ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים א-ד
%book כרך ג' - פרשת תולדות
%H פרשת תולדות
%break
%H ואלה תולדות יצחק
%break
%page 154
%letter 1
.1 כשביקש הקב"ה, ועלה ברצון לפניו, לברוא העולם, היה מסתכל 
בתורה וברא אותו. ובכל פעולה, שברא הקב"ה בעולם, היה מסתכל 
בתורה וברא אותו, וכמ"ש, ואהיה אצלו אָמון ואהיה שעשועים יום יום. 
אל תקרא אָמון אלא אומן, שהייתה כלי אומנותו.
%letter 2
.2 כשרצה לברוא את האדם, אמרה התורה לפניו, אם יהיה נברא 
האדם ואח"כ יחטא, ואתה תדון אותו, למה יהיו מעשי ידיך לשווא, הרי 
לא יוכל לסבול את דינך. אמר לה הקב"ה, הרי בראתי תשובה מטרם 
שבראתי העולם. ואם יחטא, יוכל לעשות תשובה, ואמחל לו.
%break
אמר הקב"ה לעולם, בשעה שברא אותו, וברא את האדם: עולם, אתה 
וטבעך אינם עומדים אלא על התורה, ומשום זה בראתי בך אדם, כדי 
שיעסוק בתורה. ואם לא יעסוק בתורה,
%break
הרי אני מחזירך לתוהו ובוהו. והכול הוא בשביל האדם. והתורה 
עומדת ומכריזה לפני בני אדם, כדי שיעסקו וישתדלו בתורה, ואין מי 
שיטה אוזניו.
%letter 3
.3 כל מי שעוסק בתורה, הוא מקיים העולם ומקיים כל פעולה 
שבעולם על תיקונו כראוי. ואין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה 
כנגדו ברייה בעולם.
%break
כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על 
מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו 
הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. 
וכאשר כולן ייתקנו,
%break
יהיו לגוף אחד ממש. והכול, הן האדם והן העולם, הוא כדמיון התורה, 
כי התורה כולה היא איברים ופרקים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר 
ייתקנו כולם, ייעשו לגוף אחד.
%letter 4
.4 בתורה כל הסודות העליונים החתומים, שאין היכולת להשיג אותם. 
בתורה כל הדברים העליונים המגולים ואינם מגולים. כלומר, שלרוב 
העמקות שבהם, הם נגלים למעיין בהם, ותכף נעלמים. ושוב נגלים 
כרגע, וחוזרים ונעלמים.
%break
וכן חוזר חלילה תמיד לפני המעיינים בהם. בתורה הם כל הדברים 
של מעלה שבעולמות העליונים ושל מטה. כל הדברים שבעוה"ז וכל 
הדברים שבעוה"ב הם בתורה. ואין מי שיסתכל ויידע אותם.
%letter 5
.5 כשבא שלמה ורצה לעמוד על דברי תורה ועל דקדוקי תורה, ולא 
יכול, אמר, אֶחְכָּמָה והיא רחוקה ממני. דוד אמר, גל עיניי ואבּיטה 
נפלאות מתורתךָ.
%letter 6
.6 ואלה תולדות ישמעאל, שהם 12 נשיאים. ואח"כ אמר, אלה 
תולדות יצחק. וכיוון שכתוב בישמעאל, שהוליד 12 נשיאים ויצחק 
הוליד שניים, הייתכן שמשום שזה נעלה בצדקתו, ולכן הוליד 12, וזה 
לא נעלה, וע"כ הוליד רק שניים?
%page 155
לפיכך כתוב, מי ימלל גבורות ה'. זהו יצחק, כי יצחק הוא גבורה דז"א, 
כי יצחק הוליד את יעקב, שהוא לבדו היה חשוב יותר מכולם, שהוליד 
י"ב שבטים, והיה הקיום של מעלה ושל מטה. אבל יצחק היה רק 
הקיום של מעלה, בקדושה עילאה. וישמעאל היה רק למטה.
%break
וע"כ כתוב, מי ימלל גבורות ה', זה יצחק, וכתוב, ישמיע כל תהילתו, 
זהו יעקב. כי יעקב הוא כל תהילתו, להיותו הקיום של מעלה ושל 
מטה. כשמתדבק השמש, ז"א, בלבנה, הנוקבא, כמה כוכבים מאירים 
מהם, שהם י"ב שבטי יה, המשולים בחלום יוסף לכוכבים.
%break
והנה ג' חילוקים:
א. שיעקב היה הקיום של מעלה ושל מטה,
ב. ויצחק רק למעלה בקדושה עליונה,
ג. וישמעאל רק למטה.
%break
ויש להבין החילוקים האלו. והעניין הוא, כי פרצוף ז"א נחלק על 
החזה, מפאת הפרסא אשר שם, שמחזה ולמעלה הוא ג"ר, ומחזה 
ולמטה הוא ו"ק. והתחתונים אין להם אחיזה אלא רק מחזה ולמטה 
דז"א, ולא כלום מחזה ולמעלה, להיותם תולדות הנוקבא דז"א,
%break
שמקורה מתחיל בז"א רק מחזה ולמטה. אבל האבות היו מרכבה 
לחג"ת דז"א, אברהם ויצחק לשתי זרועות ז"א, חו"ג. ויעקב אל הגוף 
של ז"א, ת"ת.
%break
ונמצאים אברהם ויצחק אחוזים למעלה מחזה דז"א, בזרועות, ולא 
כלום מחזה ולמטה. אבל יעקב, להיותו מרכבה לת"ת, שהוא גוף, 
שהחזה נמצא באמצעו, הרי הוא נאחז למעלה מחזה ולמטה מחזה.
%break
שמצד מחצית הת"ת שלמעלה מחזה, הוא נאחז למעלה בג"ר. ומצד 
מחצית הת"ת שלמטה מחזה, הוא נאחז למטה בו"ק. שמשם כל 
התחתונים.
%break
ונאמר, שיצחק הוציא את יעקב, שהוא לבדו היה חשוב יותר מכולם, 
כי היה בחיר שבאבות. כי הוא הוליד י"ב שבטים, שהם מחזה ולמטה 
של הת"ת, שהיה הקיום והמרכבה של למעלה מחזה דז"א ושל למטה 
מחזה דז"א, להיותו מרכבה לת"ת, והת"ת כולל את שניהם.
%break
אבל יצחק היה מרכבה לגבורה דז"א, שכולו למעלה מחזה, ואינו 
נאחז למטה כלום. וישמעאל היה ככל התחתונים, שאין להם אחיזה, 
אלא למטה מחזה, ולא כלום למעלה מחזה. ולפיכך יעקב חשוב יותר 
מכולם, כי הוא בלבדו כולל כל הבחינות.
%letter 7
.7 כתוב, ויברך אלקים את יצחק בנו, עתה שמת אברהם. שבירך 
והגדיל מדרגת יצחק, גבורה, אחר מיתת אברהם. עכ"ז צורתו של 
אברהם נשארה ביצחק. שגם צורתו של אברהם, חסד, נשארה כלולה 
ביצחק. עד שכל מי שראה את יצחק, היה אומר זה אברהם ודאי.
%break
והיה מעיד ואומר, אברהם הוליד את יצחק. כי היה כלול ומלובש 
בצורתו של אברהם, חסד. ולפיכך מדייק הכתוב לומר, ואלה תולדות 
יצחק בן אברהם. וכן, אברהם הוליד את יצחק.
%letter 8
.8 ויהי אחר מות אברהם, ויברך אלקים את יצחק בנו. פסוק זה אין 
תחילתו כסופו ואין סופו כתחילתו, שמתחיל במיתת אברהם ומסיים 
בברכת יצחק, שאין שום קשר ביניהם. ועוד, מהו השינוי שהקב"ה היה 
צריך לברך את יצחק, ולא בירך אותו אברהם?
%break
זאת משום שאברהם לא בירך את יצחק, ע"כ בירך אותו ה' לאחר 
מותו. וזהו הקשר שבכתוב, ויהי אחר מות.
%break
ומהו הטעם שלא בירך אותו אברהם? כדי שלא יתברך עימו עשיו בנו. 
כלומר, שלא ימשיך הארת השמאל מלמעלה למטה, כדרכו בטומאה. 
וע"כ עברו אלו הברכות אל הקב"ה, והקב"ה בירך את יצחק. הקב"ה 
הוא קו אמצעי, המייחד ב' הקווים זה בזה,
%page 156
ע"י שמגביל את קו השמאל, שלא יאיר אלא רק מלמטה למעלה 
בלבד. ועתה לא יתברך עשיו, כי לא יוכל להמשיך מלמעלה למטה.
%break
ויישב יצחק עם באר לַחַי רואי. מהו לחי רואי? אלא שהתחבר עם 
השכינה, באר, שמלאך הברית, היסוד, נראה עליה. וע"כ בירך אותו. 
ובזה מובן הקשר בין ג' חלקי הפסוק הזה:
%break
ויהי אחרי מות אברהם, שלא בירך את יצחק. ויברך אלקים את יצחק. 
ולמה בירך אותו? משום שהתחבר עם השכינה, כמ"ש, ויישב יצחק 
עם באר לחי רואי.
%letter 9
.9 מעיין גנים באר מים חיים, ונוזלים מן לבנון. מעיין גנים, זה 
אברהם. באר מים חיים, זה יצחק. ונוזלים מן לבנון, זה יעקב. הרי 
שבאר מים חיים הוא יצחק, כמ"ש, ויישב יצחק עם באר לחי רואי. 
באר היא השכינה.
%break
לחי, זה חי העולמים, צדיק, יסוד. ואין להפריד אותם. הוא חי בשני 
עולמות. חי למעלה, עולם העליון, בינה. חי בעולם התחתון, מלכות. 
ועולם התחתון מתקיים ומאיר מכוחו.
%letter 10
.10 הלבנה, הנוקבא, אינה מאירה אלא כשרואה את השמש, ז"א. 
וכיוון שרואה אותו, היא מאירה, כלומר שמקבלת מז"א מוחין דהארת 
חכמה, שהם ראייה.
%break
וע"כ נקראת, באר לחי רואי. ואז היא מאירה ועומדת במים חיים. לחי 
רואי, כדי להתמלא ולהאיר מאותו החי, יסוד דז"א.
%letter 11
.11 כתוב, בְּנָיָהוּ בן יְהויָדָע בן איש חי, שהיה צדיק ומאיר לדורו, כמו 
החי של מעלה, יסוד דז"א, מאיר לעולם, שהוא הנוקבא. ובכל שעה 
באר זו, הנוקבא, מסתכלת לחי, היסוד, ורואה, כדי להאיר.
%break
ויישב יצחק עם באר לחי רואי, בקחתו את רבקה. כי באר היא רבקה, 
נוקבא דז"א. והוא יושב עימה, ומתאחד עימה בבחינת חושך בלילה, 
כמ"ש, שמאלו תחת לראשי.
%break
קו שמאל דז"א, יצחק, מכונה חושך, להיותו מושג רק בחושך. כי 
בשעת שליטתו נחשכים המאורות, להיותו חכמה בלי חסדים. 
והנוקבא מכונה לילה.
%break
לפיכך הארת השמאל אל הנוקבא מכונה חושך בלילה. ומתאחד עימה 
בבחינת חושך בלילה. כי זיווג יצחק, קו שמאל, עם הבאר, הנוקבא, 
המקבלת ממנו, נבחן לחושך בלילה.
%break
יצחק היה בקריית ארבע אחר שמת אברהם. ויישב יצחק עם באר לחי 
רואי. בהכרח שאין זה מקום מגוריו, אלא הוא שֵם הנוקבא, שהזדווג 
בה והתאחד בה באותה הבאר. לעורר האהבה.
%letter 12
.12 וזרח השמש ובא השמש, ז"א. המאיר אל הלבנה, הנוקבא. כי 
כשהשמש נראה עימה, אז היא מאירה. והשמש מאיר וזורח ממקום 
עליון העומד עליו, שהוא בינה, משם מקבל הארתו, וזורח תמיד.
%break
ובא השמש להזדווג עם הלבנה, הנוקבא. הולך אל דרום, קו ימין 
דז"א. ושם בו כוחו, שעיקר הארתו שם בימין, חסדים. ומשום שכוחו 
הוא בימין, נמצא כל כוח הגוף של האדם בימינו של הגוף, ובו תלוי 
כוח הגוף.
%break
ואח"כ סובב אל צפון, שמאיר לדרום ומאיר לצפון. כי סובב משמעותו 
שהארתו סובב פעם לצד זה ופעם לצד זה. ללמדך, שאין עיקר כוחו 
בצפון, צד שמאל של ז"א, ואינו מאיר שם בקביעות, אלא סובב לכאן 
ולכאן.
%break
כתוב, סובב סובב הולך הרוח. ז"א הוא אור הרוח, והוא מכונה שמש. 
מה שסובב סובב הולך הרוח, כדי שהלבנה תאיר ממנו ויתחברו 
שניהם. כי עיקר הארת הלבנה הוא הארת החכמה, שמקבלת 
משמאל. אמנם אינה יכולה לקבל החכמה בלי חסדים.
%page 157
וע"כ ז"א הולך וסובב, פעם לצד צפון להארת החכמה, ופעם לצד 
דרום להארת החסדים, כדי להלביש החכמה בחסדים. ורק בדרך זו 
מקבלת הלבנה הארתו ומתחברת עימו בזיווג.
%letter 13
.13 כשבא אברהם לעולם, חיבק את הלבנה וקירב אותה. כיוון שבא 
יצחק, נאחז בה והחזיק בה כראוי, ומשך אותה באהבה, כמ"ש, 
שמאלו תחת לראשי. כיוון שבא יעקב, אז התחבר השמש, ז"א, 
בלבנה, בנוקבא, והנוקבא האירה. הארת החכמה קיבלה מיצחק.
%break
ועוד לא האירה בה, מחמת חוסר התלבשות באור חסדים. וכשבא 
יעקב, קו אמצעי, שהשפיע לה החכמה מלובשת בחסדים, אז האירה 
הנוקבא.
%break
ואז נמצא יעקב שלם מכל הצדדים, מחסדים שבצד ימין ומחכמה 
שבצד שמאל. והלבנה האירה, כי עתה ע"י יעקב התלבשו החכמה 
והחסדים זה בזה, ויכולה להאיר. ונתקנה בי"ב השבטים.
%letter 14
.14 כתוב, בָּרכו את ה' כל עבדי ה', העומדים בבית ה' בלילות. מי הם 
הראויים לברך את הקב"ה? כל עבדי ה'. כי אע"פ שכל אדם בעולם 
מישראל, כולם ראויים לברך את הקב"ה. אבל ברכות, שבשבילם 
יתברכו עליונים ותחתונים, מי הם המברכים אותו?
%break
עבדי ה'. ומי הם שבּרכתם ברכה? העומדים בבית ה' בלילות. אלו הם 
הקמים בחצות לילה, ומתעוררים לקרוא בתורה. הם העומדים בבית 
ה' בלילות. ושניהם צריכים: שיהיו עבדי ה', ושיקומו בחצות לילה. כי 
אז הקב"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן.
%break
%H ויהי יצחק בן ארבעים שנה
%break
%letter 15
.15 ויהי יצחק בן ארבעים בקחתו את רבקה, כשנשא את רבקה. 
יצחק נכלל בצפון ובדרום, באש ובמים. ואז היה יצחק בן ארבעים שנה 
בקחתו את רבקה. כי ודאי שיצחק היה נכלל בימין, בחסדים, המכונים 
מים ומכונים דרום. וא"כ יש בו ב"ס חו"ג, צפון ודרום.
%break
צפון מכוח עצמו, שמאל. ודרום מכוח שהוא בן אברהם. גם היה לו 
התכללות צפון ודרום יחד זה בזה, ת"ת. כי אין ת"ת אלא התכללות 
חו"ג, דרום וצפון.
%break
ונמצא שהיה לו ג"ס חג"ת. ובקחתו את רבקה, המלכות, השיג גם את 
המלכות. והיה לו ד"ס חו"ג תו"מ. ובגדלות הם חו"ב תו"מ. שכל אחת 
מהן כוללת ע"ס, והם ארבעים ספירות, שהם ארבעים שנה.
%break
הנוקבא יכולה לקבל המוחין של יצחק, קו שמאל, כאשר היא נעשית 
רביעי לחג"ת, ואז לוקח אותה יצחק ומשפיע לה המוחין שלו. אבל אז 
היא עקרה, להיותה מחוסרת חסדים.
%break
כמ"ש, ויֶעְתַר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה, כי אינה ראויה להוליד 
עד שתתמעט ותהיה שביעי, שתקבל מחג"ת נה"י. וע"כ כתוב, ויצחק 
בן שישים שנה בְּלֶדֶת אותם, כלומר חג"ת נה"י.
%page 158
רבקה הייתה כמראה הקשת, ירוק לבן אדום, שהם חג"ת של 
הנוקבא. ובת שלוש שנים הייתה כאשר נאחז ברבקה. כלומר, כאשר 
נשא אותה. כי יצחק היה כלול מד"ס בקחתו את רבקה, חו"ב תו"מ. 
אבל רבקה, אע"פ שנכללה עימו, מ"מ לא היה לה אלא ג"ס חג"ת,
%break
ג' גוונים כמראה הקשת. והגוון מספירתה עצמה, המלכות, חסרה לה. 
והן שלוש שנים, ולא ארבע. וספירותיו של יצחק הן בעשרות, ז"א. ושל 
רבקה הן רק יחידות, הנוקבא. ולפיכך ד"ס של יצחק הן ארבעים. וג"ס 
של רבקה הן רק שלוש שנים.
%break
וכשהוליד היה בן שישים, שהשיג ו"ס חג"ת נה"י, כדי להוליד כראוי. 
כדי שייצא יעקב שלם, בכלל ו"ס נאחז יעקב, ונעשה איש שלם.
%letter 16
.16 רבקה בת בתואל הארמי מפַּדַן ארם, אחות לבן הארמי. אע"פ 
שהייתה בין תועים, לא עשתה כמעשיהם. וע"כ כתוב, שהייתה בת 
בתואל, ומפדן ארם, ואחות לבן, שכולם היו רשעים, והיא עשתה 
מע"ט.
%letter 17
.17 אם הייתה רבקה בת עשרים שנה או יותר, או לכל הפחות בת 
13, אז היה נחשב לה לשבח, שלא עשתה כמעשיהם. אבל עד עתה 
הייתה רק בת שלוש שנים. מהו השבח שלה, שלא עשתה 
כמעשיהם?
%break
בת שלוש שנים הייתה, ועם זה עשתה אל העבד כל אותו המעשה. 
משמע בהכרח שהיה לה שכל כבת עשרים, ולפיכך שבח הוא לה 
שלא למדה ממעשיהם.
%letter 18
.18 כתוב, כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות. שושנה, כנ"י, 
הנוקבא דז"א, שהיא בין הצבאות, כמו שושנה בין החוחים.
%break
יצחק בא מצד אברהם, שהוא חסד עליון, ועושה חסד עם כל הבריות. 
ואע"פ שהוא דין הקשה, מ"מ נמשך מחסד, מאברהם. רבקה באה 
מצד דין קשה, מבתואל ומלבן.
%break
ואע"פ שהיא עצמה דין הרפה, האודם של השושנה, וחוט של חסד 
היה תלוי עליה, הלובן של השושנה, מ"מ נמשכה מדין הקשה. והיה 
יצחק דין הקשה והיא דין הרפה.
%break
וע"כ כשושנה בין החוחים הייתה. חוחים, דינים קשים. כי רבקה 
הייתה מוקפת בדינים קשים מצד הוריה ואנשי מקומה. אבל היא 
עצמה הייתה דין הרפה וממותק, וחוט של חסד, כצורת השושנה.
%break
הרי שמעשיה כשרים, שלא למדה ממעשיהם, שלא היה בה דין קשה. 
שזה נשמע להיותה משולה לשושנה, שיש בה אודם ולובן.
%break
ואם לא הייתה הנוקבא דין רפה, לא היה יכול העולם לסבול דין הקשה 
של יצחק. כי הארת יצחק הוא אור זכר, שמדרכו להשפיע מלמעלה 
למטה, שבבחינת הארת השמאל נמשך מזה דין קשה מאוד.
%break
אבל רבקה, שהארתה היא אור נקבה, שמדרכה להאיר רק מלמטה 
למעלה, אין בזה דינים קשים, אלא דין רפה לבד.
%break
ולפי שהארת יצחק מגיעה לתחתונים ע"י הנוקבא, שהיא דין רפה, 
ע"כ יכולים התחתונים לקבל הארה ממוחין הללו. אבל מבחינת יצחק 
לבד, לא היו יכולים לקבל, כי לא היו יכולים לסבול דינים הקשים, 
הנמשכים עם הארתו.
%break
כעין זה הקב"ה מזווג זיווגים בעולם, שאחד חזק ואחד רפה. שנאמר, 
שיצחק היה דין קשה ורבקה דין רפה. כדי שהכול ייתקן, שיוכלו לקבל 
גם הארת חכמה. והעולם יהיה נמתק,
%break
שלא יזיקו להם דינים הקשים, הנמשכים עם ההארה הזאת. משום 
שמקבלים אותה ע"י הנוקבא, שע"י זה נמתקים הדינים.
%page 159
%H ויֶעְתַר יצחק
%break
%letter 19
.19 ויֶעְתַר יצחק לה' לנוכח אשתו. שהקריב קורבן והתפלל עליה. 
כתוב, ויעתר יצחק. וכתוב, וייעתר לו ה'. ויעתר, הוא קורבן, וייעתר לו 
ה', הוא ג"כ קורבן, כלומר, שיָצא אש של מעלה כנגד האש של מטה. 
כי צריכים שתי אשות לאכילת הקורבן,
%break
אש של גבוה, ואש של הדיוט. וע"כ, ויעתר יצחק, הוא על אש של 
מטה. וייעתר לו ה', הוא על אש של מעלה.
%letter 20
.20 ויעתר יצחק, שהתפלל תפילתו וחתר חתירה למעלה אל המזל 
המשפיע בנים. כי במקום ההוא, במזל, דיקנא דא"א, תלויים לידות 
בנים. כמ"ש, ותתפלל על ה', הוי"ה, ז"א. על ה', הוא דיקנא דא"א, 
המקיף לז"א, שנקרא מזל. ואז, וייעתר לו ה'.
%break
אל תקרא, וייעתר לו, אלא, ויחתור לו. כי הע' מתחלפת בח', להיותן 
ממוצא אחד מאותיות אחה"ע. כי חתירה חתר לו הקב"ה וקיבל אותו. 
ואז, ותהר רבקה אשתו.
%break
שמצד המערכת לא הייתה ראויה להריון, כי הייתה עקרה מלידה, 
אלא בסיבת תפילתו, חתר לו חתירה, ששינה את סדר המערכת. ואז, 
ותהר רבקה אשתו.
%letter 21
.21 עשרים שנה השתהה יצחק עם אשתו ולא ילדה. עד שהתפלל 
תפילתו. והוא משום שהקב"ה חפץ בתפילתם של צדיקים, בשעה 
שמבקשים מלפניו התפילה על מה שהם צריכים. מהו הטעם? כדי 
שיתגדל ויתווסף משחת קודש ע"י תפילת הצדיקים לכל מי שצריך.
%break
כי הצדיקים בתפילתם פותחים את הצינור העליון, ואז, אפילו אותם 
שאינם ראויים להיענות, נענים.
%letter 22
.22 אברהם לא התפלל לפני הקב"ה, שייתן לו בנים, אע"פ ששרה 
הייתה עקרה.
%break
אבל יצחק התפלל על אשתו, משום שהיה יודע, שהוא אינו עקר אלא 
אשתו. ויצחק היה יודע בחכמה, שיעקב עתיד לצאת ממנו עם י"ב 
שבטים. אבל לא היה יודע, אם מאישה זו או מאחרת. וע"כ כתוב, 
לנוכח אשתו, ולא כתוב, לנוכח רבקה.
%letter 23
.23 למה לא אהב יצחק את יעקב כל כך כמו את עשיו, כיוון שהיה 
יודע שעתיד לצאת ממנו י"ב שבטים? עכ"ז, אהב יותר את עשיו, 
משום שכל מין אוהב את מינו, ומין אחר מינו נמשך והולך.
%letter 24
.24 עשיו נולד ויצא אדמוני. והוא מינו של יצחק, שהוא דין קשה של 
מעלה, של הקדושה. ויצא ממנו עשיו, שהוא דין קשה של מטה, שהיה 
ראשו בקדושה וגופו לא בקדושה,
%break
ודומה ע"כ למינו של יצחק. וכל מין הולך אחר מינו. וע"כ אהב את 
עשיו יותר מיעקב, כמ"ש, כי צַיד בפיו, שהוא ראשו שהיה בקדושה.
%break
כתוב, כי ציד בפיו. וכתוב, על כן ייאמר כנמרוד גיבור ציד לפני ה', 
שפירושו של ציד הוא דין קשה. אף ציד שכאן הוא דין קשה. ומשמיענו 
הכתוב, שאהב אותו מטעם היותו דין קשה כמוהו.
%page 160
%H ויתרוצצו הבנים
%break
%letter 25
.25 ויתרוצצו הבנים בְּקרבָּה, ותאמר אם כן, למה זה אנוכי, ותלך 
לדרוש את ה'. הלכה לדרוש את ה' לבית המדרש של שֵׁם ועֵבר. 
ויתרוצצו הבנים בקרבה, מפני ששם היה אותו רשע עשיו, שעשה 
מלחמה עם יעקב.
%break
ויתרוצצו, כלומר נשברו ונחלקו. עשיו היה מצד הרוכב על הנחש, ס"מ. 
יעקב היה מצד הרוכב על כיסא השלם הקדוש, מצד השמש, ז"א. 
להזדווג עם הלבנה, הנוקבא. כיסא הוא הנוקבא, הלבנה.
%letter 26
.26 משום שעשיו נמשך אחר אותו הנחש, הלך יעקב עימו במרמה, 
כמו נחש, שהוא עָרום והוא הולך במרמה.
%break
כך היה צריך להיות, כדי להמשיך את עשיו אחר אותו הנחש, וייפרד 
מיעקב. ולא יהיה לו חלק עימו, לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. ולמדנו, הבא 
להורגך, השכם אתה ותהרגו.
%break
בבטן עָקַב את אחיו. שהשׁרה אותו למטה, בעקב, הפריד אותו 
מהקדושה והוריד אותו לצד הטומאה, הנקראת עקב, בסיום הקדושה. 
כמ"ש, וידו אוחזת בעקב עשיו, ששם ידיו על אותו העקב, כדי להכניע 
אותו תחת הקדושה.
%letter 27
.27 וידו אוחזת בעקב עשיו. שלא יכול יעקב לצאת ולהיפרד ממנו מכל 
וכל, אלא, וידו נשארה אוחזת בעקב עשיו. וידו, הלבנה, הנוקבא, 
הנקראת ידו של ת"ת, יעקב,
%break
שהתכסה אורה משום עקב של עשיו. וע"כ נצרך לו ליעקב ללכת עימו 
בחכמה, כדי לדחותו למטה. ויתדבק במקומו, בס"א. וייפרד לגמרי 
מהקדושה.
%letter 28
.28 ויקרא שמו יעקב. הקב"ה קרא ודאי את שמו יעקב. ראה הקב"ה, 
כי אותו נחש הקדמוני חכם הוא להרע. כיוון שבא יעקב, אמר הקב"ה, 
זהו ודאי חכם לעומת הנחש. וע"כ קרא לו הקב"ה, יעקב, ע"ש חכמתו, 
שידע לעקב את הנחש, ולהפרידו מהקדושה.
%letter 30
.30 יעקב היה יודע, שעשיו היה לו להתדבק באותו נחש העקלתון, 
וע"כ בכל מעשיו היה נמשך עליו, כנחש עקלתון אחר לעומתו, 
בפיקחות ובמרמה.
%break
כתוב, ויברא אלקים את התנינים הגדולים. זהו יעקב ועשיו. וכתוב, 
ואת כל נפש החיה הרומשת, שהם שאר המדרגות שביניהם. הרי 
שיעקב ועשיו נקראים תנינים,
%break
כלומר נחשים. שעשיו היה נחש עקלתון, ויעקב נמשך עליו כמו נחש 
עקלתון אחר לעומתו. ובהכרח, שיעקב עשה עצמו חכם, לעמוד כנגד 
הנחש האחר ההוא.
%letter 31
.31 משום זה בכל חודש מקריבים שעיר אחד, כדי להמשיך אותו 
למקומו, וייפרד מהלבנה, הנוקבא דז"א, שאורה התכסה מפני העקב 
של עשיו. וכן ביוה"כ צריכים להקריב השעיר ההוא. וזהו נעשה 
בחכמה, כדי לשלוט עליו ולא יוכל להרע. כלומר, שעשיו הוא שעיר.
%break
ועניין החכמה שבשעיר ר"ח ורה"ש ויוה"כ. והכול נעשה בחכמה 
ובמרמה אליו, משום שהוא הנחש הרע, חכם להרע, משטין למעלה 
ומדיח מלמטה.
%letter 32
.32 ומשום זה מקדימים עצמם ישראל, ומתחכמים אליו בחכמה 
ובמרמה, כדי שלא יוכל להרע ולשלוט. וע"כ יעקב, אמונה, כל מעשיו 
כלפי עשיו היו, כדי שלא לתת מקום לנחש ההוא לטמא המקדש, 
ושלא יקרב אליו, ושלא ישלוט בעולם.
%page 161
וע"כ לא היה נצרך אברהם להתנהג במרמה, ולא יצחק. משום שעשיו, 
שהוא הצד של אותו הנחש, עוד לא בא לעולם. אבל יעקב, שהוא בעל 
הבית, בעלה של השכינה, היה צריך לעמוד כנגד אותו הנחש, שלא 
לתת לו שליטה כלל לטמא ביהמ"ק של יעקב, הנוקבא.
%break
ולפיכך נצרך יעקב, להילחם עימו במרמה, יותר מכל בני העולם. 
ומשום שיעקב לחם עימו במרמה, וקנה ממנו הבכורה והברכות, 
ישראל הקדושים, נבררו להיות חלק גורלו של הקב"ה.
%break
%H סעודת הצדיקים לעת"ל
%break
%letter 33
.33 ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק. לעת"ל 
הקב"ה מחיה את המתים, וינער אותם מעפרם, שלא יהיו בניין עפר, 
כמו שהיו בתחילה, שנבראו מעפר ממש, דבר שאינו מתקיים. כמ"ש, 
וייצֶר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה.
%letter 34
.34 ובאותה שעה יתנערו מעפר, מאותו הבניין, ויעמדו בבניין מקוים, 
להיות להם קיום. כמ"ש, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים. יתקיימו 
בקיום ויעלו מתחת לארץ,
%break
ויקבלו נשמתם בארץ ישראל. באותה שעה יציף הקב"ה כל מיני 
ריחות שבגן עדן עליהם, כמ"ש, הדודאים נתנו ריח.
%letter 35
.35 אל תקרא הדוּדאים, אלא הדודים. זהו הגוף והנשמה, שהם 
דודים ורעים זה עם זה. והם דודאים ממש. כמו הדודאים מולידים 
אהבה בעולם, אף הם מולידים אהבה בעולם. ומהו, נתנו ריח? כישרון 
מעשיהם, לדעת ולהכיר לבוראם.
%letter 36
.36 ועל פתחינו כל מגדים, חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לָך. ועל 
פתחינו, אלו פתחי שמיים, שהם פתוחים להוריד נשמות לפגרים. כל 
מגדים, אלו הנשמות. חדשים גם ישנים, אותם שיצאה נשמתם מהיום 
כמה שנים, ואותם שיצאה נשמתם מימים מועטים,
%break
וזכו בכישרון מעשיהם להיכנס בעוה"ב. כולם עתידים לרדת בבת 
אחת, להיכנס בגופות המוכנים להם.
%letter 37
.37 בת קול יוצאת ואומרת, חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך. צפנתי 
אותם, באותם העולמות. לך, בשבילך, בשביל שאתה גוף קדוש ונקי.
%break
הדודאים, אלו מלאכי שלום. נתנו ריח, אלו הנשמות, שהם ריח 
העולם. נתנו, כמ"ש, ולא נתן סיחון את ישראל.
%letter 38
.38 שלוש כיתות של מלאכי השרת הולכים, בכל חודש ובכל שבת, 
ללוות לנשמה עד מקום מעלתה. על פתחינו כל מגדים, אלו הן 
הגופות, שהן עומדות בפתחי קברות לקבל נשמתן.
%page 162
ודוּמה נותן פנקס החשבון, והוא מכריז ואומר, ריבונו של עולם, 
חדשים גם ישנים, אותם שנקברו מכמה ימים, ואותם שנקברו מזמן 
מועט, כולם צפנתי לך, להוציא אותם בחשבון.
%letter 39
.39 עתיד הקב"ה לשמוח באותו זמן עם הצדיקים, להשרות שכינתו 
עימהם, והכול ישמחו באותה שמחה, כמ"ש, ישמח ה' במעשיו. 
עתידים הצדיקים באותו זמן לברוא עולמות ולהחיות מתים.
%break
והרי כתוב, שאין כל חדש תחת השמש? אלא בעוד שהרשעים בעולם 
וירבו, כל העולם אינו בקיום. וכשהצדיקים בעולם, אז העולם מתקיים. 
ועתידים להחיות מתים, כמ"ש, עוד יישבו זקנים וזקנות ברחובות 
ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים.
%letter 40
.40 באותו זמן ישיגו הצדיקים דעת שלמה. ביום שישמח ה' במעשיו, 
עתידים הצדיקים להשיג את הקב"ה בליבם, ותתרבה אז החכמה 
בליבם, כמו שהיו רואים אותו בעין.
%letter 41
.41 עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים לעת"ל, כמ"ש, ויחזו את 
האלקים ויאכלו וישתו. וזהו ניזונים. וזהו נהנים. הצדיקים שלא זכו כל 
כך, נהנים מאותו זיו, שלא ישיגו כל כך.
%break
אבל הצדיקים שזכו, ניזונים, עד שישיגו השגה שלמה. ואין אכילה 
ושתייה אלא זו. וזוהי הסעודה והאכילה.
%break
כמ"ש במשה, ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא 
אכל ומים לא שתה. לחם לא אכל ומים לא שתה, מפני שהיה ניזון 
מסעודה אחרת, מאותו זיו של מעלה. וכמו כן סעודתם של צדיקים 
לעת"ל.
%letter 42
.42 סעודת הצדיקים לעת"ל, לשמוח בשמחתו, כמ"ש, ישמעו ענווים 
וישמחו. מכאן, וישמחו כל חוסי בָך לעולם ירננו. זה וזה ישנו לעת"ל.
%break
יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, אלו דברים עתיקים, שלא 
נגלו לאדם מיום שנברא העולם, ועתידים להתגלות לצדיקים לעת"ל. 
וזוהי השתייה והאכילה.
%letter 43
.43 א"כ מהו לווייתן ומהו השור, שכתוב, כי בוּל הרים ישאו לו וכל 
חיית השדה ישחקו שם? כתוב, ביום ההוא יפקוד ה' בחרבו הקשה 
והגדולה והחזקה על לווייתן נחש בריח ועל לווייתן נחש עקלתון והרג 
את התנין אשר בים. הנה כאן שלושה. אלא רמז הוא על המלכויות.
%letter 44
.44 סעודה של הצדיקים לעת"ל תהיה מלווייתן ומשור הבר, האם כך 
היא? הרי נאמר, שסעודת הצדיקים לעת"ל היא כמ"ש, ויחזו את 
האלקים ויאכלו וישתו?
%letter 45
.45 אמונה זו, שאמרו חכמים לרוב העולם, שהם מוזמנים לסעודה זו 
של הלווייתן ושל אותו שור הבר, ולשתות יין טוב המשומר מעת 
בריאת העולם. פסוק מצאו ודרשו, שכתוב, ואכלתם לחמכם לשובע. 
כל מיני פיתוי פיתה הקב"ה לישראל, להחזירם למוטב,
%break
וזהו יותר מכולם, שאמר להם, ואכלתם לחמכם לשובע. ובקללות, 
ואכלתם ולא תשבעו, וזה קשה להם מהכול.
%break
כתוב, ויאמרו אליהם בני ישראל, מי ייתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים, 
בשבתנו על סיר הבשר, באוכלנו לחם לשובע. מלמד, שמשום 
האכילה מסרו נפשם למות בידם. כיוון שראה הקב"ה תאוותם, אמר 
להם, אם תשמעו לקול המצוות, ואכלתם לשובע, כדי להניח דעתם.
%page 163
כמו כן, ראו חכמנו שגלות נמשכת, הסתמכו על פסוקי תורה, ואמרו, 
עתידים לאכול ולשמוח בסעודה גדולה, שעתיד הקב"ה לעשות להם. 
וע"כ רוב העולם סובלים הגלות בשביל אותה הסעודה.
%letter 46
.46 אין לנו לסתור את האמונה אלא לקיים אותה. כלומר, שהסעודה 
היא אכילה ושתייה, כי התורה מעידה עליה, בכתוב, ואכלתם לחמכם 
לשובע. כי כבר יודעים אנו אמונת הצדיקים והשתוקקותם מה היא,
%break
כי כתוב נגילה ונשמחה בך. ולא באכילה. וכמו כן, נזכירה דודיךָ מיין, 
שפירושו, יינה של תורה.
%break
ואותה הסעודה שרוב העולם עתידים בה, שהיא אכילה ושתייה, יהיה 
גם לנו חלק ליהנות ממנה, וזהו חלק השמחה והשחוק. ואלה תולדות 
יצחק, שיצחקו הצדיקים לעת"ל. אברהם הוליד את יצחק, זכות 
הנשמה מולידה השחוק הזה והשמחה בעולם.
%break
%H שיתוף מדה"ר בדין
%break
%letter 47
.47 כל מה שברא הקב"ה בעולמות, היו בשיתוף מלכות, מדה"ד, עם 
הבינה, מדה"ר, שמשיתוף הזה נמצאים הרבה מעלות בעולם. אם 
שיתוף טו"ר, הנוהג בנבראים, ע"כ הוא ירבה מחלוקת בעולם.
%letter 48
.48 אמת שזה ירבה מחלוקת בעולם. כי לפי האמיתיות ששיתוף 
מורה על שיתוף מלכות בבינה, הרי כל המדרגות שבעולמות התחלקו 
על ידיה לכח"ב ותו"מ. וכן לפנים ואחוריים ולפנימיות וחיצוניות. 
ונמצא, שנעשה מחמתו מחלוקת בעולם.
%break
וכל מה שעשה הקב"ה, עשה כעין גוף ונשמה. הגוף ממלכות, 
והנשמה מבינה. וכל מה שעשה הקב"ה, שיתף זה בזה, שיתף 
מדה"ר בדין. והרי אין גוף למלאכים? כך הוא. אבל אינם יכולים לפעול 
פעולה, עד שישתתף אור הבינה,
%break
שהוא סיוע מלמעלה ממנו. המלאכים הם חיצוניות המלכות. ואין בהם 
שום כוח, מטרם שמקבלים הסיוע והשיתוף מהבינה. כי מטרם זה 
אינם ראויים למוחין. כי המלכות, מטרם שנמתקה בבינה, אינה ראויה 
לקבל מוחין.
%letter 49
.49 באותה שעה, שעתיד הקב"ה להחיות המתים, הנה סוף כל 
הצרות יהיה בשנת הארבעים אחר קיבוץ גלויות. וחרץ חוק, כמ"ש, 
ארבעים יַכֶּנוּ לא יוסיף.
%break
והליכתם של ישראל במדבר נגמרה בשנת הארבעים. וארבעים שנה 
קודם תחיית הגוף, ממתינה לו הנשמה בארץ ישראל.
%break
נמצא, שבשנת הארבעים להמתנת הנשמה בארץ ישראל, יקומו 
הגופות מעפר. בארבעים נפסק הגשם בזמן המבול, כמ"ש, ויהי מקץ 
ארבעים יום ויפתח נוח. וכן זמן גאולתם של ישראל בשנת הארבעים. 
ובחמישים יבוא יישוב העולם, שהוא היובֵל.
%break
החזרת הנשמה לגוף היא בשנת הארבעים, שהמתינה לו בארץ 
ישראל. כמ"ש, ויהי יצחק בן ארבעים שנה, שהמתין לגוף. וכתוב, 
בקחתו את רבקה, בהכנסתה בגוף המזומן לו.
%break
מכוח השיתוף של מלכות בבינה, נתקנה המלכות בשנת הארבעים. כי 
חמש ספירות כח"ב תו"מ, שכל אחד מהם כלול מעשר, והם חמישים 
ספירות. ומבחינה זו צריכה המלכות להיות שנת החמישים,
%page 164
להיותה בחינה אחרונה שבהם. אבל מחמת שיתוף המלכות בבינה, 
נגנזה בחינת עצמה, ונתקן בעדה הכלי דת"ת במקום כלי מלכות.
%break
כי מאחר שנגנזה המלכות ואין שם אלא ד' כלים, כח"ב ות"ת, עלה 
אור החכמה והתלבש בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, ואור 
הת"ת בכלי דבינה, ואור המלכות בכלי דת"ת. ואז נבחנת המלכות 
לשנת הארבעים. והיא מקבלת במצב הזה את האורות דבינה,
%break
כמו ז"א, להיותה מלובשת בכלי שלו. ובעת ההיא הגוף, הנמשך 
מהמלכות, עולה ג"כ ומקבל אור הבינה, כמו המלכות, שזה התלבשות 
הנשמה בגוף. כי אור הבינה נקרא נשמה.
%break
וזהו שכל הגאולות והישועות מתקבלות בשנת הארבעים, בעת 
שהמלכות משתתפת ומקבלת אור הבינה. ואפילו גמה"ת יהיה בשנת 
הארבעים. שזהו שעתיד הב"ן, מלכות, להיות ס"ג, בינה. אלא שיש 
הפרש גדול, כי מקודם גמה"ת,
%break
אין המלכות ראויה להיות שנת הארבעים מבחינתה עצמה, אלא ע"י 
שיתוף מדה"ר בדין, וגניזת בחינתה עצמה. אבל בגמה"ת תתוקן 
המלכות דצ"א עצמה, באופן שלא תצטרך עוד לשיתוף של מדה"ר, 
אלא מבחינתה עצמה תקבל את אור הבינה.
%break
ויש דינים וצרות, הנמשכים ממלכות מבחינת שנת הארבעים, כל עוד 
שהחכמה שבה לא התלבשה בחסדים. ויש דינים וצרות, הנמשכים 
מהמלכות הבלתי נמתקת שנגנזה. ואם לא זכה הרי רע. אם הוא 
ממשיך מלמעלה למטה, כמו החטא דעצה"ד,
%break
התגלתה עליו נקודת המלכות שנגנזה, וכל האורות שבה מסתלקים 
משום שצ"א רוכב עליה, ואינה ראויה לקבל אור.
%break
מטרם גמה"ת ותחיית המתים, הדינים והצרות הנמשכים משנת 
הארבעים, אינם סוף כל הצרות. כי יש גם צרות מהמלכות של 
בחינתה עצמה הבלתי ממותקת, שזה, לא זכה הרי רע. אבל 
בגמה"ת, שתתוקן המלכות של בחינתה עצמה,
%break
ולא תצטרך עוד לשיתוף בבינה, הרי לא יהיו עוד שום צרות מהמלכות 
הזו, אלא הדינים והצרות הנמשכים משנת הארבעים, כבר יהיו סוף 
כל הצרות.
%break
ונאמר, וחרץ חוק, כמ"ש, ארבעים יכנו לא יוסיף. שלא יוסיף מכה 
מבחינתה עצמה שלאחר הארבעים, כי בחינתה עצמה כבר תהיה אז 
מתוקנת לגמרי.
%break
ואח"כ מביא הזוהר התיקונים הגדולים שהתגלו ועתידים להתגלות 
בשנת הארבעים: הליכת ישראל במדבר, והמתנת הנשמה לגוף בארץ 
ישראל ותחיית המתים, והפסק מי המבול, ופתיחת נוח את התיבה, 
וגאולתם של ישראל, והתלבשות הנשמה בגוף.
%break
כתוב, ויהי יצחק בן ארבעים שנה. יצחק הוא הנשמה. והמתין ארבעים 
שנה בארץ ישראל בקחתו את רבקה, כלומר להתלבש בגוף, הנקרא 
רבקה. כי בעת גילוי המלכות בשנת הארבעים, שמקבלת אז אור 
הבינה, גם הגוף, הנמשך מהמלכות,
%break
רבקה, נעשה מוכשר וראוי לקבל אור הבינה, הנשמה, הנקראת יצחק, 
המתלבש בו. ולפיכך המתין יצחק עד שנת הארבעים.
%letter 50
.50 בת בתואל. בת בתו של אל. כי בתואל אותיות בת אל, מלכות. 
והגוף נמשך מהמלכות ונבחן לבתו של המלכות, בת בתו של אל.
%page 165
ולא כך הוא. בתואל, אינו שם המלכות. קוראים לאותו העצם של 
השדרה, הנשאר מכל הגוף בקבר ואינו נרקב, בשם בתואל הרמאי. 
צורתו הוא כמו הראש של הנחש, שהוא רמאי יותר מכל שאר 
העצמות של הגוף.
%letter 51
.51 למה נשאר ומתקיים אותו העצם יותר מכל שאר העצמות? משום 
שהוא רמאי ואינו סובל טעם המזונות של בני אדם כמו שאר העצמות. 
ומשום זה הוא חזק יותר מכל העצמות. והוא יהיה השורש שהגוף 
ייבנה ממנו בעת תחיית המתים. כמ"ש, בת בתואל הארמי.
%break
ויש להתבונן:
א. במה הוא משונה משאר העצמות?
ב. למה דומה לראש הנחש?
ג. למה הראש של הנחש הוא רמאי?
%break
ד. למה אינו סובל טעם מזונות?
ה. למה אינו נרקב משום זה בקבר?
ו. מהו המעלה שאינו אוכל?
ז. למה הוא נעשה עיקר בתחיית המתים?
%break
מלכות המשותפת במדה"ר נבחנת לשנת הארבעים, אור המלכות 
המתלבשת בכלי דז"א, בעטרת יסוד שלו. וכלי מלכות עצמה, שנת 
החמישים, חסרה, שאינה ראויה להתלבשות האור. וע"כ גם הגוף, 
הנמשך ממלכות,
%break
חסר לו ג"כ בחינת מלכות עצמה, שנשארה בו ריקה בלי התלבשות 
האור. והיא העצם, שמכונה בשם העצם של השדרה, ונקרא בתואל 
רמאי.
%break
והטעם שנקרא רמאי, כי להיותו מבחינת המלכות של מדה"ד הבלתי 
נמתקת במדה"ר, אינו יכול ליהנות מהמוחין הנמשכים מבינה. ונמצא 
שאינו סובל טעם מזונות. אבל הוא מעלים מציאותו ממדה"ד, ואומר, 
שהוא נהנה בשווה עם שאר עצמות הגוף. אבל הוא רמאי.
%break
כי האמת הוא, שאינו נהנה. ומה שהוא מעלים מציאותו, הוא מטעם 
שלא יפגום בשאר הגוף. כי אם הייתה מורגשת מציאותו, היה נפגם 
כל הגוף, והיו המוחין מסתלקים מכל הגוף בסיבתו.
%break
צורתו הוא כמו הראש של הנחש, שהוא רמאי יותר מכל שאר 
העצמות של הגוף. כי הנחש, שהסית את חוה לאכול עצה"ד, היה 
משקר, ואמר, לא מות תמותון, שהעלים המלכות דמדה"ד, שממנו 
המיתה. הרי שהן הנחש והן העצם של השדרה,
%break
שניהם רמאים בדבר אחד, שמעלימים מציאות המלכות דמדה"ד. ומה 
שאומר הזוהר, כמו הראש של הנחש, ואינו אומר, כנחש, הוא בדיוק. 
כי פעולת השקר והעלמת מציאות מלכות דמדה"ד,
%break
הוא רק בראש הנחש. כי אחר שהסית לאכילת עצה"ד, אמרו, הוא 
השטן, והוא היצה"ר, והוא מלאך המוות.
%break
באופן, שנחש המסית עצמו, נעשה אחר החטא למלאך המוות, שיורד 
ומגלה על האדם את המלכות דמדה"ד. ואורות החיים מסתלקים 
ממנו, והוא מת. ופעולה זו של הנחש הוא בזנבו, שהזוהר אומר עליו, 
כופף את ראשו ומכה בזנבו.
%break
ונמצא שכוח העלמת מדה"ד הוא בראש הנחש. וכוח הגילוי של 
מדה"ד הוא בזנב הנחש. ולפיכך נאמר כאן, הראש של הנחש. והנה 
התבאר עניין העצם של השדרה מהו. ולמה אינו טועם טעם מזונות. 
ולמה הוא רמאי. ולמה הוא דומה לראש של הנחש.
%break
ומשום שאינו סובל טעם מזונות, ע"כ אינו נרקב בקבר. אשר קבלת 
המוחין מקו אמצעי, גורמים לגוף שיירקב בעפר. וכיוון שעצם זה אינו 
סובל המוחין, ואינו נהנה מהם, כי הוא לא ייהנה זולת מהמוחין של 
ג"ר דג"ר, שיאירו בגמה"ת, לפיכך אינו נרקב בקבר.
%letter 52
.52 העצם של השדרה רמאי, ובא מעולם רמאי, מפדן ארם. ויצה"ר 
רמאי, שהוא ראש הנחש, היצה"ר ומלאך המוות. כמ"ש, בת בתואל 
הארמי, העצם של השדרה הרמאי, מפדן ארם,
%page 166
שבא מעולם רמאי, מצמד רמאים. אחות לבן, אחות יצה"ר הרמאי. 
פדן ארם, המקום שמשם ניזון ויונק הגוף, שהוא כלול מב' המלכויות.
%break
אשר בעת שהגוף הולך בדרך הישר, נגנזה שם בעדו המלכות 
דמדה"ד, ורק מלכות דמדה"ר מגולה עליו. וזה נראה כרמאות, 
שהמקום מחפה על מדה"ד, והגוף מקבל מוחין כמו שלא היה כלול 
ממלכות דמדה"ד.
%break
ובשעה שאין הגוף הולך בדרך הישר, אז המקום מגלה עליו המלכות 
של מדה"ד וכל המוחין מסתלקים ממנו. וגם זה נראה כרמאות, משום 
שהמוחין המלובשים בכלי הבינה של הגוף, היו צריכים להישאר בו. כי 
רק כלי המלכות נפגם, ולא כלי הבינה.
%break
אלא משום השיתוף של מדה"ר בדין, שהיה מקודם לכן, המערֵב בינה 
ומלכות יחדיו זו בזו, ע"כ הסתלקו המוחין גם מכלי הבינה. ונמצא שיש 
כאן צמד רמאים: רמאות א' מהמלכות הממותקת, ורמאות ב' מגילוי 
המלכות של מדה"ד.
%break
כמו שלמדנו, בתחילה שהיה מנוול בחטאים, בְּזה העולם, נקרא לוט. 
לעת"ל, כשלא יהיה מנוול כבתחילה, שיהיה דומה כמי שרחץ וטבל 
מטומאתו, קוראים לו לבן. עכ"פ, אין יצה"ר בטל מן העולם.
%letter 53
.53 שתי בנות לוט, שני כוחות הגוף, המעוררים ליצה"ר, עכשיו, 
שאינו מנוול כל כך ונטבל מלכלוכו, נקרא לבן, ואותן שתי בנות אינן 
בטלות ממש. כמ"ש, וללבן שתי בנות. שכאן כתוב, בכירה וצעירה. 
ושם כתוב, גדולה וקטנה.
%letter 54
.54 אבל אינן בכוח לעשות רע, ולהתעורר ליצה"ר כמתחילה. משמע 
שכתוב, שֵׁם הגדולה לאה, שלאה מכוחה ומֵרשעתה. ושֵם הקטנה 
רחל, שאין בה כוח המתעורר, כמ"ש, וכרחל לפני גוזְזֶיהָ נֶאֱלָמה.
%break
זה יצה"ר, ושתי בנותיו מתחלפות מכמו שהיו בראשונה. בתחילה לוט 
מקולל מנוול. עכשיו לבן, מלובן, שאינו מקולל ומנוול בניוולו 
כבראשונה. בתחילה שתי בנותיו חזקות, כל אחת בכוחה.
%break
ועכשיו שם הגדולה לאה. לאה בלא כוח, לאה בלא חיזוק. לאה 
ממעשיה הראשונים. ושם הקטנה רחל, ולא כמו שהיו בראשונה.
%letter 55
.55 כתוב, ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא. מפני מה היא 
עקרה? מפני שיצה"ר אינו נמצא בכוחו בעולם, ועל כך אין פרייה 
ורבייה, אלא רק בתפילה. מה כתוב? ויעתר לו ה', ותהר רבקה אשתו. 
כיוון שמתעורר יצה"ר, נמצאות פרייה ורבייה.
%letter 56
.56 מה ההפרש בין עוה"ז לאותו הזמן, אם גם אז יהיה היצה"ר? 
ועוד, הרי כתוב, וייעתר לו ה' ותהר, שהקב"ה בעצמו מעורר באותו 
הזמן את היצה"ר? הקב"ה מעורר היצה"ר כפי שצריך לזיווג בלבד,
%break
אבל לא לכל שעה, שיהיה תמיד עם האדם, כמו עתה, שהוא נמצא 
תמיד עם האדם, ובני אדם חוטאים על ידו. והתעוררות של היצה"ר 
רק לשעת הזיווג, תהיה התעוררות של הקב"ה.
%break
וכמ"ש, והסירותי את לב האבן ונתתי לכם לב בשר. לב בשר, לב, 
להוציא בשר ולא לדבר אחר. ללידת בנים בלבד. ונתתי לכם, הרי 
שהקב"ה בעצמו יעורר את יצה"ר לשעת הזיווג.
%letter 57
.57 היצה"ר נצרך לעולם, כמו הגשם שנצרך לעולם. כי אלמלא יצה"ר, 
לא הייתה חדוות הלימוד בעולם. אבל לא יהיה אז מנוול כמקודם לכן, 
לחטוא על ידו. כמ"ש, לא יָרֵעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי. הר קודשי 
הוא הלב, שבו משכנו של יצה"ר.
%page 167
לב טוב, הוא בניין של הגוף ושל הנשמה. וע"כ כתוב, ואהבת את ה' 
אלקיך בכל לבבך. כי הלב הוא עיקר הכול.
%letter 58
.58 שני בנייני הגוף, הכבד והלב. שהם מנהיגי הגוף בכל מיני איבריו. 
מנהיג הראש הוא המוח. אבל של הגוף הם שניים, הכבד והלב. 
כמ"ש, ויתרוצצו הבנים בקרבה, שהם המוח והלב, בנייני הגוף.
%break
%H ויתרוצצו הבנים בקרבה
%break
%letter 59
.59 הלב והכבד התרוצצו, משום שהתבטל היצה"ר מהלב. ויתרוצצו, 
פירושו, שנשבר כוחם של מנהיגי הגוף, מטעם שהתבטל היצה"ר. 
הגוף אומר אז, א"כ למה זה אנוכי, ולמה נבראתי. מיד כתוב, ותלך 
לדרוש את ה'.
%letter 60
.60 ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך, אלו הם שני גֵאים, הכבד והלב. 
ושני לאומים ממעייך ייפרדו, ורב יעבוד צעיר, זהו הכבד, רב וגדול, 
והוא משמש לפני הלב. הכבד קולט הדם, ומשמש בו לפני הלב.
%letter 61
.61 וייצא הראשון אדמוני. הכבד הוא הראשון והוא אדמוני. למה הוא 
אדמוני? על שבולע את הדם תחילה. למה נקרא שמו ראשון? על 
שהוא ראשון לבלוע הדם מכל מאכל.
%break
והוא ראשון לדם אבל לא ליצירה. ורב יעבוד צעיר, על שהוא רב וגדול 
בשיעורו מהלב, והוא עובד ללב.
%break
הפרשה הזו באה להראות לבני העולם, שאע"פ שהשלמות ההיא 
תהיה בארץ, אורחו וטבעו של העולם לא ישתנו. הכבד הוא צָד ציד, 
כמ"ש, ציד בפיו. והלב הוא החושב, והוא יושב אוהלים, כמ"ש, ויָזֶד 
יעקב נזיד, חושב מחשבות, נושא ונותן בתורה.
%letter 62
.62 לעולם טבעו של העולם אינו משתנה. כתוב, ויזד יעקב נזיד, 
כמ"ש, אשר זָדו עליהם, ותרגומו: שחשבו. כלומר, הלב חושב 
ומהרהר בתורה, בידיעת בוראו.
%break
וכתוב, ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף. הכבד, שדרך טבעו לצאת 
ולצוד ציד בפיו לבלוע, ואינו מוצא, נקרא עייף.
%break
והוא אומר ללב, עד שאתה מהרהר בדברי תורה, הרהר באכילה 
ובשתייה, לקיים גופך. כמ"ש, ויאמר עשיו אל יעקב, הלעיטני נא מן 
האדום האדום הזה. כי כך דרכי לבלוע הדם, ולשגר לשאר האיברים. 
כי עייף אנוכי, בלא אכילה ושתייה.
%break
והלב אומר, תן לי הראשון והמובחר מכל מה שתבלע, תן לי בכורתך. 
כמ"ש, ויאמר יעקב, מכְרָה כיום את בכורתך לי, ראשית התאווה. עד 
שהלב מהרהר וחושב במאכל, בולע הכבד.
%break
שאלמלא אותם ההשתוקקות וההרהור של הלב במאכל, לא יוכלו 
הכבד והאיברים לבלוע. כן דרך העבדים, שאינם אוכלים עד שהאדון 
אוכל.
%page 168
%H קיבוץ גלויות ותחיית המתים
%break
%letter 63
.63 כתוב, ויעקב נתן לעשיו, לחם ונזיד עדשים, ויאכל ויישת. מהו 
עדשים? עדשים עגולים כעיגול, כמו גלגל מקיף העולם, שאינו יוצא 
ממסלולו. כך הוא האדם, אע"פ שיהיה אז כל הטוב והשלמות, מ"מ 
לא ישתנה דרך העולם מלאכול ולשתות.
%letter 64
.64 ד' רוחות העולם מנשבים, ועתיד הקב"ה להתעורר רוח אחד, 
לקיים הגוף, שיהיה כלול מד' רוחות, כמ"ש, מארבע רוחות בואי 
הרוח. בארבע לא כתוב, אלא מארבע רוחות העולם, שיהיה כלול 
מארבעתם. ואותו הרוח, הוא רוח המוליד,
%break
הוא הרוח האוכל והשותה ואין בין העוה"ז לימות המשיח, אלא שעבוד 
מלכויות בלבד, ואין בין עוה"ז לתחיית המתים, אלא נקיות והשגת 
הידיעה, ואריכות ימים.
%letter 65
.65 והאם ימות המשיח ותחיית המתים אינם אחד? אלא ביהמ"ק 
קודם לקיבוץ גלויות, קיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים, ותחיית 
המתים הוא אחרון שבכולם. כמ"ש, בונה ירושלים ה' נדְחי ישראל 
יְכַנס הרופא לשבורי לב ומְחַבֵּש לעצבותם.
%break
תחיית המתים היא הרפואה לשבורי לב, על מתיהם. בונה ירושלים 
תחילה, ואחריו נדחי ישראל יכנס, והרופא לשבורי לב אחרון על הכול.
%letter 66
.66 ארבעים שנה קודֵם קיבוץ גלויות, לתחיית המתים, כמ"ש, ויהי 
יצחק בן ארבעים שנה. מקיבוץ גלויות עד תחיית המתים כמה צרות, 
כמה מלחמות יתעוררו על ישראל, ואשרי הנמלט מהם, כמ"ש 
בדניאל, בעת ההיא יימלט עַמך כל הנמצא כתוב בספר.
%break
מכאן יתבררו ויתלבנו וייצרפו רבים. כמ"ש, וצְרַפתים כּצְרוף את הכסף 
ובחנתים כּבְחון את הזהב. ובאותם הימים יהיו ימים, אשר יאמרו, אין 
לי בהם חפץ. ומשעה שיעברו הצרות עד תחיית המתים ארבעים 
שנה.
%letter 67
.67 כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר, אשר לא שמעו בקול 
ה'. כמו כן כאן. כי כל אלו דבר אחד אמרו. ולסוף ארבעים שנה, 
שהצרות יעברו והרשעים יכְלו, יחיו המתים שוכני עפר. משום שכתוב, 
לא תקום פעמיים צרה, ודי להם במה שעברו.
%break
ומזמן תחיית המתים, יתיישב עולם ביישובו, כמ"ש, ביום ההוא יהיה 
ה' אחד ושמו אחד.
%letter 68
.68 באלף השישי תהיה הגאולה. אבל זו אריכות יתרה לשוכני העפר 
הללו, אשר לזמן 408 שנים מהאלף השישי, יעמדו לתחייה כל שוכני 
עפר בקיומם.
%break
שוכני העפר בני חת, כי חת רומז שיתעוררו לתחייה לת"ח (408) 
שנה. וכמ"ש, בשנת היובל הזאת, תשובו איש אל אחוזתו, כשיושלם 
הזאת, שהוא ה' אלף ות"ח (5408).
%break
כי אות ה' של הזאת רומזת על ה' אלפים (5000). זאת, בגי' ת"ח. 
תשובו איש אל אחוזתו, שהגוף ישוב אל נשמתו, שהיא אחוזתו 
ונחלתו.
%letter 69
.69 ג' כיתות: של צדיקים גמורים, ושל רשעים גמורים, ושל בינוניים. 
צדיקים גמורים יקומו בתחייה של מֵתי ארץ ישראל, שהם קודמים 
בתחילה, כמה שנים מהיום של 408,
%page 169
בשנת ארבעים אחר קיבוץ גלויות. והאחרונים, יקומו כולם, לזמן 408 
שנה לאלף השישי. מי יזכה לאריכות הזה? מי יישאר בשמירת דתו 
בזמן ההוא?
%letter 70
.70 יהי אור. אור הוא הגאולה. והמילה אור בגי' ר"ז (207), שפירושו 
סוד. כשכתוב, יהי אור, רומז בזה, שזמן הגאולה יהיה סוד. ולא ידוע 
לשום אדם.
%break
בתשובה יתקדמו כולם לקום לתחייה. אם לא נאמר כך, לא הנחנו 
פתחון פה למצפים על הגאולה בכל יום. כמ"ש, חוסן ישועות. רומז על 
אלו המצפים ישועות בכל יום.
%break
ואם הגאולה קשורה בזמן קצוב, איך אפשר לצפות בכל יום? אלא 
ודאי שתלוי בתשובה. ובזמן שיעשו תשובה, ייגאלו. וארבעים שנה 
אחר הגאולה תהיה תחיית המתים.
%letter 71
.71 תלוי בתשובה. שכתוב, ורבים מיְשֵני אדמת עפר יקיצו. מישני, 
שרק חלק יקומו, הצדיקים, ששבו בתשובה בחייהם, שהם קודמים 
בתחייתם מקודם לכן. הרי שע"י תשובה מתקדמים.
%break
כמה שנים קודמים הצדיקים לשאר בני אדם? כמ"ש, ויֵרד מיעקב, 
יר"ד (214) שנה קודמים הצדיקים לשאר כל אדם.
%break
שיעור הַקדימה תלוי לפי השיעור שבָּלה בעפר. שכל גוף הקודם 
לבְלות בעפר קודם לתחייה. יש הרבה תחיות. כי לכל גוף תחייה 
מיוחדת, לפי שיעור מהירותו לבלות בעפר. אלא כל התחיות תהיינה 
באותו הזמן.
%break
%H ויגדלו הנערים
%break
%letter 73
.73 ויגדלו הנערים. הצד של אברהם, צד ימין, חסדים, גרם להם 
להתגדל. וזכותו עזרה להם, כי הוא היה מחנך אותם במצוות, כמ"ש, 
כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו.
%break
אֶת, בא לרבות יעקב ועשיו, שגם הם בכלל בניו. ולפי זה, ויגדלו 
הנערים, שהתגדלו בקדושה, אלא שאח"כ סרח עשיו.
ויגדלו הנערים, ויהי עשיו איש יודע ציד, ויעקב איש תם. כל אחד נפרד 
לדרכו, זה לצד האמונה, וזה לצד עבודה זרה.
%letter 74
.74 וכן היה עוד במעיה של רבקה, שכל אחד הלך לצד שלו. כי 
כשהייתה עוסקת במע"ט או הייתה עוברת סמוך מקום שטוב לעשות 
שם מצוות התורה, היה יעקב שמח ומתרוצץ לצאת. וכשהייתה הולכת 
סמוך מקום עבודה זרה, אותו רשע היה מתרוצץ לצאת.
%break
ומשום זה, כשנבראו ויצאו לעולם, כל אחד נפרד והלך ונמשך למקומו 
שהיה ראוי לו. וע"כ כתוב, ויגדלו הנערים, ויהי עשיו איש יודע ציד. 
יודע ציד, שהיה מטעה אנשים למרוד בה'.
%break
%H כי ציד בפיו
%break
%letter 75
.75 ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו. כתוב, איש יודע ציד איש שדה, 
וכתוב, הוא היה גיבור ציד, שהיה צד דעתן של הבריות ומטעה אותם 
למרוד בה'. איש שדה, כדי לגזול בני אדם ולהרוג אותם. ועשיו אמר, 
שהוא נמצא בשדה, כדי להתפלל.
%page 170
כמו יצחק, שכתוב, וייצא יצחק לשוח בשדה. וצד ורימה את יצחק 
בפיו. איש שדה, משום שחלק נחלתו אינו במקום יישוב, אלא במקום 
חרוב, במדבר, בשדה.
%letter 76
.76 איך לא היה יודע יצחק כל מעשיו הרעים של עשיו, הרי השכינה 
הייתה עימו, והיה צריך לדעת זאת ברוח הקודש, כי אם לא הייתה 
עימו השכינה, איך היה יכול לברך את יעקב בשעה שבירך אותו? אלא 
ודאי השכינה הייתה שוכנת עימו תמיד,
%break
אבל השכינה לא הודיעה לו, כדי שיתברך יעקב שלא מדעתו, אלא 
מדעת הקב"ה. כי באותה שעה שבא יעקב לפני אביו, באה עימו 
השכינה, ואז ראה יצחק, בשכלו, שהוא ראוי להתברך, ושהוא יתברך 
מדעת השכינה.
%break
כי יעקב בחינת חסדים מכוסים, ונוטה תמיד אל קו הימין. ועשיו נמשך 
כולו מקו שמאל. ראשו היה נמשך מקו שמאל דקדושה, אלא גופו היה 
נמשך ממדרגות הטומאה. ולפיכך, אם היה יצחק יודע מעשיו הרעים 
של עשיו, היה מבטל אותו לגמרי, והיה מברך את יעקב במקומו.
%break
ונמצא בזה, שהיה מקיים את הארת קו הימין בלבד, והיה מבטל את 
הארת קו השמאל. ורצונו של הקב"ה, שימשיך אל יעקב כל הארת 
השמאל, שהייתה ראויה אל עשיו, כי אז יהיה יעקב שלם מכל 
הצדדים.
%break
ע"כ השכינה לא הודיעה לו מעשיו הרעים של עשיו, כדי שיתברך 
יעקב בלי כוונתו, כמ"ש, ולא הכירו. כי חשב, שהוא מברך את עשיו, 
ומתוך כך המשיך ליעקב ברכת עשיו. כמ"ש, בא אחיך במרמה וייקח 
את ברכתך. אלא כמו שרצה הקב"ה,
%break
שיהיה שלם גם מהארת הקו שמאל. כי אז, מכוח שהתחברה עימו 
השכינה, הכיר יצחק, שהוא ראוי לברכת הארת השמאל, ויקבל 
הברכות מדעת השכינה. אשר הארת השכינה מקו השמאל היא, 
שז"א קו ימין והנוקבא קו שמאל.
%break
%H ויָזֶד יעקב נזיד
%break
%letter 77
.77 איך לא רצה יעקב לתת לעשיו נזיד עדשים, עד שמכר לו הבכורה 
שלו? איך זה אפשרי שיעקב ירמה את עשיו?
%letter 78
.78 הרי הכתוב, ויעקב איש תם, מעיד עליו שאינו יודע לרמות. וכתוב, 
תיתן אמת ליעקב. אלא עוד מקודם לכן היה עשיו שונא את הבכורה, 
והיה מבקש מיעקב, שייקח אותה אפילו בלי כסף. כמ"ש, ויאכל ויישת 
וַיָקָם וילך וייבֶז עשיו את הבכורה.
%break
הבכורה, המוחין דאור החכמה, הנמשכים מהארת השמאל. ובהיות 
אור החכמה בלי לבוש החסדים, אין התחתונים יכולים לקבל אותו, 
וגורם להם דינים קשים.
%break
ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף. הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי 
בכורה. כי השדה הוא מקום הארת השמאל, שהמשיך שם את המוחין 
של הבכורה, ונעשה מחמתם עייף עד למיתה, מטעם היותם בלי 
חסדים.
%page 171
נזיד עדשים הוא המוחין, הנמשכים מקו אמצעי, יעקב, שהם אור 
החכמה המלובש בחסדים, ומאירים בכל השלמות. אלא שהם חסרים 
הג"ר דג"ר, הבכורה. כי מחמת המשכת קו אמצעי על מסך דחיריק, 
כדי להלביש החכמה בחסדים, מתמעטות הג"ר דג"ר מהמוחין.
%break
ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף, מחמת שהמשיך שם המוחין של 
הבכורה, החסרים לבוש החסדים. ונעשה עייף עד למיתה, שזה היה 
עוד מקודם שבא אל יעקב, לבקש ממנו את נזיד העדשים, מפני 
הדינים הקשים, שנמשכו אליו על ידיהם.
%break
ונמצא, שלא בשביל נזיד העדשים מסר לו את הבכורה, אלא בשביל 
פחד המיתה.
%break
ואחר שכבר ביזה את הבכורה, ורצה שייקח אותה אפילו בלי כסף, אז 
החיה אותו יעקב בנזיד עדשים, ורצה ממנו שיישבע לו על מכירת 
הבכורה, כדי להכניע את השמאל פעם ולתמיד תחת הימין.
%letter 79
.79 ויזד יעקב נזיד. בשביל אבלות של אברהם. שאותו יום מת 
אברהם. ובישל יעקב עדשים, שהם עגולים ואין להם פה. הרומז על 
האבלים, שאין להם פה. אבל האם לא היה צריך לומר, ויזד יצחק 
נזיד, כי הוא היה אבל ולא יעקב?
%break
משום שיעקב היה יודע השורש של עשיו באותו הצד שהתדבק בו, 
וע"כ עשה תבשילים אדומים, משום שתבשיל זה שובר כוחו של דם 
האדום, ויוכל לשבור בהם כוחו של עשיו, שהוא דם האדום, כמ"ש, 
וייצא הראשון אדמוני.
%break
פה הוא ג"ר, כמ"ש, כי ציד בפיו. אבל נזיד העדשים אין להם פה, כי 
חסרים בחינת הג"ר. ועכ"ז היו אדומים, כי גוון אדום רומז לבינה, קו 
שמאל, הנמשך ממנה. שמשם ינק עשיו המוחין של הבכורה.
%break
אם לא היו אדומים, לא היה מקבל אותם עשיו, כי אינו יכול לקבל, 
אלא מהארת השמאל, גוון אדום. ואז לא היה יכול להכניע אותו. אבל 
משום שהיו אדומים, מבחינת חכמה מהארת השמאל,
%break
אע"פ שהיו רק בחינת ו"ק דג"ר, קיבל אותם עשיו. וע"י קבלתו ביזה 
את הבכורה, ונכנע תחת יעקב.
%letter 80
.80 ובשביל אותו התבשיל מכר עשיו את עצמו לעבד, ומכר את 
בכורתו ליעקב. ובאותה שעה ידע יעקב, שבשביל שעיר אחד שיקריבו 
ישראל ביוה"כ, למדרגתו, לעזאזל אל המדבר, שהוא ס"מ, שרו של 
עשיו, הוא יתהפך לעבד לבניו, שייעשה סנגור להם,
%break
ולא יקטרג עליהם. ובשביל אותה מדרגת חכמה של עשיו, הלך יעקב 
עם עשיו בכל מקום בחכמה. וע"כ לא יכול עשיו לשלוט ונכנע. ויעקב 
לא נטמא בו, והוא יגן עליו.
%letter 82
.82 כן היה צריך להיות גם בלבן, משום שהוא היה מכשף. לפיכך נהג 
יעקב גם עימו ברמאות. ואע"פ שיעקב היה איש תם ושלם, היה הולך 
ברחמים, עם מי שהיה צריך ללכת ברחמים, והיה הולך בדין קשה 
ובמרמה, עם מי שהיה צריך.
%break
משום ששני חלקים היו בו, חסד ודין. כי יעקב הוא עמוד אמצעי, 
הכולל שני הקווים חו"ג. עליו כתוב, עם חסיד תתחסד ועם עיקש 
תתפתל, בדין הקשה.
%page 172
%H ויהי רעב בארץ
%break
%letter 83
.83 ה' צדיק יבחן, ורשע ואוהב חמס שָנאה נפשו. כמה הם מתוקנים 
וישרים מעשיו של הקב"ה, וכל מה שהוא עושה הכול הוא בדין 
ובאמת, כמ"ש, הצוּר תמים פועלו כי כל דרכיו משפט.
%letter 84
.84 הקב"ה לא דן את אדה"ר, מטרם שציווה אותו בשביל טובתו, 
שלא יטה ליבו ורצונו לדרך אחר, שלא יאכל מעצה"ד, כדי שלא 
ייטמא. והוא לא נשמר, ועבר על מצוות ריבונו, שאכל מעצה"ד, ואח"ז 
דן אותו הקב"ה בדין.
%letter 85
.85 ועכ"ז, לא דן אותו הקב"ה כראוי לו, כמ"ש, ביום אוכלך ממנו מות 
תמות. אלא שהאריך לו אפו, ונשאר בחיים יום אחד, שיומו של 
הקב"ה הוא אלף שנים, כמ"ש,
%break
כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור. פחות שבעים שנה הללו, 
אשר נתן אותם לדוד המלך, שמעצמו לא היה לו חיים כלל. וע"כ חי 
930 שנה, אלף שנה פחות שבעים.
%letter 86
.86 הקב"ה אינו דן את האדם כפי מעשיו הרעים, שהוא עושה תמיד. 
כי אם היה עושה כך, לא היה העולם יכול להתקיים. אלא הקב"ה 
מאריך אפו עם הצדיקים ועם הרשעים. ועם הרשעים מאריך אפו עוד 
יותר מצדיקים, כדי שישובו בתשובה שלמה,
%break
שיתקיימו בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, כי אם בשוב רשע מדרכו, וחיה 
בעוה"ז ובעוה"ב. משום זה מאריך אפו להם תמיד. או מטעם, שייצא 
מהם בעולם גזע טוב, כמו שיצא אברהם מתרח, שהוציא גזע ושורש 
טוב בעולם.
%letter 87
.87 אבל הקב"ה מדקדק תמיד עם הצדיקים בכל מעשיהם שעושים, 
משום שיודע, שלא יטו לימין או לשמאל. וע"כ הוא מנסה אותם. ולא 
בשביל עצמו הקב"ה מנסה אותם,
%break
שהרי יודע יצרם וכוח אמונתם, ואינו צריך לנסות אותם. אלא שמנסה 
אותם, כדי להרים ראשם בזכות הניסיונות.
%letter 88
.88 כעין זה עשה הקב"ה לאברהם. שכתוב, והאלקים ניסה את 
אברהם. ניסה הוא הרמת נס. הרים הדגל שלו בכל העולם. ובשביל 
הניסיון במעשה העקידה,
%break
הקב"ה הרים דגלו של אברהם לעיני כל. וכמ"ש, ניסה את אברהם. 
אף כדי להרים דגל הצדיקים, הוא בוחן אותם, כדי להרים ראשם בכל 
העולם.
%letter 89
.89 ה' צדיק יבחן. מהו הטעם? משום שכאשר הקב"ה חפץ בצדיקים, 
רוצה בנשמה ולא בגוף. כי הנשמה דומה לנשמה העליונה, השכינה. 
והגוף אינו ראוי להתאחד למעלה עם השכינה.
%break
ואע"פ שצורת הגוף היא בסוד העליון, שנמשך מהשכינה, מלכות, מ"מ 
אינו ראוי להתאחד עימה.
%letter 90
.90 בשעה שהקב"ה חפץ בנשמתו של אדם להאיר אותה, הוא מכה 
את הגוף, כדי שתשלוט הנשמה. כי כל עוד שהנשמה עם הגוף הם 
שווים, אין הנשמה יכולה לשלוט. וכשהגוף נשבר, הנשמה שולטת. ה' 
צדיק יבחן, פירושו, שמחזק אותו.
%letter 91
.91 ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו. המדרגה, שכל הנשמות תלויות 
בה, המלכות, שנאה נפשו של אותו רשע, כי אינו רוצה אותה 
להתדבק בה, בעוה"ז, ואינו רוצה אותה בעוה"ב. נפש ה' שנאה רשע 
ואוהב חמס. ומשום זה כתוב, ה' צדיק יבחן, כי אהב אותו.
%page 173
%letter 92
.92 כאשר ברא הקב"ה את אדם, ציווה אותו, שלא יאכל מעצה"ד, כדי 
להטיב לו. נתן לו חכמה והתעלה במדרגותיו למעלה, להקב"ה. כאשר 
ירד למטה, ראה תאוות יצה"ר, והתדבק בו, ושכח כל מה שהסתכל 
בכבוד העליון של ריבונו.
%letter 93
.93 בא נוח. מתחילה כתוב עליו, נוח איש צדיק תמים. ואח"כ, ירד 
למטה וראה יין חזק מיום אחד שאינו צלול, שמלא שמרים, שתה ממנו 
והשתכר והתגלה.
%letter 94
.94 בא אברהם. התעלה בחכמה והסתכל בכבוד ריבונו. אח"כ כתוב, 
ויהי רעב בארץ ויירד אברם מצריימה, ואח"כ כתוב, ויעל אברם 
ממצרים, והתעלה למדרגתו הראשונה, שהיה בה בתחילה. נכנס 
בשלום ויצא בשלום.
%letter 95
.95 בא יצחק. כתוב, ויהי רעב בארץ. והלך יצחק לגרר, והתעלה 
משם בשלום. וכן כל הצדיקים, כולם בוחן אותם הקב"ה, כדי להרים 
ראשם בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
%H אחותי היא
%break
%letter 96
.96 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחותי היא. כמו שאמר 
אברהם, אחותי, על השכינה. משום שהשכינה הייתה עם יצחק ועם 
אשתו, התחזק יצחק בשכינה ואמר, אחותי היא. כמ"ש, אמור לחכמה, 
אחותי את. היה ראוי לאברהם וליצחק לומר, אחותי,
%break
רעייתי, יונתי, תמתי, כי אברהם ויצחק היו מרכבה לז"א. ועל זה 
התחזקו הצדיקים בהקב"ה, שנעשו מרכבה אליו.
%letter 97
.97 ויהי כי ארכו לו שם הימים, וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד 
החלון ויַרְא, והנה יצחק מצחק, את רבקה אשתו. אֵת, רומז על 
השכינה, שהייתה עם רבקה.
%break
כי את הוא שם השכינה. למדנו, שישראל קדושים, ואינם משמשים 
מיטתם ביום, ויצחק שהיה קדוש, איך אפשר שהיה משמש מיטתו 
ביום?
%letter 98
.98 אלא ודאי אבימלך חכם היה, והיה מסתכל בחכמת הכוכבים שלו, 
שהוא נקרא חלון. וראה שם, כי לא היה כמו שאמר יצחק, אלא בוודאי 
שהוא מצחק עימה והיא אשתו. ואז, כמ"ש, ויקרא אבימלך ליצחק 
ויאמר, אך הנה אשתך היא, ואיך אמרת, אחותי היא.
%break
ראוי היה אבימלך לקחת את אשתו, כמו שעשה לאברהם, אם לא היה 
הקב"ה מוכיח אותו מקודם לכן, במעשה אברהם, שאמר לו, הינך מת 
על האישה.
%letter 99
.99 ע"כ אמר יצחק, אחותי היא, כדי להתדבק בשכינה. משום שלא 
היה בהם אמונה, אמר, אחותי היא. ומשום זה אמר אברהם, כי 
אמרתי, רק אין יראת אלקים במקום הזה. אין יראת אלקים, זוהי 
אמונה.
%page 174
%letter 100
.100 משום שאין השכינה שורה בחוץ לארץ הקדושה, ע"כ אין יראת 
אלקים במקום הזה. ויצחק התחזק באמונה, השכינה, שראה 
שהשכינה שורה באשתו.
%break
%H ויצַו אבימלך
%break
%letter 101
.101 ויצַו אבימלך את כל העם לאמור, הנוגע באיש הזה ובאשתו, 
מות יומת. כמה המתין הקב"ה להיפרע מרשעים? כי משום אותו 
הטוב, שעשה אבימלך עם האבות הראשונים, הרי משום זה לא שלטו 
ישראל בפלשתים, עד לאחר זמן בדורות האחרונים.
%break
יפה עשה אבימלך, שעשה טוב עם יצחק, כמו שאמר לאברהם, הנה 
ארצי לפניך בטוב בעיניך שב. כי אמירה זו סובבת ודאי גם על 
תולדותיו של אברהם. לכן קיים דבריו גם ביצחק.
%letter 102
.102 אוי להם לרשעים, שטובתם אינה שלמה. עֶפרון בתחילה אמר 
לאברהם, אדוני שמעני השדה נתתי לך. ואח"כ אמר, ארץ ארבע 
מאות שקל כסף עובר לסוחר. אף כאן בתחילה אמר לאברהם, הנה 
ארצי לפניך, שגם יצחק בכלל זה.
%break
ואח"כ אמר ליצחק, לך מעימנו כי עָצַמתָ ממנו מאוד. זהו הטוב, 
שעשה עם יצחק, שאבימלך לא לקח ממנו משהו, ושלח אותו עם כל 
כספו ורכושו, ואח"כ הלך אחריו לכרות עימו ברית.
%letter 103
.103 יפה עשה יצחק, כי משום שידע סוד החכמה, השתדל וחפר 
באר מים, שתיקן הנוקבא, הנקראת באר מים, כדי להתחזק באמונה, 
הנוקבא, כראוי. וכן אברהם השתדל וחפר באר מים.
%break
יעקב כבר מצא אותה מתוקנת, וישב עליה. וכולם הלכו אחר הבאר, 
והשתדלו בה, כדי להתחזק באמונה שלמה כראוי.
%letter 104
.104 ועתה ישראל מתחזקים בה, בבאר המים, הנוקבא. שמקיימים 
מצוות התורה. שבכל יום מתחזק האדם בציצית, שהיא מצווה, והאדם 
מתעטף בה. וג"כ בתפילין, שמניח על ראשו וזרועו כראוי, שהם סוד 
עליון. כי הקב"ה שורה עם האדם,
%break
המתעטר בתפילין ומתעטף בציצית. והכול הוא עניין האמונה 
העליונה, הנוקבא, שנעשית מתוקנת ע"י המצוות שהאדם עושה.
%letter 105
.105 וע"כ, מי שאינו מתעטף בציצית, ואינו מתעטר להתחזק בתפילין 
בכל יום, האמונה אינה שורה עליו, והוסר ממנו יראת ריבונו, ותפילתו 
אינה תפילה כראוי.
%break
ומשום זה היו מתחזקים האבות באמונה העליונה, משום שבּור 
העליון, האמונה השלמה, שורה בה. כלומר, תיקון הנוקבא.
%break
%H ויקרא שמה רחובות
%break
%letter 106
.106 ונָחֲךָ ה' תמיד, והשביע בצחצחות נפשךָ ועצמותיך יַחליץ. והייתָ 
כגן רווה וכמוצָא מים, אשר לא יכזבו מימיו. בפסוק הזה התחזקו בעלי 
האמונה, שמבטיח אותם בעוה"ב.
%page 175
שאמר, ונחך ה', למה לו עוד לומר, תמיד? אלא זהו רומז על תמיד 
של בין הערביים, שהוא מקבל חיזוקו מתחת זרועו של יצחק, כנגד 
תפילת המנחה, שתיקן יצחק, הארת השמאל. וזהו חלק לעוה"ב, 
הנוקבא, שמקבלת חלק חכמה מישסו"ת, הנקראים עוה"ב.
%break
מאין לנו שפירוש, ונחך ה' תמיד, זה בהארת השמאל? מדוד, שכתוב, 
ינחני במעגלי צדק למען שמו. ינחני, הארת השמאל, שהרי כתוב, 
במעגלי צדק, שֵם הנוקבא בעת שמאירה משמאל.
%letter 107
.107 והשביע בצחצחות נפשך. זהו מנורה המאירה, ז"א, הארת 
הימין, חסדים, שכל הנשמות נהנות להסתכל ולהתענג בתוכה.
%break
אם נשמתו של הצדיק שבעה, כמ"ש, והשביע בצחצחות נפשך, מהו 
ועצמותיך יחליץ, שמדבר מעצמות הגוף? אלא שהוא תחיית המתים, 
שעתיד הקב"ה להחיות המתים ולתקן עצמותיו של האדם, שיהיו 
כבתחילה ובגוף שלם.
%break
ויהיה נוסף אור מתוך המנורה המאירה בשביל הנשמה, שתאיר ביחד 
עם הגוף, לקיום שלם כראוי. באופן, שגם עתה מדבר מנשמת הצדיק, 
שהקב"ה ייתן לה גוף שלם, להתלבש בו לנצחיות.
%letter 108
.108 גן רווה. שמימיו העליונים, שפע הבינה, אינם נפסקים ממנו 
לעולם ולעולמי עולמים. והגן הזה, המלכות, שותה מהם ורווה מהם 
תמיד. וכמוצא מים. זהו אותו הנהר, הנמשך ויוצא מעדן, ומימיו אינם 
נפסקים לעולם.
%break
כשהנוקבא יונקת מצד שמאל בלבד, מטרם שנמשך לה קו האמצעי, 
מסך דחיריק, המייחד ימין ושמאל זה בזה, שאז הארת החכמה 
סותמת אותה, בהיותה מחוסרת חסדים, היא נקראת אז בשם בור, 
כמ"ש, והבור ריק אין בו מים.
%break
ואחר שנמשך לה קו אמצעי, קומת חסדים היוצאת על מסך דנקודת 
החיריק, המייחד שני הקווים ימין ושמאל שבה זה בזה, והחכמה 
שבשמאלה מתלבשת בחסדים שבימינה, ושניהם מאירים בה בכל 
השלמות, היא נקראת אז בשם באר.
%break
כי המסך דחיריק, שעליו יוצאת קומת החסדים, נבחן משום זה למוצא 
מים. מרומז באות א' שבבאר.
%break
באופן, שהנוקבא עצמה, בהיותה משמאל בלבד, בור ריק. וכשנמשך 
בה המסך דחיריק, שהוא א', מוצא המים שבה, היא נקראת באר מים 
חיים. כי מים הם החסדים. חיים הם החכמה, אור החיה, המלובשת 
בחסדים.
%break
בתחילה נגלה המסך דחיריק מהמלכות הבלתי ממותקת, הנקראת 
מנעולא. ואח"כ עולה המסך ונמתק בבינה, ונתקן המסך מבחינת 
הבינה, הנקרא אז מפתחא.
%letter 109
.109 באר מים חיים, זהו שהעליון, הבינה, בתוך האמונה, במלכות. 
ואז היא, בור שיש בו מוצא מים. והיא בור, המתמלא מאותו מוצא 
מים. והם שתי מדרגות, זכר ונקבה, כאחד.
%break
כשהעליון, בינה, בתוך המלכות, אמונה, המסך דחיריק, מוצא מים, 
הנמשך אל המלכות, נתקן בה מבחינת בינה כמפתחא. ואז אחר 
שהמסך נמתק מבינה, הוא נעשה בה מוצא מים, שמוציא בה קומת 
החסדים, הנקראים מים.
%break
ואז מתמלאת הבאר, המלכות, בכל אורותיה, ע"י אותו מוצא מים, הן 
מאור החכמה הן מאור החסדים.
%break
אבל כל עוד שהמסך אינו נמתק בבינה, אינו ראוי למלא את המלכות 
בכל האורות. כי המסך של המנעולא, צ"א רוכב עליו, ואינו ראוי לאור 
החכמה. כי אחר שהמסך דחיריק, מוצא מים שבבור, נתקן מבינה, 
נבחנים שניהם כאחד,
%page 176
הבור ומוצא מים שבו, ששניהם הם מהמפתחא, והם זכר ונקבה. כי 
המסך דחיריק הוא זכר המשפיע, והבור הוא נקבה, המקבלת 
ומתמלאת ממנו.
%break
ובזה מתבאר ההפרש והיחס, בין גן רווה לבין מוצא מים, אשר לא 
יכזבו מימיו. כי גן רווה הוא עצם המלכות, הבור, המתמלא ממוצא 
מים. ומוצא מים, הוא נהר היוצא מעדן,
%break
המסך דחיריק, שכבר נתקן להיות יסוד דבינה, שנקרא נהר יוצא 
מעדן, כלומר בבחינת מפתחא. וכמ"ש, אשר לא יכזבו מימיו.
%break
אבל מטרם שנתקן לגמרי במפתחא, אפשר שיכזבו מימיו, שבשעה 
שנגלה עליו מנעולא, מסתלקים תכף האורות, שאם לא זכה הרי רע.
%letter 110
.110 מוצא מים ובור הם אחד. ונקראים ביחד באר. כי מוצא מים 
מרומז בא', והמלכות בבור, וביחד באר. כי אותו המקור נכנס 
במלכות, ואינו נפסק ממנה לעולם.
%break
וכל המסתכל בבור הזה, במלכות, מסתכל בסוד העליון של האמונה, 
בבינה. מטעם, שהמלכות נתקנה במפתחא.
%break
וזהו הסימן של עבודת האבות, שהשתדלו לחפור באר המים בתוך 
העליון, בינה, בסוד המפתחא. ואין להפריש בין המקור, מוצא מים, 
ובין הבור עצמו, כי הכול אחד.
%letter 111
.111 ואז כתוב, ויקרא שמה רחובות. ומשום זה יתפשטו מעייניו לכל 
הצדדים, לצד ימין ולצד שמאל, שהם החכמה והחסדים. כמ"ש, ויפוצו 
מעיינותיךָ חוּצה ברחובות פַּלגי מים.
%break
למה קרא יצחק את שם הבאר בשם רחובות, שהוא שם הבינה, בעת 
שהבאר הוא קו אמצעי, היוצא על המסך דחיריק, שהוא מסך דזו"ן, 
שכבר נפרד מבינה?
%break
ג' הבארות שחפר יצחק, הן המשכת ג' קווים, מג' הנקודות, חולם 
שורוק חיריק, ליסוד דנוקבא, הנקרא באר, שהן ג' זריעות, המכונות ג' 
חפירות.
%break
בחולם נעלמות הג"ר ואותיות אל"ה נופלות לזו"ן, ומזו"ן לבי"ע. וזוהי 
חפירת הבאר הראשונה. וע"כ קרא שמה עֵשק, מחמת שהתעשקו 
עימו, כי הס"א נאחזת במקום חיסרון.
%break
ומכאן נמשך קו הימין, חסדים, חפירת הבאר השנייה, הזריעה 
השנייה, נקודת השורוק. שאע"פ שאור החכמה חזר ונשלם, מ"מ אינו 
מאיר, להיותו מחוסר חסדים.
%break
וכמ"ש, ויריבו גם עליה. כי גם בה נאחז הס"א. וע"כ קרא שמה שטנה. 
ומכאן נמשך קו השמאל, חכמה בלי חסדים.
%break
וחפירת הבאר השלישית, הזריעה השלישית, חיריק, שהיא מהמסך 
דזו"ן ולא מבינה. אלא כוחו יפה להכריע את ב' הקווים ימין ושמאל 
דבינה, ומתלבשים החכמה והחסדים זה בזה, והארתם נשלמת מכל 
הצדדים.
%break
וכתוב, וַיַעְתֵק משם, שנעתק מבינה ובא למדרגת זו"ן, ששם הוא 
המסך דנקודת החיריק. ואז כתוב, ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה. 
כי על המסך הזה נמשך קו האמצעי,
%break
המייחד ב' הקווים זה בזה, ומשלים את שניהם. וע"כ נפרד הס"א ולא 
יכלו לקטרג עליו עוד. וע"כ, ויקרא שמה רחובות.
ומאחר, ויעתק משם, שנעתק מב' קווים, מבינה, ובא למדרגת זו"ן, 
א"כ למה קרא לה בשם הבינה, כלומר רחובות?
%break
כי מוצָא מים, הוא המסך דחיריק, שעליו יוצא קו אמצעי. וכל עוד 
שהמסך הזה הוא כמנעולא, אינו נחשב למוצא מים, משום שצ"א רוכב 
עליו ואינו יכול לקבל חכמה. אלא רק אחר שנתקן מאותיות אל"ה 
דבינה, הנקראות נהר יוצא מעדן, ונקרא מפתחא,
%page 177
אז הוא מיתקן בקו אמצעי, ונמשך אל הנוקבא, לייחד בה ב' הקווים, 
ימין ושמאל שבה, ומשלים בה האורות מכל הצדדים.
%break
כי אם המקור, מוצא מים שבה, יהיה ממנעולא, נעשה אז פירוד בינו 
לבין הבור. כי הנוקבא נקראת בור רק בעת שיונקת חכמה בלי חסדים 
מקו שמאל. ואז היא מתוקנת בהכרח בכלים דבינה, מפתחא, שזולתם 
לא יכלה לקבל אור השמאל דבינה.
%break
ולפיכך אם מוצא המים שבה יהיה ממנעולא, שאינו ראוי לחכמה, הוא 
יפגום הבור שבה, ולא יהיה ראוי עוד לקבלת ג"ר. ומוצא המים מוכרח 
להיתקן מקודם כמפתחא,
%break
כמו הבור. ואז הם שתי מדרגות, זכר ונקבה, כאחד, ומוצא המים 
משלים אותה, שיאירו בה חכמה וחסדים ביחד.
%break
והיות שהבאר השלישית, מסך דחיריק, וקו אמצעי, מוצא מים 
שבנוקבא, ע"כ קרא שמה רחובות, שהמתיק אותה והמשיך לה 
המפתחא, הנמשך מיסוד דבינה,
%break
הנקרא רחובות. ויקרא שמה רחובות, כדי להמשיך בה מוצא מים 
הממותק מנהר יוצא מעדן, הנקרא רחובות. כי אז נעשה מוצא המים 
ראוי לייחד ימין ושמאל זה בזה.
%break
והס"א, לא יקטרג עוד, ולא רבו עוד עליה. אבל אם לא קרא לה 
רחובות, שלא היה ממשיך לה המפתחא, אלא שהיה עוד המנעולא, 
אז לא היה ראוי לייחד ב' הקווים שבה.
%break
ויותר מכך, שהיה נעשה פירוד בין המקור לבור. ואז היה הס"א 
מקטרג עליו, עוד יותר מאשר בשתי הבארות הראשונות.
%letter 112
.112 חכְמות בחוץ תָרונה, ברחובות תיתן קולה. מהו בלשון רבים 
חכמות ולא חכמה? הן חכמה העליונה, חכמה דא"א. וחכמה הקטנה, 
חכמה תחתונה, נוקבא, הנכללת בעליונה ושורה בה. ועל אלו שתי 
חכמות כתוב, חכמות.
%letter 113
.113 חכמה העליונה דא"א, סתומה מכל סתום ולא נודעת, ואינה 
בנגלה. כשהתפשטה להאיר, האירה בעוה"ב, ישסו"ת, להוציא או"א 
עילאין, הנקראים לעת"ל, שבהם אין החכמה דא"א מתפשטת להאיר, 
להיותם אוירא דכיא.
%break
ואיך התפשטה החכמה דא"א להאיר בישסו"ת? עוה"ב נברא מא"א, 
באות י' והתכסתה שם החכמה הזו. בעת שעתיקא קדישא, א"א, רצה 
להתגלות לעולמות, העלה המלכות תחת חו"ס דראש א"א, ובינה 
ותו"מ יצאו מחוץ לראש א"א, ונעשו ו"ק בלי ראש. ועוה"ב, בינה,
%break
ישסו"ת, נברא מא"א, ויצאה לחוץ מראש דא"א, ונעשתה ו"ק בלי 
ראש. לכן נאמר, שעוה"ב נברא מא"א, באות י' של שם הוי"ה, 
הרומזת על א"א ואו"א.
%break
שישסו"ת יצאו לחוץ מא"א ואו"א, שהם ראש ואות י', ונעשו ו"ק בלי 
ראש. והחכמה, שהיא ראש, התכסתה ונעלמה מישסו"ת.
%break
והם נעשו אחד עם הראש דא"א, בעת שהתעטר הכול בעוה"ב. 
כלומר, בעת שהחכמה דא"א חזרה ועיטרה את עוה"ב, ישסו"ת, 
בעטרת ג"ר. אז היא מאירה בחדווה, והכול בלחש, שאינו נשמע לחוץ 
לעולם.
%break
חכמה עליונה דא"א התפשטה להאיר בישסו"ת, בעוה"ב, ע"י 
התמעטות והתפשטות. שמחמת עליית המלכות לראש דא"א, יצאה 
הבינה לחוץ מראש דא"א, והתמעטה מג"ר.
%break
כי לא נשארה אז אלא רק בשתי אותיות מ"י דאלקים. ואותיות אל"ה 
שלה יצאו לחוץ ממנה ונפלו לזו"ן.
%break
ואח"ז חזרה והתפשטה, שהשיגה ג"ר, ע"י אור חדש מזיווג ע"ב ס"ג, 
החוזר ומוריד את המלכות מראש דא"א, ומעלה אותיות אל"ה בחזרה 
לבינה. וכן בינה חזרה לראש דא"א, ושוב התפשטה בה החכמה 
דא"א.
%page 178
ובזמן שהתעטר הכול בעוה"ב, שהשיגו ג"ר, הנקראות עטרה, חזרה 
הבינה ונעשתה אחד עם ראש דא"א. שאותיות אל"ה דבינה חזרו אל 
הבינה, והבינה חזרה לראש דא"א. שאז היא מאירה בשמחה, כלומר 
דווקא ג"ר שבה ולא ז"ת שבה.
%break
כי כשהבינה חוזרת לראש דא"א, מקבלת שם חכמה בלי חסדים, כי 
הראש דא"א, כולו חכמה. וע"כ רק הג"ר דישסו"ת, שאינם צריכים 
חסדים, יכולים להאיר.
%break
משא"כ הז"ת, שעיקר בניינם מאור החסדים, אינם יכולים לקבל חכמה 
בלי חסדים, והם עוד נשארים סתומים. שנאמר, והכול בלחש, שאינו 
נשמע לחוץ לעולם. דיבור בלי קול. כי קול, אור החסדים, ודיבור, אור 
החכמה. וכשהחכמה בלי חסדים היא נבחנת כדיבור בלי קול.
%letter 114
.114 עוד רצה להתפשט, להאיר גם לז"ת, הצריכים להתלבשות 
החכמה בחסדים. ויצא מישסו"ת אש מים ורוח. ונעשו קול אחד, שיצא 
לחוץ, ונשמע. ואז משם ואילך נעשה חוץ מישסו"ת, לגוף, ו"ק. כי 
בפנימיות הוא בלחש בלי קול, שלא נשמע לעולם.
%break
ועתה שנשמע הסוד, נקרא חוץ. מכאן ואילך צריך האדם להיתקן 
במעשיו, ולשאול, להתפלל ולהעלות מ"ן להמשיך חכמה. והוא מלשון, 
שואלים על הגשמים.
%break
כי כדי שיאירו גם ז"ת דבינה בהארת החכמה, עולה ז"א למ"ן לבינה, 
במסך דחיריק הדבוק בו, שהוא מסך דבחינה א', הממעט את קו 
שמאל מג"ר דג"ר. ואז הוא נכנע לקו ימין ונכללים זה בזה. והחכמה 
מתלבשת בחסדים.
%break
ואז היא מאירה גם בז"ת דבינה, ויוצאים שם ג' קווים חב"ד. ומתוך 
שז"א גרם יציאת ג' קווים חב"ד בבינה, ע"כ זוכה גם הוא באותם ג' 
הקווים, המכונים אצלו מים אש רוח.
%break
כשרצה להתפשט ולהאיר חכמה גם בז"ת, ז"א עלה למ"ן במסך 
דחיריק שבו, וגרם יציאת ג' קווים חב"ד בבינה, והאירה בה החכמה 
גם בז"ת. ומכוח זה יצאו ג' קווים, מים אש רוח, בז"א. וג' קווים אלו 
נעשו פרצוף אחד, ז"א, הנקרא קול,
%break
שהוא יצא לחוץ ונשמע. שיצא מבחינת ג"ר, פנימיות, אל בחינת ו"ק, 
חיצוניות. כי המסך דחיריק עושה אותו לו"ק, חיצוניות. ונבחן שיצא 
לחוץ.
%break
ואז הוא נשמע, שמשפיע הארת חכמה. אבל בהיותו בפנימיות, מטרם 
שהכריע ז"א במסך דחיריק שבו, שהוא בחינת חוץ, היה אז בלחש, 
דיבור בלי קול, חכמה בלי חסדים. וע"כ לא היה נשמע, שלא נגלה 
ממנו שום השפעה.
%break
וחכמות בחוץ תרונה. שתי חכמות, חכמה עליונה וחכמה תחתונה, 
המאירות ביחד. בחוץ תרונה, ע"י עליית ז"א למ"ן, שהוא חוץ, אז הם 
מושפעים ונשמעים.
%break
ומה שנאמר, שבעת שהתעטר הכול בעוה"ב, אז היא מאירה בחדווה, 
והכול בלחש, שאינו נשמע לחוץ לעולם. אע"פ שז"א עלה, ומוציא ג' 
קווים חב"ד, וז"א נבחן לחיצוניות. כי כל מסך לא יוכל למעט למעלה 
ממקום מציאותו. וע"כ נבחן שז"א הנעשה לקו האמצעי בבינה,
%break
הוא בחינת קול פנימי שלא נשמע, משום שמסך שלו אינו ממעט כלום 
שם. ולא נשמע, משום שמקום גילוי החכמה, הוא רק בזיווג זו"ן בקול 
ובדיבור, ולא למעלה מהם.
%letter 115
.115 ברחובות תיתן קולה. זהו הרקיע, שבו כל הכוכבים המאירים, 
יסוד דבינה, שבו תלויים כל המוחין דזו"ן והנשמות, הנקראים כוכבים. 
והוא מעיין שלא יכזבו מימיו, כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. 
ושם תיתן קולה העליונה, בינה, והתחתונה, מלכות.
%page 179
ברחובות תיתן קולה. הנוקבא דז"א תיתן קולה, המסך, ברחובות, 
ביסוד דבינה. וקולה עצמה לא יישמע, שהנוקבא תיתן קולה ביסוד 
דבינה, שבינה ונוקבא נעשו לאחת.
%break
ובזה מיושב למה קרא לבאר השלישית רחובות, אע"פ שנעתק מחוץ 
לבינה, כי יצחק תיקן את המסך דחיריק, שיהיה נמתק בבחינת 
רחובות.
%break
ונמצא, שכתוב, ויעתק משם, הוא כמ"ש, חכמות בחוץ תרונה, 
שנעתקו מפנים לחוץ. ויקרא שמה רחובות, הוא כמ"ש, ברחובות תיתן 
קולה. שקול הנוקבא נעשה אחד עם קול הבינה, שנקראת רחובות.
%letter 116
.116 בחוץ תרונה, שאין החכמה מתגלה אלא אחר שנעתקה מפנים 
לחוץ ע"י מסך דחיריק שבז"א. כי מז"א, שנקרא חוץ, המלאכה, 
הנוקבא, עומדת להיתקן. והדבר עומד לשאלה, להעלות מ"ן לגלות 
הארת החכמה, כמ"ש, כי שאל נא לימים הראשונים. הרי שרק בז"א,
%break
הנקרא שמיים, נוהג שאלה, כמ"ש, ולמקצה השמיים עד קצה 
השמיים.
%letter 117
.117 ועַתְדָה בשדה לךְ, אַחַר ובניתָ ביתךָ. הנוקבא נקראת, כמ"ש, 
שדה אשר בירכו ה'. שימשיך הארת החכמה לנוקבא. ואחר שיידע 
החכמה, ויתקן את עצמו בה, כתוב, ובנית ביתך. בית, זהו הנשמה 
של האדם, שיתקן אותה אז בגופו, ויהיה נעשה אדם שלם.
%break
ע"כ כאשר חפר יצחק ועשה את הבאר בשלום, המתיק אותה בבינה, 
שאין לקליפות אחיזה בה, וע"כ לא רבו עליה. לשלום ההוא, מיתוק 
הבינה, קרא רחובות. והכול נתקן כראוי.
%break
אשריהם הצדיקים, שמעשיהם לפני הקב"ה לקיים העולם, לבנות 
ולקיים הנוקבא, הנקראת עולם.
%break
%H ותכְהֶינָה עיניו מֵראות
%break
%letter 118
.118 ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה. כל מעשיו של הקב"ה 
הם דברי אמת, והכול בסוד עולם העליון, שכולם הם מוחין הנמשכים 
מבינה. וכל דברי תורה הם דברי אמונה, הנוקבא, וסודות העליונים 
המאירים בה.
%letter 119
.119 יצחק לא זכה כאברהם, שלא התעוורו עיניו ולא כהו. אבל יש 
כאן עניין האמונה. כמ"ש, ויקרא אלקים לאור יום, זהו אברהם, אור 
היום, קו ימין, ואור שלו, אור החסדים, הולך ומתחזק בתיקון היום. 
וע"כ כתוב, ואברהם זקן בא בימים, באורות החסדים המאירים.
%break
והוא זקן, כמ"ש, הולך וָאור עד נכון היום. ומשום זה כתוב עליו, ויקרא 
אלקים לאור יום.
%letter 120
.120 ולחושך קרא לילה. זהו יצחק, שהוא חושך, והולך ומחשיך, כדי 
לקבל הלילה בתוכו. ע"כ, כשנעשה זקן, כתוב, ויהי כי זקן יצחק 
ותכהינה עיניו מראות, כי חשך לגמרי. כך הוא ודאי, שהוא צריך להיות 
חושך לגמרי, ולהתדבק במדרגתו כראוי.
%page 180
יום הוא ז"א, ולילה היא הנוקבא. ומשורשם נבחן ז"א שכולו מקו ימין, 
והנוקבא נבחנת כולה מקו שמאל. ונודע, שקו שמאל הוא חכמה בלי 
חסדים, שאינה יכולה להאיר בלי התכללות מחסדים. וע"כ נבחן אז 
לחושך. גם קו שמאל הוא במחלוקת עם קו הימין,
%break
ואינו רוצה בשום פנים להיכלל מחסדים, עד שבא קו אמצעי, קומת 
החסדים היוצאת על מסך דחיריק, הממעט לקו שמאל. ואז הוא 
מכריע ביניהם. והחכמה מתלבשת בחסדים.
%break
ואז היא מאירה בשלמות. ונבחן ז"א, שנכלל מקו ימין הכלול משמאל, 
והנוקבא, מקו שמאל הנכלל מימין, ומתייחדים זה בזה. כמ"ש, ויהי 
ערב ויהי בוקר יום אחד.
%break
ולחושך קרא לילה. זהו יצחק. כי להיותו קו שמאל, חכמה בלי חסדים, 
נבחן לחושך. כי החכמה לא תאיר בלי התכללות מחסדים. והוא הולך 
ומחשיך, עד שיקבל לתוכו את הנוקבא. ויתקן אותה במדרגת לילה, 
עד שתהיה ראויה לזיווג עם ז"א,
%break
שהוא יום. כי מטרם שחשך לגמרי, אין קו השמאל רוצה להתדבק בקו 
ימין, חסדים. וע"כ הולך עד שמחשיך לגמרי לעת זקנתו, כי אז 
מתדבק בחסדים, ומקבל שלמותו, ויכול להאיר.
%letter 121
.121 אברהם מאיר מצד המדרגה שלו. יצחק נחשך מצד המדרגה 
שלו. ויעקב נחשך, כמ"ש, ועיני ישראל כָּבדו מזוקֶן. כבדו ולא כהו, כמו 
ביצחק. מזוקן ולא מזקנתו. מזוקן פירושו, מזוקן של יצחק, להיותו 
כלול הן מאברהם והן מיצחק.
%break
ולכן מאותו הצד של יצחק כבדו עיניו. וכתוב, לא יוכל לראות, אבל לא 
כהו עיניו לגמרי. אבל יצחק, ודאי שכהו עיניו מכל וכל, ונעשה חושך, 
כי אז נאחז בו לילה, הנוקבא, והתקיים, ולחושך קרא לילה.
%break
%H ויקרא את עשיו ויאמר,
לא ידעתי יום מותי
%break
%letter 122
.122 ויקרא את עשיו. כלומר, שנכלל מדין הקשה, בחינת עשיו. 
ויאמר, הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי. כתוב, אשרי אדם עוז לו 
בךְ. אשרי האדם שמתחזק בהקב"ה, ושם מבטחו בו.
%letter 123
.123 אפשר לפרש את הביטחון על דרך שאמרו, חנניה מישאל 
ועזריה, שבטחו, שהקב"ה יצילם מכבשן האש. אלא אם לא יצילם ולא 
יתייחד עליהם הקב"ה, נמצא שלא יתקדש שמו בעיני כל.
%break
אלא אחר שידעו, שלא אמרו כראוי, חזרו ואמרו, בין שיציל ובין שלא 
יציל, יהיה ידוע לך שלא נשתחווה לצלם.
הודיע להם יחזקאל, ושמעו והאמינו לו, אשר הקב"ה לא יתייחד 
עליהם, ולא יצילם. ואמר להם זאת, כדי שימסרו נפשם ויקבלו שכר.
%letter 124
.124 אלא לא יבטח אדם ויאמר, הקב"ה יצילנו, או הקב"ה יעשה לי 
כך וכך. אלא ישים מבטחו בהקב"ה, שיעזור לו כמו שצריך, כאשר 
ישתדל במצוות התורה, וישתדל ללכת בדרך האמת.
%page 181
וכיוון שאדם בא להיטהר, עוזרים לו בוודאי. ובזה יבטח בהקב"ה, 
שהוא יעזור אותו. ויבטח בו, ולא ישים מבטחו באחר זולתו.
%break
ויעשה את ליבו כראוי, שלא יבוא בו הרהור זר. אלא כאותה מסילה, 
המתוקנת לעבור בה לכל מקום שצריכים, הן לימין והן לשמאל. וכך 
יהיה ליבו. כלומר, שבין אם הקב"ה יעשה עימו טובה או להיפך, יהיה 
ליבו מוכן ומתוקן, שלא יהרהר אחר הקב"ה בשום פנים שבעולם.
%letter 125
.125 כתוב, אשרי אדם עוז לו בך, מסילות בלבבם. וכתוב, ה' עוז 
לעמו ייתן, שפירושו תורה. עוז לו בך, פירושו, שהאדם צריך לעסוק 
בתורה לשמו של הקב"ה. השכינה נקראת שם, כי כל מי שעוסק 
בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא היה נברא.
%break
מסילות בלבבם, כמ"ש, סולוּ לרוכב בערבות בְּיה שׁמו. לרומם לרוכב 
בערבות. שאותה התורה שעוסק בה, תהיה כוונתו לרומם את 
הקב"ה, ולעשות אותו מכובד וחשוב בעולם.
%break
משמיענו פירושו של תורה לשמה, שהוא מסילות בלבבם, שיכוון 
בליבו, שבעסק תורתו ימשיך שפע הדעת לו ולכל העולם, כדי ששמו 
של הקב"ה יתגדל בעולם, כמ"ש, כי מלאה הארץ דעה את ה'. ואז 
יקויָם, והיה ה' למלך על כל הארץ.
%letter 126
.126 יעקב, כל מעשיו היו לשם הקב"ה. ומשום זה היה הקב"ה עימו 
תמיד, שלא סרה ממנו השכינה. כי בשעה שקרא יצחק לעשיו בנו, לא 
היה שם יעקב, והשכינה הודיעה לרבקה, ורבקה הודיעה ליעקב.
%letter 127
.127 אם היה עשיו מתברך באותו זמן, לא היה שולט עוד יעקב 
לעולם, והיה נשאר תמיד בגלות. אלא מהקב"ה היה שיתברך יעקב. 
והכול בא על מקומו כראוי.
%break
כתוב, ורבקה אוהבת את יעקב. וע"כ שלחה אחר יעקב ואמרה לו, 
הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשיו אחיך.
%letter 128
.128 אותו זמן ערב פסח היה, ויצה"ר היה צריך להתבער מהעולם, 
והלבנה, האמונה, הנוקבא, הייתה צריכה לשלוט. וע"כ עשתה שני 
תבשילים.
%letter 129
.129 מרמז, שבניו של יעקב עתידים להקריב ביוה"כ שני שעירים, 
אחד לה' ואחד לעזאזל. וע"כ הקריבה רבקה שני גדיי עיזים, אחד 
בשביל המדרגה של מעלה, ואחד בשביל להכניע מדרגת עשיו, שלא 
ישלוט על יעקב. ומשניהם טעם יצחק ואכל.
%break
כי שלמות המוחין הם התכללות הימין והשמאל ע"י קו אמצעי. שאז 
החסדים שבימין כלולים מהארת החכמה שבשמאל, והארת החכמה 
שבשמאל כלולה מהחסדים שבימין. והם שני תבשילים, חכמה 
וחסדים. וההפרש בין השניים שבימין לשניים שבשמאל הוא רב.
%break
כי בימין נמצאים שניהם בקדושה, והם פסח וחגיגה, הנקרבים בפסח, 
שהוא קו הימין. שאפילו הארת השמאל, הפסח, הוא ג"כ בקדושה. 
אבל בשמאל רק החסדים שבימין הם בקדושה.
%break
אבל הארת השמאל ניתן לס"א, שבזה מכניעים את הס"א. והם שני 
השעירים, חטאת ועזאזל. שביוה"כ, אשר רק החסדים שבימין, שעיר 
החטאת, הוא בקדושה, אבל הארת השמאל, השעיר לעזאזל, אינו 
בקדושה.
%break
שני גדיי עיזים, שעשתה רבקה, הם שני תבשילים ימין ושמאל שבקו 
ימין. שנאמר, אותו זמן ערב פסח היה, שאז מתקנים את שני 
התבשילים ימין ושמאל שניהם בקדושה.
%break
אחד, שיצה"ר היה צריך להתבער מהעולם, בכוח הארת חכמה 
שבשמאל, כנגד קורבן פסח, כי הארת החכמה מכלה ומשביתה הס"א 
מהעולם.
%page 182
ואחד, שהלבנה, האמונה, הייתה צריכה לשלוט, בכוח הארת החסדים 
שבימין, כנגד קורבן חגיגה. שאחר שהשכינה, שנקראת לבנה ואמונה, 
משיגה החסדים מימין, יש לה כוח לשלוט בעולם.
%break
ושני גדיי עיזים, שעשתה רבקה, היו בבחינת ימין ושמאל שבקו 
שמאל. שבניו של יעקב עתידים להקריב ביוה"כ שני שעירים, אחד לה' 
ואחד לעזאזל. ימין ושמאל שבשמאל, שהשמאל נשלח לס"א, לעזאזל, 
ובזה מכניעים אותו.
%break
אחד בשביל המדרגה של מעלה, להמשיך החסדים של מעלה 
שבבינה, שהוא כנגד השעיר לחטאת. ואחד בשביל להכניע מדרגת 
עשיו, שלא ישלוט על יעקב, כנגד השעיר לעזאזל, להכניע הס"א.
%break
אבל עכ"ז לא היה הארת השמאל שכאן נשלח לס"א כמו העזאזל, 
אלא, ומשניהם טעם יצחק ואכל, אפילו מגדיי העיזים של הארת 
השמאל, שקדושת יצחק שגְבָה מאוד, והחזיר גם השמאל שבשמאל 
למדרגת הקדושה.
%letter 130
.130 ויבֵא לו יין ויישת. הארת השמאל מכונה יין. רמז מרמז בזה, 
שממקום רחוק הגיש לו היין. ומטרם הכרעת קו אמצעי, כשהארתו 
נמשך מלמעלה למטה, נבחן ליין המשכר, שממנו נמשכים כל הדינים.
%break
אלא אחר יציאת קו האמצעי, המייחד ימין ושמאל זה בזה, אז נבחן 
ליין המשמח אלקים ואנשים.
%break
קו אמצעי מכונה רחוק, להיותו הנושא למסך דחיריק, המוציא קומת 
ו"ק, והוא רחוק מג"ר. כלומר, שהביא היין אחר יציאת קו אמצעי על 
מסך דחיריק, הנבחן למקום רחוק, שאז נתקן על ידו ליין המשמח 
אלקים ואנשים. ואין פחד מאחיזת הדינים.
%break
יין המשמח אלקים ואנשים, כדי לשמח את יצחק, שהוא צריך שמחה, 
כמו שצריכים שמחה לשמח את הצד של הלוויים, צד השמאל. כי היות 
שהדינים נאחזים בצד שמאל,
%break
ע"כ שורה בו עצב. וצריכים לשמח כל הנמשכים ממנו, שהם הלוויים 
וכן יצחק. וע"כ, כמ"ש, ויבא לו יין ויישת.
%break
%H בגדי עשיו החמודות
%break
%letter 131
.131 ותיקח רבקה את בגדי עשיו. אלו הם הלבושים שעשיו הרוויח 
אותם מנמרוד. ואלו היו לבושי כבוד מאדה"ר, ובאו לידו של נמרוד, 
ובהם היה נמרוד צד ציד. כמ"ש, הוא היה גיבור ציד לפני ה'. כי בשעה 
שלבש אותם, היו מתקבצים לו כל בהמות חיות ועופות, ונופלים לפניו.
%break
ועשיו יצא השדה, ועשה מלחמה עם נמרוד, והרג אותו, ולקח אלו 
הלבושים ממנו. וכמ"ש, ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף.
%letter 132
.132 ועשיו היה מסתיר אותם הלבושים אצל רבקה, ובהם היה יוצא 
וצד ציד. ואותו היום, ששלח אותו יצחק, כדי שיקבל הברכות, לא לקח 
אותם, ויצא השדה וע"כ התאחר שם.
%break
כי מאחר שלא התלבש בלבושים, לא התקבצו אליו החיות, והיה צריך 
לרדוף אחריהן, וע"כ התאחר, והיה זמן ליעקב ליטול הברכות.
%break
וכשלבש אותם עשיו, לא היו מעלים ריח כלל. אלא כשלבש אותם 
יעקב, אז חזרה האבידה למקומה, שחזרו לבחינת אדה"ר, כי יופיו של 
יעקב, יופיו של אדה"ר היה, וע"כ חזרו באותה שעה למקומם והעלו 
ריחות.
%page 183
%letter 133
.133 איך זה אפשרי, שיופיו של יעקב הוא כיופיו של אדה"ר? תפוח 
עָקֵבו של אדה"ר מַכְּהה גלגל חמה, הייתכן שגם יעקב היה כך?
%break
ודאי שכך היה בתחילה, מטרם שחטא אדה"ר, ששום ברייה לא יכלה 
אז להסתכל ביופיו. אבל אחר שחטא, השתנה יופיו, והתמעטה 
קומתו, ונעשה בקומת מאה אמה.
%break
אבל מקודם החטא, הייתה קומתו מן הארץ עד לרקיע. ויופיו של יעקב 
היה כיופיו של אדה"ר שלאחר החטא.
%break
יופיו של אדה"ר, הוא עניין שהאמונה העליונה, בינה, תלויה באותו 
יופי. כלומר, שזכה באור הבינה, ומשם השיג היופי. וע"כ כתוב, ויהי 
נועם ה' אלקינו עלינו. כי אור הבינה מכונה נועם. וכתוב, לחזות בנועם 
ה'. וזהו יופיו של יעקב, שגם הוא זכה לאור הבינה כאדה"ר.
%letter 134
.134 וירח את ריח בגדיו ויברכהו. זה נאמר על ז"א, קו אמצעי, 
המגביל את הארת החכמה, שתאיר בסוד ריח, מלמטה למעלה. וע"כ 
כתוב, ריח בגדיו, אחר שלבש אותם יעקב, קו אמצעי. אבל מטרם 
שלבש אותם, לא העלו ריח.
%break
כיוון שלבש אותם יעקב, העלו ריחות באותה שעה. וכל עוד שיצחק לא 
הריח את ריח הלבושים, לא בירך אותו. כי אז, כשהעלו ריח, ידע 
שהוא ראוי להתברך. כי אם לא היה ראוי להתברך, לא עלו כל אלו 
ריחות הקדושים עימו. כמ"ש, וירח את ריח בגדיו, ויברכהו.
%letter 135
.135 כריח שדה אשר בירכו ה'. איזה שדה? שדה של תפוחים. 
הנוקבא, הנקראת שדה תפוחים קדושים. אשר אבות העליונים, חג"ת 
דז"א, סומכים אותו ומתקנים אותו.
%break
הנוקבא, בעת שמקבלת מחג"ת דז"א, שהם מכונים שלושה גוונים של 
התפוח, לבן אדום ירוק, נקראת אז שדה של תפוחים. כי אז היא 
בהארת החכמה. והיות שהארת החכמה שבה מאירה רק מלמטה 
למעלה, היא מכונה בשם ריח.
%break
כי הריח מקובל מלמטה למעלה, מהחוטם אל המוחין. ואינו מושפע 
מלמעלה למטה. כמ"ש, כריח שדה אשר בירכו ה'. כהארת החכמה 
שבנוקבא המאירה בבחינת ריח.
%break
%H בצָרָתָה לי, קראתי ויענני
%break
%letter 136
.136 כמה שירות ותשבחות אמר דוד המלך לפני הקב"ה. והכול כדי 
לתקן מדרגתו, הנוקבא. ולעשות לו שם, להמשיך לה מוחין. כשראה, 
שיעקב נענה וקיבל הברכות,
%break
אמר דוד שירה, בצרתה לי, קראתי ויענני. ולולא קיבל יעקב הברכות, 
שהן המוחין השלמים, לבניין הנוקבא, לא היה דוד יכול לעשות לה 
שם.
%letter 137
.137 יעקב אמר שירה זו, בשעה שאמר לו אביו, גְשָה נא ואמוּשך 
בני, האתה זה בני עשיו אם לא. היה אז יעקב בצרה גדולה, שהיה 
מתיירא, שאביו יידע אותו, ויהיה ניכר לפניו. וכתוב, ולא הכירו. אז 
אמר אל ה', בצרתה לי, קראתי ויענני.
%page 184
%letter 138
.138 ה' הַצילה נפשי משפת שקר מלשון רמייה. זוהי מדרגה שעשיו 
נמצא בה, הנחש, שהוא שפת שקר. כי בשעה שהנחש הביא הקללות, 
שקולל בהם העולם, בהסתה לחטא עצה"ד, במרמה ובעיקשות הביא 
הקללות שקולל העולם.
%break
%H הברכות
%break
%letter 139
.139 בשעה שאמר יצחק לעשיו, וצא השדה וצוּדה לי צידה, עם אות 
ה', כי היה צריך לומר, ציד בלא אות ה', ויצא עשיו לצוד ציד, כדי 
שיתברך מיצחק, שאמר לו,
%break
ואֲבָרככה לפני ה'. ואילו אמר, ואברככה ולא יותר, היה טוב. כיוון 
שאמר לו, לפני ה', באותה שעה הזדעזע כיסא הכבוד של הקב"ה, 
שיצא נחש מאלו הקללות ויישאר יעקב בהם.
%break
עניין הלבושים. בצ"ב, אחר שעלתה ה"ת לבינה, וקיבלה הבינה את 
הצמצום לתוכה, אז נפרדו זו"ן מכל פרצוף, ונעשה מהם שני כלים 
מקיפים, לבוש והיכל, שהם מקיף חיה ומקיף יחידה. ז"א, הנפרד מכל 
מדרגה אחר צ"ב, נעשה ללבושים הממשיכים הארת אור החיה.
%break
והזוהר מכנה אותם, לבושי מלכות, הנמשכים מעצם המלכות, מטרם 
שנמתקה בבינה, מע"ס דצ"א, שהוא ז"א, שהיה במדרגה מקודם צ"ב.
%break
עניין הצֵידה. דצח"מ הגשמיים נמשכים מדצח"מ הרוחניים שבעולמות 
העליונים. והם ד' מדרגות שבמוחין זה למעלה מזה. מוחין דו"ק 
נקראים דומם וצומח, נ"ר. מוחין דג"ר נקראים חי, הכוללים בהמה 
חיה ועוף, שהם ג' בחינות של מוחין דג"ר שהאדם ממשיך,
%break
השונות זו מזו. והמשכת אלו המוחין של בעלי החיים הרוחניים, שהם 
ג"ר, מכונה צידה. ויש צידה דקדושה, שעליה כתוב, צידָהּ בָרך אברך. 
ויש צידה דס"א, שעליה כתוב, גיבור ציד לפני ה'.
%break
וכדי להמשיך ג"ר, צריכים להוריד ה"ת מנ"ע לפה, שאז חוזרים אח"פ 
דכלים למדרגה, ונמשכים הג"ר דאורות. והורדה זו נעשית ע"י 
שמתלבש עצמו בלבושים, שהם מקיף חיה מצ"א. אשר שם נמצאת 
ה"ת במקומה בפה. וע"כ בכוח הארת הלבושים הללו,
%break
מוריד את ה"ת מנ"ע לפה וממשיך הג"ר, שהוא צידה. הרי שהצידה 
נעשית ע"י הלבושים. ונאמר בנמרוד, ובהם היה צד ציד. וכן נאמר, 
ובהם היה יוצא וצד ציד. כי ע"י הארת חיה דצ"א שבלבושים ממשיך 
הג"ר.
%break
ובעת שממשיך הג"ר, מחזיר תכף את הג"ר דג"ר לשורשם, שהוא 
שחיטת בעל חיים, שאור החיים מסתלק ממנו. והוא נהנה רק בבשר 
הנשאר אחר השחיטה, ו"ק דג"ר, המקובל ונשאר בתחתון. וזהו צידה 
דקדושה, שעליה כתוב, צידה ברך אברך.
%break
משא"כ בס"א, שהם אוכלים איבר מן החי, שרוצים להמשיך ולקבל גם 
את אור החיים של הבעל חי, ג"ר דג"ר, עליו כתוב, גיבור ציד לפני ה'. 
לפני, אור הפנים, ג"ר דג"ר, שרוצים לצוד ולהמשיך אליהם. שזה היה 
מעשה נמרוד ועשיו.
%page 185
עניין הברכות הוא נתינת כוח ושליטה לגמה"ת, שהוא תיקון המלכות 
דצ"א. אם בדרכו של יעקב, צידה דקדושה, או בדרכו של עשיו, צידה 
דס"א. ולהנציח אותו הדרך לנצחיות. הזיווג הגדול, המביא את 
גמה"ת, כולל בתוכו לכל הזיווגים והקומות,
%break
שיצאו בזו אחר זו במשך כל 6000 שנה. שערכם על ערך הזיווג הזה, 
הוא ממש כערך הפרטים על כל הסכום שלהם. גם בחינות המ"ן, 
העולים לזיווג הכללי הזה, הנה כלל של כל המעשים והייסורים,
%break
שהיו בעולם בזה אחר זה, בכל היחידים ובכל הדורות במשך 6000 
שנה.
%break
וכמ"ש, וייתן לךָ האלקים מטל השמיים, ז"א, ומשְׁמני הארץ, הנוקבא. 
בירך אותו, שיזכה לכל הקומות של זיווגי זו"ן ב-6000 שנה. שייכללו 
לך בזיווג הכללי, שתזכה אליו בגמה"ת.
%break
ורוב דגן ותירוש. שכל המוחין, המכונים לחם ויין, יתקבצו אליך.
יעבדוך עמים. שכל מיני העבודות שיעשו כל העמים, יהיו כל אלה 
בשבילך, שתקבל אותם, וישלימו אותך בזיווג הכללי, שתזכה על 
ידיהם בגמה"ת.
%break
וישתחוו לך לאומים. כל הייסורים שבעולם, יקבלו אז צורות השתחוות 
אליך, וייכללו לך במ"ן של הזיווג הכללי הזה.
%break
הֱוֵה גְביר לאחֶיךָ. שהדרך שלך תישאר לנצחיות, והדרך של אחיך 
תהיה לך למסייע, כמו עבד המסייע לאדונו. וכל מה שקנה עבד קנה 
רבו.
%break
וישתחוו לך בני אימך. הייסורים שייכללו במ"ן של אחיך, יקבלו צורות 
השתחוות אליך.
אורריך ארור. כל מי שיחלוק על הדרך שלך, יקולל.
ומברכיך ברוך. כל מי שיודה ויקבל את הדרך שלך, יהיה מבורך.
%break
והיה דעתו של יצחק לברך את עשיו בהם. כי כל המע"ט של יעקב וכל 
הייסורים שסבל, לא היו אז, אלא לתועלתו של עשיו, בכדי שעשיו 
יזכה לזיווג הגדול של גמה"ת, וכדי שדרכו תישאר לנצחיות דרך 
הצידה של ס"א.
%break
ואמר יצחק לעשיו, וצא השדה וצודה לי צידה, עם אות ה'. ה' הוא 
עצמות המלכות דצ"א, שיצוד אותה, שימשיך לה הג"ר, המכונה צידה, 
שזה נעשה רק בגמה"ת בזיווג הכללי. צידה, עם אות ה', שימשיך 
הג"ר דצ"א.
%break
א"כ מה הועילו לו הלבושים הללו, שהם מועילים רק לג"ר דצ"ב? כי, 
לפני ה', מורה על ג"ר דג"ר, אור הפנים, שהיא צידה של הס"א, וצידה 
של נמרוד, שכתוב עליו, גיבור ציד לפני ה'. ולפיכך הזדעזע כיסא 
הכבוד, כי צידה זו היא הסתת הנחש את חוה לעצה"ד,
%break
שהביא קללות לעולם. ולא עוד, אלא שיישאר גם יעקב בהם. כי 
הברכות קובעות דרכו של עשיו לנצחיות. ויעקב יהיה כפוף לו, כעבד 
לפני רבו. וקללותיו של עשיו תרבצנה עליו, ולא תהיה לו שום עצה.
%break
ובזה תבין תשובת יצחק לעשיו, כמ"ש, הן גביר שמתיו לך ואת כל 
אחיו נתתי לו לעבדים, כי אחר שקבע את יעקב לאדון, אין לו עוד שום 
ברכה בעד עשיו.
%break
ואיך רצה יצחק לברך את עשיו ולקבוע דרך צידה של הס"א לנצחיות? 
השכינה רצתה שיצחק ימשיך הברכות השייכות לעשיו, הג"ר דג"ר, 
שיכְלול אותו בתוך דרכו של יעקב. כמ"ש, הקול קול יעקב והידיים ידי 
עשיו.
%letter 140
.140 באותה שעה מיכאל בא לפני יעקב עם השכינה. ויצחק ידע זאת. 
וראה את גן העדן עם יעקב. ובירך אותו. וכשנכנס עשיו, נכנס עימו 
הגיהינום. ע"כ, ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד,
%page 186
כי חשב מקודם לכן, שעשיו אינו מאותו הצד, וע"כ פתח ואמר, 
ואברכהו גם ברוך יהיה.
%letter 141
.141 משום זה הלך יעקב במרמה ועיקשות, והביא ברכות על יעקב, 
שהוא כמו אדה"ר. ונלקחו מהנחש, שהוא שפת שקר, שהרבה שקר 
אמר, והרבה דברי שקר עשה, כדי לפתות לאכילת עצה"ד, ולהביא 
קללות על העולם. משום זה בא יעקב במרמה,
%break
והטעה את אביו, כדי להביא ברכות על העולם, ולקחת מן הנחש 
הברכות שמנע מן העולם. ומידה כנגד מידה היה. עליו כתוב, ארור 
אתה מכל הבהמה.
%letter 142
.142 ונשאר הנחש בקללות, ולא יצא מהם לעולם. ודוד אמר ברוח 
הקודש, מה ייתן לךָ ומה יוסיף לךְ לשון רמייה, חיצֵי גיבור שנונים.
%letter 143
.143 לשון רמייה, שנחש רימה את אדם ואשתו, והביא רע עליו ועל 
העולם. ואח"כ בא יעקב, ולקח משלו את כל אלו הברכות. כי הוא היה 
בחינת אדה"ר, שהנחש מנע ממנו הברכות. ועתה בא יעקב והחזיר 
אותם, כמו מטרם החטא של עצה"ד. ונמצא, שלקח משלו.
%break
חיצי גיבור שנונים. זה עשיו, שנטר שנאה ליעקב על אלו הברכות, 
כמ"ש, וישטום עשיו את יעקב על הברכה.
%letter 144
.144 וייתן לך האלקים מטל השמיים ומשמני הארץ. מלמעלה 
ומלמטה, שהם זו"ן, בחיבור אחד. כי השמיים ז"א, והארץ הנוקבא. 
ורוב דגן ותירוש, שרו של העולם, המלאך מט"ט. מוחין עליונים מכונים 
לחם. רוב דגן ותירוש, מוחין עליונים, לחם ויין.
%letter 145
.145 יעבדוך עמים. התקיים בזמן ששלט שלמה המלך בירושלים.
וישתחוו לך לאומים. יתקיים בזמן שיבוא מלך המשיח. הכול יהיה 
בזמן, שיבוא מלך המשיח, כמ"ש, וישתחוו לו כל מלכים, כל גויים 
יעבדוהו.
%letter 146
.146 הֱוֵה גביר לאחיך. האותיות הו"ה הן סודות האמונה. ה' למעלה, 
בינה. ו' באמצע, ת"ת. ה' לבסוף מלכות. נודע שמלכות מצידה אינה 
ראויה למוחין, כי הצמצום רוכב עליה, שלא לקבל לתוכה או"י.
%break
אלא בעלייתה והתמתקות שלה בבינה, היא מרוויחה ב"ס, בינה ות"ת, 
הראויות לקבל לתוכן המוחין הגדולים.
%break
סוד עליון של האמונה, מלכות, שמרומז באותיות הו"ה, סוד עליית 
המלכות לעליון, לבינה. אותיות הו"ה, סודות האמונה, המלכות, הן 
הכלים, אשר האמונה, מלכות, מרוויחה ע"י עלייתה אל הבינה. ה' 
למעלה, בינה. ו' באמצע, ת"ת.
%break
ה' לבסוף, מלכות. כלומר, שאלו האותיות הו"ה מרמזים על ג"ס בינה 
ת"ת ומלכות, הנכללות באמונה, המלכות, שאז משיגה ב"ס ת"ת 
ובינה, שהן אותיות ה' ו', לקבל בתוכן המוחין הגדולים.
%break
וע"י שמקבלת המוחין הגדולים בתוך האותיות הו"ה, שולטת על 
שבעים שרים ומוסרת אותם, שמרחיקה אותם מלינוק ממנה, שזה 
יתקיים בזמן שיבוא דוד המלך. כי דוד המלך זכה למיתוק בבינה, 
והשיג אלו האותיות הו"ה, ועל ידיהם הכניע כל שונאיו.
%break
כל הברכות נאמרו על גמה"ת, אחר שיבוא מלך המשיח, ולא מטרם. 
משום, שכל זמן שישראל עוברים על דברי התורה, לא יוכלו הברכות 
להתקיים. רק אחר ביאת המשיח, שיעשו תשובה ולא יחטאו יותר.
%letter 147
.147 וייתן לך האלקים. כל אלו הברכות, מצד חלקו של יעקב היו, 
ומשלו לקח. ואלו הברכות, שהיו באמת חלקו של יעקב, היה רוצה 
יצחק לתת אותם לעשיו. ולפיכך עשה הקב"ה וסיבב אל יעקב, שייקח 
את שלו.
%page 187
עניין הברכות הוא נתינת כוח לגמה"ת, כמ"ש, וצודה לי צידה, עם אות 
ה', הרומזת לתיקון המלכות דצ"א, אם בדרכו של עשיו, אם בדרכו של 
יעקב, כדי להנציח את הדרך ההיא לנצחיות.
%break
ונודע, שבסיבת שבירת הכלים, נפלו ש"ך (320) ניצוצין מהקדושה אל 
הקליפות, שאח"כ תיקן המאציל חלק מהם. ובסיבת החטא דעצה"ד 
חזרו ונפלו לקליפות. וכל עבודתנו בתורה ובמצוות היא להוציא אלו 
ש"ך ניצוצין מהקליפות ולהחזיר אותם אל הקדושה.
%break
והם המ"ן, שאנו מעלים, הממשיכים כל המוחין שבמשך 6000 שנות 
קיום העולם. וכשיתבררו כל ש"ך ניצוצין, ע"י המוחין הנמשכים מהם, 
אז יהיה גמה"ת.
%break
וביאורם של אלו ש"ך ניצוצין הוא, כי שמונה ספירות, שבכל אחת היו 
ד' בחינות חו"ב תו"מ, נשברו מע"ס דנקודים, הנקראים דעת חג"ת 
נהי"מ. ונמצא שהם ל"ב (32) בחינות שנפלו לקליפות. ד"פ שמונה. 
אמנם מתוך שע"ס דנקודים היו כלולים זה מזה,
%break
באופן שבכל אחת מהן היו ע"ס, נמצא של"ב בחינות נשברו מע"ס 
ההם, הכלולים בכל ספירה, שהם עשר פעמים ל"ב, שהן בגי' ש"ך. 
והנך מוצא, שמפאת שבירת הכלים וחטא עצה"ד, נפל מספר ש"ך 
בחינות לקליפות.
%break
ולא כל ש"ך בחינות ניתנו לעבודה ובירורים, אלא רפ"ח (288) בחינות 
מהם בלבד, שהם תשע פעמים ל"ב בחינות מט"ר. אבל ל"ב בחינות 
של המלכות שבהם לא ניתנה לבירור. ואין צורך לברר אותה,
%break
אלא שעם השלמת בירורי רפ"ח ניצוצין, נבררו ל"ב ניצוצין הללו 
מאליהם. שכללות כל הזיווגים של 6000 שנה, הם הזיווג הכללי 
שבגמה"ת.
%break
כי אחר שנשלמו הבירורים של כל רפ"ח ניצוצין, להיותם נעשים למ"ן 
לזיווגי זו"ן, שעל ידיהם יוצאים כל המוחין בזה אחר זה ב-6000 שנה, 
בא אז הזיווג הגדול, המקבץ כל הפרטים הללו לכלל אחד.
%break
ומגודלה של ההארה הזאת, נבררו ונתקנו ל"ב ניצוצי המלכות. ואלו 
ל"ב ניצוצי המלכות מכונים ל"ב האבן.
%break
וע"כ כתוב אז, והסירותי את ל"ב האבן מבשרכם. ובזה תבין, שמה 
שיצחק אמר לעשיו, וצודה לי צידה, עם אות ה', הייתה כוונתו לל"ב 
ניצוצי המלכות הללו,
%break
שהם נבררים רק ע"י רפ"ח הניצוצין, המתקבצים יחד לסוד הזיווג 
הכללי. אשר הקיבוץ הזה מתבאר בכתוב, וייתן לך האלקים.
%break
ונאמר, שכל אלו הברכות, מצד חלקו של יעקב היו, ומשלו לקח. כי 
הברכות לגמה"ת הן הכללות של כל פרטי רפ"ח ניצוצין, שנבררו ע"י 
הזיווגים שבזה אחר זה במשך 6000 שנה, שבקיבוצם נגמר התיקון. 
ואלו הזיווגים והמוחין יצאו רק בחלקו של יעקב,
%break
להיותו קו אמצעי, המייחד ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה בעת עלייתו 
לבינה. שאז, כיוון ששלושה יצאו מאחד, האחד זוכה בשלושתם, 
שבסדר הזה מתגלים כל המוחין דזו"ן ונשמות הצדיקים.
%break
ועשיו, אין לו חלק באלו המוחין כלל, ואינו חפץ בהם. הרי שכל אלו 
הברכות היו חלקו של יעקב.
%break
ואלו הברכות, שהיו באמת חלקו של יעקב, היה רוצה יצחק לתת 
אותם לעשיו. שאחר שיתקן ל"ב האבן ע"י יעקב, אשר אז לא יהיה עוד 
הפחד, שהיה בעניין שלא זכה הרי רע, כיוון שמיתקן הכול, מאז ואילך 
יוכל עשיו להמשיך מלמעלה למטה כחפצו, בלי שום פחד.
%break
ונמצא לפי זה, שיכין צדיק וילבש רשע, כי ע"י רפ"ח ניצוצין שבירר 
יעקב, שנברר עימהם ל"ב האבן מהקליפות, והוסר הרע מהעולם, 
נמצא שהכין בזה, שיוכל עשיו להמשיך דרכו בטומאה מלמעלה 
למטה. ונמצא עשיו יורש כל יגיעתו של יעקב,
%page 188
שאחיך יעבוד ואתה תקבל כל הרווח. משום שכל מה שקנה עבד קנה 
רבו. ויצחק רצה לומר זה לעשיו.
%break
ויעקב קיבל הברכות האלו, כי שלו הן. והוא נעשה גביר לאחיו עשיו, 
כמ"ש, יכין רשע, וצדיק ילבש. וכל מה שקנה עשיו, קנה יעקב.
%letter 148
.148 בשעה שאותו הנחש הביא הקללות על העולם, והארץ קוללה, 
כתוב, ארורה האדמה בעבורך, שלא תעשה פירות כראוי. כנגד זה 
התברך יעקב אחר ביאת המשיח, אחר שיתוקן החטא של עצה"ד, 
כמ"ש, ומשמני הארץ, שתחזור לשלמותה.
%break
ועל הקללה, בעיצבון תאכלֶנה, התברך כנגד זה, מטל השמיים. ועל 
הקללה, וקוץ ודרדר תצמיח לך, התברך כנגד זה, ורוב דגן ותירוש. 
ועל הקללה, בזיעת אפך תאכל לחם, התברך כנגד זה, יעבדוך עמים 
וישתחוו לך לאומים, שהם יעבדו הארץ ויעסקו בעבודת השדה.
%break
כמ"ש, ובני נֵכר איכָּרֵיכם וכורְמֵיכם. והכול לקח יעקב, זה כנגד זה, 
שכל ברכה הייתה כנגד קללה אחת שבעצה"ד, ומשלו לקח.
%break
והקב"ה סיבב ליעקב, שייקח אלו הברכות ויתדבק במקומו ובחלקו. 
ועשיו יתדבק במקומו ובחלקו. והברכות נאמרו על גמה"ת, כי אז יתוקן 
החטא של עצה"ד, וייתכן לזכות ברכה כנגד קללה. משא"כ מקודם, 
שיתוקן החטא של עצה"ד.
%letter 150
.150 אין ברכה של עשיו כברכה של יעקב. ביעקב כתוב, וייתן לך 
האלקים. ובעשיו כתוב, יהיה מושבך. ולא נזכר האלקים בברכה, שלא 
היה בה מהקדושה. ביעקב כתוב, מטל השמיים ומשמני הארץ. 
ובעשיו כתוב, משמני הארץ ומטל השמיים, שהארץ קודם לשמיים.
%letter 151
.151 והמדרגות נבדלות בהרבה, שהרי בזו של יעקב כתוב, וייתן לך 
האלקים מטל השמיים, טל העליון, השפע, הנמשך מעתיק יומין, 
שנקרא טל השמיים, טל של השמיים של מעלה.
%break
הטל הנמשך במדרגה שמיים, ז"א, ומשם מושפע לשדה תפוחים 
הקדושים, מלכות. ואז כתוב עליה, ומשמני הארץ, ארץ החיים של 
מעלה, המלכות, בעת שמלבישה הבינה,
%break
הנקראת אלקים חיים. וע"כ נקראת אז המלכות ארץ החיים. וירש 
יעקב הברכה בארץ של מעלה, המלכות, ובשמיים של מעלה, ז"א.
%break
והברכה של עשיו הייתה בארץ שלמטה ובשמיים שלמטה, בעוה"ז. 
יעקב התברך למעלה למעלה, בשמיים וארץ של אצילות. ועשיו 
למטה, בשמיים וארץ שבעוה"ז.
%letter 152
.152 יעקב התברך למעלה ולמטה, בשמיים וארץ של מעלה, 
ובעוה"ז, בביאת המשיח. ועשיו רק למטה, בשמיים וארץ של עוה"ז. 
ואע"פ שכתוב, והיה כאשר תָריד ופרקתָ עולו מעל צווארךָ, שאם 
יחטאו ישראל יתבטלו הברכות,
%break
זה נאמר על השמיים והארץ שכאן בעוה"ז. אבל למעלה אינו מתבטל 
כלום, שכתוב, כי חֵלק ה' עַמו, יעקב חבל נחלתו. בשעה שהתחילו 
יעקב ועשיו לקחת הברכות, יעקב לקח חלקו למעלה, ועשיו לקח חלקו 
למטה.
%break
כי זו"ן נקראים ביחד עולם. ז"א שמיים והנוקבא ארץ. והם נחלקים על 
החזה:
%break
א. מחזה ולמעלה שלהם נקראים זו"ן הגדולים, ונקראים עולם העליון, 
וכן העולם המכוסה, משום שמקבלים מאו"א עילאין חסדים מכוסים 
מחכמה באוירא דכיא, והם הנקראים שמיים וארץ העליונים.
%page 189
ב. מחזה ולמטה שלהם נקראים זו"ן הקטנים, ונקראים עולם התחתון 
או עוה"ז, וכן העולם המגולה, משום שמקבלים מישסו"ת חסדים 
המגולים בהארת החכמה, והם הנקראים שמיים וארץ התחתונים.
%break
וברכותיו של יעקב הן בשמיים וארץ העליונים, הנקראים עולם העליון, 
העולם המכוסה, שכולו חסדים מכוסים מחכמה. וגם בשמיים וארץ 
התחתונים, העולם המגולה, המגולים בהארת החכמה. אבל ברכותיו 
של עשיו הן רק בשמיים וארץ התחתונים, העוה"ז.
%break
כי ברכותיו של עשיו נמשכות מקו שמאל, חכמה בלי חסדים, שזהו רק 
בשמיים וארץ התחתונים המגולים בחכמה. אבל בשמיים וארץ 
עליונים, אין שם מהארת החכמה כלום, רק כולו ימין, חסדים בלבד. 
ואין לעשיו משם כלום.
%break
ואע"פ שנאמר, שאם יחטאו ישראל יתבטלו הברכות, משמע שיש 
לעשיו חלק בכל הברכות, וגם בברכות שבשמיים וארץ העליונים, זה 
נאמר רק בחלק הברכות שבשמיים וארץ התחתונים,
%break
ששם יש לעשיו יניקה. אבל בשמיים וארץ העליונים לא יתבטל כלום 
מהברכות, כי אין לעשיו חלק שם.
%break
וחילוק זה שאומר הזוהר נשמע מלשון הכתוב עצמו, שאומר, ופרקת 
עולו מעל צווארך, שזה הלשון ייתכן בשמיים וארץ התחתונים, שעשיו 
סייע ליעקב שם, שעבד והמשיך את קו השמאל שם בשביל יעקב, 
כמ"ש, ורב יעבוד צעיר. וכן, יכין רשע וצדיק ילבש.
%break
כלומר, אם יחטאו ישראל יפרוק עשיו עולו זה של יעקב מעליו, ולא 
יעבוד ולא יכין עוד בשבילו. משא"כ בשמיים וארץ עליונים, שעשיו אינו 
יכול לסייע שם כלום, ולא היה לו עול לעבוד שם בשביל יעקב,
%break
אין לומר שם, ופרקת עולו מעל צווארך. הרי שהכתוב מדבר רק 
בשמיים וארץ התחתונים.
%break
ודע, שהמדרגה השלמה מקבלת משתי ההארות: חסדים מכוסים 
משמיים וארץ של מעלה, והארת החכמה משמיים וארץ של מטה.
%break
תחילה היא מקבלת הארת החסדים המכוסים שלמעלה, ונבחנת אז 
לבחינת ו"ק בלי ראש, כל עוד שחסר לה הארת החכמה שלמטה. 
וכשמקבלת גם הארת החכמה שלמטה, אז היא נשלמת בג"ר.
%break
ומה שנאמר, שיעקב התברך למעלה ולמטה, אין הפירוש שלקח שתי 
ההארות בבת אחת, אלא בזו אחר זו. תחילה לקח למעלה, ו"ק של 
הברכות. ואח"כ לקח גם למטה, הג"ר של הברכות.
%break
כי בתחילה השיג הקטנות של הברכות, ו"ק בלי ראש, שזה מקובל 
משמיים וארץ של מעלה. ואח"כ, כשהגיע זמן הגדלות, לקח גם 
מלמטה.
%break
אבל עשיו, אפילו בתחילה לא קיבל משהו מהארת החסדים משמיים 
וארץ העליונים, כי להיותו מקו שמאל, אין לו חלק בחסדים מכוסים 
כלום, שהם כולם ימין. וע"כ לקח בהכרח משמיים וארץ התחתונים 
אפילו בתחילה.
%letter 153
.153 למה לא התקיימו הברכות שבירך יצחק את יעקב, והברכות 
שבירך יצחק את עשיו התקיימו כולן?
%letter 154
.154 כל הברכות האלו התקיימו, וכן ברכות האחרות שהקב"ה בירך 
את יעקב התקיימו. אבל בתחילה לקח יעקב את כל הברכות רק 
למעלה, משמיים וארץ העליונים. וע"כ הם אצלו מחוסרי השלמות, כל 
עוד שלא לקח מלמטה.
%page 190
ועשיו לקח למטה. וכשיקום מלך המשיח, ייקח יעקב מלמעלה 
ומלמטה, גם משמיים וארץ התחתונים, ויאבד עשיו מכל, ולא יהיה לו 
חלק ונחלה וזיכרון בעולם.
%break
כמ"ש, והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשיו לְקש. מפני 
שיאבד עשיו מכל, ויירש יעקב שני עולמות, עוה"ז, שמיים וארץ 
התחתונים, ועוה"ב, שמיים וארץ העליונים.
%break
ואין לשאול, הלוא גם מטרם ביאת המשיח מקבל יעקב משמיים וארץ 
התחתונים, כלומר, בזמן ביהמ"ק, ובשבתות ויו"ט, וע"י תפילות? 
העניין הוא, כיוון שאינם בקביעות, אינם נחשבים לקבלה. אבל לעתיד 
יהיה זה בקביעות.
%letter 155
.155 בעת ההיא כתוב, ועלו מושיעים בהר ציון, לשפוט את הר עשיו, 
והייתה לה' המלוכה. המלוכה ההיא שלקח עשיו בעוה"ז, תהיה 
להקב"ה בלבדו. האם עתה אין המלוכה של הקב"ה? אלא אע"פ 
שהקב"ה שולט למעלה ולמטה, הרי נתן השליטה לעמים האחרים,
%break
לכל אחד נתן חלק ונחלה בעוה"ז, להשתמש בו. ובעת ההיא ייקח 
מכולם את המלוכה, ותהיה כולה שלו, כמ"ש, והייתה לה' המלוכה, לו 
בלבדו. וכתוב, והיה ה' למלך.
%letter 156
.156 ויהי אך יצוא יצא יעקב. שתי יציאות הללו, אחת היא של 
השכינה, ואחת היא של יעקב. כי כשנכנס יעקב, נכנסה עימו השכינה, 
והתברך לפני השכינה. כי יצחק היה אומר הברכות,
%break
והשכינה הסכימה עליהם. וע"כ, כשיצא יעקב, יצאה עימו השכינה. 
וכמ"ש, אך יצוא יצא יעקב. שתי יציאות כאחד.
%letter 157
.157 ועשיו אחיו בא מצֵידו. להורות שהוא צידה של עשיו, שאין בו 
ברכה. ורוח הקודש צווחה ואמרה, אל תלחַם את לחם רע עין.
%letter 158
.158 ויעש גם הוא מטעמים ויבוא לאביו. ויאמר לאביו, יקום אבי ויאכל 
מציד בנו. דיבורו היה בעזות, ברוח עזה. יקום אבי. היא מילה שאין 
בה טעם. יעקב אמר בבושה לפני אביו, בענווה. כמ"ש, ויבוא אל אביו 
ויאמר, אבי. מהו ההפרש בין לשון עשיו ללשון יעקב?
%break
יעקב, שלא רצה להפחיד אותו, דיבר בלשון תחתונים, כמ"ש, קום נא 
שְׁבָה ואוכלה מצֵידי. ועשיו אמר, יקום אבי, כמו שאינו מדבר עימו, 
אלא מדבר לתוך עצמו.
%letter 159
.159 כשנכנס עשיו, נכנס עימו הגיהינום. הזדעזע יצחק ופחד, כמ"ש, 
ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד. למה כתוב, עד מאוד? שלא היו 
עוד פחד ואימה גדולים כמוהו, שנפלו על יצחק מיום שנברא. ואפילו 
באותה שעה שנעקד על המזבח,
%break
וראה את המאכלת עליו, לא הזדעזע כבאותה שעה שנכנס אליו עשיו. 
וראה את הגיהינום שבא עימו. אז אמר, בטרם תבוא ואברכהו גם 
ברוך יהיה, מפני שראיתי השכינה שהודתה על אלו הברכות.
%letter 160
.160 יצחק אמר, ואברכהו, יצא קול ואמר גם, ברוך יהיה. רצה יצחק 
לקלל את יעקב, אמר לו הקב"ה, יצחק, עצמך אתה מקלל. כי כבר 
אמרת לו, אורריך ארור ומברכיך ברוך.
%letter 161
.161 הכול הודו על אלו הברכות, העליונים והתחתונים, ואפילו ס"מ, 
שרו של עשיו, חֵלק גורלו של עשיו, הודה עליהן. והוא בירך אותו, 
והודה על הברכות, והעלה אותו על ראשו למעלה. כלומר, שנכנע 
לפניו.
%letter 162
.162 כי כתוב, ויאמר, שלחני, כי עלה השחר. ויאמר, לא אשלחך, כי 
אם בירכתני. ויאמר שלחני, הוא מפני שהחזיק בו יעקב. ואיך אדם, 
בשר ודם, יוכל להחזיק במלאך, שהוא רוח ממש?
%page 191
%letter 163
.163 אלא נשמע מכאן, אשר המלאכים, שליחי הקב"ה, כשיורדים 
לעוה"ז, הם מעוטפים ומתעטפים ומתלבשים בגוף, בדומה לעוה"ז, 
משום שכך ראוי להיות, שלא לשנות ממנהג המקום שהלך שם.
%letter 164
.164 וכן משה כשעלה למעלה, כתוב, ויהי שם עם ה' ארבעים יום 
וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה, כדי שלא לשנות ממנהג 
המקום שהלך שם. ובאלו מלאכים שבאברהם, כשירדו למטה, כתוב, 
והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו.
%break
וכן כאן, זה המלאך כשירד למטה לא היה מתאבק עם יעקב, אלא 
מתוך שהיה מלובש בגוף, בדומה לעוה"ז. וע"כ התאבק עימו יעקב כל 
אותו הלילה. אבל אם לא היה מתלבש, לא היה יכול יעקב להתאבק 
עימו.
%letter 165
.165 משום שהשליטה של הס"א אינה אלא בלילה, משום זה 
השליטה של עשיו אינה אלא בגלות, שהוא לילה. כלומר, שאז חושך 
לנו כמו בלילה. וע"כ בלילה נלחם המלאך עם יעקב והתאבק עימו.
%break
וכשהבוקר בא, נחלש חילו של המלאך ולא יכול לו. ואז התגבר יעקב, 
משום ששליטתו של יעקב ביום.
%letter 166
.166 ומשום זה כתוב, משא דוּמה אליי קורא משעיר, שומר מה 
מלילה שומר מה מלֵיל. כי השליטה של עשיו, הנקרא שעיר, הוא 
בלילה. ומשום זה, נחלש המלאך כשבא הבוקר. ואז ויאמר, שלחני כי 
עלה השחר.
%letter 167
.167 ויאמר לא אשלחך, כי אם בירכתני. תברכני, היה צריך לכתוב, 
בלשון עתיד. כי בירכתני, לשון עבר. כלומר, אם תודה לי על אלו 
הברכות שבירכני אבי, ולא תקטרג עליי בשבילם,
%break
אז אשלחך. ע"כ כתוב, כי אם בירכתני, בלשון עבר. כי המדובר הוא 
בברכותיו של יצחק.
%break
ויאמר, לא יעקב ייאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שרית עם אלקים 
ועם אנשים. למה קרא לו ישראל? כי אמר לו, בעל כורחנו יש לנו 
לשרת אותך, כי ברוב כוחך התעטרת למעלה, במדרגה עליונה. וע"כ 
ישראל יהיה שמך. פרצוף ז"א נחלק על החזה,
%break
שמחזה ולמטה נקרא יעקב, ומחזה ולמעלה נקרא ישראל. וכיוון 
שראה המלאך, שיעקב נעשה מרכבה למדרגה העליונה, למחזה 
ולמעלה דז"א, לפיכך השתעבד לשרת אותו כמו שמשועבד אל ה', 
וקרא לו בשמו, ישראל.
%letter 168
.168 כי שרית עם אלקים. להתחבר ולהזדווג עם אלקים, השכינה, 
בחיבור ובזיווג של השמש והלבנה, זו"ן. כי להיותו מרכבה לז"א 
שמחזה ולמעלה, הנקרא ישראל, נמצא נכלל עם ז"א בזיווגו עם 
השכינה, והתחבר גם הוא בשכינה ביחד עם ז"א.
%letter 169
.169 ויאמר, אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך. כתוב, ויאמר, 
להתעוררות להתאמץ לשמוע בקול ה'. אף כאן כתוב, ויאמר, לא יעקב 
ייאמר עוד שמך כי אם ישראל. פירושו, שיתאמץ ויעלה ממדרגת השם 
יעקב, שהוא מחזה ולמטה דז"א, למדרגת השם ישראל,
%break
שהוא מחזה ולמעלה דז"א, מוחין דג"ר. כי ישראל אותיות לי ראש, 
כדי להיות הכלל של האבות, להיות קו אמצעי, הכולל ב' הקווים ימין 
ושמאל, שהם האבות אברהם ויצחק.
%page 192
ויברך אותו שם. שהודה לו על כל הברכות שבירך אותו אביו. והטעם 
שאינו רוצה לפרש הכתוב, ויאמר, לא יעקב ייאמר עוד שמך, ששינה 
את שמו מיעקב לישראל, משום ששינוי השם שייך להקב"ה, ואין 
המלאך יכול לשנות שם.
%letter 170
.170 כתוב, בּרְצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו. שני מלאכים 
יש לאדם, שליחים מלמעלה להתחבר עימו. אחד לימין ואחד לשמאל. 
והם עדים על האדם. ובכל מה שהוא עושה, הם נמצאים שם. וקוראים 
להם יצה"ט ויצה"ר.
%letter 171
.171 בא האדם להיטהר ולהשתדל במצוות התורה, אותו יצה"ט 
שמתחבר בו, כבר מתגבר על יצה"ר, והשלים עימו, והיצה"ר נהפך 
לעבד ליצה"ט. וכשבא האדם להיטמא, אותו יצה"ר מתחזק ומתגבר 
על יצה"ט.
%break
כשאותו האדם בא להיטהר, כמה התגברויות הוא צריך להתגבר, 
וכאשר מתגבר יצה"ט, אז, גם אויביו ישלים איתו. כי היצה"ר, שהוא 
אויביו, נכנע לפני יצה"ט. כשהולך האדם במצוות התורה, אז, אויביו 
ישלים איתו. זהו היצה"ר וכל הבאים מצידו, ישלימו איתו.
%letter 172
.172 משום שיעקב בטח בהקב"ה, וכל דרכיו היו לשמו, ע"כ אויביו 
ישלים איתו. וס"מ, חילו וכוחו של עשיו, השלים עם יעקב. ומשום 
שהשלים עם יעקב, והודה לו על הברכות,
%break
אז גם עשיו השלים עימו. וכל עוד שלא השלים יעקב עם אותו הממונה 
שהתמנה עליו, ס"מ, לא השלים עימו עשיו.
%break
משום שבכל מקום כוח של מטה תלוי בכוח של מעלה. וכל עוד שאין 
מחלישים הכוח של מעלה, כלומר, השרים הממונים עליהם למעלה, 
אי אפשר להחליש הכוח של מטה בעוה"ז.
%letter 173
.173 ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד ויאמר מי איפוא. כשבירך 
יצחק את יעקב, שהשכינה עמדה שם, וע"כ אמר, מי איפוא, שפירושו, 
איה הוא מי שעמד כאן. והודה על הברכות שבירכתי אותו, ודאי, גם 
ברוך יהיה. שהרי הקב"ה הסכים על הברכות האלו.
%letter 174
.174 בגלל אותה החרדה, שהחריד יעקב ליצחק אביו, נענש יעקב 
בעונש של מכירת יוסף, שחרד אז חרדה כזו, בשעה שאמרו לו, זאת 
מצאנו, הַכֵּר נא, הכְּתונת בנך היא אם לא.
%break
יצחק אמר, מי איפוא, באיפה נענש יעקב, כמ"ש, איפה הם רועים? 
ושם נאבד יוסף ויעקב נענש. ואע"פ שהקב"ה הסכים עימו באלו 
הברכות, מ"מ נענש באיפה, כמ"ש, איפה הם רועים, ששם נאבד 
ממנו יוסף, ונענש בכל אותו העונש.
%letter 175
.175 ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד. כתוב כאן, גדולה, כמ"ש, 
את האש הגדולה הזאת. כלומר, האש הגדולה, שנכנס עימו 
הגיהינום. מהו, עד מאוד?
%break
כמ"ש על מלאך המוות, טוב מאוד. אף כאן רומז על מלאך המוות, 
שנכנס עם עשיו, אז אמר, מי איפוא. גם ברוך יהיה, שהבין שהברכות 
שייכות ליעקב ולא לעשיו.
%letter 176
.176 כתוב, כשמוע עשיו את דברי אביו, ויצעק צעקה גדולה. כמה 
רעות עשו אלו הדמעות לישראל, שבכה עשיו והוציא אותן לפני אביו, 
כדי שיתברך ממנו, משום שדברי אביו היו חשובים אצלו ביותר. 
שמחמת זה היה קטרוג על ישראל, שאינם שומרים כבוד אב כמוהו.
%page 193
וכתוב, הכי קרא שמו יעקב. הכי קרא שמו, אותו שקרא לו, כלומר, 
הקב"ה. השמיע קול דרך רקיקה, לבזות את מי שקרא לו יעקב. לא 
כתוב, נקרא שמו, אלא, קרא שמו, שהתכוון בזה לא לבזות את יעקב, 
אלא למי שקרא אותו יעקב.
%letter 177
.177 ויעקבני זה פעמיים את בכרתי לקח, והנה עתה לקח ברכתי. 
בכרתי, ברכתי, אותיותיהם שוות. הברכה שייכת לבכור. וכיוון שלקח 
ממנו הבכורה, כבר קנה גם הברכה.
%break
ונמצא, שאלו שתי המרמות הן אחת. כיוון שכבר ביזה בעצמו את 
הבכורה שלו, כי אמר, אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה, שביזה 
את הדרך שלו, שהיא הארת השמאל בלי התכללות בימין, ונתן את 
הבכורה לדרכו של יעקב, קו אמצעי, וקבע את דרכו לנצחיות,
%break
הרי הודה בזה שהברכות שייכות ליעקב. כי עניין הברכות הוא קביעת 
הדרך לנצחיות. וכבר קבע דרכו של יעקב לנצחיות. הרי שבביזוי 
הבכורה הודה לו על הברכות. וזהו, שבכרתי וברכתי, אותיותיהם 
שוות.
%letter 179
.179 ולך איפוא מה אעשה בני. ולך איפוא, פירושו, אין עומד פה מי 
שיסכים עליך שתיטול את הברכות. לכן אמר, מה אעשה בני. ואז 
בירך אותו בעוה"ז. והסתכל במדרגתו ואמר לו,
%break
על חרבך תחיה, כי כן ראוי לך לשפוך דמים ולעשות מלחמות, להיותו 
דבוק בשמאל, דינים. ועל זה אמר, מה אעשה בני, שמדרגתך אינה 
ראויה לברכה.
%letter 180
.180 אמר לו, ולך איפוא מה אעשה. כי אתה בדינים בחרב ובדם 
ראיתיך. ואת אחיך ראיתי שהולך בדרך שלם.
%break
אמר לו, אני גרמתי לך את זה, משום שאתה בני. כי גם יצחק היה 
בחינת קו שמאל, אלא כלול בימין, כמ"ש, אברהם הוליד את יצחק. 
אני גרמתי לך שתהיה בקו שמאל, שממנו דינים וחרב ודם, משום 
שאתה בני, ואני מקו שמאל.
%break
וע"כ, על חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד. ועדיין לא התקיים זה, שהרי 
עוד לא עבד עשיו ליעקב. והוא משום, שיעקב אינו צריך לו עתה. והוא 
חזר וקרא את עשיו, אדוני, כמה פעמים. משום שיעקב הסתכל 
למרחוק, והניח אותו לאחרית הימים.
%letter 181
.181 כתוב, פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. פיה פתחה 
בחכמה, כנ"י, השכינה. ותורת חסד על לשונה, ישראל, שהם לשונה 
של התורה, כי מדברים בה יום ולילה.
%letter 182
.182 פיה פתחה בחכמה. זהו אות ב' של בראשית, הנוקבא, המכונה 
בית. תורת חסד על לשונה, אברהם, קו החסד, שבו ברא העולם, ובו 
מדבר תמיד, שמדבר תמיד בתורה, שהיא כולה המשכת החסד.
%break
צורת אות ב' היא סתומה מצד אחד ופתוחה מצד אחד. סתומה מצד 
אחד, כמ"ש, וראיתָ את אחוריי. ראייה היא חכמה, וכאשר הנוקבא 
מקבלת חכמה היא נסתמת, מטעם חיסרון של חסדים, וע"כ נקראת 
אחוריים. והכתוב אומר אז עליה, וראית את אחוריי.
%break
ומהצד השני ב' פתוחה, כדי להאיר פניה כלפי מעלה, ז"א. וכן היא 
פתוחה כדי לקבל מלמעלה, מז"א, והיא פרוצה כמו מסדרון, לקבל 
אור מרובה. כי המסדרון מקבל אור השמש יותר מהבית.
%break
ומשום זה, ב' של בראשית עומדת בראש התורה, כמ"ש, פיה פתחה 
בחכמה. ואח"כ התמלאה אור בכל דברי התורה, כמ"ש, ותורת חסד 
על לשונה.
%break
יש בכתוב ב' פתיחות של הנוקבא:
א. פיה פתחה בחכמה,
ב. ותורת חסד על לשונה.
%break
בעת שהב', הנוקבא, נפתחת, בעת שמזדווגת עם ז"א, יש בה 
השפעה וקבלה. כי ז"א תמיד בחסדים מכוסים, להיותו בבחינת ג"ר 
דבינה, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. זולת בעת זיווגו עם הנוקבא, הוא 
נכלל ממנה באור החכמה שלה.
%page 194
והנוקבא מאירה הארת חכמה כלפי מעלה, לז"א בעלה, כמ"ש, אשת 
חיל עטרת בעלה, כי מעטרת אותו בהארת החכמה. הרי שהנוקבא 
נפתחת בהשפעה, כמ"ש, פיה פתחה בחכמה,
%break
להשפיע חכמה לז"א. וכן היא נפתחת בקבלה, שמקבלת אז שפע 
חסדים מז"א, הנקרא תורה. כמ"ש, ותורת חסד על לשונה.
%letter 183
.183 פיה פתחה בחכמה. סובב על התורה. שפתחה בחכמה בוודאי. 
כמ"ש, בראשית ברא אלקים, שבראשית פירושו חכמה. תורת חסד 
על לשונה, כי אח"כ מספרת התורה ואומרת, ויאמר אלקים יהי אור 
ויהי אור. שפירושו אור החסד.
%break
פיה פתחה בחכמה. ה"ר של שם הקדוש הוי"ה, בינה, שהכול בה, 
שכל המוחין דזו"ן והתחתונים נמשכים ממנה. והיא סתומה וגלויה, 
שנוהג בה קטנות וגדלות.
%break
שבעת קטנות היא כללות שלמעלה ושלמטה. שהמלכות שלמטה 
נכללת בבינה שהיא למעלה, שאז נעשית הבינה סתומה.
%break
ולעת גדלות היא המוחין שלמעלה, של הבינה עצמה. ושלמטה, של 
המלכות. שאז היא עצמה נעשית גלויה, בג"ר. וגם משפיעה מוחותיה 
אל המלכות.
%break
לפיכך, פיה פתחה בחכמה, משום שבג"ר דבינה, היא סתומה ולא 
נודעת כלל. כמ"ש, ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמיים נסתרה.
%break
וכשהתחילה הבינה להתפשט עם החכמה שהתדבקה בה, 
ושהתלבשה בתוכה כשבע ספירות תחתונות שבה, כמ"ש, פיה פתחה 
בחכמה, לא יכלה להתפשט, עד שהוציאה קול, ז"א, הקו האמצעי, 
תורת חסד. ועליו כתוב, ותורת חסד על לשונה.
%break
כי ז"א נקרא תורה, והוא מאיר באור החסד, וע"כ נקרא תורת חסד. 
והטעם שהבינה לא יכלה להתפשט בחכמה, עד שיצא אור החסד, 
ז"א, הוא מפני שאין החכמה יכולה להאיר מטרם שהתלבשה באור 
החסד.
%letter 184
.184 פיה פתחה בחכמה. ה"ת של שם הוי"ה, הנוקבא, שהיא נקראת 
דיבור, התלוי בחכמה. שאין דיבור בלי חכמה ושכל. וע"כ כתוב על 
הנוקבא, פיה פתחה בחכמה. ותורת חסד על לשונה, זהו קול, ז"א, 
העומד על הדיבור, הנוקבא, להנהיג אותה.
%break
ותורת חסד, זהו יעקב, ז"א שנקרא תורה והוא חסד. שהוא על 
לשונה, על הדיבור שלה, להנהיג הדבר ולהתייחד עימה, כי אין דיבור 
בלי קול. כלומר, הנוקבא הנקראת דיבור,
%break
אין לה מעצמה כלום, אלא מה שז"א, קול, משפיע אליה. וע"כ אין 
הדיבור נשמע בלי קול. שמורה על ייחוד זו"ן.
%break
פיה פתחה בחכמה, כשהנוקבא פותחת פיה לדבר, להשפיע חכמה 
לתחתונים, אז, ותורת חסד על לשונה. אז מחויבת להתייחד עם ז"א, 
קול ותורת חסד, והוא נשמע דרך הדיבורים שלה שעל לשונה. וגם זה 
מטעם, שאין החכמה שבנוקבא יכולה להאיר בלי אור החסד של ז"א.
%letter 185
.185 כתוב, אני חכמה, שָׁכַנתי עורמה ודעת מזימות אמצא. אני 
חכמה, כנ"י, הנוקבא, הנקראת חכמה תחתונה. שכנתי עורמה, זהו 
יעקב, שהוא ערום, כי לקח הברכות בעורמה. ודעת מזימות אמצא, 
זהו יצחק, שהיה לו דעת מזימות לברך את עשיו.
%page 195
ומשום שחכמה, השכינה, השתתפה עם יעקב, שבא בעורמה, ע"כ, 
ודעת מזימות אמצא, שהתברך יעקב מאביו, שהיה לו דעת מזימות 
לברך את עשיו, ונחו עליו כל אלו הברכות, והתקיימו בו ובבניו לעולם 
ולעולמי עולמים.
%letter 186
.186 התקיימו בעוה"ז, וכולם יתקיימו בזמן מלך המשיח, שאז יהיו 
ישראל גוי אחד בארץ ועם אחד אל הקב"ה. וכמ"ש, ועשיתי אותם לגוי 
אחד בארץ. וימשלו למעלה ולמטה,
%break
כמ"ש, והנה עם ענני השמיים כבן אנוש היה בא. כלומר, מלך המשיח. 
וע"כ רצה יעקב, שברכותיו יהיו נדחות לעת"ל, ולא לקח אותן מיד.
%letter 187
.187 כתוב, ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה', ואל תֵיחַת ישראל כי 
הנני מושיעך מרחוק, ואת זרעך מארץ שׁבְיָם. ושָב יעקב ושקט ושאנן 
ואין מחריד, כי איתך אני נאום ה', להושיעך.
%break
באותה שעה, שיצא יעקב עם הברכות מלפני אביו, הסתכל בעצמו 
ואמר, הנה אלו הברכות אני רוצה לדחות אותן לאחר זמן, ויהיו לאורך 
ימים. והיה מפחד ומתיירא, שלא ינוחו עליו הברכות מיד, פן יהיה להן 
הפסק, אם יחטאו ישראל.
%break
יצא קול ואמר, ועתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה'. כי איתך אני, שלא 
אעזוב אותך בעוה"ז. כי הנני מושיעך מרחוק, לאותו הזמן שאתה 
דוחה את קיום הברכות.
%letter 188
.188 ואת זרעך מארץ שׁבים, שאע"פ שעתה לקח עשיו את הברכות 
ובניו יעבידו את בניך, אני אוציא אותם מידיו, ואז בניך יעבידו אותו. 
ושב יעקב, שישוב לאלו הברכות.
%break
ושב יעקב אל השכינה, שתהיה שוב עם יעקב. ושב יעקב, ודאי ושקט 
ושאנן, שישקוט מאלו הממלכות, מבבל, ממָדָי, מיוון ומאדום, שהיו 
מעבידים את ישראל. ואין מחריד לעולם ולעולמי עולמים.
%letter 189
.189 כל מה שהקב"ה עושה בארץ, הכול הוא בחכמה, והכול הוא כדי 
להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות 
החכמה. והכול הוא כראוי להיות.
%break
ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של 
הקב"ה. ואין לך דבר קטן, שלא יהיו בו כמה דרכים ושבילים וסודות 
חכמה העליונה.
%letter 190
.190 300 הלכות פסוקות בחכמה העליונה, בפסוק, ושם אשתו 
מְהֵיטַבְאֵל בת מַטְרֵד בת מֵי זהב. כמה סודות התורה נמצאים בכל 
פעולה שכתוב בתורה,
%break
ובכל מילה יש בה חכמה ותורת אמת. וע"כ מילות התורה מילים 
קדושות הן, להראות מהן נפלאות. כמ"ש, גל עיניי ואביטה נפלאות 
מתורתך.
%letter 191
.191 בשעה שהנחש רימה את אדם ואשתו, שקרב לאשתו והטיל בה 
זוהמה, והתפתה בה אדם, אז נטמא העולם, וקוללה הארץ בשבילו, 
וגרם מיתה לכל העולם,
%break
והעולם היה עומד להיפרע ממנו. עד שבא עה"ח, וכיפר על אדם, 
והכניע את הנחש, שלא ישלוט על זרעו של יעקב לעולם.
%letter 192
.192 בזמן שישראל הקריבו שעיר, היה נכנע אותו הנחש, והתהפך 
לעבד אל ישראל. וע"כ הגיש יעקב לאביו שני שעירים. אחד להכניע 
לעשיו, שעיר. ואחד בשביל המדרגה, שעשיו היה תלוי בה והתדבק 
בה, שהוא ס"מ, שרו של עשיו.
%letter 193
.193 וע"כ נמצא העולם בקללה, עד שתבוא אישה בדומה לחוה, ואיש 
בדומה לאדם, וירמו ויערימו על אותו הנחש, ואותו שהיה רוכב עליו, 
ס"מ.
%break
יעקב היה דומה לאדם, ורבקה הייתה דומה לחוה, ועשיו היה בחינת 
הנחש, ששרו של עשיו, ס"מ, היה רוכב עליו. וע"כ באו רבקה ויעקב 
במרמה, והערימו על עשיו וס"מ. ובכוח שני השעירים, שהגישו רבקה 
ויעקב, התגברו עליהם.
%page 196
%letter 194
.194 ויעקב איש תם יושב אוהלים. איש תם, פירושו אדם שלם. למה 
הוא תם? בגלל שהוא יושב אוהלים, שנאחז בשני הצדדים, ימין 
ושמאל, אברהם ויצחק. ונמצא שהוא שלם מימין, אור החסדים, 
ומשמאל, הארת החכמה.
%break
אוהל פירושו אורה. ולהיותו כלול משני אורות, מהארת הימין והארת 
השמאל, כתוב עליו, יושב אוהלים, בלשון רבים.
%break
ומשום שכלול משני הצדדים, בא יעקב אל עשיו מצידו של יצחק הכלול 
בו. שהם שני השעירים שהגיש ליצחק, שהיו מהארת השמאל 
מבחינת יצחק. והערים עליו, כמ"ש, עם חסיד תתחסד,
%break
ועם עיקש תתפתל. וכשבא לקבל הברכות, בא בתמיכה של מעלה, 
בתמיכת אברהם ויצחק, משני הצדדים ימין ושמאל ביחד.
%letter 195
.195 כאשר יעקב התעורר אל ס"מ, מדרגת עשיו, וס"מ רב והתאבק 
עם יעקב, ויעקב ניצח אותו בכמה אופנים, נוצח הנחש בעורמה 
ובמרמה, ולא נוצח רק בשעיר, כלומר שני השעירים שהגיש ליצחק 
אביו, שבהם ניצח את עשיו,
%break
דרגת הנחש. ואע"פ שהכול אחד, הנחש וס"מ, מ"מ ניצח כמו כן גם 
את ס"מ בניצחון אחר. כמ"ש, וייאבק איש עימו עד עלות השחר, ויַרְא 
כי לא יכול לו.
%letter 196
.196 ס"מ בא ורצה להעביר את יעקב מהעולם. ואותו לילה היה 
הלילה שנבראה בו הלבנה, ליל יום ד', הלילה שנבראו בו המאורות, 
שהוא זמן סכנה. ויעקב נשאר לבדו, שלא היה עימו אחר. הלילה של 
יום ד', כי אז הלבנה היא חסרה, שכתוב בו,
%break
יהי מארת, חסר אות ו', מלשון קללה. ואותו הלילה נשאר יעקב לבדו, 
וע"כ היה בסכנה גדולה. כי כשהלבנה חסרה, מתחזק הנחש הרע 
ומושל. ואז בא ס"מ וקטרג על יעקב, ורצה לאבד אותו מהעולם.
%letter 197
.197 ויעקב היה חזק בכל הצדדים, בצד יצחק ובצד אברהם, שהם 
היו מעוזיו של יעקב. בא ס"מ לימין, ראה את אברהם חזק בכוחו של 
יום, בצד הימין שהוא חסד.
%break
בא לשמאל, ראה את יצחק חזק בדין קשה. בא לגוף, לקו אמצעי, 
ראה את יעקב חזק משני הצדדים, אברהם ויצחק, שסובבים אותו.
%break
אז, כמ"ש, וירא כי לא יכול לו, ויגע בכף ירכו, מקום מחוץ לגוף, והוא 
עמוד אחד של הגוף, שכל הגוף נשען עליו, ספירת הנצח, עמוד 
הת"ת, הנקרא גוף. אז, כמ"ש, וַתֵקַע כף ירך יעקב בהיאבקו עימו.
%letter 198
.198 כיוון שהאיר הבוקר והלילה עבר, התחזק יעקב ונחלש כוחו של 
ס"מ. אז אמר, שלחני, שהגיע הזמן לומר שירת הבוקר, ואני צריך 
ללכת. והודה לו על הברכות, והוסיף לו ברכה אחת משלו. כמ"ש, 
ויברך אותו שם.
%letter 199
.199 כמה ברכות התברך יעקב? אחת של אביו, ע"י מרמה, שהרוויח 
כל אלו הברכות. ואחת של השכינה, שבירך אותו הקב"ה, כשחזר 
מלבן, כמ"ש, ויברך אלקים,
%break
את יעקב. ואחת שבירך אותו המלאך הממונה של עשיו. ואחת, 
שבירך אותו אביו כשהלך לפַּדַן ארם, כמ"ש, ואל שד"י יברך אותך.
%letter 200
.200 בעת ההיא, שראה יעקב את עצמו בכל אלו הברכות, אמר, 
באיזה מהן אשתמש עתה. אמר, בברכה החלשה שבהן. והיא 
האחרונה שבירך אותו אביו. ואע"פ שגם היא ברכה חזקה, אמר, אינה 
חזקה בשליטת עוה"ז כראשונות.
%page 197
%letter 201
.201 אמר יעקב, אקח עתה ברכה זו ואשתמש בה, ואדחה כל 
האחרות לזמן שיהיה נצרך לי ולבניי אחריי. מתי יהיה זאת? הוא יהיה 
בזמן, שיתקבצו כל האומות לאבד בניי מהעולם. כמ"ש, כל גויים 
סְבָבוני בשם ה' כי אֲמילַם. סַבּוּני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם.
%break
סַבּוּני כדבורים. הרי כאן שלושה פסוקים, כנגד שלוש ברכות שנשארו, 
שעוד לא השתמש בהן. אחת היא ברכה ראשונה שבירך אותו אביו. 
השנייה היא הברכות שבירך אותו הקב"ה. השלישית היא הברכות 
שבירך אותו המלאך.
%letter 202
.202 אמר יעקב, שם אני צריך כל הברכות, שיגנו עליי מפני המלכים 
וכל האומות שבכל העולם שיסבבוני. וע"כ אדחה אותן שם. ועתה, 
לעשיו, די לו בברכה השנייה שבירך אותו אביו.
%break
בדומה למלך, שהיו לו כמה גדודים גיבורים, כמה שרים עושי מלחמה, 
היודעים לערוך מלחמות, שהיו מוכנים נגד מלכים גיבורים לערוך 
עימהם מלחמה. בינתיים שמע המלך על שודד ענק אחד. אמר, אלו 
שומרי השערים ילכו שם ויילחמו עימו. אמרו לו עבדיו,
%break
מכל הגדודים שלך אינך שולח שם אלא אלו? אמר המלך, נגד שודד 
הזה מספיקים גם אלו, כי כל גדודי ושרי המלחמה אדחה, שיילחמו 
נגד המלכים הגיבורים ליום מלחמה, שיהיו נחוצים לי, יהיו מוכנים.
%letter 203
.203 אף יעקב, כך אמר לנגד עשיו, מספיקות לו עתה גם אלו 
הברכות, שבירך אותו אביו כשהלך לפדן ארם. אבל שאר כל הברכות, 
אדחה אותן לאותה העת, שיהיו נחוצים לבניי, לנגד כל המלכים 
והשליטים שבכל העולם, שיקומו עליהם.
%letter 204
.204 כשאותה העת תגיע, יתעוררו אלו הברכות מכל הצדדים על 
ישראל, ויתקיים העולם על קיומו כראוי להיות. ומאותו יום ואילך תקום 
המלכות העליונה, נוקבא דז"א,
%break
על כל שאר הממלכות האחרות. ואותה האבן שנחצבה מן ההר שלא 
בידי אדם, כמ"ש, משם רועה אבן ישראל. אבן היא כנ"י, נוקבא דז"א.
%letter 205
.205 מכאן נשמע, ששאר הברכות של יעקב נשארו לישראל לעת"ל, 
כמ"ש, שאר ישוב, שאר יעקב, אלו הן ברכות אחרות שנשארו. ועליהן 
כתוב, שאר ישוב, שישובו לישראל. וכתוב, והיה שארית יעקב בגויים 
בקרב עמים רבים,
%break
בכל הגויים ולא רק בעשיו לבדו. שאז יתעורר עליהם שאר הברכות. 
שכתוב, והיה שארית בקרב עמים רבים כטל מאת ה'.
%letter 206
.206 כתוב, בן יכבד אב ועבד אדוניו. בן זה עשיו, שלא היה אדם 
בעולם שיכבד לאביו, כמו שכיבד עשיו את אביו. וכיבוד ההוא שכיבד 
אותו, השליט אותו בעוה"ז.
%letter 207
.207 ועבד אדוניו. זה אליעזר עבד אברהם. כי אדם שבא לחרן 
בהרבה עשירות, וכמה מתנות ופיזרונות וגמלים טעונים, ולא אמר 
לבתואל וללבן, שהוא אוהבו של אברהם,
%break
או אדם אחר, שבא ע"י בקשתו של אברהם, אלא עוד מטרם שהתחיל 
לדבר דבריו, אמר, עבד אברהם אנוכי. וכן אח"כ אמר כמה פעמים 
עליו, אדוני.
%break
משום שכיבד את אברהם בכיבוד ההוא ובטוּב ההוא, המתינו לו לכמה 
זמן. כי אליעזר עבד אברהם הוא עוג מלך הבשן. וע"כ אמר הקב"ה 
למשה, אל תירא אותו, לא תעמוד לו זכותו של אברהם. ומה שהיה חי 
עד הזמן ההוא, היה בזכות שכיבד את אדונו.
%page 198
%letter 208
.208 כך עשיו. בזכות כיבוד שכיבד את אביו, המתין לו הקב"ה כל 
אותו הזמן ששלט בעוה"ז. ואלו הדמעות הורידו את ישראל תחת 
השעבוד שלו, עד שישובו ישראל אל הקב"ה בבכייה ובדמעות, כמ"ש, 
בבכי יבואו. ואז כתוב, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו.
%break