עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים א-ד %book כרך ד' - פרשת בשלח %break %H פרשת בשלח %break %H ויעבור אלישע אֶל שׁוּנֵם %break %page 171 %letter 1 .1 תפילה לחבקוק הנביא על שִׁגיונות. מהו השינוי, שכתוב, תפילה לחבקוק הנביא, יותר מכל שאר נביאי העולם, שלא כתוב בהם, תפילה לישעיהו הנביא, או לירמיה או ליחזקאל או להושע או לשאר נביאי העולם? %letter 2 .2 אלישע זכה בעוה"ז, מה שלא זכה נביא אחר, חוץ ממשה. כתוב, ויהי היום ויעבור אלישע אל שׁוּנֵם, ושָׁם אישָה גדולה. מהו אישה גדולה? שהיא גדולה במעשים, %break שכל בני הבית משתבחים בה, והיא עקרת הבית. ומשום שבעלה לא היה נמצא בבית, שיהיה עיקר הבית, לא היה נזכר הוא, אלא היא. %letter 3 .3 ושם אישה גדולה, שהיא גדולה על כל שאר נשים שבעולם. כי שאר נשות העולם, כשרואות אורֵח בבית, מצטערות עליו ודוחקות אותו, ומכ"ש להוציא עליו כסף. וזו, שמחה באורח, ומוציאה עליו כסף. כש"כ, כיוון שראתה את אלישע, שמחה בו מאוד. %break וע"כ כל השבח הוא לאישה, כי אורח הבית של האישה הוא. ומשום זה כתוב, ושם אישה גדולה. שהיא גדולה על שאר הנשים. %letter 4 .4 ותאמר אל אישהּ, הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא. במה ידעה שאלישע הוא איש קדוש? סדין לבן הטילה במיטתו ולא ראתה בו קֶרי מעולם. גם לא עבר זבוב על שולחנו. %letter 5 .5 מהו השינוי שנאמר, שלא ראתה בו קרי, הרי רבים הם האנשים בעולם, שאינם רואים קרי? ולמה כתוב, הנה נא ידעתי, על הנאמר, שלא עבר זבוב על שולחנו? האם היא ידעה ולא אחר? הרי כל אלו שראו אותו אוכל על שולחנו, היו יודעים כמוה. %letter 6 .6 אבל מה שאמרה, הנה נא ידעתי, כך היה. היא ידעה ולא אחר, משום שהיא הייתה מתקינה מיטתו בשעה ששכב בה בלילה ובשעה שקם בבוקר. ומה שנאמר, שסדין לבן הטילה במיטתו, כך היה. ובו הייתה יודעת, כיוון שדֶרך העולם היא, שכשאדם קם ממיטתו, %break מעלה הסדין שישן עליו, ריח מזוהם. וזה, בשעה שהעלתה הסדין ממיטתו, היה מעלֵה הסדין ריחות כמו הריחות שבגן עדן. אמרה, אם לא שהוא קדוש וקדושת אדונו עליו, לא היה עולה ריח קדוש מהסדין. %letter 7 .7 משום זה הוא צריך לפרושׁ מן הבית, כי אין אדם יכול להיזהר כל כך בבית. אבל אמרה, נעשֶה נא עליית קיר קטנה, ונשים לו שָׁם מיטה ושולחן וכיסא ומנורה, שארבע אלו הם תיקון כנ"י, שהיא מלכות, הנקראת עליית קיר, כמ"ש, ויַסֵב חזקיהו פניו אל הקיר. %letter 8 .8 מיטה ושולחן וכיסא ומנורה. סדר הכתוב אינו כסדר השימוש, שהרי כיסא צריכים מתחילה, ואח"כ שולחן, ואח"כ מנורה, ואח"כ מיטה. למה הִקדימה מיטה? %page 172 משום שמיטה חביבה עליה יותר מכל, ואדם מקדים מה שחביב עליו. וחביבה עליה כי במיטה ראתה קדושה עליונה יותר מבכולם. %letter 9 .9 ויהי היום ויבוא שָׁמה, ויסר אל העלייה וישכב שמה. ויהי היום, מי הוא היום הזה? היום ההוא, יו"ט של רה"ש היה, שנִפקדו בו עקָרות העולם ונפקדו בו בני העולם. %break קָרא אלישע לשׁוּנַמית ואמר, הנה חָרַדְת אלינו את כל החרדה הזאת, ומשום כך אני צריך לעיין ביום הזה בדיני העולם, משום שהקב"ה דן ביום הזה את העולם. ומשום שנפרדתי לבדי במקום הזה, בעליית הקיר שעשית לי, %break אני צריך להסתכל בדיני העולם. שהרי מי שנפרד לבדו ביום הדין, אע"פ שהוא זכאי, הוא נתפס מתחילה. %letter 10 .10 מה לעשות לָך, היֵש לדַבֶּר לָך אל המלך או אל שר הצבא? והאם דבר זה נצרך לאישה? האם אינה יוצאת ואינה הולכת בהיכל המלך? אלא יום זה היה גורם, שכל בני העולם יושבים בדין, %break וביום ההוא נקרא הקב"ה מֶלך: המֶלך המשפט. לכן אמר לה, אם את צריכה למלך העליון, שיכפר לך על המעשים שביָדך, אדבר ואבקש בעדך. %letter 11 .11 ותאמר, בתוך עַמי אנוכי יושבת. מה אומרת? אלא בשעה שהדין תלוי על העולם, לא ייפרד אדם מן הכלל לבדו, ולא יצוין למעלה, ולא יידעו אותו לבדו. כי בשעה שהדין תלוי על העולם, אלו שנודעו ונרשמו לבדם, אע"פ שצדיקים הם, הם נתפסים מתחילה. %break וע"כ, אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם, כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. ומשום זה אמרה, בתוך עמי אנוכי יושבת, ואיני רוצה להיפרד מהם, כמו שעשיתי עד היום הזה. %letter 12 .12 ויאמר גֵיחֲזי, אבל בן אין לה. אמר לה אלישע, הרי ודאי השעה עומדת לך להיוושע בבן, כי היום גורם. כי ברה"ש נפקדו עקרות. ויאמר, למועד הזה כעת חַיָה אַת חובקת בן, ותַהַר האישה ותלד בן. %break ואח"כ מת אותו הבן. מה הטעם שמת? אלא משום שהבּן ניתן לה ולא לבעלה, וממקום הנקבה נקשר, ומי שנקשר בנקבה, מיתה נועדה לו. ומאין לנו, שהוא ניתן לה? כי כתוב, את חובקת בן. %letter 13 .13 באברהם כתוב, שוב אשוּב אליךָ. ולא אליה. אליךָ ודאי, בךָ התקשר, ולא בנקבה. כי מי שבא מצד הנקבה, המוות מקדים אותו. ותַעַל ותשכיבהו על מיטת איש האלקים, משום שראתה שם קדושה עליונה יותר מבכולם. %letter 14 .14 ואמור לה, השלום לךְ, השלום לאִישֵׁך. מכאן, שהיא עקרת הבית, שהקדים שלומה לשלום בעלה. ולא עוד, אלא שהיא הלכה אחריו, אחר הנביא, ולא בעלה. וייגש גיחזי להודְפָה. %letter 15 .15 ויאמר איש האלקים, הַרְפֵּה לה כי נַפשהּ מָרה לה. מה השינוי כאן, שקרא לו הכתוב, איש האלקים, וכאשר היה בעיר, קרא לו אלישע? אלא כאן ודאי הוא איש האלקים, כי כאן הוא מקומו, %break ולא בעיר, ולא בשעה שהיו בני הנביאים לפניו. וע"כ לא נקרא שָם איש האלקים, אלא אלישע. %letter 16 .16 וה' הֶעְלים ממני, ולא הִגיד לי. כמ"ש, וה' הִמְטיר על סדום, אשר וה', פירושו, הוא ובית דינו. וזה ב"ד שלמטה, המלכות. כתוב, ולא הגיד לי. מה הטעם שלא ידע אלישע? %page 173 אלא אמר הקב"ה, ואיך אני הורג את זה, אם אומר לו, לא ימות, כי מתנה שלו הוא, ויתפלל עליו, ולא ייתן שימות. ויש לו למות ודאי. כי למדנו, שכתוב, אַת חובקת בן, ונקשר במקום הנקבה, וממקום הנקבה נגרם המוות. ומשום זה לא אמר לו. %letter 17 .17 ויאמר לגיחזי, חגור מותניך ושמת משענתי על פני הנער. שהסתלק ממנו מעשה הנס, שלא היה כדאי לזה. ותאמר אֵם הנער, חַי ה' וחֵי נפשךָ אם אעזבךָ. %break למה הפצירה בו כל כך שילך בעצמו, כיוון שגיחזי היה הולך? אלא היא ידעה דרכיו של אותו רשע גיחזי, שאינו ראוי, שיהיה נעשה נס על ידו. %letter 18 .18 ויָשם פיו על פיו, ועיניו על עיניו, וכפָיו על כפיו, ויִגְהר עליו, ויָחָם בְּשר הילד. למה עשה אלישע כך? אלא שהסתכל אלישע, וידע שמקום הנקבה, שנקשר בו עתה, %break הוא שגרם לו למות. וע"כ, וישם פיו על פיו, ועיניו על עיניו, כדי לקשר אותו במקום אחר עליון, במקום הזכר, מקום שבו יש חיים. %letter 19 .19 ולא היה יכול לעקור אותו ממקום הנקבה, שנקשר בו מִתחילה, עד שהֵעיר רוח אחד מלמעלה, ונקשר במקום העליון, והשיב לו נפשו. ואם לא עשה כן, לא היה קם לתחייה לעולם. %break ויְזורֵר הנער עַד שׁבע פעמים, ולא עלה יותר משבע, שהוא כנגד שבעים שנות חייו, כמ"ש, ימי שנותינו בהם שבעים שנה. %letter 20 .20 וזהו חבקוק הנביא, שכתוב עליו, אַת חובקת בן. וחבקוק הוא מלשון חיבוק. א"כ, חָבוּק היה צריך להיקרא, ולמה נקרא חבקוק, שמשמעותו שני חיבוקים? אלא חיבוק אחד הוא של אימו, וחיבוק אחד של אלישע, שהתחבק עימו בשעה שהחייה אותו. %break שני חיבוקים היו לו, בין מצד אימו, ובין מצד הנביא. חיבוק אחד, מהמקום שהיה תלוי בו מתחילה, מקום הנקבה. חיבוק אחר, שהעלה אותו יותר למדרגות העליונות, למקום הזכר. %break ושני חיבוקים אלו נכללים, בחיבוק אימו וכן בחיבוק הנביא. וע"כ נקרא חבקוק, שמשמעותו שני חיבוקים. %letter 21 .21 תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות. מהי תפילה שכתוב כאן? זהו המקום, שהיה נקשר בו תחילה. מצד אימו. וזוהי תפילה של יד, הנוקבא דז"א. על שגיונות, כי ביום ההוא שנקשר בו, שהיה רה"ש, שגיונות העולם היו תלויים לפני הקב"ה. %break וגבורה, שהיא הנוקבא, הייתה שולטת. וע"כ נקשרה בו התפילה הזו, הנוקבא. %letter 22 .22 תפילה לחבקוק, פירושו, בשביל חבקוק, בשביל שני החיבוקים, שהנביא עשה בשבילו. כמ"ש, ה' שמעתי שִמעֲךָ יַרֵאתי. כשהתעוררה עליו רוח הנביא, שהוא זכר, בשעת החיבוק שלו על רוח הנקבה, שהיא תפילה, שהייתה לו מחיבוק אימו, %break היה בא ומתיירא ומזדעזע, שלא יחזרו עליו דינים של הנוקבא. וע"כ אמר, ה' שמעתי שמעך יראתי. מָשל אָמרו, שהנָשוּך מכֶלב מזדעזע מקולו. %letter 23 .23 ה' פועָלְך בקֶרב שנים חַיֵיהו. מי הוא פועלך? על עצמו אמר, שהוא פועל שלו. בקרב שנים חייהו, פירושו, תן לו חיים לפועלך בקרב השנים העליונות, שהן הספירות. חייהו, פירושו, שלא ימות כבתחילה. %letter 24 .24 על שגיונות. כמ"ש, שיגָיון לדוד, שהוא זֶמר ושבח. כי מיני תשבחות היו לפני הנביאים להשׁרות עליהם רוח הנבואה. כמ"ש, ופגעתָ חֶבל נביאים יורדים מהבמה ולפניהם נֵבל ותוף וחליל. וכתוב, ועתה קחו לי מְנגֵן. %page 174 וכש"כ חבקוק, שהיה צריך יותר מכולם לנחת רוח, ולהמתיק אותו מקום, שהיא הנוקבא, שהיה מקושר בה תחילה, כדי להמשיך עליו רוח הנבואה. וכן כל הנביאים, חוץ ממשה, שעלה על כל נביאי העולם. אשרי חלקו. %letter 25 .25 כשיצאו ישראל ממצרים, רוחם היה נשבר בקִרבם, והיו שומעים התשבחות של המלאכים, ולא יכלו לשמוח. ובשעה שכל מחנות המלאכים והמרכבות יצאו עם השכינה, %break כולם הרימו קולם בתשבחות ובשירים לפני הקב"ה, והעיר הקב"ה רוחם של ישראל, והיו שומעים התשבחות של המלאכים, ועמד רוחם בתוכם, שלא פָרח מהם. %letter 26 .26 ישראל, כשיצאו ממצרים, אז טעמוּ טעם המוות, והקב"ה ריפא אותם, כמ"ש, וה' הולך לפניהם יומם. וכל הדרכים היו מעלים ריחות של רפואה, ובאו לגופם ונרפאו. ומקול התשבחות שהיו שומעים, היו שמחים ונחים ברוחם. %letter 27 .27 ופרעה וכל האנשים שלו היו הולכים אחרי ישראל, ללוות אותם עד שיצאו מארץ מצרים. וכן כל השרים העליונים, הממונים עליהם ועל שאר העמים, ליוו את השכינה וישראל כולם, עד שחנו באֵיתָם בקצה המדבר. %break כמ"ש, ויהי בְשַלַח פרעה את העם ולא נָחָם אלקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא. כי קרוב הוא, פירושו, כי קרובה היא אותה השבועה שישביע אבימלך את האבות, %break בשביל הטוב ההוא שעשו הפלישתים אל האבות. כמ"ש, כחסד אשר עשיתי עימךָ, תעשה עימָדי ועִם הארץ, אשר גַרתָה בה. %break %H ג' מיתות היו %letter 28 .28 ויָקָם פרעה לילה, הוא וכל עבדיו וכל מצרים, ותהי צעקה גדולה במצרים, כי אין בית אשר אין שָׁם מת. הנקמה העליונה, שעשה הקב"ה במצרים. ג' מיתות היו: %break א. שעשו בבכורים במצרים, שהרגו כל אלו שמצאו, ב. שהרג הקב"ה בחצות לילה, %break ג. כשראה פרעה את המוות בבֵיתו ובבניו ובעבדיו, קם וזירז עצמו, והרג את השרים והמושלים, וכל שיָעצו לו למאֵן לשלוח את העם, עד שהתורה העידה עליו, שהוא קם בלילה ממש, כלומר בדיני הנוקבא הנקראת לילה. כמו שהלילה, %break הנוקבא, הרג בכורות ועשה נקמות. כך קם פרעה בארץ מצרים, והרג ועשה נקמות בשליטיו ובשריו ובפקידיו ובכל מיני שרים. כמ"ש, ויקם פרעה לילה, שקם להרוג ולהשחית. %letter 29 .29 מדרך הכלב, כשמכים אותו באבן, הוא בא ונושך את חברו. כך עשה פרעה. אח"כ היה הולך בשווקים, והיה מכריז, ואמר, קומו צאו מתוך עַמי, אתם הרגתם את כל בני העיר, אתם הרגתם המושלים והשרים וכל בני ביתי. %page 175 כמ"ש, ויקרא למשה ולאהרון לילה. כיוון שעל ידיכם היה הכול. ובירכתם גם אותי, שלא תהרגו אותי. ואח"כ הוא בעצמו ליווה אותם והוציא אותם מהארץ. כמ"ש, ויהי בְּשלח פרעה. %break %H ויַסֵב אלקים את העם %letter 30 .30 ויַסֵב אלקים את העם דרך המִדבר ים סוף. כלומר לתקן את הדרך אל מקומו, כדי לעשות קריעת ים סוף. שאם לא כן, היה מספיק להנחות אותם דרך המדבר בלבד, ולא דרך ים סוף. %break מה השינוי, שכתוב, ויסב אלקים את העם, וכשהיו ישראל במצרים, כתוב, שַלַח את עַמי, וכתוב, כי אם מָאֵן אתה לשלֵחַ את עמי? ואע"פ שבעֵת ההיא לא היו נימולים, %break ולא נקשרו בהקב"ה כראוי, כתוב, את בנִי בכורי ישראל. וכאן שהיו נימולים, ועשו הפסח, ונקשרו בו, קורא להם את העם, ולא עַמי. %letter 31 .31 אלא משום העֵרֶב רב שנדבק בהם והתערב עימהם, קורא להם את העם סתם, ולא עמי. כמ"ש, ויִיגוף ה' את העם. ויִיקָהֵל העם על אהרון. ויַרְא העם כי בושֵׁשׁ משה. בעת שישראל היו במצב גרוע, קורא להם עַם סתם, ולא עַמי. %letter 33 .33 כתוב, אל תִתְחַר במְרֵעים. מרעים הם שמֵרֵעים לעצמם ולאותם שמתחברים עימהם. אל תתחר במרעים, פירושו, הרחק עצמך ממרעים, שלא תהיה חבר ורֵע עימהם יחד, שלא יזיקו לך מעשיהם ולא תיתפס בחטאיהם. %letter 34 .34 אם לא היה העֵרֶב רב הזה, שהתחבר בישראל, לא היה נעשה המעשה של העגל, ולא היו מתים מישראל אלו שמתו, ולא היו גורמים לישראל כל מה שגרמו. מעשה זה ועוון זה גרמו גלות לישראל. %letter 35 .35 הקב"ה רצה שיימצאו ישראל בקבלת התורה, כמלאכים העליונים, ורצה לעשות אותם חירות מכל, חירות ממוות, ושיהיו בני חורין משעבוד שאר העמים. כמ"ש, חרות על הלוחות, אל תקרא חָרות, עם ח' קמוצה, אלא חֵירות, עם ח' צרויה. %letter 36 .36 כיוון שנעשָה אותו המעשה, גרמו מוות, גרמו שעבוד מלכויות, גרמו שנשברו הלוחות הראשונים, גרמו שמתו מישראל כמה אלפים. וכל זה משום התחברות הערב רב שהתחבר בהם. %letter 37 .37 אף כאן, בגלל הערב רב, הם לא נקראו בני ישראל, ולא ישראל, ולא עַמי, אלא העם סתם. כשעלו ממצרים ועוד לא התחבר עימהם הערב רב, קורא להם בני ישראל. כיוון שהתחבר עימהם הערב רב, קורא להם העם. %letter 38 .38 כתוב, כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עוד עַד עולם. א"כ, הלוא בכל יום היו רואים את הערב רב, שהיו מצרים? אלא ערב רב כתוב ולא מצרים. כי כמה עמים אחרים היו במצרים. ומהם היה הערב רב. וכולם נימולו. וכיוון שנימולו, לא נקראו מצרִים. %page 176 %letter 39 .39 וע"פ משה קיבלו אותם. כמ"ש, לֶך רד, כי שׁיחֵת עמךָ, סָרוּ מהר מן הדרך אשר ציוויתִם. ציוויתִם כתוב, כלומר שמשה ציווה אותם שיקבלו הערב רב. %break וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. פירושו, אחד מחמישה היו ישראל. רבי יוסי אומר, חמישה היו מישראל ואחד מהערב רב. רבי יהודה אומר, אחד מחמישים היה הערב רב. %letter 40 .40 משום שהיובֵל, בינה, העלה אותם מארץ מצרים, כתוב, וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. בינה, הנקראת יובל, יש בה חמישים שערים. ואם לא היובל, לא היו עולים. וע"כ התעכבו חמישים יום לקבל התורה. ומהמקום ההוא, מהיובל, יצאה התורה וניתנה. %break וע"כ, וחמֻשים כתוב חסר ו'. כלומר, אם פירושו מזוינים, היה צריך לומר חמושים, עם ו'. אלא מורה על מספר חמישים, שהוא יובל. שבגלל זה עלו בני ישראל ממצרים. %letter 41 .41 וייקח משה את עצמות יוסף. למה משה? משום שהיה הראשון לרדת לגלוּת. והיה לו סימן הגאולה. %letter 42 .42 אשרי חלקו של משה, שישראל היו עוסקים לשאול כסף ממצרים, ומשה היה עסוק בשבועה של יוסף. ויש אומרים, שהארון של יוסף היה בנילוס, ומשה העלה אותו ע"י השם הקדוש. %break ועוד אמר משה: יוסף, הגיע הזמן של גאולת ישראל. ואמר, עלֵה שור, ועָלָה. כי יוסף נקרא שור, כמ"ש, בכור שורו הָדָר לו. %break ויש שאמרו, בין מלכֵי מצרים היה, ומשם עלה. ויש אומרים, שכדי שלא יעשו אותו עבודה זרה, שמו אותו בנילוס, וסֶרַח בת אשר, שהייתה חיה בשעת המעשה, הראתה למשה מקומו. %break %H וה' הולך לפניהם יומם %letter 43 .43 למנצח על איילת השחר מזמור לדוד. כמה אהובה התורה לפני הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה, אהוב הוא למעלה, אהוב הוא למטה, והקב"ה מקשיב לדיבוריו, ואינו עוזב אותו בעוה"ז, ואינו עוזב אותו לעוה"ב. %letter 44 .44 וצריכים לעסוק בתורה ביום ובלילה, כמ"ש, והגיתָ בו יומם ולילה. וכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה. ביום, כי הוא זמן עבודה לכל. אבל בלילה, שהוא זמן מנוחה, למה צריכים לעסוק בתורה? %break כדי שיהיה נמצא אצלו שֵם שלם. כמו שאין יום בלי לילה. ואינו שלם אלא זה עם זה. כך צריכה התורה להימצא עם האדם יום ולילה, ותהיה השלמות אצל האדם יום ולילה. %break יום הוא ז"א, ולילה הוא הנוקבא. וכשעוסק בתורה יום ולילה, נמצא מייחד ז"א ונוקבא, שזוהי כל השלמות, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. %letter 45 .45 עיקר הלילה הוא מחצות ואילך. ואע"פ שחצי הלילה הראשון הוא בכלל הלילה, בחצות הלילה הקב"ה בא בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים אשר שם, ואז צריך האדם לקום ולעסוק בתורה. %page 177 %letter 46 .46 הקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מקשיבים לקולו. כתוב, היושבת בגַנים, חברים מקשיבים לקולךְ, השמיעיני. היושבת בגנים, זוהי כנ"י, המלכות. %break והיא משבחת אל הקב"ה בשבח התורה, בלילה. אשרי חלקו של מי שמשתתף עימה, לשבח אל הקב"ה בשבח התורה. %letter 47 .47 וכשבא הבוקר, באה כנ"י, המלכות, ומשתעשעת בהקב"ה. והוא מושיט לה שרביט החסד. ולא לה בלבד, אלא לה ולכל אלו שמשתתפים עימה. %break מי שעוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך לו חוט של חסד ביום. וע"כ נקראת המלכות איילת השחר, ע"ש שמשבחת להקב"ה בלילה בשבח התורה. %letter 48 .48 בשעה שצריך להאיר הבוקר, נחשך ונִשְׁחר האור, והשַׁחרוּת נמצאת. אז מתחברת אישה בבעלה, שזוהי אשמורת שלישית, כשאישה מספרת עם בעלה, כלומר זו"ן, לסַפר עימו ובאה בהיכלו. %letter 49 .49 אח"כ, כשצריכה השמש לבוא, הלילה מאיר ובא ולוקח את השמש. ואז כל השערים סתומים, וחמורים נוערים, וכלבים נובחים. וכשנחלק הלילה, מתחיל המלך לקום, %break והמטרוניתא, המלכות, מתחילה לזמר. והמלך, ז"א, בא ודופק על שער ההיכל. ואומר, פתחי לי, אחותי רעייתי. ואז משתעשע עם נשמות הצדיקים. %letter 50 .50 אשרי חלקו של ההוא, שהעיר בזמן ההוא בדברי תורה. משום זה, כל בני היכל המטרוניתא, כולם צריכים לקום בזמן ההוא לשבח את המלך, וכולם משבחים לפניו. והשבח, העולה מעוה"ז, שהוא רחוק ממנו, רצוי להקב"ה יותר מכל. %letter 51 .51 כשמסתלק הלילה ובא הבוקר, ונשחר, אז המלך והמטרוניתא בחדווה, בזיווג. ונותן מתנות לה ולכל בני ההיכל. אשרי חלקו של מי שהוא במספר בני ההיכל. %letter 52 .52 וה' הולך לפניהם יומם. וה', פירושו, הקב"ה ובית דינו, שהיא המלכות. כי הו' של והוי"ה מרבה את המלכות. השכינה נוסעת עם האבות. כי הולך לפניהם יומם, זהו אברהם. %break בעמוּד ענן, זהו יצחק. לַנְחותָם הדרך, זהו יעקב. ולילה בעמוד אש להאיר להם, זהו דוד המלך. %letter 53 .53 וכולם הם המרכבה העליונה הקדושה. כי אברהם יצחק יעקב הם חג"ת, ג' רגלי הכיסא, ודוד המלך הוא הרגל הרביעית. כדי שילכו ישראל בשלמות הכול, וכדי שיִראו האבות הגאולה שלהם. %break למה הלכו יומם ולילה, כמו אנשים הבורחים? הרי הקב"ה שמר אותם והם לא פחדו, אז למה הלכו כבורחים? כדי שתימצא בהם שלמות הכול, כי אין שלמות אלא יומם ולילה. %break כי יום הוא מידת ז"א, ולילה מידת הנוקבא, וכל השלמות היא בהתחברות שלהם יחד, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. %letter 54 .54 וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. זהו אברהם, חסד. ולילה בעמוד אש. זהו יצחק, גבורה. ואיפה יעקב, ת"ת? במילה הראשונה הוא נאמר, ושָׁם הוא שורה. כמ"ש, וה', שהוא ת"ת ומלכות, ויעקב הוא ת"ת. %letter 55 .55 ולילה בעמוד אש היה מאיר, כדי להאיר ביום בחסד, ובלילה בגבורה. כדי שירדפו מצרים אחריהם ברִכבם ובפרשׁיהם, לכבד שמו של הקב"ה, שיטבעו ולא יישאר מהם עַד אחד. ועל זה היה צריך למידת הגבורה. %page 178 כדי ללכת יומם ולילה. מראָה המאירה, שהוא ז"א, הנקרא יום. ומראה שאינה מאירה, שהיא המלכות, הנקראת לילה. ועוד, כדי להטעות את המצרים, שיאמרו, מקרה הוא ולא ה' הוציא אותם, ע"כ ילכו יום ולילה כמו בורחים. %letter 56 .56 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה הוציא אותם ממצרים, כדי שיהיו חֶלקו ונחלתו. מצד היובֵל, שהיא בינה, נמצאת החירות לישראל. וכן לעת"ל, כמ"ש, ביום ההוא ייתָקַע בשופר גדול. %letter 57 .57 ובגלל היובל התעכבו חמישים יום אחרי יציאת מצרים, כדי לקבל התורה, ולהתקרב להר סיני. כי יש ביובל חמישים שערים, וכדי להיתקן בהם, היו צריכים חמישים יום. %break וכיוון שהלכו ביום, הלכו ג"כ בלילה, שיהיה הכול יום אחד, ולא יימצא פירוד בין יום ולילה, שהם זו"ן. %letter 58 .58 ולא עוד, אלא שכולם הלכו בנחת מרצונם עצמם. כדי לייחד יום ולילה, שהם זו"ן. וביום שקיבלו התורה, היו חמישים ימים שלמים יום ולילה, כראוי. כי אין יום בלי לילה, ואין לילה בלי יום. %break שאין שלמות לז"א בלי המלכות, ואין שלמות למלכות בלי ז"א. ולילה ויום נקראים יום אחד, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. %break וכיוון שהלכו חמישים ימים שלמים, אז שׁרוּ עליהם אלו חמישים יום של היובל, שהם חמישים שערי בינה. ואז, מצד היובל, ניתנה להם התורה. ומשום זה הלכו יום ולילה. %letter 59 .59 ויהי כי זקֵן יצחק ותִכהֶינה עיניו מֵרְאות. מי שאוהב את הרָשע, תכהינה עיניו. ביצחק, שהוא גבורה, נכלל לילה, שהוא מלכות. והלילה אינו בהיר. וע"כ, ותכהינה עיניו מראות. והכול אחד. כי התכללות הלילה ביצחק הוא עניין אחד עם אהבת יצחק את עשיו. %letter 60 .60 ויוּגד למלך מצרים, כי ברח העם. מי אמר לו? חכמיו ומכשפיו התקבצו אליו והודיעו לו, כי ברח העם. ולמה אמרו זה? אלא שראו בחכמתם, שהיו ישראל הולכים יום ולילה. אמרו, ודאי שבורחים הם. ולא עוד, אלא שראו, שלא היו הולכים בדרך הישר, כמ"ש, %break וישובו ויַחֲנו לפני פי הַחִירות. והודיעו לו גם זה. וע"כ רדף אחריהם. %break %H וייקח שש מאות רכב בחוּר %letter 61 .61 וייקח שש מאות רֶכב בָחוּר, וכל רכב מצרים, ושָלישים על כולו. שש מאות, כנגד מספר ישראל, כמ"ש, כשש מאות אלף רגלִי הגברים לְבַד מִטָף. בחור, כנגד הגברים שבישראל, שהם עיקר כל ישראל. וכל רכב מצרים, הם שאר המרכבות, %break שהם טפלים לאחורי שש מאות אלו, שהם כנגד הטף שבישראל, שאינם בחשבון שש מאות אלף רגלי, אלא טפלים להם, כמ"ש, לבד מטף. %break והכול עשה בעצת מכשפיו וחכמיו. ושלישים על כולו. הכול עשה בחכמה, שהם כנגד מדרגות העליונות, הבאות, שתיים ואחד עליהן. ומזרזים, כי זריזים היו בכל דבר. %page 179 %letter 62 .62 וייקח שש מאות רכב בחור. כתוב, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכי האדמה על האדמה. בזמן שהקב"ה נותן ממשלה לשרי העמים למעלה, נותן לעמים שלהם למטה. ובשעה שמוריד אותם מדרגתם למעלה, מוריד העמים שלהם למטה. %break וייקח שש מאות רכב בחור, הוא הממונה שלהם, שלקח אותם, שנהג המרכבות של שאר העמים, שאֵלו שש מאות רכב לא היו ממצרים, אלא משאר העמים. וכולם נפלו במחנה של סיסרא, כלומר, שש מאות רכב בחור. ואח"כ, וכל רכב מצרים. %break כי כיוון שכתוב, וכל רכב מצרים, א"כ שש מאות רכב בחור מיותר. אלא ודאי שש מאות רכב בחור הוא משאר העמים. וע"כ כתוב אח"כ, וכל רכב מצרים. %letter 63 .63 כתוב, לסוסתי ברִכבֵי פרעה דימיתיךְ רעייתי. כדמיון סוסה נקבה נראתה לסוסי פרעה, וע"כ רדפו אחריה אל הים. פרעה, בשעה שהיה רודף אחרי ישראל, %break לקח סוסות נקבות ואסר אותן במרכבה תחילה. וסוסים זכרים אסר מאחוריהן. והיו הזכרים מתחממים כנגד הנקבות, והנקבות לא הסכימו, ומיהרו לרוץ. %break כיוון שהתקרב לישראל, לקח הנקבות ושם אותן מאחור, והסוסים הזכרים מלפנים, כדי להרע לישראל, ולעשות בהם מלחמה. כי למלחמה, הסוסים הזכרים חזקים מהנקבות. %letter 64 .64 כעין זה, וה' הולך לפניהם יומם. ואח"כ חזרה השכינה לאחורי ישראל, כמ"ש, וייסע מלאך האלקים וילך מאַחֲריהם. משום זה, דימיתיך רעייתי. כי ו"ה הם ת"ת ומלכות, כלומר, הוא ובית דינו. ואח"כ כתוב, וייסע מלאך האלקים, שהוא מלכות, וילך מאחריהם. %break ונשאר ת"ת הולך לפניהם, כדי להילחם עם המצרים. ועל זה כתוב, דימיתיך רעייתי, מלשון דממה. כי העמיד אותה מאחורי ישראל, כדי להילחם לבדו עם המצרים, ולכַלות אותם שלא יישאר מהם עַד אחד. %break %H ופרעה הקריב %letter 65 .65 ופרעה הקריב. שהקריב כל חֵילו ורכביו לעשות מלחמה. ועוד לומדים, שפרעה הקריב את ישראל לתשובה. וע"כ כתוב, ופרעה הקריב, ולא כתוב, ופרעה קרב. %letter 66 .66 כתוב, ה' בַּצַר פְקָדוּךָ צָקוּן לַחַש, מוּסָרְךָ לָמו. בצר פקדוך, פירושו, אין ישראל פוקדים להקב"ה בשעת נחת, אלא בשעה שצר להם, אז כולם פוקדים לו. צקון לחש, שכולם מתפללים בתפילות ובבקשות, ושופכים לפניו תפילות. מתי? %break מוסרך למו, בשעה שפקד אותם הקב"ה ברצועה שלו. אז הקב"ה עומד עליהם ברחמים, ורצוי לפניו הקול שלהם, כדי להיפרע מאויביהם, ומתמלא עליהם רחמים. %letter 67 .67 ישראל היו מתקרבים אל הים, והיו רואים הים לפניהם הולך וסוער, וגליו זקופים למעלה. היו יראים. נשאו עיניהם, וראו את פרעה וחֵילו, ואבני קֶלַע וחיצים. %break אז כתוב, וייראו מאוד. ויצעקו בני ישראל. מי גרם לזה שהתקרבו ישראל לאביהם של מעלה? פרעה. כמ"ש, ופרעה הקריב. %page 180 %letter 68 .68 ויאמר משה אל העם, אל תירָאו. אשרי חלקם של ישראל, שרועה כמו משה הולך בתוכם. כתוב, ויזכור יְמי עולם, משה עַמו. ויזכור ימי עולם, זהו הקב"ה. משה עמו, כי שקול היה משה כנגד כל ישראל. %break ולמדנו מזה, כי רועה העם הוא ממש כל העם. אם הוא זכה, כל העם צדיקים. ואם הוא לא זכה, כל העם אינם זוכים ונענשים בגללו. %letter 69 .69 התייצבו ורְאו את ישועת ה'. אין לכם לעשות מלחמה, כי הקב"ה יעשה מלחמה בשבילכם. כמ"ש, ה' יילָחֵם לכם ואתם תחֲרישון. בלילה ההוא אסף הקב"ה את הפמליה שלו, ודן דינם של ישראל. ואם לא הקדימו האבות להתפלל על ישראל, לא היו ניצולים מן הדין. %break זכותו של יעקב הֵגֵנה על ישראל. כמ"ש, לולי ה' שהיה לנו, יאמר נא ישראל. הוא ישראל סָבָא, כלומר יעקב. %break %H ה' יילחם לכם ואתם תחֲרישון %letter 70 .70 אם תשיב מִשַׁבָּת רגלךָ, עשות חפָציךָ ביום קודשִי. אשריהם ישראל, שהקב"ה חפץ בהם להתדבק בהם, מכל שאר אוה"ע. ומתוך האהבה אליהם, קֵרב אותם אצלו, ונתן להם התורה, ונתן להם השבת, שהיא קדושה מכל שאר הימים, %break ובה מנוחה מהכול, ושמחת כל. ושקולה השבת כנגד התורה כולה, ומי ששומר שבת, כאילו שמר התורה כולה. %letter 71 .71 וקראתָ לשבּת עונג, לִקְדוש ה' מכובד. עונג של הכול, עונג של הנפש והגוף, עונג של העליונים והתחתונים. וקראת, פירושו, שיזמין אותו, כמו שמזמין אורח לביתו: בשולחן הערוך, בבית המסודר כראוי, יותר מבכל שאר הימים. %break וקראת לשבת מבעוד יום, שיוסיף מֵחול על הקודש. לקדוש ה' מכובד. זהו יוה"כ, כי יוה"כ ושבת הם אחד. %letter 72 .72 ממְצוא חֶפְצְךָ ודַבֵּר דָבָר. שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול. משום שהדבר ההוא של חול, שמדברים בשבת, עולה ומעורר דבר של חול למעלה, ונפגמת השבת. מי שמזמין אורח, בו הוא צריך להשתדל, ולא באחר. %letter 73 .73 הדבר ההוא, היוצא מפי האדם, עולה ומעורר התעוררות של מעלה, אם לטוב אם לרע. ומי שיושב בתענוג שבת, אסור לו לעורר דבר של חול. כי פוגם פגם ביום הקדוש. מי שיושב בשמחת המלך, אינו ראוי שיעזוב את המלך ויעסוק באחר. %letter 74 .74 ובכל יום צריכים להראות מעשה ולעורר התעוררות של מטה, ממה שצריך לעורר. אבל בשבת רק בדברי השם ובקדושת היום צריכים להתעורר, ולא בדבר אחר. כי בשבת אין צריכים להתעוררות מלמטה. %letter 75 .75 כשקָרַב פרעה לעשות מלחמה עם ישראל, בעת ההיא לא רצה הקב"ה שיעוררו ישראל התעוררות מלמטה כלל, כי התעוררות מלמעלה הייתה, כי האבות הקדימו ועוררו התעוררות זו מלמעלה, וזכותם עמדה לפניו. %break ולא רצה הקב"ה שישראל יתעוררו למטה כלל, כמ"ש, הוי"ה יילחם לכם ואתם תחֲרישון. תחרישון ודאי, ולא תעוררו דבר שלא צריך לכם. %page 181 וכאן נכלל השם הקדוש באותיות רשומות הוי"ה, שהוא רחמים, שכתוב, הוי"ה יילחם לכם. ואע"פ שהוי"ה הוא רחמים והמלחמה היא דין. %letter 76 .76 הוי"ה, בכל מקום הוא רחמים. ואע"פ שעושה מלחמות ועושה דין, הדין ההוא הוא ברחמים. וכאן כתוב, הוי"ה יילחם לכם, ולא נראה בדין ההוא רחמים כלל, שהרי כתוב, לא נשאר בהם עַד אחד. %letter 77 .77 אפילו כאן היה דין ברחמים, כי כיסה עליהם הים ומתו, ואח"כ הוציא אותם הים. והקב"ה רצה בכבודם, ונקברו בארץ. ולא רצתה הארץ לקבל אותם, עד שהושיט לה הקב"ה ימינו, וקיבלה אותם. כמ"ש, נטיתָ ימינךָ, תִבְלָעֵמו אָרץ. ומשום זה היה הדין הזה ברחמים. %letter 78 .78 וע"כ לא רצה הקב"ה שיעוררו ישראל דבר בעולם מלמטה. כי אם היו מעוררים ישראל דבר מלמטה, לא היו מתעוררים שם הרחמים, ולא היה נעשה הדין ברחמים, כמ"ש, הוי"ה יילחם לכם ואתם תחרישון. שלא תעוררו כלום. %break כי השם של רחמים צריך להתעורר עליהם, כדי לעשות הדין ברחמים. וע"כ צריך שלא תעשו פגם ותעוררו דבר אחר. כלומר, דין בלי רחמים. כי התעוררות שלמטה הייתה מפעילה דין בלבד. %letter 79 .79 הרי כתוב, ויצא הוי"ה ונלחם בגויים ההם. והאם דין זה ברחמים היה? כן היה, הדין ברחמים, כי המיתה שלהם לא הייתה כמיתת שאר בני העולם, אלא ריחם עליהם הקב"ה, %break שלא יהיו כמיתת שאר בני העולם, שהרגו אותם רק בנחת בלי צער. כמ"ש, הָמֵק בשרו והוא עומד על רגליו. הרי שהדין היה ברחמים. %letter 80 .80 ובכל מקום השם הזה הוא דין ברחמים. חוץ ממקום אחד, שכתוב, הוי"ה כגיבור ייצא. והאם כגיבור הוא ה', ולא גיבור ממש? אלא שישַנה את לבושיו וילבש לבושים אחרים. %break שישנה מדה"ר שלו וילבש לבושי דין, כאיש מלחמות ישנה כלי זין שלו מרחמים לדין. הרי, שבמקום הזה השתנה הרחמים להיות דין. %letter 81 .81 ועכ"ז, הדין כאן הוא יותר מרחמים. אבל רחמים יש בו, כמ"ש, הוי"ה כגיבור ייצא, כאיש מלחמות יעיר קנאה. כגיבור, ולא גיבור ממש, שכולו דין. כאיש מלחמות, ולא איש מלחמות ממש, שכולו דין. כי ודאי אע"פ שעושה דין, הוא מרחם על מעשיו. %break וע"כ ה' יילחם לכם ודאי, ואתם תחרישון. כדי שלא תעוררו דין בלבד. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה בחר אותם לחֶלקו ולנחלתו. כמ"ש, כי חֵלק ה' עַמו, יעקב חֶבל נחלתו. %break %H מה תצעק אליי %letter 82 .82 ויאמר ה' אל משה, מה תצעק אליי. כמ"ש, וַיְמַן ה' דג גדול לבלוע את יונה, ויתפלל יונה אל ה' אלקיו ממְעֵי הדָגה. מה כתוב למעלה, וימן ה' דג גדול? וימן, פירושו, נתינת מנה. %page 182 %letter 83 .83 היה צריך לומר, וימן ה' את יונה לדג. שהוא המנה, ששלח ה' לדג. אלא ודאי שהדג הזה היה מנה ליונה, לשמור אותו מכל שאר דגי הים, ויהיה גנוז בו. וכיוון שהביא אותו ה' בתוכו, ראה יונה במעיו, את הרוחב של מקום מעיו, %break שהוא כמו היכל גדול, ושתי עיניו של אותו הדג היו מאירות כשמש, ואבן טובה הייתה במעיו, שהאירה לו, והיה רואה כל מה שיש בים ובתהומות. %letter 84 .84 א"כ, מהו שכתוב, קראתי מִצָרָה לי, שלא נראה מזה, שהיה לו שם כל הרווחה הזאת? אלא ודאי, שאחרי שהדג הזה הראה לו כל מה שבים ובתהומות, מת. שלא יכול לסבול אותו שלושה ימים. ואז נעשה צר ליונה. %letter 85 .85 כיוון שראה יונה את כל הרווחה ההיא, היה שמח. אמר הקב"ה, ומה אתה צריך יותר, וכי לכך הבאתי אותך לכאן? מה עשה הקב"ה? הרג את הדג ההוא. וכל שאר דגי הים היו סובבים סביב הדג. %break זה נשך אותו מהצד ההוא, וזה נשך אותו מהצד ההוא. אז ראה יונה את עצמו בצרה. מיד, ויתפלל יונה אל ה' אלקיו ממעי הדגה. %letter 86 .86 בתחילה קרא לו הכתוב דג, ועתה קורא לו דגה, מטעם שכבר מת. כמ"ש, והדגה אשר ביְאור מתה. ואז כתוב, קראתי מצרה לי. ולא כתוב, הייתי בצרה או ישבתי בצרה. אלא, קראתי מתוך הצרה, שהֵצֵרו לי דגי הים. %break וכתוב, מבֶטן שְׁאול שיוַועְתי. שמֵת, ולא כתוב מבטן חי או מבטן דג. אלא ודאי שהיה מת. וע"כ נקרא שאול. %letter 87 .87 כיוון שהתפלל תפילתו, קיבל אותו הקב"ה, והחייה אותו הדג, והוציא אותו ליבשה לעיני כל. כמ"ש, ויאמר ה' לדג, ויָקֵא את יונה. וראו כולם מעשה הקב"ה. %letter 88 .88 ויתפלל יונה אל ה' אלקיו. התפלל למקום שהיה קשור בו, למידת המלכות. שכתוב, ה' אלקיו. ולא כתוב, ויתפלל אל ה', ולא יותר, אלא ה' אלקיו. שרומז על המידה שהיה קשור בה. %break אף כאן, ויאמר הוי"ה אל משה, מה תצעק אליי. אליי, הוא בדיוק, אֶל מידתי, שהיא ת"ת. שבה היה משה קשור. אלא במזלא תלוי הדבר. שנאמר, כי קריעת ים סוף נמשכה ממזלא, שהיא הדיקנא קדישא. %letter 89 .89 דַבּר אל בני ישראל וייסָעוּ. שייסעו מלהרבות דברים. כי אין זמן לתפילה עתה. לאיזה מקום ציווה אותם שייסעו, הרי על הים היו שׁורים? %break אלא סובב למעלה, שכתוב, מה תצעק אליי, שפירושו לת"ת. והרי כולם עמדו במקום הזה, בת"ת, שכל ישראל היו קשורים בת"ת. וע"כ אמר, וייסעו. שישראל ייסעו מכאן, %break מת"ת, ויבואו להתקשר במזלא, שהיא הדיקנא. שאין עתה הזמן לת"ת, אלא במזלא תלוי הדבר. %break %H הרֵם את מטךָ %letter 90 .90 ואתה הרֵם את מטךָ ונְטֵה את ידך על הים. הרם את מטך, שבו רשום השם הקדוש. ונטה את ידך, בצד השם הקדוש, וכיוון שיראו המים את השם הקדוש, יברחו ממנו. וע"כ אמר, ונטה את ידך, %page 183 לצד אחד של המטה, כי הצדדים האחרים של המטה יהיו נחוצים לך לדברים אחרים, כלומר להכאת הסלע. %letter 91 .91 לפעמים נקרא המטה הזה מטה האלקים, ולפעמים נקרא מטה משה. וכולו אחד. בין שתאמר מטהו של הקב"ה בין שתאמר מטהו של משה. והמטה הזה הוא לעורר צד הגבורה. וע"כ כתוב, נטה את ידך, שפירושו יד שמאל, שהיא בצד הגבורה. %letter 92 .92 אוי לאלו שאינם רואים ואינם מסתכלים בתורה, והתורה קוראת לפניהם בכל יום ואינם משגיחים. מצד הגבורה מתעוררים מים בעולם, ויוצאים מים. ועתה רצה הקב"ה לייבש המים. למה כתוב, ונטה את ידך, שהיא יד שמאל, גבורה? %letter 93 .93 אלא, הרם את מטך, הוא לייבש המים. ונטה את ידך, הוא להשיב המים, לעורר צד הגבורה ולהשיב המים על המצרים. וע"כ הם שני דברים כאן, שכתוב, הרם את מטך, ונטה את ידך על הים ובְקָעֵהו. זה לייבש המים, וזה להשיב המים על המצרים. %letter 94 .94 איך נעשתה יבשה בתוך הים, הרי היו שם תהומות? אלא הקב"ה עשה נס בתוך נס, כמ"ש, קפאו תהומות בלב ים. והיו הולכים ביבשה בתוך הים. כמ"ש, ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה. %break %H ויָסַר את אופַן מַרְכְּבותיו %letter 95 .95 ואֵרֶא החיות, והנה אופַן אחד בארץ אצל החיות. הקב"ה מראה בכל דבר את הממשלה שלו, וממשלתו לא תסור לעולם ולעולמי עולמים. %letter 96 .96 ועושה ממשלה באבות. לקח את אברהם וקיים בו את העולם, כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ בְּהִבָּראם. אל תקרא בהבראם, אלא באברהם, שבו התקיימו שמיים וארץ. לקח את יצחק ושתל בו את העולם, שיהיה קיים תמיד, כמ"ש, ואת בריתי אקִים את יצחק. %break לקח את יעקב והושיב אותו לפניו, והשתעשע עימו, והתפאר בו, כמ"ש, ישראל אשר בךָ אתפָּאָר. %letter 97 .97 יעקב אחוז בעה"ח, שאין בו מוות לעולם, שכל החיים השתכללו באילן הזה, והוא נותן חיים לכל אלו שנאחזים בו. ומשום זה יעקב לא מת. ומתַי מת? בשעה שכתוב, ויאסוף רגליו אל המיטה. %break המיטה, היא כמ"ש, הנה מיטתו שֶׁלִשְׁלמה, שהיא המלכות. ומשום שבמיטה הזו כתוב, רגליה יורדות מוות, ע"כ כתוב, ויאסוף רגליו אל המיטה, ואז, ויגווע וייאסף אל עמיו. %break אבל כל עוד שהיה נאחז בעה"ח, שהוא ז"א, לא מת. כי אין מיתה אלא מצד המלכות. ועשה הקב"ה את יעקב לבחיר האבות, כמ"ש, יעקב אשר בְחַרְתיך. %break וארא החיות, והנה אופן אחד בארץ אצל החיות. איזה יחס יש לכתוּב הזה עם הכתוב, ויָסר את אופַן מַרְכְבותיו? החיות הם בחג"ת דז"א עד החזה, והאופַנים הם מחזה ולמטה בנה"י דז"א, ששָׁם הנוקבא דז"א. %page 184 ובנוקבא דז"א יש ב' נקודות: א. נקודה הממותקת בבינה, שהוא רחמים, הנקראת מפתחא, ב. נקודת מדה"ד דצ"א הבלתי ממותקת, הנקראת מנעולא. %break ומצד הנקודה השנייה, אין המלכות ראויה לאור עליון, כי הצמצום רוכב עליה. וכל המוחין שמקבלת, הוא רק בבחינת הנקודה הראשונה, הנקראת מפתחא. ולפיכך נגנזה הנקודה השנייה בתוך הראשונה, %break והנקודה הראשונה היא מגולה ושולטת. וע"י תיקון זה המלכות ראויה לקבל מוחין. %break ע"כ כתוב, והנה אופן אחד בארץ אצל החיות. שאע"פ שיש ב' נקודות במלכות, כמ"ש, ומַראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן, שאופן דמנעולא גנוז בתוך אופן דמפתחא, מ"מ משמש בה רק אופן אחד, שהוא מפתחא, והאופן השני אינו ניכר כלל. %break שבתיקון אופן דמפתחא תלויים כל המוחין דמלכות, ומכ"ש הס"א המקבלת ממנה. וכשרצה לאבד את המצרים, הסיר את התיקון הזה. כמ"ש, ויסר את אופן מרכבותיו. %break המרכבה העליונה היא שורש כל המרכבות, חג"ת דז"א והמלכות, שמחזה ולמעלה דז"א. האבות הם המרכבה. ונאמר, ועושה ממשלה באבות. שהבינה עשתה ממשלה בחג"ת דז"א, שהם רגלי המרכבה שלה. %break לקח את אברהם וקיים בו את העולם, כי אברהם, הוא קו ימין, חסד דז"א, שבו מתקיים העולם, המלכות. כי כל עוד שהחכמה שבה אינה מתלבשת בחסד דז"א, אין לה קיום. %break לקח את יצחק ושתל בו את העולם, כי יצחק, הוא קו שמאל, גבורה דז"א שממנו נבנה המלכות, כי המלכות נבנה מקו שמאל דז"א. הרי שיצחק שתל אותה, ואברהם רק קיים אותה, שהלביש אותה בחסדים. %break לקח את יעקב והושיב אותו לפניו, באמצע, כי יעקב הוא קו האמצעי, ת"ת דז"א, המכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל, ומקיים הארת שניהם, שנאמר, והשתעשע עימו, והתפאר בו, כי לולא קו האמצעי לא היה אור בבינה. %break יעקב אחוז בעה"ח, כי הוא אחוז בבינה, ששׁם החיים, והוא נקרא עה"ח. ומשום זה יעקב לא מת, שאין לס"א אחיזה בו, אבל כשיתחבר עם הנוקבא, יש אחיזה בו, מחמת הנוקבא שהתחברה עימו. %break ומתי מת? בשעה שכתוב, ויאסוף רגליו אל המיטה. שהתחבר עם המיטה, המלכות, ואז מת, משום שבמיטה הזו כתוב, רגליה יורדות מוות. כי מפרנסת הס"א, שהם מוות. שכל מה שיש לס"א מקבלים מהמלכות, שהיא הנוקבא דז"א. %break והתבאר ד' רגלי המרכבה העליונה, בינה, שהם חג"ת דז"א והנוקבא המקבלת מהם. והם נקראים ג"כ ד' חיות. וד' רגלי המרכבה התחתונה שמחזה ולמטה, הם נהי"מ, ונקראים אופנים, %break מחמת האופן בתוך האופן המתוקן בהם. כי כל החלק שלמטה מחזה דז"א שייך לנוקבא, המתוקנת באופן. %letter 98 .98 כל המחנות של מעלה, שנמשכים מד' מחנות שכינה, שהם האופנים, וכל המרכבות כולן, אחוזות אלו באלו, מדרגות במדרגות, העליונות והתחתונות, משתלשלות זו מזו ונכללות זו בזו. וחיה קדושה עליהן, שהיא הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, ששם ד' חיות. %break והנוקבא היא החיה הרביעית. וכל ההמון והמחנות כולם נוסעים תחת ידה, תחת רשותה, על פיה ייסעו ועל פיה יחנו. כי כל המרכבות והחיות והאופנים, אין להם אלא מה שמקבלים מהחיה העליונה הזו. %page 185 %letter 99 .99 וזוהי חיה, שכל שאר החיות נאחזות בה. והשתלשלו ממנה כמה חיות לחַיות, כלומר שהרבה חיות השתלשלו זו מזו, ונכללו מדרגות במדרגות. וכל העליונים והתחתונים הולכים ושטים בים, בנוקבא. %break שהעליונים נכללים בה, שמשפיעים לה, והתחתונים נכללים בה, שמקבלים ממנה. כמ"ש, זה הים גדול ורחב ידיים. %letter 100 .100 וכשהים מעלה גליו, הדינים, כל האוניות עולות ויורדות, כמ"ש, יעלו שמיים יירדו תהומות. וסערה נמצאת, ורוח חזקה הולכת עליו בחוזקה. ודגי הים מתפזרים לכל צד, אלו למזרח ואלו למערב, %break אלו לצפון ואלו לדרום. וכל בני העולם, שדגי הים האלו רואים רשימה עליהם מחמת חטאם, לוקחים אותם ובולעים אותם במערות העפר. %break כשהתחתונים חוטאים, מתקלקל בגללם התיקון של גניזת האופן בתוך האופן, ומתגלה המלכות דמדה"ד, שמצידה אין המלכות, הים, ראויה לקבלת אורות. וע"כ האוניות שביָם, שהן כמו המרכבות שביבשה, עולות ויורדות, וחושבות להישבר. %break ודגי הים, שהם המלאכים שבמלכות, שהיו מקושרים בד' רוחות, שהם חו"ג תו"מ, כיוון שהסתלק האור הזה, הותר הקשר הזה של חו"ג תו"מ, ומתפזרים כל אחד לצידו שנמשך משם. ובני העולם, שקלקלו מעשיהם וגרמו את זה, %break שמחמת זה נרשם חטאם בהם, בולעים אותם במערות העפר, במלכות דמדה"ד. כי עפר הוא שֵם המלכות, ומדה"ד שנגלית בה מכונה מערה. %letter 101 .101 וכל האוניות אינן זזות ממקומן, ואינן עולות ויורדות, חוץ מאותה שעה, שבא מנהיג אחד של הים, וידע להשלים את רוח הסערה של הים. וכיוון שעולה זה על הים, הוא נח מזַעפו ומנוחה נמצאת. %break ואז כל האוניות הולכות בדרך הישר, ואינן סרות לימין ולשמאל, כמ"ש, שָׁם אוניות יְהַלֵכון לווייתן זה יצרתָ לשחק בו. זה, הוא יסוד דז"א, קו האמצעי. %break וכל דגי הים מתקבצים למקומם, וכל החיות שמחות עליו. וחיות השדה העליון שמחות, כמ"ש, וכל חיית השדה ישחקו שׁם. %break רוח סערה שבאה בים והאוניות עולות ויורדות, זו כבר התחלת תיקון. כי בעת הדינים, נעשה הים קפוא. וכל האוניות אינן זזות ממקומן, ואינן עולות ויורדות. כי בשעת הדינים קופא הים, והאוניות שבו אינן יכולות לזוז ממקומן. %break חוץ מאותה שעה, שבא מנהיג אחד של הים, קו האמצעי, שמעלה המסך דחיריק, אז מתגלה תחילה אותה רוח סערה, מלכות דמדה"ד, שאז האוניות עולות ויורדות. ואח"כ ממתיק אותה במדה"ר, עד שראויה לקבל אור. וידע להשלים את רוח הסערה של הים. %break כלומר, שידע להמתיק אותה במדה"ר, ואז כל האוניות הולכות בדרך הישר, ואינן סרות לימין ולשמאל, שאז מייחד הקווים ימין ושמאל זה בזה בדרך קו האמצעי. %letter 102 .102 כעין של מעלה בחג"ת דז"א, יש למטה בנה"י דז"א. וכעין של מטה יש בים התחתון, במלכות. ועוד, כעין של מעלה בחג"ת דז"א יש בים העליון, בבינה. וכעין של מעלה יש למטה בנה"י דז"א. וכעין של מטה יש בים התחתון, במלכות. %letter 103 .103 הגוף של הים העליון, בינה, האורך והרוחב שלו, הראש והזרועות, והגוף, הכול כמו שצריך, וכולם בשמו נקראים. וכעין זה בים שלמטה, המלכות, יש ג"כ הראש של הים והזרועות של הים והגוף של הים. %page 186 וכעין של מעלה בחג"ת דז"א, כלומר כמו שיש בז"א ד' גלגלי המרכבה, חג"ת דז"א והנוקבא, כן הם נכללים בים העליון, בבינה. וחג"ת אשר שם, מכונים זרועות, שהם חו"ג, וגוף שהוא ת"ת, וג"ר שהוא ראש. %letter 104 .104 כתוב, זבולון לְחוף ימים יִשכון. והרי ים אחד היה בנחלתו, ולמה כתוב, לחוף ימים? חוף ימים הוא כמ"ש, ויַרְכָתו על צידון, וכתוב, יוצאֵי יֶרֶך יעקב, כי זבולון היה שוק הימין של הגוף, שהוא נצח, וע"כ כתוב, וירכתו. וים כינרת היה בנחלתו. ומכאן נמצא חילזון לתכלת. %letter 105 .105 כמה מרכבות על מרכבות נמצאות, וגלגלי המרכבה רצים במהירות, וסומכי המרכבה אינם מתעכבים מלנסוע עליהם. המרכבה של הממונה על מצרים לא נמצא שהיא מרכבה שלמה, כי כתוב, ויסר את אופן מרכבותיו. %break כמה מרכבות היו, שהיו נוסעות על סומך גלגל אחד, שהתמנה עליהן. כיוון שזה הוסר משליטתו, כל המרכבות עברו משליטתן ולא נסעו. אז כולם שלמטה בעוה"ז, עברו משליטתם. כמ"ש, ועל מצרים ועל פרעה ועל הבוטחים בו. %break ושנאמר, כמה מרכבות היו, שהיו נוסעות על סומך גלגל אחד, כלומר, על אופַן אחד, שהוא נקודת המלכות המתוקנת במדה"ר, שזולתה לא היו ראויות לקבלת אור. כי אחר שהוסר התיקון של מלכות הממותקת במדה"ר, כל המרכבות עברו משליטתן ולא נסעו, %break שכבר אינן ראויות לקבלת אור, וע"כ הוסרה השליטה שלהן, וע"כ לא יכלו לנסוע. %letter 106 .106 ובזמן ההוא ממשלת מצרים הייתה מושלת על כל שאר העמים. כיוון שנשבר הכוח של המצרים, הכוח של המלכות הממותקת, שממנה ינקו המצרים כל הכוח שלהם, נשבר הכוח של שאר העמים, כמ"ש, אז נבהלו אלופי אֱדום. וכתוב, שָמעו עמים יִרְגָזון. %break משום שכולם היו נאחזים בעבודת מצרים, ונאחזים במצרים שיושיעו להם. ובזמן ההוא ביקשו כולם עזרה ממצרים להתחזק. וע"כ כיוון ששמעו הגבורות שעשה הקב"ה במצרים, רָפוּ ידיהם ולא יכלו לעמוד, וכולם הזדעזעו ונשברו משליטתם. %letter 107 .107 ודאי, כשנשבר הכוח שלהם למעלה, ונשבר הכוח של כל אלו הנאחזים בו, כי כיוון שנשבר הכוח של כולם למעלה, נשברו כל אלו שלמטה, משום הכוח ההוא שנשבר תחילה. %break ומשום זה, ויסר את אופן מרכבותיו. כלומר, הכוח של מעלה. ויְנַהגֵהו בכבדוּת. כי כשזה נשבר, לא היו הולכים. %letter 108 .108 כי לא כתוב, ויסר את אופני מרכבותיו, או אופן מרכבתו. שניהם בלשון רבים או שניהם בלשון יחיד. אלא כתוב, ויסר את אופן מרכבותיו, שאופן הוא בלשון יחיד, ומרכבותיו בלשון רבים, משום שאופן הוא הכוח, שכולם היו מתדבקים בו. וע"כ נאמר בלשון יחיד. %letter 109 .109 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם להתדבק בהם, ולהיות להם חֵלק, והם יהיו חלקו. כמ"ש, ובו תִדְבָּקון. וכתוב, ואתם הדבֵקים בה' אלקיכם. בה' ממש. %break וכתוב, כי יעקב בחר לו יה. וכתוב, כי חֵלק ה' עַמו יעקב חֶבל נחלתו, שהוציא אותם מזרע קודש להיות חלקו. %break משא"כ הס"א ואוה"ע אין להם שום אחיזה בז"א. וע"כ נתן לישראל התורה הקדושה העליונה, שהייתה גנוזה אלפיים שנה מטרם שנברא העולם. ובשביל אהבתו נתן אותה לישראל, ללכת אחריה ולהידבק בה. %page 187 %letter 110 .110 כל המחנות של מעלה וכל המרכבות, כולם אחוזים זה בזה מדרגות במדרגות, אלו העליונים ואלו התחתונים קשורים יחד. כמ"ש, זה הים גדול. והחיה הקדושה עליהם, שהיא הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, המקבלת מג' חיות דז"א, והיא החיה הרביעית, %break שהכול מקבלים ממנה. ואפילו המרכבות דס"א ואוה"ע. וכל ההמון והמחנות כולם נוסעים תחת ידה, על פיה ייסעו ועל פיה יחנו. בעת שהיא נוסעת, כולם נוסעים. משום שכולם אחוזים בה. %letter 111 .111 בשעה שרצה הקב"ה להעביר המוניו של פרעה למטה, העביר תחילה אותו הכוח שלהם למעלה. העביר והסיר אותו המקום הקדוש העליון, נקודת המלכות הממותקת בבינה, המתוקן בחיה הקדושה, %break שהייתה מנהיגה כל אלו המרכבות של שר מצרים למעלה. כי כל המרכבות ברשותה הן, ואפילו של ס"א. %break כיוון שזו הסתלקה, כל המחנות והמרכבות לא יכלו לנהוג. וכיוון שלא יכלו, הוסר הממונה של מצרים מממשלתו, והעבירו אותו באש דולקת. ואז הוסרה ממשלת מצרים. וע"כ אמרו, אָנוּסה מִפּני בני ישראל. מה הטעם? משום שראו את הממונה של מצרים שנשרף באש. %letter 112 .112 בשעה שהתקרבו ישראל אל הים, קרא הקב"ה לשר הממונה על הים, אמר לו, בשעה שעשיתי את העולם, פקדתי אותך על הים, ויש לי תנאי עם הים, שייבקעו מֵימיו לפני בניי. עתה הגיע הזמן שיעברו בניי בתוך הים. %break ואח"כ כתוב, ויָשָב הים לפנות בוקר לאֵתָנו. מהו לאתנו? לתְנַאו, שהיה לו עם הקב"ה כשברא את העולם. כי לאתנו הוא אותיות לתנאו. %letter 113 .113 והיו ישראל שורים על הים. וישראל היו רואים גלי הים עולים ויורדים. נשאו עיניהם וראו פרעה והמונו, יָראו וצעקו. %break כתוב, הים רָאה. מה ראה הים? ארונו של יוסף ראה וברח מלפניו, משום שכתוב ביוסף, ויָנָס וייצא החוצה. וע"כ בזכות הזו הים ראה וינס. וכתוב, ויסר את אופן מרכבותיו, ויאמר מצרים, %break אנוסה מפני ישראל. משום שראו את ארץ מצרים כאילו היא נשרפת באש. אז אמרו, אנוסה מפני בני ישראל. %letter 114 .114 כאשר הקב"ה רוצה להעביר ממשלה בארץ, אינו עושה כן עד שמעביר הממשלה שלה ברקיע. ואינו מעביר הממשלה ברקיע, עד שמְמנה אחרת במקומה, מטעם שלא יחסר השימוש שלה ברקיע. כדי לקיים מה שכתוב בדניאל, ולמי שירצה יִתְנֶנָה. %letter 115 .115 ה' אדוננו, מה אדיר שמך בכל הארץ. כשרוצה הקב"ה לשבור כוח העמים עכו"ם, מגביר דינו עליהם ושובר אותם, ומעביר מלפניו הממשלה שלהם. %letter 116 .116 אשר תְנָה הודךָ על השמיים. הלוא היה צריך לומר, אשר נתת, או, תנה הודך? מהו, אשר תנה הודך? זהו הנהר העמוק מכל, בינה, ודוד התפלל תפילתו להמשיך ממנו על השמיים, ז"א. וזהו, אשר, שהוא שֵם הבינה, כמ"ש, אהי"ה אשר אהי"ה. %letter 117 .117 בשעה שהנהר הזה, העמוק מכל, בינה, נמשך ויוצא על השמיים, ז"א, אז הכול בשמחה, והמטרוניתא, מלכות, מתעטרת במלך, ז"א, וכל העולמות כולם הם בשמחה, וממשלת העמים עכו"ם הוסרה מפני המטרוניתא, ואז זוקפים ראשים כל מי שנאחז בה. %page 188 %letter 121 .121 כתוב, וייקח אהרון את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאישה. כנ"י, מלכות, מכונה אלישבע, ע"ש שבע ספירות שבה. שאהרון הוא השושבין שלה, לתקן ביתה ולשמש אותה, %break ולהביא אותה אל המלך, ז"א, להתחבר יחד. מכאן והלאה, כל כוהן המשמש במקדש, הוא שושבין של המלכות, כמו אהרון. %letter 122 .122 אחימלך, כוהן גדול עליון היה. וכל אלו הכוהנים שעימו, כולם היו שושבינים של המטרוניתא, המלכות. כיוון שנהרגו, נשארה המטרוניתא לבדה בלי זיווג עם ז"א, ואבד השושבין שלה, ולא נמצא מי שישמש לפניה, ויתקן ביתה, וישמח אותה להזדווג עם המלך. %break אז מהיום ההוא עברה לצד שמאל, ועומדת על העולם אורבת על כל, הורגת שָׁאול ובניו, ומתו מישראל כמה אלפים וכמה רבבות. ועד עתה אותו החטא תלוי, עד שבא סַנְחֵריב והחריד הכול. %letter 123 .123 כתוב, עוד היום בְנוב לעמוד. זהו יום העליון, זו כנ"י, המלכות, שאיבדה השושבין שלה, שנשארה בלי ימין, להתדבק בשמאל, כי הכוהן הוא ימין. ומשום זה, עוד היום בנוב לעמוד, %break לתבוע דין על הריגת נוב עיר הכוהנים, עד שבחטא ההוא מסיים הכתוב, והלבנון בְאדיר ייפול. %letter 124 .124 כתוב, גבעת שאוּל נָסָה. שאול הוא כאן, משום שהרג הכוהנים שבנוב, וגרם שזרוע הימין תיעקר מהעולם. ומחמת חטאו זה, נָסו בני מקומו, גבעת שאול, בפני מלך אשוּר. מהיום ההוא לא עבר אדם באותו מקום, כדי שלא יסכן את עצמו. %letter 125 .125 אשרי אדם מצא חכְמה. וזהו אדם, שהזמין לו הקב"ה אוצר בדרך, פני השכינה, ועל זה כתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה. %letter 126 .126 כתוב, לדוד מזמור לה' הארץ ומְלואה. ובמקום אחר כתוב, מזמור לדוד. לדוד מזמור, מורה על השירה, שאמר דוד על כנ"י, המלכות. מזמור לדוד, מורה על השירה, שאמר דוד על עצמו. %letter 127 .127 לה' הארץ ומלואה, תֵבֵל ויושבֵי בה. לה' זה הקב"ה, ז"א. הארץ ומלואה, זו כנ"י, המלכות. וכל ההמון שלה המתחבר עימה, נקראים מלואה, כמ"ש, מלוא כל הארץ כבודו. %break תבל ויושבי בה, זוהי ארץ שלמטה שנקראת תבל, ונאחזת בדין של מעלה, של המלכות, כמ"ש, והוא ישפוט תבל בצדק. בין ליחיד, בין לעם אחד, בין לכל העולם. מדין זה הוא נידון, מדין המלכות, שנקראת צדק. %letter 128 .128 פרעה ינק מדין זה, עד שאבדו הוא וכל עמו. כיוון שדין זה של המלכות התעורר עליהם, הממונה ההוא, שהתמנה עליהם לשלוט, הוסר ועבר. ואז כולם שלמטה, אבדו, כמ"ש, ויסר את אופן מרכבותיו. %break אופן מרכבותיו, כלומר מרכבותיו של פרעה. והאופן שלהם הוא הממונה השולט עליהם. וע"כ מתו כולם בים, בים העליון, במלכות, שהתעורר עליהם, ונמחו על ידו. וע"כ טבעו בים סוף, שפירושו, סוף המדרגות, המלכות, שנמחו על ידיה. %letter 129 .129 ויְנַהגהו בכבדות. בדרך שהאדם הולך, מוליכים אותו. בפרעה כתוב, ויכְבַּד לב פרעה, בדבר הזה הוליך אותו הקב"ה, בכבדות ממש. אמר לו הקב"ה, אתה הכבדת את ליבך, אני מוליך אותך בזה, וע"כ, וינהגהו בכבדות. %page 189 %letter 130 .130 ויאמר מצרים, אנוסה מפני בני ישראל. ויאמר מצרים, זהו הממונה שהתמנה על מצרים, השר שלהם במרום. כיוון שהעבירו אותו מממשלתו, איך היה יכול לרדוף אחרי ישראל? %letter 131 .131 ודאי כך הוא. אבל הכתוב, ויאמר מצרים, אינו הממונה שלהם אלא מצרים של מטה. כתוב, כי ה' נלחם להם במצרים, כלומר במצרים של מעלה, בממונה שלהם. %break כי כיוון שנשבר כוחם מלמעלה, נשברו כוחם וגבורתם למטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים. במצרים בדיוק, זהו כוחם של מעלה, הממונה שלהם. %break במקום שכתוב, מלך מצרים סתם, ולא כתוב, פרעה, הכוונה היא על השר הממונה על מצרים. אף כאן במצרים, הוא הממונה על מצרים. וכאן שכתוב, ויאמר מצרים, %break אנוסה מפני בני ישראל, כלומר מצרים שלמטה, שראו שנשברו כוחם וגבורתם שלמעלה, של הממונה שלהם. %letter 132 .132 כשמתעוררת כנ"י, המלכות, מתעוררים כל אלו האחוזים בה, וכל האחרים של מטה, כלומר כל האומות, וישראל למעלה מכולם, משום שהם לוקחים אותה בגוף האילן. %break כלומר, כשהיא מחוברת בז"א, שנקרא עה"ח. ומשום זה ישראל נאחזים בה יותר מכל אוה"ע. וכשהם מתעוררים להרע לישראל, נשבר כוחם של השולטים עליהם, הממונים שלהם של מעלה. %letter 133 .133 הממונה ההוא המושל של מצרים, הֵצֵר לישראל בכמה שעבודים. ולאחר שנשבר בתחילה, נשברו הממלכות של מטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים. %break %H וייסע מלאך האלקים %letter 134 .134 מטרם שנמצא אוירא דכיא ולא האיר, היו האבנים הנקובות סתומות. ג' רוחות הכלולות בג' היו שקועות. ומים היו סתומים תחת הנקבים. בע"ב (72) אותיות חוזרות למקומן אלו האבנים. %break סדר יציאת האורות הוא בג' נקודות חולם שורוק חיריק. שבתחילה עולה המלכות לבינה, מתחת לחכמה שלה, ואז נופלים בינה ותו"מ שלה למטה ממדרגתה, לז"א. והיא נשארת רק בב"ס כו"ח, ובב' אורות רוח נפש. וזה נבחן שהתנקבה הבינה, %break שלא נשאר בה אלא אור נקבה המאיר מלמטה למעלה. וע"כ מכונות הספירות שלה בשם אבנים נקובות. וזוהי נקודת החולם. %break ואח"כ, ע"י הארת ע"ב ס"ג דא"ק, חוזרת המלכות ויורדת מהבינה למקומה. ואז חוזרים הבינה ותו"מ ועולים מז"א אל הבינה, ושוב נשלמה הבינה בחמש ספירות כח"ב תו"מ, ובחמישה אורות נרנח"י. ונסתמו הנקבים, כי התבטלה הנוקביות שבה. %break אבל האורות סתומים, מחמת החיסרון של החסדים, שאין החכמה יכולה להאיר בלי התלבשות החסדים. וזוהי נקודת השורוק. %break ומטרם שנגלו החסדים השלמים, המכונים אוירא דכיא, להלביש את החכמה שבקו השמאל של הבינה, היו האבנים הנקובות סתומות. כלומר שנסתמו הנקבים, מחמת חזרת הבינה ותו"מ למדרגתם, %page 190 וכבר הייתה יכולה להאיר מלמעלה למטה בבחינת אור זכר, אבל גם האורות נסתמו בה, כי אין החכמה מאירה בלי חסדים. %break ונודע, שבעת שהבינה מעלה אליה את הבינה ותו"מ שלה מתוך ז"א, עולים עימהם אליה גם חג"ת דז"א, המלבישים בינה ותו"מ אלו. ואז כשז"א בבינה, נבחן ז"א, לג' רוחות הכלולות בג'. ג' רוחות, חג"ת דז"א, שספירותיו רוח, הכלולות בג', בבינה ובתו"מ דבינה, %break שהם מלבושים עליהם. והארתם לא הייתה ניכרת, כי אם הייתה ניכרת הארת החסדים שבז"א, אז הייתה החכמה מתלבשת בחסדים, והאבנים דבינה לא היו סתומות. %break ושנאמר, ומים היו סתומים, הוא שהחסדים דז"א היו סתומים. תחת הנקבים, אע"פ שיש בז"א בחינת נוקבא, כלומר המסך דחיריק, שעליו מתגלה אח"כ אור החסדים, אבל עתה היו המים סתומים, כי כל בחינת ז"א הייתה שקועה. %break אלא אח"כ מתעורר ז"א עם המסך דחיריק שבו, ומעלה מ"ן, ומוציא החסדים להלביש את החכמה. %break ובע"ב אותיות שבפסוק, וייסע מלאך האלקים, שהן קו ימין, גילוי החסדים, מתלבשת החכמה שבקו שמאל דבינה בחסדים האלו, והאבנים הסתומות שבה, חוזרות למקומן, כלומר, שנפתחה הארתן. %letter 135 .135 אחר ע"ב מדרגות, שהן ג' פעמים ע"ב אותיות, התבקעו והתנקבו האבנים תחת צְרור, שהיה חקוק, והתקבצו המדרגות ונעשו קבוצה אחת. %break ע"ב אותיות יש בכל פסוק מג' הפסוקים: וייסע מלאך האלקים. ויבוא בין מחנה מצרים, ובין מחנה ישראל. ויֵט משה את ידו על הים. והם עניין ג' קווים. כי ע"ב אותיות שבפסוק, וייסע, הן קו ימין. %break וע"ב אותיות שבפסוק, ויבוא, הן קו שמאל. וע"ב אותיות שבפסוק, ויט, הן קו אמצעי. %break ושנאמר, בע"ב אותיות חוזרות למקומן אלו האבנים, הכוונה היא על ע"ב אותיות שבפסוק, וייסע מלאך האלקים, שהן קו ימין וחסדים. ויש ע"ב צירופים של שלוש שלוש אותיות, %break מצירוף כל שלושת הפסוקים. והן נקראות ע"ב מדרגות, היות שבכל צירוף ג' קווים, וג' קווים נחשבים למדרגה. %break גם נודע, שע"י מסך דחיריק שבקו האמצעי, מתמעט קו השמאל דבינה מג"ר לו"ק דג"ר, שחוזר ומעלה את המלכות לבינה, והבינה מתבקעת שוב ונעשית ו"ק, אור נקבה. %break אחר ע"ב מדרגות, שהן ג' פעמים כלומר, ג' קווים, המרומזים בפסוקים וייסע ויבוא ויֵט, חזרו והתבקעו והתנקבו הספירות דבינה, שנקראות אבנים, מסיבת הצרור שהיה חקוק בדינים, במסך דחיריק שבקו האמצעי. %break והתקבצו המדרגות ונעשו קבוצה אחת, שע"י המסך הזה שהמעיט את קו השמאל לו"ק דג"ר, התקבצו והתייחדו ג' הקווים לקבוצה אחת, באופן שאינם מאירים זה בלי זה. ומטעם זה מכנה את המסך בשם צרור, מטעם היותו צורר כל ג' הקווים לאגודה אחת. %letter 136 .136 אח"כ התחלקו ונעשו ב' מדרגות של מים. מחצית המים קפאו, ומחציתם שקעו, אלו עלו ואלו ירדו. מכאן התחיל העולם להתחלק. %break בשעת שליטת קו שמאל, קופאים המים שבים, משום שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים. ואח"כ ע"י החסדים הם נפתחים וחוזרים לנוזלים, כלומר, שחוזרים להאיר. %page 191 אמנם לא כל החכמה חוזרת להאיר אלא רק הו"ק שבחכמה, והג"ר שבה נעלמים. ולפיכך נבחן כאן, שמֵי החכמה נחלקו לב' מדרגות: ו"ק וג"ר, שהו"ק קפאו בעת שליטת השמאל, %break ואח"כ ע"י גילוי החסדים חוזרים להאיר. והג"ר לא קפאו, אלא נעלמו לגמרי, שהרי אינם מאירים אפילו אחר גילוי החסדים. %break וע"כ נאמר, שהתחלקו ונעשו ב' מדרגות של מים, ג"ר וו"ק. מחצית המים קפאו, כלומר הו"ק דחכמה שחוזרים להתגלות ע"י החסדים. ומחציתם שקעו, כלומר הג"ר שנעלמו לגמרי. אלו עלו, כלומר אותם שנגלו, היו מאירים מלמטה למעלה, שהוא ו"ק. %break ואלו ירדו, כלומר אותם ששקעו, היו מאירים מלמעלה למטה, שהוא ג"ר. מכאן התחיל העולם להתחלק, שלא נשארה בעולם אלא המחצית התחתונה של החכמה, שהיא ו"ק. %letter 137 .137 צרור אחר יש למעלה, והוא חקוק בע"ב חתימות מהטַבעת החזקה, ובהן שקועים גלי הים. כשנוסעים, נחלקים לד' זוויות, חלק אחד עולה, שמאיר מלמטה למעלה, כלומר הנוקבא, מערב. וחלק אחד יורד, שמאיר מלמעלה למטה, עם אור החסדים, ז"א, מזרח. %break חלק אחד לצד צפון, קו שמאל, גבורה. וחלק אחד לצד דרום, קו ימין, חסד. כשמתחברים יחד, גחלים לוהטות עומדות בלהט החרב המתהפכת. %break המסך שבקו אמצעי הנקרא צרור, המשמש במקום בינה, וכן הוא משמש מחזה ולמעלה דז"א, להיותם מדרגה אחת. כן יש צרור, המשמש מחזה ולמטה דז"א, שבכוחו מכריע בין ב' הקווים אשר שם. וההפרש ביניהם הוא רב. %break כי אותו הצרור, המשמש מחזה ולמעלה דז"א, אינו מגלה שם הדינים שבו, להיותו נמצא בסיום הקווים, ואין הדינים יכולים לפגום למעלה ממקום מציאותם. משא"כ הצרור שמחזה ולמטה דז"א, כבר כלולים בו הדינים מהצרור העליון, העומד למעלה ממנו במקום החזה. %break והנה ג' הקווים חג"ת שלמעלה מחזה, נקראים ע"ב מדרגות, שהם ג' הפסוקים, וייסע, ויבוא, ויט. וע"כ מכונים הדינים אשר בצרור העליון, העומדים בסיום ע"ב מדרגות, בשם ע"ב חתימות מהטבעת החזקה, %break ע"ש הארתו. חתימות פירושו סיומים, משום שנמצאים בסיום המדרגות. הטבעת החזקה, הוא הצרור עצמו, שהוא המסך דחזה, שבו הדינים. %break ע"כ נאמר, צרור אחר יש למעלה, הצרור שבקו האמצעי שמחזה ולמטה, והוא חקוק בע"ב חתימות מהטבעת החזקה. כלומר, הדינים שבצרור העליון, העומד במקום החזה, המכונים כן, המשפיעים לצרור התחתון. %break אמנם עכ"ז אינם נחשבים לדינים שיפגמו במשהו את המדרגה, מטעם, שהדינים המתגלים בים, המכונים גלי הים, יושתקו ע"י הדינים שבקו אמצעי שלמטה מחזה, %break ולולא הדינים הללו שבצרור התחתון, לא היו הגלים נשתקים, והים, המלכות, לא הייתה יכולה להאיר. וע"כ אינם נחשבים לדינים אלא לתיקונים. %break וג' הקווים הללו, אינם מגלים חכמה אלא בנסיעתם, שהארת כל אחד מהם מתגלה במיוחד בזה אחר זה, בג' נקודות: חולם, ואח"כ שורוק, ואח"כ חיריק. ואז מקבלת המלכות את גילוי החכמה מהם. %break אבל כשגמרו הארתם בזה אחר זה, המכונה נסיעה, אז הם נחים, שהארתם מתחברת ביחד תחת שליטת אור החסדים, והחכמה אינה מתגלה עוד. %break וכשהם נוסעים, כדי לגלות הארת החכמה, הם נחלקים לד' זוויות, שכל אחד מג' הקווים מגלה הארתו במיוחד. בתחילה הימין. וכשנגמרה הארת הימין, מאיר השמאל. %page 192 וכאשר נגמרה הארת השמאל, מאיר האמצעי, שהם מכונים, דרום צפון מזרח. ואח"כ המערב, המלכות, מקבלת מהם החכמה. ע"כ נאמר, חלק אחד עולה, שמאיר מלמטה למעלה, הנוקבא, מערב. %break אבל כשמתחברים יחד, לאחר שגמרו נסיעתם שמאירים כולם ביחד, גחלים לוהטות עומדות בקו השמאל, בעניין להט החרב המתהפכת, שהם שומרים את החכמה, שלא תתגלה שלא בשעת נסיעה. וע"כ אין גילוי אז, אלא לאור החסדים בלבד. %letter 138 .138 עמוד אחד תקוע בתוך הים. מדרגה, שהיא שליח של חלק המדינה העליונה, מלכות שמחזה ולמעלה, עולה בעמוד הזה למעלה למעלה, ומסתכל למרחוק לראות קשר של אוניות השטות בים. מי ראה הגלים עולים ויורדים, מחמת הדינים שבהם, ורוח, %break קו אמצעי, נושבת בהם ומשתיקה אותם, ודגי הים, המלאכים, מושכים את כל אלו האוניות לכל רוחות העולם, שבדרך זה נגלה החכמה. %break ע"י עליית המלכות לבינה, נבקעות כל המדרגות לשתיים, שכו"ח נשארים במדרגה, ובינה ותו"מ נופלים ממנה, ויורדים ומתלבשים במדרגה התחתונה אליה. ולעת גדלות, יורדת המלכות מבינה למקומה, ואז עולים בינה ותו"מ של כל מדרגה מהתחתון, %break וחוזרים כל אחד למדרגתו. ויחד עם עלייתם מהתחתון, לוקחים עימהם גם את התחתון, ומעלים אותו למקום העליון. %break ומתוך שאין היעדר ברוחני, הם נמצאים תמיד במקום התחתון, גם אחר שעלו למדרגתם, שבדרך זה עולה כל תחתון אל העליון שלו. וע"כ נבחנים בינה ותו"מ הללו לבחינת עמוד, שיש בכל מדרגה, שעל ידיו עולה למדרגה עליונה שלה. %break עמוד אחד תקוע בתוך הים, כי הים, הנוקבא מחזה ולמטה דז"א, ואותם בינה ותו"מ של מדרגת מחזה ולמעלה דז"א, היורדים לשם, נבחנים לעמוד, שדרכו עולות כל הבחינות שמחזה ולמטה דז"א אל מדרגת מחזה ולמעלה דז"א. %break והנה תחילה הייתה המלכות למעלה מחזה דז"א, בעניין רביעי לאבות, ששם מקום גילוי החכמה. ואח"ז התמעטה וירדה למטה מחזה דז"א. וכיוון שכל מקור גילוי החכמה הוא למעלה מחזה דז"א, ע"כ יש לה שליח, המלאך מט"ט, %break שעולה למעלה מחזה וממשיך החכמה למחזה ולמטה, לד' החיות של המרכבה התחתונה, המכונים, אלפֵי שִׁנְאָן. %break מדרגה, שהיא שליח של חלק המדינה העליונה, מלכות שמחזה ולמעלה, כלומר מט"ט, שהוא שליח להמשיך ולקבל חכמה ממלכות העליונה שמחזה ולמעלה, בשביל המלכות שמחזה ולמטה, עולה בעמוד הזה למעלה למעלה, ומסתכל למרחוק, %break שמקבל חכמה, שנקראת הסתכלות מרחוק, כמ"ש, מרחוק ה' נראָה לי. ושטים לד' רוחות העולם, ומגלים חכמה ע"י מט"ט. %letter 139 .139 המדרגה ההיא, מט"ט, כשירד מלמעלה מחזה, עומדים אלף מימינו ואלף משמאלו, שממשיך חכמה המרומזת במספר אלף, בין בימינו ובין בשמאלו. והוא שב למחזה ולמטה, %break ויושב במקומו כמלך על הכיסא שלו. המדרגה ההיא בעת שהים, המלכות, שט לד' רוחות העולם, עימו יוצא בו שב, הוא שב בקיומו של המלך. %break הקווים מגלים החכמה רק בדרך נסיעה על שלושה מקומות בזה אחר זה, בחולם שורוק חיריק, שזה רָצוא. אבל כשגמרו נסיעתם ומתחברים בהארתם במנוחה, שזה וָשוב, אז יש להט החרב המתהפכת בקו שמאל, השומר שלא יגלה חכמה לחוץ. %page 193 וזוהי המדרגה, מט"ט, שבעת שהים, המלכות, שט לד' רוחות העולם, ומגלה חכמה בעת נסיעתו, עימו היא יוצאת לנסיעה, עימו היא שבה מנסיעתה. הוא שב, כדי לקיים המוחין של המלך בהארת החסדים, שבו מתקיימים המוחין. %letter 140 .140 ואז כשהים בבחינת ושוב, יוצאים כרוזים. מי שהוא מבעלי העיניים, יזקוף אותם למעלה למעלה. בעלי כנפיים יקומו בקיומם. בעלי הפנים, יכסו פניהם עד שנוסע במסעיו, אז וייסע מלאך האלקים. %break עיניים הם ג"ר דחכמה והפנים הם ו"ק דחכמה, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו. מי שהוא מבעלי העיניים, יזקוף אותם למעלה למעלה, שיאירו למעלה למעלה בבינה, ולא ימשיך אותם למטה, מטעם היותם ג"ר דחכמה, שאינם מאירים אפילו בעת נסיעה. %break בעלי כנפיים, המדרגות של חסדים מכוסים, יקומו בקיומם, שימשיכו הארתם, כי במצב ושוב, מאיר רק אור החסדים, שהוא הארת בעלי הכנפיים. בעלי הפנים, %break יכסו פניהם, שיכסו הארת הפנים בעת המנוחה שבמצב ושוב, כי אינם מאירים אלא רק בשעת נסיעה, עד שנוסע במסעיו, ואז מתגלה אור הפנים, כמ"ש, וייסע מלאך האלקים. %letter 141 .141 הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לַחְמָה. הייתה כאוניות סוחר, היא כנ"י, המלכות. ממרחק תביא לחמה, כמ"ש, הנה שֵׁם ה' בא ממרחק. ע"י הארת קו האמצעי במסך דחיריק, שהוא מרחיק הג"ר דחכמה, ואינו מאיר אלא בו"ק, תביא לחמה. %break כלומר ע"י מדרגה אחת השורה עליה, קו האמצעי, היסוד דז"א. ובו נמשכים כל אלו הנחלים והמעיינות, ההולכים בים. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים. %letter 142 .142 כל הנחלים הולכים אל הים, אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת. אע"פ שכל הנחלים נמשכים ע"י יסוד, שמוריד אותם לתוך הים, למלכות, אין לומר, שהוא שפך אותם הנחלים לים, ואחרים אינם שורים בו, ואין נמשכים בו עוד כבתחילה. %break שם הם שבים, ששבים למקום המדרגה ההיא, שהנחלים הלכו משם פעם אחת. שם הם שבים ללכת. שם הם שבים מהמקום ההוא העליון, כלומר מבינה באים שוב ליסוד. %break שהשפע אינו פוסק משם לעולם. ומתקבצים כולם במקום ההוא ביסוד, ללכת לים, למלכות. ואותה המדרגה נקראת צדיק, יסוד דז"א. %letter 143 .143 שָׁם אוניות יְהַלֵכוּן לווייתן זה יצרתָ לשחק בו. שם אוניות יהלכון, שבַּים ההוא הולכות ושטות האוניות. עד שבאות להתחבר ביסוד, אז, לווייתן זה יצרת לשחק בו. כי לווייתן הוא יסוד דז"א. %letter 144 .144 למעלה למעלה ביותר יש זיווג אחר השורה ברֵעוּת, ואינם נפרדים לעולם. זיווג או"א עילאין, ג"ר דבינה. זוכה לזיווג ההוא, מי שיש לו חלק לעוה"ב, שהוא בינה. %letter 145 .145 אלא, לווייתן זה יצרת לשחק בו. זה, משמע יסוד. הרי שאפילו לא יזכה לבינה זוכה ג"כ לקבל מזיווג העליון. הכול הכין הקב"ה לענג בו את הצדיקים. כמ"ש, אז תתענַג על ה'. %letter 146 .146 כמה אלפים וכמה רבבות של מחנות קדושים יש להקב"ה. בעלי הפנים העליונים, בעלי עיניים, בעלי כלי זין, בעלי יללה, בעלי יבבה, בעלי רחמים, בעלי דין. ולמעלה מהם פקד את המטרוניתא, המלכות, לשמש לפניו בהיכלו. %page 194 %letter 147 .147 כנגד אלו יש למטרוניתא, למלכות, מחנות מלאכים מזוינים. בשישים פנים נמצאים המחנות המזוינים. וכולם חגורי חרב עומדים מסביב למלכות. כמה יוצאים, כמה באים. בשש כנפיים מעופפים בכל העולם. לפני כל אחד מהם גחלי אש דולקים, %break לבושיו אש לוהטת, בגבו להט החרב הלוהטת בכל העולם לשמור לפניה. כמ"ש, ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. %letter 148 .148 מיהו שנקרא דרך עץ החיים? זוהי המטרוניתא הגדולה, המלכות, שהיא דרך לאילן הגדול והחזק, ז"א, הנקרא עה"ח. שכתוב, הנה מיטתו שלִשלמה שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל, ז"א, כולם אחוזי חרב. %letter 149 .149 כשהמטרוניתא נוסעת כולם נוסעים עימה, כמ"ש, וייסע מלאך האלקים. האם המלכות נקראת מלאך האלקים? התקין הקב"ה לפניו היכל הקודש, היכל עליון, עיר קדושה, עיר עליונה, ירושלים העיר הקדושה. כל אלו הם שמות של המלכות. %break מי שבא אל המלך, אינו נכנס, אלא מהעיר הקדושה, מהמלכות. ממנה לוקח הדרך אל המלך, כי הדרך נתקנת מכאן. %letter 150 .150 זה השער לה' צדיקים יבואו בו. כל שליחות, שהמלך, ז"א, רוצה, יוצאת מבית המטרוניתא, המלכות. וכל שליחות הבאה מלמטה מהמלך, ז"א, נכנסת תחילה אל המטרוניתא, ומשם אל המלך. %break נמצא, שהמטרוניתא היא שליח של כל, הן מלמטה למעלה והן מלמעלה למטה. וע"כ היא שליח כל. %break שכתוב, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. כלומר, ישראל של מעלה, ז"א. מלאך האלקים, המלכות. וכתוב, והוי"ה הולך לפניהם, להאיר להם ללכת יומם ולילה. %break יומם ולילה, פירושו ז"א ומלכות. הרי שהמלכות הלכה לפני ישראל. כמ"ש, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. %letter 151 .151 האם כבוד הוא למלך, לז"א, שהמטרוניתא, המלכות, תלך ותעשה מלחמה, ותלך בשליחות? אלא בדומה למלך, שהזדווג במטרוניתא עליונה. ראה המלך הכבוד שלה, שהיא עולה על כל שאר המטרוניתות שבעולם. %break אמר, כולן נחשבות לפילגשים כלפי המטרוניתא הזו שלי. היא עולה על כולן. מה אעשה לה? אלא כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. והפקיד המלך בידיה כל כלי זין שלו, כל בעלי המלחמה, %break כל אבני יְקָר של המלך, כל אוצרות המלך. אמר, מעתה, כל מי שיבקש לדבר עימי, לא יוכל לדבר עימי, עד שיודיע אל המטרוניתא. %letter 152 .152 כך הקב"ה מרוב החביבות והאהבה שלו לכנ"י, המלכות, הפקיד הכול ברשותה. אמר, הרי כל השאר, אינן נחשבות אצלה לכלום. אמר, שִישִים הֵמה מְלָכות, אחת היא יונתי תמָתי. מה אעשה לה? אלא כל הבית שלי יהיה בידיה. %break הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. הפקיד בידיה כל כלי זין שלו. כמ"ש, הנה מיטתו שלשלמה, שישים גיבורים סביב לה, כולם אחוזי חרב מְלוּמְדי מלחמה. %letter 153 .153 אמר המלך, מכאן והלאה המלחמות שלי תימסרנה בידך, כלי הזין שלי ובעלי המלחמה יהיו בידך. מכאן והלאה את תהיי שומרת לי. כמ"ש, שומר ישראל, ז"א, הנקרא ישראל. מכאן והלאה, מי שצריך לי לא יוכל לדבר עימי, עד שמודיע למטרוניתא. %page 195 כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. זאת היא המלכות. היא שליח המלך לכל. נמצא שהכול הוא בידיה, וזהו כבוד המטרוניתא. כמ"ש, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם. %letter 154 .154 וילך מאחריהם. כדי שיימצא לפניהם, בעלי המלחמה, ויהיו נגלים לפניהם. כי מחנות אחרים היו באים מלמעלה לעשות מלחמה עם ישראל. וע"כ, וילך מאחריהם, כדי לתת מקום לבעלי המלחמה, שמצד ישראל ללחום עימהם. %letter 155 .155 באותה שעה בא השר המושל הממונה על מצרים, ואסף 600 מרכבות מקטרגים, ועל כל מרכבה 600 שליטים ממונים מקטרגים. כמ"ש, וייקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים. %break האם 600 רכב בחור לא היו רכבי מצרים? ולמה כתוב, וכל רכבי מצרים? אלא ס"מ היה משאיל לשר מצרים 600 מרכבות מקטרגים לעזור לו. ע"כ כתוב, וייקח שש מאות רכב בחור. שלא היו של מצרים. %letter 156 .156 מתי שילם הקב"ה לס"מ? במלחמת סיסרא, שעָקר הקב"ה כל אלו המרכבות ונמסרו ביד המטרוניתא. כמ"ש, נחל קישון גְרָפָם נחל קדוּמים. ולעת"ל יהיו נמסרים כולם, %break כמ"ש, מי זה בא מאֱדום. וע"כ, וילך מאחריהם. פירושו, שעתידה השכינה באחרית הימים לעקור אותם מהעולם. %letter 157 .157 וייסע עמוד הענן. זהו ענן הנראה תמיד עם השכינה, שהוא המלאך מיכאל. וזהו הענן שנכנס בו משה. %break כתוב, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. הרי שאינו מיכאל, שהיא בחינת השכינה, אלא עזרת הצדיק הוא, יסוד דז"א. ופורש החסדים של הרשימה שלו, שהוא המסך. כי היסוד פורש החסדים על החכמה שבמלכות. ואז היא יכולה להאיר. %break וע"כ הולך הענן הזה יומם, שהוא זמן הארת החסדים, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו. כי מצד החסד בא הענן הזה, והוא נקרא חסד. וענן אחר הולך בלילה, ונקרא עמוד אש. שהוא מצד המלכות. %letter 158 .158 עמוד הענן יומם, זה אברהם, חסד. ועמוד אש לילה, זה יצחק, גבורה. ושניהם נמצאים בשכינה. עזרת הצדיק הוא, שע"י המדרגה ההיא הם נמצאים בשכינה. %letter 159 .159 הפסוק הזה, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם, פירושו, שנסע מצד החסד והתדבק בצד הגבורה. כי חסד הוא פנים וגבורה היא אחוריים. משום שהגיעה השעה להתלבש בדין. %break %H וייסע ויבוא ויֵט %letter 160 .160 באותה שעה נשלמה הלבנה, המלכות, מכל הבחינות, וירשה ע"ב (72) שמות קדושים בשלושה צדדים, ג' קווים. בצד אחד התלבשה המלכות בעטרותיו של החסד העליון, בע' (70) חקיקות של אור אבא עילאה שהאיר לה. שזה עניין קו ימין והפסוק, וייסע. %page 196 %letter 161 .161 בצד שני התלבשה המלכות ברְמָחים של הגבורה, הדינים שבה, בשישים הכאות של אש ועשר הכאות שלה עצמה, שיורדות מצד אמא עילאה בדינים חקוקים. שזה עניין קו שמאל והפסוק, ויבוא. %letter 162 .162 בצד שלישי התלבשה המלכות בלבוש ארגמן, שלבש מלך העליון הקדוש הנקרא ת"ת, שירש בן הקדוש, ת"ת, בע' עטרות עליונות מצד או"א. והוא כולל ימין, חסד, ושמאל, גבורה. שזה עניין הפסוק, ויֵט. %break שורש הקווים הוא בבינה. קו ימין שבה מכונה אבא עילאה. קו שמאל שבה מכונה אמא עילאה. קו אמצעי שבה ת"ת, המכריע ביניהם. שזה עניין שלושה יוצאים מאחד, שכל הגדלות שגרם התחתון אל העליון, זוכה בה גם התחתון. ולפיכך, אחד עומד בשלושתם, %break וזכה גם הת"ת בב' האורות ימין ושמאל של או"א. ואח"כ, כשהשיג הת"ת ג' הקווים, שניים מאו"א, ואחד משל עצמו, הוא משפיע אותם אל המלכות. %break וע"כ נאמר, שבאותה שעה נשלמה הלבנה, המלכות, מכל הבחינות, וירשה ע"ב שמות קדושים בשלושה צדדים, ג' קווים. כי ג' קווים אלו הם ג' הפסוקים, וייסע ויבוא ויֵט, %break שבכל אחד יש ע"ב (72) אותיות. וצירופם יחד עושה ע"ב שמות קדושים, שבכל אחד ג' אותיות מג' הפסוקים. %break בצד אחד התלבשה המלכות בעטרותיו של החסד העליון, בע' חקיקות של אור אבא עילאה שהאיר לה, שהוא קו ימין שבבינה, המאיר לחסד דת"ת, והיא מתלבשת בעטרות דחסד העליון הזה דת"ת. וזה הפסוק, וייסע. %break וכן מקבלת מגבורה דת"ת הארת קו שמאל מאמא עילאה, המכונה שישים הכאות של אש, כמ"ש, שישים גיבורים סביב לה. %break וע"כ נאמר, בצד שני התלבשה המלכות ברמחים של הגבורה, כלומר גבורה שבת"ת, בשישים הכאות של אש ועשר הכאות שלה עצמה, שיורדים מצד אמא עילאה בדינים חקוקים, כי ת"ת מקבל אותם מקו שמאל דאמא עילאה. וזה הפסוק, ויבוא. %break וכן מקבלת מת"ת דת"ת, בחינתו עצמו של קו אמצעי. שנאמר, בצד שלישי התלבשה המלכות בלבוש ארגמן, שלבש מלך העליון הקדוש הנקרא ת"ת, כי להיותו קו אמצעי הוא כולל בתוכו ב' הצבעים לבן ואדום, שהתכללותם הוא הצבע ארגמן. %break והם ב' קווים דבינה, שירש אותם בעניין שלושה יוצאים מאחד, אחד עומד בשלושתם. %break ב' קווים ימין ושמאל שבבינה מכונים חו"ב. אלא שהשתנה שמם לאו"א, ות"ת, קו אמצעי, מכונה הבן שלהם. כי דרך האורות להשתלשל זה מזה בדרך עילה ועלול כסדר המדרגה. %break וכאן יצאו האורות שלא בסדר המדרגה, כי תיקון אחד נעשה, שעלתה המלכות לבינה, וקיבלה בינה צורת מלכות המצומצמת. %break וירדו בינה ותו"מ שלה למדרגת ז"א. וע"י זה, בעת גדלות, כשבינה העלתה הבינה ותו"מ שלה ממדרגת ז"א, עלה גם ז"א עימהם למקום בינה. וע"י זה נעשה שם קו אמצעי, וקיבל האורות דבינה, אע"פ שבסדר המדרגה אין ז"א ראוי כלל לקבל ולהאיר כמו הבינה. %break ומתוך שהאור הזה הגיע לז"א שלא בסדר המדרגה, אלא ע"י ירידת בינה ותו"מ דבינה, והעלאתם את הז"א למקום בינה, וכן ע"י עניין אחד עומד בשלושה, %page 197 לפיכך מכונה האור הזה בשם אור של תולדה, ולא בדרך השתלשלות עילה ועלול. ולפיכך מכונה ז"א בשם בן, כלומר אור של תולדה. ולפיכך מכונים החו"ב בשם או"א, כי הם הולידו את האור הזה, שנקרא ז"א. %letter 163 .163 ושתי עטרות מצד או"א, והם ע"ב (72) שמות. מצד החסד הם שבעים, ושניים עדים. מצד הגבורה שבעים, ושניים סופרים. מצד הת"ת שבעים, ושניים צבעים להתפאר. %break ת"ת, ז"א, משפיע אל המלכות שבעים עטרות מכל קו. כי אע"פ שז"א מקבל ג' קווים דבינה, עכ"ז אינו מקבל מעצם הג"ר של ב' הקווים שבבינה, המכונים או"א, אלא מז"ת שלהם, שכל אחד כלול מעשרה, והם ג"פ שבעים עטרות. %break אמנם לפי זה למה נקרא ע"ב שמות, היה לו להיקרא ע' שמות? כי מלבד ע' עטרות, שהם ז"ת שמקבל מב' הקווים שבבינה, שנקראים או"א, הוא מקבל עוד ב' עטרות מג"ר דאו"א, %break בעניין אחד עומד בשלושתם. ומטעם זה עלה הת"ת, בחינת ז"ת, ונעשה לדעת, בחינת ג"ר. ומטעם תוספת ב' עטרות דג"ר הללו, הוא נקרא ע"ב שמות. %break ותוספת זו יש בכל אחד מג' הקווים שלו. שבחסד הם מכונים שניים עדים. ובגבורה שניים סופרים. ובת"ת שניים צבעים. %break ומכונים כך בדמיון לשטר מתנה, שיש שם כְתב סופר וחתימת עדים. והנה עיקר כוח שטר המתנה הוא ודאי כתב הסופר, שכותב ופורט כל הערכים שהנותן מקנה אל המקבל. %break ועכ"ז, אם לא הייתה שם חתימת העדים, לא היה השטר שווה כלום. ואין צריך לומר, שאם הייתה שם חתימת עדים בלבד בלי כתב הסופר, לא היה שווה כלום. %break והנה השם ע"ב כאן, הוא בעיקר להמשיך חכמה אל הנוקבא, בעניין וייסע ויבוא ויֵט. החכמה נמשכת רק מקו שמאל, אבל בלי התלבשותה בחסדים שבקו ימין אינה יכולה להאיר. %break ולפיכך הזוהר מדמה ב' עטרות שבקו שמאל, לב' סופרים, שכתב סופר הוא העיקר שבשטר, וב' עטרות שבקו ימין מדמה לב' עדים, שאע"פ שאינם מוסיפים משהו על כתב הסופר, %break אמנם הם מקיימים כל השטר, שזולתם אין השטר שווה כלום. אף כאן, בלי החסדים אין הארת החכמה שווה כלום, כי אינה יכולה להאיר בלי חסדים. וע"כ הם מכונים ב' עדים. %break וב' עטרות שבקו אמצעי הוא מדמה לב' צבעים. והוא מטעם, שצבעים מורים על דינים, ומקו האמצעי נמשכים דינים דמסך דחיריק. אבל אם הם דינים, איזה יחס יש להם לג"ר, להיקרא ב' עטרות? %break כי דינים אלו, לא זו בלבד שאינם פוגמים כלום את האורות, אלא להיפך, שהם מפארים אותם, כי זולתם לא היה ייחוד בין ב' הקווים. %letter 164 .164 ובמָקום זה, במלכות, נחקק אחד באחד, שע"ב העטרות שבכל קו נכללות זו בזו, ועולה מהן השם הקדוש, המרכבה. כי נעשות ע"ב שמות, שבכל אחד מהם ג' אותיות. וכאן נחקקו האבות, חג"ת, ג' הקווים, להתחבר יחד. והוא השם הקדוש ע"ב, חקוק באותיותיו. %letter 165 .165 הצירוף של האותיות: האותיות הראשונות, ע"ב האותיות של הפסוק, וייסע, רשומות כסדרן בדרך יושר, כי היושר מורה על חסד, משום שכל האותיות הראשונות נמצאות בחסד, בקו ימין, ללכת בדרך יושר, בסידור מתוקן. %letter 166 .166 האותיות השניות, ע"ב האותיות של הפסוק, ויבוא, רשומות בגלגול למפרע, שנרשמות מלמטה למעלה. משום שכל ע"ב האותיות השניות נמצאות בגבורה, לגלות דינים, וכלי זין, הבאים מצד השמאל. וכשהן למפרע, רומזות על דינים. %page 198 %letter 167 .167 האותיות השלישיות, ע"ב האותיות של הפסוק, ויט, הן אותיות הרשומות להראות הצבעים, שהם הדינים, להתעטר במלך הקדוש. וכולם מתחברים ומתקשרים בו, מטעם היותו קו האמצעי, %break והוא מתעטר בעטרותיו בדרך יושר ורושם לצד זה ולצד זה, לקו ימין ולקו שמאל, כי מקיים הארת שניהם, כמלך שמתעטר מכל. %letter 168 .168 כאן נרשם השם הקדוש חקוק בע"ב מילים, שג"פ ע"ב אותיות, שבכל קו מג' קווים, מתחברים ומשתלבים יחד, ואז עושים ע"ב מילים שבכל מילה ג' אותיות מג' הקווים. המתעטרים באבות, חג"ת, שהם מרכבה קדושה העליונה. %break אלו האותיות השלישיות, למה לא כתובות בב' דרכים, חלקן בדרך ישר כסדרן, וחלקן בדרך למפרע, כדי ליישר לצד זה ולצד זה, לקו ימין ולקו שמאל, להיותו מקיים הארת שניהם? %break כתוב, אתה כוננת מֵישָׁרים. פירושו, שהקב"ה עושה מישרים, ומקיים ב' הצדדים. וכתוב, והבְּריח התיכון בתוך הקרשים, שהוא הקב"ה, קו האמצעי, המקיים ב' הצדדים. %break וא"כ היה צריך להירשם חציו בסדר ישר כקו ימין, וחציו למפרע כקו שמאל. אלא זה יעקב. והכול אחד. כי גם יעקב מורה על קו האמצעי. %letter 169 .169 זה דומה למלך, שהוא שלם מכל ודעתו שלמה מכל. מה דרכו של אותו המלך? פניו מאירים תמיד כשמש, משום שהוא שלם. וכשהוא דן, דן לטוב ודן לרע. וע"כ צריכים להישמר ממנו. %break שהוא טיפש, רואה פני המלך מאירים וצוחקים, ואינו נשמר ממנו. ומי שהוא חכם, אע"פ שרואה פני המלך מאירים, אומר, שהמלך ודאי שלם, שלם הוא מכל, שלם בדעתו, %break רואה שבמאור ההוא יושב דין, והתכסה, אע"פ שאינו נראה. שאם לא כן, לא יהיה המלך שלם, וע"כ צריכים להישמר. %letter 170 .170 כך הקב"ה תמיד שלם באופן זה ובאופן זה, בצד ימין ובצד שמאל, אבל אינו נראה אלא בפנים מאירים. ומשום זה אלו הכסילים הרשעים אינם נשמרים ממנו. %break אבל אלו החכמים הצדיקים אומרים, המלך שלם הוא, ואע"פ שפניו נראים מאירים, הדין מתכסה בתוכם. משום זה צריכים להישמר ממנו. %break בזה מיושבת השאלה, למה לא נרשמו ע"ב האותיות שבקו אמצעי, חציין בסדר ישר וחציין למפרע, כדי לכלול בתוכו גם הדינים שבשמאל. שהוא מטעם שהדינים שבשמאל מכוסים בו, %break ופניו שמחים ומאירים תמיד, כמו אורות הימין, וע"כ אותיותיו רשומות בסדר ישר בלבד, כמו הימין. %letter 171 .171 מכאן יש ליישב השאלה, למה לא נרשמו ע"ב האותיות דקו האמצעי, מחציתן בסדר ישר ומחציתן למפרע. כמ"ש, אני הוי"ה לא שָׁניתי, שפירושו, לא דילגתי למקום אחר. %break שאע"פ שב' הקווים נכללים בי, מ"מ לא שיניתי עצמי משום זה לדלג לשמאל, אלא נשארתי בימין. כי בי נכלל הכול. %break ואלו ב' הצבעים לבן ואדום נכללו בי, בחסדים שלי. ואין הארת השמאל נראית בי, אלא במלכות. ומשום זה כל האותיות שבקו האמצעי נראות בדרך ישר. ואע"פ שהאותיות אחוזות לצד זה ולצד זה, לימין ולשמאל, מ"מ, כתובות בסדר ישר. %page 199 %letter 172 .172 וייסע מלאך האלקים. עד כאן צד אחד, חסד לאברהם, קו ימין. כשעתיקא קדישא האיר אל המלך, ז"א, האיר לו והעטיר אותו בכתרים הקדושים העליונים, שהם אור החסדים דאו"א עילאין, ג"ר. %break וכשמגיעים אצלו החסדים, מתעטרים האבות, ג' קווים חג"ת, ובשעה שמתעטרים האבות, אז היא שלמות הכול. אז המטרוניתא נוסעת במסעיה, עם השלמוּת של האבות. וכשהיא מתעטרת מכל ג' האבות, ג' הקווים, אז היא מתחברת ורשות הכול בידיה. %letter 173 .173 כעין זה, השם הקדוש חקוק באותיות הרשומות במרכבה העליונה, שהן העיטור של האבות. %letter 174 .174 בתקיעת שופר כתובה ג"פ המילה, וּבְכֵן. ובכן יתגדל, ובכן תן פחדך, ובכן תן כבוד. ואינו גורס, ובכן צדיקים. שג"פ, ובכן, הם כנגד אלו שלושה פסוקים, וייסע ויבוא ויט, ולא יותר. %break בכן בגי' ע"ב (72). וע"כ רומזים ג"פ, ובכן, על ג' קווים של שם ע"ב. אלא הכול נכלל בשם הקדוש הזה, ונסתם בו, שכל ג' הקווים של השם ע"ב נכללים במלכות. ונמצא ששלמות המרכבה הקדושה יש במלכות. %break וע"כ יש ד"פ ע"ב, ג' הקווים חג"ת, ומלכות, ולפיכך יש ג"כ ד"פ המילה, ובכן. שגורס גם, ובכן צדיקים. %letter 175 .175 זהו השם הקדוש, העיטור של האבות, חג"ת, שמתעטרים בחקיקתם בחיבורם יחד. והם השלמות של המרכבה הקדושה. ונכלל ב-48 מילים, שהיא שלמות הכול, והעיקר של השורשים. %break ע"ב שמות שהם ע"ב מילים של ג' אותיות, נחלקות לג' שְלישים, לפי ג' קווים שבו. השליש הראשון הוא חסד, קו ימין. השליש השני הוא גבורה, קו שמאל. השליש השלישי, %break הוא ת"ת, קו האמצעי. ועיקר הקווים הם הימין והשמאל, והם בחינת הג"ר, אבל קו האמצעי אינו אלא שמקיים הארתם, והוא בחינת ו"ק. %break ובב' השלישים של חו"ג יש 48 מילים, שכל האורות של השם הזה נכללים בב' השלישים הראשונים, שהם 48 מילים. כי ב' הקווים ימין ושמאל, הם שלמות כל השם ועיקר השורשים. כי כל השורשים נמצאים בהם. והשליש התחתון, %break כ"ד (24) האותיות של הקו השלישי, הם רק ענפים לעליונים, שמקבל מהם בעניין אחד זוכה בשלושה. %letter 176 .176 גוף האילן, הוא השם אנ"י, הנמצא באמצעם של ע"ב השמות, השם הל"ז (37). הראש של כל ענפי האילן, הוא השם וה"ו, השם הראשון של ע"ב השמות. %break כְלל הענפים והגוף והשורש נמצאים ב-48 מילים, בב' השלישים הראשונים של ע"ב המילים. וכך נרשם בג' עולמות העליונים, שהם חב"ד הכלולים ב-24 המילים הראשונות, %break שהם חסד וקו ימין. ובג' עולמות התחתונים, שהם חג"ת, הכלולים ב- 24 המילים השניות, שהם גבורה וקו שמאל. %break כי ג' הקווים חג"ת נכללים זה מזה, ויש בכל אחד ג'. ואז נבחן קו הימין לחב"ד, וקו השמאל לחג"ת, וקו האמצעי לנה"י. וע"כ נמצאים ב' השלישים הראשונים של ע"ב המילים, שהם בחב"ד חג"ת. %page 200 %letter 177 .177 כנגד חג"ת אלו שבג' קווים של השם ע"ב, כתוב, קדוש קדוש קדוש ה' צבאות. קדוש למעלה, בחב"ד, קדוש באמצע, בחג"ת, קדוש למטה, בנה"י. וכן קדוש א' הוא חסד, קדוש ב' גבורה, קדוש ג' ת"ת. שחג"ת הוא חב"ד חג"ת נה"י. וכולם נחקקו בע"ב. %letter 178 .178 בשעה שישראל חנו על הים, ראו כמה המונים, כמה חיילים, וכמה מחנות מלמעלה ומלמטה, וכולם באו בקיבוץ על ישראל. התחילו ישראל בתפילה מתוך צרתם. %letter 179 .179 בה בשעה, ראו ישראל מצוקה מכל הצדדים, הים עם גליו המתרוממים היה לפניהם, ואחריהם כל אלו הממונים וכל המחנות של מצרים, ולמעלה היו עליהם כמה מקטרגים. התחילו צועקים אל הקב"ה. %letter 180 .180 אז כתוב, ויאמר ה' אל משה, מה תצעק אליי. אליי, הוא מידת ז"א. כי הכול תלוי בעתיק. בה בשעה נגלה עתיקא קדישא, ונמצא הרצון בכל העולמות העליונים, ואז האיר האור של הכול. %break חכמת המצרים הייתה מצד שמאל, בעניין התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו. וחכמה זו יש לה שורש בבינה דא"א, שיצאה לחוץ מראשו. ולקריעת ים סוף ולהטביע את המצרים, היה צריך מתחילה לבטל את שורשם הגבוה שבקדושה, שבא"א. %break וזה לא היה אפשר, זולת באור הגדול של עתיקא קדישא, שהיא שורש הכול. %break וע"כ ז"א אמר, מה תצעק אליי, בעתיק תלוי הכול, אשר אורו הגדול יכול לבטל שורש המצרים שבבינה דא"א, כהתבטל הנר בפני האבוקה. ואז האיר האור של הכול, %break כי אור דעתיק הוא אור של הכול, והכול בטלים לאורו, ובזה התבטל לשעתו השורש הגבוה של המצרים. %letter 181 .181 אז כשהאיר הכול יחד, כי אור דעתיק, אע"פ שהוא חסדים מכוסים, עכ"ז כולל בתוכו גם חכמה, משום שהחכמה שבא"א מתקבלת ממנו בהכרח. וע"כ החסדים דעתיק חשובים מחכמה דא"א, ונחשב שכולל אותו, והחכמה והחסדים מאירים בו יחד. %break וע"כ עשה הים החוקים העליונים, להטביע את המצרים ולהציל את ישראל, שנמסרו בידו העליונים והתחתונים. ומשום זה נאמר, שבנים חיים ומזונות, הכול קשה לפני הקב"ה כמו קריעת ים סוף, משום שקריעת ים סוף נתלה בעתיק. %letter 182 .182 איילה אחת יש בארץ, והקב"ה עושה הרבה בשבילה. בשעה שהיא צועקת, הקב"ה שומע צרתה ומקבל קולה. וכשהעולם צריך רחמים על מים, היא נותנת קולות, והקב"ה שומע קולה, ואז מרחם הקב"ה על העולם. כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים. %letter 183 .183 וכשצריכה ללדת, היא סתומה מכל הצדדים, ושמה ראשה בין בִּרכיה, וצועקת ומרימה קולות. והקב"ה מרחם עליה, ומזמין לה נחש אחד, שנושך בערוותה, ופותח אותה, וקורע לה אותו מקום, ויולדת מיד. בדבר זה לא תשאל ולא תנסה את ה'. %letter 184 .184 ויושַע ה' את ישראל מיד מצרים, ויַרא ישראל את מצרים מת. הראה להם הקב"ה את השר הממונה על המצרים, שהעביר אותו בנהר דינור, שהיה בשפת ים העליון, מלכות. %break מהו הטעם שמת? הלוא אין מיתה במלאכים? שהעבירו אותו מהממשלה שלו, שנחשב לו כמיתה. %page 201 %H וירא ישראל את היד הגדולה %letter 185 .185 ויַרְא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. כאן ביד הגדולה נשלמה יד השמאל, גבורה, וכל האצבעות חג"ת נ"ה שבה, מטעם שנכללה בימין, שהכול נכלל בימין ותלוי בימין. %break כמ"ש, ימינךָ ה' נֶאְדָרי בַּכוח, ימינך ה' תִרְעַץ אויב. ואע"פ שזה שייך לגבורה, מ"מ כיוון שתלוי ביד ימין, ע"כ נקרא על שמו. %letter 186 .186 לא נמצא מי שחיזק את ליבו לפני הקב"ה, כפרעה. אמנם סיחון ועוג חיזקו ג"כ את ליבם. אך הם חיזקו את ליבם כנגד ישראל, אבל כנגד הקב"ה לא חיזקו את ליבם, כמו שחיזק פרעה את רוחו כנגדו, שהיה רואה גבורותיו ולא היה שב. %letter 187 .187 פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו. ובכל אלו הכתרים ובכל אלו הידיעות של הס"א הסתכל. ובכל הצד שלהם לא ראה שתהיה גאולה לישראל, ולא הייתה תלויה באחד מהכתרים שלהם. %break ועוד, כי בכל הכוחות העליונים של הס"א קשרו קשר על ישראל, שלא יוכלו לצאת מתחת ידיהם. ופרעה לא חשב, שיש קשר אחר של אמונה, השולט על כל הכוחות של הס"א. וע"כ היה מחזק את ליבו. %letter 188 .188 לא חיזק פרעה את ליבו אלא על השם הוי"ה. כי כשהיה אומר משה, כה אמר הוי"ה, חיזק את ליבו. כי בכל החכמה שלו לא מצא שהשם הזה ישלוט בארץ, וע"כ אמר פרעה, מי הוי"ה אשר אשמע בקולו? ואח"כ, כשחשב לשוב, %break אמר, הוי"ה הצדיק. אח"כ אמר, חטאתי להוי"ה. הפֶּה הזה שאמר, מי הוי"ה, אמר, חטאתי להוי"ה. %letter 189 .189 אמר איוב, אחת היא על כן אמרתי, תם ורשע הוא מכַלֶה. אחת היא, כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאימהּ, המלכות. ובזו דן הקב"ה דיניו למטה, ודן דיניו למעלה בכל. %letter 190 .190 כשהקב"ה מעורר דיניו, דן דיניו בכתר, שהוא המלכות, כתוב, תם ורשע הוא מכלה, משום שהצדיקים נתפסים בעוונות הרשעים, כמ"ש, ויאמר ה' למלאך המשחית בעם רב. %break שפירושו, קח הרב שבהם. וע"כ אמר איוב דבר זה, תם ורשע הוא מכלה. ולא פירש איוב, שהכוונה על הצדיקים, הנתפסים בעוונות הרשעים. %break אחת היא, זו כנ"י בגלות מצרים, שבשבילה הרג הקב"ה במצרים ועשה בהם נקמות. כמ"ש, תם ורשע הוא מכלה. שהרי גם תמימים היו שם, שלא שִעבדו את ישראל, ונהרגו יחד עם הרשעים שבהם. %letter 191 .191 איוב לא נלקה אלא בזמן שיצאו ישראל ממצרים. אמר איוב, א"כ כל הפנים שווים, תם ורשע הוא מכלה. פרעה התקיף את ישראל, ואמר, מי ה' אשר אשמע בקולו. %break ואני לא התקפתי אותם, ולא עשיתי כלום, תם ורשע הוא מכלה. כמ"ש, היָרֵא את דבר ה' מעבדֵי פרעה, זהו איוב. כי היה בזמן יציאת מצרים. %letter 192 .192 אבני ברד אלו, שהיו יורדות על המצרים ועוכבו ע"י משה, עשו אח"כ נקמות בימי יהושוע. ולעת"ל עתידות לרדת הנשארות על אֱדום ובנותיה. כמ"ש, כימי צאתךָ מארץ מצרים אָראֶנו נפלאות. %page 202 %letter 193 .193 ויַרְא ישראל את היד הגדולה, ויִירְאו העם את ה'. פסוק זה אין ראשו קשור לסופו, ואין סופו קשור לראשו. בתחילה כתוב, וירא ישראל את היד הגדולה. ואח"כ כתוב, וייראו העם את ה'. האם וירא ישראל הוא סיבה אל וייראו העם את ה', ולפני כן לא יָראו את ה'? %break אלא הזקֵן ההוא, שירד עִם בניו לגלות, וסבל עליו הגלות, והכניס את בניו בגלות, הוא ממש ראה כל אלו הנקמות וכל הגבורות, שעשה הקב"ה במצרים. כמ"ש, וירא ישראל. ישראל ממש, כלומר יעקב. %letter 194 .194 העלה הקב"ה לאותו זקן, ואמר לו, קום ראה את בניך, היוצאים מתוך עם חזק, קום ראה הגבורות, שעשיתי בשביל בניך במצרים. %letter 195 .195 בשעה שנסעו ישראל לרדת בגלות מצרים, יִראה ואֵימה חזקות נפלו עליו. אמר הקב"ה ליעקב, למה אתה מתיירא, אל תירא מֵרְדָה מצריימה. ממה שכתוב, אל תירא, משמע שהיה מתיירא. %letter 196 .196 אמר לו, מתיירא אני שיְכַלו את בניי. אמר לו, אנוכי ארד עימך מצריימה. אמר לו שוב, מתיירא אני שלא אזכה להיקבר בין אבותיי ולא אראה הגאולה של בניי, והגבורות שתעשה להם. %break אמר לו, ואנוכי אעלְךָ גם עלה. אעלך, להיקבר בקבר אבותיך. גם עלה, לראות הגאולה של בניך, והגבורות שאעשה להם. %letter 197 .197 וביום ההוא, שיצאו ישראל ממצרים, העלה הקב"ה את יעקב, ואמר לו, קום ראה בגאולה של בניך, שכמה כוחות וגבורות עשיתי להם. ויעקב היה שם וראה הכול, כמ"ש, וירא ישראל את היד הגדולה. %letter 198 .198 מכאן נשמע, שיעקב היה בעת הגאולה, כמ"ש, ויוציאךָ בפניו בכוחו הגדול ממצרים. בפניו, זה יעקב, כי הביא כל האבות שם. ויוציאך בפניו. בפניו זה אברהם, כמ"ש, וייפול אברהם על פניו. %letter 199 .199 אברהם אמר, הַלְבֶן מאה שנה ייוולד. אמר לו הקב"ה, חייך, אתה תראה כמה המונים וכמה מחנות שיצאו ממך. בשעה שיצאו ישראל ממצרים, כל אלו השבטים וכל אלו הרבבות העלה הקב"ה אל אברהם וראה אותם, כמ"ש, ויוציאך בפניו. %break כל האבות הזדמנו שם בכל הגאולה ההיא, כמ"ש, ויוציאך בפניו. מהו בפניו? אלו האבות. %letter 200 .200 ויוציאך בפניו, זהו יעקב. בכוחו, זהו יצחק. הגדול, זהו אברהם. וכן בשביל האבות מזדמנת תמיד גאולה לישראל. כמ"ש, וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. האבות ראויים שיזכור, אבל מהו, והארץ אזכור? %break אלא לכלול עימהם את דוד, המלכות, הארץ, שהיא מרכבה עם האבות, חג"ת. והם מעוררים תמיד גאולה לישראל. %letter 201 .201 וירא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. יד אינה נקראת פחות מחמש אצבעות. הגדולה, שכלולות בה חמש אצבעות אחרות מיד השמאל, %page 203 כי בחינת ג"ר נוטלת יד ימין מהתכללות בקו שמאל. וכל אצבע עולה לחשבון גדול, והקב"ה עושה בהן ניסים וגבורות. ובזה נעקרו כל המדרגות מהשתלשלותן. %letter 202 .202 בחמש האצבעות הראשונות, בחמש המכות הראשונות, כתוב, ויֶחזַק לב פרעה. כיוון שנשלמו אלו חמש אצבעות של יד שמאל, לא היה עוד דבר ברשות פרעה שיחזק ליבו. אז כתוב, ויְחַזֵק הוי"ה את לב פרעה. %letter 203 .203 וירא ישראל את היד הגדולה, ויאמינו בה'. והאם עד עתה לא האמינו בה'? והרי כתוב, ויַאמֵן העם וישמעו. והרי ראו כל הגבורות, שעשה להם הקב"ה במצרים. %break אלא, ויאמינו, הוא, שהאמינו בדבר ההוא שאמר, ויאמר משה אל העם אל תירָאו, התייצבו ורְאו את ישועת ה'. %letter 204 .204 כתוב, ויַרְא ישראל את מצרים מת. וכתוב, לא תוסיפו לראותם עוד עַד עולם. הלוא מתים ראו אותם? א"כ היה צריך לכתוב, לא תוסיפו לראותם חיים עוד עד עולם. %letter 205 .205 אלא כתוב, מן העולם ועד העולם. עולם למעלה, עולם למטה. עולם שלמעלה, משם היא ההתחלה להדליק הנרות, הבינה, שורש כל המוחין. עולם שלמטה, שם הוא הסיום, המלכות, %break המסיימת כל הספירות, והוא נכלל מכולם. ומעולם שלמטה הזה, מתעוררות הגבורות לתחתונים. %letter 206 .206 ובעוה"ז שלמטה, עושה הקב"ה אותות לישראל, ויִקרו להם ניסים. וכשמתעורר עוה"ז לעשות ניסים, כל המצרים צללו בים ע"י עוה"ז, וקרה לישראל נס בעוה"ז. %break וע"כ כתוב, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, עד שיתעורר העולם ההוא ויהיו נמסרים בדיניו. וכיוון שנמסרו לו להיות נידונים, אז כתוב, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. %break כתוב, מן העולם ועד העולם. עד העולם בדיוק, עד שיתעורר העולם שלמטה. אז כתוב, ויאמינו בה' ובמשה עבדו. %break %H אז ישיר משה %letter 207 .207 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם יותר מבכל שאר העמים, ומרוב האהבה שאהב אותם, הקים להם נביא אמת ורועה נאמן, והעיר עליו רוח הקודש יותר מכל שאר הנביאים הנאמנים, %break והוציא אותו מחלקו ממש, ממה שהפריש יעקב מַעשר מבניו להקב"ה, שהוא שבט לוי. %break וכיוון שהיה לוי שלו, לקח אותו הקב"ה ועיטר אותו בכמה עטרות, ומשח אותו בשמן המשחה הקדוש שלמעלה. ואז הוציא מבניו רוח קדוש אל העולם, וחגר אותו באַבְנטיו הקדושים של האמונה הגדולה, שהיא בינה. %letter 208 .208 בשעה שהגיע זמנו של משה הנביא הנאמן לרדת לעולם, הוציא הקב"ה רוח קדוש ממחצבה של ספיר האבן הטובה, שהיא המלכות, שהיה גנוז ברמ"ח (248) אורות, והאיר עליו. %page 204 ועיטר אותו בשס"ה (365) עטרות והעמיד אותו לפניו, והפקיד אותו על כל אשר לו. ונתן לו 173 מפתחות. ועיטר לו בחמש עטרות, וכל עטרה עולה ומאירה באלף עולמות המאירים, ונרות הגנוזים באוצרות מלך הקדוש העליון. %break הזוהר מבאר המוחין, שזכה בהם משה מטרם שירד לארץ. ונודע, שסדר המוחין הוא, שבתחילה מקבל ו"ק בלי ראש, חסדים חסרי ג"ר. ואח"כ מקבל ג"ר בבחינת נשמה. ואח"כ בבחינת חיה. ואח"כ בבחינת יחידה. גם נודע שרמ"ח הוא בחינת ו"ק ושס"ה הוא בחינת ג"ר. %break ע"כ נאמר, הוציא הקב"ה רוח קדוש ממחצבה של ספיר האבן הטובה, המלכות, שהיה גנוז ברמ"ח אורות, והאיר עליו, שבזה השיג משה מוחין דו"ק. ועיטר אותו בשס"ה עטרות והעמיד אותו לפניו, מוחין דג"ר. ונתן לו 173 מפתחות. %break האורות דקו האמצעי המכונים מפתחות, מטעם שאין הקווים ימין ושמאל יכולים להאיר, עד שבא קו האמצעי ופותח אותם. %break ואז מקבל קו האמצעי כל שיעור האורות, שגרם לצאת בב' קווים העליונים. ומקו ימין מקבל מאה אורות, כל הע"ס שלו, מטעם היותם אור החסדים. ומקו השמאל, ששם אור החכמה, מקבל שבעים עטרות בלבד, ולא הג"ר דחכמה, וע"כ חסר שלושים. %break אמנם יש לו התכללות מג"ר, ונחשבים למספר 3 בלבד. וע"כ הם 173 מפתחות. %break ואח"כ מבאר מוחין דחיה. שנאמר, ועיטר לו בחמש עטרות, חג"ת נ"ה, וכל עטרה עולה ומאירה באלף עולמות, שהם ספירות דאו"א, שכל ספירה עולה במספר אלף. %break ואח"כ מבאר מוחין דיחידה. שנאמר, ונרות הגנוזים באוצרות מלך הקדוש העליון, שהם האורות דא"א, היחידה, הנעלמים ומלובשים באבא עילאה, שנקרא מלך העליון הקדוש. %letter 209 .209 אז העביר אותו בכל האורות שבגן עדן, והכניס אותו להיכלו והעביר אותו בכל הצבאות והמחנות שלו. אז הזדעזעו כולם, פתחו ואמרו, הסתלקו מסביבתו, כי הקב"ה העיר רוח לשלוט להרגיז העולמות. %break יצא קול ואמר, מי הוא זה שכל המפתחות הללו בידיו. פתח קול אחר ואמר, קבלו אותו בתוככם, זהו שעתיד לרדת בין בני אדם ועתידה התורה, הגנוזה מכל גנוז, להימסר בידיו, %break ולהרעיש העולמות שלמעלה ושלמטה ע"י זה. בה בשעה התרגשו כולם ונסעו אחריו. פתחו ואמרו, הִרכַּבְתָ אֶנוש לראשנו באנו באש ובמים. %letter 210 .210 אז עלה הרוח של משה ועמד לפני המלך. אות מ' פתוחה, עלתה והתעטרה בעטרותיה, ועיטרה את הרוח בשכ"ה (325) עטרות, והפקידה מפתחותיה בידיו. אות ש', הרומזת לג' אבות, העטירה אותו בג' עטרות קדושות, %break והפקידה כל מפתחות המלך בידיו, ומינו אותה בנאמנות, להיות נאמן הבית. אות ה', עלתה והתעטרה בעטרותיה, וקיבלה אותו מן המלך. %break עניין הכיסא העליון מחזה ולמעלה דז"א, שחג"ת דז"א הם ג' רגלי הכיסא. והמלכות אשר שם, היא רגל רביעית. והכיסא עצמו, בינה. וזה עניין ג' אותיות מ' ש' ה': מ' היא הכיסא עצמו, ש' היא ג' רגלי הכיסא חג"ת, ה' היא המלכות, רגל רביעית. %break ומשה היה מרכבה לקו האמצעי, ז"א. וע"כ משה זכה לבינה, משום שהיה מרכבה לקו האמצעי, המכריע בימין ובשמאל דבינה. ונאמר, שעלה הרוח של משה ועמד לפני המלך, כי היה מרכבה למלך, ז"א. ואז השפיעו עליו ג' אותיות, מ' ש' ה'. %page 205 אות מ' פתוחה עלתה והתעטרה בעטרותיה, שהכיסא עלה והתעטר במוחין שלו, שיצאו והתגלו ע"י קו האמצעי, בעניין שלושה יוצאים מאחד. ואז, ועיטרה את הרוח בשכ"ה עטרות, בעניין אחד העומד בשלושה. %break ומה שנקרא שכ"ה עטרות, הוא מלשון הכתוב, וחֲמַת המלך שָׁכָכָה. כי מטרם שקו האמצעי הכריע בין ב' קווי הבינה, הייתה מחלוקת בין ימין ושמאל. וע"י הכרעת שכ"ה שָׁקְטה המחלוקת. וכיוון ששכ"ה הייתה כל הסיבה למוחין דז"א שמקבל מבינה, %break ע"כ מכנה אותם שכ"ה עטרות. והפקידה מפתחותיה בידו, שהאורות דקו אמצעי מכונים מפתחות. %break אות ש', הרומזת לג' אבות, העטירה אותו בג' עטרות קדושות, שהם ג' קווים חג"ת דז"א שלמעלה מחזה, המכונים ג' רגלי הכיסא. והִפקידה כל מפתחות המלך בידיו, שכל המוחין דז"א שבקו אמצעי מכונים מפתחות. ומינו אותה בנאמנות, %break להיות נאמן הבית, שהנוקבא הכוללת של ז"א מכונה בית, והיות שקיבלה כל המוחין דז"א, נעשתה נאמן להשפיע אל הבית, שהיא הנוקבא. %break אות ה' עלתה, שהיא המלכות שעלתה למעלה מחזה. והתעטרה בעטרותיה, שמקבלת ג' קווים חג"ת דז"א, ונעשתה רגל רביעית אל הכיסא, וקיבלה אותו מהמלך, שמקבלת נשמת משה מהמלך. %letter 211 .211 אז כשקיבלה אותו המלכות, ירד רוחו של משה, באוניות השטות בים הגדול, המלכות. וקיבלה המלכות אותו, כדי לגדל אותו אל המלך, שיוכל להלביש את ז"א, וע"י שיקבל ממנה הארת החכמה והגדלות, והיא נתנה לו מהים הגדול שבה, מהארת שמאל, %break כלי זין להכות את פרעה וכל ארצו. ובשבת ובראשי חודשים היא מעלה אותו אל המלך, ז"א, ואז נקרא שמו באלו האותיות הרשומות, שהם מ' ש' ה'. %letter 212 .212 בשעה ההיא שיצא לרדת לארץ, להתלבש בגוף בזרע לוי, נתקנו תכ"ה (425) נרות למלך, שהוא ז"א, ותכ"ה חקיקות ממונים ליוו את הרוח ההוא של משה למקומו. כשיצא לעולם האירה אות ה', השכינה, בפניו, והבית התמלא מהזיו שלה. %break בה בשעה קרא עליו הקב"ה, כמ"ש, בטרם אֶצורְךָ בבטן יְדַעתיך, ובטרם תצא מֵרֶחֶם הִקדשתיך, נביא לגויים נְתתיך. %break השם תכ"ה יוצא בזיווג על מסך, הממעט את הרוח העליון, שיוכל להתגשם ולהתלבש בגוף ברחם אימו. ונבחן בו שיעור קומה של אור היוצא בזיווג הזה, וזהו עניין תכ"ה נרות שנתקנו למלך. וכוחות המיעוט היוצאים מהמסך, %break מכונים תכ"ה חקיקות, שהן נעשו ממונים להוריד את הרוח לרחם אימו. שנאמר, ליוו את הרוח ההוא של משה למקומו. ואחר שנתקן בשבעה חודשי עיבור, האירה עליו השכינה. וע"כ נאמר, כשיצא לעולם האירה אות ה', השכינה, בפניו, והבית התמלא מהזיו שלה. %letter 213 .213 בה בשעה הרג הקב"ה השר הממונה של מצרים, וראו אותו משה ובני ישראל. אז אמרו שירה, כמ"ש, וירא ישראל את מצרים מת, אז ישיר משה ובני ישראל. %letter 214 .214 אז ישיר משה. כל התשבחות ששיבחו להקב"ה, כולן פתחו במילה, אז. כמ"ש, אז אמר שלמה. אז ידבר יהושוע. אז ישיר ישראל. מהו הטעם? %page 206 %letter 215 .215 אלא כל הניסים וכל הגבורות שנעשו לישראל, כשהאיר עתיקא קדישא, א"א, בעטרותיו, כלומר הארת ג"ר, בעת שמחזיר בינה ותו"מ לראשו, הם חקוקים ורשומים באות א', אשר י' העליונה של הא' הוא קו ימין, והקו התחתון שבא' הוא קו שמאל, והקו שביניהם קו האמצעי, %break המכריע בא', נוקב בחושך. קו אמצעי שבא', מנקב וממעט קו שמאל, שהוא חושך, לבחינת ו"ק דג"ר. ואז מאיר לכל צד, בין בחכמה בין בחסדים. %break וכשמתחבר האור של הא' ומגיע אל הז', שהז' היא כמ"ש, חֶרֶב לה' מָלְאָה דם, כלומר המלכות, בשעה שהיא נטויה לשמאל. אז עושה ניסים וגבורות, משום שהתחברה א' עם ז'. וזוהי שירה. שירה היא המאירה לכל הצדדים, בין לחכמה בין לחסדים. וזהו, אז ישיר משה. %letter 216 .216 ישיר משה. הלוא שׁר משה, היה צריך לומר? אלא דבר זה תלוי לעת"ל, שהשלים לאותו זמן והשלים לעת"ל, שעתידים ישראל לשבּח שירה זו לעת"ל. %break הצדיקים הראשונים, אע"פ שהסתלקו במדרגות העליונות שלמעלה, ונקשרו בקשר של צרור החיים, הם עתידים כולם לעמוד לתחייה בגוף, ולראות ולומר שירה זו. כמ"ש, אז ישיר משה ובני ישראל. %letter 217 .217 יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עַמו. לקנות, כמ"ש, ה' קָנָני ראשית דרכּו. את שאר עמו, אלו הם הצדיקים שבהם, הנקראים שאר. כמ"ש, ויישארו שני אנשים במחנה. %break ונקראים שאר, משום שאין העולם מתקיים אלא על אלו ששמים עצמם שִׁירַיִים, שאריות. וע"כ נקראים הצדיקים שאר, מלשון שיריים. %letter 218 .218 כיוון שנקשרו בצרור החיים, ומתענגים בעונג העליון, למה יוריד אותם הקב"ה לארץ? מעת שנולדו ויצאו לאוויר העולם כל אלו הרוחות והנשמות, שהיו במדרגה העליונה של מעלה, הקב"ה הוריד אותם לארץ למטה. %break כש"כ עתה, שהקב"ה רוצה ליישר את העקום, בזה שיראה להם האותות והמופתים שיעשה לישראל, ואע"פ שצדיקים הם, מ"מ כתוב, כי אדם אֵין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. %break ואילו אלו שמתו בעצת הנחש, שלא היה בהם שום חטא, למה יקומו הם? אפילו הם יקומו ויהיו בעלי עצה למלך המשיח. %letter 219 .219 משה עתיד לומר שירה לעת"ל, כמ"ש, כיְמֵי צאתךָ מארץ מצרים אַרְאֶנוּ נפלאות. משה שראה בתחילה, יראה שנית. וזהו, אראנו. ואז כתוב, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. %letter 220 .220 היא שירה של המטרוניתא, המלכות, אל הקב"ה. כל אדם שאומר שירה זו בכל יום ומכוון בה, זוכה לומר אותה לעת"ל. כי יש בה עולם העבר, ויש בה עוה"ב, ויש בה קשרי האמונה, %break ויש בה ימי מלך המשיח. ונתלות עליה כל התשבחות האחרות, שאומרים העליונים והתחתונים. %letter 221 .221 כתוב, השירה, לשון נקבה. שיר, היה צריך לומר, לשון זכר. אלא היא שירה, שהמטרוניתא משבחת אל המלך, ז"א. ומשה מלמטה למעלה אמר, מן המלכות אל ז"א. וע"כ אומר שירה, לשון נקבה. %page 207 היא שׁרה לה', משום שהמלך האיר לה פנים. כל אלו השמָנים, האורות, שהיו נמשכים, משך לה המלך הקדוש. משום זה שיבחה לו המטרוניתא. %letter 222 .222 אם היא שירת המטרוניתא אל המלך, למה כתוב, משה ובני ישראל, והרי המטרוניתא צריכה לשבח? אלא, אשרי חלקם של משה וישראל, שהם היו יודעים לשבח אל המלך בשביל המטרוניתא כראוי, משום שכל הכוח והגבורה שלה ירשה מהמלך. %letter 223 .223 כתוב, קוּמִי רונִי בַלילה לראש אַשמוּרות. קומי רוני, זו כנ"י, המלכות. בלילה, בגלות. בלילה, בזמן שהמלכות שולטת ומתעוררת. לראש, יסוד, שהמטרוניתא מתברכת בו. ראש אשמורות, ראש של נו"ה, שהוא יסוד. %letter 224 .224 זהו הראש של כתרי המלך והסיום. מבחינת ט"ס דאו"י דז"א, הוא התחתון המסיים. ומבחינת ט"ס דאו"ח דז"א, המאירים מלמטה למעלה, נחשב היסוד לכתר דאו"ח. וכיוון שהוא ראש הספירות דאו"ח, ע"כ קורא לו הכתוב, לראש אשמורות. %break לראש אשמֻרות כתוב חסר ו', שרומזת על מלכות. והיסוד הוא ראש אליה, כמו שנקרא ראש המיטה. והכול במלך הקדוש העליון כתוב, שהוא ז"א, יסוד דז"א. כמ"ש, השירה הזאת לה', ליסוד דז"א. %letter 225 .225 השירה הזאת לה', זהו הנהר, בינה, היוצא מעדן, חכמה. בינה, שיצאה מראש דא"א, שכל השֶמן והגדלוּת, כל המוחין שבזו"ן ובבי"ע, יוצאים ממנו. וזה נשמע מהכתוב שאחריו, אשירה לה', %break שזהו מלך הקדוש העליון, ז"א. וע"כ לא כתוב, אשירה לו, כי לה' הקודם, שבשירה הזאת לה', היא בינה ולא ז"א. %letter 226 .226 ויאמרו לאמור, אשירה לה'. לאמור לדורי דורות, כדי שלא יישכח מהם לעולם. כי כל מי שזכה לשירה הזו בעוה"ז, זוכה בה בעוה"ב, וזוכה לשבּח בה בימיו של מלך המשיח בשמחת כנ"י בהקב"ה. %break כתוב, לאמור, שפירושו, לאמור באותו הזמן בארץ הקדושה שישבו ישראל בארץ. לאמור בגלות. לאמור בגאולתם של ישראל. לאמור לעוה"ב. %letter 227 .227 אשירה לה' כי גָאה גָאָה. אשירה, משום שהיו משבחים תשבחות המטרוניתא. ע"כ כתוב, אשירה, בלשון יחיד. לה', זהו המלך הקדוש, ז"א. %break כי גָאה גָאָה, שעלה והתעטר בעטרותיו, להוציא ברכות וכוחות וגבורות להתעלות בכל. כי גָאה גָאָה, גָאה בעוה"ז, גָאָה בעוה"ב. כי גאה באותו זמן, גָאָה כדי שיתעטר אח"כ בעטרותיו בשמחה שלמה. %letter 228 .228 סוס ורוכבו רָמָה בים. הממשלה של מטָה, סוס, והממשלה של מעלה, שהם נאחזים בה, רוכבו. שתיהן נמסרו בים הגדול ההוא והממשלה הגדולה, לעשות בהם נקמות. %break ואין הקב"ה עושה דין למטה עד שיעשה בממשלתם של מעלה. כמ"ש, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכֵי האדמה על האדמה. %letter 229 .229 רמה בים. בו בלילה התעוררה גבורה חזקה, שכתוב בה, ויולֶך ה' את הים ברוח קָדים עזה כל הלילה. באותו זמן ביקשה המטרוניתא מהמלך, כל אלו המוני המצרים של מטה, וכל אלו השרים של מעלה, שיימסרו בידיה. וכולם נמסרו בידיה, לעשות בהם נקמות. %break כמ"ש, סוס ורוכבו רמה בים. בים, מורה, בין בים שלמעלה, ובין בים שלמטה. %page 208 %H עוזי וזִמְרת יה %letter 230 .230 אחור וקֶדם צַרְתָני ותָשֶׁת עליי כַּפֶּךָ. כמה צריכים בני אדם לכבד את הקב"ה, משום שהקב"ה, כשברא העולם, הסתכל באדם, שיהיה מושל על הכול, והיה דומה לעליונים ולתחתונים. %break הוריד אותו לעולם בדמות מכובדת. וראו אותו הבריות. אז התקבצו והשתחוו לפניו, ואֵימה ופחד נפלו עליהן מיראתו. כמ"ש, ומורַאַכם וחִיתְכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים. %letter 231 .231 הכניס אותו אל הגן שנטע לשמור אותו, להיות לו שמחה על שמחה, ולהשתעשע בו. עשה לו חופּה מכוסָה באבני יְקָר, ומלאכים העליונים שמחים לפניו. אח"כ ציווה אותו על אילן אחד, שלא יאכל ממנו, ולא עמד במצוות אדונו. %letter 232 .232 נמצא בספר של חנוך, שלאחר שהעלה את חנוך, והראה לו כל אוצרות המלך העליונים והתחתונים, הראה לו עה"ח, ואת העץ שהצטווה עליו אדם, והראה לו מקומו של אדם בגן עדן. %break וראה, שאם היה שומר אדם מצווה זו של עצה"ד, היה יכול לחיות תמיד, ולהיות תמיד שם. והוא לא שמר מצוות אדונו, יצא לדין ונענש. %letter 233 .233 אדם בשני פנים נברא. וכמ"ש, וייקח אחת מצלעותיו, ניסר אותו הקב"ה ונעשו שניים, ממזרח וממערב, אדם ממזרח וחוה ממערב. כמ"ש, אחור וקדם צרתני. אחור זה מערב, וקדם זה מזרח. %letter 234 .234 הקב"ה תיקן הנקבה, ושִכלל יופיה על כל, והביא אותה לאדם. כתוב, וייבן ה' אלקים את הצלע. וכתוב, וייקח אחת מצלעותיו. אחת, כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאִימהּ, המלכות. מצלעותיו, מצדדיו. כמ"ש, ולצלע המשכּן. כי נלקחה מצד שמאל. %letter 235 .235 הקב"ה נתן נשמה עליונה באדם, והכליל בה חכמה ותבונה לדעת הכול. נתן בו נשמה ממקום ששאר הנשמות באות, מבינה, שאור הבינה נקרא נשמה. %letter 236 .236 תוצֵא הארץ נפש חיה. מאותו מקום בארץ, שהמקדש נמצא בו. כי הארץ היא מלכות, ומקום המקדש הוא בינה שבה. נפש חיה, זוהי נפש של אדה"ר. אור הנפש הוא אור המלכות, אבל נמשך מבינה שבה. ולכן נמשך ממקום המקדש, שהיא בינה שבה. %letter 237 .237 אדם היה יודע חכמה עליונה יותר מהמלאכים העליונים, והיה מסתכל בכל וידע והכיר אדונו, יותר מכל שאר בני העולם. אחרי שחטא, נסתמו ממנו מעיינות החכמה. כמ"ש, ויְשַלְחֵהו ה' אלקים מגן עדן, לעבוד את האדמה. %letter 238 .238 אדה"ר יצא מזכר ונקבה, זו"ן, כמ"ש, ויאמר אלקים, נעשֶה אדם בצַלמנו כדְמוּתנו. וע"כ גם אדם נעשו זכר ונקבה ביחד, ואח"כ נפרדו זה מזה. והרי כתוב, לעבוד את האדמה אשר לוּקח משָׁם, ולא מזו"ן העליונים. כן הוא ודאי, שנלקח מהאדמה, %break נוקבא דז"א, והקב"ה, ז"א, השתתף עימה. וזה זכר ונקבה שאמרנו. והכול הוא דבר אחד. %page 209 %letter 239 .239 משה אמר, עוזי וזִמְרת יה, ויהי לי לישועה, זה אלי ואַנְוֵוהו, אלקי אבי וארומְמֶנְהו. אלו הכלולים זה בזה, ואינם נפרדים זה מזה, ולעולם הם באהבה, ברצון אחד, שהם או"א, נקראים י"ה. %break שמשם נמצאים זרמי הנחלים והמעיינות, להספיק לכל, ולברך הכול, ואינם מכַזבים מֵימֵי המעיינות האלו. וע"כ כתוב, ויהי לי לישועה, שבשביל זה מושך המלך הקדוש ומנחיל למטה, והימין מתעורר לעשות ניסים. %letter 240 .240 זה אלי ואנווהו. זהו צדיק, יסוד, שממנו יוצאות ברכות בזיווג. ואנווהו, באותו מקום שנמצאת בו אהבה, שזהו ביהמ"ק. משה אמר, אלקי אבי וארוממנהו, צד שמאל, שממנו באים הלוויים. כיוון שמשה אמר על הצד ההוא, וארוממנהו, %break נמצאת בו שלמות הכול. כי וארוממנהו פירושו, שמכליל אותו בצד ימין, שזוהי כל השלמות. %letter 241 .241 ויהי לי לישועה, זהו המלך הקדוש, ז"א. שכתוב בישעיהו, כי עוזי וזמרת יה, הוי"ה, ויהי לי לישועה. משמע ממה שכתוב, הוי"ה, ויהי לי לישועה, שזהו המלך הקדוש, הנקרא הוי"ה, ז"א. %letter 242 .242 עוזי וזמרת יה. כמ"ש, בכל עת אוהֵב הָרֵע ואח לצרה ייוולד. בכל עת אוהב הרע, זה הקב"ה, שכתוב בו, רֵעךָ ורֵע אביך אל תעזוב. %letter 243 .243 ואח לצרה ייוולד. בשעה שיציקו לך שונאיך, הקב"ה אומר, למען אחיי ורעיי אֲדַבְרה נא שָלום בךְ. וישראל נקראים אחים ורֵעים להקב"ה. ייוולד, שבשעת הצרה ייוולד בעולם מי שיהיה לך לאח, להציל אותך מכל אלו המציקים לך. %letter 244 .244 ייוולד, פירושו, שהמלך הקדוש יתעורר בעוז הזה, לנקום בעדך מהאומות, ולהניק אותך מאמא, בינה, בשמאל. כמ"ש, עוזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. לעורר גבורות כנגד האומות עכו"ם. %letter 245 .245 כמה יש לאדם לאהוב את הקב"ה, כי אין עבודה לפני הקב"ה אלא אהבה. וכל מי שאוהב אותו ועושה עבודה באהבה, קורא לו הקב"ה, אוהב. א"כ איך אפשר להעמיד אלו הכתובים: שכתוב, רֵעך ורע אביך אל תעזוב, וכתוב, הוקַר רגלךָ מבית רעך? %letter 246 .246 אלא, רעך ורע אביך אל תעזוב, כתוב בעוולות. אל תעזוב, לעבוד אותו ולהידבק בו ולעשות מצוותיו. אבל בחטאות ובאשמות כתוב, הוקר רגלך מבית רעך. הוקר יצרךָ, שלא ירתיח כנגדך, ולא ישלוט בך, ולא תעלה מחשבה זרה. %break מבית רעך, זוהי הנשמה הקדושה, שהכניס בך רעך ונתן אותה בתוכך. %letter 247 .247 וע"כ עבודת הקב"ה היא לאהוב אותו בכל שיתנהג עימך, כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך. זה אלי ואנווהו, שכל ישראל ראו על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא. ואפילו העובָּרים שבמעי אימם, %break היו רואים ומשבחים הקב"ה. וכולם היו אומרים, זה אלי ואנווהו, אלקי אבי וארוממנהו. אלקי אבי, כמ"ש, אלקי אברהם. %letter 248 .248 למה כתוב, וארוממנהו? הרי אלקי אברהם, קו ימין, הוא למעלה, ואין צורך לרומם אותו. הלוא אלקי יצחק, קו שמאל, שצריכים לרומם, ולא קו ימין? אפילו כן, צריכים לרוממו. והכול דבר אחד, וארוממנהו בכל הצדדים, %break לכלול גם מי שיודע לייחד את השם הקדוש הגדול, שגם הוא צריך לרומם אותו, כי זוהי עבודה עליונה של הקב"ה. %page 210 %letter 249 .249 קול צופַייךְ נשאו קול, יחדיו ירננו. קול צופייך, המצפים מתי ירחם הקב"ה לבנות ביתו. נשאו קול, שכל אדם הבוכה ומרים קולו על חורבן בית הקב"ה, זוכה שיחדיו ירננו, וזוכה לראותו ביישוב בשמחה. %letter 250 .250 בשוּב ה' ציון. בשעה שנחרבה ירושלים של מטה, וכנ"י, המלכות, הוגלתה, עלה המלך הקדוש, ז"א, לציון, יסוד דמלכות, ונאנח כנגדה, משום שכנ"י הוגלתה. %break וכשתחזור כנ"י למקומה, אז ישוב המלך הקדוש לציון, למקומו, להזדווג אחד באחד. כמ"ש, בשוב ה' ציון. ולא לציון, כי, ה' ציון, מורה על זיווג ה' עם ציון. ואז עתידים ישראל לומר, %break זה אלי ואנווהו. כמ"ש, זה ה', קיווינו לו נגילה ונִשמחה בישועתו, כלומר, בישועה של ה' שחזר לציון. %break %H ה' איש מלחמה %letter 251 .251 כמה יש לנו להסתכל בדברי תורה, כמה יש לנו לעיין בכל דבר, שאין דבר בתורה, שאינו נרמז בשם הקדוש העליון. ואין דבר בתורה, שאין בו כמה סודות, כמה טעמים, כמה שורשים, כמה ענפים. %letter 252 .252 כל מי שעורך מלחמה בתורה, זוכה להרבות שלום בסוף דבריו. כל המלחמות שבעולם הם מריבות וחורבן, וכל המלחמות של תורה הם שלום ואהבה, כמ"ש, על כן ייאמר בספר מלחמות ה' אֶת וָהֵב בסוּפָה, כלומר, אהבה בסופָהּ. שאין אהבה ושלום חוץ מזה. %letter 253 .253 על כן ייאמר בספר מלחמות ה'. מהו בספר? מקום יש להקב"ה, שנקרא ספר, שהוא מלכות. שכל הכוחות והגבורות שעושה הקב"ה, בספר ההוא תלויים ומשם יוצאים. %letter 254 .254 את והב בסופה. כל הכוחות והגבורות שעושה הקב"ה, בספר ההוא תלויים, במלכות. הקב"ה עורך מלחמותיו במקום אחד שהוא סוף המדרגות. ונקרא וָהֵב. %break כמ"ש, לעלוקה שתי בנות הַב הַב, מקום העונשים שמתחת למלכות, בסוּפָה, בסוף המדרגות. ים סוף נקראת המלכות. ים, שהוא סוף לכל המדרגות. %letter 255 .255 ואֶת הנחלים אַרְנון. ועם הנחלים שנמצאו ונמשכו אל המלכות, שהיא, את והב בסופה, ממקום העליון, שנקרא ארנון, שהוא זיווג עליון של אהבה, שאינו נפרד לעולם, זיווג או"א עילאין. %break כמ"ש, ונהר יוצא מעדן, שנהר היא בינה, ועדן הוא חכמה, המכונים או"א. כי ארנון אותיות אור נוּן, אור של נון (50) שערי בינה. %break ובזה משתרשים השורשים וגדלים הענפים של המלכות, לעשות מלחמות בכל מקום, ולעשות כוחות וגבורות, ולהראות ממשלה גדולה ומכובדת מכל. %letter 256 .256 כשמתעוררות גבורות ומלחמות של הקב"ה, כמה בעלי דין מתעוררים לכל צד, אז רמחים, דינים של צד ימין, וחרבות שנונים, דינים של צד שמאל, מעוררים גבורות. והים מתרגש, וגליו עולים ויורדים, והאוניות ההולכות ושטות בים, מסתלקות לכל צד. %page 211 המלחמה שנונה באבני בליסְטראות, בעלי רומח וחרב. אז כתוב, חִיצֶיךָ שנונים. והקב"ה מתחזק בכוחותיו לעורר מלחמה. אוי לאלו, שהמלך הקדוש מעורר עליהם מלחמה. אז כתוב, ה' איש מלחמה. %letter 257 .257 ה' איש מלחמה. מאלו האותיות יוצאות שורות בעלי מלחמה, לאלו הרשעים, לאלו השונאים, שחטאו להקב"ה. וסוד האותיות מתגלה לבעלי האמת, והדברים מתבארים ומתפרשׁים. %letter 258 .258 ה' איש מלחמה, ה' שְמו. ה' איש מלחמה, הוי"ה. ה' שמו, המלכות. כי הכול תלוי בספר הזה, שהוא המלכות. כמ"ש, יְגלו שמיים עוונו. ז"א נקרא שמיים. וארץ מתקומָמה לו. המלכות נקראת ארץ. %break %H מַרְכְבות פרעה וחֵילו %letter 259 .259 בשעה שהקב"ה מעורר מלחמה בעולם, העליונים והתחתונים, האומות שלמטה ושריהן שלמעלה, נעקרים ממקומם. כמ"ש, מַרְכבות פרעה וחילו ירה בים. ולעת"ל, עתיד הקב"ה לעשות מלחמה גדולה וחזקה בעמים, כדי לכבד את שמו. %letter 260 .260 ראוּךָ מים אלקים, ראוּךָ מים יָחילוּ. בשעה שעברו ישראל את הים, אמר הקב"ה למלאך הממונה על הים, חלוק את מֵימיך, כדי שבניי יעברו בתוכך. אמר לו המלאך, פריקת החשבון היא אמת. %break פירוש. סליחת החטאים היא אמת. כי הקב"ה סולח ומוחל עוונות, אבל מה ההפרש בין אלו לאלו, אם אתה מוחל לישראל, מחול ג"כ למצרים. %letter 261 .261 אמר לו הקב"ה, על התנאי הזה עשיתי את הים בשעה שבראתי את העולם. על תנאי שיהיה נקרע בשביל ישראל. מה עשה הקב"ה, העיר את הגבורה שלו ונקמטו המים. כמ"ש, רָאוךָ מַים אלקים, ראוך מים יָחִילו. %break אמר לו הקב"ה לשר של הים, הרוג כל אלו ההמונים, ואח"כ תשליך אותם לחוץ. אח"כ כיסה עליהם הים. כמ"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. %letter 262 .262 כמה מרכבות עשה הקב"ה למעלה, כמה המונים, כמה צבאות. וכולם קשורים אלו באלו, שכל תחתון מרכבה לעליונו, מדרגות על מדרגות. ומצד שמאל נמשכות מרכבות שולטות, שאינן קדושות. וכולן הן מדרגות ידועות למעלה. %letter 263 .263 בכור פרעה הוא מדרגה אחת, שהרג אותה הקב"ה, ושבר אותה מהשלשלת החזקה שלה. תחת ממשלתה, כמה מרכבות וכמה צבאות של גיבורים מצד שמאל. %break מֵהם אחוזים במקום עליון של ממשלתם, ומהם אחוזים במלכות שלמעלה, מהם אחוזים תחת ארבע החיות. %page 212 %letter 264 .264 וכולם נמסרו בידי דין המלכות, שנקרא ים הגדול. לשבור אותם ממדרגתם. וכאשר אלו נשברו מלמעלה, כל אלו שלמטה נשברו ואבדו בים התחתון. כמ"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. בים סתם, מורה הן על ים שלמעלה לשרים שלהם, והן ים שלמטה למצרים התחתונים. %letter 265 .265 ומִבְחר שָלישיו טובעו בים סוף. ושלישים על כולו, כל המדרגות היו שתיים ואחת מלמעלה, אלו על אלו, כעין של מעלה כך נעשו. וכולם נמסרו בידיה של המלכות, לשבור אותם מממשלתם אלו ואלו. העליונים והתחתונים. %letter 266 .266 כל עשר המכות שעשה הקב"ה במצרים, הכול היה יד אחת, כי יד השמאל הייתה כלולה בימין, ועשר אצבעות היו כלולות זו בזו, כנגד עשרה מאמרות, שהקב"ה נקרא בהם אח"כ. %break וכנגד כולם היה זה של ים חזק וגדול ושליט. כמ"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. ולעת"ל עתיד הקב"ה להרוג כל השרים והמושלים של אדום. כמ"ש, מי זה בא מאדום. %letter 267 .267 מרכבות פרעה וחילו. שבעה רקיעים כנגד חג"ת נהי"מ עשה הקב"ה. ובכל רקיע כוכבים קבועים, מדרגות מבחינת וָשוב. וכוכבים רצים בכל רקיע, מדרגות מבחינת רָצוא. ולמעלה מכולם ערבות, הג"ר של הרקיעים. %letter 268 .268 כל רקיע בהילוכו הוא 200 שנה, וגובהו 500 שנים. בין רקיע לרקיע 500 שנים. והערבות הזה, הילוכו באורך 1500 שנים. וברוחב 1500 שנים. ומהזיו שלו מאירים כל אלו הרקיעים. %break הרקיעים הם גוף, ו"ק, רוח נפש. וערבות הוא ראש דגוף, ג"ר. ההילוך ברקיע מורה על שיעור מדרגתו. הגובה שבו מורה על שורשו. ע"כ הגובה של כל הרקיעים הוא 500 שנה, מורה על הימשכותם מחג"ת נ"ה דבינה, כי אמא רק עד הוד התפשטותה. %break וכל ספירה שלה במספר מאה. וע"כ הם 500 שנה. אבל הילוכו של כל רקיע, שמורה על שיעור מדרגתו, יש שם רק ב"ס רוח נפש, שהם 200. %break אבל רקיע העליון ערבות, שיש בו ג"ר, ונמשכים מאבא, שספירותיו אלפים. נמצא הילוכו 3000 שנה. ע"כ נאמר, והערבות הזה, הילוכו באורך, 1500 שנים. וברוחב 1500 שנים. %break ובין רקיע לרקיע 500 שנים. כי עצם הרקיע הוא הסיום החדש דצ"ב בספירת יסוד, שהוא הנושא למסך הזה. וכיוון שכל ספירה כלולה משבע ספירות, ע"כ יש בכל ספירה רקיע ביסוד שלה. ולפיכך נמצא שבין רקיע לרקיע יש חמש ספירות חג"ת נ"ה, %break כי אחרי כל רקיע מתחילה ספירת החסד עד ההוד, וביסוד עומד הרקיע האחר. ואלו חמש ספירות הם 500 שנה מצד הבינה. %letter 269 .269 למעלה מערבות רקיע של ארבע חיות, אריה שור נשר ואדם. הפרסות של החיות הקדושות והגובה שלהן, הוא ככולם שמתחתיהן. כי העליון כולל בתוכו כל התחתונים ממנו. עשר בחינות כנגד ע"ס. נחשבים כנגד כולם שלמטה מהם. %letter 270 .270 וכל איבר ואיבר מהחיות, הוא כנגד שבעה תהומות, המסכים שבמלכויות, וכנגד שבעה היכלות, שהם שבע מלכויות, וכנגד מארץ לרקיע, שהוא יסוד, וכנגד מרקיע לרקיע, שהם חג"ת נ"ה. ושיעור כולם וגובהם 25,000 חלקים משיעור הקב"ה. %page 213 כל בחינות שבבי"ע הן בחינות מהחזה ולמטה דז"א, כי הפרסא המסיימת האצילות, היא המלכות דז"א, שעמדה בצ"א בנקודה דעוה"ז, ועלתה במקום חצי בינה דז"א, וסיימה שם האצילות. וחצי בינה התחתונה ותו"מ דז"א יצאו לחוץ מפרסא, %break ומהם נבנות כל הבחינות שבבי"ע עד לגמה"ת, שגם הם יחזרו ויתחברו לז"א ויהיו אצילות. %break אע"פ שנאמר, שכל איבר ואיבר מהחיות כלול משבע ספירות, גם מחזה ולמעלה. אמנם שיעור כולם וגובהם בשיעור הקב"ה, שהוא ז"א דאצילות, אין בהם מבחינת מחזה ולמעלה כלום, אלא רק חצי ת"ת ונו"ה שלו שמחזה ולמטה, שהם 25. %break כי ספירות דז"א הן כל אחת במספר עשר. ולהיותן מתוקנות בארבע חיות, שמתגלה בהן החכמה, הן בבחינת אלפים, שספירות החכמה במספר אלפים. %break והן 25,000 ע"כ נאמר, ושיעור כולם וגובהם 25,000 חלקים משיעור הקב"ה, ז"א דאצילות, ואין בהם מבחינת מחזה ולמעלה של הקב"ה כלום. %letter 271 .271 ועוד יש רקיע אחד למעלה מקרני החיות. שכתוב, ודמוּת על ראשֵי החיות רקיע. למטה מאותו רקיע, יש כמה מרכבות בימין ובשמאל. %letter 272 .272 תחת הים, המלכות, שׁורים כל דגי הים ושטים ומתאספים בארבע זוויותיהם, חו"ג תו"מ, ויורדים במדרגתם, שמאירים מלמעלה למטה, וכל המרכבות נקראות בשמותיהם. וכל זה מחזה ולמעלה של הים, ששָׁם חיות גדולות. %break מתחת לאלו, הולכים אלו הקטנים, מדרגות על מדרגות, שהם מחזה ולמטה של הים, הנקראים חיות קטנות, כמ"ש, זה הים גדול ורחב ידיים, שָׁם רֶמֶש ואין מִסְפר, חיות קטנות עם גדולות. %letter 273 .273 מצד שמאל התחתון נמצאת ממשלת צד האחר, כי זה לעומת זה עשה האלקים. וכנגד כל מה שיש בבי"ע דקדושה יש בצד האחר, ואחוזים באלו שלמעלה, שיונקים מקדושה. ועתה, בקריעת ים סוף, ירדו להישבר מהכוח החזק של הקדושה. %break %H ימינךָ ה' נאדרִי בכוח %letter 274 .274 ימינךָ ה' נאדרִי בכוח. בשעה שהבוקר, אור החסדים דז"א, מאיר, והאיילה, המלכות, עומדת בקיומה, מתמלא הצד שלה, השמאל, כי הוא מתלבש אז בחסדים, ומתמלאת הארתה. ונכנסת במאתיים היכלות של המלך, קו ימין, %break שאין בו אלא כו"ח, שכל אחד מאה, והם מאתיים. והמלכות, אחר שהושלמה והתמלאה מקו שמאל, נכללת כולה בימין, שהוא מאתיים היכלות. %break אדם שעסק בחצות לילה בתורה, בשעה שהתעורר רוח הצפון, השמאל, והחשק של האיילה הזו להתעורר בעולם, להשפיע, הוא בא עימה לעמוד לפני המלך. ובשעה שהאיר הבוקר, מושכים עליו חוט של חסד. %letter 275 .275 מסתכל ברקיע, כלומר, שמקבל מרקיע, מיסוד דז"א, שורה עליו אור התבונה של דעת הקדוש. והאדם מתעטר בו, שמשיג ג"ר. והכול מפחדים ממנו. %page 214 אז נקרא האדם הזה בן להקב"ה, בן היכל המלך, שהיא המלכות, בן לזו"ן. נכנס בכל שעריו של המלך ואין מי שיִמְחה בידו. %letter 276 .276 בשעה שקורא אל היכל המלך, כתוב עליו, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. באמת, כמ"ש, תיתן אמת ליעקב, שיודע לייחד את השם הקדוש בתפילתו כראוי. וזוהי עבודת המלך הקדוש. %letter 277 .277 ומי שיודע לייחד את השם הקדוש כראוי, מקים אומה יחידה בעולם. כמ"ש, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וע"כ כל כוהן שאינו יודע לייחד השם הקדוש כראוי, אין עבודתו עבודה. כי הכול תלוי בכוהן, הן העבודה העליונה, %break ייחוד השם, והן העבודה התחתונה, הקורבנות. והוא צריך לכוון ליבו ורצונו, כדי שיתברכו העליונים והתחתונים. %letter 278 .278 כתוב, כי תבואו לֵרָאות פניי, מי ביקש זאת מיֶדְכם רְמוס חֲצֵריי. כי כל אדם שבא לייחד את השם הקדוש, ולא כיוֵון בו בלב וברצון וביראה, כדי שיתברכו בו עליונים ותחתונים, משליכים תפילתו לחוץ. והכול מכריזים עליו רע. והקב"ה קורא עליו, כי תבואו לראות פניי. %letter 279 .279 לראות פניי, כל אלו הפנים של המלך, הארת חכמה, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו, גנוזים בעומק אחר החושך, שהם הדינים שבקו שמאל. וכל אלו היודעים לייחד את השם הקדוש כראוי, מתבקעים כל אלו כותלי החושך, %break ופני המלך נראים ומאירים לכל. וכשהם נראים ומאירים, מתברכים כולם, העליונים והתחתונים. אז נמצאות ברכות בכל העולמות. ואז כתוב, לראות פניי. %letter 280 .280 מי ביקש זאת מידְכם רְמוס חצֵריי. כל מי שבא לייחד את השם הקדוש העליון, צריך לייחד מצד זא"ת, המלכות, כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש, כדי שיזדווגו יחד צדיק, יסוד, וצדק, המלכות, %break בזיווג אחד, כדי שהכול יתברכו מהם. ואלו השניים נקראים חצריךָ, כמ"ש, אשרי תבחר ותקרֵב ישכון חצריךָ. %letter 281 .281 ואם הוא בא לייחד השם הקדוש, ואינו מכוון ברצון הלב, ביראה ובאהבה, הקב"ה אומר, מי ביקש זאת מידכם רמוס חצריי. זאת, כי לא נמצאות ברכות בצדיק ובצדק, הנקראים חצריי, ולא די שלא נמצאות בהם ברכות, אלא ששורה בהם דין, ונמצא הכול בדין. %letter 282 .282 הימין של הקב"ה, החסד, מתעוררים ממנו כל האור, כל הברכות, וכל השמחה. בו כלול השמאל. כמו שיש באדם ימין ושמאל, והשמאל נכלל בימין, והימין כולל הכול. וכשמתעורר הימין, השמאל מתעורר עימו, כי בו אחוז ונכלל. %letter 283 .283 בשעה שאדם מרים ידיו בתפילתו, מכוון באצבעותיו למעלה, כמ"ש, והיה כאשר ירים משה ידו וגָבר ישראל, וכאשר יניח ידו וגָבר עמלק. כי בימין תלוי הכול. כמ"ש, ויישא אהרון את ידָו. ידָו כתוב חסר י', שמורה על יד אחת, הימין. ואז מתכוון לברך למעלה. %letter 284 .284 והקב"ה אינו כן. בשעה שהקב"ה מרים ימינו למעלה, אוי להם לתחתונים, כי כל עזרה וכל ברכה הסתלקו מהם. כמ"ש, נטיתָ ימינךָ, תִבְלָעֵמו אָרץ. שבהרמת ימינך מיד תבלעמו ארץ. %page 215 וכשנמצא הימין, נמצא עימו גם השמאל, ואם הימין מסתלק, מזדמן השמאל, ואז דינים מתעוררים בעולם, ודין שורה בכל. %letter 285 .285 רבי שמעון, כשהיה מגיע לפסוק הזה, היה בוכה. שכתוב, השיב אחור ימִינו. מחמת שהקדים השמאל לרדת בעולם, נשאר הימין באחור. %letter 286 .286 כתוב, הצַדיק אבד. נאבד, לא כתוב, אלא אבד. מכל אלו פני המלך לא נמצא שנאבד אלא צדיק, יסוד, אבד בב' הצדדים: א. שאינן שורות בו ברכות כבתחילה, ב. שבת זוגו, כנ"י, המלכות, התרחקה ממנו. %break נמצא, שהצדיק אבד יותר מכולם. ולעת"ל כתוב, גילי מאוד בת ציון, הנה מַלכֵּך יבוא לך צדיק ונושָע הוא. נושע, שחזרה אליו בת זוגו. %letter 287 .287 ימינך ה' נאדרי בכוח. בשעה שהשמאל בא להזדווג בימין, אז כתוב נאדרי, תִרְעַץ אויב. ולעולם הזיווג בימין, משום שהשמאל נמצא בימין ונכלל בו. %letter 288 .288 האדם נמצא שנחלק. הוא רק חצי גוף, וחציו השני היא הנקבה. כדי שיקבל אח"כ את בת זוגו וייעשו גוף אחד. כך, ימינך, הוא חצי גוף, כדי שיקבל השמאל. וע"כ ביד אחת מַכֵּה ומְרַפא. וע"כ כתוב, ימינך ה' תרעץ אויב. %break כי הימין נמשך מנקודת החולם, שפירושו, שעלתה המלכות לבינה, ונשארו כו"ח במדרגה, ובינה ותו"מ נפלו למדרגה התחתונה. כו"ח שנשארו במדרגה הם נקודת החולם וימין. בינה ותו"מ שנפלו מהמדרגה, הם השמאל ונקודת השורוק. %break הרי שהימין הוא רק חצי גוף, והשמאל הוא חציו האחר. שכל עניין הזיווגים של אחד באחד, שהיו תחילה ב' חצאי הגוף, ואח"כ מזדווגים. %letter 289 .289 ימינך ה' תרעץ אויב, כתוב לעת"ל, בזמן שיתעורר מלך המשיח. רעצְתָ לא כתוב, אלא תרעץ, לשון עתיד, לעת"ל. %letter 290 .290 כמ"ש, וברוב גאונך תהרוס קמֶיך, תשַלַח חרונך יאכְלֵמו כקש. הכול כתוב לעת"ל. ימינך ה' נאדרי בכוח, בזמן הזה בעוה"ז. ימינך ה' תרעץ אויב, בזמן מלך המשיח. %break וברוב גאונך תהרוס קמיך, לזמן ביאת גוג ומגוג. תשלח חרונך יאכלמו כקש, לתחיית המתים. כמ"ש, ורבים מיְשֵנֵי אדמת עפר יקיצו. %letter 291 .291 בזמן ההוא אשריהם שיישארו בעולם. ולא יישארו בעולם חוץ מאלו הנימולים, שקיבלו אות הברית הקדושה, ובאו בברית הקדושה בב' החלקים, מילה ופריעה. והוא שומר הברית ההיא, ולא הכניס אותה במקום שלא צריך. אלו הם שיישארו וייכתבו לחיי עולם. %letter 292 .292 כתוב, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש ייאמֵר לו. משמע, מהנשאר בציון והנותר בירושלים, שכל מי שנימול נכנס באלו ב' המדרגות ציון וירושלים. ואם שומר הברית ההיא כראוי, ונזהר בה, עליו כתוב, הנשאר בציון והנותר בירושלים. %break אלו יישארו בזמן ההוא, ובהם עתיד הקב"ה לחדש העולם ולשמוח בהם. על הזמן ההוא כתוב, יהי כבוד ה' לעולם, ישמח ה' במעשיו. %letter 293 .293 כתוב, ביום ההוא יהיה ישראל שלישייה למצרים ולְאשוּר, בְרָכָה בקֶרב הארץ, אשר בירכו ה' צבאות לאמור, ברוּך עַמִי מצרים ומעשה ידיי אשור ונַחֲלָתי ישראל. והאם אשור ומצרים קרובים הם להקב"ה? %letter 294 .294 אלא כתוב על בני הגלות, שיעלו ממצרים ומאשור. ושכתוב על מצרים ועל אשור עצמם, הוא על החסידים שבהם, שחזרו בתשובה, ונשארו לעבוד את ישראל ומלך המשיח. כמ"ש, וישתחוו לו כל מלכים. וכתוב, והָיו מְלָכים אומְנַיִיךְ. %page 216 %letter 295 .295 כתוב, דרכיה דרכי נועם. כמה טיפשים הם בני העולם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה, שהרי דברי תורה הם הדרך לזכות בנועם ה', שכתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. נועם הוא, כמ"ש, לחזות בנועם ה', שהיא בינה. %break משום שהתורה ודרכיה באים מהנועם ההוא, והדרכים האלו מתפרשׁים בו. ועל זה כתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. %letter 296 .296 בשעה שהקב"ה נתן התורה לישראל, יצא אור מהנועם ההוא, מבינה, ונעטר בו הקב"ה, ז"א, שקיבל ג"ר ממנה, המכונים עטרה. ומהנועם ההוא הבריק הזיו של כל העולמות, הרקיעים והכתרים. %break על אותה שעה כתוב, צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו. המלך שלמה הוא ז"א, אימו היא בינה, עטרה היא ג"ר. %letter 297 .297 ובשעה שנבנה ביהמ"ק, נעטר הקב"ה בעטרה ההיא, וישב בכיסא שלו, המלכות, ונעטר בעטרותיו. ומאותו זמן שנחרב ביהמ"ק, לא נעטר הקב"ה בעטרותיו, והנועם ההוא, אור הבינה, התכסה ונגנז. %break %H בשעה שמשה נכנס בתוך הענן %letter 298 .298 בשעה שמשה נכנס בתוך הענן, כמ"ש, ויבוא משה בתוך הענן, כאדם ההולך במקום הרוח, פגש בו מלאך גדול אחד, ששמו קְמוּאל, הממונה על 12,000 ממונים שליחים. רצה להתחבר במשה. פתח משה פיו, בי"ב (12) אותיות חקוקות של השם הקדוש, %break שלימד אותו הקב"ה בסנה, והתרחק ממנו 12,000 פרסאות. והיה הולך משה בענן, ועיניו לוהטות כגחלי אש. %break בכל מדרגה יש נרנח"י. וכשבא משה למדרגת קבלת התורה בשביל ישראל, היה צריך להשיג את הנרנח"י של המדרגה ההיא. ותפקיד המלאכים הוא לעזור לנשמות שישיגו מה שצריכות. וכן מלאכים אלו שלפנינו, באו לעזור למשה, שישיג את הנרנח"י הגדולים הללו. %break והנה בחינת נ"ר, השיג משה ע"י הענן עצמו. ויבוא משה בתוך הענן, כאדם ההולך במקום הרוח, שהענן היה לו למקום השגת אור הרוח, ו"ק בחיסרון של ג"ר. וכדי לעזור לו להשגת ג"ר, נגלה לו המלאך קמואל, שהוא ממונה על 12,000 ממונים שליחים, %break אור ג"ר, המתקבל ע"י ג' קווים בד' פנים חו"ב תו"מ, שהם י"ב. והיות שהם ממשיכים חכמה, הם במספר אלפים. ו-12,000 אלו, ממונים שליחים לעזור לנשמה להשגת ג"ר. %break ורצה להתחבר במשה, ומיד השיג משה הג"ר דנשמה, הנקרא פֶּה. ע"כ נאמר, פתח משה פיו, שזכה לאור הנשמה, המכונה פתחון פה, בי"ב אותיות חקוקות של השם הקדוש, שלימד אותו הקב"ה בסנה. %page 217 כי אלו י"ב אותיות חקוקות שקיבל משה בסנה, היו ג"כ בחינת אור הנשמה לפי המדרגה שלו אז. %break ואור הנשמה דוחה חכמה ומתדבק בחסדים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. וע"כ דחה משה את המלאך קמואל, הממשיך ג"ר בהארת חכמה, והתדבק באור החסדים. %break וע"כ נאמר, והתרחק ממנו 12,000 פרסאות. כלומר, י"ב פנים דנשמה, העומדים בשליטת אור החסדים, דוחים י"ב פנים, העומדים בשליטת החכמה, הנקראים אלפים. %break התרחק ממנו 12,000 פרסאות, מחמת חשקו לחסדים. וחזר להתדבק באור הרוח שבענן ועיניו לוהטות כגחלי אש, כי לא הוכרה הארת הג"ר בעיניו, מחמת שהתדבק בקומת הרוח, שיש שם דינים דמסך של בחינה א', הנקראים גחלי אש. %letter 299 .299 עד שפגש בו מלאך הֲדַרְנִיאל, גדול ומכובד מהראשון. והוא עליון על שאר המלאכים אלף ושישים ריבוא (600,000) פרסאות, וקולו הולך ב-200,000 רקיעים, המסתובבים באש לבנה. כיוון שראה אותו משה, לא יכול לדבר, רצה להפיל עצמו מתוך הענן. %letter 300 .300 אמר לו הקב"ה, משה, והרי אתה הוא שהרבית דברים עימי בסנה, שרצית לדעת הסוד של השם הקדוש, ולא פחדת. ועתה אתה מפחד מפני אחד ממשמשיי? %break כיוון ששמע משה קולו של הקב"ה, התחזק. פתח פיו בע"ב (72) האותיות של השם העליון. כיוון ששמע הדרניאל האותיות של השם הקדוש מפי משה, הזדעזע. קרב אליו, אמר לו, אשרי חלקך, משה, שנגלה לך מה שלא נגלה למלאכים עליונים. %break אחרי שהשיג בעזרת קמואל מוחין דנשמה, היה צריך להשיג עתה מוחין דחיה. ונשלח לו לעזרה המלאך הדרניאל, שהוא גדול ומכובד מהראשון, כדי לעזור לו במוחין דחיה היותר חשובים. והזוהר מפרש גדלות ג' הקווים של הדרניאל. %break ונודע, שהחכמה היא במספר אלף, והחסדים הם במספר ריבוא (10,000). ונאמר, והוא עליון על שאר המלאכים, שחשיבותו היא אלף ושישים ריבוא פרסאות. שישים ריבוא פרסאות בימינו, %break שהם חסדים הנמשכים משש ספירות תחתונות דעתיק, שספירותיו עשרה ריבוא (100,000). והם שישים ריבוא. ובשמאלו אלף, שהוא החכמה שמספרה אלף. %break וקולו, קו אמצעי המכונה קול, הולך ב-200,000 רקיעים דאו"א עילאין, אלף רקיעים לאבא ואלף רקיעים לאמא. המסתובבים באש לבנה, כי או"א עילאין הם באוירא דכיא, שהי' אינה יוצאת מאויר שלהם, ובהם מתוקן המנעולא, המלכות דמדה"ד, שנקראת אש. %break אלא מתוך שאו"א עילאין הם תמיד בעניין כי חפץ חסד הוא, אין האש הזו פוגמת אצלם כלום. וע"כ נקראת אש לבנה, שאין בה פגם משהו. וקולו של הדרניאל, שהוא קו אמצעי שלו, ממשיך האוירא דכיא הזה דאו"א עילאין. %break וכיוון שראה אותו משה, לא יכול לדבר. מחמת הפחד של האש הלבנה, שראה בו מלכות דמדה"ד, שמהפחד הזה לא יכול לשמש עם הג"ר דנשמה שלו, הנקראים דיבור. %break ולא עוד, אלא אפילו קומת רוח, שהייתה לו מכוח הענן, לא יכול לשמש עימה, מטעם היותה ממלכות הממותקת בבינה. %page 218 רצה להפיל עצמו מתוך הענן, כי המלכות דמדה"ד שראה, פגמה מדרגת הענן, שהייתה ממלכות דמדה"ר. ואז נגלה לו קולו של הקב"ה, ז"א, שהקול הזה ממתיק כל הדינים. כיוון ששמע משה קולו של הקב"ה, התחזק. %break ואז, בעזרתו של הדרניאל, המשיך המוחין דחיה. פתח פיו בע"ב האותיות של השם העליון, שהשיג פתחון פה, ג"ר מע"ב. וכששמע הדרניאל, שכבר משך מוחין דע"ב, התחבר עימו. %letter 301 .301 והיה הולך עימו עד שהגיע לאש החזקה של המלאך סנדלפון, הגבוה על שאר חבריו 500 שנים. והוא עומד אחר הפרגוד של אדונו, וקושר לו כתרים מבקשותיהם של תפילות ישראל. %break ובשעה שמגיע הכתר הזה לראש המלך הקדוש, הוא מקבל תפילות ישראל. וכל הצבאות וההמונים מזדעזעים ונוהמים ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקום בית שכינתו. %letter 302 .302 אמר הדרניאל למשה, איני יכול ללכת עימך, מפחד שתשרוף אותי האש החזקה של סנדלפון. בה בשעה הזדעזע משה, עד שהחזיק הקב"ה במשה, והושיב אותו לפניו, ולימד אותו תורה. וכיסה את משה באור ההוא ובזיו של אותו הנועם, %break והיו פני משה מאירים בכל הרקיעים. וכל צבאות השמיים היו מזדעזעים לפניו, בשעה שהיה יורד עם התורה. %break סנדלפון עומד בראש עולם הבריאה מתחת למסך של המלכות דאצילות. שנאמר, והוא עומד אחר הפרגוד של אדונו. ומקבל שם מהארת חג"ת נ"ה דבינה. ספירות דבינה במספר מאות, וע"כ הם 500. וע"כ נאמר, שהוא הגבוה על שאר חבריו 500 שנה. %break והוא מעלה מ"ן לצורך זיווג המלכות עם ז"א, מתפילות ישראל. וקושר לו כתרים מבקשותיהן של תפילות ישראל. ובשעה שמגיע הכתר הזה לראש המלך הקדוש, הוא מקבל תפילות ישראל. והיות שעמידתו היא תחת המסך דמלכות, נבחנת בו אש חזקה, מדינים שבמסך דמלכות. %break ע"כ אמר הדרניאל למשה, איני יכול ללכת עימך, מִפּחד שתשרוף אותי האש החזקה של סנדלפון. ואז, הזדעזע משה. עד שהחזיק הקב"ה במשה, והושיב אותו לפניו, ולימד אותו תורה. ויש כאן סוד גדול. %break כי בכל פעם שהזדעזע משה מחמת האש החזקה של סנדלפון, החזיק בו הקב"ה ולמד עימו תורה, עד שלימד אותו הקב"ה כל התורה והמצווה, שבגמר גילויָם, זכה משה לאור היחידה. %letter 303 .303 כיוון שחטאו ישראל למטה, לקח הקב"ה ממשה אלף חלקים מאותו הזיו. בשעה שאמר הקב"ה למשה, לֶך רד כי שׁיחֵת עַמך, רצו המלאכים העליונים וכל ההמונים לשרוף את משה. הזדעזע משה ולא יכול לדבר, עד שהִרבה בקשות ותפילות לפני הקב"ה. %letter 304 .304 אמר לו הקב"ה, משה, אחוז בכיסא שלי. עד שגער הקב"ה בכל אלו ההמונים, בכל אלו הצבאות, ואז אחז משה בשני לוחות אבנים והוריד אותם למטה. כמ"ש, עיר גיבורים עָלָה חכם ויורד עוז מִבְטֶחָה. ומהזיו ההוא שנשאר בו, %break היו מבריקים פניו של משה. וכמו שבזה שנשאר בו, לא יכלו להסתכל בפניו. כך במה שהסתלק ממנו, על אחת כמה וכמה שלא יכלו להסתכל. %letter 305 .305 ימינך ה' נאדרי בכוח. זוהי התורה, שמאדירה את הימין. וע"כ, ימינך ה' תרעץ אויב. כי אין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עכו"ם, כמו בשעה שישראל עוסקים בתורה. %page 219 שכל זמן שישראל עוסקים בתורה, מתחזק הימין, ונשבר כוחם ועוזם של העמים עכו"ם. ומשום זה נקראת התורה עוז, כמ"ש, ה' עוז לעמו ייתן. %letter 306 .306 ובשעה שישראל אינם עוסקים בתורה, מתחזק השמאל, ומתחזק כוחם של העמים עכו"ם, שיונקים מהשמאל, ושולטים על ישראל, וגוזרים עליהם גזרות שאינם יכולים לעמוד בהם. ועל זה גָלוּ בני ישראל והתפזרו בין האומות. %letter 307 .307 כמ"ש, על מה אָבְדה הארץ, ויאמר ה', על עוזְבָם את תורתי. כי כל זמן שישראל עוסקים בתורה, נשבר כוחם ועוזם של כל עובדי עבודה זרה. כמ"ש, ימינך ה' תרעץ אויב. %break כל זמן שקולם של ישראל נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. כמ"ש, הקול קול יעקב. ואם לא, הידיים ידי עשיו. %break %H וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ %letter 308 .308 למה ה' תעמוד בְרָחוק, תעלים לעיתות בַּצָרה. בשעה שעוונות העולם גורמים, הקב"ה עולה למעלה למעלה, ובני אדם צועקים ומורידים דמעות, ואין מי שישגיח עליהם. %break משום שהקב"ה הסתלק למעלה למעלה. ונמנעה מהם התשובה. אז כתוב, וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ. %letter 309 .309 בשעה שהקב"ה מתלבש בגאוּת על העמים, שיתאספו עליו, כמ"ש, יתייצבו מַלְכֵי אֶרץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל מְשׁיחו. עתידים שבעים שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם, ולעשות מלחמה על ירושלים העיר הקדושה, %break ולאחוז בעצות על הקב"ה, ואומרים, נקום על המגן בתחילה, ואח"כ על עמו ועל היכלו. %letter 310 .310 אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם, כמ"ש, יושב בשמיים יִשחק ה' יִלעג לָמו. בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם, ויכַלֶה אותם מהעולם. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה. %letter 311 .311 עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהֵצֵרו את ישראל וירושלים: אַנְדְרִיאָנוּס, לוּפִינוס, נבוכדנצר, סַנחֵריב, וכל שאר מלכי העולם, שהחריבו ביתו. וייתן להם ממשלה כבתחילה, וייאספו עימהם שאר העמים, ויילחמו על ירושלים. %break ועתיד הקב"ה להיפרע מהם בגלוי סביב ירושלים. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה, אשר ייגוף ה' את כל העמים, אשר צָבאוּ על ירושלים. אשר יצבאו, לא כתוב, אלא אשר צבאו, בלשון עבר, %break כי סובב על אלה שכבר צבאו. אז כתוב, וברוב גאונך תהרוס קמיך. וזה כתוב, לזְמן שיבוא המשיח. ושירה זו, שירת עולם היא. %letter 312 .312 כתוב, וברוח אפֶּיךָ נערמו מים, כלומר באותו זמן. ועל כך, יש זה באותו זמן, ובזמן מלך המשיח, ובזמן של גוג ומגוג. וכתוב, ניצְבוּ כמו נֵד נוזלים, הוא לזמן העוה"ב, שהוא שמחת כל העולמות. %page 220 %H אמר אויב, ארדוף %letter 313 .313 אמר אויב, ארדוף אשיג. אמר אויב, זהו הממונה הגדול של מצרים. בשעה שניתנה לו הממשלה על ישראל, חשב לכַלות אותם תחת ממשלתו. אלא שזכר הקב"ה הָרֵי העולם, שהם האבות, שהיו מגִנים עליהם. ואין לומר שזה לבד רצה לכלותם, %break אלא כל אלו השרים הממונים על כל העמים עכו"ם, כשניתנו להם רשות וממשלה על ישראל, רוצים כולם לכלות ישראל תחתם. %letter 314 .314 וע"כ אלו העמים, שהם תחת שליטתם של אלו הממונים, כולם גוזרים גזרות לכלות את ישראל. אלא הקב"ה זוכר הרי העולם, האבות, ומגן עליהם. וכשראה משה את זה, התחיל לשבח את הקב"ה. ואמר, מי כמוך באֵלים ה'. %break %H מי כמוךָ באֵלים %letter 315 .315 אילן אחד גדול עליון וחזק, ז"א, בו ניזונים עליונים ותחתונים. ומוגבל בי"ב גבולי אלכסון, שהם ד"ס חו"ג תו"מ, שבכל אחד ג' קווים. מתחזק בד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ, המתחברים במקומם. %break שבעים ענפים, שהם שבעים שרים הממונים על שבעים אוה"ע, עולים בתוכו וניזונים ממנו. מעיקר שורשיו יונקים הם מסביב. והם ענפים הנמצאים באילן. %letter 316 .316 כשמגיעה עת הממשלה לכל ענף, כולם רוצים לכלות לגמרי את גוף האילן, שהוא העיקר של כל הענפים, והוא השולט על ישראל ואחוזים בו. וכשמגיעה עליהם הממשלה של גוף האילן, שהוא חלקם של ישראל, הוא רוצה לשמור אותם, ולתת שלום בכולם. %break ועל זה מקריבים שבעים פָרֵי החג, לתת שלום לשבעים ענפים שבתוך האילן, שהם שבעים שרים של אוה"ע. %letter 317 .317 ועל זה נאמר, מי כמוךָ באֵלים ה'. באלים, אילן, כמ"ש, כי יֵבושוּ מֵאֵילִים אשר חֲמַדתֶם. שהוא אילן, שהיו עובדים לצורה אחת, שהייתה חקוקה בתוכו. %break מי כמוך, שיעשה כמעשיך וירחם על כל. מי כמוך בכל סביבות האילן, שאע"פ ששולט שומר את הכול, שומר לכל השאר, ואינו רוצה לעשות עימהם כלָיה, כמו שהם היו רוצים בזמן שליטתם. %break מי כמוך נאדר בקודש. שנאדר בכוח העליון, שנקרא קודש. נאדר בקודש ממש, במוחין דבינה. ונקרא כוח ה', נועם ה'. %letter 318 .318 ראיתי את כל המעשים, הכול הֶבל ורְעוּת רוח. שלמה המלך, שעלה בחכמתו יותר מכל בני העולם, איך אמר, שכל המעשים הם הבל ורעות רוח? אף מעשה הצדקה הוא הבל ורעות רוח? הלוא כתוב, והיה מעשה הצדקה שלום. %break אלא כתוב, כל המעשים שנעשו תחת השמש. ומעשה הצדקה הוא שונה, שהוא למעלה מהשמש. %page 221 %letter 319 .319 והנה הכול הֶבל ורעות רוח. מה פירושו? הכול הבל הוא כמ"ש, הֲבֵל הֲבָלים, אמר קוהלת, והבלים אלו הם קיום עולם העליון והתחתון. %letter 320 .320 בשעה שהמע"ט בעולם, והאדם עוסק בעבודת המלך הקדוש, הנה הדבר ההוא שעושה, נעשה ממנו הבל למעלה. ואין הבל, שאין לו קול, שעולה למעלה ונעשה סנגור לפני הקב"ה. %letter 321 .321 וכל אלו המעשים, שעוסק בהם האדם ואינם עבודת הקב"ה, הדבר ההוא שעשה נעשה ממנו הבל, והולך ומשוטט בעולם. וכשיוצאת נשמתו, ההבל ההוא מגלגל אותו בעולם, כאבן בכף הקֶלַע. כמ"ש, ואת נֶפש אויביךָ יְקַלְעֶנָה בתוך כף הקָלַע. %letter 322 .322 מהו יקלענה? ההבל ההוא מגלגל אותו סביב בעולם. אז, כל הדברים שנעשים ואינם עבודת הקב"ה, נעשה מהם הבל, שהוא שבירת הרוח, ששובר את הרוח, העולה ויורד ומתגלגל בעולם. כמ"ש, הבל ורעות רוח. %letter 323 .323 אבל עבודת ריבונו עולה למעלה מהשמש, ונעשה ממנה ממש הבל קדוש. וזהו זרע, שזורע האדם בעולם ההוא. ושמו צדקה. שכתוב, זִרעוּ לכם לצְדקה. %letter 324 .324 זה מנהיג את האדם כשנשמתו יצאה ממנו, ומעלה אותו במקום הכבוד למעלה, ונמצא לצרור אותו בצרור החיים. כמ"ש, והלך לפניךָ צִדקך. כדי לנהוג אותך, ולהעלות אותך למקום שנקרא כבוד ה', המלכות. כמ"ש, כבוד ה' יַאספךָ. %letter 325 .325 כל אלו הנשמות, מנהיג אותם ההבל הקדוש, הנקרא כבוד ה', שמאסף אותם בתוכו ונצררים בו. ואז הוא נחת רוח. אבל הבל האחר, שאינו עבודת הקב"ה, נקרא זה רעות רוח. %break אשריהם הצדיקים, שכל מעשיהם הם למעלה מהשמש, כלומר עבודת הקב"ה, וזורעים זרע הצדקה לזכּות אותם לעוה"ב. כמ"ש, וזרחה לכם יִראֵי שׁמִי שמש צְדקה. %letter 326 .326 בתחילה, כשנבנה ביהמ"ק למטה, לא נבנה אלא בדין וברוגז. משום שהוא במקום שהדין שורה. לעת"ל, עתיד הקב"ה לבנות אותו ולתקן אותו במדרגה אחרת עליונה, הנקראת צדקה. שהיא מלכות המתוקנת, כמ"ש, בצְדקה תִכּונָני. %break משום זה יתקיים ולא יחרב עוד. ושמו ממש ייקרא צדק. כמ"ש, וזה שְׁמו אשר יִקְרְאו, ה' צִדקֵנו. %break %H נטיתָ ימינך תִבלעֵמו אָרץ %letter 327 .327 נטיתָ ימינך תִבְלעֵמו אָרץ. הלוא הימין פועל חסד? פירושו, כמ"ש, הֲרימותָ ימינך. ונשאר השמאל לבדו, ועשה דין. כשהוציא הקב"ה את המצרים מתים מתחת למים, אמר לארץ, אספי אותם בתוכך. ולא רצתה עד שהושיט הקב"ה את הימין כנגדה, %break והשׁביע אותה, אז בלעה אותם הארץ. כמ"ש, תבלעמו ארץ. נטית ימינך, פירושו, להפריד אותה מהשמאל, ואז נעשה הדין בשמאל. %letter 328 .328 נָחיתָ בחסדך עַם זו גאלת, ניהלת בעוזך אל נווה קודשך. כמ"ש, כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רְציתָם. %page 222 כי ימינך, זה גדוּלה, חסד. ניהלת בעוזך, זהו שכתוב, וזרועך, גבורה. אל נווה קודשך, זהו כמ"ש, ואור פניך כי רציתם, זהו צדיק, יסוד. וכל ו"ס כולם נמצאים בכתוב. כי חו"ג כוללים ת"ת. ויסוד כולל נו"ה. %letter 329 .329 תיפול עליהם אֵימָתה ופחד. אימתה, כלומר, אימת השכינה, כמו אימת ה', שהיא השכינה. %letter 330 .330 תְביאֵמו ותיטָעֵמו בהר נחלתך. תביאמו, אמר רוח הקודש. על הדור האחרון שמל יהושוע, ונגלה בהם הגילוי של הרשימה הקדושה משמו של הקב"ה. והם אחוזים בו. %break שז"א והם ראויים לרשת הארץ, כמ"ש, ועַמךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ. כי כל מי שנימול, ונגלית בו הרשימה הקדושה, ושומר אותה, נקרא צדיק, ומשום זה לעולם יירשו ארץ. %letter 331 .331 ע"כ תביאמו, עם ו' יתירה, פירושו, תביאמו לאלו שאחוזים בו', שהוא ז"א. ורומז הדבר לאלו האחרונים שבימי יהושוע. ואין מילה או אות קטנה בתורה, שאין בה סודות עליונים וטעמים קדושים. אשרי חלקם של היודעים בהם. %break %H לבנות ביהמ"ק של מטה %letter 332 .332 מצווה לבנות ביהמ"ק של מטה, כעין ביהמ"ק של מעלה. כמ"ש, מָכון לשִבְתְךָ פעלת ה'. כי צריך לבנות ביהמ"ק למטה, ולהתפלל בתוכו תפילה בכל יום, לעבוד את הקב"ה, כי תפילה נקראת עבודה. %letter 333 .333 ובית הכנסת ההוא צריכים לבנות אותו ביופי גדול ולתקן אותו בכל התיקונים. כי בית הכנסת למטה עומד כנגד בית הכנסת שלמעלה. %letter 334 .334 ביהמ"ק למטה עומד כעין ביהמ"ק שלמעלה. שעומדים זה כנגד זה. וביהמ"ק ההוא, כל תיקוניו, וכל עבודותיו, וכל אלו הכלים, והמשמשים, כולם הם כעין של מעלה. המשכּן שעשה משה במדבר, היה הכול כעין של מעלה. %letter 335 .335 ביהמ"ק שבנה שלמה המלך, הוא בית מנוחה. כעין העליון הוא בכל התיקונים שבו, להיות בתיקון העליון בית מנוחה ונחלה. כך בית הכנסת צריך להיות בכל תיקוני היופי כעין העליון, להיות בית תפילה, לתקן תיקונים בתפילה. %letter 336 .336 וביהמ"ק ההוא צריך שיהיו בו חלונות, כמ"ש בדניאל, חלונות פתוחים. כעין של מעלה. ועל זה כתוב, משגיח מן החלונות מציץ מן החרַכִּים. ואין לומר, שאפילו בשדה יש להתפלל, משום שעולה שם רוח. כי אנו צריכים בית. %break ואינו. שצריך להימצא בית למטה, כעין בית העליון, המלכות, להוריד הדייר העליון, השכינה, לדייר התחתון, לבני אדם. %letter 337 .337 התפילה ההיא והרוח ההוא, צריכים לעלות ולצאת מן המֵצַר, בדרך ישר כנגד ירושלים. ועל זה כתוב, מן המצר קראתי יה. שצריך מקום צר בצרה, לשלוח בתוכו הרוח ההוא, שלא ייטה לימין ולשמאל. ובשדה אין הקול יכול לשלוח לו כך. %page 223 כי כעין זה הוא קול שופר, שנדחה לחוץ בדרך ישר מתוך מקום צר, והולך ובוקע רקיעים, ועולה בעלייה לעורר רוח שלמעלה. %letter 338 .338 הרי כתוב, וייצא יצחק לשוח בשדה. הרי שמתפללים בשדה. אלא דבר אחר היה ביצחק, מה שלא היה בכל העולם. שהיה אחד מהאבות. ועוד, שפסוק זה אינו בא להתיר להתפלל בשדה, כי ודאי שבשדה אחר לא היה מתפלל. %letter 339 .339 אשרי חלקם של הזוכים לומר שירה זו בעוה"ז, וזוכים לומר אותה בעוה"ב. ושירה זו נבנית בכ"ב (22) אותיות קדושות חקוקות, ובעשרה מאמרות, והכול נרשם בשם הקדוש, והכול שלמות השם הקדוש. %letter 340 .340 בשעה שהיו עומדים ישראל על הים, והיו אומרים שירה, נגלה עליהם הקב"ה וכל מרכבותיו וצבאיו, כדי שיידעו את מַלְכּם, שעשה להם כל אלו הניסים והגבורות, וכל אחד ידע והסתכל, מה שלא ידעו והסתכלו שאר נביאי העולם. %letter 341 .341 כי אם לא היו יודעים ולא השיגו חכמה עליונה, איך אמרו כולם בשירה זו מילים אחדות, שלא נטו אלו מאלו, ומה שאמר זה אמר זה, ולא הקדים מילה זו למילה זו, אלא כולם אמרו במשקל אחד, ורוח הקודש הייתה בפי כל אחד, %break והמילים נאמרו כולן כאילו יצאו מפה אחד. אלא ודאי כולם בחכמה עליונה הסתכלו, וידעו דברים עליונים, ורוח הקודש בפי כל אחד ואחד. %letter 342 .342 ואפילו אלו שבמעֵי אימם, היו אומרים שירה כולם כאחד. והיו רואים כולם, מה שלא ראה יחזקאל הנביא. ועל כך היו כולם מסתכלים, כאילו ראו עין בעין. %break וכשגמרו הדברים, כולם מתבשמים בעצמם, וחושקים לראות ולהסתכל, ולא היו רוצים לנסוע משם מרוב השתוקקות. %letter 343 .343 בשעה ההיא אמר משה להקב"ה, בניך מרוב השתוקקות להסתכל בך אינם רוצים לנסוע מהים. מה עשה הקב"ה? סָתם כבודו בחוץ במדבר, ושם נגלה ואינו נגלה. %break אמר משה לישראל, כמה פעמים אמרתי שתסעו משם ולא רציתם, עד שהראיתי לכם זיו כבוד הקב"ה במדבר. ומיד היו חושקים. %letter 344 .344 ולא נסעו עד שאחז בהם משה, והראה להם זיו כבוד הקב"ה במדבר, אז מרוב השתוקקות ורצון להסתכל, הסיע אותם משה. כמ"ש, ויַסַע משה את ישראל מִיַם סוּף, וייצאו אל מדבר שׁוּר. %break הוא מִדבר, שהיו רוצים שם להסתכל בו בזיו כבוד המלך הקדוש, וע"כ נקרא מדבר שור. שפירושו, הסתכלות שם. %break %H ולא מצאו מים %letter 345 .345 וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים. אין מים אלא תורה. ומי נתן להם התורה כאן? והרי עד עתה לא ניתנה להם התורה. %page 224 %letter 346 .346 הם יצאו למדבר להסתכל, והקב"ה לקח זיו הכבוד משם. והם הלכו להסתכל בו, ולא מצאו אותו. הקב"ה נקרא תורה, וע"כ אין מים אלא תורה, ואין תורה אלא הקב"ה. %letter 347 .347 בעוד שהיו הולכים במדבר, נגלתה עליהם רשות אחרת של שאר העמים. אותו שהוא שולט במדבר ופגע בהם שם. ראו ישראל, שלא היה ההוא זיו כבוד מַלְכּם. %break כמ"ש, ויבואו מָרָתָה, ולא יכלו לשתות מים מִמָרָה, כי מָרים הם, לא התבשם נפשם כבתחילה. ולא עוד, אלא שבא לקטרג עליהם. %letter 248 .348 כתוב, ויצעק אל ה', ויורֵהו ה' עץ. ואין עץ אלא תורה, כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ואין תורה אלא הקב"ה. אין עץ אלא הקב"ה, כמ"ש, כי האדם עץ השדה. %break עץ השדה ודאי, זהו עץ שדה תפוחים קדושים. שדה זו מלכות. עץ השדה זה ז"א בעלה. וכשנגלה זיו כבוד המלך עליהם, אז כתוב, ויַשְׁלֵך אל המים, ויִמְתְקו המים. וימתקו המים, כלומר שהקטגור נעשה סנגור. %break כיוון שכתוב, ויורהו ה' עץ, כלומר הקב"ה, וחזר עליהם זיו כבודו, א"כ למה לו עוד להשליך אותו אל המים? הרי מים ג"כ הקב"ה. וזה שנאמר, שקטגור נעשה סנגור. כיוון שהס"א, שהייתה במים, קטרגה עליהם. ועתה נעשתה סנגור. %letter 349 .349 בתחילה, כשנכנסו ישראל בברית הקב"ה, לא נכנסו כראוי. משום שמָלו ולא פרעו. ולא נגלה הרושם הקדוש. כיוון שהגיעו כאן למרה, כתוב, שָׁם שם לו חוק ומשפט ושָׁם ניסָהוּ. %break שפירושו, שם נכנסו ישראל בשני החלקים הקדושים, מלכות ויסוד, שזכו בהם ע"י מילה ופריעה. בגילוי, שנגלה הרושם שלהם, ונקראו חוק ומשפט. %break חוק זה מלכות, ורומז על מילה. משפט זה יסוד, ורומז למוחין המתגלים ע"י הפריעה, הנקרא משפט. שמפני היותו חוק שייך ניסיון. כמ"ש, כי חוק לישראל הוא. %break %H ויאמר, אם שָׁמועַ תִשמע לקול ה' %letter 350 .350 ויאמר, אם שָׁמועַ תִשמע לקול ה' אלקיך. כתוב, ויאמר. ולא כתוב, מי אמר. אלא הקב"ה אמר. כמ"ש, ואל משה אמר, עלֵה אל ה'. ושָׁם ה' פירושו, המלכות. שאם היה זה הקב"ה, היה צריך לומר, עלֵה אליי. אף כאן פירושו המלכות. %letter 351 .351 משמע ממה שכתוב קודם לכן, ויצעק אל ה', ויורהו ה' עץ. מכאן שפירושו של ויאמר, שהקב"ה אמר מילה זו. וכתוב, לקול ה' אלקיך. הלוא לקולי היה צריך לומר? אלא פירושו, לקול הזה, שנכנסו בו ע"י המילה, שהוא קול המלכות, וע"כ לא כתוב לקולי. %letter 352 .352 אחרי שנגלה בישראל הרושם הקדוש, נכנסו בב' החלקים הקדושים, יסוד ומלכות. ע"י מילה זכו למלכות, וע"י פריעה ליסוד. וכיוון שנכנסו באלו השניים, נכנסו גם בנו"ה, כי כשיתעלו בנו"ה, יתחברו ביסוד ובמלכות. %page 225 ולא ימנעו ברכות, שיסוד ישפיע למלכות. ומשום זה יגיעו באלו עד המלך הקדוש, ז"א. %letter 353 .353 ויאמר, אם שמוע תשמע. ויאמר, זה המלך הקדוש. והוא אמר, אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך, והיָשר בעיניו תעשה, והאזנתָ למצוותיו, ושמרת כל חוקיו. %break כמ"ש, כי ה' אלקיך אש אוכְלָה הוא, שהיא כנ"י, המלכות. והישר בעיניו תעשה, זהו צדיק, שנקרא ישר. והאזנת למצוותיו, זהו נצח. ושמרת כל חוקיו, זהו הוד. %break כיוון שנכנסו באלו, מלכות ויסוד ונו"ה, הרי הגיעו למלך הקדוש, ת"ת, שמקומו אחרי נצח. וע"כ אח"כ כתוב, כל המחלה אשר שמתי במצרים, לא אשים עליךָ, כי אני ה' רופאֶך. כי אני ה', זהו המלך הקדוש, ת"ת. %letter 354 .354 נשמע, שכל מי ששומר הרושם הקדוש הזה, שהוא מילה, עולה ממנו עד המלך הקדוש העליון. משמע, שנו"ה, שמתקבץ בהם הזרע לברכה, ושמן משחת קודש, שיורים אותו בפי האַמה, יסוד, התקשרו יחד. והמלך העליון, ת"ת, עליהם, ונקשרו בו. %break ועל כך מי שנכנס ביסוד ובמלכות ע"י מילה ופריעה, ושומר אותם, נקשר בנו"ה, ונכנס בהם. ואז מגיע למלך הקדוש, ת"ת. %letter 355 .355 ודאי מי שזכה בצדיק, יסוד, זכה בנו"ה, מפני שיסוד כולל בתוכו נו"ה. והם שלושה שהתברכה בהם כנ"י, מלכות. ומי שזכה בהם, זכה במלך הקדוש, ת"ת, ונכנס בכל ד"ס, נהי"מ. %letter 356 .356 וכנגד ארבע אלו, יש שמירה לרושם הקדוש מארבעה דברים: א. שמירה דכנ"י, מלכות, היא שמירה מִנידה. ב. שמירה של הצדיק, יסוד, היא שמירה משִפחה. ג. שמירה של נצח, היא שמירה מבת עכו"ם. %break ד. שמירה של הוד, היא שמירה מזונה. ועל זה כתוב, לקול ה' אלקיך, זהו כנ"י, מלכות. שנכנסו בה ע"י המילה. %letter 357 .357 במה זוכים ישראל לקבל פני השכינה? ע"י שמירה מנידה. ועל זה כתוב, ואל אישה בנידת טומאתה לא תִקרב לגלות ערוותה. לגלות ערוותה, כלומר שלא יפגום בכנ"י. %letter 358 .358 והישר בעיניו תעשה, זהו צדיק, יסוד. כמ"ש, עיני ה' אל צדיקים, להישמר משִפחה. וכתוב, ושפחה כי תירש גבירתה, פירושו, שגורם לצדיק להתדבק בשפחה. %break והאזנת למצוותיו, זהו נצח, להישמר שלא יכניס הרושם הזה בבת אֵל נֵכר, ולא ישקר בו בנצח. כמ"ש, וגם נֵצח ישראל לא ישקר. ומי ששומר הברית הקדוש, מקיים מצוותיו, כמ"ש, כי לא תשתחווה לאֵל אחֵר. ושמרת כל חוקיו, זהו הוד, להישמר מִזונה. %letter 359 .359 כתוב, חגור חרבךָ על יָרֵך, גיבור הודך והֲדָרֶךָ. כל מי שמזרז עצמו, ושם כנגדו פחד החרב השנונה החזקה, המלכות. על ירך, על הרושם הקדוש הזה, לשמור אותו. כמ"ש, שים נא ידך תחת ירכי. %letter 360 .360 חגור חרבך. כלומר, זרז את עצמך, והַתְקֵף יצרך הרע, שהרי חרבך, על ירך, על הרושם הקדוש ההוא לשמור אותו. ואם שומר אותו, אז נקרא גיבור. %page 226 והקב"ה מלביש אותו בלבושיו. ומי הוא לבושיו של הקב"ה? זהו הוד ונצח. כמ"ש, הוד והדר לבשתָ. אף כאן, הודך והדרך. ואז מתדבק האדם במלך הקדוש כראוי. %letter 361 .361 כל המחלה אשר שמתי במצרים, לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך. זהו המלך הקדוש. וע"כ הזהיר אותם על הדבר ההוא ממש, שנתן ורשם בהם, שהוא ברית המילה ולא יותר. ואמת היא, שעד עתה לא ניתנה להם התורה. %break אלא כיוון שכתוב, שם לו חוק ומשפט, שהם מילה ופריעה, מיד כתוב, ויאמר אם שמוע תשמע, שהמדובר הוא בד' שמירות של הברית הקדושה. %letter 362 .362 כשרצה הקב"ה להזהיר את ישראל על התורה, בכמה דברים משך אותם, בכמה משיכות של אהבה, כאדם המושך את בנו לבית הספר. ולא רצה הקב"ה לתת להם התורה עד שהתקרבו אליו. ובמה התקרבו אליו? בגילוי של רושם ברית מילה. %letter 363 .363 לא קרבו ישראל להר סיני, עד שנכנסו בחלק של הצדיק, כלומר ברית מילה, וזכו בו. %break %H פרשת הַמָן %letter 364 .364 בשעה שאדם שוכב בבית חוליו, הוא נתפס לשליטים של המלך, ראשו בשלשלת, רגליו באזיקים, כמה חיילים שומרים אותו מצד זה ומצד זה שלא יברח, איבריו כולם במֵצַר, ולוחמים אלו באלו, אכילה הוסרה ממנו. %letter 365 .365 בזמן ההוא פוקדים עליו מֵליץ, ללמד עליו זכות לפני המלך. כמ"ש, אם יש עליו מלאך מליץ אחד מִנִי אלף. בשעה ההיא, אשרי חלקו של אדם, שנכנס אליו ומלמד אותו דרך להציל אותו מהדין. כמ"ש, אשרי משכיל אֶל דָל. %letter 366 .366 ואיך יכול להציל את החולה? שילמד אותו דרך החיים, לשוב לפני אדונו. אז נעשה מליץ עליו למעלה, והוא ניצל. מה שכרו? הוא כמ"ש, ביום רָעה יְמַלטהו ה'. ומפני שגדול מאוד הוא השכר של העוזר לדל לפני הקב"ה, כתוב, אשרי משכיל אל דל. %letter 367 .367 כתוב, כי שומע אֶל אביונים ה'. ולמה אל אביונים שומע ולא לאחר? משום שהם קרובים יותר אל המלך, כמ"ש, לב נשבר ונִדְכֶּה אלקים לא תִבְזֶה. ואין בעולם לב שבור כמו אביון. כל בני העולם נראים לפני הקב"ה בגוף ובנפש. %break ועני אינו נראה לפני הקב"ה, אלא בנפש בלבד, כי גופו שבור. והקב"ה קרוב לנפש יותר מלגוף. %letter 372 .372 בכל יום ויום נוטף טל של עתיקא קדישא לז"א, ומתברך כל שדה התפוחים הקדושים, מלכות, ומהטל ההוא נמשך לאלו שלמטה. והמלאכים הקדושים ניזונים ממנו, כל אחד לפי אוכלו. %page 227 וכתוב, לֶחֶם אבירים אכל איש. כלומר, הטל הוא לחם מלאכים. ומהמזון ההוא, שהוא הַמָן, אכלו בני ישראל במדבר. %letter 373 .373 כמה בני אדם ניזונים בזמן הזה ממנו, ומי הם? אלו הם החברים העוסקים בתורה ימים ולילות. והייתכן שמהמזון ההוא ממש, שישראל אכלו במדבר? לא. אלא כעין המזון ההוא ממש, ששקול פי שתיים, על המן שאכלו ישראל במדבר. %letter 374 .374 ישראל, כשבאו והתדבקו במלך הקדוש, בשביל הגילוי של הרושם הקדוש, של המילה, זכו אז לאכול לחם אחר עליון יותר, ממה שהיה בתחילה. בתחילה, כשיצאו ישראל ממצרים, באו בלחם שנקרא מצה, שהוא מלכות. %break ועתה זכו ונכנסו לאכול לחם אחר, עליון יותר, ממקום עליון, כמ"ש, הנני ממטיר לכם לחם מִן השמיים, שהשמיים הוא ז"א. ובזמן ההוא נמצא לישראל מהמקום הזה. %break החברים העוסקים בתורה, ניזונים ממקום אחר עליון יותר. כמ"ש, החכמה תְחייה בעליהָ, שהוא מקום עליון יותר, מז"א. %letter 375 .375 א"כ, למה נחלשה נפשם של העוסקים בתורה יותר משאר בני העולם, שהרי שאר בני אדם נראים שנמצאים ביותר כוח ועוצמה מהעוסקים בתורה? %letter 376 .376 כל מזון של בני העולם בא מלמעלה. המזון ההוא שבא משמיים ומארץ, הוא מזון של כל העולם, והוא מזון הכול, והוא מזון גס ועבה. והמזון ההוא, שבא ממקום עליון יותר, %break והוא מזון יותר דק, בא ממקום שהדין נמצא, ממלכות, וזהו מזון שאכלו ישראל בצאתם ממצרים, מצה. %break המזון שנמצא לישראל בזמן ההוא במדבר, ממקום עליון, הנקרא שמיים, ז"א, הוא מזון יותר דק, שנכנס לנפש יותר מכל מזון אחר, ונפרד יותר מהגוף, ונקרא לחם אבירים, מן. %letter 377 .377 המזון העליון יותר מכל, הוא מזון החברים שעוסקים בתורה, שאוכלים מזון של הרוח והנשמה ואינם אוכלים מזון הגוף כלל, ממקום עליון המכובד מכל, הנקרא חכמה. משום זה חלש גופם של החברים יותר מבני העולם, שהרי אינם אוכלים מזון הגוף כלל, %break ואוכלים רק מזון הרוח והנשמה, מהמקום הרחוק העליון המכובד מכל, שהוא חכמה. %break החכמה היא רחוקה, כמ"ש, אָמרתי אֶחְכָּמָה והיא רחוקה. ומשום זה המזון ההוא הוא דק מן הדק יותר מכל, אשרי חלקם. וכתוב, החכמה תחייה בעליה. אשרי חלקו של גוף, שיכול להיות ניזון במזון הנפש. %letter 378 .378 אבל בזמן הזה איך נמצאים מזונות אלו? המזון הראשון הוא מזון של כל העולם, ההוא שבא משמיים ומארץ. והוא מזון הגוף. %letter 379 .379 המזון העליון ממנו שהוא יותר דק, בא מהמקום שהדין שורה, הנקרא צדק, שהיא מלכות, מזון של עניים, מצה, הנקראת לחם עוני. מי שהשלים את העני, משלים לו אות אחת על צדק, ונעשה צדקה. %break וזהו שכתוב, גומל נפשו איש חסד, גמילות חסדים מורה, ששורה בדין, והשלים אותו עם חסד, אז הוא רחמים. %letter 380 .380 מזון עליון יותר מאלו, הוא מזון עליון ומכובד משמיים, מז"א, כלומר מָן, שאכלו ישראל במדבר. והוא דק יותר מכולם, והוא מזון של חולים. משום שאלו החולים אינם ניזונים, אלא במזון ההוא של הקב"ה ממש, ז"א. %page 228 %letter 381 .381 מזון עליון קדוש ומכובד, הוא מזון של הרוחות והנשמות, מזון של המקום הרחוק העליון, בינה שחזרה להיות חכמה. שעליה כתוב, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. מהמקום ההוא שנקרא נועם ה'. %letter 382 .382 ומכובד מכולם הוא המזון, שהחברים העוסקים בתורה אוכלים אותו, והוא מזון הבא מחכמה עליונה, חכמה ממש. משום שהתורה יוצאת מהחכמה העליונה. ואלו העוסקים בתורה, נכנסים בעיקר השורשים, וע"כ המזון שלהם מהמקום העליון הקדוש בא. %letter 383 .383 אשרי חלקם של הצדיקים, העוסקים בתורה ימים ולילות, שמזכה אותם בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, כי הוא חייךָ ואורך ימיך. %letter 384 .384 כתוב, פותח את ידיךָ ומשביע לכל חי רצון. וכתוב, עינֵי כל אליךָ יְשבֵּרוּ. כל בני העולם מצפים ונושאים עיניהם אל הקב"ה. משום זה, כל אלו בעלי האמונה, צריכים בכל יום ויום לבקש מזונם מהקב"ה, ולהתפלל תפילתם עליו. %letter 385 .385 מהו הטעם? משום שכל מי שמתפלל תפילתו אל הקב"ה על מזונותיו, גורם שיתברך על ידיו כל יום, האילן ההוא שמזון הכול בו. ואע"פ שנמצא עימו מזון, צריך לבקש עליו לפני הקב"ה, %break ולהתפלל תפילתו על מזון בכל יום, כדי שיימצאו על ידיו ברכות למעלה, בכל יום ויום. וזהו כמ"ש, ברוך ה' יום יום. %letter 386 .386 וע"כ, אין אדם צריך לבשל מזונות מיום ליום אחר, שלא לעכב מיום ליום אחר. כמ"ש, ויָצא העם ולָקטוּ דְבר יום ביומו. יום ביומו, הוא מדויק, חוץ מערב שבת לשבת. ואז נמצא הקב"ה מלא ברכות בכל יום. %break ואז כתוב, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. מהו רצון? הוא הרצון ההוא שנמצא מעתיקא קדישא, שהוא כתר. ויוצא ממנו רצון, שיהיה נמצא מזון לכל. ומי שמבקש על מזון בכל יום ויום, ההוא נקרא בן נאמן. בן, שבשבילו נמצאות ברכות למעלה. %letter 387 .387 רוצה ה' את יראיו, את המייחלים לחסדו. כמה יש לבני אדם ללכת בדרכיו של המלך הקדוש, וללכת בדרכיה של התורה, כדי שיימצאו ברכות לכולם, לעליונים ולתחתונים. %letter 388 .388 כתוב, ישראל אשר בךָ אתפָּאָר. משום שבשביל ישראל למטה, שמעלים מָן, הקב"ה מתפאר למעלה. ומה הפאר שלו? שמניח תפילין. ע"י המן, שישראל מעלים, יוצאים מוחין לז"א, שנקראים תפילין, שמתחברים בהם צבעים להתפאר. %break כי ד' פרשיות הם ג' צבעים לבן אדום ירוק, המתחברים לג' קווים, להאיר בכל השלמות. %letter 389 .389 רוצה ה' את יראיו. הלוא רוצה ה' ביראיו, היה צריך לומר? אלא, הוציא הרצון הזה, ורצה בו את יראיו היראים ממנו. ומי הם היראים, שהוציא להם הרצון הזה? את המייחלים לחסדו. %break כלומר, אלו המצפים ומחכים בכל יום ויום, לבקש מזונם מהקב"ה. זה משמע, מה שכתוב, המייחלים לחסדו. %letter 390 .390 לא יתקין סעודתו בכל יום, עד שיתפלל תפילתו לפני הקב"ה על מזונות. לא נתקנת הסעודה, עד שתהיה נתונה מבית המלך. %page 229 אחרי שיתפלל תפילתו לפני הקב"ה, יחכה שעה אחת, ויאמר, כבר הזמן שניתנה מבית המלך. מכאן והלאה יתקינו הסעודה. וזו הדרך של יראי הקב"ה, יראי חטא. %letter 391 .391 אלו הרשעים, ההולכים עקלקלות בדרכי התורה, כתוב בהם, הוי משכימֵי בבוקר שֵׁיכָר יִרדופוּ. ועל זה כתוב, רוצה ה' את יראיו המייחלים לחסדו. ובזה ניכרים אלו בני האמונה בכל יום ויום. %break כמ"ש, ויצאו העם ולקטו דבר יום ביומו. יום ביומו כתוב, ולא, דבר יום ליום אחר. %letter 392 .392 וכל כך למה? כמ"ש, למען אֲנַסֶנו היֵלך בתורתי אִם לא. באכילה ניכרים אלו בני האמונה, שבכל יום ויום הם הולכים בדרך הישר בתורה. מכאן שכתוב, צדיק אוכֵל לשובַע נפשו. אחר שהשביע נפשו בתפילה ובקריאה בתורה, הוא אוכל. %letter 393 .393 כל עוד שלא נתן הקב"ה התורה לישראל, הבחין בין אלו בני האמונה ובין הרשעים שאינם בני אמונה, ואינם רוצים בתורה. ובמה הבחין אותם? במן. כמ"ש, אנַסֶנו. %break וכל אלו הנמצאים, שהם בני אמונה, רשם אותם הקב"ה ברושם של ספירת החסד. כמ"ש, המייחלים לחסדו. וע"כ כתוב, למען אנסנו. %break וכל אלו שאינם נמצאים בני אמונה, הסיר מהם ספירה עליונה זו. והַמָן הכריז ואמר, ובטן רשעים תֶחסר. ועכ"ז כתוב, לא הֶעדיף המַרבה והממעיט לא החסיר. %letter 394 .394 בשעה ההיא נשלמו ישראל למטה כעין של מעלה, כמ"ש, ויבואו אֵילִימָה, ושָׁם שתים עשרה עֵינות מַים ושׁבעים תמרים. שהתחזק האילן הקדוש, ז"א, בי"ב גבולים, בד' צדדי העולם, חו"ג תו"מ, בג' קווים בכל צד מד' צדדי העולם חו"ג תו"מ. %break והם י"ב גבולים, שהם שתים עשרה עינות מים. והתחזק בשבעים ענפים, שהם שבעים שרים, שבעים תמרים. והכול כעין של מעלה. %letter 395 .395 בשעה ההיא נוטף הטל הקדוש. כלומר, שפע, המכונה טל, מעתיקא הסתום, שהוא כתר. וממלא את ראשו של ז"א, המקום שנקרא שמיים. ומהטל ההוא של אור העליון הקדוש, %break היה נמשך ויורד המן למטה. וכשהיה יורד, היה מתפזר, כמו קרומים, ונקרש למטה. כמ"ש, דק ככְפור על הארץ. %letter 396 .396 כל אלו בני האמונה יוצאים ולוקטים ומברכים עליו את השם הקדוש. והמָן ההוא היה מעלה ריחות של כל הבשמים שבגן עדן, כי בו נמשך ויורד למטה. כששם אותו לפניו, כל טעם שהיה רוצה לטעום, טעם אותו. ומברך למלך הקדוש העליון. %letter 397 .397 ואז המן מתברך במֵעיו, והיה מסתכל וידע למעלה, וצפה בחכמה עליונה. ועל זה הם נקראים דור דעה. ואלו היו בני אמונה. ולהם ניתנה התורה להסתכל בה, ולדעת דרכיה. %letter 398 .398 ואלו שלא נמצאו בני אמונה, כתוב בהם, שָׁטוּ העם ולָקטו. מהו שטו? שטוּת היו לוקחים לעצמם, משום שלא היו בני אמונה. כתוב בהם, וטָחנוּ בָרֵחַיִים או דָכוּ בַּמְדוכָה. מי הטריח אותם כל כך? אלא שהם לא היו בני אמונה. %letter 399 .399 כעין זה אלו שאינם מאמינים בהקב"ה, אינם רוצים להסתכל בדרכיו. והם רוצים להטריח עצמם כל יום אחַר מזון. ימים ולילות. מִפחד, שאולי לא תעלה בידם פת לחם. מי גרם להם זה? משום שאינם בני אמונה. %letter 400 .400 אף כאן שטו העם ולקטו, שטו בשטות של עצמם, ורצו להטריח עליו. כמ"ש, וטחנו ברחיים. ואחר כל הטרחה הזאת, לא עלה בידם, אלא כמ"ש, והיה טעמו כטעם לְשַׁד השָׁמֶן. ולא יותר. מי גרם להם זה? משום שלא היו בני אמונה. %page 230 %letter 401 .401 מהו לשד השמן? יש אומרים שנילושׁ בשמן. ויש אומרים, כמו שהשָׁד משתנה לכמה אופנים, אף המן משתנה לכמה טעמים. כלומר, כל טעם שהיו רוצים, היו טועמים בו. לשד השמן, פירושו יניקה של שמן. %letter 402 .402 איש לפי אוכלו לָקָטוּ. והאם מי שאוכל מעט לקט מעט, ומי יותר לקט יותר? והרי כתוב, לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, אלא לפי האוכלים לקטו. זה משמע מהכתוב, אוכלו. כלומר, מי שאוכל אותו, ומשום זה לא כתוב, איש לפי אכילתו. %letter 403 .403 האם כל אחד לקט לפי האוכלים? אם אחז בעבד או באמה, ואומר ששלו הוא, וחברו בא ואמר, שלי הוא, קָרבוּ לפני משה לדין. אמר להם, כמה נפשות בביתך וכמה נפשות בביתו של זה? אמר כך וכך. ואותה שעה, אמר להם משה, לִקטוּ מחר, וכל אחד יבוא אצלי. %break למחרת יצאו ולקטו ובאו לפני משה. שמו לפניו כלי והיה מודד אותו. אם העבד ההוא של זה, נמצא העומר של העבד באותו כלי, כי היה עומר אחד לכל נפש ונפש מביתו. מדד לזה, ונמצא חסר האוכל של העבד בכלי שלו. %break והיה עומר אחד לכל נפש מביתו. אז אמר, העבד הוא של זה. כמ"ש, איש לפי אוכלו לקטו. וכתוב, עומר לגולגולת מספַּר נפשותיכם. %letter 404 .404 כתוב, עֶרב וִידעתם, כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים, ובוקר וראיתם את כבוד ה'. ערב וידעתם, במה ידעו? אלא בכל יום ויום נמצאו מנהגי הקב"ה. בבוקר מתעורר החסד בעולם, ובזמן ההוא שנקרא ערב תלוי הדין בעולם. %break יצחק תיקן תפילת המנחה. ויצחק הוא גבורה. וע"כ כתוב, ערב וידעתם. כשיתעורר הדין בעולם, תדעו, שבדין הזה הוציא ה' אתכם ממצרים. ובוקר וראיתם את כבוד ה', כי בזמן ההוא החסד מתעורר בעולם, וייתן לכם לאכול. %letter 405 .405 אלא שכתוב, מי ייתן מוּתֵנו ביד ה' בארץ מצרים, בשִׁבתנו על סיר הבשר, כי הוצאתם אותנו אל המִדבר הזה, להמית את כל הקהל הזה ברעב. בה בשעה התעורר הערב, הדין. ובזמן ההוא שהתעורר הדין, התעורר גם החסד בעולם. %break כמ"ש, וידעתם, כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים. תדעו את החסד ההוא, שעשה עימכם בזמן הדין, והוציא אתכם מארץ מצרים. ובוקר וראיתם את כבוד ה', היא המלכות. וכל כך למה? כי כתוב, בשְׁמוע ה' את תלונותיכם. %letter 406 .406 לא שינה הקב"ה מנהגיו, שיאיר החסד בערב, מלבד שאלו רשעי עולם משנים אותו, ומהפכים הרחמים לדין. %letter 407 .407 מהמָן ההוא, עתידים הצדיקים לאכול לעוה"ב. והאם באופן ההוא שאכלו ישראל במדבר? לא, אלא יותר מהם, שלא היה בשלמות ההיא לעולם. מהי? היא כמ"ש, כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. וכתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך. %letter 408 .408 שיר המעלות. ממעמקים קְראתיךָ ה'. למה כתוב שיר המעלות סתם, ואינו מפורש מי אמר אותו? אלא שיר המעלות, פירושו, שעתידים כל בני העולם לומר זה, כי השיר הזה עתידים לאומרו לדורות עולם. %page 231 %letter 409 .409 ממעמקים קראתיך. פירושו, כל מי שמתפלל תפילתו לפני המלך הקדוש, צריך לבקש בקשותיו ולהתפלל מעומק הלב, כדי שיימצא ליבו שלם בהקב"ה, ויכַוון ליבו ורצונו. %break כמ"ש, ממעמקים קראתיך. והאם אמר דוד כך, והרי כתוב, בכל ליבי דְרשתיךָ? ופסוק זה די, להתפלל בכל לב, ולמה צריך ממעמקים? %letter 410 .410 אלא כל אדם שמבקש בקשתו לפני המלך, צריך שיכוון דעתו ורצונו לשורש השורשים, להמשיך ברכות מעומק הבור, כדי שייזלו ברכות ממעיין של כל. שהוא המקום, %break שיוצא ממנו אותו הנהר, שהוא חו"ס. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן. עדן הוא חכמה. נהר היא בינה, שיצאה מחוץ לראש א"א, שהוא חו"ס. %break וכתוב, נהר פְּלָגָיו, ישַמְחוּ עיר האלקים. וזהו נקרא, ממעמקים. עומק כל, עומק הבור, שמעיינות יוצאים ונמשכים ממנו לברך כל. וזוהי ההתחלה להמשיך ברכות מלמעלה למטה. %letter 411 .411 כשעתיקא הסתום מכל סתומים רצה לזמן ברכות לעולם, הִשרה הכול והכליל הכול בעומק העליון ההוא, חו"ס דא"א, מבחינת מה שהבינה יוצאת ממנו לחוץ. ומכאן שואב ונמשך נהר, בינה. שנחלים ומעיינות יוצאים ממנו, שהם המוחין. %break ומושְקים הכול ממנו, שכל המוחין של זו"ן ובי"ע נמשכים משם. ומי שמתפלל תפילתו, צריך לכוון ליבו ורצונו, להמשיך ברכות מהעומק של הכול הזה, כדי שתתקבל תפילתו וייעשה רצונו. %letter 412 .412 בכל יום ויום מתברך העולם מהיום ההוא העליון, כי כל שישה ימים מתברכים מהיום השביעי, וכל יום נותן מהברכה, שקיבל ביום שלו. %letter 413 .413 וע"כ אמר משה, איש אַל יותֵר ממנו עד בוקר. משום שאינו נותן ואינו שואל יום זה לחברו, אלא כל אחד שולט לבדו ביום ההוא שלו, כי יום אינו שולט ביום של חברו. %letter 414 .414 משום זה, כל אלו חמשת הימים שולטים ביומם. ונמצא בהם מה שקיבלו. וביום השישי נמצא יותר, כמ"ש, ביום השישי לָקטו לֶחם מִשְׁנֶה שְׁנֵי העומר. יום השישי עם אות ה', מה שלא כתוב כן בשאר הימים. מורה שהתחברה בו המטרוניתא, %break הנקראת ה', מלכות, לתקן שולחן אל המלך. ומשום זה יש בו שני חלקים, מעצמו, ומתיקון שמחת המלך במטרוניתא. %letter 415 .415 והלילה ההוא, שמחת המטרוניתא במלך והזיווג שלהם, ומתברכים כל ששת הימים, כל אחד לבדו. משום זה צריך האדם לסדר שולחנו בליל שבת, משום ששורה עליו ברכה מלמעלה. %break וברכה אינה נמצאת על שולחן ריק. משום זה, תלמידי חכמים, שיודעים הסוד הזה, זיווגם הוא מערב שבת לערב שבת. %letter 416 .416 רְאו, כי ה' נתן לכם השבָּת. שבת הוא יום, שבו נחים שאר הימים, והוא כלל של כל אלו ששת הימים האחרים, וממנו הם מתברכים. וכן גם כנ"י נקראת שבת, שהיא בת זוגו של שבת. %break וזוהי כלה. שכתוב, ושמרתם את השבת, כי קודש הוא לכם. לכם, ולא לשאר העמים. כמ"ש, ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. וזוהי נחלת ירושת עולמים לישראל. וע"כ כתוב, אם תשיב משַׁבת רגְלך. %letter 417 .417 אל ייצא איש ממקומו ביום השביעי. ממקום שראוי ללכת, כלומר מחוץ לכל העיר. שכתוב, ברוך כבוד ה' ממקומו, שהוא המלכות. וזהו מקום, שכתוב, כי המקום אשר אתה עומד עליו, אדמת קודש הוא. הוא מקום ידוע, שקוראים לו מקום, שנודע בכבוד העליון, מלכות. %page 232 %letter 418 .418 ומשום זה, אזהרה היא לאדם, המתעטר בעיטור הקדוש שלמעלה, ביום השבת, שלא ייצא מפיו דיבור של חול. משום שאם ייצא ממנו דיבור של חול, הוא מחלל יום השבת. חילול שבת בידיו, הוא בעשיית מלאכה. ברגליו, הוא ללכת יותר מאלפיים אמה. %letter 419 .419 אל ייצא איש ממקומו. זהו מקום מכובד של הקדושה. כי מחוץ לו, אלוהים אחרים הם. ברוך כבוד ה', זהו כבוד שלמעלה, מלכות שמחזה ולמעלה. ממקומו, זהו כבוד שלמטה, מלכות שמחזה ולמטה, העטרה של שבת, שנקראת מקום. %break משום זה כתוב, אל ייצא איש ממקומו. כי מחוץ לו אלוהים אחרים. אשרי חלקו מי שזכה לכבד השבת. אשרי הוא בעוה"ז ובעוה"ב. %break %H הקב"ה תובע כבודם של הצדיקים %letter 420 .420 אשריהם הצדיקים, שהקב"ה רוצה בכבודם יותר משלו. כמה הם בני העולם, שמחרפים ומגדפים למעלה. סנחריב חירף וגידף ואמר, מי בכל אלוהי הארצות אשר הִצילוּ את ארצם מיָדִי, כי יציל ה' את ירושלים מיָדי. %break והקב"ה מחל ולא תבע ממנו. כיוון שהושיט ידו על חזקיה, כתוב, וייצא מלאך ה' ויַךְ במחנה אשור. %letter 421 .421 ירבעם בן נְבָט היה עובד עבודה זרה, ומקטיר לה, ומזַבח לה, והקב"ה לא תבע ממנו. וכשבא עידו הנביא והתנבא עליו, וירבעם הושיט ידו כנגדו, כתוב, ותִיבַשׁ ידו, ולא יכול להשיבהּ אליו. %letter 422 .422 פרעה חירף וגידף ואמר, מי ה' אשר אשמע בקולו. והקב"ה לא תבע ממנו, עד שמיאן לשלח את ישראל, כמ"ש, עודךָ מסתולל בעמי לבלתי שַׁלְחָם. וכתוב, הנה יד ה' הויָה במִקנךָ. וכן בכל מקום הקב"ה תובע, בעד פגיעה בכבוד הצדיקים, יותר מעל שלו. %letter 423 .423 כאן אמר משה, עוד מְעט וּסְקָלוּני. אמר לו הקב"ה, משה, אין עתה הזמן לתבוע פגיעה בכבודך, אלא עבור לפני העם, ונראה, מי יושיט ידו כנגדך. והאם ברשותם אתה עומד או ברשותי? %letter 424 .424 ומטְך, קח בידך והלכת. משום שחקוק בניסים היה, ושֵם הקדוש העליון היה רשום בו. בתחילה הפך המַטה לנחש, יסוד דז"א דקטנות. כמ"ש, דרך נחש עלֵי צוּר. נחש, שמעורר הצור, מלכות. %break באיזה מקום נגלה הקב"ה? כאן נגלה, שכתוב, הנני עומד לפניך שָׁם על הצור. ומי צור? כמ"ש, הצור תמים פועלו, שהוא מלכות. ושם ידע משה, איך עומד הנחש עלי צור. %page 233 %H צוּר וסלע %letter 425 .425 כתוב, והכית בצוּר ויָצאו ממנו מים. והאם זה נוהג אצל השם הקדוש? כך הוא, כי אין שם מהשמות הקדושים של הקב"ה, שלא יעשה ניסים וגבורות, ומוציא כל מה שצריך לעולם. כש"כ כאן, להוציא מים. %letter 426 .426 א"כ, הרי כתוב, הן היכה צור ויָזוּבוּ מים. מי מכֶה לשמו? פטיש מחודד ניכר בהכאותיו, כלומר איש חריף יודע להקשות. אלא בכל מקום צור הוא גבורה. כלומר, מלכות, כשהיא בבחינת גבורה. %break וכשרוצה הקב"ה, ז"א, להכות או להעניש, מתעוררת גבורה זו. והגבורה ההיא מכה ומענישה. שכתוב, הן היכה צור. שפירושו שהצור היכה, ואם לא התעורר הצור והיכה במקום שצריך, לא היו נובעים מים. %letter 427 .427 א"כ הרי כתוב, צור יְלָדְךָ תֶשִׁי. תשי, החלשת אותו. שלא ייתכן זה אצל שם. ודאי שכן הוא. כי אם היו יודעים הרשעים, כי הצור עתיד להתעורר כנגדם ולהעניש אותם, היו נמנעים מלחטוא לפניו. %break אלא חלשה היא בעיניהם, משום שאינם מסתכלים בה, והיא אינה מסתכלת בדרכיהם להענישם תכף. ועל זה כתוב, צור ילדך תשי. %letter 428 .428 יש צור ויש צור, מצד צור העליון יוצא צור אחר. צור העליון הוא צור של כל הצורים, היא שהולידה את ישראל, ז"א, שכתוב, צור ילדך תשי. כלומר, בינה, שהולידה את ישראל. כי מצד הצור העליון של מעלה, יוצא צור אחר. מצד אמא, בינה, יוצאת גבורה, המלכות. %letter 429 .429 כתוב, מי ימלל גבורות ה'. מהו גבורות ה'? הוא לכלול את אמא עילאה של הכול, בינה, שאע"פ שהיא עצמה אינה דין, מצידה נמצא הדין. כי מצידה נמצאת גבורה, מלכות הממותקת בבינה. %break ומשום זה נקראת צור העליון. וכתוב, ותִשכח אֵל מְחולְלֶך, זהו אור אבא, חסד עליון. %letter 430 .430 בכל מקום שכתוב מים, רומז על אור חסד. והקב"ה התעורר בצור הזה, שהוא דין, להשפיע מים, חסד, שהרי אין זה ראוי לצאת, אלא מחסד. וזהו אות ונס של הקב"ה, שצור, דין, השפיע חסדים. %break ועל זה שיבח דוד ואמר, ההופכִי הצור אגם מָים. ומשמע ההופכי, שהפך אותו מדין לחסד. כי אין דרך הצור להשפיע חסד. %letter 431 .431 ועל זה בצור העליון, בינה, הוציא מים ממקום שלמטה, ממלכות. ומה שמו של ההוא של מטה? סלע. כמ"ש, והוצאתָ להם מים מן הסלע. ובמה הוציא הסלע הזה מים? בכוח של צור העליון, בינה. %letter 432 .432 הצור תמים פועלו. שהפך הצור לעשות פועלו של תמים. ומיהו? אברהם, חסד. שכתוב בו, התהלך לפניי והיֵה תמים. וזהו, ההופכי הצור אגם מים, שהפך ממעשה הדין למעשה החסד. ומשמע שתמים פועלו, חסד. וזה אברהם, שהוא חסד. %page 234 %letter 433 .433 בשעה זו חזר הצור להיות תמים. בשעה אחרת, שנייה, כשרצה משה להוציא מים מהצור הזה, בעוונותיהם של ישראל לא חזר לתמים כבתחילה. %break בו בזמן התרעם משה, ואמר, צור יְלָדְךָ תשי. כלומר, החלשת אותו ממה שהיה בתחילה. שבגללך לא נמצא תמים עתה, ונעשה דין, מה שלא היה כן בימי יְלָדְךָ, כלומר, בימי נעוריך. %break %H היש ה' בקִרבנו %letter 434 .434 היש ה' בקִרבֵּנו, אם אָין. האם שוטים היו ישראל, שלא ידעו דבר זה? והרי ראו השכינה לפניהם, וענני כבוד עליהם שסובבים אותם. והם אמרו, היש ה' בקרבנו, אם אין. %break אנשים שראו זיו כבוד מלכם על הים. כמו שלומדים, שראתה שִפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל. והם נמצאו שוטים, ואמרו, היש ה' בקרבנו, אם אין? %letter 435 .435 אלא רצו לדעת בין עתיקא הסתום מכל סתומים, כתר, שנקרא אָין, ובין ז"א, הוי"ה. וע"כ לא כתוב, אם יש ה' בקרבנו, אם לא. כמ"ש, היֵלך בתורתי, אם לא, אלא, היש ה' בקרבנו, אם אין. %letter 436 .436 א"כ, למה נענשו? אלא על שעשו פירוד בין עתיקא לז"א. ועשו בניסיון, כמ"ש, ועל נסותם את ה'. אמרו ישראל, אם בקרבנו, נשאל באופן אחד. ואם לא, נשאל באופן אחר. וע"כ מיד כתוב, ויבוא עמלק. %break %H ויבוא עמלק %letter 437 .437 אשריכם זורעֵי על כל מים, משלחֵי רגל השור והחמור. כמה מים נמצאים, כלומר, שיש כמה מיני אורות. מים מתוקים דקדושה, ויש המים המרים, והמים הזידונים. %break אשריהם ישראל, שאין זרע להם אלא על המים, להכניע כל מיני מים דס"א, כמ"ש, ויחנו שם על המים. על אלו המים שהיו תחת ענפי האילן של הקב"ה, שהם מים זידונים. %letter 438 .438 יש אילן להקב"ה, לבינה, והוא אילן גדול וחזק, ז"א, ובו נמצאים מזונות לכל. והוא מוגבל בי"ב גבולים, ג' קווים לכל אחד מחו"ג תו"מ, שהם י"ב. ומתחזק בד' רוחות העולם, שהם חו"ג תו"מ. %break ושבעים ענפים אחוזים בו, שהם שבעים השרים של שבעים האומות. וישראל נמצאים בגוף של האילן הזה. ושבעים ענפים הם מסביב להם, מסביב לישראל, האחוזים בגוף האילן. %letter 439 .439 כתוב, ויבואו אֵילִימָה, ושם שתים עשרה עֵינות מים ושבעים תמרים, ויחנו שם על המים. מה זה, ויחנו שם על המים? %page 235 אלא באותו זמן שלטו ישראל על אלו המים, שהם תחת ענפי האילן, הנקראים המים הזידונים. ועל זה כתוב, אשריכם זורעי על כל מים. כלומר, להכניע כל מיני מים דס"א. %letter 440 .440 משלחי רגל השור והחמור. הם ב' כתרים של השמאל, שנאחזים בהם העמים עכו"ם, הנקראים שור וחמור. שכתוב, עִם לָבָן גרתי, ויהי לי שור וחמור. %break משום שלבן חכם היה בכשפים ובאלו הכתרים התחתונים. ובאלו שור וחמור רצה לאבד את יעקב, כמ"ש, ארַמִי אובד אבי. וכשישראל זוכים, משלחים אותם, ואינם יכולים לשלוט עליהם. כמ"ש, משלחי רגל השור והחמור. שאינם שולטים בהם. %letter 441 .441 כשמזדווגים יחד, לא יכלו בני העולם לעמוד בהם. ועל זה כתוב, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. לא ייתן אדם מקום למינים הרעים. כי במעשה האדם מתעורר מה שלא צריך. וכשמזדווגים יחד, לא היה אפשר לעמוד בהם. %break מבֵּין הצד שלהם, יצאה מעוצמתם קליפה אחת, שנקראת כלב. וזה עז פנים יותר מכולם. כמ"ש, ולכל בני ישראל לא יֶחרַץ כֶלב לשונו. אמר הקב"ה, אתם אמרתם, היש ה' בקרבנו אם אין? הרי אני מוסר אתכם לכלב. מיד, ויבוא עמלק ויילחם עם ישראל. %letter 442 .442 כתוב, ראשית גויים עמלק ואחריתו עֲדֵי אובֵד. והאם ראשית גויים עמלק? והלוא כמה לשונות ועמים ואומות היו בעולם מטרם שבא עמלק? %letter 443 .443 אלא, כשיצאו ישראל ממצרים, פחד ואימה של ישראל נפלו על כל עמי העולם. כמ"ש, שָמעו עמים יִרגָזון. ולא היה עם, שלא היה ירא מגבורות עליונות של הקב"ה. ועמלק לא היה ירא. כמ"ש, ולא יָרֵא אלקים. לא ירא להתקרב אליך. וע"כ הוא ראשית גויים. %letter 444 .444 הראשון שבא לעשות מלחמה בישראל היה עמלק. ומשום זה כתוב, ואחריתו עֲדֵי אובד. שכתוב, כי מָחה אֶמחה את זֵכר עמלק. וכתוב, תמחה את זכר עמלק. %break למה כתוב, ואחריתו עדי אובד? הלוא, עדי אובדו, היה צריך לומר? אלא עד שיבוא הקב"ה ויאבד אותו. כמ"ש, כי מחה אמחה. אע"פ שהצור תמים פועלו, ועשה עימהם חסד להוציא להם מים, לא עזב את שלו. שהרי כתוב, ויבוא עמלק. %letter 445 .445 כמה בני אדם הם אטומי הלב, משום שאינם עוסקים בתורה. שכתוב, יש רָעה חולָה ראיתי תחת השמש. והאם יש רעה, שהיא חולה, ויש רעה שאינה חולה? אלא ודאי יש רעה חולה, שמצד שמאל יוצאים כמה בעלי הדין, הבוקעים באוויר. %letter 446 .446 וכשרוצים לצאת, הולכים ונבלעים בנקב תהום הגדול. ואח"כ יוצאים ומתחברים יחד ובוקעים אווירים, ומשוטטים בעולם, ומתקרבים אל בני אדם. וכל אחד נקרא רעה, כמ"ש, לא תאוּנֶה אליךָ רָעה. משום שבאים בעלילה על בני אדם. %break יש תהום הקטן, הנאחז במלכות דמדה"ד. ויש תהום הגדול, הנאחז במלכות דמדה"ר הממותקת בבינה. והנה בעלי הדין נמשכים ממלכות דמדה"ד, ומקורם בתהום הקטן. %break אלא שרוצים להיאחז בנשמות הבאות ממלכות הממותקת בבינה. ע"כ הם נבלעים תחילה ונשאבים בתהום הגדול. %page 236 כשרוצים לצאת ולהזיק, הולכים ונבלעים בנקב תהום הגדול, כדי שיוכלו להזיק לנשמות הבאות ממלכות הממותקת. ובוקעים אוירים ומשוטטים בעולם, שמכניסים י' באור של הנשמות, ונעשה מן אור אויר. ומדרגת הנשמה נבקעת, %break שבינה ותו"מ שלה נופלים ממנו. וכל אחד נקרא רעה, כמ"ש, לא תאונה אליך רעה. משום שבאים בעלילה על בני אדם. %break כי מצד שורת הדין אינם יכולים להזיק, אלא רק לנשמות הנמשכות ממלכות דמדה"ד. אלא מחמת שנשאבו בנקב תהום הגדול, מזיקים גם לנשמות דמלכות הממותקת, שזהו עלילה סתם. %letter 447 .447 רעה חולה, למה היא חולה? כשהיא שורה על בני אדם, עושה אותם קמצנים מכספם. באים גבאי צדקה אליו, היא מוחה בידו, אומרת לו, אל תוציא כלום משלך. %break באים עניים, היא מוחה בידו. בא לאכול מכספו, היא מוחה בידו, כדי לשמור הכסף לאחר. ומיום שהיא שורה על האדם, היא חולה, כמו שוכב מחמת חוליו, שאינו אוכל ואינו שותה. וע"כ היא רעה חולה. %letter 448 .448 ושלמה המלך צעק בחכמה ואמר, איש אשר ייתן לו האלקים עושר ונכסים וכבוד, ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו, כי איש נוכרי יאכלנו, זה הֶבל וחולי רָע הוא. פסוק זה, אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. שכתוב, איש אשר ייתן לו האלקים עושר. %break א"כ, מהו, ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו? א"כ, אינו ברשותו של אדם ולא נתן לו האלקים כלום. %letter 449 .449 לא כתוב, ולא יעזבנו האלקים לאכול ממנו, שפירושו, שלא נתן לו כלום. אלא כתוב, ולא ישליטנו, שהוא משום שהאמין לרעה ההיא ונאחז בה. א"כ הוא עצמו גרם לו זה. %break הקב"ה לא השליט אותה, שהאדם יהיה נברא תחת שליטתה, אלא שהוא עצמו רצה בה ואחז בה. %letter 450 .450 וכל דרכיו הוא כשוכב מחמת חוליו, שאינו אוכל, ואינו שותה, אינו מתקרב לכספו, ואינו מוציא ממנו. ושומר אותו, עד שנפטר מהעולם. ובא אחר ולוקח אותו, שהוא בעליו. %letter 451 .451 ושלמה המלך צעק ואמר, עושר שמוּר לבעליו לרעתו. מי הוא בעליו? הוא האחר שירש אותו. ולמה זכה האחר להיות בעליו של אותו עושר. הוא משום שזה האמין לרעה הזו ורצה בה, והתדבק בה. %break משום זה האחר, שלא התדבק ברעה הזו, זכה להיות בעליו של אותו עושר. כמ"ש, לרעתו, כלומר, משום רעתו שהתדבק בה, הרוויח אותו האחר. %letter 452 .452 מי שיושב בחלק טוב בבית אביו, והוא הולך כנגד אביו בעלילות דברים, הוא מתדבק ברעה חולה הזו, כאדם השוכב מחמת חוליו, שכל דרכיו בעלילה, שאומר, זה אני רוצה וזה איני רוצה. %break ומשום העושר הזה, התדבק האדם ברעה חולה, ונענש בעוה"ז ובעוה"ב. וזהו שכתוב, עושר שמור לבעליו לרעתו. %letter 453 .453 כך ישראל. הקב"ה לקח אותם על כנפי נשרים, והקיף אותם בענני כבוד, השכינה נסעה לפניהם, הוריד להם את המן לאכול, הוציא להם מים מתוקים, והם הלכו עימו בעלילה. מיד, ויבוא עמלק. %letter 454 .454 סוד החכמה כאן. מגזרת דין הקשה באה מלחמה, ומלחמה זו נמצאת למעלה ולמטה. ואין דבר בתורה, שלא יהיו בו סודות עליונים של החכמה, שמתקשרים בשם הקדוש. %page 237 אמר הקב"ה, כשישראל הם צדיקים למטה, כביכול מתגבר כוחי על כל. וכשאינם נמצאים צדיקים, כביכול מתישים כוח שלמעלה, ומתגבר הכוח של דין הקשה. %letter 455 .455 בשעה שחטאו ישראל למטה, כתוב, ויבוא עמלק ויילחם עִם ישראל ברְפידים. בא לקטרג דין על רחמים, שהוא המלחמה שלו למעלה. כי הכול נמצא למעלה ולמטה. %break ברפידים, פירושו, ברפיון ידיים. שרָפו ידיהם מתורת הקב"ה. פעמיים עשה עמלק מלחמה בישראל. %letter 456 .456 למעלה ולמטה הייתה מלחמת עמלק. למעלה היה הקטרוג על הקב"ה. למטה ג"כ היה בהקב"ה, שהיו לוקחים אנשים וחותכים להם העורלה של הרושם הקדוש. ולקחו אותם וזרקו למעלה, ואמרו, קח לך מה שרצית. ועכ"פ, כלפי הקב"ה הייתה כל המלחמה. %letter 457 .457 ויאמר משה אל יהושוע, בְחר לנו אנשים, וצא הִילחם בעמלק. ומה ראה משה, שסילק את עצמו מהמלחמה הראשונה הזו של הקב"ה? אלא משה, אשרי חלקו, שהסתכל וידע שורש הדבר, %break אמר, אני אזמין את עצמי למלחמה זו שלמעלה, ואתה, יהושוע, זמֵן אותך למלחמה שלמטה. %letter 458 .458 וכתוב, והיה כאשר ירים משה ידו וגָבר ישראל. כלומר, ישראל של מעלה, ז"א. ומשום זה סילק משה את עצמו ממלחמה שלמטה, כדי להזדרז במלחמה שלמעלה, ותהיה מנוצחת על ידיו. %letter 459 .459 והאם קלה היא מלחמה זו של עמלק? מיום שנברא העולם עד הזמן ההוא, ומהזמן ההוא עד שיבוא מלך המשיח, ואפילו בימי גוג ומגוג, לא תהיה נמצאת כמוה. ולא משום שהיו חיילים גיבורים ומרובּים, אלא משום שבכל הצדדים של הקב"ה הייתה. %letter 460 .460 ויאמר משה אל יהושוע. למה ליהושוע ולא לאחר? והרי בזמן ההוא היה נער, כמ"ש, ויהושוע בן נון נער. וכמה היו בישראל חזקים ממנו. אלא משה הסתכל בחכמה וידע. %break ראה את ס"מ, שהיה יורד בצד של מעלה, לעזור את עמלק למטה. אמר משה, ודאי מלחמה חזקה נראה כאן. %letter 461 .461 יהושוע בזמן ההוא היה נמצא במדרגה עליונה ביותר. אלא, שלא נמצא בשכינה בזמן ההוא, כי במשה נלקחה והתאחדה. נמצא שיהושוע התאחד למטה מהשכינה, במקום שנקרא נער, שהוא מט"ט. %letter 462 .462 כמ"ש, עיניךָ תִראינה ירושלים נָווה שַאנָן אוהל בַּל יִצְעָן. ירושלים, כלומר ירושלים של מעלה, שנקראת אוהל בל יצען, שפירושו, שלא תימצא יותר ללכת בגלות. %break ויהושוע בן נון נער, נער ודאי, להיותו דבוק בנער העליון, מט"ט. לא יָמִישׁ מתוך האוהל, מהאוהל ההוא שנקרא אוהל בל יצען, שהוא השכינה. שבכל יום ויום היה יונק מהשכינה, כמו שהנער ההוא העליון, לא ימיש מתוך האוהל ויונק ממנה תמיד. %break כך הנער ההוא שלמטה, שהוא יהושוע, לא ימיש מתוך האוהל ויונק ממנו תמיד. %letter 463 .463 משום זה, כאשר ראה משה את ס"מ, שיורד לעזור לעמלק, אמר משה, ודאי הנער הזה יקום כנגדו, וישלוט עליו לנצח אותו. מיד, ויאמר משה אל יהושוע, בחר לנו אנשים, וצא הילחם בעמלק. %page 238 שלך היא המלחמה הזו שלמטה, ואני אזדרז למלחמה שלמעלה. בחר לנו אנשים, צדיקים בני צדיקים, שיהיו ראויים ללכת עימך. %letter 464 .464 בשעה שיצא יהושוע הנער, התעורר הנער העליון, מט"ט, ונתקן בכמה תיקונים בכמה כלי זין, שהתקינה לו אימו, השכינה, למלחמה זו, לנקום נקם ברית. כמ"ש, חֶרב נוקמת נְקַם ברית. %break וכתוב, ויחלוש יהושוע את עמלק ואת עַמו לפי חרב. לפי חרב ודאי, ולא לפי רמחים וכלי זין. זו שנקראת, חרב נוקמת נקם ברית. %letter 465 .465 ומשה נתקן למלחמה של מעלה. שכתוב, וידֵי משה כבֵדים. כבדים ממש, מכובדים קדושים לא נטמאו לעולם. מכובדים, שראויים לעשות בהם מלחמה שלמעלה. %break וכתוב, וייקחו אבן, וישימוּ תחתיו, ויישב עליה, משום שישראל שרויים בצער, ויהיה עימהם בצער שלהם. %letter 466 .466 ואהרון וחוּר תמכו בידיו. הכול בחכמה עשה משה. אהרון מצד ימין. וחור מצד שמאל. והיו אוחזים בידיו מכאן ומכאן, כדי שתימצא עזרה של מעלה. וידיו של משה באמצע, בקו אמצעי. וע"כ כתוב, ויהי ידיו אמונה, נאמנים. %letter 467 .467 והיה כאשר ירים משה. כאשר ירים, פירושו שהרים ימין על שמאל. והיה מתכוון בזה, כשפרש את ידיו, ואז, וגָבר ישראל. ישראל של מעלה, ז"א. %break וכאשר יניח ידו, וגבר עמלק. בשעה שישראל שלמטה נחלשים מתפילה, לא יכלו ידי משה לקום ולהיות זקופים, וגבר עמלק. מכאן, אע"פ שהכוהן פורש ידיו בקורבן לתקן עצמו בכל, צריכים ישראל להימצא עימו בתפילתו. %letter 468 .468 במלחמה זו של עמלק, נמצאו עליונים ותחתונים. וע"כ כתוב, ויהי ידיו אמונה, כלומר באמונה כראוי. כתוב, ויהי ידיו אמונה. הלוא, ויהיו ידיו, היה צריך לומר? %break אלא משום שהכול תלוי ביד ימין, ע"כ כתוב, ויהי. וכתוב, ידיו, ללמד שהימין הוא עיקר הכול. וכתוב, ימינך ה' נֶאְדָרי בכוח, ימינך ה' תִרְעַץ אויב. %letter 469 .469 ויחלוש יהושוע את עמלק ואת עמו לפי חרב. כתוב, ויחלוש. הלוא, ויהרוג היה צריך לומר? אלא ויחלוש, הוא כמ"ש, חולש על גויים. יהושוע היה חולש עליהם, וההיא, חרב נוקמת נקם ברית, הרגה אותם. כמ"ש, לפי חרב. %letter 470 .470 ויאמר ה' אל משה, כְּתוב זאת זיכרון בסֵפר, ושים באוזנֵי יהושוע. זא"ת, המלכות. ושים באוזני יהושוע. כי הוא עתיד להרוג מלכים אחרים, ל"א (31) מלכים. %break כמ"ש, כי מחה אֶמחה את זֵכר עמלק. מחה, הוא למעלה, אמחה למטה. זכר, כלומר, זכר שלמעלה ושלמטה. %letter 471 .471 כתוב, כי מחה אמחה, שמשמע שהקב"ה ימחה. וכתוב, תמחה את זכר עמלק. שמשמע, שאנו צריכים למחות אותו? אלא אמר הקב"ה, אתם תמחו את זכר עמלק שלמטה, ואני אמחה את זכר עמלק שלמעלה. %letter 472 .472 עמלק, עמים אחרים באו עימו, וכולם היו מתייראים להתקרב אל ישראל חוץ ממנו. ומשום זה, היה חולש עליהם יהושוע. ויחלוש יהושוע, ששבר כוחם מלמעלה. %letter 473 .473 ויִיבן משה מזבּח ויקרא שמו, ה' ניסי. וייבן משה מזבח, כנגד מזבח העליון. ויקרא שמו, של מזבח העליון, ה' ניסי. משום שנקם נקמת הרושם הקדוש ההוא של ישראל. ובזמן ההוא היה נקרא, חרב נוקמת נקם ברית. ומשה קרא לו, ה' ניסי. %page 239 %letter 474 .474 וייבן משה מזבח, לכפר על ישראל. ויקרא שמו, של המזבח, ה' ניסי. כמ"ש, ושָׁם ניסהו, שפירושו, התעלות. שהתעלו, על שנפרעו ישראל, ונגלה בהם אות הברית ההוא, הרושם הקדוש. %break מכאן, כיוון שנימול בנו של אדם, ונגלה בו אות הברית, הרושם הקדוש, הבן ההוא נקרא מזבח לכפר עליו. ושמו ה' ניסי. %letter 475 .475 כעין זה, יעקב בנה מזבח. כמ"ש, ויַצֶב שָׁם מזבח, ויקרא לו, אֵל אלקי ישראל. למי קרא? לאותו מקום, שנקרא מזבח, המלכות. ומה שמו? אל אלקי ישראל. %break %H ויִרְאו את אלקי ישראל %letter 476 .476 ויִרְאו את אלקי ישראל. מי יכול לראות את הקב"ה? והרי כתוב, כי לא יראַני האדם וחי. וכאן אמר, ויראו. אלא שנגלתה עליהם הקֶשת בצבעים מאירים, שהיא השכינה, %break המקבלת מג' צבעים לבן אדום ירוק. וכל מי שמסתכל בקשת, כמו שמסתכל בשכינה, ואסור להסתכל בשכינה. %letter 477 .477 וע"כ אסור לו לאדם להסתכל באצבעותיהם של הכוהנים בשעה שפורשים כפֵיהם. אסור להסתכל בקשת. הן בקשת של מעלה, והן בקשת שלמטה. %letter 478 .478 הקשת שלמעלה, אסור להסתכל בצבעיה לבן אדום ירוק, שהם ג' קווים, המאירים בשכינה. שכל מי שמסתכל בצבעיה, כאילו מסתכל במקום עליון. ואסור להסתכל בו, %break שלא ינהג ביזיון בשכינה. הקשת שלמטה היא אות ברית, שנרשם בו באדם, שכל מי שמסתכל בו, נוהג ביזיון למעלה. %letter 479 .479 מהו שכתוב, שים נא ידך תחת ירכי, שהשביע אותו באות הזה? אמר לו, הנח להם לאבות העולם, שהם אינם כשאר בני העולם. ועוד, שים נא ידך תחת ירכי, כתוב. ולא כתוב, רְאה תחת ירכי. משום זה, אסור להסתכל בקשת סתם. %letter 480 .480 ויראו את אלקי ישראל, שנגלתה עליהם הקשת בצבעים יפים, מאירים, לוהטים לכל צד. שהיא השכינה. זה משמע, שכתוב, את אלקי ישראל. ולא כתוב, ויראו אלקי ישראל. השכינה נקראת אֵת. כלומר, האור של מאור השכינה, ההוא שנקרא נער, מט"ט, %break המשמש את השכינה בביהמ"ק. ומשום זה כתוב אֵת, כי הוא שֵם השכינה, הכוללת מט"ט מְשמשה. %letter 481 .481 ויראו את אלקי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לִבְנַת הסַפיר. כי נרשמה בו תחת מקומו לבֵנה אחת, מאלו הלבנים שהיו בונים במצרים. שאישה אחת הולידה במצרים. והיו באים שרי פרעה, להשליכו לנהר. %page 240 והכניסה אותו במקום לבֵנה אחת שבבניין. ובאה פיסת יד ואחזה בו, ונרשם תחת רגליו של השכינה. ועמדה לפניו, עד שנשרף ביהמ"ק שלמטה. כמ"ש, ולא זכר הֲדום רגליו, שהיא לבנת הספיר. %letter 482 .482 לבנת הספיר, אור של ספיר, מפתחות יין הרֶקַח. כלומר, המסך הממותק בבינה, מפתחא, שפותח המוחין הנקראים יין הרקח. חקיקות עליונות שלמעלה, הלוהטות לע"ב (72) צדדים. כי ממסך דמפתחא מתגלה השם ע"ב. %break וכעצם השמיים, שהוא ז"א, החקוק בע"ב ענפים פורחים לכל צד, שם ע"ב המאיר, הן בחכמה והן בחסדים. אף כאן המראה של עצם השמיים, הוא כמראה השמיים ממש, שהוא ז"א. הכול נרשם באור של המראה הנחקק מצד השכינה. %letter 483 .483 שישים הם מסביב לשכינה, כמ"ש, שישים גיבורים סביב לה. אלא אלו השישים האירו מי"ב (12) הגבולים שבז"א, ולא סרו מסביב לשכינה לעולם. י"ב גבולים חקוקים עליונים עלו במשקל באילן הגדול והחזק. ג' קווים המאירים בד' רוחות חו"ג תו"מ, שהם י"ב. %break וכולם מאירים במטרוניתא, השכינה, כאשר מתחברת במלך, ז"א. עצם השמיים ממש, שמקבלת כל מה שיש בשמיים, ז"א. וכל אלו האורות והשבילים מאירים בו באור השכינה. %letter 484 .484 האור של שישים גיבורים שמסביב לשכינה, רשומים בנער, מט"ט. וקוראים להם שישים הכאות של אש לוהטות בדין, שהתלבש בהם מצד השכינה. כמ"ש, שישים גיבורים סביב לה. %break %H וייבן משה מזבח %letter 485 .485 וייבן משה מזבח, ויקרא שמו, ה' ניסי. לה' היה הנס. משום שעמלק לקח כל אלו שהיו נימולים ולא פרעו, וחתך אותם, וזרק אותם כלפי מעלה, ואמר, קח מה שרצית בו. %break בה בשעה כתוב, ויאמר, כי יד על כֵס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר. מדר דר, כתוב חסר ו'. ללמד, שדורות אלו, שיש בהם מלחמה בעמלק, חסרים מדיירים שלמעלה. שאין השם שלם ואין הכיסא שלם. וחסרים מדיירים שלמטה, שאין שלמות לתחתונים. %letter 486 .486 בכל דור ודור, בכל הדורות הבאים לעולם, אין דור, שאין בהם מהזרע הרע ההוא של עמלק. והקב"ה עושה בהם מלחמה. ועליהם כתוב, ייתַמו חטאים מן הארץ. מן הארץ, בעוה"ז ובעוה"ב. בו בזמן כתוב, בָרכי נפשי את ה' הללויה. %break
שמור ספר
בדוק
בטל