ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים א-ד
%book כרך ד' - פרשת וארא
%H פרשת וארא
%break
%H ואֵרָא באל שד"י,
%H ושמי הוי"ה לא נודעתי להם
%break
%page 91
%letter 1
.1 בִּטחו בה' עדי עד, כי בְּיָה הוי"ה צוּר עולמים. בִּטחו בה', שכל בני 
העולם צריכים להתחזק בהקב"ה ולהיות ביטחונם בו.
%letter 2
.2 א"כ, מהו עדי עד? אלא צריך שיהיה כוחו של האדם במקום שהוא 
קיום וקשר של הכול, והוא נקרא עד, ז"א. ועַד הזה הוא מקום המייחד 
לצד זה ולצד זה, קו האמצעי, המייחד צד ימין וצד שמאל זה בזה,
%break
להתקיים ולהתקשר, שיתקיימו שני הקווים, ותתקשר הארתם זה בזה 
קשר בל יימוט.
%letter 3
.3 ועַד זה בו תאוות הכול, כמ"ש, עד תאוות גִבעות עולם, שהן שתי 
אימהות, בינה ומלכות. הבינה נקראת יובֵל והמלכות שמיטה. והן 
נקראות גִבעות עולם, כמ"ש, מן העולם ועד העולם.
%letter 4
.4 ותאוותם היא אל עד זה, ז"א, קו האמצעי, הקיום של כל הצדדים, 
ימין ושמאל. וע"כ תאוות היובל, בינה, אל העד, היא להעטיר אותו 
בג"ר, ולהמשיך לו ברכות, שפע החסדים, ולשפוך עליו מעיינות 
מתוקים, חכמה הממותקת בחסדים.
%break
כמ"ש, צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו. 
מלך שלמה, המלך שהשלום שלו, ז"א, ואימו בינה.
%break
תאוות השמיטה, המלכות, אל עד, ז"א, היא להתברך ממנו ולהאיר 
ממנו, הרי ודאי הוא, שעד זה תאוות גבעות עולם הוא, שהן בינה 
ומלכות, זו להשפיע וזו לקבל.
%letter 5
.5 משום זה כתוב, בִּטחו בה' עדי עד, ז"א. כי משם ולמעלה, חו"ב, 
מקום מכוסה וגנוז, שאין מי שיכול להשיג. משם יוצאים ומצטיירים 
העולמות, זו"ן, כמ"ש, כי ביה הוי"ה צור עולמים.
%break
יה הוא חכמה, הוי"ה הוא בינה. והם המציירים ומוציאים העולמים, 
זו"ן. וזהו מקום צפוּן וסתום. וע"כ כתוב, בִּטחו בה' עדי עד. שעד כאן, 
עד ז"א, יש רשות לכל אדם להסתכל בו. מכאן והלאה, בחו"ב, אין 
רשות לאדם להסתכל. כי הוא גנוז מכל אדם.
%break
ומיהו המקום שאסור להסתכל בו? הוא יה הוי"ה, חו"ב, שמשם 
הצטיירו כל העולמות, ואין מי שיעמוד על אותו המקום, כדי להשיג 
מה.
%letter 6
.6 הפסוק מוכיח על מניעת ההשגה למעלה מז"א, כמ"ש, כי שאל נא 
לימים ראשונים, ולמקצה השמיים ועד קצה השמיים. הרי מפורש 
בכתוב, שהשאלה וההשגה רק בשמיים, ז"א, מקצהו עד קצהו. שעד 
כאן יש רשות לאדם להסתכל.
%break
מכאן ולמעלה מז"א, אין מי שיכול לעמוד עליו. שבכל מדרגה יש ג"ר 
וז"ת, ז"א. ואין השגה אלא בז"א של כל מדרגה, ואפילו בז"א דג"ר, 
שנקרא דעת. אבל בג"ר של כל מדרגה, אין מי שישיג שם. ואפילו 
בג"ר של מדרגת עשיה.
%page 92
%letter 7
.7 בטחו בה' עדי עד. בכל ימיו של האדם, הוא צריך להתחזק 
בהקב"ה. ומי ששם בו ביטחונו וכוחו כראוי, לא יוכלו להרע לו כל בני 
העולם. שכל מי ששם כוחו בשם הקדוש, מתקיים בעולם.
%letter 8
.8 משום שהעולם מתקיים בשמו הקדוש, כמ"ש, כי ביה הוי"ה צור 
עולמים. כלומר, צייר עולמים, כי בשתי אותיות נבראו העולמים, עוה"ז 
ועוה"ב. עוה"ז נברא בדין, ועומד, מתקיים, על דין.
%break
כמ"ש, בראשית ברא אלקים, שהשם הזה רומז על דין. כדי שיתנהגו 
בני אדם ע"פ דין, ולא ייצאו מחוץ לדרך.
%letter 9
.9 וידבר אלקים אל משה. השם אלקים רומז על גזרת הדין שעומד 
עליו. כמ"ש, ויָשָב משה אל ה', ויאמר, אדנ"י, באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, 
שם המלכות.
%break
רְאה כוחו של משה, שמיד בראשית נבואתו לא נח רוחו במקום הזה, 
במלכות, ואמר, אדנ"י, למה הרֵעותָה לעם הזה, למה זה שלחתני, 
ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הֵרַע לעם הזה, והצל לא הצלת 
את עמך. מיהו שיוכל לומר כזה, אלא משה,
%break
שידע, שמדרגה אחרת עליונה מהמלכות, נועדה לו, כי היה מרכבה 
לז"א, בעלה של המטרוניתא.
%letter 10
.10 בתחילה כשניתן לו הבית, מלכות, שבהיותו מרכבה לז"א, בעלה 
של המלכות, נמצא שזכה במדרגת המלכות שתהיה לביתו, כמו שהיא 
בית ז"א. ע"כ פקד עליה, כאדם הפוקד על ביתו, ואומר כל מה שרוצה 
בלי פחד. אף משה כך, אמר לביתו, למלכות, ולא פחד.
%letter 11
.11 וידבר אלקים. הוא גזרת הדין, כי השם אלקים הוא דין, המלכות. 
ויאמר אליו, אני הוי"ה, היא מדרגה אחרת, ז"א, רחמים. ונקשר כאן 
הכול, דין ורחמים יחד, שלמות גדולה. כי כתוב, ויאמר אליו, אני 
הוי"ה, שהוא מדה"ר.
%break
אלא אם היה כתוב, וידבר אלקים אל משה, אני הוי"ה. היה פירושו, 
שנקשרו בשבילו דין ורחמים יחד. אבל לא כך כתוב, אלא בתחילה 
כתוב, וידבר אלקים אל משה, ואח"כ כתוב, ויאמר אליו, אני הוי"ה. 
שהם מדרגה אחר מדרגה. ואינם דין ורחמים מקושרים יחד.
%letter 12
.12 משה, אם לא היה בעליו של הבית, כמ"ש עליו, תפילה למשה 
איש האלקים, היה נענש על מה שאמר לאדנ"י, למה הרעותה לעם 
הזה. אבל בזכות זה שהיה בעליו של הבית, לא נענש.
%break
בדומה לאדם שנפל למריבה עם אשתו, שהייתה בת מלך, ואמר לה 
דברים שאינם הגונים. התחילה היא להתרעם. כיוון שהתחילה לומר 
דבר, והיה שם המלך, לקח לו המלך את הדבר,
%break
והיא שתקה ופסקה מלדבר. אמר המלך לבעלה, האם לא ידעת שאני 
מלך, ולפניי דיברת דברים אלו?
%break
כביכול אף משה כך, שכתוב, ויָשָב משה אל ה', ויאמר, אדנ"י, למה 
הרעותה. מיד כתוב, וידבר אלקים אל משה, מדה"ד, כי בת המלך 
התחילה להתרעם. מיד לקח המלך את הדבר, ויאמר אליו, אני הוי"ה. 
האם לא ידעת שאני מלך, ולפניי דיברת דברים אלו?
%letter 13
.13 ואֵרָא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י. למה שינה את 
השמות של מעלה, אדנ"י הוי"ה אלקים, וכאן אמר אל שד"י? אלא 
בדומה למלך שהייתה לו בת בלתי נשואה, והיה לו אוהב.
%break
כשרצה המלך לדבר עם האוהב, שלח את בתו לדבר עימו, והיה 
המלך מדבר עימו ע"י בתו.
%break
הגיע זמנה של בתו להינשא. באותו יום שנישאה, אמר המלך, קִרְאו 
לה מטרוניתא יקרה. ואמר לה, עד עתה דיברתי על ידך למי 
שדיברתי, מכאן והלאה אני אומר לבעלך, והוא יאמר למי שצריך.
%page 93
לימים אמר לה בעלה, דַבְּרי ריב לפני המלך, עד שהיא התחילה 
לדבר, לקח לו המלך את הדבר. אמר לו, האם איני המלך, אשר עד 
היום הזה לא דיבר איש עימי אלא ע"י בתי, ואני נתתי לך את בתי, 
ודיברתי עימך בגלוי, מה שלא עשיתי לאדם אחר.
%letter 14
.14 וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י, שם המלכות, 
מטרם שהזדווגה עם ז"א פב"פ. ופירושו, וארא אל האבות באל שד"י, 
המלכות. כשהייתה בביתי ולא נישאה, ולא דיברו עימי פב"פ, כמו 
שעשיתי לך. ואתה בהתחלת דיבורך,
%break
אמרת לבתי בפניי דברים כאלו? אלא על כך כתוב, וארא אל אברהם 
אל יצחק ואל יעקב באל שד"י, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם, לדבר 
עימהם במדרגה זו שדיברתי עימך.
%letter 15
.15 לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה תבל ויושבֵי בה. הארץ, זוהי ארץ 
הקדושה של ישראל, שעומדת להיות מושקית מה', ולהתברך ממנו 
מתחילה. ואח"כ ממנה מושקה העולם כולו. תבל ויושבי בה, אלו שאר 
הארצות, השותים ממנו.
%letter 16
.16 כי הוא על יַמים יְסָדהּ. אלו הם שבעה עמודים, שבע ספירות 
חג"ת נהי"מ דז"א, שהארץ נסמכת עליהם. והם שבעה ימים, וים 
כינרת, המלכות, שולט עליהם כביכול.
%break
אלא אין לומר שהוא שולט עליהם, כי המלכות אינה שולטת על שבע 
ספירות דז"א, אלא שים כינרת התמלא מהם. כי המלכות מקבלת 
מהם.
%break
וכתוב, ועל נהרות יכוננהָ. מיהם הנהרות? כמ"ש, נשאו נהרות קולם, 
יישאו נהרות דוכְיָים, שהם היסוד דז"א, הנקרא נהר. כמ"ש, ונהר יוצא 
מעדן להשקות את הגן.
%letter 17
.17 ארץ, מלכות, בעת שהיא פב"פ עם ז"א, ישראל, נקראת בשם 
ארץ ישראל. ויעקב, ישראל, למה אינו מושל עליה כמשה? הלוא גם 
הוא מרכבה לז"א, ישראל, כמ"ש, וארא אל אברהם אל יצחק ואל 
יעקב באל שד"י, שם הנוקבא בטרם שמזדווגת עם ז"א?
%letter 18
.18 אלא יעקב לקח בית שלמטה, בעוה"ז, וע"כ נעזב ממנו בית 
שלמעלה, מלכות. ועם בית שלמטה, ארבע הנשים, התקין בית 
העליון, המלכות, בי"ב שבטים בשבעים ענפים,
%break
שבעים שמות שלה, שבעים נפש שבאו למצרים. ומשה לקח בית 
העליון, מלכות, ועזב בית התחתון, כי נבדל מאשתו.
%break
וע"כ כתוב ביעקב, באל שד"י, כי רק באל שד"י דיבר עימו הקב"ה ולא 
יותר מזה. וכתוב, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם, לדבר עימהם במדרגה 
זו של הוי"ה, העליון.
%letter 19
.19 פאר האבות היה יעקב, השלמות של הכול. בכולם כתוב, אל 
אברהם אל יצחק, ובו התווספה אות אחת, ו', שכתוב, ואל יעקב. 
להורות שהוא שלם יותר מכולם. ועכ"ז, לא זכה להשתמש במלכות, 
כמו משה.
%letter 20
.20 כתוב, וגם הקימותי את בריתי איתם, לתת להם את ארץ כנען. 
משום שנימולו. שכל מי שנימול, יורש הארץ. כי הארץ אינו יורש אלא 
צדיק. וכל מי שנימול נקרא צדיק, כמ"ש, ועמךְ כולם צדיקים לעולם 
יירשו אָרץ.
%break
כל מי שנימול ושומר אות הברית נקרא צדיק. יוסף, שכל ימיו לא נקרא 
צדיק, עד ששמר אות ברית קודש. כיוון ששמר אותו במעשה של 
אשת פוטיפר, נקרא צדיק, כלומר יוסף הצדיק.
%page 94
%H צבעים שנראים וצבעים שאינם נראים
%break
%letter 21
.21 כתוב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י. מהו, 
וארא? ואדבר, היה צריך לומר.
%letter 22
.22 יש צבעים הנראים, ויש צבעים שאינם נראים. אלו ואלו הם סוד 
עליון של האמונה. ובני אדם אינם יודעים אותו ואינם מסתכלים בו. 
ואלו הצבעים הנראים לא זכה בהם אדם, עד שבאו האבות והשיגו 
אותם. ועל זה כתוב, וארא, שראו אלו הצבעים הנראים.
%break
חג"ת דז"א, ג' קווים שלו, יש להם ג' צבעים, לבן אדום ירוק. ואלו 
חג"ת מכונים צבעים. ומהם נמשכים ג' הקווים למלכות בהארת 
החכמה, המכונה ראייה.
%break
אמנם חג"ת במקומם מכוסים ונעלמים מחכמה, ואינם מאירים אלא 
באור החסדים. כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, כי להיותו נמשך מבינה, הוא 
אוהב החסדים יותר מהחכמה.
%break
ונמצא שרק ג' הצבעים הנמשכים למלכות, הם המאירים בהארת 
החכמה, המכונה ראייה. וע"כ הם מכונים צבעים שנראים, כלומר, 
שיש בהם חכמה. אבל ג' הצבעים שבמקומם עצמם בז"א, הם צבעים 
שלא נראים, שאין בהם חכמה, המכונה ראייה.
%break
ואלו הצבעים הנראים לא זכה בהם אדם, עד שבאו האבות, חג"ת 
דז"א, והשיגו אותם. שהאבות האירו ג' הצבעים שלהם אל המלכות. 
ושם במלכות נעשו צבעים הנראים,
%break
שבה מתגלים ג' הצבעים בהארת החכמה. אבל בעודם בז"א הם 
סתומים ואינם נראים, כי החסדים שבו מכוסים מחכמה.
%letter 23
.23 הצבעים שהתגלו הם של אל שד"י, המלכות, שהם המראה של 
הצבעים העליונים, שבחג"ת דז"א. ואלו הם צבעים הנראים, שיש 
בהם חכמה. והצבעים שלמעלה, שבחג"ת דז"א,
%break
הם סתומים ואינם נראים, שאין בהם חכמה אלא אור החסדים בלבד. 
לא עמד איש עליהם, להשיג אותם בז"א, חוץ ממשה.
%break
ועל זה כתוב, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם, שלא התגליתי להם 
בצבעים עליונים, שבחג"ת דז"א, הנקרא הוי"ה. האם אפשר כלל 
שהאבות לא היו יודעים השם הוי"ה, חג"ת דז"א, הלוא הם מרכבה 
לחג"ת דז"א? אלא היו יודעים מתוך אלו הצבעים שהתגלו במלכות.
%break
שהידיעה וההשגה שלהם לא הייתה מחג"ת הסתומים שבז"א, אלא 
רק אחר שנמשכו המראות דחג"ת אל המלכות. ושם, במלכות, הייתה 
ידיעתם והשגתם. כי שם הם מתגלים בהארת החכמה. אבל במקומם 
עצמם הרי הם סתומים מחכמה.
%letter 24
.24 והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. המשכילים, זה אותו חכם 
שיסתכל מעצמו בדברים עליונים, שאין בני אדם יכולים לדבר בהם 
בפה מרוב גובהם. והם הנקראים משכילים.
%page 95
הרקיע, זהו רקיע של משה, העומד באמצע, ז"א, קו אמצעי, הכולל 
שני הקווים, ימין ושמאל. וזוהר זה שלו, הוא סתום ואינו מגולה 
בחכמה, שנקראת זוהר, אבל האור שלו גדול. מהצבע שלו, הכולל כל 
ג' הצבעים, עומד ומאיר על הרקיע,
%break
שאינו מאיר, המלכות. שהצבעים נראים בו, כי מאיר בחכמה, 
הנקראת ראייה. ואלו הצבעים, אע"פ שנראים בו, אינם מאירים כזוהר 
של אותם שהם בצבעים סתומים, צבעים דז"א, הנקרא רקיע המאיר.
%letter 25
.25 ארבעה אורות הם. שלושה מהם, חג"ת, סתומים. ואחד, 
המלכות, נגלה. ואלו הם:
א. אור המאיר, חסד וקו ימין.
%break
ב. אור המזהיר, גבורה וקו שמאל, ומאיר כזוהר השמיים לטוהר. וע"כ 
נקרא מזהיר, מפני ששורש החכמה הוא מקו שמאל, המקבל משמאל 
דבינה, והארת החכמה מכונה זוהר.
%break
ג. אור ארגמן, ת"ת וקו אמצעי, הלוקח כל האורות, שקו אמצעי כולל 
הימין והשמאל.
ד. האור שאינו מאיר, המלכות, שמסתכל אל אלו ג' אורות ולוקח 
אותם.
%break
ואלו האורות נראים בו, כמו העששית, לוח מתכת מבריקה, שעומדת 
כנגד השמש, והשמש נראה בה. כך נראים במלכות ג' אורות דז"א, 
הנקרא שמש. ומבחינה זו נקראת המלכות עששית, המקבלת 
מהשמש, והשמש נראה בה.
%letter 26
.26 ואלו ג' אורות הם סתומים במקומם בז"א, ועומדים על אור זה 
הרביעי שהתגלה, המלכות. שג' האורות נמשכים לאור הרביעי, ששם 
מתגלים ג' האורות, ומאירים בחכמה. וזהו העין.
%break
בעין יש ג' צבעים, לבן אדום ירוק, שהתגלו בהארת חכמה ורשומים 
באור הרביעי שבו, בשחור שבעין. וכולם אינם מזהירים, משום 
שעומדים באור שאינו מאיר. כי עיקרם הוא השחור שבעין, המלכות. 
והוא מראה שאינה מאירה.
%break
ואלו ג' הצבעים שבעין, הם כמו אלו ג' צבעים דז"א, הסתומים 
העומדים עליהם. שהם בחינת ג' קווים דז"א, אלא שמאירים ומתגלים 
במקום המלכות. ואלו הם שנראו אל האבות, כדי לדעת ולהשיג אלו ג' 
הסתומים שבז"א,
%break
המתגלים מתוך אלו שאינם מאירים, כלומר השלושה שבמלכות. ואלו 
המאירים והם סתומים, השלושה שבמקום ז"א, התגלו למשה ברקיע 
שלו. ואלו עומדים ומשפיעים על אלו ג' צבעים הנראים בעין. על אלו 
הנראים אל האבות.
%letter 27
.27 והרוצה לראות שלושת הסתומים שבז"א, אומרים לו, סתום 
עיניך, שלא ימשיך חכמה, המכונה עיניים, ותסובב את גלגלך שבעין, 
על ג' מקומות חולם שורוק חיריק, הממשיכים ג' קווים חג"ת. ובזה 
יתגלו אלו ג' צבעים דז"א, המאירים בחסדים,
%break
שמאירים מזוהר קו שמאל. אבל הם סתומים ומכוסים, משום שלא 
ניתן רשות לראות אלא בעיניים סתומות, כי הם ג' צבעים הסתומים 
העליונים שבז"א, העומדים ומשפיעים לאלו ג' צבעים הנראים 
במלכות, שאינם מאירים.
%letter 28
.28 משה זכה במראה המאירה, ג' קווים דז"א, העומדת ומאירה על 
מראה שאינה מאירה. שאר בני העולם זכו במראה שאינה מאירה, 
המלכות. והאבות היו רואים, מתוך אלו ג' צבעים המתגלים במלכות,
%break
את אלו ג' הצבעים הסתומים העומדים עליהם, ומאירים להם, שהם ג' 
קווים דז"א, ג' הנראים במלכות, שאינם מאירים.
%page 96
ונמצא שגם האבות השיגו את החג"ת דז"א. אבל לא ממקומם בז"א, 
כמו משה, אלא מתוך חג"ת, המתקבלים במלכות ונראים שם. וע"כ 
כתוב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י, באלו ג' צבעים 
הנראים במלכות, הנקראת אל שד"י.
%letter 29
.29 ושמי הוי"ה לא נודעתי להם. אלו הם צבעים העליונים הסתומים 
והמאירים, חג"ת דז"א, הנקרא הוי"ה, שזכה משה להסתכל בהם. 
ולכן העין פעם סתומה ופעם פתוחה ומגולה.
%break
אם היא סתומה, היא רואה מראה המאירה, חג"ת דז"א. ואם 
התגלתה, רואה המראה שאינה מאירה, המלכות.
%break
וע"כ כתוב, וארא, במראה שאינה מאירה, בנגלה, שג' הצבעים נראים 
בה, ובה כתוב ראייה. אבל במראה המאירה, ז"א, שהוא סתום, שאין 
בו ראייה, כתוב בו ידיעה, כמ"ש, ושמי הוי"ה לא נודעתי. ולא כתוב, 
לא נראיתי. כי אין ראייה אלא במלכות.
%letter 30
.30 אמר דוד, ואמרתם כּה לֶחָי ואתה שלום. ואמרתם כה לחי, כן ראוי 
להיות עושר וכבוד לאיש חי, לאיש צדיק. האם דוד לא היה יודע את 
נָבָל, שהוא רשע, שהוא אמר בשבילו, לומר לו, כה לחי? אלא אותו 
יום, יו"ט של רה"ש היה, והקב"ה יושב בדין על העולם.
%break
ובשביל הקב"ה אמר, ואמרתם כה לחי, כדי לקשר כה, המלכות, לחי, 
היסוד דז"א, שכל החיים תלויים בו. ואתה שלום. ואתה, כדי לקשר 
קשר האמונה, המלכות, הנקראת אתה, בז"א, שנקרא ו', ע"כ כתוב, 
ואתה, עם ו'.
%letter 31
.31 מכאן, שלאדם רשע אסור להקדים שלום. ואם הוא מוכרח 
להקדים לו שלום, יקדים לו שלום כמו דוד, שבירך את הקב"ה, והיה 
נראה שבשביל נבל אמר. ורמאות לא הייתה. כי כל מי שמעלה דבריו 
אל הקב"ה, ונראה שבשביל האדם אמר, אינו רמאות.
%break
משום שכך דרכם של צדיקים, שמדברים לאדם, כפי הנדמה, אבל הם 
מעלים דבריהם אל הקב"ה, כדי לקיים הכתוב, שיוויתי ה' לנגדי תמיד. 
ומי שמקדים שלום אל צדיק, הוא שווה, כמו שמקדים שלום אל 
הקב"ה.
%break
%H ד' יסודות אש רוח מים עפר
%break
%letter 32
.32 אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עוון ואין ברוחו רמייה. כמה הם 
האנשים אטומים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים על מה הם נמצאים 
בעולם. שהרי הקב"ה, כשברא את העולם, עשה את האדם בצלמו, 
והתקין אותו בתיקוניו, כדי שיעסוק בתורה וילך בדרכיו.
%letter 33
.33 כי כשנברא אדה"ר, הוא נתקן מעפר ביהמ"ק שלמטה, ממלכות 
הממותקת בבינה. וד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ, התחברו במקום 
ההוא, בביהמ"ק, במלכות הממותקת בבינה.
%page 97
ואלו ד' רוחות העולם התחברו בד' צדדים, שהם יסודות העולם, אש 
רוח מים ועפר, פנימיות חו"ג תו"מ. והתחברו ד' רוחות העולם בד' 
יסודות העולם, ותיקן הקב"ה מהם גוף אחד בתיקון העליון, בינה, 
שהמלכות שבו הייתה ממותקת בבינה.
%break
ונמצא, שהגוף הזה התחבר משני עולמות, מעוה"ז התחתון, מלכות, 
ומעולם העליון, בינה. והוא עניין ב' נקודות שהתחברו יחד.
%letter 34
.34 ארבע הראשונות, ד' רוחות העולם, שהאמונה, הנוקבא, נתקנה 
בהן, הן האבות של כל העולמות. כי כל העולמות: בינה, ז"א ומלכות 
שבאצילות וג' עולמות בי"ע, נתקנו מחו"ג תו"מ אלו,
%break
ג' קווים והמלכות המקבלת מהם. והם המרכבה העליונה הקדושה, 
הבינה, שהיא מרכבה אל החכמה.
%break
וד' היסודות אש רוח מים עפר, הם הסוד העליון שבד' רוחות העולם, 
הפנימיות שבחו"ג תו"מ. ומאלו ד' יסודות אש רוח מים עפר, יוצאים 
זהב כסף נחושת וברזל. מזיווג ז"א ומלכות בשליטת האש מקו שמאל 
יוצא הזהב. ומזיווג ז"א ומלכות בשליטת המים מקו ימין יוצא הכסף.
%break
ומשליטת קו האמצעי יוצאת הנחושת. ומהמלכות כשהיא בלי זיווג עם 
ז"א יוצא הברזל. ומתחת לאלו הארבע יש מתכות אחרות הדומות 
להן. כי ממתכת הזהב נולד פסולת ירוקה וממתכת הכסף עופרת.
%letter 35
.35 אש רוח מים עפר אלו הם ראשונים ושורשים של מעלה ושל 
מטה. ותחתונים ועליונים עומדים עליהם. כי הם ג' הנקודות, חולם 
שורוק חיריק, עם המלכות המקבלת אותם. הרי שד' יסודות אש רוח 
מים עפר, הם שורשים לכל.
%break
ואלו ד' יסודות אש רוח מים עפר, הם ארבעה לד' רוחות העולם ביחס 
חיצוניות ופנימיות. וע"כ הם עומדים באלו הארבע: צפון דרום מזרח 
מערב. שאלו הם ד' רוחות העולם, וד' יסודות אש רוח מים עפר 
עומדים בהן:
%break
האש עומדת בצד צפון, שהוא השורוק, שמאל, הגבורה,
הרוח לצד מזרח, חיריק, קו אמצעי, ת"ת,
המים, לצד דרום, חולם, ימין, חסד,
העפר, לצד מערב, המלכות המקבלת לתוכה אש רוח ומים.
%break
ואלו ד' יסודות אש רוח מים עפר קשורים בד' הרוחות צפון דרום 
מזרח מערב. וכולם אחד. אלא שמלובשים זה בזה על דרך חיצוניות 
ופנימיות. ואלו אש רוח מים עפר, עושים ע"י זיווג עם המלכות ארבע 
מתכות, זהב כסף נחושת ברזל.
%break
וביחד הם י"ב בחינות, וכולם אחד, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. 
והם ג"פ ד', כי שמונה הראשונים הם פנימיות וחיצוניות, וארבע 
מתכות הן תולדות, הנולדות מהם.
%letter 36
.36 האש הוא בקו שמאל, צפון, גבורה. כי באש כוח החום וכוח 
היובש. והיפוכו הוא הצפון, קר ולח. והתמזג אחד באחד, והם אחד. 
המים הם בקו ימין, דרום, חסד, חם ויבש. והקב"ה, כדי לחבר אותם 
יחד, עשה מזג של זה כמזג של זה.
%letter 37
.37 הצפון, שהוא קר ולח, ניתן בו האש, שהוא חם ויבש. וכן החליף 
אותם לצד דרום. הדרום, שהוא חם ויבש, ניתנו בו המים, שהם קרים 
ולחים. והקב"ה מיזג אותם כאחד, כי יוצאים מים מדרום ובאים בתוך 
הצפון, ונמשכים המים מצפון.
%break
וכן האש יוצאת מצפון ובאה בכוחו של הדרום, ויצא כוח החום לעולם 
מהדרום. הרי שהצפון מוציא המים, השייכים לדרום. והדרום מוציא 
החום, השייך לצפון.
%page 98
משום שהקב"ה עשה, שישאילו זה מזה, וכל אחד ואחד השאיל 
לחברו משלו כראוי לו. כעין זה, רוח ומזרח, חם ולח, יש בהם ב' 
הפכים, כי החום נמשך מהאש שבצפון, והלח נמשך מהמים שבדרום. 
כדי שישאיל כל אחד לחברו, וייכללו זה בזה להתחבר יחד.
%letter 38
.38 עתה מבאר ההופכיות שיש ברוח ומזרח. האש מדרום והמים 
מצפון. והם במחלוקת: האש רוצה לבער המים, והמים לכבות האש. 
בא הרוח ביניהם ואוחז בב' הצדדים יחד. שביטל את המחלוקת 
ומקיים את שניהם. כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת על פני המים.
%break
העפר, עומדים עליה המים, הרוח והאש. ובכוח של ג' אלו היא 
מקבלת מכולם.
%letter 39
.39 הרוח העומד בצד מזרח. המזרח חם ולח. וכן הרוח חם ולח. 
ומשום זה הוא אוחז בב' הצדדים, כי האש הוא חם ויבש, והמים קרים 
ולחים. נמצא שהרוח, חם ולח, שהצד החם שבו אוחז באש,
%break
והצד הלח שבו אוחז במים. וע"כ עשה שלום ביניהם וביטל את 
המחלוקת של אש ומים. 
%letter 40
.40 עפר הוא קר ויבש, וע"כ מקבל עליו את כולם, את האש והמים 
והרוח. וכולם עושים בו את עבודתם ומקבל מכולם, כדי להוציא בכוחם 
מזונות לעולם. כי העפר נאחז במערב, שהוא קר ויבש. הצד הקר 
שבעפר נאחז בצפון, הקר והלח, כי הקר נאחז בקר,
%break
וע"כ הצפון נאחז מצד זה במערב. הדרום שהוא חם ויבש, נאחז 
היובש שלו ביובש שבצד האחר שבמערב. ונאחז המערב בב' 
הצדדים.
%letter 41
.41 וכן נאחז הדרום במזרח, כי החום שבדרום נאחז בחום שבמזרח. 
וכן נאחז המזרח בצפון, כי הלח שלו נאחז בלח שבצפון. עתה נמצא:
א. דרומית מזרחית, שקשורים זה בזה ע"י החום שבשניהם.
ב. מזרחית צפונית, ע"י הלח שבשניהם,
%break
ג. צפונית מערבית, ע"י הקר שבשניהם,
ד. מערבית דרומית, ע"י היובש שבשניהם.
וכולם כלולים זה בזה, שמשתלשלים אחד בחברו.
%break
הנה מובאים כאן ג' מיני כינויים אל ד' הבחינות חו"ג תו"מ, שהם ג' 
קווים, הנמשכים מג' נקודות, חולם שורוק חיריק, ומלכות המקבלת 
אותם:
%break
א. דרום, צפון, מזרח, מערב,
ב. אש, מים, רוח, עפר,
ג. חם ויבש, קר ולח, חם ולח, קר ויבש.
וצריכים להבין פירושם וההפרש שביניהם.
%break
הדרום נחשב לחסד, מים. והצפון לגבורה, אש. והמזרח לת"ת, רוח. 
והמערב לעפר, מלכות.
אש הוא גבורה ודינים. מים הוא חסד. רוח ממוזג מחסד ומדין. ועפר 
הוא מלכות.
%break
ועוד, שבכל אחת מאש רוח מים עפר יש שתי בחינות:
האחת מורה על מדה"ד שבה,
השנייה מורה על דרך השפעה שלה.
ונודע, שיש ב' בחינות דינים:
%break
א. דינים דנוקבא, הבאים מחמת המסך שבמלכות, המכונים חום.
ב. דינים דדכורא, הבאים מחמת המשכת הארת החכמה משמאל 
מלמעלה למטה, שמקפיאים האורות ואינם נמשכים למטה, המכונים 
קר, כמ"ש, מבטן מ"י יצא הקרח.
%page 99
וכן ב' בחינות בדרך ההשפעה:
א. מלמטה למעלה, בחינת שפע של ו"ק חסר ג"ר, ונקרא יבש, שאינו 
נמשך למטה.
%break
ב. מלמעלה למטה, בחינת שפע של ג"ר, הנקרא לח, נוזלים 
הנמשכים מלמעלה למטה.
%break
באש כוח החום, דינים דנוקבא הבאים מחמת המסך. וכוח היובש, 
השפע שבו, שהולך מלמטה למעלה ואינו מושפע למטה, וכמו יבש 
הוא כלפי מטה.
%break
והמים הם קר ולח. כי הדינים שבהם אינם אלא דינים דדכורא, 
המכונים קרח וקיפאון. אבל כשמתוקנים הם מאירים מלמעלה למטה 
כמו נוזלים. וזה נקרא לח.
%break
והרוח חם ולח, כי יש בו דינים דנוקבא, המכונים חם. ומ"מ השפע שלו 
הוא בחינת ג"ר, ומושפע מלמעלה למטה, המכונה לח, כלומר נוזלים.
והעפר קר ויבש, שיש בו דינים דדכורא, המכונה קר. ואינו מאיר אלא 
מלמטה למעלה, ואינו נוזל כלום למטה, המכונה יבש, הארת ו"ק.
%break
הרי שהזוהר מבאר מבחינת הדין ומבחינת השפע, שבד' בחינות אש 
מים רוח ועפר. מי גרם להתחלקות הדינים והשפע בין ד' הבחינות 
בשיעורים הללו? ד' הבחינות, דרום צפון מזרח מערב, והפנימיות 
שלהם, אש מים רוח ועפר, נמשכות מג' הנקודות:
%break
חולם שורוק חיריק, ומלכות המקבלת אותם. ד' הבחינות יוצאות 
בבינה, שכּל מוחין דזו"ן דאצילות ובי"ע יוצאים משם בסדר הזה.
%break
כי תחילה צריכים להמתיק המלכות בבינה, ומעלים המלכות למקום 
בינה, ואז יוצאים שם הו"ק, הקטנות. כי אז נבקעת המדרגה לב' 
חצאים, אשר כו"ח נשאר במדרגה,
%break
והמלכות שעלתה תחתיהם מסיימת את המדרגה, ובינה וזו"ן של 
המדרגה נופלים לחוץ המדרגה, למדרגה שמתחתיה.
%break
וזהו עניין נקודת החולם, כלים דפנים, צד ימין, שיש לה ב' כלים כו"ח 
וב' אורות רוח ונפש, וחסרה ג"ר, מחמת החיסרון של ג' כלים בינה 
וזו"ן, שנפלו מהמדרגה. ובעת ההיא היא נבחנת לאש, שהיא חם, 
דינים דנוקבא, הנמשכים מהמסך דמלכות שבקע המדרגה.
%break
וגם נבחנת ליבש, שהאורות נמשכים בה מלמטה למעלה, שכלפי 
מטה נחשבת ליבש. והתבאר למה האש, הנמשך מחולם, הוא חם 
ויבש ודרום.
%break
ועתה נבאר נקודת השורוק. ע"י מ"ן נמשכת הארת ע"ב ס"ג דא"ק, 
שבהם שולטת המלכות דצ"א, העומדת במקומה אחר סיום ז"א. 
והארה זו מורידה גם המלכות המסיימת, שעלתה למקום בינה, 
ומחזירה אותה למלכות.
%break
ואז אותם בינה וזו"ן, שנפלו מהמדרגה מחמת עלייתה, חוזרים 
למדרגה כמקודם. וכיוון שכבר נמצאים חמישה כלים כח"ב זו"ן 
במדרגה, מתלבשים בהם חמישה אורות נרנח"י, וחוזרת המדרגה 
לבחינת ג"ר.
%break
אמנם נקודת החולם נשארה כמו שהייתה לפני ירידת המלכות 
למקומה, ולא השתנתה מחמת המשכת הג"ר. וכל ההמשכה החדשה 
הזו קיבלו בינה וזו"ן, שחזרו אל המדרגה אחר נפילתם. אלא שנעשו 
לב' קווים בתוך המדרגה. כי נקודת החולם,
%break
שבה כו"ח, נעשתה לקו ימין. ונקודת השורוק, שבה בינה וזו"ן, שחזרו 
לבחינת ג"ר, ע"י ירידת המלכות למקומה, נעשתה לקו שמאל.
%break
ובנקודת השורוק יש שתי המשכות:
א. שמשמש להגדיל את החסדים, שמקבל מהחולם. ואז יש שלום 
גדול ביניהם.
%break
ב. שממשיך אור החכמה מלמעלה למטה, אז נעשית מחלוקת 
ביניהם. כי נקודת השורוק רוצה לבטל את נקודת החולם. וכן להיפך, 
נקודת החולם רוצה אז לבטל את נקודת השורוק. ואז קופאים האורות 
שבשורוק.
%page 100
ואלו שתי המשכות שבנקודת השורוק, הן במדרגות אברהם, בעניין 
התקרבות למצרים ובעניין ירידה למצרים.
%break
ומה שנאמר, שהצפון, נקודת השורוק, הוא מים שטבעם קר ולח, 
נאמר על ההמשכה של מין הא'. שאז הוא לח, שנמשך מלמעלה 
למטה, כמו נוזלים. ואז הוא קר, שורש לדינים דדכורא, שאם ימשיך 
ההמשכה של מין הב', תתגבר קרירות ויקפאו המים.
%break
אבל כל עוד שהוא בהמשכה של מין הא', אינם קופאים אלא נוזלים. 
והם רק קרים, שורש לקיפאון. והנה התבאר למה המים הנמשכים 
מנקודת השורוק הם קר ולח.
%break
ולמה שינה כאן הזוהר משאר המקומות, שנאמר כאן שהדרום אש 
והצפון מים? מפני שהדרום נמשך מחולם, אש, כלומר חם ויבש. 
והצפון נמשך משורוק, מים, קר ולח. והנאמר, שהדרום חסד, מים, 
והצפון דין, אש, יתבאר לפנינו.
%break
נקודת השורוק, אחר שהשלימה ההמשכה של מין הא', ממשיכה 
ההמשכה של מין הב', המביאה אותה לידי מחלוקת עם נקודת 
החולם, שאז קופאים בה האורות, ונסתמת. ואז ז"א עולה למ"ן 
לבינה, שיש בו מסך של בחינה א', המכונה מסך דחיריק.
%break
אשר מסך זה ממעט את נקודת השורוק מג"ר לו"ק, שע"י זה נכנע 
השורוק, תחת החולם, ונעשה שלום ביניהם, שמקיים הארת שניהם. 
אלא שהימין, דרום, יאיר מלמעלה למטה, והשמאל, צפון, יאיר 
מלמטה למעלה בלבד.
%break
ונמצא שהתחלפו המוחין. כי המים שהיו בצפון בבחינת קר ולח, באו 
עתה לדרום, שמושפעים שם מלמעלה למטה. והאש שהייתה בדרום, 
באה לצפון, משום המסך דחיריק, שמיעט אותו מג"ר לו"ק, ויש בו 
דינים דמסך, ואין המוחין שבו נוזלים מלמעלה למטה.
%break
וע"כ הוא חם, מחמת הדינים דנוקבא שבמסך דחיריק. והוא יבש, 
שאינו משפיע עוד מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה בלבד. הרי 
שמחמת הכרעת קו האמצעי, התחלפו המוחין. האש, שהייתה בדרום, 
באה לצפון. והמים, שהיו בצפון, באו לדרום.
%break
ההתחלפות הזו היא רק בפנימיות, במוחין, שנקראים אש ומים. אמנם 
החיצוניות, הכלים, הנקראים דרום צפון, אינם משתנים כלום, 
ונשארים כמו שהיו ממקום יציאתם, מטרם הכרעת קו אמצעי, 
שהדרום היה ונשאר חם ויבש, והצפון היה ונשאר קר ולח.
%break
ומחמת זה נעשתה הופכיות בין המוחין והכלים. כי הכלי של הימין, 
דרום, תמיד חם ויבש. משא"כ המוחין שבו, לאחר הכרעת הקו 
האמצעי, הם קר ולח. והכלי של השמאל, צפון, תמיד קר ולח. אבל 
המוחין שבו, לאחר הכרעת קו ימין, הם חם ויבש.
%break
לאחר הכרעת קו האמצעי, כשכבר התחלפו המוחין, האש הוא בקו 
שמאל, צפון, גבורה, כי באש כוח החום, דינים דנוקבא שנקראים חום. 
ובה כוח היובש, שאינו משפיע כלום למטה, אלא מלמטה למעלה 
בלבד. והיפוכו הוא הצפון,
%break
כי הכלי שנקרא צפון אינו משתנה כלום מחמת ההכרעה דקו אמצעי, 
ונשאר קר ולח כמקודם. ונמצא שהוא בהיפוך מהמוחין המלובשים בו.
%break
כי המוחין השתנו מחמת הכרעת קו אמצעי שהמים באו בדרום והאש 
בצפון, שהוא חם ויבש. אבל הצפון, הכלי, עוד נשאר בבחינת מים 
כמקודם ההכרעה, שהם קר ולח. הרי שהצפון הוא בהיפוך מהמוחין 
המלובשים בו, האש.
%break
המים הם בקו ימין, דרום, שהכלי הוא חם ויבש, והמוחין הם מים, 
שהם קר ולח. והם ג"כ הפוכים זה לזה.
%page 101
והצפון, שהוא קר ולח, התלבש בו האש, שהוא חם ויבש. וכן החליף 
אותם לצד דרום. הדרום, שהוא חם ויבש, כי הכלי אינו משתנה, 
התלבשו בו מים, קרים ולחים. שבאו מצפון לדרום.
%break
מסיבת התהפכותם נשלמים המוחין רק ע"י הכלי, שהיה להם מקודם 
הכרעת קו האמצעי. ונאמר, שיוצאים מים מדרום ובאים בתוך הצפון, 
משום שהכלי, הדרום, אינו יכול להשלים הג"ר שבמוחין של המים,
%break
עד שבאים בחזרה אל הכלי שלהם, הצפון. ונמשכים המים מצפון, כי 
בצפון מקבלים שלמותם.
%break
וכן במוחין של האש שבכלי של הצפון. האש יוצאת מצפון ובאה בכוחו 
של הדרום, כדי שתושלם שם, כי הדינים דנוקבא אין להם גילוי בכלי 
של הדרום, משום שהמסך נמצא שם למטה מהכלים של כו"ח, הכלים 
של הימין והדרום.
%break
ואין עוביות המסך יכול לפגום משהו למעלה ממקומו. וע"כ נאמר, ויצא 
כוח החום לעולם מהדרום. שבהיותם באים מדרום, אין בהם שום 
פגם, משום שהקב"ה, קו אמצעי, עשה שישאילו זה מזה, ששואל 
משלמות הדרום ונותן לצפון, ושואל משלמות הצפון ונותן לדרום.
%break
אכן, רוח ומזרח וכן עפר ומערב, אין שום הופכיות בהם בין אור לכלי, 
משום שבאים שניהם אחר הכרעת קו אמצעי. וע"כ אין התהפכות 
המוחין נוהגת בהם, ואין סיבה שתהיה השתנות בין אור לכלי.
%break
ולפיכך, רוח ומזרח שניהם חם ולח, כי להיותו קו אמצעי, הוא נושא 
למסך דחיריק, שבו דינים דנוקבא, הנקראים חם. ויש בו הארת ג"ר, 
שמושפעים מלמעלה למטה, הנקרא לח, משום שהשלים הג"ר בימין 
ובשמאל דבינה, בעניין שלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושה.
%break
ועפר ומערב, שניהם קר ויבש. משום שמלכות, הנקראת עפר ומערב, 
נבנית מקו שמאל דבינה, מהכלי שבו, הנקרא צפון, קר. ומשום שהיא 
נקבה, שיש בה דינים דנוקבא, היא צריכה לקבל מיתוק מהכלי שבימין 
דבינה, הנקרא דרום, יבש.
%break
ובעפר ובמערב אין הפרש בין מוחין לכלי, כי שניהם מקבלים מדרום 
ומצפון, שהם כלים.
%break
והוא מטעם, שהמלכות היא רק כלי, והאור שבה אינו של עצמה אלא 
מז"א. אבל ברוח ובמזרח יש הפרש בין מוחין לכלי, כי המוחין שבו, 
הנקרא רוח, מקבל מימין ומשמאל, הנקראים אש ומים. והכלי שבו, 
הנקרא מזרח, מקבל מימין ומשמאל של הכלים, הנקראים צפון ודרום.
%letter 42
.42 כעין זה, עושה הצפון את הזהב. כי מצד כוח האש, נעשה הזהב. 
כמ"ש, מצפון זהב יֶאֱתֶה. כי האש נאחז בעפר ונעשה זהב. וכתוב, 
ועַפרות זהב לו. כמ"ש, שניים כרובים זהב.
%break
כי האש היא דינים דקטנות הבינה. וכשמתחברת האש הזו עם העפר, 
יורד המסך מבינה בחזרה למקומו, ומתגלה החכמה בעפר, במלכות. 
והוא הזהב. וכמ"ש, מצפון זהב יאתה.
%break
כי שם מלובשת האש. וכמ"ש, שניים כרובים זהב, שנמשכו בהם 
המוחין דחכמה, הנקרא זהב. אמנם בלי עפר אין זהב, כי אין החכמה 
מתגלה זולת במלכות. כמ"ש, ועפרות זהב לו.
%letter 43
.43 מים נאחזים בעפר. הקרירות של העפר בלחות של המים עושה 
כסף, אור החסדים שבדרום, המושפע מלמעלה למטה. וכשמתחבר 
עם הקר והיבש שבעפר, מתבטל היבש שבעפר, ונעשה לח, כלומר 
נוזלים מלמעלה למטה. ומדרגה זו של העפר, נקראת כסף.
%break
עתה הרי העפר נאחז בב' הצדדים, בזהב ובכסף, וניתן ביניהם. הרוח 
אוחז במים ואוחז באש, להיותו קו אמצעי, ומוציא את שניהם כאחד, 
שנקרא, נחושת קָלָל.
%page 102
ועפר, כשהוא בפני עצמו קר ויבש, יוצא ממנו ברזל. כמ"ש, אם קֵהָה 
הברזל, וחיילים יְגַבֵּר. והעפר, המלכות, נקראת יד כהה. כי המלכות 
היא תפילין של יד.
%letter 44
.44 והעפר הזה נאחז בכולם, באש רוח מים. וכולם עושים בו בדומה 
להם. שהאש מוציא בו זהב, שהוא דומה לו. והמים הוציאו בו כסף, 
שהוא דומה לו. בלי עפר אין זהב כסף ונחושת, כי כל אחד משאיל 
לחברו משלו, כדי להתקשר זה בזה.
%break
העפר נאחז בכולם, משום ששני הצדדים אש ומים נאחזים בו, שהקר 
שבו נאחז במים, והיבש שבו נאחז באש. והרוח, ז"א, קרוב אליו, 
משום שכולל אש ומים, ועושה בו המעשה שלו. כי גם הרוח כולל אש 
ומים, שהחום שבו הוא מאש, הלח שבו הוא ממים.
%letter 45
.45 נמצא, כשעפר התחבר עם אש מים רוח, שהוציאו בו זהב כסף 
ונחושת, השיג העפר כוח, והעפר עשה והוליד מתכות אחרות, בדומה 
לזהב כסף ונחושת. כעין הזהב מוליד העפר פסולת הזהב,
%break
ירוק כמו זהב ממש. כעין הכסף מוליד עופרת. כעין הנחושת מוליד 
בדיל. כעין הברזל הוליד ברזל, כמ"ש, ברזל בברזל יחד, שני מיני 
ברזל.
%letter 46
.46 אש רוח מים עפר אחוזים זה בזה, קשורים זה בזה, ואין בהם 
פירוד. ולפיכך, זהב כסף ונחושת, שיצאו מהם, אין בהם פירוד. אבל 
עפר, גם כשהוא מוליד אח"כ את פסולת הזהב, העופרת, הבדיל 
והברזל, הם אינם מתקשרים זה בזה,
%break
כמו זהב כסף נחושת, שיצאו מאש מים רוח, המחוברים בעפר. אלא, 
כמ"ש, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים, ובאלו יש פירוד.
%letter 47
.47 כשהעפר הוליד בכוח ג' עליונים, הוציא ארבעה נהרות, ששם 
נמצאים אבנים יקרות. ובמקום אחד הם, בנהר פישון, שיצא מכוח 
האש שבעפר. ואלו אבני יְקר הן י"ב (12), והן לד' רוחות העולם, ג' 
לכל צד, כי כשנכללים זה בזה, יש בהן רק ג' לכל אחד,
%break
מאש מים רוח עפר, ולא ד' לכל צד, משום שהעפר אינו מאיר מעצמו, 
אלא רק מקבל בלבד. והם כנגד י"ב שבטים, כמ"ש, והאבנים תהיינה 
על שמות בני ישראל, שתים עשרה על שמותם. ואלו הם י"ב בָּקָר, 
העומדים תחת הים שעשה שלמה.
%letter 48
.48 כל ד' בחינות, אע"פ שמקושרים זה בזה, והם קיומו של העולם, 
מ"מ קיום העולם בעיקר הוא הרוח, משום שהכול מתקיים בשבילו. 
והנפש מתקיימת ברוח. שאם יחסר הרוח ממנה אפילו רגע אחד,
%break
אין הנפש יכולה להתקיים. כמ"ש, גם בלא דעת נפש לא טוב, שהדעת 
קו האמצעי, שנקרא רוח.
%letter 49
.49 אלו י"ב אבנים, הם י"ב בקר שמתחת לים שעשה שלמה. כי 
הנוקבא נקראת ים, והיא עומדת על י"ב בקר, ארבעה בקר הכלולים 
כל אחד משלושה, שבעולם הבריאה.
%break
ומכונים בקר, להיותם בשליטת השמאל, פני שור. ומשום זה לקחו 
אותם י"ב הנשיאים, כמ"ש, כל הבקר לעולָה שנים עשר פרים.
%letter 50
.50 כשברא הקב"ה את האדם, גופו נברא מעפר ביהמ"ק שלמטה, 
המלכות. מעפר ביהמ"ק של מעלה, שהיא הבינה, ניתנה בו הנשמה. 
וכמו שכאשר נברא מעפר שלמטה, התחברו בו, בעפר, ג' יסודות 
העולם, אש רוח מים של מטה.
%break
כך כשנברא מעפר של מעלה, התחברו בעפר הזה, ג' יסודות העולם, 
אש רוח מים של מעלה. והאדם נשלם בגוף ונשמה.
%page 103
%letter 51
.51 משה נשלם יותר מהאבות, משום שדיבר עימו הקב"ה ממדרגה 
יותר עליונה מכולם, ממדרגת האבות. ומשה היה פנימי של בית 
המלך, ז"א, הדעת, שהוא פנימיות ז"א. וע"כ כתוב, וארא אל אברהם 
אל יצחק ואל יעקב באל שד"י ושמי הוי"ה לא נודעתי להם.
%break
%H והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי
%break
%letter 52
.52 בתחילה כתוב, והוצאתי אתכם מתחת סִבלות מצרים. ואח"כ 
כתוב, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם. והרי היה לו לומר 
בתחילה, וגאלתי אתכם, ואח"כ, והוצאתי אתכם.
%break
אלא עיקר הכול אמר תחילה, כי רצה הקב"ה לבשר להם בתחילה את 
היפה מכולם, היציאה ממצרים.
%letter 53
.53 והרי יפה מכולם הוא, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים. 
ואמר להם זה אח"כ. בזמן ההוא לא היה להם דבר יפה יותר מיציאה, 
כי חשבו, שלא ייצאו מעבדותם לעולם. כי היו רואים שם, שכל הכבלים 
שהיו ביניהם, היו מקשרים אותם בקשרים של כשפים,
%break
ולא יכלו לצאת מביניהם לעולם. ומשום זה, מה שחביב עליהם יותר 
מכולם, התבשרו בו תחילה.
%letter 54
.54 האם אע"פ שיצאו ממצרים, יכול להיות שילכו אחריהם להרע 
להם? על זה כתוב, והצלתי אתכם מעבודתם. האם יכול להיות שייצאו 
ויינצלו, אבל לא תהיה להם גאולה? על זה כתוב, וגאלתי אתכם בזרוע 
נטויה. האם ייתכן שלא יקבל אותם לעם?
%break
על זה כתוב, ולקחתי. האם ייתכן שכאשר יקבל אותם לעם, לא יביא 
אותם לארץ? על זה כתוב, והבאתי אתכם אל הארץ.
%break
%H כלל ופרט
%break
%letter 55
.55 וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. 
מצווה זו הראשונה לכל המצוות, כי התחלה ראשונה של כל המצוות, 
היא לדעת את הקב"ה בבחינת כלל.
%break
לדעת שיש מושל עליון, שהוא אדון העולם, וברא כל העולמות, שמיים 
וארץ וכל צבאם. וזהו כלל. וסוף הכול הוא בפרט, לדעת אותו בפרט.
%letter 56
.56 כלל ופרט, הוא ראש וסוף, זכר ונוקבא, זו"ן, כאחד. כי ז"א נקרא 
כלל, והנוקבא נקראת פרט. ונמצא, אדם העוסק במצוות בעוה"ז, 
עוסק בכלל ובפרט, שהם ראש וסוף של המצוות. ונמצא האדם 
בעוה"ז, שהוא כלל ופרט, כלומר, שצריך שיושלם בשניהם.
%break
ותיקון עוה"ז הוא כלל ופרט, שהכלל, ז"א, יהיה מיוחד בפרט, נוקבא. 
משום זה, תחילת הכול לדעת שיש מושל ודיין בעולם, שהוא אדון כל 
העולמים, וברא את האדם מעפר, ונפח באפיו נשמת חיים, שזהו 
בדרך כלל.
%page 104
%letter 57
.57 כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים את הקב"ה. כיוון שבא 
אליהם משה, לימד אותם מצווה ראשונה זו, שכתוב, וידעתם כי אני ה' 
אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים.
%break
ולולא המצווה הזו, לא היו ישראל נאמנים לה', גם אחר כל אלו הניסים 
והגבורות, שעשה להם הקב"ה במצרים. לאחר שידעו מצווה זו בדרך 
כלל, נעשו להם ניסים וגבורות, שכבר היו בטוחים, שיאמינו בה' על 
ידיהם. כמ"ש, ויִיראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו.
%letter 58
.58 ולסוף ארבעים שנה, שכבר השתדלו בכל המצוות שבתורה, 
שלימד אותם משה, בין אלו שנוהגים בארץ, בין אלו שנוהגים בחוץ 
לארץ, אז לימד אותם בדרך פרט.
%break
כמ"ש, וידעתָ היום והשֵׁבותָ אל לבבֶך. היום בדיוק, מה שלא היה להם 
רשות לדעת מקודם לכן, כמ"ש, כי הוי"ה הוא האלקים. זוהי ידיעה 
בדרך פרט.
%break
כמה סודות וסתרים יש במילה פרט. והכתוב, ה' הוא האלקים, עם 
הכתוב, וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם, הכול דבר אחד, 
אלא זהו בכלל וזהו בפרט.
%break
ז"א נקרא כלל, והמלכות נקראת פרט. המוחין המתקבלים מז"א הם 
אור החסדים. והמתקבלים מהמלכות הם אור החכמה. בתחילה 
צריכים להמשיך מוחין מכל המדרגות דז"א, כלל. ולבסוף ממשיכים 
את החכמה מהנוקבא, פרט.
%break
אמנם פרט, אין הכוונה מהמלכות לבדה, אלא כלל, מז"א לבדו, ופרט, 
מז"א וממלכות ביחד, כלל ופרט ביחד.
%break
ונאמר, כיוון שבא אליהם משה, לימד אותם מצווה ראשונה זו, 
שכתוב, וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות 
מצרים. כלומר, שהמשיך לישראל מוחין דז"א בדעת, שעליו כתוב, 
וידעתם כי אני ה' אלקיכם, שהוא כלל, לשון עתיד.
%break
כי מוחין אלו הולכים ונמשכים תמיד בכל יום, בכל תפילה ובכל מצווה, 
עד שבאים על שלמותם. ואז לימד אותם משה בדרך פרט, וידעת 
היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלקים, לשון הווה. היום, אחר 
שבאתם לשלמותכם ולא מקודם לכן.
%break
ולולא המצווה הזו, המוחין מדעת ז"א, שהמשיך אותם לישראל 
מתחילה, כמ"ש, וידעתם כי אני ה' אלקיכם, לא היו ישראל נאמנים 
לה', גם אחר כל אלו הניסים והגבורות, שהיו אומרים, שמעשה כישוף 
הוא. אלא ע"י שהשיגו המוחין מדעת דז"א, הכירו בניסים,
%break
שמאת ה' הם באים, ובאו על ידיהם לאמונה שלמה, כמ"ש, ויאמינו 
בה' ובמשה עבדו.
%break
והכול דבר אחד, אלא זהו בכלל וזהו בפרט. כאן כתוב, וידעת היום, כי 
ה' הוא האלקים. ושם כתוב, וידעתם כי אני ה' אלקיכם. כי אין חילוק 
ביניהם, אלא מה ששם באה הידיעה מן הכלל, ז"א,
%break
וכאן באה הידיעה מן הפרט, המלכות. שם הוא התחלה, וכאן הוא 
הסוף והשלמות.
%letter 59
.59 וכתוב, יראת ה' ראשית דעת. המלכות, פרט, נקראת יראת ה'. 
ועם זה כתוב בה ראשית. הרי שהפרט הוא ראשית, ולא הכלל? כאן 
מדובר בדרך פרט עצמו. כלומר, הראשית של הפרט, שצריכים לדעת 
מתחילה, מיהו יראת ה'. אבל ראשית הכול הוא הכלל ולא הפרט.
%break
ואע"פ שיש לאדם לירוא ממנו, מטרם שיידע וישיג את יראת ה', ולמה 
כתוב, יראת ה' ראשית דעת, שמשמע שצריכים תחילה לדעת אותו?
%page 105
כאן כתוב, ראשית דעת, שתחילה יש לירוא מפניו, וע"י יראה באים 
לראשית דעת. ולדעת אותו, כי יראת ה' היא ראשית, לדעת אותו 
בדרך פרט.
%letter 60
.60 משום זה מצווה ראשונה היא לדעת את הקב"ה בכלל ובפרט, 
בראש ובסוף. כמ"ש במצרים, וידעתם את ה' אלקיכם המוציא אתכם 
מתחת סבלות מצרים, שהוא לשון עתיד.
%break
והוא נגמר בסוף ארבעים שנה בפרט. וזה כמ"ש, אני ראשון ואני 
אחרון. אני ראשון, בכלל, ואני אחרון, בפרט. והכול נאמר בכלל אחד 
ובסוד אחד.
%break
ואחַר שיידע זה בכלל, ישלים כל איבריו, רמ"ח (248) מצוות עשה, 
שהם רמ"ח איברים של נשמת האדם. שכל מצוות עשה מתקנת איבר 
שכנגדו בנשמת האדם. אחר שהושלם בהם בזה בכלל, אז יידע בדרך 
פרט, שימשיך הארת החכמה מהמלכות.
%break
כי הפרט, הוא רפואה לכולם. ויידע איך כל ימי השנה, כל הספירות 
של המלכות, שנקראת שנה, מתחברים לתת רפואה לכל האיברים, 
המצוות, ומשלימים אותם.
%letter 61
.61 איך נותנים כל ימי השנה רפואה לכל האיברים? הרי המלכות, 
השנה, אין לה מעצמה כלום, והאיברים, הכלל, הם רמ"ח צינורות 
השפע של ז"א, המשפיעים הכול אל המלכות?
%break
ודאי כך הוא למעלה, בזו"ן, ולמטה, באדם התחתון, שהשנה והימים 
שלה, הספירות שלה, נותנים רפואה לכל האיברים למעלה, בז"א, 
ולמטה, באדם.
%break
כי האיברים משפיעים שפע ברכות לימי השנה, לספירות המלכות, 
הפרט. שבכל מצוות עשה שהאדם מקיים, ממשיך שפע ברכות 
מאיבר, צינור אחד של ז"א, אל אחד מימי השנה, הפרט.
%break
ואז רפואה וחיים תלויים עלינו מלמעלה עד שהאיברים מתמלאים מכל 
השלמות, ומשפיעים אותם אל הפרט, השנה. ואז מתגלים המוחין של 
הפרט.
%break
מי גרם לאיברים שיתמלאו מכל השלמות? ימי השנה. כי האיברים 
באו להשלים אותה. ואם לא הייתה השנה צריכה תיקון, לא היו 
האיברים, צינורות השפע של ז"א, מתמלאים בשפע. ע"כ נחשב כאילו 
ימי השנה נתנו הרפואה והחיים אל האיברים.
%letter 62
.62 אף כך הוא למטה, כשהאדם משלים עצמו באלו רמ"ח מצוות 
עשה שבתורה. אין יום שלא יבוא להתברך מהאדם, וכשהם מתברכים 
ממנו, אז חיים ורפואה תלויים עליו מלמעלה.
%break
כלומר, שאינם נמשכים אל המלכות, מטרם שהאדם משלים כל רמ"ח 
מצוות עשה בשלמותם. ועד אז הם תלויים עליו מלמעלה.
%break
מי גרם לצינורות העליונים שהולכים ומתמלאים ברפואה ובחיים? ימי 
השנה. וע"כ נחשב כאילו ימי השנה נתנו להם הרפואה והחיים. ימי 
השנה, כמו שמתברכים מלמעלה מהאדם, ז"א, כך הם מתברכים 
מלמטה מהאדם התחתון, ע"י המצוות שהוא מקיים.
%letter 63
.63 אשריהם ישראל בעוה"ז, באלו המצוות שהם מקיימים, שנקראים 
משום זה אדם. כמ"ש, אדם אתם. שהמשמעות היא, אתם נקראים 
אדם, ולא העכו"ם נקראים אדם.
%break
ומשום שישראל נקראים אדם, יש להם להשתדל במצוות התורה, 
שהן תרי"ג (613), כנגד רמ"ח (248) איברים ושס"ה (365) גידים 
שיש בגופו של אדם, שיהיו כולם גוף אחד, אדם.
%letter 64
.64 כשנתן הקב"ה את התורה לישראל על הר סיני, מילה ראשונה 
היא, אנוכי. אנוכי עולה להרבה סודות. וכאן הוא עניין המצווה 
הראשונה, לדעת אותו בכלל. אנוכי, רומז שיש אלקים, מושל עליון על 
העולם, והוא ז"א, כלל.
%page 106
כמ"ש, כי ה' אלקיך אש אוכְלָה הוא. והוא מצווה ראשונה, בבחינת 
כלל. וכן יש כאן רמז על הפרט, כי כתוב, ה' אלקיך, זהו פרט. וכלל 
ופרט האלה הם מצווה ראשונה, שצריכים לדעת בראש ובסוף.
%break
%H ולא שמעו אל משה מקוצר רוח
%break
%letter 65
.65 ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. מקוצר רוח, שלא 
היו נחים מעבודתם, ולא היו אוספים לתוכם מספיק רוח. מקוצר רוח, 
שעוד לא יצא היובֵל, הבינה, לתת להם מנוחה וחירות.
%break
ורוח האחרון, המלכות, עוד לא משלה בעולם, להנהיג חוקים ישרים 
בעולם. וע"כ היה קוצר רוח, רוח האחרון, המלכות, שהייתה קצרה 
ידה מהושיע לישראל.
%break
%H קול ודיבור
%break
%letter 66
.66 ואיך ישמעני פרעה ואני ערַל שפתיים. בתחילה כתוב, לא איש 
דברים אנוכי, כי כבד פה וכבד לשון אנוכי. והקב"ה השיב למשה, מי 
שם פֶּה לאדם. ועוד אמר, ואנוכי אהיה עִם פיך.
%break
הייתכן שלא היה כך, אם משה אומר, ואני ערל שפתיים? וא"כ, היכן 
הוא הדבר שהבטיח לו הקב"ה מקודם, כמ"ש, ואנוכי אהיה עם פיך?
%letter 67
.67 אלא משה הוא קול, ז"א. הדיבור, המילה שלו, המלכות, הייתה 
בגלות. ע"כ היה משה ערל פה לפרש דברים. ומשום זה אמר, ואיך 
ישמעני פרעה, בעוד שהמילה שלי, המלכות, בגלות, ואין לי מילה.
%break
ואני קול בחוסר מילה, בגלות. ע"כ במקום המלכות, שיתף הקב"ה את 
אהרון עימו, השושבין של המטרוניתא.
%letter 68
.68 כל זמן שהדיבור, המלכות, בגלות, הסתלק ממנו הקול, ז"א, 
והמילה הייתה ערלה בלי קול. כשבא משה, בא הקול, כי היה מרכבה 
לז"א, שנקרא קול. ומשה היה קול בלא מילה, משום שהמילה הייתה 
בגלות.
%break
וכל זמן שהדיבור היה בגלות, הלך משה אל הר סיני וניתנה התורה. 
בעת ההיא, התחבר הקול עם הדיבור, ז"א עם המלכות. ואז דיבר 
דבר. כמ"ש, וידבר אלקים את כל הדברים האלה.
%break
בבחינת קול בלא דיבור. וכך הלך עד שקרבו האלה. ואז נמצא משה 
שלם בדיבור כראוי, כי קול ודיבור היו ביחד בשלמות.
%letter 69
.69 והתלונן משה על שהמילה חסרה ממנו. חוץ מהזמן שהמלכות 
דיברה לרגוז עליו, כמ"ש, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמֶך, הֵרע 
לעם הזה. מיד כתוב, וידבר אלקים אל משה.
%page 107
שהמלכות, המילה, שנקראת אלקים, דיברה אליו קשות. כי דיבור 
מורה על לשון קשה, שרגזה עליו על מה שאמר, ומאז באתי אל פרעה 
לדבר בשמך, הרע לעם הזה.
%break
הרי שהמלכות התחילה לדבר עימו, אע"פ שהייתה בגלות. והוא 
מטעם, שהדיבור היה להראות רוגז. כי הדיבור התחיל לדבר והפסיק. 
והקול, ז"א, השלים אותו. ומסיים הכתוב, ויאמר אליו, אני ה', ז"א.
%break
משום שהדיבור היה בגלות ועוד לא הגיע זמנו לדבר. ע"כ דיבר עימו 
ז"א.
%letter 70
.70 משום זה משה לא היה שלם מתחילה, שתהיה לו מילה, 
המלכות. שהוא קול הצריך למילה. והוא בא בשביל הדיבור, להוציא 
אותו מן הגלות.
%break
כיוון שיצא מן הגלות והתחברו הקול והדיבור ביחד בהר סיני, נשלם 
משה ונרפא מן ערל שפתיים שלו, ואז נמצאו קול ודיבור יחד 
בשלמות.
%letter 71
.71 כל הימים שהיה משה במצרים, שרצה להוציא את המילה מן 
הגלות, לא דיבר המילה, שהיא הדיבור. כיוון שיצא מן הגלות, 
והתחברו הקול והדיבור, המילה, המלכות, הנהיג וניהל את ישראל. 
אבל לא דיבר עד שקרבו ישראל אל הר סיני, ופתח בתורה.
%break
כתוב, כי אמר אלקים, פן יינחם העם. והשם אלקים מורה על מלכות. 
הרי שדיבר קודם מתן תורה? כי אמר אלקים, אינו דיבור בפה, אלא 
רצון הלב בדממה, הנקרא אמירה, כמ"ש, ויאמר המן בליבו.
%letter 72
.72 וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו, אני ה'. כתוב, קמתי אני 
לפתוח לדודי, ודודי חמק עבר. קמתי אני לפתוח לדודי, זהו הקול, 
ז"א, הדוד של המלכות. כנ"י, המלכות, כשהיא בגלות, הסתלק הקול 
ממנה. המילה שככה ממנו, כמ"ש, נאלמתי דומייה.
%break
ואם התעוררה לדבר, כתוב, ודודי חמק עבר. כי הקול הסתלק ממנה, 
ונפסקה המילה. ועל זה כתוב, וידבר אלקים אל משה, שהתחילה 
לדבר, ופסקה ושתקה. ואח"כ השלים הקול, ז"א, ואמר, ויאמר אליו, 
אני הוי"ה.
%letter 73
.73 וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י. ואל יעקב, כתוב 
בתוספת ו', להורות שהוא בחיר שבאבות. כי הו' מורה על ת"ת, קו 
אמצעי דז"א, ששלמות אברהם ויצחק,
%break
תלויה בקו אמצעי, יעקב. כמ"ש, אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי 
יעקב, שביעקב כתוב תוספת ו'.
כתוב, אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק. הרי שכתוב ביצחק 
תוספת ו'? ודאי היא ו' חיבור.
%letter 74
.74 משום שיעקב היה חי, והכתוב הכליל את יעקב ביצחק, שחשכו 
עיניו והיה כמת. שהרי בעוד שהאדם חי בעוה"ז, אין השם הקדוש 
נזכר עליו, וע"כ הכליל אותו ביצחק. וע"כ נכתב תוספת הו' ביצחק. 
עתה שמת יעקב, בא הדבר למקומו. כמ"ש, ואל יעקב, בתוספת ו'.
%letter 75
.75 באל שד"י. שנראיתי להם מתוך מראה שאינה מאירה, מלכות, 
הנקראת אל שד"י. ולא נראיתי מתוך המראה המאירה, ז"א, הנקרא 
הוי"ה. האם האבות השתמשו בנוקבא לבדה, במלכות?
%break
אלא לא נפרדו ז"א מנוקבא כלפי האבות לעולם. כמ"ש, וגם הקימותי 
את בריתי איתם, כי הברית, יסוד דז"א, התחבר עם המלכות.
%letter 76
.76 מן הקב"ה יש לאדם ללמוד, שלא יפריד בין ז"א לנוקבא, כמ"ש, 
באל שד"י, הנוקבא. וכתוב, וגם הקימותי את בריתי איתם, יסוד דז"א, 
שהתחבר עימה. ומי שזכה לברית, ליסוד דז"א, זכה בארץ, בנוקבא, 
מטעם היותם מחוברים זה בזה.
%page 108
%H גוּרו לכם מפני חרב
%break
%letter 77
.77 גוּרו לכם מפני חרב, כי חֵמה עוונות חרב. חרב, זוהי חרב נוקמת 
נקם ברית. חרב, המלכות, עומדת להסתכל על מי שמשקר בברית, 
יסוד, שכל מי שמשקר בברית, שפוגם אותו בעריות או בשכבת זרע 
לבטלה, חרב נוקמת ממנו נקמה.
%letter 78
.78 כי חמה עוונות חרב. משום שכל המשקר בברית, מרחיק תאוות 
המלכות לקבל שפע מז"א, ואינו נוטל שפע מי שנוטל, היסוד, ואינו 
נותן למקומו, המלכות, משום שלא מתעורר אליו מקומו, המלכות. כי 
מסיבת פגם הברית נלקחה ממנה התאווה לקבל שפע.
%break
וכל מי ששומר ברית, גורם לעורר ברית למקומו, למלכות, ומתברכים 
העליונים והתחתונים.
%letter 79
.79 כשנמצאים צדיקים בעולם, יש מי שמעורר ברית הזה למקומו. 
כמ"ש, וגם הקימותי את בריתי איתם, לתת להם את ארץ כנען, את 
ארץ מגוריהם אשר גרו בה. מגוריהם, כמ"ש, גוּרו לכם מפני חרב, 
המלכות. משום שהוא מקום המטיל מגור בעולם.
%break
הרי שהאבות עוררו את הברית למקומו, המלכות, שעליה כתוב, לתת 
להם את ארץ מגוריהם.
%letter 80
.80 אשר גרו בה. המלכות היא מידת היראה. ומיום שהתקרבו אל 
הקב"ה, פחד ויראה עילאה הייתה בה לשמור מצוותיו. ואם בשמירת 
הברית לא יטיל האדם מורא על ראשו, לא יִירא עוד מפני הקב"ה 
לעולם בשאר המצוות.
%letter 81
.81 בהתעוררות של מטה, כשהתעוררו ישראל אל הקב"ה וצעקו 
לפניו, כתוב, ואזכור את בריתי, ואז התעורר החשק לקשור את הכול 
בקשר אחד. כי כיוון שהתעורר הברית, יסוד דז"א, הנה התעורר קשר 
כל הספירות דז"א. ואזכור את בריתי, פירושו, לחבר אותו במלכות.
%break
וע"כ כתוב, לכן אמור לבני ישראל, אני הוי"ה, והוצאתי אתכם מתחת 
סבלות מצרים. שכל הספירות התחברו בקשר אחד, לגאול את ישראל 
ממצרים.
%break
%H אלה ראשי בית אבותם
%break
%letter 82
.82 וידבר ה' אל משה ואל אהרון, ויצוום אל בני ישראל ואל פרעה. אל 
בני ישראל, שציווה לנהל אותם בנחת כראוי. ואל פרעה, פירושו, 
לנהוג בו כבוד.
%page 109
%letter 83
.83 אלה ראשי בית אבותם. אמר הקב"ה, דברו לבני ישראל בנחת, 
כי אע"פ שהם נמצאים בעבודה קשה, מלכים בני מלכים הם.
%letter 84
.84 ע"כ הִסְמיך הכתוב כאן, אלה ראשי בית אבותם, שכולם לא 
שיקרו בחוקיהם, ולא התערבו בעם אחר, אלו הם שעמדו במקומם 
הקדוש, ולא שיקרו להתערב במצרים. ע"כ הסמיך, אלה ראשי בית 
אבותם, כדי להביא מוצאם של משה ואהרון,
%break
הראויים להוציא את ישראל, ולדבר אל פרעה, ולייסר אותו במטֶה, כי 
בכל ראשי ישראל לא היה נמצא כמוהם.
%letter 85
.85 ואלעזר בן אהרון לקח לו מבנות פוּטיאל לו לאישה, ותלד לו את 
פינחס. אלה ראשי אבות הלוויים. פינחס קִיים כמה אלפים ורבבות 
מישראל, והוא קיים כמה ראשי אבות,
%break
בעת שהרג את זִמרי ואת כּוזְבּי. כמ"ש, ותיעצר המגיפה מעל בני 
ישראל. ע"כ, כתוב בו, אלה, לשון רבים.
%letter 86
.86 אלה ראשי, לשון רבים, כי האבידה של ראשי הלוויים נמצאה בו. 
ומה שהם החסירו ונשרפו, השלים הוא. והרוויח הכהונה שלהם, 
וצורת שניהם שרתה בפינחס. האבידה של ראשי הלוויים נמצאה בו. 
הם נדב ואביהוא. הם הפרידו אות הברית, המלכות, ממקומו,
%break
מחמת שהקריבו אש זרה. והוא בא וחיבר אותם. משום זה ניתנו לו 
הירושה והרוח של שניהם. ע"כ כתוב בו, אלה ראשי, לשון רבים.
%letter 87
.87 למה נזכר כאן פינחס, הלוא הכתוב מביא מוצאם של משה ואהרון 
בלבד? אלא ראה הקב"ה את אהרון, בשעה שאמר, ואזכור את 
בריתי, ששני בניו של אהרון עתידים לפגום בברית הזה,
%break
ועתה, ששולח אותו למצרים, להוציא את ישראל, רצה להעביר את 
אהרון, שלא ייתן לו ללכת בשליחות הזו.
%break
אלא, כיוון שראה הקב"ה את פינחס שעומד ומקיים את הברית הזה 
במקומו, ותיקן הפגם של נדב ואביהוא, מיד כתוב, הוא אהרון ומשה. 
אמר הקב"ה, עתה הוא אהרון שמתחילה, כמטרם שפגמו נדב 
ואביהוא בברית, מחמת שפינחס תיקן את הפגם.
%letter 88
.88 הוא אהרון ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ 
מצרים. כתוב, הוא, והרי צריך היה לומר, הם? אלא לכלול אותם זה 
בזה, הרוח, משה, במים, אהרון. וכשכתוב, הוא משה ואהרון, הוא 
לכלול מים, אהרון, ברוח, משה.
%break
כי משה הוא בחינת רוח, ת"ת דז"א. ואהרון הוא בחינת מים, חסד 
דז"א. וע"כ כתוב, הוא אהרון ומשה, ולא הם. כי נכללים זה בזה.
%break
%H וידעת היום והֲשֵׁבות אל לבבך
%break
%letter 89
.89 וידעת היום והֲשֵׁבות אל לבבך, כי הוי"ה הוא האלקים. היה צריך 
לומר, וידעת היום, כי ה' הוא האלקים. ולבסוף, והשבות אל לבבך. כי 
הידיעה, שה' הוא האלקים, מכשירה אותו להשיב אל הלב כן.
%page 110
ואם כבר השיב אל ליבו, מכ"ש שיש לו ידיעה. הלוא, והשבות אל 
ליבך, היה צריך לומר, ולא לבבך?
%letter 90
.90 לבבך, יצה"ט ויצה"ר, השוכנים בלב, שנכללו זה בזה, והם אחד. 
כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט 
וביצה"ר. שיהפוך מידות הרעות של יצה"ר להיות טובות,
%break
שיעבוד עימהם את ה' ולא יחטא על ידיהם, ואז ודאי אין עוד הפרש 
בין יצה"ט ליצה"ר, והם אחד.
%break
ונמצא, כי הוי"ה הוא האלקים. שמדה"ד, אלקים, נכלל בהוי"ה, 
מדה"ר. כי נכללו זה בזה, כמו שיצה"ר ויצה"ט נכללו בלב, והוא אחד. 
הרי שאין לדעת, כי ה' הוא האלקים,
%break
אלא ע"י והשבות אל לבבך. לכן הקדים הכתוב, והשבות אל לבבך, 
לדעת על ידו את הדבר, שה' הוא האלקים.
%letter 91
.91 הרשעים עושים פגם למעלה, ע"י מעשיהם הרעים. הפגם הוא, כי 
השמאל אינו נכלל בימין למעלה, אלא שולט בדין בפני עצמו, משום 
שהיצה"ר למטה אינו נכלל ביצה"ט,
%break
לעבוד עימו להמשכת הטוב, מחמת החטאים של בני אדם, שחוטאים 
ע"י יצה"ר, וממשיכים שליטת הדין על ידו.
%break
ואינם עושים פגם למעלה, אלא לעצמם ממש. כמ"ש, שׁיחֵת לו לא, 
בניו מוּמָם. שתחילה כתוב, שיחת לו, שעושים פגם למעלה. ואח"כ 
כתוב, לא בניו מומם, שאינם עושים פגם למעלה. כביכול עושים פגם 
ואינם עושים פגם:
%break
עושים, שגורמים, שלא ימשיכו עליהם הברכות של מעלה, כמ"ש, 
ועצר את השמיים ולא יהיה מטר. הרי שפוגמים צינורות השפע 
למעלה.
%break
ולא עושים, משום שהשמיים, הצינורות של מעלה, מקבלים לעצמם 
ברכות ושפע כמה שצריכים, אלא שאינם מקבלים שפע להמשיך 
למטה. ודאי אין זה פגם ומום שלמעלה, אלא מומם של אלו הרשעים, 
ועליהם שורה הפגם ולא למעלה.
%letter 92
.92 כתוב, שיחת לו לא. לו עם ו', שלא נכלל הימין בשמאל למעלה, 
כדי שלא תימשכנה ברכות למטה. לא עם א', שאינם מקבלים ברכות 
להמשיך אל התחתונים. וע"כ הם שורים בפגם. בגלל שהרשעים 
מפרידים היצה"ר מיצה"ט, ומתדבקים ביצה"ר.
%letter 93
.93 יהודה בא מצד שמאל, כי יהודה הוא מלכות, שבאה מצד שמאל. 
והתדבק בימין, כדי לנצח עמים ולשבור כוחם. כי אם לא היה מתדבק 
בימין, לא היה שובר את כוחם.
%break
למה התדבק בימין, והרי השמאל מעורר דינים בעולם? ולמה לא 
הספיק לו השמאל, לשבור כוחם של העמים?
%letter 94
.94 בשעה שהקב"ה דן את ישראל, אינו דן אותם אלא מצד שמאל, 
כדי שידחה אותם בשמאל, ומקרב אותם בימין. אבל את שאר העמים, 
דוחה אותם בימין, ומקרב אותם בשמאל.
%break
וכשאחד מהם מתקרב לקדושה ומתגייר, נקרא בשם גר צדק, שצדק 
הוא שם המלכות מצד שמאל שבה. הרי שמקרב אותם בשמאל.
%break
דוחה אותם מימין, הוא כמ"ש, ימינך ה' נאדרִי בכוח, ימינך ה' תִרעַץ 
אויב. מקרב אותם בשמאל, שנאמר, שהמתקרב מהם נקרא גר צדק, 
שהוא שמאל.
%break
כי ישראל נמשכים מקו אמצעי. וכשחוטאים, ומגבירים השמאל על 
הימין, אז השמאל מעניש אותם. וכשעושים תשובה, מקרב אותם 
הקב"ה בימין, חסד, וחוזרים לקו אמצעי. אבל האומות, שורשם 
וחיותם בקו שמאל.
%page 111
ונלקים בהתגברות הימין על השמאל שלהם. וכשמתקרבים, מרפאים 
את שורשם, קו שמאל. ע"כ המתקרב מהם נקרא גר צדק, שֵׁם 
השכינה, כשמתוקנת מצד שמאל.
%letter 95
.95 משום זה יהודה, שהוא מצד שמאל, התדבק בימין, כדי להכניע 
העמים. ונסיעותיו הם לימין הדגלים. ואלו השבטים שעימו, התחברו 
כולם לימין: יששכר, שעמל בתורה, שהיא ימין, כמ"ש, מימינו אש דת 
לָמו. וכן זבולון, שהוא תומך התורה, ימין, כמ"ש, שוק הימין,
%break
כי שוק הימין תומך צד הימין שבגוף. וע"כ נקשר יהודה משמאל 
ומימין, צפון שהוא שמאל, במים שהם ימין.
%letter 96
.96 ראובן, שחטא לאביו, שׁרה בימין, חסד. ומחמת החטא התקשר 
בשמאל והתדבק בו. וע"כ אלו הנמצאים עימו בדגלו, הם שמאל. 
שמעון, שמאלי מצד החיה, שיש לה פני שור, גבורה.
%break
גד, שוק השמאל, הוד, כמ"ש, גד גדוד יְגוּדנו והוא יָגוּד עקב, אשר 
יגוד היא פעולת השמאל, ועקב פירושו שוק.
%letter 97
.97 והשבות אל לבבך, לכלול ביחד השמאל והימין. ואז תדע, כי ה' 
הוא האלקים. עתה מובן מה שכתוב, הוא אהרון ומשה. ומה שכתוב 
אח"כ, הוא משה ואהרון. שהרוח, ת"ת, התחבר במים, חסד, והמים, 
חסד, התחברו ברוח, ת"ת, להיות אחד. וע"כ כתוב, הוא.
%letter 98
.98 ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. כעין 
שנאמר, בייחוד ימין ושמאל, גם כאן נרמז ייחוד הקדוש. ואזהרה היא 
לאדם, לייחד את השם הקדוש כראוי, באהבה עליונה. בכל לבבך, 
בשני יצריך, ימין ושמאל, שנקרא יצה"ט ויצה"ר.
%break
ובכל נפשך, זהו נפש דוד, שניתנה ביניהם. ובכל מאודך, לכלול הימין 
והשמאל למעלה, במקום שאין בו שיעור.
%break
כשהאדם עובד אל הקב"ה בשני היצרים, שגם במידות רעות 
שביצה"ר עובד ועושה נחת רוח ליוצרו, נמצאים מתייחדים הימין 
והשמאל שלמעלה, חו"ג, כמ"ש, ה' הוא האלקים. ואז משלים 
המלכות, הנקראת נפש דוד.
%break
כי ניתנה ביניהם. כמ"ש, ובכל נפשך. וגם מעלה החו"ג שלמעלה אל 
הג"ר, ולכך כתוב, ובכל מאודך. כי מאוד, משמעותו, שאין לו שיעור, 
הג"ר, שאין בהם השגה.
%letter 99
.99 ובכל מאודך. זה יעקב, ז"א, שאוחז לכל הצדדים, לימין ולשמאל, 
מטעם היותו קו אמצעי. אם תאהב את הקב"ה בשני יצריך, תשלים 
את נפש דוד, ותשלים את ז"א, שנקרא יעקב, והכול הוא ייחוד השלם 
כראוי. משום זה כתוב, הוא אהרון ומשה.
%break
וכתוב, הוא משה ואהרון. כי הכול הוא אחד, שהתייחדו זה בזה בלי 
הפרש ביניהם.
%break
%H חצות לילה ויום
%break
%letter 100
.100 דוד הוא מלך ישראל, וצריך לדון העם, להנהיג את ישראל, 
כרועה המנהיג את צאנו, שלא יסורו מדרך האמת. הנה כתוב, חצות 
לילה אקום להודות לָך על משפטי צדקךָ. והוא עסק בתורה 
ובתשבחות להקב"ה עד שבא הבוקר.
%page 112
%letter 101
.101 והוא העיר השחר. וכשבא היום, אמר, מה אהבתי תורתך כל 
היום היא שיחתי. שכל מי שעוסק בתורה להשלים את הדין על בירורו, 
הוא כאילו קיים את התורה כולה. משום זה כתוב, כל היום היא 
שיחתי, כי עסק בבירור הדין.
%letter 102
.102 ביום עסק בתורה להשלים דינים. ובלילה עסק בשירות 
ובתשבחות עד שבא היום, כי כל היום עסק להשלים ולברר דינים, 
שמאל, כדי לכלול השמאל בימין. כי יום הוא ימין, חסד. בלילה עסק 
בתשבחות, חסדים, כדי לכלול מדרגת הלילה, דין, ביום, חסד.
%letter 103
.103 בימי דוד המלך היה מקרב כל אלו חַיְתו שדָיי, דרי ג' עולמות 
בי"ע, אל הים, המלכות. כיוון שבא שלמה, והנוקבא הייתה בימיו 
במילואה, יצא הים, הנוקבא, והתמלא. כלומר, שעלתה לאו"א עילאין, 
ששם תכלית מילואה, והשקתה אותם.
%break
כי אז עלו כל בני בי"ע לאצילות, וקיבלו השפע שלהם מהים. תחילה 
התנינים הגדולים העליונים, שכתוב בהם, ומילאו את המים בימים, 
שהם מט"ט וסנדלפון דבריאה, שהם עליונים על שאר דרי בי"ע.
%break
%H תנין רובץ בין יאורים
%break
%letter 104
.104 כתוב, כי ידבר אליכם פרעה לאמור, תנו לכם מופת, ואמרת אל 
אהרון, קח את מַטך והשלך לפני פרעה, יהי לתנין. וכתוב, ויעשו גם 
הם חרטומי מצרים בְּלַהֲטיהם כן, וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים.
%break
הזוהר מחלק בין התנינים הגדולים דקדושה לבין התנין הגדול 
דקליפה. ומבאר ההפרש שבין תנין דקדושה של מטה אהרון, לבין 
התנין של החרטומים.
%break
מצד ימין העליון, מקו ימין דבינה, יוצאים י"ג (13) מעיינות עליונים 
ונהרות עמוקים, שהם כיסא העליון, בינה. וד' רגלי הכיסא, חגת"ם 
דז"א, שכל אחד מהם כולל חג"ת, והם י"ב (12), ועצם הבינה 
שעליהם, הכיסא, הוא י"ג.
%break
והם נחלקים לב' קווים ימין ושמאל, כי גם הת"ת נחלק לימין ושמאל, 
חו"ג. הימניים נקראים מעיינות, והשמאליים נהרות. אלו, השייכים 
לשמאל, עולים, שמאירים מלמטה למעלה. ואלו, השייכים לימין, 
יורדים, שמאירים מלמעלה למטה.
%break
ונכנס כל אחד בחברו, כלומר שכלולים זה בזה. כי אחד, קו אמצעי, 
מוציא, ממעט ראשו דקו שמאל, הנקרא נהר, ומביא אותו בשני גופים, 
הנקראים מעיין ונהר.
%break
כי ע"י מסך דחיריק של קו אמצעי מתמעט הראש דקו שמאל, ואח"כ 
נכללים זה בזה. וראש, ו"ק דג"ר, מתגלה מבין שניהם.
%break
גוף אחד מבחינת נהר, שמאל וחכמה, לוקח מהחסדים שבימין 
למעלה, ומוציא למטה לתחתונים אלף יאורים, היוצאים לארבעה 
צדדים, חג"ת ומלכות. שבכל אחד מהם 250 יאורים.
%break
יאורים, הם חמש ספירות חג"ת נ"ה דבינה, המשפיעים הארת 
החכמה משמאל הבינה. כל ספירה היא 100, והם 500. והיות 
שהשמאל נכלל בימין, משפיע רק מחזה ולמעלה, ב"ס וחצי.
%page 113
חו"ג וחצי ת"ת עד החזה, 250 לכל צד מד' רוחות. ד"פ 250, הם אלף 
יאורים שמצד הקדושה. והמדרגות השטות באלו אלף יאורים נקראות 
תנינים קדושים.
%letter 105
.105 מי"ג נהרות שמשמאל ומהמעיינות שבימין, יוצאים י"ג יאורים, 
אורות השמאל, נכנסים אליהם ולוקחים מַים 499 וחצי יאורים מצד 
ימין, ו-499 וחצי יאורים מצד שמאל. נשאר חצי מכאן וחצי מכאן, 
ונעשים שני החצאים אחד. זה נכנס בין אלו היאורים, ונעשה נחש.
%break
י"ג יאורים, הנמשכים מי"ג נהרות מעיינות, אינם מקליפות. שהרי עוד 
הם במספר י"ג, הכולל את קו האמצעי. אבל הם שורשי הקליפות, 
שמהם יונקות הקליפות, שאינן חפצות בקו אמצעי, הממעט את קו 
השמאל, שלא ישפיע מלמעלה למטה.
%break
וע"כ נאמר, ולוקחים מים 499 וחצי יאורים מצד ימין, ו-499 וחצי 
יאורים מצד שמאל, שהקליפות, המקבלות רק מב' הקווים ימין ושמאל 
ולא מקו אמצעי, לוקחות מעצמן מים, השפע, מי"ג היאורים.
%break
אמנם היאורים אינם משפיעים להם, להיותם עוד בקדושה, אלא שהם 
אמצעיים בין הקדושה ובין הקליפות. וע"כ אינם רוצים להשפיע אל 
הטומאה. אלא שהקליפות ממשיכות מעצמן, מב' קווים ימין ושמאל 
שבי"ג יאורים, חמש ספירות, 500 מקו ימין, וחמש ספירות,
%break
500 מקו שמאל, גם מחזה ולמטה. אלא שחסר להם חצי ספירה מכל 
קו. כי הספירה האחרונה היא הוד והיא מלכות, כי חג"ת נ"ה, הם 
בחינת כח"ב תו"מ. ואין למלכות מאה ספירות, כי בחינת עצמה, 
מלכות דמדה"ד, חסרה משם.
%break
וע"כ אין לה אלא ט"ס ראשונות, שהם תשעים. ומספירת המלכות יש 
לה ג"כ ט"ס ראשונות, שהם תשע. ומהמלכות של המלכות דמלכות, 
מוצצים ג"כ את החלק העליון שלה שמחזה ולמעלה. וחלקה התחתון 
שמחזה ולמטה חסרה בהכרח,
%break
כי היא תמצית הנקודה דמדה"ד שבה, שלא נמתקה בבינה, והיא 
בבחינת המלכות דצ"א, שאינה ראויה לקבל אור.
%break
ובכל מקום שהיא מתגלה, היא דוחה כל האורות משם. וע"כ לא יכלו 
אלף היאורים לקבל אותה. והם אלף חסר אחד. מחצית מלכות 
המלכות דמלכות שמקו ימין, ומחצית מלכות המלכות דמלכות שמקו 
שמאל. ומשני החצאים האלו נעשה הנחש, שהוא טומאה ממש.
%break
אמנם אין הכוונה שכל הנחש נעשה מהן, אלא שיש לו ג"כ מט"ס 
ראשונות הממותקות בבינה. והכוונה היא, שזוהמה זו שכולה מדה"ד, 
שממיתה כל הנוגע בה, היא נכללה בנחש הטמא. ונמצאת כזנב שלו. 
והוא התנין הטמא.
%letter 106
.106 הראש של התנין אדום כמו ורד, שגוון אדום מורה על דינים 
הנמשכים מבינה. קשקשיו קשים כברזל, שבחינת מלכות מעצמוּתה 
נקראת ברזל, מדה"ד. כנפיו שטים, שהם סנפירים, ובאים לכל אלו 
יאורים. כשמעלה זנבו, המלכות שלו, ששם נקודה דמדה"ד,
%break
מכה ובועט לשאר הדגים, אין מי שיעמוד לפניו. כי נקודה זו דמדה"ד, 
שבזנבו, בכל מקום שנוגעת, היא מעוררת שם מדה"ד, צ"א, והאורות 
מסתלקים משם.
%letter 107
.107 פיו של התנין אש לוהט. כששוחה בכל אלו היאורים, כשממשיך 
החכמה מלמעלה למטה, כמו היאורים, מזדעזעים שאר הדגים, 
המדרגות, אשר שם, מפחד שלא יגלה את נקודה דמדה"ד שבהם, 
ובורחים משם אל הים, המלכות דקדושה.
%page 114
אחת לשבעים שנה הוא רובץ בסדר זה, ב-499 וחצי יאורים שבימין, 
ומשלים את החצי החסר שבימין. ואחת לשבעים שנה הוא רובץ בסדר 
הזה, ב-499 וחצי יאורים שבשמאל,
%break
ומשלים את החצי החסר שבשמאל. כי התנין נבנה מב' החצאים האלו 
החסרים בהם. ונמצא, כי אלף היאורים החסרים אחד התמלאו ממנו, 
כלומר, שנשלמו על ידו.
%break
התנין הזה רובץ בתוך יאוריו. ואינו שוחה בהם. כי הרובץ אינו עושה 
פעולה, ואינו ממשיך החכמה מלמעלה למטה. משא"כ השוחה, הוא 
עושה פעולה והמשכה מלמעלה למטה, ומתגלה משום זה מדה"ד 
שבו, ומכה למעלה בגלגלים, שפוגם אותם.
%break
ונאמר, שאחת לשבעים שנה הוא רובץ. כי שבעים שנה נמשכות 
משבע מידות חג"ת נהי"מ, שכל אחת מהן כלולה מעשר. ומתחילות 
מחסד ומסתיימות במלכות, כי מדובר בכלים, שבהם העליונים גדלים 
תחילה. ואחת לשבעים שנה, השנה האחרונה,
%break
המלכות דמלכות של התנין, בחינה זו בדיוק לקח מהיאורים. וע"כ 
כשרובץ בהם, חוזר ומשלים אותם.
%letter 108
.108 אבל כשהוא שוחה בהם, יוצא לשון אש אחת בקליפות, שנגלה 
הנקודה דמדה"ד שבו. ואז היאורים כולם עומדים וזועפים בזעף, 
שמרוממים גליהם למעלה ויורדים למטה, המכונה זעף. מתערבים 
אלו היאורים זה בזה ומקבלים צבע תכלת הנוטה לשחור,
%break
גוון המלכות. וגלגלים נוסעים למעלה בד' רוחות העולם, גלגלי מרכבה 
דקדושה הממשיכים ג"ר ע"י נסיעתם. והתנין זוקף זנבו ומכה למעלה 
בגלגלים, שפוגם אותם, ומכה למטה ביאורים. כולם בורחים ממנו.
%letter 109
.109 עד שלצד צפון קם שלהבת של אש אחת, שנגלו דינים דבינה 
ע"י עליית המלכות אליה, והכרוז קורא, התייצבו אגודות, והתפזרו לד' 
זוויות, כי התעורר מי שישים מוקש על פניו של התנין, הרובץ בתוך 
יאוריו. אז מתפזרים כל האגודות.
%break
ולוקחים את התנין ונוקבים פניו בצד לחייו, ומכניסים אותו לנקב תהום 
הגדול, בינה דקליפות. עד שנשבר כוחו, אז מחזירים אותו לנהרותיו.
%break
בעת שהתנין בא לאחת משבעים שנותיו, שהיא המלכות שבמלכות 
שלו, שולט זנבו, נקודת המלכות הבלתי ממותקת בבינה, והוא מכה 
בו למעלה בקדושה, ולמטה. אז צריכים לשים את התנין במלכודת, 
כמ"ש, ונתתי חַחִים בלחייךָ.
%break
כי אז חוזרת המלכות לבינה, והבינה באה לקטנות, וכל המדרגות 
הנמשכות ממנה חוזרות לקטנות, מחמת הדינים שבבינה.
%break
ונאמר, עד שלצד צפון קם שלהבת אש אחת, שעלו הדינים דמלכות 
לבינה. ובעת שיש ג"ר במדרגות, נבחן שכל מדרגה יש בה אגודה של 
ג' קווים. כי אחד, קו אמצעי, מוציא, ממעט ראשו דקו שמאל,
%break
הנקרא נהר, ומביא אותו בשני גופים, הנקראים מעיין ונהר, 
וכשחוזרות לקטנות, נבחן שהתפזרו האגודות.
%break
שנאמר, התייצבו אגודות, והתפזרו לד' זוויות, שיחזרו לקטנות, כי 
התעורר מי שישים מוקש על פניו של התנין. והמוקש ששמים על פניו 
הוא, שלוקחים את התנין ונוקבים פניו בצד לחייו, שעושים בו נקב 
בבחינת הפנים שלו, ששם היא בינה שלו.
%break
הראש של התנין אדום כמו ורד, ושולטים בו גם דינים דבינה, וחוזר 
לקטנות. ואז מכניסים אותו לנקב תהום הגדול, לבינה דקליפה 
הנאחזת בקטנות הבינה, עד שנשבר כוחו, כוח הזנב שלו, ואינו יכול 
עוד לפגום בזנבו.
%page 115
והוא מטעם שהקליפות נמשכות לפגום מה שהוא יותר למעלה. וכיוון 
שהתנין הוא בנקב תהום הגדול, ששם פוגם הבינה את המלכות 
הממותקת שם, כבר אובד כוחו שבזנב, שפוגם רק בחינת ז"ת בלבד, 
וע"כ נשבר כוח התנין, ואינו יכול עוד להזיק בזנבו.
%break
וזה נבחן למוקש כלפי התנין. כי מחמת שהושיטו לו דינים דבינה, 
איבד את הדינים דמלכות. ואז מורידים שוב את המלכות שעלתה 
לבינה, אל מקומה. וחוזרת הבינה לגדלותה.
%break
וכן כל המדרגות הנמשכות ממנה, עד אלף יאורים חסר אחד, ששם 
רובץ התנין, אז מחזירים אותו לנהרותיו, שחוזר לרבוץ בתוך יאוריו.
%letter 110
.110 אחת לשבעים שנה עושים לו כך, כי כשבא לסוף שבעים שנה, 
מלכות דמלכות שלו, נמצא חוזר ומתעורר כוח הדין שבזנב שלו. כדי 
שלא יקלקל המקומות של הרקיעים ועמודיהם, שלא יקלקל בנקודת 
הדין שלו את המיתוק של המקומות, המלכויות הממותקות בבינה,
%break
שממיתוק זה יוצאים הרקיעים, המסכים דצ"ב. ועמודיהם, הנה"י 
הנמשכים מהרקיעים האלו. ועליהם כולם מודים ומשבחים, כמ"ש, 
בואו נשתחווה ונכרָעה נִבְרְכה לפני ה' עושינו.
%break
כי חזרת המדרגה מג"ר לו"ק מכונה כריעה והשתחוויה. ודאי שאין 
מדרגה שתשבח על חזרתה לו"ק. אלא בעת שמתגברים הדינים 
דמדה"ד שבתנין, הפוגם למדרגות של מעלה ושל מטה, ואין מי 
שיעמוד לפניו.
%break
נמצא, כששמים לו המוקש בפניו ע"י חזרת הבינה וכל המדרגות 
לבחינות קטנות, שע"י זה בא התנין לנקב תהום הגדול, ואובד שם 
הדינים דמלכות, המלכות שלו הבלתי ממותקת,
%break
שבזה נשבר כוחו של התנין. ואח"כ חוזרת הבינה וכל המדרגות 
לגדלותם, והתנין אינו יכול עוד להזיק.
%break
נמצא, שעל הכריעה והשתחוויה הזו, כלומר, על חזרתם לו"ק בלי 
ראש, כדי לשים מוקש בפניו של התנין, כל המדרגות שמחות, ומודות 
לה' ואומרות, בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושינו. כי ע"י זה 
ניצלו מהתנין.
%break
והנה התבאר היטב התנין דקליפות, שהוא חזרת מטֶה החרטומים 
להיות תנין. אבל מטה אהרון, שנעשה לתנין, הוא תנין דקדושה, 
הנמשך ממעיינות עליונים ונהרות עמוקים, הנמצאים באלף יאורים, 
היוצאים לארבעה צדדים.
%letter 111
.111 אבל התנינים העליונים, העומדים למעלה בקדושה, לווייתן ובת 
זוגו, הם שהתברכו. אלו שולטים על כל שאר הדגים, המדרגות 
הנמצאות ביאורים. כמ"ש, ומִלאו את המים ביַמים. ועל זה כתוב, מה 
רבּו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית.
%break
%H להט החרב המתהפכת
%break
%letter 112
.112 אשכול הכופר דודי לי. אשכול, אמא עילאה, בינה. כמו שאשכול, 
מתקשט בכמה עלים וזמורות לישראל, שאוכלים אותו. כך השכינה 
העליונה, בינה, מתקשטת, שמעלה מ"ן לחכמה, בכמה עדָיים של 
שמונה כלים, ד' אותיות הוי"ה וד' אותיות אדנ"י, שהם זו"ן.
%page 116
מכמה קורבנות שישראל מקריבים, מכמה מיני תכשיטים שכיפרה 
לבניה, והיא עומדת בהם לפני המלך, חכמה, כמ"ש, וראיתיה לזכור 
ברית עולם, שמזדווג עימה.
%break
והבינה נותנת לנו מהבקשות שלה, ששאלה מחכמה בעדנו, ע"י אלו 
הברכות שתיקנו חכמים בתפילה, לבקש לפני המלך.
%letter 113
.113 בזמן זיווג חו"ב, כל הדינים של שכינה התחתונה, המלכות, 
הוה"י אדנ"י, מתהפכים לרחמים, י"ה ו"ה. לקיים הכתוב, אם יהיו 
חטאיכם כשָנים כשלג ילבינו.
%break
כלומר, י"ה ו"ה. וכתוב, אם יאדימו כתולָע, הוה"י, כצמר יהיו, י"ה ו"ה. 
כל הדינים של המלכות מתלבנים משכינה העליונה, מבינה.
%letter 114
.114 כתוב, להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. 
השכינה, הוה"י, נקראת להט החרב המתהפכת, משום שמתהפכת 
לפעמים לרחמים ולפעמים לדין, לפעמים אנשים ולפעמים נשים, 
לפעמים דין הוה"י, לפעמים רחמים י"ה ו"ה. כי היא מצד עה"ח.
%break
כלומר, אם השכינה מתחברת עם עה"ח, ז"א שעלה לבינה, כל 
הדינים שבה מתהפכים לרחמים. ומצד עצה"ד טו"ר, השכינה שאינה 
מחוברת עם עה"ח, כל הרחמים שבה מתהפכים לדין, לדון בהם 
העוברים על דברי תורה.
%break
כשהמלכות בקטנות, דין, נבחן זיווגה עם ז"א בשם הוה"י אדנ"י. כי 
הוה"י, הוא הוי"ה למפרע, המאירה מלמטה למעלה. יוד בתחילה 
למטה, למעלה ממנה ה"ר, למעלה ממנה ו',
%break
ולמעלה בראש עומדת ה"ת. וזה מורה שז"א ו"ק בלי ראש, ומשפיע 
דינים לשם אדנ"י, המלכות, גם נקרא אור הו"ק דז"א, שמשפיע 
מלמטה למעלה, בשם אור נקבה, נשים.
%break
וכשמזדווגת עם ז"א דגדלות, שעלה לבינה, נבחן הזיווג בשם י"ה ו"ה 
אדנ"י. כי הוי"ה בסדר ישר מורה שמשפיע ישר מלמעלה למטה. ואז 
נקרא ז"א עה"ח. שמקבל ג"ר וחיים מהבינה. ואור זה של ז"א נקרא 
אור זכר, אנשים.
%break
לפיכך המלכות נקראת להט החרב המתהפכת. כי בחטא התחתונים 
יורדים זו"ן מהבינה למטה, ואז הזיווג הוה"י אדנ"י. וכשעושים תשובה, 
עולים זו"ן שוב לבינה, וכל הדינים שבה מתהפכים לרחמים, והזיווג 
הוא הוי"ה אדנ"י.
%letter 115
.115 עה"ח עומד בעוה"ב, בינה, שכל שמות הדין מתהפכים בה 
לרחמים. ומשום זה העוה"ב, בינה, לא כמו העוה"ז, מלכות. העוה"ז, 
על בשורות טובות אומר, ברוך הטוב ומטיב, ועל בשורות רעות אומר, 
ברוך דיין האמת. ועוה"ב כולו טוב ומטיב, אין שם דין.
%break
משום זה, בינה היא להט החרב המתהפכת מדין לרחמים, לצדיקים, 
לתת להם שכר בעוה"ב. מלכות, היא להט החרב המתהפכת מרחמים 
לדין, לדון בהם הרשעים בעוה"ז.
%letter 116
.116 אבל מעצה"ד טו"ר, שהוא המטה הנהפך לנחש, שמתהפך לרע 
ממש, ולא מרחמים לדין, לפעמים מתהפכות הנשים לשֵׁדות, והאנשים 
לשדים. ומשום זה כתוב, ויַגֵד יעקב לרחל, ומשום זה אין לאדם לשמש 
עם אשתו עד שמֵשיח עימה, אולי הוחלפה אשתו בשֵדה.
%break
משום שהלהט, בעצה"ד טו"ר, מתהפכת מטוב לרע ממש. כמ"ש, 
ויעשו כן החרטומים בְּלָטֵיהם, שמכשפי פרעה היו מהפכים בלהט 
שלהם את המטות שלהם לנחשים. איך יכלו לעשות את זה? מצד אלו 
ההתהפכויות, שבעצה"ד טו"ר, הם יכולים להתהפך.
%break
שדים ושדות הם הבריות שנבראו בערב שבת בין השמשות ולא 
נגמרו. וע"כ מגולה בהם מדה"ד הבלתי ממותקת, ואין בהם תיקון 
הגניזה, כמו במדרגות דקדושה.
%page 117
ולפיכך הם מזיקי עולם. כי בכל מקום שהם מתדבקים, מקלקלים שם 
תיקון הגניזה. ונקודת המלכות דמדה"ד הבלתי ממותקת, מתגלה 
שם. שמסיבתה מוכרחים האורות להסתלק, כי כוח הצמצום רובץ 
עליה.
%break
וכל עוד ששולטים המוחין דקטנות באדם, הוא בבחינת התהפכות 
תמיד. ויש ב' מיני התהפכות, או מרחמים לדין ומדין לרחמים, או 
מטוב לרע ומרע לטוב. כי מתחילה הם מתהפכים על האדם, מרחמים 
דבינה לדין דשמאל, קיפאון האורות כולם.
%break
שהוא כדי לדון את הרשעים, הנמשכים אחרי המוחין האלו. ואז הזיווג 
העליון הוא הוה"י אדנ"י.
%break
ואם מאריכים בחטאם, ואינם חוזרים בתשובה, מתהפכים עוד מטוב 
לרע, שמתגלה בהם מלכות דמדה"ד, שהייתה גנוזה בהם, שהוא רע, 
והאורות מסתלקים מהם, בעניין לא זכה הרי רע. וזה נבחן שהאנשים 
והנשים הללו, שהיה בהם תיקון הגניזה,
%break
התהפכו עתה לשדים ולשדות, שאין בהם תיקון הגניזה. כי המלכות 
דמדה"ד שאינה ממותקת התגלתה בהם, כמו בשדים ובשדות.
%break
ונאמר, לפעמים מתהפכות הנשים לשדות, והאנשים לשדים. ומשום 
זה כתוב, ויגד יעקב לרחל. הגדה היא המשכת מוחין דגדלות, שיעקב, 
ז"א, המשיך מוחין דגדלות אל רחל, מלכות, כדי שלא תתחלף לשדה. 
כי כל עוד שהיא במוחין דקטנות, יש פחד שתתהפך לשדה,
%break
שתיקון הגניזה יתקלקל בה. ומשום זה אין לאדם לשמש עם אשתו עד 
שמשיח עימה, אולי הוחלפה אשתו בשדה.
%break
וזה רומז על ז"א, שאינו משפיע אל המלכות בזיווג, מטרם שממשיך 
לה מוחין דגדלות, הנקראים סיפור, כמ"ש, השמיים מספרים. וכן 
נקראים דיבור. משום שכל עוד שהמלכות במוחין דקטנות, תוכל 
להתהפך לשדה, שתיקון הגניזה יתקלקל בה כמו בשדה.
%break
ולפי זה, איך יכלו החרטומים להפוך המטות שלהם לנחשים? הרי 
מכיוון שתיקון הגניזה מקולקל בהם ומדה"ד מגולה, אינם ראויים לקבל 
אפילו בחינת חיים של נחש? מצד אלו ההתהפכויות, שבעצה"ד טו"ר, 
הם יכולים להתהפך.
%break
כלומר, מצד התהפכות מטוב לרע ומרע לטוב, גם המכשפים יכולים 
להפוך לפי שעה את המטות שלהם לנחשים, להמשיך אורות דקליפת 
הנחש. כי לפי שעה, יכולים לגנוז את מדה"ד שלהם, ולדמות עצמם 
לאנשים ולנשים. אבל לא לזמן הרבה.
%break
וסופה לחזור ולהתגלות. ואז פורח רוח החיים שמשכו מנחש דקליפה, 
והנחש שלהם חוזר למטה.
%break
%H קח את מטך
%break
%letter 117
.117 ואמרת אל אהרון קח את מטך. למה מטה אהרון, ולא מטה 
משה? מטה משה קדוש יותר, כי נחקק בו שם הקדוש בגן עדן העליון, 
ולא רצה הקב"ה לטמא אותו באלו המטות של החרטומים, שהיה 
צריך לבלוע אותם, כמ"ש, ויבלע מטה אהרון את מטותם.
%page 118
ולא עוד, אלא כדי להכניע לכל אלו הבאים מצד שמאל, צריכים למטה 
אהרון, משום שאהרון בא מימין, שהוא כוהן, והשמאל נכנע אל הימין.
%letter 118
.118 הרי היה גלוי לפני הקב"ה, שאלו החרטומים יעשו נחשים. וא"כ, 
איזו חשיבות היא לעשות לפני פרעה נחשים? היא משום, שמשם 
התחלה אל העונשים, כלומר, נחש הקדמוני, שהכשיל את אדם וחוה. 
ומהתחלת הנחש מתחילה שליטתו של פרעה, מצד שמאל.
%break
אז, כשראו התהפכות מטה אהרון לנחש, שמחו כל החרטומים, כי 
תחילת החכמה של הנחש שלהם הייתה כך. כי המוחין דקטנות 
דקדושה, הנמשכים משמאל, מכונים נחש.
%break
וכנגדו הנחש דטומאה, הנמשך משמאל, שמשם מושכים החרטומים 
את החכמה שלהם. וע"כ שמחו על מטה אהרון, שהפך לנחש. מיד 
חזר מטה אהרון לעץ יבש, ובלע אותם.
%letter 119
.119 ועל זה תמהו וידעו, שממשלה עליונה יש בארץ, שהם חשבו, 
שלמטה בארץ אין שליטה חוץ מהם. אז כתוב, ויבלע מטה אהרון את 
מטותם, שחזר הנחש לעץ ובלע אותם.
%letter 120
.120 ועל זה עשה אהרון שני אותות, אחד למעלה, שנחש העליון 
דקדושה שלט על נחשים שלהם. ואחד למטה, ששלט העץ על 
הנחשים שלהם, כי בלע אותם. ופרעה היה יותר חכם מכל חרטומיו, 
והסתכל שהממשלה העליונה שולטת על הארץ, למעלה ולמטה.
%letter 121
.121 הלוא כל מה שעושים המכשפים, עושים באחיזת עיניים? אינו 
כן, אלא משמיענו הכתוב, ויהיו לתנינים, כלומר שהם עשו התנינים 
בפועל.
%letter 122
.122 כתוב, הנני עליך פרעה מלך מצרים, התַנים הגדול הרובץ בתוך 
יאוריו. מהתנין הגדול התחלת השליטה שלהם למטה, אבל החכמה 
שלהם נמשכת מתחת לכל המדרגות של התנין ויאוריו.
%break
כי התנין ואלף יאוריו קרובים לקדושה. ובשעה שהתנין רובץ בהם, הם 
בשלמות. ובעת ששוחה ביאורים מתגלה הטומאה בזנבו, אחת 
לשבעים שנה. אבל מדרגות הטומאה שמתחת התנין הגדול ויאוריו, 
כבר הטומאה קדמה להם,
%break
ואינם ראויים להמשיך אור מהתנין ומיאוריו. ונאמר, שהתחלת 
השליטה היא מהתנין הגדול, וע"כ רק המלך שלהם מקבל ממנו, אבל 
חכמת מצרים עצמם היא ממדרגות התחתונות.
%letter 123
.123 החכמה שלהם היא במדרגות התחתונות, להכניע ולשעבד 
מדרגות אלו אל המדרגות העליונות, התנין הגדול ויאוריו, שייכללו 
בהן. ואז יכולים להמשיך אור גם למדרגות התחתונות. ראשי שלטונות 
שלהם ושורשם הוא למטה מהתנין הזה, ונאחזים בתנין,
%break
כי משם המדרגה העליונה שלהם, המלך, מקבל כוח. וע"כ דומה 
המלך שלהם לתנין הגדול הרובץ ביאוריו.
%letter 124
.124 הקב"ה ע"י הכול עושה שליחותו. וכמה שליחים יש אל הקב"ה, 
שעושה שליחותו ע"י דברים שיש בהם רוח חיים, וע"י דברים שאין 
בהם רוח חיים.
%letter 125
.125 כמה יש לו לאדם להיזהר מחטאיו, שלא יחטא לפני הקב"ה, 
ואבני ביתו וקורות ביתו מעידים עליו. ולפעמים הקב"ה עושה בהם 
שליחותו. מטה אהרון, עץ יבש, עשה בו הקב"ה ראשית הניסים. ושתי 
שליחויות נעשו בו:
%page 119
א. עץ יבש שבלע התנינים שלהם,
ב. לשעתו קיבל רוח חיים ונעשה ברייה.
%letter 126
.126 תיפח רוחם של אותם האומרים, שהקב"ה אינו עתיד להחיות 
המתים, שאיך אפשר, שיעשה מהם ברייה חדשה. יבואו ויראו אלו 
הרשעים השוטים, הרחוקים מתורה ורחוקים מהקב"ה.
%break
שבידיו של אהרון היה מטה, עץ יבש, והקב"ה, החזיר אותו לפי שעה 
לברייה, שהשתנתה ברוח ובגוף.
%break
אלו הגופים שכבר היו בהם רוחות ונשמות קדושות, ושמרו מצוות 
התורה, ועסקו בתורה ימים ולילות, והקב"ה הטמין אותם בעפר, הנה 
אח"כ, בעת שישמח העולם, אחר גמה"ת, על אחת כמה וכמה, 
שהקב"ה יעשה אותם ברייה חדשה.
%letter 127
.127 אותו גוף שהיה, יקום. כמ"ש, יִחיו מֵתיךָ, ולא כתוב, יברא. 
משמע, שהם כבר נבראו, אבל צריכים רק שיחיו. כי עצם אחד יישאר 
מהגוף מתחת לארץ, והעצם ההוא אינו נרקב ואינו נעדר בעפר 
לעולם. ובעת ההיא הקב"ה ירכך אותו,
%break
ויעשה אותו כשאור בבצק, ויעלה ויתפשט לארבע זוויות, וממנו 
ישתכלל הגוף וכל איבריו. ואח"כ נותן בו הקב"ה את הרוח.
%break
%H ויהיו דם
%break
%letter 128
.128 ויאמר ה' אל משה, אמור אל אהרון קח מטך ונטה ידך על מימי 
מצרים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקווה מימיהם, 
ויהיו דם. איך היה יכול ללכת לכל מימי מצרים, שבכל ארץ מצרים?
%break
הרי כתוב, ויימלֵא שבעת יָמים אחרי הַכּות ה' את היאור, ולא כתוב, 
את כל מימי מצרים?
%letter 129
.129 אלא מימי מצרים הוא נילוס. ומשם מתמלאים כל שאר האגמים 
והיאורים והמעיינות וכל המימות שלהם. וע"כ אהרון נטה ידו להכות 
לנילוס בלבד. כמ"ש, ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור. הרי 
שהיאור כולל כל מימי מצרים.
%letter 130
.130 מים תחתונים מתפשטים לכמה צדדים, לימין ולשמאל. ומים 
עליונים מתקבצים בבית קיבוץ המים, יסוד דז"א, כמ"ש, ויאמר 
אלקים, ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד. וכתוב, ולמקווה 
המים קרא ימים. רקיע, שיש בו שמש, לבנה, כוכבים ומזלות,
%break
שהוא היסוד דז"א הכולל בתוכו כל האורות דז"א, זהו בית קיבוץ 
המים, המקבל כל המים, כל האורות, ומשקה לארץ, עולם התחתון, 
המלכות. כיוון שהארץ מקבלת מים, היא מפזרת אותם ומחלקת אותם 
לכל צד, ומשם יושקו הכול.
%letter 131
.131 כשהדין שורה, עולם התחתון, מלכות, אינו יונק מהרקיע, ויונק 
מצד שמאל שאינו נכלל בימין. ואז נקרא המלכות, כמ"ש, חרב לה' 
מָלאה דם. אוי לאותם שיונקים אז ממנה ומושְקים ממנה.
%page 120
כי בזמן ההוא הים, המלכות, היה יונק משני צדדים, מיסוד דז"א ומצד 
השמאל. 
%break
וע"כ נחלק לשני חלקים, לבן מצד היסוד, ואדום מצד השמאל. ואז 
זורק אל היאור חלקם של המצרים, האדום. ומכה בשורשם למעלה 
ולמטה. וע"כ שותים ישראל מים, להיותם דבוקים ביסוד דז"א, חלק 
הלבן שבמלכות. והמצרים שותים דם, חלק האדום שבמלכות.
%letter 132
.132 האם מכת הדם הייתה משום מיאוס בלבד? אלא שתו הדם ובא 
במֵעיהם ובקע ועלה. עד שישראל היו מוכרים להם מים בכסף, אז 
שתו מים. משום זה, הראשונה להכות אותם, הייתה מכת הדם.
%letter 133
.133 ארוממך אלקיי המלך ואברכה שמך לעולם ועד. דוד, כנגד 
המדרגה שלו אמר, ארוממך. אלקיי, אלקיי שלי, המלכות, שהיא 
מדרגתו. כי רצה להעלות שבחה של המלכות ולהביא אותה לאור 
העליון, בינה,
%break
לערב אותם זה בזה, שיהיו המלכות והבינה הכול אחד. ועל כך אמר, 
ארוממך אלקיי המלך.
%letter 134
.134 כל ימיו דוד השתדל לתקן את הכיסא, המלכות, ולהאיר הפנים 
שלה באור הבינה, כדי שתגן עליה, והאיר תמיד את אור התחתון, 
מלכות, באור העליון, בינה, שתהיינה הכול אחד. שהמלכות תעלה 
לבינה, שאז הן אחד. וכשבא שלמה, מצא עולם שלם, המלכות,
%break
והלבנה שהתמלאה, שהיא המלכות. שכבר עלתה המלכות לבינה, 
ונשלמה והתמלאה שם בכל אורותיה, ולא היה צריך עוד לטרוח עליה 
להאיר אותה.
%letter 135
.135 בשעה שרוצה הקב"ה לעשות נקמה בעמים עובדי עבודה זרה, 
מתעורר צד השמאל ומתמלאת הלבנה, המלכות, דם מצד ההוא. ואז 
נובעים דם המעיינות והנחלים שלמטה, כל אלו שהם לצד שמאל. וע"כ 
הדין שלהם דם.
%letter 136
.136 כשהדם הזה מתעורר על איזה עם, הוא דם של הרוגים, כי 
יעורר עליהם עם אחר שיבוא ויהרוג אותם. אבל במצרים לא רצה 
הקב"ה להביא עליהם עם אחר, שיעורר עליהם דם, שיהרוג אותם, 
משום שישראל היו ביניהם, ולא יצטערו ישראל היושבים בארצם.
%break
אלא הקב"ה היכה אותם בדם, בנהרות שלהם, שלא היו יכולים 
לשתות.
%letter 137
.137 ומשום שהממשלה שלהם שולטת באותו הנהר, פקד הקב"ה 
את הממשלה שלהם בתחילה, כדי שיוכה מתחילה האלוהים שלהם. 
כי הנילוס היה אחד מהאלוהים שלהם. וכן שאר אלוהים שלהם היו 
נובעים דם, כמ"ש, והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים.
%letter 138
.138 לך אכול בשמחה לחמך, ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה 
האלקים את מעשיך. מה ראה שלמה, שאמר פסוק זה?
%letter 139
.139 שלמה, כל דבריו בחכמה היו. לך אכול בשמחה לחמך, פירושו 
שבשעה שהאדם הולך בדרכיו של הקב"ה, הקב"ה מקרב אותו ונותן 
לו שלווה ומנוחה. אז, הלחם והיין שאוכל ושותה, הוא בשמחת הלב, 
משום שהקב"ה רוצה במעשיו.
%letter 140
.140 איפה החכמה בפסוק הזה?
%letter 141
.141 שלמה הזהיר את בני אדם, לעטר את כנ"י, המלכות, בשמחה, 
בצד ימין, אור דחסדים. והוא לחם, כי לחם רומז על אור החסדים.
%page 121
ואח"כ יתעטר ביין, צד שמאל, הארת החכמה שבשמאל דבינה, כדי 
שאמונת כל, המלכות, תימצא בשמחה שלמה בימין ובשמאל, 
וכשתהיה בין שניהם, אז כל הברכות שורות בעולם.
%break
כי זוהי תכלית השלמות של המלכות, שהארת השמאל, חכמה, 
תתלבש באור החסדים שבימין, שאז מאירים בה שניהם, לחם ויין. 
וזהו שרוצה הקב"ה במעשיהם של בני אדם.
%break
%H והשבות אל לבבך
%break
%letter 142
.142 אמור אל אהרון קח את מטך. מדוע אהרון ולא משה? אלא אמר 
הקב"ה, אהרון, ימין, המים עומדים בו במקומו, כי המים בימין הם. 
והשמאל רוצה להמשיך מים משם. אהרון, שבא מצד ההוא, יעורר 
שפע המים. וכשהשמאל, המצרים, יקבל אותם, הם יתהפכו לדם.
%letter 143
.143 התחתונה מכל המדרגות, מלכות, שנקראת חרב לה' מלְאה דם, 
היכה מתחילה. וע"כ נהפכו המים שלהם לדם. מהתחתון, מהמלכות, 
התחיל הקב"ה להכות. והיד שלו, שיש בה עשר אצבעות, ע"ס, היכה 
בכל אצבע, מהמלכות עד הכתר.
%break
וכשהגיע למדרגה העליונה שלהם, הבכור של כל המדרגות, הכתר, 
הוא עשה את שלו, ועבר בארץ מצרים והרג כולם. וע"כ הרג כל 
הבכורים בארץ מצרים, משום שהוא מדרגה עליונה שלהם ובכור 
הכול.
%letter 144
.144 פרעה, ממשלתו הייתה בכוח המים, כמ"ש, התנים הגדול 
הרובץ בתוך יאוריו. משום זה הפך תחילה היאור שלו לדם. ואח"כ 
יצאו משם הצפרדעים, שהיו נוגפים את המצרים בקולות מרעידים,
%break
שצעקו בתוך מעיהם. יצאו מתוך יד החזקה, גבורה, והיד הזו 
התחזקה בכל הצדדים, עד שהמצרים נפלו כמתים בבתיהם.
%letter 145
.145 כל אלו עשרה אותות שעשה הקב"ה, כולם היו מתוך יד החזקה, 
גבורה. והיד הזו התחזקה על כל המדרגות שבממשלה שלהם, כדי 
לבלבל את דעתם. ולא היו יודעים מה לעשות, כדי להינצל. כל אלו 
המדרגות שלהם, כיוון שיצאו לעשות משהו, נראה לכל,
%break
שלא יכלו לעשות משהו, כדי להינצל מהמכות, משום יד החזקה 
ההיא, שהייתה שורה עליהם.
%break
%H ושָרץ היאור צפרדעים
%break
%letter 146
.146 רחל מבכּה על בניה. הלוא בניה של רחל היו יוסף ובנימין ולא 
יותר. וששת השבטים היו של לאה. למה בכתה רחל ולא לאה?
%letter 147
.147 כתוב, ועיני לאה רכות, משום, שבכל יום יצאה לפרשת דרכים 
ושאלה על עשיו. והיו אומרים לה מעשיו של אותו רשע. ופחדה שלא 
תיפול בגורלו, והייתה בוכה בכל יום, עד שהתרככו עיניה.
%page 122
%letter 148
.148 והקב"ה אמר, את בכית שתזכי לאותו צדיק יעקב, ולא תהיי 
בגורלו של אותו רשע. ורחל, אחותך, תקום בפרשת דרכים, ותבכה 
על גלות ישראל. ואת תהיי במערת המכפלה ולא תבכי עליהם.
%letter 149
.149 רחל ולאה הן שני עולמות, שנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א 
נקראת לאה, ונוקבא שמחזה ולמטה דז"א נקראת רחל. אחד הוא 
עולם שהתכסה, לאה, ואחד הוא עולם שהתגלה, רחל. וע"כ לאה 
נקברה ונסתרה בתוך המערה והתכסתה.
%break
ורחל עומדת בפרשת דרכים, שנקברה בדרך אפרת, בהתגלות. והכול 
כעין של מעלה. ומשום זה לא הביא את רחל במערה ולא במקום 
אחר, כי כתוב, בעוד כִּבְרת ארץ לבוא אפרתה, ולא הביא אותה לעיר, 
כי ידע שמקומה הוא במקום גלוי.
%letter 150
.150 כנ"י, המלכות, נקראת רחל, וכתוב, וכרחל לפני גוזזיה נאלָמָה. 
נאלמה, משום שבעת ששולטים עמים אחרים, נפסק ממנה הקול, 
ז"א.
%letter 151
.151 קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מיאנה 
להינחם על בניה כי איננו. קול ברמה נשמע, זהו ירושלים של מעלה, 
בינה. רחל מבכה על בניה, כל זמן שישראל הם בגלות, היא מבכה 
עליהם, כי היא האם שלהם.
%break
מיאנה להינחם על בניה, משום, כי איננו. משום שבעלה, ז"א, קול, 
הסתלק ממנה, ואינו מחובר עימה.
%letter 152
.152 לא פעם אחת היא בכתה על ישראל, אלא בכל שעה שהם 
בגלות. ומשום שהם פגמו בקול שהסתלק מרחל, הקב"ה סיבב להם, 
למצרים, קול, להעניש אותם, כמ"ש, והייתה צעקה גדולה בכל ארץ 
מצרים.
%break
גם הכין להם קולות אחרים באלו הצפרדעים, שהרימו קולם בתוך 
מעיהם, והיו נופלים בשווקים כמתים.
%letter 153
.153 ותעל הצפרדע. והיה צריך לומר, הצפרדעים, בלשון רבים. אלא 
צפרדע אחת הייתה והולידה, והתמלאה מהן הארץ. והיו כולן מוסרות 
את עצמן לאש. מה נוגע למצרים, שכל הצפרדעים באו באש? אלא 
כולן הלכו בתנור, ונכנסו לתוך הלחם, והתבקעו, ויצאו מהן אחרות,
%break
ונבלעו בתוך הלחם. וכשבאו המצרים לאכול מהלחם, חזר הלחם 
במעיהם להיות צפרדעים, ורוקדות ומרימות קולן עד שהמצרים היו 
מתים. ומכה זו הייתה קשה להם מכולן.
%break
כתוב, ושרץ היאור צפרדעים, ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו 
הצפרדעים. הרי שבאו בתוך גופם. פרעה הוכה תחילה ויותר מכולם, 
שהרי כתוב, ובך ובעמך ובכל עבדיך. יהי שם ה' מבורך מן העולם ועד 
העולם, שהוא פוקד מעשה בני אדם בכל מה שעושים.
%letter 154
.154 כתוב, ויראו אותה שרי פרעה, ויהללו אותה אל פרעה, ותוּקח 
האישה בית פרעה.
ג' פרעה כתוב כאן: פרעה אחד הוא לזמן ההוא, ואחד רומז על פרעה 
שבזמן של יוסף, ואחד רומז על פרעה שבימי משה, שהוכה במטהו.
%letter 155
.155 הפרעה הראשון, בשעה שנלקחה שרה אליו, רומז לאומנים. 
וציירו צורתה בחדרו בכותל שעל מיטתו. עוד לא נח דעתו, עד שעשו 
צורת שרה על לוח, וכשעלה למיטתו העלה את הלוח עימו. כל מלך 
שבא אחריו היה רואה את הדמות ההיא, המצוירת בציור.
%page 123
והיו באים לפניו בדחנים, וכשעלה למיטתו היה נהנה מאותו ציור. 
משום זה הוכה המלך כאן יותר מכולם. שכתוב, ובחדר משכבך ועל 
מיטתך. ואח"כ כתוב, ובבית עבדיך ובעמך. ובכולם לא כתוב על 
מיטתם, אלא בו לבדו.
%letter 156
.156 כתוב, כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא. כשאלו 
הנחלים, האורות דז"א, הולכים אל הים, המלכות, והים מקבל אותם 
ובולע אותם לתוכו, משום שהמים קופאים בתוך הים, והקרח הזה 
שואב לתוכו כל המים הבאים בו.
%break
ואח"כ יוצאים המים בכוחו של הדרום, בחסדים שבצד ימין, ומשקה כל 
חיות השדה, כמ"ש, יַשקוּ כל חַיְתו שדיי.
%break
כי תחילה מקבלת המלכות מצד שמאל בלבד, שאז קומתה שווה 
לז"א, משום שאז יש לה ג"ר דחכמה. אלא בלי חסדים, החכמה אינה 
יכולה להאיר, וע"כ נעשית אז המלכות ים הקפוא, כי האור שבה קפוא 
ואינו מאיר. ואח"כ בא קו אמצעי, ומגביר הימין על השמאל,
%break
ואז משפיע הימין את החסדים אל השמאל, והחכמה מתלבשת 
בחסדים. ואז נמס הקרח, והים משקה כל העולמות. אמנם משום זה 
מתמעטת החכמה מג"ר, ואין בה אלא רק ו"ק דג"ר.
%break
לכן נאמר, כשאלו הנחלים הולכים אל הים, כלומר, האורות דקו שמאל 
דבינה, שמשפיע הז"א למלכות, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. והים 
מקבל אותם ובולע אותם לתוכו, משום שהמים קופאים בתוך הים, 
והקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו,
%break
כי האורות הגדולים דג"ר דחכמה אינם באים לתוך המלכות, אלא 
בזמן שהוא קפוא. כי אחר שנמס הקרח, כבר אין בה אלא ו"ק 
דחכמה.
%break
ולפיכך נבחן שהקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו, אפילו 
הג"ר דחכמה, ולא במצב שאח"כ יוצאים המים בכוחו של הדרום, 
שהימין, הדרום, מתגבר על קו שמאל.
%break
ואז משפיע לו חסדים להלביש החכמה, והקרח נמס וחזר למים 
להשפיע לכל התחתונים, ומשקה כל חיות השדה, כלומר המדרגות 
שבבי"ע, שמחוץ לאצילות.
%letter 157
.157 ים הקפוא, בעת שהים מקבל מקו שמאל, שאז קופא, שואב כל 
המים, ואפילו ג"ר דחכמה. והוא נמס בכוחו של דרום, שמתגבר על 
השמאל, צפון, בכוח קו אמצעי. ואז משפיע לו חסדים להתלבשות 
החכמה שבו, שבזה הוא יכול להאיר למטה,
%break
שנבחן זה שהקרח נמס וחזר למים. ומשום זה, הים איננו מלא. כי 
מתוך שאינו חוזר למים, זולת ע"י קו אמצעי, שמגביר הדרום על 
הצפון, הרי הוא מפסיד ע"י זה את הג"ר דחכמה, שקיבל בעת היותו 
קפוא. ונמצא, שאינו מלא, כי חסר לו הג"ר.
%letter 158
.158 והחברים העירו בכתוב, אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם 
שבים ללכת. שנהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד דז"א, אינו מפסיק שִפעו 
לעולם מהמלכות. והוא מוציא תמיד מים אל הים. וע"כ המים שבים 
ללכת, ושבים והולכים ושבים, ואינם פוסקים לעולם.
%break
וכשהוא שב ללכת, כדי ללכת להשקות את הכול, להמשיך חכמה 
המכניע את כל הקליפות, בא רוח צפון, השמאל, שמשם החכמה, 
וקופאים המים. ורוח הדרום, שהוא חם, פותח אותם, שיוכלו ללכת 
לכל צד. וע"כ הים יושב בין שני צדדים צפון ודרום,
%break
ועל ידיהם מתקיים. והאוניות, המדרגות המקבלות מהמלכות, הולכות 
ונוסעות בו לכל צד, אחר שד' רוחות, דרום צפון מזרח ומערב, נכללים 
זה בזה.
%page 124
%letter 159
.159 כשהמלך, ז"א, בא למיטתו, למלכות, בשעה שנחצה הלילה, 
מתעורר רוח הצפון, קו השמאל, מעורר אהבה אל המטרוניתא, 
המלכות. כי לולא התעוררות הצפון, לא היה המלך מתחבר עימה. 
משום שמצפון מתחילה האהבה, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי.
%break
והדרום, קו ימין, מחבק באהבה, כמ"ש, וימינו תחבקני. אז כמה 
בדחנים מעוררים שירה, עד שבא הבוקר, כמ"ש, ברון יחד כוכבי 
בוקר, ויריעו כל בני אלקים.
%letter 160
.160 וכשבא הבוקר, כל העליונים והתחתונים אומרים שירה. כי 
בלילה אומרים שירה רק המלאכים הנמשכים מקו השמאל. אבל 
בבוקר כולם אומרים שירה, אפילו הנמשכים מהימין. כי אז כל הקווים 
נכללים זה מזה תחת השליטה של ימין.
%break
וכעין זה אומרים שירה ישראל למטה, כמ"ש, המזכירים את ה', אַל 
דומִי לכם. כתוב, אל דומי לכם, לתחתונים בדיוק, לישראל.
%letter 161
.161 כשנחצה הלילה, אלו שתאוותם להזכיר תמיד את הקב"ה, אינם 
נותנים דומייה ללב, וקמים ממיטתם, להזכיר את הקב"ה. כשמאיר 
הבוקר, הם מקדימים לבית הכנסת ומשבחים אל הקב"ה. וכן אחר 
חצות היום, במנחה. וכן בלילה, כשחשך הלילה והתדבק בחושך,
%break
ולן השמש. על אלה כתוב, המזכירים את ה', אל דומי לכם. שזהו העם 
הקדוש ישראל.
%letter 162
.162 ועל זה הזכיר אותם הקב"ה במצרים, ועלו על פרעה. אלו 
שאינם שוככים יום ולילה, הצפרדעים, שקולם אינו משתתק לעולם. 
והוא משום שהתקיף בעם הקדוש, שאינם שותקים יום ולילה מלשבח 
את הקב"ה. ולא היה אדם במצרים,
%break
שיוכל לדבר עם חברו. ומהם נשחת הארץ, ומקולם היו מתים תינוקות 
וילדים.
%letter 163
.163 איך לא יכלו להרוג את הצפרדעים? אלא אם הרים אדם מקל או 
אבן להרוג אחת, התבקעה ויצאו ממנה, מתוך מעיה, שש צפרדעים, 
והלכו ובעטו בארץ, עד שהיו נמנעים מלהתקרב אליהן.
%letter 164
.164 כמה נהרות, כמה יאורים יוצאים מתוך ים העליון, המלכות, בעת 
שנפתחו ונמשכו המים. ומתחלקים כמה נחלים לכמה צדדים, לכמה 
יאורים, לכמה נהרות, שהם חלק הממונה על הצד של מצרים.
%break
אלו הם מים משריצים. כי אין מים היוצאים מתוך הים, שאינם 
מוציאים דגים למיניהם.
%letter 165
.165 אם הנהרות והיאורים הן מדרגות עליונות, הנמשכות מהמלכות, 
א"כ מיהם הדגים? הם שליחים בעולם, הממונים לעשות רצון אדונם, 
והם ממונים ברוח החכמה. יש מים המגדלים חכמים, ויש מים 
המגדלים טיפשים. לפי אלו הנהרות, שמתחזקים לכל הבחינות.
%letter 166
.166 הנהרות של מצרים מגדלים בעלי כשפים, דגים חזקים, 
הקשורים בעשר מדרגות הכישוף, כמ"ש, קוסם, קסמים, מְעונֵן, 
ומנחֵש, ומכשף, וחובר חבר, ושואל אוב, ויידעוני, ודורש אל המתים. 
קוסם הוא מדרגה אחת.
%break
קסמים הם שתי מדרגות. הרי שלוש. ועם שאר השבע, הם עשר. הרי 
עשרה מינים של חכמת הכישוף.
%letter 167
.167 ובזמן של יציאת מצרים, הושיט הקב"ה אצבעו, ועירב אלו 
הנחלים והנהרות של המצרים, המדרגות העליונות שהמצרים יונקים 
משם. ונמנעו דגי החכמה שלהם מלהשפיע להם חכמה.
%page 125
אחד התהפך לדם. ואחד, שהדגים, הצפרדעים, הרימו את קולם, 
להמשיך רוח החכמה, בלי תועלת, ולא בא עליהם הרוח של אלו 
החכמות שלהם.
%letter 168
.168 עָרוב, שעירב מיני מדרגות החכמה שלהם ולא יכלו להשיג 
אותן. ולא עוד, אלא אפילו אותן מדרגות החכמה שלהם, שכבר נמצאו 
בארץ, היו משחיתים אותם בארץ.
%break
שנעשו למזיקים והשחיתו את דרכם. ערוב, הוא ערבוביה, כמ"ש, 
ובֶגד כִּלאיים, שפירושו, תערובת של צמר ופִשׁתים.
%letter 169
.169 כמה כוחות התעוררו למעלה כאחד, ועירב אותם הקב"ה יחד, 
כדי לערב כוחותיהם החזקים למעלה. וכל אלו הגבורות, שעשה 
הקב"ה במצרים, היו ביד אחד, יד החזקה. שהרים ידו עליהם למעלה 
ולמטה. ומשם אבדה חכמת מצרים, כמ"ש, ואבדה חכמת חכמיו.
%letter 170
.170 כתוב, וסכסכתי מצרַים במצרַים, מצרים של מעלה, השרים 
שלהם, במצרים של מטה. משום שאלו הצבאות של מעלה ממונים על 
הצבאות של מטה. והתערבו כולם. התערבו מערכותיהם למעלה, ולא 
היו המצרים יכולים להתקשר בכשפיהם,
%break
באלו המקומות של השרים שלהם למעלה, שהיו מתקשרים בהם 
מתחילה, כי התערבו. וע"כ הביא עליהם מכת הערוב, שהיא, חיות 
שהיו מעורבות זה בזה.
%letter 171
.171 הכינים שהעלה עפר הארץ, מה פירושם? כל תולדה שנולדת 
בארץ, היא נמשכת מכוח ממונה שלמעלה, שנזרע עליה, והכול הוא 
כעין של מעלה.
%letter 172
.172 שבעה רקיעים עשה הקב"ה, כעין זה שבע ארצות. והם 
הגבולים שהתבארו במקומם, כנגד שבע ספירות חג"ת נהי"ם. שבעה 
רקיעים למעלה ושבעה גבולי הארץ למעלה, וכעין זה למטה 
מתפשטות המדרגות, שבעה רקיעים ושבעה גבולי הארץ.
%break
יש ב' סדרים בעולמות:
א. מסודרים כעיגולים זה בתוך זה, והיותר חיצון הוא יותר חשוב, 
שהעיגול החיצון ביותר הוא למעלה סמוך לא"ס, והיותר גרוע הוא 
היותר פנימי, העוה"ז.
%break
ב. מסודרים בסדר ישר זה תחת זה, שבהם היותר פנימי הוא יותר 
חשוב והחיצון הוא גרוע.
%break
העיגולים הם זה בתוך זה כגִלְדֵי בצלים. וכאן מדבר בסדר ישר. וע"כ, 
ארץ הקדושה היא בפנים ושבעים ארצות של האומות סובבים אותה 
מבחוץ. כי בסדר ישר, כל הפנימי ביותר הוא יותר משובח.
%letter 173
.173 ואלו שבעה גבולי הארץ למעלה, שהם כנגד חג"ת נהי"ם, כל 
אחד מתפשט לעשר, כי כל אחת מחג"ת נהי"מ כלולה מע"ס. וע"כ הם 
מתחלקים לשבעים ממונים, שהתמנו על שבעים אומות. ואותן שבעים 
ארצות, הגבולים של כל עם, סובבות את ארץ הקדושה של ישראל,
%break
כמ"ש, הנה מיטתו שלִשלמה, שישים גיבורים סביב לה מגיבורי 
ישראל. ויש עשרה הטמונים בהם, שביחד הם שבעים, הסובבים את 
ארץ הקדושה. וזהו למעלה. וכעין זה גם למטה.
%letter 174
.174 אותה הארץ, גבול חלקם של מצרים, הושיט הקב"ה בעת ההיא 
את האצבע שלו, ונולדו להבות אש באותו הגבול, והתייבשו כל אלו 
הגבולים הרטובים ממים, וכל טיפה של מים נובעים. אז למטה, בארץ 
מצרים, נראו הכינים מעפר הארץ.
%page 126
%letter 175
.175 הרי אהרון היה מכה את עפר הארץ בכינים. ולמה נאמר כאן, 
הושיט הקב"ה אצבעו? אלא שבשביל זה היה מכה אהרון, להורות, 
שימינו של הקב"ה שבר את השונאים, כמ"ש, ימינך ה' תרעץ אויב. כי 
אהרון הוא כוהן, מרכבה לימינו של הקב"ה.
%break
כעין זה עתיד הקב"ה להביא על עיר רומי הגדולה, שכתוב, ונהפכו 
נחליה לזפת ועֲפָרה לגופרית. ועל זה שייבש המים מעפר מצרים, כל 
עפר הארץ היה כינים בכל ארץ מצרים.
%break
%H ויבנהו שבע שנים
%break
%letter 176
.176 החברים, כשהם בדרך, צריכים ללכת בלב אחד. ואם הולכים 
ביניהם רשעי עולם, או אנשים שאינם מהיכל המלך, צריכים להיפרד 
מהם. כמ"ש על כָּלֵב, ועבדִי כלב, עֵקב הייתה רוח אחרת עימו, וַיְמַלֵא 
אחריי והביאותיו אל הארץ.
%break
כלומר, שנפרד מהמרגלים, כמ"ש, ויעלו בנגב ויבוא עד חברון. משום 
שנפרד מהמרגלים ובא לבדו לחברון, להשתטח על קברי האבות, ע"כ 
כתוב, ויבוא, בלשון יחיד.
%letter 177
.177 וחברון ניתנה לו לחלק ולנחלה להתחזק בה, כמ"ש, ולו אתן את 
הארץ אשר דָרך בה. למה ניתנה לו חברון, האם משום שהשתטח על 
קברי האבות להינצל מעצה של המרגלים, וניצל? אינו כן.
%letter 178
.178 אלא הוא, כמ"ש, וישאל דוד בה', ויאמר חברונה. כיוון שכבר מת 
שאול, ודוד עוד בימיו של שאול נמשח לקבל את המלכות, למה לא 
המליכו את דוד, ולמה לא קיבל מלכות על כל ישראל, אלא שבא 
לחברון וקיבל המלכות על יהודה לבדו שבע שנים?
%break
ולמה התמהמה שם כל אלו שבע השנים, ורק לאחר שמת איש בושת 
קיבל המלכות על כל ישראל בירושלים?
%letter 179
.179 מלכות הקדושה של מעלה, לא קיבלה אור המלכות בשלמות, 
עד שהתחברה באבות, חג"ת, שמחזה ולמעלה דז"א. כשהתחברה 
בהם, נבנתה בבניין שלם מעולם העליון, בינה. ועולם העליון נקרא 
שבע שנים, משום שכל שבע ספירות, חג"ת נהי"מ, נכללים בו.
%letter 180
.180 כתוב, ויבנהו שבע שנים, זהו העולם העליון. וע"כ לא כתוב, 
ויבנהו בשבע שנים. כי סובב על עולם העליון, שנקרא שבע שנים, 
כמ"ש, כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ. ששת ימים, 
הם אברהם, כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ בְּהִבָּראם,
%break
אותיות אברהם. ואברהם נקרא ששת ימים, החסד דז"א, הכולל חג"ת 
נה"י. ומשום שהוא ששת ימים, ע"כ נבנה בו העולם. וכעין זה כתוב, 
ויבנהו שבע שנים, שסובב על עולם העליון, בינה.
%letter 181
.181 דוד רצה להיבנות במלכות השלמה למטה, כעין המלכות של 
מעלה. ולא נבנה, עד שבא והתחבר באבות בחברון, ועמד שם שבע 
שנים, להיבנות בתוכם.
%page 127
לאחר שבע שנים הוא נבנה בכל שצריך, ונמשכה מלכותו, שלא 
תעבור ממנו לעולם. ואם לא היה נתקן בחברון להתחבר במקומו 
באבות, לא הייתה מלכותו נבנית, שתוכל להימשך כראוי.
%break
כעין זה כָּלֵב, שהאיר בו רוח החכמה, ובא לחברון להתחבר עם 
האבות. ולמקומו הלך, כי בחינת רוח החכמה אינה מתקבלת אלא ע"י 
חיבור עם האבות, ואח"כ הייתה מקומו, כי ניתנה לו, וירש אותה.
%break
%H דרכים, נתיבות, נועם ושלום
%break
%letter 183
.183 דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. דרכיה דרכי נועם, הם 
אורחות התורה, כי מי שהולך בדרכי התורה, הקב"ה משרה עליו 
נעימות השכינה, שלא תעבור ממנו לעולם.
%break
וכל נתיבותיה שלום, הם השבילים של התורה. כי כל השבילים של 
התורה כולם שלום. שלום לו למעלה, שלום לו למטה, שלום לו 
בעוה"ז, שלום לו בעוה"ב.
%letter 184
.184 יש סוד פנימי בפסוק הזה.
%letter 185
.185 פסוק זה הוא בשני אופנים ובשתי בחינות. כי כתוב בו דרכים, 
וכתוב בו נתיבות, כתוב בו נועם, וכתוב בו שלום.
%letter 186
.186 דרכיה דרכי נועם, הוא כמ"ש, הנותן בים דרך, כי בכל מקום 
שנקרא בתורה דרך, הוא אורַח פתוח לכל. כך דרכיה, אלו הם דרכים, 
שהם פתוחים מכוח האבות, חג"ת, שכָּרוּ בים הגדול, מלכות, ונכנסו 
לתוכו. והם אורחות המתפתחים לכל צד, ולכל רוחות העולם.
%letter 187
.187 ונועם הוא נעימות, היוצא מעוה"ב, בינה. ומאיר לכל המאורות, 
זו"ן. ומתפשטים לכל צד, לימין ולשמאל. והטוב ההוא והאור של 
עוה"ב, שהאבות, חג"ת דז"א, יונקים, נקרא נועם.
%break
עוה"ב נקרא נועם, משום שבעת שמתעורר עוה"ב להשפיע, 
מתעוררים כל טוב, שמחה, אורות, וחירות העולם. ומשום זה עוה"ב, 
הבינה, נקרא נועם.
%break
ב' נקודות במלכות:
א. הממותקת בבינה, נקראת מפתחא,
ב. הבלתי ממותקת, נקראת מנעולא.
%break
וע"כ יש ב' שמות ליסוד דמלכות:
א. כשמתוקנת ממפתחא, היא נקראת דרך או אורח,
ב. כשמתוקנת ממנעולא, היא נקראת שביל או נתיב.
%break
ונאמר, בכל מקום שנקרא בתורה דרך, הוא אורח פתוח לכל, כי 
המתוקנת ממפתחא מקבלת כל המוחין דבינה, הנקראים נועם, 
ופתוחה להשפיע אותם לכל התחתונים. ותיקון זה, שתהיה ראויה 
לקבל המוחין דבינה, נעשה מתוך עלייתה לחג"ת דז"א,
%break
הנקראים אבות. והיא, המתוקנת שם, רביעי לאבות. וע"כ נבחן, 
שהאבות תיקנו במלכות את היסוד הזה, הנקרא מפתחא.
%break
דרכים, שהם פתוחים מכוח האבות, חג"ת דז"א, שכָּרוּ בים הגדול, 
מלכות, ונכנסו לתוכו, מתקנים אותה לבחינת מלכות שלהם, הרביעי 
לאבות. ותיקון זה נבחן לכרייה ולחפירה,
%break
משום שעושים אותה בזה לבית קיבול אל המוחין דבינה, המכונים 
נועם. כמ"ש, באר חפרוּהָ שרים, או"א, וכמ"ש, כָּרוּהָ נדיבי עם, חג"ת 
דז"א.
%page 128
%letter 188
.188 הרשעים אשר בגיהינום, בשעה שהשבת נכנס, כולם נחים, ויש 
להם שמחה ומנוחה בשבת. כיוון שיוצא השבת, יש לנו להעיר עלינו 
השמחה העליונה, כדי להינצל מעונש הגיהינום, שמהשעה ההיא 
והלאה הם נידונים. ויש לנו להעיר ולומר, ויהי נועם ה' אלקינו עלינו.
%break
שזהו לחזור ולהמשיך נועם העליון, המוחין דבינה, שמחת הכול. וע"כ 
כתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
%letter 189
.189 נתיבותיה, אלו הם נתיבות ושבילים היוצאים מלמעלה, מאו"א, 
ממנעולא. וכולם מקבל ברית יחיד, שנקרא שלום, יסוד דז"א, שלום 
בית, ומביא אותם לים הגדול, המלכות, כשהוא בכוחו. כלומר, בעת 
שהים הגדול בבחינת שמאל בלבד, בדינים, כלומר ים קפוא.
%break
אז בכוח המסך דחיריק שבקו אמצעי, מגביר הימין על השמאל 
ונכללים זה בזה. ואז המים נפתחים. וזה נבחן שעושה שלום. ואז נותן 
לו שלום. כמ"ש, וכל נתיבותיה שלום.
%break
%H הנה יד ה' הויָה
%break
%letter 190
.190 הקב"ה הרג במצרים כל הבהמות והצאן. ג' מיתות היו בבהמות:
א. דֶבר,
ב. אלו שהרג אותם הברד,
ג. אלו בכורות הבהמות, שמתו במכות בכורות.
%letter 191
.191 ומה הייתה המיתה שלהם? אלא הרי כתוב מתחילה, הנה יד ה' 
הויָה במקנך אשר בשדה. למה בכל המכות לא כתוב, יד ה'? אלא כאן 
הוא יד בחמש אצבעות. כי מתחילה במכת כינים כתוב, אצבע אלקים 
הוא. וכאן, כל חמש האצבעות, שכל אצבע הרג מין אחד.
%break
וחמישה מינים היו, כמ"ש, בסוסים, בחמורים, בגמלים, בבקר ובצאן. 
הרי חמישה מינים לחמש אצבעות, הנקראות יד. משום זה, הנה יד ה' 
הויָה, דֶבר כבד מאוד. שהיו מתים מעצמם, שנמצאו מתים.
%letter 192
.192 אחר שלא חזרו המצרים בתשובה, חזרו אלו האותיות ממש, 
האותיות של דֶבר, והרגו כל אלו שנותרו. ואותיות דבר חזרו להיות 
ברד. הדבר הוא בנחת, והברד בכוח הרוגז. ושני אלו היו במקום אחד, 
בחמש אצבעות.
%letter 193
.193 דבר, אותיות שהם בנחת, מיתה בנחת, שהיו מתים מעצמם. 
ברד, כי חזרו האותיות להיות בכוח הרוגז, והרג הכול.
%break
%H ואעשךָ לגוי גדול
%break
%letter 194
.194 ואעשךָ לגוי גדול, ואברכךָ, ואגדלָה שמךָ, והְיה ברכה. ואעשך 
לגוי גדול, הוא כנגד הכתוב, לך לך. ואברכך, הוא כנגד, מארצך. 
ואגדלה שמך, כנגד, וממולדתך.
%page 129
והיה ברכה, כנגד, ומבית אביך. כנגד ארבעה הציונים שבפסוק לך לך 
הובטח לו ארבעה מיני שכר, בכתוב, ואעשך לגוי גדול.
%letter 195
.195 סוד החכמה יש כאן. ואעשך לגוי גדול, כנגד צד ימין, חסד. 
ואברכך, כנגד צד שמאל, גבורה. ואגדלה שמך, כנגד צד האמצעי, 
ת"ת. והיה ברכה, כנגד צד ארץ ישראל, המלכות. והכול הוא בעניין 
המרכבה הקדושה. כי חג"ת ומלכות, הם ד' רגלי המרכבה.
%letter 196
.196 בהתעוררות של מטה מתעורר למעלה. וטרם שמתעוררים 
למטה, לא יתעורר למעלה לשרות עליו. כתוב באברהם, וייצאו איתם 
מאוּר כַּשדים. הלוא, וייצאו איתו, היה צריך לומר? אלא תרח ולוט יצאו 
עם אברהם ושרה.
%break
כי אחר שניצל אברהם מהאש, חזר תרח לעשות רצונו. וכיוון שהם 
התעוררו תחילה מלמטה, ללכת לארץ כנען, מיד התעורר עליו 
מלמעלה, ואמר לו הקב"ה, לך לך.
%letter 197
.197 לך לך, לתיקון שלך עצמך. מארצך, מאותו צד היישוב שאתה 
שוקל, ששם נולדת, מצד ימין מטרם שנכלל בשמאל. ואמר לו הקב"ה 
ללכת משם. וממולדתך, מהתולדה ההיא שלך, מצד שמאל מטרם 
שנכלל בימין, שהשמאל הוא תולדה של הימין.
%break
ומבית אביך, שאתה משגיח בשורשם. ואמר לו הקב"ה, שלא יסתכל 
בהם יותר. אל הארץ אשר אַראך, כי שם יתגלה לך מה שאתה חפץ, 
הכוח הממונה עליה. מיד כמ"ש, וילך אברם, כאשר דיבר אליו ה'.
%break
%H ותהי שרי עקרה
%break
%letter 198
.198 ותהי שרי עקרה, אין לה וולד. אוי על זה, אוי על אותו זמן, 
שילדה הגר את ישמעאל.
%letter 199
.199 הרי שרה ילדה אחר שנולד ישמעאל, והיה לה בן גזע קדוש. 
ולמה נאמר, אוי? אלא, אוי על אותו זמן. כי משום ששרה התעכבה, 
כתוב, ותאמר שרי אל אברהם, הנה נא עצָרַני ה' מלֶדת,
%break
בוא נא אל שפחתי אולי איבנה ממנה. וע"כ השעה עמדה להגר, 
לרשת את שרה גבירתה, והיה להגר בן מאברהם.
%letter 200
.200 ואברהם אמר, לוּ ישמעאל יחיה לפניךָ. ואע"פ שהקב"ה היה 
מבשר לו על יצחק, התדבק אברהם בישמעאל, עד שהקב"ה השיב 
אותו, ולישמעאל שמעתיךָ. ואח"כ נימול, ונכנס בברית הקדוש, מטרם 
שיצא יצחק לעולם.
%letter 201
.201 400 שנים עמד הממונה של בני ישמעאל, וביקש לפני הקב"ה. 
אמר לו, מי שנימול יש לו חלק בשמך? אמר לו הקב"ה, כן. אמר לו, 
והרי ישמעאל שנימול, למה אין לו חלק בך, כמו יצחק? אמר לו, זה 
נימול כראוי וכתיקוניו, וזה אינו כך.
%page 130
ולא עוד, אלא שאלו מתדבקים בי כראוי לשמונה ימים. ואלו רחוקים 
ממני עד כמה ימים. אמר לו השר הממונה, ועכ"ז, כיוון שנימול, לא 
יהיה לו שכר טוב על זה?
%letter 202
.202 אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול. מה עשה הקב"ה 
כלפי טענת השר של ישמעאל? הרחיק את בני ישמעאל מדבקות 
העליון, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה, בשביל המילה שבהם.
%letter 203
.203 ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה הרבה זמן, 
בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלמות. 
והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שתושלם הזכות של בני 
ישמעאל.
%letter 204
.204 ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם. ויתאספו 
בני אדום עליהם, ויערכו עימהם מלחמה, אחת על הים, ואחת על 
היבשה, ואחת סמוך לירושלים. וימשלו אלו על אלו. וארץ הקדושה לא 
תימסר לבני אדום.
%letter 205
.205 באותו זמן יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה, 
ויערוך עליה מלחמה שלושה חודשים. ויתאספו שם עמים, וייפלו 
בידיהם. עד שייאספו עליה כל בני אדום מכל קצווי העולם. ואז יתעורר 
הקב"ה עליהם, כמ"ש, כי זבח לה' בְּבוצְרָה.
%break
ואח"כ כמ"ש, לאחוז בכנפות הארץ, ויינערו רשעים ממנה. ויכלה את 
בני ישמעאל מן הארץ, וישבר כל הכוחות שלמעלה, ולא יישאר כוח 
למעלה על עם העולם, ישראל, אלא כוח ישראל לבדו, כמ"ש, ה' צילךָ 
על יד ימינֶךָ.
%letter 206
.206 משום שהשם הקדוש הוא בימין, והתורה היא בימין, ע"כ הכול 
תלוי בימין. וצריכים להגביה את הימין על השמאל, כמ"ש, מימינו אש 
דת לָמו. ולעת"ל כתוב, הושיעה ימינך וענני.
%break
וכתוב, כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', 
לעובדו שְכֶם אחד. וכתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
%break