עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים א-ד %book כרך ג' - פרשת ויחי %break %H פרשת ויחי %break %H ויחי יעקב בארץ מצרים %break %page 448 %letter 1 .1 ויחי יעקב בארץ מצרים. ליבו של יעקב ראה בנבואה במצרים, שבניו יהיו בכל הגלויות שעד עתה, ועד הקץ וזמן ביאת המשיח. %letter 2 .2 ולא הגיע יעקב אל הנבואה של ויחי, אלא במצרים. והיא נבואה חשובה, שלא התנבאו כמותה. ולא הגיעה לשום איש מבני הנביאים, אלא לו ולמשה בלבד. במשה כתוב, כי לא יִראַני האדם וָחָי. וביעקב כתוב, ויחי יעקב. ויחי, פירושו, נבואה היורדת ממראה המאירה, ת"ת. %break כי הארת החכמה הוא חיים, כמ"ש, החכמה תחַיֶה בעלֶיה. והיא הנבואה של ויחי. ויש הפרש גדול בין נבואת יעקב ומשה לשאר הנביאים. כי שאר הנביאים קיבלו נבואתם מנו"ה דז"א, %break שהם מטבורו ולמטה, ששם בחינת הנוקבא, הנקראת מראה שאינה מאירה. וע"כ התנבאו במילת כה, שהיא שם הנוקבא. %break אבל יעקב ומשה קיבלו מת"ת, שנקרא מראה המאירה, שהוא מטבור ולמעלה דז"א, אלא מבחינת אחוריים אשר שם. לכן נאמר למשה, וראית את אחוריי ופניי לא ייראו. %break וכן, לא תוכל לראות את פניי כי לא יראני האדם וחי. אבל כשקיבל מבחינת אחוריים, היה חי. וכן ביעקב לא נאמר, ויחי, אלא במצרים, בחינת אחוריים. %break ולא הגיע יעקב אל הנבואה של ויחי אלא במצרים, כי היה מקבל הנבואה מטבור ולמעלה דז"א, ושם כתוב, וראית את אחוריי ופניי לא ייראו. ע"כ לא הגיעה לו הנבואה אלא במצרים, שהוא אחוריים. %break ונאמר, והיא נבואה חשובה, שלא התנבאו כמותה. ולא הגיעה לשום איש מבני הנביאים, אלא לו ולמשה בלבד. כי כל הנביאים מקבלים מחזה ולמטה דז"א, מנו"ה. ובמשה כתוב, כי לא יראני האדם וחי. משמע, כיוון שלא קיבל מבחינת הפָּנים אלא מאחוריים, %break הוא חי, כלומר, בהמשכת החכמה. וכן ביעקב כתוב, ויחי יעקב, שהוא המשכת החכמה מבחינת אחוריים, במצרים. כמ"ש, ויחי, נבואה היורדת מן המראה המאירה, מטבור ולמעלה דז"א, מן ת"ת, שנקרא מראה המאירה. %break אמנם יש הפרש גם בין יעקב ומשה, כי יעקב הוא מת"ת, ומשה מפנימיות הת"ת, הדעת. %letter 3 .3 רצה יעקב לומר נבואות על הגלויות, שֶׁיִקרו לבניו בארץ כנען ובכל ארץ אשר גרו בה, שהן מארץ מצרים, שכל הגלויות נכללות בארץ מצרים. היה ליבו נשבר, כמ"ש, כי יש שבר במצרים. %letter 4 .4 וע"כ הגיע, ויחי יעקב, במצרים. ולא היה שמח, כי בארץ ההיא הקשר של העמים, שכל זוהמת העמים כלולה שם, וגם הספירים של כיסא הכבוד, שהם הניצוצים של החכמה, השבויים ביניהם, שמכונים ספירים. והוא כמ"ש, %page 449 וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראֵה אבן ספיר דמות כיסא. ולא הגיע אליהם לבררם שום איש, לא מהעליונים ולא מהתחתונים. אלא ח"י. כמ"ש, כי לא יראני האדם וחי. %break מפאת חטאו של אדה"ר נפלו הכלים והניצוצים של מדרגת החכמה לקליפת מצרים. ולכן נאמר, שלא היה שמח, כי בארץ ההיא הקשר של העמים, כי ארץ מצרים היא קליפה קשה, שזוהמת כל העמים קשורה בה. ומשום זה לא היה שם בשמחה. %break אבל גם הספירים של כיסא הכבוד, שהם הכלים והניצוצים של מדרגת החכמה, נפלו שם. ונודע, שאין מדרגת החכמה יכולה להאיר, אלא רק בהתכללות עם אור החסדים. שאז נקראת אור החכמה בשם אור החיה, כמ"ש, החכמה תחַיֶה בעלֶיה. %break ונאמר, שלא הגיע אליהם לבררם שום איש, לא מהעליונים ולא מהתחתונים. אלא ח"י. ששום אדם לא יוכל לזכות לחכמה, אלא המקבלים בהתכללות החסדים, שהמקבל נקרא אז ח"י, מדרגת יסוד דגדלות, שנקרא יוסף. %break כמ"ש, ויוסף ישית ידו על עיניך, על אור עיניים, אור החיה. כי אור החיה אינו מאיר בפרצוף, מטרם שיש שם בחינת יוסף, יסוד דכלים, מטעם ערך ההופכי. וע"כ נקרא היסוד, חי העולמים. %break וכמ"ש, כי לא יראני האדם וחי, שבבחינת הפנים אין שם מדרגת חי, וע"כ כתוב, לא יראני האדם, כי ראייה היא חכמה, שאינה מאירה חוץ מבמדרגת אור החיה, כלומר בהתכללותה עם חסדים. ובחינת הפנים נמשך מא"א, שהוא חכמה בלי חסדים. %letter 5 .5 כמה הם סודות העליונים שבפסוק הזה, ואנו החברים תמהים עליהם. על ויחי, שנזכר עימו יעקב, היה צריך לומר, ישראל, ויחי ישראל. כי השם יעקב מורה על קטנות, %break והשם ישראל מורה שכבר יש לו מוחין דגדלות. והמילה, ויחי, רומזת על אור החיה, מוחין דגדלות, שהיה צריך לכתוב, ויחי ישראל. %break ומאין לנו, שישראל מורה על מוחין דגדלות? כי כתוב, קודש ישראל לה'. וקודש רומז על גדלות. וכן כתוב, בני בכורי ישראל. ובכור רומז על גדלות. הרי שבגדלות נזכר השם ישראל, %break ולא יעקב, שהוא שם הקטנות, כמ"ש, מי יקום יעקב כי קטון הוא. והרי כתוב, וימכור את בכורתו ליעקב? שבכורה, שהיא גדלות, נזכרת ג"כ בשם יעקב. %letter 6 .6 בזמן שהיו ישראל אנשי אמת וצדיקים ועושים צדקה, לא היו מפחדים ישראל, אלא יעקב בלבד. שהיה מפחד כמ"ש, כי יָרֵא אנוכי אותו. כי ישראל הוא שם הגדלות, ואין בו פחד. %break כי משום המעשים הטובים שעושים ישראל, היו עושים הרבה חסד זה עם זה, וע"כ לא היה בהם פחד. %letter 7 .7 משחטאו והוגלו, מחמת עוונותיהם ומעשיהם הרעים, לא יכלו לסבול מפחד, שלא יישארו באמת בגלות לעולם על עוונותיהם. ועל זה באו מדה"ר ומדה"ד ביחד, שהוא הוראת השם ישראל. ונתנו אותם בארץ גלותם. %break כלומר, שהשכינה גלתה עימהם, שעליה מורה השם ישראל. וע"כ היו בטוחים, שייגאלו יחד עם השכינה. וע"י זה סבלו הגלות ולא פחדו. וע"כ בגלות השם ישראל, כמ"ש, ויִיגֶל ישראל מעל אדמתו. %letter 8 .8 וימכור את בכורתו ליעקב. היה לו לומר, לישראל, כי בכורה היא מוחין דגדלות. אבל האיש המסתכל יודע אותו, שיעקב המחובר עם ויחי הוא קודש, כמו השם ישראל. כלומר, זה הכלל, שיעקב הוא שם הקטנות, אינו בהכרח במקום שמפורש אצלו הגדלות שהשיג. %page 450 וע"כ כתוב כאן, ויחי יעקב, ואינו צריך לומר, ישראל. וכן, וימכור את בכורתו ליעקב, אינו צריך לומר, ישראל. כי יעקב זה המחובר עם הגדלות, קודש הוא בהכרח, כמו ישראל. %break ועל זה כתוב יעקב, שבחר בו הקב"ה, להיות ספיר בכיסא הכבוד. ולא כתוב, ישראל, משום שמפורש הגדלות. %letter 9 .9 כתוב, ואת דַכָּא ושְׁפַל רוח, לְהַחֲיות רוח שְׁפָלים, ולהחיות לב נדכאים. לב נדכאים, זהו יעקב, כי מתחת המדרגה, מאחוריים, ירדו עליו נבואות וברכות במצרים, שמצרים בחינת אחוריים, וע"כ היה ליבו נִדכֶּה. %letter 10 .10 יעקב שהיה במצרים, לא הייתה נבואתו נעלה, כי הארץ הייתה שנואה. %letter 11 .11 לא זכה לברך אף אחד מבניו, ולא היה בידו רוח לברך, אלא במצרים, כאשר בירך אותם לכל אחד ואחד ע"פ סוד. והסוד הוא, כמ"ש, ויַרְא יעקב, כי יש שבר במצרים, ויאמר לבניו, לָמה תתראו. שלא ניתנה נבואה אלא לנשברי לב, כמ"ש, רְדו שמה ושִׁברו. %break ולא הגיע יעקב אל הנבואה של ויחי, אלא במצרים, מטעם שכתוב, ופניי לא ייראו. לכן לא היה לו רוח לברך את בניו, אלא במצרים, ששם בחינת אחוריים. שמשום זה היה לו ליעקב לב נדכאים. וע"כ מביא על זה ראָיה מהכתוב, וירא יעקב, %break כי יש שבר במצרים, הרומז על שבירת הלב, שיהיה לו במצרים. ותכף התעורר לשלוח בניו שם, מטעם שידע, שלא ניתנה נבואה זו אלא לנשברי לב. וכן הוא אומר, רדו שמה ושִׁברו, הרומז ג"כ על שבירת הלב. %letter 12 .12 תחת כיסא הכבוד הקדוש יש יעקב ספיר, שהספיר הוא מדה"ד של בחינתו. בא הכתוב ואמר, לא יעקב ייאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שרית עם אלקים ועם אנשים וַתוּכָל. %break ויעקב ראה לבחינתו מדה"ד, כמ"ש, ויזרח לו השמש כאשר עבר את פְּנוּאֵל. וכתוב, אוי לנו כי פנה היום. %break כיסא הכבוד הקדוש, בינה, עומד על ד' רגליים, ג' קווים והנוקבא, המקבלת ג' הקווים. והמסך דבחינה א' שעליו יוצא קו האמצעי, שנקרא יעקב, מכונה בשם ספיר. %break ולכן נאמר, שיעקב ספיר, נמצא תחת הכיסא, והיא מדה"ד של בחינתו. כי מסך זה ממעט אותו לבחינת ו"ק. %break ומביא ראיה לזה מהכתוב, ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל, והוא צולע על ירכו. כי הוא אור המאיר לרפואה, לרפא אותו מִפּנות ערב שבשמאל. והיות שהאור הזה אינו יוצא אלא על מסך דבחינה א', מסך דנקודת חיריק, ע"כ נעשה צולע על ירכו. %break נשמע מהכתוב, שיעקב ראה לבחינתו מדה"ד, שהוא המסך דבחינה א', כדי לרפא אותו מפנות ערב שבשמאל. וכתוב, אוי לנו כי פנה היום. כי מכוח התכללות השמאל ביעקב פנה היום, שהסתלקו האורות, וע"כ היה צריך למדה"ד, שזה המסך דבחינה א', %break כדי לחזור ולהמשיך אור השמש. ואע"פ שנעשה ע"י כך צולע על ירכו. ולפיכך אמר הכתוב, לא יעקב ייאמר עוד שמך, שיש שם מדה"ד, כי אם ישראל, שיש שם גם מדה"ר, ג"ר מאו"א עילאין, אוירא דכיא. %letter 13 .13 כשגלו מירושלים והוסר התמיד, והאויב טימא את ההיכל, בעת ההיא לא יכלה המלכות, הנוקבא דז"א, לסבול את בני ישראל על עוונותיהם, אלא מדרגת השם ישראל, %page 451 סבלה אותם, משום שהיא בשני צדדים: רחמים ודין. והדין הוא סיבה לגילוי הרחמים, וע"כ גם הדין נחשב לרחמים. %letter 14 .14 כאשר מתבאר בהבנה הכתוב, לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל, נמצא ישראל יעקב, עליון זה מזה. שישראל חשוב יותר מיעקב, שע"כ בירך אותו המלאך בשם, ישראל. %break ובגללם היה מטֵה משה חקוק משני צדדיו בשמו הקדוש, אחד רחמים בדין, מדרגת ישראל, ואחד דין בדין, מדרגת יעקב. %letter 15 .15 וזה כמ"ש, לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, שמשמע, שביעקב לא ראה אוון. אבל עמל ראה. משא"כ בישראל אפילו עמל לא ראה, משום שהדין נחשב בו ג"כ לרחמים. מתוך שאנו נדחקים בגלות בין האויבים, והשכינה הסתלקה מהמלך, %break ז"א, והתרחקה ממנו, נעשה זה לסיבה, שלבסוף הוא ישרה השכינה בינינו ויגאל אותנו. כי הדוחק מביאנו לתשובה, והתשובה לגאולה. %break לפיכך, גם הדין שבמדרגת ישראל הפך לרחמים. וע"כ כתוב, כי לא ראה עמל בישראל. אלא כולו רחמים. אבל במדרגת יעקב אינו כן. וע"כ נמצא בו עמל. ולפיכך בירך אותו המלאך, לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל, שיש בו דין ורחמים, גלות וגאולה, וכולו רחמים. %break וע"כ כתוב, כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות, ויחי, חי. כי, מלך, הוא הדין שבשם ישראל. גואלו, הוא הרחמים שבשם ישראל. ושניהם נכללים בצבאות, נו"ה. נצח הרחמים שבו והוד הדין שבו. ומכונים, ויחי, חי. %break כי הנצח, רגל ימין, מאיר רק מלמטה למעלה, ע"כ מכונה ויחי, לשון עבר. וההוד רגל שמאל, מאיר גם מלמעלה למטה, וע"כ מכונה חי, לשון הווה. וכל זה הוא במדרגה העליונה ישראל. %break אבל למטה ממדרגת ישראל כתוב, כה אמר ה' השמיים כיסאי והארץ הֲדום רגליי, משום שלמעלה במדרגת ישראל, שתי הרגליים חי, שרגל ימין, נצח, ויחי, ורגל שמאל, הוד, חי. אבל כאן הם נקראים הדום רגליי, מלשון דממה, ההיפך מהחיים. %letter 16 .16 במדרגה העליונה, ישראל, שתי הרגליים, נו"ה, הם חי. הנצח ויחי והוד חי, ושניהם נכללים במילה ויחי. לי' הגדולה, הפשוטה, יש במילואה י' קטנה, ו"ד, שהוא בגי' י'. לח' יש במילואה ת'. ו"י יש במילוי הו'. ו"ד יש במילוי הי'. %break כי ב' הבחנות יש באותיות: פשוט ומילוי. למשל כשמבטאים א', נשמעות עימה האותיות ל"ף, כלומר אל"ף. וכשמבטאים ב', נשמעות עימה האותיות י"ת, כלומר בי"ת. האותיות א' ב' נקראות פשוטות, והאותיות ל"ף, י"ת הנשמעות עימהן, הן המילואים של הפשוטות. %break ולפי זה כאשר ד' אותיות ויחי נמצאות במילואן, הן: וי"ו, יו"ד, ח"ת, יו"ד. ונבחן בהן שתי חלוקות: %break א. ד' אותיות הפשוטות ויחי, ב. ז' אותיות המילואים י"ו, ו"ד, ת', ו"ד, שהן בגי' גָלֻת (433) עם ג' כוללים כנגד ג' האותיות וי"ח. %break והם ב' רגליים נו"ה, שחלוקה א', ויחי, נצח. וחלוקה ב', שבגי' גָלֻת, הוד. ושתיהן חי, שכלולות במילה ויחי. כי היות שהגלות היא סיבת הגאולה והתחייה, נחשבת גם הגלות לתחייה. %letter 17 .17 אלו ב' החלוקות כלולות באבן הטוב ספיר, שמתחת כיסא הכבוד, שבארץ מצרים. כמ"ש, ונגף ה' את מצרים, שזו חלוקה ב', אותיות המילוי, המרמזות על הגלות. והכתוב, כי טל אורות טַלֶךָ, שפירושו טל תחייה, זו חלוקה א', אותיות הפשוט, המרמזות לתחייה. %page 452 %letter 18 .18 ע"כ מתחברות יחד חלוקה ב', הרומזת על הגלות, עם חלוקה א' הראשונה, הרומזת על התחייה והגאולה. כמ"ש, בית יעקב לכו ונֵלְכה באור ה'. שפירושו, האותיות הרומזות על הגלות שנגזר עליהם, %break על עוונותיהם, באמת ובדין, יש להם תקנה בתורה, שבקיומה, תצאו מהטיט והרפֶשׁ, שהיא הגלות, ותלכו לאור ה'. %break ולכן כתוב, בית יעקב לכו, בגלות, וע"י זה שתתחזקו שם בתורה, תזכו, כמ"ש, ונלכה באור ה', שהוא התחייה והגאולה. ונמצא שהגלות היא סיבה לגאולה. הרי שב' החלוקות באות כאחד. %letter 19 .19 אותיות א' ר"ץ הן בארץ הנעצבת ובאה בגלות, בגזרת ספר התורה, ב-400 שנה שבגזרת בין הבתרים, והן מתחלקות בארץ לאותיות א' ר"ץ. %break בגזרת ספר התורה ר"ץ מתחברים בגלות, שגלות מצרים הייתה ר"ץ (290) שנה. והמילוי ל"ף מאות האל"ף של ארץ הוא בגי' 110. 110 ו- 290, הם 400 שנה. %break מהי גלות מצרים? הלוא 400 שנה נאמר לאברהם שיהיו בניו בגלות, ואם סופרים אותם היו רק 290 שנה? %break הזוהר מחשב התחלת ימי הגלות בפועל מזמן מכירת יוסף למצרים, והוא היה אז בן 17, ועד שנעשה למלך היה בן 13 שנה, כי בשעה שעמד לפני פרעה היה בן 30 שנה. ועד שבאו יעקב ובניו למצרים כבר היה יוסף בן 39 שנים, %break כי כשבא יעקב למצרים כבר עברו 7 שנות השובע ושנתיים ימי הרעב. ויוסף חי אחר שבא יעקב למצרים, עוד 71 שנה, כי יוסף חי 110 שנים. וכל זמן שיוסף היה חי, לא התחיל השעבוד. %break קהָת היה מיורדי מצרים, וימי חייו היו 133 שנה. ועמרם בנו חי 137 שנה. וימי משה בעת גאולתם ממצרים היו 80 שנה. ואם נאמר, שעמרם נולד בסוף ימי קהת, וכן משה נולד בסוף ימי עמרם, הרי הם ביחד 350 שנה. ומזמן מכירת יוסף עד שנעשה למלך היו 13 שנה, %break שזה נכנס בחשבון הגלות, הרי הם 363. הוצא מהם 71 שנים, שמָלך אחַר ביאת יעקב למצרים, שבזמן מלוכתו לא השתעבדו, נמצא 292 שנים. והזוהר מחשב רק 290 שנים, %break כי שנתיים מחשב למובלעות, כי לא נולד עמרם בסוף ימי קהת ממש, או משה לא נולד בסוף ימי עמרם ממש. %letter 20 .20 כתוב, וַיָמָת יוסף בן מאה ועשר שנים. וכתוב, הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עימנו אל. ונמצא בפסוק הזה, הריון ולידה שהתמלאו לגלויות ולצרות רבות ולזמנים רעים, %break כמ"ש, כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב, תיעזב האדמה, יביא ה' עליך ימים אשר לא באו. %break ואע"פ שהקב"ה יהיה עימנו באלו השנים, כי כן מורה שֵם הילד עימנו אל, שם השכינה, אמנם השכינה הזדעזעה והתרחקה מבעלה, ז"א, ונמצאת עימנו בגלות. אע"פ שהשכינה נמצאת עימנו, היא בצער בגלות ובלי זיווג. %break התבאר מהכתוב, שיש הריון מוקדם ללידת הגלות, ובן מאה ועשר היא החקיקה הנוספת, הנבחנת להריון אל מציאות הגלות. והכתוב ירצה לומר שכבר עבר מגלות מצרים 110 שנים לבחינת הריון, אשר עם 290, שהיו בגלות ממש, הן 400 שנים. %page 453 שאמר הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים, ולא נמנית הגלות של יעקב אלא כשמת יוסף, ועל 110 שנים אלו של הריון הגלות, מרמז המילוי ל"ף של האל"ף שבארץ, שהוא בגי' 110. ועל 290, שהיו בגלות ממש, מרמזות ר"ץ שבארץ. %break וכל זה כמ"ש, ומעת הוסר התמיד ולתת שיקוץ שומֵם ימים אלף מאתיים ותשעים. אשר הכתוב אומר אלף על גבי מאתיים ותשעים. והוא כמבואר, שהגלות מתחלקת להריון ולגלות ממש. %break ואלף הוא הריון, שבגי' של ל"ף הוא 110, ומאתיים ותשעים הם גלות ממש. והם אותיות אר"ץ, אל"ף ר"ץ. %letter 21 .21 ויהיה ימי יעקב שנֵי חייו שבע שנים וארבעים ומְאַת שנה. כאן ב- 147 שנה של חיי יעקב, המספר לתיקוני הגלות, שיהיו לבנים שגלו במדה"ד, בשלוש גלויות. התיקון הראשון הוא למצרים, שנמשל בשבע שנים. כמ"ש, השבעתי אתכם בנות ירושלים, %break אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתֶחְפץ. אף כאן מספר שבע של חיי יעקב לשון שבועה, שלא לעורר את האהבה, הגאולה, עד שתחפץ. %letter 22 .22 מכאן נשמע ביאורו של מספר שבע. שכתוב, מרחוק ה' נראה לי, ואהבת עולם אהבתיךְ. מרחוק, בגלות, והיה זה מפני האהבה הגדולה, שאינה מתגלה אלא רק ע"י הגלות. הגלות היא התיקון, שיהיו בני ישראל משתחררים מהגלות, ויתגלה אהבת ה' אלינו. %break וירצה הכתוב לומר במספר שבע שבחיי יעקב, שהבנים הקדושים, שגלו על עוונותיהם, יהיו בדין שנים רבות, עד שיהיו כמ"ש, שֶׁבע כחַטאותיכם. %break וכן כתוב, כל הורג קין שבעתיים יוּקָם, שהמספר הזה מתקן הקלקולים, שעשו ומגלה את אור הגאולה. וזהו בגלות ראשונה של מצרים, שהיא הקטנה שבשלוש גלויות. %letter 23 .23 הגלות השנייה היא גלות בבל, שנמשל לארבעים שנה שבחיי יעקב, ביחס השבע של מצרים, שהם גדולים מהם. כי לגלות מצרים באו כהדיוטות ולא היה צערם רב, %break אבל לגלות בבל באו, כמו בני מלכים שנשבו, כי כבר היה להם התורה והארץ וביהמ"ק. ע"כ היה צערם גדול, ונבחן לארבעים שנה בערך השבע של מצרים. %letter 24 .24 הגלות השלישית היא הגלות הארוכה, שאנו בה, שנמשל למאה שנים שבחיי יעקב, ביחס אל הארבעים שבגלות בבל. %break %H ויקרבו ימי ישראל למות %H ויקרא לבנו ליוסף %break %letter 25 .25 ויקרבו ימי ישראל למות. רָאה הצרה הזו של הגלות, שתִקרֶה לבניו, וקרבה לנפשו, ותקצר נפשו למות. והוא לא נשאר חי, כשירד ממדרגותיו בגלל חטאיהם של ישראל. %break ולא ירד ישראל, ז"א, עימהם בגלות, כמו השכינה שירדה עימהם בגלות. אשרי חלקם של ישראל, כי אם לא ירד עימהם ז"א בגלות, היו נשארים בין העמים, ולא יכלו לצאת מהם. %break וכתוב, מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, הקָצור קָצרה ידי מִפְּדוּת. ואין עונה, זה ישראל, ז"א. באתי ואין איש, זה השכינה, הקצור קצרה ידי מפדות. הרי שגם ז"א ירד עימהם בגלות. %page 454 אלא הקב"ה נתן חלק לישראל, שלא ישלוט שר אחר בהם, וע"כ נמצא עימהם בגלות. וכן כשירדו לגלות, השכינה עימהם. אבל ז"א רחוק מהשכינה. שבאמת נמצא גם ז"א עם ישראל בגלות. %break וכן השכינה. אבל הוא רחוק מהשכינה ואין ביניהם זיווג. וע"כ אמר מקודם, שז"א לא ירד לגלות. %break %H ויקרא לבנו ליוסף %break %letter 26 .26 ויקרא לבנו ליוסף. חקר יעקב את בניו ואמר להם, צרות רבות ורעות גדולות אני רואה שעתידות לבוא לבניכם. וצריכים למצוא רחמים עליונים. %letter 27 .27 ואם אתם רוצים לצאת מכל הצרות, הישבעו לי, וניתן בינינו לעֵד את ריבון העולם, שתעשו אמת ודין ותהיו כאבותיכם. ותצוו זה בכל דור ודור, שיבוא אחריכם, ואם אתם רוצים לעשות כן, תצאו מכל הצרות שיבואו עליכם. %letter 28 .28 וקרא רק לבנו יוסף לבדו, ולא לכל השבטים. כמ"ש, והציגו בשער משפט, אולי יֶחנן ה' את שארית יוסף. שכל בני ישראל כולם נקראים יוסף. אף כאן, השם יוסף כולל לכל השבטים כולם. %letter 29 .29 יעקב אמר, ואם תעשו כן, לא תקברו אף אחד מבניי במצרים, אלא תשובו איתי לארצכם בשלום. %letter 30 .30 ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו, אם נא מצאתי חן בעיניך, שים נא ידך תחת ירֵכי. מהו ידך? כמ"ש, חגור חרבךָ על יָרךְ, גיבור הודךָ והדרךָ. וגם, ידך תחת ירכי, פירושו חרב. %break חרב, שיש בה חסד ואמת, יסוד, שיש בו אור החסדים ואור החכמה, שנקרא אמת, ונקרא אור הפנים. ועל זה כתוב, חסד ואמת יקדמו פניך. פני ה' חילקם. %break ואם היו בניו טובים, ועשו מה שקיבלו עליהם, לא היה מת אף אחד מבניהם במצרים, כי כל טוב שה' גוזר על אנשים, אינו אלא בתנאי שיהיו טובים. כמו שאמר דוד, למען יקים ה' את דברו, אשר דיבר עליי לאמור, אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפניי באמת, ואם לא, לא. %letter 31 .31 כמה יפה הוא רוח האב מרוח הבן, כי רוח האב הוא רוח הבן, רוח מרוח נמשך. ונמצא מעלת רוח האב עליו, כערך השורש על הענף שלו. ואם יש עזרת אוויר אחר, מס"א, ברוח הבן, אינו נולד שלם, כי נעשה בעל חיסרון באותו אוויר דס"א. %letter 33 .33 ויאמר, הישבעה לי, ויישבע לו. כמ"ש, נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו. נשבע ה', שיוציא את ישראל מהגלות שלהם. וזהו שנשבע להם. ויישבע לו, סובב ג"כ על הקב"ה, שנשבע, שלא יעזוב אותם בארץ אויביהם. %page 455 %letter 34 .34 ויאמר, שַלחֵני כי עלה השחר, ויאמר לא אשַלחך כי אם בירכתני. מהו, בירכתני? הברכה שבירך אותו המלאך. שנתן להם גלות, ונשבע להם שיוציאם ממנו. כמ"ש, %break לא יעקב ייאמר עוד שמך, כי אם ישראל. אשר השם ישראל כולל דין ורחמים, גלות וגאולה, והגלות הוא סיבה ישירה לגאולה. %letter 35 .35 עתיד הקב"ה לעשות בשביל בניו של ישראל, שיהיה כל אחד תחת כיסאו, ויהיו חשובים מכל המלאכים העליונים. משום זה תמצא ו' ארוכה בתורה, כגון ו' מהכתוב, %break וכל הולך על גחון, הרומזת, שהקב"ה נשבע על השלמות של ו' דורות, אברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף, ו"ס חג"ת נה"י. %break ומשום ו' הללו, כתוב, וַישתַחוּ ישראל על ראש המיטה, כי ישראל, ז"א, הכולל חג"ת נה"י. השתחווה ישראל רומז, שיבוא המשיח בסוף 6000 שנה, הרומזות על ו"ס השלמים חג"ת נה"י, %break מצד הלבשתו לאו"א עילאין, אשר ספירותיהם הן כל אחת אלף שנה, והשכינה תִשרה עימהם. %break %H הנה אביך חולה %break %letter 36 .36 ויהי אחר הדברים האלה, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה. לא בא הכתוב להשמיענו מה שעשה יוסף, אלא מה שיהיה בסוף הגלות, שכל אלו יהיו לסוף המניין שנמנה, לסוף 6000 שנה. והכתוב, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה, %break רוצה לומר, שיבוא משיח, יוסף, ויאמר לו, אביך שבשמיים נחפז לקבל פניך, הצופים על הקץ של המשיח. %break אביך חולה, פירושו, דואג ונחפז, רוצה לומר, יהי רצון מן האלקים שבשמיים, שיקבל את בניו, שפָּרוּ ורַבּוּ בגלות, שנקראים אפריים, ושנשכחו עוונותיהם מכוח הגלות, שנקראים מנשה, שפירושו שִכחה, כי שכח הקב"ה את עוונותיהם באמת. %letter 37 .37 כמו שהכתוב, יוסף ה' לי בן אחר, מפרש ביוסף את השם הקדוש, השם בן שלוש אותיות יה"ו. עד"ז כתוב, ויאמר ליוסף, הנה אביך, בעל עוה"ב, ז"א במוחין דבינה עילאה, שנקראת עוה"ב, שרוצה לעשות טוב לבניו, שייצאו מהגלות שלהם. %break ואם אתה לא תרצה באמיתיותך, שלא תמצא אותם זכאים לזה, הנה השם בן ארבע, הוי"ה אחד, יתקן אותך, ויימצא שתשוב השכינה למקומה. שאם הבנים אינם ראויים לגאולה מצד עצמם, יתקן אותם ז"א מצד העלאתם לעוה"ב, בינה, שע"י זה ייתקן הייחוד הוי"ה אחד. %letter 38 .38 האבות הם המרכבה של מעלה של השם הקדוש, כמ"ש, ויעל אלקים מעל אברהם, שהיה רוכב עליו. וכתוב, תיתן אמת ליעקב, חסד לאברהם. שיעקב מרכבה לת"ת, %break שנקרא אמת, ואברהם מרכבה לחסד. וע"כ ביארנו הכתוב, הנה אביך חולה, על ז"א. ושע"י הייחוד הוי"ה אחד, יבוא המשיח. %page 456 %H והיה לעת ערב יהיה אור %break %letter 39 .39 והיה יום אחד, הוא ייוודע לה', לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב, יהיה אור. שני מקרים רעים יבואו לבניו של יעקב: %break א. שיהיו בגלות בארץ אויביהם, ב. שלא יסתכל בהם שנים רבות על עוונותיהם באמת, וכה ישכח אותם בארץ אויביהם. %break שזוהי בחינת אפריים ומנשה. ולבסוף, וייקח את בניהם, שקרו להם שתי רעות אלו, ויוליך אותם לארץ טובה, כפירוש הזוהר על הפסוק, וייקח עימו את מנשה ואת אפריים, שקרו להם שני המקרים האלה, ויוליכם לארצם הטובה. %letter 40 .40 והיו שני שרים גדולים וחשובים, שהיו דופקים תחת כיסא הכבוד של המשגיח על ישראל, המידה החמישית, בעבור, שיהיו בגלות כל הזמן שצריכים, שהיא בחינת אפריים. וגרוע מזה, שישכח אותם בארץ אויביהם, שהיא בחינת מנשה. %break שר אחד הוא מבחינת אפריים, וע"כ מידתו להחזיק את ישראל בגלות, ושיִפְרוּ וירְבּוּ שם. והשר השני הוא מבחינת מנשה, וע"כ מידתו להשכיח אותם בגלות. %letter 41 .41 ב' שרים אלו הם שתי מידות שבכל אחת ב' לשונות. יצאה מידה אחת ודיברה בפני ריבון העולם. וניתנה לה רשות, שתדבר כל מה שתרצה. וראתה בישראל מצד אחד, שיש לגזור על ישראל, שייצאו מהגלות בזכות אבותיהם. %break ומצד אחר ראתה, שיש לגזור עליהם להישאר בגלות, בעבור עוונותיהם, שאמרו המקטרגים עליהם רעות גדולות. הרי הם ארבע מידות. %break כי כל אחד מהשרים, שהם ב' מידות, היו לו ב' לשונות, פעם לזכות ופעם לחובה. ולא הייתה בהם המידה החמישית, המשגיח של ישראל, ודיברו כל מה שרצו. %break שפעם דיברו ב' השרים לזכות, ופעם דיברו לחובה. ולא הייתה בהם המידה החמישית, המחזירה הכול לזכות. %break המלכות מצד עצמה נבחנת למדה"ד, ואינה ראויה לקבל אור העליון, מחמת הצמצום והמסך שעליה. וכל תיקונה לקבל אור הוא ע"י עלייתה והתכללותה עם הבינה, מדה"ר. והן ב' מידות שבב' השרים, מדה"ד ומדה"ר, הכלולות זו בזו, %break בינה ומלכות. והן נעשות לארבע מלכויות, כי הבינה נכללה מבינה ומלכות, וכן המלכות נכללה מבינה ומלכות, וע"כ הן מתהפכות מרחמים לדין ומדין לרחמים. לעיתים זכרים ולעיתים נקבות. כי חלקי הבינה שבהן הם זכרים ורחמים, וחלקי המלכות שבהן הן נקבות ודין. %break והם שתי מידות, מדה"ר בינה, ומדה"ד מלכות, אחר שנכללו זו בזו: שר הא', שמידתו להחזיק את ישראל בגלות ולהפרותם ולהרבותם, זהו ממידת המלכות, שהיא מדה"ד. כמ"ש, וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ. %break שר הב', המשכיח אותם בארץ אויביהם, שלא יסתכל בהם שנים רבות על עוונותיהם באמת, שאינו דן אותם על עוונותיהם, שמחמת זה באה השִכחה, מבינה, מדה"ר. וע"כ אינו מסתכל על עוונותיהם. %break וב' שרים אלו הם שתי מידות שבכל אחת ב' לשונות, הרי הם ארבע מידות, כי אחר שנכללו זו מזו נעשו ד' מלכויות, שנעשה בבינה רחמים ודין, ובמלכות רחמים ודין, %page 457 זכות וחובה שבכל אחת מהמלכויות, ומתהפכות פעם לזכות, שייצאו מהגלות בזכות אבותיהם, ופעם לחובה, שיישארו בגלות בעבור עוונותיהם. %break ונאמר, שניתנה לה רשות, שתדבר כל מה שתרצה, מפני שהמלכות בפני עצמה מדה"ד גמור. לכן אפילו אחר שהשתתפה במדה"ר, גורמת דין וחוב בכל מקום שנראתה שם. %break אמנם בגמה"ת, כשהמלכות תקבל תיקונה השלם, ויתבטל הדין שבה, ותהיה ראויה לקבלת האורות כמו הבינה, תתבטל גם התהפכות מרחמים לדין גם במלכות משותפת עם הבינה. %break ומלכות זו נקראת המידה החמישית. שלא תהיה עוד משותפת עם הבינה, כמו ד' המלכויות, אלא שתהיה מתוקנת בפני עצמה. %break ולכן נאמר, שלא הייתה בהם המידה החמישית, שהמלכות עוד לא הייתה מתוקנת בפני עצמה, וע"כ דיברו כל מה שרצו. שפעם דיברו ב' השרים לזכות, ופעם דיברו לחובה. %letter 42 .42 עד שהגיעה להם המידה החמישית, שתתגלה בגמה"ת, שהמלכות בפני עצמה בלי שיתוף הבינה, תיתקן לכיסא הכבוד כמו הבינה, ותאמר על ישראל טוב, כי יתבטלו ממנה כל הדינים. %break ולא היו מפחדים עוד ב' המידות הראשונות, שהן בינה דבינה ובינה דמלכות, לדבר לפניו זכות על ישראל, כמו שהיו מפחדים מקודם לכן, שב' המידות האחרות, מלכות דבינה ומלכות דמלכות, תהפוכנה אותן לחובה. משום שהמידה החמישית, שעד כאן הייתה נמשלת ללילה, %break מחמת הדינים שבה, יצאה עתה להאיר להם, שהפכה לאור ולרחמים, והתבטלו כל הדינים שבב' מידות, שהיו מלמדים חובה על ישראל. %break כמ"ש, והיה יום אחד, הוא ייוודע לה', לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב, יהיה אור. כי כל עוד שהמלכות אינה מתוקנת בפני עצמה, אלא ע"י שיתוף עם הבינה, %break נקראת בחינת הבינה יום ובחינת המלכות לילה, שלילה מאירה ע"י הלבנה והכוכבים, המקבלים מהשמש אור יום. %break אבל בגמה"ת, והיה יום אחד לא יום ולא לילה, שלא תצטרך המלכות החשוכה לתיקון יום ולילה, אלא, והיה לעת ערב, בזמן שתתגלה עצמוּת המלכות, הנקראת ערב, %break יהיה אור, כי החושך עצמו של המלכות ייהפך לאור, ולא תצטרך עוד ללבנה ולכוכבים, המקבלים מאור יום, שהיא המידה החמישית. %break וע"כ כתוב, וייקח עימו את מנשה ואת אפריים, ב' מידות, בינה ומלכות, שזהו רומז על זמן הגאולה, שתתגלה המידה החמישית, שאז, תהיינה ב' מידות הללו כולן רחמים ולא תתהפכנה לחובה עוד. %letter 43 .43 ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה. נוקבא דז"א, חושך ולילה, מקבלת מהיום, ז"א. והרי כתוב, וחושך על פני תהום, משמע, שחושך קליפה ולא קדושה? %break אלא, מבראשית עד ו' דורות, חג"ת נה"י דז"א, ברא הוי"ה אחד, בינה. שזהו עניין ו' דהוי"ה, ז"א, שהבינה נתנה בו רוח חכמה, ע"כ עד כאן לא היה נודע מהו חושך. כי המוחין דחכמה מבטלים כל הקליפות. ואחר שז"א קיבל חכמה מבינה, %break והשפיע חג"ת נה"י אל הנוקבא, התבטל מהם החושך. ע"כ עד כאן לא היה נודע מהו חושך. כמ"ש, ולחושך קרא לילה. אבל מתחת ו' דורות חג"ת נה"י דז"א, למטה מעולם אצילות, שם יש חושך, קליפה, ועל זה כתוב, וחושך על פני תהום. %page 458 %letter 44 .44 קם רבי אבא ושאל, מהו חושך? עמלו ולא השיגו החברים להשיבו על מה ששאל. עשו מעשה, כלומר איזה ייחוד, והגיע קול מלפני ריבון העולם בפסוק הזה, %break אֶרץ עֵפָתָה כמו אופל צלמוות ולא סדרים ותופַע כמו אופל, שעוד מקודם שנברא העולם נגנז לרשעים. ומכאן, שחושך הוא גיהינום. %break אוי להם לרשעים, שיהיו בחושך הזה. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה לא ברא בעדם זה החושך, אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלקיו. %break %H ויגד ליעקב %break %letter 45 .45 ויגד ליעקב, ויאמר, הנה בנך יוסף בא אליך. מלאך הוא המגיד ליעקב, שעתיד לומר טוב על ישראל. בעת שישובו אל הקב"ה בכל צרתם, כשיגיע הקץ של המשיח, %break וייגאלו מכל הצרות שבאו עליהם. ויאמר אל המידה, יעקב, ת"ת, בניך באים אליך וייגאלו הטובים, ישראל. %letter 46 .46 אשריהם חלקם של ישראל, שנקראים בניו של הקב"ה, שהם כמלאכים, שכתוב עליהם, ויריעו כל בני אלקים. וכן ישראל נקראים, בני ה', שנאמר, בנים אתם לה' אלקיכם. %letter 47 .47 הקב"ה קרא ליעקב אֵל, שאמר לו, אתה תהיה בתחתונים ואני אהיה אלקים בעליונים. כמ"ש, ויעל אלקים מעל אברהם. הרי שהאבות הם מרכבה של הקב"ה. %break וכתוב, תיתן אמת ליעקב, חסד לאברהם. הרי שתי ספירות, חסד ואמת, שהוא ת"ת, בשתי מרכבות גדולות עליונות, אברהם ויעקב. %letter 48 .48 השלישי הוא יצחק, שנעשה מרכבה לספירת הגבורה, כמ"ש, ויישבע יעקב בפחד אביו יצחק. משום פחד יצחק, ספירה של הקב"ה, הגבורה, הנקראת פחד, הוא נעשה כיסא הכבוד מרכבה עליונה אליה. והספירה של יצחק, גבורה, %break חשובה ומפורשת יותר מכל ספירות האבות חסד ות"ת, כמ"ש, ויישבע יעקב בפחד אביו יצחק, בספירת הגבורה, שנקראת פחד. מפני שהארת החכמה באה רק מספירת הגבורה, מקו שמאל, והארת החכמה מבטלת כל הקליפות. %letter 49 .49 אלקי אברהם ואלוהי נחור ישפטו בינינו, אלקי אביהם, ויישבע יעקב בפחד אביו יצחק. ספירת יצחק חשובה מכולן, שהרי לא נשבע באלקי אברהם, אלא בפחד יצחק. %break %H ויתחזק ישראל ויישב על המיטה %break %letter 50 .50 ויתחזק ישראל ויישב על המיטה. כמ"ש, בעת ההיא יעמוד מיכאל, והייתה עת צרה. זהו גבורת יד של מיכאל הגדול, שיעמוד לישראל בעת הגאולה, שיהיה אז עת צרה, כמ"ש, אשר לא נהייתה מהיות גוי עד עת ההיא. ועל העת ההיא כתוב כאן, ויתחזק ישראל. %page 459 ויישב על המיטה. כמו שהיה משתחווה לה מקודם לכן, שכתוב, וישתַחוּ ישראל על ראש המיטה, כן עתה ישב עליה. מיטה, המלכות, המקבלת מיעקב, ז"א. ויישב על המיטה, כלומר, שהשפיע אליה. %break למי היה משתחווה יעקב? אם השתחווה אל המיטה, המלכות, הרי המיטה הייתה פתוחה לקבל ממנו, ואין המשפיע משתחווה אל המקבל ממנו. אלא, אל המילה, היסוד, היה משתחווה, %break כי היה חביב לו. המיטה היא מלכות. ראש המיטה, יסוד, ראש של המלכות. השתחווה אל מידת היסוד, החביבה מכל הספירות. %letter 51 .51 כי חילל יהודה קודש ה' אשר אָהֵב ובעל בת אל נכר. כשהסתלק האור מז"א, מחמת עוונותיהם של ישראל, לא היה לשכינה לעמוד לפני ז"א, והוגלתה השכינה מן המלך, שיצאה יחד עִם ישראל בגלות בין העמים, משום שלא יכלה לעזוב את בניה בין העמים, %break שיהרגו אותם. והיה ז"א בארץ הקדושה. ובזֶה שיהיה עמים נוכריים עימו, כתוב, ובעל בת אל נכר. %break רוצה לומר, שהשכינה נכנסה בין העמים בגלות. ובעת שלא הייתה בארץ, והייתה בארץ העמים, נמצא שבאור של ישראל נשמרו העמים שבסביבותיהם. וע"כ נאמר על זה, ובעל בת אל נכר. %letter 52 .52 שני שרים, מלאכים, היו תחת כיסא הכבוד. שמו של אחד מיטה, שהיא שורה באוצר ההיכל. ובגלות לא נשאר בינינו אלא זה, שהוא מטבע של הקב"ה, וחתום משמו של הקב"ה, המלאך מט"ט, ששמו כשם רבו. כמ"ש, כי שמי בקרבו. %letter 53 .53 ושכתוב, הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמורך בדרך. עוה"ב, בינה, היא השמירה בדרך, שמבינה נמשך כוח השמירה. וע"כ הבינה אמרה לישראל, הנה אנוכי שולח מלאך, השכינה, לשמור אותך בדרך. ולא מדרגה אחרת, כי ממנה השמירה. %break ואמרה, מַשְׁרה אני השכינה ביניכם, לשמור אתכם בגלות, והיא תשמור אתכם עד שתביא אתכם לארצכם, כמו שהייתם מקודם לכן. כמ"ש, להביאך אל המקום אשר הכינותי, שהארץ כבר הייתה מושב שלהם מקודם לכן. %letter 54 .54 המלאך שבכתוב, זוהי השכינה, המתלבשת ופועלת ע"י מט"ט. כי בגלות, המכונה דרך, הוגלתה השכינה מן המלך, מז"א, ופועלת ע"י מט"ט עד ימי הגאולה, שתשוב למקומה, לז"א. כי כמ"ש, רק עוג מלך הבשן נשאר מיֶתר הרְפָאים, %break הנה עַרשו עֶרש ברזל, הלוא הוא ברבת בני עמון. כי עוג מלך הבשן הקליפה שלעומת מט"ט. ע"כ רמוז גם הוא בשם מיטה, כמו מט"ט. %letter 55 .55 הדרך היא משל על הגלות. תשמור אתכם השכינה בגלות, מכל הצרות שתבואנה עליכם, עד שיבוא ויכניס אתכם לארץ, אשר נשבע לאבותיכם, שנשמרה לכם. %letter 56 .56 השר השני שתחת כיסא הקדוש, השורה באוצר ההיכל, הוא נוריאל. השר של ישראל, שהתמנה עליהם, הוא השר הראשון שמתחת כיסא הקדוש, מט"ט. ובכל עת שהייתה השכינה עם המלך, היה יוצא ונכנס לפניהם מט"ט. %break והשר השני נוריאל מקבל עבודתם של ישראל להקב"ה כאש. וכאשר התבטל האש, כי הוגלו ישראל ואינם מעלים מ"ן בעבודתם, הסתלק אורה של השכינה, והסתלקה השכינה מן המלך. %page 460 %letter 57 .57 כתוב על רות, ליני הלילה והיה בבוקר, אם יגאלךְ טוב יגאָל. הרחמים שולטים על הדין. כי רות, המלכות, דין, וטוב הוא רחמים, כמ"ש, וירא אלקים את האור כי טוב. הרי טוב ואור שווים, שהוא המקור של הנחלים, שהים והנחלים שבעולם באים מהם. %break ולפיכך מה שכתוב על רות, אם יגאלך טוב, שהרחמים, שנקראים טוב, יגאל וישלוט על רות, שהיא דין. %letter 58 .58 אמר רבי שמעון, פעם אחת עליתי וירדתי להאיר במקור הנחלים, שהעלה מ"ן והוריד מ"ד אל המלכות, ממקור הנחלים, בינה. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מלא. %break מאורו של בינה נבראו כל השרים שבעולם, ומאורו נובעים כל הנחלים, שכל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מלא. %break הים, המלכות, אינו מלא בגלות הזו, כי החושך והאפלה שבגלות, אהבת אמא, בינה, עשתה אותם. ואם לא היה החושך, לא היה נעשה הנחל, המאיר אל הבת, המלכות. %break והים לא יהיה מלא ושלם עד שיבוא צד האחר, שלא היה בגלות, צד הימין, ששום קליפה אינה שולטת עליו. ואז יתמלא הים, המלכות. %break %H השמות הנקראים יד %break %letter 59 .59 והשמות הנקראים יד, כלומר, יד הוי"ה, יד הגדולה, יד החזקה, הם מקור האור לכל. ולא נזכר יד אלא בשם הוי"ה, שהוא רחמים, כמ"ש, הן לא קָצרה יד הוי"ה. %letter 60 .60 כי יד על כֵס יה מלחמה להוי"ה בעמלק. יד כס, בגלל הוי"ה, רחמים, כי שולט הרחמים על הדין. הכתוב רוצה לומר, יהי רצון שיהיה לעולם, במקום גבורה, יד הגדולה, שהייתה במצרים, הרחמים, ואם לא הייתה יד הגדולה, הייתה המלחמה בדין בלי רחמים. %letter 61 .61 וכשיבוא המשיח, יבוא בהתחדשות ביד הגדולה, ויערוך מלחמה בעמלק, ויתגברו הרחמים על הדין, כמו ביציאת מצרים. וכתוב, בחוזק יד הוציאךָ ה' ממצרים. וכשיבוא השם יד בחוזק, יד לבד ולא יד הוי"ה ולא יד הגדולה, הוא בדין, %break כלומר, שיערוך מלחמה בדין בעמלק, ויבוא המשיח, שיעשה עם עמלק ב' מלחמות, בהתגברות הרחמים על הדין, ובדין לבד. ואז תבוא הגאולה. %break והראיה כמ"ש, ויָצא ה' ונלחם בגויים ההם, כיום הילחמו ביום קרב. כי מחצית הכתוב הראשונה היא בסיוע הרחמים, שכתוב, ויצא הוי"ה ונלחם, שהוי"ה הוא רחמים. %break ומחציתו האחרונה היא בדין לבד בלי רחמים, שכתוב, כיום הילחמו ביום קרב. ולא נזכר בו הוי"ה. הרי שיהיו ב' מיני מלחמות. %letter 62 .62 כמה כוחה של יד הגדולה, יד ימין, שהגיעה ליד העליונה הזו, יד שמאל, יד חזקה, ונקראת גם עליונה, משום שמאירה רק מלמטה למעלה. ביד הזו יצאו ממצרים, כמ"ש, בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים. %page 461 ומתחברות יחד, משום שמספרן שווה. נחשב י' לי', ד' לד', שווים זה לזה: השם יד הגדולה והשם יד העליונה, שיוצאים יחד, הם שווים באותיותיהם ומספרם כמספרם, שהייחוד קיבל שתי י"ד, שתיים ביחד, שהימין והשמאל התחברו יחד. %letter 63 .63 כיצד לא נמנע חיבורם זה מזה, והם אינם שווים, זו נקראת גדולה וזו נקראת חזקה? התבאר החיבור של שניים אלו, מטעם שבאותיותיהם י"ד הם שווים בעניין, אע"פ שהשניים אינם מתבארים לגמרי בעינם. כיוון שבשם יד הם שווים זה לזה, %break כבר ייתכן שיתחברו יחדיו, אע"פ שזו נקראת גדולה וזו חזקה. מאלו ב' ידיים, נבראו שמיים וארץ וכל שעימהם. %break אחר שהזוהר ביאר גודל חשיבות הייחוד של ב' הידיים, יד הגדולה ויד החזקה, שמהייחוד הזה נבראו שמיים וארץ ומלואם, ואע"פ שהן רחוקות זו מזו, כי יד הגדולה ימין ויד החזקה שמאל, מ"מ כיוון ששתיהן נקראות יד, %break יש במילה יד עניין משותף, וע"כ הן מתייחדות. ועתה בא הזוהר לבאר, איך הן מתחברות במשקל המילה יד ע"פ ע"ס שבכל אחת מהן. %break ג"ר של כל מדרגה נבחנות באותיות הפשוטות של שם המדרגה לספירת הכתר שבה, והמילואים של האותיות הפשוטות הם חכמה שבה, ומילויי המילואים הם בינה שבה. %break השם י"ד: האותיות י' ד' הפשוטות, ספירת הכתר שבה. אותיות המילוי של י' ד', יו"ד דל"ת, ספירת החכמה שבה. אותיות מילוי המילוי, המילואים של האותיות י' ו' ד', ד' ל' ת', יו"ד ו"ו דל"ת, דל"ת למ"ד ת"ו, הן ספירת הבינה שבה. %break ע"פ זה מצייר הזוהר ג' עיגולים זה בתוך זה: לג"ר שבעליון מתייחדות האותיות הפשוטות י"ד מיד הגדולה, עם האותיות הפשוטות י"ד מיד החזקה. י' לי', ד' לד', כתר של יד הגדולה עם הכתר של יד החזקה. כי האותיות הפשוטות של השם מרמזות על כתר. %break בעיגול ב' שבתוך העליון מתייחדות אותיות המילוי של י"ד מי"ד הגדולה, שהן י' ו' ד' ד' ל' ת', עם אותיות המילוי של י"ד מי"ד החזקה, שהן י' ו' ד' ד' ל' ת'. בימין העיגול, י' לי', ו' לו', לד' ד'. %break שי' של היד הגדולה מתחברת עם י' של היד החזקה. וכן ו' לו'. וכן לד' של היד הגדולה הד' של היד החזקה. ואלו כתובים בימין העיגול. %break ובשמאל העיגול כתובים המילואים של הד', ד' ל' ת'. לד' ד', לל' ל', לת' ת'. שהד' של היד הגדולה מתחברת עם הד' של היד החזקה. וכן לל' של היד הגדולה מתחברת הל' של היד החזקה. וכן הת' של היד הגדולה מתחברת עם הת' של היד החזקה. %break והטעם שמילויי הי' כתובים לימין העיגול ומילויי הד' כתובים בשמאל העיגול, הוא משום שעצם הי' רומזת על חכמה, שהיא ימין. ועצם הד' רומזת על הבינה שהיא לשמאל החכמה, אמנם בדרך כלל עיגול ב' הוא חכמה, להיותו בחינת המילוי. %break ובעיגול ג' שבתוך השני מתייחדות אותיות מילוי המילוי של השם י"ד מיד הגדולה עם אותיות מילוי המילוי משם י"ד מיד החזקה. שהיא ספירת הבינה שבה. שהן יו"ד ו"ו דל"ת, %break דל"ת למ"ד ת"ו של היד הגדולה, עם יו"ד ו"ו דל"ת, דל"ת למ"ד ת"ו, של יד החזקה. בימין העיגול ד' לד', ל' לל', לת' ת'. ובשמאלו, לל' ל', למ' מ', לד' ד', לת' ת', לו' ו'. %break אמנם הזוהר אינו מחשב כאן את מילוי המילוי של הי' אלא של הד' בלבד. והטעם הוא, מפני שעיגול זה הוא ספירת הבינה, והי' היא בעצמוּתה בחינת חכמה. ע"כ אינו מחושב בעיגול זה, %page 462 אלא רק מילוי המילוי של הד' בלבד, שהיא בעצמותה ספירת הבינה. הד' ממילוי המילוי של היד הגדולה, מתחברת עם הד' דמילוי המילוי של היד החזקה. וכן ל' לל'. וכן ת' לת'. %break והן בימין העיגול, מטעם שהן אותיות העיקריות של מילוי המילוי. ובשמאל העיגול, ל' של מילוי המילוי מיד הגדולה, מתחברת עם הל' של מילוי המילוי מיד החזקה. וכן למ' מ'. וכן לד' ד'. וכן לת' ת'. וכן לו' ו'. %break במרכז אלו העיגולים כתוב ו' למעלה. והיא רומזת על חג"ת שלהם. ומתחתיה י"ה י"ה והן רומזות על נו"ה שלהם. ומתחתיהן שד"י, הרומז על יסוד שלהם. ומתחתיו מרכבה, שאביה ישראל, הרומז על ספירת המלכות שלהם. %break הספירה הראשונה, העיגול העליון, כתר עליון, היות שבו אותיות הפשוטות, כתר. עיגול ב' הוא, כמ"ש, בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים, ספירת החכמה, כי עיניים חכמה. ע"כ יש בו אותיות המילוי חכמה. %break עיגול ג' ספירת הבינה, היות שבו אותיות מילוי המילוי, העוזרים ומשפיעים אל הו' של שם הוי"ה, ז"א, שעשה הרבה ניסים בארץ מצרים. %break %H נראה אליי בלוז %break %letter 64 .64 ויאמר יעקב אל יוסף, אל שד"י נראה אליי בלוז בארץ כנען. לוז, זה ירושלים העליונה, בינה, המשרה השכינה בינינו. אמר יעקב העליון, ז"א, ליעקב שלמטה, הבינה נתנה לי ברכה, %break שרוצה להרבות אתכם ולתת את הארץ לבניכם. לוז, ירושלים העליונה, בינה, הקב"ה, נתן ברכה, שברכה זו תהיה על ידו בארץ הקדושה, אבל לארץ אחרת לא תהיה הברכה. %letter 65 .65 מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם, קללה תיחשב לו. הקב"ה קרא לישראל, אחים ורעים. מברך רעהו, שהקב"ה מברך את ישראל. הברכה שנתן, שהעם הזה יהיה טהור תחת ידיו, %break ושיהיה שומר עליהם. שמחמת ברכה זו, מסבב על ישראל סיבות, הנראות כמו עונשים. וע"כ מסיים הכתוב, קללה תיחשב לו. כי אינם מבינים שהן לטובתם, כדי שתתקיים הברכה. %letter 66 .66 אשרי חלקם של העם הטהור, שהוא שומר עליהם, שנקראים בנים, חביבים יותר מעליונים, כמ"ש, בנים אתם לה'. והכול משום שנשלם השם שד"י בחותם שלהם, שהם נימולים. %letter 67 .67 בפניו של אדם יש השם של הקב"ה, ש', וחסר ממנו י', ולא נשלם. בא אברהם וחיבב את הקב"ה, ואמר לו הקב"ה, בך ישתלם השם. ונימול, ונשלם השם בי' של המילה. %break כי בפניו של האדם ש' דשד"י, ב' עיניים וחוטם באמצע. ובזרועו יש ד'. וחסר י'. ונשלם בי' של המילה. ואז נקראים, בנים לה', בנים קדושים. %letter 68 .68 וכאשר מטמאים לברית קודש, ומכניס אותו לרשות אחר, שעובר בו עבירה, מסתלק ממנו קדושת החותם, והוא כמו שמחריב העולם, כי טימא החותם שנשלם בו השם של הקב"ה ומחריב העולם. כי מפסיק השפעת הקב"ה אל העולם. %page 463 %H הנני מַפְרְךָ והרביתיךָ %break %letter 70 .70 לא עתה יֵבוש יעקב ולא עתה פניו יֶחוורו. אדם, המבטיח טוב לאדם כמוהו, ואם לא יקיים מה שאמר, הרי פניו מתביישים. על אחת כמה וכמה, הבטחה הבאה מעליונים לבן אדם, אם אינו מביא כל הטוב שאמר על בניו, הרי פניו מתביישים. %letter 71 .71 אמר הקב"ה ליעקב, אני ישראל העליון, הנני מַפְרְךָ והרביתיךָ, ונתתי את הארץ הזאת לזרעך, בברכה הזו שנתן לי הבינה, ואתן את הארץ הזאת לבניכם. ובניו אינם בארץ, והקב"ה אינו עימהם. שזאת בושה שמבטיח ואינו מקיים. %break וכאשר יבוא הקץ של המשיח ותתקיים הבטחתו, אמר הקב"ה, לא עתה יבוש יעקב. עתה, פניו של יעקב של מעלה, לא יתביישו מחמת שאמר להם, ונתתי את הארץ הזאת לזרעך. %break כי עד עתה לא היה בידו לתת להם, והיו פניו מתביישים. ועתה הבטחה שלו התקיימה מלפני אדון השמיים והארץ. %letter 72 .72 לכן מלחמת עמלק, כשיושלם הקץ, לא תהיה אלא בחוזק יד, כמו ביום קרב, כמ"ש, ויָצא ה' ונלחם בגויים ההם, כיום הילחמו ביום קרב. הוא עצמו יצא ולא אחר. %break %H ועתה שני בניךָ הנולדים %break %letter 73 .73 ועתה שני בניךָ הנולדים לך בארץ מצרים, עד בואי אליך מצריימה לי הם, אפריים ומנשה. זהו ישראל למטה בגלות. והם בניו של הקב"ה, הנולדים בין העמים. %break הכתוב סובב על ישראל, שהם בגלות העמים, כי ארץ מצרים כולל לכל הגלויות. ישראל שיהיו בארץ ישראל הקדושה, יושבים בארץ בעת שיבוא המשיח, יהיו עם אחיהם במקומם. כי לא נקרא גלות, אלא למי שהוא יושב בארץ נוכרייה, והם נקראים גולים. %break אבל אלו שיושבים בארץ ישראל, אינם נקראים גולים, ואינם בגלות אפילו בטרם שיבוא המשיח. ולפיכך מדייק הכתוב, הנולדים לך בארץ מצרים, שהם נבחנים כגולים, ולא הנולדים בארץ ישראל. %letter 74 .74 וזכרתי את בריתי יעקוב. הו' של יעקב יתרה היא. וזה מורה, שתבוא הו' שהסתלקה כשנחרב הבית, ותהיה עזרה ליעקב בעת שתהיה הגאולה. ותהיה לְבֵן הקדוש יעקב ארץ אחוזת עולם. ויהיו בניו בארצם, שגרו בה מקודם לכן, אשרי חלקם. %page 464 %letter 75 .75 עתה בנים, שהוגלו לחוץ לארץ ונשכחו, בחינת מנשה, ופָרו ורַבּוּ, בחינת אפריים. ויאמר יעקב העליון, ז"א, לזה שלמטה, הבנים שלך, שבחוץ לארץ, שנולדו בגלות בכל ארץ וארץ, מטרם שבאתי למצרים ועשיתי בהם דין על עוונותיהם, %break אין אני מחשיב לבניך כל אותם הנבראים בגלות בחוץ לארץ בארץ נוכרייה. ואע"פ שהם רבים, בחינת אפריים, ונשכחו, בחינת מנשה, בנים שלי הם. %break וכשראיתי הגלות הזו שלהם, ריפאתי את מכאוביהם ושמעתי תפילתם. כמ"ש, עד בואי אליך מצריימה לי הם, אפריים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. ראובן, כי ראה ה' את עוניי. שמעון, כי שמע ה' כי שנואה אנוכי. %break אפריים ומנשה, שפָּרוּ בגלות ונשכחו בגלות. כראובן ושמעון יהיו לי, שיראה את עוניָם, וישמע את תפילתם, ויגאלם, כהוראת השמות ראובן ושמעון. וחשוב בליבך כאילו הם לפניי. %break וכשנחזור ממצרים, הכוללת כל הגלויות, אחר שייעשה בהם הדין, נוציא אותם מארץ גלותם. %letter 76 .76 מכאן נשמע, שאחר שייעשה דין במצרים, הכוללת כל הגויים, ייגאלו ישראל מגלות. כמ"ש, והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'. רוצה לומר, כשיהיה הקב"ה בדין במצרים, בכל האומות, %break יביאו כל העמים מנחה, כאשר שמעו שמועה של הקב"ה, כמ"ש, ונהרו אליו כל הגויים. %letter 77 .77 עתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק חופה בירושלים, כמ"ש, קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה. כאשר תשוב השכינה אל המלך, ויעשה לה אירוסין. ביום חתונתו וביום שמחת ליבו. ביום חתונתו, מתן תורה. וביום שמחת ליבו, זה בניין ביהמ"ק, שייבנה במהרה בימינו. %letter 78 .78 ומולדתךָ אשר הולדתָ אחריהם לך יהיו. זה ישראל למטה, שייוולדו לאחר הגאולה אל האבות, שהם מרכבות. יהיו שמותיהם, שנולדו לאחר הגאולה כמ"ש, על שם אחיהם ייקראו בנחלתם. %letter 79 .79 ומולדתך, זהו ירושלים של מטה. המולדת שלך. האנשים אשר ייוולדו בירושלים הזו, לאחר שיָשוּבו העולם לאדון השמיים, כי יתגיירו לאחר הגאולה. ייקראו על שמות בני ישראל, ולא ייקראו על שמות אבותיהם, כגון גֵר מקַפּוטקִיָא, אלא בשם ישראל. %letter 80 .80 לך יהיו, פירושו, על שמותם של ישראל ייקראו כמ"ש, על שם אחיהם ייקראו בנחלתם. וכאשר ישובו, ינחלו עִם ישראל בארץ, וייקח כל שבט את שלו. וגם בשביל אנשים משלהם מהגֵרים, וכל אחד ינחל מן הארץ לפי מניינו. %break %H מתה עליי רחל בדרך %break %letter 81 .81 קול ברמה נשמע, רחל מבכּה על בניה. כה אמר ה', מִנעי קולך מבֶּכי, כי יש שכר לפעולתך, ושבו בנים לגבולם. הלוא היה לו לומר, וישובו בנים לגבולם? %page 465 %letter 82 .82 אלא בשעה שיהיה הדין על ההר, והשכינה תתעטר על ההר, שתקבל שם מוחין, עטרה, וחושבת אז שבניה יאבדו בדין, ואינו כן. כי כמ"ש, רוני עקרה לא יָלָדָה פִּצחי רינה וצהלי לא חָלָה, %break כי רבים בני שומֵמה מבני בְעוּלה. רבים יהיו בני הכיסא מבניה עצמה. ואז תשוב השכינה לבעלה, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. שני מצבים לשכינה: %break א. שהיא רביעי לאבות, שקומתה שווה לז"א, חג"ת, הרים, כי שניהם הם כיסא אל הבינה, ואז הם שלושת רגלי הכיסא חג"ת, הרים, והשכינה רגל רביעי אל הכיסא. ונחשבת גם הר כמו חג"ת. ובמצב הזה היא אחוריים ודינים. %break ב. שחוזרת ונבנית בפָּנים וברחמים, אבל אז מתמעטת קומתה ואינה ראויה עוד להיות כיסא אל הבינה, אלא שנעשית מקבלת מז"א, שיורדת לנה"י, אבל הם מזדווגים פב"פ, וברחמים. %break המוחין ולידת נשמות ישראל באים ממצב ב', כי במצב א' היא מלאה דינים, וכל המקבלים ממנה אז, נאבדים. %break בשעה שיהיה הדין על ההר, כשהשכינה במצב א', שעלתה לחג"ת, הרים, שאז שולטים הדינים על ההר, והשכינה מתעטרת על ההר, שמקבלת מוחין גדולים כמו ז"א, ונעשית כיסא אל הבינה כמוהו, רגל רביעי. וחושבת המקבלים ממנה לנאבדים, %break מרוב הדינים המושפעים ממנה במצב א' הזה. וע"כ השכינה מכוּנה במצב הזה בשם עקרה, כי אין לה בנים, המקבלים, כי כל המקבל ממנה נאבד. %break ובגמה"ת, כאשר תתוקן עצם המלכות לגמרי, ולא תצטרך עוד לקבל מיתוקים מהבינה, אז נאמר, רוני עקרה, כי רבים יהיו בני הכיסא מבניה עצמה. כי כל אלו שקיבלו ממנו במצב הא' במדרגת כיסא אל הבינה, שנאבדו מהעולם מרוב הדינים שבה, חזרו כולם לתחייה. %break והשכינה תראה עתה שהבנים ממצב הכיסא מרובים מבנים שלה עצמה, מבנים ממצב הב'. שמטרם התיקון רק היא הייתה בעלת בנים. כמ"ש, כי רבים הם בני שומֵמה, בני הכיסא הם רבים, מבני בְּעוּלה, מבני מצב הב', שרק היא הייתה בעולה ובת בנים. %break ואז תשוב השכינה לבעלה, כמ"ש, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. כי מטרם גמה"ת, נאמר רק הוי"ה אחד, כי השכינה נכללת בז"א, הוי"ה. אבל בגמה"ת, נאמר גם ושמו אחד, כי תהיה מתוקנת בפני עצמה. %letter 83 .83 לכן מקודם תאמר השכינה לבעלה, הבנים שלי, ממצב הא', היכן הם? ויאמר לה, שהם בדין, והיא חושבת שנאבדו בדין, ומבכה עליהם, כמ"ש, קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה. והוא יאמר לה, מנעי קולך מבכי. כי יש שכר לפעולתך, %break משום שהיית עימהם, וכבר שבו הבנים מהארץ השנואה, כי כבר נגאלו. לכן, ושבו בנים לגבולם, לשון עבר, כי בעת שהקב"ה השיב לה, כי יש שכר לפעולתך, כבר היה גמה"ת, וכבר שבו הבנים לגבולם. %letter 84 .84 ואני בבואי מפַּדן מתה עליי רחל. והאם לא ידע יוסף שאימו מתה, הלוא היה עימה שם כשמתה, ולמה היה צריך יעקב לספר לו את זה? אלא יאמר ישראל העליון, כשנבוא מגאולת ישראל, תתעורר השכינה, ותתעורר כנ"י ותערוך מלחמה עם העמים, %break וימותו מישראל במלחמה זו. ויתקרבו לאט לאט לבוא אל הארץ. יאמר לה הקב"ה, כשהיא בוכה על בניה שמתו, אל תפחדי, שכר יש לבנים שמתו במלחמה על שמי. אחרים, שלא מתו, כבר שבו. ושמתו, ישובו ויחיו בתחיית המתים. %page 466 %letter 85 .85 מתה עליי רחל. מתה על ייחוד שמו של הקב"ה, כלומר, בניה שנהרגו על קידוש השם. ועל זה אמר, בעוד כִּבְרַת ארץ לבוא אפרתה, שמתו על ייחוד שמו של הקב"ה בחוץ לארץ, במלחמה לביאת הארץ. %break כי בארץ ישראל לא ימות אף אחד מהם, אלא רק לבוא לארץ ישראל. כי אחר שבאים לארץ ישראל, אינם מתים עוד. %letter 86 .86 עתידים ישראל לערוך מלחמה בדרך לאפרת, וימותו עַם רב מהם. ואח"כ יקומו לתחיית המתים, וממשלה יתרה תהיה לאותם שמתו בדרך הזו לאפרת, מכל אלו שיהיו כבר לפניהם בירושלים, יותר מכל אלו שלא מתו במלחמה. %letter 87 .87 ולמה נקרא שם המקום הקדוש של המקום הזה לחם, כמ"ש, אפרת היא בית לחם? משום שהוא משמו של הקב"ה, כי ימותו שם במלחמה על שמו. כמ"ש, י"ד על כֵס יה מלחמה לה' בעמלק, שפירושו, שימותו שם, כדי להשלים את השם י"ה, %break כי אין השם שלם בהוי"ה, עד שימחה זכר עמלק. וע"כ המלחמה היא להשלים את השם י"ה עם ו"ה. וע"כ נקרא המקום לחם, מלשון מלחמה, כי לָחם בגלות, משום שהוא בא להשלים את שמו של הקב"ה. %break %H ויַרְא ישראל את בני יוסף %break %letter 88 .88 ויַרְא ישראל את בני יוסף ויאמר, מי אלה. מי ילד לי את אלה? ישראל למטה ראה שיבואו בני ישראל לפניו, בעת שיבואו מעֵילם ומשִׁנְער ומחֲמָת ומאיי הים, ויתקבצו כולם, ויהיו עם רב. תאמר השכינה, מי הם כולם, אם אין בהם פסול מבנים נוכריים? %break ויאמרו לו, אנחנו כולנו מבניך ואין בן נוכרי עימנו, כי ייפרדו זה מזה, שהערב רב ייפרדו מישראל, ויִמולוּ יחד ויתגיירו, וישובו הגרים עִם ישראל ויהיו ביחד. %letter 89 .89 כי ירחם ה' את יעקב ובחר עוד בישראל. כשישובו הבנים לארצם, ותהיה בהם אהבה, יהיה ה' אחד ושמו אחד. ואז יתחברו גרים עם ישראל, ויהיו להם כסַפַּחַת בבשרם. %letter 90 .90 למה הם כספחת? אמר רבי שמעון, על גבולי הארץ, הוא המדובר, כי כל אחד יהיה חפצו לדור בארץ ישראל, וייראו הדיירים מחוץ לגבול. כמ"ש, ויתדותייך חַזֵקי. שהיתדות, שהיו עימך מקודם לכן, מעת הגלות, חזק אותם ותקן אותם, %break יותר מכל שאר העמים, כביכול כמו שראית לחזק אותם, כשהיית בכל העמים האחרים, בגלות בין העמים, והגרים יהיו רבים. %break כי כל ההבדל בין ישראל לעמים הוא באחיזת ישראל בקו אמצעי, המגביל קומת השמאל ומייחד אותו עם קו הימין, שזה גבול ישראל. אבל שאר העמים אחוזים בקו שמאל, ואינם רוצים בגבול הקו האמצעי. %break ובגמה"ת יתרחב גבול המסך הזה מקומת מ"ה (45) לקומת ע"ב (72). ואז כתוב, הרחיבי מקום אוהלך, האריכי מיתרייך. כי יתרחב גבול ארץ ישראל מקומת מ"ה לקומת ע"ב. %page 467 ועכ"ז מסיים הכתוב, ויתדותייך חזקי, הגבולות, מטעם שכתוב, כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש. %break הגויים שיתגיירו וידורו בארץ ישראל, משום ששורשם לא מזרע ישראל, יש לחשוש מהם, שלא יפרצו את הגבול לגמרי, שלא ירצו לקבל עליהם גם המסך דע"ב הגדול. %break ולפיכך צריכים לחזק את היתדות, הגבולות. כי יתד האוהל עושה גבול לרוחב האוהל, כמ"ש, ויתדותייך חזקי, כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש. %break ולכן אמרו על גבולות הארץ, שע"כ נחשבים הגרים כספחת מחמת הגבולות של הארץ. שכל אחד יהיה חפצו אז לדור בארץ ישראל, שכל הגרים מכל הגויים יבואו ויתיישבו בארץ ישראל, כמ"ש, כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש. %break וע"כ שהגרים יפרצו הגבול של הארץ וייראו מחוץ לגבול, מכוח שורש אבותיהם, שאינם חפצים בשום גבול. ולכן כתוב, ויתדותייך חזקי. רוצה לומר שהיתדות, שהיו עימך מקודם לכן, %break מעת הגלות, חזק אותם ותקן אותם, יותר מכל שאר העמים, שיחזקו הגבול שיהיה חזק, ששאר העמים לא יפרצו אותו. %break ומה שנאמר שהיתדות, שהיו עימך מקודם לכן, הוא משום שבעת גמה"ת, לא יהיה להם אז עוביות, שיוכלו להעלות מ"ן למסך ולגבול, וע"כ צריכים אז להשתמש בעוביות שהייתה להם מקודם לכן, כדי להעלות מ"ן למסך ולגבול. %break שכביכול צריכים כל כך לחזק את היתדות, המסכים, כבעת שהיו בגלות בעמים אחרים, כי אחר גמה"ת לא יהיה די עוביות למסך וצריכים להשתמש בעוביות שהיה להם בזמן הגלות. %break %H אשר נתן לי אלקים בזה %break %letter 91 .91 ויאמר יוסף אל אביו, בניי הם אשר נתן לי אלקים בזה. יאמר ישראל למטה, המכונה יוסף, כאשר ישראל העליון עליהם מלמעלה, בניי הם, שנתן לי הקב"ה את התורה, שנקראת ז"ה, וע"כ כתוב, בָּזה. %break כמה הם, ישראל, וחוקיהם אמיתיים בחוקי התורה שניתנה להם. כשיהיו ישראל תחת כנפי השכינה, נקראת התורה ז"ה, כמ"ש, זה אֵלי ואנוֵוהו. אשר נתן לי אלקים בזה, שהיא התורה. ובכל זמן שלא היה מדבר דוד תחת כנפי השכינה, %break אלא שניבא מה שיהיה, נקראת התורה זא"ת, כמ"ש, וזאת התורה, אשר שם משה לפני בני ישראל. %break התורה נקראת לפעמים ז"ה ולפעמים זא"ת. וההפרש ביניהם, כי ז"ה הוא זכר, שפירושו, פועל ומשפיע. וזא"ת היא נקבה, שפירושה, מקבלת הפעולה, ועצמה אינה פועלת כלום. כמו שלמדנו, שאסתר קרקע עולם הייתה. %break מתי נקראת ז"ה ומתי נקראת זא"ת? כשיהיו ישראל תחת כנפי השכינה, בגלות, שהם חוסים תחת כנפי השכינה, שנקראים אז שומרי התורה, שפועלים ועושים את התורה, אז נבחנת התורה שלהם בבחינת זכר, הפועל, וע"כ נקראת ז"ה. %break ובכל זמן שלא היה מדבר דוד תחת כנפי השכינה, אלא שניבא מה שיהיה, נקראת התורה זא"ת, שבזמן התגלות התורה, וגילוי כל הסודות שבה, נבחנת התורה אז בבחינת נקבה, %page 468 כי אז מגולה רק השכר שבה, ואין בה שום פעולה, והיא כקרקע עולם. וע"כ נקראת אז זא"ת. כמ"ש, וזאת התורה. %letter 92 .92 מכאן נשמע ההפרש בין ז"ה אל זא"ת. שכתוב, אם תחנֶה עליי מחנה, לא יִירא ליבי, אם תקום עליי מלחמה, בזאת אני בוטח. זא"ת, היא התורה שתהיה כשיבוא המשיח, שתתגלה התורה. וע"כ כתוב, וקול התור נשמע בארצנו. תור, לשון זכר, ולא כתוב תורה, כרגיל. %break ותור הוא שם היונה, כמ"ש, תורים או בני יונה. ונמשלה התורה ליונה, כי יונה קולה עָרֵב. כך דברי תורה קולם ערב. והקול הזה יהיה לכשיבוא המשיח ביום הדין, מטרם הגאולה, שאז המשיח עושה דינים ומלחמות בעמים, המשעבדים את ישראל. %break ועוד לא הגיע הזמן לגילוי התורה. ע"כ נקראת תור, לשון זכר, ונקראת ז"ה. %letter 93 .93 הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו. הניצנים, האבות מן המרכבה, אברהם יצחק יעקב, שיקומו בעולם וייראו בארץ. %letter 94 .94 עת הזמיר הגיע, השירה שישוררו הלוויים, כשישובו לעבודתם כבתחילה. וקול התור, התורה בבחינת זכר, שנקראת ז"ה, שעליו סובב הכתוב, אשר נתן לי אלקים בזה. דברי תורה שערֵבים כקול התור, שהוא ז"ה. %letter 95 .95 בזמן שישראל לא יחסו תחת כנפי השכינה, האות א' של זא"ת יורדת מתחת כל המדרגות, ומסתלקת האות ה' של ז"ה, בכתוב, זה אלי ואנווהו. כי משנחרב הבית, שהה' לא יכלה להיות בין העמים עכו"ם, הה' הקדושה נפרדה מן השם. %break כאשר ישובו ישראל לארצם, הה' הקדושה תשוב אל ז"ה, ותצא מיום הדין והא' תקבל תיקונה ותשוב אל זא"ת. ה' וא', איזו מהן חשובה יותר? ה' חשובה יותר מבחינת קדושה. וא' חשובה יותר מבחינת האותיות. %letter 96 .96 שמות, ז"ה תו"ר, שווים, שמתחברים יחד. ז' של ז"ה מתחברת לר' של תו"ר. והר' של תו"ר מתחברת לת' של תו"ר, ויוצא מהם צירוף זר"ת. כמ"ש, ושמיים בַּזֶרֶת תיכֵּן. %break ו' של תו"ר מתחברת לה' של ז"ה, ו"ה דהוי"ה, שהם ז"א ונוקבא שלו. זרת של הקב"ה הוא ב-670 שנה, משמיים, ז"א, עד ארץ, הנוקבא. כיצד? %break ז"ה תו"ר, יש להם ב' צירופים: א. זר"ת ו"ה, %break ב. ה"ו תר"ז, כלומר, שהתקדמה ה' של ז"ה לו' של תו"ר, שהתקדמות הה' רומזת על בינה, המשפיעה לז"א, ו'. ו' מתקדמת לת' של תו"ר, ת' לר' של תו"ר, ר' של תור לז' של ז"ה. %break כלומר הצירוף השני ה"ו תר"ז, 670 שנה שמשמיים לארץ, קומת האור המושפע משמיים, ז"א, לארץ, הנוקבא. ומורה שהיא חסרה שלושים למאה השביעית, שהיא ג"ר החסרה בקומה זו. ואע"פ שאין כאן אלא תר"ז (607), נכפלת בז' בעשרה, והם תר"ע (670). %break משמיענו בזה, שבשמות ז"ה תו"ר השווים כאחד, יוצאים ב' מיני צירופים: א. ו"ה זר"ת, ז"א, השמיים, כשהוא לעצמו, ב. ה"ו תר"ז, ז"א, קומת ההשפעה אל הנוקבא. %break וכמ"ש, רָבועַ יהיה כפול, זרת אורכו וזרת רוחבו. זר"ת אורכו הוא קומת השפעה דז"א, 670, שבגי' זרת. וזר"ת רוחבו הוא בחינת ז"א כשהוא לעצמו. %page 469 %letter 97 .97 ויאמר קָחֶם נא אליי ואברכם. כיוון שהבנים עוסקים בדברי תורה, כמו שאמר יוסף, אשר נתן לי אלקים בזה, שהיא התורה, ויש מידה של ז"ה ביניהם, ואברכם. %letter 98 .98 כתוב, ויאמר אליו מה שמך, ויאמר יעקב. שהשם יעקב, פירושו, קטנות ומסתפק להיות בלי מוחין. ואח"כ כתוב, וישאל יעקב ויאמר, הגידה נא שמך. ויאמר, למה זה תשאל לשמי. כלומר, מה העניין הזה, שתשאל לשמי, אשר שֵם פירושו השגה, %break לעניין הזה הקודם, שאמרת ששמך יעקב, שפירושו שאתה מסתפק בקטנות ואינך מבקש השגה וידיעת השם. ויאמר למה זה תשאל לשמי, ויברך אותו שָׁם. שאמר לו, שאינו עתיד לברך אותם, אלא בזכות של ז"ה. %letter 99 .99 התורה נקראת ז"ה. וכתוב, זה סיני, מפני ה' אלקי ישראל. וסיני הוא התורה שניתנה בסיני. וכן כשניתנה התורה ע"י משה, נאמר עליו, כי זה משה האיש. וכן כתוב, זה אלי ואנווהו, שפירושו, שהתורה, הנקראת ז"ה, הייתה יורדת מלפני אלקי ישראל. ואז אמרו, זה אלי. %break %H ועיני ישראל כבדו מזוקֶן %break %letter 100 .100 ועיני ישראל כבדו מזוקֶן, לא יוכל לראות. זהו ישראל למטה. ומשום זה אין מוצאים כלשון הזה בכל התורה. כי כשישראל יהיו בגלות, כל ימי החורבן הזה, יזדקנו, לא יוכלו לראות פני השכינה, עד שיבוא רוח אחר בהם. %letter 101 .101 מקודם לכן נטמאו בארץ העמים, בגלותם, ולא היו הולכים בחוקי התורה, כמו שהיו צריכים ללכת. וישבו זמן רב בין הנוכרים, דור אחר דור. ולמדו מדרכיהם, כמ"ש, %break ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם. כאשר ישובו לארצם, בתחילה, לא יוכלו לראות פני השכינה, עד שייתן להם הקב"ה רוחו בהם. %letter 102 .102 כתוב, ואת רוחי אתן בקִרְבכם. וכתוב, ועשיתי את אשר בחוקיי תלֵכו ומשפטיי תשמרו ועשיתם. כי לאחר שאתן בכם את רוחי ואת הקדושה, תלכו בחוקיי ותתהלכו בהם. %letter 103 .103 באור פני מלך חיים, ורצונו כּעָב מלקוש. כי כאשר יקבלו פני שכינת הקב"ה, ויעסקו באלו המרכבות, שמהן חיות העולם, כמ"ש עליהן ביחזקאל, שהן נושאי המרכבה, אז כתוב עליהם, באור פני מלך חיים. %letter 104 .104 לא תמצא בפסוקים הללו, שבפרשת ויחי עד כאן, שידברו בהקב"ה. שאע"פ שהם עוסקים בגאולה, וכשכתוב יעקב, פירושו יעקב העליון או ישראל העליון, הקב"ה, למה מדבר הכתוב בלשון ובשמות בני אדם? %break משום שכאשר ישובו לארצם, וייתן להם הקב"ה רוח חכמה, אז תהיה הלשון שלהם תמיד בהקב"ה. כמ"ש, גם לשוני כל היום תֶהגֶה צדקתך. כי הפסוקים עד כאן מדברים בביאת הארץ, %page 470 בטרם שהקב"ה נתן בהם רוח חכמה. וע"כ מדברים בשמות בני אדם, ולא נזכר בפירוש שמו של הקב"ה. %break %H ויחי יעקב %break %letter 105 .105 ועמֵךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ. אשריהם ישראל מכל העמים עכו"ם, שהקב"ה קרא להם צדיקים, להוריש להם ירושת עולם בעוה"ב, ולהתענג בעולם ההוא, %break כמ"ש, אז תתענַג על ה'. משום שישראל מתדבקים בגוף המלך, בקו האמצעי, כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. %letter 106 .106 ועמך כולם צדיקים, לעולם יירשו ארץ. פסוק זה סוד עליון הוא בין קוצרי השדה, שהם אותם שזכו לקבל פירות מעבודתם בשדה העליון, הנוקבא. נחלת ירושה עליונה של הארץ ההיא, הנוקבא. %break אין מי שיירש אותה, חוץ מאותו שנקרא צדיק, כי הנוקבא מתדבקת בו להתמתק מדינים המרים שבה, וע"כ הצדיק יורש את השכינה. %letter 107 .107 ובאהבת הקב"ה את ישראל, כתוב, ועמך כולם צדיקים. ומשום זה, לעולם יירשו ארץ. כי ראויים לרשת את השכינה. כי צדיק יורש את השכינה. %break ישראל נקראים צדיקים ויורשים את השכינה, משום שנימולו. כי כל מי שנימול ונכנס בנחלה הזו, השכינה, ושומר את הברית הזה, נכנס ומתדבק בגוף המלך, שנעשה מרכבה לז"א, %break ונכנס בצדיק הזה, שנעשה מרכבה אל היסוד. ומשום זה נקראים ישראל צדיקים. וע"כ, לעולם יירשו ארץ, ארץ החיים, השכינה. %letter 108 .108 נצר מַטעיי מעשה ידיי להתפאר. נצר מטעיי, ענף מאלו הענפים, שנטע הקב"ה כשברא העולם. שכתוב, וייטע ה' אלקים גן בעדן מקֶדם, והארץ הזו היא אחת מאלו הנטיעות, הנוקבא. לכן כתוב, נצר מטעיי מעשה ידיי להתפאר. %letter 109 .109 ועמך כולם צדיקים. זהו יעקב ובניו, שירדו למצרים בין עם קְשה עורף, ונמצאו כולם צדיקים. ומשום זה כתוב עליהם, לעולם יירשו ארץ, כי משם, ממצרים, עלו לרשת את ארץ הקדושה. %letter 110 .110 ויחי יעקב בארץ מצרים. למה פרשה זו סתומה, שאין רווח כלל בספר התורה בין סיום פרשת וייגש להתחלת פרשת ויחי? בשעה שמת יעקב, נסתמו עיניהם של ישראל. אחר מיתת יעקב, ירדו לגלות והמצרים העבידו אותם. %letter 111 .111 ויישב ישראל בארץ מצרים, בארץ גושן, וייאחזו בה, ויִפרו ויִרבו מאוד. שהיו שם במעדני מלכים. ואח"ז כתוב, ויחי יעקב, בהמשך אחד בלי רווח ביניהם, להורות, שהיו נמצאים במעדני מלכים וקיבלו תענוגים ומחמדים לעצמם. %letter 112 .112 ובמצרים נקרא, ויחי, שנחשב לו חיים, שהרי כל ימיו לא נקרא ויחי, משום שכל ימיו היו בצער, ובצער היו נמצאים. כמ"ש, לא שָלַוותי, בביתו של לבן. ולא שקטתי, מן עשיו. ולא נָחתי, מן דינה ושכם. ויבוא רוגז, הרוגז של מכירת יוסף. %page 471 ואחר שירד למצרים, נקרא, ויחי: ראה את בנו מלך, ראה את כל בניו טהורים וצדיקים, כולם בתענוגים ובמעדני עולם, והוא יושב ביניהם, כיין טוב השוקט על שְׁמָרָיו. %break ואז נקרא, ויחי יעקב. וע"כ אינו מפריד, שלא משאיר רווח בין הכתוב, ויפרו וירבו מאוד, לבין הכתוב, ויחי יעקב, כי כן ראוי להיות, להיותם המשך אחד. %letter 113 .113 מה הטעם שכתוב, ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה? כל ימיו של יעקב היו בצער. כיוון שראה את יוסף, והיה עומד לפניו. כשיעקב הסתכל ביוסף, הייתה נפשו נשלמת, %break כאילו ראה את אימו של יוסף. כי יופיו של יוסף היה דומה ליופייה של רחל. ונדמה לו, כמו שלא עבר עליו צער מימיו. %letter 114 .114 וכאשר יוסף נפרד ממנו, אז התקיים הכתוב, לא שָלַוותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבוא רוגז. כי צרה זו הייתה קשה ליעקב, מכל מה שעבר עליו. ובשעה, שנפרד ממנו יוסף, כתוב, %break יוסף בן שבע עשרה שנה. וכל ימיו של יעקב, לא היה לו צער כזה, והיה בוכה בכל יום לאלו שבע עשרה שנה של יוסף. %letter 115 .115 וענו לו מהשמיים, ויוסף ישית ידו על עיניך. הנה לך שבע עשרה שנה אחרות בתענוגים ובמעדנים ובהנאות ובמחמדים. כמ"ש, ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. %break כל אלו השנים, שכינת כבודו של הקב"ה הייתה נמצאת עימו, ומשום זה אותם השנים שבמצרים נקראים חיים. %letter 116 .116 ותחי רוח יעקב אביהם. משמע שמתחילה היה מת הרוח שלו. גם לא היה מתכוון להמשיך ולקבל רוח אחר. כי רוח העליון אינו שורה במקום ריק. השכינה אינה שורה, אלא במקום שלם, ולא במקום חסר, ולא במקום פגום, ולא במקום עצב, אלא במקום נכון, במקום שמחה. %break ומשום זה כל אלו השנים, שיוסף היה נפרד מאביו, ויעקב היה עצוב, לא שרתה עליו השכינה. %letter 117 .117 כתוב, עִבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. אין עבודת הקב"ה, אלא מתוך שמחה. אין השכינה שורה מתוך עצבות, כמ"ש, ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן. %break ג"פ כתוב, מנגן, כדי לעורר הרוח ממקור השלמות, ז"א, הכולל ג' קווים, שהוא רוח השלם. וג"פ מנגן כנגד ג' קווים שלו. %letter 118 .118 מד' רוחות נמצא הכול, שהם ג' קווים שבז"א, דרום צפון מזרח, והשכינה, המקבלת ג' הקווים, רוח מערב, שמהם יוצאים ג' העולמות בי"ע וכל מלואם. וכל השורשים שבעולמות העליונים ותחתונים נאחזים בהם. %break קו ימין, דרום, נכנס ומאיר. קו שמאל, צפון, יוצא ואינו מאיר, שאינו מאיר בלי קו ימין. קו אמצעי, מזרח, סותם, שמאיר רק בחסדים מכוסים, מטרם הזיווג שלו עם הנוקבא. רוח מערב, נוקבא, המאירה בחסדים מגולים בעת הזיווג עם ז"א. %break מתייחדות הרוחות כל אחת בחברתה, נכללות זו מזו, ואז הן אבות הכול, שכל המציאות, בי"ע, נמשכים ונולדים מהם. %letter 119 .119 רק באבותיך חשק ה'. באבותיך, שלושה ממש, אברהם יצחק יעקב. כתוב רק, רק ממש, שאין יותר משלושה הללו, ומהם מסתעפים ונאחזים כל שאר האחרים, כל המדרגות שבבי"ע, שעולים למ"ן לזו"ן, לעטר את השם, להמשיך מוחין חדשים לנוקבא, הנקראת שֵם. %page 472 %H שני גמלים %break %letter 120 .120 מיום שיצא רבי שמעון מן המערה, לא התכסה שום דבר מהחברים. והיו מסתכלים בסודות העליונים והתגלו בהם, כאילו ניתנו באותה שעה בהר סיני. אחר שמת רבי שמעון כתוב, %break ויִיסָכרו מעיינות תהום וארובות השמיים. שנסתמו מעיינות החכמה. והיו החברים הוגים דברים, ולא עמדו בהם לדעת סודם. %letter 121 .121 כי יום אחד ישב רבי יהודה על פתחה של טבריה. וראה שני גמלים, שהיו מסלקים מעל כתפיהם חבילה של בגדי צמר יקרים. נפל המשא של בגדי הצמר, ובאו ציפורים על המקום, שהמשא היה צריך ליפול, ומטרם שהבגדים הגיעו אליהם נבקעו הציפורים. %letter 122 .122 אח"ז באו כמה ציפורים, והיו הולכים על הציפורים שנבקעו, ושכנו על הסלע ולא נבקעו. והיו צווחים אל הציפורים, כדי להרחיקם מהציפורים הנבקעות, ולא היו נפרדים מהם. שמעו קול אחד, העטרה שעל העטרות שורה בחושך, ואדונה בחוץ. %letter 123 .123 סדר התפשטות המוחין בג' הנקודות חולם שורוק חיריק: חולם, האורות דו"ק בלי ראש, הנשארים אחר בקיעת המדרגה מכוח עליית המלכות לבינה, אורות חסדים, קו ימין. %break שורוק, חזרת חצי המדרגה למקומה, ששוב יוצאים בה אורות דג"ר, אלא שנבחנים לג"ר דאחור, להיותם חכמה בלי חסדים, שאינה יכולה להאיר, ולפיכך בהופעת ג"ר הללו קופאים כל האורות שבמדרגה ונעשתה חושך, וזה קו שמאל. %break חיריק בא לתקן את קו השמאל, שיתכלל ויתאחד עם קו הימין, וע"כ מעלה המסך דבחינה א', הממשיך שוב ו"ק בלי ראש, ואז נכנע קו השמאל ומתייחד עם הימין, והחכמה מתלבשת בחסדים שבימין, ויוצאים בזה ג"ר דפָּנים. %break נקודת החיריק, קו אמצעי, יוצאת ג"כ בג' סדרים חולם שורוק חיריק. קודם מתגלה השורש דמסך דחיריק, מסך דמנעולא, מצ"א, שאין קו שמאל נכנע זולתו. ואז נאבדים תכף הג"ר דאחור מקו שמאל. %break אמנם בגילוי המסך הזה, אינו ראוי עוד לקבל ג"ר לעולם. וע"כ צריכים למתק אותו שוב ע"י עליית המלכות לבינה. ואז מתגלה נקודת החולם דקו אמצעי, מלכות ממותקת. ואע"פ שגם היא ו"ק בלי ג"ר, אמנם ו"ק הללו כבר ראויים לקבל ג"ר, להיותם במסך דמפתחא. %break ואח"ז מתגלה נקודת השורוק, ג"ר דאחור וקיפאון האורות, להיותן חכמה בלי חסדים. ולבסוף נעשה שוב הזיווג על מסך דחיריק בבחינה א', ע"י עליית מ"ן. ואז מתייחדים הקווים של ימין ושמאל זה בזה, ומתלבשת החכמה בחסדים, ויוצאות ג"ר דפנים. %break הרי שנקודת החיריק, קו האמצעי, מחויב ג"כ לצאת על ג' הנקודות: חולם, שורוק, חיריק. %page 473 ואותם שני גמלים שראה רבי יהודה, הן נשמות, שהיו משוקעות בשליטת קו השמאל, נקודת השורוק, וקיבלו צורת גמלים, שנקרא גמל נושא משא כבד, כי כל המדרגות הנעלות, שהיו לנשמות האלו, קפאו וחשכו, ולא יכלו ליהנות מהן, %break עד שהיו עליהן למשא כבד, שכל מגמתן הייתה רק איך להיפטר מהן. ולפיכך נדמו לגמלים. כי הגמל, אפילו יישא על גבו כל אוצרות הון, ימאס בהם ויהיו עליו למשא, מטעם, שאין לו עניין ליהנות מהם. %break ונאמר, שרבי יהודה ראה שני גמלים, שהיו מסלקים מעל כתפיהם חבילה של בגדי צמר יקרים. כי הוא ראה אותן הנשמות, שנגלה עליהן המסך דחיריק, כדי להצילן משליטת השמאל, ולייחדן בימין. שראה הנשמות, בעת שמסלקות ומשליכות מעצמן את בגדי הצמר היקרים, %break את המדרגות שקפאו עליהן והיו עליהן למשא, וע"י הופעת המסך דחיריק בבחינת השורש, מסך דצ"א, המחזיר את קו השמאל לו"ק, נפלו מהן בגדי הצמר היקרים, המדרגות דג"ר, שהיו למשא. %break ובאו ציפורים על המקום, מדרגות ג"ר, הנמשכות מכלים דאמא, בינה, שאין הפגם של נפילת המשא מגיע אליהן. ומטרם שהבגדים הגיעו אליהן נבקעו הציפורים. אע"פ שאין הפגם של נפילת המשא מגיע אליהן, מ"מ נבקעו, שנגלה עליהן המיתוק של עלייה לבינה, %break שעלייה זו מבקיעה המדרגות לשני חצאים, שכו"ח עם אורות דנ"ר נשארים במדרגה, ובינה ת"ת מלכות נופלים למטה ממדרגה, שזה גילוי נקודת החולם מחדש בקו אמצעי. שע"י זה נעשות שוב ראויות לקבל ג"ר. %break לאחר שקיבלו הקטנות דחולם, נעשו ראויים לקבל ג"כ את ג"ר דאחור, נקודת השורוק דקו אמצעי. ע"כ נאמר, אח"ז באו כמה ציפורים, חדשים, והיו הולכים על גבי הציפורים הראשונים, שנבקעו, שג"ר של הציפורים החדשים נסמכו על בחינת הבקיעה, %break שהייתה בציפורים הקודמים, כי לולא בקיעתם, לא הייתה מציאות לגילוי ג"ר הללו דנקודת השורוק. ושָׁכנו על הסלע, כי שוב קפאו אורותיהם ונעשו כמו סלע, כטבע נקודת השורוק. %break והיו צווחים אל הציפורים, כדי להרחיקם מהציפורים הנבקעות, להפריח את המוחין דשורוק מן הנשמות, אבל המוחין לא רצו לפרוש מן הנשמות. שמעו קול אחד, העטרה שעל העטרות, הנוקבא, שורה בחושך, ואדונה, ז"א, הוא מבחוץ. %break מצב זה של הנשמות גרם לז"א ולנוקבא שלו להיות באחוריים, אשר הנוקבא שרתה בחושך, וז"א שורה בחיצוניות המדרגה. %break כדי להחזיר את זו"ן מבחינת אחוריים, צריכים לנקודת החיריק דקו אמצעי, המחזיר ג"ר דפנים אל הנשמות. גם הוא תיקון, המחזיר לז"א חסדים בפָּנים ובאחור. וע"כ מסתלקים ממנו אז כל השערות, מפנים ומאחור. %break שערות הם דינים, מלשון סערות. שצריכים להעביר את הסערות והדינים מראש ז"א מפנים ומאחור, כי צריכים להעביר את כל הדינים מז"א ולתת אותן אל הנוקבא. ואח"כ מזדווגים ז"א ונוקבא יחד, ואז מסתלקים השערות גם מהנוקבא. %break אבל רק מג"ר דפנים, ששם הזיווג עם ז"א דפנים. אבל בג"ר שלה דאחור נשארים כל הדינים, כדי להעניש את הרשעים, שרוצים לינוק מג"ר דאחור הללו. %page 474 %H לי הכסף ולי הזהב %break %letter 129 .129 כתוב, והם ייקחו את הזהב, ואת התכלת, ואת הארגמן, ואת תולעת השָׁני, ואת השׁשׁ. ואילו כסף לא כתוב. והרי בנִדְבַת המשכן כתוב, זהב וכסף. וג"כ נחושת לא כתוב. אע"פ שכסף ונחושת היו בחשבון נדבת המשכן, וכאן בבגדי כוהן גדול אינם נזכרים. %letter 130 .130 יש זהב שקודֶם מכסף, בינה, כמ"ש, מצפון זהב יֶאֱתֶה. בנדבת המשכן כתוב זהב וכסף, שהזהב חשוב במעלה מכסף, חסד דז"א. ויש זהב שהוא למטה מכסף, גבורה דז"א. שנקרא ג"כ זהב, כמ"ש, לי הכסף ולי הזהב נאום הוי"ה. שהבינה, שנקרא הוי"ה, אומרת, %break לי הכסף, חסד דז"א, ולי הזהב, גבורה דז"א. כמ"ש, השמיים שמיים להוי"ה. השמיים, ז"א. שמיים להוי"ה, הם מבינה, הנקראים הוי"ה. לי הכסף ולי הזהב נאום הוי"ה, ג"כ בינה, שאומרת, לי חו"ג דז"א, הנקראים כסף וזהב, שממני הם נמשכים. %letter 131 .131 כלי הקודש, בגדי כוהן גדול, כמ"ש, בגדי קודש הם. שהם כעין או"א, הנקראים קדושים, כי כוהן גדול הוא בחינת אבא עילאה, וע"כ הבגדים שלו נקראים בגדי קודש. %letter 132 .132 כוהן גדול למעלה, אבא, כוהן גדול למטה, כנגדו. וע"כ, לבושי כבוד של מעלה של אבא, כנגד לבושי כבוד של הכוהן הגדול למטה. ולפיכך כמו שאבא הוא קודש, %break כן הכוהן הגדול הוא קודש. וכמו שבגדי כבוד של אבא הם בגדי קודש, כן בגדי כבוד של הכוהן הגדול הם בגדי קודש. %break אין בבגדי הכוהן הגדול כסף ונחושת, משום שהם מיוחסים למקום אחר, ואינם כנגד או"א עילאין. כמ"ש, כל עמודי החצר סביב מחוּשקים כסף. וכתוב, ואדְניהם נחושת, שהם כלי שימוש בשביל המשכן, הנוקבא דז"א, להשתמש בהם. %letter 133 .133 אבל בלבושי כבוד של הכוהן הגדול אין להשתמש לשום אדם, ששמן משחת קודש על ראשו, כי בלבושים האלו דומה לכעין של מעלה, לאבא עילאה. ע"כ כתוב בהם רק זהב, %break בינה עילאה שממנה בגדי אבא עילאה, ולא כסף ונחושת, שהם מזו"ן, שאינם כלל בחינת כוהן גדול, אלא לבחינת עמודי החצר. %break %H ויקרבו ימי ישראל למות %break %letter 134 .134 ויקרבו ימי ישראל למות. אוי לעולם, אשר בני אדם, אינם רואים, ואינם שומעים, ואינם יודעים, שבכל יום נשמע קול הכרוז ב-250 עולמות. %break הארת הזיווג דלילה בשליטת השמאל, הארת החכמה הבלתי מושלמת, נקרא כרוז או קול הכרוז, כי זיווג השלם של יום נקרא קול ודיבור. %page 475 בבינה יש חמש ספירות כח"ב תו"מ או חג"ת נ"ה, והן חמישה עולמות, ומשום שספירות הבינה הן במספר מאות, הן 500 עולמות, ומכוח עליית המלכות לבינה, נבקעה לב' חצאים, ר"נ (250) עולמות נשארו בבינה, ר"נ עולמות התחתונים נפלו ממנו לחוץ מהמדרגה. %break ואע"פ שבגדלות חוזרים ר"נ עולמות הללו אל הבינה, מ"מ הם נבחנות לאחוריים של הבינה. ור"נ עולמות העליונים נבחנים לפנים של הבינה. %break כשנעשה זיווג דחצות לילה, שהארתו נקראת כרוז, בר"נ עולמות שנפלו מבינה, נשמע בהם קול הכרוז, שמחזיר אותם למדרגתם לבינה. וכן בכל המדרגות שלמטה מבינה, %break שכל אחת נשלמת מכוח קול הכרוז הזה, שכל מחציות המדרגות שנפלו מהן, חוזרות למדרגתן ונשלמות. %letter 135 .135 עולם אחד נודע למעלה, הנוקבא. וכשהכרוז יוצא ומשלים אותו, מזדעזע העולם ההוא ומתחלחל, מטעם שהזיווג הזה בא בשליטת השמאל, המעורר את הדינים. שתי ציפורים יוצאות, שעלו מהעולם ההוא, שהמעון שלהן מתחת האילן, שמראה החיים והמוות בו. %break שתי ציפורים הן ב' ניצוצים מחו"ב דנוקבא, שנפלו לקליפות, בעת החטא דעצה"ד עם הכלים דאחוריים של הנוקבא, שירדו אז לקליפות. ובזיווג דחצות לילה, המחזיר כלים דאחוריים, %break שנפלו מן הנוקבא, ומחברם בנוקבא. גם שתי הציפורים חוזרות עם כלים דאחוריים הללו אל גוף הנוקבא. %break וכאשר יוצא הכרוז, הארת הזיווג שבחצות לילה, יוצאות אותן שתי הציפורים שהסתלקו מהנוקבא ונפלו לקליפות, והתחברו שוב אל הנוקבא, שהמעון שלהן תחת האילן, כלומר, באחוריים דנוקבא, המכונה מתחת האילן, שמראה החיים והמוות בו. %break כי מתחת, פירושו, כלים דאחוריים, והנוקבא מכונה אילן טו"ר. ושם המעון של אלו הציפורים, כי עימהם יורדים לקליפות ועימהם עולים משם. %letter 136 .136 יוצאת ציפור אחת לצד דרום, אותה שבאה מניצוץ החכמה, ימין. וציפור אחת יוצאת לצד צפון, אותה שבאה מניצוץ הבינה, שמאל. ואחת יוצאת בעת שהאיר היום, מחכמה. ואחת כשחשך היום, לעת ערב, אחר חצות היום, מבינה. %break כל אחת קוראת ומכריזה מה ששמעה מאותו הכרוז, שמאירים באותו השיעור שקיבלו מהארת הזיווג דחצות לילה, הנקרא כרוז. %letter 137 .137 אח"כ, כשהחשיך הלילה, רוצות לעלות למקומן לאחוריים דגוף הנוקבא, ששם המעון שלהן, ונכשלו רגליהן בנקב תהום הגדול. כי בתחילת הלילה מתרבים הדינים, %break ושוב נופלים כלים דאחוריים דנוקבא אל הקליפות דבריאה, המכונות נקב תהום הגדול, ועימהם נפלו ונלכדו שם הציפורים. %break ומלוכדים בתוכו עד שנחצה הלילה. וכשנחצה הלילה, שנעשה הזיווג דחצות לילה, כרוז קורא, כמ"ש, וכציפורים האחוזות בפח. כי ע"י הארת הזיווג, הנקרא כרוז, הן ניצולות ויוצאות מן הפח, וחוזרות ומתחברות באצילות במעון שלהן כבתחילה. וכך בכל יום. %letter 138 .138 בשעה שנלכדו רגליו של האדם, וימיו מתקרבים, היום ההוא נקרא יום ה' להשיב אליו הרוח. בשעה ההיא פוקד הכתר הקדוש על רוחו של האדם, הכתר השביעי לכל, הנוקבא, הספירה השביעית ומסיימת כל הספירות, כמ"ש, ימי שנותינו בהם שבעים שנה. %page 476 %letter 139 .139 ואם מצד הגבורה באה הנוקבא אל האדם, בינה שלמעלה משבע ספירות חג"ת נהי"מ, כתוב, ואם בגבורות שמונים שנה. כי כתר הגבורה הוא השמיני. %break מכאן והלאה, אין עוד מקום להתמשכות החיים, כמ"ש, ורוהְבָּם עמל ואוון, כי במקום שאין יסוד לא יתקיים הבניין. %break נשמת אדם נולדה מזו"ן, שהם שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שכל אחת כלולה מעשרה והן שבעים. וע"כ מספר אלו שבעים ספירות הוא ימי שנות חייו. ומבחינת הכלים הם מתחילים מלמעלה למטה. %break נמצא, שעשר שנות חייו הראשונות הם מחסד, והשניות מגבורה, עד עשר שנים האחרונות, שהן מהמלכות. ואז אין לו עוד ממי לקבל וע"כ הוא מת, כי אין לו עוד יסוד מספירות העליונות דזו"ן שיקבל חיוּת ממנו. %break ואם שורש נשמתו מבינה, שהיא גבורה, כמ"ש, אני בינה לי גבורה, אז שנות חייו שמונים שנה. ואם יחיה ימים רבים יותר מזה, הן עמל ואוון, כי אין לו ממי לינוק. %letter 140 .140 אשריהם הצדיקים, כשרוצה הקב"ה להשיב רוחם אליו, ולשאוב אותו הרוח שבתוכם. בשעה שהקב"ה רוצה להשיב אליו הרוח, אם צדיק אותו הרוח, כתוב, והרוח תשוב אל האלקים אשר נְתָנָהּ. %letter 141 .141 ואם אינו נמצא צדיק, אוי לאותו הרוח, שצריך להתרחץ באש שורף, ולהיתקן, כדי להישאב בגוף המלך, בהקב"ה. ואם אינו מיתקן, אוי לאותו הרוח, שמתגלגל כאבן בכף הקלע, כמ"ש, ואת נפש אויביך יְקַלְעֶנָה בתוך כף הקלע. %break ואם הרוח ההוא זוכה, כמה טוב צפוּן לו בעולם כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה לִמְחכה לו. %letter 142 .142 כשקרבו ימיו של אדם למות, מכריזים עליו בעולם שלושים יום, שהגיע זמנו למות, ואפילו עוף השמיים מכריזים עליו. ואם צדיק הוא, מכריזים עליו שלושים יום בין הצדיקים בגן עדן. %letter 143 .143 כל אלו שלושים יום, יוצאת הנשמה ממנו בכל לילה, ועולה ורואה מקומה בעולם ההוא. ואותו אדם אינו יודע מזה, ואינו משגיח, ואינו שולט בנשמתו כל אלו שלושים יום כמו בתחילה, כמ"ש, אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח. %break כשמתחילים אלו שלושים יום, צלמו של אדם נחשך, והצורה של הצלם, הנראית בארץ, נמנעת מלהיראות. %break %H ר' יצחק יושב ועצוב %break %letter 144 .144 רבי יצחק היה יושב יום אחד בפתחו של רבי יהודה והיה עצוב. יצא רבי יהודה ומצא אותו בפתחו, שהיה יושב ועצוב. אמר לו, מה יום מיומיים? %letter 145 .145 אמר לו, באתי אליך לבקש ממך שלושה דברים. אחד, כאשר תאמר דברי תורה ותזכיר מאלו הדברים שאמרתי אני, תאמר אותם בשמי, כדי להזכיר את שמי. %page 477 ואחד, שתזַכה את בני יוסף בתורה. ואחד, שתלך לקברי כל שבעה הימים של אבלות, ותתפלל תפילתך עליי. %letter 146 .146 אמר לו, מאין תדע שתמות? אמר לו רבי יצחק, הנה נשמתי מסתלקת ממני בכל לילה ואינה מאירה לי בחלום כמו מתחילה. ועוד, כשאני מתפלל ומגיע למילים, שומע תפילה, אני מסתכל בצֶלם שלי שעל הכותל, ואיני רואה אותו. %break ואומר אני, שאמות, הואיל שעבר ממני הצלם ואינו נראה, כי כרוז יוצא ומכריז, כמ"ש, אך בצלם יתהלך איש. כל זמן שצלמו של אדם לא עבר ממנו, יתהלך איש. ורוחו מתקיים בתוכו. יצא צלמו של האדם ואינו נראה, הוא יוצא מעוה"ז. %letter 147 .147 אמר לו רבי יהודה, גם מכאן נשמע זה, כמ"ש, כי צל ימינו עלֵי ארץ. כל אלו הדברים שביקשת ממני, אעשה. אבל אני מבקש ממך, שבעולם ההוא תבחר מקומי אצלך, כמו שהייתי אצלך בעוה"ז. בכה רבי יצחק ואמר, בבקשה ממך, שלא תיפרד ממני כל אלו הימים. %letter 148 .148 הלכו אל רבי שמעון, מצאו אותו שהיה עוסק בתורה. נשא עיניו רבי שמעון, וראה את רבי יצחק, וראה שמלאך המוות רץ לפניו ורוקד לפניו. קם רבי שמעון, אחז בידו של רבי יהודה ואמר, גוזר אני, מי שרגיל לבוא אצלי, יבוא, %break ומי שלא רגיל לבוא אליי, לא יבוא. נכנסו רבי יצחק ורבי יהודה. קשר בזה את מלאך המוות לחוץ, ולא יכול להיכנס. %letter 149 .149 הסתכל רבי שמעון וראה, שעד עתה עוד לא הגיע זמנו למות, אלא עד שמונה שעות של היום הוא זמנו. הושיבו ועסק עימו בתורה. אמר לרבי אלעזר בנו, שב בפתח, ומי שתראה, לא תדבר עימו. ואם ירצה להיכנס כאן, תישבע שבועה שלא ייכנס. %letter 150 .150 אמר רבי שמעון לרבי יצחק, האם ראית צורת אביך ביום הזה, או לא? כי בשעה שהאדם מסתלק מן העולם, אביו וקרוביו נמצאים שם עימו, ורואה אותם ומכירם. %break וכל אלו שיהיה מִשְׁכָּנו עימהם בעולם ההוא במדרגה אחת, כולם מתקבצים ונמצאים עימו, והולכים עם נשמתו, עד המקום שישכון שם. אמר רבי יצחק, עד עתה עוד לא ראיתי את צורת אבי. %letter 151 .151 קם רבי שמעון ואמר, ריבונו של עולם, נודע רבי יצחק אצלנו, ומאלו שבע עיניים הוא כאן, כלומר משבעת התלמידים שנשארו בחיים ביציאתם מאידרא רבא, הנה אני אוחז בו, ותן אותו לי. יצא קול ואמר, הכיסא של אדונו, הנוקבא, %break קרבה לזיווג ע"י כנפיו של רבי שמעון, כלומר ע"י עבודתו והעלאת מ"ן. הנה שלך רבי יצחק, ותבוא עימו בזמן שתבוא לשבת בכיסאך, בשעה שייפטר רבי שמעון מן העולם. אמר רבי שמעון, כן אעשה, שאביא אותו עימי בשעת פטירתי מעולם. %letter 152 .152 בתוך כך ראה רבי אלעזר שמלאך המוות הסתלק, ואמר, אין גזר דין קיים במקום של רבי שמעון. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר, בוא הנה ואחוז ברבי יצחק, כי אני רואה שהוא מפחד. נכנס רבי אלעזר ואחז בו, ורבי שמעון החזיר פניו ועסק בתורה. %page 478 %letter 153 .153 ישן רבי יצחק וראה את אביו. אמר לו אביו, בני, אשרי חלקך בעוה"ז ובעוה"ב. כי בין העלים של עה"ח מגן עדן אתה יושב, אילן גדול וחזק בשני העולמות הוא רבי שמעון, אשר הוא אוחז אותך בענפיו. אשרי חלקך, בני. %letter 154 .154 אמר לו, אבי, ומה אני שם, בעולם האמת? אמר לו, שלושה ימים היו מכינים בחיפזון את חדר משכבך, ותיקנו לך חלונות פתוחים, להאיר לך מד' רוחות העולם, ואני ראיתי מקומך, ושמחתי, שאמרתי, אשרי חלקך, בני. %letter 155 .155 והרי עתה, היו עתידים לבוא אליך 12 צדיקים מן החברים, ובעוד שהיו יוצאים, התעורר קול בכל העולמות. מי הם החברים העומדים כאן? התעטרו בשביל רבי שמעון, שביקש מהקב"ה, שלא ימות רבי יצחק, וניתנה לו. %letter 156 .156 ולא זה בלבד, כי שבעים מקומות מתעטרים כאן בשבילו, וכל מקום פתחים פתוחים לשבעים עולמות, וכל עולם נפתח לשבעים רצים, וכל רץ נפתח לשבעים כתרים עליונים, %break ומשם נפתחים דרכים לעתיקא, הסתום מכל, לראות בנועם העליון, המאיר ומענג לכל. כמ"ש, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, וכתוב, בכל ביתי נאמן הוא. %break אין לנו השגה בג"ר, אלא בז"ת, אפילו בג"ר דע"ס דעולם העשיה. ובז"ת אפשר ליחידי סגולה להשיג אפילו בז"ת דג"ר דעולם האצילות. והשמיענו אביו של רבי יצחק, שרבי שמעון נאחז בז"ת מכל פרצופי האצילות, ואפילו בז"ת דג"ר דאצילות. %break מקום, הוא הנוקבא דז"א, כמ"ש, הנה מקום איתי. ונאמר, כי שבעים מקומות מתעטרים כאן בשבילו, כלומר, ז"ת דנוקבא שכל אחת כלולה מעשר, שהן שבעים. %break ז"א מכונה עולם, כמ"ש, עולם חסד ייבנה. וכתוב, וכל מקום פתחים פתוחים לשבעים עולמות, שהן ז"ת דז"א, שכל אחת כלולה מעשר. %break אורות הבינה מכונים רצים, כמ"ש, כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים, בינה. ונאמר, שכל עולם נפתח לשבעים רצים, שהם ז"ת דישסו"ת, שכל אחת כלולה מעשרה. %break ספירות החכמה, פרצוף או"א עילאין, נקראים כתרים עליונים. וכל רץ נפתח לשבעים כתרים עליונים, ומהם לז"ת דעתיקא. שמשם נפתחים דרכים לעתיקא, הסתום מכל. %break ונאמר, שנפתחים זה מזה, משום שחמישה פרצופים מלבישים זה על זה, וההתחלה היא מנוקבא, ונבחן שממנה נפתחים הפתחים לז"א, כי מלבישה אותו. וכן מז"א לישסו"ת, ומישסו"ת לאו"א עילאין, ומאו"א עילאין לז"ת דא"א, שנקרא עתיקא, להיותם מלבישים זה על זה. %break %H כאשר מגיע זמנו להסתלק מן העולם %break %letter 157 .157 אין רשות להודיע לאדם כמה זמן נותר לו לחיות עוד בעוה"ז, ואין מודיעים זה לאדם. אבל בשמחה הגדולה היה רבי שמעון ביום פטירתו, ושמחה גדולה הייתה בכל העולמות, מחמת רוב הסודות שגילה אז. %page 479 %letter 160 .160 ביום הקשה והנורא, כשהגיע זמנו של האדם להסתלק מן העולם, ד' רוחות העולם חו"ג תו"מ נמצאים בדין הקשה, לשפוט העולם. ומתעוררים דינים מד' רוחות העולם. וארבע יסודות של האדם, אש רוח מים ועפר, הקשורים זה בזה, ניצים, %break ומריבה נמצאת בהם, ורוצים להיפרד כל אחד לצידו: יסוד האש שבאדם אל יסוד האש הכללי של העולם, ויסוד המים שבאדם אל יסוד המים של העולם, ויסוד העפר שבאדם אל יסוד העפר שבעולם. כי כך נפרדים ד' יסודות של האדם עם מיתתו. %letter 161 .161 הכרוז, הארת החכמה מזיווג השמאל, יוצא ומכריז בעולם העליון, תבונה, ונשמע ב-270 עולמות מחזה ולמטה, ששם ב"ס נו"ה, שהם 200, וב' שלישי ת"ת, שהם 70. %break אם צדיק הוא, כל העולמות שמחים לקראתו, כי אם זכה הרי טוב. ואם אינו צדיק, אוי לו לאדם ההוא ולחלקו. כי אם לא זכה, הרי רע. %letter 162 .162 באותו זמן שהכרוז מכריז, יוצאת אז שלהבת אחת מצד צפון, והולכת ונשרפת בנהר של אש, נהר דינור, ונפרדת לד' רוחות העולם, ושורפת נשמות הרשעים. %letter 163 .163 ויוצאת אותה השלהבת, דין המלכות, שמתגלה כשלא זכה הרי רע, ועולה לבינה, ויורדת בעולם, וחוזרת אל המלכות. והשלהבת הזו מגיעה תחת כנפיו של תרנגול שחור, ומכה בכנפיו, והוא קורא בפתח בין השערים. %break הזוהר מבאר, איך דין המלכות המתגלה כשלא זכה הרי רע, יוכל לפגום בכלים דבינה. ואומר, שיוצאת אותה השלהבת, ועולה לבינה ופוגמת אותה, ואח"כ יורדת למלכות, שנקרא עולם, ותוכל לפגום בכלים שבה. והשלהבת הזו מגיעה תחת כנפיו של תרנגול שחור, %break שנמשך מגבורה דבינה, והוא קורא בפתח שבאמצעם של ב' השערים, שערי בינה ושערי המלכות. כיוון שעומד באמצע, ע"י התכללות המלכות בבינה, ע"כ פוגם את שתיהן. וכן בזיווג דחצות לילה מיתקנים משום זה שתיהן. %letter 164 .164 בפעם הראשונה קורא ואומר, הנה יום ה' בא בוער כתנור. בפעם השנייה קורא ואומר, כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שחו. ובאותה שעה, יושב האדם ושומע מעשיו, %break שמעידים לפניו העדים, והוא מודה עליהם. בפעם השלישית, כשרוצים להוציא נשמתו ממנו, קורא התרנגול ואומר, מי לא ייראך מלך הגויים כי לך יָאתה. %letter 165 .165 תרנגול שחור למה בא? כל מה שעשה הקב"ה בארץ, הכול רומז על חכמה, רק בני אדם אינם יודעים. כמ"ש, מה רבּו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית, מָלְאה הארץ קניינך. ומשום שנעשו בחכמה, כולם רומזים בחכמה. %letter 166 .166 אין דין שורה אלא במקום שהוא מינו. תרנגול שחור. שחור בא מצד הדין, כי שחור רומז אל המלכות, שהיא מדה"ד. ומשום זה בחצות לילה, כשרוח הצפון, קו שמאל, מתעורר, %break יוצאת שלהבת אחת, ומכה תחת כנפי התרנגול וקורא. וכש"כ תרנגול שחור, הבא ממדה"ד, מכוון יותר ברמז הזה מתרנגול בצבע אחר. %letter 167 .167 בשעה שמתעורר דין על האדם, התרנגול השחור מתחיל וקורא. ואין מי שיודע זה, חוץ מאדם ההוא ההולך למות. כי בשעה שהאדם הולך למות, והדין לצאת מן העולם שורה עליו, מתווסף עליו הרוח העליון, בשיעור, שלא היה לו מימיו. %page 480 וכיוון ששורה עליו והתדבק בו, הוא רואה מה שלא זכה לראות מימיו, משום שהרוח התווסף בו. ומשהתווסף בו הרוח והוא רואה, אז יוצא מעוה"ז. כמ"ש, תוסֵף רוחם יגוָועוּן ואל עפרם ישובון. %break אז כתוב, כי לא יִראַני האדם וָחָי. בחייהם אינם זוכים לראות, אבל במיתתם זוכים לראות. %letter 168 .168 בשעה שהאדם מת, ניתנת לו הרשות לראות, ורואה אצלו את קרוביו וחבריו מעולם האמת, ומכיר בהם, וכולם חקוקים בצורתם כמו שהיו בעוה"ז. ואם אדם צדיק, כולם שמחים לפניו ומקדימים לו שלום. %letter 169 .169 ואם אינו צדיק, אינם נודעים אליו, אלא רק אלו הרשעים, שמכים אותם בכל יום בגיהינום, וכולם עצובים, ופותחים באוי ומסיימים באוי. והאדם נושא עיניו ורואה אותם, כדבר שרוף העולה מהאש. ואף הוא פותח ואומר עליהם, אוי. %letter 170 .170 בשעה שיצאה נשמתו של האדם, כל קרוביו וחבריו שבעולם האמת הולכים עם נשמתו ומראים לה מקום העדן, ומקום העונש. אם הוא צדיק, הוא רואה מקומו, ועולה ויושב ומתעדן בעדן העליון שבעולם ההוא. ואם אינו צדיק, %break נשארת הנשמה ההיא בעוה"ז, עד שנקבר הגוף בארץ. כיוון שנקבר, כמה בעלי הדין אוחזים בה, עד שמגיעה לדוּמה, ומכניסים אותה במדורי גיהינום. %letter 171 .171 כל שבעת ימי אבלות, הנשמה הולכת מבית לקבר ומקבר בחזרה לבית, ומתאבלת על הגוף, כמ"ש, אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תֶאֱבל. הולכת ויושבת בבית, ורואה כולם עצובים, ומתאבלת גם היא. %letter 172 .172 אחר שבעה הימים, הגוף נעשה מה שנעשה, והנשמה נכנסת למקומה, ונכנסת למערת המכפלה, ורואה מה שרואה, ונכנסת למקום שנכנסת, עד שמגיעה לגן עדן, ופוגשת בכרובים ובלהט החרב אשר בגן עדן. אם ראויה היא להיכנס, נכנסת. %letter 173 .173 ארבעה עמודים, שהם ארבעה מלאכים, הנמשכים מד' יסודות הרוחניים חו"ב תו"מ, מזומנים לנשמה. וצורה אחת של הגוף שלה בידיהם, הלבוש, הנקרא חלוק חכמים, והיא מתלבשת בו בשמחה, ויושבת במדור גן עדן התחתון, עד הזמן שנגזר עליה לשבת שם. %letter 174 .174 ועמוד בשלושה צבעים מזומן בגן עדן התחתון, ג' גווני הקשת, והעמוד הזה נקרא מְכון הר ציון, כמ"ש, וברא ה' על כל מְכון הר ציון ועל מקרָאֶיהָ ענן יומם ועשן. והנשמה עולה בעמוד אל הפתח של צדק, שבו ציון וירושלים, יסוד ומלכות של הנוקבא דז"א, הנקראת צדק. %letter 175 .175 אם זכתה לעלות יותר מזה, הנה יפה חֶלקה וגורלה להתדבק בגוף המלך, בז"א, כי כיוון שכבר זכתה לעלות לציון ולירושלים, לנוקבא, הרי המדרגה הבאה אחריה היא גוף המלך, ז"א. %break ואם אינה זוכה לעלות יותר, כתוב עליה, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים, הנוקבא, קדוש ייאמר לו. ואם זוכה לעלות יותר, אשריו שזכה לכבוד המלך, לז"א, ולהתעדן בעדן העליון של מעלה, שמיים, ז"א. כמ"ש, אז תתענג על ה'. %page 481 על ה', ז"א, הנקרא הוי"ה. אשרי חלקו מי שזכה לחסד הזה, כמ"ש, כי גדול מעל שמיים חסדך. %letter 176 .176 והאם החסד מעל השמיים הוא? הלוא כתוב, כי גדול עד שמיים חסדך, משמע, שהחסד מתחת השמיים? יש חסד ויש חסד, חסד עליון וחסד תחתון. חסד עליון, חסד דז"א עצמו, מעל השמיים, כי השמיים ת"ת, וחסד קודם לת"ת. %break ועל זה כתוב, מעל השמיים חסדך. חסד התחתון, חסד דז"א, המתלבש בנוקבא דרך נו"ה דז"א, כמ"ש, חסדי דוד הנאמנים, הנקראים ע"ש הנוקבא, הנקראת דוד. ובאלו כתוב, עד שמיים חסדך, כי הם למטה מן השמיים, ת"ת דז"א. %break %H אֵם הבנים שמֵחה %break %letter 177 .177 אֵם הבנים שמֵחה הללויה. אֵם, בינה. שני בנים להקב"ה, בינה: זכר ונקבה. הזכר נתן ליעקב, כמ"ש, בני בכורי ישראל, וכתוב, ישראל אשר בךָ אתפאָר. הבת נתן לאברהם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. בת הייתה לאברהם ובכל שְׁמה. %break לבינה ב' בנים, ת"ת ומלכות, הנמשכים ממנה. הזכר, ת"ת, נתן ליעקב, כי יעקב מרכבה לספירת ת"ת. הבת, מלכות, נתן לאברהם, כי אברהם מרכבה לחסד דז"א, ואין הנוקבא מתוקנת אלא בחסד. %letter 178 .178 אמא, בינה, רובצת על זו"ן, שמניקה אותם. על זה כתוב, כי ייקרא קן ציפור לפניך בדרך, והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תיקח האם על הבנים. %break שלא ירבה אדם עוונות למטה, בעוה"ז, כי ע"י זה תסתלק האם, בינה, מעל הבנים, זו"ן. וכתוב, אימְךָ היא, לא תגלה ערוותה, שלא ייגרם לה הסתלקות מעל הבנים. %letter 179 .179 וכשבני העולם עושים תשובה, ומרבים במע"ט לפני הקב"ה, ואמא, בינה, חוזרת ומכסה על הבנים, זו"ן. אז נקראת הבינה תשובה, כי שבה אל קיומה, שבה לכסות את הבנים, זו"ן, %break ומניקה אותם כבתחילה. ואז כתוב, אם הבנים שמחה. וע"כ לא נפטר האדם מפרייה ומרבייה, עד שמוליד בן ובת, שהם כנגד זו"ן, בני הבינה. %letter 180 .180 כתוב, לחזות בנועם ה'. משמע, שהשתוקקותו של הצדיק הוא לראות נועם ה', המוחין הנעימים דז"א. מהכתוב משמע, שכל השתוקקות הצדיקים היא לחזות בנועם הוי"ה, %break ז"א, ולא למעלה מזה. ואיך כתוב, אז תתענג על הוי"ה, שמשמע, למעלה מדרגת ז"א? אלא הכול אחד. %break כי, נועם ה', שבא מעתיקא הקדוש אל השמיים, המוחין שז"א מקבל מלמעלה, והשתוקקות הצדיקים רק להשיג אלו המוחין דז"א, ולא למעלה מז"א, שאין שום השגה בג"ר. %page 482 וכתוב, מעל שמיים חסדך. מעל, משום שבאים מלמעלה מז"א. וכן כתוב משום זה, אז תתענג על הוי"ה. אמנם כבר הם מלובשים בז"א, וע"כ נקראים נועם ה'. אבל מטרם שהנועם הזה מתלבש בז"א, אין בו השגה כלל. אשרי חלקו של מי שזכה לזה. ודאי מועטים הם. %break %H בנֵי אימי ניחַרו בי %break %letter 181 .181 בנֵי אימי ניחַרו בי. בני אימי, כמ"ש, השליך משמיים אֶרץ, נוקבא. כי כשרצה הקב"ה להחריב את ביתו התחתון, ביהמ"ק, ולהגלות את ישראל בין העמים, הסיר מלפניו ארץ, הנוקבא, והתרחק ממנה, כמ"ש, ותיתַצַב אחותו מרחוק. %break וכשארץ התרחקה משמיים של מעלה, ז"א, ארץ של מטה, ביהמ"ק, נחרבה, וישראל התפזרו בין האומות. אמרה כנ"י, מי גרם לי זאת? בנֵי אימי, ז"א ונוקבא שלו, שניחַרו בי והתרחקו ממני. כי ז"א ונוקבא הם בני בינה. %letter 182 .182 רבי יוסי היה הולך בדרך עם רבי חייא. אמר רבי יוסי, רואה אני איש בנהר, ציפור על ראשו, ואוכלת ורומסת ברגליה, ואותו האיש צועק. %letter 183 .183 נתקרב אל האיש ונשמע. אמר רבי חייא, מפחד אני להתקרב. אמר לו, והאם בן אדם הוא במקום הזה? אלא רמז של חכמה רמז לנו הקב"ה. קָרבו אצלו. שָׁמעו שאומר, %break עטרה עטרה, ז"א ונוקבא, שנקראים עטרות. שני בנים, בני בינה, שורים מבחוץ למקומם. ז"א אינו נח ואין מנוחה לנוקבא, עד שהציפור תושלך שסועה לגזרים. %break ציפור רומזת לאומות המשעבדות והמענות את ישראל בגלות. ואיש בנהר רומז לישראל, שהציפור עומדת על ראש ישראל ואוכלת ורומסת אותו ברגליה. אומר, עטרה עטרה שני בנים, ז"א ונוקבא, בני בינה, שורים מבחוץ למקומם, שזה גורם שיהיו ישראל בגלות, %break כמ"ש, בני אימי ניחרו בי. ז"א אינו נח ואין מנוחה לנוקבא, עד שהציפור תושלך שסועה לגזרים, עד שינקום נקמתו מהאומה ההיא. %letter 184 .184 בני אימי ניחרו בי, סובב על זו"ן. והטעם הוא כמ"ש, כרמי שלי לא נטרתי. %letter 185 .185 הגלות נמשכת. וע"כ ציפורי השמיים, שרי האומות, אינם עוברים מממשלתם, עד שממשלת עמים עכו"ם עוברים מן העולם. ויהיה זאת שיגיע יום הקב"ה, ודיניו יתעוררו בעולם, כמ"ש, והיה יום אחד, הוא ייוודע לה', לא יום ולא לילה. %letter 186 .186 בעוד שהיו הולכים, שמעו קול אחד, שאמר, שלהבת הכפתור, השלהבת של המלכות, הגיעה בדיניו. יצאה שלהבת אחת ושרפה את הציפור. כמ"ש בדניאל, רואה הייתי עד אשר הומתה החיה ואָבד גופהּ וניתנה ליקוד אש. מדובר בחיה הרביעית מארבע חיות, %break הרומזים על האומות ששעבדו את ישראל בארבע גלויות, והחיה הרביעית היא הגלות האחרונה. ונראה, שציפור היא ג"כ החיה הרביעית. %page 483 %H וכוּפַּר בריתכם את מוות %break %letter 187 .187 לא הגלה הקב"ה את ישראל, אלא בזמן שלא הייתה נמצאת ביניהם אמונה, שהיא השכינה. כי פגמו בריתם והסתלקה מהם השכינה. כי כשנמנעה מהם האמונה, גם למעלה נפרדה השכינה מז"א, כמ"ש, וכוּפַּר בריתכם את מוות. %break הרי ששמירת הברית מכפרת על מוות. ומכ"ש, שהיה מכפר עליהם שלא ייגלו. אלא שפגמו בריתם והסתלקה מהם השכינה. %letter 188 .188 כשהקב"ה יעורר את הימין שלו, יבולע המוות מן העולם, כמ"ש, בילע המוות לנצח. וימין הזה לא יתעורר, אלא כשישראל יתעוררו להידבק בימינו של הקב"ה. והוא תורה, %break כמ"ש, מימינו אש דת לָמו. בזמן ההוא כתוב, ימין ה' עושה חיִל, לא אמות כי אחיה. הרי שהימין מבטל את המיתה. %letter 189 .189 הצדיק ההוא, שהקב"ה רוצה בו, כרוז קורא עליו שלושים יום בין הצדיקים שבגן עדן. כל הצדיקים שמחים, כל הצדיקים באים ומעטרים את מקומו של אותו צדיק, עד שיבוא להתיישב ביניהם. %letter 190 .190 ואם הוא רשע, קורא עליו כרוז בגיהינום שלושים יום. וכל הרשעים, כולם עצובים, כולם פותחים ואומרים, אוי, כי דין חדש התעורר עתה בגלל פלוני. כמה בעלי הדין מזדמנים לקראתו, להקדים לו לומר, אוי, אוי לרשע ואוי לִשְׁכנו. %break %H אוי לרשע רע %break %letter 191 .191 וכולם פותחים ואומרים, אוי לרשע רע, כי גמול ידיו ייעשה לו. גמול ידיו, הוא לכלול את מי שזונה בידיו, להוציא ולהשחית זרעו לבטלה. %letter 192 .192 כל מי שמוציא זרעו לבטלה, נקרא רע, ואינו רואה פני השכינה, שכתוב, כי לא אל חפץ רֶשע אתה, לא יגוּרך רע. וכתוב, ויהי ער בכור יהודה רע. אף כאן, אוי לרשע רע, סובב על המוציא זרעו לבטלה. אוי לאותו רשע, שהוא רע, %break שעשה עצמו רע, כי גמול ידיו ייעשה לו. מי שזונה בידיו להוציא ולהשחית זרעו לבטלה, ואותו מענישים בעולם האמת יותר מעל כל העבירות. %letter 193 .193 כתוב, אוי לרשע רע. כיוון שכתוב אוי לרשע, למה לו לומר עוד, רע, שהרי רשע פירושו רע? אלא העושה עצמו רע, שמוציא זרעו לבטלה. כולם עולים מגיהינום, וזה אינו עולה. ושאר הרשעים, שהרגו בני אדם, יהיו טובים ממנו, %break שהם יעלו והוא לא יעלה? כולם עולים והוא אינו עולה, כי הם הרגו אנשים אחרים, וזה הרג את בניו ממש, ושפך דם הרבה. %break בשאר רשעי עולם אינו כתוב, ויירע בעיני ה'. וכאן כתוב, ויהי ער בכור יהודה רע, ויירע בעיני ה' אשר עשה, משום שכתוב, ושיחֵת ארצה. %page 484 %letter 194 .194 ואין עבירה בעולם, שלא תהיה עליה תשובה, חוץ מהמוציא זרעו לבטלה, ואין רשעים שלא יִראו פני השכינה, במיתתם, חוץ מזה. שעליו כתוב, לא יגורך רע, כלל. %break אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, ועמֵךְ כולם צדיקים לעולם יירשו אָרץ. לעולם יירשו ארץ, כמ"ש, אתהלך לפני ה' בארצות החיים. בשכינה, שנקראת ארץ. %break %H הצלם %break %letter 196 .196 מה בין ישראל לעכו"ם? ישראל, כשנמצא אדם מת, הוא מטמא לכל גוף והבית נטמא. וגוף של עכו"ם אינו מטמא לאחר, וגופו אינו טמא כשהוא מת. %letter 197 .197 ישראל שמת, כל הקדושות של אדונו יוצאות ממנו, יוצא ממנו צלם הקדוש, ויוצא ממנו רוח הקדוש. ונשאר גופו טמא. %letter 198 .198 אבל עכו"ם, נוכרי, עובד עבודה זרה, שבחייו טמא מכל הצדדים, הצלם שלו טמא, והרוח שלו טמא. משום שטומאות אלו שורות בתוכו, אסור להתקרב אצלו. כיוון שמת, יוצאות כל אלו הטומאות ממנו, ונשאר הגוף בלי טומאה לטמא. %letter 199 .199 ואע"פ שהגוף שלהם טמא בין בחייהם ובין במיתתם, אבל בחייהם, שכל הטומאות נמצאות בהם, יש להם כוח לטמא אחרים. במיתתם, שיצאו כל הטומאות מהם, %break אינם יכולים לטמא. וגוף של ישראל לאחר מותו יכול לטמא אחרים, משום שכל הקדושות יצאו ממנו, ושורה עליו צד האחר. %letter 200 .200 צלם קדוש זה, כשאדם הולך וגדל, ונעשית ונגמרת צורתו בפרצוף הזה, נעשה צלם אחר ומתחבר ביחד עם הראשון, וזה מקבל את זה. בשעה שנמצאים לאדם שני צלמים, נשמר האדם, והגוף, והרוח שורה בתוכו. %letter 201 .201 בשעה שקרבו ימיו למות, יוצאים ממנו הצלמים. ואחד מוציא את השני, כי מחוברים יחדיו, ונשאר האדם בלי שמירה. וזהו כמ"ש, עד שיפוּחַ היום ונסו הצללים. ואינו אומר, ונס הצלם. אלא, ונסו הצללים, כלומר שניים. %break הצלמים הם לבושי המוחין, שהתחתון מקבל מהעליון. כי זו"ן מצד עצמם אינם ראויים לקבל מוחין, מפני שהכלים שלהם הם ממלכות, שעליה היה צ"א, שלא לקבל את אור העליון. אלא משום שבינה ותו"מ דאו"א ירדו לתוך הכלים דזו"ן, %break בעת הקטנות דאו"א, עולים זו"ן לאו"א עם אותם הכלים בעת גדולתם, בעת שמחזירים הבינה ותו"מ שלהם למדרגתם, ומקבלים אז זו"ן את המוחין דאו"א. %break וכמו שמקבלים מוחין מאו"א, מוכרחים לקבל ג"כ כלים שלהם להלביש המוחין, כי כלים שלהם עצמם אינם ראויים לקבל אור. לפיכך מאותם בינה ותו"מ דאו"א שירדו בהם, הם מקבלים כלים, %page 485 הנקראים צלמים, המלבישים את המוחין. והם שניים: מבינה ותו"מ דאבא, ומבינה ותו"מ דאמא. %break וכמו שבב' צלמים דזו"ן שמקבלים מאו"א, עד"ז נוהג בנשמות בני אדם, הנולדות מזו"ן להתלבש בבני אדם. כי אין זו"ן מולידים נשמות, מטרם שעולים ומלבישים את או"א עילאין, והתחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ואז נחשבים לגמרי כמו או"א עצמם, %break והנשמות זכרים ונקבות הנולדות מזו"ן, יש להן אותו היחס כמו זו"ן לאו"א. וגם הנשמות מקבלות לבושי מוחין מזו"ן, מבינה ותו"מ שלהם, הנקראים צלמים, אחד מנוקבא ואחד מז"א. בתחילה מקבל את הצלם מנוקבא, ואח"כ מז"א. %break ונאמר, צלם קדוש זה, כשאדם הולך וגדל, ונעשית ונגמרת צורתו בפרצוף הזה, נעשה צלם אחר. כי תחילה מקבל צלם מנוקבא, ואחר שגדל הצלם הזה ונגמרת צורתו, אז מקבל את הצלם האחר מז"א. %break ונעשה צלם אחר מז"א, ומתחבר ביחד עם הראשון, וזה מקבל את זה. כי הם צריכים זה לזה, מתוך שצלם דנוקבא ממשיך חכמה, שאינו יכול להאיר בלי חסדים, %break וצלם דז"א ממשיך החסדים להלבשת החכמה. ואז מתחברים כאחד ומאירים יחד. וזה מקבל את זה, כי זה בלי זה אינו יכול להאיר. %break ונאמר, בשעה שקרבו ימיו למות, יוצאים ממנו הצלמים. כי הסתלקות הצלמים היא סיבת מיתתו, כי הם הכלים והלבושים של המוחין, אור החיים. וכיוון שמסתלקים הכלים, מסתלק אור החיים, כי אין אור בלי כלי. וע"כ הוא מת. %break ואחד מוציא את השני, כי הם צריכים זה לזה, שאין חכמה, אור החיים, יכול להאיר בלי חסדים. ונשאר האדם בלי שמירה, בלא כלים לשמירת המוחין, וע"כ מסתלקים המוחין, אור החיים. %letter 202 .202 כשמתעורר הדין בעולם, והקב"ה יושב על כיסא הדין לדון העולם, ברה"ש, צריך האדם להתעורר בתשובה, לשוב על עוונותיו. כי ביום ההוא כותבים איגרות, ונמצאות כולן בתיק. ואם זכה האדם לשוב בתשובה לפני אדונו, קורעים את האיגרות אשר עליו. %letter 203 .203 אח"כ הכין הקב"ה לפני האדם את יוה"כ, יום התשובה. אם שב מחטאיו טוב, ואם לא, מְצַווה המלך לחתום האיגרות. אוי לו, כי התשובה רוצה להסתלק ממנו. %letter 204 .204 אם זכה לעשות תשובה, אבל עוד אינה בשלמות, תולים לו עד היום האחרון, עצרת, יום השמיני לחג הסוכות. ואם עשה תשובה שלמה לפני אדונו, נקרעות האיגרות. ואם לא זכה, האיגרות יוצאות מבית המלך, %break ונמסרות בידיו של מלאך המעניש, והדין נעשה. האיגרות אחר שהוצאו, אינן חוזרות עוד לבית המלך, אלא הדין הכתוב בהן מוכרח להיעשות. %letter 205 .205 אז מסתלקים ממנו הצלמים ואינם נמצאים עימו. וכיוון שהסתלקו ממנו, ודאי שעונש המלך יעבור עליו, ויטעם כוס המוות. ובלילה האחרון של חג, ליל שמיני עצרת, המענישים מוכנים, מקבלים האיגרות, ומסתלקים הצלמים מהם. %break ואם נמצאים בהם הצלמים, לא נמצא עליו דין או מחלות רעות, הבאות בפגם של הצלמים. %letter 206 .206 כשנחסר הראש מן הצל ונשאר הגוף, מורה שבנו או אשתו יישארו בחיים והוא יסתלק. והדברים אמורים, אם בכל הזמן ההוא אינו חוזר בתשובה. אבל אם חזר בתשובה, רק טעם המוות יטעם ויתרפא מחוליו. %page 486 %letter 207 .207 ואם הגוף מהצל שלו לא ייראה ויימצא בו רק הראש, בני ביתו יסתלקו והוא יישאר בחיים. והדברים אמורים רק אם בנו הקטן עוד ברשותו. %letter 208 .208 ואם ידיו מהצל פגומות, מורה, שמעשי ידיו יתקלקלו. ואם רגליו פגומות, מורה, שמחלות רודפות אחריו. ואם הצל בורח ממנו וחוזר, בורח וחוזר, עליו כתוב, בבוקר תאמר מי ייתן ערב. %break וזה כך, רק כשהלבנה מאירה, והלילה מתוקן באורה, בעת שהוא בודק את הצל שלו. %letter 209 .209 אבל צדיקים וחסידים, בכל יום ויום רואים בליבם, כאילו באותו יום נפטרים מן העולם, ועושים תשובה שלמה לפני אדונם. ואינם צריכים לבדוק בצל. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב. %break %H ד' מינים %break %letter 210 .210 כמה חשובים מעשי המלך הקדוש, כי במעשים שעושים למטה, קושרים אותם בדברים העליונים למעלה, בשורשם, כי כל דבר למטה בעוה"ז יש לו שורש למעלה בעולמות העליונים. %break וכשלוקחים אותם למטה ועושים מעשה בהם, מתעורר כנגדם מעשה שלמעלה, בשורשם שבעולמות העליונים. כגון אזוב, עץ ארז, שציוותה התורה לקחת למטהר. %letter 211 .211 יש מהם שאחוזים בשם הקדוש למעלה, כגון לולב ואתרוג הדס וערבה. ועל זה צריכים לייחד אותם, לקשור אותם יחד, ולעשות בהם מעשה, לנענע אותם, כדי לעורר שמחה בשורש, שאחוז בו למעלה. %break בברכת המצוות ובמעשה המצווה צריכים להראות בדבר שלמטה, כדי לעורר בזה את הדבר שלמעלה, שורשו העליון. %letter 212 .212 כמ"ש, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, כדי שיעשה לי כבוד. בראתיו, כדי לייחד אותי. יצרתיו, לעשות לי מעשים טובים. אף עשיתיו, שיתעורר על ידו כוח העליון. %letter 213 .213 וכתוב, ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ עבות וערבי נחל. כל הנקרא בשמי, פרי עץ הדר. ולכבודי בראתיו, כפות תמרים. יצרתיו, ענף עץ עבות. אף עשיתיו, ערבי נחל. %break שורשי ד' מינים, הם ד' העולמות אבי"ע: האתרוג כנגד עולם האצילות, ועליו כתוב, כל הנקרא בשמי, כי הנוקבא דאצילות נקראת שֵם. כפות תמרים כנגד עולם הבריאה, ועליו כתוב, ולכבודי בראתיו. %break וענף עץ עבות כנגד עולם היצירה, ועליו כתוב יצרתיו. וערבי נחל כנגד עולם העשיה, ועליהם כתוב, אף עשיתיו. %letter 214 .214 והתיקון שלהם, כמ"ש, ולקחתם לכם ביום הראשון, בדיוק חמישה על עשר. כי 15 לחודש מורה, שהנוקבא, ספירה עשירית, ומרומזת במספר עשר, עלתה ונכללת באמא, הנבחנת במספר חמש, להיותה כוללת בתוכה חמש ספירות חג"ת נ"ה, %page 487 שכל אחת כלולה מעשר. וכשאלו חמש ספירות של הבינה מאירות בנוקבא, נקראת הנוקבא במספר 15 לחודש, אשר אז הלבנה, הנוקבא, בתכלית המילוי שלה. %letter 215 .215 ביום הראשון, הוא יום, שיצא הראשון למסע במקורות מים חיים, קו הראשון של ג' קווים, הנוסעים בג' מקומות. שמנסיעתם יוצאים חסדים מגולים בחכמה, הנקראים מים חיים. %break קו הימין, חסד, הנוסע ראשונה. ואנחנו צריכים להמשיך אותו בעולם, כי בסוכות הוא זמן המשכת החסדים, כמ"ש, וימינו תחבקני. %letter 216 .216 משל למלך, שאסר אנשים בבית האסורים שלו. באה אימו הגבירה, והוציאה אותם לחירות. והמלך שהשגיח על כבודה, נתן אותם לרשותה. והיא מצאה אותם רעבים וצמאים, אמרה אל בנה המלך, הרי הוצאתי אותם לחירות, תן להם אכילה ושתייה. %letter 217 .217 הנה יוה"כ, אמא, בינה, הוציא כולם לחירות, ואנחנו נמצאים רעבים למזון וצמאים לשתות. כי מבחינת בינה אינן נמשכות אכילה ושתייה גשמיות, כי ע"כ אנו צמים ומתענים ביוה"כ. ע"כ היא מעטרת את המלך, ז"א, בן הבינה, בעטרות שלו, במוחין דחסדים. %break ביום הזה, בראשון לחג, אנו יודעים שמים חיים שורים עימה. ואנו שואלים לשתות למי שהוציאנו לחירות, שתשפיע חסדים אל ז"א בשבילנו, אחר שזכינו למוחין דחכמה ממנה ביוה"כ, שהוא חירות. ולפיכך אנו קוראים לאותו יום, יום ראשון. %letter 218 .218 ביום ההוא, הרומז על אברהם, ספירת החסד, הוא התחלת הכול. אם ההתחלה היא בענני כבוד, אורות מקיפים, שאו"מ הראשון הוא חסד. ואם ההתחלה היא במים, או"פ, שאו"פ הראשון הוא חסד. ולכן אברהם התחיל לחפור בארות מים. %letter 219 .219 פרי עץ הדר, זהו בארו של יצחק. הנוקבא נקראת באר, בעת שמקבלת חכמה מקו שמאל דז"א, שנקרא יצחק. כי יצחק הידר את הקב"ה, וקרא לו עץ הדר. והנוקבא פרי של עץ הדר זה. %break כפות תמרים, כמ"ש, צדיק כתמר יפרח, יסוד צדיק. ולא נמצא פירוד בין יסוד לנוקבא. ע"כ לא כתוב, וכפות, אלא כפות, מלשון קשוּר ואגוּד, משום שאינם נמצאים זה בלי זה, וכפוּתים תמיד יחד. ובזה מתמלא באר, הנוקבא, מבאר מים חיים עליונים, מבינה, %break כי היסוד, מתמלא תחילה מת"ת, ות"ת מבינה. וממנו מתמלאת הבאר, עד שהיא נעשית מעיין נובע לכל. %letter 220 .220 וענף עץ עבות. ענף של אילן הגדול, ת"ת, שהתגבר והשתרש בשורשיו ונעשה אילן עליון על כל, שאחוז מכל צדדיו, כלומר, ת"ת הכולל כל ו"ס חג"ת נה"י, ואחוזים בו מכל צדדיו. %break ענף הוא עץ עבות, עץ שאוחז את האבות, כי הוא קו אמצעי, הכולל בתוכו ימין ושמאל, חו"ג, אברהם ויצחק. עבות כמו אבות, כי ע' וא' מתחלפים זה בזה. %break כי מת"ת מקבל יסוד העולם ומתמלא להשפיע אל הבאר, הנוקבא, ארץ שכולה משקה. כי בעת שהנוקבא מקבלת מיסוד, היא נקראת ארץ שכולה משקה. %page 488 %letter 221 .221 וערבי נחל, הם שניים, שרומזים על שני נחלי מים, נו"ה, שהמים מתכנסים בהם להשפיע אל הצדיק, יסוד, המקבל מנו"ה. %break וערבי נחל הם הגבורות, הנאחזים ביצחק, קו שמאל, הבאים מצד נחל העליון, אמא, ולא מצד אבא, קו ימין. ומשום זה הערבות יפות כולן, אבל אינן מתוקות, כמו פירות, ואינן עושות פירות, כי השמאל דיניו מרובים ואינו עושה פירות, %break אע"פ שהוא יפה, שיש בו חכמה, כי היופי רומז על חכמה. וע"כ הוא מרומז בערבי נחל, שהינם יפים ואינם עושים פירות. %letter 222 .222 וערבי נחל, הם ב' עמודים, שהגוף עומד עליהם, נו"ה. וערבי נחל, הם הגבורות הנמשכות מקו שמאל, שאלו הגבורות נמשכות בנו"ה הללו. ואלו כולם, הם להשפיע מים אל הבאר, להשפיע אל הנוקבא. %letter 223 .223 ולקחתם לכם, פרי עץ הדר, זהו אברהם, חסד. כפות תמרים, זהו יצחק, גבורה. וענף עץ עבות, זהו יעקב, ת"ת. וערבי נחל, אלו הם שתי המדרגות, נו"ה. %letter 224 .224 לומדים שפרי עץ הדר אברהם, וכפות תמרים יצחק, משום שעץ עבות הוא יעקב, שאוחז לכל החלקים, שכל ו"ק חג"ת נה"י נכללות בו. וע"כ נקרא עץ עבות. %break ודאי הוא יעקב, אבל פרי עץ הדר זהו בארו של יצחק, גבורה תחתונה, הנוקבא. כתוב, כפּת תמרים, כפּת חסר ו', קשר שנקשר בבאר, שנאמר על היסוד והנוקבא, שהם קשורים בקשריהם, ואינם עולים זה בלי זו. %break וענף עץ עבות, הוא ענף העליון שנעשה עץ עבות, שאוחז לכל צד, כל חג"ת נה"י. שת"ת הוא הגוף, אשר חו"ג זרועותיו, נו"ה רגליו, יסוד ברית קודש. %break ערבי נחל, יצחק בכל הצדדים, שנאחזים בצד הנחל, האמא, ולא מצד אבא. אע"פ שבנחל, בינה, לא נמצאים דינים, עכ"ז הדינים מתעוררים משם. %letter 225 .225 וערבי נחל, שני עמודים, נו"ה. המים יוצאים מהם. והרי שתי מדרגות נו"ה, העומדות על מדרגת צדיק, יסוד, פירות וקיבוץ הברכות יוצאים מהם? אבל ערבי נחל, הרומזים ג"כ על נו"ה, אין פירות יוצאים מהם, ולא טעם, ולא ריח. %break אלא ערבי נחל רומזים על נו"ה רק שמקבלים גבורות דיצחק מצד שמאל. וע"כ אינם עושים פירות, כי דינים רובצים עליהם. אבל בעת שמקבלים גם חסדים, כל הברכות שבעולם מהם באים. %letter 226 .226 וע"כ אתרוג אוחזים בשמאל כנגד הלב. לולב בימין מאוגד עם כל המינים. וקשור בכולם. כי צדיק, יסוד, מאוגד עם כל הספירות, וקשור עם כולן. וזהו קשר האמונה, להאיר אל הנוקבא, הנקראת אמונה. %letter 227 .227 כל אלו ד' המינים הם האורחים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שהעם הקדוש הזמינו אותם ביום הזה, על דרך שמתפללים בימי הסוכות קודם הסעודה, ואומרים, עוּלוּ אוּשְפּיזין עילאין, %break בואו אורחים עליונים. שצריכים למצוא אותם, מאחר שהזמין אותם, ובהם מתפלל האדם תפילתו אל המלך. וע"י ד' המינים, שרומזים לאלו הספירות, הוא משיג אותם. %break אשריהם ישראל, שיודעים דרכיו של המלך הקדוש, ויודעים דרכי התורה, ללכת בדרך אמת, לזכות על ידם בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 228 .228 ביום הזה יוצאים ישראל בסימנים הרשומים מן המלך, ד' המינים, משום שניצחו בדין. הם סימני האמונה, השכינה, חותם של המלך העליון, ז"א. בדומה לשני אנשים, שבאו לפני המלך לדין. ולא ידעו בני העולם מי מהם ניצח. %page 489 יצא שר אחד מבית המלך, שאלו אותו. אמר להם, מי שיצא מבית המלך וסימנים של המלך בידיו, הוא המנצח. %letter 229 .229 כך כל בני העולם באים לדין לפני המלך העליון, ודן אותם ביום רה"ש ויוה"כ עד 15 יום לחודש. ובתוך כך, נמצאו ישראל שזכו כולם לעשות תשובה, ומתייגעים בעשיית סוכה ובלולב ובאתרוג. ולא ידוע מי ניצח בדין, ומלאכים עליונים שואלים, מי ניצח בדין? %break הקב"ה אומר להם, אלו שמחזיקים הסימנים שלי בידיהם, ד' מינים, הם ניצחו בדין. %letter 230 .230 ביום הזה יוצאים ישראל ברושם המלך בשיר תהילה, נכנסים לסוכה, אתרוג בשמאל, לולב בימין, הכול רואים שישראל רשומים ברשימות המלך הקדוש, פותחים ואומרים, אשרי העם שככה לו. %letter 231 .231 ואפילו אוה"ע שמחים בשמחה הזו ומתברכים ממנה. וע"כ מקריבים קורבנות עליהם בכל יום, לשים עליהם שלום, ויתברכו ממנו. מכאן והלאה, יום אחד של המלך העליון, ששמח בו עִם ישראל, %break כמ"ש, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. שיום זה מן המלך לבדו, ששמחתו היא בישראל. %break בדומה למלך שהזמין אושפיזין, אורחים, והשתדלו בהם כל בני היכלו. לבסוף, אמר המלך לבני היכלו, עד עתה אני ואתם השתדלנו כולנו באורחים והקרבתם קורבנות על כל שאר העמים בכל יום, %break שבעים פרים. מכאן והלאה, אני ואתם נשמח יום אחד, כמ"ש, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. לכם, להקריב קורבנו עליכם. %break %H חבצלת ושושנה %break %letter 232 .232 אני חבצלת השרון שושנת העמקים. כמה חביבה כנ"י לפני הקב"ה, שהקב"ה משבח לה והיא משבחת להקב"ה תמיד. וכמה משוררים ומזמרים היא מזמנת לו תמיד להקב"ה. אשרי חלקם של ישראל, שאחוזים בגורל החלק הקדוש, כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמו. %letter 233 .233 אני חבצלת השרון, כנ"י, הנוקבא, העומדת בפאר היופי בגן עדן. ונקראת השרון, משום שמשוררת ומשבחת למלך העליון. %letter 234 .234 אני חבצלת השרון, שצריכה להיות מושקית משיקוי של הנחל העמוק, מקור הנחלים, בינה. כמ"ש, והיה השָׁרב לאגם. וע"כ נקראת הנוקבא השרון, מלשון שרב, שהיא צמאה לשתות מֵי הבינה. ונקראת שושנת העמקים, משום שנמצאת בתכלית העומק. %break עמקים, כמ"ש, ממעמקים קְרָאתיךָ ה'. חבצלת השרון, חבצלת ממקום ששיקוי הנחלים יוצאים ואינם פוסקים לעולם. שושנת העמקים, שושנה ממקום עמוק וסתום מכל הצדדים. ב' מצבים בנוקבא: %page 490 א. רביעי לאבות, כשעולה למעלה מחזה דז"א, ונעשתה לרגל רביעי לכיסא עליון, בינה. ואז הם ב' מאורות הגדולים במדרגה אחת, כי שניהם מקבלים מבינה: חג"ת דז"א מקבל מקו ימין דבינה, והנוקבא מקבלת מקו שמאל דבינה חכמה בלי חסדים. %break ואז היא צמאה ומשתוקקת מאוד לקבל החסדים, כי חכמה בלי חסדים אינה מאירה. ובמצב הזה נקראת חבצלת השרון. שרון מלשון, יָשׁורוּ על אנשים, שפירושו ראייה, קבלת חכמה. חבצלת, מורה חבוי מצל, שאין לה צל, הממשיך חסדים. %break ב. שביעי לבנים, לאחר שמתמעטת ויורדת מחזה ולמטה דז"א, ומקבלת מנה"י דז"א. כלומר, לאחר שנתקנה בב' נקודות הכלולות במסך דחיריק, הנקראות מנעולא ומפתחא, כי אז נכללת מחכמה וחסדים יחדיו. %break החכמה מעת שהייתה רביעי לאבות, בחג"ת דז"א, והחסדים ממה שעתה שביעי לבנים, בנה"י דז"א. %break ע"כ נאמר, אני חבצלת השרון, שצריכה להיות מושקית משיקוי של הנחל העמוק, כי צריכה לקבל חכמה וחסדים יחדיו ממסך דחיריק אחר שנכלל בבינה, שאז נקראת הבינה נחל עמוק. נחל בינה, מקור כל ההשפעות והמוחין. %break עמוק, ע"ש התכללותה במסך דחיריק מקו אמצעי. ואז כתוב על הנוקבא, והיה השרב לאגם. כי כשהייתה חבצלת, הייתה יבשה בלי מים, בחוסר חסדים. אבל אחר שקיבלה חסדים מנחל עמוק, נעשתה לאגם. %break ונקראת שושנת העמקים, משום שנמצאת בתכלית העומק, זהו מצב ב', שנמצאת כלולה במנעולא, הנבחנת לעמוק מכל עמוק, שאין מי שישיג אותה. אבל אם הייתה כנקודה דמנעולא בלבד, לא הייתה ראויה לקבל מוחין. אלא שצריכה להימתק בבינה, %break ולקבל נקודה דמפתחא, שבזה נמתקת וראויה למוחין. ואז נבחנת שיש בה ב' נקודות, הנבחנות לב' עמקים, שאז נאמר עליה, ממעמקים קראתיך ה'. %break ונאמר, חבצלת השרון, חבצלת ממקום ששיקוי הנחלים יוצאים ואינם פוסקים לעולם. חבצלת, שהיא חבויה מצל, צל הבינה, שמשם יוצאים חסדים בזיווג שאינו נפסק. וע"כ אין לה אלא חכמה בלי חסדים. וכתוב, שושנת העמקים, שושנה ממקום עמוק וסתום מכל הצדדים, %break שהשם עמקים נמשך לה ממנעולא הכלולה בה במצב ב', שהיא עמוקה מכל וסתומה מכל הצדדים. %letter 235 .235 בתחילה היא ירוקה כחבצלת, שהעלים שלה ירוקים. במצב א', שנקראת חבצלת, היא במדרגה אחת עם ז"א, שהגוון שלו ירוק, וע"כ גם היא ירוקה. %break ואח"כ, במצב ב', היא שושנה אדומה בגוונים לבנים. כי במצב ב' יש לה ב' נקודות, מנעולא ומפתחא, דין ורחמים, טו"ר, כי זכה הרי טוב, לא זכה הרי רע. %break שושנה בשישה עלים, להיותה שביעי, המקבלת מחג"ת נה"י. שושנה מלשון שינוי, כי היא משתנה מגוון לגוון, משנה את הגוונים שלה, משתנה מדין לרחמים, מאדום ללבן, וכן מרחמים לדין, וע"כ נקראת שושנה מלשון שינוי. %letter 236 .236 נקראת שושנה, משום שבתחילה היא חבצלת. בעת שמבקשת להזדווג עם המלך, נקראת חבצלת. כי במצב א' אין לה זיווג עם ז"א, אלא הכנה לזיווג. ואחר שהזדווגה עם המלך באלו הנשיקות, במצב ב', נקראת שושנה, משום שכתוב, שפתותיו שושנים. %page 491 שושנת העמקים נקראת, משום שמשנה את צבעיה, פעם לטוב ופעם לרע, פעם לרחמים ופעם לדין. כי זכה הרי טוב, לא זכה הרי רע. %letter 237 .237 ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים. בני אדם אינם מסתכלים ואינם יודעים ואינם משגיחים, שבשעה שהקב"ה ברא את האדם והיה מכבד אותו בכבוד גדול, במוחין עליונים, ביקש ממנו שיתדבק בו, כדי שיהיה יחיד, ויהיה לו לב אחד, %break ויהיה דבוק במקום דבקות יחיד, שאינו משתנה, בז"א, שכתוב בו, אני הוי"ה לא שָניתי, ואינו מתהפך לעולם, בקשר ייחוד הכול נקשר בו, כמ"ש, ועץ החיים, ז"א, בתוך הגן. %letter 238 .238 אח"כ סרו מדרך האמונה, ועזבו את האילן היחיד העליון לכל האילנות, ז"א, ובאו להתדבק במקום המשתנה ומתהפך מצבע לצבע, ומטוב לרע, ומרע לטוב, כלומר בנוקבא בעת שאינה בזיווג עם ז"א ויונקת משמאל לבד, %break וירדו מלמעלה למטה בשינויים מרובים. כמ"ש, אשר עשה האלקים את האדם ישר, והֵמָה ביקשו חשבונות רבים. %letter 239 .239 אז ודאי נהפך ליבם בצד ההוא ממש, כי קיבלו שינויים רבים, פעם לטוב פעם לרע, פעם לרחמים פעם לדין. כשהתדבקו בשמאל ודאי ביקשו חשבונות רבים, שינויים רבים, והתדבקו בהם. %letter 240 .240 אמר לו הקב"ה, אדם, עזבת את החיים והתדבקת במוות. חיים, כמ"ש, ועץ החיים בתוך הגן, ז"א, שנקרא חיים, כי מי שאחוז בו, אינו טועם מוות לעולם. והתדבקת באילן אחר, בנוקבא, בשעה שאינה בזיווג עם ז"א, הנה ודאי המוות הוא כנגדך. %break כמ"ש, רגליה יורדות מוות, כלומר, לא זכה הרי רע. וכתוב, ומוצא אני מר ממוות את האישה, הנוקבא כשאינה בזיווג עם ז"א. ודאי שהתדבק במקום המוות, ועזב מקום החיים, וע"כ המוות נגזר עליו ועל כל העולם. %letter 241 .241 אם הוא חטא, כל העולם מה חטאו, ולמה נגזר המוות על כל העולם? האם כל העולם אכלו מהעץ הזה, וע"כ הוטל המוות על כולם? אלא בשעה שנברא האדם וקם על רגליו, ראו אותו כל הבריות, וייראו מלפניו, והיו נמשכים אחריו כעבדים אחר המלך. %break והוא אמר להם, אני ואתם, בואו נשתחווה ונכרָעָה. כיוון שראו את האדם, שמשתחווה לצד שמאל, והתדבק בו, כולם נמשכו אחריו, וע"כ גרם מוות לכל העולם. %letter 242 .242 אז השתנה האדם פעם דין ופעם רחמים, פעם מוות ופעם חיים. ולא עמד קבוע באחד מהם, כי אותו מקום גרם לו. וע"כ נקרא אותו המקום, להט החרב המתהפכת. %break כי מתהפכת מצד זה לצד זה, מטוב לרע, מרחמים לדין, משלום למלחמה. מתהפכת בדרך כלל מטוב לרע, כמ"ש, ועץ הדעת טוב ורע. %letter 243 .243 המלך העליון לאהבתו על מעשיו, הוכיח אותו, ואמר לו, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. והוא לא קיבל ממנו, ונמשך אחר אשתו, וגורש מגן עדן לעולמים, כי האישה עולה למקום התהפכות החיים והמוות, ולא יותר. וע"כ האישה גרמה מוות לכל. %letter 244 .244 לעוה"ב כתוב, כי כימי העץ ימי עמי. כימי העץ, עה"ח. בו בעת כתוב, בילע המוות לנצח, כי בעה"ח אין שינויים ואין בו מוות. %page 492 %H ויקרבו ימי ישראל למות %break %letter 245 .245 ויחי יעקב בארץ מצרים. בחייו כתוב יעקב, ובמיתתו כתוב ישראל, כמ"ש, ויקרבו ימי ישראל למות. הלוא השם ישראל חשוב יותר מהשם יעקב? %break צריך לומר כאן ישראל, כי לא כתוב, ויקרב יום ישראל למות, אלא ימי. ובכמה ימים מת האדם, הלוא בשעה אחת, ברגע אחת, מת ונפטר מן העולם? %letter 246 .246 אלא כשהקב"ה רוצה להשיב אליו רוח האדם, כל אלו הימים שהאדם חי בעוה"ז, נפקדים לפניו ונכנסים בחשבון. וכשקרבו הימים לבוא לפניו בחשבון, מת האדם, והקב"ה משיב את רוח האדם אליו. אותו ההבל, שהאדם נושב ונושם בו, משיב אליו. %letter 247 .247 אשרי חלקו של אדם, שימיו קרבו לפני המלך בלי בושה, ואף יום אחד מהם אינו נדחה לחוץ, מחמת שיימצא שעשה עבירה ביום ההוא. משום זה כתוב בצדיקים התקרבות, משום שהימים קרבו לפני המלך בלי בושה. %letter 248 .248 אוי לרשעים, שלא כתוב בהם התקרבות. כי איך יקרבו ימיהם לפני המלך, בשעה שכל ימיהם בפשעי העולם נמצאים? ומשום זה אינם קרבים לפני המלך, ולא יתפקדו לפניו, ולא ייזכרו למעלה, אלא הם כָּלים מאליהם. עליהם כתוב, דרך רשעים כאפֵלה. %letter 249 .249 וכאן כתוב, ויקרבו ימי ישראל. ודאי שקרבו בלי בושה, בשלמות, בשמחה שלמה. ומשום זה כתוב, ימי ישראל ולא ימי יעקב, כי השם ישראל שלם יותר מיעקב. הרי כתוב, ויעקב איש תם? %break הרי השם יעקב ג"כ שלם? אלא גם השם יעקב שלם, אבל אינו שלם במדרגה העליונה, כמו ישראל. %letter 250 .250 בשעה שימיו של אדם נפקדים לפני המלך, יש צדיק שנפקדים ימיו והם רחוקים מלפני המלך. ויש צדיק, כשנפקדים ימיו, הם קרובים וסמוכים למלך, ואינם מתרחקים, ובלי בושה הם נכנסים וקרבים למלך. אשרי חלקם. כמ"ש, ויקרבו ימי ישראל למות. %break %H ויקרא לבנו ליוסף %break %letter 251 .251 ויקרא לבנו ליוסף. למה קרא רק ליוסף, והאם שאר השבטים אינם בניו? אלא יוסף היה בנו יותר מכולם. בשעה שאשת פוטיפר הפצירה ביוסף, כתוב, ויבוא הביתה לעשות מלאכתו, ואין איש מאנשי הבית. היה צריך לומר, ואין איש בבית. %break מהו מאנשי הבית? לכלול דמותו של יעקב, שהייתה שם. כיוון שנשא יוסף את עיניו וראה דמות אביו, התיישב בדעתו וחזר לאחוריו. %letter 252 .252 כמ"ש, וימאן ויאמר אל אשת אדוניו. אמר לו הקב"ה, אתה אומר, וימאן ויאמר, חיֶיךָ, אחֵר יבוא לברך לבניך, ויתברכו בו. וזהו כמ"ש, וימאן אביו ויאמר, ידעתי בני ידעתי, גם הוא יהיה לעם, וגם הוא יגדל. %page 493 %letter 253 .253 למה אמר יעקב, ידעתי בני ידעתי? ידעתי בני, שקיימת בגופך שאתה בני, בעת שראית דמותי, ושבת אל הברית שלך, ולא חיללת אותו, ומשום זה כתוב ידעתי בני. ופעם שנייה, ידעתי, כשאמר יוסף, שמנשה הוא הבכור. ועל זה השיבו, גם הוא יהיה לעם, %break וגם הוא יגדל. ומשום זה כתוב, ויקרא לבנו ליוסף, שקייֵם בגופו שהוא בנו. %letter 254 .254 ויקרא לבנו ליוסף. שבצורה אחת היו נראים, שכל מי שראה ליוסף, היה מעיד שבנו של יעקב הוא. שקרא לו בנו, משום שהייתה להם צורה אחת. כי יוסף זן לו ולבניו בזקנתו. ומשום זה הוא בנו יותר מכולם. ויקרא לבנו ליוסף. %break ולא לאחר. משום שרשות הייתה בידו להעלותו משם למערת המכפלה, כי מלך היה, אבל אחר לא הייתה רשות בידו. %letter 255 .255 כיוון שיעקב היה יודע, שבניו ישתעבדו שם במצרים, למה לא נקבר שם, כדי שיגן זכותו על בניו, ולמה רצה להעלות משם, והרי כתוב, כְּרַחֵם אב על בנים? איפה היא הרחמנות? %letter 256 .256 אלא בשעה שיעקב היה יורד למצרים, היה מתיירא. אמר, אולי יִכְלו בניי בין העמים? ואולי יסלק הקב"ה שכינתו ממני כבתחילה? וכמ"ש, ויֵירא אלקים אֶל יעקב, %break ויאמר לו, אל תירא מֵרְדָה מצריימה, כי לגוי גדול אשימך שם. ומה שאמרת, פן אסלק שכינתי ממך, אנוכי ארד עימך מצריימה. %letter 257 .257 עוד אמר, מתיירא אני פן אקבר שם ולא אזכה להיקבר עם אבותיי. אמר לו, ואנוכי אַעַלְךָ גם עָ-ה. אעלך, ממצרים. גם עָ-ה, להיקבר בקבר אבותיך. %letter 258 .258 ומשום זה רצה שיעלה אותו ממצרים. טעם אחד, שלא יעשו אותו אלוה, כי ראה שעתיד הקב"ה להיפרע מאלוהיהם של המצרים. ואחד, שראה שהשכינה תשים דירתה בין בניו בגלות, %break ואינו צריך להיקבר במצרים להגן עליהם. ורצה שגופו ידור בין גופיהם של אבותיו, להיכלל ביניהם, ולא יהיה עם הרשעים שבמצרים. %letter 259 .259 גופו של יעקב נמשך מיופיו של אדה"ר. והייתה צורתו של יעקב, צורה עליונה קדושה, צורת כיסא הקדוש. ולא רצה להיקבר בין הרשעים. שאין פירוד באבות, ותמיד הם מחוברים. וע"כ כתוב, ושכבתי עם אבותיי. %letter 260 .260 ויקרא לבנו ליוסף. בנו, משום שהיו בצורת פנים אחת, משום שבחפץ רוח ולב הוליד אותו יותר מכל השבטים. כי כל חפצו של יעקב ברחל היה. משום זה כתוב, ויקרא לבנו ליוסף. %letter 261 .261 הנסתרות לה' אלקינו. כמה יש לאדם להיזהר מחטאיו, ולהסתכל שלא יעבור על רצון אדונו. כי כל מה שאדם עושה בעוה"ז, כתובים אלו המעשים בספר, ובאים בחשבון לפני המלך הקדוש, והכול גלוי לפניו, כמ"ש, אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אֶרְאנוּ. %break וא"כ, איך לא ישמור האדם את עצמו מלחטוא לפני אדונו? אפילו מה שאדם חושב ועולה ברצונו לעשות, הכול נמצא לפני הקב"ה, ואינו נאבד ממנו. %page 494 %letter 262 .262 בלילה שבאה לאה ליעקב, ונתנה לו אלו הסימנים, שנתן יעקב לרחל, מחשש שלא יחליפנה אביה באחרת, וכשראתה רחל שאביה מכניס את לאה במקומה, והיא אינה יודעת הסימנים, ותתבייש. %break מיד מסרה לה את הסימנים. ועלה ברצונו, שהיא רחל, ושימש בה שימוש, וטיפה של יעקב הייתה הראשונה, כמ"ש, כוחי וראשית אוני. והוא חשב שהיא רחל. %break הקב"ה, שמגלה עמוקות ומסתרים, ויודע מה בחושך, העלה אותו הרצון למקומו, והבכורה הסתלקה מראובן וניתנה ליוסף. משום שהטיפה הראשונה שיצאה מיעקב, %break הייתה שייכת לרחל. ומשום שבכורה של ראובן הייתה שלה, ירש אותה יוסף, ורחל ירשה את שלה. %letter 263 .263 משום זה לא עלה ראובן בשם, כשאר השבטים, אלא ראובן, ראו בן, בן שלא נודע שמו. וע"כ לא קראה לו לאה בני, ולא נקרא ראו בני, כי לאה ידעה המעשה, שמחשבתו של יעקב ברחל הייתה ולא בה. %letter 264 .264 גלוי לפני הקב"ה, שיעקב לא היה ברצונו לחטוא לפניו, בזה שבא על לאה וחשב ברחל. ולא הסתכל מדעתו באישה אחרת בשעה ההיא, כשאר רשעי עולם. ועל כך כתוב, ויהיו בני יעקב שנים עשר, כי בניהם של שאר רשעי עולם, %break שעושים המעשה ההוא, נקראים בשם אחר, כלומר בני תמורה. משום זה, ויקרא לבנו ליוסף, לבנו ממש מתחילה, מבעת לידת ראובן. ולבסוף בנו היה. %letter 265 .265 במה השׁביע יעקב את יוסף, שכתוב, שים נא ידך תחת ירֵכי? באות ברית, שהיה רשום בבשרו, שזהו חשיבותם של האבות יותר מכל. וברית זהו יוסף, מידת היסוד, צדיק, שהוא מרכבה לו. %letter 266 .266 באברהם וביעקב כתוב, שים נא ידך תחת ירכי, כלומר, במקום ההוא הרמוז בשם הקדוש, להוציא זרע קדוש, זרע אמונה לעולם. ביצחק לא כתוב, שים נא ידך, משום שיצא ממנו עשיו. %letter 267 .267 מהו הטעם כאן, שכתוב, שים נא ידך תחת ירכי, אל נא תקברני במצרים? אמר יעקב ליוסף, ברושם הקדוש הזה הישבע לי, שהוציא זרע קדוש ונאמן לעולם, ונשמר, ולא נטמא מעולם, %break שלא ייקבר בין אלו הטמאים, שלא שמרו אותו מעולם. שכתוב בהם, אשר בשר חמורים בשרם וזִרמת סוסים זִרמתם. %letter 268 .268 הרי יוסף, ששמר בריתו יותר מכל, למה נקבר ביניהם במצרים? אלא כתוב, היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוּזי הכוהן, בארץ כשדים על נהר כְּבָר, ותהי עליו שָׁם יד ה'. הרי השכינה אינה שורה אלא בארץ ישראל, ולמה נגלתה כאן השכינה? %break אלא על נהר כתוב, שהמים אינם מקבלים טומאה ואינם כארץ העמים. וכתוב, ותהי עליו שם יד ה', שהיא השכינה. אף כאן יוסף, הארון שלו נשלך אל המים. אמר הקב"ה, אם יוסף יסתלק מכאן, %break לא יתקיים הגלות, שישראל לא יכלו לסבול. אלא שתהיה קבורתו במקום שלא ייטמא, ויסבלו בני ישראל הגלות. %letter 269 .269 ראה יעקב, שבכל דבר מיתקן כיסא הקדוש באבות, אברהם ויצחק בימין ובשמאל, והוא באמצע. אמר יעקב, אם ייקבר כאן במצרים, איך יהיה הגוף הזה מחובר עם האבות? אפילו המערה, שנקבר שם, נקראת מכפלה, %page 495 משום שכל דבר שהוא במכפלה לימין ולשמאל, הוא שניים ואחד. כלומר, שצריכים לשלישי, שיכריע ביניהם. אף המערה היא שניים ואחד, אברהם ויצחק לימין ולשמאל, ויעקב מכריע ביניהם. %letter 270 .270 האבות זכו להיקבר במערת המכפלה, הם ובת זוגם. יעקב נקבר הוא ולאה. מהו הטעם שלא נקברה עימו רחל? והרי כתוב, ורחל עקרה, שמורה, שהיא עקרת הבית? %break אלא לאה זכתה בו יותר, להוציא שישה שבטים בעולם מהגזע הקדוש, ומשום זה ניתנה עימו לבת זוג במערה. %letter 271 .271 לאה כל יום הייתה עומדת בפרשת דרכים, ובכתה בשביל יעקב, שיישא אותה לאישה, כי שמעה שהוא צדיק, והקדימה לו בתפילה. כמ"ש, ועיני לאה רכות, שהקדימה וישבה בפרשת דרכים, להתפלל. %letter 272 .272 רחל לא יצאה לדרכים מעולם, להתפלל להינשא ליעקב, כמו לאה. משום זה זכתה לאה להיקבר עימו. ורחל נמצאת בפרשת דרכים, ונקברה שם. כמ"ש, %break ואני בבואי מפַּדן, מתה עליי רחל. עליי, בשבילי. בארץ כנען בדרך, בשבילי מתה בדרך, משום שלא יצאה מעולם בשבילי, להתפלל כמו אחותה. %letter 273 .273 משום זה, לאה שיצאה ובכתה בפרשת דרכים בשביל יעקב, זכתה להיקבר עימו. רחל, שלא רצתה לצאת ולהתפלל בשבילו, משום זה קבורתה בפרשת דרכים. רחל עולם המגולה, מחזה ולמטה דז"א, שהחסדים מתגלים שם, %break וע"כ קבורתה בדרך במקום מגולה לעין. ולאה עולם המכוסה, חסדים מכוסים שמחזה ולמעלה דז"א, וע"כ נקברה במערת המכפלה, במקום מכוסה מן העין. %letter 274 .274 דמעות רבות הזילה אותה הצַדֶקת לאה, בשביל שתהיה בחלקו של יעקב, ולא לאותו רשע עשיו. כל אדם, המוריד דמעות לפני הקב"ה, אע"פ שכבר נגזר עליו העונש, יקרעו את גזר הדין, ולא יוכל העונש לשלוט עליו. מאין לנו זה? %break מלאה, כי נגזר על לאה להיות בחלקו של עשיו, והיא בתפילתה הקדימה להינשא ליעקב. ולא ניתנה לעשיו. %break %H ותֵרֶב חכמת שלמה %break %letter 275 .275 מה יתרון לאדם בכל עמלו, שיעמול תחת השמש? לומדים בדברי שלמה, ודבריו נראים סתומים. אבל כל דבריו של שלמה, כולם נקראים בחכמה. %letter 276 .276 בימיו של שלמה המלך, עמדה הלבנה, הנוקבא, במילואה. הנוקבא הייתה מלבישה לאמא עילאה, שזה תכלית המילוי שלה. כמ"ש, ותֵרֶב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם. חכמת בני קדם היא חכמה שירשו מאברהם. %letter 277 .277 כתוב, וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. זוהי חכמה עילאה, שהיה יודע בשמו הקדוש של הקב"ה. וזהו נשמע ממה שכתוב, את כל אשר לו, שהיא שלו, החכמה העילאה. %page 496 כתוב, וה' בירך את אברהם בכל, באותה הבת, שהייתה לאברהם ובכל שְׁמה. בכל היא הנוקבא, חכמה תתאה, הנבחנת לבתו, כי אבא יסד בת. אבל בחינת אברהם עצמו, היא חכמה עילאה, כי אברהם חסד שעלה לחכמה. וזה מה שנתן ליצחק. %letter 278 .278 ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות. נתן להם דברים ידועים בכתרים התחתונים, והשרה אותם אל ארץ קדם. ומשם ירשו בני קדם חכמה, מכתרים תחתונים, כמ"ש, מחכמת כל בני קדם. %letter 280 .280 החכמה אינה מתיישבת, אלא כשאדם יושב ואינו הולך, אלא נמצא על בוריו, כמ"ש, ואשב בהר ארבעים יום. %letter 281 .281 ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים. מהו חכמת שלמה, ומהו חכמת מצרים, ומהו חכמת כל בני קדם? %break ותרב, כתוב על הלבנה, הנוקבא, כשהיא מתברכת מכל הספירות, שזה נאמר בימיו של שלמה, שהנוקבא התגדלה והתברכה ועמדה במילואה. %letter 282 .282 אלף הרים מגדילים חציר לפניה, וכולם הם בליעה אחת לפניה, אלף נהרות גדולים לה, ובגמיעה אחת גומעת אותם. הזוהר מביא כאן סדר גדלות המוחין של הנוקבא שבימי שלמה. %break בגדלות הנוקבא נמשכים ממוחין דחכמה רק ו"ק דע"ב ולא ג"ר דע"ב. אמנם אי אפשר להמשיך חצי מדרגה, ובתחילה צריכים להמשיך מדרגה שלמה, ג"ר וו"ק דע"ב. ואח"כ מניחים ג"ר במקומן בנוקבא, וממשיכים רק ו"ק. שזה כמ"ש, מצמיח חציר לבהמה, ג"ר דע"ב, %break שחצי האור הזה נשאר למאכל הנוקבא עצמה, המכונה בהמה, וחצי האור הנשאר, ו"ק דע"ב, נמשך לבני אדם, שזה כמ"ש, ועשב לעבודת האדם. %break ג"ר דע"ב יש בהן אכילה, חלק החסדים שבהם. ויש בהם שתייה, חלק החכמה שבהם. וכלולים זה מזה. אלף הרים, אכילה. אלף נהרות, שתייה. מספר אלף מורה על חכמה. ולפי שגם האכילה כלולה מחכמה, ע"כ נאמר גם בהם מספר אלף. %break ונאמר, שכולם הם בליעה אחת לפניה ובגמיעה אחת גומעת אותם, משום שהמוחין האלו הם מן האורַח שמתחת חוטם א"א, שנתקן לאורַח לעבור בה ולא לעצור בה, %break ע"כ המוחין הללו מתקבלים תמיד בחיפזון, שלא לתת יניקה לדינים, וע"כ גם הנוקבא מקבלת אותם בחיפזון. %letter 283 .283 ציפורניה מחברות אלף ושבעים צדדים. ידיה אחוזות ב-24,000 צדדים, ואין יוצא ממנה לימין ולשמאל, אלא באמצע, וכמה אלפי מָגִנים נאחזים בשערותיה. %break האצבעות הם חכמה. ויש בהם ע"ס: ג"ר, ז"ת ופרסא באמצע. ג"ר הבשר שבהם, פָּנים. עליהם כתוב, לא תוכל לראות את פניי. הציפורניים, הפרסא שבין ג"ר וז"ת, האחוריים. ז"ת נכללים בפרסא, הציפורניים. ועליהן כתוב, וראית את אחוריי. %break בגדלות יורדת הפרסא ומעלה ומחברת את הכלים דאחוריים למדרגתם יחד עם הכלים דפנים. כלים דפנים, בשר האצבעות, אלף, כי אלף רומז על חכמה. כלים דאחוריים, ז"ת, כל אחת כלולה מעשרה, מספר שבעים. ושנאמר, %break ציפורניה מחברות אלף ושבעים צדדים, שהציפורניים, הפרסא, מחברות אלף, הפנים דאצבעות, ושבעים, אחוריים דאצבעות. ומתחברים שניהם ע"י הציפורניים למדרגה אחת, הפנים. %page 497 ונאמר, ידיה אחוזות ב-24,000 צדדים, כי מספר י"ב (12) רומז על חכמה. יש י"ב דז"א, 12 שעות של יום. יש י"ב דנוקבא, 12 שעות של לילה. כשהנוקבא בגדלות בזיווג פב"פ עם ז"א, כוללת בעצמה גם י"ב דז"א, ואז י"ב דז"א הם ביד ימין שלה, %break וי"ב שלה עצמה ביד שמאל שלה. וכשהלבנה במילואה הם אלפים, כלומר 24,000 צדדים, 12,000 ביד ימין, ו-12,000 ביד שמאל. %break וכמה אלפי מגנים אוחזים בשערותיה. מגנים הם מלאכים, שאינם עולים לקבל ג"ר, אלא נשארים תמיד למטה במקום ג"ר דו"ק, ושומרים על המוחין, שלא יגיע מהם אל החיצוניים. והם אוחזים בשערות הנוקבא, דינים. %letter 284 .284 נער אחד, שאורכו מראש העולם עד סופו, מט"ט, שקומתו כוללת מראש הבריאה עד סוף העשיה. יוצא בין רגליים, מנה"י דנוקבא, בשישים הכאות של אש הוא מתלבש, שמבריח על ידיהם את החיצוניים, שלא ייאחזו ברגלי הנוקבא. %break באופן זה הוא מתמנה על התחתונים, מארבע הצדדים. זהו נער, שאוחז תרי"ג (613) מפתחות עליונים מצד אמא. וכל מפתחות העליונים, בלהט החרב החגור במותניו תלויים. %break הזוהר מבאר ג' עולמות בי"ע, שמקבלים מהנוקבא דאצילות שבימי שלמה, ע"י המלאך מט"ט. כי הפרסא שמתחת אצילות מעכבת את אור החכמה שלא יירד לבי"ע. ועכ"ז מאיר הארת חכמה בבי"ע ע"י התלבשות האחוריים דנוקבא דאצילות. %break כי מתוך שהאחוריים היא דינים קשים, אין המסך מעכב עליהם שלא יתפשטו לבי"ע. וכיוון שהם מהנוקבא דאצילות, ע"כ מעבירים עימהם גם הארת חכמה שבהם, לג' העולמות בי"ע. %break והממונה על כל ההארות שבבי"ע הוא מט"ט. ובשישים הכאות של אש הוא מתלבש, כי כוחות הדין מאחוריים דנוקבא שבחג"ת נה"י שלה, שכל אחת כלול מעשר, %break הם שישים. באופן זה הוא מתמנה על התחתונים, מארבע הצדדים, שמשפיע לתחתונים המוחין מד' רוחות הנוקבא, חו"ג תו"מ. %break ונאמר, שזהו נער, שאוחז תרי"ג מפתחות עליונים מצד אמא. נער מט"ט. ויש לו ו"ק מצד אמא, שספירותיה מאות, והן 600. ומבחינת המוחין יש לו 13, י"ב (12) בָּקָר שבבריאה, %break ואחד כולל, ביחד הן תרי"ג. כלומר רק מוחין מאמא, כי אי אפשר שיאירו מוחין דאבא בבריאה, מפני המסך שמתחת האצילות, המעכב על אור אבא. %break וכל מפתחות העליונים, לפתוח הארת החכמה, בלהט החרב החגור במותניו תלויים. ואיך אוחזים אלו תרי"ג מפתחות בבי"ע, שהם המשכות מחכמה, הרי אין הארת החכמה יכולה לעבור מפרסא דאצילות ולמטה? אלא כל המפתחות הללו תלויים בלהט החרב, %break באחוריים דנוקבא דאצילות, דינים קשים, והפרסא אינה מעכבת עליהם, ויכולים להתפשט לבי"ע, והם ממשיכים עימהם הארת החכמה מהנוקבא. %letter 285 .285 הנער ההוא קוראים לו בברייתא חנוך בן יֶרֶד. כמ"ש, חנוך לנער על פי דרכו. משנה וברייתא הן פנימיות וחיצוניות, כי ברייתא חיצוניות המשנה. מבחינת החיצוניות, ו"ק, נקרא מט"ט חנוך בן ירד, כי ירד, מלשון ירידה וחיצוניות. הלוא גם מבחינת פנימיות, %break נקרא מט"ט חנוך בן ירד? בפנימיות בן ירד נאמר לשִבחו, כי הירידה גרמה לו למוחין פנימיים. %page 498 הן המשנה והן הברייתא מסתכלות בירידה שלו, אלא בברייתא הירידה עוד לא גורמת למוחין, אלא לירידה ממש. אבל במשנה, כבר נתקנה הירידה ונעשתה גורם למוחין. %break מתחתיו, כלומר בצילו, תחסינה כל חיות השדה, מלאכים שביצירה. כמו שישראל הקדוש העליון, ז"א, נקרא בן לאימו, בינה, כמ"ש, כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אימי. וכתוב, בני בכורי ישראל, %break שזה סובב על ז"א. כך גם למטה מאצילות, מט"ט נקרא נער לאימו, הנוקבא, כמ"ש, כי נער ישראל ואוהבהו, שזה סובב על מט"ט. %break ובכמה אופנים נקרא בן ירד, פעם לגנאי פעם לשבח, בהפרש בין פנימיות מט"ט לחיצוניות מט"ט. אבל כאן המדובר בבן ירד ממש, בחיצוניות מט"ט, שירידתו לגנאי, שעוד אינו גורם למוחין, כי עשר ירידות ירדה שכינה לארץ וכולן ביארו החברים. %break ומתחת חיצוניות מט"ט עומדים מלאכים שביצירה, הנקראים חיות השדה. %letter 286 .286 מתחת אלו החיות נאחזות שערות הלבנה, הנוקבא, הנקראים כוכבי שבט, שהם שבט ממש, לדון בהם את העולם. ומתחלקים לבעלי דין, לבעלי משקל, לבעלי דין קשה, ולבעלי חוצפה. וכולם נקראים בעלי שיער. %break ידיה ורגליה אוחזות בזה, כאריה גיבור אוחז בטרפו. ועל זה כתוב, וטָרַף ואין מציל. %break כוכבי שבט הם מסך דמלכות דמדה"ד, המכונה מנעולא, השער הסתום, שאינו נפתח עד לגמה"ת. ושנאמר, מתחת אלו החיות נאחזות שערות הלבנה, הנוקבא, הנקראים כוכבי שבט. אלו לא סתם שערות הנוקבא, שהם ממותקים בבינה, במפתחא, %break שעליהם נאמר, כמה אלפי מגנים אוחזים בשערותיה. אלא אותן השערות, כוכבי שבט, המלכות דמדה"ד, שנמצאים רק בבי"ע מתחת חיות השדה. והזוהר מדייק שהם שבט ממש, שבהם עצם צורת המלכות דמדה"ד, המכונה שבט. %break ויש בהם ב' בחינות, בעלי הדין ובעלי המשקל: א. כשהמסך במקום המלכות, השערות נקראים בעלי הדין. %break ב. כשהמסך עולה בצורתו ומתיישב בבינה, וחוצה שם את המדרגה לב' חצאים: לכו"ח, ולבינה ותו"מ, שבזה הם מיתקנים להיות מאזניים. וע"כ בבחינה זו השערות מכונות בעלי משקל. %break ומהם נמשכים שניים אחרים: א. בעלי דין הקשה, הנמשכים מבעלי הדין, ב. בעלי חוצפה, הנמשכים מבעלי משקל. והם עולים במקום בינה, שאין להם שום צדק להיאחז שם, והוא נבחן לחוצפה. %break ב' הקווים ימין ושמאל הם במחלוקת, וכל אחד רוצה לבטל הארת חברו, ע"כ אינם יכולים להאיר, עד שיוצא קו אמצעי על מסך דחיריק, המכריע ועושה שלום ביניהם. %break ומסך זה מחויב להיות תחילה ממדה"ד, מנעולא, שאז מתמעט קו השמאל מג"ר, ונכנע אל הימין, ומתייחד עימו. %break ושנאמר, ידיה ורגליה אוחזות בזה, כאריה גיבור אוחז בטרפו. ב' הקווים שמחזה ולמעלה מכונים ידיים, וב' הקווים שמחזה ולמטה מכונים רגליים. והם נאחזים להאיר בשלמות רק ע"י מסך דחיריק, המקובל ממדה"ד שבאלו השערות, המנעולא. %break ומשום שע"י מסך מדין הקשה הזה, מתמעט קו השמאל מג"ר שלו, ע"כ מכונה זה בשם טרף, כי המסך דחיריק טורף הג"ר דקו שמאל. וע"כ מדמה אותו כאריה גיבור אוחז בטרפו, כמ"ש, וטָרף ואין מציל. כי בעת שמסך מדין הקשה עולה למ"ן לקו אמצעי, %page 499 וטורף את קו השמאל מג"ר שלו, ואין מציל, וע"כ מתייחדים תכף ב' הקווים זה בזה המכונים ידיים, וכן מתייחדים ב' הקווים המכונים רגליים, ואז מאירים בכל השלמות האפשרי, שבתוך 6000 שנה. %letter 287 .287 ציפורניה, המזכירים עוונות בני אדם וכותבים ורושמים עוונותיהם בתוקף דין הקשה. ועל זה כתוב, חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בציפורן שמיר. שמיר הוא שרושם ונוקב האבן וחוצב אותה מכל הצדדים. %break ציפורניים, הפרסא שנעשתה באמצע המדרגה, מחמת עליית המלכות לבינה של אותה מדרגה. ונמצא ב' כוחות כלולים בפרסא: המלכות שעלתה, שהיא מידת דין הקשה, ובינה שקיבלה צורת המלכות, מחמת עלייתה אליה. ואלו ב' כוחות הם מנעולא ומפתחא, %break ב' נקודות שנתקנו בנוקבא. שעליהם נאמר, אם זכה הרי טוב, שמדה"ד נגנזה, המנעולא, ושולטת רק מדה"ר, מפתחא. ואם לא זכה, שממשיך אורות מלמעלה למטה, הרי רע, אז מתגלה עליו מדה"ד הגנוזה, מנעולא, ואורותיו מסתלקים. %break וציפורניה, המזכירים עוונות בני אדם וכותבים ורושמים עוונותיהם בתוקף דין הקשה. שאם לא זכה, מתגלה כוח מדה"ד, אשר נגנזה בציפורניים. וכיוון שנגלתה מדה"ד הזו, אז נענשים קשה. ועל זה כתוב, חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בציפורן שמיר. %break כי הנקודה דמנעולא הכלולה וגנוזה בציפורן, נקראת עט ברזל. ונקודה דמפתחא, הגלויה בציפורן ושולטת בעת שישראל זכאים, נקראת ציפורן שמיר. %break וחטאת יהודה, אם חוטאים, נגלו עליהם ב' הנקודות. ונמצאים החטאים כתובים בעט ברזל ובציפורן שמיר. ואז, כיוון שנגלתה גם נקודת המנעולא עליהם, תכף נענשים. אמנם בעושים רצונו, כתוב, כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו. %break כי השמיר חתך את הכול, וכלי ברזל, מנעולא, לא נשמע, כי נגנזה. ושמיר הוא שרושם ונוקב האבן, את יציאת הקטנות של המדרגות, המכונות אבנים. וחוצב אותה מכל הצדדים, שנותן צורתה מכל צד בעת יציאתה של גדלות המדרגות. %letter 288 .288 זוהמת הציפורניים פירושה, כל אלו שאינם דבקים בגוף המלך, בקו האמצעי, אלא דבקים בשמאל, ויונקים מצד הטומאה בעת שהלבנה במיעוטה, ששפע שממשיכים אז מציפורניים עובר לצד הטומאה ונבחן לזוהמת הציפורניים. %letter 289 .289 ומשום ששלמה המלך ירש את הלבנה במילואה, הנוקבא בגדלותה, הוא צריך לרשת אותה בעת מיעוטה. וע"כ השתדל לדעת, בדעת הרוחות והשדים, כדי לרשת את הלבנה, הנוקבא, בכל הבחינות. %break כי מוחין דקטנות גורמים למוחין דגדלות. בעת עליית המלכות לבינה דאמא, ואמא חזרה למוחין דו"ק בלי ראש, מחמת נפילת בינה ותו"מ ממנה לזו"ן, הנה אז מקבלת זו"ן מוחין דקטנות מאמא, ע"י התלבשות בינה ותו"מ דאמא בהם. %break וכן בינה ותו"מ דזו"ן יורדים לנשמות בני אדם, והנשמות מקבלים מוחין דקטנות מזו"ן. וזה נעשה גורם, שיקבלו ג"כ מוחין דגדלות. %break כי אח"כ, לעת גדלות דאמא, בעת שאמא מחזירה למדרגתה את בינה ותו"מ שנפלו ממנה לזו"ן, הרי גם זו"ן עולים עם בינה ותו"מ הללו לאמא, ומקבלים ממנה את המוחין דגדלות. ואח"כ מחזירים גם זו"ן את הבינה ותו"מ שלהם, שנפלו לנשמות בני אדם. %break וגם הנשמות עולים עימהם ומקבלים מוחין דגדלות מזו"ן. ולכן, אם לא היה התחתון מקבל את הקטנות דעליון, הבינה ותו"מ דעליון, לא הייתה מציאות שיוכל לקבל את המוחין דגדלות מעליון. %page 500 %letter 290 .290 בימיו של שלמה המלך, האירה הלבנה מכל המדרגות, כמ"ש, ותרב חכמת שלמה. ותרב, מורה שהתרבתה חכמתו מחכמת כל בני קדם, שנכללה אז בנוקבא, וכן מחכמת מצרים שנכללה בה. וחכמת בני קדם הוא סוד עליון, כמ"ש, ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. %break הם נקראים בני קדם, שכולם לא התקיימו, חוץ מזה שהיה כלול זכר ונוקבא, שנקרא הדר, כמ"ש, וימלוך תחתיו הדר, ושֵם אשתו מְהֵיטַבְאֵל. אבל במלכים הקודמים לא נזכרה נקבה. %letter 291 .291 ואע"פ שהנוקבא התקיימה ע"י מלך הדר, מ"מ לא האירה בשלמות עד שבא שלמה, שהיה ראוי לה, שמשום זה הייתה אימו בת שבע. שהנוקבא, הנקראת בגדלותה בת שבע, %break ע"ש שכְּלולה מכל חג"ת נהי"מ דז"א, הייתה האם שלו. וע"כ הוא ראוי לרשת אותה בימי מילואה. %letter 292 .292 חכמת מצרים, חכמה תתאה, הנקראת שפחה שלאחר הרחיים. ומהכול נכללה חכמה זו של שלמה, מחכמת בני קדם ומחכמת מצרים. ג' חכמות באצילות: %break א. חו"ס דא"א, חכמה דע"ס דאו"י. שאחר שבירת הכלים בעולם התיקון, נסתמה חכמה זו לגמרי, ואינה מאירה עוד באצילות. וממה שנפלה מחכמה זו בעת שבירת הכלים, היא חכמת בני קדם. וחכמת בני קדם היא סוד עליון, כמ"ש, %break ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. כי מלוכתם ומיתתם של אלו ז' המלכים הם שבירת הכלים. %break ב. חכמה עילאה. בינה, שיצאה מראש דא"א, וחזרה אליו, ונעשתה לחכמה. ואע"פ שכל החכמה שבעולמות ממנה באה, מ"מ היא עצמה מאירה רק חסדים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. ומה שנפל מחכמה זו לקליפות היא חכמת מצרים, %break חכמה תתאה, שנפלה מחכמה עילאה לקליפות לכתרים תחתונים. ונקראת שפחה שלאחר הרחיים. %break ג. חכמת שלמה, חכמה תתאה, חכמה המאירה בנוקבא פב"פ בעת גדלותה, שכל ג' החכמות מאירות בה אז ביחד, ואז היא מוציאה חכמת בני קדם וחכמת מצרים מהקליפות, %break ומתרבה מהן מאוד. ועל זה כתוב, ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים. שהתרבתה חכמתו מהם. %letter 293 .293 כתוב, מה יתרון לאדם בכל עמלו, שיעמול תחת השמש. האם גם עמלה של תורה כך? אלא כתוב, שיעמול תחת השמש, ושונה עמלה של תורה שהיא למעלה מן השמש, שהיא מעליונים. %break אלא אף עמלה של תורה כך, כמ"ש, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, אם הוא עמל בתורה בשביל בני אדם, או בשביל כבוד עצמו. כי על זה כתוב, %break תחת השמש. כי תורה זו אינה עולה למעלה. אפילו אם אדם יחיה אלף שנים, ביום שהסתלק מן העולם, יידמה לו כאילו חי רק יום אחד. %break %H ושכבתי עם אבותיי %break %letter 294 .294 ושכבתי עם אבותיי. אשרי חלקם של האבות, שהקב"ה עשה אותם מרכבה קדושה, וחפץ בהם להתעטר עימהם, כמ"ש, רק באבותיך חשק ה'. יעקב היה יודע, כי העיטור שלו באבותיו, כי עיטורם של האבות עימו, והוא עימהם. %page 501 ועל זה לומדים באותיות חקוקות, שיש באות ש' שלושה קשרים, שני קשרים מימין ומשמאל, וקשר אחד שכולל אותם, האמצעי. כמ"ש, והַבריח התיכון בתוך הקרשים, מבריח מן הקצה אל הקצה, כי קשר שבאמצע אוחז הימין והשמאל. ועל זה כתוב, ושכבתי עם אבותיי. %break כי קו ימין אברהם. וקו שמאל יצחק. וקו אמצעי יעקב. ג' ראשים שבאות ש'. ב' הקווים ימין ושמאל אינם יכולים להאיר, אלא בכוח קו אמצעי, המכריע ביניהם ומייחד אותם. %break וכן קו אמצעי, ז"א, אין לו מוחין מעצמו, אלא בשיעור שמכריע וגורם הארה שלמה לימין ולשמאל, ששלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם. %break ולכן נאמר, שיעקב היה יודע, כי העיטור שלו באבותיו, שהמוחין של יעקב הם באבות. משום שהוא מכריע ביניהם, הוא מקבל מהם מוחין. והוא עימהם. שלולא היה עימהם, %break לא היו האבות מאירים, כי אינם יכולים להאיר אלא ע"י קו אמצעי. וזהו, ושכבתי עם אבותיי, כי הם צריכים לו והוא צריך להם. %letter 295 .295 וכמ"ש, החֵרשים שְׁמָעוּ והעיוורים הַביטו לראות. החרשים שמעו, אלו הם בני אדם שאינם מקשיבים לדברי תורה, ואינם פותחים אוזניהם לשמוע למצוות אדונם. והעיוורים, שאינם מסתכלים לדעת על מה הם חיים, כי בכל יום ויום יוצא כרוז וקורא, ואין מי שישגיח עליו. %letter 296 .296 אלו הימים של האדם משעה שנברא, הנה באותו יום שיצא לעולם, נמצאים כבר כולם בקיומם, שהם הארות ממשיות, שמהן נמשכים ימיו של האדם, והולכים ומשוטטים בעולם, יורדים ומזהירים את האדם, כל יום ויום בפני עצמו. %break וכאשר היום בא ומזהיר את האדם, והאדם עושה ביום ההוא עבירה לפני אדונו, היום ההוא עולה בבושה ומעיד עדות עליו, ועומד בחוץ לבדו. %letter 297 .297 ואחר שעומד לבדו בחוץ, יושב ומחכה עד שהאדם יעשה תשובה על החטא. זכה ועשה תשובה, שב היום למקומו. לא זכה, שלא עשה תשובה, אותו יום אחד יורד ומשתתף עם הרוח שבחוץ וחוזר לביתו, ומיתקן בצורת אותו אדם ממש, %break כדי להרע לו. והיום יושב עימו בביתו. ואם הוא זוכה ועושה תשובה, מגוּרו עימו לטוב. ואם לא זכה, מגורו עימו לרע. %letter 298 .298 בין כך ובין כך נמנו הימים של אותו אדם, והם חסרים. ואלו שנשארו מחמת חטאים, אינם נכנסים במניין, אוי לאותו אדם שגרע ימיו לפני המלך הקדוש, ואין לו למעלה ימים להתעטר בהם בעולם ההוא, ולהתקרב עימהם לפני המלך הקדוש. %letter 299 .299 כשהימים האלו קרבים לפני המלך הקדוש, אם אדם שנפטר צדיק, עולה ונכנס בימים האלו, והם לבושי כבוד, שנשמתו מתלבשת בו. ואלו הימים היו, משום שזכה בהם ולא חטא בהם. %letter 300 .300 אוי לאדם שגרע ימיו למעלה, וכשרוצים להלביש אותו בימיו, אלו הימים שקלקל אותם בחטאיו חסרים המלבוש ההוא, והוא מתלבש בכלי חסר. וכש"כ אם רבים הם הימים שהתקלקלו, ולא יהיה אל האדם במה להתלבש בעולם ההוא. %break אוי לו, אוי לנפשו, שדנים אותו בגיהינום על אלו הימים, ימים על ימים, ימים כפולים, על יום אחד מענישים אותו פי שניים. %page 502 וכשיוצא מן העולם, אינו מוצא ימים להתלבש בהם, ואין לו לבוש במה להתכסות. אשריהם הצדיקים, שימיהם כולם גנוזים אצל המלך הקדוש, ונעשה מהם לבושי כבוד, להתלבש בהם בעוה"ב. %letter 301 .301 ושכתוב, ויידעו כי ערומים הם, ידיעה ידעו ממש, שאותו לבוש כבוד, שנעשה מהימים, חסר מהם, ולא נשאר להם אף יום מהם להתלבש בו. כמ"ש, גולמי ראו עיניך ועל ספרך כולם ייכתבו, ימים יוּצָרו ולא אחד בהם, שסובב על אדה"ר. %break ימים יוּצָרו ודאי, שנוצרו להיות לבוש. ולא נשאר לו אחד מהם להתלבש בו. עד שהשתדל אדם ועשה תשובה, והקב"ה קיבל תשובתו ועשה לו כלי ולבוש אחר. %break ולא מהימים שלו, כי לא תיקן בתשובתו את החטא דעצה"ד בשלמות. כמ"ש, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישֵם. %letter 302 .302 באברהם שזכה, כתוב, בא בימים. לכן כשהסתלק מהעוה"ז, באלו הימים שלו ממש נכנס והתלבש בהם. ולא גרע כלום מאותו לבוש הכבוד, כי כתוב, בא בימים. באיוב כתוב, ויאמר, ערום יצאתי מבטן אימי וערום אשוב שמה, כי לא נשאר לו לבוש להתלבש בו. %letter 303 .303 אשרי הצדיקים, שימיהם נקיים מחטא, ונשארים לעוה"ב. וכשיוצאים מן העולם, מתחברים כולם, ונעשים להם לבוש כבוד להתלבש בהם. ובלבוש ההוא זוכים להתענג בעונג עוה"ב. ובלבוש ההוא עתידים לקום בעולם ולחיות בתחיית המתים. %break וכל אלו שיש להם לבוש, יקומו. אוי לרשעי העולם, שימיהם נחסרו בעוונותיהם, ולא נשאר מהם במה להתכסות כשייצאו מן העולם. %letter 304 .304 כל אלו הצדיקים, שזכו להתלבש בלבוש כבוד מהימים שלהם, הם מתעטרים בעולם ההוא מעטָרות שהתעטרו בהן האבות, מאותו הנהר, הנמשך ויוצא לגן עדן. כמ"ש, ונָחַךָ ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך. %letter 305 .305 אשרי חלקו של יעקב, שביטחון גדול היה לו, כמ"ש, ושכבתי עם אבותיי. שזכה בהם, ולא באחר. זכה בהם, להתלבש בימים של עצמו ובימים שלהם. %letter 306 .306 כתוב, וַיָרח את ריח בגדיו ויברכהו. בגדי עשיו היה צריך לומר ולא בגדיו. הרי בגדי עשיו היו אלו הבגדים, כמ"ש, ותיקח רבקה את בגדי עשיו בנה. וכאן אומר, ריח בגדיו, שמשמע, של יעקב. %letter 307 .307 אלא, וירח, שהסתכל הלאה, והרִיח ריח בגדיו שבעולם האמת, ואז בירך אותו. ועל זה כתוב, רְאֵה ריח בני כריח שדה אשר בירכו ה'. זהו שדה תפוחים קדושים, הנוקבא דז"א. אמר, הואיל וזכית בלבושי כבוד אלו. ע"כ, וייתן לך האלקים מטל השמיים. %break משמע, שטל השמיים תלוי בלבושי כבוד. משום ששדה תפוחים זה, שלבושי כבוד נדמו לו בריח, מקבל כל היום טל ממקום שנקרא שמיים, ז"א. %letter 308 .308 בכל בירך אותו, כמ"ש, מטל השמיים ומשמַני הארץ. גם מהשפע של הנוקבא, ארץ. כי כמ"ש, וירח את ריח בגדיו, ובגדים אלו מקבלים גם מנוקבא. 1,500 ריחות עולים בכל יום מגן עדן, %break הנוקבא, שמתבשמים בהם. אלו לבושי כבוד המתעטרים מהימים של האדם בעולם ההוא. הרי שהבגדים מקבלים גם מהנוקבא. %break מספר 1,500, הריח, אינו מדרגת הג"ר בשלמות, אלא רק חצי המדרגה, כי אינו מקובל מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה בלבד. ומדרגת ג"ר בשלמות 3,000. וחציה הוא, 1,500. %page 503 %letter 309 .309 כמה לבושים יש לאדם מהימים שלו? שלושה הם: אחד, שמתלבש בלבוש הרוח שבגן העדן הארץ. ואחד, היקר מכולם, שמתלבשת בו הנשמה, שמדורהּ בתוך צרור החיים, הנוקבא, בין הלבוש שלה הנקרא בגד מלכות. %break ואחד, הוא הלבוש החיצוני, הנמצא ואינו נמצא, הנראה ואינו נראה, כי להיותו מחיצוניות אין לו קיום תמידי, אלא פעם נמצא ופעם אינו נמצא, פעם נראה ופעם אינו נראה. בלבוש זה מתלבשת הנפש, והולכת ומשוטטת בעולם. %letter 310 .310 ובכל ר"ח ושבת, הולכת הנפש ומתקשרת ברוח שבגן עדן הארץ, העומד בין פרוכת היקרה. וממנו לומדת הנפש ויודעת מה שיודעת, ומשוטטת ומודיעה בעולם. %letter 311 .311 בשני קשרים נקשרת הנפש בכל ר"ח ושבת: א. בקשר הרוח שבין ריחות הבשמים שבגן עדן הארץ, %break ב. משם הולכת הנפש ומשוטטת ומתקשרת עם הרוח שבנשמה, הצרוּר בצרור החיים, ומתרווה וניזונה מאלו האורות היקרים שמימין ומשמאל. כמ"ש, ונָחַךָ ה' תמיד, להורות שמקבלת מכל הצדדים ואין לה הפסק. %letter 312 .312 והשביע בצחצחות נפשך. צח אחד היא מקבלת כשמתקשרת עם הרוח שבגן עדן התחתון. צח שלפנים מִצח היא מקבלת כשמתקשרת בנשמה של מעלה שבצרור החיים. כמ"ש, בצח-צחות. צח אחד, צחות שניים. %break שהם עצמם למעלה, בכבודה של הנשמה. אלא בצחצחות נאמר על מי שירש אותם. שזהו נפשך, שיורשת אותם מהנשמה. אשרי חלקם של הצדיקים. %letter 313 .313 אמר רבי שמעון, כשאני בין החברים מבבל, הם מתאספים אליי ולומדים הדברים בגילוי, והם מכניסים אותם בתיבה חתומה מברזל קשה, הסתום מכל הצדדים, שמעלימים אותם שלא ייוודעו לאיש. %letter 314 .314 כמה פעמים לימדתי אותם דרכי הגן של המלך, הנוקבא, ודרכי המלך, ז"א. כמה פעמים לימדתי אותם כל אלו המדרגות של הצדיקים שבעולם ההוא. וכולם יראים לומר דברים אלו. אלא לומדים בגמגום. משום זה נקראים כבדי לשון, שמגמגם בפיו. %letter 315 .315 אבל אני דן אותם לזכות, משום שיראים, כי אוויר הקדוש ורוח הקדוש סר מהם, להיותם בחוץ לארץ, והם יונקים מאוויר ומרוח של רשות אחרת מהקדושה. ולא עוד, %break אלא הקשת נראה עליהם, סימן שהם בדין, וצריכים לרחמים. ואינם ראויים לקבל פני אליהו. ומכ"ש, לקבל פנים אחרות. %letter 316 .316 אבל זה מועיל להם, שאני נמצא בעולם, ואני סומך את העולם, כי בחיי לא יהיה העולם בצער, ולא יהיה נידון בדין של מעלה. אחריי, לא יקום דור כדור הזה. ועתיד להיות בעולם, שלא יימצא מי שיגן עליהם, וכל פנים חצופות תימצאנה בין למעלה ובין למטה. %break כי גם למעלה תימצאנה פנים חצופות, שהן קטרוג הקליפות, מחמת העוונות שלמטה, והחוצפה שלהם. %letter 317 .317 ועתידים בני העולם שיצעקו, ולא יהיה מי שישגיח עליהם. יחפשו ראשיהם בכל רוחות העולם, למצוא איזו הצלה, ולא ישובו עם איזו רפואה לצרתם. אבל רפואה אחת מצאתי להם בעולם: במקום שיימצאו עוסקים בתורה, %page 504 ונמצא ביניהם ספר תורה, שאין בו פסול, כשיוציאו אותו, יתעוררו העליונים והתחתונים. וכש"כ, אם כתוב בו השם הקדוש כראוי להיות. %letter 318 .318 אוי לדור, שנגלה ביניהם ספר תורה, שטלטלו אותו לרחובה של עיר, כדי להתפלל, ולא התעוררו עליו למעלה ולמטה. שלא התקבלה תפילתם למעלה, משום שתפילתם הייתה בלי תענית ובלי תשובה למטה. מי יתעורר עליו להתפלל, %break בשעה שהעולם בצער רב, והעולם צריך לגשמים, וצריכים להגלות ביותר את ספר התורה, מחמת הדוחק שבעולם? %letter 319 .319 כאשר העולם בצער, ואנשים מבקשים רחמים על הקברים, כל המתים מתעוררים, לבקש בעד העולם. כי הנפש מַקדימה ומודיעה אל הרוח, שספר התורה נמצא בגלות, שהוגלה מחמת דוחק העולם, והחיים באו על הקברים, ומבקשים רחמים. %letter 320 .320 אז הרוח מודיע אל הנשמה, והנשמה להקב"ה. ואז מתעורר הקב"ה, ומרחם על העולם. וכל זה הוא על גלות ספר התורה ממקומו, ומשום שהחיים באו לבקש רחמים על קברי המתים. אוי לדור, אם צריכים להגלות ספר תורה ממקום למקום. %break ואפילו מבית הכנסת לבית הכנסת כדי להתפלל, משום שלא נמצא ביניהם מי שישגיח עליהם ויתפלל עליהם. כי אין צדיק ביניהם. %letter 321 .321 כי השכינה כשנגלתה בגלות האחרונה, עד שלא תעלה למעלה, אמרה, כמ"ש, מי יתנני במדבר מלון אורחים, ולא לעלות למעלה. כי חפצה ללכת בגלות עִם ישראל. אח"כ, כשכבר הייתה בגלות עם ישראל, בזמן שדוחַק רב נמצא בעולם, %break היא נמצאת בעולם במדבר, במקום הקליפות. וכן בגלות ספר תורה במדבר. והכול מתעוררים ומצטערים עליו, העליונים והתחתונים. %letter 322 .322 אם אלו הבבלים הטיפשים היו יודעים דברי סודות החכמה, כגון על מה עומד העולם, ולמה מתרגשים עמודיו כשהעולם נמצא בדוחק, היו יודעים שִׁבחו של שלמה המלך בסוד העליון של החכמה. והם לא ידעו שבחו. %letter 323 .323 ועתה הם מחפשים אחר דברי חכמה, ואין מי שיעמוד על סודם, ואין מי שילמֵד. ועכ"ז יש ביניהם חכמים בעיבּור השנה ובקביעת החודש, אע"פ שלא ניתן להם ולא נמסר בידם לעבֵּר השנה ולקדש החודש. כי אין מעברים השנה וקובעים החודש אלא בארץ ישראל. %letter 324 324. 12 חודשים הנפש מתקשרת בגוף בתוך הקבר, ונידונים יחד בדין, חוץ מנפש הצדיק. והיא נמצאת בקבר ומרגישה בצער שלה של העונשים, ובצער החיים. ואינה משתדלת להתפלל עליהם. %letter 325 .325 ואחר 12 חודש, מתלבשת הנפש בלבוש אחד, והולכת ומשוטטת בעולם, ויודעת מהרוח מה שיודעת, ומשתדלת על הצער שבעולם לבקש רחמים, ולהרגיש צער של החיים. %letter 326 .326 ומי מעורר לכל זה, שיתפללו נפשות המתים על החיים? יש צדיק בעולם, שמודיע להם כראוי. ואותו צדיק הוכר ביניהם. כי כאשר נשאר צדיק בעולם, הוא מוכר בין החיים ובין המתים, כי כל יום מכריזים עליו ביניהם. וכשיש צער רב בעולם, %page 505 והוא אינו יכול להגן על הדור, הוא מודיע להם את הצער שבעולם. והם מבקשים רחמים על החיים. %letter 327 .327 וכאשר לא נמצא צדיק, שמכריזים עליו ביניהם, ואינו נמצא מי שיעורר את הנפשות, בצער שבעולם, אלא ספר תורה, אז העליונים והתחתונים מתעוררים עליו, להתפלל על העולם. אבל הכול צריכים להימצא בזמן ההוא בתשובה. %break ואם אינם נמצאים בתשובה, בעלי הדין מתעוררים עליהם, להענישם על טלטול ספר התורה. ולא רק הנפשות. ואפילו הרוח שבגן עדן מתעורר עליהם בשביל ספר תורה, לבקש רחמים. %letter 328 .328 ושכבתי עם אבותיי, שהם בגוף, בנפש, ברוח, בנשמה, כלולים במרכבה אחת במדרגה עליונה. ושכבתי עם אבותיי, סובב על הגוף וכל בחינות הנשמה, שיהיו יחד עם אבותיו. %break כמה הם בני העולם אטומים מכל החושים, שאינם יודעים ואינם משגיחים ואינם שומעים ואינם מסתכלים בדברי העולם, ואיך הקב"ה מתמלא על העולם רחמים בכל זמן ועת, ואין מי שישגיח. %letter 329 .329 ג"פ ביום בא רוח אחד במערת המכפלה, ומנשב בקברי האבות, ומתרפאים כל עצמותיהם, ועומדים בקיומם. והרוח ההוא מושך טל מלמעלה מראש המלך, חב"ד דז"א, %break ממקום שנמצאים אבות העליונים, מחג"ת שנעשו לחב"ד. וכשמגיע הטל מהם, מתעוררים אבות התחתונים במערה המכפלה. %letter 330 .330 יורד טל במדרגות ומגיע לגן עדן התחתון. מהטל ההוא מתרחצים הבשמים שבגן עדן. ואז מתעורר רוח אחד, הכלול בשני אחרים. רוח מקו אמצעי, יעקב, הכלול בב' קווים, %break אברהם ויצחק. ועולה ומשוטט בין הבשמים ונכנס בפתח המערה. ואז מתעוררים האבות, הם ונשותיהם, ומבקשים רחמים על הבנים. %letter 331 .331 וכשהעולם נמצא בצער, ואינם נענים, משום שהאבות ישֵנים מחמת עוונות העולם, ואותו הטל, אינו מקיץ אותם, כי אינו נמשך ואינו נמצא, עד שמתעורר ספר תורה בעולם כראוי. ואז הנפש מודיעה לרוח, והרוח לנשמה, והנשמה להקב"ה. %break אז יושב המלך על כיסא רחמים, ומושך מעתיקא הקדוש, שהוא א"א, המשכה מטל הבדולח, מו"ס דא"א, ומגיע לראש המלך, לחב"ד דז"א, ומתברכים האבות, חג"ת דז"א, ונמשך אותו הטל לאלו הישנים, לאבות שבמערת המכפלה. %break ואז מתחברים כולם להתפלל על העולם, ומרחם הקב"ה על העולם. ואין הקב"ה מרחם על העולם, עד שמודיע אל האבות, ובזכותם מתברך העולם. %letter 332 .332 ורחל עשתה יותר מכל האבות, שעומדת בפרשת דרכים בכל עת שהעולם צריך לרחמים. %break %H וַישתַחוּ ישראל על ראש המיטה %break %letter 333 .333 וַישתַחוּ ישראל על ראש המיטה. ראש המיטה, השכינה, מפני שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה. אלא אין לומר שהיה משתחווה אל השכינה, כי היה מרכבה לספירת ת"ת, שהיא למעלה מהשכינה. אלא היה כורע ומשתחווה למידת עצמו, ת"ת. %page 506 מיטה היא השכינה, כמ"ש, הנה מיטתו שלִש-מה. ראש המיטה, יסוד העולם, ראש השכינה. על ראש, זהו ישראל, ת"ת, העומד על ראש המיטה, יסוד, כי ת"ת ממעל היסוד. משום זה נמצא, שישראל לעצמו היה משתחווה, לת"ת. %letter 334 .334 ואין לומר שהשתחווה אל השכינה, שהיא למעלה מראשותיו של חולה, משום שבאותו זמן עוד לא היה חולה, כי אח"כ כתוב, ויהי אחרי הדברים האלה, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה. %break ובשעה שהשתחווה לא היה חולה, אלא בהכרח שע"כ השתחווה, משום שידע, שבזמן ההוא עלה במדרגה עליונה קדושה, בכיסא השלם, ת"ת. משום זה השתחווה למרכבה, כיסא העליון, כי חג"ת הוא כיסא עליון, אל הבינה, ות"ת כולל כולם. %break והוא שלמות אילן הגדול והחזק, הנקרא על שמו, ת"ת, שנקרא בשמו ישראל. וע"כ, וישתחוּ ישראל על ראש המיטה, כי התעלה למדרגתו והתעטר בעטרות, במוחין של המלך הקדוש, ת"ת. %letter 335 .335 שלמה המלך אמר, כל זאת ניסיתי בחכמה. שירש הלבנה, הנוקבא, מכל בחינותיה, ובימיו עמדה לבנה במילואה, כי התברכה מכל המדרגות. וכשרצה לעמוד על חוקי התורה, אמר, אמרתי אֶחְכָּמה והיא רחוקה ממני. %letter 336 .336 יעקב אמר, ושכבתי עם אבותיי, ונְשאתַני ממצרים, וקברתני בקבורתם. מי שיצא נשמתו ברשות אחר, בחוץ לארץ, וגוף שלו נקבר בארץ הקדושה, עליו כתוב, ותבואו ותטמאו את ארצי. ויעקב אמר, וקברתני בקבורתם, ונשמתו יצאה ברשות אחר, במצרים. %letter 337 .337 שונה יעקב משאר בני אדם, כי השכינה הייתה אוחזת בו ומידבקת בו. כמ"ש, אנוכי ארד עימך מצריימה, לדור עימך בגלות. ואנוכי אעלך גם עָ-ה, שנשמתך תזדווג בי, %break וגופך ייקבר בקברי אבותיך. אע"פ שיצאה נשמתו ברשות אחר, עם זה, ואנוכי אעלך גם ע-ה, שייקבר בקבר אבותיו. %letter 338 .338 ויוסף ישית ידו על עיניך. כי הוא הבכור, והבכור משית ידו על עיני אביו, שמבחינת הרהור הלב בכור מטיפה ראשונה היה. ומשום שהקב"ה ידע סתר זה, שדעתו ברחל הייתה, בישר אותו ביוסף, שיָשית ידו על עיניו, שכל אהבתו תלויה בו. %letter 339 .339 מהו, ויוסף ישית ידו על עיניך? זהו כבודו של יעקב, אשר בנו, שהוא מלך, ישית ידו על עיניו. ולבשר לו שיוסף חי, ויהיה נמצא במיתתו. %letter 340 .340 אדם שזכה בבן בעוה"ז, הבן צריך לשים עפר על עיניו כשייקבר. וזהו כבודו, להורות שהעולם נסתם מאביו, והבן יורש תחתיו את העולם. %letter 341 .341 עיניו של האדם, מראֵה העולם נראה בהן. וכן, כל הצבעים מסובבים בהן. והצבע הלבן שבהן הוא כמו ים אוקיינוס הגדול, הסובב את העולם מכל הצדדים. הצבע האחר שבהן, %break הוא כמו היבשה שהוציאו המים. וכמו שהיבשה עומדת בין המים, כך הצבע הזה עומד בין מים, בתוך הצבע הלבן, הרומזת על מי אוקיינוס. %letter 342 .342 הצבע האחר השלישי הוא באמצע העין. זהו ירושלים, שהיא אמצע העולם. צבע רביעי שבעין, שם כוח הראייה שבכל העין, השחור שבעין. ונקרא בת עין, שבבת העין ההיא נראה הפרצוף. ומראֶה היקר מכל, הציון, הנקודה האמצעית מכל, %page 507 המראֶה של כל העולם נראה שם. ושם השכינה שורה, שהיא היופי של כל ומראֶה של כל. ועין זו היא ירושת העולם. ולכן זה שמת עוזב אותה ובנו לוקח אותה ויורש אותה. %letter 343 .343 זהו דבר סתום, ובני העולם אינם יודעים ואינם מסתכלים. כי בשעה שהאדם יוצא מן העולם, הנפש שלו חבויה עימו. ומטרם שיוצאת מהגוף, עיניו של האדם רואות מה שרואות, כמ"ש, כי לא יִראַני האדם וָחָי. בחייהם אינם רואים, אבל במיתתם רואים. %letter 344 .344 ועיניו פקוחות מאותה המראֶה שראה, ואלו העומדים עליו, צריכים לשים יד על עיניו ולסתום עיניו. בשעה שנשארו עיניו פקוחות מאותה המראֶה היקרה, אם זכה לְבֵן, הבן קודם לשים ידו על עיניו ולסתום אותן, כמ"ש, ויוסף ישית ידו על עיניך. %break משום שמראֶה אחרת שאינה קדושה מזדמנת לנגדו. והעין שרואה עתה מראֶה קדושה עליונה, לא יסתכל במראֶה האחרת. %letter 345 .345 הנפש קרובה לנגדו בבית. ואם תישאר העין פתוחה, והמראֶה האחרת של הס"א תשרה על עיניו, הנה בכל מה שיסתכל, יקולל. וכיוון שהנפש שלו לנגדו, נמצא שיסתכל בנפש ותקולל. ואין זה כבוד לעין. וכש"כ לקרובי המת. וכש"כ למת עצמו. %break שאין כבודו להסתכל, במה שאינו צריך להסתכל. ולהשרות על עיניו הס"א. לזה התכסה בעפר. וכבר העירו החברים על הדין, שדנים את המת בקבר. וכבוד הוא שתסתום העין מכל, ע"י בנו שעזב בעולם. %letter 346 .346 כל שבעה הימים אחר מיתתו, הנפש הולכת מבית לקבר, ומהקבר לבית ומתאבלת עליו. וג"פ ביום נידונים כאחד הנפש עם הגוף, ואין מי שיודע זה בעולם, ויסתכל בו לעורר את הלב. %letter 347 .347 אח"כ הגוף נסגר בקבר, והנפש הולכת ומתרחצת בגיהינום, ויוצאת ומשוטטת בעולם, ומבקרת את הגוף בקבר, עד שמתלבשת במה שמתלבשת. %letter 348 .348 אחר 12 חודש נחים כולם, הגוף שָכך בעפר, והנפש נצררת ומאירה ברוח, ובמלבוש שהתלבש הרוח. הרוח מתענגת בגן עדן. והנשמה עולה לצרור החיים, הנוקבא, %break התענוג הגדול מכל התענוגים. וכולם התקשרו זה בזה. הנפש ברוח ורוח בנשמה, בשבתות וביו"ט ובר"ח. %letter 349 .349 אוי לבני אדם, שאינם מסתכלים, ואינם יודעים, ואינם מכירים על מה שעומדים, ונשכח מהם לעשות מצוות התורה. %break יש מצוות התורה שעושים לבוש כבוד למעלה, בגן עדן העליון, ויש מצוות התורה שעושים לבוש כבוד למטה, בגן עדן התחתון, ויש מצוות התורה שעושים לבוש כבוד בעוה"ז. וכולם נצרכים אל האדם, ומִיָמיו ממש כולם מיתקנים. %letter 350 .350 רבי יהודה הזקן התרגש בדעתו יום אחד, שהיה חפץ לדעת, מה יהיה לו בעולם האמת. והראו לו בחלום צורה אחת שלו מהאור החזק, המאיר לד' רוחות. אמרו לו, הוא הלבוש שלך לישיבתך כאן. ומיום ההוא והלאה, היה שמח. %letter 351 .351 כל יום רוחות הצדיקים יושבים בלבושיהם שורות שורות בגן עדן ומשבחים אל הקב"ה בכבוד העליון. %break בתחילה כתוב, וישתחו ישראל על ראש המיטה. מיטה, כנ"י, הנוקבא. ראש המיטה, צדיק. על ראש המיטה, המלך הקדוש, שכל השלום שלו, ת"ת, כמ"ש, הנה מיטתו שלִש-מה. כי לעצמו היה משתחווה, שהוא מרכבה לת"ת, לאותו שעומד על ראש המיטה, %page 508 ששמו ישראל. כי ת"ת נקרא ישראל. משום זה, וישתחו ישראל על ראש המיטה. %letter 352 .352 ואח"כ, כיוון שידע יעקב, שנשלם במדרגה עליונה, ומדרגתו ת"ת למעלה עם האבות, שהם חו"ג, והוא לבדו תיקון שלם, כי ת"ת הוא קו האמצעי הכולל בתוכו חו"ג, והוא שקול כנגד כל חג"ת, החזיק ליבו ושמח והתחזק ברצון העליון של הקב"ה החפץ בו. %break כמ"ש בו, ויתחזק ישראל וישב על המיטה, על המיטה ממש, המלכות, כי הוא נשלם במדרגה יותר עליונה, במידת ת"ת, שמעל המלכות. אשרי חלקו. %break %H בד' זמנים בשנה העולם נידון %break %letter 353 .353 בד' זמנים בשנה העולם נידון. בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, ברה"ש כל באי עולם עוברים לפניו כבני מְרון, ובחג נידונים על המים. %break בד' זמנים בשנה העולם נידון, כנגד מרכבה עליונה, האבות, חג"ת, ודוד המלך, המלכות. שד' הזמנים כנגד האבות ודוד המלך. %break מצה באה בפסח, כי מצה היא דין של המלכות. שהתחילו ישראל להיכנס לחלק הקדוש של הקב"ה, ולבער חמץ, עבודה זרה, הממונים על עמים עכו"ם, הנקראים אלוהים אחרים, אלוהי נכר, ונקראים חמץ, יצה"ר. ולהיכנס במצה, המלכות, חלק הקדוש של הקב"ה. %break משום זה בפסח נידונים על התבואה, שהעולם נידון על דין של ה', המלכות, ותבואה אותיות תבוא ה'. %letter 354 .354 בעצרת על פירות האילן. הלוא פירות האילנות, היה צריך לומר? אלא זה אילן גדול וחזק למעלה, ז"א. פירות האילן נשמות הצדיקים, פירותיו של ז"א. והם נידונים בעצרת, ת"ת. %letter 355 .355 ברה"ש עוברים לפניו כבני מרון. רה"ש זה הראש של השנה של המלך. רה"ש, זהו יצחק, שנקרא ראש, ראש אחד של המלך, ז"א, ראש הגבורה שלו, מקום שנקרא שנה. משום זה כל באי עולם יעברו לפניו כבני מרון. כי ברה"ש שורה יצחק, %break הראש דשמאל, שבו שורה דינים. וע"כ נאמר ברה"ש, שמאלו תחת לראשי. %letter 356 .356 ובחג נידונים על המים. זוהי התחלה להארת הימין של המלך, חסדים, מים. כי בחג נאמר, וימינו תחבקני. וע"כ שמחת המים נמצאת בכל, בשעה שמנסכים מים ושואבים אותם, כי מים הם חסדים. %break בד' זמנים אלו הכול נמצא. בפסח הדין במלכות, שנקראת תבואה. בעצרת הדין בת"ת, שנקרא אילן. ברה"ש בגבורה. בחג בחסד. %letter 357 .357 הכול נמצא באלו ד' זמנים: אברהם, יצחק, יעקב, שהם חג"ת, ודוד המלך, מלכות. ובאלו חו"ג תו"מ העולם נידון, ובד' זמנים בני אדם נידונים, שהם הימים, שחו"ג תו"מ נמצאים בעולם. %page 509 ובכל יום ויום הספרים פתוחים, והמעשים של בני אדם כתובים, ואין מי שישגיח, ואין מי שיטֶה אוזניו. והתורה מעידה בכל יום, כמ"ש, מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו. ואין מי שישמע לקולה. %letter 358 .358 בשעה שהאדם קם בבוקר, עדים עומדים לנגדו ומעידים עליו, והוא אינו משגיח, והנשמה מעידה עליו בכל עת ובכל שעה. אם שומע, טוב. ואם אינו שומע, הרי הספרים פתוחים והמעשים נכתבים. %break אשריהם הצדיקים, שאינם מתייראים מפני הדין לא בעוה"ז, ולא בעוה"ב. כמ"ש, וצדיקים כִּכְפיר יִבְטָח. וכתוב, צדיקים יירשו אָרץ. %break %H ויהי השמש לבוא %break %letter 359 .359 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם. זה יום הדין הקשה, המוציא את האדם מעוה"ז. כשהגיע הזמן שהאדם יוצא מעוה"ז, הוא יום הדין הגדול, שחשך השמש מלהאיר אל הלבנה. %break כמ"ש, עד אשר לא תחשך השמש, זו הנשמה הקדושה, שנמנעת מהאדם שלושים יום מטרם שייצא מן העולם, ורואה שהצלם נמנע ממנו ואינו נראה. %letter 360 .360 הצלם חלף ממנו, משום שהנשמה הקדושה הסתלקה ויצאה ממנו ואינה נראית. ואין לומר, כשהאדם מת ונחלש, יוצאת ממנו הנשמה, אלא כשהוא בחייו, בכל כוחו, יוצאת ממנו הנשמה, %break ואינה מאירה אל הרוח, והרוח אינו מאיר אל הנפש, אז יוצא ממנו הצלם, ואינו מאיר לו. %break מיום ההוא והלאה, הכול מכריזים עליו שימות, ואפילו עוף השמיים. משום שהנשמה הסתלקה ממנו, והרוח אינו מאיר אל הנפש. אז הנפש נחלשת, ואכילה וכל תאוות הגוף מסתלקות ועוברות ממנו. %letter 361 .361 ואפילו כל זמן שאדם נופל למשכב ואינו יכול להתפלל, הנשמה יוצאת ומסתלקת ממנו. ואז אין הרוח מאיר לנפש, עד שדנים דינו של האדם. ואם דנים אותו לטוב, אז חוזרת הנשמה למקומה ומאירה לרוח ולנפש. וזהו בזמן שהדבר תלוי בדין. %break ובזמן שאין הדבר תלוי בדין, כי כבר נחרץ דינו למות, הנה שלושים יום מקדימה הנשמה לכולם ומסתלקת, והצלם יוצא ממנו. %letter 362 .362 בזמן שדנים את האדם למעלה, מעלים את נשמתו לב"ד, ודנים ע"פ דיבורה, והיא מעידה על הכול, ומעידה בכל מחשבות רעות שהרהר האדם. אבל במעשים רעים אינה מעידה, משום שכולם כתובים בספר. %break ועל כל דבר דנים את האדם בשעה שדנים האדם למעלה. הן על מחשבות והן על מעשים. ואז הגוף נמצא בצרה יותר מאשר בשאר זמנים. %letter 363 .363 אם דנים אותו לטוב, אז מניחים אותו, וזיעה יוצאת על הגוף, והנשמה חוזרת אח"כ ומאירה לרוח ולנפש. ולעולם אין אדם מתרפא מחוליו עד שדנים דינו למעלה. %break והרי כמה חייבי עולם וכמה רשעי עולם עומדים על קיומם, שמתרפאים ממחלתם? אלא הקב"ה משגיח בדינו של אדם, ואע"פ שעתה לא זכה, אם רואה הקב"ה שאח"כ יזכה, דן אותו לטוב. או לפעמים שיוליד בן שיהיה צדיק בעולם, וע"כ דן אותו הקב"ה לטוב. %page 510 %letter 364 .364 וכל מעשיו ודיניו של הקב"ה לטוב, ובכולם הוא משגיח, כמ"ש, חי אני נאום ה', אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בּשוּב רשע מדרכו. ומשום זה, כל אלו רשעי עולם שחוזרים לבריאותם, הקב"ה דן אותם לטוב. %letter 365 .365 ולפעמים שהמחלות כבר השלימו זמנן, שהוטל עליהן לייסר את האדם, כמ"ש, מכות גדולות ונאמנות וחולָיִים רבים ונאמנים, שעושים בנאמנות. ששורים על האדם ומסתלקים לאחר שמילאו את זמנם, הן לצדיקים והן לרשעים, והכול נעשה בדין כמו שאמרנו. %break %H ויַרְא ישראל את בני יוסף %break %letter 366 .366 וירא ישראל את בני יוסף, ויאמר, מי אלה. כתוב, ועיני ישראל כבדו מזוקֶן לא יוכל לראות. אם לא יוכל לראות, מהו, וירא ישראל? ראה ברוח הקודש בני יוסף, שהם ירבעם וחבריו, שירבעם עשה שני עגלי זהב, ואמר, אלה אלוהיך ישראל. %break משום זה שאל יעקב, מי אלה? מי הוא העתיד לומר, אלה אלוהיך, לעבודה זרה? ועל זה כתוב, וירא ישראל את בני יוסף. %letter 367 .367 צדיקים רואים דברים מטרם שבאו לעולם, כי הקב"ה מעטר אותם, בעטרה שלו. הקב"ה רואה למרחוק, כמ"ש, וירא אלקים את כל אשר עשה, כי הקב"ה רואה את כל המעשים מטרם שנעשו, וכולם עוברים לפניו. %letter 368 .368 כל דורות העולם, מסוף העולם עד סוף העולם, כולם ניצבים ועומדים לפניו, מטרם שבאו לעולם. כל הנשמות היורדות לעולם, מטרם שיורדות, כולן עומדות לפני הקב"ה בצורה שנמצאות בעוה"ז, ונקראות בשמותיהן, כמ"ש, לכולם בשם יקרא. %letter 369 .369 הקב"ה מראה לצדיקים כל דורות העולם, מטרם שבאים ונמצאים בעולם. הקב"ה הראה לאדה"ר כל הדורות מטרם שבאו, כמ"ש, זה ספר תולדות אדם. שהראה לו כל הדורות העתידים לבוא לעולם. וכן למשה, כמ"ש, ויַראֵהו ה' את כל הארץ. %break שהקב"ה הראה לו כל דורות העולם, וכל מנהיגי העולם, וכל הנביאים, מטרם שבאו לעולם. %letter 370 .370 אף כאן, וירא ישראל את בני יוסף, שראה למרחוק, איך שעתידים לעבוד עבודה זרה. והזדעזע, ואמר, מי אלה? זה משלים גם על ירבעם, שאמר אלה אלוהיך ישראל, וגם על כך ששאל על מנשה ואפריים. ועל כך השיב יוסף ואמר, בניי הם, %break אשר נתן לי אלקים בזה. שהם כשרים, אבל לא ענה לו על ירבעם ועל חבריו. והקב"ה הראה על ירבעם ועל חבריו, כמ"ש, והנה הראה אותי אלקים גם את זרעך. המילה, גם, באה להרבות את אלו הדורות שיצאו ממנו. %page 511 %H ויברך את יוסף %break %letter 371 .371 ויברך את יוסף. ולא מצאנו כאן ברכה, שיעקב יברך את יוסף, אלא לבניו. ואם לבניו, הלוא היה לו לומר, ויברכם? %letter 372 .372 את יוסף, רומז על המלכות, ברכת בניו, כי בניו מנשה ואפריים, הם מלכות, הנקראת אֶת. וכשמתברכים בניו, הוא מתברך תחילה, ע"כ כתוב ג"כ יוסף, כי ברכת בניו של אדם ברכתו היא. %letter 373 .373 ויברך את יוסף. את, רומז על מלכות, שבירך לאות הברית, ששמר יוסף, שהיא המלכות. ובגלל זה הצדיק, שהוא יוסף, נקרא את, כמ"ש, את יוסף, משום שיוסף כולל הברית, מלכות, הנמצאת עם יוסף. %letter 374 .374 ואמר יעקב, האלקים, אשר התהלכו אבותיי לפניו, אברהם ויצחק. האלקים, זה ברית קודש, מלכות הנקראת ברית קודש. אבותיי לפניו, משום שאבותיי הם ראשונים ועליונים מלפני המלכות. %break כי אבותיי, אברהם ויצחק, חו"ג דז"א, לפני המלכות ועליונים אליה, כי מהם ניזונה ויונקת המקום, המלכות. %letter 375 .375 האלקים הרועה אותי. אמר אלקים פעם שנייה, כי בירך כאן למקום, למלכות, אלקים חיים, בינה, מקור החיים, שממנו נמשכות הברכות. ומשום זה הזכיר את עצמו במקום זה, שאמר, האלקים הרועה אותי. %break כל הברכות, הנמשכות ממקור החיים, בינה, מקבל אותם יעקב, קו אמצעי, שזולתו אין ב' הקווים דבינה יכולים להאיר. וכיוון שמקבל אותם, מקבל מקום זה, המלכות, הברכות ממנו, %break והכול תלוי בזכר, יעקב. וע"כ כתוב, ויברך את יוסף, אשר אֶת היא המלכות, שקיבלה הברכות מיעקב, ז"א. %letter 376 .376 בכל מקום שצריכים לברך ברכות, צריך הקב"ה, המלכות, להתברך מתחילה. ואם הקב"ה אינו מתברך תחילה, הברכות אינן מתקיימות. %letter 377 .377 בשעה שבירך יצחק ליעקב, בירך את הקב"ה מתחילה. כמ"ש, ויאמר, רְאֵה ריח בני כריח שדה אשר בירכו ה'. כאן נמצא הברכה להקב"ה, שכתוב, אשר בירכו ה', שהתברך בקיום הברכות. ואח"כ כתוב, וייתן לך האלקים מטל השמיים ומשמני הארץ, %break כיוון שהשדה, המלכות, כבר התקיימה בקיום הברכות. כי הברכות יוצאות ממנה רק אחר שכבר התקיימה בברכות. %break כעין זה בירך יעקב תחילה את הקב"ה, ואח"כ בירך את בניו. כמ"ש, בבוקר יאכל עַד. בבוקר, צריך האדם להקדים ברכות להקב"ה, ואח"כ לשאר בני העולם. %letter 378 .378 כשרצה יעקב לברך לבני יוסף, ראה ברוח הקודש, שעתיד לצאת מאפריים ירבעם בן נבט. שאל, מי אלה, שאמר, אלה אלוהיך ישראל. %break אלה אלוהיך ישראל, אמר עבודה זו מצד עבודה זרה. בכל הצדדים שבנחש הרע, נבחן שמצד רוח הטומאה הוא. ורוכב עליו ס"מ. והם זכר ונקבה. וכשמזדווגים נקראים אלה, בלשון רבים, להורות שאינם בייחוד, כמו זכר ונקבה דקדושה, %page 512 אלא בפירוד. והם מזדמנים בעולם בכל הצדדים שלהם, כלומר, כל הבחינות הנמשכות מנחש, הם מזיווג זכר ונקבה, הנקראים אלה. %letter 379 .379 ורוח של הקדושה, הנוקבא דז"א, נקראת זא"ת, הברית, רושם המילה שנמצא תמיד באדם. וכן, זה אלי ואַנוֵוהוּ, זה ה', ז"א, בלשון יחיד. אבל זו"ן דס"א, ס"מ ונחש, נקראים אלה, בלשון רבים. ע"כ כתוב, אלה אלוהיך ישראל. %letter 380 .380 משום זה כתוב, גם אלה תשְׁכַּחנה, שהם זו"ן דס"א. ואנוכי לא אשכחךְ. אנוכי, זא"ת, הנוקבא דז"א, לא אשכחך. וכתוב, על אלה אני בוכייה, כי חטא העגל, שנקרא אלה, %break גרם להם בכיות, כי משום זה נחרב ביהמ"ק. על אלה אני בוכייה, משום שניתן רשות לנחש ולס"מ למשול על ישראל, ולהחריב ביהמ"ק. אני, נקרא רוח הקודש, הנוקבא. %letter 381 .381 הרי כתוב, אלה דברי הברית. ואיך ייתכן, שאֵלה, הוא שם זו"ן דס"א? אלא כל אלו הקללות מתקיימות מתוך אלה, הס"א, כי שם כל הקללות שורות. הנחש הוא ארור. %break שקולל, ארור אתה מכל חיית השדה. ומשום זה הקדימה התורה ואמרה, אלה, שעומד למי שעבר על דברי הברית. %letter 382 .382 ולמה אפילו בקדושה כתוב, אלה המצוות אשר ציווה ה'? משום שכל מצוות התורה הן לטהר את האדם, שלא יסור מדרך הזו, ויישמר מס"א, וייפרד מהם. ולמה כתוב, אלה תולדות נוח? %break גם שם הוא הס"א, כי יצא חם, אבי כנען, וכתוב ארור כנען, והוא של אלה, כי ארור הנחש. %letter 383 .383 ויאמרו, אלה אלוהיך ישראל. וכל זה הוא היתוך של פסולת הזהב. אהרון הקריב זהב, הצד שלו, שמאל, הכלול באש. צד זה נבחן לזהב ולאש. פסולת הזהב היא הקליפות והטומאה. %break רוח הטומאה, הנמצא תמיד במדבר, מצא מקום באותו זמן להתחזק בו, ולהיאחז בישראל. %letter 384 .384 ומה שהיו ישראל טהורים מהזוהמה הראשונה של הנחש, שהטיל בעולם וגרם מוות לעולם בחטא של עצה"ד, שנטהרו ממנה, כשעמדו על הר סיני, חזרה שוב, וגרם להם הנחש כבתחילה, לטמא אותם ולהתגבר עליהם, וגרם להם מוות, %break ולכל העולם לדורות שאחריהם. כמ"ש, אני אמרתי אלקים אתם, אכן כאדם תמותון. כי מחמת העגל, חזרה עליהם גזרת המוות, כמו באדה"ר. %letter 385 .385 וע"כ, כשראה יעקב ברוח הקודש את ירבעם בן נבט, שעבד עבודה זרה, ואמר, אלה אלוהיך ישראל, הזדעזע ואמר, מי אלה. כשרצה אח"כ לברך אותם, בירך את השכינה תחילה, ואח"כ בירך את בניו. %break כיוון שבירך את הקב"ה בתחילה, אח"כ ממקום זה שבירך בתחילה, בירך אותם, כמ"ש, המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. כלומר שהשכינה, הנקראת מלאך, תברך אותם, שעם זה היה בטוח שברכתו לא תגיע לירבעם וחבריו. %page 513 %H ויסֵב חזקיהו פניו אל הקיר %break %letter 386 .386 ויסֵב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'. שלא יתפלל אדם אלא סמוך לקיר, ולא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר. %break בכולם, שהתפללו תפילה, לא כתוב בהם, ויסב פניו אל הקיר, אלא שהיה די שיאמר, ויתפלל אל ה'. ומי שמתפלל תפילה, מכוון דעתו כראוי, אפילו כשאינו מסב פניו אל הקיר, כמ"ש במשה, ויתפלל אל ה'. %break וכתוב, ויצעק משה אל ה', ולא כתוב, ויסב פניו. וכאן בחזקיהו, מה הטעם שכתוב, ויסב פניו אל הקיר, ואח"כ ויתפלל אל ה'? %letter 387 .387 אלא שחזקיהו באותו זמן לא היה נשוי, ולא הייתה לו אישה ולא הוליד בנים. כתוב, ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא, ויאמר אליו, כי מת אתה ולא תחיה. כי מת אתה, בעוה"ז, ולא תחיה, בעוה"ב, משום שלא הוליד בנים. %letter 388 .388 כל מי שאינו משתדל להוליד בנים בעוה"ז, אינו מתקיים בעוה"ב, אין לו חלק בעולם ההוא, ומגורשת נשמתו בעולם, ואינה מוצאת מנוחה בשום מקום שבעולם. %break וזהו העונש שכתוב בתורה, ערירים ימותו, בלא וולד. משום שמי שהוא בלי וולד, כשהולך בעולם ההוא, הוא מת שם, ונמצא מת בעוה"ז ובעוה"ב. וע"כ כתוב, כי מת אתה ולא תחיה. %letter 389 .389 ולא עוד, אלא השכינה אינה שורה עליו כלל. אז כתוב, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, ששם מחשבותיו וכיוון פניו, לקחת אישה, כדי שתשרה עליו השכינה, המכונה קיר. %letter 390 .390 משום זה כתוב, ויתפלל אל ה'. מי שיש בידו עבירה, ורוצה לבקש רחמים על עצמו, יכוון פניו ומחשבותיו לתקן את עצמו מאותה עבירה, ואח"כ יבקש תפילתו, כמ"ש, נַחפְּשה דרכינו ונחקורה, מִתחילה. ואח"כ, ונשובה. אף כאן, %break כיוון שידע חזקיהו את עוונו, כתוב, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, שם פניו לתקן אצל השכינה, קיר, כי אצל המקום הזה חטא. %letter 391 .391 משום שכל הנקבות שבעולם נמצאות בשכינה. למי שיש לו נוקבא, השכינה שורה עליו. ומי שאין לו, אינה שורה עליו. וע"כ תיקן חזקיהו את עצמו להיתקן אצלה, וקיבל עליו לשאת אישה, ואח"כ, ויתפלל אל ה'. %letter 392 .392 קיר, אדון כל הארץ, השכינה, כמ"ש, הנה ארון הברית אדון כל הארץ. הרי שארון הברית, השכינה, אדון כל הארץ, קיר. ומשום זה כתוב, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר. %letter 393 .393 בתפילה כתוב, אנא ה' זכור נא אשר התהלכתי לפניך. ששמר ברית קודש ולא טימא אותו. באמת ובלב שלם, שהתכוון בכל סודות האמונה הכלולים באמת. %letter 394 .394 והטוב בעיניך עשיתי. שסמך גאולה לתפילה. היסוד נקרא גאולה, הנוקבא נקראת תפילה. שהתכוון לייחד הייחוד כראוי. משום זה כתוב, ויֵבְך חזקיהו בכי גדול. שאין שער, %page 514 שיעמוד לפני דמעות ולא ייפתח. גאולה, כשנסמכת לתפילה, נקראת הנוקבא, המלאך הגואל, כי זהו שנמצא בכל גאולות העולם. %break %H המלאך הגואל %break %letter 395 .395 המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. אחר שבירך יעקב והתכוון לייחד מלמטה למעלה, שאמר, האלקים, המלכות, אשר התהלכו אבותיי לפניו, חו"ג, אז המשיך מלמעלה למטה, שאמר, האלקים, הבינה, הרועה אותי, ת"ת, והמשיך מבינה עד ת"ת. %break כיוון שקיבל ברכות, נתן אח"כ ברכות לנוקבא, ואחר שהגיעו הברכות למקום, אז פתח ואמר, המלאך הגואל, שממנה תימשכנה הברכות לתחתונים. %letter 396 .396 כי הכרובים בְּאות ובנס היו עומדים, ושלוש פעמים ביום היו פורשים כנפיהם, וסוככים על הארון למטה. שכתוב, הכרובים פורשי כנפיים. פרושי כנפיים, לא כתוב, %break שמשמע שנמצאים תמיד פרושי כנפיים. אלא כתוב, פורשי כנפיים, משמע, שעושים מעשה ופורשים כנפיים, שלוש פעמים ביום. %letter 397 .397 הקב"ה עשה למטה כעין של מעלה, שהכרובים שבמשכן הם ככרובים של מעלה. הכרובים שלמעלה, צורתם כצורת נערים ועומדים תחת הנוקבא דאצילות מימין ומשמאל. %break והם עומדים בקודשי קודשים דבריאה, שהם מט"ט וסנדלפון. ומתברכים תחילה, מהברכות הנמשכות מלמעלה, ומכאן נמשכות הברכות למטה. %letter 398 .398 המלאך הגואל אותי. אותי, ת"ת, שמקבל ברכות מלמעלה. וכיוון שקיבל, יברך את הנערים, הכרובים, שהם מט"ט וסנדלפון, שמהם נמשכות הברכות מעליונים לתחתונים. %letter 399 .399 כתוב, בית והון נחלת אבות ומה' אישה מַשכָּלֶת. הרי הקב"ה נותן הכול לבן אדם? כיוון שהקב"ה מזכה את האדם בבית ובהון, לפעמים שיוריש הכול לבנו, ותהיה אצלו נחלת אבות. %break ומה' אישה משכלת. שהאדם זוכה באישה מהקב"ה, כי אין הקב"ה מזכה בה את האדם, אלא אחר שמכריזים עליו ברקיע. %letter 400 .400 כי הקב"ה מזווג זיווגים מטרם שבא לעולם. וכשזכו בהם בני אדם, לפי מעשיהם, נותנים להם אישה, וכל מעשיהם של בני אדם גלויים לפני הקב"ה. ולפי מעשיהם של הצדיקים, כך מזווג זיווגים, מקודם שבא לעולם. %letter 401 .401 ולפעמים עולים בחיבור, שהוכרז עליהם בת פלוני לפלוני מטרם שבאו לעולם, וכשנולד קלקל האדם את דרכו, אז ניתן זיווגו לאחר, עד שיְיַשֵׁר את מעשיו. %break ואם הטיב את מעשיו, והגיע זמנו לשאת את בת זוגו, נדחה גבר מפני גבר, ובא זה ונוטל את שלו. ואותו שנשא את בת זוגו, מטרם שהטיב זה את מעשיו, נדחה עתה מפניו ומת, והוא מקבל את בת זוגו ממנו. וקשה להקב"ה לדחות אדם מפני אדם אחר. %page 515 ומשום זה הקב"ה הוא הנותן אישה לאדם, וממנו באים הזיווגים. וע"כ כתוב, ומה' אישה משכלת. %letter 402 .402 האמת, שהקב"ה נותן הכול לאדם. ולא רק אישה משכלת. אע"פ שהקב"ה מזמין טוב לתת לאדם, אם האדם היטה דרכיו מהקב"ה לס"א, מאותו ס"א שהתדבק בו, %break בכל הקטרוגים ובכל הרעות, יבוא לו מה שיבוא, ואינם באים לו מהקב"ה, אלא מאותו צד הרע שהתדבק בו, מחמת המעשים שעשה. %letter 403 .403 וע"כ אישה שאינה משכלת, קורא עליה שלמה, ומוצא אני מר ממוות את האישה, משום שהוא משך אותה עליו, ע"י עוונותיו והמעשים שעשה, ולא ע"י הקב"ה. וע"כ כשהקב"ה חפץ באדם, משום מעשיו הטובים, הוא מזמין לו אישה משכלת, וגואל אותו מתוך הס"א. %letter 404 .404 ע"כ אמר יעקב, המלאך הגואל אותי מכל רע. שלא הזדמנה לי אישה מס"א, ולא קרה פסול בזרעי, שכולם צדיקים ושלמים בשלמות, משום שנגאל מכל רע, מס"א, ויעקב לא התדבק בס"א ההוא כלל. %letter 405 .405 וע"כ, המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. שראויים להתברך, משום ששמר יוסף אות ברית קודש. ועל זה אמר יוסף, בניי הם אשר נתן לי אלקים בזה, שהברית שמר אותו, וראויים בניו להתברך והוא ראוי לרוב ברכות. %break משום זה, לכל אחד נתן יעקב ברכה אחת, וליוסף נתן ברכות רבות, כמ"ש, בִּרכות אביך גָברו על ברכות הוריי, תהיינה לראש יוסף. %letter 406 .406 וכתוב, אליך נשאתי את עיניי היושבִי בשמיים. תפילתו של אדם המתכוון בה, היא למעלה בעומק העליון, בינה, שמשם נמשכות כל הברכות, מקו ימין, וכל חירות, מקו שמאל, ומשם הן יוצאות לקיים הכול, מקו אמצעי שלה. %letter 407 .407 ע"כ יש כאן י' יתרה, שכתוב, היושבִי בשמיים, ולא, היושב בשמיים, משום שלא נפסק י', חכמה, מאותו מקום לעולם. כי לעולם לא נפסק זיווג חו"ב. %break ומשום זה כתוב, היושבי בשמיים, עם י' יתרה, כי הבינה אחוזה למעלה בחכמה עילאה, שנקראת י', ואחוזה למטה, שיושבת על כיסא האבות, חג"ת, כיסא שנקרא שמיים, ז"א, הכולל חג"ת. %break כי חג"ת דז"א הם ג' רגלי הכיסא העליון, שהיא בינה. ומשום זה כתוב, היושבי בשמיים. %letter 408 .408 מכאן נשמע, כשהברכות נמשכות מלמעלה מהעומק הזה, מבינה, מקבל אותן כולן שמיים, ז"א, וממנו נמשכות למטה עד שמגיעות לצדיקים, צדיק וצדק, ברית העולם, הנוקבא. %break וממנה מתברכים כל הצבאות וכל המחנות למיניהם, שהם התחתונים שבבי"ע. %letter 409 .409 הנוקבא, עולם, מקבלת משמיים, שהם חג"ת דז"א. ע"י ע"ב (72) אורות, שהם ע"ב שמות שבחג"ת דז"א, מתעלה העטרה של כל הצבאות, הנוקבא, שכל הצבאות שבבי"ע מקבלים ממנה, ונתקנה להיות עיגול העולם בע' (70) מקומות. %break שע"ב שמות דז"א מאירים בנוקבא בע' מקומות בבחינת עיגול, שפירושו, שמאיר רק ממקום מרכזו ולמעלה, ואינו מתפשט מלמעלה למטה. %break ועיגול אחד הם כולם, כל ע' המקומות. בתוך העיגול ההוא יש נקודה אחת העומדת באמצע, הוא המסך שעליו נעשה הזיווג, והאור מתקבל משם ולמעלה לכל הצדדים. %page 516 וע"כ, מהנקודה ההיא ניזון כל העיגול. ונקראת בית קודש הקודשים. היא מקום לרוח של כל הרוחות, ששם מזדווג ז"א, אור הרוח, שממנו נמשכים כל הרוחות שבעולמות. כאן הסוד שבכל הסודות, נקודת המנעולא, גנוז בתוכה, %break ורק נקודת המפתחא גלויה ושולטת. הוא נסתר בין הצבאות, המתפשטים מנוקבא, ונסתר בה עצמה. כאשר הנוקבא עולה ע"י ע"ב האורות, כל העולמות עולים אחריה. %break %H אל תזכור לנו עוונות ראשונים %break %letter 410 .410 רק הקב"ה באהבת ישראל, שהם גורלו ונחלתו, מסתכל בדיניהם, ולא אחר. וכיוון שהוא מסתכל בדיניהם, מתמלא עליהם רחמים, כאָב המרחם על בנים. %break כמ"ש, כרַחם אב על בנים ריחם ה'. ואם נמצאו להם עוונות, מעביר אותם כולם, עד שלא נשאר עליהם עוונות, לתת ממשלה לס"א, שידונו אותם בשבילם. %letter 411 .411 באו לחטוא לפניו כבתחילה, אלו עוונות ראשונים שכבר העביר אותם מלפניו, חוזר וחושב עליהם. ע"כ כתוב, אל תזכור לנו עוונות ראשונים, מַהֵר יקדמוּנוּ רחמיךָ. כי אם לא יקדימו רחמיך על ישראל, לא יוכלו להתקיים בעולם. %break משום שכמה בעלי הדין הקשה ומקטרגים עומדים על ישראל מלמעלה, ואם לא הקדים הקב"ה רחמים על ישראל, מטרם שישגיח בדין שלהם, לא יכלו להתקיים בעולם. וע"כ כתוב, מהר יקדמונו רחמיך כי דַלונוּ מאוד. דלות של מע"ט, דלות של מעשים ישרים. %letter 412 .412 אילו אצרו ישראל מע"ט לפני הקב"ה, לא היו עומדים עליהם עמים עכו"ם בעולם. אבל ישראל גורמים לשאר העמים להרים את ראשם בעולם, כי אם ישראל לא היו חוטאים לפני הקב"ה, היו שאר עמים עכו"ם נכנעים לפניהם. %letter 413 .413 אם לא היו ממשיכים ישראל במעשים רעים לצד האחר בארץ ישראל, לא היו שולטים שאר עמים עכו"ם בארץ ישראל, ולא הוגלו מן הארץ. ועל זה כתוב, כי דלונוּ מאוד, שאין לנו מע"ט כראוי. %break %H עִבדו את ה' ביראה %break %letter 414 .414 כתוב, עִבדו את ה' ביראה, וגילו ברעדה. וכתוב, עִבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. כל אדם הבא לעבוד את הקב"ה, בבוקר ובערב צריך לעבוד את הקב"ה. %letter 415 .415 בבוקר, כשעולה האור, והתעוררה בעולם התעוררות צד הימין, החסד, אז צריך האדם להתקשר בימינו של הקב"ה, ולעבוד לפניו בעבודת תפילה, משום שהתפילה מביאה כוח ועוצמה למעלה, וממשיכה ברכות מעומק העליון, בינה, לכל העולמות העליונים. %page 517 ומשם ממשיך ברכות לתחתונים. ונמצאים העליונים והתחתונים מתברכים בעבודת התפילה. %letter 416 .416 עבודת התפילה, שצריך האדם לעבוד לפני הקב"ה בשמחה וברננה, בחסד ובגבורה, כדי לכלול את כנ"י, הנוקבא, ביניהם. ואח"כ לייחד הייחוד בז"א, כמ"ש, דעו כי ה' הוא אלקים. זה הייחוד בעבודה. %letter 417 .417 ועכ"ז צריך האדם לעבוד לפני הקב"ה בשמחה, ולהראות שמחה בעבודתו. ואלו השתיים, שמחה ורננה, כנגד שתי תפילות, שני קורבנות ליום, שמחה בבוקר, ורננה בערב. ועל זה כתוב, את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים. %letter 418 .418 וע"כ תפילת ערבית היא רשות, כי בשעה ההיא מחלקת טרף לכל הצבאות, ואין השעה אז להתברך, אלא לתת מזונות. ביום היא מתברכת משני צדדים, חו"ג, %break בבוקר ובערב מתוך שמחה ורננה, ובלילה מחלקת הברכות לכל כראוי. כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה. %break %H תיכּון תפילתי קטורת %break %letter 419 .419 תיכּון תפילתי קטורת לפניך, מַשאַת כפיי מנחת ערב. קטורת באה על שמחה, כמ"ש, שמן וקטורת ישַמח לב. וע"כ הכוהן, כשהדליק הנרות, היה מקטיר קטורת, כמ"ש, בהטיבו את הנרות יקטירֶנה, ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים, יקטירנה. %break בבוקר מקטיר קטורת על שמחה, כי השעה גרמה, כי בבוקר זמן שמחה. בערב מקטיר קטורת לשמח צד השמאל. וכן ראוי לעשות. לעולם לא בא הקטורת אלא על שמחה. %letter 420 .420 קטורת מקשרת קשרים, קשרי הספירות זה בזה, ואחוזה למעלה ולמטה, ומעבירה מוות וקטרוג וכעס, שלא יוכלו לשלוט בעולם, כמ"ש, ויאמר משה אל אהרון, קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת, ותיעצר המגפה. %break כי כל הבחינות הרעות וכל המקטרגים אינם יכולים לעמוד לפני הקטורת. וע"כ היא שמחת הכול וקשר הכול. %letter 421 .421 בשעת המנחה, שהדין שורה בעולם, התכוון דוד בתפילה של קטורת, כמ"ש, תיכּון תפילתי קטורת לפניך. ותפילה זו שהעלה, תעביר הרוגז של דין הקשה, השולט בערב, %break בכוח הקטורת, הדוחה ומעבירה כל רוגז וכל קטרוג שבעולם. מנחת ערב, מנחה שהדין שולט בעולם. %letter 422 .422 בעת שנשרף ביהמ"ק, זמן מנחה היה. ע"כ כתוב, אוי לנו כי פנה היום, כי יינָטו צִלְלֵי ערב. צללי ערב, הם מקטרגי העולם ורוגז הדינים, המוכנים בעת ההיא. וע"כ צריך האדם לכוון דעתו בתפילת המנחה. בכל התפילות צריך האדם לכוון דעתו, %page 518 ובתפילה זו יותר מכולן, משום שהדין שורה בעולם, וע"כ זמן תפילת המנחה יצחק תיקן אותה. %break %H ההר הנורא %break %letter 423 .423 אמר רבי יוסי, הר זה נורא הוא, נלך ולא נתעכב כאן, משום שההר הזה נורא הוא. אלא מי שהולך יחידי בדרך, מתחייב בנפשו. אבל שלושה לא. וכל אחד מהשלושה ראוי להגן, שלא תסתלק ממנו השכינה. %letter 424 .424 שלא יסמוך אדם על הנס. מאין לנו? משמואל, שכתוב, איך אלך ושמע שאול והרָגָני. והרי ראוי היה שמואל לנס יותר משלושה? אלא ששמואל היה אחד, וודאי שישמע שאול ויהרוג אותו. %break אבל לשלושה ההיזק אינו ודאי, משום שמזיקים, שדים, לשלושה אינם נראים ואינם מזיקים. %letter 425 .425 וכתוב, המלאך הגואל אותי מכל רע. הלוא, אשר גאל, היה צריך לומר? הגואל, משום שנמצא תמיד עם האדם ואינו סר מאדם צדיק לעולם. %break המלאך הגואל זהו השכינה, שהולכת עם האדם תמיד, ואינה סרה ממנו כל עוד שהאדם שומר מצוות התורה. וע"כ יהיה האדם נזהר, שלא יצא יחידי בדרך. מהו יחידי? %break שצריך האדם להיזהר לשמור מצוות התורה, כדי שלא תסתלק השכינה ממנו, ויוכרח ללכת יחידי, בלי זיווג עם השכינה. %letter 426 .426 כשהאדם יוצא לדרך, יסדר תפילתו לפני אדונו, כדי להמשיך עליו את השכינה. ואח"כ יצא לדרך. ונמצא זיווג השכינה, לגאול אותו בדרך, ולהצילו בכל מה שצריך. %letter 427 .427 כתוב ביעקב, אם יהיה אלקים עימדי, זהו זיווג השכינה. וּשמָרַני בדרך הזה, לגאול אותו מכל רע. ויעקב יחיד היה בעת ההיא, והשכינה הלכה לפניו. כש"כ החברים, שיש ביניהם דברי תורה. %break %H ג' אשמורות %break %letter 432 .432 משכיל לאיתן האזרחי. שירה זו אברהם אבינו אמר, בשעה שהשתדל בעבודת הקב"ה, ועשה חסד עם בני העולם, שיכירו כולם את הקב"ה, שהקב"ה שולט על הארץ. ונקרא איתן, משום שהתחזק בכוח בהקב"ה. %letter 433 .433 חסדי ה' עולם אשירה. והאם מצד החסידים, קו ימין, באים לשיר, הלוא השירה באה מקו שמאל? אלא כאן נכלל צד השמאל בימין, וע"כ הקב"ה ניסה את אברהם ובחן אותו. %page 519 ויצחק היה בן 37 שנים בזמן של העקידה. ומהו שכתוב, ניסה את אברהם? הלוא, ניסה את יצחק, צריך לומר? אלא ע"כ כתוב, ניסה את אברהם, כדי שיימצא בדין, ושיתכלל בדין כראוי, %break אחר שמידתו הייתה כולה חסד, כדי שיימצא בשלמות כראוי. וע"כ, חסדי ה' עולם אשירה, כי כבר היה כלול מקו שמאל שמשם באה השירה. %break ואין לומר, ניסה את יצחק, הגם שכבר היה בן 37 שנה, והיה בכוחו למחות. כי ניסה מלשון התנשאות והשלמה, ובעקידה, שהיא מעשה דין וגבורה, נכלל אברהם בקו שמאל, ונשלמה מידתו בכל השלמות. %letter 434 .434 חסדי ה' עולם אשירה. אלו החסדים שהקב"ה עושה עם העולם. כמ"ש, לדור ודור אודיע אמונתך בפי, חסד ואמת שעושה עם הכול. לדור ודור אודיע אמונתך בפי, זוהי אמונת הקב"ה, שאברהם הודיע בעולם, והזכיר אותו בפה כל הבריות. וע"כ, אודיע אמונתך בפי. %letter 435 .435 והקב"ה הודיע לאברהם את עניין האמונה, הנוקבא. וכשידע את עניין האמונה, ידע שהוא, אברהם, עיקרו וקיומו של העולם, שבזכותו נברא העולם והתקיים, משום שהוא החסד, כמ"ש, כי אמרתי עולם חסד ייבנה. %break כי כשברא הקב"ה את העולם, הנוקבא, ראה שאין העולם יכול לעמוד, עד שהושיט הימין שלו, החסד, והתקיים. ואם לא היה מושיט ימינו עליו, לא היה מתקיים, משום שעוה"ז, הנוקבא, נברא בדין, וע"כ אין לו קיום בלי חסד. %letter 436 .436 לומדים על בראשית, שב' אופנים בכלל אחד כאן. בראשית, התחלה מלמטה למעלה, המלכות. ראשית, התחלה מלמעלה למטה, חכמה, הבינה שחזרה להיות חכמה. בראשית, %break ב' ראשית, כמו בית קודש הקודשים, הנוקבא, בית לראשית, חכמה. והמילה בראשית כוללת הנוקבא והחכמה כאחד. %letter 437 .437 בבית הזה נברא עוה"ז, הנוקבא, שהיא נבנית בית לחכמה, שמקבלת אותו מקו שמאל. וע"כ חסרה מחסדים, ולא התקיימה אלא בימין, חסד, כי חכמה בלי חסד אין לה קיום. %break כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ בהִבָּראם, אותיות באברהם, החסד. וע"כ כתוב, אמרתי עולם חסד ייבנה. %break והבניין הראשון של העולם, הנוקבא, אותו האור של יום ראשון היה בו הקיום, חסד, ואח"כ ביום שני נכלל בשמאל, גבורה, ובאלו נתקנו השמיים, ז"א. וכמ"ש, שמיים תכין אמונתך בהם. %break משום שנתקנו השמיים בב' הקווים חו"ג, נעשתה הכנה אל האמונה, הנוקבא, שתתוקן בב' הקווים חו"ג. %letter 438 .438 שמיים תכין אמונתך בהם. שמיים ז"א, נתקן בחסדים. והאמונה הנוקבא, נתקנה בהם, כמ"ש, עולם חסד ייבנה. ונמצא שהשמיים השפיע החסד אל הנוקבא, שנקראת עולם. וע"כ כתוב, שמיים תכין אמונתך בהם. כי אין תיקון לנוקבא אלא משמיים, ז"א. %letter 439 .439 כָּרַתי ברית לִבְחירי, נשבעתי לדוד עבדי. ברית, האמונה, שניתנה לדוד. ברית, צדיק, יסוד, שממנו יוצאות ברכות לכל התחתונים, וכל החיות הקדושות, המלאכים, מתברכות כולן מאותו השפע השופע לתחתונים. %page 520 %letter 440 .440 נשבעתי לדוד עבדי. שבועה זו האמונה, הנוקבא, העומדת תמיד בצדיק, יסוד. שבועת העולם, שלא ייפרדו לעולם. לבד בזמן הגלות, שאז נפרדים, ונמנע שפע הברכות, %break והאמונה לא נשלמת, וכל חדווה נמנעת. וכן כשנכנס הלילה מזמן ההוא, שמחות אינן נכנסות לפני המלך. %letter 441 .441 ואע"פ ששמחות אינן מתעוררות בלילה, אבל בחוץ מהיכל המלך עומדים מלאכים ומזמרים שירה. וכשנחצה הלילה, והתעוררות עולה מלמטה למעלה, אז מעורר הקב"ה כל צבאות השמיים לבכייה, ובועט ברקיע ומזדעזעים עליונים ותחתונים. %letter 442 .442 ואין נחת לפניו, אלא בשעה שמתעוררים למטה בתורה. אז הקב"ה וכל נשמות הצדיקים, כולם מקשיבים ושמחים אל הקול ההוא, ואז נמצא נחת לפניו. %break משום שמיום שנחרב ביהמ"ק למטה, נשבע הקב"ה, שלא ייכנס בירושלים של מעלה, עד שייכנסו ישראל לירושלים של מטה. כמ"ש, בקִרבךָ קדוש ולא אבוא בעיר. שאע"פ שבקרבך קדוש, מ"מ לא אבוא בעיר, ירושלים של מעלה, עד שייכנסו ישראל בירושלים של מטה. %break כי לילה, הנוקבא, ויום ז"א. והם בזיווג, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. וכל הסדרים הנוהגים ביום, נוהגים ג"כ בלילה. אלא ההפרש בשליטה, שהלילה בשליטת הנוקבא, משמאל, שאז נמשכים מוחין דאחוריים. והיום בשליטת ז"א, שאז נמשכים מוחין דפנים. %break ולפיכך, כמו שיש בזיווגו של יום סדר ג' קווים, הנמשכים מג' נקודות חולם שורוק חיריק, כן יש בזיווגו של לילה ג' אשמורות שבלילה, שהמלאכים מזמרים בהן. %break כי המוחין מתגלים בשירה. אמנם הם רק מוחין דאחוריים, חיצוניות וקטנות, ומבחינת פנים ופנימיות חושך ולא אור. %break לכן נאמר, וכשנכנס הלילה מזמן ההוא, שמחות אינן נכנסות לפני המלך. כי אז מבחינת אורות הפנים חושך ואין שמחה. אבל מוחין דאחוריים מאירים, כי אז נמשכים מוחין דאחוריים, %break ג"ר דחיצוניות. וע"כ עומדים המלאכים בחיצוניות ההיכל, ומזמרים שירה מהמוחין ההם. %break וג' אשמורות הן ג' קווים מג' נקודות חולם שורוק חיריק. ב' אשמורות ראשונות ב' קווים ימין ושמאל, הנמשכים מחולם שורוק, ובאמצע האשמורת השנייה, נקודת חצות לילה, נמשך המסך דחיריק, שעליו יוצא קו האמצעי, שיש לו ב' פעולות: %break א. ממעט הע"ס דשמאל, המאירים באחוריים, מג"ר לו"ק, ב. מחבר השמאל עם הימין. %break וכשנחצה הלילה, והתעוררות עולה מלמטה למעלה, שמעלים מ"ן לגילוי מסך דחיריק ליציאת קו אמצעי, אז מעורר הקב"ה כל צבאות השמיים לבכייה. בכייה פירושה מיעוט ג"ר, %break כי ע"י גילוי המסך דחיריק מתמעטות ג"ר דשמאל, וכל המלאכים בוכים, אפילו המלאכים שבחיצוניות אין להם עוד ג"ר. %break וכשהקב"ה בועט ברקיע, מגלה המסך דחיריק, ומזדעזעים עליונים ותחתונים, כי מתבטלים המוחין כולם, תכף יש פעולה ב', להמשיך קומת חסדים על המסך דחיריק, שעל ידו מחבר ב' הקווים ימין ושמאל וממשיך בחזרה את הג"ר, %break אלא בו"ק דג"ר. ואין נחת לפניו, אלא בשעה שמתעוררים למטה בתורה. כשמעלים מ"ן להמשכת קומת החסדים, אז מתייחדים ימין ושמאל בזה, והג"ר חוזרות, וחוזרים ג"כ המלאכים לומר שירה. %page 521 לכן נאמר, שמיום שנחרב ביהמ"ק למטה, נשבע הקב"ה, שלא ייכנס בירושלים של מעלה, עד שייכנסו ישראל לירושלים של מטה. נוקבא, המקדש, נחרבה בהארת השמאל, אז העלה הקב"ה את המסך דחיריק והמשיך קו אמצעי לייחד השמאל עם הימין, %break שמסיבה זו התמעטו ג"ר דג"ר לו"ק דג"ר. והמיעוט הזה נבחן לשבועה, כי מתיקון זה אין הג"ר דג"ר מאירים עוד עד גמה"ת. %break ובגמה"ת, שתתוקן המלכות כולה, אז חוזר הזיווג של ג"ר דג"ר, שייכנס לירושלים של מעלה. ובזה מבואר הכתוב, נשבעתי לדוד עבדי, השבועה שלא ייכנס לירושלים של מעלה עד שייכנסו ישראל לירושלים של מטה. %letter 443 .443 כל המזמרים עומדים מחוץ להיכל, ואומרים שירה בג' אשמורות הלילה, כנגד ג' הקווים. וכל צבאות השמיים מתעוררים בלילה, להיותם מהחיצוניות, ובלילה מאירים המוחין דחיצוניות. וישראל ביום, משום שהם מהפנימיות ואין מוחין דפנימיות מאירים אלא ביום. %break ואין אומרים קדושה למעלה, עד שמקדשים ישראל למטה, כי אין קיום למוחין דחיצוניות של המלאכים, זולת ע"י קו אמצעי המאיר ביום לישראל. ואז כל צבאות השמיים מקדשים את השם הקדוש ביחד. %break וע"כ ישראל הקדושים מתקדשים מעליונים ומתחתונים ביחד. כמ"ש, קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם. %letter 444 .444 כשברא הקב"ה העולם, הנוקבא, ברא אותו על עמודים, שהם שבעה עמודי עולם חג"ת נהי"מ. ואלו העמודים לא נודע על מה הם עומדים. כמ"ש, על מה אֲדָנֶיהָ הוטבעו, או מי ירה אבן פינתה. %break עולם, הנוקבא, עומדת על שבעה עמודים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שמקבלת מבינה ומז"א. נוקבא מבחינתה עצמה אינה ראויה לקבל אור עליון, כי היא המלכות שהצטמצמה בעת בריאת העולם, שלא לקבל מאור העליון. ואלו העמודים, %break שבעה אורות, חג"ת נהי"מ שבה, לא נודע על מה הם עומדים, כי הנוקבא לא תוכל לקבלם מחמת הצמצום שעליה. %letter 445 .445 העולם, הנוקבא, לא נברא עד שהקב"ה לקח אבן אחת, הנקראת אבן שתייה, וזרק אותה לתוך התהום, ונתקעה מלמעלה למטה. וממנה נשתל העולם, הנוקבא, והיא נקודה האמצעית של יישוב העולם, ובנקודה זו עומד קודש הקודשים, ג"ר דנוקבא. %break כמ"ש, או מי ירה אבן פינתה. וכמ"ש, אבן בוחן פינת יִקְרַת. וכתוב, אבן מָאסו הבונים הייתה לראש פינה. שכל אלו אבן שתייה. %break אבן שתייה, מלכות, המכונה אבן, עלתה לבינה, והשתתפה בה. וע"י עלייה זו קיבלה הכלים דאמא, י"ה דהוי"ה, וע"כ יכלה לקבל שבע ספירות חג"ת נהי"מ מאמא. וע"כ נקראת שתייה, כלומר שָׁת י"ה, כי אמא שהיא י"ה תיקנה אותה. %break ומטרם שעלתה המלכות לבינה והשיגה הכלים מבינה, שנקראת אז אבן שתייה, לא יכלה לקבל שום אור מחמת הצמצום שעליה, ולא יכלה להתקיים. והקב"ה זרק אבן שתייה, המלכות הממותקת, למקום מלכות שלה עצמה, הנקראת תהום. %break ונתקעה מלמעלה למטה, כי ירדה ממקום בינה ונתקעה בתהום, המלכות שלמטה, של הנוקבא, שעל ידה היא מקבלת ג"ר, שנקרא קודש הקודשים. %letter 446 .446 אבן זו נבראה מאש רוח ומים, שמקבלת מג' קווים דז"א, והתקשתה מכולם, ונעשתה אבן אחת, ועומדת על התהום. ולפעמים מים נובעים ממנה ומתמלאים התהומות. %page 522 והאבן הזו עומדת לאות באמצע העולם. וזו היא האבן שהעמיד והשתיל יעקב להתפשטות ולקיום העולם. כמ"ש, וייקח יעקב אבן וירימֶהָ מצֵבה. %letter 447 .447 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים. והאם אבן זו שם אותה יעקב, הרי היא נבראה מתחילה, כשברא הקב"ה את העולם? אלא ששם אותה לקיום למעלה ולמטה. %break וע"כ, אשר שמתי מצבה, כתוב. ומהו, אשר שמתי? הוא שכתוב, יהיה בית אלקים, ששם כאן המדור שלמעלה. כלומר, שהמשיך בה המוחין העליונים. %letter 448 .448 האבן הזו יש עליה שבעה עיניים כמ"ש, על אבן אחת שבעה עיניים. עיניים חכמה. וכשמתגלה החכמה מחג"ת נהי"מ דנוקבא, נקראת שבעה עיניים. %break נקראת שתייה, משום שממנה נשתל העולם. שתייה אותיות שת י"ה. ששם אותה הקב"ה, בינה, י"ה, שיתברך ממנה העולם. %letter 449 .449 בשעה שבא השמש, באשמורת ראשונה של הלילה, אלו כרובים העומדים בקודש הקודשים, העומד בנקודה האמצעית, באבן שתייה, והיו יושבים בנס ע"י אורות דבינה, %break שאינם שייכים לה ונבחנים לה לנס, היו מכים בכנפיהם ופורשים אותם. ונשמע קול שירת כנפיהם למעלה. %break ואז מתחילים לשיר המלאכים, האומרים שירה בתחילת הלילה, כדי שיתעלה כבוד הקב"ה מלמטה למעלה. שירה שהיו אומרים כנפיהם של הכרובים, היא כמ"ש, הנה בָּרכו את ה' כל עבדי ה', שאו ידיכם קודש, ואז מגיעה השירה למלאכים העליונים לזמר. %letter 450 .450 באשמורת שנייה, הכרובים מכים בכנפיהם למעלה, ונשמע קול שירה שלהם. ואז מתחילים לשיר מלאכים העומדים באשמורת השנייה, שירת כנפיהם של הכרובים, %break כמ"ש, הבוטחים בה' כהר ציון לא יימוט. ואז מגיעה השירה למלאכים העומדים באשמורת השנייה, לזמר. %letter 451 .451 באשמורת השלישית הכרובים מכים בכנפיהם ואומרים שירה, כמ"ש, הללויה הללו, עבדי ה' את שם ה', יהי שם ה' מבורך, ממזרח שמש ועד מְבואו. אז המלאכים, העומדים באשמורת השלישית, כולם אומרים שירה. %break כרובים, פנים קטנות, ג"ר דקטנות. כי ג"ר, הנמשכים בלילה, ג"ר דאחוריים, חיצוניות וקטנות. והם עומדים בקודש הקודשים, ג"ר דנוקבא. ולפי שהם מוחין דאחוריים, %break לכן נאמר בגילוי שלהם, שהיו מכים בכנפיהם, כי האחוריים מכונים כנפיים, וכן הימשכותם באה בהכאה. %break גם במוחין דלילה נוהג ג' קווים, ג' אשמורות, הנמשכים ממוחין, המכונים כרובים. לפיכך גם שירתם נחלק לג' קווים. וע"כ באשמורת ראשונה, קו ימין, הנמשך מחולם, %break גילוי ו"ק בלי ראש שבהם, אומרים, הנה ברכו את ה', ואשא כפיי, כי כפיים מורה על ו"ק חסר ראש. וכן נאמר, שפורשים כנפיהם, שמגלים דין שבהם. %break ובאשמורת שנייה אומרים, הבוטחים בה' כהר ציון לא יימוט. מורה על קו שמאל, הנמשך מנקודת השורוק, שבו מגולה עצם הג"ר הללו של האחוריים. ועל ג"ר נאמר, לא יימוט. %page 523 ובאשמורת השלישית, קו אמצעי, הנמשך מנקודת החיריק, אומרים, הללויה, יהי שם ה' מבורך, ממזרח שמש עד מבואו. כי בקו השלישי תלויים כל השלמות וכל הקיום של המוחין האלו. %letter 452 .452 כל הכוכבים והמזלות שברקיע פותחים בשירה באשמורת שלישית, כמ"ש, ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. וכתוב, הללוהו כל כוכבי אור. כי אלו כוכבי אור מנגנים על האור, שע"י שירה נמשך האור. %letter 453 .453 כשהאיר הבוקר, אומרים אחריהם שירה ישראל למטה, שמקבלים ג"ר דפנימיות, ג"ר דגדלות, ועולה כבודו של הקב"ה מלמטה ולמעלה. ישראל אומרים שירה למטה ביום, %break והמלאכים העליונים בלילה. ואז נשלם השם הקדוש בכל הצדדים, הן ממוחין דאחוריים והן ממוחין דפנים. %letter 454 .454 כל המלאכים העליונים וישראל למטה, כולם התחזקו באבן ההיא, המלכות, שקיבלו ממנה מוחותיהם, והיא עולה למעלה להתעטר, לקבל מוחין, מתוך האבות, %break מחג"ת דז"א, ביום. ובלילה, הקב"ה, ז"א, בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, המלכות, שמקבל ממנה מוחין דאחוריים שלה. %letter 455 .455 אשריהם הנמצאים בקיומם ועוסקים בתורה בלילה, משום שהקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן שומעים קולותיהם של בני אדם, העוסקים בתורה. כמ"ש, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני. %letter 456 .456 אבן זו היא אבן טובה, שנמתקה בבינה, טובה וראויה לקבל מוחין. כמ"ש, ומילאתָ בו מילואַת אבן ארבעה טורים אבן. ואלו הם הסדרים של אבן טובה, המילואים של אבן יקרה, שהם המוחין דהארת חכמה, המקובלים במלכות ג"פ ארבע, שהם י"ב (12). %break ויש אבן אחרת, שאינה ראויה למוחין, מלכות שלא נמתקה בבינה, שעליה כתוב, והסירותי את לב האבן. וכתוב, ואת רוחי אתן בקרבכם, שמשמע, שכל זמן שלא הוסר לב האבן, אין רוח ה' שורה בנו, מטעם שלא נמתקה בבינה. והיא נקראת ג"כ, אבן בוחן פינת יִקרת. %letter 457 .457 ועל זה כתוב, וייתן אל משה כְכַלותו לדבר איתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן. כי אלו הלוחות נחצבו מכאן, מאבן טובה. וע"כ הן נקראות על שמה של האבן הזו. כמ"ש, משם רועה אבן ישראל, שהוא ג"כ אבן טובה. %letter 458 .458 והאבנים תִהיינה על שמות בני ישראל שתים עשרה. אלו הן אבנים יקרות עליונים, הנקראות אבני המקום, כמ"ש, וייקח מאבני המקום, ספירות הנוקבא, כי הנוקבא נקראת מקום. %break והאבנים על שמות בני ישראל שתים עשרה. כי כמו שיש י"ב שבטים למטה, כן יש למעלה בנוקבא י"ב שבטים, והם י"ב אבנים יקרות. ארבעה טורי אבן, חו"ב תו"מ שבה, שכל אחת מהן כלולה מג' קווים, הן י"ב. %break וכמ"ש, ששָׁם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל. זהו ישראל שלמעלה, ז"א, המשפיע י"ב הללו לנוקבא. וכולם, להודות לשם ה', לנוקבא. ע"כ נאמר, והאבנים על שמות בני ישראל תהיינה. %letter 459 .459 וכמו שיש 12 שעות ביום, שהם י"ב דז"א, כן יש 12 שעות בלילה, שהם י"ב של הנוקבא. ביום למעלה, בלילה למטה. י"ב דז"א הם למעלה, וי"ב דנוקבא הם למטה, שמקבלים מי"ב דז"א. וכולם זה כנגד זה. %break אלו 12 שעות שבלילה מתחלקות לשלושה חלקים, שהם ג' אשמורות. וכמה חֵילות ממונים עומדים תחתיהם, מדרגות אחר מדרגות, שכולם ממונים בלילה, ומקבלים טרף מתחילה, ואח"כ אומרים שירה. כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה. %page 524 %letter 460 .460 ואז, כאשר נחלק הלילה, נמצאים ב' סדרים מצד זה, וב' סדרים מצד האחר. ורוח העליון יוצא ביניהם. ואז כל האילנות שבגן עדן פותחים בשירה, והקב"ה נכנס בגן עדן. %break כמ"ש, אז ירננו. וכמ"ש, ושפט בצדק דלים. משום שמשפט, ז"א, נכנס ביניהם, והתמלא ממנו גן העדן. %break לילה הוא פרצוף הנוקבא, ששולטת בה קו שמאל, חכמה בלי חסדים, ע"כ היא חושך. ונקודת חצות נקודת החזה שבה, מסך דחיריק, שעליו נגלה קו האמצעי, המייחד ב' הקווים, ימין ושמאל, זה בזה. וכאשר נחלק הלילה, נמצאים ב' סדרים מצד זה, וב' סדרים מצד האחר. %break יש ב' קווים מנקודת החזה ולמעלה, שהם מתחילת הלילה עד חצות, וב' קווים מנקודת החזה ולמטה, מחצות לילה עד הבוקר. וקו אמצעי, הנקרא רוח עליון, ז"א, יוצא על המסך דחיריק, נקודת החצות. ואז כל האילנות שבגן עדן פותחים בשירה, %break כיוון שהקו האמצעי, ז"א, מחבר ימין ושמאל שבגן עדן, הנוקבא, התמלאו כולם באור. %break והקב"ה, קו אמצעי, נכנס בגן העדן, הנוקבא. ז"א, קו האמצעי, נקרא משפט. והתמלא ממנו גן העדן, כי התחברו הצדדים שמחזה ולמעלה ושמחזה ולמטה זה בזה. %letter 461 .461 ורוח צפון מתעורר בעולם, ושמחה נמצאת. כי אחר הכרעת קו אמצעי, מתלבש הצפון בדרום, והחכמה מתלבשת בחסדים. ואז יש שמחה בהארת הצפון, קו שמאל. כי אותו הרוח, קו אמצעי, מנשב באלו הבשמים, הארת החכמה, %break שע"י זה מתלבשת הארת חכמה שבבשמים בחסדים שברוח. והבשמים מעלים ריח מלמטה למעלה, ולא מלמעלה למטה, והצדיקים מתעטרים בעטרותיהם, מקבלים מוחין, ונהנים מזיו מראה המאירה, ז"א. %letter 462 .462 אשרי הצדיקים, הזוכים לאותו אור העליון, מראה המאירה, המאיר לכל הצדדים, לימין ולשמאל. וכל אחד מאלו הצדיקים מקבל לחלקו כראוי לו, מקבל כפי מעשיו שעשה בעוה"ז. ויש שמתביישים מאותו האור, שחַברם קיבל ביותר להאיר. %letter 463 .463 אשמורות הלילה. באשמורת ראשונה, משעה שהלילה מתחיל לבוא, כמה שלוחי הדין מתעוררים ומשוטטים בעולם, והפתחים של האורות נסתמים. ואח"כ, %break באשמורת השנייה, מתעוררים כמה מינים של כוחות הדין למיניהם, שאשמורת שנייה היא קו שמאל, רוח צפון, שכל עוד שאינו מתחבר עם רוח דרום, ימין, דינים רבים מתעוררים ממנו. %break ואז, כשמתחלק הלילה באמצע אשמורת השנייה, נקודת החזה, יורד רוח צפון מלמעלה מחזה, למטה מחזה, ואוחז בלילה, הנוקבא, עד סיום ב' אשמורות הלילה. כי אשמורת ראשונה קו ימין, ואשמורת שנייה קו שמאל. %break ואע"פ שהמסך דחיריק מתעורר בחצות לילה באמצע אשמורת שנייה, הוא רק להמשיך רוח צפון למטה מחזה. ועיקר כוחו לחבר השמאל עם הימין, נגלה לאחר סיום אשמורת שנייה. %letter 464 .464 ובאשמורת השלישית צד הדרום, חסד, מתעורר להתחבר עם הצפון, בכוח קו האמצעי, עד שבא הבוקר. וכשבא הבוקר, כבר דרום וצפון אחוזים בנוקבא. ואז באים ישראל למטה בתפילתם ובבקשתם, ומעלים אותה למעלה לז"א, %page 525 עד שעולה ונגנזת ביניהם באורות דז"א, שממעטת עצמה ומתבטלת למדרגת ז"א. ולוקחת ברכות מראש המלך, שמקבלת ג"ר דפנים מז"א, שהוא ראש שלו. %letter 465 .465 ומתברכת מאותו הטל, הנמשך לז"א מלמעלה מגלגלתא דא"א. ומאותו הטל מתחלק להאיר לכמה צדדים, לימין ולשמאל, אע"פ שהטל עצמו רק אור החסד. %break וכמה רבבות מדרגות ניזונות מאותו הטל. וממנו עתידים להחיות המתים. כמ"ש, הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טַלֶךָ. טל, מאלו אורות עליונים, המאירים למעלה. %letter 466 .466 כאשר רוח הצפון מתעורר והלילה מתחלק, הקב"ה חושק לקולם של הצדיקים בעוה"ז, העוסקים בתורה, הקב"ה מקשיב להם עתה. %break %H המלאך הגואל %break %letter 467 .467 הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמורךָ בדרך. זהו מלאך שגואל את העולם, שנקרא המלאך הגואל. והוא שמירה לבני אדם, כמ"ש, לשמורך בדרך. וזהו המזמין ברכות לכל העולם, משום שמקבל אותם מתחילה. ואח"כ הוא, המלאך מט"ט, מזמין אותם בעולם. %break משום זה כתוב, הנה אנוכי שולח מלאך לפניך. וכתוב, ושלחתי לפניך מלאך. %letter 468 .468 וזהו מלאך, שפעם הוא זכר ופעם נקבה. בזמן שמזמין ברכות לעולם, נקרא זכר. כזכר המזמין ברכות לנוקבא, כך הוא מזמין ברכות לעולם. ובזמן שנמצא בדין על העולם, אז נקרא נקבה. %break כנקבה שמעוברת, כך הוא מתמלא מהדינים. וע"כ פעם נקרא זכר ופעם נקרא נקבה, והכול אחד. %break %H שלושה צבעים %break %letter 469 .469 וישכֵּן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת, המלאכים, השליחים בעולם, שמתהפכים לכמה אופנים, פעם לנקבה ופעם לזכר, פעם לדין ופעם לרחמים. והכול הוא בעניין אחד. אותו מלאך באופנים רבים. %break וכל צבעי העולם, הנוקבא, לבן אדום ירוק, הם במקום זה, כמ"ש, כמראה הקשת אשר יהיה בענן. ששלושה גוונים הם מראה הקשת, הנוקבא. וכמו שיש במלאך כל אלו הצבעים, כן הוא מנהיג לכל העולם. %letter 470 .470 האהובים העליונים בעלי התבונה, אותם הנשמות השייכים לקו ימין, הסתכלו. בעלי דין ידועים במקל חובלים, השייכים לקו שמאל, שמשם כל הדינים, קִרבו לדעת. מי מכם, בעלי העיניים בתבונה, השייכים לקו האמצעי, שזכו לחכמה המקובלת ע"י תבונה, ויודעים, %page 526 שכאשר עלה ברצונו להוציא שלושה צבעים הכלולים יחדיו, לבן אדום וירוק, ג' קווים: ימין לבן, שמאל אדום, אמצעי ירוק, שלושה צבעים משולבים יחד ומתחברים, אז מניפה תחתונה, הנוקבא, נצבעה ויצאה מתוך הצבעים האלה. %letter 471 .471 והצבעים הללו, לבן אדום ירוק, נראים בנוקבא, היא המראָה להסתכל, שבה בלבד נוהגת ראייה, כשנראית כעין הבדולח. כפי שהיכה בתוכה ז"א, לפי הזיווג דהכאה דז"א, %break שהזדווג בה בשלושה צבעים שלו, כן נראה בנוקבא מבחוץ, שאֵלו שלושה צבעים סובבים אותה, לימין שלה ולשמאל שלה ולאמצע שלה. %break וצבע הולך, עולה ויורד. שהצבע הלבן, ימין, הולך להיכלל בשמאל. והצבע האדום, שמאל, עולה, מאיר מלמטה למעלה. והצבע הירוק, אמצע, יורד, המאיר מלמעלה למטה. ממונים, פועלי הדין קבועים בתוכה. להעניש את הממשיכים הארת השמאל מלמעלה למטה. %letter 472 .472 הצבעים, שסובבים את הנוקבא, הכלולים יחד, מעלים אותה לזיווג פב"פ עם ז"א ביום, ויורדת לבחינתה עצמה בלילה, והיא כמו הנר הדולק, שהארתו נראית בלילה, וביום, %break הארתו נסתרת ואינו נראה. האור נסתר ברמ"ח (248) עולמות, כולם הולכים ומאירים בתוכה מלמעלה למטה, בתוך שס"ה (365) חלקים, שהם גנוזים ומכוסים למטה. %break כי ב' זיווגים יש בנוקבא, של יום ושל חצות לילה. ויש מעלה בלילה, שאז מאירה בבחינתה עצמה, הארת חכמה. ויש חיסרון, זיווג דאחוריים, המחוסר חסדים ואינה מאירה משום זה. %break ויש מעלה בזיווג של יום, שאז מקבלת מזיווג פב"פ עם ז"א. אבל יש חיסרון, שאז מתבטלת בחינתה עצמה כולה לז"א. %break הן ביום והן בלילה הנוקבא מקבלת הארותיה מז"א, שנקרא תורה, שכולה ימין ושמאל. תורה (611) עם ב' כוללים של ימין ושמאל בגי' תרי"ג (613), אשר רמ"ח בימין, נתונים לנוקבא ביום. %break שס"ה בשמאל שלו, נתונים לנוקבא בלילה. רמ"ח מאירים בה מלמעלה למטה. שס"ה רק מלמטה למעלה. %letter 473 .473 מי שמחזר להשיג אותה, ישבור כנפיים המסתירים אותה, והקליפות הנסתרות, ואז יפתח השערים. מי שזוכה לראות, יראה בדעת ובתבונה, כמו הרואה דרך הכותל. מלבד משה, הנביא הנאמן העליון, שהיה רואה אותו עין בעין למעלה, %break במקום שלא נודע, מחזה ולמעלה דז"א, ששם חסדים מכוסים בלתי נודעים. כל הנביאים קיבלו מנוקבא, מהכותל, ומשה קיבל מז"א, המראָה המאירה. %letter 474 .474 מי שלא זכה, דוחים אותו לחוץ. כמה גדודי מלאכים מוכנים בשבילו, מעותָדים יוצאים אליו ומוציאים אותו לחוץ, שלא יסתכל בעונג המלך. אוי להם לרשעי עולם, שאינם זוכים להסתכל. כמ"ש, ולא יבואו לראות כְּבַלַע את הקודש. %letter 475 .475 כאשר מתדבקים במקום זה, בנוקבא, אז מתוך אורות האלו, שהם שלושה גוונים, מסתכלים נשמות הצדיקים. אלו הצבעים, לבן אדום ירוק, עולים ונכללים יחד. %page 527 אשרי מי שיודע לכלול ולייחד כולם כאחד, ולתקן הכול במקום שצריך, למעלה למעלה. ואז נשמר האדם בעוה"ז ובעוה"ב. %break %H ועוז מלך משפט אָהֵב %break %letter 476 .476 ועוז מלך משפט אָהֵב. זהו הקב"ה, הנוקבא, שאוהבת משפט, המוחין הכלולים מימין ומשמאל ביחד. ועוז מלך, הכוח, שהתחזק בו הקב"ה, הנוקבא, אינו אלא במשפט, כמ"ש, מלך במשפט יעמיד ארץ. להיותו כלול מחכמה ומחסדים יחדיו, חסדים מימין וחכמה משמאל. %letter 477 .477 ומשום זה כתוב, ועוז מלך משפט אהב. שלא נתקנה כנ"י, הנוקבא, אלא במשפט, מוחין כלולים מחכמה ומחסדים יחדיו. משום שמשם ניזונה, שזה חסדים. וכל הברכות שמקבלת, משם מקבלת, שזה חכמה. ומשום זה כתוב, ועוז מלך משפט אהב. %break כל חשקה וכל אהבתה לקבל משפט. כמ"ש, אתה כוננת מישָרים. שני הכרובים למטה, שנקראים מישָרים, שהם תיקון העולם ויישובו. %break %H הללו עבדי ה' %break %letter 478 .478 הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. כיוון שאמר, הללו יה, למה אומר עוד, הללו עבדי ה', ואח"כ עוד, הללו את שם ה'? אלא מי שמשבח לאחֵר, צריך לשבח אותו לפי כבודו. %break ומי שמשבח לאחר בשבח שאין בו, מסבב שיגולֶה גנוּתו. ע"כ, מי שעושה הספד על אדם, צריך שיהיה כפי כבודו ולא יותר. %letter 479 .479 הללו יה, שבח עליון של אדון כל מקום, שאין העין שולטת בו לדעת ולהסתכל, שהוא נסתר מכל הנסתרות, הוא השם י"ה, העליון על כל. השם י"ה ג"ר, כי קוצו של י' כתר, י' חכמה, ה' בינה. ואין השגה בג"ר. %letter 480 .480 משום זה, הללו יה, הוא שבח ושם ביחד, כלולים כאחד. וכאן סותם הדבר, שאומר, הללו יה, ואינו אומר, מי הוא האומר הללו יה, ולמי יאמרו הלְלו. אלא כמו שהשם י"ה סתום, כך השבח שמשבחים סתום, ואלו המשבחים איני יודע מי הם. וכך צריך להיות סתום הכול. %break ואח"כ גילה ואמר, הללו עבדֵי ה', הללו את שם ה'. גילה מי הם המהללים ולמי הם מהללים, משום שזה אינו סתום כאותו העליון הנסתר, י"ה, כי נקרא שם, הנוקבא, כמ"ש, אשר נקרא שֵם שֵם ה', הנוקבא שנקראת שם. %letter 481 .481 הראשון, י"ה סתום ואינו מגולה. השני, שם ה', סתום ומגולה, עומד בהתגלות, ע"כ הם משבחים שם ה'. ומי הם המשבחים? הם עבדי ה'. %page 528 %letter 482 .482 יהי שם ה' מבורך. מהו השינוי שאומר יהי? יהי זה המשכה מאותו מקום עליון הסתום, י"ה, עד הברית, י' תחתונה כעין י' עליונה, ההתחלה כסוף. %break ז"א נקרא הוי"ה, והנוקבא נקראת אדנ"י. ע"כ כתוב, יהי שם ה'. כי שם היא הנוקבא, ה' ז"א. ובייחודם משתלבים ב' שמות הללו זה בזה, ומצטרף מהם יאהדונה"י. ויש כאן שתי אותיות י'. י' הראשונה חכמה, י' דהוי"ה, וי' האחרונה, י' של אדנ"י, חכמה תתאה. %break י' ראשונה של יאהדונה"י, נמשך ממנה שפע החכמה, עד הברית, הנוקבא, י' תחתונה, י' אחרונה של יאהדונה"י. כמו שי' עליונה של יאהדונה"י חכמה, %break כן י' תחתונה של יאהדונה"י מקבלת ממנה, ונעשתה לחכמה תתאה. י' הראשונה וי' האחרונה נעשות שוות זו לזו ושתיהן חכמה. %letter 483 .483 משום זה, יה"י, הוא ההמשכה מנסתר מכל הנסתרות, י' ראשונה של יאהדונה"י, עד המדרגה התחתונה, י' אחרונה של יאהדונה"י. והן שתי אותיות י' של יה"י. בדבר זה התקיים כל מעשה בראשית, כמ"ש, יהי רקיע, יהי מאורות, יהי אור. %letter 484 .484 בכל המעשים של מעלה, הרקיע והאור והמאורות, כתוב יהי. בכל המעשים של מטה, הארץ והימים ואשר בהם, לא כתוב, יה"י, משום שזה המשכה מסתום מכל סתום, %break י' ראשונה של יאהדונה"י, אינו מתקיים אלא רק בדברים עליונים של מעלה, ולא באלו הדברים של מטה. %letter 485 .485 ובזה מתברך השם הקדוש בכל. ע"כ כתוב, יהי שם ה' מבורך, ממזרח שמש ועד מְבואו. זהו מקום עליון, שהשמש, ז"א, מאיר ממנו, מקום של ראש העליון הסתום, ראש א"א. %letter 486 .486 ועד מבואו, זהו מקום קשר, שהתקשרה בו האמונה, הנוקבא, כראוי, ששם ייחוד ז"א ונוקבא, ומשם יוצאות הברכות לכל. והעולם, הנוקבא, ניזון מכאן. ומשום זה עומד מקום זה, הנוקבא, להיות ניזון מלמעלה ולהתברך משם. %break והכול תלוי בהתעוררות שלמטה, שאלו עבדי ה' מתעוררים כשמברכים את השם הקדוש, הנוקבא, שמשום שהיא בהתגלות, כתוב, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. %break %H ויברכֵם ביום ההוא %break %letter 488 .488 ויברכֵם ביום ההוא לאמור, בךָ יברך ישראל. מהו ביום ההוא, הרי היה מספיק שיאמר, ויברכם? בכל מקום כתוב לאמר חסר ו', למה כאן לאמור כתוב עם ו'? %letter 489 .489 ביום ההוא, זו המדרגה שהתמנתה על הברכות של מעלה, בינה. יום ההוא, זהו ז"א ממקום עליון, הנקרא הוא, בינה, מורה שאין פירוד בין יום ובין הוא. ובכל מקום שנאמר, יום ההוא, מדרגה עליונה בינה ותחתונה ז"א ביחד, ז"א שעלה לבינה ונעשה כמוה. %page 529 %letter 490 .490 ומשום זה, כאשר רצה יעקב לברך את בני יוסף, בירך אותם בייחוד של מעלה ושל מטה כולם כאחד, בשביל שתתקיים ברכתם. ואח"כ כלל כולם יחד. ואמר, בךָ יברך ישראל. %break בך הוא הייחוד. בתחילה בירך מלמטה למעלה, ויברכם ביום ההוא, שז"א ובינה ביחד. ואח"כ ירד לאמצע, לז"א, ולמטה, לנוקבא. לאמור עם ו' הוא אמצע, כי ו' ז"א. ואח"כ ירד למטה, ואמר, בךָ, שמורה על הנוקבא. וכך הברכה היא כראוי מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. %letter 491 .491 ישראל הוא ישראל סָבָא, ז"א דבינה. יבורך ישראל, לא כתוב, אלא יברך ישראל, שיברך לאחרים, כי ישראל סבא מקבל הברכות מלמעלה ומברך לכל ע"י המדרגה התחתונה, הנוקבא, כמ"ש, בךָ יברך ישראל. שע"י בך, שהיא הנוקבא, יברך ישראל סבא לכל. %letter 492 .492 ישימך אלקים כאפריים וכמנשה, ויָשם את אפריים לפני מנשה. הקדים את אפריים בתחילה, משום שאפריים נקרא ע"ש של ישראל. כי כשיצא שבט אפריים מטרם שנשלם זמן שעבוד מצרים, שדחקו את השעה ויצאו מן הגלות, קמו עליהם שונאיהם והרגו אותם. %break וכתוב, בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל הֵמָה. משמע, שאפריים נקרא ישראל, משום שכתוב, כל בית ישראל המה. וע"כ הקדים את אפריים לפני מנשה. %break משום זה נסיעתו של אפריים לצד מערב, ומסעו היה. כי השכינה במערב, שכל ישראל כלולים בה. וע"כ אפריים, שנקרא בשם ישראל, היה בצד השכינה. %letter 493 .493 הברכה, שבירך את בני יוסף, למה הקדים ברכתם, מטרם שבירך את בניו עצמו? נשמע שאהבת בני בנים חביב על האדם יותר מבניו. ומשום שאהבת בני בניו קודמת לבניו, הקדים לברך אותם בתחילה. %letter 494 .494 ויברכם ביום ההוא לאמור, בךָ יברך ישראל, הוא כמ"ש, ה' זְכָרָנו יברך, יברך את בית ישראל. למה כתוב פעמיים, יברך? ה' זכרנו יברך, אלו הם הגברים. יברך את בית ישראל, אלו הן הנשים. כי הזכרים צריכים להתברך מתחילה ואח"כ הנשים, %break שנשים אינן מתברכות אלא מברכתם של זכרים. וכשהזכרים מתברכים, אז מתברכות הנשים. כמ"ש, וכיפר בעדו ובעד ביתו. שצריך לכפר על עצמו תחילה, ואח"כ על ביתו, שהזכר קודם לנקבה, כדי שתתברך ממנו. %letter 495 .495 הנשים אינן מתברכות אלא מזכרים, כשהם מתברכים תחילה, ומברכה זו של הזכרים, מתברכות, ואינן צריכות לברכה מיוחדת להן. אז למה כתוב, יברך את בית ישראל, מאחר שהנשים אינן צריכות לברכה מיוחדת? אלא הקב"ה נותן תוספת ברכה לזכר שנשוי לאישה, %break כדי שתתברך ממנו אשתו. וכן בכל מקום נותן הקב"ה תוספת ברכה לזכר שנשא אישה, כדי שתתברך מתוספת זו. %break וכיוון שאדם נושא אישה, נותן לו ב' חלקים, אחד לו ואחד לאשתו. והוא מקבל הכול, חלקו וחלק אשתו. וע"כ כתוב ברכה מיוחדת לנשים, יברך את בית ישראל, כי זהו חלקן. אמנם הזכרים מקבלים גם חלקן, והם נותנים להן אח"כ. %letter 496 .496 ויברכם ביום ההוא לאמור. לאמור עם ו', רומז על הבן הבכור, כי הו' רומזת על בכורה, כמ"ש, בני בכורי ישראל. וכמ"ש, ואפריים בכורי הוא. ועל זה באה תוספת ו' ע"ש אפריים, הנכלל באותה הברכה. %page 530 %H גולמי ראו עיניך %break %letter 497 .497 גולמי ראו עיניך ועל ספרךָ כולם ייכָּתֵבו. כל אלו הנשמות שהיו מיום שנברא העולם, כולן עומדות לפני הקב"ה מטרם שיורדות לעולם, באותה הצורה ממש שנראות אח"כ בעולם, ובאותו המראֶה של גוף האדם העומד בעוה"ז, כן הוא עומד למעלה. %letter 498 .498 בשעה שהנשמה מוכנה לרדת בעולם, באותה צורה ממש שעומדת בעוה"ז, כן עומדת לפני הקב"ה, והקב"ה משביע אותה, שתשמור מצוות התורה, ולא תעבור על חוקי התורה. %letter 499 .499 ומאין לנו שהנשמות עומדות לפניו? שכתוב, חי ה', אשר עמדתי לפניו, שעמד לפניו מטרם שנברא. ומשום זה כתוב, גולמי ראו עיניך, מטרם שנראה בעולם. %break כמ"ש, ועל ספרך כולם ייכתבו, כי כל הנשמות, באותה צורה שלהן, כולן בספר כתובות. %break וכתוב, ימים יוּצָרוּ ולא אחד בהם. ימים יוצרו, שנעשה מהם לבוש להתלבש בו. ולא אחד בהם, שאין יום אחד בהם בעוה"ז, שיוכל לעמוד בקיום לפני אדונו כראוי. %break %H ומידת ימיי מה היא %break %letter 500 .500 כשזוכה האדם בעוה"ז במע"ט, הימים שלו מתברכים למעלה ממקום שנקרא מידת ימיו, בינה. ואמר דוד, הודיעני ה' קיצי ומידת ימיי מה היא. קיצי, זהו קץ הימין, שמתקשר בדוד. ומידת ימיי, שהתמנה ממש על ימיו, שהיא בינה. %letter 501 .501 פסוק זה נאמר על הימים שנגזרו מאדה"ר, שהם שבעים שנה. שלא היה לדוד חיים כלל, אלא שנתן לו אדה"ר מימיו שבעים שנים. %letter 502 .502 וזה עניין הרקיע, הווילון, כנגד המלכות, שאינו משמש כלום, כי הלבנה, מלכות, אינה מאירה מעצמה כלום. דוד שהוא כנגד המלכות, אין לו חיים. ושבעים שנה מאירות למלכות מכל צדדיה, שבע ספירות חג"ת נהי"מ מז"א, שכל אחת כלולה מעשר, והן שבעים. %break והן חיי דוד סתם. וע"כ ביקש דוד מהקב"ה, לדעת למה אין חיים אל הלבנה מעצמה, ורצה לדעת השורש שלה. %letter 503 .503 ומידת ימיי, זוהי מדרגה עליונה סתומה, בינה, שנקראת מידת ימיי, משום שהיא עומדת על כל אלו הימים, שהם חיים של המלכות. כי חג"ת נהי"ם דז"א נמשכים מבינה. היא מקום המאיר לכל. %page 531 אֵדְעָה מֶה חדֶל אני, אמר דוד. אדע על מה חדל אני אור מעצמי, ונמנע ממנו להיות, כשאר כל אורות העליונים, שיש להם חיים לכולם מעצמם, ואני, על מה אני חדל מאור, ועל מה נמנע ממני? וזהו שבא דוד לדעת, ולא ניתן לו רשות לדעת. %break %H כל הברכות למדרגה הזו %break %letter 504 .504 כל הברכות העליונות נמסרו למדרגה הזו, למלכות, לברך לכל. ואע"פ שאין לה אור מעצמה, כל הברכות וכל החדווה וכל טוב, כולם נמצאים בה, וממנה הם יוצאים. %break וע"כ נקראת כוס של ברכה. ונקראת ברכה ממש, כמ"ש, ברכת ה' היא תעשיר, שברכת ה' היא המלכות. וע"כ כתוב, ומָלֵא ברכת ה' ים ודרום ירָשָה. %letter 505 .505 משום זה יש למלכות שריד בכל הספירות, שכולן נכללות ממנה, והתמלאה מכולן, ומכולן יש בה, שכולן נכללות בה, והתברכה מכל הברכות העליונות, ונמסרו הברכות בידה לברך. %break יעקב בירך לבניו של יוסף, ממקום שכל הברכות נמסרו בידו לברך, כמ"ש, והיֵה ברכה, שיזכה למלכות, שהיא ברכה. ואז מכאן והלאה נמסרו הברכות בידו. כי כל הברכות בידי המלכות הן. %break כשנאמר למלכות, לכי ומעטי את עצמך, והתמעטה, ויצאה מאצילות לבריאה, מאז אין לה חיים משלה. ומה שהייתה נכללת מקודם בספירות דאצילות, יצאה מהן, ולא נשאר ממנה כלום בכל הספירות. וע"כ כתוב, שדוד אין לו חיים. %break אמנם אח"כ נתקנה ע"י ז"א, שבנה אותה משבע ספירות חג"ת נהי"מ שלו, שזה שבעים שנה שנתן אדה"ר לדוד. %break ונמצא עתה, אע"פ שאין לה מעצמה כלום, מ"מ שוב השיגה בניין פרצופה בשלמות, אלא ע"י ז"א. ומשום זה חזרה ונכללה בכל הספירות דאצילות, וכל הספירות חזרו ונכללו בה, משום זה יש למלכות שריד בכל הספירות, %break כי חזרה ונכללה בהן. ומכולן יש בה, שכל הספירות חזרו ונכללו בה כמקודם המיעוט. %letter 506 .506 כעין שנבנתה בשבע ספירות דז"א, אנו מברכים ומשבחים לשם הזה למלכות, וע"כ באלו הימים אומרים הלל. %break בהלל ג' מדרגות: חסידים מצד ימין, צדיקים מצד שמאל, וישראל מכל אלו הצדדים. כי ישראל כלולים מכולם, כי הוא קו אמצעי, הכולל ב' הקווים ימין ושמאל. שהם כנגד ג' הקווים שהמלכות מקבלת מז"א, אע"פ שאין לה מעצמה כלום. %break וע"כ התעלה שבחו של הקב"ה, המלכות, מכל הספירות. וכן בכל מקום שישראל משבחים אל הקב"ה מלמטה, שמעלים מ"ן, מתעלה כבודו בכל הספירות. %page 532 %H קול גלגל המתגלגל %break %letter 507 .507 קול גלגל המתגלגל מלמטה למעלה. מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות. קול נעימוּת עולה ויורד, הולך ומשוטט בעולם. קול שופר נמשך בעומקי המדרגות, ומסובב הגלגל סביב. %break המוחין יוצאים בג' מקומות בזה אחר זה, המכונים ג' נקודות חולם שורוק חיריק, שהם ג' קווים ימין שמאל אמצע, וכן מאירים ע"י גלגול בג' מקומות, שהולכים ומתגלגלים בהם, בזה אחר זה. ולפיכך מכונה דרך הארתם בשם גלגול. %break ג' הנקודות הללו כלולות זו מזו. ע"כ יש ג' נקודות בחולם, קו ימין. ג' נקודות בשורוק, קו שמאל. ג' נקודות בחיריק, קו אמצעי. נמצא שיש גלגול בכל אחד מג' הקווים. וכאן הזוהר מדבר מג' הקווים שבחיריק, קו אמצעי, שהוא ז"א, הנקרא קול. ע"כ מכנה אותם ג' קולות. %break קול גלגל המתגלגל מלמטה למעלה, הגלגול מקו ימין לקו שמאל. והרי הארת השמאל אינו מאיר אלא רק מלמטה למעלה, וע"כ נאמר, מתגלגל מלמטה למעלה. אלא שמטרם שקו השמאל מתחבר עם הימין נמצאים הארותיו סגורות, שאינו יכול להאיר בלי חסדים. %break ואח"כ מתגלגל קו השמאל לקו הימין, שאז קול נעימות עולה ויורד, שהוא שפע הנעימות והחסדים המתגלים מקו ימין, והוא מאיר גם מלמעלה למטה, ע"כ נאמר, הולך ומשוטט בעולם. %break ואח"כ מתגלגל מקו ימין לקו אמצעי. ז"א, קו אמצעי, הנקרא קול שופר, נמשך ויוצא על מסך דחיריק, שהוא דינים, בעומק הדינים, והוא עיקר המשלים ומגלה את הארת ג' הקווים, ועיקר המסובב את הגלגל סביב, ומייחד ג' הקווים זה בזה. %letter 508 .508 יושבים ב' מניפות, כוחות הממונים להעניש ולתת שכר, הנמשכים מימין ומשמאל, בשני צבעים נכללים זה בזה, לבן ואדום, שניהם מסובבים גלגל למעלה, כשמסובב לימין הלבן עולה, וכשמסובב לשמאל האדום יורד. והגלגל מתגלגל תמיד ואינו שוקט. %break הם מסובבים הגלגל, ג' הקווים, לפי מעשה התחתונים. אם הם צדיקים, אז מסובב הכוח שבימין את הגלגל, ואז עולה הלבן, החסדים, לתת שכר לצדיקים. אם הם רשעים, כוח שמשמאל מסובב את הגלגל, והאדום, הדין, יורד ומעניש את הרשעים. %letter 509 .509 שתי ציפורים, חו"ב דנוקבא, עולות כשמצפצפות, אחת לצד דרום, חכמה, ואחת לצד צפון, בינה, ופורחות באוויר, שמאירות בו"ק דחו"ב, שו"ק מכונים אוויר. %break הצפצוף של הציפורים, הנוקבא, וקול נעימוּת של הגלגל, ז"א, מתחברים יחד, ואז, מזמור שיר ליום השבת. שאז בעת זיווגם מאירים האורות, המפורטים במזמור שיר ליום השבת. וכל הברכות, החכמה, נמשכות בלחש ומתלבשות בנעימות של הגלגל, %break קו ימין דז"א, חסדים. מתוך האהבה של קול שופר, קו האמצעי דז"א. %break הקו האמצעי, קול שופר, מייחד ב' הקווים. ומטרם שהחכמה מתלבשת בחסדים אינה מאירה. ונבחן שנמשכת בלחש, ואינה נשמעת. ואח"כ כשמתלבשות בנעימות הגלגל, הן נשמעות. %page 533 %letter 510 .510 כדי לקבל אלו הברכות, כדי שהחכמה תתלבש בחסדים, יורדות הברכות, החכמה, מלמעלה למטה, ונגנזו יחד בתוך עומק הבאר, הנוקבא, שאינה יכולה להאיר בלי חסדים. %break מעיין הבאר אינו פוסק מלהיות בלחש, שאינו מאיר, עד שמתמלא אותו הגלגל המסובב, קו אמצעי, עיקר המסובב את הגלגל. וכשהקו האמצעי, הגלגל המסובב, ממשיך ומתמלא בחסד, אז מתלבשת החכמה בחסדים דקו אמצעי ומאירה בשלמות, ואינה עוד בלחש. %letter 511 .511 אלו ב' מניפות מגלגלים. האחד שמימין, שמגלגל ג' הקווים תחת שליטת ימין, קרא בכוח ואמר, הארת האורות שעולים ויורדים, כי להיותו ימין, הארתו יורדת מלמעלה למטה. אלפיים עולמות, חו"ב המכונים אלפים, הנמשכים מב' הקווים ימין ושמאל, האירו. %break העולם האמצעי שבתוכם, דעת הנמשך מקו האמצעי, האר מאור של אדונך. כל אלו בעלי העיניים, הראויים להשיג חכמה, הסתכלו ופִתחו עיניכם ותזכו לאור הזה, לעידון הזה. %break אלו הן הברכות הנמשכות מלמעלה. מי שזכה, עולה הגלגל ומתגלגל לימין, שמביא הארות ג' הקווים בשליטת הימין, ומוריד וממשיך לאותו שזכה, ומתעדן מאלו ברכות העליונות המאירות. אשריהם אלו שזכו בהן. %letter 512 .512 וכשאינו זוכה, הגלגל מתגלגל, ומניפה שבצד שמאל מגלגל אותו, מביא הארת הקווים בשליטת השמאל, ומוריד האור למטה, ממשיך הארת השמאל מלמעלה למטה, וממשיך בזה דין על אותו שלא זכה, וקול יוצא. אוי לרשעים שלא זכו, %break משמאל יוצא אש שלהבת, שדולק ושורה על ראש הרשעים. אשריהם ההולכים בדרך אמת בעוה"ז, לזכות באותו אור העליון, הברכות של הצחצחות, כמ"ש, והשביע בצחצחות נפשך. %break %H היאספו ואגידה לכם %break %letter 513 .513 כתוב, פָנה אל תפילת העַרער ולא בָזה את תפילתם. היה צריך לומר, הקשיב, או שמע. מהו פנה? %letter 514 .514 אלא כל תפילות העולם, תפילות רבים, הן תפילות. אבל תפילת יחיד, אינה נכנסת לפני המלך הקדוש, אלא בכוח חזק. כי מטרם שהתפילה נכנסת להתעטר במקומה, משגיח בה הקב"ה, ומסתכל בה, ומסתכל בעוונותיו ובזכותו של אותו אדם, %break מה שאינו עושה כן בתפילת רבים, שכמה הן התפילות שאינן מהצדיקים, ונכנסות כולן לפני הקב"ה, ואינו משגיח בעוונותיהם. %letter 515 .515 פנה אל תפילת הערער. שהופך התפילה ומסתכל בה מכל צד, ומסתכל באיזה רצון נעשתה התפילה, ומי הוא האדם שהתפלל התפילה הזו, ומה הם מעשיו. לפיכך צריך האדם, שיתפלל תפילתו בציבור, משום שלא בזה את תפילתם, %page 534 אע"פ שאינם כולם בכוונה וברצון הלב. וכמ"ש, פנה אל תפילת הערער, שרק לתפילת יחיד פונה להסתכל בה, אבל את תפילת רבים לא בזה, אע"פ שאינם רצויים. %letter 516 .516 פנה אל תפילת הערער. שמקבל תפילתו, אלא שזה יחיד שנכלל ברבים. ע"כ תפילתו כתפילת רבים. ומי הוא יחיד שנכלל ברבים? יעקב, שכלול בב' צדדים, ימין ושמאל, אברהם ויצחק, וקרא אל בניו, והתפלל תפילתו עליהם. %break ומי היא התפילה, המתקבלת בשלמות למעלה? היא התפילה, שלא יכלו בני ישראל בגלות. שכל תפילה, שהיא בעד השכינה, היא מתקבלת בשלמות. וכשישראל בגלות, שכינה עימהם, ע"כ נחשב התפילה כמו בעד השכינה, ומתקבלת בשלמות. %letter 517 .517 ויקרא יעקב אל בניו. באותה שעה שיעקב קרא אל בניו, הסתלקה ממנו השכינה. כי כשיעקב קרא לבניו, הזדמנו שם אברהם ויצחק, והשכינה עליהם. והשכינה שמחה ביעקב, להתחבר עם האבות, להתקשר עם נפשם יחד להיות מרכבה. %letter 518 .518 ואמר יעקב, היאספו ואגידה לכם את אשר יקרָא אתכם באחרית הימים. באחרית זו השכינה, שהיא סוף הספירות. וכשאמר, אשר יקרא אתכם באחרית הימים, שהזכיר את הגלות, נתן עצבות בשכינה, והסתלקה. ואח"כ החזירו אותה בניו ע"י הייחוד שעשו בדיבורם, %break שפתחו ואמרו, שמע ישראל. באותה שעה העמיד אותה יעקב, ואמר, בשכמל"ו. והתיישבה השכינה במקומה. %letter 519 .519 ויקרא יעקב אל בניו, כדי לקיים את המלכות, המקום, שעם הקריאה שקרא להם, קשר אותם בשורשם, לקיים אותם למעלה בשורשם, ולמטה בעוה"ז. כמ"ש, ויקרא שמו יעקב, קריאה, היא כדי לקיים המקום, המלכות, %break במקום שצריך, ולקשור אותו בה. וכן כתוב, ויקרא לו אל אלקי ישראל, שקיים המקום הזה, בשם הזה שקרא לו, כי קריאה היא לקיום ולחיזוק. %letter 520 .520 ויקראו אל אלקים. איזה קיום יש כאן? גם הקריאה שכאן, לקשור ולקיים קיום למעלה, סידור השבח לאדונו וכל הדברים שמתפללים לפני אדונו, נותנים קיום וכוח לאדונו, שמראה בזה, שהכול תלוי בו, ולא במקום אחר. %break הרי שגם הקריאה שכאן מקיימת קיום. כעין זה, ויקרא יעקב אל בניו, שקיים אותם בקיום שלם. כעין זה, ויקרא אל משה, שהתקיים ע"י זה בקיומו. %letter 521 .521 אם, ויקרא אל משה, מורה קיום וחיזוק, למה א' שבמילה ויקרא, קטנה? כי משה התקיים בשלמות, מחמת הקריאה, ולא בכולו, כי פרשׁ מחמת זה מאשתו, ומשום זה כתוב א' קטנה. פרישתו מאשתו היא שבח ולא גירעון. אבל מה שהסתלק מאשתו והתדבק למעלה, %break צריך שיתקשר למעלה ולמטה, גם באשתו, ואז הוא שלם. והפרישה מאשתו היא גירעון לו. ועל זה רומזת א' קטנה. %break א' קטנה רומזת שהקריאה ממקום קטן, מלכות, קטן שהוא גדול בהתחברותו למעלה, בז"א, משה. וע"כ, ויקרא אל משה, כדי שתהיה גדולה. %letter 522 .522 ויאמר, היאספו, משמע שעוד לא היו שם אצלו. א"כ למי אמר? אם אמר לשליחים, שיאספו את בניו, היה לו לומר, אִספו, ולא היאספו. אלא, היאספו, מלמעלה. אמר, %page 535 היאספו, אל שורשיהם העליונים שבמלכות, שיתאספו בקשר שלם בייחוד אחד. ואגידה לכם, הוא החכמה, ומורה שימשיך להם החכמה. %letter 523 .523 כל מקום שנאמר, הגדה, הוא החכמה, משום שמילה הבאה באותיות ג' ד' בלי פירוד ביניהן, רומזת על ייחוד השלם, כי ג' יסוד, ד' מלכות, שזה החכמה. כי המילה הבאה בשלמות באותיות ג' ד' היא של החכמה. %break אבל ד' בלי ג' אין שלמות, וכן ג' בלי ד'. כי ג' ד' התקשרו זה בזה בלי פירוד, ומי שמפריד אותם, גורם לעצמו מיתה. וזה החטא של אדם, שהמשיך אור המלכות מלמעלה למטה, והפריד אותה מיסוד ז"א, והפריד הד' מן הג'. %letter 524 .524 משום זה, הגדה, היא מילה של החכמה. ואע"פ שיש פעם י' בין ג' לד', כגון ואגידה, אינו פירוד, והכול קשר אחד. כי י' רומזת ג"כ ליסוד. אף כאן, ואגידה לכם, הוא החכמה, רצה לגלות את סוף כל מעשיהם של ישראל, את עניין הקץ. %letter 525 .525 לא גילה מה שרצה לגלות, א"כ למה כתוב בתורה הדבר של יעקב השלם, בעת שהתקלקל אח"כ ולא נשלם הדבר? אלא ודאי שנשלם, וכל מה שצריך לגלות, גילה וסָתם. אמר דבר, וגילה לחוץ, וסָתם בפנים. ודבר שבתורה אינו מתקלקל לעולם. %letter 526 .526 הכול סתום בתורה, משום שהתורה היא שלמות הכול, שלמות של מעלה ושל מטה, ואין מילה או אות בתורה שתהיה פגומה. ויעקב, כל מה שהיה צריך לומר, אמר. אבל גילה וסתם. ולא פָּגם מכל מה שרצה לגלות, אפילו אות אחת. %letter 527 .527 יעקב בירך את בניו, כמ"ש, ויברך אותם. אבל איפה הן הברכות שלהם? הכול הן ברכות שבירך אותם, כמ"ש, יהודה, אתה יודוּךָ אחֶיך. דן, ידין עמו. מאשר שמֵנה לחמו. וכן כולן. %letter 528 .528 אבל מה שרצה לגלות, לא גילה. כי רצה לגלות להם את הקץ. ויש קץ לימין ויש קץ לשמאל, והוא רצה לגלות להם את קץ הימין, כדי להישמר ולהיטהר מעורלה, שבקץ השמאל. %break ומה שגילה להם, נודע ונגלה עד שבאו לארץ הקדושה. אבל דברים אחרים לא גילה בגילוי, והם סתומים בתורה, באלו הברכות. %break %H ראובן בכורי אתה %break %letter 529 .529 ראובן בכורי אתה. מה ראה יעקב להתחיל הברכות בראובן, ולא התחיל ביהודה, שבנסיעת הדגלים נוסע ראשון לכל המחנות, והוא מלך? והלוא לא בירך את ראובן, %break והסתלקו ממנו הברכות, עד שבא משה והתפלל עליו, כמ"ש, יחי ראובן ואל ימות. ולפי זה מוטב היה שיתחיל ביהודה, והיה מתחיל בברכה. %letter 530 .530 אבל ודאי בירך את ראובן, ועלתה הברכה למקומה. משל לאדם שהיה לו בן, כשהגיע זמנו להסתלק מן העולם, בא אליו המלך, אמר, כל כספי יהיה ביד המלך שמור לבני. %page 536 כשראה המלך שהבן ראוי לקבלו, נתן לו. כך יעקב אמר, ראובן, בכורי אתה, אהוב ליבי, אבל הברכות שלך יהיו בידי המלך הקדוש, עד שראה אותך ראוי להן. %letter 531 .531 כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בכבוד המלך, והרי התורה מכריז עליהם בכל יום, ואין מי שיַטה אוזנו אליה. %letter 532 .532 סוד החכמה לומדים משני ציוויים, האחד להעיר מלמטה למעלה, כמ"ש, הינבא אל הרוח. כי אם אינם מתעוררים מקודם מלמטה, אינם מתעוררים למעלה. %break ובהתעוררות שלמטה, מתעורר למעלה. וציווי השני הוא להעיר מלמעלה למטה, כמ"ש, הינבא בן אדם ואמרת אל הרוח. %letter 533 .533 כי אפילו למעלה, בהתעוררות של מטה בהעלאת מ"ן, מקבל העליון מעליון ממנו. אפילו במדרגות העליונות, אין התחתונה מקבלת מעליונה ממנה, אלא רק ע"י התעוררות של מטה. %break כמ"ש, כה אמר ה', מארבע רוחות בואי הרוח, וּפְחִי בהרוגים האלה, ויחיו. ארבע רוחות, דרום מזרח צפון ומערב, חסד ת"ת גבורה ומלכות. %break הרוח בא ממערב, המלכות, בהתחברות של אלו האחרים, דרום מזרח צפון, שהם חג"ת. שהמלכות מעלה מ"ן אליהם, והם מתחברים בה. הרי שגם בעליונים נוהג התעוררות של מטה, העלאת מ"ן. %letter 534 .534 מהמלכות יוצאים רוחות ונשמות לבני העולם להצטייר בהם, לקבל מהם צורת ג"ר. ופְחי בהרוגים האלה, כמ"ש, וייפח באפיו נשמת חיים. מלכות מקבלת מצד זה, %break ונותנת בצד אחר, וע"כ, כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. איננו מלא, משום שמקבל ונותן, מכניס ומוציא. %break כי אע"פ שהמלכות מקבלת מג' צדדים דז"א, מדרום צפון ומזרח, מ"מ בתחילה מקבלת מקו שמאל, צפון, שאז יש לה ג"ר דחכמה. אמנם בלי חסדים. וע"כ קופאים אורותיה בתוכה ואינה יכולה להאיר. %break ואח"כ כשמקבלת מקו אמצעי, מזרח, מתייחד צפון עם דרום, והאורות נפתחים, ומאירה לתחתונים. אבל אז מתמעטת מג"ר דג"ר מכוח קו אמצעי, ונשארת בו"ק דג"ר. %letter 535 .535 כיוון שגלוי לפני הקב"ה שבני אדם ימותו, למה הוריד נשמות בעולם? ולמה צריך להן? הקב"ה נותן נשמות היורדות לעוה"ז, להודיע כבודו, ולוקח אותן אח"כ, א"כ למה ירדו? %letter 536 .536 אלא כמ"ש, שתה מים מבורֶך ונוזלים מתוך בארֶך. בור מקום שאינו נובע מעצמו. באר נובע מעצמו. מים נובעים מעצמם, הנשמה שנשלמה בעוה"ז, ועולה למ"ן, למקום שנקשרה בו, למלכות, אז היא שלמה מכל הצדדים, מלמטה ומלמעלה. %letter 537 .537 כשהנשמה עולה למ"ן למלכות, אז מתעוררת השתוקקות הנוקבא אל הזכר, ואז נובעים מים במלכות מלמטה למעלה. ומה שהייתה בור, נעשית באר מים נובעים. %break ואז נמצא התחברות ייחוד השתוקקות ורצון, כי בנשמות הצדיקים נשלמה המלכות, והתעוררו חביבות ורצון למעלה, וז"א והמלכות התחברו כאחד. %letter 538 .538 ראובן בכורי אתה. הוא טיפה ראשונה של יעקב, כי לא ראה קרי מימיו, ורצונו במקום אחר היה, ברחל. ראובן וכל י"ב השבטים התאחדו בשכינה, וכשראה יעקב את השכינה עליו, קרא לי"ב בניו שיתחברו בה. %page 537 %letter 539 .539 מיטה שלמה לא נמצאה מיום שנברא העולם, כבשעה שרצה יעקב להסתלק מן העולם. אברהם מימינו, יצחק משמאלו, יעקב היה שוכב ביניהם, השכינה לפניו. כיוון שראה יעקב כך, קרא את בניו, ואחז אותם סביב השכינה, וסידר אותם בסדר שלם. %letter 540 .540 סידר אותם סביב השכינה, כי כתוב, היאספו, שייאספו למעלה מסביב השכינה. ואז נמצאה שם כל השלמות, וכמה מרכבות עליונות מסביב להם פתחו ואמרו, לך ה' הגדוּלה והגבורה. %break אז נאסף השמש, יעקב, ז"א, אל הלבנה, הנוקבא, והתקרב המזרח, ז"א, למערב, הנוקבא. וכמ"ש, ויאסוף את רגליו אל המיטה, שמורה על הזיווג. והאירה ממנו הלבנה, ונמצאה בשלמות. %break יעקב לא מת, אלא הזדווג עם השכינה, כיוון שראה סדר שלם, שלא נמצא לאדם אחר, שמח ושיבח אל הקב"ה, ובירך את בניו. %break %H מאשר שמֵנה לַחמו %break %letter 541 .541 כל בניו של יעקב נתקנו בסדר שלם, שנעשו מרכבה לסדר ספירות עליונות. והתברכו כל אחד כראוי לו. מה נאמר בפסוק הזה, שכתוב, מאשר שמֵנה לַחמו? %letter 542 .542 אשר ישב לחוף ימים. מי שיושב בשפת הים, ביסוד המלכות, משתמש במעדני עולם, מוחין הנמשכים מעדן. אשר, הוא פתח העליון של צדיק, יסוד, כשמתברך להשפיע ברכות בעולם. %break והפתח הזה נודע תמיד לברכות העולם, ונקרא אשר. וזהו עמוד, מאלו שהעולם עומד עליהם. %break ד' בני השפחות הם ד' אחוריים שבד"ס חו"ג ונו"ה. אשר, האחוריים דהוד, שם נמצאים הדינים דמסך דחיריק, שעליו יוצא קו אמצעי, המייחד ב' הקווים, ומחזיר האחוריים להיות פנימיות, כמ"ש, וכל אחוריהם ביתה. ונאמר, שאשר, %break הוא פתח העליון של צדיק, כי צדיק, יסוד וקו אמצעי, מקבל כוח המסך דחיריק מאחוריים דהוד, שהוא אשר. %break וע"כ נחשב אשר לפתח עליון בשביל היסוד. כי לולא המסך דחיריק, שמקבל מאשר, לא היה לו ברכות להשפיע לעולם. ואע"פ שהוא דינים, מ"מ העולם, הנוקבא, עומד עליו. שזולתו לא היה יכול קו אמצעי לייחד הקווים זה בזה. והעולם היה נחרב ויבש. %letter 543 .543 מקום שנקרא לחם עוני, הנוקבא שמקבלת מקו שמאל לבד, נתקן מהמקום ההוא, מאשר, שממנו נעשה המסך לקו אמצעי. וכמ"ש, מאשר שמנה לחמו, %break שמה שהיה מקודם לכן לחם עוני חזר עתה, אחר שהתייחדו ב' הקווים זה בזה, להיות לחם פַּנַג [לחם עונג]. משום שהשפיע ונתן בו ברכות. %break וסוף הפסוק מוכיח, כמ"ש, והוא ייתן מעדני מלך. מלך זה כנ"י, המלכות, שממנה ניזון העולם, במעדני עולם, והוא, אשר, ייתן למלך הזה, למלכות, כל הברכות, כל השמחה, וכל טוב. הוא נותן לה למלכות, וממנה יוצא לתחתונים. %page 538 %H פחז כמים אל תותַר %break %letter 544 .544 ראובן היה בכור יעקב. לו היה ראוי הכול, מלכות בכורה וכהונה, ונעבר ממנו הכול, וניתן המלכות ליהודה, הבכורה ליוסף, הכהונה ללוי. כמ"ש, פחז כמים אל תותַר, %break שלא תישאר בהם. ומה שאמר יעקב, ראובן בכורי אתה, כוחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עָז, כאן בירכו והזכירו לפני הקב"ה. %letter 545 .545 זה דומה לאהובו של המלך, שיום אחד עבר בנו בשוק. אמר אל המלך, זהו בני, אהוב נפשי. שמע המלך, והבין שהוא ביקש על בנו, שייטיב עימו. כך יעקב אמר, ראובן בכורי אתה, כוחי וראשית אוני. הזכירו כאן למלך, שייטיב עימו. %letter 546 .546 פחז כמים אל תותר. כאן אמר מה שיקרה לו, שלא יישאר בארץ ויִשרה מחוץ לארץ, בעבר הירדן מזרחה. כנגד זה, ממונה אחד מצד המשכן, הנוקבא, למעלה, ממונה תחת יד מיכאל, נדחה ג"כ לחוץ ממשכן. כי יש לי"ב שבטים י"ב שורשים במשכן העליון, הנוקבא. %break וכיוון שראובן נדחה מארץ ישראל לעבר הירדן, כן שורשו למעלה נדחה לחוץ ממשכן. %break ויש אומרים, שממונה הנדחה ממשכן למעלה, היה תחת יד גבריאל, ואע"פ שראובן חסד, ומיכאל ראש המלאכים שמצד חסד, וגבריאל ראש מצד השמאל, גבורה, עכ"ז יש בראובן גם גבורה. %break ומביא ראיה מהכתוב, ויהודה עוד רָד עִם אל, שירידה זו מורה, שהוא צד הגבורה, ונקרא ב"ד, וסמוך לנחלתו בארץ הוא ראובן, כי נחלת יהודה נמשך עד הירדן ממערב, ונחלת ראובן נמשך עד הירדן ממזרח. וסמיכות זו מורה, שיש גם בראובן גבורה. %break ואע"פ שמלכות, גבורה תתאה, נלקחה מראובן והיא של יהודה, מ"מ עוד לא נקי לגמרי מגבורה, שהרי ראובן סמוך כנגדו היה נחלתו, ומורה שיש בו גבורה. %letter 547 .547 עתידים בני ראובן לערוך שתי מלחמות בארץ. כתוב, כוחי, בגלות מצרים. וראשית אוני, שהיו הראשונים מאחיהם למלחמה. יתר שאת, גלות אשור. שלשם הוגלו בני גד ובני ראובן ראשונים לכולם, וסבלו הרבה רעות, והרבה עינויים סבלו, ולא שבו משם עד עתה. %letter 548 .548 ויתר עָז. בזמן שהמלך המשיח יתעורר בעולם, הם ייצאו ויערכו מלחמה בעולם וינצחו, ויתגברו על העמים, ובני העולם יפחדו מהם, ויתחלחלו לפניהם. %break ויחשבו בני ראובן להתגבר במלכות, ולא יישארו בה. כמ"ש, פחז כמים אל תותר, שלא יישארו במלכות, אפילו בצד אחד בעולם, משום שכתוב, כי עלית משכבֵי אביך, %break שעתידים לבוא ולערוך מלחמה בתוך ארץ הקדושה. משכבי אביך, ירושלים. שירצו לקחת אותה ממלך המשיח. %page 539 %letter 549 .549 בד' רוחות העולם התפזרו בני ראובן בגלות, כנגד כל ישראל, שהוגלו ארבע פעמים בגלות בד' רוחות העולם. כמ"ש, כוחי, גלות אחד. וראשית אוני, שתיים. יתר שאת, שלוש. %break ויתר עָז, ארבע. כעין זה עתידים הם לערוך מלחמה בד' רוחות העולם, ולמשול במלחמתם על כולם. וינצחו עמים רבים וימשלו עליהם. %letter 550 .550 פחז כמים אל תותר. נרמז על ההרהור הראשון, שהיה ליעקב בטיפה הראשונה, ברחל. כי אילו היה הרהור של הטיפה ההיא במקומה בלאה, היה נשאר ראובן בכל, במלוכה ובכהונה ובבכורה. %break אבל, פחז כמים אל תותר, כי עלית משכבי אביך, שעלית בהרהור אחר, אז חיללת. %letter 551 .551 פחז כמים אל תותר. כשבני ראובן יערכו מלחמה בעולם, וינצחו עמים רבים, לא יישארו בני ראובן במלכות. מה הטעם? מפני שעתידים לערוך מלחמה בארץ הקדושה. %break כי בדיוק כתוב, כי עלית משכבי אביך, שזה ירושלים. הלוא משכב, היה צריך לומר? אלא אביך ישראל סבא, ז"א, ע"כ אומר משכבֵי אביך ולא משכב, משום שפעמיים נחרב ירושלים, ובשלישית תיבנה בזמן מלך המשיח. %break וכאן התגלתה ברכה בכתוב, בכורי אתה, כוחי וראשית אוני. ומה שהיה, שנלקחה ממנו הברכה והמלכות והכהונה, כמ"ש, פחז כמים אל תותר. ומה שיהיה כשיבואו ישראל לארץ, %break שלא יהיה לו חלק בארץ, אלא בעבר הירדן. ומה שיהיה בזמן מלך המשיח במעשה ראובן, שיעשה מלחמות בעמים רבים וגם בירושלים. %break %H שמעון ולוי אחים %break %letter 552 .552 שמעון ולוי אחים, כלי חמס מְכֵרותיהם, בסודם אַל תבוא נפשי. כאן אחז אותם בצד שמאל של השכינה. כי ראה בהם מעשים של דין הקשה, שאין העולם יכול לסבול. %break שמעון לא היה ראוי לברכה, כי ראה בו כמה מעשים רעים. ולוי בא מצד דין הקשה, שהברכה אינה תלויה בו. ואפילו כשבא משה, לא תלה ברכתו בו, כמ"ש, בָרך ה' חֵילו, שבהקב"ה תלויה ברכתו. %letter 553 .553 כתוב, זה הים גדול ורחב ידיים, שָׁם רמש ואין מספר, חיות קטנות עם גדולות. זה הים גדול, השכינה שעמדה על יעקב, כשרצה להסתלק מן העולם. ורחב ידיים, כי כל העולם מתמלא, ונשלם, ומצטמצם בשכינה. שמתמלאת ונשלמת מכוח הדרום, %break ומצטמצמת מכוח הצפון. שם רמש ואין מספר, כי הרבה מלאכים עליונים וקדושים נמצאים שם. %break חיות קטנות עם גדולות, אלה י"ב שבטים, בניו של יעקב, שנמצאים שם בשלמות. איילה נפתלי, זאב בנימין עִם גדי גד, ארי יהודה, טלה יוסף. וכן כולם, להימצא חיות קטנות עם גדולות. %letter 554 .554 כולם, בכל השבטים, נמצאים חיות קטנות עם גדולות, אבל יהודה אריה, שמעון שור, כי שמעון גבורה וגבורה היא פני שור. והיו מסתכלים זה מול זה, יהודה מימין, שמעון משמאל. %page 540 בדומה לשור, שמעשיו רעים, ויסתכל בצורת אריה, המצויר ברפת שלו, ויפחד ממנו. כך שמעון שור, יהודה אריה. שמעון, שהוא שור, גבורה, נכנע מכוח הסתכלותו ביהודה, שהוא אריה, חסד. %letter 555 .555 שמעון לא זכה לברכות מיעקב, אלא משה חיבר אותו ביהודה, כמ"ש, שְמע ה' קול יהודה. וכתוב, כי שָמע ה' כי שנואה אנוכי. שע"כ לאה קראה לו שמעון. וכמו ששָמע ה' הוא בשמעון, אף שְמע ה' שביהודה, כולל את שמעון. %break יעקב לא בירך את שמעון ולוי, משום שהעלה אותם למשה, שיברך אותם. מהו הטעם שאביהם לא בירך אותם? %letter 557 .557 יעקב, היה לו ארבע נשים, והוליד בנים מכולן, ונשלם ע"י נשיו. כשביקש יעקב להסתלק מן העולם, השכינה עמדה עליו. רצה לברך את שמעון ולוי, ולא יכול, שפחד מפני השכינה. %break אמר, איך אעשה זאת? הרי שניהם באים מצד דין הקשה, וברכתם תפגום בשכינה, ולהתקיף את השכינה איני יכול. %break כי ארבע נשים היו לי, שנמשכו לי מד' בחינות חו"ג תו"מ שבשכינה, ונשלמתי בהן, כי הולידו לי י"ב שבטים, שהם כל השלמות. וכיוון שקיבלתי שלמותי מן השכינה, איך אברך את שמעון ולוי כנגד רצונה? %break אלא אמסור אותם לאדון הבית, משה, בעלה של מטרוניתא, שהבית ברצונו נמצא, ומה שירצה יעשה. %letter 558 .558 וכך אמר יעקב, חלקי בנשים ובבנים, הרי קיבלתי בעוה"ז מן השכינה, ונשלמתי, ואיך אתחזק עוד במטרוניתא, השכינה? אלא אמסור הדברים לאדון המטרוניתא, משה, והוא יעשה מה שירצה, ולא יירא. %letter 559 .559 כתוב, וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלקים את בני ישראל. איש האלקים אדון הבית, אדון המטרוניתא. כי איש פירושו אדון. כמ"ש, אישהּ יקימֶנו ואישהּ יְפֵרֶנו. שהשכינה נקראת כלת משה. שמשה מרכבה למעלה מחזה דז"א, %break ומשום זה הוא בעלה של המטרוניתא, כמו ז"א, והיה המשפיע אל השכינה, שהמשפיע הוא אדון למקבל, וע"כ נקרא איש האלקים. %break וע"כ בירך משה את מי שרצה, ולא ירא מפני פגם השכינה, כי היה יכול לתקן אותה כפי שרצה. ומשום זה אמר יעקב, אני רואה שבניי אלו הם בצד דין הקשה, יבוא אדון הבית ויברך אותם. %letter 560 .560 משה היה ודאי איש האלקים, וכרצונו עשה בביתו. כמ"ש, אישהּ יקימנו, שישפיע לה מוחין דחכמה, המכונים קימה. כמ"ש, ויאמר משה, קוּמה ה' ויפוצו אויביך. כי בדרך יש אחיזה לקליפות, ומוחין דחכמה מבריחים הקליפות. %break ואישהּ יפרנו, כמ"ש, ובנוּחו יאמר, שובה ה', כי בהיות השכינה במקום מנוחה, אין אחיזה בה לקליפות, ואין פחד. וע"כ אישהּ יפרנו, שבכוח הקו האמצעי הוא מפר הג"ר דחכמה, כדי להלבישה בחסדים, כמ"ש, ובנוחו יאמר, שובה ה'. %break ודאי שאדון הבית עושה כרצונו, ואין מי שימחֶה בידו. כאדם הגוזר על אשתו והיא עושה רצונו. וע"כ יעקב, אע"פ שהיה אחוז בעה"ח, ז"א, לא היה אדון הבית כמו משה, כי הוא היה אחוז למטה, למטה מחזה דז"א, ששם כבר שייך לנוקבא דז"א. אבל משה למעלה, %break אחוז למעלה מחזה דז"א, בעולם הזכר. וע"כ היה אדון הבית, כמו ז"א. וע"כ מסר אותם יעקב לאדון הבית, שיברכם. %page 541 %letter 561 .561 בסודם אַל תבוא נפשי. כמ"ש, סוד ה' ליראיו, הוא סוד עליון שבתורה, שאין הקב"ה נותן אותו, אלא ליראי חטא. מי שהוא ירא חטא, נגלה לו סוד עליון שבתורה, זהו אות ברית קודש, שנקרא סוד ה'. %letter 562 .562 שמעון ולוי הטריחו את עצמם על הסוד הזה של אות ברית קודש באנשי שכם, שיָמוּלו את עצמם ויקבלו על עצמם הסוד הזה, לשמור אות ברית קודש. אבל היה במרמה. %break וכן זִמרי, שהיה נשיא בית אב לשבט שמעון, פסל את הסוד הזה, בִּדְבַר כוזבי בת צור. על זה אמר יעקב, בסודם אל תבוא נפשי. נפשי, זו הנפש, העולה ומתייחדת בברית העליון למעלה, מלכות המתייחדת עם הברית העליון, יסוד דז"א, ונקראת נפש צרור החיים. %letter 563 .563 בִּקְהָלָם אל תֵחַד כבודי. כמ"ש, ויקהל עליהם קורח, שלא נזכר שם, אלא קורח בן יצהר בן לוי, ולא בן יעקב. אל תחד כבודי, כבוד ישראל, סתם. וע"כ, משום מעשים הללו, %break לא בירך יעקב את שמעון ולוי, אלא שמסר אותם למשה. משמע, שלא התאחדו זה בזה, אלא שהם מפוזרים, כמ"ש, אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל. %break וכך צריך להיות, שמשום שהם דין קשה, צריכים פיזור. וע"כ כל ישראל ישנם בדין קשה שלהם. כי עם פיזורם בישראל, קלטו ישראל מדין קשה שבהם. ואין דור בעולם, %break שלא ירד הדין שלהם לקטרג בעולם, ומתרבים מחמת זה מחזרים על הפתחים של בני אדם. וע"כ כל ישראל נפגעו מן הדין שלהם. %break %H אוה"ע עושים חשבון לשמש, %H וישראל ללבנה %break %letter 564 .564 עשה ירח למועדים, שֶׁמש ידע מְבואו. עשה ירח, בשביל לקדש בו ראשי חודשים וראשי שנים. ולעולם אין הלבנה מאירה אלא משמש. %break וכשהשמש שולט, הלבנה אינה שולטת. כשנאסף השמש, אז שולטת הלבנה. ואין חשבון ללבנה, אלא כשנאסף השמש. %letter 565 .565 שניהם עשה הקב"ה להאיר. כמ"ש, וייתן אותם אלקים ברקיע השמיים, להאיר על הארץ. והיו לאותות, השבתות. ולמועדים, הימים הטובים. ולימים, ראשי חודשים. ולשנים, ראשי שנים. ושיהיו אוה"ע עושים חשבון לשמש, וישראל ללבנה. %letter 566 .566 הִרבית הגוי, לו הִגדלת השִמחה. הרבית הגוי, אלו הם ישראל, שכתוב בהם, כי מי גוי גדול. וכתוב, גוי אחד בארץ. לו, בשבילו. הגדלת השמחה, הלבנה, שהתגדל אורה בשביל ישראל. אוה"ע מחשבים הזמנים לפי מהלך השמש, וישראל לפי מהלך הלבנה. %break איזה מהם חשוב יותר, אם חשבון השמש או חשבון הלבנה? הלבנה למעלה, והשמש של אוה"ע מתחת לבנה, ואותו השמש מקבל אור מלבנה ומאיר. %break ישראל אחוזים בלבנה והשתלשלו בשמש העליון, והתאחדו במקום המאיר משמש העליון, והתדבקו בו, כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם. השמש רומז לז"א, והלבנה לנוקבא שלו. %page 542 יש זמן שהנוקבא במדרגת השמש, אלא בשמאל ובאחוריים. שאז ז"א מלביש ומקבל אורו מצד ימין דאמא, והנוקבא מלבישה ומקבלת אורה מצד שמאל דאמא. ולפיכך גם הנוקבא היא אז בבחינת שמש כמו ז"א, %break להיותה מקבלת מאותו המקום שמקבל ז"א. ואז היא במוחין דאחוריים, שאינם מאירים. %break ואח"ז יורדת משם למטה מחזה דז"א ונעשית מקבלת מז"א, ואז נקראת לבנה. כמו לבנה המקבלת משמש, ובזה משיגה מוחין דג"ר. %break ובין אוה"ע, ובין ישראל, מקבלים מנוקבא דז"א. אלא אוה"ע, שמאל, מונים לשמש של הנוקבא, למוחין דאחוריים שלה, שאז הנוקבא כולה שמאל, כראוי להם. וישראל מונים ללבנה, בעת שיורדת למחזה ולמטה דז"א, ומקבלת מהשמש, ז"א, שאז נקראת לבנה. %break השמש של אוה"ע מתחת הלבנה, באחוריים של הלבנה, הנוקבא, כי מתחת פירושו אחוריים. כלומר, בזמן שמקבלת משמאל דאמא, שאז היא בבחינת שמש. ואותה השמש מקבלת אור מלבנה ומאירה, כי בזמן שהיא באחוריים אינה מאירה. %break וא"כ איך הם יכולים להתקיים? אלא ע"י חטאים של ישראל, הם נאחזים ויונקים חלק ישראל מהלבנה, כי לא נבנתה צור אלא מחורבנה של ירושלים. ונמצא שאותה השמש, שאוה"ע יונקים ממנה, %break מקבלת אור מלבנה, כדי לקיים האומות. כי השמש שלהם שורפת ואין לה אור, אלא ממה שמקבלת מלבנה, מחלקם של ישראל. %break ישראל אחוזים בלבנה, בנוקבא, בעת שהיא למטה מחזה דז"א, ומקבלת ממנו, והשתלשלו וירדו למטה מחזה דז"א, שהוא שמש העליון, ששם הלבנה, והתאחדו במקום המאיר משמש העליון, והתדבקו בו. ולא כאוה"ע, שהתאחדו בנוקבא, %break בעת שמאירה מצד שמאל דאמא. אלא ישראל מתדבקים בה בעת שמאירה משמש העליון, שהוא ז"א. כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם. %break %H יהודה, אתה יודוּךָ אחֶיך %break %letter 567 .567 המלכות התקיימה ליהודה, כמ"ש, הפעם אודה את ה', משום שהוא הרביעי. ע"כ, אודה את ה', כי הוא רגל רביעי אל הכיסא. חג"ת הם ג' רגלי הכיסא, ויהודה, מלכות, רגל רביעי. ע"כ ניתנה לו המלכות על ישראל. %break יה"ו דהוי"ה חג"ת, הרשימה של שם העליון, ז"א, שנשלם בה', המלכות, ה"ת של השם הקדוש, שעימה השם הקדוש שלם באותיותיו, והיא הקשר המייחד את האותיות של השם הקדוש. %break ע"כ כתוב, יודוּךָ אחֶיך, כי לך המלכות ראויה להתקיים, בהיותך מרכבה למלכות. %break כתוב, ויהודה עוד רָד עִם אל ועִם קדושים נאמן. הקדושים הללו, הם קדושים עליונים, הספירות הקדושות חג"ת, שכולם מודים לו, ועשו אותו לנאמן, שמשפיעים לו כל מה שבהם. ומשום זה הוא הראשון לכל, והוא מלך על כל. %letter 568 .568 כמ"ש, כל כבוּדה בת מלך פנימה. כל כבוּדה, זו היא כנ"י, הנוקבא. ונקראת כבוּדה, משום שז"א נקרא כבוד, ושניהם הם אחד. נקראת כבוּדה בתוספות ה', כראוי לנקבה. %page 543 בת מלך, בת שבע, הנוקבא, היא בת קול. כי ז"א נקרא קול גדול, מלך העליון, והנוקבא נקראת בת קול. פנימה. כי יש מלך, מלכות, שאינו בפנימיות כמוהו, כי לפעמים המלכות מתלבשת בבריאה. וזו היא כבוּדה בת מלך, פנימה, באצילות. %letter 569 .569 ממשבצות זהב לבושה. שהיא מתלבשת ומתייחדת בגבורה עליונה, בצד שמאל דאמא, ואמא מכונה זהב, כמ"ש, מצפון זהב יֶאֱתֶה. ואמא נקראת ג"כ מלך, ובשבילה מתקיימת הארץ, המלכות. %break המלכות מתקיימת כאשר מתייחדת במשפט, ז"א. כי כשמקבלת משמאל דאמא, מקבלת חכמה בלי חסדים. וע"כ עוד אין לה קיום, אלא רק כשמתייחדת במשפט, ז"א, ומקבלת ממנו חסדים, %break אז יש לה קיום. כמ"ש, מלך במשפט יעמיד ארץ, המלכות. ולזו קוראים מלכות שמיים. ויהודה התייחד בה. וע"כ ירש המלכות שבארץ. %letter 570 .570 כתוב, ויגרש את האדם. ויגרש, הקב"ה גירש את הנוקבא, כאדם המגרש את אשתו. את האדם הוא מדויק, כי הנוקבא נקראת אֶת. %letter 571 .571 אדם נתפש במה שחטא, וסיבב מוות לעצמו ולכל העולם, וסיבב גירושים לאותו האילן שחטא בו, לנוקבא, להתגרש בסיבתו, ולהתגרש מחמת חטאי בניו תמיד. כמ"ש, ויגרש את האדם. אֶת, כמ"ש, ואראה את ה', שפירושו הנוקבא. אף כאן, את האדם, פירושו הנוקבא. %letter 572 .572 וישכֵּן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת, לשמור את דרך עץ החיים. זהו למטה, למטה מאצילות, וכמו שיש כרובים למעלה, באצילות, זו"ן, %break כן יש כרובים למטה מאצילות, המלאכים מט"ט וסנדלפון. ואילן הזה, הנוקבא, הנקראת עצה"ד, שורה עליהם. %break ואת להט החרב המתהפכת, הם צורות של שלהבת אש, הנמשכות מאותו להט החרב, והן שומרות דרך עה"ח, ואין הכוונה על להט החרב עצמו. מתהפכת החרב, שיונקת מימין ומשמאל, ומתהפכת מצד לצד. מתהפכת הלהט של אלו צורות של שלהבת אש. %break והן מתהפכות מצורה לצורה, לפעמים לגברים ולפעמים לנשים, ומתהפכות ממקומן לכל הצורות. לשמור את דרך עץ החיים, כמ"ש, הנותן בים דרך, יסוד דנוקבא. %letter 573 .573 אדם גרם לאותו אילן, שחטא בו, לנוקבא, להתגרש. ואפילו שאר בני עולם, אם חוטאים, גורמים לה גירושים, כמ"ש, ובפשעיכם שוּלחה אימכם. משמע, כמ"ש, ויגרש את האדם, אשר אֶת, הנוקבא, שלמותו של אדם. ועם גירושיה, הפסיד כל שלמותו. %letter 574 .574 מיום שגורשה, נפגמה הלבנה, הנוקבא. עד שבא נוח ונכנס בתיבה. באו הרשעים, ושוב נפגמה. עד שבא אברהם ותיקן אותה, ועמדה בשלמות ע"י יעקב ובניו. ובא יהודה ונאחז בה והתחזק במלכות, וירש אותה ירושת עולמים, הוא וכל בניו אחריו. %break כמ"ש, יהודה, אתה יודוּךָ אחֶיך, בשעה שעמדו ישראל על הים, ששבט יהודה ירדו תחילה אל הים, שכולם הודו לו, וירדו אחריו לתוך הים. %letter 575 .575 ידך בעורף אויבך, כמ"ש, יהודה יעלה, למלחמה. ישתחוו לך בני אביך, שהוא כולל לכל השבטים, וע"כ כתוב, בני אביך, ולא בני אימך, כי בני אביך הם כל שאר השבטים. ואע"פ שנחלקו ישראל לב' מלוכות, מ"מ, כשעלו לירושלים, %page 544 היו כורעים ומשתחווים אל המלך שבירושלים, משום שהמלכות שבירושלים, שהייתה נמשכת ממלכות הקדושה, הנוקבא, הייתה מיהודה. %letter 576 .576 ישתחוו לך. אם היה כתוב, וישתחוו, היה בא לרבות שאר העמים, שכל אוה"ע ישתחוו לו. אלא כשיבוא מלך המשיח, כתוב, שרים וישתחוו. ישתחוו לך, בא להראות, שכל ישראל בלבד ישתעבדו לראש הגולה שבבבל, ולא עמים אחרים. %letter 577 .577 גור אריה יהודה. מתחילה היה גור, ואח"כ אריה. וע"כ כָּפל ואמר, גור אריה. כשז"א במוחין דקטנות נקרא נער, במוחין דגדלות נקרא איש, כמ"ש, ה' איש מלחמה. ואף יהודה במוחין דקטנות נקרא גור, ובמוחין דגדלות נקרא אריה. %break מִטֶרף בני עליתָ. מטרף, כולל את מלאך המוות, שעומד על טרף לכלות את בני העולם, ואין מציל. כמ"ש, וטָרַף ואין מציל. ומטֶרף ההוא הסתלקה השכינה. ועליו נאמר, מטרף בני עלית, שיהודה ניצל ממלאך המוות, השטן, יצה"ר. ולא נכשל בו. %letter 578 .578 כָּרע, רָבץ כאריה וכלביא, מי יקימנו. כרע, נאמר על גלות בבל. רבץ, בגלות אדום. כאריה, שהוא גיבור. וכלביא, שהוא יותר חזק מאריה. כך ישראל גיבורים הם, שבני העולם, עכו"ם, מפתים ולוחצים אותם, והם עומדים בדתם ובמנהגיהם כאריה וכלביא. %letter 579 .579 אף השכינה כך, אע"פ שכתוב, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל. היא חזקה כאריה וכלביא בנפילה זה. כמו שאריה ולביא אינם נופלים, אלא בשביל לטרוף טרף ולמשול, כי מרחוק מריח טרפו. ומשעה שמריח נופל, שרובץ לארץ כדי לדלג בכוח על טרפו, %break ואינו קם עד שמדלג על טרפו ואוכלו. כך השכינה אינה נופלת אלא כאריה וכלביא, כדי לנקום מעמים עכו"ם, ולדלג עליהם, כמ"ש, צועֶה ברוב כוחו. %letter 580 .580 מי יקימנו. הוא לא יקום לנקום מהם נקמה קטנה, אלא מי יקימנו. מ"י, פירושו, כמ"ש, מי ירפָּא לָך, עולם העליון, בינה, הנקראת מ"י, שבו הממשלה להתקיף את הכול. וכתוב, מבטן מי יצא הקרח, שע"י דין הזה, שנקרא קרח, הוא מכניע לכל הקליפות. %letter 581 .581 לא יסור שבט מיהודה, עד כי יבוא שי-ה. שי-ה כתוב, עם ה', ובשאר מקומות כתוב, שילו עם ו', להורות שם הקדוש י"ה. כי במקום אחר כתוב שילו, בלא ה', ובמקום אחר, שִ-ה, בלי י'. וכאן כתוב, שי-ה, בי' וה', שהוא שם הקדוש העליון, %break ושהשכינה תקום מנפילתה בגלות, בשם הזה י"ה, שהוא מ"י. כי י"ה שם הבינה, הנקראת גם מ"י. %break %H אוסרי לגפן עירה %break %letter 582 .582 ה' ישמורך מכל רע, ישמור את נפשך. כיוון שאמר, ה' ישמורך מכל רע, למה נאמר עוד, ישמור את נפשך? אלא, ה' ישמורך מכל רע, בעוה"ז, ישמור את נפשך, בעולם האמת. %page 545 %letter 583 .583 השמירה שבעוה"ז, שהאדם יהיה נשמר מכמה מינים רעים מקטרגים, ההולכים לקטרג בני אדם בעולם ולהידבק בהם. השמירה בעולם האמת, כשהאדם נפטר מעוה"ז, אם זוכה, עולה הנשמה שלו ומתעטרת במקומה. %break ואם לא זוכה, כמה מחנות מחבלים מזדמנים לו למושכו לגיהינום, ולמסור אותו ביד דוּמה, ונמסר על ידו לממונה על הגיהינום. וי"ג אלף ריבּוא (130,000,000) ממונים עימו, וכולם מזדמנים על נפשות הרשעים. %letter 584 .584 שבעה חדרים ושבעה פתחים יש בגיהינום. הנשמה של הרשעים נכנסת, וכמה מלאכי חבלה, רוחות, שומרים השערים, ועליהם ממונה אחד בכל שער, %break ונשמות הרשעים נמסרים לאלו הממונים, ע"י דוּמה. כיוון שנמסרו בידיהם, הם סוגרים השערים של האש הלוהט. %letter 585 .585 כי הם שערים אחר שערים, כפולים, והשערים פתוחים וסגורים כולם, אותם שמבחוץ פתוחים ושמבפנים סגורים. בכל שבת פתוחים, ויוצאים הרשעים עד הפתחים שמבחוץ, ופוגשים שם נשמות אחרות, שמתעכבות בפתחים שמבחוץ, %break ואינן נכנסות אל הגיהינום. ובצאת השבת, הכרוז יוצא בכל פתח, ואומר, ישובו רשעים לשאולה. נשמות הצדיקים הקב"ה שומר, שלא יהיו נמסרות ביד דומה הממונה, כמ"ש, ה' ישמור צאתך ובואך. וכתוב, ישמור את נפשך. %letter 586 .586 אוסרי לגפן עירה. גפן, זהו כנ"י, הנוקבא, כמ"ש, אֶשתך כגפן פורייה. אשתך כגפן הזה הקדוש, הנוקבא העליונה. גפן, שאנו מברכים עליה, בורא פרי הגפן. %break בורא, כמ"ש, עץ פרי עושה פרי. הגפן, עץ פרי. עושה פרי, זכר, ז"א. עץ פרי, נוקבא, נוקבא דז"א. משום זה, בורא פרי הגפן זכר ונקבה ביחד, זו"ן. %letter 587 .587 גפן, זהו מלך המשיח, שעתיד למשול על כל צבאות העמים, ועל הצבאות הממונים על עמים עכו"ם, שהם מעוזם להתחזק, ועתיד מלך המשיח להתגבר עליהם. %letter 588 .588 משום שגפן, הנוקבא, שולט על כל הכתרים התחתונים, ששולטים בהם כל העמים עכו"ם, והוא נצח למעלה. ישראל, הנקראים שורֵקה, כמ"ש, ולשורֵקה בנִי אתונו, ישמידו וינצחו צבאות אחרים למטה. ועל כולם יתגבר מלך המשיח. %break כמ"ש, הנה מלכֵּך יבוא לָך, עני ורוכב על חמור ועל עַיר. עיר וחמור, הם שני כתרים, שהעמים עכו"ם שולטים בהם. והם מצד שמאל, חול. ומלך המשיח מתגבר עליהם. %letter 589 .589 מלך המשיח ייקרא עני, משום שאין לו מעצמו כלום, כי היא הנוקבא דז"א, וקוראים לה מלך המשיח. אבל זו הלבנה הקדושה למעלה, הנוקבא דז"א, שאין לה אור מעצמה, אלא מה שמקבלת מהשמש, ז"א. וע"כ נקראת עני. %letter 590 .590 מלך המשיח, הנוקבא, ישלוט בשליטתו, יתייחד במקומו למעלה. ואז כמ"ש, הנה מלכך יבוא לך. מלכך סתם, להיותו כולל את הנוקבא למעלה ומלך המשיח למטה. אם למטה, עני הוא, בחינת הלבנה, הנוקבא העליונה, %break כי מלך המשיח למטה נמשך מן הנוקבא, וע"כ נקרא עני כמוה. ואם למעלה, הנוקבא עצמה, היא עני, כי היא מראָה שאינה מאירה מעצמה, אלא מז"א, ונקראת משום זה לחם עוני. %page 546 ועכ"ז, המשיח רוכב על חמור ועל עַיר, מעוזם של עמים עכו"ם, להכניעם תחתיו. ויתחזק הקב"ה, הנוקבא, במקומו למעלה, כמ"ש, הנה מלכך יבוא לך, כולל את שניהם. %letter 591 .591 כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סוּתו. כמ"ש, מי זה בא מאֱדום חמוץ בגדים מִבּוצְרָה. וכתוב, פּוּרָה דָרכתי לבדי. %break כיבס ביין, זה צד גבורה דז"א, דין הקשה, להיות על העמים עובדי עכו"ם. ובדם ענבים סוּתו, זהו אילן התחתון, הנוקבא, ב"ד הנקרא ענבים. והיין נמסר בדם ענבים, %break כדי להתלבש בשניהם, בדין הקשה דז"א ובדין דנוקבא, לשבור תחתיו כל שאר העמים עכו"ם והמלכים שבעולם. %break הארת השמאל מכונה יין. ואם ממשיך בשיעור הקדושה, כלומר, רק מלמטה למעלה, אז הוא יין המשמח אלקים ואנשים. ואם ממשיך יותר מכשיעור, גם מלמעלה למטה, אז נעשה ליין המשכר, ומתגלה בו דין קשה, המכלה ומשמיד את הממשיכים אותו. %break ויש בו ב' בחינות, אם מצד שמאל דז"א הוא דין קשה, ואם מצד שמאל דנוקבא הוא דין רפה. %break וכשהצדיקים רואים את הדין הקשה מצד ז"א ומצד הנוקבא, הנעשה ברשעים, הממשיכים אותו בבחינת יין המשכר, אז מתחזקים בעבודתם. ונבחן זה כמו שמכבסים את לבושיהם ומנקים אותם מכל שמץ חטא. כמ"ש, %break כיבס ביין, שמכבס לבושו ע"י דין הקשה, הנעשה בעמים עכו"ם. ויין זהו צד גבורה דז"א, דין קשה, להיותו זכר. %break ובדם ענבים סוּתו, זהו אילן התחתון, הנוקבא, ב"ד הנקרא ענבים, צד השמאל דנוקבא, שהוא דין רפה. היין דז"א ניתן בדם ענבים דנוקבא, כדי שיתחברו ב' מיני דינים שלהם, ואז נשברים כל העמים עכו"ם ומלכי עולם, הממשיכים את היין המשכר הזה. %letter 592 .592 כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בכבוד ריבונם, ואינם מסתכלים בדברי תורה, ואינם יודעים דרכיהם, במה שהם נתפסים. כמ"ש, דרך רשעים כאפילה, לא יָדעו במה ייכשלו. %letter 593 .593 בזמן קדמון הייתה הנבואה שורה על בני אדם, והיו יודעים ומסתכלים לדעת בכבוד העליון. כיוון שנפסקה מהם הנבואה, היו משתמשים בבת קול. עתה נפסקה הנבואה ונפסקה בת קול, ואנשים אינם משתמשים, אלא בחלום. %letter 594 .594 והחלום מדרגה תחתונה מבחוץ, כי החלום הוא אחד משישים לנבואה, משום שבאה מהמדרגה השישית למטה. כי בא מהוד דנוקבא, מדרגה שישית לנו"ה דז"א, שמשם הנבואה. החלום נראה לכל, משום שהחלום מצד שמאל, מהוד דנוקבא, %break ויורד הרבה מדרגות, עד המלאך גבריאל, שממנו מקבלים החלום. ונראה החלום אפילו לרשעים, ואפילו לעכו"ם. %letter 595 .595 משום שלפעמים אלו מיני המלאכים הרעים מקבלים החלום, ושומעים ומודיעים לבני אדם, ומהם יש שמצחקים בבני אדם, ומודיעים להם דברי שקר, ולפעמים דברי אמת ששומעים. ולפעמים הם שלוחים לרשעים, ומודיעים להם דברים עליונים. %letter 596 .596 כמ"ש, ויספר שר המשקים את חלומו ליוסף ויאמר, והנה גפן לפניי ובגפן שלושה שריגים. הרשע הזה ראה חלום אמת, כמ"ש, ובגפן שלושה שריגים. גפן, כנ"י, הנוקבא, כמ"ש, הבט משמיים ורְאה, וּפְקוד גפן זאת. %page 547 משמיים, כי ממקום זה נשלכה, כמ"ש, השליך משמיים ארץ. ופקוד גפן זאת. גפן, זא"ת, הנוקבא. וע"כ גפן שם הנוקבא, כמו זא"ת. %letter 597 .597 ובגפן שלושה שריגים והיא כפורחת עלתה ניצה. שלושה שריגים, כמ"ש, שלושה עדרי צאן רובצים עליה, ג' קווים. והיא כפורחת, כמ"ש, ותֵרֶב חכמת שלמה, שהאירה הלבנה, הנוקבא. %break עלתה ניצה, ירושלים שלמטה, הנוקבא. עלתה ניצה, למעלה אותה המדרגה העומדת על הנוקבא ומניקה אותה, יסוד, כמ"ש, עץ עושה פרי אשר זַרעו בו על הארץ. יסוד, המשפיע לנוקבא, ארץ. %break הבשילו אשכלותיה ענבים, לשמור בהם יין המשומר, שלא יהיה בו אחיזה לשום קליפה שבעולם. %letter 598 .598 כמה ראה הרשע הזה? כתוב, וכוס פרעה בידי, ואקח את הענבים, ואֶשחַט אותם אל כוס פרעה. כאן ראה את כוס התרעלה, יניקת הב"ד, שיוצא מענבים האלו, שניתן לפרעה ושתה אותו, כמו שהייתה ביציאת מצרים בשביל ישראל. %break כיוון ששמע יוסף זה, שמח וידע דבר האמת שבחלום הזה. ומשום זה פתר לו החלום לטוב, בשביל שבישר את יוסף בזה. %letter 599 .599 אוסרי לגפן עירה. כי נכנעו תחת הגפן הזו כל החזקים של עמים עובדי עבודה זרה, משום שמכוח הגפן הזו, הנוקבא, נקשר ונכנע הכוח שלהם. %letter 600 .600 יש גפן ויש גפן. יש גפן עליון הקדוש, הנוקבא. ויש גפן סדום, קליפה רעה. וכן יש גפן נוכרייה בת אל נכר. משום זה כתוב, גפן זאת, לרמוז שהיא הנוקבא, הנקראת זא"ת, אותה שנקראת כולו זרע אמת, כמ"ש, ואנוכי נטעתיךְ שורֵק, כולו זרע אמת. %break שורק, אלו הם ישראל, שיוצאים מהגפן הזו. כשחטאו ישראל ועזבו את הגפן הזו, כתוב, כי מגפן סדום גַפְנָם. %letter 601 .601 כתוב, לא תירא לבֵיתה משלג, כי כל בֵּיתה לבוש שָׁנים. דין הרשעים בגיהינום 12 חודשים. מחצית מהם בחום של אש שורף, ומחצית מהם בשלג. %letter 602 .602 בשעה שנכנסים באש, הם אומרים, זהו ודאי גיהינום. וכשנכנסים לשלג, אומרים, זו קרירות חזקה של החורף של הקב"ה. ומתחילים ואומרים הֶאָח, כי שמחים על שנפטרו מהגיהינום. ואח"כ, כשמכירים שהוא גיהינום של שלג, אומרים, אוי. %break ודוד אמר, ויעלני מבור שאון מטיט היָוֵון וַיָקֶם על סלע רגליי, ממקום שאומרים תחילה, האח, ואח"כ, אוי. כי היוון אותיות וה וי. וה, פירושם האח. וי, פירושם אוי. %letter 603 .603 ונשלמים נפשותיהם בגיהינום של שלג, כמ"ש, בּפָרֵש שד"י מלכים בה תַשלֵג בצַלמון. יכולים לחשוב שגם ישראל נידונים בשלג. לזה כתוב, לא תירא לביתה משלג. משום, שכל ביתה לבוש שנים. אל תקרא שָׁנים, בשין קמוצה, אלא שְׁנַיִם, בשין שוואית, %break ובנון פתוחה, וביוד חרוקה. כלומר, מילה ופריעה, ציצית ותפילין, מזוזה ונר חנוכה. כלומר, שזריזים במצוות ויש להם מצוות כפולות. %break כי במילה, יש להם מילה ופריעה. בתפילה, יש להם ציצית ותפילין. בדַלְתֵי ביתם, יש להם מצוות מזוזה ונר חנוכה. ומשום זה אינם יראים מגיהינום של שלג, הבא על עצלות ורפיון מהמצוות. %page 548 %letter 604 .604 לא תירא לביתה משלג. כנ"י, כל ביתה לבוש שנים, לבוש של דין קשה, להיפרע מעמים עובדי עבודה זרה. כמ"ש, מי זה בא מאֱדום חמוץ בגדים מִבּוצרה. ועתיד הקב"ה ללבוש לבוש אדום, וחרב אדומה, ולהיפרע מהאדום, עשיו. %break לבוש אדום, כמ"ש, חמוץ בגדים. חרב אדום, כמ"ש, חרב לה' מָלאה דם. ולהיפרע מהאדום, כמ"ש, כי זֶבח לה' בבוצרה. %break ועוד יש לפרש, כי כל ביתה לבוש שנים, משום שהנוקבא באה מדין קשה, וע"כ לא תירא משלג. כי שלג הוא דינים דזכר, ודינים דנוקבא הם הפוכים לדינים דזכר ומבטלים אותם. %letter 605 .605 כל ביתה לבוש שנים. שנים, הן שנים קדמוניות, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, כי היא נכללת מכולן, ויונקת מכל הצדדים, כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים. וע"כ, לא תירא מפני הדינים, שהם שלג. %letter 606 .606 בעוד שרבי יהודה ורבי יצחק היו הולכים פגעו בילד, שהיה הולך לקַפּוטקִיא באחורי חמור, וזקן אחד היה רוכב עליו. אמר הזקן לילד, בני, הגד לי פסוקיך. אמר לו הילד, מקראות הרבה לי, ולא אחד, אלא רד למטה, או ארכב עימך לפניך ואומר לך. %break אמר לו הזקן, אני זקן ואתה ילד, איני רוצה להשוות עצמי עימך. אמר לו הילד, א"כ, למה שאלת ממני מקראות. אמר לו, כדי שנלך יחד בדרך. %break אמר הילד, תיפח רוחו של אותו זקן, שהוא רוכב ואינו יודע דבר, ואומר, שאינו רוצה להשתוות עימי. נפרד מאותו זקן והלך לו בדרך. %letter 607 .607 קרב הילד אליהם, שאלו לו, וסיפר להם המעשה. יפה עשית, לך עימנו ונשב פה, ונשמע דבר ממך. אמר להם עייף אנוכי שלא אכלתי היום, הוציאו לחם ונתנו לו. קרה להם נס, ומצאו מעיין אחד קטן תחת אילן. שתה ממנו, והם שתו, וישבו. %break %H אל תתחַר במרֵעים %break %letter 608 .608 פתח אותו הילד ואמר, לדוד אל תתחַר במרֵעים. כתוב לדוד, אם שירה הוא, למה אינו אומר לדוד מזמור שיר? ואם תפילה, למה אינו אומר תפילה לדוד? אלא בכל מקום שכתוב דוד סתם, רוח הקודש אמר אותו. %letter 609 .609 אל תתחר במרעים. הלוא היה צריך לומר, אל תתחבר במרעים? אלא, אל תעשה מדָנים במרעים, משום שאינך יודע היסוד של עצמך, בחינת גלגול נשמתך, %break ויכול להיות שלא תוכל לו, אם הוא אילן שאינו נעקר לעולם, כלומר, נשמה בלתי מגולגלת לעולם, שהיא חזקה מאוד, אז תידחה לפניה. %letter 610 .610 ואל תקַנא בעושי עוולה. לא תסתכל במעשיהם, ולא תבוא לקנא אותם. כי כל מי שרואה מעשיהם ואינו מקנא לכבוד הקב"ה, עובר על שלושה לאווים, כמ"ש, לא יהיה לך אלקים אחרים על פניי. %break לא תעשה לך פסל וכל תמונה. לא תשתחווה להם ולא תעבדם, כי אנוכי ה' אלקיך, אל קנא. %page 549 %letter 611 .611 משום זה, צריך האדם להיפרד מהם, ולהטות דרכו מהם. ע"כ נפרדתי והטיתי דרכי ממנו. מכאן והלאה שמצאתי אתכם, אומַר מקראות אלו לפניכם. %break ואמר, ויקרא אל משה. במילה ויקרא, א' קטנה, להורות, שקריאה זו לא הייתה בשלמות, משום שלא הייתה אלא במשכן, שאינו מקום קבוע, ובארץ אחרת, כי לא נמצא שלמות אלא בארץ ישראל. %break %H א' קטנה %break %letter 612 .612 עוד אמר, כי בקריאה אל משה, א' קטנה היא השכינה, ובכתוב, אדם שֵׁת אֱנוש, אדם עם א' גדולה, רומזת על השלמות של זכר ונוקבא יחד. ושכתוב א' קטנה, רומזת על הנוקבא לבדה, השכינה. %break עוד, ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור. ואוהל מועד הוא הנוקבא, הרי שהדיבור היה מנוקבא לבדה, וע"כ כתוב א' קטנה. כי אותיות קטנות רומזות על הנוקבא, ורגילות על ז"א, גדולות על אמא, או על שלמות זכר ונוקבא ביחד, שהוא רק ע"י אמא. %letter 613 .613 עוד, משל למלך שהיה יושב בכיסאו, וכתר מלכות עליו, הוא נקרא מלך עליון. וכשיורד והולך לבית עבדו, מלך קטן נקרא. כך הקב"ה, כל זמן שהוא למעלה על כל, מלך עליון נקרא, %break כיוון שהוריד בית דירתו למטה, למשכן, הוא מלך אבל אינו עוד עליון כבתחילה. משום זה כתוב א' קטנה. %letter 614 .614 ויקרא, פירושו, שקרא והזמינו להיכלו, מאוהל מועד. אוהל שבו תלויים לִמנות מועד וחג ושבת, כמ"ש, והיו לאותות ולמועדים, בו שורה החשבון לִמנות. והיא הלבנה, הנוקבא, %break שכל השינויים של חול ומועד וחג ושבת, באים משינויים בשיעור קומה של מוחותיה. הנוקבא נקראת אוהל. %letter 615 .615 וידבר ה' אל משה לאמור. לאמור, פירושו, לגלות מה שהיה סתום בפנים. בכל מקום שכתוב, לאמור, פירושו שניתן רשות לגלות. אבל הגילוי נמסר ללבנה, הנוקבא, ממקום שמשה עומד, מז"א. %letter 616 .616 וידבר ה', למעלה, בינה. אל משה, באמצע, ז"א, שמבינה מושפע אל ז"א. לאמור, האחרונה, הנוקבא, המקבלת מז"א, המקום שיש שם רשות לגלות, עולם הנגלה, ע"ש החכמה שמתגלה בה לבדה ולא בשום ספירה שלמעלה ממנה. %break וע"כ המילה, לאמור, סובב עליה. פירושו, לגלות מה שהיה סתום בפנים, שמגלה מה שסתום למעלה ממנה, הנבחן לפנימיות כלפי הנוקבא. %break וכתוב, ויביאו את המשכן אל משה. אל משה, משום שמשה ראה אותו בהר, שהקב"ה הראה לו למראה העין, כמ"ש, כאשר הֶרְאָה אותך בהר. וכתוב, כמראה אשר הֶראָה ה' את משה. לכן עתה הביאו לו את המשכן, כדי שיראה, אם הוא כמשכן ההוא, שראה. %page 550 %letter 617 .617 אבל למה, ויביאו את המשכן אל משה, ולמה לא הלך משה אל המשכן? אלא בדומה למלך, שרצה לבנות ארמון למטרוניתא, ציווה אל האומנים, היכל זה במקום פלוני, והיכל זה במקום פלוני, מקום אל המיטה, ומקום למנוחה. כיוון שעשו האומנים אותו, %break הראו אותו אל המלך. כך, ויביאו את המשכן אל משה, אדון הבית איש האלקים. וע"כ לא הלך משה אל המשכן, אלא הביאו את המשכן אליו. %break כיוון שנגמר ההיכל, הזמינה המטרוניתא את המלך אל ההיכל, שהזמינה את בעלה המלך להיות עימה. משום זה, ויקרא אל משה, עם א' קטנה, הנוקבא, קראה אל משה, ז"א בעלה, להיות עימה. %letter 618 .618 ומשום שמשה אדון הבית, ז"א, בעלה דמטרוניתא, כתוב, ומשה ייקח את האוהל, הנוקבא, ונטה לו מחוץ למחנה, מה שאין רשות לאדם אחר לעשות כן. %letter 619 .619 וידבר ה' אליו, מדרגה אחרת עליונה, בינה. כי, ויקרא, הנוקבא. אל משה, ת"ת. וידבר ה', בינה. ואז, כאשר הזדמן משה להיכנס אל הנוקבא, פָּתח הבינה ואמר, %break אדם כי יקריב מכם קורבן. כי בינה המדַבר. מהו אדם כאן? היה די שיאמר, כי יקריב מכם קורבן, או איש כי יקריב? %break אלא כשהתחברו השמש והלבנה, תו"מ, פתח הבינה ואמר להם, אדם. ונקראו אז שניהם אדם, בלשון יחיד, כמ"ש, שמש ירח עמד, ואינו אומר עמדו, בלשון רבים, מפני שהכתוב מדבר בשעה שהם בזיווג. %letter 620 .620 כי יקריב מכם קורבן לה'. כל מי שיעשה עבודה להקריב קורבן תמים, יהיה נמצא זכר ונקבה, שיהיה נשוי אישה. זה משמע שכתוב, מכם, שיהיה נמצא במראה שלכם. כלומר, בינה אמרה לתו"מ, משה, שנקרא אדם, כי יקריב מכם, מי קורבן יהיה מכם, זכר ונקבה, %break כמותכם. שיקריב להתייחד כאחד למעלה ולמטה. וע"כ אומר תחילה, קורבן לה', להתייחד מלמטה למעלה. ואח"כ אומר, את קורבנכם, להתייחד מלמעלה למטה. %letter 621 .621 מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן, תקריבו את קורבנכם. מן הבהמה, להראות הייחוד של אדם ובהמה. קורבן לה' הוא אדם, הייחוד מלמטה למעלה. וממנו נמשך למטה, שהוא קורבנכם מן הבהמה. וב' ייחודים אלו מאירים ביחד. %break מן הבקר ומן הצאן, אלו המרכבות הטהורות. שאומר, מן הבהמה, יכולים לחשוב שמכל הבהמות, טהורות וטמאות. ע"כ חזר ואמר, מן הבקר ומן הצאן. %letter 622 .622 תקריבו את קורבנכם. הלוא את קורבנו היה צריך לומר? אלא בתחילה צריך להיות קורבן לה', ועתה קורבנכם. קורבן לה', הייחוד שנקרא אדם, שצריכים להעלות הנוקבא לזיווג שמחזה דז"א ולמעלה, %break הנקרא אדם. קורבנכם מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן, להמשיך הארת הזיווג שמחזה ולמעלה, אל התחתונים שמחזה ולמטה, כדי להראות הייחוד מלמטה למעלה, ומלמעלה למטה. מלמטה למעלה קורבן לה', ומלמעלה למטה קורבנכם. %letter 623 .623 בדומה למלך, שיושב בהר גבוה עליון למעלה למעלה, והכיסא נתקן על אותו ההר. והמלך היושב על הכיסא, עליון על כל. אדם המקריב מתנה אל המלך, צריך להעלותה ממדרגה למדרגה, עד שמעלה אותה מלמטה למעלה, %page 551 אל המקום שהמלך יושב למעלה על כל. ואז יודעים שמעלים מתנה אל המלך, ואותה מתנה היא של המלך. וכאשר יורדת מתנה מלמעלה למטה, יודעים שאותה מתנה של המלך יורדת מלמעלה לאוהבו של המלך למטה. %letter 624 .624 כך בתחילה, אדם עולה במדרגותיו מלמטה למעלה, ואז נקרא, קורבן לה'. מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן, יורד במדרגותיו מלמעלה למטה, ואז נקרא קורבנכם. ובשביל זה כתוב, אכלתי יערי עם דִבשי, שתיתי ייני עם חֲלָבי. %break כלומר, אדם וקורבן לה', כי הקב"ה אומר, אכלתי יערי עם דִבשי, שתיתי ייני עם חלבי. אִכלו רֵעים, מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן. ואז, תקריבו את קורבנכם. %break %H אוסרי לגפן עירה %break %letter 626 .626 פתח אותו הילד ואמר, אוסרי לגפן עירה ולשורֵקה בנִי אתונו. כתוב, אוסרי עירה, הלוא אסר עַיר צריך לומר? אלא שיש לתינוקות של בית רבן להישמר מהחץ של הקליפה עיר, והשם הקדוש י"ה נכלל שם, כדי להכניעו, כלומר, האות י' של אוסרי והאות ה' של עירה. %letter 627 .627 וכמו שכאן נרמז השם הקדוש, נרמז בכתוב, ולשורקה בנִי אתונו. ולשורק בן צריך לומר. שורק, כמ"ש, ואנוכי נטעתיך שורק, בלי ה'. בן, כמ"ש, בן אתונות, בלי י'. למה אומר כאן, שורקה, ולמה, בנִי? %letter 628 .628 אלא כמו שיש שֵם הקדוש להכניע לקליפה עיר, יש ג"כ שם הקדוש להכניע כוח קליפה חמור, אתון, שהוא האות י' של בני והאות ה' של ולשורקה. כי לולא השם הקדוש שנרמז כאן, %break היו ב' הקליפות האלו מחריבות העולם. וע"כ ניתן י"ה בכוח זה וי"ה בכוח זה, לשמור את העולם מהן, ולשמור את האדם, שלא ישלטו עליו בעולם. %letter 629 .629 גפן, זה כנ"י. ונקראת גפן, כמו שגפן אינה מקבלת עליה נטיעה אחרת, כן כנ"י אינה מקבלת עליה אלא את הקב"ה, ובגלל כנ"י נכנעים לפניה כל כוחות אחרים, עיר וחמור, %break ואינם יכולים להרע ולשלוט בעולם. וע"כ הטיל הכתוב את השם הקדוש י"ה ביניהם, בעיר, ובחמור. %break בעיר כתוב י"ה, אוסרי לגפן עירה, ובחמור כתוב י"ה, ולשורקה בני אתונו. בני אתונו, שנעקר בגלל שורק הזה, כנ"י. כי אינו אומר כאן, ולשורקה אוסרי בני אתונו, כמ"ש, אוסרי לגפן עירה. %break שבני אתונו נעקר לגמרי מכוח שורקה. ולא רק נאסר, כמו גפן. כי נאסר הוא רק להכנעה, אבל כאן נעקרה הקליפה לגמרי. %letter 630 .630 כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סוּתו. כובֵס צריך לומר, כי כיבס לשון עבר. אלא כיבס, מיום שנברא העולם, זהו מלך המשיח, הנוקבא, שע"י הדין, הנעשה ברשעים, הממשיכים הארת השמאל מלמעלה למטה, הייתה מכבסת את הלבוש שלה, %break שהם הצדיקים המלבישים את הנוקבא, שרואים הדינים ומטיבים מעשיהם. וזהו מיום שנברא העולם. ע"כ אומר, כיבס, לשון עבר. %page 552 ביין, שמאל, גבורה דז"א. ובדם ענבים, שמאל למטה, השמאל דנוקבא. שע"י ב' גבורות הללו, של ז"א ושל הנוקבא, היא מכבסת לבושה. ועתיד מלך המשיח, %break הנוקבא, לשלוט למעלה על כל כוחות אחרים של העמים עובדי עבודה זרה. ולשבור מעוזם מלמעלה ומלמטה. %letter 631 .631 כיבס ביין לבושו. כמו יין המורה שמחה, כמ"ש, יין המשמח אלקים ואנשים, וכולו דין. כן מלך המשיח, הנוקבא, המראה שמחה לישראל, שממשיכים אותו בשיעור הקדושה, וכולו דין לעמים עכו"ם, הממשיכים יותר מכשיעור. %break כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת על פני המים, זהו רוחו של מלך המשיח, שמרחפת הנה והנה, לדין ולרחמים. ומיום שנברא העולם מכבס לבושו ביין העליון. %letter 632 .632 כתוב אח"ז, חַכְלִילִי עיניים מיין ולְבֶן שיניים מחָלָב. חכלילי עיניים מיין, היין העליון, הארת השמאל מבינה, אשר התורה, הנוקבא, כשהיא משכרת, כלומר, %break משפיעה דינים לאותם הממשיכים אותו מלמעלה למטה, היא שותה ממנו, שמטעם זה נבחנת הבינה שדינים מתעוררים ממנה. %break ולבן שיניים מחלב, תושב"כ, ז"א, שמקבל חסדים, חלב. כי התורה נקרא יין וחלב. תושב"כ, ז"א, חלב, ותשבע"פ, הנוקבא, יין. יין מקובל מבינה, חלב מקובל מאבא. %letter 633 .633 כתוב, ויין ישמח לבַב אֶנוש להצהיל פנים משָמֶן. ממקום שנקרא שמן, אבא. ההתחלה של היין הוא שמחה, מקום שכל השמחות יוצאות משם, הבינה. וסופו, כשהוא מתפשט אל הנוקבא, דין, משום שהסוף שלו מקום הקיבוץ של כל הספירות, %break הנוקבא, שמשום זה היא נקראת כנ"י, מקום כינוס דז"א, דין, ובו נידון העולם. כי הדין שבנוקבא הוא סיבה שיתקבצו בה כל הספירות דז"א, כי מתוך כך היא צמאה לחסדים. %break וכיוון שההתחלה של היין הוא שמחה, וסופו דין, משום זה כתוב, להצהיל פנים משמן, ממקום שכל השמחות יוצאות משם. כי כדי להמשיך השמחה ביין, כמו שהיה בבינה, %break היא ממשיכה חסדים מאבא, הנקרא שמן. וע"י זה מתבטלים כל הדינים שבה, ומשיגה ג"ר, הנקראות פנים. כמ"ש, להצהיל פנים משמן. %letter 634 .634 ולחם לבב אנוש יסעד. לחם שאומר כאן, לחם מסעיד את העולם, החסדים הנמשכים מחג"ת דז"א. ואין לומר, שבו לבדו תלוי סעד העולם, אלא צריכים גם ליין, הארת חכמה, כי לילה בלי יום אינו נמצא, אלא יום, ז"א, ולילה, נוקבא, %break צריכים להיות מחוברים יחד. וע"כ צריכים ללחם, מז"א, וליין, מנוקבא, ששניהם יחד מסעידים את העולם. %break ואינו צריך להפריד אותם, ולהמשיך לחם לבד מז"א בלי הנוקבא. ומי שמפריד אותם, ייפרד מחיים. כמ"ש, למען הודיעך, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, משום שאין צריכים להפריד ביניהם. %letter 635 .635 אבל דוד אומר, ולחם לבב אנוש יסעד. ולחם, ו' נוסף בו, כמו והוי"ה, שתוספות ו' מרבה את הנוקבא, כי כל מקום שכתוב, והוי"ה, פירושו, הוא ובית דינו, הנוקבא. אף כאן, הו' שבמילה, ולחם, מרבה את הנוקבא. וע"כ הכול נמצא ביחד בזיווג. %letter 636 .636 מי שמברך על המזון, לא יברך על שולחן ריק. וצריך הלחם, שפע ז"א, ימין, להימצא על השולחן, הנוקבא, שמאל. וכוס יין, שפע הנוקבא בימין, הרומז על ז"א, כדי לקשר שמאל בימין, %page 553 שייכללו יחד, והלחם, ימין, יתברך מהם מזיווג עם שמאל, ויתקשר בהם, ויהיה הכול קשר אחד, לברך את השם הקדוש כראוי. %break כי לחם, ימין, מז"א, נקשר ביין, משמאל, מנוקבא, ויין, משמאל, יתקשר בימין, ביד ימין הרומז אל ז"א, שבזה נכללה החכמה בחסדים והחסדים בחכמה. ואז הברכות שורות בעולם, והשולחן, הנוקבא, נשלם כראוי. %break %H מהאוכֵל יצא מאכל %break %letter 640 .640 מהאוכֵל יצא מאכל ומעַז יצא מתוק. מהאוכל, מצדיק, כמ"ש, צדיק אוכל לשובע נפשו. צדיק, יסוד, אוכל, השפע מכל ספירות דז"א. לשובע נפשו, לתת שובע לאותו מקום שנקרא נפשו של דוד, הנוקבא. מהאוכל יצא מאכל, %break כי לולא אותו צדיק, לא היה יוצא מזונות לעולם. והעולם, הנוקבא, לא היה יכול להתקיים. ומעז יצא מתוק, יצחק שבירך את יעקב, כמ"ש, מטל השמיים ומשמני הארץ. %letter 641 .641 אע"פ שכל הספירות הן אחד, לולא דין הקשה שבשמאל דז"א, לא היה יוצא דבש, שפע הארת השמאל שבנוקבא, המקובל משמאל דז"א. דבש זה תשבע"פ, הנוקבא, שכתוב עליה, %break ומתוקים מדבש ונופת צופים. לפי זה, מעַז, זהו תושב"כ, כמ"ש, ה' עוז לעמו ייתן, ז"א. יצא מתוק, זהו תשבע"פ, הנוקבא, שבה הדבש. %letter 642 .642 הקב"ה הוא עם ההולכים אחר התורה. יורשים אותה, הם ובניהם לעולם, כמ"ש, ואני זאת בריתי. %letter 643 .643 זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות ויַרְכָתו על צידון. כמ"ש, חגור חרבךָ על יָרך, גיבור הודך והדָרך. האם זהו הוד והדר לחגור כלי זין ולהתאזר בזה? הלוא מי שעוסק בתורה, ועורך מלחמתה של תורה, ומתאזר בה, זהו שבח? %letter 644 .644 אלא עיקר אות ברית קודש נתן הקב"ה ורשם אותו בבני אדם, כדי שישמרו אותו, ולא יפגמו את הרושם של המלך. ומי שפוגם אותו, עומדת לנגדו חרב נקמת נקם ברית, לנקום נקמת ברית קודש, שנרשם בו, והוא פגם אותו. %letter 645 .645 ומי שרוצה לשמור ברית קודש, יתאזר ויתקן עצמו ויָשם כנגדו, שהיצה"ר יתקיף אותו, את החרב הזו הנמצאת על ירך, להיפרע ממי שפוגם מקום המכונה ירך. וזהו, חגור חרבך על ירך גיבור. גיבור, שמנצח את יצה"ר, הודך והדרך. %letter 646 .646 חגור חרבך על ירך גיבור. מי שיוצא לדרך יתקן את עצמו בתפילה לאדונו, ויתאזר בצדק, מלכות, חרב עליונה, בתפילות ובבקשות, מטרם שיוצא לדרך, ככתוב, צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. %page 554 %letter 647 .647 זבולון יצא תמיד לשבילים, למנעולא, ולאורחות, מפתחא. וערך מלחמות, והתאזר בחרב העליונה, הנוקבא מבחינת הדינים שבהארת השמאל שלה. בתפילות ובבקשות, מטרם שיצא לדרך. ואז ניצח העמים והתגבר עליהם. %break הרי יהודה נתקן בחרב הזו, לערוך מלחמות ותיקונים, כי הוא מלכות, ולמה זבולון? י"ב שבטים כולם תיקון מלכות, שגם זבולון בחינת מלכות. %break %H שני תיקונים של הנוקבאות %break %letter 648 .648 שני תיקונים של הנוקבאות, אמר שלמה בשה"ש, אחד לרועה העליונה, יובֵל, בינה. ואחד לכלה, שנת השמיטה, הנוקבא. תיקון למעלה, בבינה, ותיקון למטה, בנוקבא. %break מעשה בראשית ג"כ באלו ב' מקומות, שבכל דבר הייתה עשיה אחת למעלה בבינה, ועשיה אחת למטה בנוקבא. וע"כ מתחילה התורה באות ב', שרומזת על ב' נוקבאות הללו. %break והעשיה שלמטה דומה בשלמותה לעשיה של מעלה. אבא עשה עולם העליון, בינה, וז"א עשה עולם התחתון, הנוקבא. %break שני תיקונים של הנוקבאות שאמר שלמה, למעלה ולמטה, בתיקון העליון של השם הקדוש, בינה, ולמטה בתיקון התחתונה, הנוקבא, כעין התיקון של מעלה, שבבינה. %break כלומר, שכל התיקונים שעשה בנוקבא העליונה, המשיך אותם אל הנוקבא התחתונה, שבזה נשלמה ונעשתה נוקבא תחתונה, מלכות, כמו הנוקבא העליונה, בינה. %letter 649 .649 אשרי חלקו של יעקב הקדוש שזכה לזה. כי מיום שנברא העולם, לא הייתה נמצאת מיטה שלמה, כמו מיטתו של יעקב. הנוקבא, מיטה, שכל שלמותה לקבל כל התיקונים שבנוקבא העליונה, %break וזה נשלם בי"ב שבטים של יעקב, כי בתיקון י"ב נעשתה הנוקבא התחתונה בכל השלמות, כמו נוקבא העליונה. %break ובשעה שרצה להסתלק מן העולם, היה שלם בכל צדדיו. אברהם, חסד, מימינו. יצחק, גבורה, משמאלו. הוא, ת"ת, באמצע. השכינה הייתה לפניו, השלמות של ד' רגלי הכיסא העליון, שכל אחד מחו"ג תו"מ הללו כלול מג', והם י"ב. והבינה עליהם מלמעלה. %break כיוון שראה יעקב את זה, קרא לבניו ואמר להם, היאספו, כדי שיימצא התיקון למעלה ולמטה, כי י"ב בניו היו התיקון של נוקבא תתאה, כמו הי"ב של יעקב לנוקבא עילאה. ונמצא עתה, שנשלמו ב' הכיסאות, העליון והתחתון. %letter 650 .650 שני תיקונים נמצאים שם, עליון ותחתון, כדי שיהיה הכול שלם, כדי שהנוקבא תהיה שלמה כבינה. תיקון העליון סתום ומגולה, כי הוא תיקון של יובֵל, בינה, שאמר שלמה בשה"ש. הראש, ג"ר דז"א, סתום ואינו מתגלה, ואינו צריך להתגלות, %break כי ראש דז"א בחב"ד נתקנו. הזרועות והגוף, חג"ת, הם התגלו. השוקיים, נו"ה, סתומים ואינם מגולים, משום שהנבואה, השפע של נו"ה, אינה שורה אלא בארץ ישראל, %page 555 הנוקבא. כלומר, שהשפע שלהם מתגלה בנוקבא, הארת חכמה, השייכת לה ולא לז"א. ותיקון זה הוא סתום ומגולה. תיקון העליון דבינה, הוא ע"י התיקון של ד' רגלי הכיסא, חו"ג תו"מ דז"א שמחזה ולמעלה, שכל אחד נחלק על ג' קווים והם י"ב. %break למה מחשבים רק ד' הספירות חו"ג תו"מ שמחזה ולמעלה דז"א? כי ג"ר, חב"ד דז"א, סתומות, ונו"ה שמחזה ולמטה, ג"כ סתומות, מטעם שכל הארתם חכמה, ואינה בז"א, כי בז"א מאירים רק חסדים. %break ולפיכך אנו מחשבים בז"א רק חג"ת, עם המלכות המחוברת בהם. ותיקון זה סתום, שאין בו חכמה, מ"מ הוא מגולה, שהחסדים נמשכים מאוירא דכיא שבאו"א עילאין, שהם חשובים מחכמה. %letter 651 .651 תיקון אחֵר תחתון של הכלה, הנוקבא, שאמר שלמה בשה"ש, התגלה יותר, כי כאן מאירה הארת החכמה. והוא התיקון בי"ב שבטים שתחתיה ותיקון הגוף שלה, ד' הספירות חו"ג ונו"ה, שבכל אחת ג' קשרים והם י"ב, והנוקבא, הת"ת שבהם, עליהם מלמעלה. %break %H מיתקן בי"ב בשני עולמות %break %letter 652 .652 ויעש את הים, עומד על שני עשר בָּקָר. הים הזה מיתקן בי"ב בשני עולמות, בעולם העליון, בינה, ובעולם התחתון, הנוקבא. בי"ב למעלה, המרכבות הממונים למעלה, %break חו"ג תו"מ שלמעלה מחזה דז"א, שכל אחד כלול משלושה והם י"ב. והבינה רוכבת עליהם מלמעלה. וע"כ נקראים חו"ג תו"מ מרכבות. %break בי"ב למטה, י"ב השבטים, חו"ג נו"ה דנוקבא, שכל אחד כלול משלושה והם י"ב. והנוקבא, הת"ת שבה, רוכבת עליהם. כיוון שראה יעקב תיקון העליון, חג"ת, וראה השכינה עומדת לנגדו, המלכות, ד' רגלי הכיסא העליון, רצה להשלים התיקון, %break קרא אל י"ב בניו ואמר להם, היאספו, התקינו עצמכם להשלים האמונה, הנוקבא, שיתקנו את עצמם בתיקון של י"ב של הנוקבא, ותהיה הנוקבא בכל השלמות, כמו הנוקבא של מעלה, בינה, ויושלם התיקון. %letter 653 .653 שלושה פונים צפונה ושלושה פונים ימה ושלושה פונים נגבה ושלושה פונים מזרחה והים עליהם. י"ב שבטים בד' דגלים בד' רוחות, ג' שבטים לכל צד לד' רוחות העולם. ג' שבטים לזרוע הימנית, חסד. ג' שבטים לזרוע השמאלית, גבורה. %break וג' שבטים לירך הימנית, נצח. ג' שבטים לירך השמאלית, הוד. גוף השכינה, הת"ת שלה, עליהם, כמ"ש, והים עליהם. %letter 654 .654 מהו הטעם, שיש ג' שבטים לזרוע וכן ג' שבטים לכולם? יש ג' קשרים בזרוע הימנית שבגוף תחתון, ג' בשמאלית, ג' בירך הימנית, ג' בירך השמאלית, ונמצאים י"ב ומחוברים עם הגוף, כעין שלמעלה. %break י"ב שבטים, חו"ג נו"ה של הנוקבא, שבכל אחת ג' קשרים, והם י"ב. וגוף הנוקבא, ת"ת שלה, מחובר עימהם מלמעלה. כמ"ש, כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, וזאת אשר דיבר להם אביהם. הנוקבא נקראת זא"ת, משום שבה נשלם החשבון. %page 556 כמ"ש, והים עליהם מלמעלה, שהוא הנוקבא. הרי שי"ב השבטים מחוברים עם גוף הנוקבא, אשר עליהם. %letter 655 .655 חג"ת נהי"מ דראש הנוקבא, הם שבעה עיני העדה, כמ"ש, שבעה עיני ה'. ולהיותם מוחין דחכמה מכונים עיניים. והם שבעים סנהדרין, שכל אחד מחג"ת נהי"מ האלו כלול מע"ס, והם שבעים. השערות הנמשכות מן הראש הזה, %break הם כמ"ש, כל הפקודים למחנה יהודה מְאַת אלף ושמונים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאותם. וכמ"ש, כל הפקודים למחנה ראובן, וכן לכולם, שכל המספרים האלו הם בחינות שערות של הנוקבא. %letter 656 .656 במצרים, בשעת הסתלקותו של יעקב מן העולם, שהשלמות הייתה נמצאת באותה שעה, איפה היו כל אלו הפקודים של המחנות, בחינות שערותיה של הנוקבא? אם לא היו שם, הרי הנוקבא הייתה מחוסרת אז משלמותה, שהם השערות? %break ודאי שבעים נפש היו, בבואם למצרים, כנגד המוחין דשבעים סנהדרין. וכל אלו שהולידו ב-17 שנים, שיעקב חי בארץ מצרים, לא היה להם חשבון מחמת ריבוים, כמ"ש, ובני ישראל פרו וישרצו ויעצמו במאוד מאוד. והם היו בחינות שערות של הנוקבא. %break והם היו בשעת הסתלקות יעקב מן העולם. וע"כ לא היה חסר כלום מהשלמות, אשרי חלקו של יעקב השלם, שנשלם למעלה ולמטה. %letter 658 .658 תיקון העליון שבבינה כולו אחד, לא היה בו פירוד, כמו בתיקון התחתון, שבנוקבא. כמ"ש בנוקבא, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים. כי בנוקבא יש פירוד. ואע"פ שיש בה פירוד, כשמסתכלים בדברים, הכול עולה לאחד, %break כי גם הפירוד שבה חוזר ומיתקן ע"י התיקון של י"ב, ואז גם היא כולה אחד. משא"כ הבינה, שלא היה בה פירוד מעולם, אינה צריכה לתיקון י"ב, שיתקן אותה. %letter 659 .659 אבל התיקון של העליון, של היובל, בינה, עומד ג"כ על י"ב, כמו התחתון, הנוקבא. ואע"פ שהוא אחד, שלא היה בו פירוד מעולם, הנה האחד הזה משלים לכל צד, שהאחד שבספירות של צד ימין משלים לצד שמאל, והאחד שבספירות שבצד שמאל משלים לצד ימין. %break ונמצא, שאֵלו ו"ק עליונות חג"ת נה"י שבבינה, הם י"ב. כי כל אחד מחג"ת נה"י מַלווה לחברו מאורותיו, ונכלל מאורות חברו, ונמצאו שהם י"ב, וגוף של הבינה עליהם. %break ועניין הלוואה פירושו, כי אחר שהימין, חסדים, נשלם מהתכללות החכמה שבשמאל, מחזיר לו הארתו, ונשאר באור חסדים. וכן השמאל מחזיר החסדים לימין אחר שנשלם על ידיהם, ונשאר בחכמה. ונמצא מה שנתנו זה לזה, אינו אלא הלוואה ע"מ להחזיר. %break וע"כ כל עומד על י"ב, ואפילו הבינה. כי ו"ס חג"ת נה"י שבה נכללים זה מזה, ויש חג"ת נה"י בצד ימין, וחג"ת נה"י מצד שמאל. ולא משום תיקון הפירוד כמו בנוקבא. %break הגוף הוא יעקב, ת"ת, ולא בינה, שהוא ראש ולא גוף. ואיך ייתכן שהבינה, שהוא מעל י"ב, הוא גוף? אלא ראש וגוף עומדים ביחד, שנכללים זה מזה, וע"כ יש בחינת ת"ת גם בראש בבינה. %letter 660 .660 יש ג' קשרים שבזרוע הימנית, חסד חסדים, שכל הג' הם חסד. וג' קשרים שבזרוע השמאלית, גבורה גבורות, ג' גבורות. וג' קשרים בירך הימנית, נצח נצחים, ג' נצחים. וג' קשרים בירך השמאלית, הוד הודות. הרי ביחד י"ב, והגוף, ת"ת, עומד עליהם, הרי י"ג (13). %page 557 כי בי"ג מידות מתבאר התורה, י"ג מידות של רחמים, הנמשכים מי"ג תיקוני דיקנא דא"א. והכול אחד, שאין שם פירוד. ונמשכים מלמעלה למטה בייחוד, מי"ג תיקוני דיקנא דא"א, ומשם לי"ג דבינה, ומשם לי"ג דז"א, עד אותו מקום העומד על פירוד, הנוקבא. %letter 661 .661 שבע עיניים עליונות, שבע ספירות חג"ת נהי"ם דמוחין דחכמה. כמ"ש, עיני ה' הֵמָה משוטטים. הם זכרים, כלומר, מז"א. כי מקום הזכר הוא. ושכתוב, ה' עיניו משוטטות, הם בתיקוני השכינה למטה, מקום הנוקבא. %break שבע העיניים העליונות, בין של הזכר ובין של הנוקבא, הן כנגד הכתוב, לך ה' הגדוּלה, חסד, והגבורה, והתפארת, והנצח, וההוד, כי כל, יסוד, בשמיים ובארץ. וכמ"ש, לך ה' הממלכה, מלכות, משלים לכל קצה מו"ק חג"ת נה"י. %letter 662 .662 השערות שבזו"ן הן גבוּרות, כמ"ש, מי ימלל גבורות ה'. אע"פ שהשערות גבורות, מ"מ נמשכים על ידיהם החסדים, שאין להם מספר, שעליהם כתוב, חסדֵי ה' כי לא תָמְנוּ. ותיקונים אלו עולים למקום אחר, למוחין שאין להם חשבון. %break ואע"פ שבמוחין דחשבון, שהם שבעה עיני ה', נאמר בו יותר, ועלה במשקל, כלומר, בקו אמצעי, המכריע בין ב' כפות המאזניים, ימנית ושמאלית, בעליונה, בינה, ובתחתונה, הנוקבא. ושלמה המלך ביאר אותן ב' הנוקבאות בשה"ש. %break משא"כ במוחין דשערות, שאין צריכים לפרש אותן, כי אין מספר. עכ"ז שניהם צריכים, שע"י ב' מיני מוחין האלו באה השלמות. %break אשרי חלקם של הצדיקים, שיודעים דרכי הקב"ה, ובמוחין דמספר מתגלה הכול ליודעי דין ומשפט. %break %H זבולון לחוף ימים ישכון %break %letter 663 .663 זבולון ויששכר עשו ביניהם תנאי, יששכר ישב ויהגה בתורה, זבולון ייצא ויעסוק במסחר, ויתמוך ביששכר. כמ"ש, ותומכיה מאושר. והיה יורד בימים לעשות מסחר. וחלקו היה כן, כי הים היה נחלתו. %letter 664 .664 משום זה קורא לו ירך, כמ"ש, ויַרְכָתו על צידון, כי דרכו של ירך לצאת ולבוא, כמ"ש, שמַח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך. %break זבולון לחוף ימים ישכון, באלו יורדי הים, לעשות מסחר. אע"פ שרק ים הגדול היה בנחלתו, מ"מ כתוב, ימים, משום שבין שני ימים היה שורה, בין ים הגדול לים כנרת. אלא שנחלתו לא הייתה מתפשטת עד כנרת. %letter 665 .665 כל סוחרי שאר הימים, היו מחַזרים אחר סחורות בים שלו. ע"כ כתוב, לחוף ימים, לשון רבים. וירכתו על צידון, הלוא גבול צידון היה רחוק מגבול זבולון? הירך שלו מגיעה על גבול צידון, רצועה צרה של קרקע, כעין ירך, הייתה נמשכת מחלקו של זבולון, %page 558 ומגיעה עד הגבול של צידון, ובדרך זו הגבול של זבולון נמשך לגבול צידון. ומקום מסחר היה שם, כי כל הסוחרים הולכים ושבים עם סחורותיהם למקום ההוא. %letter 666 .666 וכתוב, ולא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך, על כל קורבנך תקריב מלח. למה מלח חשוב כל כך? משום שהוא ממרֵק ומבשם את המר להטעים אותו. כי מלח דינים, אשר במסך דחיריק, שעליו יוצא קו אמצעי, המייחד ימין ושמאל, %break והוא ממרק ומבשם וממתיק הדינים דשמאל, שהם מרים, עם החסדים שבקו ימין. ואם לא היה מלח, לא היה נמשך קו אמצעי, ולא היה יכול העולם לסבול את המרירות. כמ"ש, כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל. %break משפט, ת"ת, קו אמצעי שמחזה ולמעלה, שהדינים שבמסך שבו נקראים מלח. צדק, דינים המרים שבמלכות. כשהמשפט, מלח, הוא לארץ, הנוקבא, אז צדק למדו, שיוכלו לקבל המרירות שבצדק. וכמ"ש, צדק ומשפט מכון כיסאך, שהצדק נשלם ע"י המשפט, המלח. %letter 667 .667 ומלח הוא ברית, יסוד, קו אמצעי, שמחזה ולמטה, שהעולם, הנוקבא, מתקיים עליו. כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. ומשום שעליו יוצא הקו האמצעי, יסוד, %break נקרא המלח ברית אלקיך, כי היסוד ברית, וקוראים אנו ים המלח, שהים, הנוקבא, נקראת ע"ש המלח הממתק אותו. %letter 668 .668 כמ"ש, כי צדיק ה' צדקות אָהֵב. זהו מלח, יסוד, בים, במלכות. כי צדיק הוא יסוד, צדקות הוא מלכות. ומי שמפריד אותם, גורם לעצמו מיתה. וע"כ כתוב, לא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך. %break שלא תפריד את היסוד, מלח, מעל המנחה, הנוקבא. וזה בלא זה אינם הולכים. %letter 669 .669 הים אחד ונקרא ימים בכתוב, זבולון לחוף ימים ישכון, משום שמקום יש בים, שהוא מים זכים, ומקום שיש בו מים מתוקים, ומקום שיש בו מים מרים. ומשום שיש מקומות שונים, נקרא ימים. וע"כ כתוב, לחוף ימים. %break כל שבט, כל אחד הוא קשר אחד מאלו הקשרים שמתחברים בגוף הנוקבא. משום זה יש מקומות שונים בנוקבא, שנקראת ים, לפי השבט המיוחס שם. וע"כ נקראת הנוקבא ימים, לשון רבים. %letter 672 .672 כתוב ברחָב, ונתתם לי אות אמת, והַחֲיִיתם את אבי ואת אימי. היא רצתה סימן החיים, כמ"ש, והַחֲיִיתם את אבי ואת אימי. ואמרה, שסימן החיים אינו שורה אלא באות אמת, שזהו אות ו' של הוי"ה, ת"ת, משום שבו שורים חיים. %break סימן של משה רצתה, ת"ת, ולמה נתנו לה תקוות חוט השָׁני, כמ"ש, את תקוות חוט השני הזה תקשרי, שהוא סימן של יהושע, מלכות? %letter 673 .673 אלא הם אמרו, משה הרי נפטר מן העולם, כי נאסף השמש, ת"ת, משה. והרי הגיע זמנה של הלבנה למשול. ע"כ סימן הלבנה, מלכות, הוא תקוות חוט השני, סימן של יהושע, מלכות, יהיה אצלך, משום שממשלת הלבנה עתה. %letter 674 .674 כל בניו של יעקב י"ב שבטים היו, והסתדרו למטה כעין של מעלה, כי"ב קשרים שבחו"ג נו"ה דנוקבא. ולמה הקדים תמיד בברכות את זבולון לפני יששכר, והרי יששכר עסק בתורה, והתורה מקדימים בכל מקום, לכל דבר, ולמה בברכות הקדים את זבולון? %page 559 %letter 675 .675 זבולון זכה שיקדימו אותו ליששכר בברכות, משום שהוציא לחם מפיו ונתן לפיו של יששכר. מכאן, מי שמפרנס לבעל תורה, מקבל ברכות מלמעלה ומלמטה. ולא עוד אלא שזוכה לשני שולחנות, מה שאינו זוכה אדם אחר. %break זוכה לעושר שיתברך בעוה"ז, וזוכה שיהיה לו חלק בעוה"ב. כמ"ש, זבולון לחוף ימים ישכון, והוא לחוף אוניות. %break כיוון שכתוב לחוף ימים, למה כתוב עוד, לחוף אוניות? אלא לחוף ימים, בעוה"ז, לחוף אוניות בעוה"ב. כמ"ש, שם אוניות יהלכון, שנאמר על ים גדול ורחב ידיים, הבינה, עוה"ב, כי שם השפע של עוה"ב. %break %H השׁבעתי אתכם בנות ירושלים %break %letter 676 .676 השׁבעתי אתכם בנות ירושלים, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו, שחולת אהבה אני. מי הוא קרוב יותר אל המלך מכנ"י, הנוקבא? והיא אומרת להם, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו? %break אלא, בנות ירושלים, הן נשמות הצדיקים, שהן קרובות אל המלך תמיד, ומודיעות אל המלך בכל יום שלומה של המטרוניתא, הנוקבא. %letter 677 .677 בשעה שהנשמה יורדת לעולם, כנ"י, הנוקבא, באה עליה בשבועה, שתגיד למלך ותודיע לו את אהבתה אליו, בשביל להתרצות עימו. %break כי ז"א קו ימין, הנוקבא קו שמאל. וב' הקווים ימין ושמאל במחלוקת. וכמו שזו"ן עולים למ"ן לב' קווי הבינה, ישסו"ת, ועושים שלום ביניהם בקו אמצעי, היוצא על מסך דחיריק, כן נשמות הצדיקים עולים למ"ן לזו"ן, ונעשות להם קו אמצעי, ועושות שלום ביניהם. %break וע"כ נאמר, שהנוקבא משׁביעה את הנשמות להגיד ולהודיע למלך, ז"א, את אהבתה, בשביל להתרצות עימו, שיעלו למ"ן ויהיו לקו אמצעי, העושה שלום בין ב' קווים ימין ושמאל, ז"א ונוקבא. %letter 678 .678 ובמה מודיעות הנשמות אהבת הנוקבא אל המלך? החיוב הוא על האדם, לייחד את השם הקדוש, הנוקבא, בז"א, בפה בלב ובנפש. ולהתקשר כולו בזו"ן, שיעלה למ"ן אליהם, כשלהבת הקשורה בגחלת. ובאותו הייחוד שעושה גורם, שיתרצה המלך עם המלכה, %break ומודיע אל המלך את אהבתה אותו. שעם עליית הנשמה למ"ן לז"א, נעשית קו אמצעי ביניהם, ועושה שלום ומייחדת אותם זה עם זה. %letter 679 .679 בנות ירושלים הן י"ב השבטים, י"ב הקשרים בחו"ג ונו"ה, שגוף הנוקבא עומדת עליהם. %break ירושלים, הנוקבא, עומדת על י"ב הרים. ומי שאומר על שבעה, אינו אומר על צד השלמות. ואע"פ שהכול אחד, יש בה שבע בחינות חג"ת נהי"מ. ויש בה ד' בחינות חו"ג תו"מ. ויש בה י"ב בחינות, %page 560 י"ב הקשרים. והכול אחד. אלא שהם מדרגות מיוחדות בה, וי"ב היא השלמות. %letter 680 .680 ירושלים עומדת על י"ב הרים, ג' לצד זה, וג' לצד זה, וכך לארבע זוויות. ג' קשרים בחסד, ג' קשרים בגבורה, ג' קשרים בנצח, ג' קשרים בהוד. וגוף הנוקבא עליהם. ואז נקראים חיה, כמ"ש, היא החיה אשר ראיתי תחת אלקֵי ישראל. %break ונקראים בנות ירושלים, משום שירושלים, הנוקבא, עומדת עליהם. והם מעידים עדות למלך על אהבתה של כנ"י. כי אומרת להם, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו, שחולת אהבה אני. וכמ"ש, שבטי יה עדות לישראל. שאומרים עדות לישראל, %break לז"א, על אהבתה של הנוקבא. אשרי חלקם של ישראל, שיודעים דרכיו של הקב"ה. %break %H יששכר חמור גָרֶם %break %letter 681 .681 יששכר חמור גָרֶם, רובץ בין המִשְׁפְּתָיים. ואם נקרא חמור, מפני שעסק בתורה, למה לא ייקרא לו סוס, או אריה, או נמר? משום שהחמור מקבל עליו משא, ואינו בועט באדונו כשאר בהמות, ואין בו גבהות הרוח, ואינו דואג לשכב במקום מתוקן. %break אף יששכר, שעִסקו בתורה, מקבל עליו המשא של התורה, ואינו בועט בהקב"ה, ואין בו גבהות הרוח, כחמור שאינו דואג לכבודו, אלא לכבוד אדונו. ע"כ רובץ בין המשפתיים, כמ"ש, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. %letter 682 .682 כמ"ש, לדוד, ה' אורי וישעי מִמי אירא. כמה חביבים הם דברי תורה, כמה חביבים הם אותם שעוסקים בתורה לפני הקב"ה. כי כל מי שעוסק בתורה, אינו מפחד ממזיקי העולם, %break נשמר הוא למעלה, נשמר למטה. ולא עוד, אלא שמכניע כל המזיקים שבעולם ומורידם לעומקי תהום רבה. %letter 683 .683 כשבא הלילה, הפתחים של מעלה נסתמים, וכלבים וחמורים שורים ומשוטטים בעולם, וניתן רשות למזיקים להשחית, וכל בני העולם ישנים במיטותיהם, %break ונשמות הצדיקים עולות ומתענגות למעלה. כשמתעורר רוח צפון, מתחלק הלילה, התעוררות קדושה מתעוררת בעולם. %letter 684 .684 אשרי חלקו של אותו אדם, שקם ממיטתו באותה שעה, ועוסק בתורה. כיוון שהוא פותח בתורה, כל אלו מיני מזיקים הרעים, מכניס אותם בנקבי תהום הגדול, ומכניע קליפת החמור, ומוריד אותו בבקיעים שמתחת העפר, בזוהם הפסולת והזבל המקובץ שם. %letter 685 .685 משום זה, יששכר, שהיה עסקו בתורה, הכניע את קליפת החמור, והוריד אותו. ומה שהיה החמור, גֶרֶם המעלות, כמ"ש, חמור גָרֶם. שהיה עולה להזיק העולם, והנה עתה, שם מדורו, בין המשפתיים, בין האשפות, בין הזוהמות של בקיעי העפר. %page 561 יששכר, ע"י עסק תורתו, השפיל קליפת חמור גרם, ועשה אותו, רובץ בין המשפתיים, שהוריד אותו לבקיעים שבאדמה, בין האשפות אשר שם. %letter 686 .686 ויַרְא מנוחה כי טוב, זו היא תושב"כ. ואת הארץ כי נָעֵמה, זו היא תשבע"פ. %break ויֵט שִכמו לסבול, לסבול עול תורה, ולהידבק בה ימים ולילות. ויהי למס עובד, להיות עובד אל הקב"ה, ולהידבק בו, ולהחליש את עצמו מרוב עסקו בתורה. %letter 687 .687 כי כל מי שיודע לעסוק בתורה, ואינו עוסק, מתחייב בנפשו. ולא עוד, אלא שנותנים עליו עול דרך ארץ ושעבוד רע, שעבוד מלכות, כמ"ש ביששכר, ויט שִכמו לסבול. %break ויט, נטה, כמ"ש, ויטו אחרי הבצע, שסר מדרך הישר. כי מי שמטה עצמו ודרכו, שלא לסבול עול תורה, מיד, ויהי למס עובד, שנופל תחת עול דרך ארץ ושעבוד מלכות. %break וירא מנוחה כי טוב, שראה כי טוב לקבל עליו עול תורה. ולא עוד, אלא גם, ויט שכמו לסבול, שמטה עצמו שלא לסבול. מיד, ויהי למס עובד, שהטילו עליו עול דרך ארץ ושעבוד מלכות. %letter 688 .688 אשריהם בני העולם העוסקים בתורה, כי כל מי שעוסק בתורה, אהוב הוא למעלה ואהוב למטה, ונוחל בכל יום נחלת עוה"ב. כמ"ש, להנחיל אוהביי יש. יש, זה עוה"ב, בינה, שמימיו, השפע שלו, %break אינו נפסק לעולם. כי העוסק בתורה מקבל שכר טוב עליון, שאדם אחר לא זכה בו, והוא יש, בינה. ומשום זה מרמז השם יששכר, שעסק בתורה, יש שכר, שהשכר של העוסקים בתורה הוא, יש, בינה. %letter 689 .689 כתוב, רואה הייתי עד אשר הכיסאות נפלו. כשנחרב ביהמ"ק, נפלו ב' כיסאות. ב' כיסאות למעלה וב' כיסאות למטה. ב' כיסאות למעלה, כיסא של יעקב, ז"א, וכיסא של דוד, מלכות. %break וכיוון שהתרחק כיסא התחתון מכיסא העליון, שכיסא יעקב התרחק מכיסא דוד, נפל כיסא דוד. כמ"ש, השליך משמיים ארץ. %break וב' כיסאות שלמטה: ירושלים ובעלי תורה. והכיסאות שלמטה כעין הכיסאות של מעלה. כי בעלי התורה, כיסא של יעקב, ז"א. ירושלים, כיסא של דוד, מלכות. ונמצא, שנפלו ב' כיסאות, %break כיסא דוד של מעלה, הנוקבא, וכיסא ירושלים של מטה. וע"כ כתוב, עד אשר הכיסאות נפלו, בלשון רבים. כי כיסאות רבים נפלו, ונפלו מעלבונה של תורה. %break זו"ן נחלקים על החזה, למעלה מחזה, ב' כיסאות שלמעלה, ולמטה מחזה, ב' כיסאות שלמטה. וב' כיסאות שנפלו, הם הנוקבא שלמעלה מחזה והנוקבא שלמטה מחזה. %letter 690 .690 כאשר צדיקי אמת עוסקים בתורה, כל הכוחות של שאר העמים, ושאר הצבאות, וכל הכוחות והצבאות שלהם, נכנעים ואינם שולטים בעולם. וישראל נועדים לעמי העולם, %break שעמי העולם מזמינים את ישראל, להעלות אותם לראש על כל העמים. שזהו עניין יששכר, יש שכר. %break ואם לא, קליפת חמור גורם לישראל ללכת בגלות, וליפול בין העמים, שישלטו עליהם, משום, וירא מנוחה כי טוב, שראה התורה, שהיא טובה ומתוקנת לפניו, ויכול להשתכר על ידה, %break כמה טובות וכמה חמודות, והוא היטה דרכו, שלא לסבול עול תורה, בשביל זה, ויהי למס עובד, בגלות. %page 562 %letter 691 .691 כתוב, הדודאים נתנו ריח. אלו הדודאים שמצא ראובן, כמ"ש, וילך ראובן וימצא דודאים בשדה. ודברי תורה אינם מתחדשים בישראל, אלא על ידיו. כמ"ש, ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים, לדעת מה יעשה ישראל. %break י"ב השבטים, י"ב קשרים שבב' זרועות חו"ג, וב' ירכיים נו"ה, בהארת ג' קווים בכל אחת מד' בחינות חו"ב תו"מ, שהם בנוקבא חו"ג ונו"ה. וע"כ נבחן שיש ג' קשרים בכל אחד מחו"ג נו"ה, והם י"ב. %break ומבחינת ד' הדגלים, יהודה וראובן ב' זרועות חו"ג. ואפריים ודן ב' ירכיים נו"ה. וג' קשרים שבזרוע שמאל, יהודה, הם יהודה יששכר זבולון, הארת ג' קווים שבזרוע שמאל. אשר יהודה קשר א', מקו ימין. יששכר קשר ב' מקו שמאל. זבולון קשר ג' מקו האמצעי. %break יששכר, מקו שמאל, שבו הארת חכמה. וכיוון שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים, נבחן שאין לו מזונות להתקיים. זבולון, מקו אמצעי, היוצא על מסך דחיריק, וממשיך חסדים ומלביש את החכמה דקו שמאל, כמו שיוצא למרחק לסחור, כדי להמשיך מזונות שיששכר יוכל להתקיים. %break הדודאים נתנו ריח, זו הארת החכמה שבקו שמאל, בחינת יששכר, קשר ב' שבזרוע השמאלית. וע"כ דברי תורה אינם מתחדשים בישראל, אלא על ידיו. כי חידושי תורה, הארת חכמה, אינם אלא בקו שמאל, בחינת יששכר. כמ"ש, ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים. %break כתוב, יודעי בינה, ולא יודעי חכמה, כי חכמה שבקו שמאל אינה חכמה ממש, אלא בינה שחזרה להיות חכמה. כי חכמה ממש אינה אלא בקו ימין. אבל חכמה זו נסתמה, ורק החכמה שבקו שמאל מאירה, שממקורה הוא רק בינה. %letter 692 .692 ועל פתחינו כל מגָדים חדשים גם ישנים. בני יששכר גרמו, שיהיה על פתחינו, פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות, כל מגדים חדשים גם ישנים. %break כמה דברי תורה חדשים וישנים שמתגלים על ידיהם של בני יששכר, לקרב את ישראל לאביהם שלמעלה. כמ"ש, לדעת מה יעשה ישראל. %letter 693 .693 דודי צפנתי לך. כל מי שעוסק בתורה כראוי, ויודע לשמח הדברים ולחדש הדברים כראוי, אלו הדברים עולים עד הכיסא של המלך, הנוקבא, שהיא הכיסא לז"א. וכנ"י, הנוקבא, פותחת להם שערים וגונזת אותם. %break ובשעה שהקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, בחצות לילה, מוציאה אותם חידושי תורה לפניו. והקב"ה מסתכל בהם ושמח. אז הקב"ה מתעטר בעטרות העליונות, ושמח במטרוניתא, הנוקבא. כמ"ש, חדשים גם ישנים. %break דודי צפנתי לָך, שאומרת זאת בחצות לילה, בשעה שמוציאה חידושי תורה לפני הקב"ה. ומאותה שעה והלאה, דבריו של המחדש והמשמח דברי תורה, כתובים בספר העליון. כמ"ש, וייכתב ספר זיכרון לפניו. %letter 694 .694 אשרי חלקו של העוסק בתורה כראוי, אשרי הוא בעוה"ז ואשרי הוא בעוה"ב. עד כאן ממשלת יהודה, זרוע שנכלל בכל. ג' הקווים בכוח של כל הצדדים, דרום צפון מזרח, %break ג' קשרים שבזרוע, יהודה יששכר זבולון, ביחד, כמו בדגלים, שיהודה הארת קו ימין, ויששכר קו שמאל, וזבולון קו אמצעי, כדי שיהודה יתגבר על כל הס"א. %page 563 %H דן ידין עמו %break %letter 696 .696 דן ידין עמו כאַחד שבטי ישראל. דן, הוא כמ"ש, מאסף לכל המחנות, ירך השמאלית, הוד, והולך לאחרונה. כיוון שיהודה וראובן נוסעים, הלוויים והארון פורשים דגלים, %break ונסע דגל אפריים למערב, ירך הימנית נוסעת ע"פ הסדר, שירך ימנית קודמת לירך שמאלית, דן. וע"כ נוסע דן לאחרונה. %break הרי זבולון הוא שנכנס ויוצא, כמ"ש, שמַח זבולון בצאתך, זבולון ירך ולא אפריים. אלא ודאי יהודה נכלל מכולם. כיוון שזבולון כלול בדגל יהודה, אין לו מידה בפני עצמו, אלא שנכלל ביהודה, ראש הדגל. ורק אפריים, ראש הדגל, יש לו מידה בפני עצמו, ירך הימנית, נצח. %letter 697 .697 סדר ד' הדגלים. המלכות של מעלה, הנוקבא דז"א, נכללת מכל י"ב הקשרים. ויהודה מלכות התחתונה. וכמו שהמלכות העליונה נכללת מהכול, כן מלכות התחתונה, %break יהודה, נכללת מהכול, מגוף ומירך, כלומר, מת"ת ומי"ב הקשרים שבזרועות ובירכיים, כדי שיתגבר בכוחו. %letter 698 .698 כמ"ש, מימינו אש דת לָמו. התורה ניתנה מצד הגבורה, אש. אבל הגבורה נכללה בימין, חסד, ובגוף, ת"ת, ובירך, נו"ה, ובכל הספירות. כן הסדר הראשון של נסיעת הדגלים, הוא יהודה, מלכות הבאה מצד הגבורה, %break אבל נכללה בימין בגוף ובירך, ובכל הספירות נכללה, כמו שהמלכות של מעלה, הנוקבא דז"א, נכללה מכל הספירות. %letter 699 .699 הסדר השני של הדגלים, ראובן, שהוא לצד דרום, ימין, חסד, אבל כל כוח הימין של ראובן לקח יהודה, משום שמראובן הועברה המלכות, יהודה התגבר בעוצמת הימין, שהיה מראובן. %break וכן אמר דוד, שהוא מיהודה, נאום ה' לאדונִי שֵב לימיני. משום שהשמאל נכלל בימין ומתעצם בכוחו, כמ"ש, ימין ה' עושָה חָיל. ומשום זה שיהודה לקח כל כוח הימין של ראובן, ע"כ נסע ראשונה. יהודה וראובן שתי זרועות. ראובן זרוע ימין, ויהודה זרוע שמאל. %letter 700 .700 הסדר השלישי לדגלים הוא אפריים, ירך הימין, נצח, ונוסע תמיד לפני ירך השמאל. ודן, ירך השמאל, הוד, נוסע לאחרונה. וע"כ הוא המאסף לכל המחנות לצבאותם, והולך לאחרונה. %letter 701 .701 יהודה לקח חלק בב' הזרועות, חו"ג, משום שראובן, זרוע ימין, נאבד ממנו בכורה כהונה ומלכות. ע"כ כתוב ביהודה, ידיו רב לו, ב' הידיים, חו"ג. %letter 702 .702 כתוב, ויעש המלך שלמה כיסא שן גדול. כיסא שלמה עשה כעין של מעלה, בכל הצורות של מעלה, אריה, שור, נשר ואדם, עשה כאן. הרי שהמלכות שלמטה, שלמה, הבא מיהודה, כלול מכל הספירות, כמו המלכות העליונה. %break כמ"ש, ויישב שלמה על כיסא ה' למלך. מלך, מילה סתומה, ואין הכרח שסובב על שלמה, אלא שסובב על מלכות העליונה. %break ע"כ כתוב, ויישב שלמה על כיסא ה', בדומה למלך, מלכות העליונה, שנכלל מכל הספירות כמוה. וכמ"ש, ושלמה ישב על כיסא דוד אביו, ותיכּון מלכותו מאוד. כמו שהמילה, %page 564 מלכותו, סובב על המלכות העליונה, שהלבנה, המלכות העליונה, עמדה במילואה. אף כאן, למלך, סובב על המלכות העליונה. %letter 703 .703 בתחילה כתוב, דן ידין עמו, ואח"כ כתוב, כאַחד שבטי ישראל. כאחד, פירושו, כייחודו של עולם, שדן ביחידות, כמו ייחודו של עולם, כמו שהיה בשמשון, שביחידות עשה דין בעולם, ודן והרג ביחד, ולא הוצרך לעזרה. %letter 704 .704 דן, נחש האורב על אורחות ושבילים. למעלה זהו הנחש הקטן, המאסף לכל המחנות, שבסיום כל המדרגות דקדושה, ואורב על אורחות ושבילים. ואח"כ, צבאות ומחנות מחבלים יוצאים מכאן, הם האורבים לבני אדם, להענישם על העבירות, %break שמשליכים אותם לאחור אחר כתפיהם. כלומר, שאינם מרגישים בהם, ואומרים שלא חטאו. הוא נחש הקדמוני למעלה, מטרם שנמתק ביין המשמח. %break יש ב' מיני דינים מב' נקודות מנעולא ומפתחא. שורש הדינים שבבינה מכונה מפתחא, ושורש הדינים שבמלכות מכונה מנעולא. ונמשכים מהם ב' נחשים, ממפתחא נחש הגדול, ממנעולא נחש הקטן. דן, חלק מהמלכות מי"ב קשרים שבה, בסיומה, בירך השמאלית, הוד, %break ניתן בו כוח נחש קטן, כדי להכניע את הס"א, כמ"ש, הנושך עיקבי סוס וייפול רוכבו אחור. %break ויש אורחות ושבילים. הנמשכים ממפתחא, מכונים אורחות. והנמשכים ממנעולא מכונים שבילים. דן, נחש האורב על אורחות ושבילים, שבהיותו מבחינת נחש קטן, יש לו כוח באורחות, שממפתחא, והן בשבילים, שממנעולא. %break כי גם למעלה בבינה יש נחש קטן, שגם הוא אורב על אורחות ושבילים, משום שהמלכות עלתה לבינה, והעלתה כוח הדינים שבה אל הבינה. וע"כ יש גם שם הנחש הקטן, הנמשך ממנעולא. %break ויש נחש הקדמוני למעלה, בבינה, מטרם שהבינה נמתקה ביין המשמח, מזמן קטנות הבינה, שקיבלה מכוח עליית המלכות אליה. אבל אח"כ, שקיבלה הגדלות, יין המשמח, הורידה ממנה אלו הדינים, ואין בה עוד נחש הקטן. %letter 705 .705 יהי דן נחש עלֵי דרך. כמו שיש דרך למעלה בבינה, מפתחא, כן יש דרך למטה במלכות, מנעולא, ומתחלק הים מכוח ב' דרכים לכמה דרכים בכל צד, שכל דרך כלול משניהם. %break ויש אורַח אחד, ממפתחא לבד, ואין בו חלק ממנעולא, הבא ומגדיל במוחין דג"ר את הים, המלכות. כי המוחין דג"ר נמשכים רק ע"י המפתחא. ומגַדל דגים רעים למיניהם, כי הקליפות מתקרבות לינוק משם השפע וגדלות מזה. %break כמו המים שלמטה מוציאים דגים טובים, דגים רעים, דגים ממין צפרדעים. כעין זה, יוצאים בים העליון דגים רעים למיניהם. %letter 706 .706 וכאשר הקליפות משתמשות מהאורח הזה שבים, שיונקות משם שפע, הן נראות רוכבות על סוסיהן. ולולא נחש שמאסף לכל המחנות, דן, הנחש הקטן, אורב בסוף האורחות, %break ומפזר אותם לאחור, היו מחריבים את העולם. כמ"ש, הנושך עיקבי סוס וייפול רוכבו אחור. המזיקים הרוכבים על סוסים. %break מצד אלו הקליפות יוצאים מכשפים לעולם. כמ"ש בבלעם, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, משום שהם עומדים ללחש בכשפי העולם. %letter 707 .707 יהי דן נחש עלֵי דרך. מהו עלי דרך? מי שנמשך אחרי הנחש, מכחיש פמליה של מעלה, שגורם רזון בצבאות הקדושה שבעולמות העליונים. %page 565 כי אותו הדרך העליון היוצא מלמעלה, מפתחא היוצא מבינה, כמ"ש, הנותן בים דרך, מי שנמשך אחרי הנחש, כאילו הולך על אותו דרך העליון להרזות אותו, כלומר, למַעט השפע, כי מהדרך ההוא ניזונים עולמות עליונים. והוא מקלקל את המזונות שלהם, וגורם רזון בהם. %break כי הנמשך אחר הנחש, שממשיך שפע השמאל מלמעלה למטה, גורם להפסיק את הזיווג העליון, שמשם ניזונים העולמות. %letter 708 .708 האם דן במדרגה זו, כיוון שהוא בחינת קליפה רעה? אלא כמ"ש, ואת להט החרב המתהפכת, לשמור את דרך עץ החיים, כן כאן כתוב, הנושך עיקבי סוס, כדי לשמור את כל המחנות. כלומר, מה שדן אחז ממדרגת הקליפה, הוא תיקון של הכיסא, הנוקבא, %break לשומרה מיניקת המזיקים הרוכבים על סוסים. כי הכיסא של שלמה המלך, היה נחש אחד מתנדנד בקשרי השרביט שלמעלה מן האריות שבכיסא. הרי שיש נחש בתיקון הכיסא. %letter 709 .709 כתוב, ותלד האישה בן ותקרא את שמו שמשון, ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן. שמשון, נזיר עולם היה, פָרוש מן העולם היה, והתגבר בו כוח חזק, והוא היה נחש בעוה"ז כנגד העמים עכו"ם, %break כי נחלת חלק הברכות של דן אביו, ירש. כמ"ש, יהי דן נחש עלי דרך, שפיפון עלי אורח. %letter 710 .710 עניין תיקון הכשפים הוא, שהנחש הוא שפיפון, שאע"פ שהם ב' מינים, עושים אותם מלהטיהם כמו שהיו מין אחד. כך אותו רשע בלעם, היה יודע הכול, כמ"ש, וילך שפי, רומז על שפיפון. %break ומקודם כתוב, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. הרי שפעם השתמש בזה ופעם בזה, פעם בנחש פעם בשפיפון, כי ידע לשמש בשניהם. %letter 711 .711 הלוא דן, אין מדרגתו לשמש בנחש ובשפיפון? ודאי, אלא שהתמנה על מדרגה זו, לשלוט עליה לצורכי הקדושה, להיותו בחינה אחרונה. והוא לשִבחו, כי יש ממוני המלך על זה, ויש ממונים על זה. וכבוד הוא לכל הממונים, %break להיות ממוני המלך, מבלי להתחשב על מה הוא ממונה. שכיסא המלך מיתקן בכל הממונים יחד. %break ומתחת לכל אלו הממונים מתחלקים דרכים ומדרגות, הן לטוב והן לרע. וכולם ביחד מתאחדים בתיקוני הכיסא, הנוקבא. משום זה דן לצד צפון, בירך שמאל הנוקבא, הוד. %break ובנקב של תהום הגדול, הנמצא בסיום ירך שמאל, בינה דקליפה, כמה גדודי מלאכי חבלה נמצאים שם, שכולם שרים ממונים להרע לעולם. %letter 712 .712 משום זה התפלל יעקב ואמר, לישועתך קיוויתי ה'. בכל השבטים אינו אומר, לישועתך, למה בזה כן? משום שראה לו כוח עוצמת הנחש בהתעוררות הדין, להתגבר על הקדושה, לכן התפלל, לישועתך. %letter 713 .713 לעולם יסדר אדם שבחו של אדונו, ואח"כ יתפלל תפילתו. מי שליבו טרוד ורוצה להתפלל תפילתו, או שהוא בצרה, ואינו יכול לסדר שבחו של אדונו, מה הוא? %letter 714 .714 אע"פ שאינו יכול לכוון את הלב והרצון, למה ייגרע סדר שבחו של ריבונו? אלא יסדר שבחו של ריבונו, אע"פ שאינו יכול לכוון, ואח"כ יתפלל תפילתו. כמ"ש, תפילה לדוד, שִמעה ה' צדק, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. בתחילה אמר, שִמעה ה' צדק, %page 566 משום שסידר שבח של ריבונו. ואח"כ, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. מי שיכול לסדר שבח של אדונו ואינו עושה, עליו כתוב, גם כי תרבו תפילה אינני שומע. %letter 715 .715 כתוב, את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים. תפילות כנגד התמידים תיקנו. תפילת שחרית נגד תמיד של שחר. ומנחה נגד תמיד של בין הערביים. בהתעוררות של מטה ע"י הקרבת הקורבן, מתעורר ג"כ למעלה. %break וכן גם בהתעוררות של מעלה אל העליון ממנו, מתעורר העליון ממנו. עד שההתעוררות מגיע למקום שצריכים שם להדליק את הנר, והוא נדלק. %break ונמצא שבהתעוררות העשן, העולה מקורבן שלמטה, נדלק הנר למעלה, הנוקבא. וכשנר הזה נדלק, כל הנרות האחרים נדלקים, וכל העולמות מתברכים ממנו. נמצא, שהתעוררות הקורבן הוא תיקון העולם, וברכות העולמות כולם. %break כי התחתונים, שבעולם עשיה, אינם יכולים להעלות מ"ן ישר לזו"ן דאצילות, אלא רק למדרגה עליונה הסמוכה לה. ואותה מדרגה מעלה ג"כ לעליונה הסמוכה לה. וכן עולה המ"ן ממדרגה למדרגה, עד שהמ"ן מגיעים לזו"ן דאצילות. %break ע"כ נאמר, שבהתעוררות של מטה ע"י הקורבן שהתחתונים מקריבים בעולם עשיה, מתעורר ג"כ למעלה, שמתעוררים המדרגות שבעולם היצירה, להעלות המ"ן שקיבלו מעשיה אל עולם הבריאה. ובהתעוררות של מעלה של מדרגות הבריאה, אל העליון ממנו, %break אל עולם אצילות, מתעורר העליון ממנו, עד שמגיע המ"ן אל הנוקבא, ומעלה המ"ן לז"א. והיא מאירה ממנו. להדליק את הנר, פירושו לייחד הנוקבא, שנקראת נר, בז"א, כדי שתקבל ממנו אור, שנבחן שנדלקת ממנו. %letter 716 .716 איך נעשה זה? התחיל עשן הקורבן לעלות, אלו צורות הקדושות הממונים על עולם העשיה, מיתקנות להתעורר להעלות מ"ן, ומתעוררות למדרגות שמעליהן בעולם היצירה, בתשוקה עליונה, כמ"ש, הכפירים שואגים לטרף. ואלו שבעולם היצירה, %break מתעוררות למדרגות עליונות שעליהן בעולם הבריאה, עד שמגיע ההתעוררות למקום שצריכים להדליק את הנר, כלומר, עד שרוצה המלך, ז"א, להתחבר במטרוניתא, הנוקבא. %letter 717 .717 מה הם מ"ן? שבהשתוקקות שלמטה, עולים מים תחתונים, מ"ן, לקבל מים עליונים, מ"ד, מהמדרגה שעליהם. כי מים תחתונים, מ"ן, אינם נובעים, זולת ע"י התעוררות ההשתוקקות של התחתונה. ואז ההשתוקקות של התחתונה והעליונה מתדבקות, %break ונובעים מים תחתונים נגד מים עליונים היורדים, ונגמר הזיווג, והעולמות מתברכים, וכל הנרות דולקים, והעליונים ותחתונים נמצאים בברכות. %break כל מדרגה תחתונה נחשבת לנקבה כלפי מדרגה העליונה ממנה. כגון עשיה נחשבת לנקבה כלפי עולם היצירה, והיצירה נחשבת לנקבה כלפי עולם הבריאה. וכן מדרגה העליונה נחשבת לזכר כלפי התחתונה ממנה, כגון יצירה נחשב כזכר לעולם עשיה, %break וכן בריאה נחשב לזכר לעולם היצירה. כי זה הכלל, המשפיע הוא זכר, והמקבל הוא נקבה. %break וכיוון שאין מדרגה יכולה לקבל משהו ממדרגה גבוהה ממנה יותר ממדרגה אחת, ומקבלת רק מהמדרגה העליונה הסמוכה לה, נמצא שכל מדרגה עליונה המשפיעה, הוא זכר, וכל תחתונה המקבלת ממנה, היא נקבה. %page 567 וע"י ההשתוקקות, שכל תחתונה משתוקקת לקבל שפע מעליונה ממנה, היא מעלה אליה מ"ן, באופן, שכל תחתונה מעלה מ"ן לעליונה ממנה, הסמוכה לה, עד שמגיע לא"ס. ואז א"ס מוריד שפע, מ"ד. וכל מדרגה עליונה משפיעה השפע שקיבלה, %break למדרגה תחתונה הסמוכה לה, שכן משתלשלת המ"ד ממדרגה למדרגה, עד התחתונים שבעולם העשיה. %letter 718 .718 הכוהנים, קו ימין, והלוויים, קו שמאל, מתעוררים בהקרבת הקורבן, כדי להתחבר הימין עם השמאל. הכוהנים והלוויים, בעת הקרבת הקורבן, זה מעורר השמאל, הלוויים, וזה מעורר הימין, הכוהנים. משום שחיבור הזכר אל הנוקבא, אינו אלא בשמאל ובימין, %break כמ"ש, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. ואז, אחר החיבוק של ימין ושמאל, מתחבר הזכר עם הנוקבא, והתשוקה נמצאת, והעולמות מתברכים, והעליונים והתחתונים הם בשמחה. %break הנוקבא אין לה מעצמה לא כלום, והכול נותן לה ז"א. ומתחילה משפיע לה מקו השמאל הארת חכמה, ואח"כ משפיע לה מקו ימין אור החסדים. וזה אינו נבחן לזיווג, אלא מכונה חיבוק, שמחבק אותה בשמאלו ובימינו. %break כי אע"פ שיש עתה ימין ושמאל לנוקבא, כמו שיש לז"א, עם זה אינם שווים, כי הימין והשמאל שבז"א עומדים בשליטת הימין, והשמאל אינו מאיר בו, והימין והשמאל דנוקבא עומדים בשליטת השמאל, %break והימין אינו מאיר בה. זיווג הוא השוואת הצורה, וע"כ אינו נבחן כאן לזיווג, אלא לחיבוק. %break ואחר שהנוקבא נשלמה בימין ובשמאל, הוא מתחבר עימה ע"י קו אמצעי, הכולל לימין ולשמאל במידה שווה. ואז נמצאים זו"ן שווים זה לזה במידתו של הקו האמצעי, המאיר בשניהם יחד. ואז נבחן לזיווג, שנמצאים בהשוואת הצורה. %break באופן, שעיקר השפע הוא ההארות שבימין ובשמאל, ולא יותר, אלא שאינם מקובלים אל הנוקבא, זולת דרך קו אמצעי, הזיווג, בהשוואת הצורה. ואז מקבלת השפע מז"א לעולמות. %letter 719 .719 וע"כ הכוהנים והלוויים מעוררים דבר למטה, את הקורבן, לעורר השתוקקות ואהבה למעלה. השתוקקות שמאל ואהבה ימין. כי הכול תלוי בימין ושמאל. כי קו האמצעי אינו אלא המייחד אותם. %break נמצא, שהקורבן הוא יסוד העולם, תיקון העולם, חדוות העליונים והתחתונים. והכול עולה באחד, בקו אמצעי, המייחד את הימין ושמאל ומשלימם. %letter 720 .720 עתה, התפילה במקום קורבן, וצריך האדם לסדר תחילה שבחו של הקב"ה כראוי. ואם אינו מסדר שבחו, תפילתו אינה תפילה. סדר השלם של שבח הקב"ה הוא, מי שיודע לייחד את השם הקדוש כראוי, %break כלומר, להעלות מ"ן לייחוד זו"ן, שבזה מתעוררים העליונים והתחתונים ומושכים ברכות לכל העולמות. %break בהיות התפילה במקום קורבן, ע"כ צריכים לסדר שבחו של הקב"ה תחילה, להמשיך ב' ההארות מימין ומשמאל מקודם, כמו בקורבן, שהוא החיבוק. ואח"כ יתפלל התפילה, שבה הזיווג הוא בקו האמצעי, המייחד את שניהם. %page 568 ואם אינו ממשיך מקודם הימין והשמאל, אין תפילתו תפילה. כי הזיווג אינו אלא הייחוד של ימין ושמאל, וכיוון שעוד לא המשיך אותם אל הנוקבא, לא ייתכן שום זיווג, שאין שם מה לייחד. %letter 721 .721 לא השרה הקב"ה את ישראל בגלות בין העמים, אלא כדי שיתברכו שאר העמים בזכות ישראל, כי הם מושכים ברכות מלמעלה למטה בכל יום. %letter 723 .723 יהי דן נחש עלי דרך. דן היה נחש בימיו של ירבעם, כי נחש הוא עבודה זרה. עלי דרך, שיימנעו מלעלות עליו לירושלים. ודן זה היה נחש לישראל עלי דרך, למנוע עליית הרגל, לחוג חגיהם ולהקריב קורבנות ועולות ולעבוד שם. %letter 724 .724 בשעה שהגיעו הברכות ליד משה, לברך את כל השבטים, ראה את דן, שהיה קשור בנחש, חזר וקשר אותו באריה, חסד. כמ"ש, ולדן אמר, דן גור אריה יזנק מן הבשן. כדי שיהיה ההתחלה והסוף של ד' הדגלים קשורים ביהודה, שהוא מלך, כמ"ש, גור אריה יהודה, %break התחלה של הדגלים, ובסוף הדגלים, שהוא דן, כמ"ש, דן גור אריה. כדי שיהיה ההתחלה והסוף קשורים במקום אחד, באריה, חסד. %letter 725 .725 לישועתך קיוויתי ה'. כמ"ש, והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים. לישועה זו של שמשון אמר יעקב, לישועתך. למה אמר קיוויתי, הרי כבר היה יעקב נפטר מן העולם, ולמה אמר שמחכה לאותה ישועה? אלא, כמ"ש, והיה כאשר ירים משה את ידו, %break וגבר ישראל. ישראל סתם, ז"א. אף כאן, והוא יחל להושיע את ישראל. ישראל סתם, ז"א, מידתו של יעקב. ונמצא, שישועה זו של שמשון נגע ליעקב, אע"פ שכבר היה נפטר מן העולם. משום זה אמר, לישועתך קיוויתי ה'. %break %H גד גדוד יגוּדֶנו %break %letter 726 .726 מהשם גד נשמע, שצבאות יצאו ממנו לערוך מלחמה. גד אותיות ג' ד', יסוד ומלכות, שצבאות ומחנות יוצאים מזיווגם. כי ג' נותנת, שהוא יסוד, וד' לוקטת, שהיא מלכות. מכאן נשמע שכמה צבאות ומחנות תלויים בהם. %letter 727 .727 נהר הנמשך ויוצא מעדן, בינה, אין מימיו נפסקים לעולם, והוא משלים את העניים, כי משפיע אור החסדים ע"י ג', יסוד, אל המלכות, ד', שהיא דלה וענייה. וע"כ עומדים כמה צבאות וכמה מחנות שניזונים מבינה, הנהר. וע"כ נקרא הזיווג הזה בשם גד, %break ג' מוציא מן הבינה ונותן, וד' לוקטת ומקבלת ממנו, וניזון הבית, הנוקבא, וכל אנשי הבית, צבאות ומחנות המלאכים, המתפשטים ממנה. %letter 728 .728 לולא שהיה גד מבני השפחות, אחוריים, הייתה השעה עומדת לו להשתלם יותר מכל השבטים, משום המקור הגבוה והשלם, שהשם גד רומז עליו. משום שהשעה עמדה לו תחילה בשלמות, ואח"כ הסתלקה השלמות ממנו, משום שאותו הנהר הנמשך, %page 569 בינה הנקראת נחל, הסתלק באותה שעה, כי גד היה מבחינת אחוריים, והנחל, בינה, אינו משפיע באחוריים. ולא היה לג' מה להשפיע לד'. וע"כ לא זכה בארץ הקדושה, אלא בעבר הירדן הייתה נחלתו. %letter 729 .729 ראובן היה ג"כ כמו גד, שתחילה היה במדרגה גדולה ואח"כ הסתלקה ממנו. שהסתלקו המים, אורות הבינה, ולא נמשכו. ונפגם, משום שיעקב חשב ברחל, וע"כ נלקחה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף. ושניהם, ראובן וגד, לא זכו בארץ הקדושה, אלא בעבר הירדן, %break והוציאו מהם חֵילות ומחנות, שילכו חלוצים לפני בני ישראל, להנחיל לישראל את הארץ. %break מה שנפגם בגד, נשלם באשר. כי אשר הוא האחוריים של הוד, ששם נמצאים הדינים דמסך דחיריק, שעליו יוצא הקו האמצעי, המייחד ימין ושמאל זה בזה, ומחזיר האחוריים להיות פנימיות, וכיוון שחזרו האחוריים לפנימיות, שוב מאיר להם הבינה. %break והג' משפיע חסדי הבינה לד', והיא נשלמת. ונמצא, מה שחסר בגד, אור הבינה, נשלם באשר. %break %H שימֵני כחותָם על ליבך %break %letter 730 .730 שימֵני כחותָם על ליבך, רשָפיהָ רִשְׁפֵּי אש. אין לכנ"י, הנוקבא, שלמות ורצון ותשוקה אל הקב"ה, אלא ע"י נשמות הצדיקים, שהם מעוררים נביעת המים התחתונים בנוקבא, נגד המים העליונים דז"א, %break שמעלים מ"ן לנוקבא, שבשעה ההיא שלמות הרצון והתשוקה הן בדבקות אחד לעשות פירות. %letter 731 .731 אחר שהתדבקו זו"ן זה בזה, והיא קיבלה תשוקה לז"א, היא אומרת, שימני כחותם על ליבך. דרכו של חותם, כיוון שהתדבק במקום אחד, אע"פ שהוסר משם, הרי נשאר רשימתו באותו מקום, ואינה סרה ממנו, וכל הרשימה וכל הצורה שלו נשארו שם. %break כך אמרה כנ"י, הנוקבא, הנה התדבקתי בך. אע"פ שאסור ממך ואלך בגלות, שימני כחותם על ליבך, כדי שתישאר כל צורתי בך, כאותו חותם המשאיר כל צורתו באותו מקום שהתדבק בו. %letter 732 .732 כי עזה כמוות אהבה. עזה היא כהיפרד הרוח מן הגוף. כשהגיעה שעתו של אדם להסתלק מן העולם, וראה מה שראה, הרוח הולך בכל איברי הגוף, ומעלה גליו, כמו שנוסע בספינה בים בלי משוטים, עולה ויורד ואינו מועיל לו, %break בא ושואל להיפרד מכל איברי הגוף. ואין דבר קשה ביותר כהיום שהרוח נפרד מהגוף. כך כוח אהבת כנ"י אל הקב"ה, ככוח המוות בשעה שהרוח רוצה להיפרד מהגוף. %letter 733 .733 קשָה כשאול קנאה. כל האוהב, ואין הקנאה קשורה עימו, אהבתו אינה אהבה, אלא כיוון שקינא נשלמה האהבה. מכאן, שצריך האדם לקנא את אשתו, כדי שיתקשר עימה באהבה שלמה, כי מתוך כך אינו נותן עיניו באישה אחרת. %break קשה כשאול קנאה, כמו ששאול קשה בעיניהם של רשעים לרדת בו, כך קנאה קשה בעיניו של האוהב המקנא, להיפרד מהאהבה. %page 570 %letter 734 .734 שאול, בשעה שמורידים את הרשעים בו, מודיעים להם חטאיהם על מה מורידים אותם, וקשה להם. כך מי שמקנא תובע על חטאים, וחושב כמה מעשים חשודים שעשתה, ואז מתקשר בו קשר האהבה. %letter 735 .735 רשָפיהָ רשפי אש שלהבת יה. שלהבת יה, זהו שלהבת השורף ויוצא מתוך השופר, יסוד אמא, הנקראת י"ה, שהתעורר ושורף. קו שמאל דאמא, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. זהו שורף שלהבת האהבה של כנ"י, השכינה, אל הקב"ה. %letter 736 .736 משום זה כתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. כי כשבא הימין, מים, חסד, עוד מוסיף שריפת האהבה, ואינו מכבה שלהבת השמאל. כמ"ש, וימינו תחבקני. %break כי בעת הארת החכמה שבקו שמאל דאמא אל הנוקבא, הוא אש שורף, להיותו בלי חסדים. וכשבא קו הימין בחסדים שלו, המכונים מים, להשקיט את השריפה, %break אינו מכבה בזה את הארת החכמה, אלא אדרבה, הוא מוסיף ומשלים את הארתה, כי מלביש החכמה בחסדים, והחכמה מאירה בכל השלמות. %letter 739 .739 בכל מקום הזכר רודף אחר הנוקבא, ומעורר אליה האהבה. וכאן יוצא, שהיא מעוררת האהבה ורודפת אחריו, כמ"ש, שימני כחותם על ליבך. ודרך העולם, שאין זה שבח אל הנוקבא לרדוף אחר הזכר. אלא בהכרח דבר סתום הוא, ודבר עליון צפוּן באוצרות המלך. %break %H שלוש נשמות %break %letter 740 .740 שלוש נשמות הן. והן עולות במדרגות עליונות. ועל שהן שלוש, הן ארבע. נשמה ראשונה, היא הנשמה העליונה שאינה נתפסת, ולא העיר בה הגזבר העליון ומכש"כ התחתון. וזוהי נשמה לכל הנשמות, והיא סתומה ואינה נגלית לעולם, ואינה נודעת, וכולם תלויים בה. %letter 741 .741 וזו התעטפה במלבוש מזוהר הכרמל, בתוך הזוהר הנוטף טיפות מרגליות. ונקשרות כולן כאחת, כקשרי איברים מגוף אחד. והנשמה העליונה נכנסת בהן, %break ומגלה על ידיהן את מעשיה, כמו גוף המגלה מעשי הנשמה. היא והן אחת, ואין ביניהם פירוד. זוהי נשמה עליונה, הנסתרת מכל. %break נשמה, פירושה, אור הבינה. ט"ס דא"א הן שורשים לכל הספירות שבעולמות. ונמצא ששורש כל הנשמות הוא אור ספירת הבינה דא"א. וע"כ היא נקראת נשמה עליונה. %break והנה מחמת עליית המלכות לראש דא"א, יצאה בינה דא"א מראש דא"א, ונעשתה לו"ק בלי ראש, שפירושו אור חסדים בלי חכמה. ונשארו בראש דא"א ב"ס כו"ח, כי המלכות שעלתה, נעשה בה מקום הזיווג, המכונה יסוד, לראש דא"א, והסתיימה בה ספירת הראש. %break ומסיבת יציאת הבינה מראש דא"א, נחלקה הבינה לב' בחינות נבדלות. ג"ר שלה או"א עילאין. ו"ק שלה ישסו"ת. מטעם, כי הפגם של יציאת הבינה מראש, אינו נוגע כלום בג"ר דבינה, להיותה בעצם רק אור חסדים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, ואינה מקבלת חכמה לעולם. %page 571 וע"כ אין שום שינוי באור הזה, מעת היותו בראש א"א לעת יציאתו מראש א"א. וע"כ נבחנות ג"ר דבינה, כמו שלא יצאו מראש דא"א. ואפילו אחר יציאת הבינה לחוץ, עוד מאירה חו"ס דא"א בהן, אלא בהעלם גדול, מטעם שאינם מקבלים חכמה אלא אור חסדים בלבד. %break וג"ר דבינה הללו נתקנו לפרצוף או"א עילאין, שהם בזיווג שלא נפסק לעולם, כי הם תמיד ג"ר ואין בהם מיעוט לעולם. %break אבל ז"ת דבינה הוא התכללות זו"ן בבינה, ע"כ צריכים לחכמה. וכיוון שאחר יציאת הבינה מראש, נשארו חסדים בלי חכמה, נבחן שנפגמו, מחמת עליית המלכות לראש א"א, ונשארו חסרי ראש. ולעת גדלות המלכות יורדת מראש דא"א למקומה, והבינה דא"א חוזרת לראש, %break ומשיגה שוב הג"ר שלה מחכמה דראש א"א. וסדר יציאת הג"ר הוא בג' נקודות חולם שורוק חיריק. וז"ת דבינה הללו נתקנו לפרצוף ישסו"ת. %break נשמה עליונה, ג"ר דבינה דא"א, או"א עילאין, שחכמה דא"א מאירה בהם בהעלם גדול, משום שאינם מקבלים חכמה. וע"כ אינה נתפסת ולא העיר בה הגזבר העליון, %break היסוד, מקום הזיווג, שכל האורות מתקבצים שם. המלכות שעלתה לראש דא"א, ונעשתה למקום זיווג בראש, מכונה הגזבר העליון, שמטעם זה נעשתה לסיום ראש דא"א, והבינה יצאה לחוץ. %break גזבר העליון לא העיר כלום בנשמה זו, שלא פגם אותה, מחמת הוצאת הבינה לחוץ, מטעם שאפילו בהיותה בראש אינה מקבלת חכמה. וכש"כ הגזבר התחתון, בעת גדלות, שיוצא קו אמצעי על מסך דחיריק, ששוב ממעֵט הקומה מג"ר דג"ר לו"ק דג"ר. %break כלומר, שגם הגזבר התחתון אינו נוגע במשהו לג"ר דבינה אלו, או"א, מטעם שאינה מקבלת חכמה לעולם, וע"כ אינה גדלה מהארתה, ואינה מתמעטת מצמצומה. %break ונאמר, וזוהי נשמה לכל הנשמות, כי בינה דא"א היא שורש לכל הבינות שבעולמות. וע"כ האור שבה הוא שורש לכל הנשמות. והיא סתומה ואינה נגלית לעולם, שהחכמה דא"א, המאירה בה, היא סתומה ונעלמת בה, ואינה מתגלה לעולם. %break ולא נודעת, כי י' אינה יוצאת מאויר שלה. וכל הנשמות תלויים בה, להיותה שורש כל הנשמות. %break וזו התעטפה במלבוש מזוהר הכרמל, בתוך הזוהר הנוטף טיפות מרגליות. ג"ר דבינה, או"א, מתלבשים במלבוש של זוהר הכרמל, ז"ת דבינה, ישסו"ת. ומכונים זוהר הכרמל, כמ"ש, ראשךְ עלייך כַכרמל. כי ישסו"ת ראש של הנוקבא, ומכונה כרמל מלשון כר מלא, מכל טוב. %break בגדלות ישסו"ת, המוחין שלו ג' טיפות, חולם שורוק חיריק. ובתוך הזוהר הזה של ג' טיפות, מתלבשים או"א עילאין, ונקשרות כולן כאחת, כקשרי איברים מגוף אחד, שג' טיפות מתקשרות זו בזו, %break שכל אחת אינה יכולה להאיר בלי חברתה. והנשמה העליונה נכנסת בהן, ומגלה על ידיהן את מעשיה, כמו גוף המגלה מעשי הנשמה. %break או"א עילאין מתלבשים בישסו"ת, ופועלים ע"י ישסו"ת המלבישם. או"א וישסו"ת הם אחד ואין בהם פירוד. אע"פ שאו"א באור חסדים וישסו"ת באור חכמה, מ"מ הם אחד ואין בהם פירוד. %break כי אפילו ישסו"ת אינם מקבלים החכמה לצורכם עצמם, אלא רק כדי להשפיע לנוקבא דז"א, ועצמם מאירים בחסדים מכוסים, כמו או"א עילאין. וע"כ הנשמה העליונה נסתרת מכל, שג"ר דבינה, או"א, %page 572 והז"ת דבינה, ישסו"ת, שניהם נסתרים מכל, כי אפילו ישסו"ת מאיר לצורך עצמו רק בחסדים מכוסים. %letter 742 .742 נשמה שנייה היא הנוקבא, המסתתרת בתוך צבאותיה, והיא נשמה אליהם, ומהם מקבלת גוף, שמתלבשת בהם כמו נשמה בגוף, לגלות מעשיה על ידיהם לכל העולם. %break כמו גוף שהוא כלי לנשמה, שעושה על ידו כל פעולותיה. והם קשורים ומיוחדים זה בזה, כמו שקשורים הנסתרים של מעלה או"א וישסו"ת. %letter 743 .743 נשמה שלישית היא נשמותיהם של הצדיקים למטה. נשמות הצדיקים באות מאלו הנשמות העליונות, מנשמת הנוקבא, ומנשמת הזכר ז"א. ומשום זה נשמות הצדיקים הן עליונות על כל אלו צבאות ומחנות המלאכים של מעלה, %break כי המלאכים באים מחיצוניות הנוקבא, אבל הנשמות באות מפנימיות הנוקבא ומפנימיות ז"א, כלומר, מנשמות שלהם. %break והנה התבארו שלוש הנשמות: א. בינה דא"א, או"א וישסו"ת, ב. נוקבא דז"א, ג. נשמות הצדיקים. %break אמנם הן ארבע נשמות, כי בינה דא"א נחלקת על ב' נשמות, שיש ביניהם הפרש, כי או"א מקור החסדים וישסו"ת מקור החכמה, וא"כ הן ארבע: או"א, ישסו"ת, נוקבא, נשמות הצדיקים. אלא משום שגם ישסו"ת לצורך עצמם הם בחסדים מכוסים כמו או"א, %break ע"כ נחשבים לנשמה אחת. והזוהר אינו מחשיב נשמות ז"א, להיותו חסדים מכוסים, כמו או"א עילאין, וע"כ אין בו חידוש. %letter 744 .744 הרי עליונות הן הנשמות מב' צדדים, מז"א ומנוקבא, ובאים מפנימיותם, וא"כ למה יורדות לעוה"ז, ולמה מסתלקות ממנו? זה דומה למלך שנולד לו בן, ושלח אותו לכפר אחד לגדלו. ולגדל אותו עד שיגדל, וילמדו אותו דרכי היכל המלך. שמע המלך שבנו גדל, %break מתוך אהבתו אל בנו שלח את אימו, והביאה אותו להיכלו, ושמח עם בנו. %letter 745 .745 כך הקב"ה הוליד בן עם אימו, שהיא הנשמה העליונה הקדושה, שהן תולדות זו"ן, שלח אותו לכפר, לעוה"ז, שיתגדל בו וילמדו אותו דרכי היכל המלך. כיוון שהמלך ידע שבנו גדל בכפר הזה, והגיעה העת להביאו להיכלו, מתוך אהבתו, %break שולח אימו, ומביאה אותו להיכלו. הנשמה אינה מסתלקת מעוה"ז, עד שבאה אימו בשבילה, ומביאה אותו בהיכל המלך, ויושבת שם לעולם. %letter 746 .746 ועכ"ז, דרך העולם היא, שבני הכפר בוכים על פרידת בן המלך מהם. חכם אחד היה שם, אמר להם, על מה אתם בוכים, האם אינו בן המלך, שאינו ראוי שידור ביניכם יותר, אלא בהיכל אביו? כך משה, שהיה חכם, ראה בני הכפר, %break שהם בוכים, ע"כ אמר, בנים אתם לה' אלקיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קורְחָה בין עיניכם למת. %letter 747 .747 אילו היו יודעים זה כל הצדיקים, היו שמחים בהגיע להם היום להסתלק מעוה"ז. האם אין זה כבוד עליון, שהמטרוניתא באה בשבילם להוליכם להיכל המלך, שישמח בהם המלך בכל יום. כי הקב"ה אינו משתעשע אלא בנשמות הצדיקים. %letter 748 .748 התעוררות האהבה של כנ"י, הנוקבא, אל הקב"ה, ז"א, נשמות הצדיקים למטה מעוררים אותה, משום שהם באים מצד המלך, ז"א, מצד הזכר. הרי התעוררות זו מגיעה לנוקבא מצד הזכר, ומתעוררת האהבה. %page 573 נמצא, שהזכר מעורר החביבות והאהבה לנוקבא. ואז הנוקבא מתקשרת באהבה אל הזכר. ומיושבת השאלה, שאין זה שבח אל הנוקבא לרדוף אחר הזכר. ועתה מבואר, שנשמות הצדיקים, דכורין, מעוררים בה אהבה הזאת לז"א. %letter 749 .749 כעין זה תשוקת הנוקבא, לירות מים תחתונים נגד מים עליונים, אינה אלא בנשמות הצדיקים. אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב, שעליהם עומדים עליונים ותחתונים. %break וע"כ, צדיק יסוד עולם, שאפשר לפרשו על צדיק העליון, יסוד דז"א, ואפשר לפרשו על נשמות הצדיקים. ושניהם אמת. %letter 750 .750 והסוד של כל זה הוא, צדיק. הוא יסוד שלמעלה, יסוד דז"א, והוא יסוד למטה בנוקבא ובנשמות הצדיקים. וכנ"י, הנוקבא, נכללת מהצדיק של מעלה ומלמטה. %break צדיק מצד זה שהוא יסוד דז"א, וצדיק מצד זה שהוא נשמת הצדיק שלמטה, יורשים את הנוקבא. כמ"ש, צדיקים יירשו אָרץ, הנוקבא. הצדיק, יסוד דז"א, יורש הארץ הזו, %break הנוקבא, ומשפיע לה ברכות בכל יום, ונותן לה תענוגים ומעדנים בהמשכה עליונה מבינה, שמושך אליה. %break %H מאשר שמֵנה לַחמו %break %letter 751 .751 מאשר שמֵנה לַחמו והוא ייתן מעדני מלך. אשר צדיק, יסוד דז"א, המשפיע מעדנים לנוקבא. עכ"ז הוא בחינת הנוקבא ולא יסוד דז"א. מעוה"ב, בינה, נמשך ויוצא לצדיק הזה, יסוד דז"א, לתת תענוגים ומעדנים לארץ הזו, %break שהייתה לחם עוני ונעשית לחם פַּנַג [לחם עונג]. כמ"ש, מאשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך. אשר הוא בינה, נותנת מעדני מלך אל היסוד, והיסוד לנוקבא. %letter 752 .752 שמנה לחמו, המקום שהכול מאשרים אותו, הוא עוה"ב, בינה, שעליונים ותחתונים מאשרים אותו ומשתוקקים לו. יש לחם ויש לחם, כמו שיש אילן ויש אילן. שיש אילן החיים, ז"א, ויש אילן שהמוות תלוי בו, הנוקבא. כן יש לחם עוני, הנוקבא, %break ויש לחם פַּנַג, הוא ו' דהוי"ה, ז"א. וזהו, לחמו, אותיות לחם ו', לחם ז"א. ע"כ כתוב, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים, מז"א. %letter 753 .753 לחמו, אותיות לחם ו', לחם ז"א, המכונה ו', כי מבינה, הנקרא אש"ר, ניזון האילן הזה, ז"א, ובינה מעטרת אותו בג"ר, כמ"ש, בעטרה שעיטרה לו אימו. %break וכאשר ז"א מקבל, ודאי הוא ייתן מעדני מלך. מלך, זהו כנ"י, הנוקבא, כי ממנו, מז"א, היא ניזונה. והוא נותן לה ע"י הצדיק, המדרגה הקדושה, אות ברית, יסוד דז"א. ומהנוקבא לשאר המדרגות שלמטה בבי"ע, וכל התיקונים שבבי"ע הם כתיקונים שבאצילות. %letter 754 .754 מאשר שמנה לחמו. זהו לחם של שבת המעונג פי שניים, כמ"ש, לָקטו לחם מִשְׁנֶה, שני העומר לאחד. לחם משנה הוא שני לחם: לחם מן השמיים, מז"א, ולחם מן הארץ, מנוקבא. זהו שנקרא לחם פנג. אבל לחם מן הארץ בלי החיבור עם לחם מן השמיים, %page 574 זהו לחם עוני. ובשבת נכלל הלחם התחתון, דנוקבא, בלחם העליון, דז"א, ומתברך זה התחתון בשביל העליון. והוא לחם משנה. %break שפע הנוקבא בהיותה שמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים, נבחן לחם עוני, כי החכמה אינה מאירה בלי חסדים. ושפע ז"א, חסדים הנמשכים מבינה עילאה, לחם פנג, שמאירים תמיד. ובשבת מתייחדות ב' השפעות, של ז"א ושל נוקבא, %break זו בזו, ומתלבשת החכמה דנוקבא בחסדים של לחם דז"א, ונעשה גם לחמה בחינת לחם פנג, כמו לחם דז"א, שזהו לחם משנה. %letter 755 .755 לחם משנה של שבת, לחם דנוקבא מקבל משבת העליון, בינה, הנמשך ומאיר לכל, ומתחבר לחם דנוקבא בלחם דבינה, והוא משנה. ולא לחם דנוקבא בלחם דז"א, אלא בלחם דבינה, משום שבכל מקום לחם הוא נוקבא, או נוקבא דז"א, או בינה, שהיא ג"כ נוקבא, %break אבל שפע ז"א אינו נקרא לחם, שהוא זכר. משום זה כתוב שמֵנה, לשון נקבה, ולא שמן, לשון זכר. ולחם היא בחינת נוקבא. %letter 756 .756 כתוב, הלחם אזל מכלינו, אזל לשון זכר, ולא כתוב אזלה לשון נקבה, משום ששאר מזון, חוץ מלחם, אנו קוראים ג"כ לחם. וניכרים הדברים, איזה לחם הוא שאר מזונות, ואיזו היא לחם ממש. %break כי לחם של מעלה, של ז"א, הוא בכל מקום זכר, והוא שאר מזון. לחם של מטה, של נוקבא, הוא בכל מקום נקבה. והוא לחם ממש. ונמצא, שפעם כתוב בלשון זכר ופעם בלשון נקבה, והכול דבר אחד, אלא זה בז"א וזה בנוקבא. %letter 757 .757 אשר מצוין למעלה, בבינה, ומצוין למטה בתיקוני כלה, הנוקבא, כי כל י"ב השבטים, הם י"ב בָּקר, שהים, הנוקבא, עומד עליהם ונתקן בהם. וכמ"ש, והים עליהם מלמעלה. %break הרי שאשר הוא בתיקוני הנוקבא, שנתקן למעלה בבינה, ונתקן למטה בארץ, הנוקבא. נתקן למעלה בתיקוני עולם העליון, בינה, ונתקן למטה בי"ב השבטים, תיקוני הנוקבא, כעין של מעלה, כבינה המתוקנת על י"ב תיקונים דז"א. %break וע"כ יש שכינה למעלה, בינה, השוכנת על י"ב תיקונים דז"א, ג' קווים, שבכל אחד ארבע פנים. ויש שכינה למטה, הנוקבא, בשביל ישראל, שבי"ב השבטים נכללה ונתקנה, שאשר עומד בתיקונים שלה, כשאר השבטים. %letter 758 .758 ואם לא גילה משה, שאשר הוא בבינה, לא היה נודע, כמ"ש, וטובל בשמן רגלו, להורות איפה הוא הקשר שלו במקומו, שהוא משפיע שמן המשחה ממקומו למעלה, מבינה. משום זה כתוב, ברוך מבָּנים אשר. %break %H נפתלי איילה שלוּחה %break %letter 759 .759 נפתלי איילה שלוּחה, הנותן אִמרֵי שָפֶר. כיוון שאומר איילה שלוחה, היה לו לסיים, הנותנת אמרי שפר, ולא הנותן, לשון זכר. אלא עולם העליון, בינה, עולם הזכר, כיוון שהדבר עלה מכנ"י, הנוקבא, ולמעלה, כבר הכול הוא זכר. כי קורבן עולָה, נקרא עולָה, %page 575 משום שעולֶה למעלה מנוקבא. משום זה כתוב, אם עולָה קורבנו מן הבקר, זכר תמים יקריבנו. הרי שלמעלה מנוקבא זכר. ולפיכך נבחן עולם העליון, בינה, לעולם הזכר. %letter 760 .760 זכר תמים. כמ"ש, התהלך לפניי והיֵה תמים. תמים, שנימול. כי זכר ניכר במקום שנקרא תמים, באות הברית, שבו ניכר הזכר מנקבה. כמ"ש, איש צדיק תמים היה. שצדיק יסוד. זכר תמים, שלא יסרסו אותו. %letter 761 .761 הרי כתוב, נקבה תמימה. משום שמקבלת ממנו הכול, וע"כ נקראת תמימה כמוהו. אמנם עיקר השם תמים הוא בזכר. משום זה, קורבן עולָה, העולֶה מהנוקבא לזכר, הוא זכר. שמנוקבא ולמעלה הכול הוא זכר, ומנוקבא ולמטה הכול הוא נקבה. %letter 762 .762 הרי יש ג"כ נוקבא למעלה, בינה. אלא, סיום הגוף מראה על כל הגוף, שהוא זכר. הראש והגוף של הבינה, חב"ד חג"ת, נקבה, עד שיורדת לסיום, נה"י, המתלבשים בראש ז"א, ונעשו לבחינת זכר כמוהו. וכאשר הסיום נראה בבחינת זכר, נעשה הכול זכר. %break ואפילו חב"ד חג"ת שלה, שאינם מלובשים בז"א, נחשבים אז ג"כ לזכר. אבל בנוקבא דז"א, הראש והסוף הם בחינת נקבה, כי כל תיקון גופה הוא בבחינת נקבה, שאין בחינת זכרות בנה"י שלה. %letter 763 .763 יעקב בירך את יוסף בין אֶחיו, כיוון שציווה הקב"ה ד' דגלים בשכינה, בי"ב שבטים, שהשכינה תיתקן בהם, החסיר מהם את יוסף, ושם את אפריים תחתיו. מהו הטעם, שיוסף חסר מהם? %letter 764 .764 יוסף רושם הזכר, כמ"ש, בן פורת יוסף. יסוד מכונה בן פורת. ומשום שיוסף רושם הזכר, נקרא יוסף הצדיק, יסוד, ע"כ כתוב, משם רועה אבן ישראל, שמשפיע לנוקבא. %break אבן זהו כנ"י, הנוקבא. עליה אמר דוד, אבן מאסו הבונים. ע"כ מתחיל בנקבה, איילה שלוּחה, ומסיים, הנותן אמרי שפר, בלשון זכר. %letter 765 .765 ומשום שכל תיקוני השכינה נקבות, כי מהנוקבא ולמטה הכול נקבה, הסתלק יוסף משם, זכר, והתמנה תחתיו אפריים, בחינת נוקבא, אל י"ב התיקונים. ומשום שהוא בחינת הנוקבא, התמנה לצד מערב, מקום שהנוקבא שורה בו. %break כי השכינה במערב, ורושם הזכר, יוסף, הסתלק מהתיקונים, משום שהם מעולם הנקבה, ולא מעולם הזכר, וכל התיקונים צריכים להיות בחינת נקבות. %letter 766 .766 ומשום זה, יוסף, צדיק, יסוד, זכר, הסתלק מתיקונים, והתמנה אפריים תחתיו. ע"כ כל י"ב השבטים, שהם בחינת נקבה, הם תיקוני השכינה, וכולם צריכים להיות בבחינת נקבה כמו השכינה. %break חוץ ממדרגת הצדיק שבשבטים, יסוד, העושה כל איברי הגוף לזכר, אינו צריך להיות בין י"ב תיקונים, שלא צריכים לגרוע אותו. %letter 767 .767 נפתלי איילה שלוחה, הנותן אמרי שפר. כלומר כמ"ש, וּמִדְבָּרֵך נאווה. משום שהקול, ז"א, מנהיג את הדיבור, הנוקבא, ואין קול בלי דיבור. והקול הזה נשלח ממקום עמוק שלמעלה, מבינה, להנהיג את הדיבור. כי אין קול בלי דיבור, ואין דיבור בלי קול. %break אין פעולה לז"א בלי הנוקבא, ואין פעולה לנוקבא בלי ז"א. כי הדיבור, הנוקבא מבחינת קו שמאל, חכמה בלי חסדים, שאינה יכולה להאיר בלי חסדים. וע"כ צריכה לקול, אור החסד, ואז יכולה להאיר. והקול, ז"א, הוא ו"ק בלי הדיבור. והדיבור משלימו לג"ר. וע"כ צריך לה. %page 576 וזהו, כלל הצריך לפרט, ופרט הצריך לכלל. כלל ז"א, פרט הנוקבא. וצריכים זה לזה, שאינם יכולים להאיר, אלא ביחד. וקול זה, ז"א, יוצא מדרום, קו ימין, אור חסדים, ומנהיג את המערב, הנוקבא, והיא יורשת ב' הצדדים, אור החסדים מדרום ואור החכמה ממערב. %break וכמ"ש, ולנפתלי אמר, ים ודרום יְרָשָׁה. ומשום זה כתוב, נפתלי איילה שלוחה, הנוקבא למטה. וכעין זה מאיר עימה יחד הזכר של מעלה, שאינם מאירים זה בלי זה. ע"כ כתוב, הנותן אמרי שפר. הנותן, כתוב לשון זכר, ז"א. %break %H מחשבה קול דיבור %break %letter 768 .768 מחשבה, חו"ס דא"א, ראשית הכול, נסתמה בראש א"א ואינה מאירה למטה. כשהתפשטה ע"י בינה דא"א, שיצאה מראש דא"א וחזרה לראש, שע"י זה מתפשטת הארת החכמה מראש א"א אל הבינה שלו, היא באה למקום שהרוח שורה, %break שקו אמצעי, רוח, ז"א, עולה ומכריע בין ב' קווים דבינה, הדעת המכריע בין חכמה ובינה. ונקראת בינה, ולא חו"ס כבתחילה, כי עתה מאירה ע"י בינה שחזרה לראש ונעשתה לחכמה. %break ואע"פ שחכמה עוד סתומה בבינה, הרוח, הדעת, המכריע בין ימין ושמאל דבינה, התפשט מבינה למקומו עצמו, והוציא קול, הכלול מאש מים רוח, ג' קווים, צפון דרום מזרח. %break כי אחר שז"א עלה והכריע בין ב' קווים ימין ושמאל דבינה, ומתפשט בעצמו ג"כ לג' קווים. והקול הזה כולל כל הכוחות, כל המוחין שבבינה. וקול זה מנהיג את הדיבור, והוא נותן המילה, הנוקבא, בתיקון שלה, שמלביש חכמה שלה בחסדים. %break ונתקנה החכמה שבה ויכולה להאיר, משום שהקול נשלח ממקום הרוח שבבינה, החסדים שבדעת. ובא להנהיג המילה, להוציא מילים ישרות, ע"י הלבשת חכמתה בחסדים. ואז מתגלה בה החכמה, הנעלמת בראש א"א. %letter 769 .769 וכאשר תסתכל במדרגות הללו, תמצא, שמחשבה היא בינה קול דיבור, הכול אחד. והמחשבה בראשית הכול, ולא היה פירוד, אלא הכול אחד וקשר אחד. והמחשבה נקשרה באין, בכתר, ולא פרשה לעולם. וזהו כמ"ש, ה' אחד ושמו אחד. %break ועל זה כתוב, הנותן אמרי שפר, הגוף, ז"א, שמלביש חכמה דנוקבא בחסדים, ומוציא מילים יפות וישרות. %break כל המדרגות עד הנוקבא באו לגלות החכמה שבראשית הכול, החכמה שבראש א"א, שאינה יכולה להאיר לתחתונים מחמת שנסתמה שם. ולפיכך, כולם הם מדרגה אחת, חכמה לבדה. %break מחשבה היא בינה, כי המחשבה, חכמה דא"א, מתגלה בתחילה בבינה. מחשבה היא קול, כי החכמה נסתמה בקו שמאל דבינה, והקול, ז"א, קו אמצעי, הכריע בין ב' קווים שבבינה, ופתח החכמה שבה. מחשבה היא דיבור, %page 577 ובז"א עצמו שקיבל ג' הקווים מבינה, עוד אין החכמה מאירה, להיותו קו ימין, אלא בנוקבא, קו שמאל, מתגלה אור החכמה. %break והכול אחד, והמחשבה בראשית הכול, שכל המדרגות הן מדרגה אחת, רק הארת המחשבה שבראשית הכול, שכולם ממשיכים אותה עד שבאה בגילוי בנוקבא. %break וזהו כמ"ש, ה' אחד ושמו אחד. שהנוקבא, שנקראת שמו, מדרגה אחת עם הוי"ה, ז"א, שהוא אחד עם המחשבה ראשונה, שהיא אחת עם כתר א"א. ועל זה כתוב, הנותן אמרי שפר, %break כי בהיותה אחת עם כל המדרגות עד חכמה דא"א, הקשורה בכתר דא"א, המכונה אין, אז ז"א נותן ומתקן ומוציא בנוקבא, אמרי שפר, בייחוד קול ודיבור. %break %H בן פורת יוסף %break %letter 770 .770 סיום הגוף, יסוד, הוא כמ"ש, בן פורת יוסף, בן פורת עלֵי עָין. כתוב בן פורת פעמיים, בן פורת למעלה, יסוד שלמעלה מחזה, ובן פורת למטה, יסוד שלמטה מחזה. ולמה אין בן פורת למטה בתיקוני המטרוניתא, בין י"ב השבטים, י"ב בָּקר, %break שהמטרוניתא מיתקנת עליהם מלמעלה? כי כמ"ש, בָנות צָעדָה עלֵי שוּר, צריכים בנות לתיקונים שלה, נקבות, שהם י"ב השבטים, ולא בנים. ויוסף, יסוד, בן, זכר. כמ"ש, רבות בנות עשו חיִל. %break הן י"ב השבטים, המתוקנים לכיסא תחת הנוקבא, כמ"ש, ואת עלית על כּולָנָה. %letter 771 .771 מלכות לא קיבלה מלכות קדושה ושלמה, עד שהתחברה באבות, חג"ת שמחזה ולמעלה דז"א. וכשהתחברה באבות, נבנתה בניין שלם מעולם העליון, עולם הזכר, בינה, כי אז מקבלים חג"ת דז"א מצד ימין של הבינה. והמלכות מקבלת מצד שמאל של הבינה. %break ועולם העליון נקרא שבע שנים, משום שכל שבע שנים בו, כי הבינה כוללת בתוכה כל שבע ספירות חג"ת נהי"מ, המכונים שבע שנים. %letter 772 .772 עולם העליון, בינה, כולל שבע שנים. וע"כ כתוב, וַיִבנֵהו שבע שנים, ולא כתוב, בשבע שנים. כמ"ש, כי ששת ימים עשה ה', ולא כתוב בששת, משום שששת הימים חג"ת נה"י דז"א עשו את השמיים והארץ. אף כאן, ששבע השנים בנו אותו, בינה. %break וכתוב, אלה תולדות השמיים והארץ בהִבָּראם, שפירושו, באברהם, כי אברהם, חסד, נקרא שבעת ימים. ובו נבנה עולם העליון, בינה. והם נקראים עולם הזכר. כי חסד כולל כל שבע ספירות ומקומו מחזה ולמעלה דז"א, %break ששם ד' רגלי הכיסא: חגת"מ, אל הבינה, שעליהם מלמעלה. וע"כ נחשב כאילו הם בונים את הבינה, כי הבינה נסמכת עליהם. %letter 773 .773 כעין זה למטה יש שבע שנים, חג"ת נהי"מ, המחולקות לי"ב שבטים, שהם עולם התחתון, הנוקבא. וכמ"ש, שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום. מאחר שאמר שבעת ימים ושבעת ימים, הרי הם ארבעה עשר, ולמה אומר ארבעה עשר יום? %page 578 להראות את עולם העליון ועולם התחתון, שבעת ימים ושבעת ימים, ע"כ מרמז עליהם ארבעה עשר יום. %break אלו שבעולם העליון הם זכרים, ואלו שבעולם התחתון הן נקבות. אלו הנקבות, חג"ת נה"י, המחולקים לי"ב, עוה"ז, הנוקבא, הוא עליהם. ע"כ כתוב, רבות בנות עשו חיל, י"ב השבטים עשו חיל, כמ"ש, כל הפקודים למחנה יהודה. %break וכן כולם התרבו מאוד. וסוף הכתוב, ואת עלית על כולנה, שהנוקבא היא למעלה מכולם. %letter 774 .774 כתוב, רבות בנות עשו חיל. והרי אינם אלא י"ב ולא יותר, חוץ מהחָיִל הזה שעבדו, שכל אחד מהם התרבה, שזה כבר מרומז במילים, עשו חיל. ולמה אומר רבות בנות? %break אלא כמ"ש, זעקת סדום ועמורה כי רבה, שפירושו, כמו גָדלה. וכן רבות, פירושו גדולות, עליונות וגדולות על כל, ואלו נקראות חיות גדולות. %break עשו חיל, שכל שבט התרבה מאוד. והחונים עליהם, הם יששכר זבולון על דגל יהודה, שמעון וגד על דגל ראובן, מנשה ובנימין על דגל אפריים, אשר ונפתלי על דגל דן. ונקראים חיות קטנות, המתחברים כאחד עם חיות גדולות, יהודה ראובן אפריים ודן, %break שתיתקן בהם המטרוניתא, הנוקבא, לשמח בהם עליונים ותחתונים, כמ"ש, לווייתן זה יצרת לשחק בו. לווייתן, מלשון חיבור, חיבור חיות קטנות עם גדולות. משום זה כתוב, רבות בנות עשו חיל. %letter 775 .775 בן פורת עלי עין, בנות צעדה עלי שור. הלוא צועדות, היה צריך לומר, לשון רבות, כמו בנות? אלא, בן פורת עלי עין, עין הוא עין משפט, הנוקבא, המקבלת ממשפט, ת"ת. ויוסף, יסוד, עומד ומשפיע, עלי עין, הנוקבא, והיא העין, הצועדת ופוסעת לקחת בנות לתיקונה. %break בנות צעדה, שהנוקבא צועדת עם בנות. ולא בנים. עם בנות צעדה, הנוקבא, שהן ראויות לתיקונה, ולא בנים, שאינם ראויים לתיקונה. %break וימררוהו ורובּוּ וישטמוהו בעלי חיצים. ע"י הסתכלות של אהבה אליו. כמ"ש, הָסֵבִּי עינייך מנגדי שהם הרהיבוני, שהן שורפות אותי בשלהבת האהבה שלך. %break אף כאן לא היה יכול לסבול חיצי האהבה של הנוקבא. וע"כ נאמר על זה, וימררוהו ורובּוּ. וע"כ אומר, וישטמוהו בעלי חיצים. שלא היה יכול לסבול. %break כי הנוקבא, בניינה משמאל, וע"כ עיניה מטות את הז"א לדינים דשמאל. ולהיותו מקו אמצעי, אינו יכול לסבול. וגם יוסף, יסוד, קו אמצעי, שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל. ע"כ גם הוא אינו יכול לסבול חיצי האהבה של הנוקבא, שהם התעוררות השמאל. %letter 776 .776 ותֵשֶב באיתן קשתו. קשת, הנוקבא. למה כתוב קשתו, ולא קשת? זהו בת זוגו של יוסף, ע"כ אומר קשתו. באיתן, שהלבישה אותו כוח וגבורה, שלא נחלש כוחו מחמת זיווגו עימה, כי ידעה, שיוסף לא יטה דרכו במדרגה ההיא, %break שלא יטה מחמת הזיווג למדרגת השמאל, למקום הדינים, כי אות ברית שלו הוא לימין ולשמאל ביחד. %letter 777 .777 ויפוזו זרועֵי ידיו. מה פירושו של ויפוזו? כתוב, הנחמדים מזהב ומפז רב. וכתוב, ותמורתה כלי פז. ויפוזו, לשון פז וכבוד, כי התכבדו זרועי ידיו במרגלית העליונה, הנוקבא העליונה שמחזה ולמעלה, מתוך שקיבל השפע מזיווג שלה. %page 579 וקיבל זה, כמ"ש, מידי אביר יעקב, מאלו ב' הצדדים, קו ימין וקו שמאל, שיעקב התחזק בהם. משם ניזונה אותה אבן יקרה, הנוקבא, כמ"ש, משָם רועה אבן ישראל. %break אותה אבן יקרה ניזונה מאלו י"ב צדדים, צפון ודרום, ידי יעקב, כי יש חג"ת נה"י בצפון וחג"ת נה"י בדרום, שהם י"ב. ונוקבא ניתנת ביניהם ומתברכת מהם, וניזונה מהם ע"י צדיק, יוסף. %letter 778 .778 התווספה ליוסף ברכה אחרת. כמ"ש, מֵאֵל אביך ויַעזְרֶךָ ואת שד"י ויבָרכֶךָ. היה צריך לומר, אל אביך יעזרך ואל שד"י יברכך. %letter 779 .779 אלא שיָרש למעלה, בז"א, ולמטה, בנוקבא. ירש למעלה, כמ"ש, מאל אביך, הנחלה העליונה, המקום שנקרא שמיים, ז"א, שיעקב היה מרכבה לו. ויעזרך, שלא יחליף מקום זה במקום אחר, ועזרתו תהיה ממקום זה ולא מאחר. %letter 780 .780 ואת שד"י, היא מדרגה אחרת, תחתונה. בכל מקום, את ה', זוהי השכינה. כמו, ואראה את ה'. אֶת, לרבות השכינה. ואת עם ו' רומזת לז"א, לכלול, יום, ז"א, בלילה, הנוקבא, ולילה ביום, כמ"ש, ואת שד"י, עם ו', כי משם יוצאות ברכות לעולם. %letter 781 .781 למה אינו אומר, ואל שד"י, שהרי אל שד"י, סובב על הנוקבא? הנוקבא נקראת ג"כ אל שד"י, כמ"ש, ואל שד"י ייתן לכם רחמים. והכול מקום אחד, שאל שד"י סובב ג"כ על הנוקבא, כמו, ואת שד"י. %break וא"כ, למה עזב אות ל' ולא כתב, ואל שד"י, אלא כתב במקומה אות ת', כלומר, ואת שד"י? %break אלא כשיוצאים מלמעלה השבילים הללו, כ"ב (22) האותיות, שכל השלמות באה על ידיהם, שהם כלל התורה, שהוא כל השפע שבז"א, יורש אותם שמיים, ז"א, כמ"ש, את השמיים, אשר א"ת הוא כלל כל כ"ב האותיות, מא' עד ת'. %break ומכאן יוצאות לתשבע"פ, שנקראת ארץ, הנוקבא, כמ"ש, ואת הארץ, אשר וא"ת, הוא כלל כ"ב אותיות, שלוקחת אותם הנוקבא. %break ובתחילה, שמיים, ז"א, כולל אותן הכול כאחד. ואז מתעטרת הלבנה, הנוקבא, בכולן, שמקבלת אותן מז"א, ויושבת בכל השלמות, והברכות נמשכות אז משם. ועל זה אומר הכתוב, וא"ת שד"י, %break להורות על השלמות הגדולה של כללות כ"ב אותיות שבנוקבא, שמשם כל הברכות. %letter 782 .782 כתוב, ויברכך, עם ו', כדי שיהיה קיום יותר לברכות, ולתמיד. כי בכל מקום שיש בו ו', רומזת, שיש בו תוספת וקיום. עד כאן כלל. ואח"כ מפרט, כמ"ש, ברכות שמיים מעל, ברכות תהום רובצת תחת. %break כי עד כאן הברכות מז"א ומנוקבא מרומזות בדרך כלל. מאל אביך, רומז על ז"א. ואת שד"י, רומז על הנוקבא. ואח"כ מפרט אותם, כמ"ש, ברכות שמיים מעל, לז"א, וברכות תהום רובצת תחת, לנוקבא. %letter 783 .783 ברכות אביך גברו על ברכות הוריי. ברכות אביך, יעקב, קו אמצעי, גברו על ברכות הוריי, אברהם ויצחק, כי יעקב ירש שבח כולם יותר מהאבות, כי הוא היה שלם בכל. %break כי אין שלמות לב' הקווים ימין ושמאל, אברהם ויצחק, עד שבא קו אמצעי, יעקב, ומכריע ביניהם. ובגלל זה יורש כל המוחין שבב' קווים ימין ושמאל. ומבחינה זו נמצא שברכות קו אמצעי גברו על ברכות ב' הקווים ימין ושמאל. כי משלימם וגם יורש אותם. %page 580 והכול נתן ליוסף, משום שכך ראוי להיות, כי הצדיק, יסוד, יוסף, לוקח הכול ויורש הכול יחד, שמקבל מכל הספירות דז"א ביחד. וכל הברכות שורות בו, הוא ממשיך הברכות מן הראש, %break מג"ר דז"א למעלה, וכל איברי הגוף דז"א, חג"ת נה"י, כולם מיתקנים להשפיע הברכות בו, ביסוד. ואז נעשה היסוד נהר יוצא מעדן. %letter 784 .784 מעדן, פירושו, שכל האיברים הם בקשר אחד, ובתענוג התשוקה משפע הראש למעלה ומלמטה. וכולם משפיעים ביסוד, מהעונג והתשוקה שלהם, הוא נעשה נהר הנמשך ויוצא מעדן. כי עדן פירושו עידון ועונג. עוד יש לפרש, מעדן, %break מחכמה עליונה הנקראת עדן, נוזל הכול להימשך ולהיעשות נהר. ונמשך, עד שמגיע ליסוד, ואז כל הספירות דז"א בברכות, והכול אחד. %letter 785 .785 עד תאוות גִבעות עולם. התשוקה לאלו גִבעות עולם, לב' נוקבאות, אחת למעלה, בינה, ואחת למטה, נוקבא דז"א, שכל אחת עולם נקראת. ותשוקת כל איברי הגוף, כל הספירות ז"א, %break באלו שתי אימהות. שיש להם תשוקה לינוק מאמא העליונה, בינה. ותשוקה להתקשר באמא תחתונה, הנוקבא. ותשוקת כולן אחת היא, משום זה כולן תהיינה לראש יוסף, יסוד, שתתברך מדרגה דצדיק, יסוד, שייקח הכול כראוי. %letter 786 .786 אשריהם הנקראים צדיקים. כי לא נקרא צדיק, אלא מי ששומר אותה מדרגה של אות ברית קודש הזה. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב. %break %H בנימין זאב יטרָף %break %letter 787 .787 בנימין זאב יטרָף. למה נקרא זאב? משום שנרשם בכיסא, הנוקבא, בצורת זאב. כי כל החיות הקטנות והגדולות נרשמות בכיסא, כמ"ש, חיות קטנות עם גדולות. והכיסא שעשה שלמה, נרשם ג"כ כעין הכיסא של מעלה. %letter 788 .788 זאב יטרף, כי המזבח בחלקו של בנימין היה, והמזבח הוא זאב. בנימין אינו זאב, אלא המזבח שהיה בחלקו הוא זאב, משום שהיה אוכל בשר כל יום, הקורבנות שהיו מקריבים עליו. ובנימין היה מֵזִין אותו בקורבנות. %break משום שהיה בחלקו, היה נחשב שהוא מפרנס וזן לזאב הזה. ויטרף פירושו יזוּן. וכתוב, בנימין זאב יטרף, שבנימין יזון הזאב, המזבח. %break הזאב הם המלאכים, בעלי השנאה, העומדים למעלה לקטרג על ישראל, וכולם נהנים ומיתקנים מהקורבנות ומתעוררים התעוררות של מעלה. נמצא שבנימין שברשותו המזבח, הוא מזין למקטרגים הללו, המכונים זאב, כדי שלא יקטרגו על ישראל. %letter 789 .789 בבוקר יאכל עַד ולערב יחלק שלל. בבוקר, שאברהם, חסד, מתעורר בעולם, ושעת רצון נמצאת, הקורבן עושה התעוררות ונחת, ועולה עד עַד, לאותו מקום, כמ"ש, ושבתָ עַד ה' אלקיך, ז"א מחזה שלו ולמעלה. %page 581 %letter 790 .790 בוקר, אברהם, חסד, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר, בזמן שרצון נמצא. בשעה ההיא המקום, שנקרא עַד, כיסא העליון, חג"ת, מחזה ולמעלה דז"א, כיסא אל הבינה, היה אוכל את הקורבן. ואכילה, פירושו, זיווג. %letter 791 .791 וזמן אכילה הוא בבוקר של עד, זמן שליטת החסד דז"א. ועַד הזה הוא למעלה מחזה דז"א, ששם כולו חסדים, כמ"ש, בטחו בה' עַדֵי עַד. משמע שעד, הוא מקום גבוה למעלה. %break ובבוקר, שהוא זמן שליטת החסד דז"א, הוא קורבן לה'. הנוקבא, הנקראת קורבן, מתייחדת אז עם ה'. וע"כ יאכל עד, ז"א, ימין, חסד, ולא מדרגה אחרת. %letter 792 .792 סדר הזיווג הנעשה ע"י הקורבן. עשן הקורבן עולֶה, שהוא ההתעוררות מלמטה, והתעוררות האהבה נקשרת ומתעוררת למעלה, בין ז"א ונוקבא שלו, ועומדים זה כנגד זה, פב"פ. %break והנר, הנוקבא, דולק ומאיר ע"י ההתעוררות של מטה הזו, שמקבלת השפע מז"א. %break והכוהן מתעורר, והלוויים משבחים ומראים שמחה. ואז מתנסך היין, שמצד שמאל וגבורה, להתקשר במים, ימין וחסד, והיין מאיר ומראה שמחה. כי כשהגבורות מתלבשות בחסדים, נקראות הגבורות יין המשמח. %break משום זה צריכים להביא יין טוב למטה, כדי להראות שמחה ליין אחר שמלמעלה, והכול מתעוררים לקשור השמאל בימין. %letter 793 .793 והלחם שהיא סולת, היא המלכות, הנוקבא, שההתעוררות של מטה העירה אותה, כי הנוקבא מכונה לחם. לוקחים אותה שמאל בימין, ומקשרים אותה בגוף, בז"א. %break ואז נמשך שמן העליון, מז"א, ומקבלת אותו ע"י הצדיק, יסוד דז"א. וע"כ צריכים לעשות התעוררות של מטה עם סולת בשמן. ונקשר הכול יחד. %break ואז נמצא עידון ונחת של ייחוד האחד, והעידון והנחת של הייחוד מקבלים כל אלו הכתרים, הספירות של הנוקבא, ונקשרים זה בזה, ז"א בנוקבא. והלבנה, הנוקבא, מאירה, ונקשרת בשמש, והכול יושבים בעידון. %letter 794 .794 ואז הוא קורבן לה', שהנוקבא מתקרבת לה', ולא לאחר. וע"כ כתוב, בבוקר יאכל עד, ז"א, הנקרא עד. ולא לאחר. וכתוב, יאכל עד, ויתעדן בחיבורו בתחילה, בבוקר, %break שאז שולטים החסדים, שהשם הקדוש צריך להתברך מתחילה. ואח"כ יתברכו אחרים, כמ"ש, ולערב יחלק שלל. %letter 795 .795 וע"כ אסור לברך לחברו בבוקר, מטרם שיברך להקב"ה, כי צריך להתברך מתחילה. כמ"ש, בבוקר יאכל עד, ז"א. ואח"כ יתברכו אחרים. כמ"ש, ולערב יחלק שלל. כי הקורבנות שהיו בתחילה, הכול נקרב אל הקב"ה, וההתעוררות שמלמטה עלתה שם. %break ומשום שהוא התברך, היה מקשר קשרים לכל שאר הצבאות העליונים, ומחלק להם ברכות לכל אחד ואחד כראוי לו, ונמתקים העולמות, ומתברכים העליונים והתחתונים. %letter 796 .796 כמ"ש מתחילה, אכלתי יַערי עם דִבשי. ואח"כ מחלק לכולם ואמר, אִכלו רֵעים שְׁתו ושִׁכרו דודים. שהשפיע ברכות לכולם, ומחלק להם לכל אחד כראוי לו. וע"כ כתוב, ולערב יחלק שלל. כי השם הקדוש התברך תחילה. ועתה מחלק ברכות לכל העולמות. %page 582 ואין לומר, שהקורבן נקרב להם או לכוח אחר, אלא הכול נקרב להקב"ה, והוא משפיע ברכות ומחלק ברכות לכל העולמות. ומשום זה, קורבן לה' ולא למדרגה אחרת. %letter 797 .797 יש התעוררות אחרת של הקורבן, שכולו להמשיך ברכות ולעורר ברכות, שיתברכו כל העולמות. אלא מתחילה כתוב, קורבן לה', לקָרֵב הנוקבא למדרגת ז"א, ולא לאחר. ועתה, %break אחר שנעשה הייחוד בז"א, כתוב, תקריבו את קורבנכם, שיתקשרו כל העולמות יחד, ויתחברו ויתברכו עליונים ותחתונים. %break כי הנוקבא שמאל, שהחכמה שלה בלי חסדים. ואז נמשכים ממנה דינים, כי אין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. והתחתונים שבג' עולמות בי"ע, מקבלים מהנוקבא. כמ"ש, בבוקר יאכל עַד, שבתחילה צריכים לזיווג הנוקבא בז"א. ואז נכללת הנוקבא בימין, חסדים. %break והיא קורבן לה', לימין, ולא לאחר, לשמאל. אלא אחר שנכללה הנוקבא בימין, יכולה להאיר לתחתונים מהארתה. ע"כ כתוב, ולערב יחלק שלל, שמשפיעה לכל העולמות. %break %H וזאת אשר דיבר להם אביהם %break %letter 798 .798 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. כל אלה, כתוב, כדי לחבר את השבטים, במקום שכל הברכות יוצאות משם, בנוקבא. שנים עשר, הם שנים עשר קשרים של תיקוני הנוקבא. והיא עצמה התחברה עימהם. ע"כ כתוב, כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. %break וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם. כי הנוקבא מכונה זא"ת, והתחברה עם שנים עשר השבטים, כי במקום הזה, בנוקבא, שורה הדיבור. כי ז"א נקרא קול, והנוקבא דיבור. %letter 799 .799 וזאת אשר דיבר. כאן קשר אחד, לחבר מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. מלמטה למעלה בי"ב השבטים. ומלמעלה למטה, וזא"ת, הנוקבא, שהתחברה עימהם מלמעלה. %break אשר דיבר, שאין דיבור בלי קול, ז"א, הרי החיבור של זכר ונוקבא קשור לשני צדדים: מלמטה, י"ב, ומלמעלה, וזא"ת. %break ולסוף קשר אותם במקום העליון, בזו"ן שמחזה ולמעלה, ששם זכר ונוקבא יחד, שהנוקבא כלולה בז"א, בחסדים שבו. כמ"ש, איש אשר כברכתו. כברכתו, הוא בת זוגו, הנוקבא, הנקראת ברכה. איש אשר כברכתו, שניהם כאחד. שז"א ונוקבא כלולים יחד. %letter 800 .800 כמ"ש, יברכךָ ה' מציון ורְאֵה בטוּב ירושלים. יברכך ה' מציון, כי ממנו יוצאות ברכות להשקות את הגן, והוא כולל כל הברכות ונותן לה. ואח"כ, וראה בטוב ירושלים, שכל הברכות באות מזו"ן. %break כעין זה כתוב, יברכךָ ה' וישְׁמְרֶךָ. אשר, יברכך ה', מהזכר, וישמרך, מהנוקבא, כי השמירה נמשכת מנוקבא. יברכך ה', מִזָכור, ז"א. וישמרך, מִשָׁמור, הנוקבא. והכול דבר אחד הוא, כי משניהם הברכות יוצאות לעולם. וע"כ כתוב, איש אשר בברכתו בירך אותם. %page 583 ב' בחינות בנוקבא: החיצוניות, בחינתה עצמה, והפנימיות, מה שמקבלת מז"א. וע"כ יש לה ב' בחינות יסוד: א. יסוד הפנימי ציון, זכר שביסודה. ב. יסוד החיצוני ירושלים, נוקבא שביסודה. %break יברכך ה' מציון, כי כל הברכות מפנימיות היסוד באות, מז"א. ואחר שהפנימי השפיע ליסוד החיצוני, ירושלים, כתוב, וראה בטוב ירושלים. ויש מהשבטים, שנמשכים מפנימיות הנוקבא, ויש שנמשכים מחיצוניות הנוקבא. ובירך לכל אחד כראוי לו. %break %H ויכַל יעקב לצוות את בניו %break %letter 801 .801 ויכַל יעקב לצוות את בניו. למה כתוב לצוות את בניו, הלוא לברך היה צריך לומר? אלא שציווה אותם על השכינה, שיתקשרו עימה. עוד, שציווה אותם על דבר המערה, שקרובה לגן עדן, ושם אדה"ר קבור. %letter 802 .802 מקום זה נקרא קריית ארבע, משום ששם נקברו ארבעה זוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. אלא לומדים, שהאבות הם מרכבה קדושה. ומרכבה אינה פחותה מארבע. הקב"ה חיבר את המלך דוד עם האבות, ונעשו מרכבה שלמה במספר ארבע. %break כמ"ש, אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה. כי דוד המלך התחבר להיות מרכבה שלמה עימהם. וא"כ, דוד היה צריך להיקבר עם האבות, ויהיה עימו, קריית ארבע. מהו הטעם שלא נקבר עימהם? %letter 803 .803 אלא דוד המלך, מקום מתוקן היה לו, והוא ציון, יסוד דז"א, שיתחבר בו כאחד. ואדם שנקבר עם האבות, הם נקברו עימו, משום שהיה המלך הראשון, שהועברה ממנו המלכות וניתנה לדוד המלך, שמימיו של אדם התקיים דוד המלך. %break כי אדה"ר נגזר עליו שיחיה אלף שנים. והועברו ממנו שבעים שנים לימיו של דוד המלך. ע"כ נחשב אדה"ר למלכות, והוא השלים המרכבה דאבות למספר ארבעה. שאם לא כן, איך יקומו האבות במרכבה שלמה במספר ארבעה, מטרם שיבוא דוד המלך? %break אלא בהכרח שאדה"ר השלים אותם. ודוד לא נקבר עימהם, אלא זכה למקומו כראוי לו, ציון, וע"כ לא נקבר עם האבות. %letter 804 .804 עוד יש לתרץ, כי האבות שורים במקום זכר, חג"ת דז"א, זכרים. ודוד, מרכבה למלכות, במקום נוקבא. וע"כ הנקבות של האבות נקברו עימהם, ודוד נקבר והתחבר במקום זכר, ציון, כל אחד כראוי לו. %page 584 %H ויגווע וייאסף אל עמיו %break %letter 805 .805 ויאסוף רגליו אל המיטה. משום שישב במקום החיים, שהיה מרכבה לז"א, עה"ח. וע"כ כשרצה יעקב להסתלק מן העולם, הוריד רגליו אל המיטה, הנוקבא. ונאסף והסתלק מן העולם, %break שעלה למ"ן ונכלל בזיווג דזו"ן. כמ"ש, ויגווע וייאסף אל עמיו. ולא כתוב בו מיתה. כי עלה ונכלל בחיים העליונים. %letter 806 .806 אמר דוד, נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. למה לא נכסף לבית ה', אלא לחצרות ה'? יש מדורים תחתונים בבי"ע, ויש מדורים עליונים באצילות. בעליונים, אין הנשמות שורות. כי הנשמות שורות בבי"ע. המדורים אלו הם הבתים הפנימיים שבאצילות, %break ובתים חיצוניים שבבי"ע. החיצוניים שבבי"ע נקראים חצרות ה', משום שנמצאים באהבה ובתשוקה אל הנוקבא. %break ולפיכך אמר דוד, נכספה לחצרות ה'. כי אין אחיזה לנשמות יותר מבבי"ע, הנקראים חצרות ה'. אלא בשעה שבי"ע עולים לאצילות, עולים עימהם גם נשמות הצדיקים. %break כשהנשמה עולה, מתעוררים כל צבאות בי"ע ועולים אל הנוקבא, כי הנוקבא מתאחדת ע"י עלייתם אליה, בתשוקה שלמה לז"א, ונקשרת בו. %letter 807 .807 יעקב לא מת. וע"כ לא נאמר בו מוות, אלא, ויגווע וייאסף אל עמיו. ויאסוף רגליו אל המיטה, הנוקבא, כמו שנאסף השמש, שהוא יעקב, אל הלבנה, הנוקבא, שהשמש לא מת אלא נאסף מן העולם והולך אל הלבנה. כמו בערב אין אור השמש מסתלק מן העולם, %break אלא נותן אורו אח"כ בלבנה, כך יעקב כשהסתלק, עלה למ"ן לזו"ן, והאיר בנוקבא דז"א, ואורו לא מתבטל, וע"כ נבחן שלא מת. %letter 808 .808 בשעה שנאסף יעקב, האירה הלבנה, ותשוקת שמש העליון, ז"א, התעוררה אליה. משום שכאשר עולה השמש, יעקב, התעורר שמש אחר, ז"א, ומתדבקים ז"א בנוקבא, והלבנה, הנוקבא, האירה מז"א. %letter 809 .809 העליון, עולם הזכר, בינה, נקשר בתחתון, עולם הנקבה, הנוקבא דז"א. והתחתון נקשר בעליון. ע"י עליית יעקב למ"ן בעת פטירתו, התקשרו הבינה ונוקבא, שזו"ן עלו לאו"א, ואז נעשה זיווג הגדול להוליד נשמות. %letter 810 .810 ב' עולמות הם, כמ"ש, מן העולם ועד העולם, בינה ונוקבא. ואע"פ שהן ב' נקבות, אחת, בינה, מיתקנת בזכר, הנחשבת בגדלותה כזכר. ואחת בנוקבא, הנוקבא דז"א. זו נקראת שבע, בינה. וזו נקראת בת שבע, הנוקבא. זו אם וזו אם. %break אֵם הבנים, בינה. כמ"ש, צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך ש-מה, בעטרה שעיטרה לו אימו. במלך שלמה, במלך שכל השלום שלו, ז"א, שאימו, בינה, אם הבנים. %break אֵם ש-מה, הנוקבא. כמ"ש, בת שבע אם שלמה, הנוקבא, כי כאן לא כתוב המלך שלמה. %letter 811 .811 וכתוב, ותֵרֶב חכמת שלמה. חכמת שלמה היא אם שלמה, הנוקבא, כמ"ש, דִברי למוּאל מלך משא, אשר ייסְרַתוּ אימו. דברי למואל מלך, הם דברים שנאמרו אֶל אֵל, מלך, שכתוב בו, ואל זועם בכל יום. וכן, ואל שד"י, הנוקבא. %page 585 %letter 812 .812 למואל, פירושו, אֶל אֵל. למואל מלך, בת שבע, הנוקבא. משא, אשר ייסרתו אימו, כשהתגלה עליו בגבעון בחלום הלילה. %letter 813 .813 יעקב נאסף אל הלבנה, הנוקבא, שעלה למ"ן לזו"ן בעת פטירתו. ועשה בה פירות, שגרם זיווג זו"ן בגדלות להולדת נשמות, הנקראות פירות דזו"ן. ואין לך דור בעולם, שאין בו הפירות של יעקב, כלומר, הנשמות הגדולות, הנולדות מזיווג זו"ן דגדלות, %break שגרם יעקב בעלותו למ"ן, משום שהוא עורר התעוררות עליון לזיווג זו"ן, כמ"ש, ויאסוף רגליו אל המיטה, שהוא ודאי מיטתו של יעקב, הנוקבא. %letter 814 .814 אשרי חלקו של יעקב, שנשלם למעלה ולמטה, כמ"ש, ואתה אל תירא עבדי יעקב, כי איתך אני. כי איתי אתה, לא נאמר, אלא, כי איתך אני. שנשלם גם למטה להשראת השכינה. %break %H אָבֵל מצרים %break %letter 815 .815 ויבואו עד גורן האטד, ויעש לאביו אֵבֶל שבעת ימים. מה נוגע לנו, שהם באו עד גורן האטד? ומהו הטעם, שמכונה אבלות זו למצרים, כמ"ש, האֵבֶל בגורן האטד, אֵבֶל כבד זה למצרים? הרי אבל ישראל, היה צריך לומר, ומהו הטעם למצרים? %letter 816 .816 כל אותו זמן שהיה יעקב במצרים, התברכה הארץ בשבילו, ונהר הנילוס היה יוצא ומשקה הארץ, ונפסק הרעב בשביל יעקב. ע"כ עשו המצרים אבלות, ומכונה על שמם. %letter 817 .817 מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהילתו. מי ימלל, כמ"ש, וקטפת מְלִילות, לשון הפרדה וניתוק. גבורות ה', משום שהן רבות, כי כל גזרי דין באים מגבורות ה', קו שמאל. וע"כ אומר, מי ימלל גבורות ה', מי הוא שיבטל ויעביר גזרה אחת, מאלו הגבורות שעשה הקב"ה. %letter 818 .818 מי ימלל ומי ידבר, הכול אחד. ימלל, פירושו ידבר. כי כמה גבורות שאין להן חשבון. כמה בעלי הדין, כמה בעלי מגן, כמה מענישים למְפירֵי חוקים, והדיבור לא יוכל לפרט אותם. וע"כ כתוב, מי ימלל גבורות ה'. %letter 819 .819 ובמה ידועות כל גבורות ה'? בהגדה, שיש בה חכמה, ובחכמה הן ידועות. כי במלל ובדיבור אין מי שיכול לדבר אותן, ולדעת אותן. אבל בהגדה ידועות, כמ"ש, דור לדור ישַׁבַּח מעשיךָ וגבורותיךָ יגידו. %break שבהגדה, בחכמה, ידועות. אבל גבורתך, גבורה תתאה, גבורה שבנוקבא, ידַבֵּרו, אפשר לדבר אותן. כמ"ש, וגבורתך ידברו. %page 586 %letter 820 .820 ישמיע כל תהילתו. כי רבים הם הדינים, הניכרים והמתחברים בתהילה. וכמה מחנות מתחברים בה. וע"כ, מי יכול להשמיע כל תהילתו. %letter 821 .821 המצרים, כולם חכמים היו. ומצד הגבורה, קו שמאל, יוצאים כמה צבאות וכמה מחנות, וכמה מדרגות, עד שמגיעות אל המדרגות התחתונות. והמצרים היו מכשפים, והיו חכמים בהם, וידעו הדברים הסתומים שבעולם. והסתכלו, %break שבזמן שיעקב היה חי בעולם, אין עם שימשול על בניו. וידעו, שהם ישעבדו את ישראל ימים רבים. %letter 822 .822 כיוון שמת יעקב, שמחו, כי עתה יוכלו לשעבד את ישראל. הסתכלו מה שיהיה בסוף, עד שהגיעו לגורן האטד, גזר דין השולט, ראו הגבורות שייצאו עליהם, המכות וקריעת ים סוף. כמו הקוצים שיוצאים לצד זה ולצד זה מהאטד. %break שהוא כמו היד, שיוצאות ממנה אצבעות לצד זה ולצד זה, וכל אצבע עולה בכמה גבורות, בכמה דינים, בכמה חוקים. אז כמ"ש, ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד, על כן קרא שמה אָבֵל מצרים. אֵבֶל כבד זה למצרים, ולא לאחר. %letter 823 .823 רבי שמעון, כשפירש את הפסוקים של הפרשה, יצאו אז מן המערה, שהיו יושבים בתוכה. אמר, רואה אני שהיום הזה ייפול בית בעיר, וימותו שם שני רומאים מקטרגים על ישראל. אם אני אהיה בעיר, לא ייפול הבית. כי זכותי תגן עליהם. %break חזרו לתוך המערה, ולא רצה ללכת לעירו, כדי שלא תגן זכותו עליהם, וייפול הבית וייהרגו המקטרגים שם. %break %H צהלי קולך בת גלים %break %letter 824 .824 צהלי קולך בת גלים. צהלי קולך, נאמר לכנ"י, הנוקבא, שמשבחת אל הקב"ה בקול זמרה. וע"כ נאמר לה, צהלי קולך. כל מי שרוצה לשבח להקב"ה בקול, צריך להיות לו קול נעימות, שייערב לאחרים השומעים לו. ואם לא, לא יקום להרים קולו. %letter 825 .825 ללוויים, שבאים מצד השירה והזמרה, נאמר, ומִבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה. משום שבזקנתו קולו נמוך, ואינו ערב לאוזניים, כמו קול שאר חבריו. לכן מעבירים אותו מצבא העבודה הזו של מעלה, העומדים לנגן אצל העבודה הזו, ולכבד השם הקדוש כראוי. %letter 826 .826 צבאות למעלה וצבאות ומחנות למטה, המשבחים להשם הקדוש ומזמרים לו. ומשום זה, שהמזמרים של מטה הם דוגמה למזמרים של מעלה, ישוב מצבא העבודה. %break ומשום שכנ"י משבחת להקב"ה, כתוב, צהלי קולך בת גלים, בת האבות. כי הנוקבא רביעי לאבות, לחג"ת, וע"כ היא בת האבות. %letter 827 .827 עוה"ב, בינה, נקרא גלים, משום שהכול נמצא בו ונכלל בו תִלֵי תִלים, כמו גלי הים. וממנו יוצא לכל הפרצופים והעולמות. בת גלים, ככתוב, גל נעול, שהמוחין של הנוקבא נקראים גל, מלשון גילוי. %page 587 וכל אלו הגלים והמעיינות, כולם יוצאים מעוה"ב, בינה, וכנ"י, הנוקבא, המקבלת מבינה, נקראת בת גלים. %letter 828 .828 למה בתחילה כתוב, צהלי קולך, אם אח"כ כתוב, הקשיבי, הרי בעת שמקשיבים, אין צריכים להרמת קול? אומר, צהלי, כדי לשבח ולזמר. הרמת קול לשם יופי השירה, ולא בשביל להשמיע. אם ישראל מתחילים לשבח ולזמר להקב"ה, אומר, הקשיבי, %break משום שישראל משבחים ומזמרים בשביל הנוקבא, אל הקב"ה. ע"כ כתוב, צהלי קולך, וכתוב, הקשיבי. כי צהלי קולך סובב על ישראל, והקשיבי על הנוקבא, שבשבילה משבחים ומזמרים. %letter 829 .829 כתוב, הקשיבי לַיְשָׁה, משום שהנוקבא באה מצד הגבורה. ע"כ נקראת, לישה, כמ"ש, לַיִשׁ גיבור בבהמה, ולישה גיבורה, כדי לשבור הכוחות והגבורות דס"א. %break וכתוב, ענייה ענתות, משום מראָה שאינה מאירה, ענייה, שאין אור אל הלבנה, הנוקבא, הנקראת ענייה ענתות, אלא מה שנותן לה השמש. %letter 830 .830 ענתות, היא כפר אחד ששורים בו כוהנים עניים המחזרים על הפתחים, ואין מי שישגיח בהם, משום שכל אלו בני הכפר לקלֶס היו בעיני העם, ובתיהם היו ריקים יותר מבתי כל העם, ולא היה להם, חוץ ממה שנותנים להם, כעניים בזויי העם. %break ומשום זה נקרא הלבנה ענתות, שגם לה אין אור מעצמה, אלא בשעה שמתחבר עימה השמש, היא מאירה. %letter 831 .831 כמ"ש, ולאביתר הכוהן אמר המלך, ענתות לֵך על שדֶךָ כי איש מוות אתה. האם על שקרא לו אדוניהו אל סעודתו, נקרא איש מוות? אלא, משום שהיה ממקום עניות, שהתדבקה בו הלבנה, הנוקבא, ענייה ענתות. אביתר היה דבוק בנוקבא, בעת שהייתה בקו שמאל, %break שכל האורות קופאים בה ואינם מאירים, שהיא ענייה ענתות. וע"כ נקרא גם הוא ענתות כמוה. ונקרא איש מוות, כי אין לו אור החיים. %letter 832 .832 הרי כתוב, וכי הִתענִיתָ בכל אשר התענה אבי, שבגלל העניות שלו, זכה אביתר שלא הרג אותו שלמה. ואיך ייתכן, שנקרא משום זה, איש מוות? אלא אביתר, משום שהיה ממקום עוני, זכה בו דוד מטרם שעלה למלוכה, כאשר ארב לו שאול, שהיו דרכיו כעני, %break ואביתר היה ג"כ כעין זה. וגם כשעלה למלוכה, עוד לא הייתה המלכות בכל השלמות, ולזמן ששלט שלמה עמדה הלבנה, הנוקבא, בכל השלמות, והיה בשמחה, שהכול היה לו. %break וע"כ לא זכה בו אביתר להתחבר עימו. כי מה שאמר לו, וכי הִתענִיתָ בכל אשר התענה דוד אבי, פירושו, עימו היית ראוי להתחבר, מטעם שמדרגתך שווה אליו, ולא עימי. אבל העניות עצמה שלו, לא הייתה בה שום מעלה, אלא שנקרא משום העניות שלו, איש מוות. %letter 833 .833 שדֵה ענתות, הנוקבא בשליטת השמאל. וירמיהו שקנה את שדה ענתות, היה זה כדי לנחול את סוד העליון. כי אח"כ העלה מ"ן לזיווגה עם ז"א, שהחכמה שבשמאלה מתלבשת אז בחסדים דז"א, ונשלמת בכל השלמות. %break כשהלבנה, הנוקבא, שולטת, מאירה בשלמות, נקראת, שדה תפוחים. וכשהיא בעניות, נקראת, שדה ענתות. משום זה, השירה של מטה עושה לה עשירות ושלמות. מהשירה מעוררת זיווג זו"ן. וכשמקבלת החסדים מז"א, יש לה כל השלמות. %page 588 %letter 834 .834 כמו דוד, שבכל ימיו היה משתדל לעשות לה שלמות, שינגנו מזמורים לזמר ולשבח. שע"י זה קונה הנוקבא השלמות. וכשדוד הסתלק מן העולם, הניח אותה בשלמות. %break ושלמה קיבל אותה בעשירות ובשלמות. כי הלבנה יצאה מעוני ובאה לעושר, שבעושר הזה שלט על כל מלכי ארץ. %break %H אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה %break %letter 835 .835 ע"כ כתוב, אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה, אלא הכול היה זהב, שגדל זהב. ובזמן ההוא כתוב, וְעַפְרות זהב לו. כי העפר של מעלה, הנוקבא, היה מסתכל בה השמש, ז"א, ובהסתכלות השמש וגבורתו, עושה ומגדיל את העפר לזהב. %letter 836 .836 מההרים, ששם כוח אור השמש, מעפר הארץ שבין ההרים, כולם עושים זהב. ולולא חיות רעות הגדלים שם, האנשים לא היו עניים, כי גבורת השמש מגדיל זהב. %break זהב, הארת החכמה שבקו שמאל דבינה. הרים, חג"ת, שאין הרים אלא אבות. העפר שבין ההרים, הנוקבא המחוברת עם החג"ת, רביעי לאבות. וכל עוד שאינה מקבלת החסדים מהשמש, %break ז"א, אין החכמה שבה מאירה, כי אינה יכולה להאיר בלי לבוש החסדים, וע"כ נקראת אז עפר. %break אבל כשהשמש מסתכל בה, שמשפיע לה אור החסדים, אז החכמה מתלבשת בחסדים, ומאירה כמו הארת השמאל דבינה, ונעשית הארתה זהב כמוה. בשליטת השמאל יש שמירה מרובה, להט החרב המתהפכת, ולא כל אדם יכול לקבל משם, זולת הראויים לה. %letter 837 .837 ע"כ בימיו של שלמה, אין כסף נחשב למאומה, כי כוחו של השמש הסתכל בעפר, ועשה אותו זהב. ועוד, כי העפר ההיא דין, שמאל בלי ימין, ואינה מאירה. וכשמסתכל בה השמש, ז"א, שמשפיע לה חסדים, לוקח כוח הדין ממנה, וגדל זהב, %break כי עתה החכמה שבה מאירה בכוח התלבשות החסדים, כמו קו שמאל דאמא, שנקראת זהב. כיוון שהסתכל בה שלמה, שיבח והכריז: הכול היה מן העפר והכול שב אל העפר. %letter 838 .838 וע"כ שלמה לא היה צריך לנגן כמו דוד, כי הנוקבא כבר הייתה מתוקנת בשלמות. אלא אמר שירה, שה"ש, שהוא אהבה ועושר, שהיא אור ואהבה, שכל השירה שבעולם הייתה בשירתו של שלמה, שאמר שירת המטרוניתא, הנוקבא, בעת שיושבת בכיסא מול המלך. %letter 839 .839 וכתוב, וייתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים. משום שהכול היה זהב. והעפר, הנוקבא, נקשר בשמאל בצד האהבה, אהבת דודים הנוהגת בשמאל, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. והשמש, ז"א, התדבק אליה ולא פרש ממנה. %letter 840 .840 שלמה טעה בזה. כי ראה שהתקרבה הלבנה אל השמש. שהימין דז"א מחבק אותה בחסדים, והשמאל דז"א תחת ראשה בהארת חכמה. והשמאל נעשה הראש שלה, %page 589 כיוון שהתקרבו ימין ושמאל זה בזה. והחכמה שבשמאל כבר התלבשה בימין. אמר שלמה, הרי כבר התקרבו יחד, מה עוד כאן הימין? %break כי הימין, חסדים, אינו אלא כדי לקרב ז"א ונוקבא יחד, כדי שהחכמה שבנוקבא תתלבש בחסדים דז"א, וכיוון שכבר התקרבו זה בזה, לְמה נצרך עוד הימין, החסדים? מיד כתוב, אין כסף נחשב בימי שלמה, כי דחה את הכסף, ימין. %letter 841 .841 אמר לו הקב"ה, אתה דחית את הימין, חסד, בחייך. אתה תצטרך עוד לחסד בני אדם ולא תמצא. מיד פנה השמש, ז"א, ממול הלבנה, הנוקבא, והלבנה התחילה להחשיך. %break והיה שלמה מחזר על הפתחים, ואומר, אני קוהלת. ולא היה מי שיעשה עימו חסד, משום שדחה את הימין, חסד, ולא החשיב אותו, כמ"ש, אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה. %letter 842 .842 וע"כ, כל המרבה תשבחות אל הקב"ה, ימין, מרבה שלום למעלה. משום זה כתוב, הקשיבי לַיְשׁה, הנוקבא, בזמן שמרוחקת מהקב"ה, ימין. כמ"ש, לַיִשׁ אובד מבלי טָרֶף. לישׁ, לישׁה, כמו חוק, חוקה, יש להם משמעות אחת. %break אובד, כמ"ש, ובאו האובדים, שהמשמעות נאבדים. אובד, משמעותו נאבד. מבלי טָרֶף, משום שהנוקבא, תובעת מז"א, שייתן, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טֶרֶף לבֵיתה. %letter 843 .843 ובני לביא יתפָּרָדו. משום שכל הצבאות, המלאכים המתפשטים ממנה, כשהיא נותנת להם טרף, מתחברים כולם כאחד ויונקים יחד. וכשמחמת הגלות היא יושבת מבלי טרף, ודאי בני לביא יתפרדו, שהצבאות שלה נפרדות לכמה צדדים ואורחות, %break כדי למצוא מקום לעשות דין. וע"כ בעת שהקורבן נקרב, מיתקנים כולם ומתקרבים יחד. ובעת הגלות, שקורבן לא נקרב, בני לביא יתפרדו. ומשום זה אין יום שלא יימצא בו דין, משום שאין העליונים והתחתונים מתעוררים בשלמות העליון. %letter 844 .844 עתה בזמן הגלות, תפילתו של אדם מעוררת שלמות למעלה ולמטה, ובברכה שמברך להקב"ה, מתברכים עליונים ותחתונים. וע"כ בתפילתם של ישראל מתברכים העולמות. מי שמברך להקב"ה, יתברך. מי שאינו מברך להקב"ה, אינו מתברך. %break %H כוס של ברכה %break %letter 845 .845 צריכים לקבל הכוס של ברכה בשתי ידיים, בימין ובשמאל, ולברך. בכוס של ברכה צריכים כוס, כמ"ש, כוס ישועות אשא, הנוקבא. כי בכוס הזה נמשכות הברכות מהישועות של מעלה, והכוס, הנוקבא, מקבלת אותן ומאספת אותן אליה. %page 590 ושם נשמר יין העליון, הארת השמאל שבבינה, ונאסף בכוס. ע"כ צריכים לברך אותו בימין ובשמאל. והיין שנאסף בכוס והכוס, יתברכו יחד. %break היין, הארת שמאל מבינה, והכוס, הנוקבא. וצריכים לברך את השולחן, הנוקבא, שלא יהיה ריק מלחם ויין. והכול כאחד, כי היין, הארת החכמה שבשמאל, והלחם, חסדים מימין, והם צריכים להתחבר כאחד. %letter 846 .846 כנ"י, הנוקבא, כוס של ברכה. כיוון שהיא כוס של ברכה, צריכים יד ימין ויד שמאל, שיקבלו אותו, כי כוס ניתן ביד ימין וביד שמאל, חסדים וחכמה, וצריכים שיתמלא ביין, מיינה של תורה, הארת חכמה שבשמאל, היוצא מעוה"ב, בינה. %letter 847 .847 בכוס של ברכה מתגלים דברים עליונים, מתגלה סוד המרכבה הקדושה, חו"ג תו"מ. כי כוס של ברכה צריך לקבל אותו בימין ובשמאל, צפון ודרום, חו"ג, וכוס של ברכה המקבל ברכה מהם. %break כוס של ברכה הוא, מיטתו שלִש-מה, מלכות, שצריכים, שתינתן בין צפון לדרום, חו"ג. וצריכים לתת אותה שתהיה יותר קרובה לימין. והגוף של המברך, ת"ת, צריך להיתקן עימהם. ויסתכל בכוס, לברך אותו בארבע ברכות, משום שכתוב, תמיד עיני ה' אלקיך בה. %break נמצא, שבכוס של ברכה, שהיא האמונה, צפון דרום מזרח מערב, חו"ג תו"מ, הרי לך המרכבה הקדושה. %letter 848 .848 והשולחן בלחם. כדי שיתברך לחם של מטה, הנוקבא. ולחם עוני, הנוקבא, בעת שחסרת חסדים, יתברך ויהיה לחם פַּנַג [לחם עונג], בעת שהחכמה שלה מתלבשת בחסדים, שאז נקראת לחם פנג. %break נמצא, שכנ"י, הנוקבא, מתברכת למעלה, בד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ, ולמעלה ולמטה, שהם נו"ה. וכוס של ברכה גורם שיתחבר דוד המלך, הנוקבא שלמעלה מחזה, באבות, חג"ת. %break שמכאן נוטלת חכמה. ויתברך ג"כ למטה, מנה"י ויש לו ג"כ חסדים. שיתברך השולחן של האדם, שיימצא בו תמיד לחם. %break %H גורן האטד %break %letter 850 .850 ויבואו עד גורן האטד. גורן האטד, כאן נרמזה ממשלת מצרים, שהוסרה מפני ממשלת ישראל. כי ראו גורן, שרומז על ממשלת ישראל, כמ"ש, מלובשים בגדים בגורן. וע"כ כתוב, ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד. %letter 851 .851 על כן קרא שמה אָבֵל מצרים. שבוודאי ממצרים היה האבל, כי הוסרה ממשלתם. אף כאן אלו הבכיות אינם על יהודים, אע"פ שיהודים מתים שם. כי אלו היהודים, אם היו יהודים, לא היו נהרגים. וכיוון שמתו, הקב"ה מכפר עוונותיהם. %letter 852 .852 יעקב, אע"פ שיצאה נשמתו במצרים, לא יצאה ברשות האחר, דס"א, מטעם, שמיום שנברא העולם, לא היה מיטה שלמה כמיטתו של יעקב, שכל בניו כשרים היו, בשעה שהיה נפטר מן העולם, התקשרה נשמתו מיד במקומה. %page 591 %H חניטתו של יעקב %break %letter 853 .853 כשנכנס יעקב במערה, כל הריחות שבגן עדן נמצאו במערה, ובמערה היה אור, שנר אחד היה דולק שם. וכשבאו האבות אל יעקב למצרים, להימצא עימו, הסתלק אור הנר מן המערה. כיוון שבא יעקב במערה, חזר הנר למקומו. אז נשלמה המערה בכל מה שצריכה. %letter 854 .854 ובכל ימות עולם לא קיבלה המערה אדם אחר, ולא תקבל. ונשמות הצדיקים עוברים לאחר פטירתם לפני האבות בתוך המערה, כדי שיקיצו ויראו הזרע שעזבו בעולם, וישמחו לפני הקב"ה. %letter 855 .855 חניטתו של יעקב, מה הייתה? כתוב, ויצו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו, ויחנטו הרופאים את ישראל. האם ייתכן, שחניטה זו הייתה כחניטת שאר בני אדם? %break האם מחמת הדרך, שהיו צריכים להשהותו, עשו זה? הרי כתוב, וימת יוסף, ויחנטו אותו, וַיִישם בארון במצרים? אע"פ שלא הלכו עימו בדרך, כי נקבר שם, כתוב, ויחנטו אותו. %letter 856 .856 אלא דרך המלכים, כדי לקיים את הגוף, שלא יירקב, חונטים אותם בשמן המשחה, העליון על כל השמנים, מעורב בבשמים. והשמן הטוב ההוא נבלע בגוף, יום אחר יום, ארבעים יום. אחר שנשלם זה, הגוף מתקיים ימים רבים. %letter 857 .857 משום שכל ארץ כנען זו וכל ארץ מצרים, מכלות את הגוף ומרקיבות אותו, בזמן קצר מכל שאר הארצות, וכדי לקיים את הגוף עושים זאת. ועושים חניטה זו בפנימיות הגוף ובחיצוניות, %break כי שמים את השמן הזה על הטבור, והוא נכנס בפנימיות הגוף דרך הטבור, ונבלע במעיו, ומקיים את הגוף לימים רבים. %letter 858 .858 וכן היה יעקב בקיום הגוף, וכן צריך להיות, כי הגוף של האבות הוא, שהאבות הם חו"ג, ב' ידיים, ות"ת הגוף. והיה בקיום הנפש והגוף. יוסף, כמו הגוף, כי יוסף ברית, וברית והגוף אחד בקיום הגוף והנפש. בקיום הגוף כתוב, ויחנטו אותו. %break בקיום הנפש כתוב, וַיִישם בארון במצרים, שהמשמעות על ארון העליון, הנוקבא, שנקשר שם נפשו. %break %H וַיִישם בארון במצרים %break %letter 859 .859 כתוב, וַיִישם, עם ב' אותיות י'. יוסף שמר לו הברית למטה ולמעלה, שהיה מרכבה ליסוד ז"א. וע"כ, כשהסתלק מעולם הושם בב' ארונות, בארון שלמטה ובארון שלמעלה. %page 592 ארון שלמעלה, כמ"ש, הנה ארון הברית אדון כל הארץ. כי ארון שלמעלה, השכינה, ברית נקרא, כי לא יירש אותו אלא מי ששומר הברית. ומשום שיוסף שמר את הברית, הושם בב' ארונות. %letter 860 .860 וַיִישם בארון במצרים. מהכתוב משמע, שאע"פ שיצאה נשמתו ברשות אחרת, דס"א, נקשרה בשכינה, כמ"ש, ויישם בארון, בארון של מעלה ובארון של מטה. משום שהיה צדיק, %break וכל צדיק יורש את הארץ הקדושה, העליונה, השכינה, כמ"ש, ועמֵך כולם צדיקים לעולם יירשו אָרץ. %break
שמור ספר
בדוק
בטל