עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים א-ד %book כרך ג' - פרשת מקץ %break %H פרשת מקץ %break %H קץ שם לחושך %break %page 383 %letter 1 .1 ויהי מקץ שנתיים ימים. כמ"ש, קץ שׂם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר, אבן אופֶל וצַלמוות. קץ שם לחושך, זהו קץ של השמאל שאינו כלול מימין, שהוא השטן והוא מלאך המוות, שהוא משוטט בעולם ומסית בני אדם לחטוא. %break ומשוטט למעלה ועומד לפני הקב"ה ומשׂטין ומקטרג על העולם. ולכל תכלית הוא חוקר, כי כל מעשיו אינם לטוב אלא לכלות תמיד ולעשות כליה בעולם, שנוטל נשמות בני אדם וממית אותם. %letter 2 .2 אבן אופל וצלמוות. אבן נגף, השטן, משום שבה נכשלים הרשעים. והיא עומדת בארץ עֵפָתָה כמו אופל. יש ארץ החיים למעלה, וזהו ארץ ישראל, הנוקבא דז"א. ויש ארץ למטה, %break הנקראת אופל וצלמוות, אפלה היוצאת מארץ עפתה, הנוקבא דקליפה. אבן אופל וצלמוות זהו קץ מצד החושך, השטן, פסולת הזהב. %letter 3 .3 כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה, ולהשתדל בתורה ימים ולילות, כדי שיידעו ויסתכלו בעבודתו. כי התורה מכריזה בכל יום לפני האדם, ואומרת, מי פתי יסור הנה. %letter 4 .4 וכשאדם עוסק בתורה ומתדבק בה, זוכה להתחזק בעה"ח, ז"א. כשבן אדם מתחזק בעה"ח בעוה"ז, הוא מתחזק בה לעוה"ב, וכאשר הנשמות ייצאו מעוה"ז, ייתוקנו להן מדרגות לעוה"ב. %letter 5 .5 בכמה מדרגות עה"ח מתחלק. וכולם אחד. כי בעה"ח יש מדרגות אלו על אלו, ענפים, עלים, קליפות, גוף האילן, שורשים. והכול הוא אילן. כעין זה כל מי שמשתדל בתורה, הוא מיתקן ומתחזק בעה"ח, בגוף האילן. %letter 6 .6 וכל בני ישראל מתחזקים בעה"ח, כולם נאחזים באילן ממש. אלא, מהם נאחזים בגוף שבו, מהם בענפים, מהם בעלים, מהם בשורשים. ונמצא, שכולם נאחזים בעה"ח. %break ואלו העוסקים בתורה, כולם נאחזים בגוף האילן. ומשום זה מי שעוסק בתורה, הוא נאחז בכל האילן, כי גוף האילן כולל את כולו. %letter 7 .7 ויהי מקץ שנתיים ימים, ופרעה חולם. מקץ הוא מקום שאין בו זכירה, קץ של השמאל. כמ"ש, כי אם זְכַרתני איתךָ כאשר ייטב לָך. האם ראוי זה ליוסף הצדיק, שיאמר, כי אם זכרתני איתך? %break אלא כיוון שהסתכל יוסף בחלומו, אמר, ודאי שהוא חלום של זכירה. והוא טעה בזה, כי בהקב"ה היה הכול. %break אין המוחין נשלמים אלא עם ביאת קו אמצעי, שמקודם לכן יש מחלוקת בין ב' הקווים, שכל אחד רוצה לקיים שליטתו ולבטל הארת חברו. שהימין רוצה רק בהארת החסדים, ומבטל הארת החכמה שבשמאל. והשמאל רוצה רק בהארת החכמה, %page 384 ומבטל הארת החסדים. עד שבא קו האמצעי ומכריע ביניהם, וכולל אותם זה בזה, ומקיים הארת שניהם, כל אחד לפי דרכו. %break אמנם יש בזה ב' מיני התכללות: א. שהארת השמאל נכללת בימין, והימין שולט, שמאיר רק בחסדים מכוסים מחכמה. והוא מדרגת ז"א, שאע"פ שיש לו חכמה משמאל, מ"מ אינו משתמש בה, כי חפץ חסד הוא. %break ב. ששניהם נכללים זה בזה, ושניהם שולטים בהתכללות אחת. שהימין מאיר בהארת החכמה, הנקרא חסדים מגולים. %break והשמאל מאיר בהארת החסדים. והוא מדרגת יסוד דז"א, קו אמצעי, המאיר מחזה דז"א ולמטה. והיא מדרגת המוחין שבשליטת יוסף. ונקרא מוחין דזכירה. %break כיוון שהסתכל יוסף בחלומו, אמר, ודאי שהוא חלום של זכירה. כיוון שהסתכל שכבר נמשך קו האמצעי במוחין העליונים, חשב, שכבר יש כאן התכללות הב', מוחין דזכירה, המוחין השלמים, המגלים שליטת יוסף. וע"כ אמר בדרך ביטחון וידיעת העתידות, כי אם זכרתני איתך, %break כאשר ייטב לך. כלומר, שהמוחין דזכירה יתגלו בשווה עם קיום החלום של שר המשקים, כמ"ש, כי אם זכרתני איתך, ביחד עימו. %break אבל הוא טעה בזה, כי עוד לא היה כאן אלא התכללות הא'. וכל דברי החלום היו בהקב"ה, בז"א, חסדים מכוסים, ועוד לא הייתה התכללות הב', מוחין דזכירה, בחינת שליטתו של יוסף. %letter 8 .8 וע"כ המקום שהיה בו שִכחה, עמד כנגדו. כמ"ש, לא זכר שר המשקים את יוסף, וישכחהו. וישכחהו, מורה על המקום שיש בו שכחה. וזה נקרא, קץ של צד החושך. %break שנתיים ימים, פירושו, שמדרגת השכחה חזרה למדרגת זכירה. כי כל עוד שלא נעשתה התכללות הב' למוחין דזכירה, עומדת קליפת השכחה בקו שמאל, הנקראת קץ הימים. כי בכוח התכללות הב' חוזר מקום השכחה ונעשה למקום הזכירה. %break וכל דברי החלום היו בהקב"ה, בהתכללות הא', ע"כ עמד לפניו המקום של שכחה, שבמקום זה מתגלה אח"כ המוחין דזכירה. וישכחהו, מורה על המקום שיש בו שכחה. %break כי ניתנה השליטה אל קליפת השכחה, והיא נקראת קץ שבצד החושך, שבצד שמאל, שמטרם ההתכללות הוא חושך. %break ויהי מקץ שנתיים ימים. מהם שנתיים? צירוף שלם של תיקון נקרא שנה. וכדי שתחזור מדרגת השכחה ותיעשה למדרגת הזכירה, צריכים לב' התכללויות, ב' שנים, כמ"ש אח"ז, ופרעה חולם, אשר החלום של פרעה כבר היה בבחינת התכללות הב'. %letter 9 .9 ופרעה חולם, והנה עומד על היאור. זהו חלום של יוסף היה. כלומר, חלום של זכירה, המגלה שליטתו של יוסף, משום שכל נהר הוא יוסף הצדיק. שכל מי שרואה נהר בחלום, %break הוא רואה שלום, מדרגת יסוד, יוסף, כמ"ש, הנני נוטה אליה כנהר שלום. הרי שנהר רומז על יוסף. %page 385 %H ויהי מקץ %break %letter 10 .10 כשברא הקב"ה את העולם העליון, בינה, התקין הכול כראוי, והוציא אורות עליונים המאירים מכל הצדדים, שהם ג' הקווים, והכול הוא אחד. וברא שמיים של מעלה, ז"א, וארץ של מעלה, הנוקבא, שיתוקנו כולם כאחד, הבינה וזו"ן, לתועלת התחתונים. %letter 11 .11 כמ"ש, מלך במשפט יעמיד ארץ. מלך, הקב"ה, בינה. במשפט, זהו יעקב, ז"א, קיום של הארץ. וע"כ ו' דהוי"ה, ז"א, ניזון מן ה"ר דהוי"ה, בינה. ה"ת דהוי"ה, הנוקבא, %break ניזונה מן ו', ז"א, כי קיומה של הארץ במשפט, בז"א, כי המשפט יעמיד ארץ בכל תיקוניה ומֵזין אותה. %letter 12 .12 מלך, הקב"ה. במשפט, יוסף. יעמיד ארץ, כמ"ש, וכל הארץ באו מצריימה לשבור אל יוסף. ומשום שהקב"ה חפץ ביעקב, עשה את יוסף מושל על הארץ. %letter 13 .13 מלך, יוסף. במשפט יעמיד ארץ, זה יעקב. כי כל עוד שלא בא יעקב למצרים, לא היה קיום לארץ מחמת הרעב. כיוון שבא יעקב למצרים, בזכותו הסתלק הרעב והתקיימה הארץ. %letter 14 .14 מלך במשפט יעמיד ארץ. זהו דוד המלך, כמ"ש, ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. והוא קיים הארץ בחייו, ובזכותו היא עומדת לאחר פטירתו מן העולם. ואיש תרומות יֶהרסנה. %break זהו רחבעם. איש תרומות פירושו איש גאה. ורחבעם התגאה, שאמר, אבי ייסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים. ע"כ נקרעה ממלכתו. %letter 15 .15 אע"פ שהעונש כבר נגזר על העולם, הקב"ה מתעכב בשביל הצדיקים, ואינו שולט על העולם. כל ימיו של דוד המלך התקיימה הארץ בגללו. לאחר שמת התקיימה בזכותו, כמ"ש, וגַנותי על העיר הזאת להושיעה, למעני ולמען דוד עבדי. %break כעין זה, כל ימיו של יעקב וכל ימיו של יוסף, לא שלטו עונשים בעולם, כי פסק הרעב בגללם והתעכב שִעבוד מצרים. %letter 16 .16 מלך במשפט יעמיד ארץ, זה יוסף. ואיש תרומות יהרסנה, זה פרעה. כי משום שהקשה את ליבו כנגד הקב"ה, נחרבה ארץ מצרים. ומקודם לכן, ע"י יוסף התקיימה הארץ באותו החלום שחלם פרעה, כמ"ש, ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם. %letter 17 .17 חי ה' וברוך צוּרי, ויָרוּם אלוקי יִשעי. אלוקי, כתוב עם ו'. חי, זהו צדיק יסוד עולם, יסוד דז"א, הנקרא חי העולמים. וברוך צורי, זהו כמ"ש, ברוך ה' צורי, שהוא העולם, הנוקבא, המתקיים על צדיק, יסוד דז"א, שהוא משפיע לה, והיא מתקיימת. %break וירום, זהו עולם העליון, בינה. אלוקי עם ו', זהו שמיים, ז"א, כמ"ש, השמיים שמיים לה'. %break בפסוק זה מבוארת שלמות השפעת היסוד, חי העולמים, אל הנוקבא, הנקראת עולם, ונקראת צור. שהיא בזמן שמתחברות ביסוד שתי המדרגות העליונות, בינה וז"א. %page 386 שהבינה מתלבשת בז"א עם מוחותיה, ואז הם משפיעים אל היסוד, והוא משפיע אל הנוקבא, שממנה מקבלים כל התחתונים. %break ופירוש הכתוב, חי ה' וברוך צורי: חי העולמים, יסוד משפיע. והצור, הנוקבא, מתברך ממנו, בעת, וירום אלוקי ישעי. שז"א, הנקרא אלוקי עם ו', מתרומם עם התלבשות הבינה בו. %break כי, וירום, רומז על בינה. כי כאשר היסוד מקבל מב' מדרגות הללו, יש לו היכולת להשפיע אל הנוקבא. %letter 18 .18 ברוך אדנ"י יום יום, יעמוס לנו האל ישועתנו. ברוך אדנ"י, השם כתוב באותיות א-ד-נ-י, הרומז על הנוקבא. ופסוק זה סוד החכמה. יום יום, הם שנתיים ימים, ב' המדרגות, %break בינה וז"א, שאין הנוקבא מתברכת זולתם. כמ"ש, ויהי מקץ שנתיים ימים, ופרעה חולם, והנה עומד על היאור. שזהו יוסף, כי נהר הוא יוסף הצדיק. %break מביא כאן ראיָה שנייה, שאין הנוקבא מתברכת מהיסוד, זולת בשעה שמתחברות בו ב' מדרגות עליונות, בינה וז"א. כי הכתוב, ברוך אדנ"י, הוא מכוח, יום יום. שמתחברים בה ע"י היסוד, בינה וז"א, שהם שנתיים ימים. ואז, יעמוס לנו האל, הנוקבא, ישועתנו סלה. %break ובזה מבואר הכתוב, ויהי מקץ שנתיים ימים. אחר שנתקנו שנתיים הימים, ב' המדרגות בינה וז"א. ופרעה חולם, והנה עומד על היאור, אז נשלם היאור, יוסף, יסוד, והוא משפיע אל הנוקבא, שהיא שבע פרות. כמ"ש, והנה מן היאור עולות שבע פרות. %letter 19 .19 והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר, ותִרְעֶינה באָחוּ. כי מנהר זה, יסוד, מתברכות כל המדרגות שלמטה. משום שאותו הנהר, הנמשך ויוצא מעדן, %break מבינה, משקה ומזין לכל. ויוסף, יסוד, המקבל מבינה ע"י ז"א, הוא נהר, שכל ארץ מצרים מתברכת בזכותו. %letter 20 .20 הנהר ההוא, היסוד, שבע מדרגות של הנוקבא, מחג"ת נהי"מ שבה, המתפשטות ממנה ועומדות בעולם הבריאה, מושקות ומתברכות ממנו. ואלו הן שבע הפרות, %break יפות מראה ובריאות בשר. ותרעינה באחו, בחיבור באחווה, שלא נמצא בהן פירוד, וכולן לשבח הן עומדות, שאין יניקה מהן לס"א. %break כי כל אלו שבע המדרגות, הן כמ"ש, שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, שהן שבעה היכלות דבריאה, שכולן לשבח. וכן הן שבע פרות יפות מראה, כולן לשבח. %break ולעומת זה כתוב, שִבעת הסריסים המשרתים את פני המלך, ששבעה הללו אינם כולם לשבח, אלא שיש בהם חלק לכוחות הטומאה, שבע פרות הרעות. %letter 21 .21 שבע פרות טובות, הן מדרגות עליונות על מדרגות אחרות. ושבע פרות רעות, הן מדרגות אחרות שלמטה. העליונות הן מצד הקדושה, והתחתונות הן מצד הטומאה. %letter 22 .22 והנה שבע שיבולים עולות בקנה אחד בריאות וטובות. שבע שיבולים ראשונות הן טובות, משום שהן מצד ימין, שכתוב בו, כי טוב. ושבע שיבולים רעות הן למטה מהן. %break שבע השיבולים הטובות הן מצד הטהרה, והרעות הן מצד הטומאה. וכולן הן מדרגות העומדות אלו על אלו, ואלו לעומת אלו. וכולן ראה פרעה בחלומו. %letter 23 .23 הייתכן שלאותו רשע, לפרעה, הראו כל אלו המדרגות? כדמיון שלהם ראה ולא עצמוּת המדרגות. כי כמה מדרגות על מדרגות, אלו לעומת אלו, ואלו על אלו, ופרעה ראה באלו המדרגות שלמטה. %page 387 %letter 24 .24 כי כפי מה שהוא האדם, כן מראים לו בחלומו, וכך רואה. וכן עולה הנשמה להשיג, כל אחד כפי מדרגתו כראוי לו. וע"כ פרעה ראה כראוי לו ולא יותר. %letter 25 .25 ויהי מקץ. כמ"ש, לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. כל מה שעשה הקב"ה למטה, שׂם לכל זמן, וזמן קצוב. זמן שׂם לאור ולחושך. זמן שם לאור שאר העמים. %break חוץ מישראל, שהם שולטים עתה על העולם. וזמן שם לחושך, שהוא גלות ישראל תחת שליטתם. זמן שם הקב"ה לכל. וע"כ לכל זמן, ועת לכל חפץ. %break מהו, ועת לכל חפץ? זמן ועת לכל חפץ שנמצא למטה, לכל הטוב שנמצא למטה יש עת וזמן קבוע. %letter 26 .26 מהו עת? הוא כמ"ש, עת לעשות לה' הֵפֵרו תורתך. וכתוב, ואַל יבוא בכל עת אל הקודש. והיא המדרגה הממונה על הנהגת העולם, הנוקבא. וע"כ עת, הנוקבא, ממונה לכל חפץ תחת השמיים. %break ויהי מקץ שנתיים ימים, מצד אותו קץ החושך, כי שׂם זמן קצוב לאור ולחושך, ראה פרעה בחלומו, ומשם ידע ונגלה לו החלום. %break %H ותיפָּעם רוחו %break %letter 27 .27 ויהי בבוקר ותיפָּעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה, ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה. בפרעה כתוב, ותיפעם, ובנבוכדנצר כתוב, ותתפעם. %break בפרעה, ותיפעם, משום שהיה יודע החלום ורק הפתרון לא היה יודע. אבל נבוכדנצר ראה החלום וראה הפתרון, והכול נשכח ממנו. ע"כ כתוב, ותתפעם. %letter 28 .28 ותיפעם רוחו. כמ"ש, ותחֶל רוח ה' לפַעמו, שהרוח היה בא והולך, בא והולך, ועוד לא היה מתיישב בו כראוי. וע"כ כתוב, ותחל רוח ה' לפעמו, כי אז עוד היה בהתחלה של השראת הרוח. אף כאן, הרוח העיר בו והלך, ושוב העיר, ולא היה מתיישב בו להבין ולדעת. %break כתוב בנבוכדנצר, ותתפעם רוחו, כי התעוררות הרוח הייתה כפולה, משום שלא ידע לא החלום ולא הפתרון, והרוחות הולכים ושבים. כמ"ש, כפעם בפעם, פעם בזה ופעם בזה, ולא התיישבו דעתו ורוחו. %letter 29 .29 וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים. אלו הם המכשפים. ואת כל חכמיה, אלו הם החכמים במזלות. וכולם היו מסתכלים לדעת ולא יכלו להשיג. %letter 30 .30 אין מראים לאדם, אלא לפי המדרגה שלו, אבל למלכים אינו כן, כי מראים להם דברים עליונים ושונים מאשר מראים לאנשים אחרים. כמו שהמלך, מדרגתו עליונה על כל שאר בני אדם, כך מראים לו במדרגה עליונה על כל שאר האחרים, כמ"ש, %page 388 את אשר אלקים עושה, הראה את פרעה. אבל לשאר בני אדם אין הקב"ה מגלה מה שהוא עושה, חוץ מלנביאים או לחסידים, או לחכמי הדור. %letter 31 .31 כתוב, אותי השיב על כַּני ואותו תלה. מכאן נשמע, שהחלום הולך אחר הפתרון. השיב על כני, השיב אותו יוסף. ואותו תלה, הוא יוסף. בכוח הפתרון ההוא שפתר לו, שהיה מוכרח להתקיים כך. וכתוב, ויהי כאשר פתר לנו כן היה. %break %H ויריצוהו מן הבור %break %letter 32 .32 רוצה ה' את יראיו, את המייחלים לחסדו. כמה חפץ הקב"ה בצדיקים, משום שהצדיקים עושים שלום למעלה, באו"א, ועושים שלום למטה, בזו"ן, ומביאים את הכלה לבעלה. ומשום זה חפץ הקב"ה באלו המתייראים אותו ועושים רצונו. %break כי ע"י המ"ן שהם מעלים לזו"ן, מעלים גם זו"ן מ"ן לאו"א, ונעשה זיווג למעלה באו"א ולמטה בזו"ן. והכלה, הנוקבא, הם מביאים לבעלה, ז"א, להזדווג. ומשום זה הקב"ה, ז"א, חפץ בהם. כי זולתם לא היה שלום, זיווג, לא למעלה באו"א, ולא למטה בזו"ן. %letter 33 .33 המייחלים לחסדו הם העוסקים בתורה בלילה ומשתתפים עם השכינה, וכשהגיע הבוקר הם מייחלים לחסדו. %break בזמן שהאדם עוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירו עימי. יומם יצווה ה' חסדו, משום שבלילה שירו עימי. %break ע"כ כתוב, רוצה ה' את יראיו, ולא כתוב, ביראיו. שלא לבד שחפץ בהם עצמם, אלא, כמי שמַפנה את רצונו לאחר, וחפץ להתפייס עימו. כי, רוצה, הוא גם לשון ריצוי ופיוס. וע"כ כתוב, רוצה ה' את יראיו, כלומר, שמְרצה ומפייס אותם. %break ולא כתוב, ביראיו, שהיה משמע שחפץ בהם עצמם, ולא היה משמע, שגם מרצה ומפייס אותם. %letter 34 .34 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור. יוסף היה עצוב, בעצב רוח ובעצב לב, מחמת שהיה אסור שם. כיוון ששלח פרעה אחריו, כתוב, ויריצוהו, שפייס אותו והשיב לו דברי שמחה, %break דברים המשמחים את הלב, משום שהיה עצוב מישיבתו בבור. בתחילה נפל בבור, ומן הבור עלה אח"כ לגדולה. %letter 35 .35 מטרם שקרה ליוסף אותו מעשה, לא נקרא צדיק. כיוון ששמר ברית קודש, שלא נכשל באשת פוטיפר, נקרא צדיק. ואותה מדרגת ברית קודש, יסוד, התעטר עימו. ומה שהיה בתחילה נתון בבור, שהוא קליפה, התעלה עימו, שזכה ע"י מעשה זה להיקרא צדיק. %break א"כ למה שָׂמו אותו בבור בבית האסורים? משום שהיה בתחילה בבור, ע"י זה התעלה למלכות. וכתוב, ויריצוהו מן הבור, שהסתלק מן הקליפה והתעטר בבאר מים חיים, השכינה. %letter 36 .36 וישלח פרעה ויקרא את יוסף. היה צריך לומר, לקרוא ליוסף. אלא, ויקרא את יוסף, זהו הקב"ה, שקרא לו להוציא אותו מן הבור, כמ"ש, עד עת בוא דברו, שהקב"ה קרא לו. %page 389 ויגַלַח ויחַלף שִׂמלותיו, משום כבוד המלך. כי היה צריך להתייצב לפני פרעה. %letter 37 .37 ויבוא ישראל מצרים, ויעקב גר בארץ חם. הקב"ה מגלגל גלגולים בעולם ומקיים אֶסרים [נדרים] ושְבועות, כדי לקיים השבועה והגזרה שגזר. %letter 38 .38 לולא החביבות והאהבה שאהב הקב"ה את האבות, ראוי היה יעקב לרדת למצרים בשלשלאות של ברזל. ובאהבתו אותם, המשיל את יוסף בנו ועשה אותו מלך המושל על כל הארץ. וירדו אז כל השבטים בכבוד, ויעקב היה כמלך. %letter 39 .39 ויבוא ישראל מצרים, ויעקב גר בארץ חם. כיוון שכתוב, ויבוא ישראל מצרים, האם לא ידוע שיעקב גר בארץ חם? אלא, ויבוא ישראל מצרים, זהו הקב"ה, ז"א, המכונה ישראל. ויעקב גר בארץ חם, זהו יעקב. %break כי בזכות יעקב ובניו באה השכינה למצרים, והקב"ה גלגל גלגולים, והוריד את יוסף מתחילה, שבזכותו התקיים עימו הברית והמשיל אותו על כל הארץ. %letter 40 .40 כתוב, ה' מתיר אסורים. וכתוב, שָלח מלך ויַתירֵהו, מושל עמים ויפַתחהו. שלח מלך, זהו הקב"ה. מושל עמים, זהו הקב"ה. שלח מלך, זהו מלך העליון, ז"א. שלח ויתירהו, שלח את מלאך הגואל, הנוקבא, שהוא מושל עמים, המושל למטה בעולם התחתון, והכול מהקב"ה. %letter 41 .41 ויריצֻהו, כתוב חסר ו', מורה לשון יחיד, שהיה צריך לומר, ויריצוהו, בלשון רבים. ומיהו שהריץ אותו מן הבור? זהו הקב"ה, משום שאין מי שיאסור ויתיר מבית האסורים, חוץ מהקב"ה, כמ"ש, יסגור על איש ולא ייפָּתֵח. %break וכתוב, והוא ישקיט ומי ירשיע. כי הכול תלוי בו. וכתוב, וכרצונו עושה בצבא השמיים. וע"כ כתוב, ויריצֻהו מן הבור, שהקב"ה הריץ אותו מן הבור. %letter 42 .42 מה פירושו של ויריצֻהו? הוא כמ"ש, יֶעְתַר אל אלוה ויִרְצֵהו, בלשון ריצוי. כעין זה הוא, ויריצֻהו מן הבור, שהקב"ה התרצה לו, ואח"כ, ויבוא אל פרעה. %break ויריצוהו, מלשון רצון וחן, שהמשיך עליו חוט של חסד, לתת לו חן לפני פרעה. כדי להקדים לו שלום, ולהתחיל דבריו עם המילה שלום, אמר לו, אלקים יענה את שלום פרעה. %letter 43 .43 אותו רשע פרעה אמר, לא ידעתי את הוי"ה. והוא היה חכם יותר מכל חרטומיו, ואיך לא ידע את הוי"ה? אלא ודאי, שאת השם אלקים היה יודע. שהרי פרעה אמר, הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו. ומשום שמשה לא בא אליו זולת בשם הוי"ה, %break ולא בשם אלקים, היה קשה לפניו להבין דבר זה יותר מהכול, שהוא היה יודע שהשם אלקים הוא השולט בארץ, ובשם הוי"ה לא היה יודע, וע"כ היה קשה לפניו השם הזה. %letter 44 .44 וכמ"ש, ויחזק הוי"ה את לב פרעה. כי מילה זו, הוי"ה, הייתה מחזקת את ליבו ומקשה אותו. וע"כ לא הודיע לו משה מילה משם אחר, אלא את השם הוי"ה בלבד. %letter 45 .45 כתוב, מי כה' אלקינו המַגביהי לשֶבת. שהתעלה מעל כיסא כבודו, ולא נגלה למטה. כי בשעה שצדיקים אינם נמצאים בעולם, הרי הוא מסתלק מהם ואינו נגלה להם. %page 390 וכתוב, המשפילי לראות. בשעה שצדיקים נמצאים בעולם, הקב"ה יורד במדרגותיו אל התחתונים להשגיח על העולם להטיב להם. %letter 46 .46 כי כשצדיקים אינם נמצאים בעולם, הוא מסתלק ומסתיר פנים מהם, ואינו משגיח עליהם, משום שהצדיקים הם יסוד וקיום העולם, כמ"ש, וצדיק יסוד עולם. %letter 47 .47 וע"כ הקב"ה לא גילה שמו הקדוש אלא רק לישראל בלבד, שהם חלק גורלו ונחלתו. ואת העולם חילק הקב"ה לממונים גיבורים, לשבעים שרים. כמ"ש, %break בְּהַנחֵל עליון גויים בהפרידו בני אדם, יַצֵב גבולות עמים למספר בני ישראל. וכתוב, כי חֵלק ה' עַמו יעקב חֶבל נחלתו. %letter 48 .48 למה אמר שלמה, שכל דבריו סתומים ואינם נודעים, וקוהלת סותם הדברים ודבריו סתומים? %letter 49 .49 אמר שלמה, כל הדברים יגֵעים, לא יוכל איש לדַבֵּר, לא תשׂבע עין לראות, ולא תימָלא אוזן משמוע. האם כל הדברים יגעים לדבר, הלוא יש גם דברים קלים? %break ועוד שאומר שלמה, לא יוכל איש לדבר, ולא תשבע עין לראות, ולא תימלא אוזן משמוע. מהו הטעם שמחשיב אלו דווקא? %break אלא משום ששניים מהם, עיניים ואוזניים, אינם נמצאים ברשותו של אדם, והפה הוא ברשותו, ע"כ הם כוללים כל כוחות האדם. ומשמיענו שכל אלו השלושה ודוגמתם, אינם יכולים להשלים הכול ולהשיג הכול, שאינם יכולים להשיג כל הדברים. ומיושבת ג"כ השאלה, %break האם כל הדברים יגעים. פירושו, שהעין והאוזן והפה, לא יוכלו להשיג כל הדברים. %letter 50 .50 הדיבור של אדם לא יוכל לדבר, והעיניים לראות, והאוזניים לשמוע, ואין כל חדש תחת השמש. שאין לחשוב שישתנו פעם מצמצומם הזה. וע"כ אומר, מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשָה הוא שייעשה, ואין כל חדש תחת השמש. %break אפילו שֵדים ורוחות שעשה הקב"ה תחת השמש, לא יוכלו לדבר כל דברי העולם. והעין לא תוכל למשול ולראות, והאוזן לשמוע. וע"כ שלמה, שהיה יודע כל דבר, אמר זה. %letter 51 .51 כל מעשי העולם בכמה ממונים תלויים, שאין לך כל עשב למטה, שאין לו ממונה למעלה, שמכה אותו ואומר לו גְדל. וכל בני העולם אינם יודעים ואינם משגיחים על שורשם, למה הם נמצאים בעולם. ואפילו שלמה המלך שהיה חכם מכל האדם, לא יכול לעמוד עליהם. %letter 52 .52 אשריהם שעוסקים בתורה ויודעים להסתכל ברוח החכמה. כתוב, את הכול עשה יפה בעיתו. שכל המעשים שעשה הקב"ה בעולם, בכל מעשה, יש מדרגה הממונה על המעשה ההוא בעולם, הן לטוב והן לרע, שהם כ"ח (28) עיתים שמחשב קוהלת: %break י"ד (14) עיתים לטובה הן בימין, והיא השכינה. י"ד עיתים לרעה הן בשמאל, והן בס"א, להעניש בני אדם. %break מֵהם מדרגות לימין ומהם מדרגות לשמאל. הולך האדם לימין, אותו המעשה שעושה, המדרגה הממונה לצד ימין, עושה לו עזרה, ויש הרבה שעוזרים לו. %break הלך האדם לצד שמאל ועושה מעשיו, הנה אותו המעשה שעשה, הממונה, שהוא לצד שמאל, מקטרג עליו, ומוליך אותו לצד ההוא ומסית אותו. %break וע"כ אותו המעשה שעושה האדם כראוי, הממונה ההוא שלצד ימין עוזר לו. וזהו בעיתו, כמ"ש, יפה בעיתו. כי המעשה ההוא מתקשר בעיתו כראוי, בנוקבא. %page 391 שהן י"ד עיתים לטובה, שהן בימין. וע"י העונשים שבי"ד עיתים לרעה, הוא בוחר בי"ד עיתים שבימין ומתקשר בשכינה. ונמצא, את הכול עשה יפה בעיתו. %letter 53 .53 את הכול עשה יפה בעיתו, גם את העולם נתן בליבם. שכל העולם וכל מעשי העולם, אינם נקשרים בקדושה, אלא ברצון הלב, כשעולה ברצון האדם. כמ"ש, וידעת היום והשֵבותָ אל לבבך. אשריהם הצדיקים, שממשיכים ברצון ליבם מע"ט, %break להטיב לעצמם ולכל העולם. והם יודעים להתדבק בעת שלום, בעת שיש זיווג העליון, שנקרא שלום. ובכוח הצדקה שעושים למטה, הם מעלים מ"ן, והם ממשיכים לאותה המדרגה שנקראת כל, יסוד, להאיר בעיתו, בנוקבא. %letter 54 .54 אוי להם לרשעים שאינם יודעים עת שלום של המעשה, ואינם משגיחים לעשות מעשיהם בעולם על תיקון הנצרך לעולם, ולתקן המעשה במדרגה הראויה לו, שאינם מעלים מ"ן ע"י מעשיהם לזיווג עליון, שהוא עת שלום. %letter 55 .55 וע"כ ניתן הכול ברצונם של בני אדם, כמ"ש, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף. ומשום זה שאֵלו המעשים לא נעשו להיתקן במדרגתם כראוי, שיתכלל מעשה זה במדרגה זו שכנגדו, כולו בתיקון, %break אלא שנעשו כפי רצונו של האדם, לפי שרירות ליבו. כתוב אחריו, ידעתי כי אין טוב בם, כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו. %break ידעתי כי אין טוב בם, באלו המעשים שלא נעשו לכוונת התיקון כראוי. כי אם לשמוח, בכל מה שיבוא עליו, הן טובות והן רעות, ולתת הודאה להקב"ה, ולעשות טוב בחייו. %break למה ישמח על הרעות? כי אם המעשה שעשה גרם לו רע, מחמת המדרגה הממונה עליו, מצד שמאל, יש לו לשמוח ולהודות על הרע הזה שהגיע לו, כי הוא גרם לעצמו את זה, משום שהלך בלא ידיעה, כציפור זו שנפלה בפח. %break ועתה, כיוון שכבר השיג ידיעה מחמת העונש, כבר יידע לעשות טוב בחייו. ע"כ יש לו לשמוח ולהודות על העונש. %letter 56 .56 מאין לנו שהאדם בלי ידיעה? כי כתוב, כי גם לא יידע האדם את עיתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה וכציפורים האחוזות בפח, כָּהֵם יוּקָשים בני האדם לעת רעה כשתיפול עליהם פתאום. מהו עיתו? עיתו של אותו מעשה שעשה, %break כמ"ש, את הכול עשה יפה בעיתו. וע"כ הם כציפורים האחוזות בפח. וע"כ אשריהם העוסקים בתורה, ויודעים אורחות ושבילים של תורת מלך עליון, ללכת בה בדרך האמת. %break וכמ"ש, את הכול עשה יפה בעיתו, שכל כ"ח עיתים שמחשב קוהלת, כולם טובות, כל אחת בעיתה. כי אפילו י"ד עיתים שבשמאל הן טובות, להיותן מקרבות את האדם להתקשר בי"ד עיתים שבימין, בשכינה. %break גם את העולם נתן בליבם. שע"י העונשים הקשים שבי"ד עיתים שבשמאל, נקבעים בליבם י"ד עיתים המתוקות שבימין. שמחמת העונש המר שמקבל בשמאל, הוא בורח משמאל ובא לימין. %break והוצרך לעצה זו, כי כמ"ש, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף. כיוון שאין האדם מסוגל להשיג הכול, שאומר שלמה, כל הדברים יגעים, לא יוכל איש לדבר, ע"כ ניתן לו הבירור בלב, הבורח מעונש המר, ומתקשר בטוב ובחסד שבימין. %page 392 כמ"ש, ידעתי כי אין טוב בם. בי"ד עיתים שבשמאל. אבל הן סיבה בטוחה, כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו. %letter 57 .57 לעולם אל יפתח אדם פיו לרע, כי הוא אינו יודע מי מקבל הדבר, וכשאדם אינו יודע, הוא נכשל בה. והצדיקים כשפותחים פיהם, כולם שלום. ע"כ כאשר יוסף התחיל לדבר לפרעה, %break כתוב, אלקים יענה את שלום פרעה. הקב"ה חס על שלום המלכות, כמ"ש, ויְצוֵום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים. %break %H אחרֵי הודיע אלקים אותך את כל זאת %break %letter 58 .58 פרעה רצה לנסות את יוסף, החליף לו דברי החלום. ויוסף, משום שהיה מכיר במדרגות המרומזות בחלומו, הסתכל בכל דבר, ואמר, כך ראית, וסידר כל דבר כראוי. %letter 59 .59 ויאמר פרעה אל יוסף, אחרֵי הודיע אלקים אותך את כל זאת, פירושו, אחריי היית באותה שעה שחלמתי החלום, היית נמצא שם. ומשום זה אמר, את כל זאת. ידעת איך היה החלום, וידעת פתרונו. %letter 60 .60 אם כך, הרי אמר יוסף הכול, החלום והפתרון, כמו דניאל, שאמר החלום ופתרונו? אין זה כמו זה. יוסף הסתכל מתוך דברי פרעה, שהיה אומר דברי החלום במדרגות ידועות, וראה שהוא טעה, כי דבריו לא היו באותו הסדר שנוהג באותן המדרגות של החלום. %break ואמר לו, לא כך ראית אלא כך, כי המדרגות באות כסדרן. אבל דניאל, לא הסתכל מתוך דברי נבוכדנצר כלום, והכול אמר לו, את החלום ופתרונו. %letter 61 .61 אז נִגלה הסוד לדניאל בחזיון הלילה. חזיון הלילה זהו גבריאל, שהוא מראֶה מן מראָה. %break הנוקבא נקראת לילה, והיא מראָה, שפירושו הארת חכמה. ולפי שאין הארת חכמה בשום פרצוף זולתה, ע"כ נקראת הנוקבא מראה. ולפי זה השם לילה הוא מראה. וחזיון הלילה, הוא מראֶה מן מראָה, המלאך גבריאל, שבחינת המראֶה שבו נמשך ממראָה, שהיא הנוקבא. %letter 62 .62 וכמראֵה המראֶה אשר ראיתי, כמראֶה אשר ראיתי בבואי לשַחֵת את העיר, ומראות כמראֶה אשר ראיתי אל נהר כְּבָר ואפול אֶל פניי. כל אלו המראות שבפסוק הזה הם שש מדרגות. %break וכמראֵה המראֶה הן שתיים, ומראות בלשון רבים, הן ג"כ שתיים, והן ארבע. כמראֶה ראיתי, הן שתיים, והן שש מראות. ו"ס חג"ת נה"י של הנוקבא. %break גבריאל, יש לו מראָה, שנראים בה הגוונים של מעלה, שהם שש מראות שבנוקבא. והן נראות במראָה הזו, שהוא גבריאל, הנקרא מראֶה מן מראָה. ויש מראֶה למראָה, ומראֵה למראֶה, זה על זה. כלומר, שיש במראֶה למראָה, שהוא גבריאל, %break הרבה מדרגות הנבחנות כל אחת למראֵה ממראֶה. שפירושו, מראֶה ממראָה העליונה, הנוקבא. שהן שש בחינות מראֵה ממראֶה, זה על זה, הנמשכות משש מראות שבנוקבא. %page 393 וכולן נמצאות במדרגות חג"ת נה"י, ושולטות, ונקראות חזיון הלילה, ובהן נפתרים כל החלומות שבעולם. ואלו הן כעין שלמעלה מהן, כעין שש מראות שבנוקבא. %letter 63 .63 ומשום זה כתוב, נִגלה הסוד לדניאל בחזיון הלילה, כי אחת מאלו המדרגות של חזיון הלילה, גילה לו החלום ופתרונו. אבל יוסף, מתוך דבריו של פרעה, הסתכל במדרגות העליונות, שהחלום הראה עליהן, ואמר פתרונו לפרעה. %letter 64 .64 והפקיד אותו על כל ארץ מצרים, משום שהקב"ה מִשֶׁלו, מִשל יוסף, נתן לו, הפה, שלא נשק לעבירה, כמ"ש, ועל פיך יישק כל עמי. היד, שלא קרב לעבירה, כמ"ש, וייתן אותה על יד יוסף. צוואר, שלא קרב לעבירה, כמ"ש, ויישם רביד הזהב על צווארו. %break הגוף, שלא קרב לעבירה, כמ"ש, וילבש אותו בגדי שש. רגל שלא רכב על עבירה, כמ"ש, ויַרכב אותו במרכבת המשנֶה. המחשבה, שלא חשב בעבירה, נקרא נבון וחכם. הלב, שלא הרהר בעבירה, כמ"ש, ויקראו לפניו אַברֵך. והכול קיבל משלו. %letter 65 .65 וייצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל ארץ מצרים. מה הטעם, ויעבור בכל ארץ מצרים? כדי למשול עליהם, שהיו מכריזים לפניו כך, כי קראו לפניו אברך. ועוד, כדי לקבץ תבואה בכל מקום, כי כמ"ש, אוכל שְׂדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה, %break ולא נתן תבואת מקום זה במקום אחר, כדי שלא תירקב. כי מִטבע כל מקום, ששומר על הפירות שגדלו בו. %letter 66 .66 כל מה שעשה הקב"ה, הכול הוא לגלגל גלגולים. לגלגל ולהקדים סיבות לטובת ישראל, משום שרצה לקיים הבטחתו. כשברא הקב"ה את העולם, הביא מתחילה כל מה שצריך העולם, ואח"כ הביא את האדם לעולם, ומצא לו מזונות. %letter 67 .67 הקב"ה אמר לאברהם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול. כשבא יוסף למצרים לא נמצא בה רכוש גדול. גלגל הקב"ה גלגולים, %break והביא רעב על העולם, וכל העולם הביאו כסף וזהב למצרים, והתמלא כל ארץ מצרים כסף וזהב. ואחר שנתקן רכוש גדול בכל השיעור, הביא את יעקב למצרים. %letter 68 .68 כי כך דרכיו של הקב"ה, בתחילה בורא הרפואה, ואח"כ מכֵּה. בתחילה התקין רכוש גדול במצרים, ואח"כ הביא אותם לגלות. ועל זה גלגל גלגולים והביא רעב על כל העולם, כדי שיהיו מביאים כסף וזהב של כל העולם למצרים. %letter 69 .69 בזכות יוסף, שהיה צדיק, גרם שישראל יקבלו עושר, כסף וזהב, כמ"ש, ויוציאם בכסף וזהב. ומיָדו של הצדיק בא זה לישראל. והכול לזַכות אותם לעוה"ב. %letter 70 .70 כתוב, רְאֵה חיים עם אישה אשר אהבת כל ימי חיי הֶבְלֶךָ, אשר נתן לך תחת השמש. פסוק זה בסוד עליון הוא. ראה חיים, חיים של עוה"ב, כי אשרי הוא האדם הזוכה בו כראוי להיות. %letter 71 .71 עם אישה אשר אהבת. זוהי כנ"י, הנוקבא, משום שבה כתוב אהבה, כמ"ש, ואהבַת עולם אהבתיך. מתי? הוא בעת שצד הימין אוחז בה, כמ"ש, על כן מְשַכתיך חסד. וחסד, הוא צד ימין. %letter 72 .72 כל ימי חיי הבלך. משום שנוקבא בגדלותה הנקראת כנ"י, נקשרה בחיים, בבינה, עולם ששורים בו חיים. כי עוה"ז, הנוקבא, אין חיים שורים בו מבחינת עצמותה, וע"כ נקרא חיי הבל, משום שהוא תחת השמש, ז"א, וצריך לקבל ממנו. %page 394 ואין אורותיו של השמש מגיעים כאן לעוה"ז. והסתלקו מן העולם ביום שנחרב ביהמ"ק, כמ"ש, חשך השמש בצאתו, שאורו עלה למעלה, ואינו מאיר למטה, כמ"ש, הצדיק אבד, היסוד דז"א, המשפיע לעוה"ז, הנוקבא. ולפיכך צריכים להמשיך לה חיים מבינה, כמ"ש, ראה חיים. %letter 73 .73 כי הוא חלקךָ בחיים. זהו זיווג השמש, ז"א, עם הלבנה, הנוקבא. כי הנוקבא נקראת חלק, ואור השמש, חיים. וצריכים לבוא השמש בלבנה והלבנה בשמש, שלא להפריד ביניהם. וזהו חלקו של האדם, שיגרום במעשיו את זיווג העליון, לבוא בהם לעוה"ב. %letter 74 .74 וכתוב אחריו, כל אשר תמצא ידך לעשות, בכוחך עשֵה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה, בשאול אשר אתה הולך שָׁמה. האם הותרה הרצועה, שאין עוד פחד מרצועה המענישה, שיוכל האדם לעשות כל מה שיכול? %break לעשות בכוחך, כתוב. בכוחך, זהו נשמתו של האדם, כוחו של האדם, לזכות לעוה"ז ולעוה"ב. כל אשר תמצא ידך בכוח נשמתך לעשות מע"ט, תעשה ואל תתעצל, כי אז תזכה לשני העולמות. %letter 75 .75 ועוד, בכוחך, זוהי האישה, כנ"י, שהיא הכוח להתגבר בה, בעוה"ז ובעוה"ב. וצריך האדם לזכות בעוה"ז באותו הכוח, כדי שיתגבר בה בעוה"ב. וכמ"ש, כל אשר תמצא ידך בכוחך, הנוקבא, לעשות מע"ט בעוה"ז, עשה, ותזכה לעוה"ב. %letter 76 .76 וצריכים להתגבר במע"ט בעוה"ז, משום שלאחר שהאדם יוצא מעוה"ז, אין בו כוח לעשות משהו, שיאמר, עתה, מכאן והלאה, אעשה מע"ט, כי ודאי, אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה, בשאול אשר אתה הולך שמה. %break ואם לא זכה האדם בעוה"ז, לא יזכה אח"כ בעוה"ב. ומי שלא הכין צֵידה לדרך ללכת מעוה"ז, לא יאכל בעוה"ב. ויש מע"ט, שעושה האדם בעוה"ז, שאוכל מהם כאן בעוה"ז, וכל השכר נשאר לעוה"ב, להיזון מהם. %letter 77 .77 יוסף זכה בעוה"ז וזכה בעוה"ב, משום שרצה להתייחד באישה יראת ה', הנוקבא, עוה"ז, כמ"ש, וחטאתי לאלקים, הנוקבא, הנקראת אלקים. ומשום זה זכה למשול בעוה"ז, וזיכה את ישראל. %letter 78 .78 וילקט יוסף את כל הכסף. כי אותו הנהר, הנמשך ויוצא מעדן, יסוד, הנקרא יוסף, מלקט הכול, שהוא כלול ומקבל מכל הספירות, וכל העשירוּת נמצא בו. כמ"ש, %break וייתן אותם אלקים ברקיע השמיים להאיר על הארץ, כי היסוד נקרא רקיע, המאיר לארץ, הנוקבא. והכול הוא כמו שראוי להיות, כי ודאי שיוסף, יסוד, היה צריך למשול על המלכות, הנוקבא, ולהשפיע לה. %letter 79 .79 ויַרכֵּב אותו במרכבת המשנֶה. מהו מרכבת המשנה? הקב"ה עשה את הצדיק, מושל, משום שממנו ניזון העולם, הנוקבא, וממנו הוא צריך להיות ניזון. להקב"ה יש מרכבה עליונה, חגת"מ שמחזה ולמעלה דז"א, ויש לו מרכבה תחתונה, הנוקבא. %break והמרכבה התחתונה נקראת מרכבת המשנה. ויוסף נקרא צדיק, יסוד, וראוי לו להיות רוכב על מרכבת המשנה. %page 395 %letter 80 .80 ויקראו לפניו אַבְרֵך, ונָתון אותו על כל ארץ מצרים. אברך, הוא ההתקשרות שנקשר השמש בלבנה, יסוד, המייחד זו"ן. והכול כורעים כנגד מקום זה, כי כוונת הכריעות שבתפילה הן בעניין היסוד, שנקרא ברוך. וע"ש הכריעות קראו לפניו אברך, מלשון, %break ויַבְרך את הגמלים. ונָתון אותו, על כל העולם, הנוקבא. וכל בני העולם מודים לו על השפע שמשפיע להם. וע"כ, הכול הוא בסוד העליון. %letter 81 .81 הקב"ה עשה מלכות הארץ כעין מלכות הרקיע, והכול עשה זה כנגד זה, שכל מה שיש בארץ, יש לו כנגדו שורש ברקיע. וכל מה שנעשה בארץ, היה לפני הקב"ה בתחילה, למעלה ברקיע. %break מלכות הקדושה לא קיבלה מלכות שלמה, עד שהתחברה באבות, כי הקב"ה עשה את המלכות העליונה שתאיר מסוד האבות. %letter 82 .82 וכאשר ירד יוסף הצדיק למצרים תחילה, המשיך עימו אח"כ את השכינה, כי השכינה אינה הולכת אלא אחר הצדיק. וע"כ נמשך יוסף תחילה למצרים, וקיבל כל העשירות שבעולם כראוי. ואח"כ ירדה השכינה למצרים, וכל השבטים עימה. %letter 83 .83 ומשום זה יוסף, ששמר את ברית הקודש, זכה להתעטר במקומו, שנעשה מרכבה ליסוד דז"א. וזכה למלכות של מעלה, ולמלכות של מטה. וע"כ כל מי ששומר ברית קודש, הוא כאילו קיים תורה הקדושה כולה. כי הברית שקולה כנגד כל התורה. %break %H ויַרְא יעקב כי יש שבר במצרים %break %letter 84 .84 ויַרְא יעקב כי יש שבר במצרים. כיוון שהסתלקה ממנו שכינה במכירת יוסף, איך ראה שיש שבר במצרים? כמ"ש, משׂא דבַר ה' על ישראל, נאום ה' נוטה שמיים ויוסֵד ארץ ויוצר רוח אדם בקרבו. משא דבר ה', למה אומר משא? %break בכל מקום של דין על שאר העמים, ואומר משא, הוא לטוב. בכל מקום שהוא על ישראל, ואומר משא, הוא לרע. %letter 85 .85 בכל מקום שהוא על דין של שאר העמים, לטוב הוא. משום שמשא פירושו מעמסה, שהיא על הקב"ה שלום העמים עכו"ם, וכשנגזר עליהם הדין, מעביר מעל עצמו אותה המעמסה, שהיה סובל בשבילם. וע"כ, כשנאמר בהם משא, הוא לטוב. %break בכל מקום שהדין נגזר על ישראל, ואומר משא, כביכול הוא מעמסה על הקב"ה להעניש את ישראל. והוא משא, מצד זה ומצד זה. הן אם יעניש אותם, והן אם לא יעניש אותם הוא משא עליו כביכול. %break כי אם לא יעניש אותם יישארו בזוהמת החטא, ואם יעניש אותם הוא מֵצר כביכול בצרת ישראל. וע"כ כשנאמר בהם משא הוא לרע. %letter 86 .86 כיוון שאמר, נוטה שמיים ויוסד ארץ, למה נצרך עוד לומר, ויוצר רוח האדם בקרבו? האם לא היינו יודעים שהוא יוצר רוח האדם, אם לא היה נאמר? %page 396 אלא להורות בזה מדרגה, שכל הרוחות והנשמות שבעולם עומדים בה, הנוקבא, שבה עומדים כל הרוחות והנשמות בעיבור, וממנה מקבלים התחתונים. %letter 87 .87 אם אמר, ויוצר רוח האדם, ולא יותר, היה טוב, אבל, בקרבו, מה פירושו? אלא הוא בשני צדדים, ביסוד ובנוקבא. כי מאותו הנהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד, משם יוצאות ופורחות כל הנשמות, ומתקבצות למקום אחד, בנוקבא, ויסוד יוצר רוח האדם, בקרבו, %break שהיא הנוקבא, הדומה כאישה שהתעברה מהזכר, שהוולד מֵצר לה במעיה, עד שמצטייר כולו בציור השלם במעיה. %break כך, ויוצר רוח האדם בקרבו. בקרבו, בנוקבא, עומד הרוח ומצטייר שם, עד שנברא האדם בעולם, והיא נותנת לו הרוח. ויוצר, מלשון ציור, שמצייר בה רוח האדם. ולפי שמטרם שנגמר ציור הוולד הוא מצר לאימו, ע"כ אומר כאן משא, שאצל ישראל הוא לרע. %letter 88 .88 ויוצר רוח אדם בקרבו. בקרבו של אדם ממש, ולא בנוקבא העליונה. כי כשנברא האדם, והקב"ה נתן לו נשמתו, ויצא לאוויר העולם, אותו הרוח שבתוכו אינו מוצא הגוף מספיק שיתפשט בתוכו ועומד בו בצד אחד, בימין, ולא יתפשט לימין ולשמאל. %letter 89 .89 וכשגוף האדם מתפשט, מתפשט גם הרוח, ונותן בו כוח. וכן כפי שהגוף גדל, כך נותן הרוח כוח אל האדם שיתחזק על ידו. ומשום זה, יוצר רוח אדם בקרבו, ממש. %letter 90 .90 ויוצר רוח אדם, מה פירושו? משום שהרוח צריך לתוספת כוח מלמעלה להיעזר על ידו. וע"כ הקב"ה יוצר רוח האדם בקרבו, שנותן לו עזרה, שיוכל להתפשט בתוך האדם. %letter 91 .91 כאשר הרוח ההוא צריך עזרה, כפי מה שאותו האדם, וכפי מה שאותו הגוף הוא מתוקן, כך מתקנים לו מלמעלה אותו הרוח, ומוסיפים לו רוח להיתקן. %break כי כפי מה שבא להיטהר כך מסייעים אותו. וזהו, יוצר רוח אדם בקרבו, שנותן לו תוספת רוח, שיוכל להתפשט בגוף האדם. %break כי בעת שהאדם נולד ויוצא לאוויר העולם, לא יוכל הרוח להתפשט בו, ועומד בו בצד אחד, שאינו כלול משמאל, וע"כ הוא בחוסר ג"ר. וכשגדל ומטיב מעשיו, %break נותנים לו תוספת רוח, ג"ר, כי ו"ק נבחנים לעיקר הרוח, והג"ר לתוספת רוח. ואז יש לו התפשטות בגוף האדם בכל הצדדים. %letter 92 .92 כיוון שנאבד יוסף מאביו יעקב, איבד יעקב את תוספת הרוח שהייתה בו, הג"ר, והסתלקה ממנו השכינה. אח"כ כתוב, ותחי רוח יעקב אביהם, האם עד עתה היה מת? אלא תוספת הרוח הזה הסתלקה ממנו ולא הייתה בתוכו, %break כי העצבות שהייתה בו, גרמה שרוחו לא היה בקיומו, שהסתלקו ממנו ג"ר, שהן קיומו של הרוח. ומשום זה כתוב, ותחי רוח יעקב אביהם, כי הג"ר חזרו לתחייה. %letter 93 .93 וכאן כתוב, וירא יעקב כי יש שבר במצרים, שפירושו, שראה ברוח הקודש. הלוא עד עתה עוד לא התבשר שיוסף חי, ועוד היה בהסתלקות השכינה, ומאין היה יודע שיש שבר במצרים? %break אלא, וירא יעקב, שראה, שכל יושבי הארץ הולכים למצרים ומביאים תבואה, ולא שראה ברוח הקודש. %letter 96 .96 כתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. דרכיה דרכי נועם. אלו דרכי התורה. כי מי שהולך בדרכי התורה, הקב"ה משרה עליו נעימוּת השכינה, שלא תסור ממנו לעולמים. %page 397 וכל נתיבותיה שלום. כי כל נתיבות התורה כולם שלום. שלום לו למעלה, שלום לו למטה, שלום לו בעוה"ז, שלום לו בעוה"ב. %letter 97 .97 כמטבע בכיס נמצא בפסוק הזה, שטמון כאן בפנימיות הפסוק סוד יקר. פסוק זה הוא בשני אופנים, דרכים ונתיבות. ובשתי בחינות, נועם ושלום. קוראים בו דרכים, וקוראים בו נתיבות. קוראים בו נועם, וקוראים בו שלום. %letter 98 .98 דרכיה דרכי נועם. כמ"ש, הנותן בים דרך. כי בכל מקום שכתוב בתורה דרך, היא דרך פתוחה לכל, כדרך זו הגשמית, שפתוחה לכל אדם. כך דרכיה דרכי נועם. %break הן דרכים שפתוחות מהאבות, חג"ת, אברהם יצחק יעקב, אשר כָּרו בים הגדול ובאו בתוכו. ומאלו הדרכים נפתחים האורות, להאיר לכל צד ולכל רוחות העולם. %break ב' מלכויות שבהן מתוקן המסך להזדווג עם אור העליון, מכונות מפתחא ומנעולא, או עטרת יסוד ומלכות עצמה. ואין הארת החכמה אלא במקום שיש שם המפתחא. אבל במקומות שיש שם המנעולא, נשארו בחסדים מכוסים מחכמה. %break ובג"ר דפרצופים, כגון, עתיק, או"א עילאין וזו"ן הגדולים, משמשת המנעולא, ע"כ הם בחסדים מכוסים. ובו"ק דפרצופים, כגון א"א וישסו"ת וזו"ן הקטנים, משמשת המפתחא, וע"כ מתגלה בהם הארת החכמה. %break והנה המפתחא נקראת דרך או אורַח, מטעם היותו דרך להשפעת המוחין דחכמה, המאירים לכל הצדדים בחינת ג"ר. והמנעולא מכונה שביל או נתיב, דרך צרה, שאינה פתוחה לכל, כי רק הנשמות מחזה ולמעלה דזו"ן יכולות לקבל מהם ג"ר, משום שאינן צריכות חכמה, %break להיותן ח"ח. אבל הנשמות שהן מחזה ולמטה דזו"ן, שהן צריכות חכמה, אינן יכולות לקבל משם אלא רק ו"ק חסר ראש. %break ונמצא, שאינו פתוח לנשמות שהן מחזה ולמטה, שהן רוב הנשמות, וע"כ מכונה בשם שביל ונתיב, שאינו פתוח אלא ליחידים. ובאו"א עילאין משמשת המנעולא, %break הנקראת נתיב, ולפיכך הם תמיד בחסדים מכוסים מחכמה. ובישסו"ת משמשת המפתחא, הנקראת דרך, וע"כ הם בהארת החכמה. %break ולכן נאמר, שבכל מקום שכתוב בתורה דרך, היא דרך פתוחה לכל. כי דרך, מורה על המלכות של המפתחא, שעל זיווגה מתגלה הארת החכמה, שהארה זו משלימה לכל הנשמות, גם לאותן שנמשכות מחזה ולמטה דזו"ן שהן רוב הנשמות שבעולם. %break ונאמר, שהם דרכים שפתוחות מהאבות, חג"ת, אברהם יצחק יעקב, אשר כרו בים הגדול ובאו בתוכו. כי אחר שז"א מקבל ג' קווים דישסו"ת, במה שנאמר, שלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם, הוא משפיע אותם אל הנוקבא, ונעשית רביעית לאבות, מלכות דוד. %break וכשמשפיע לה מקו ימין דבינה, נקודת החולם, אז נמשכים לה אותיות אל"ה דבינה, שבהם המפתחא. ונבחן אז שחג"ת דז"א כרו בה, ועשו בה בית קיבול, המפתחא, שנאמר, אמא משאילה בגדיה לבִתה. כמ"ש, באר חפרוהָ שׂרים, ישסו"ת, כָּרוּהָ נדיבי העם, חג"ת דז"א. %break חג"ת דז"א משפיעים לנוקבא הכלי של המפתחא מהבינה, ואח"כ משפיעים לה גם ב' הנקודות שורוק חיריק, מב' קווים, שמאל ואמצע דבינה, ואז יש לה כל ג' הקווים שבחג"ת דז"א שקיבלו מג' הקווים שבבינה, ואז ג' קווים דז"א, חג"ת, נכנסים בנוקבא. %page 398 מהמפתחא, המכונה דרך או אורח, מושפעת הארת החכמה המאירה ומשלימה לכל הצדדים ולכל רוחות העולם, ואפילו לאותם הנמשכים מחזה ולמטה דזו"ן. %break משא"כ הנתיבות שהם מהמנעולא, אינם משפיעים אלא ליחידים, לנמשכים מחזה ולמעלה דז"א, ואינם פתוחים לכל. %letter 99 .99 ונועם זה הוא נעימוּת היוצאת מעוה"ב, ישסו"ת. ומעוה"ב מאירים כל המאורות ומתחלקים לכל צד, לג' קווים. ואותו הטוב והאור של עוה"ב, שיורשים האבות, חג"ת דז"א, שיורשים מוחין הללו מישסו"ת, מעוה"ב, נקראים נועם. %break ועוד, עוה"ב עצמו, ישסו"ת, נקרא נועם, כי כשמתעורר עוה"ב להאיר, מתעוררים כל השמחה, כל הטוב, כל האורות, וכל החירות שבעולם, ומשום זה נקרא נועם. %letter 100 .100 וע"כ, הרשעים שבגיהינום, בשעה שנכנס השבת, נחים כולם, ויש להם חירות ומנוחה. בשעה שיצאה השבת, יש לנו לעורר עלינו את השמחה העליונה, שנינצל מאותו העונש של הרשעים הנידונים משעה ההיא והלאה. %break ויש לנו להתעורר ולומר, ויהי נועם ה' אלקינו עלינו. זהו נועם העליון, שמחת כל, המוחין דישסו"ת. כמ"ש, דרכיה דרכי נועם. %break ביום השבת מאירים המוחין דאו"א עילאין, אוירא דכיא. והם מכונים לעת"ל, ואז כל הדינים יוצאים מן העולם, ואפילו הרשעים שבגיהינום נחים. וביציאת השבת, שוב מתעוררים הדינים והקליפות, ואין להם ביטול אלא ע"י מוחין דהארת חכמה, הנמשכים מישסו"ת, %break שנקראים נועם. ולפיכך בצאת השבת מחויבים אנו לומר הפסוק, ויהי נועם, כדי לעורר עלינו המוחין דהארת חכמה המבטלים כל הדינים. %letter 101 .101 וכל נתיבותיה שלום. נתיבותיה, אלו הם השבילים היוצאים מלמעלה, מאו"א, המנעולא, שמשמשת באו"א, שעליה כתוב, ושבילךָ במים רבים. ונקראים כך משום שאינם פתוחים לכל אדם, אלא ליחידים בלבד. %break וכולם, אוחז אותם הברית לבדו, יסוד, שנקרא שלום, שלום בית, ומכניס אותם לים הגדול, בעת שהוא בגבורתו, שאז נותן לו שלום. כמ"ש, וכל נתיבותיה שלום. %break יוסף היה ברית שלום, שזכה לנתיבות אלו, והיה מלך במצרים, ומושל על הארץ. ויעקב, משום שהסתלקה ממנו השכינה, לא היה יודע. כי המפתחא, מסך הנמשך מבינה, הנקרא דרך, הממשיך את המוחין דנועם, כמ"ש, דרכיה דרכי נועם. %break אך המנעולא, אינו ממשיך המוחין, וכל תיקונו הוא לעשות שלום. כי כל כוחו של קו אמצעי לייחד ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, הוא ע"י התכללות בתחילה באותו המסך דמנעולא. %break וכולם, שני המסכים ביחד, הדרך והנתיב, אוחז אותם רק הברית לבדו, יסוד דגדלות, הנקרא יוסף. כלומר, אע"פ שעיקר קו אמצעי הוא ת"ת, אמנם הוא אינו נושא את שני המסכים ביחד, כי להיותו למעלה מחזה דז"א, אין הדינים דמנעולא ניכרים בו, %break כי אינם ניכרים לבחינת דין, אלא רק מחזה ולמטה. וע"כ רק יסוד שהוא מחזה ולמטה, אוחז שניהם יחד. %break היסוד מכניס אותם לים הגדול, בעת שהוא בגבורתו, שאז נותן לו שלום. כשהנוקבא בגבורות שליטת השמאל, שאינו רוצה להיכלל בימין, שאז קופאים כל האורות שבו, אז נותן היסוד שלום, שע"י המסך דמנעולא, המסך דחיריק, %page 399 מכניע את השמאל ומחבר אותו עם הימין. ואז נעשה שלום בין ימין ושמאל, והאורות נפתחים. כמ"ש, וכל נתיבותיה שלום. כי הנתיבות, המנעולא, אינם עומדים להמשיך מוחין כמו המפתחא, הנקרא דרך, אלא לעשות שלום בין קו ימין לקו שמאל הוא עומד. %letter 102 .102 ועכ"ז יעקב היה לו שבר כדי לקנות תבואה במצרים. וראה שהוא שבר על שבר, שיירדו בניו למצרים. וע"כ, ויאמר יעקב לבניו, למה תתראו, אלא שתראו את עצמכם כרעבים, כאנשים שאין להם שובע. %break אע"פ שהסתלקה השכינה מיעקב, עכ"ז היה לו שבר, המסך דמפתחא מבחינת הדינים שבו, כדי לקנות תבואה במצרים. להמשיך עליו הארת החכמה דישסו"ת, המכונה חכמת מצרים. אמנם המסך דמנעולא לא היה ניכר בו לבחינת דין, %break להיותו ת"ת, שהוא מחזה ולמעלה. אבל בניו, שהם מבחינת מחזה ולמטה, יהיה ניכר בהם גם המנעולא, אם יירדו למצרים. %break וזהו שראה שהוא שבר על שבר, שיירדו בניו למצרים. כי יתגלה בהם גם השבר השני, המסך דמנעולא. ע"כ, ויאמר לבניו, למה תתראו, אלא שתראו את עצמכם כרעבים, %break מכוח המסך דמפתחא, הרעב אחר המוחין. כאנשים שאין להם שובע, מכוח מסך דמנעולא, שאין לו שובע בשלמות לפני גמה"ת. %letter 103 .103 בכל זמן שיש צער בעולם, אין האדם צריך להראות עצמו בשוק, שלא ייתפס בעוונותיו, שבעלי הדין יראו אותו, ויקטרגו עליו ויגלו עוונותיו, כדי להעניש אותו. וע"כ אמר להם יעקב, למה תתראו, כי יש להם לפחד מפני המקטרגים. %letter 104 .104 וירא יעקב כי יש שבר במצרים, פירושו תבואה ממש, ולא שבירה, כמו שפירש מקודם, כי ע"כ שלח הקב"ה רעב בעולם, כדי להוריד יעקב ובניו שם. וע"כ ראה בני הארץ שהיו מביאים משם תבואה. %letter 105 .105 וירא יעקב כי יש שבר במצרים. בשעה שמת יצחק, באו יעקב ועשיו לחלוק בירושה. ועשיו יצא מחלקו בארץ ומהכול, שיצא ונפטר, גם מהגלות. ויעקב, שיסבול הגלות, ייקח הכול, כלומר, שהתפשרו כך. %break וע"כ ראה יעקב השבירה ההיא במצרים, שיהיה לו ולבניו לסבול הגלות. וע"כ, ויאמר יעקב לבניו למה תתראו, לפני הדין שלמעלה, ואינכם מפחדים, שלא יימצא עליכם מקטרג. %break ויאמר, הנה שמעתי כי יש שבר במצרים, רדו שם, אשר רד"ו בגי' ר"י (210), חשבון זה היו ישראל במצרים. %break %H ויוסף הוא השליט %break %letter 106 .106 ויוסף הוא השליט על הארץ. כשהקב"ה חפץ באדם, מנַשֵׂא אותו על כל בני העולם, ועושה אותו ראש על כל, וכל שונאיו נכנעים תחתיו. %letter 107 .107 דוד המלך, שנאו אותו אחיו, ודחו אותו מהם. הקב"ה הרים אותו על כל בני העולם. בא חמיו שאול, וברח מפניו. הרים אותו הקב"ה על כל הממלכות, וכולם היו כורעים ומשתחווים לפניו. %page 400 ויוסף, דחו אותו אחיו, אח"כ כולם כרעו והשתחוו לפניו, כמ"ש, ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה. %letter 108 .108 ועתה ירוּם ראשי על אויביי סביבותיי, ואֶזבְּחה באוהלו זבחי תרועה, אשירה ואזמרה לה'. ועתה פירושו, ואתה, שֵם השכינה, שהתפלל שהשכינה תרום ראשו. %break עת, היא מדרגה עליונה, אות ה' דהוי"ה, השכינה, ונקראת עתה. ועתה, עם ו', זהו ז"א, ובית דינו, הנוקבא, כי ו' מן ועתה, רומזת על ז"א. %letter 109 .109 ירום ראשי, להרים ראש בכבוד ובמלכות. על אויביי סביבותיי, אלו שאר מלכי הארץ. ואזבחה באוהלו, זהו ירושלים. באוהלו, עם ו', רומז על אוהל מועד. זבחי תרועה, להשמיע לכל העולם. אשירה ואזמרה, מצד התרועה, כי מצד התרועה בא שיר ושִׁבחה. %letter 110 .110 ועתה ירום ראשי, זוהי כנ"י, הנוקבא, הנקראת עתה. על אויביי סביבותיי, זהו עשיו וכל השרים שלו. ואזבחה באוהלו, בתוך ישראל, זבחי תרועה. כמ"ש, זבחי אלקים רוח נשבָּרה. כדי להעביר הדין מן העולם. אשירה ואזמרה, להודות ולשבח להקב"ה, בלי הפסק, לעולם. %letter 111 .111 ועתה ירום ראשי. ראשי, זה יצה"ט, שהתפלל בכל דבר. ירום יצה"ט על יצה"ר. על אויביי סביבותיי, יצה"ר, שסביב האדם ושונא אותו בכל. ואזבחה באוהלו, %break זבחי תרועה, זה לימוד התורה, שניתנה מצד האש, כמ"ש, מימינו אש דת לָמו. כי בשביל התורה, ירום ראשו, וכל שונאיו יישברו לפניו, כמ"ש, תכריע קָמיי תחתיי. %letter 112 .112 ועתה ירום ראשי, להיכלל באבות, חג"ת דז"א. כי לדוד המלך יש להידבק באבות, שמתחבר עימהם בעניין רגל רביעי, ואז יתרומם ויעלה למעלה, מחזה ולמעלה דז"א, והוא בקשר אחד עימהם. על אויביי סביבותיי, %break בעלי הדין שבצד שמאל, המתכוונים להשחית. וכשמתרומם עליהם, מתחבר אז השמש, ז"א, בלבנה, הנוקבא. ונעשה הכול אחד. %letter 113 .113 ויוסף הוא השליט על הארץ, הוא המשביר לכל עם הארץ. יוסף, זהו השמש, ז"א, כי יוסף הוא יסוד דז"א, השולט בלבנה, הנוקבא, ומאיר אליה, ומזין אותה. הוא המשביר לכל עם הארץ. כי אותו הנהר הנמשך ויוצא מעדן, הוא יסוד, יוסף, ממנו ניזונים כולם, %break ומשם פורחות נשמות לכל אדם. ומשום זה כולם משתחווים למקום ההוא, כי אין דבר בעולם שלא יהיה תלוי במזל, ביסוד. %break %H ויַכֵּר יוסף את אחיו %break %letter 114 .114 ויַכֵּר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו. כמ"ש, למה אירא בימי רע, עוון עקֵביי יְסוּבֵּני. שלושה הם שמפחדים, ואינם יודעים ממה הם מפחדים. אבל נוסף על אלו השלושה, %break יש מפחד ואינו יודע ממה מפחד, בגלל חטאים שחטא, ואינו יודע שהם חטאים, ולא השגיח בהם, והוא מתיירא מימי רע. %page 401 %letter 115 .115 ימי רע, אלו ימים שנועדו להיות באותו הרע. זהו יצה"ר, שנקרא רע. ויש לו ימים ידועים, שניתן לו רשות בעולם להסית את כל אלו המטמאים דרכם, בשִׁכבת זרע לבטלה, %break כי מי שבא להיטמא, מטמאים אותו. ואלו הם שנקראים ימי רע, והם ממונים להעניש בהם על אלו עבירות, שאדם דש בעקביו. %letter 116 .116 כל אלו המטמאים דרכם, כמה חבילות מזיקים נועדות להם, ומטמאים אותם. בדרך שאדם רוצה ללכת, באותה הדרך ממש מוליכים אותו. אדם הבא להיטהר, כמה הם המסייעים אותו. %letter 117 .117 כשהאדם קם בבוקר, צריך ליטול ידיו מנַטְלה של מים, שהוא כלי ליטול מים ממנו, וייטול ממי שכבר נטל ידיו. וצריכים נטלה דווקא לנטילת ידיים בבוקר. %letter 118 .118 האדם צריך ליטול יד ימין ביד שמאל, שהשמאל ישמש את הימין, כדי להשליט הימין על השמאל, ויתרחץ הימין מהשמאל. ומשום זה הוא הנטילה, שבאה להשליט הימין על השמאל. וע"כ מי שנוטל ידיו, ייטול הימין בשמאל, להשליט הימין על השמאל, %break כדי שלא לתת מקום ליצה"ר לשלוט כלל. כי אין אחיזה לס"א בקו ימין, אלא בקו שמאל. ואם משליט הימין על השמאל, פסקה אחיזת הס"א גם מהשמאל. %letter 119 .119 בשעה שדין הרע שולט, אינו משיב ידיו מלהרע. ואפילו צדיקים ניזוקים על ידו, כי מכיוון שניתן רשות למשחית, אינו מבחין בין טוב לרע. ובשעה שהימין שולט על עמים עכו"ם לשבור אותם, %break מרחם הקב"ה עליהם ואינו מכלה אותם. ויש הפרש גדול בין רחמי הימין, לדינים של שמאל. %letter 120 .120 ומשום זה, כל מי שחוטא באלו החטאים שאדם דש ברגליו, אינו יודע שחטא בהם, והוא מפחד תמיד. דוד המלך היה נשמר תמיד מאלו העבירות. וכשיצא למלחמה, היה מפשפש בהן, כדי לעשות עליהן תשובה, וע"כ לא היה מתיירא לערוך עימהן מלחמה. %letter 121 .121 ארבעה מלכים היו, מה ששאל זה, לא שאל זה. דוד אמר, ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כַּלותָם, משום שהיה נשמר מאלו העבירות שאדם דש ברגליו, %break ולא נתן מקום לשונאיו לשלוט. וע"כ רצה לרדוף אחריהם תמיד, והם לא ירדפו אחריו, לקטרג על עוונותיו, וייפול בידיהם. %letter 122 .122 אסא היה מתיירא יותר, אע"פ שהיה מפשפש בחטאים, ולא כל כך כמו דוד המלך, הוא רצה רק לרדוף אחר אויביו, ולא להילחם עימהם, והקב"ה יהרוג אותם. ובדוד כתוב, ויכֵּם דוד מהנֶשף ועד הערב למחרתם. אבל אסא, הוא רדף והקב"ה היכה. %letter 123 .123 יהושפט מלך יהודה ג"כ היה מבקש, ואמר, אני איני יכול לרדוף ולא להרוג אותם, אלא אני אזמר ואתה תהרוג אותם, משום שלא היה מפשפש בחטאיו כל כך כמו אסא. והקב"ה עשה לו כן. %letter 124 .124 חזקיה מלך יהודה ג"כ אמר, איני יכול לא לזמר, ולא לרדוף, ולא לערוך מלחמה, משום שהיה מתיירא מאלו העבירות שאדם דש ברגליו. כמ"ש, ויהי בלילה ההוא וייצא מלאך ה' ויַך במחנה אשור. וחזקיה יושב בביתו, והקב"ה הרג אותם. %letter 125 .125 ומה צדיקים האלו היו יראים מאלו העבירות, שאר בני העולם על אחת כמה וכמה, משום זה יש לאדם להישמר מאלו העבירות ולפשפש בהן, כדי שלא ישלטו עליו ימי רע, שאינם מרחמים עליו. %page 402 %letter 126 .126 ויכר יוסף את אחיו. בשעה שאחיו נפלו בידו, הוא היה מרחם עליהם, משום שהוא שלם. והם לא הכירוהו, שהם, שמעון ולוי, %break באים מדין קשה. וע"כ לא ריחמו עליו, כי בעלי דין הקשה אינם מרחמים על אנשים בשעה שנופלים בידיהם, שהם מבחינת אלו ימי רע, שאינם מרחמים על האדם. %letter 127 .127 ומשום זה אמר דוד, למה אירא בימי רע. יראתי, לא נאמר, אלא אירא, בלשון הווה, שעדיין הוא מתיירא. כי אמר, שיש לי לירוא תמיד מאלו ימי רע. %break עוון עקביי יסוּבֵּני. מיהם עקביי? אלו הם באמונה, בקדושה, כמ"ש, וידו אוחזת בעקב עשיו. הרי שהעקב של עשיו היה באמונה, בקדושה, כי יעקב אוחז בו. וזהו עקב, שעליו כתוב, עוון עקביי יסובני. והם עקבות המסתכלים תמיד באותה העבירה, שהאדם דש בעקביו תמיד. %break עוון עקביי יסובני, הן הקליפות הנקראות עקב, המעורבות בקדושה, כמ"ש, וידו אוחזת בעקב עשיו. והן ממונות להסתכל ולהעניש את האדם על אלו העבירות שדש בעקביו. %break שאמר דוד, עוון עקביי יסובני, שסובבים אותו ומסתכלים בו, אם יש בו עוון, מאלו העבירות שאדם דש בעקביו. וע"כ היה מתיירא תמיד. %letter 128 .128 הוי מושכי העוון בחבלי השווא וכַעֲבות העֲגָלה חַטָאה. בחבלי השווא, העוון, שדש בו בעקב, ואינו מחשיב אותו. ואח"ז מתחזק ונעשה כעבות העגלה. ומתגבר אותו העוון, ומסית אותו בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 129 .129 אשריהם הצדיקים, שיודעים להישמר מעוונותיהם. והם מפשפשים תמיד במעשיהם, כדי שלא יימצא עליהם מקטרג בעוה"ז, ולא ישׂטין עליהם לעוה"ב. כי התורה מתקנת להם דרכים ושבילים ללכת בהם, כמ"ש, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. %break %H ויזכור יוסף את החלומות %break %letter 130 .130 הקב"ה עשה את האדם, שיזכה לכבודו, ולשרת לפניו תמיד, ולעסוק בתורה יום ולילה, משום שהקב"ה חפץ תמיד בתורה. %letter 131 .131 וכיוון שהקב"ה ברא את האדם, נתן לפניו התורה, ולימד אותו לדעת דרכיה. כיוון שהסתכל בה ולא שמר אותה, ועבר על מצוות ריבונו, נתפס בעוונו. %letter 132 .132 וכל אלו שעוברים על דבר אחד שבתורה, נתפסים בה. שלמה המלך, שהתחכם על כל בני העולם, עבר על דבר אחד שבתורה, שהִרבה לו נשים, וגרם לעצמו, שעברה ממנו מלכותו, שנעשה הדיוט ע"י אשמדאי. %letter 133 .133 ויוסף, שהיה יודע שכתוב בתורה, לא תיקום ולא תיטור, ואחיו נפלו בידיו, ולמה גלגל עליהם כל הגלגול הזה, הרי הוא ידע התורה שלימד אותו אביו? אלא אין לחשוב שיוסף גלגל עליהם גלגולים לנקום מהם. לא עשה כל זה, אלא רק להביא בנימין אחיו אליו, %page 403 שתשוקתו הייתה אליו. והוא לא עזב את אחיו ליפול. שהרי כתוב, ויְצו יוסף וימלאו את כליהם בר. וכל זה כדי שלא ייפלו. %letter 134 .134 כאשר ברא הקב"ה את הלבנה, הנוקבא, היה מסתכל בה תמיד, כמ"ש, תמיד עיני ה' אלקיך בה. שהשגחתו בה היא תמיד. וכתוב, אז ראהּ ויְסַפרהּ, הֱכינהּ וגם חֲקָרהּ. %break אז ראהּ, כי השמש, ז"א, עם השגחתו בנוקבא, הואר. כי אינו מקבל ראייה, חכמה, אלא בעת זיווג עם הנוקבא. ויספרהּ, כמ"ש, מקום ספיר אבניה, מלשון סַפּירות והארה. %letter 135 .135 הכינהּ, שהכין אותה עם תיקונים, שהיא יושבת בתיקון י"ב (12) גבולים ומתחלקת לשבעים מלאכים. כלומר, שי"ב גבולים מתחלקים ונעשים לשבעים מלאכים. ותיקן אותה בשבעה עמודים עליונים, חג"ת נהי"מ דבינה, שנאמר, אמא משאילה בגדיה לבִתה, %break לקבל בהם האורות ולהימצא בשלמות. כי כל שלמות הנוקבא היא מחמת שנתקנה בשבעה עמודים עליונים, שהם הכלים חג"ת נהי"מ דבינה. שלולא זה לא הייתה ראויה לקבל האורות. %break וגם חקרהּ, שחקר אותה, להשגיח עליה תמיד זמן אחַר זמן, בלי הפסק לעולם, שלא תהיה יניקה לס"א ממנה. %letter 136 .136 ואח"ז הזהיר את האדם ואמר, ויאמר לאדם, הן יִרְאת ה' היא חכמה, וסור מרע בינה. כי יראת ה', הנוקבא, מתעטרת על התחתונים, כדי לירוא ולדעת את ה', בכוחה. וע"כ היא חכמה. וסור מרע, בינה, הבירור מפסולת, %break שלא להתקרב עימה אל הקדושה. סור מרע, הוא מציאות הבינה, לדעת ולהסתכל בכבוד מלך העליון. %letter 137 .137 כתוב, לא יועילו אוצרות רֶשע, וצדקה תציל ממוות. אלו שאינם עוסקים בתורה והולכים אחר קנייני העולם, ולאסוף אוצרות רשע, כתוב בהם, לא יועילו אוצרות רשע. כמ"ש, ואבד העושר ההוא בעניין רע, משום שהם אוצרות רשע. %letter 138 .138 וצדקה תציל ממוות, אלו הם העוסקים בתורה ויודעים דרכיה להשתדל בה. כי התורה נקראת עה"ח, ונקראת צדקה, כמ"ש, וצדקה תהיה לנו, כי נשמור את דברי התורה. %break וצדקה תציל ממוות. צדקה ממש, שנותן לעני. צדקה ותורה הכול אחד. תורה, תציל ממוות, ע"ש שהתורה היא עה"ח. ואם היא צדקה ממש, תציל ממוות, ע"ש המצווה, שהחייה את העני. וב' בחינות, תורה וצדקה, הן ממש ב' אופנים. וטעמי הצלתן ממוות, הן ב' בחינות. %letter 139 .139 המילה צדקה, נקראת שלום. כתוב, עובד אדמתו ישבע לחם, ומְרַדף ריקים ישׂבע רִיש. שלמה המלך, החכם מכל העולם, איך אמר, שהאדם ישתדל לעבוד אדמה, וישתדל אחריה ויניח חיי עולם? %letter 140 .140 וייקח ה' אלקים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעובדהּ ולשומרהּ, שהיא עבודת הקורבנות. לעובדה, זהו מלך העליון, להמשיך שפע ברכות ממלך העליון, ז"א. %page 404 ולשומרה, זהו מלך התחתון, לשמור השפע שקיבל מלך התחתון, הנוקבא. שהכתוב מדבר כנגד עולם העליון, ז"א, ועולם התחתון, הנוקבא. %break לעובדה, בזָכור, ז"א. ולשומרה, בשָׁמור, הנוקבא. מטעם זה בלוחות הראשונות, שהיו בבחינת ז"א, כתוב, זָכור את יום השבת לקדשו. ובלוחות האחרונות, שהן בחינת הנוקבא, כתוב, שָׁמור את יום השבת לקדשו. %letter 141 .141 עובד אדמתו, זהו גן עדן, הנוקבא, שהאדם צריך לעשות ולעבוד ולהמשיך לה ברכות מלמעלה, מז"א. וכאשר מתברכת ונמשכות לה הברכות מלמעלה, גם האדם מתברך עימה. ומשום זה, עובד אדמתו, שעובד בשביל להמשיך שפע לנוקבא, ישבע לחם, %break מזונות שלמעלה, שמקבל חֵלף עבודתו, כי המברך, מתברך. ומְרַדף ריקים, מי שמתדבק בס"א, הוא ישׂבע ריש. %letter 142 .142 עובד אדמתו, כמ"ש, איש אמונות, רב ברכות, זהו אדם שיש בו אמונת הקב"ה. כגון רבי ייסא הזקן, שאע"פ שהייתה לו סעודת אותו היום לאכול, לא היה עורך השולחן עד שביקש על מזונותיו לפני מלך הקדוש. לאחר שהתפלל תפילתו, %break וביקש על מזונותיו לפני המלך, אז היה עורך השולחן. והיה אומר תמיד, לא נערוך השולחן עד שיינתנו המזונות מבית המלך. %letter 143 .143 וכתוב, ואָץ להעשיר לא יינָקֶה, משום שלא רצה לעסוק בתורה, שהיא חיי עוה"ז וחיי עוה"ב. %letter 144 .144 ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם. למה זכר אלו החלומות? ומה היה יוצא לו אילו לא זכר אותם? %letter 145 .145 אבל כיוון שראה יוסף, שהם באים ומשתחווים לו אפיים ארצה, אז נזכר ממה שחלם להם, כשהיה עימהם, כמ"ש, והנה קמה אלומתי וגם ניצָבה, והנה תסוּבֶּינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי. כי בשעה שראה אחיו כורעים לפניו, כמ"ש, %break ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה, אז, ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם, שראה שהם התקיימו. כלומר, ויזכור יוסף את החלומות, פירושו, שראה שהתקיימו החלומות. %letter 146 .146 ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם. זכר אותם, משום שאז אין שִכחה לפני הקב"ה, כי חלום שהוא טוב, צריך האדם לזכור אותו שלא יישָכח. ואז הוא מתקיים. כי כמו שנשכח אצל האדם, כן נשכח עליו מלמעלה, ואינו מתקיים. %letter 147 .147 חלום שלא נפתר, הוא כאיגרת שלא נקראה, שאינו פועל כלום במקבלו. משום שלא נזכר בחלום, הוא כמי שלא ידע את פתרונו. וע"כ מי שהחלום נשכח ממנו, ואינו יודע אותו, %break אינו עומד עליו להתקיים. ומשום זה היה יוסף זוכר את חלומו, כדי שיתקיים, כדי שלא יישכח ממנו לעולם, והיה מחכה לו תמיד. ויאמר להם, מרגלים אתם. הוא זכר החלום, אבל להם לא אמר דבר. אלא שאמר להם, מרגלים אתם. %letter 148 .148 כתוב, כי בא החלום ברוב עניין וקול כסיל ברוב דברים. כי בא החלום ברוב עניין, כמה הם העוזרים בחלום שיתקיים, וממונים מדרגות על מדרגות, עד שהחלומות, מֵהם שכולם אמת, ומֵהם, %break שיש בהם אמת ושקר, שמקצתו מתקיים ומקצתו אינו מתקיים. אבל לאלו צדיקי אמת לא נִגלה להם בחלום דברי שקר כלל, אלא כולם אמת. %letter 149 .149 דניאל חלם. ואם היה בחלום דברי שקר, למה נכתב ספר דניאל בין כתובים? אלא, אלו צדיקי אמת, בשעה שנשמתם עולה בעת שנתם, מתחברים בהם דברים קדושים, שמודיעים להם דברי אמת, דברי קיום, שאינם משקרים לעולם. %page 405 %letter 150 .150 דוד המלך לא ראה חלום טוב, הרי נשמע, שהיה רואה דברים שאינם אמיתיים. שהרי האמת הייתה, שהיה מלא טוב וחסד מה'. אלא ודאי, כל ימיו היה עוסק בשפיכת דמים וערך מלחמות, %break וכל חלומותיו לא היו אלא חלומות רעים, חורבן, שממה, דם ושפיכת דמים, ולא חלום של שלום. %letter 151 .151 הייתכן שלאדם טוב יראו לו חלום רע? ודאי כן הוא, כי כל אלו הרעות העתידות להתדבק באלו שעברו על דברי התורה, ואלו העונשים, שהם עתידים להיענש בעולם האמת, כולם ראה דוד המלך, כדי שבכל שעה תהיה יראת ריבונו עליו. %break ומיושבת בזה השאלה, איך ראה דברים שאינם אמיתיים. כי ראה אותם בעוברי עבירה, שבהם היו אמיתיים. והראו לו אותם, כדי לעורר אותו ביראת שמיים. והנה העירוּ, שכתוב, %break והאלקים עשה שיִיראו מלפניו. זהו חלום רע, שמטיל יראה על האדם. וע"כ מראים לצדיק חלום רע. %letter 152 .152 כי האדם שראה חלום, צריך לפתוח פיו בו, לבקש פתרון לפני בני אדם שאוהבים אותו, כדי שהרצון שלהם יעלה אליו לטובה, ויפתחו פיהם לטובה, ויימצא הרצון והמילה שלהם, הכול לטובה. %break הרצון, המחשבה, החכמה, היא ראשית הכול, ראשית כל הספירות. והמילה, מלכות, היא סוף הכול, סוף כל הספירות. וע"כ נמצא שהוא בשלמות בסוד העליון, היות שכאן ראש וסוף הספירות. %break וע"כ הוא מתקיים כולו. ועוד, שמבקשים רחמים על האדם, שיתקיים אותו פתרון הטוב שפתרו. %letter 153 .153 ומשום זה הקב"ה מודיע אל האדם בחלומו, לכל אחד לפי מדרגתו, כמו שהוא. ובאותו אופן כמו שכל אחד יאמר שיהיה החלום. כי כל החלומות הולכים אחר הפה. ודאי שהחלום אינו אלא לאיש צדיק, שהוא רואה חלום כראוי. %letter 154 .154 כאשר האדם ישן על מיטתו, נשמתו יוצאת ומשוטטת בעולם למעלה, ונכנסת במקום שנכנסת, וכמה מחנות רוחות נמצאים והולכים בעולם ופוגעים באותה הנשמה. %break אם צדיק הוא, עולה הנשמה למעלה, ורואה מה שרואה. ואם אינו צדיק, הנשמה נאחזת באותו הצד, ומודיעים לה דברי שקר, או דברים העתידים לבוא בזמן קרוב. %letter 155 .155 וע"כ לאדם שאינו צדיק, מודיעים לו חלום טוב, שאינו כולו אמת, כדי להטות אותו מדרך האמת, כיוון שנטה מדרך האמת, מטמאים אותו. כי כל מי שבא להיטהר, מטהרים אותו, ומי שבא להיטמא, מטמאים אותו. %letter 156 .156 ודאי לא נזכר שמו של יוסף באלו הדגלים, שכתוב, דגל מחנה אפריים, ולא כתוב, דגל מחנה יוסף, והוא משום, שהתגאה על אחיו. %letter 157 .157 יוסף הוא בעולם הזכר, יסוד דז"א, וכל השבטים הם בחינת עולם הנקבה, השכינה. וע"כ לא נכלל יוסף עימהם בדגלים, להיותו בעולם הזכר. %letter 158 .158 כתוב, כולנו בני איש אחד נָחְנו. כתוב, נחנו, אנחנו היה צריך לכתוב. למה חסר א'? אלא משום שהברית, יוסף, לא נמצא עימהם, הסתלק משם הא', ונאמר נחנו, כי א' הוא זכר. %page 406 ב' היא נקבה. ומשום זה הסתלק א' משם, שהוא יוסף, ונשארו אלו הנקבות, האותיות נחנו, אצל השכינה, שבה עניין השבטים. %letter 159 .159 ואח"כ אמרו, כֵּנים אנחנו, הא' התווספה. אמרו, ולא ידעו מה שאמרו. כי משום שיוסף נמצא שם, השלימו המילה ואמרו אנחנו, כמ"ש, ויאמרו, שנים עשר עבדיך אחים אנחנו, %break ויוסף היה בחשבון. הרי כשיוסף נכנס בחשבון, אמרו, אנחנו, וכשלא נכנס בחשבון אמרו, נחנו. %letter 160 .160 כל אלו הדברים שנאמרו כאן, הקב"ה רצה בהם, כי השכינה לא סרה מכאן, כמ"ש, אז נדְברו יִראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע וייכתב ספר זיכרון לפניו. %break %H ויאסוף אותם אל משמר %break %letter 161 .161 ויאסוף אותם אל משמר שלושת ימים. אלו שלושת ימים הם כנגד שלושת ימים של שְׁכם, כמ"ש, ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. %letter 162 .162 ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי, זאת עשוּ וחְיוּ. להורות, שהוא לא עשה כמו שהם עשו בשכם, שגרמו לאנשי שכם לקבל עליהם את זאת, הנוקבא, שהיא סוד הברית, שהברית, שהוא יסוד, דבוק בה. ואחר שעשו הברית הזה, הרגו אותם ולא נשאר מהם עד אחד. %break ומה כתוב בו? זאת עשו וחיו, שיְחיה אותם. מה הטעם? משום, כי, את האלקים אני יָרֵא, שהוא שומר הברית. וכל הגלגול הזה שגלגל עימהם, לא היה אלא בשביל בנימין, כדי שיביאו את בנימין. %letter 163 .163 ויאמרו איש אל אחיו, אבל אשמים אנחנו על אחינו. זהו שמעון ולוי, כמו שהיה מקודם לכן, שכתוב, ויאמרו איש אל אחיו, הנה בעל החלומות הַלָזֶה בא. %letter 164 .164 מי הוא איש? איש זה שמעון. כי כתוב כאן, איש, וכתוב שם, והנה איש מבני ישראל בא. כמו ששם שמעון, אף כאן שמעון. ומשום שחזר בתשובה, בכה וניחם על זה, ואמר ללוי, אבל אשמים אנחנו. %break ע"כ שחזר בתשובה, נבנה מזלו של שמעון שור, כי י"ב מזלות הם כנגד י"ב שבטים, אשר טלה כנגד ראובן, ושור כנגד שמעון. כמו שמזלו של יוסף הוא שור. כמ"ש, בכור שורו הדר לו. כן מזל של שמעון הוא שור. %break %H וייקח מאיתם את שמעון %break %letter 165 .165 וייקח מאיתם את שמעון. כדי שלא יקטרג עליו עם לוי. כי שמעון ולוי, כשמתחברים שניהם, הם יכולים לקטרג. ויאסור אותו לעיניהם. ורק לעיניהם אסר אותו, ואחר שיצאו, היה מאכיל ומשקה אותו. %page 407 %letter 166 .166 והאם רצונו של יוסף היה, כמ"ש, אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים, שע"כ האכיל והשקה את שמעון, שהיה שונאו? א"כ, יוסף שהיה צדיק, איך עשה כזאת, %break שהרי כתוב בסיום, כי גחלים אתה חותֶה על ראשו וה' ישלם לך? ואין זה דרכו של צדיק לנקום באחיו. %letter 167 .167 אלא יוסף לא היה מתכוון לכך. אלא כאיש לאחיו, כן היה עושה ומתנהג עימו באחווה, ולא באופן אחר. ולא רק עימו לבדו, אלא כן עשה עם כל אחיו, כמ"ש, ויְצַו יוסף וימלאו את כליהם בר, %break ולהשיב כספיהם איש אל שׂקו ולתת להם צידה לדרך. כדי להתנהג עימהם באחווה. %letter 168 .168 כה אמר ה', אם שלֵמים וכן רבּים וכן נגוזו ועבר ועיניתיךְ לא אֲעַנֵךְ עוד. כאשר העם כולו, יש בו שלום ואין בהם בעלי מחלוקת, הקב"ה מרחם עליהם והדין אינו שולט בהם. ואע"פ שכולם עובדים עבודה זרה, אם הם בשלום, אין הדין שולט עליהם. %break כמ"ש, חֲבוּר עֲצַבּים אפריים, הַנַח לו. שפירושו, אפילו אם עובדים עצבים, עבודה זרה, מ"מ אם הם בחיבור, הנח לו. %letter 169 .169 צדקה היא שלום, ומי שמרבה בצדקה, מרבה שלום למעלה ומרבה שלום למטה. ומשום זה כתוב, וכן נגוזו ועבר, שנגוזו פירושו כמו גזזו, שגוזזים כספיהם בצדקה. וכתוב, וכן, להורות שכמו שבתחילתו מדבר בשלום, %break אף כאן מדבר בשלום, בצדקה. למה כתוב, ועבר? אלא זה סובב על הדין של הרוגז, כמ"ש, עד יעבור זעם. אף כאן, ועבר, פירושו, עבר הדין מעליהם. %letter 170 .170 כה אמר ה', אם שלמים, ישראל, שהקב"ה נתן להם ברית עולם, ברית מילה, לשמור אותו תמיד, ושיהיה בו האדם שלם בכל הצדדים, שהם חו"ג תו"מ, למעלה ולמטה, נו"ה. %break ואם האדם אינו שומר אותו תמיד, הרי הוא פגום בכל דבר, כי כתוב, התהלך לפניי והְיה תמים. תמים, שלם. משמע שכל עוד שלא התקיים בו הברית, מטרם שנימול, היה פגום. %letter 171 .171 אם שלמים, פירושו, ששומרים מצוות ברית מילה, להיות שלמים, ולא להיות פגומים. וכן רבּים, פירושו, שיִפְרוּ וירְבּוּ בו. כי הנשמות אינן יוצאות לעולם אלא בברית הזה. %break וכן נגוזו, מי שנימול, וקיבל עליו הברית הזה. ונגוזו, מלשון גיזה וכריתה. ועבר ממנו אותה הזוהמה של העורלה, שהייתה בו מקודם לכן. %letter 172 .172 אם שלמים, אלו הם בני יעקב, שכל זמן שהיו אצל יוסף, היו שלמים, כי היו נמצאים יחד עם הברית, יוסף. וכן נגוזו, פירושו, שהלכו ועזבו את יוסף ושמעון. ונגוזו, לשון חלוף ועבור. ועבר, אז שרה הדין בגללם, כמ"ש, ועבר ה' לנגוף את מצרים. ועבר, הוא על הדין. %letter 173 .173 יש דין קשה ויש דין רפה. דין קשה הוא חזק, דין רפה הוא חלש. וכאשר דין הרפה יונק מדין הקשה, אז מתחזק והוא חזק. %letter 174 .174 בשעה שנעשה דין על ישראל, נעשה בדין רפה, שאינו מתחזק בדין הקשה. וכשנעשה הדין על העמים עכו"ם, מתחזק דין הרפה בדין הקשה של מעלה, כדי להתחזק. כמ"ש, ועבר ה' לנגוף את מצרים. ועבר, פירושו, שהתמלא עֶבְרָה וזעם, %page 408 כי התחזק בדין הקשה. אף כאן, ועבר, פירושו שהתמלא עברה, אלא שהיא דין רפה, שאינו מתחזק בדין הקשה, מפני שהדין נעשה על ישראל. %break בשעה שמתאספים עשרה בבית הכנסת ואחד מהם משתמט, אז הקב"ה כועס עליו. שכן אחי יוסף, שהיו עשרה, ואחר שפרשו מיוסף ושמעון, ונשארו תשעה, היה הקב"ה כועס, כמ"ש, ועבר, שהתמלא עֶברה. %letter 175 .175 בזמן שהנשמה יוצאת מעוה"ז, נידונה בכמה דינים מטרם שתבוא למקומה. אח"כ, כל אלו הנשמות, יש להם לעבור בנהר דינור הזה, הנמשך ויוצא, ולרחוץ שם. %break ומיהו שיקום שם ויעבור את נהר דינור בלי פחד, כמ"ש, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו. ונשמת הצדיק עובר בלי פחד, ויקום במקום קודשו. %letter 176 .176 ומי שעוסק בצדקה בעוה"ז ונותן מכספו לצדקה, אז הוא עובר בנהר דינור ואינו מפחד. והכרוז קורא על אותה הנשמה, ועיניתיךְ לא אענךְ עוד. כי מי שזכה לעבור בנהר דינור, אין לו יותר דין כלל. %letter 177 .177 כל זה של יוסף עם אחיו, למה נצרך להיכתב בתורה? אלא תורת אמת וכל דרכיה קדושים, ואין מילה בתורה, שאין בה סודות עליונים וקדושים, ודרכים לבני אדם להתחזק בהם. %letter 178 .178 הקב"ה עשה לאדם, שיתחזק בתורה, וללכת בדרך האמת ולצד ימין, ולא ילך לצד שמאל. ומשום שהאנשים צריכים ללכת לצד ימין, יש להם להרבות אהבה זה עם זה, %break כי אהבה היא בחינת ימין, ולא יהיה שנאה זה עם זה, בחינת שמאל, כדי שלא להחליש הימין, המקום שישראל מתדבקים בו. %letter 179 .179 בשביל זה, יש יצה"ט ויצה"ר. וישראל צריכים להגביר את יצה"ט על יצה"ר, ע"י מע"ט. ואם האדם נוטה לשמאל, אז מתגבר יצה"ר על יצה"ט. ומי שהיה פגום, יצה"ר השלים אותו בחטאו. כי המנוול הזה אינו נשלם, אלא ע"י החטאים של בני אדם. %letter 180 .180 ובשביל זה, צריך האדם להיזהר, שלא יושלם היצה"ר בחטאיו. ויישמר תמיד, כי יצה"ט צריכים להשלים אותו בשלמות תמיד, ולא את יצה"ר. ומשום זה כתוב, אל תאמר אֲשַׁלְמָה רע, כי ע"י השנאה תגביר השמאל ותשלים את יצה"ר. אלא כמ"ש, קווה אל ה' ויושע לך. %letter 181 .181 אל תאמר אשלמה רע. כמ"ש, ומשלמֵי רעה תחת טובה, כי למי שעשה לו טובה, לא ישלם לו רעה, כמ"ש, משיב רעה תחת טובה, לא תמוּש רעה מביתו. ואפילו למי שעשה לו רעות, אין לשלם לו רעה תחת רעה שעשה לו, אלא קווה אל ה' ויושע לך. %letter 182 .182 והפסוק הזה ביארו אותו ביוסף הצדיק, שלא ביקש לשלם רעה לאחיו, בשעה שנפלו בידיו, כמ"ש, אל תאמר אשלמה רע, אלא קווה לה' ויושע לך. כי הוא היה ירא את הקב"ה, כמ"ש, זאת עשו וחיו, את האלקים אני ירא. והוא היה תמיד מחכה אל הקב"ה. %letter 183 .183 כתוב, מים עמוקים עצה בלב איש. זהו הקב"ה, כי הוא עשה עצות, שהביא סיבות לגלגל גלגולים על העולם ע"י יוסף, כדי לקיים אותה גזרה, שגזר רעב על העולם. וכתוב, ואיש תבונה יִדלֶנה. זהו יוסף, שגילה אלו העמוקים, שגזר הקב"ה על העולם בפתרון החלום. %page 409 %letter 184 .184 יוסף, לא די לו שלא השיב רעה לאחיו, אלא עוד, שעשה עימהם חסד ואמת. וכך דרכיהם של הצדיקים תמיד. משום זה הקב"ה מרחם עליהם תמיד, בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 185 .185 מים עמוקים עצה בלב איש. זהו יהודה, בשעה שניגש אל יוסף על אודות בנימין. ואיש תבונה יִדְלֶנה. זהו יוסף, שהתוודע אז אל אחיו. %letter 186 .186 רבי אבא היה יושב בפתח שער העיר לוד. ראה אדם אחד שהיה בא ויושב על בליטה שהייתה בולטת מצד ההר, והיה עייף מהדרך, וישב וישן שם. בתוך כך ראה נחש אחד, שהיה בא אצלו, ויצא שֶׁרץ והרג את הנחש. %break כשהקיץ האדם, ראה את הנחש למולו, שהיה מת. קם האדם ונפלה הבליטה שהיה יושב עליה, אל העמק שמתחתיה, כי נקרעה מההר, והאדם ניצל, כי אם היה מאחר רגע מלקום, היה נופל ביחד עם הבליטה אל העמק, והיה נהרג. %letter 187 .187 בא אליו רבי אבא ואמר לו, אמור לי, מה מעשיך? כי הקב"ה עשה אליך שני ניסים אלו, שהציל אותו מהנחש, ומהבליטה שנפלה, לא היו בחינם. %letter 188 .188 אמר לו, כל ימיי לא עשה לי אדם רעה, שלא התרציתי עימו ומחלתי לו. ועוד, אם לא יכולתי להתרצות עימו, לא עליתי על מיטתי מטרם שמחלתי לו ולכל אלו שציערו לי, %break ולא נטרתי לו שנאה כל היום על אותו רע שעשה לי. ולא די לי זה, אלא עוד, שמאותו יום והלאה השתדלתי לעשות להם טובות. %letter 189 .189 גדולים מעשיו של זה מיוסף. כי ביוסף, עושי רעה היו אחיו, ודאי שהיה לו לרחם עליהם מחמת האחווה, אבל מה שעשה זה, שעשה כך עם כל בני אדם, הוא גדול מיוסף, ראוי הוא שהקב"ה יעשה לו נס על נס. %letter 190 .190 הולך בתום ילך בֶּטַח. זהו אדם שהולך בדרכי התורה. ילך בטח, שמזיקי העולם לא יוכלו להזיק לו. ומְעַקֵש דרכיו ייוודֵע. מיהו ייוודע? מי שנטה מדרך האמת, ומבקש לגבות מחברו, שרוצה לשלם לו רעה תחת רעה, ועובר על הכתוב, %break לא תיקום ולא תיטור. ייוודע, שיהיה ניכר בעיני כל בעלי הדין, שלא תאבד מהם צורת אותו אדם, כדי להביא אותו למקום שיהיו נוקמים ממנו. מידה כנגד מידה, וע"כ כתוב, ייוודע. %letter 191 .191 אותו ההולך בדרך האמת, הקב"ה מחפה עליו, כדי שלא ייוודע ולא יהיה ניכר לבעלי הדין. אבל מעקש דרכיו ייוודע, ויהיה ניכר להם. אשריהם האנשים, ההולכים בדרך אמת, והולכים בטח בעולם, שאינם מפחדים לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. %break %H ויִיראו האנשים כי הובאו בית יוסף %break %letter 192 .192 אוי להם לבני אדם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים בדרכי התורה. אוי להם, בשעה שהקב"ה יבוא לבקש מהם דין על מעשיהם, ויקומו הגוף והנפש לתת חשבון מכל מעשיהם, שמטרם תיפרד הנפש מן הגוף. %page 410 %letter 193 .193 והיום ההוא הוא יום הדין. יום שהספרים פתוחים, שבהם כתובים כל מעשי בני אדם, ובעלי הדין נמצאים. כי בעת ההיא עומד הנחש בקיומו לנשוך אותו, %break וכל האיברים מתרגשים מפניו, והנשמה נפרדת מן הגוף, והולכת ומשוטטת ואינה יודעת לאיזה דרך תלך, ולאיזה מקום יעלו אותה. %letter 194 .194 אוי לאותו יום, יום של כעס ושל קצף הוא אותו היום. וע"כ צריך האדם להרגיז את יצרו בכל יום, ולהזכיר לפניו אותו יום שיקום לדין המלך. ושיביאו אותו תחת הארץ להירקב, והנשמה תיפרד ממנו. %letter 195 .195 לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר, וישתדל אחריו. אם הלך ממנו, טוב. ואם לא, יעסוק בתורה. כי אין דבר לשבור את היצה"ר, אלא התורה. אם הלך, טוב. ואם לא, יזכיר לו יום המיתה, כדי לשבור אותו. %letter 196 .196 כאן יש להסתכל, הרי זהו יצה"ר וזהו מלאך המוות. הייתכן שמלאך המוות יישבר לפני יום המיתה? והרי הוא ההורג את בני האדם. ומשמע שהשמחה שלו היא להמית אנשים. שמשום זה הוא מסית אותם תמיד, כדי להמשיך אותם למיתה? %letter 197 .197 אלא ודאי, שהאדם יזכיר לו יום המיתה, כדי לשבור הלב של האדם, כי יצה"ר אינו שורה אלא במקום שנמצא שמחת היין וגאוות רוח. וכשנמצא רוח שבור באדם, אז נפרד ממנו, ואינו שורה עליו. וע"כ צריך להזכיר לו יום המיתה, ויישבר גופו והוא הולך לו. %letter 198 .198 יצה"ט צריך חדווה של תורה. ויצה"ר צריך חדווה של יין וניאוף וגאוות רוח. ומשום זה צריך האדם להרגיז אותו תמיד מאותו יום הגדול, יום הדין, יום החשבון, שאין מה להגן על האדם, אלא מע"ט, שהוא עושה בעוה"ז, כדי שיגנו עליו בשעה ההיא. %letter 199 .199 כתוב, ויִיראו האנשים כי הובאו בית יוסף. וכמו שכולם היו גיבורים, כולם חזקים, ועלם אחד שהביא אותם לבית יוסף, גרם להם שהיו מתייראים, כך בעת שיבוא הקב"ה לבקש את האדם לדין, על אחת כמה וכמה שיש לירוא ולפחד. %letter 200 .200 משום זה צריך האדם להיזהר בעוה"ז להתחזק בהקב"ה, וישים מבטחו בו. אשר אע"פ שהוא חטא, אם יחזור בתשובה שלמה, הרי הקב"ה חזק, לעבור על מידותיו, ולסלוח לו, ויוכל להתחזק בהקב"ה, כאילו לא חטא כלל. %letter 201 .201 השבטים, משום שחטאו בגניבת יוסף, היו יראים. ואם לא חטאו, לא היו יראים כלל. כי עוונותיו של האדם שוברים את ליבו ואין לו כוח כלל. מה הטעם? %break כי יצה"ט נשבר עימו ואין לו כוח להתגבר על יצה"ר. וע"כ כתוב, מי האיש הירא ורך הלבב. הירא מן העוונות שבידיו, שהם שוברים ליבו של אדם. %letter 202 .202 לכמה דורות נפרע הקב"ה מן העוונות של השבטים במכירת יוסף. כי לא נאבד מלפני הקב"ה כלום, ונפרע מדור לדור, והדין עומד לפניו תמיד עד שנפרע. והדין שורה במקום שצריך להיות. %letter 203 .203 מאין לנו זה? מחזקיהו. חזקיהו חטא החטא ההוא, שגילה סתריו של הקב"ה לאומות אחרות, עמים עכו"ם, שלא היה צריך לגלות אותם. והקב"ה שלח את ישעיהו, ואמר לו, הנה ימים באים ונישא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום הזה, בָּבֶלָה. %page 411 %letter 204 .204 כמה גרם אותו עוון, שגילה מה שהיה סתום. כי כיוון שנגלה, ניתן מקום שליטה למקום אחר, לס"א, שלא היה צריך לשלוט עליו. משום זה אין הברכה שורה אלא במקום סתר. %break כל מה שהוא בסתר, שורה עליו ברכה. כיוון שנגלה, ניתן מקום שליטה למקום אחר, לשלוט עליו. %letter 205 .205 אבל, כמ"ש, חטא חטאה ירושלים על כן לנידה הייתה, כל מכבדיה הזילוּה כי ראו ערוותה. זהו מלכות בבל, כי משם נשלחה מנחה לירושלים. כמ"ש, בעת ההיא שלח מְרודַךְ בלאדן בן בלאדן מלך בבל, ספרים ומנחה אל חזקיהו. %letter 206 .206 וכתוב בהם, שלום לחזקיה מלך יהודה, ושלום לאלוה גדול, ושלום לירושלים. כיוון שיצא המכתב ממנו, השיב אל ליבו, ואמר, לא יפה עשיתי, להקדים שלום העבד לשלום ריבונו. %break קם מכיסאו, וצעד ג' צעידות, והשיב מכתבו, וכתב אחר תחתיו. וכתב כך: שלום לאלוה גדול, ושלום לירושלים, ושלום לחזקיה. וזהו מכבדיה. %letter 207 .207 ואח"כ הזילוה, כי ראו ערוותה, שהראה להם חזקיה. ולולא זה לא הזילוה אח"כ. ומתוך שחזקיהו היה צדיק, נעכב הדבר ביותר מלבוא, ולא בא בימיו. שכתוב, כי יהיה שלום ואמת בימיי. ואח"כ פקד הקב"ה אותו עוון לבניו אחריו. %letter 208 .208 כעין זה, אותו עוון של השבטים עומד עד לאחר זמן. משום שהדין של מעלה, אינו יכול לשלוט עליהם, עד שמגיעה השעה להיפרע, ונפרע מהם. ומשום זה כל מי שיש בידו חטאים מפחד תמיד, כמ"ש, ופחדת לילה ויומם. וע"כ, וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף. %break %H ויַרְא את בנימין %break %letter 209 .209 תוחלת ממוּשכה מַחֲלָה לב ועץ חיים תאווה באה. אין לאדם להסתכל בתפילתו להקב"ה, אם ישועתו באה או לא באה, כי כאשר מסתכל בה, כמה בעלי הדין באים להסתכל במעשיו. %letter 210 .210 כי אותה הסתכלות, שהוא מסתכל בתפילה, גורמת לו, מחלת לב. מחלת לב זהו השטן, מי שעומד תמיד על האדם, להשׂטין עליו למעלה ולמטה. %letter 211 .211 ועץ חיים תאווה באה. מי שרוצה שהקב"ה יקבל תפילתו, יעסוק בתורה, שהיא עה"ח. ואז תאווה באה. מהי תאווה? זוהי מדרגה, שכל תפילות העולם הן בידיה, הנוקבא, %break והיא מביאה אותן לפני מלך העליון, ז"א. תאווה באה, כי באה לפני מלך העליון לזיווג, כדי להשלים רצונו של האדם המתפלל, למלא בקשתו. %letter 212 .212 תוחלת ממושכה מחלה לב. זהו מקום, שניתנה אותה התפילה, במקום אחר שאינו צריך, שאותו מקום נקרא מחלת לב. ונמשכת מהלב, עד שניתנה מיד ליד. %page 412 ולפעמים לא תבוא הישועה לגמרי, משום שמתפשטת ונמשכת מיד ליד בכל אלו הממונים, שיורידו אותה אל העולם. %letter 213 .213 ועץ חיים תאווה באה. זהו תוחלת שאינה נמשכת בין אלו הממונים והמרכבות מיד ליד. אלא שהקב"ה נותן אותה מיד, משום כי כשנמשכת בין אלו הממונים והמרכבות, כמה הם בעלי הדין שניתן להם רשות לעיין ולהסתכל בדינו, %break מטרם שנותנים לו ישועתו. אבל מה שיוצא מבית המלך וניתן אל האדם, בין שהוא ראוי או אינו ראוי, ניתן לו מיד. וזהו, עץ חיים תאווה באה, שפירושו, שניתן לו מיד. %letter 214 .214 תוחלת ממושכה, זהו יעקב, שנמשכה לו התוחלת ליוסף עד זמן ארוך. ועץ חיים תאווה באה, זהו בנימין, כי מזמן שדרש אותו יוסף עד הזמן שבא אליו, לא היה אלא זמן קצר, %break שהזמן לא נמשך. כמ"ש, ויישא עיניו ויַרְא את בנימין בן אימו. מהו שכתוב, בן אימו? משום שצורת אימו הייתה בו, שהייתה דומה צורתו לצורת רחל. %letter 215 .215 כתוב, וירא יוסף איתם את בנימין. וכתוב, ויישא עיניו וירא את בנימין אחיו. אלא שראה ברוח הקודש את בנימין, שחלקו היה עימהם בארץ, ובחלקם של בנימין ויהודה תִשרה השכינה. כי ראה יהודה ובנימין שבחלקם היה ביהמ"ק. %break וזהו, וירא יוסף איתם את בנימין, שראה אותו עימהם. ויוסף, שהיה אחיו, לא ראה את עצמו עימהם באותו החלק, שהיה בו ביהמ"ק. %letter 216 .216 אף כאן, ויישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אימו, שראה בניין ביהמ"ק שבחלקו. כתוב אחריו, וימהר יוסף כי נִכְמְרוּ רחמיו אל אחיו, ויבקש לבכות ויבוא החַדְרה ויֵבְךְ שמה, משום שראה חורבנו של ביהמ"ק. %letter 217 .217 בזמן שנחרב ביהמ"ק, והיו שורפים אותו באש, עלו כל הכוהנים על הגגות של ביהמ"ק, וכל מפתחות ביהמ"ק בידיהם. ואמרו, עד כאן היינו גזברים שלך, מכאן ואילך קח את שלך. כמ"ש, משא גֵיא חיזיון, מה לָך אפוא כי עלית כולךְ לגגות. %letter 218 .218 גיא חיזיון, זוהי השכינה, שהייתה בביהמ"ק, וכל בני העולם היו יונקים ממנה יניקה של נבואה. ואע"פ שכל הנביאים היו מתנבאים ממקום אחר, מנו"ה דז"א, מ"מ, מתוכה, מהנוקבא, היו יונקים נבואתם. כי נו"ה דז"א היו משפיעים בשכינה, %break והשכינה הייתה נותנת הארת נו"ה אל הנביאים. וע"כ ע"ש הנבואה היא נקראת, גיא חיזיון. חיזיון, משום שהיא מראָה של כל הגוונים העליונים, כי ד' גוונים דז"א, חו"ב תו"מ, אינם נראים אלא בה, וע"כ נקראת חיזיון. %letter 219 .219 מה לך אפוא, כי עלית כולך לגגות. כי כשנחרב ביהמ"ק, באה השכינה ועלתה בכל המקומות, שהייתה דירתה בהם מקודם לכן, והייתה בוכה על בית מושבה, ועל ישראל שהלכו בגלות, ועל כל הצדיקים והחסידים שהיו שם ונאבדו. %break כמ"ש, כה אמר ה', קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה. ורחל היא שֵם השכינה. אז הקב"ה שאל את השכינה, מה לך אפוא, כי עלית כולך לגגות? %page 413 %letter 220 .220 מהו, כולך? לכלול עימה כל הצבאות והמרכבות האחרים, שכולם בכו עימה על חורבן ביהמ"ק. %letter 221 .221 שאל אותה, מה לך אפוא? אמרה לפניו, וכי בניי בגלות וביהמ"ק נשרף, ואתה אינך יודע, ואני, מה לי כאן? פתחה ואמרה, תשואות מְלֵאה, אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני, על שוד בת עַמי. והקב"ה אמר לה, כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך. %letter 222 .222 מיום שנחרב ביהמ"ק, לא היה יום שלא נמצא בו קללות, משום, כי כשביהמ"ק היה עומד, היו ישראל עובדים עבודות ומקריבים עולות וקורבנות, והשכינה שרתה עליהם בביהמ"ק, כאם הרובצת על הבנים. ופני כל היו מאירים, %break עד שנמצאו ברכות למעלה ולמטה. ולא היה יום, שלא נמצא בו ברכות וחדוות. והיו ישראל יושבים לבטח בארץ, וכל העולם היה ניזון בגללם. %letter 223 .223 עתה שנחרב ביהמ"ק, והשכינה הלכה עימהם בגלות, אין יום שלא נמצא בו קללות וקולל העולם, ושמחות אינן נמצאות למעלה ולמטה. %letter 224 .224 ועתיד הקב"ה להקים כנ"י, השכינה, מעפר, ולשמח את העולם בכל, כמ"ש, והביאותים אל הר קודשי ושׂימַחתים בבית תפילתי. וכתוב, בִּבכי יבואו ובתחנונים אובילם. %break כמו שבתחילה, שכתוב, בכׂה תבכה בלילה ודמעתה על לחייה, כן אח"כ, בבכי ישובו מן הגלות, כמ"ש, בבכי יבוא. %break %H הבוקר אור %break %letter 225 .225 הבוקר אור, והאנשים שוּלחוּ הֵמה וחמוריהם. אם הם היו הולכים ונשלחים, למה לנו לכתוב בתורה, המה וחמוריהם? אלא משום שכתוב, ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו. %break משום זה כתוב, והאנשים שולחו המה וחמוריהם. להשמיענו, שלא נשארו שם הם וחמוריהם. %letter 226 .226 כתוב, וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו. אותו בוקר של אברהם, חסד, היה מאיר להימצא על השבטים בזכותו. כי זכותו של אברהם עמד להם, והלכו בשלום, וניצלו מן הדין. %break כי בשעה ההיא עמד הדין עליהם להיפרע מהם. רק הזכות של אותו בוקר של אברהם, הגנה עליהם ונשלחו מן מקום הדין, כי לא שלט עליהם באותו הזמן. %letter 227 .227 וכאור בוקר יזרח שמש, בוקר לא עָבות, מִנוגה מִמָטָר דשא מארץ. זהו האור של אותו בוקר של אברהם, אור החסד. יזרח שמש, זהו השמש של יעקב, אור הת"ת, כמ"ש, ויזרח לו השמש. בוקר לא עבות, כי הבוקר ההוא, אור החסד, אינו עבות כל כך, %break שאין לדינים אחיזה בו. אלא, מנוגה ממטר, שפירושו נוגה הבא ממטר, מצד יצחק, אור הגבורה. ואותו מטר מוציא דשא מארץ. %page 414 %letter 228 .228 וכאור בוקר, באותו האור של בוקר של אברהם, אור החסד, יזרח שמש, יעקב, שהאור שלו הוא כאור של אותו בוקר של אברהם, כי הוא ת"ת, המאיר בחסדים מכוסים, הנמשכים מאור החסד. %break בוקר לא עבות, כי אותו בוקר אינו חשוך אלא מאיר. כי בשעה שבא הבוקר, שהוא אור החסד, אינו שולט דין כלל, אלא הכול מאיר בצד אברהם, צד ימין. מנוגה ממטר, %break זהו צד יוסף הצדיק, שהוא ממטיר על הארץ, כלומר, היסוד, שמשפיע אל הנוקבא, להוציא דשא וכל טוב העולם. %letter 229 .229 בשעה שהלילה בא ופורש כנפיו על העולם, כמה רוחות, הממונות להיפרע מעוברי הדת והנימוסים, עתידות לצאת ולשלוט בעולם. וכמה בעלי הדין מתעוררים בכמה צדדים למיניהם, %break ושולטים על העולם. כיוון שבא הבוקר, ומאיר, כולם מסתלקים ואינם שולטים, וכל אחד בא לעמדתו הקבועה, ושב למקומו. %letter 230 .230 הבוקר אור, זהו בוקר של אברהם, שליטת הימין. והאנשים שולחו, אלו הם בעלי הדין, שהיו שולטים בלילה. המה וחמוריהם, הרוחות הממונות להיפרע מעוברי הדת והנימוס, שהם אתונות הבאות מצד הטומאה, %break שאינן קדושות ואינן שולטות ואינן נראות עם ביאת הבוקר. ואלו האתונות הממונות על עוברי דת הן מבחינת חמורים. %letter 231 .231 אין מדרגות עליונות, שאין בהן ימין ושמאל, רחמים ודין, מדרגות על מדרגות, קדושים מצד הקדושה, וטמאים מצד הטומאה. וכולם הם מדרגות על מדרגות אלו על אלו. %break נמצא, שאתונות צחורות הן מצד הקדושה, כמ"ש, רוכבי אתונות צחורות יושבֵי על מידין. ואיך נאמר כאן, שהן מצד שמאל ואינן קדושות? אלא שיש אתונות צחורות מצד הקדושה והימין, ויש אתונות צחורות מצד הטומאה והשמאל. %letter 232 .232 ובכל מקום שבוקר של אברהם מתעורר בעולם, כל כוחות השמאל מסתלקים ואינם שולטים, משום שאין להם קיום בצד ימין אלא בצד שמאל. %break וע"כ בבוקר שמגיעה שליטת הימין מוכרחים להסתלק. והקב"ה עשה יום ולילה, להנהיג לכל אחד לבחינתו הראויה לו, כי ביום הנהגת הימין, ובלילה הנהגת השמאל. %letter 233 .233 עתיד הקב"ה להאיר לישראל אותו השמש, שגנז מיום שנברא העולם, מפני רשעי העולם. כמ"ש, ויימנע מרשעים אורם. %letter 234 .234 ואותו האור גנז הקב"ה. כי כשיצא בתחילה, היה מאיר מסוף העולם עד סופו. כיוון שהסתכל בדור אנוש, ובדור המבול, ובדור הפְּלָגה, ובכל הרשעים, גנז אותו האור. %letter 235 .235 כיוון שבא יעקב, והתדבק באותו ממונה, השר של עשיו, והכיש אותו בירך שלו, והיה צולע, אז כתוב, ויזרח לו השמש. הוא השמש שגנז. כי יש בשמש הזה רפואה, %break לרפא את ירכו. ואח"כ התרפא באותו השמש, כמ"ש, ויבוא יעקב שלם, שפירושו, שלם בגופו, כי התרפא. %letter 236 .236 ע"כ עתיד הקב"ה לגלות אותו השמש ולהאיר לישראל, כמ"ש, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. זהו השמש של יעקב, שהתרפא בו. כי באותו הזמן יתרפאו כולם, %page 415 כי בזמן שיקומו ישראל מעפר, כמה חיגְרים וכמה סוּמים יהיו בהם. ואז הקב"ה מאיר להם אותו השמש, להתרפא בו. %letter 237 .237 ואז יאיר אותו השמש מסוף העולם עד סופו. ולישראל יהיה רפואה. ועמים עכו"ם יישרפו בו. %break %H וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב %break %letter 238 .238 בכל יום, כשעולה האור, מתעוררת ציפור אחת באילן שבגן עדן, וקוראת שלוש פעמים, והשרביט מזדקף, והכרוז קורא בכוח. חוקי הבחירה אומרים לכם. %break מי בכם שרואה ואינו רואה. הנמצאים בעולם, ואינם יודעים על מה הם נמצאים. אינם מסתכלים בכבוד ריבונם. התורה עומדת לפניהם ואינם משתדלים בה. טוב להם שלא נבראו משנבראו, למה יקומו בלי תבונה. אוי להם כשיתעוררו עליהם ימי הרע, ויגרשו אותם מן העולם. %break וכמ"ש, ראה נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע, ובחרת בחיים. %break נודע שבשחרית הבוקר, בסיום הלילה, בעת שהחושך מתחזק, ונעשה זיווג זו"ן, שמזיווגם יוצא אור היום, באשמורת שלישית, שהיא אישה מספרת עם בעלה. והארת הזיווג נמשך מז"א אל הנוקבא, בג' קווים, שנמשכים בשלוש פעמים, %break ובשלושה מקומות, חולם, שורוק, חיריק. ולפיכך מכונים אלו ג' קווים בשם שלושה מקומות או שלוש שעות. וכאן מכונים שלוש פעמים. %break ונאמר, בכל יום, כשעולה האור, מתעוררת ציפור אחת. ציפור, נוקבא, שהתעוררה לזיווג כדי להוציא אור היום. באילן שבגן עדן, כלומר עם ז"א, שנקרא עה"ח שבגן עדן. וקוראת שלוש פעמים, שמקבלת ממנו ג' קווים, המכונים שלוש פעמים. %break והשרביט מזדקף, הוא שבט הדין, שבתחילת הזיווג הוא מזדקף ומושל בשליטת קו שמאל המתעורר אז. %break והכרוז קורא בכוח. חוקי הבחירה אומרים לכם, כמ"ש, ובחרת בחיים. כי אז עם הארת הזיווג, מתגלה האור והנועם הנובע מקו אמצעי, עה"ח, חיים וטוב. וגודל מידת העונשים המרים המגיעים לרשעים, שאינם רוצים להידבק בקו אמצעי, אלא בקו שמאל, %break המוות והרע. ואז, ובחרת בחיים. ונמצא, שע"י שני מיני האורות הללו, מתגלה לצדיקים הבחירה בחיים. ולפיכך, הם מכונים חוקי הבחירה. %break והכרוז אומר, מי בכם שרואה ואינו רואה. ראייה היא החכמה. והדבקים בקו שמאל ולא בימין, הם רואים ואינם רואים. כי החכמה שבשמאל לא תאיר בלי התלבשות באור החסדים שבימין. %break וע"כ אע"פ שיש שם חכמה, שהם רואים, מ"מ אינם מקבלים חכמה, מחמת חיסרון של לבוש החסדים. וע"כ אינם רואים. %break הנמצאים בעולם, ואינם יודעים על מה הם נמצאים. וזה נאמר לדבקים בימין ולא בשמאל, שיש להם קיום בעולם, ע"י אור החסדים. אבל אינם יודעים על מה הם נמצאים. כלומר, שחסר להם בחינת ג"ר. כי הארת ימין בלי שמאל, היא ו"ק בלי ראש. %page 416 ואינם יודעים על מה הם נמצאים. ונמצאים, אלו ואלו, הן הדבקים בשמאל, והן הדבקים בימין, בלי שמאל, שאינם מסתכלים בכבוד ריבונם, שלאלו יחסר חסדים, ולאלו יחסר חכמה. %break וכל זה עלה להם משום שהתורה עומדת לפניהם ואינם משתדלים בה. תורה, קו אמצעי, ז"א, המייחד ב' הקווים זה בזה. ומשום שהם בקצוות, או בימין או בשמאל, ובקו האמצעי העומד לפניהם, אינם משתדלים להידבק בו. %break ולפיכך, טוב להם שלא נבראו משנבראו, למה יקומו בלי תבונה, כי לא יזכו למוחין, הנמשכים מישסו"ת. אוי להם כשיתעוררו עליהם ימי הרע, שבּעֵת שיהיה זיווג זו"ן, שבתחילת הזיווג שולט השמאל, הנבחן לימי רע, ואז יתגלו העונשים המרים שבשמאל, וייכרתו מן העולם. %letter 239 .239 מהם ימי רע? האם ייתכן שהם ימי זקנה? אינו כן. כי ימי זקנה, אם זכה בבנים ובני בנים, הם ימי טוב. %letter 240 .240 אלא הם כמ"ש, וזכור את בוראך בימי בְּחוּרותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה. הם אינם ימי זקנה, אלא כאשר ברא הקב"ה את העולם, ברא אותו באותיות התורה, וכל אות נכנסה לפניו. עד שהתקיימו כל האותיות באות ב', %break להיותה הברכה, וע"כ ממנה נברא העולם. והתגלגלו האותיות על רל"א (231) מיני פנים ועל רל"א אחור. כולם עומדים לברוא בהם העולם, אחר שקיבלו הברכה מאות ב'. %letter 241 .241 כיוון שהתגלגלו האותיות ובאו בא"ב, ששם מתחברות שתי אותיות ט' ר' ביחד, עלתה הט' ולא התיישבה עם הר'. עד שגער בה הקב"ה ואמר לה, ט', על מה את עולה ואינך מתיישבת במקומך? אמרה לפניו, הרי עשית אותי להיות אות בראש המילה, %break טוב, והתורה פתח בי, כי טוב. כמ"ש, וירא אלקים את האור, כי טוב. איך אתחבר להתיישב באות ר', שהיא ראש המילה רע? %break צריכים לזכור כאן סדר יציאת ג' הקווים דז"א בשורשם בבינה, בעניין חולם שורוק חיריק. שמתחילה עלתה המלכות לבינה, וע"י זה נפלו ממנה אל"ה דאלקים, ונשאר בה רק מ"י דאלקים, שפירושו ו"ק בחוסר ג"ר. והַשְׁארה זו היא חולם, וקו ימין המאיר בחסדים. %break ואח"כ לעת גדלות, חזרו ועלו אל"ה והתחברו עם מ"י, וחזרו הג"ר לבינה, הארת החכמה. אמנם בסתימה גדולה, כי הסתלקו משם החסדים, ואין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. %break ואל"ה שחזרו, הם נקודת השורוק, ונבחנים לקו שמאל, מפאת הדינים הקשים שנמשכים מהם. %break ונמשכים אלו הדינים, עד שנעשה זיווג על מסך דזו"ן שעלו שם, ויוצא עליו קו אמצעי. שאחר שממעט הג"ר דחכמה מקו שמאל, הוא כולל אותם זה בזה: הימין נכלל משמאל וקונה ג"ר דחכמה, והשמאל נכלל מימין וקונה לבוש החסדים. %break ובזה נשלמו ג' קווים בבינה ע"י מסך דז"א, שהם נקודת החיריק. וכיוון שז"א גרם שלושה הללו בבינה, לכן גם ז"א משיג ג' הקווים הללו, ונשלמים המוחין שלו. וב' הקווים ימין ושמאל מכונים כאן ט' ר', שט' קו ימין, חולם, ור' קו שמאל, שורוק. %break לכן נאמר, כאשר ברא הקב"ה, שהוא בינה, את העולם, שהוא זו"ן, כלומר, בעת שבינה המשיכה המוחין דזו"ן בשלושה היוצאים מאחד, ואחד זוכה בשלושתם, ברא אותו באותיות, בג' קווים. כיוון שהתגלגלו והתחברו שתי אותיות ט' ר' ביחד, בעת שאותיות אל"ה, %page 417 קו שמאל ואות ר', חזרו לבינה והתחברו עם אותיות מ"י, קו ימין ואות ט'. הנה אז עולה ט' ולא מתיישבת, שט', קו ימין וחסדים, מסתלקת מקו השמאל, אות ר', ולא מתיישבת עימה. %break כלומר, שהייתה מחלוקת ביניהם. עד שגער בה הקב"ה, ז"א, קו אמצעי, ובכוח המסך דקו אמצעי, התמעטו הג"ר דקו שמאל, ומכ"ש הג"ר דקו ימין. %letter 242 .242 אמר לה, שובי למקומך, כי את צריכה לאות רע. כי האדם, שאני רוצה לברוא בכן, תתכללו בו שתיכן יחד. ואז יהיה נברא. אבל את לימין והיא לשמאל. ואז חזרו האותיות ט' ר', והתיישבו זו בזו ביחד. %break אחר שהתמעטו ג"ר בכוח המסך דזו"ן בעניין המנעולא, נעשה שם פעולת המיתוק דמלכות בבינה, ונמשכה המפתחא, שע"י זה חוזרת החכמה להאיר בשמאל, אלא בבחינת ו"ק דג"ר. ואז גם הימין, אות ט', מקבל הארת החכמה מהשמאל. %break הרי שהט' צריכה להתחבר ולקבל הארת החכמה מן הר', שלולא זה הייתה נשארת בו"ק חסר ג"ר, מחמת המסך דז"א. ואז נברא האדם בכוח התכללות זו. %break ואמר, אבל את לימין והיא לשמאל. שהט' תהיה לימין, והר' לשמאל. כלומר, ששמאל נבחן שדינים נמשכים ממנו. וקבע בזה, שמן הר' יימשכו דינים. %break יש בזה עניין נשגב מאוד ונחוץ להאריך בביאורו. ותחילה יש להבין מה בין הקב"ה ואות ט', שאות ט' לא רצתה להתחבר בר' והקב"ה כפה אותה. והעניין הוא, כי מטבע הרוחניים שהשורש שולט על הענף, והענף מתבטל אליו. ולפיכך לא רצתה הט' להתחבר עם הר', %break לקבל ממנה חכמה, כי אז תהיה הר' לשורש והט' לענף, ותהיה מתבטלת אל הר', וע"כ הסתלקה ממנה ולא רצתה לקבל חכמה. %break אבל הקב"ה רצה שתקבל חכמה מן הר', כדי שבדרך התכללות זו האדם יקבל ממנה מוחין דג"ר. לכן תיקן, שבהמשך הארתה של הר', בעליית אותיות אל"ה בחזרה לבינה, יתפשטו ממנה דינים קשים ומרים, ומסיבה זו תמהר הר' ותתחבר עם הט', %break להמשיך ממנה חסדים, שתתלבש החכמה שלה בחסדים של הט', ותוכל להאיר. ובזה נמצא, שהט' חזרה ונעשתה לשורש אל הר', כי לולא אור חסדים שלה, לא הייתה הר' יכולה להאיר, מחמת רוב הדינים המרים, הנמשכים בכוח הארתה. %break אבל את לימין והיא לשמאל, שאת תהיי לימין ולשורש, והיא תהיה לשמאל ולענף. כי ע"י זה שבזמן הארת הר' נמשכים דינים קשים ומרים, תחזור הר' להתחבר בך, לקבל ממך חסדים להתלבשות. ובזה, אע"פ שתקבל ממנה חכמה, %break תישאר לה לשורש, כי הר' מוכרחה תכף להיכלל בה ולקבל ממנה אור החסדים. %break ועם זה תבין, שעניין הזיווג בתחילתו הוא בגזרת דין. אשר הימין לא יוכל להיכלל ולקבל חכמה מהשמאל, מטרם שהשמאל מגלה את גזר הדין שלו, כי מפחד שלא יתבטל אליו. אלא בעת שהשמאל מגלה גזר הדין שלו, אז יוכל לקבל חכמה. %break מפני שהשמאל מוכרח אז להיכלל בחסדים שלו והוא חוזר ונעשה לשורש אל השמאל. הרי שהארת החכמה המושפע משמאל, הוא בדיוק מגזרת דין שלו. כי בדרך אחר לא יוכל הימין לקבל ממנו החכמה. %letter 243 .243 בשעה ההיא הפריד הקב"ה הארתם זו מזו, שזו מאירה בתכלית הטוב, וזו בתכלית הרע. וברא להם לכל אחד ימים ושנים, כ"ח (28) עיתים. אלו לימין ואלו לשמאל, י"ד (14) עיתים לטובה וי"ד עיתים לרעה. %page 418 אלו שבימין נקראים ימי הטוב, ואלו שבשמאל נקראים ימי הרעה. ועל זה אמר שלמה, עד אשר לא יבואו ימי הרעה, שהם סובבים האדם, מחמת החטאים שחטא. %break כיוון שנבראו ימי הטוב וימי הרעה, אז חזרו הט' והר' והתיישבו יחד כדי להתכלל באדם. כי אחר שנבראו ימי הרעה בשליטת הר', הארת השמאל, כבר יכולה הט' להתיישב עם הר', ולקבל ממנה חכמה, ולהשפיע מוחין דג"ר אל האדם. %letter 244 .244 ומשום זה אמר דוד, למה אירא בימי רע, עוון עקביי יְסובֵּני. ימי רע, הנמשכים בשעת הארת השמאל, ונקראים ימי רעב, שנת רעב, הארת השמאל. והללו נקראים ימי שובע, שנת שובע, הארת הימין. %letter 245 .245 והעניין הוא, שלא להוציא המַעיין של ברית קודש, שלא לשמש מיטתו בימי רעב, בשנת הרעב. ומשום זה יוסף, הברית, סָתם מעיינו בשנת הרעב, ולא נתן לו מקום להתרבות בעולם, כמ"ש, וליוסף יוּלד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב. %break ולכן צריך האדם, בעת ששולטת שנת הרעב, לסתום המעיין של ברית קודש שלו, כדי שלא לתת מקום לשמאל להתרבות בעולם. %break כמו שנעשה תיקון למעלה, שבעת הארת השמאל ייסתמו מעיינות השפע ויתפשטו דינים בעולם, כדי שע"י זה יכלול השמאל בימין, ויתבטל אליו, כדי לקבל ממנו חסדים. %break כך האדם למטה, בעת שניכר התפשטות הדינים משמאל, בימי רעב, הוא צריך להידמות לעליון, ולסתום מעיינו ולא להרבות תולדות. %break כי אם ירבה תולדות בעת שליטת השמאל, נמצא בכוח מעשה זו למטה, שמגדיל ומרבה את כוח השמאל למעלה, ולא יכלול בימין. ולכן צריך האדם, בעת ששולטת שנת הרעב, לסתום המעיין של ברית קודש שלו, כדי שלא לתת מקום לשמאל להתרבות בעולם. %letter 246 .246 עניין זה הוא סוד עליון. בשנת הרעב, שהוא הארת השמאל, כיוון שהיא שולטת, צריך האדם לסתום מעיינו, שלא להוליד. משום ב' טעמים: א. כי אם לא יסתום מעיינו, גורם להמשיך רוח אל הוולד מצד שמאל, %break ב. כי נותן מקום לאותו הצד, שיתגדל בעולם צד הטומאה על צד הקדושה, שגורם, שצד השמאל לא יתבטל לימין, ואז אם הימין יקבל ממנו חכמה, יהיה השמאל לשורש והימין לענף. ויתגדל צד הטומאה היונק משמאל על הקדושה שבימין. %break ועוד כמ"ש, תחת שלוש רגזה ארץ, ותחת ארבע לא תוכל שׂאת. תחת עבד כי ימלוך, ונבל כי ישבע לחם. שגורם במעשה זה למובא בכתוב הזה, שהעבד ימלוך, והנבל ישבע לחם, %break והשנואה תיבַּעֵל, הקליפה תקבל שפע מהקדושה, ושפחה תירש גבירתה. שהקליפה תירש את השכינה, מטעם, שהשמאל נעשה לשורש והימין לענף. %letter 247 .247 ומשום זה יוסף הצדיק, הברית, עלה וסתם מעיינו בשנת הרעב, כדי שלא להתערב כלל עם השמאל, ולא לתת לה מקום לשלוט על הימין. ומי שפותח מעיינו באותו זמן, עליו כתוב, בה' בגדו, כי בנים זרים ילדו. %break כי אלו הבנים שמוליד בשנת רעב, הם בנים זרים, שממשיך רוח מאותו הצד אל הוולד. בה' בגדו ודאי, מטעם שנותן מקום לשמאל שיתגדל על הימין, שבוגד בשם הוי"ה. וע"כ אשרי חלקם של ישראל הקדושים, שלא החליפו מקום קדוש במקום טומאה. %letter 248 .248 וע"כ כתוב, וליוסף יוּלד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב. כי מאותו זמן ששלטה שנת הרעב, השמאל בלי ימין, סתם מעיינו והעלה מקורו, שלא לתת בנים לצד הטומאה, %page 419 ולא להחליף מקום קדוש במקום טומאה, להגדיל הטומאה על הקדושה. וצריך האדם לחכות לריבונו, שיבוא וישלוט בעולם, כמ"ש, וחיכיתי לה' המסתיר פניו. %letter 249 .249 אשריהם הצדיקים, שיודעים דרכיו של הקב"ה, ושומרים מצוות התורה ללכת בהם, כמ"ש, כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם, וכתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. %letter 250 .250 ומשום זה הזהיר הקב"ה לישראל להתקדש, כמ"ש, והייתם קדושים כי קדוש אני. אני, זהו הקב"ה, מלכות שמיים הקדושה, הנוקבא. מלכות האחרת של עמי עכו"ם, נקראת אחֵר, כמ"ש, כי לא תשתחווה לאל אחר. %letter 251 .251 אני, היא ממשלת עוה"ז ועוה"ב, והכול תלוי בה, בנוקבא. ומי שמתדבק באני הזו, יש לו חלק בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 252 .252 ומי שמתדבק באחר הזה, בנוקבא של עכו"ם, נאבד מעולם האמת, ואין לו חלק לעוה"ב, ויש לו חלק בטומאה בעוה"ז, כי אותה מלכות האחרת של עכו"ם, כמה חֵילות ובעלי דין ממונים בה, לשלוט בעוה"ז. %letter 253 .253 ומשום זה אלישע אחֵר, שירד והתדבק באותה מדרגה, במלכות דעכו"ם, הנקראת אחר, גורש מעוה"ב, ולא ניתן לו רשות לחזור בתשובה, ונסגר מעולם האמת, וע"כ נקרא אחר. %letter 254 .254 וע"כ צריך האדם להפריד את עצמו מכל הצדדים, שלא להיטמא באותו הצד, כדי לזכות בעוה"ז ובעוה"ב. וע"כ הנוקבא הקדושה, ברכה, והנוקבא דעכו"ם, קללה. %letter 255 .255 וע"כ בזמן של שנת הרעב, בזמן שליטת הנוקבא דעכו"ם, אין לאדם להראות עצמו בשוק, ולא לפתוח מעיינו להוליד, לתת בנים לאל אחר. %letter 256 .256 אשרי האדם, הנשמר ללכת בדרך האמת, ולהתדבק בריבונו תמיד, כמ"ש, ובו תִדְבק, ובשמו תישָׁבֵע. בנוקבא הנקראת שׁם. ובשמו תישבע, פירושו, להיות דבוק באמונה, הנוקבא, שנקראת שבע, ע"ש שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שמקבלת מבינה. %letter 257 .257 שבע מדרגות הן למעלה, בבינה, עליונות על כל, שהן השלמות של האמונה, שתכלית השלמות של הנוקבא היא לעלות ולהלביש את שבע מדרגות הללו חג"ת נהי"מ דבינה. %break ושבע מדרגות יש למטה מהם, הנוקבא עצמה, שהן חיבור אחד וקשר אחד. אלו ז"ת באלו ז' עליונות להיות כולן אחת. %break וע"כ כתוב, שבעת ימים ושבעת ימים, ארבעה עשר יום. והכול אחד וקשר אחד. כי שבע דנוקבא, כשהן בשלמות, עולות ומלבישות שבע דבינה, ומתקשרות כאחת. וע"כ כתוב, %break ובשמו תישבע, מלשון שביעיות, מלמעלה ומלמטה, להתדבק בשתי השביעיות, שבע דבינה ושבע דנוקבא, לייחד אותן כאחת. %letter 258 .258 ומי שמייחד אלו באלו, ז"ת בז' העליונות, עליו כתוב, יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, את השמיים. אלו הן אוצרות של מעלה, שבע דבינה, ושל מטה, שבע דנוקבא. כי שבעת ימים דבינה ושבעת ימים דנוקבא כולם אחד, כמ"ש, את אוצרו הטוב, את השמיים. %page 420 אוצרו אחד, והוא, את השמיים. כלומר, כאשר שבע דנוקבא עולות ומלבישות שבע דבינה, נקראות ביחד אֶת השמיים, כי אז הן אחת, אוצר אחד. וכמ"ש, שבעה ושבעה מוצקות, והן אחד. %letter 259 .259 רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך. בתוך כך, ראו אדם אחד בא, ומתעטף בעיטוף מצווה, בציצית, וכלי זין קשורים תחתיו. אמרו, אדם זה, אחד משניים יש בו, או שהוא צדיק גמור, שגם בדרך מתעטף בטלית מצויצת, או שהוא לרמות בני העולם, %break כי חגור כלי זין, משמע שהוא ליסטים, ומתעטף בטלית מצויצת, כדי לרמות בני העולם, ללכוד אותם ברשת שלו. %letter 260 .260 והרי החסידים העליונים אמרו, הווי דן את כל האדם לכף זכות. והרי למדנו, אשר אדם היוצא לדרך ומתיירא מליסטים, יכוון לשלושה דברים: למתנה, ולמלחמה, ולתפילה. מאין לנו זה? מיעקב, שהתכוון לשלושה אלו, וחגר את עצמו, למתנה ולמלחמה ולתפילה. %break ששלח לעשיו מתנה, וחצה לשני מחנות, פן יבוא עשיו והיכהו, שהוא למלחמה. והתפלל לה', הצילני נא מיד אחי, שזה תפילה. %break והאדם הזה ההולך בדרך, הנה יש בו עיטוף של מצווה לתפילה, והנה בו כלי זין למלחמה. וכיוון ששניים הללו יש בו, אין צורך עוד לרדוף אחרי השלישית, לדעת אם יש בו המתנה, כי כיוון שיש בו שניים, בוודאי יש בו גם השלישי. %letter 261 .261 כשקרב אליהם, נתנו לו שלום ולא השיב להם. אמרו, הרי אחד מאלו שלושה הדברים הראויים להיות בו, אין בו. כי לא התקין עצמו למתנה, שבמתנה כלול שלום, והוא אינו משיב שלום. אולי הוא עוסק בתפילתו, או לוחש תלמודו שלא ישכח אותו. %letter 262 .262 הלכו ביחד, ואותו אדם לא דיבר עימהם. אח"כ התחמקו רבי חייא ורבי יוסי ועסקו בתורה. כיוון שראה אותו אדם, שהיו משתדלים בתורה, קרב אליהם ונתן להם שלום. %letter 263 .263 אמר להם, רבותיי, במה חשדתם אותי כשנתתם לי שלום ולא השבתי לכם? אמרו לו, חשבנו, אולי אמרת תפילה, או לוחש בתלמודך. אמר להם, הקב"ה ידון אתכם לכף זכות. %letter 264 .264 אבל אומר לכם, יום אחד הייתי הולך בדרך, מצאתי אדם אחד והקדמתי לו שלום, ואותו אדם היה שודד, וקם עליי וציער אותי, ולולא שהתגברתי עליו, הייתי מצטער. מיום ההוא ואילך, נדרתי שלא להקדים שלום, אלא רק לאדם צדיק, %break ורק אם אני מכיר אותו בתחילה שהוא צדיק, מפחד שהוא יכול לצער אותי, ויתגבר עליי בכוח. ומשום שאסור להקדים שלום לאדם רשע, כמ"ש, אין שלום, אמר ה' לרשעים. %letter 265 .265 ואותה שעה שראיתי אתכם, ונתתם לי שלום ולא השבתי לכם, חשדתי בכם, שאינכם צדיקים, משום שלא ראיתי בכם מצווה הנראית מבחוץ, ע"כ לא השבתי לכם שלום. %break וכמו כן הייתי חוזר על תלמודי ולא יכולתי להשיב לכם שלום. אבל עתה, שאני רואה בכם שאתם צדיקים, הרי הדרך מתוקנת לפניי. %letter 266 .266 מזמור לאסף, אך טוב לישראל, אלקים לבָרֵי לבב. הקב"ה עשה ימין ועשה שמאל, להנהיג העולם. אחד נקרא טוב, הימין, ואחד נקרא רע, השמאל, ובשניים אלו נכלל האדם ומתקרב בכל דבר לה', כמו שלמדנו, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר. %page 421 %letter 267 .267 והרע, השמאל, נכללו בו העמים עכו"ם, וניתן בצד שלהם להתחלל בו, משום שהם ערלי לב וערלי בשר. אבל בישראל כתוב, אך טוב לישראל. %letter 268 .268 והאם לכולם הוא טוב? לא, אלא לאלו שלא התחללו עם הרע, כמ"ש, לברי לבב. משום שהטוב הזה והרע הזה, הטוב הוא לישראל בלבד, והרע הוא לעמים עכו"ם בלבד. אך טוב לישראל, כדי להידבק בהקב"ה. ובזה התדבקו ישראל בעליון, %break ז"א, באמונה, הנוקבא, שיהיה הכול אחד. שע"י השגת הטוב הם זוכים לייחד זו"ן כאחד ולהידבק בהם. %letter 269 .269 אמר רבי יוסי, אשרינו שלא טעינו בך, והרי הקב"ה שלח אותך אלינו, משום שהטוב הוא לישראל. יש לישראל חלק בעוה"ז ובעוה"ב, ולראות עין בעין מראֶה הכבוד, כמ"ש, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. %break
שמור ספר
בדוק
בטל