
%break
%H בתורה כל החיים
%break
%letter 219
.219 גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתךָ. כמה הם שוטים בני אדם, 
שאינם יודעים ואינם מסתכלים לעסוק בתורה. שהרי התורה הוא כל 
החיים, וכל החירות, וכל הטוב בעוה"ז ובעוה"ב. חיים הוא בעוה"ז, 
שיזכו לימים שלמים בעוה"ז, כמ"ש, את מספר ימיך אמלא.
%break
ויזכה לימים ארוכים בעוה"ב, בשביל שהם חיים שלמים, הם חיים של 
שמחה, חיים בלי עצבות, חיים שהם חיים, חירות בעוה"ז, חירות 
מכל. כי כל מי שעוסק בתורה, לא יוכלו לשלוט עליו כל עמי העולם.
%letter 220
.220 ומה הם אלו בני השְׁמָד, הרוגי מלכות, מחמת שעסקו בתורה, 
בזמן שגזרו שלא לעסוק בתורה? הוא גזרה מלמעלה. כמו רבי עקיבא 
וחבריו, שנהרגו משום שעסקו בתורה.
%break
וכך עלה במחשבה של מעלה, בעת שנברא העולם. אבל בדרך כלל, 
התורה הוא חירות ממלאך המוות, שאינו יכול לשלוט עליו.
%break
בוודאי שאם אדם היה מתדבק בעה"ח, בתורה, לא היה גורם מוות לו 
ולכל העולם. אלא משום שעזב את עה"ח, התורה, ואכל מעצה"ד, 
גרם מיתה לו ולעולם.
%break
ומשום זה כשנתן הקב"ה התורה לישראל, כתוב, חרות על הלוחות. 
אל תקרא חרות, אלא חירות. כי נעשו אז חירות ממלאך המוות. 
ואלמלא לא חטאו ישראל בעגל, ולא עזבו את עה"ח, תורה, לא היו 
גורמים, שיחזור המוות לעולם כמתחילה.
%break
והקב"ה אמר, אני אמרתי אלקים אתם, ובנֵי עליון כולכם. אכן כאדם 
תמותון. כלומר, בקבלת התורה, כיוון שחיבלתם בעצמכם, שחטאתם, 
אכן כאדם תמותון. וע"כ כל מי שעוסק בתורה, אינו יכול לשלוט עליו 
אותו נחש הרע שהחשיך העולם.
%letter 221
.221 אם מי שלא חטא לא ימות, למה מת משה? ודאי מת, אבל רק 
שאין מלאך המוות שולט בו. והוא לא מת על ידו ולא נטמא בו. וע"כ 
נבחן שלא מת, אלא שהתדבק בשכינה והלך לחיי העולם.
%letter 222
.222 וכזה, נקרא חי. ומי שהתקרב לה' נקרא חי. וע"כ כל מי שעוסק 
בתורה, יש לו חירות מכל, חירות בעוה"ז משעבוד אוה"ע עכו"ם. 
וחירות בעוה"ב, כי לא ידרשו ממנו דין וחשבון כלל בעולם ההוא.
%letter 223
.223 כמה סודות עליונים סתומים יש בתורה. כמה אוצרות נסתרים 
יש בה. וע"כ, כשהסתכל דוד בתורה ברוח החכמה, וידע כמה פליאות 
יוצאות מהתורה, פתח ואמר, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך.
%page 143
%H והנה רבקה יוצאת
%break
%letter 224
.224 ויהי הוא, טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת. למה כתוב, 
יוצאת? הלוא היה צריך לומר, באה, כמ"ש, והנה רחל בתו באה. אלא 
מורה, שהקב"ה הוציא אותה מכל אנשי העיר, שכולם היו רשעים. 
ורבקה יוצאת, ונפרדת מכלל בני העיר, שהייתה צדקת.
%break
ותרד העַינָה, כתוב עם האות ה'. והוא, כי נקרה לה שָם הבאר של 
מרים, הנוקבא דז"א בעת שמאירה בהארת חכמה. ומשום זה כתוב 
העינה עם ה', הרומזת על הנוקבא, ה"ת של הוי"ה. גם העינה הוא 
מלשון עיניים, שהוא שֵם החכמה. והמים היו עולים לקראת רבקה.
%letter 225
.225 והנה רבקה יוצאת. כמ"ש, ובנות העיר יוצאות לשאוב מים. 
ולמה כתוב יוצאות, ולא כתוב הולכות, ולא באות? משום שהיו 
נסתרות כל היום, ובשעה ההיא לעת ערב, יצאו לשאוב מים. והעבד 
עשה לו זה לסימן.
%break
כי אין הארת החכמה של הנוקבא מתגלה אלא בלילה, כמ"ש, וַתָקָם 
בעוד לילה. וע"כ היא נבחנת מבחינת הארה הזאת, שהיא מסתתרת 
ביום ונגלית בלילה. כי יום הוא ז"א, המאיר בחסדים מכוסים מחכמה, 
כמו או"א עילאין, והארת החכמה מתגלה רק בנוקבא לבדה בלי ז"א.
%break
וכשהנוקבא היא לבדה בלי ז"א, הוא חושך ולא אור, כלומר לילה. וע"כ 
הנוקבא מגלה הארתה רק בלילה ולא ביום.
%break
וכמ"ש, לעת ערב לעת צאת השואבות. כי העינה, כתוב עם האות ה', 
שהוא שם הנוקבא בעת שמאירה בהארת חכמה. ע"כ אין השואבות 
יוצאות לשאוב ממנה מימי החכמה, אלא לעת ערב, בשעה שפנה 
היום. כי מקודם לכן היא מסתתרת ואינה מאירה.
%break
וכתוב, כי להיות השואבות דבוקות במדרגת הנוקבא, הן מסתתרות 
ג"כ ביום כמוה, ואינן נגלות לשאוב ממנה מימי החכמה אלא בלילה. 
והעבד עשה לו זה לסימן, שאמר, ובנות העיר יוצאות לשאוב מים. 
כלומר, שאינן יוצאות ומתגלות,
%break
אלא רק לעת ערב, כמו הנוקבא העליונה, שאז ידע שכשרות הן, 
וימצא ביניהן בת זוגו של יצחק.
%letter 226
.226 כשהגיע העבד לחרן, ומצא את רבקה לעת ערב, היה אז זמן 
תפילת המנחה. באותה שעה, שבא יצחק להתפלל תפילת המנחה, 
באותה שעה הגיע העבד אל רבקה. וכן באותה שעה ששוב הגיע 
יצחק לתפילת המנחה כמקודם לכן,
%break
הגיעה רבקה אליו. כמ"ש, ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. והיה 
זה כדי שימצא הכול במקום הצריך לו, כראוי להיות, שהכול נמשך 
בעניין החכמה.
%break
וע"כ בא העבד לבאר המים. כי יצחק הוא קו שמאל דז"א, שתיקונו 
מתחיל לעת ערב בזמן תפילת המנחה. ולפיכך הן מציאת רבקה, והן 
ביאת רבקה אליו, היה באותו הזמן שמתחיל שליטתו,
%page 144
לעת תפילת המנחה. וגם מטעם זה, בא אז העבד אל באר המים, 
שהיא הנוקבא, בעת שמאירה מקו שמאל דז"א.
%break
%H תפילה, שוועה, דמעה
%break
%letter 230
.230 שִמעה תפילתי ה'. מה הטעם שכתוב, שמעה, ולא שְמע? ולמה 
במקום אחד כתוב, שמע ה' וחָנֵני, ובמקום אחר, שִמעה? אלא בכל 
מקום, שכתוב פעם שמע, הוא לזכר, לז"א, וכשכתוב פעם שמעה, 
הוא לנקבה דז"א.
%break
שמעה, כמ"ש, שמעה ה' צדק, וצדק הוא הנוקבא דז"א. שמע, הוא 
כמ"ש, שמע הוי"ה וחנני. שהוי"ה הוא ז"א. וכן, שמע בני. וכן, הַסְכֵּת 
וּשְׁמַע. שכל אלו הם לזכר.
%letter 231
.231 וכאן אומר, שמעה תפילתי ה', שנאמר על הנוקבא. משום שהיא 
מדרגה, המקבלת כל התפילות שבעולם. שנוקבא עושה עטרה 
מהתפילות, ושמה אותה בראש הצדיק חי העולמים, שהוא יסוד. 
כמ"ש, ברכות לראש צדיק. ועל זה כתוב, שמעה תפילתי ה'.
%letter 232
.232 שִׁמעה תפילתי ה', ושַׁוועתי הַאֲזינה. שמעה תפילתי ה', זהו 
תפילה בלחש. כלומר, תפילת שמונה עשרה, שאנו מתפללים בלחש. 
ושוועתי האזינה, זהו תפילה בהרמת קול, שאדם מרים קולו,
%break
וצועק אל ה' בצרתו. כמ"ש, ותעל שוועתם אל האלקים. ומהו 
שוועתם? שמרים קולו בתפילתו ונושא עיניו למעלה, כמ"ש, וְשׁועַ אל 
ההר.
%break
ותפילה זו שוברת שערים, שדופק עליהם להכניס תפילתו לפני ה'. 
כמ"ש, אֶל דמעתי אַל תֶחֱרַש. זוהי התפילה הנכנסת לפני המלך. ואין 
שער עומד לפניה, שלא ייפתח. ולעולם אין תפילה בדמעות חוזרת 
ריקם.
%break
מג' שורשים נמשכים כל הדינים והייסורים שבעולם:
א. דינים, הבאים משליטת השמאל, בעת שאינו נכלל מימין, שהארתו 
הוא חכמה בלי חסדים. ונקראים דינים דדכורא.
%break
ב. דינים, הבאים ממלכות דמדה"ד הבלתי נמתקת.
ג. דינים, הבאים ממלכות הנמתקת במדה"ר, שהיא בינה, בעליית 
המלכות בנ"ע.
%break
וב' מיני דינים אלו הם דינים דנוקבא. והתפילות שמתפללים על ג' מיני 
דינים הללו נקראים, תפילה, שוועה, דמעה.
%break
תפילה, על הדינים דמין הא', נקראת תפילה בלחש. כי ז"א הוא קול, 
קומת החסדים היוצא על מסך דחיריק, המכריע בין ב' הקווים ימין 
ושמאל. והנוקבא מבחינת ג"ר שבה נקראת דיבור. ובעת שהחכמה 
שבה היא בלי חסדים, נבחנת כדיבור בלי קול, כלומר, תפילה בלחש.
%break
וע"י התפילה אנו מייחדים אותה עם ז"א, שהוא חסדים, ונקרא קול. 
ואז נעשה הזיווג של קול ודיבור, והחכמה שבה מתלבשת בחסדים, 
שאז מאירה לתחתונים.
%break
שוועה, על הדינים דמין הב'. ומהו שוועתם? מאין באים דינים אלו, 
שהתפילה עליהם נקראת שוועה? משום שהרים קולו בתפילתו, 
מסיבה, שנשא עיניו למעלה. כי המתפלל ישים עיניו למטה וליבו 
למעלה, כמו שלומדים, העין רואה והלב חומד,
%page 145
שהעיניים חכמה והלב חסדים. והמתפלל צריך להיזהר, שלא ימשיך 
החכמה מלמעלה למטה. שזה נבחן ששם עיניו למעלה, וזה היה 
החטא דעצה"ד.
%break
ומשום זה נקראת הנוקבא עצה"ד טו"ר. כי יש בבניינה ב' נקודות, ב' 
מלכויות:
א. נקודה דמדה"ד,
ב. נקודה הממותקת במדה"ר.
%break
אם זכה, הרי טוב. שנקודה דמדה"ד נגנזה בה, ורק הנקודה 
הממותקת במדה"ר שולטת בה. ואז מקבלת המוחין דבינה בשביל 
התחתונים, שהם טוב.
%break
ואם לא זכה, כלומר שממשיך החכמה מלמעלה למטה, הרי רע. כי 
תכף נגלה עליו נקודה דמדה"ד שבה, שממנה נמשכים כל הדינים 
הקשים. ולפיכך מחויב המתפלל לשים עיניו למטה, שלא ימשוך 
החכמה מלמעלה למטה, כדי שלא תתגלה עליו הנקודה דמדה"ד.
%break
ונאמר, שבתפילתו נשא עיניו למעלה, וע"כ נמשכו עליו הדינים דמין 
הב', ממלכות דמדה"ד, הנקראים שוועה. כי ע"י תפילתו זוכה להמשיך 
מסך על המלכות הזו. ואז הוא מעלה מ"ן לז"א, הנקרא קול, שנעשה 
מזה מסך דחיריק לז"א. ובכוחו מכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל.
%break
ואז נשברו השערים הסתומים, כי היו סתומים מכוח הארת השמאל, 
שלא רצה להיכלל בימין. ועתה בכוח עליית המסך דחיריק, נכלל 
השמאל בימין, ונפתחו השערים. כלומר, שהוסרו הסתימות. אבל עוד 
אינם ראויים לקבלת התפילה,
%break
כלומר להשפעת מוחין דג"ר בקול ובדיבור. כי המוחין מתגלים רק על 
מסך של מלכות הממותקת במדה"ר.
%break
דמעה, היא על הדינים דמין הג', הנמשכים ממסך שעל מלכות 
הנמתקת בבינה, בעליית ה"ת לנ"ע, המולידה שם דמעות. והוא 
מלשון, המְדַמֵעַ והמנסך. כי הבינה והמלכות התערבו ע"י העלייה הזו.
%break
זוהי התפילה הנכנסת לפני המלך. כי ע"י הדמעות היא מעלה מ"ן 
וממשיך מסך על המלכות הממותקת במדה"ר, שאז נעשית מוכשרת 
לקבל כל המוחין דבינה. וזוהי קבלת התפילה. ולעולם אין תפילה 
בדמעות חוזרת ריקם.
%break
ולכן שמעה תפילתי ה', נאמר על הנוקבא. משום שהיא מדרגה, 
המקבלת כל התפילות שבעולם. כי הנוקבא מקבלת כל התפילות 
שבעולם, הנכללות באלו השלוש:
%break
תפילה, שוועה, דמעה. והיא נבנית על ידיהן, שתהיה ראויה להזדווג 
עם ז"א, לקבל ממנו המוחין ולהשפיע אל התחתונים.
כי ע"י קבלת השוועה, נבנה המסך דחיריק לייחוד ב' הקווים.
%break
וע"י קבלת הדמעה נעשית ראויה לקבלת המוחין, שאח"כ יורדת ה"ת 
מעיניים לפה ומתגלה הג"ר, ומקבלת תחילה המוחין דחכמה בלי 
חסדים, שהיא תפילה בלחש.
%break
ובזה באה לזיווג עם ז"א לקבלת חסדים, ונעשה הייחוד של קול 
ודיבור, ומשפיעה כל טוב אל התחתונים, שגרמו לה כל זה.
%break
נוקבא עושה עטרה מהתפילות, ושמה אותה בראש הצדיק חי 
העולמים. כי מתפילות הללו היא מקבלת המוחין דחכמה, הנקראים 
עטרה, כמ"ש, צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה. והיא 
מעטרת את ראש הצדיק חי עולמים, יסוד דז"א, שמזדווגת עימו.
%break
כי בז"א חסדים מכוסים מחכמה. ורק בעת הזיווג עם הנוקבא הוא 
מקבל על ידיה הארת החכמה. ונמצא שהנוקבא מעטרת את ז"א 
בעלה, כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה. וע"כ, בעלה מתעטר בה, והיא 
אינה מתעטרת בבעלה.
%page 146
%letter 233
.233 שִמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה, אֶל דמעתי אַל תחרש. כתוב 
כאן ג' מדרגות: תפילה, שוועה, דמעה. וכנגד אלו מסיים הכתוב ג' 
מדרגות אחרות: כי גֵר אנוכי עימָךְ. ואח"כ אומר, תושב. ואח"כ אומר, 
ככל אבותיי, שהם עיקר העולם.
%break
א. גר, כנגד תפילה,
ב. תושב, כנגד שוועה,
ג. ככל אבותיי, כנגד דמעה.
%break
תפילה באה על דינים דמין הא', שהם חכמה בלי חסדים. וכיוון 
שהתחתונים עיקר בניינם הוא מחסדים. לפיכך בעת שמאירה החכמה 
בלי חסדים, הם נמצאים כמו גֵר בארץ נוכרייה. כי היות שעיקר בניינם 
מחסדים, מרגישים את החיסרון של החסדים,
%break
כמו שהיו אז בארץ נוכרייה. וע"כ כתוב, כי גר אנוכי עימך, כנגד 
מדרגת תפילה.
%break
שוועה, באה על דינים דמין הב', שעל ידם מיתקן המסך דחיריק, 
ונמשכת קומת חסדים. ואז נפסק הגֵרוּת, ומרגישים עצמם כמו תושב 
בארצו, מחמת שהשיגו החסדים. וע"כ תושב הוא כנגד שוועה.
%break
דמעה, באה על דינים דמין הג', שעל ידה מיתקן על בחינת מלכות 
ממותקת ברחמים. ונעשית המלכות מוכשרת לקבל ולהשפיע המוחין 
דחב"ד אל התחתונים, מהחג"ת שנעשו לחב"ד, הנקראים אבות 
העולם. וע"כ, ככל אבותיי, הוא כנגד דמעה.
%letter 234
.234 תפילתו של האדם היא בעמידה. כי שני מיני תפילות הן, אחת 
היא בישיבה, ואחת היא בעמידה. והן אחד, להיותן כנגד שתי 
מדרגות, שהן תפילה של יד ותפילה של ראש, או יום ולילה. והן אחד, 
כנגד מדרגת ז"א,
%break
המכונה תפילה של ראש או יום, וכנגד מדרגת הנוקבא, המכונה 
תפילה של יד או לילה. והן אחד בזיווג.
%break
אף כאן, תפילה בישיבה, כלומר תפילת יוצר, שלפני תפילת שמונה 
עשרה, היא אל התפילה של יד, אל הנוקבא, לתקן אותה כמו 
שמתקנים את הכלה ומקשטים אותה להכניס אותה לחופה. כן 
מקשטים את הנוקבא בעניין המרכבות והמחנות המרומזים במילים,
%break
יוצר משרתים ואשר משרתיו עומדים והאופנים וחיות הקודש. 
ששבחים אלו הם לקשט את הנוקבא, להמשיך לה ג"ר משמאל 
ולהביא אותה לזיווג בשמונה עשרה.
%letter 235
.235 וע"כ תפילה בישיבה, שהיא הנוקבא בקישוטיה, כיוון שנכנסה 
אל מלך העליון, ז"א, בתפילת שמונה עשרה, והוא בא לקבל אותה, 
אז אנחנו עומדים לפני מלך העליון. כי אז ז"א מתחבר בנוקבא. ומשום 
זה לא יפסיק בין גאולה ותפילה.
%break
כי תפילה בישיבה ותפילת עמידה, צריכות להיות מחוברות. כי תפילה 
בישיבה היא השכינה, הנקראת קיר, בעת שמאירה בג"ר דשמאל, 
מטעם שמחיסרון של החסדים היא קופאת אז ונעשית ככותל. וע"כ 
אסור להפסיק, אלא לחבר אותה עם החסדים של ז"א.
%letter 236
.236 ומשום שהאדם עומד לפני מלך העליון, הוא לוקח ארבע אמות 
לתפילתו, בשיעור חבל של יוצר כל. חבל, כמו שלומדים, לא יקשור 
סרט של צמר בשל פשתן.
%break
ז"א מכונה יוצר כל, להיותו בחינת יצירה דאצילות. ושיעור חבל שלו, 
כלומר שיעור מידתו, הוא ארבע אמות, הרומזות על ד' המוחין חו"ב 
תו"מ. ואדם, המתפלל תפילת שמונה עשרה, צריך שיהיה אז מרכבה 
ליוצר כל, וימשיך ד' אמות חו"ב תו"מ, ולהשפיע אל השכינה.
%break
ומשום שהאדם עומד לפני מלך העליון, כלומר, נעשה מרכבה אליו, 
הוא לוקח ארבע אמות, ד' המוחין חו"ב תו"מ לתפילתו, לנוקבא.
%page 147
אלו ד' המוחין חו"ב תו"מ נכללים זה בזה. ויש בכל אחד מהם חו"ב 
תו"מ. ועם זה אינם ט"ז (16) מוחין, אלא רק י"ב (12) מוחין, ג' מכל 
צד. חוץ מלפניו, משום חיסרון של המלכות דמלכות, שהוא עצמוּת 
המלכות. וע"כ חסרים ד' המוחין שמלפניו.
%break
ואין לשאול, שלפי זה היו צריכים להיות חסרים ד' המוחין שמאחוריו, 
שהם בחינת מלכות, כי יש ערך הופכי בין האורות והכלים.
%break
וכל שהוא מצד הזכר, צריך אדם לעמוד על עומדו בקומה זקופה. כעין 
זה נאמר, כל הכורע, כורע בברוך, שהיא הנוקבא. וכל הזוקף, זוקף 
בשֵׁם, זכר. כדי להראות שבחו של הזכר על הנוקבא.
%break
קומה זקופה מורה ג"ר, המאירים מלמעלה למטה. וזהו רק בזכר, 
שהוא חסדים מכוסים. אבל בנוקבא, שהיא חסדים מגולים, החכמה 
שלה מאירה מלמטה למעלה, שהיא ו"ק דג"ר.
%break
וע"כ אינה בבחינת קומה זקופה, אלא בכריעה. וע"כ צריכים לכרוע 
בברוך, ולזקוף בשם, כדי להראות שבחו של הזכר על הנוקבא, אשר 
המוחין דזכר מאירים מלמעלה למטה.
%letter 237
.237 לא יתפלל אדם אחורי רבו, כמ"ש, את ה' אלקיך תירא. אֶת, הוא 
לרבות ולכלול, שצריך לירוא מרבו כמורא השכינה, ויראת התלמיד 
הוא רבו. ולפיכך, בעת התפילה לא ישים לפניו אותו המורא, אלא 
מורא מהקב"ה לבדו, ולא מורא מדבר אחר.
%break
כי המלכות נקראת מורא שמיים. מלכות של הקב"ה, שנקרא שמיים, 
מלכות הממותקת במידת הבינה, רחמים. ואם יש לאדם מורא מפני 
דבר אחר חוץ מהקב"ה, הוא מעורר עליו מלכות דמדה"ד הבלתי 
ממותקת בבינה.
%break
וע"כ אסור להתפלל אחורי רבו. כי היות שמורא רבו כמורא שמיים, לא 
יוכל להיזהר, שיהיה בבחינת מורא שמיים בלבד. ויש חשש שיתעורר 
עליו המלכות דמדה"ד. ואז יהיה דבר מפסיק בינו לבין הקיר. אשר 
הקיר, המלכות, לא תהיה ראויה לקבל המוחין.
%letter 238
.238 תפילת המנחה תיקן יצחק. כמו שתיקן אברהם תפילת שחרית, 
כלפי אותה המדרגה שהיה דבוק בה, החסד וקו ימין. כך יצחק תיקן 
תפילת המנחה, כלפי אותה המדרגה שהתדבק בה,
%break
שהיא מדרגת הגבורה וקו שמאל. וע"כ תפילת המנחה זמנה הוא, 
כשנוטה השמש לרדת במדרגותיה לצד מערב, תכף אחר חצות היום.
%letter 239
.239 כי כל עוד שהשמש אינה נוטה לצד מערב, הוא יום, מבוקר עד 
הצהריים, שכתוב עליו, חסד אל כל היום. והלוא עד חשכה נקרא יום? 
אלא כמ"ש, אוי נא לנו כי פנה היום, כי יינָטו צִלְלֵי ערב. כי פנה היום, 
הוא כנגד תפילת שחרית,
%break
שכתוב עליה, חסד אל כל היום. כי אז השמש היא לצד מזרח. כיוון 
שהשמש נוטה ויורדת לצד מערב, הרי אז זמן תפילת המנחה, כי כבר 
פנה היום, ויינטו צללי ערב. ומתעורר דין קשה בעולם.
%letter 240
.240 ופנה היום, מדרגת החסד. ונטו צללי ערב, מדרגות הדין הקשה. 
ואז נחרב ביהמ"ק ונשרף ההיכל. וע"כ אדם יהיה נזהר בתפילת 
המנחה, כי הוא זמן שדין קשה שורה בעולם.
%letter 241
.241 יעקב תיקן תפילת ערבית, כי הוא מתקן את הנוקבא וזן אותה 
בכל מה שהיא צריכה. כי הו' דהוי"ה, שהוא ת"ת והוא יעקב, מתקן 
את הה' דהוי"ה, שהיא הנוקבא. והה' ניזונה מן הו', כי אין לנוקבא 
מעצמה כלום, אלא שמקבלת הכול מת"ת, ו' מהוי"ה, יעקב.
%page 148
כי יעקב הוא קו אמצעי, הממשיך קומת החסדים על המסך דחיריק, 
ומכריע ומייחד זה בזה ב' הקווים ימין ושמאל, אברהם ויצחק. ואחר 
דין הקשה שבא בהארת שמאל של יצחק, בא יעקב ומתקן את המסך 
דחיריק, שתיקון זה הוא תפילת ערבית.
%break
התיקון הראשון הוא המסך על המלכות מטרם שנמתקת ברחמים, 
בתפילה, הנקראת שוועה. והוא התיקון של תפילת ערבית. ואח"ז בא 
התיקון השני בדמעה, שהוא המסך על המלכות הממותקת במדה"ר, 
והוא חצות לילה.
%letter 242
.242 ומשום זה תפילת ערבית היא רשות. כי היא נכללת בתפילת 
היום, כדי שתהיה מאירה. שאז נעשה זיווג על המסך הזה המוציא 
קומת החסדים, שהוא יום. ועתה בלילה אין הזמן לזה. שאור היום, 
חסדים, לא נגלה עתה להאיר אל הנוקבא,
%break
והיא שולטת בחשכה עד הזמן של חצות הלילה, שאז הקב"ה 
משתעשע עם הצדיקים בגן עדן. ואז הוא הזמן שאדם ישתעשע 
בתורה.
%letter 243
.243 דוד אמר אלו ג' זמני תפילה, כמ"ש, ערב ובוקר וצהריים, 
אָשיחָה ואֶהֱמֶה וישְמע קולי. הרי שלושה. והוא לא התפלל אלא שניים 
מהם, כי כתוב, אשיחה ואהמה. ולא יותר. זה לתפילת הבוקר, וזה 
לתפילת המנחה. וע"כ אמר, אשיחה ואהמה.
%break
כי דווקא בבוקר, שהוא זמן החסד, מספיק, אשיחה, שהוא חסד. 
ובמנחה, שהוא זמן של דין קשה, צריכים, הֶמיה. ומשום זה אמר, 
ואהמה. אבל תפילת ערבית לא התפלל.
%break
ואחרי כן כשנחלק הלילה, היה קם ואמר שירות ותשבחות, כמ"ש, 
ובלילה שירו עימי. כי דוד הוא המלכות וחצות לילה, אחר שהתמתקה 
המלכות בבינה, שאז היא דמעה, שאז נעשתה המלכות בית קיבול 
לאורות העליונים כולם. וע"כ קם אז בשירות ותשבחות.
%break
באופן, שתפילת שחרית היא כנגד תפילה, לתיקון קו ימין שבנוקבא. 
ותפילת המנחה היא ג"כ כנגד תפילה, אלא לתיקון קו שמאל שבה, 
שנקראת כותל או קיר. ואז צריך האדם להמשיך השלמות של הקיר, 
שלא יהיה ביניהם חציצה ופגם.
%break
ותפילת ערבית היא שוועה, וע"כ היא רשות. וחצות לילה דמעה, 
התיקונים של מלכות הממותקת, שתהיה בית קיבול לאורות העליונים. 
ומשום תיקון זה שיהיה בשלמות,
%break
לא יתפלל אדם אחורי רבו, כדי שלא יחזור ויעורר את המלכות הבלתי 
ממותקת, ויקלקל תיקון של חצות לילה.
%letter 244
.244 תפילות כנגד תמידים תיקנו חכמים מאנשי הכנסת הגדולה. 
ומשום שמצאו שני תמידים, כמ"ש, את הכבש אחד תעשה בבוקר 
ואת הכבש השני תעשה בין הערביים,
%break
והם נקרבים באותם ב' הזמנים שביום, שהם זמני תפילה. ע"כ תיקנו 
בעיקר ב' תפילות, שהן שחרית ומנחה, אבל תפילת ערבית היא 
רשות.
%letter 245
.245 האבות תיקנו התפילות האלו מקודם שתיקנו אנשי הכנסת 
הגדולה, ולא תיקנו אותן כנגד התמידים. ולמה מה שתיקנו אברהם 
ויצחק הוא עיקר, ומה שתיקן יעקב, שהוא בחיר האבות, הוא רשות 
ולא עיקר כמו אלו?
%letter 246
.246 אלו שני זמנים של שתי התפילות שחרית וערבית, אינן אלא 
לחבר את יעקב, ז"א, בגורלו, הנוקבא. כיוון שהתחברו זה בזה, אין 
אנו צריכים יותר,
%page 149
כי כיוון שניתנה הנוקבא בין שני זרועות, אברהם ויצחק, קו ימין וקו 
שמאל, כבר התחברה בגוף, כי הגוף הוא כלל של ב' הזרועות, ואין 
צריך לתקן יותר.
%break
וע"כ אנו צריכים לעורר את תיקון שתי הזרועות ע"י ב' התפילות 
שחרית וערבית, משום שהנוקבא ניתנה ביניהם. כלומר, שצריכים 
להמשיך הארתם לתוך הנוקבא,
%break
ואחר שכבר ניתנה ביניהם, הגוף, שהוא קו אמצעי, הנקרא יעקב, 
והנוקבא, דבריהם בלחש, שלא להזכיר מדה"ד שבה.
%break
אע"פ שיעקב הוא בחיר שבאבות, כי העיקר הוא קו האמצעי, המייחד 
ב' הקווים זה בזה, וזולת הכרעת קו האמצעי אינם יכולים להאיר, 
עכ"ז אין בקו אמצעי תוספת אור על ב' הקווים. כי שורשם של ב' 
הקווים הם מ"י אל"ה, אשר בבינה, שהם כוללים כל המוחין שבה.
%break
אלא משום שקו האמצעי עולה ומכריע ב' הקווים שבבינה ומשלים 
אותם, זוכה גם הוא בהם, שנאמר, שלושה יצאו מאחד, אחד זוכה 
בשלושתם.
%break
הרי שכל המוחין דבינה הם בב' הקווים ימין ושמאל, שהם אברהם 
ויצחק. אשר יעקב משלים אותם להיותו קו אמצעי. וע"כ זוכה גם הוא 
בב' הקווים ומשפיע אותם לנוקבא.
%break
כי הם כללות כל המוחין כולם. ואלו תיקונים הנוספים השייכים לזיווג 
קו אמצעי עם הנוקבא, צריך להיות בלחש, כמ"ש, וקולה לא יישמע. 
שיש בדרך כלל ב' מיני קולות:
%break
א. קול הבינה, ממלכות הממותקת בבינה,
ב. קול המלכות עצמה, הבלתי נמתקת בבינה.
%break
ואין זיווג זו"ן אלא בקול הבינה. וקול המלכות עצמה לא יישמע. כי אם 
היה נשמע קולה, ממדה"ד הבלתי נמתק, לא הייתה ראויה להזדווג 
עם ז"א, ולקבל מוחין עליונים.
%letter 247
.247 ומשום שדבריהם בלחש ולא נשמע קולה, יעקב מְשַׁמש במרום. 
כמ"ש, ואתה מרום לעולם ה', בינה. ומלכות הממותקת בבינה, 
נקראת ג"כ מרום. וכיוון שיעקב משמש במרום,
%break
במלכות הממותקת, צריך להיות קולה לא יישמע, כי אז ייפרד הזיווג. 
והכול הוא סוד ליודעי דין ומשפט, כלומר ליודעי סודות התורה.
%break
%H ויביאֶהָ יצחק האוהֱלָה
%break
%letter 248
.248 ויביאֶהָ יצחק האוהֱלָה שרה אימו. כתוב, האוהלה, כי חזרה שם 
השכינה, הנקראת אוהל. משום כי כל זמן ששרה הייתה נמצאת 
בעולם, לא הסתלקה ממנה השכינה, ונר היה דולק מערב שבת לערב 
שבת, והיה מאיר כל ימות השבוע.
%break
ואחרי שמתה, כבה הנר. וכיוון שבאה רבקה, חזרה שם השכינה, 
והנר חזר ונדלק. כתוב, שרה אימו, שדמתה לשרה בכל מעשיה.
%letter 249
.249 שרה אימו. כי כמו שצורתו של יצחק הייתה כצורתו של אברהם, 
וכל מי שראה את יצחק, אמר, שזה אברהם. וידעו בוודאי שאברהם 
הוליד את יצחק. כן רבקה הייתה צורתה ממש כמו צורתה של שרה. 
ומשום זה כתוב, שרה אימו,
%page 150
כי אמרו ששרה היא אימה של רבקה בוודאי. באופן, שיצחק ורבקה 
היו צורתם כמו אברהם ושרה. והיה ניכר, שאברהם הוליד את יצחק, 
ושרה את רבקה.
%letter 250
.250 אע"פ ששרה מתה, צורתה לא הסתלקה מהבית. אבל לא 
נראתה שם מיום שמתה עד שבאה רבקה. כיוון שבאה רבקה, נראתה 
צורת שרה, כמ"ש, ויביאה יצחק האוהלה שרה אימו. מיד נראתה שם 
שרה אימו. והיה רואה אותה רק יצחק לבדו,
%break
בעת שנכנס שם. וע"כ כתוב, ויינחם יצחק אחרי אימו. כי אימו נראית 
ומזדמנת לו בבית. וע"כ לא כתוב, אחרי מיתת אימו, אלא, אחרי אימו. 
כי לא מתה כלל בעד יצחק.
%letter 251
.251 וייקח את רבקה ותהי לו לאישה, ויאהבה. הרי כל בני העולם 
אוהבים נשותיהם. מהו השינוי, שדווקא ביצחק כתוב, ויאהבה?
%letter 252
.252 התעוררות האהבה של הזכר אל הנוקבא, אינה אלא מקו 
השמאל, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. חושך, קו השמאל, לילה, 
הנוקבא, כאחד הם.
%break
כי השמאל מעורר תמיד האהבה אל הנוקבא ואוחז בה. וע"כ, אע"פ 
שאברהם אהב את שרה, לא כתוב בו, ויאהבה, אלא ביצחק בלבד, 
להיותו קו השמאל דז"א.
%break
והרי כתוב, ויאהב יעקב את רחל, אע"פ שאינו קו שמאל? הוא משום 
שצד יצחק, שהיה כלול בו, עשה את זה. כי יעקב קו אמצעי דז"א, 
הכולל בתוכו ב' הקווים ימין ושמאל, אברהם ויצחק. ומשום התכללותו 
של יצחק שהיה בו, ייתכן לומר עליו, ויאהב, כמו ביצחק.
%letter 253
.253 אברהם, קו ימין דז"א, כשראה את שרה, הנוקבא דז"א, היה 
מחבק אותה ולא יותר, כמ"ש, וימינו תחבקני. אבל יצחק, קו שמאל 
דז"א, בעלה, אחז בה,
%break
ושם זרועו תחת ראשה, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ואח"כ בא יעקב, 
קו אמצעי דז"א, ושימש מיטתו והוליד י"ב שבטים.
%break
אברהם יצחק ויעקב רומזים לג' קווים דז"א. וכן שרה רבקה לאה ורחל 
רומזות לנוקבא דז"א, לד' בחינות חו"ב תו"מ שבה. ז"א מקו ימין שלו 
מחבק לנוקבא, כמ"ש, וימינו תחבקני, שהוא השפעת החסדים.
%break
ומקו שמאל שלו ממשיך לה ג"ר, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי, 
שהנוקבא אומרת שמשמאלו של ז"א נמשך לה בחינת הראש, שהם 
ג"ר.
%break
ומשום זה נחשב לה השמאל דז"א לעיקר המשפיע שלה.
וע"כ יצחק הוא בעלה, משום שממנו מקבלת ג"ר. ועכ"ז אין הולדה 
אלא מקו אמצעי בלבד, שהוא יעקב. ורק ממנו הולדת נשמות 
השבטים.
%letter 254
.254 האבות הם כולם באחד הולכים, ז"א בלבד. וע"כ כולם שימשו 
בארבע נשים, שכל אחד מהם היה לו ארבע נשים, שהן שרה רבקה 
לאה ורחל. כי גם הן אחד, שהוא חו"ב תו"מ של הנוקבא דז"א.
%break
אברהם בארבע נשים, שהן שרה והגר וב' פילגשים, כמ"ש, ולבני 
הפילגשים אשר לאברהם. וכתוב, פילגשים, שפירושו שתיים. ועם 
שרה והגר, הרי הן ארבע.
%letter 255
.255 ליצחק היו ארבע נשים מצד רבקה, כלומר שהיו כלולות ברבקה. 
כמ"ש, וייקח את רבקה. היא אחת. ותהי לו לאישה, הרי שתיים. 
ויאהבה, הרי שלוש. ויינחם יצחק אחרי אימו, הרי ארבע. כנגד זה היה 
ליעקב ד' נשים.
%page 151
וכולן, כל י"ב הנשים, הן אחת, הנוקבא דז"א בלבד, שיש בה אלו י"ב 
בחינות.
%letter 256
.256 אברהם ויצחק שימשו כל אחד מהם באישה אחת בקדושה, כי 
הגר והפילגשים לא היו מקדושה. אברהם בשרה. יצחק ברבקה. וכנגד 
שניהם היו ד' נשים ליעקב, בשני החלקים,
%break
שהם קודש וחול, שלאה ורחל היו בחלק הקדושה, ובלהה וזלפה היו 
בחלק חול שהחזיר אל הקדושה.
%break
ואפילו הגר והפילגשים והשפחות כולן הן בקדושה, שכל י"ב הנשים 
הן רק י"ב בחינות של הנוקבא. כי הכול נעשה בקדושה, והכול הוא 
אחד, שכולן נכללות בנוקבא דז"א בלבד.
%break
%H וַיוסף אברהם וייקח אישה
%break
%letter 257
.257 וַיוסף אברהם, וייקח אישה, ושמה קטוּרה. קטורה זו היא הגר. 
כי אחר שנפרדה הגר מאברהם, וזנתה אחר גילוליו של אביה, אח"כ 
חזרה בתשובה, והתקשרה במע"ט. ומשום זה השתנה שמה, ונקראה 
קטורה, שרומז, שנעשית קטורה במע"ט.
%break
כי קטורה פירושו קשורה. ואז שלח אברהם ולקח אותה לאישה. מכאן 
נשמע, ששינוי השם מכפר על עבירות, כי ע"כ השתנה שמה לקטורה, 
כדי לכפר על עוונותיה.
%letter 258
.258 ויוסף אברהם. בימיה של שרה הזדווג עם הגר פעם אחת, 
ואח"כ גירש אותה, מחמת מעשיו של ישמעאל, שצחק על יצחק. 
ואח"כ נאמר, ויוסף, שפירושו, ויוסף לקחת אותה כבתחילה.
%break
כי לקח אותה פעם שנייה על מה שלקח אותה מתחילה. וכפי מה 
ששינתה מעשיה, כן השתנה שמה. ונקראת עתה קטורה.
%letter 259
.259 ויביאה יצחק האוהלה שרה אימו. שהתגלתה צורתה של שרה 
עם רבקה. ויצחק התנחם אחרי שהתגלתה אימו, והיה רואה צורתה 
בכל יום. ואברהם, אע"פ שנשא אישה,
%break
לא נכנס בבית ההוא של שרה, ולא הכניס אישה ההיא שם, משום 
ששפחה לא תירש גבירתה. ובאוהל של שרה, לא נראתה אישה 
אחרת, אלא רבקה לבדה.
%letter 260
.260 ואברהם, אע"פ שהיה יודע, שצורתה של שרה התגלתה שם, 
עזב ליצחק את האוהל, לראות צורת אימו שם בכל יום. יצחק ראה 
צורתה ולא אברהם. וכמ"ש,
%break
וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. את כל אשר לו, בדיוק, כי סובב 
על צורה ההיא של שרה, שהייתה באותו האוהל, שנתן אותה ליצחק, 
להסתכל בה.
%letter 261
.261 וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. נתן לו האמונה העליונה, 
בינה, כדי שיצחק יתדבק במדרגות חלקו כראוי. כי לולא נתן לו הבינה, 
לא היה יכול להתדבק בקו שמאל.
%break
כאן נכלל אש, שמאל, במים, ימין. ודאי שהאש לקח את המים, 
שהשמאל כולל בתוכו את הימין. זה משמע מהכתוב, וייתן אברהם 
את כל אשר לו ליצחק, זהו מים שנכלל באש. שאברהם, מים, נתן כל 
בחינתו ליצחק, אש.
%page 152
ובתחילה נכללו יחד אש במים, בשעה שאברהם עקד את יצחק 
לעשות בו דין, להעלות אותו לעולָה. אז נכללה אש במים.
%break
ועתה נכללו מים באש. כדי שיהיה הכול באמונה העליונה, שהיא 
בינה. כי ב' קווים ימין ושמאל שבבינה נכללו זה בזה. ואז השיגו 
שלמותם. ולפיכך גם אברהם ויצחק הנמשכים מב' הקווים ההם 
שבבינה, צריכים ג"כ להיכלל זה בזה.
%break
ע"כ תחילה נכלל שמאל בימין, שזה היה בשעת העקדה. ועתה נתן 
אברהם את כל אשר לו ליצחק, שבזה נכלל הימין בתוך השמאל.
%break
%H ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות
%break
%letter 262
.262 ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות. המתנות 
הן מיני מדרגות תחתונות של הקדושה בלתי מתוקנות, שהן שמות 
של מיני רוח הטומאה. ונתן אותם להם,
%break
כדי להשלים המדרגות. כלומר, שיטהרו אותם וישלימו את המדרגות 
של הקדושה. ויצחק התעלה על כולם באמונה העליונה, בינה.
%letter 263
.263 בני הפילגשים, בני קטורה. ונקראת פילגשים ע"ש שהייתה 
פילגש מטרם שגירש אותה. ופילגש עתה, שחזר ולקח אותה.
%break
וישַלחֵם מעל יצחק בנו, כדי שלא ישלטו אצל יצחק. בעודנו חי, בעוד 
שהיה אברהם חי וקיים בעולם, כדי שלא יריבו עימו אח"כ.
%break
וכדי שיצחק ייתקן בצד דין הקשה העליון, להתגבר על כולם. וכולם 
נכנעו לפניו.
קֵדמה, אל ארץ קדם. כי שם הם מיני כשפים של הטומאה.
%letter 264
.264 כתוב, ותֵרֶב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם. אלו הם, שהיו 
מבני הפילגשים של אברהם. ובאלו הררי קדם, נמצאים אותם 
המלמדים כישוף לבני אדם. ומאותה ארץ קדם, יצאו לבן, ובעור, 
ובלעם בנו, וכל המכשפים.
%break
%H מי נתן למשיסה יעקב
%break
%letter 265
.265 מזמן שחרב ביהמ"ק, אין ברכות שורות בעולם ונעצרו, כביכול, 
שנמנעו מלמעלה, מעולמות העליונים, ומלמטה, מהתחתונים. וכל אלו 
המדרגות התחתונות מתגברות והולכות, ושולטות על ישראל, משום 
שישראל גרמו את זה בעוונותיהם.
%break
ועניין החיסרון של הברכות בעולמות העליונים, הוא משום 
שהתחתונים אינם ראויים לקבל מהם. וכל השפע שהם צריכים 
להשפיע לתחתונים, נמנע מהם. כי אין להם למי להשפיע.
%letter 266
.266 מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים. הלוא ה' זו, חטאנו לו, 
ולא אָבוּ בדרכיו הלוך. כיוון שכתוב, מי נתן למשיסה יעקב וישראל, 
מהו שכתוב, חטאנו לו? הרי היה צריך לומר, חטאו לו, לשון נסתר ולא 
כמדברים בעדם.
%page 153
ואם כבר כתוב, חטאנו לו, כלומר מדברים בעדם, מהו שכתוב שוב, 
ולא אבו? כלומר, שוב כתוב בלשון נסתר, ולא אבו. והרי היה צריך 
לומר, ולא אבינו, כמדברים בעדם.
%letter 267
.267 אלא בשעה שנחרב ביהמ"ק ונשרף ההיכל, והעם הלך לגלות, 
רצתה השכינה להיעקר ממקומה וללכת לגלות עימהם. אמרה 
השכינה, אלך תחילה לראות ביתי והיכלי, ואפקוד את המקומות של 
הכוהנים והלוויים, שהיו עובדים בביתי.
%letter 268
.268 באותה שעה הסתכלה למעלה כנ"י, השכינה, וראתה שבעלה, 
ז"א, הסתלק ממנה, ועלה למעלה למעלה. ירדה למטה ונכנסה 
בביהמ"ק, והסתכלה בכל המקומות, ובכתה.
%break
ונשמע הקול למעלה למעלה בשמיים, ונשמע הקול למטה בארץ. וזהו 
שכתוב, קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה.
%letter 269
.269 כיוון שבאה בגלות, הסתכלה בעם, וראתה, איך שדוחקים אותם 
ורומסים אותם בין רגליהם של שאר העמים, בגלות, אז אמרה, מי נתן 
למשיסה יעקב. וישראל אמרו,
%break
הלוא ה' זו, חטאנו לו. ומיושב בזה מה שכתוב כאן כמדבר בעדו. 
והשכינה אמרה, ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו.
%letter 270
.270 ולשעה שעתיד הקב"ה לפקוד את עמו, להוציאם מגלות, כנ"י, 
השכינה, תשוב תחילה מהגלות, ותלך לביהמ"ק, מטעם שביהמ"ק 
תבנה תחילה לקיבוץ גלויות, ששם השראת השכינה. וע"כ גם 
השכינה מקדימה לצאת מהגלות.
%break
ויאמר לה הקב"ה, קומי מעפר. והשכינה חזרה ואמרה, לאיזה מקום 
אלך, הרי ביתי חרב, היכלי נשרף באש? עד שהקב"ה יבנה ביהמ"ק 
מתחילה, ויתקן ההיכל, ויבנה עיר ירושלים. ואח"ז יקים את השכינה 
מעפר.
%break
וכמ"ש, בונה ירושלים ה', נִדְחי ישראל יְכַנֵס. מתחילה בונה ירושלים. 
ואח"כ, נדחי ישראל יכנס. ויאמר לה, התנערי מעפר, קומי שְבי 
ירושלים. ואח"כ יקבץ גלויות ישראל. וכמ"ש, מתחילה, בונה ירושלים 
ה', ואח"כ, נדחי ישראל יכנס.
%break
ואז, הרופא לשבורי לב ומְחַבֵּש לעצבותם. שזהו תחיית המתים. 
וכתוב, ואת רוחי אתן בקרבכם, ועשיתי את אשר בחוקיי תֵלֵכו.
%break