ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים א-ד
%book כרך ד' - פרשת יתרו
%H פרשת יתרו
%break
%H וישמע יתרו
%break
%page 241
%letter 1
.1 ויישא אהרון את יָדָו. כתוב ידו, חסר יוד, שהמשמעות יד אחת, 
משום שצריך להרים הימין על השמאל.
%letter 2
.2 בספר של שלמה המלך כתוב, שכל מי שמרים ידיו למעלה, ואין הן 
בתפילות ובבקשות, זהו אדם שקולל מעשרה שליטים, אשר היו בעיר. 
אלו הם עשרה, שממונים על הפורשים ידיהם למעלה, לקבל התפילה 
ההיא או הברכה ההיא,
%break
ונותנים בו כוח לכבד את השם הקדוש, ומתברך למטה. כיוון 
שמתברך למטה מפרישת ידיו למעלה, אז מתברך למעלה וגדֵל מכל 
הצדדים.
%letter 3
.3 ואלו עשרה ממונים מזומנים לקבל הברכות שלמעלה ולהשפיע 
אותן למטה, ולברך לההוא שמברך לו. כמ"ש, ואני אברכֵם.
%letter 4
.4 בשביל זה, ישמור עצמו בן אדם, בשעה שמֵרים ידיו למעלה, שיהיו 
בתפילה או בברכה או בבקשה. ולא ירים ידו בחינם. משום שאלו 
עשרה ממונים, הם מזומנים ומתעוררים אל פרישת ידיים. ואם היא 
בחינם, העשרה האלו מקללים אותו ברמ"ח (248) קללות.
%letter 5
.5 ואז על אלו הידיים שורה רוח הטומאה, שדרכה לשרות על מקום 
ריק. והברכה אינה שורה במקום ריק. וע"כ כתוב, הרימותי ידִי אל ה' 
אֵל עליון. כלומר, בתפילה.
%letter 6
.6 ובפרישת ידיים יש סודות עליונים. בשעה שנפרשו והזדקפו 
למעלה, מכבד האדם את הקב"ה בכמה סודות עליונים, והוא ראוי 
לייחד עשרה מאמרות, כדי לייחד הכול ולברך את השם הקדוש כראוי.
%break
וראוי לייחד המרכבות הפנימיות דאצילות, והמרכבות החיצוניות מחוץ 
לאצילות, כדי שיתברך השם הקדוש מכל הצדדים ויתייחד הכול 
כאחד, למעלה ולמטה.
%letter 7
.7 כתוב, ולא יֵירָאו פניי רֵיקָם. זהו עניין של זקיפת האצבעות, שכאשר 
האדם זוקף אותן למעלה, צריך שלא יזקוף ריקם, אלא בתפילה 
ובבקשות ובברכות.
%letter 8
.8 עשרה שליטים הם למטה, עשרה מאמרות, בעניין האותיות 
הרשומות כמו שלמעלה. ואלו עומדים בתחילה על זקיפת האצבעות 
ההיא. ובזה כל צד הקדושה מתאחד למעלה. אז כל הס"א נכנעים 
כולם, ומודים למלך הקדוש.
%letter 9
.9 בקדושה יש מלך, וכוהן המשמש תחתיו, בין למעלה ובין למטה. יש 
מלך למעלה, שהוא קודש הקודשים, בינה, והוא מלך עליון. ותחתיו יש 
כוהן, אור הראשון, המשמש לפניו, ספירת החסד. וזהו כוהן, שנקרא 
גדול, צד הימין.
%letter 10
.10 יש מלך למטה, מלכות, כעין מלך העליון, והוא מלך על כל 
שלמטה, בי"ע. ותחתיו יש כוהן המשמש אותו, מיכאל הכוהן הגדול, 
שהוא לימין, חסד, וזוהי האמונה השלמה, צד הקדושה.
%page 242
%letter 11
.11 בס"א יש מלך, שנקרא מלך זקן וכסיל, שהוא יצה"ר. ותחתיו יש 
כוהן און. כמ"ש, ויאמר אפריים, אך עָשׁרתי מצאתי און לי. כלומר, 
הכוהן דס"א. משום שהכוח הזה,
%break
און, שולט על המעשה שעשה ירבעם. ואם לא היה נמצא הכוח הזה, 
לא היה יכול להצליח במעשה ההוא.
%letter 12
.12 בשעה שהמלך הזה והכוהן הזה דס"א, נכנעים ונשברים, אז כל 
הצדדים האחרים נכנעים ומודים להקב"ה, אז הקב"ה מושל לבדו 
למעלה ולמטה. כמ"ש, ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.
%letter 13
.13 כעין זה ממש, עשה הקב"ה בארץ, ששבר מלך זקן וכסיל, וזהו 
פרעה. בשעה שבא משה לפרעה, ואמר, אלקי העִברים נקרא עלינו, 
פתח פרעה ואמר, לא ידעתי את ה'.
%break
ורצה הקב"ה, שיתכבד שמו בארץ, כמו שהוא מכובד למעלה, והיכה 
אותו עשר מכות. כיוון שהיכה אותו ואת עמו, בא והודה להקב"ה.
%letter 14
.14 ואח"כ נשבר ונכנע כוהן האון ההוא, יתרו, שמשמש תחתיו, עד 
שבא והודה להקב"ה. ואמר, ברוך ה', אשר הציל אתכם מיד מצרים 
ומיד פרעה, עתה ידעתי, כי גדול ה'.
%break
וזהו כוהן און, צד אחר, צד שמאל. כמו שרחל, כשראתה שהיא מתה, 
אמרה, בֶּן אונִי. ומשום זה מיהר יעקב ואמר, בן ימין ולא בן אוני, צד 
ימין ולא שמאל.
%letter 15
.15 כיוון שהמלך והכוהן ההוא, מודים להקב"ה ונשברים לפניו, אז 
עולה הקב"ה בכבודו על כולם למעלה ולמטה. ומטרם שעלה הקב"ה 
בכבודו, כשאלו הודו לפניו, לא ניתנה התורה.
%break
עד לאחר שבא יתרו, והודה, ואמר, עתה ידעתי כי גדול ה' מכל 
האלוהים. ברוך ה' אשר הציל אתכם. אז עלה הקב"ה בכבודו למעלה 
ולמטה, ואח"כ נתן התורה בשלמות ממשלתו על הכול.
%letter 16
.16 יודוּךָ עמים אלקים, יודוך עמים כולם. דוד המלך קם ושיבח והודה 
למלך הקדוש. ועסק בתורה בשעה שהתעורר רוח צפון, והיה מכה 
בנִימִים של הכינור, והכינור היה מנגן ואמר שירה. ואיזו שירה היה 
אומר?
%letter 17
.17 בשעה שהקב"ה מתעורר אל כל אלו המרכבות לתת להן טרף, 
כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טֶרֶף לבֵיתה וחוק לנערותיה, אז כולם 
פתחו ואמרו בשמחה, אלקים יְחָננוּ וִיבַרכֵנו, יאֵר פניו איתנו סֶלָה.
%break
כשרוח צפון התעורר וירד לעולם, נושב ואומר, לָדעת בָּארץ דרכֶּךָ בְּכל 
גויים ישועתֶךָ.
%break
הכינור, בשעה שמנגן ע"י רוח, פתח ואמר, יודוך עמים כולם. דוד, 
כשהיה קם והתעורר עליו רוח הקודש, פתח ואמר, ארץ נָתְנה יבולה 
יברכנו אלקים אלקינו, יברכנו אלקים ויִירְאוּ אותו כל אַפְסֵי אָרץ. כדי 
להמשיך את הטוב של הקב"ה מלמעלה למטה.
%break
אח"כ בא דוד ברוח הקודש וסידר אותם יחד, ככתוב, יברכנו אלקים. 
הסתכל בכל הפסוק הזה של הכינור, יודוך עמים כולם, כי שלמות 
כבוד הקב"ה הוא למעלה ולמטה, כמ"ש, וייראו אותו כל אפסי ארץ.
%page 243
%letter 18
.18 בשעה ששאר העמים נכנעים ובאים ומודים להקב"ה, כיוון שהם 
נכנעים ומודים לו, נשלם אז כבוד הקב"ה למעלה ולמטה.
בשעה שבא משה לפרעה, ואמר לו, ה' אלקי העברים נקרא עלינו, 
פתח פרעה ואמר, לא ידעתי את ה'.
%letter 19
.19 ורצה הקב"ה, שיתכבד שמו בארץ, כמו שהוא מכובד למעלה. 
כיוון שהיכה אותו ועַמו, בא והודה להקב"ה, כמ"ש, ה' הַצדיק ואני 
ועַמי הרשעים. הוא שהיה מלך חשוב בכל העולם, כיוון שהוא הודה, 
הודו כל שאר המלכים, כמ"ש, אז נבהלו אלופי אֱדום.
%letter 20
.20 בא יתרו, כומר עליון וגדול, שר ממונה של כל האלילים האחרים, 
והודה להקב"ה, ואמר, עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים. אז 
התעלה והתכבד הקב"ה בכבודו למעלה ולמטה. ואח"כ נתן התורה 
בשלמות שליטתו על הכול.
%letter 21
.21 על זה כתוב, יודוך עמים אלקים, יודוך עמים כולם.
%letter 22
.22 אמר רבי אבא, הרי כוהן און לא כתוב ביתרו, כוהן מִדְיָין כתוב. 
אמר לו רבי שמעון, הכול הוא אחד, בתחילה היה נקרא כוהן און, 
חותנו של יוסף. ואח"כ נקרא חותנו של משה, כוהן מדיין.
%break
והכול הוא אחד, שכוהן מדיין הוא כמו כוהן און. כי אלו השניים, משה 
ויוסף, נמצאים במדרגה אחת של אות ו' שבמילוי, היא ו"ו, שתי 
אותיות ו' ביחד. אשר ו' ראשונה משה, ת"ת, ו' שנייה יוסף, יסוד. ומה 
שכתוב, כוהן מדיין, הוא עניין אשת מִדְיָינים.
%letter 23
.23 הרים רבי אבא ידיו על ראשו ובכה. אמר, אור התורה עולה עתה 
עד גובה הרקיע של הכיסא העליון. אחרי שיסתלק אדונִי מן העולם, מי 
יאיר אור התורה?
%break
אוי לעולם שיישאר יתום ממך. אבל הדברים של אדוני יאירו בעולם עד 
שיבוא מלך המשיח. ואז כתוב, ומָלְאה הארץ דֵעה את ה'.
%letter 24
.24 וישמע יתרו כוהן מדיין, חותן משה, את כל אשר עשה אלקים 
למשה ולישראל עַמו, כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. בתחילה כתוב, 
את כל אשר עשה אלקים למשה. ואח"כ כתוב, כי הוציא ה'.
%break
עשה אלקים, המלכות, זהו השם שהֵגן על משה ועל ישראל, ולא סר 
מהם בגלות. ואח"כ השֵם העליון, יובֵל, בינה, הוציא אותם ממצרים.
%letter 25
.25 כל אשר עשה אלקים למשה. כשהושלך לנהר, וכשהציל אותו 
מחֶרב פרעה. ולישראל עמו, כמ"ש, וישמע אלקים את נַאקָתם. וכתוב, 
וכאשר יְעַנוּ אותו, כן יִרבֶּה וכן יפרוץ.
%letter 26
.26 כתוב, פְּדוּת שָׁלח לעמו, ציווה לְעולם בריתו, קדוש ונורא שְׁמו. 
למה בכל הפסוקים בפרק זה בתהילים יש שתי מילים מא"ב, ובפסוק 
הזה ובפסוק שאחריו יש שלוש מילים?
%break
כדי להשלים שש בחינות בא"ב, שהן שלוש גאולות, ותורה נביאים 
וכתובים. הפסוק הזה הוא כנגד שלוש גאולות של ישראל, בבל יוון 
אדום. חוץ מהגאולה הראשונה של מצרים, שכבר הייתה. והפסוק 
שאחריו הוא כנגד תורה נביאים כתובים.
%letter 27
.27 פדות שלח לעמו, כשהוציא את ישראל ממצרים ועשה להם ניסים 
וגבורות. ציווה לעולם בריתו, כשבא יתרו, וקיבל אותו הקב"ה, וקירב 
אותו לעבודתו. משם התקרבו כל אלו הגֵרים תחת כנפי השכינה.
%break
משם והלאה, קדוש ונורא שמו. כי אז התקדש שמו של הקב"ה, 
כשנשבר ונכנע הס"א.
%page 244
%letter 28
.28 וישמע יתרו. הייתכן שיתרו שמע, וכל העולם לא שמעו? אלא כל 
העולם שמעו, ולא נשברו, וע"כ אין שמיעתם שמיעה. והוא שמע, 
ונשבר, ונכנע לפני הקב"ה, והתקרב ליראתו. ע"כ שמיעתו שמיעה.
%letter 29
.29 כל מה שעושה הקב"ה למעלה ולמטה, הכול הוא אמת ופעולתו 
אמת. ואין דבר בעולם, שהאדם צריך לדחותו ולנהוג בו בביזיון, כי 
כולן פעולות אמת הן, והכול נצרך בעולם.
%letter 30
.30 כתוב, אם יִישׁוך הנחש בלא לָחַש. אין הנחש נושך בני אדם, עד 
שלוחשים לו מלמעלה, ואומרים, לך הרוג את פלוני.
%letter 31
.31 ולפעמים כמו שעושה זה, כן מציל את האדם מדברים אחרים. 
ועל ידו עושה הקב"ה נס לבני אדם. והכול בידי הקב"ה תלוי, והכול 
הוא מעשה ידיו. והעולם צריך להם.
%break
ואם לא היה העולם צריך להם, לא עשה אותם הקב"ה. וע"כ אין 
האדם צריך לנהוג בביזיון בדברי העולם. בדבריו ובמעשה הקב"ה על 
אחת כמה וכמה.
%letter 32
.32 ויַרְא אלקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד. וירא אלקים, זה 
אלקים חיים, בינה. וירא, שהסתכל להאיר להם ולהשגיח עליהם. את 
כל אשר עשה, הכול בכלל אחד, למעלה ולמטה.
%break
והנה טוב, צד ימין. מאוד, צד שמאל. טוב, מלאך החיים. מאוד, מלאך 
המוות. והכול עניין אחד, לאלו שמסתכלים בסוד החכמה.
%letter 33
.33 וירא אלקים את כל אשר עשה. בכל מעשה בראשית כתוב, וירא 
אלקים כי טוב. וכאן, וירא אלקים את כל אשר עשה. אלקים למטה, 
המלכות, שולט על התחתונים. אלקים למעלה, בינה, שולט על 
העליונים.
%break
אלקים למעלה השולט על העליונים, זהו אלקים חיים, בינה. שזהו, 
וירא אלקים את כל אשר עשה, כי האיר והדליק כל אלו הנרות 
העליונים והתחתונים, ומשם יוצאים כל אלו האורות להאיר.
%letter 34
.34 במכוסה מכל המכוסים, בפרצוף עתיק, נרשם רושם של מסך 
המלכות דמדה"ד המשתמשת בעתיק, שלא נראה ואינו מתגלה. 
רושם פרצוף שני, א"א, רושם ואינו רושם, כי לא נרשם ממנו.
%break
בעלי התבונה ועיניים פקוחות, שהם בעלי החכמה, אינם יכולים 
לעמוד עליו. הוא קיום הכול.
%break
הרושם שבא"א הוא קטן, עד שאינו נראה ואינו מתגלה, עומד שם 
ברצון לקיים הכול. שמציאותו מורגשת רק ברצון שיהיה. כי בגללה 
מתקיים הכול, לקבל מה שמקבל ממה שאין בו רשימו ולא רצון, ואינו 
נראה, שהוא א"ס. ולולא הרושם ההוא, לא יכלו לקבל מא"ס.
%break
הזוהר מבאר סדר האצילות של פרצופי אצילות: עתיק, א"א, או"א, 
ז"א. ואיך מקור הכול, מסך המלכות של מדה"ד, משתמשת בפרצוף 
עתיק, ופועלת בא"א, לסתום שם החכמה.
%break
ואיך חלק ממנה נמתק בבינה, הנקרא היכל. והיא עצמה נגנזה בג"ר 
של היכל, שהם או"א עילאין. ואח"כ מבאר ו"ק דז"א בעניין שש 
יריעות. ויריעה המרוקמת, ג"ר דז"א.
%letter 35
.35 הרושם ההוא רצה לכסות עצמו, ועשה לעצמו היכל אחד, כדי 
להתכסות בו, כלומר, העלה חלק ממנו להתמתק בבינה. ואז נעשה 
הבינה להיכל. הוציא אותו מעצמו, כלומר, העלה חלק ממנו לבינה, 
ומשך אותו בהתפשטות רבה וגדולה,
%break
בהארת חכמה, המאירה לכל הצדדים. וכיבד אותו בלבוש כבוד, אור 
החסדים להלביש החכמה, ופתח בו חמישים שערים.
%page 245
%letter 36
.36 לִפְנַי ולִפְנים שבאותו היכל, בג"ר שבו, הנקראים או"א עילאין, 
התכסה ונגנז הרושם ההוא. כיוון שנגנז בו ונכנס בתוכו, התמלאו 
או"א עילאין באור. מהאור ההוא נובעים אורות וניצוצין, שהוא או"ח. 
ויוצאים מאלו השערים שבהיכל, ומאירים כולם.
%letter 37
.37 ההיכל ההוא מתכסה, כלומר, מתלבש בשש יריעות, שהם חג"ת 
נה"י דז"א. שש יריעות הם חמישה, כי יסוד אינו ספירה מיוחדת, אלא 
הוא כולל של חמש ספירות חג"ת נ"ה בלבד.
%break
לִפְנַי ולִפְנים של אלו היריעות עומדת יריעה אחת מרוקמת, שהיא 
הג"ר של היריעות. ביריעה הזו מתכסה ומתלבש ההיכל. כלומר, היא 
הראשונה המלבישה להיכל, לבינה, ועליהָ שאר שש היריעות. ממנה 
הוא משגיח ורואה הכול. כלומר, היא הג"ר, שנוהג בהן ראייה.
%letter 38
.38 ההיכל הזה הוא פקיחת עיניים שלא ינום. שמשגיח תמיד להאיר 
למטה, מתוך האור של הרושם ההוא, אור החסדים. התבונה ההיא, 
חכמה המכוסה, ורצון הרצונות,
%break
הכתר, ג"ר שבהיכל, נקראים או"א עילאין, הוא גנוז ומכוסה, ואינו 
מתגלה, נמצא ואינו נמצא. ברוך הוא ממכוסה של כל המכוסים, 
הכתר.
%letter 39
.39 יתרו, הוא שנתן עצה למשה על תיקון הדינים. וכך צריך להיות. 
הוא שהודה להקב"ה, וסידר לפניו תיקון דיניו. להורות מה שכתוב, כי 
המשפט לאלקים הוא, ולא לס"א.
%break
והדינים ניתנו לישראל ולא לאחר. כמ"ש, חוקיו ומשפטיו לישראל. לא 
ינהג אדם ביזיון באחר, ודְבר הדיוט הוא דָבר. שהרי במשה כתוב, 
וישמע משה לקול חותנו.
%letter 40
.40 על כן אודְךָ בגויים ה' ולשִמך אֲזַמֵרה. דוד המלך אמר זה ברוח 
הקודש, בשעה שראה, שכבוד הקב"ה אינו עולה בהתעלות, ואינו 
מכובד בעולם, אלא מצד שאר העמים. והלוא הקב"ה אינו מכובד 
בעולם, אלא בגלל ישראל?
%break
כך הוא ודאי, שהרי ישראל הם היסוד של הנר להאיר. אבל כאשר 
שאר העמים באים ומודים לו, בשעבוד אֶל הכבוד של הקב"ה, אז 
נוסף יסודו של הנר, ומתחזק על כל מעשיו בחיבור אחד, ושולט 
הקב"ה לבדו למעלה ולמטה.
%letter 41
.41 על כל העולם נפלו פחד ואימה לפני הקב"ה, בעת ששמעו הניסים 
של יציאת מצרים. וכיוון שבא יתרו, שהוא כומר עליון של כל אלוהים 
אחרים, אז התחזק ושלט כבוד הקב"ה על כל.
%letter 42
.42 משום שכל העולם, כששמעו שֵמע גבורתו של הקב"ה, זָעוּ, וכולם 
היו מסתכלים ביתרו, שהוא חכם וממונה גדול על כל אלילי העולם.
%break
כיוון שראו, שהוא בא ועובד להקב"ה, ואמר, כי עתה ידעתי, כי גדול 
ה' מכל האלוהים, אז התרחקו כולם מעבודתם, וידעו שאין בה ממש. 
אז התכבד כבודו של השם הקדוש של הקב"ה בכל הצדדים. וע"כ 
נרשמה פרשה זו בתורה, ותחילת הפרשה היא ביתרו.
%letter 43
.43 יתרו היה אחד מחכמי פרעה. שלושה חכמים היו לפרעה: יתרו, 
איוב ובלעם. יתרו, שלא היו עבודה וממונה ושמש וכוכב השולט על 
ממשלתו, שלא היה יודע העבודה הראויה לו והשימוש שלו. בלעם 
היה מכשף בכל מיני כישוף, בין במעשה ובין בדיבור.
%page 246
%letter 44
.44 איוב היה ירא ביראה, וביראה ההיא היה עיקר כוחו. משום שדָבר 
שלמעלה, בין של הקדושה ובין של הס"א, אינו יכול האדם להמשיך 
רוח שלמעלה למטה ולהתקרב אליו, אלא ביראה.
%break
שיכוון ליבו ורצונו ביראה ובשבירת הלב, ואז ימשיך למטה רוח 
שלמעלה, והרצון שצריך.
%letter 45
.45 ואם לא ישים ליבו ורצונו ביראה לאותו הצד, רצונו אינו יכול 
להתדבק בו. חוץ מאלו הצורות הדקות. ולא בכולן, משום שיש בהן 
שליטים, שצריכים אליהם רצון הלב ויראה. כש"כ אלו דברים עליונים, 
שצריכים יראה ואימה ורצון ביותר.
%letter 46
.46 יתרו היה צריך לעבודה לאותו הצד תמיד, בין בזמן שאדם היה 
צריך לו, ובין בזמן שלא היה צריך לו, כדי שהצד ההוא יהיה דבוק בו 
בשעה שיהיה צריך לו. בלעם התדבק באלו הכשפים, כמו שאמרנו.
%letter 47
.47 איוב, חזר במצרים לירוא את הקב"ה, כשראה אלו הגבורות 
והניסים, שעשה הקב"ה במצרים. יתרו, לא חזר להקב"ה בכל זה, עד 
שיצאו ישראל ממצרים, שכל הקשרים והצורות שקשרו מצרים, לא היו 
כלום, ויצאו, ואחרי שהטביע אותם בים, אז שב וחזר לעבודת הקב"ה.
%letter 48
.48 בלעם לא שב ולא חזר, כי הטינופת של הס"א הייתה מתדבקת 
בו. ועכ"ז, הסתכלות מרחוק היה מסתכל בתוך הטינופת ההיא 
והדבקות בס"א. כי בס"א יש הארה דקה אחת שמאירה מסביב.
%break
כמ"ש, ונוגַה לו סביב. וההסתכלות הקטנה הזו היה מסתכל מרחוק, 
ולא בכל הדברים.
%letter 49
.49 וכשהיה מסתכל דבר קטן מתוך ההארה ההיא, היה כמאחורי 
הקיר, אמר, ולא ידע מה אמר. והיה מסתכל בהארה ההיא בסתום 
שבעין, שמתגלגלת העין, ואדם רואה אור סתום ואינו רואה.
%letter 50
.50 אין ס"א שאין בה הארה דקה וקטנה מצד הקדושה. כעין רוב 
החלומות, שבהרבה תבן יש גרעין אחד של חיטה. חוץ מאלו הצורות 
הקטנות, שכולן טמאות ביותר. ובהן היה בלעם יודע.
%letter 51
.51 אשרי חלקו של משה, שהוא למעלה בכל הקדושות העליונות, 
והסתכל במה שלא ניתנה רשות לאדם אחר בעולם להסתכל.
%break
וכמו שבלעם היה רואה הארה קטנה ודקה כמאחורי הקיר, מתוך 
הס"א ההוא, אף משה, מתוך הארה עליונה רבה וגדולה, היה רואה 
למטה כמאחורי הקיר, חשכוּת אחת דקה, שנראתה לו. ולא בכל עת, 
כמו שבלעם, לא היה מסתכל בהארה ההיא בכל עת.
%letter 52
.52 אשרי חלקו של משה הנביא הנאמן. שכתוב בו, ויֵירָא מלאך ה' 
אליו בְּלַבַּת אש מתוך הסנה. הסנה, שהוא קליפה, היה ודאי בקדושה 
ההיא, והתדבק בה, שהכול מתדבק זה בזה, טהור וטמא, ואין טהור 
אלא מתוך טמא.
%letter 53
.53 וזה כמ"ש, מי ייתן טהור מִטמא. קליפה ומוחא עולים זה בזה. 
וקליפה זו לא תהיה נעדרת ולא תישבר, עד הזמן שיקומו המתים 
מעפר. אז תישבר הקליפה, והאור יאיר בעולם בלא סתימה, מהמוח. 
אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב.
%page 247
%H ואת שני בניה
%break
%letter 54
.54 וייקח יתרו, חותן משה, את ציפורה, ואת שני בניה. והאם בניה 
היו ולא בניו של משה? אלא משום שציפורה השתדלה אחריהם בלי 
בעלה, קראה להם התורה, בניה, ולא בניו.
%break
אע"פ שהיו בניו של משה, אמת הדבר, שוודאי בניה היו, כי משה היה 
מתחבר במקום אחר קדוש עליון, ואין כבודו לקרוא להם בניו.
%break
עתה אע"פ שבניו היו, משום כבודו של המקום ההוא, שהתחבר בו, 
שהוא השכינה, כתוב כאן בניה. אח"כ, כתוב בניו. משום שבשעה 
ההיא שהגיעו למשה, היה משה מדבר עם השכינה.
%break
אחרי שנפרד מהשכינה ויצא לקראת חותנו, אז כתוב, ויבוא יתרו חותן 
משה, ובניו ואשתו אל משה.
%letter 55
.55 ודאי שבשביל כבוד השכינה, שהיא התחברות העליון שהתחבר 
בו במשה, כתוב בניה. אבל למה כתוב בניו, בפסוק, ויבוא יתרו חותן 
משה, ובניו ואשתו אל משה? כי הכול הוא כלל אחד. ומה שכתוב, 
בניו, כלומר, בניו של יתרו. כי לאחר שבא משה אליו, היו לו בנים.
%letter 56
.56 וכן היה ביעקב. כיוון שבא אצל לבן, ושם משׁכּנו עימו, היו לו 
בנים. אף כאן, משה, כיוון ששם משכנו עם יתרו, היו לו בנים. וכל 
ביתו הביא עימו להכניס אותם תחת כנפי השכינה.
%break
ויתרו אמר למשה, אני חותנך יתרו בא אליך, ואשתך ושני בניה עימה. 
ולא כתוב, ושני בניך. מאין לנו שבנים היו לו ליתרו? שכתוב, ובנֵי קֵינִי 
חותן משה עלו מעיר התמרים. ובניו עזב עם משה.
%break
%H ויבוא יתרו חותן משה
%break
%letter 57
.57 והלכו עמים רבים, ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלקי 
יעקב. עתידים שאר העמים לבוא תחת כנפי השכינה. כל אלילי העולם 
יש להם ירידה. ומי שמתדבק בהקב"ה יש בו עלייה. ע"כ כתוב, לכו 
ונעלה.
%letter 58
.58 אל הר ה', זה אברהם. כמ"ש, אשר ייאמר היום בהַר ה' יֵיראה. כי 
אברהם קרא לו הר. כמו הר הפקר לכל מי שרוצה בעולם. אף המקום 
הזה הקדוש, ביהמ"ק, הוא לקבל את כל מי שרוצה בעולם.
%break
אל בית אלקי יעקב, זה יעקב, שקרא למקום הזה בית. כמ"ש, אין זה 
כי אם בית אלקים.
%letter 59
.59 הר ובית, אע"פ שהכול מדרגה אחת, עולה זה על זה. הר הוא 
לשאר העמים, כשבאים להיכנס תחת כנפיו. בית הוא לישראל, להיות 
עימהם, כאישה עם בעלה בדירה אחת בשמחה, ורובץ עליהם כאֵם 
על הבנים.
%letter 60
.60 כתוב, ויבוא יתרו חותן משה, ובניו ואשתו אל משה, אֶל המִדבר. 
כיוון שכתוב, אל משה, למה כתוב, אל המדבר?
%page 248
אלא עיקר הכול הוא מה שיתרו בא אל המדבר. ומי הוא? הוא הר 
האלקים, שזהו המקום לגֵרים להתגייר. וע"כ כתוב, אל משה, אל 
המדבר. אל משה, לגייר אותם,
%break
ולהביא אותם תחת כנפי השכינה. אל המדבר, היו באים. שהוא הר 
האלקים, לעשות נפשותיהם, לקבל משם נפש הגֵר.
%letter 61
.61 ומשום זה עומד המקום ההוא בעניין הר. שכל מי שבא זוכה בו. 
ונקרא גֵר צֶדֶק. והרי, גר נקרא אע"פ שהתדבק במקום הזה העליון 
הקדוש. כי מפני שעזב עַמו ואבותיו, נקרא גר.
%break
גר צדק נקרא, כמי ששם דירתו במקום שלא ידע קודם לכן. כלומר, 
בשכינה, שנקראת צדק.
%break
%H זה סֵפֶר
%break
%letter 62
.62 כתוב, זה ספר תולדות אדם, ביום בְּרוא אלקים אדם, בדמוּת 
אלקים עשה אותו. הראה הקב"ה לאדה"ר, כל אלו הדורות שעתידים 
לבוא לעולם, וכל אלו פַּרְנָסים, וכל אלו החכמים, העתידים להיות בכל 
דור ודור.
%letter 63
.63 זה ספר. יש ספר ויש ספר. יש ספר למעלה ויש ספר למטה. 
הספר למטה נקרא ספר הזיכרון, שפירושו, ספר של הזיכרון ההוא, 
והוא צדיק אחד, יסוד. ונקרא, ז"ה. והמלכות היא הספר שלו. וכדי 
שלא להפריד אותם, כי הם תמיד ביחד, בייחוד אחד,
%break
ע"כ כתוב, זה ספר. שתי מדרגות שהן אחת. שהן כלל של זכר ונקבה, 
כי ז"ה הוא זכר, יסוד, וספר הוא נקבה, מלכות.
%letter 64
.64 וזהו כלל אחד. שכל אלו הנשמות והרוחות, הפורחות בבני אדם, 
שהן כלל של כל התולדות, הן תולדות אדם ודאי, כלומר, תולדות אדם 
העליון, ז"א.
%break
כי מִצדיק זה פורחות אלו הנשמות בתשוקה אחת. וזהו השיקוי של 
הגן, שמַשקֶה נהר היוצא מעדן, כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את 
הגן, שפירושו, שהיסוד משפיע הנשמות והרוחות של הגן, המלכות. 
וזהו הסוד של אדם, שכתוב, תולדות אדם.
%letter 65
.65 אח"כ כתוב, ביום ברוא אלקים אדם. זהו אדם שלמטה. כי שני 
אדם כתובים בפסוק הזה. אחד הוא אדם שלמעלה, ואחד הוא אדם 
שלמטה.
%break
אדם שלמעלה, ז"א, הוא בגניזה, שגנז הכתוב בזכר ונקבה כאחד, 
כמ"ש, זה ספר, שהוא כְּלל זכר ונקבה ביחד. כיוון שעשו תולדות 
ביחד, קרא להם אדם, כמ"ש, תולדות אדם.
%letter 66
.66 לאחר שהדבר נגלה, מתוך הסתום העליון הראשון שבכתוב, זה 
ספר, שסובבים על אדם העליון, שתולדותיהם הם נשמות ורוחות בני 
אדם, ברא אדם שלמטה, כמ"ש, ביום ברוא אלקים אדם בדמות 
אלקים עשה אותו.
%break
בדמות, פירושו, שאדם הוא כמו המראֶה הזה, שהצורות נראות בו. 
והצורות אינן עומדות במראה ההוא בצורות של קיום, אלא עוברות 
ממנו. אף כאן כן הוא בדמות אלקים.
%page 249
%letter 67
.67 בדמות אלקים, פירושו, צורת האיברים זכר ונוקבא, כמ"ש, אחור 
וקֶדם. אחור, הוא שָמור, הנוקבא. קדם, הוא זָכור, ז"א.
%break
ובאלו תלויים כל מצוות התורה. תרי"ג (613) מצוות התורה, שהן כלל 
הכול. אדם נברא אחור למעשה בראשית, וקֶדם למעשה מרכבה. 
והכול תלוי זה בזה, בדמות אלקים, בצורה זו ממש של המלכות.
%break
%H ואתה תֶחֱזֶה בסוד השערות
%break
%letter 68
.68 זה ספר תולדות אדם. מדובר בעניין הצורות של בני אדם, להכיר 
באלו תולדות אדם, את הצורה שבסודות האדם: בשיער, במצח, 
בעיניים, בפנים, בשפתיים, ברשמי היד, ובאוזניים. בשבע אלו ניכרים 
בני אדם.
%letter 69
.69 ניכר בשיער. כי כל מי ששערותיו קמוטות, שמסולסלות, ועולות 
על ראשו כלפי מעלה, שאינן תלויות למטה מראשו, הוא בעל כעס. 
ליבו קמוט כמו סחבה, מלא פחד. מעשיו אינם טובים. בשותפות 
צריכים להתרחק ממנו.
%letter 70
.70 אם שערותיו חלקות ביותר ותלויות למטה: טוב להשתתף עימו, 
רווח נמצא בו, שישתכר וירוויח עימו. והוא כשלעצמו, בלי שותף, אין 
לו הצלחה. בעל סוד בסודות העליונים, בסודות קטנים אינו עומד 
בהם. מעשיו לפעמים טובים ולפעמים אינם טובים.
%letter 71
.71 ואם שערותיו תלויות למטה ואינן חלקות: אין פחד בליבו. בעל 
זדונות הוא. חושק למע"ט, והם יפים לפניו, ואינו עושה אותם. וכשיגיע 
לזִקנה, חוזר להיות ירא ה', ומעשיו יפים.
%break
והדברים אמורים בדברי העולם, שאז הוא בעל זדונות, ואינו עושה 
מע"ט. אבל בדברי שמיים, יצליח כל מי שיתקרב אליו. לא יתגלו לו 
סודות עליונים, אבל סודות קטנים, טוב הוא לשמור אותם. מדָבר קטן 
עושה דבר גדול, ודבריו נשמעים. וזהו אות זי"ן.
%break
השערות הן הכלים של החכמה במקום יציאתה. וע"כ הן בחינת דינים. 
ובדרך כלל, יש להבחין בהן שלוש מדרגות, הנמשכות משלוש נקודות 
חולם שורוק חיריק:
%break
א. אם שערותיו של בעל המדרגה מסולסלות ועולות למעלה, מורה 
שהוא במדרגת הקטנות של השערות, מבחינת נקודת החולם. שאז 
הן חסרות ג"ר, וע"כ הן עולות על ראשו כלפי מעלה. כלומר, שאינן 
משפיעות אלא מלמטה למעלה.
%break
ונאמר, שהוא בעל כעס, כי הדינים שבהן, מביאים אותו תמיד לידי 
כעס. ליבו קמוט כמו סחבה, שליבו מלא פחד מהדינים. מעשיו אינם 
טובים, כי החיסרון של ג"ר מביא אותו למעשים רעים. בשותפות 
צריכים להתרחק ממנו, שכל המשתתף עימו ניזוק ממנו.
%break
ב. אם שערותיו חלקות ביותר ותלויות למטה, שהיותן תלויות למטה, 
מורה שיש בהן ג"ר, המשפיעות מלמעלה למטה. והיותן חלקות 
ביותר, מורה שלא נגלה בהן שום דין. ואז, טוב להשתתף עימו.
%page 250
כלומר, אחר שייתקנו ג' קווים, יקבלו ממנו קו ימין וקו אמצעי, שהם 
שותפיו, את הארת הג"ר שלהם. ורווח נמצא בו, כלומר הארת הג"ר. 
והוא כשלעצמו, בלי שותף, אין לו הצלחה.
%break
כי בהיותו לבדו הוא מחוּסר חסדים, כבחינת נקודת השורוק, וע"כ הוא 
סתום, שאין החכמה שבו יכולה להאיר בלי חסדים.
%break
הוא בעל סוד בסודות העליונים, כלומר, שיש בו אור החכמה, שנקרא 
סודות עליונים. אבל בסודות קטנים אינו עומד בהם, כי הוא מחוּסר 
חסדים, הנקראים סודות קטנים.
%break
וע"כ כל עוד שהוא לעצמו, הוא חושך, כי החכמה אינה יכולה להאיר 
בו מחמת חיסרון של חסדים. וע"כ מעשיו לפעמים טובים ולפעמים 
אינם טובים, שמבחינת השתתפותו אח"כ בין הקווים, מעשיו טובים. 
ומטרם שמשתתף עם הקווים, מעשיו לא טובים.
%break
ג. ואם שערותיו תלויות למטה ואינן חלקות, שיש בו ג"ר, וממשיך 
מלמעלה למטה, ואינן חלקות, כי התגלו בהן דינים. ועכ"ז הן תלויות, 
שממשיכות מלמעלה למטה. וניכר מזה, שאין בו יראה מפני הדינים.
%break
בעל זדונות הוא. כי עם המשכתו מלמעלה למטה, הוא מרבה דינים, 
כמ"ש, לפֶּתח חטָאת רובץ. וחושק למע"ט, ויפים בעיניו, אבל לא יוכל 
לעשות אותם, מחמת התגלות הדינים.
%break
וכשיגיע לזקנה, לאחר שיתוקן בתיקון קווים, חוזר להיות ירא ה', 
ומעשיו יפים, כי אז מהדינים האלו המתגלים בעת המשכתו מלמעלה 
למטה, נעשה מסך דנקודת החיריק. שעל ידו מכריע הקו האמצעי את 
ב' הקווים ימין ושמאל, ומקיים הארת שניהם.
%break
והדברים אמורים בדברי העולם, בנוקבא הנקראת עולם, שאז נבחן 
לבעל זדונות, להיותו מרבה דינים בה. אבל בדברי שמיים, בדברי 
ז"א, יצליח כל מי שיתקרב אליו, כלומר, קו האמצעי שיתקרב אליו, 
ויקבל ממנו הדינים לבחינת תיקון מסך דחיריק.
%break
ואז, לא יתגלו לו סודות עליונים, חכמה, מחמת הדינים שבו. אבל 
סודות קטנים, חסדים, טוב הוא לשמור אותם. כי המסך דחיריק עם 
הכרעתו את הקווים נמצא שומר שלא יחסר עוד אור החסדים, 
הנקראים סודות קטנים.
%break
ועכ"ז יש בו חכמה ג"כ, כי מדָבר קטן עושה דבר גדול, ודבריו 
נשמעים, שמהארת החסדים הנקראים דבר קטן, עושה הארת 
החכמה הנקראת דבר גדול. כי מתוך שחסדים דקו אמצעי פתחו את 
ב' הקווים ימין ושמאל,
%break
זוכה קו האמצעי, שהוא חסדים, בהארת ב' קווים העליונים, שהם 
חכמה, כי כל השיעור שהתחתון גורם שיאיר בעליון זוכה בו התחתון.
ונמצא, שדבר קטן, אור החסדים, נעשה אור גדול, ג"ר. ומדרגה זו 
היא בחינת אות זי"ן, מלכות במוחין דחכמה, שאז היא עטרת בעלה.
%letter 72
.72 שיער שחור וצהוב יותר, הוא מצליח בכל מעשיו, בדברי העולם, 
המלכות, ובסחורה, שפע המלכות, כמ"ש, הייתה כאוניות סוחר. 
וכדומה להם. הוא ותרן. זה מצליח לבדו, בלי שותף.
%break
ומי שמתחבר עימו בשותפות, אינו מצליח לימים רבים, אלא מצליח 
מיד, וההצלחה פורחת ממנו. כי הוא בכלל של אות ז'.
%break
שערות הן כלים דחכמה במקום יציאתה. אמנם אח"כ, מיתקנים בג' 
קווים, ואז עיקר ההיכר בהם הוא בגוונים. וכאן הזוהר מדבר ממדרגת 
קו אמצעי, שבכוח המסך דחיריק הוא מייחד ב' הקווים ימין ושמאל.
%page 251
ונודע שיש ב' פעולות במסך הזה. בתחילה נגלה בו המסך דצ"א, 
שהוא מלכות דמדה"ד. ואז גוון השערות שחור בלי שום צהיבות. 
ובמצב הזה הוא ראוי לקבל רק חסדים ולא חכמה.
%break
והפעולה האחרת היא להמתיק המסך במדה"ר, בינה. ובזה נעשה 
ראוי לקבל גם אור החכמה. ובמצב הזה שערותיו שחורות וצהובות, 
שהצהיבות מורה על המיתוק דמדה"ר.
%break
שיער שחור וצהוב, מורה על פעולה שנייה של קו האמצעי, שהמסך 
דחיריק כבר נמתק במדה"ר וראוי לקבל חכמה. בין שממשיך חסדים, 
ובין שממשיך הארת חכמה, הוא מצליח בצורכי הנוקבא, הנקראת 
עולם. ובסחורה,
%break
בשפע שלה, כמ"ש, הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לַחְמָה, שזו 
הארת החכמה המאירה מרחוק.
%break
הוא ותרן, אע"פ שקו האמצעי חשקו בחסדים ולא בחכמה, מ"מ מוותר 
על שלו, וממשיך חכמה לצורך הנוקבא. שבהיותו לבדו הוא ממשיך 
אור החסדים ומצליח.
%break
ומי שמתחבר עימו בשותפות, כלומר הנוקבא שמתחברת עם קו 
האמצעי לקבל ממנו חכמה, אינו מצליח לימים רבים, אלא מצליח מיד, 
וההצלחה פורחת ממנו. כי החכמה אינה מאירה בז"א,
%break
אלא רק בעת נסיעת הקווים, וכשנחים פורחת החכמה מהם. ומדרגה 
זו היא בכלל של אות ז'.
%letter 73
.73 שיער שחור שאינו צהוב, לפעמים הוא מצליח ולפעמים אינו 
מצליח. זה טוב לשותפות ולהשתדלות עימו לזמן קרוב, ולא לזמן 
רחוק. כי לזמן רחוק יחשוב מחשבות. וכדי שלא ייפרדו ממנו, הוא טוב 
לזמן קרוב.
%break
זה יצליח בתורה, אם ישתדל אחריה. ויצליחו בו אחרים. אין לו סוד 
לזמן רחוק. צר לב הוא. יראה בשונאיו. לא יכלו לו שונאיו. והוא צר לב, 
כמו אות י' קטנה וצרה, ואינו עומד בכלל אות ז', אלא י' לבדה 
באותיות הקטנות.
%break
הזוהר מדבר ממדרגת קו האמצעי בפעולה הראשונה שלו, שאז הוא 
במסך דמדה"ד שאינו נמתק בבינה, ואינו ראוי לקבל חכמה, אלא 
חסדים בלבד. ע"כ נאמר, שיער שחור שאינו צהוב. כלומר, שאינו 
נמתק במדה"ר.
%break
אז, לפעמים הוא מצליח ולפעמים אינו מצליח, כשממשיך חסדים הוא 
מצליח, וכשממשיך חכמה אינו מצליח.
%break
זה טוב לשותפות ולהשתדלות עימו לזמן קרוב, ולא לזמן רחוק. שטוב 
רק להמשכת החסדים, המכונה זמן קרוב, משום שאין בהם דינים. 
ולא לחכמה, המכונה זמן רחוק,
%break
כי לזמן רחוק צריכים להמשיך מחכמה, הנקראת מחשבה. והוא אינו 
ראוי לזה, מחמת שלא נמתק המסך בבינה.
%break
וכדי שלא ייפרדו ממנו, מחשש שיפרשׁו ממנו ולא ירצו לקבל אותו, 
עשה אותו המאציל טוב להמשכת החסדים. וזה יצליח בתורה, אם 
ישתדל אחריה, בבחינת הו"ק שבתורה.
%break
ויצליחו בו אחרים, אותם שייקחו את המסך הזה וימתיקו אותו בבינה, 
הם יצליחו גם לג"ר, אבל לו עצמו, אין לו סוד לזמן רחוק, כי אין לו סוד 
מהארת החכמה. צר לב הוא.
%break
שהחָסֵר מֵחכמה נבחן לצר לב, כי החכמה משכָּנה בלב, כמ"ש, ובלב 
כל חכם לב נתתי חכמה. וע"כ בחסרונה משם מצטמצם הלב.
%break
יראה בשונאיו, כי הקו האמצעי מכניע בכוח המסך הזה את כל הדינים 
שבקו שמאל, שהם נבחנים לשונאי הקדושה. ולא יוכלו לו שונאיו, כי 
כוחו חזק יותר מכולם, ומוכרחים להיכנע מפניו.
%page 252
אע"פ שהוא צר לב, חסר חכמה, מ"מ מכניע את כל שונאיו. כמו אות י' 
קטנה וצרה, שהיא המלכות בשעה שאינה ראויה לחכמה. ואינו עומד 
בכלל אות ז', כי אות ז' מורה על המלכות בשעה שמקבלת חכמה.
%break
אלא י' לבדה באותיות הקטנות, כי אותיות קטנות מורות על חיסרון 
של חכמה.
%letter 74
.74 אם השערות נקרחו, יצליח במעשיו. והוא רמאי. רעב בביתו. 
נראה מבחוץ שהוא ירא חטא, ואינו כך בפנימיות. וכל זה הוא מטרם 
שבא לזִקנה. ואם נקרחו שערותיו לעת זקנה, הוא מתהפך ממה 
שהיה בתחילה, הן לטוב והן לרע.
%letter 75
.75 והדברים אמורים, בשיער שנקרח בין עיניו על המוח, במקום 
שמניח תפילין. ואם במקום אחר שבראש, אינו כך, שאין הוא רמאי, 
אלא בעל לשון הרע, בלחש בלי הרמת קול. לפעמים הוא ירא חטא, 
ולפעמים לא. וזהו באות ז' כשהיא כלולה באות י'.
%letter 76
.76 עד כאן סודות השערות ליושבי על כיסא הדין, היודעים הדרכים 
והסודות שבתורה, להכיר המכוסה שבבני אדם, שהם בצלם אלקים, 
שהשם הזה, אלקים, הוא סתום אצלם, המתבאר לכמה דרכים.
%break
%H ואתה תחזה בסוד המצח
%break
%letter 77
.77 סוד המצח. אות נ', גבורה, השלמות של האות זי"ן, שהיא מלכות, 
כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. 
ולפעמים היא לבדה.
%break
המצח קטן וחד ואינו עגול. זהו אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב 
שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.
%letter 78
.78 אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה, 
בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות 
אחרות שבמצחו כולן בחיבור זה עם זה.
%break
זה, צריכים שלא להתחבר עימו, אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. 
כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. 
הוא אינו בעל סוד כלל. זה הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים 
כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.
%letter 79
.79 אם המצח קטן ועגול. זהו אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים 
נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכול. מתבונן 
בדברים רבים. אם ישתדל בתורה, יהיה חכם ביותר.
%letter 80
.80 אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, 
שלושה קמטים קרובים לעין אחת ושלושה קמטים על העין האחרת, 
בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה.
%break
משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, 
ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה.
%page 253
כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו 
מחשיב אותם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא 
מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז',
%break
ומשום שאינה נכללת, הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא 
הצד שלו.
%letter 81
.81 אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שבכל פעם, כשהוא 
עומד וכשהוא הולך, מכופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. 
בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר 
לכל. והוא כסיל.
%letter 82
.82 אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט 
אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו 
הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק 
בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא.
%break
שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה 
שעוסק, ואפילו בתורה. אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני 
העם. וכל מנהגו בחשאי ובגֵאות הלב.
%break
מראה שהוא צדיק ואינו כך. כל דבריו אינם לשם הקב"ה, אלא בשביל 
אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. 
זהו אות נ' שבכלל אות ז'.
%letter 83
.83 אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכול בו. יודע בכל מה 
שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. 
ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים 
גדולים. נקרא נבון.
%break
אינו דואג לדברי העולם. ואפילו שיידע שיתבייש בהם, אינו דואג ואינו 
שם על ליבו. רך הלב הוא.
%letter 84
.84 אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, 
וקמט אחד על העין האחרת. ונמצאים שלושה קמטים גדולים במצחו, 
באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים.
%break
זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו 
מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי הוא 
מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא 
לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה.
%break
זהו אות נ' לבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל 
באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות 
הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.
%break
%H ואתה תחזה בסוד העיניים
%break
%letter 85
.85 סוד העיניים. אות ס'. יש להסתכל בצבע, הסובב על העיניים 
בחוץ. וכמו שהעין יושבת, אם יושבת על מילואה, שאינה שקועה 
בעומק המצח, זה אינו רמאי. והוא רחוק מרמאות, שאין בו כלל.
%page 254
%letter 86
.86 הצבעים שבעיניים הם ארבעה:
א. הלבן שבחוץ הסובב את העין, כעין שיש בכל אדם, שאין בזה 
חילוק בין אדם לאדם.
%break
ב. לִפְנים ממנו הצבע השחור הסובב. ונכללו הלבן והשחור יחד, 
הרומזים על חו"ג, הנכללים זה בזה.
ג. לפנים ממנו ירוק, הרומז על ת"ת, ונכלל בשחור.
ד. לפנים ממנו בת עין, שהיא נקודה שחורה, הרומזת על המלכות.
%break
זהו אדם שצוחק תמיד ושמח בשמחה, וחושב מחשבות לטוב. 
והמחשבות אינן נשלמות, משום שמעלה אותן מיד מרצונו. עוסק 
בדברי העולם. וכשהוא עוסק בדברי שמיים, הוא מצליח. זה, צריכים 
לעודד אותו שיעסוק בתורה, כי יצליח בה.
%letter 87
.87 אם גבות עיניו גדולות ומכסות למטה. ואם בצבעים שבעיניים יש 
רשימות אדומות באורך. אלו הרשימות נקראות, אותיות קטנות 
שבעין, משום שהם צבעים שבעין.
%break
ואם מאירים באור, האור ההוא מעלה אותיות, להראות לאלו בעלי 
ריב, עם אלו הרשימות האחרות הקטנות. וזהו באות ס' וכלול באות 
ה'.
%letter 88
.88 עיניים ירוקות המסובבות בלבן, והירוק מתערבב בלבן ההוא, הוא 
רחמן וחושב תמיד רק לתועלתו, ואינו מחשיב את נזק האחרים כלום.
%letter 89
.89 אם צבע שחור לא נראה בו, הוא חומד, ולא מצד הרע. ואם עולה 
בידו דבר מצד הרע, לא ישיב ממנו. נאמן הוא במה שנודע, ואינו נאמן 
במה שלא נודע.
%break
בעל סוד הוא בדבר שהוא סוד, עד שישמע הסוד במקום אחר. כיוון 
ששמע אותו, הוא מגלה הכול, ואין עוד עימו סוד כלל. כי כל דבריו 
אינם בשלמות. מי שצבעי עיניו מסובבים בלבן ובירוק, זהו באות ה', 
ונכלל באות ז', ובאות ס'.
%letter 90
.90 אם עיניו צהובות וירוקות, יש בו שיגעון. ומשום השיגעון שבו, הוא 
פֶּה מדבֵּר גדולות, ועושה עצמו כאדם גדול בגאוותו, ומי שמתקיף 
אותו מנצח אותו. אינו ראוי לסודות התורה, כי ליבו אינו שקט בסודות, 
עד שיגלה אותם לאחרים. כדי לעשות עצמו אדם גדול בהם.
%break
זהו באות ה', ונכלל באות ז' לבדה, ומתרחק מאות ס'. ומשום שמנהיג 
עצמו בגאווה, הוא מתרחק מאות ס', ואינו מתקרב אליה. זה, כשהוא 
מדבר, עושה קמטים רבים במצחו.
%letter 91
.91 עיניים לבנות, המסובבות קצת בירוק, הוא בעל כעס, רחמן ע"פ 
רוב. וכשמתמלא בכעס, אין בו אהבה כלל, ומתהפך לאכזריות. אין 
הוא בעל סוד. זהו באות ה', שנכלל באות ס'.
%letter 92
.92 עיניים ירוקות ולבנות ביחד, ומעט מצבע שחור בהן, זהו בעל 
סודות, ומצליח בהם. ואם מתחיל להצליח, הוא מצליח ועולה. שונאיו 
לא יכלו לו. והוא שולט עליהם בשליטה גמורה, והם נכנעים לפניו.
%break
זהו באות כ', הנכלל באות ס'. וע"כ הוא שולט, אם מתחיל לשלוט. עד 
כאן סוד העיניים לאלו בעלי החכמה.
%page 255
%H ואתה תחזה בסוד הפָּנים
%break
%letter 93
.93 סוד הפנים לאלו בעלי החכמה הפנימית. צורות הפנים אינן 
ניכרות ברשימות שמבחוץ על עור הפנים, כמו במצח, אלא בתוך 
רשימה של סודות פנימיים, כי צורות הפנים מתהפכות ובאות מכוח 
הצורות של רשימות הפנים, שהן סתומות ברוח,
%break
השורה בפנימיות, ומתוך הרוח ההוא, נראות מבחוץ צורות הפנים, 
שהן ניכרות אל אלו החכמים, בעלי החכמה הפנימית.
%letter 94
.94 צורות הפנים ניכרות מתוך הרוח, שיש באדם, שהאותיות חקוקות 
בו, וכל כ"ב (22) האותיות סתומות בתוך הרוח. ולפי השעה של 
האדם, עולות רשימות של אלו האותיות לתוך הפנים.
%break
וכמו שאלו האותיות עולות, כך הפנים נראות בצורות הרשומות לפי 
שעה של האדם, במראֶה שאינו מתקיים, אלא הן צורות עוברות. ובעלי 
החכמה בלבד רואים אותן, ומתקיימות בהם, ואינן נשכחות מהם.
%letter 95
.95 ממקום שנקרא עוה"ב, בינה, יוצאת התורה, ז"א, בכל כ"ב 
אותיות, כלל הכול. ונהר היוצא מעדן, ז"א, לוקח הכול. וכשפורחים 
ממנו הרוחות והנשמות, כולם מצטיירים בציור של האותיות האלו.
%break
וכן יוצאים כולם. וע"כ רוח האדם המצטייר בציור של האותיות, עושה 
ציור בפָנים של האדם.
%letter 96
.96 ציור של אימו של הרוח, מלכות, אינו מצטייר בתוך הרוח ההוא. 
כי האותיות הן באות מאבי הרוח, ז"א. ציור האותיות בא מז"א, וציור 
של אמא, המלכות, שהוא ד' פנים, אריה שור נשר אדם,
%break
מצטייר ברוח ההוא מלמטה. וציור האותיות, הבאות מז"א, נגנז 
מבפנים. וציור של אמא בולט לחוץ.
%letter 97
.97 הציור של אמא, מלכות, הוא פני אדם, פני אריה, פני שור, פני 
נשר. והרוח עושה ציור של כולם רק לפי שעה, כי כל מה שמצד הרוח, 
בולט לחוץ ונראה ומיד נגנז.
%break
וכל אלו הצורות נראות מצטיירות בציור האותיות, הבאות מז"א, אע"פ 
שהן גנוזות מבפנים. אלו ארבע צורות נראות לפי שעה לאלו בעלי 
העיניים, בעלי החכמה, היודעים בסוד החכמה להסתכל בהן.
%letter 98
.98 הציור הראשון, הוא, כשהולך האדם בדרך האמת, אותם שיודעים 
בסוד אדונם מסתכלים בו, משום שהרוח ההוא שבפנים נתקן בו, 
ובולט לחוץ ציור הכולל הכול, והציור ההוא הוא ציור פני האדם.
%break
וזהו הציור השלם יותר מכל הציורים העובר לפי שעה לפני עיניהם של 
חכמי לב. זה, כשמסתכלים בפניו בחוץ, אלו הפנים העומדים לפניו, 
עיני הלב אוהבות אותם.
%letter 99
.99 ארבעה סימנים של אותיות יש בהם. גיד אחד בולט בפניו 
בשקיעה, שאינו בולט לחוץ, אלא כמו שבולט בשקיעה, מצד ימין. וגיד 
אחד הכולל שניים אחרים האחוזים בו, מצד שמאל של הפנים. אלו ד' 
סימנים הם ד' האותיות שבמילה עדוּת.
%page 256
וסימן זה הוא אות ע', הגיד ההוא שמצד ימין הבולט בשקיעה, כלומר, 
בשכיבה. אות ד' ואלו שתי האותיות המתחברות עימה, שהן ו' ת', הן 
הגיד ההוא, הכולל שני הגידים האחרים שמצד שמאל של הפנים.
%break
וזהו, כמ"ש, עֵדוּת ביהוסף שמו. שכּל מי שראה אותו, היה אוהב אותו 
בליבו. ובאהבה הוא נשלם.
%letter 100
.100 זרעו של דוד, מתהפכות בו המראות של הגוונים. וע"כ טעה 
שמואל, שכתוב, אַל תבט אֶל מראֵהו. משום שהצד האחר היה 
באליאב, שלא היה כן בדוד, הצורות של דוד מכוסות הן.
%break
כי הצורות של הצד האחר נכללו בתוך הצורות שלו, והצורה של הצד 
האחר נראית בו תחילה, שעוברת על העיניים לפי שעה, והלב מבוהל 
ומתיירא. ואח"כ כתוב, וטוב רואִי, וה' עימו. וזוהי עדות אצלו.
%letter 101
.101 צורה זו של פני אדם, כוללת כל הצורות, וכולן כלולות בה. זה, 
אינו מבוהל ברוחו. בשעת כעסו הוא במנוחה, ודבריו בנחת, ומיד 
מתרצה.
%letter 102
.102 זרעו של דוד, אשר נראית בו הצורה ההיא של הס"א בתחילה 
ועוברת לפי שעה לפני העיניים. בכעסו הוא במנוחה ומיד מתרצה. 
אבל נוטר שנאה כנחש לבסוף.
%break
משום שהצד ההוא גרם לו זה, שסובב בכל הצדדים, עד שלוקח 
נקמתו, אבל המוח שבתוך קליפה זו והלב מתיישרים. וזה נכון 
לצדיקים. אבל הרשעים אינם סרים מאותה הצורה הראשונה הרעה, 
ומתחברים בה לגמרי.
%letter 103
.103 הציור השני הוא, אם האדם ההוא אינו הולך כל כך בדרך הרע, 
וסר מהדרך ההיא ושב לאדונו. זה, רוח טוב מתחיל לשרות עליו, 
ומתחזק על הזוהמה הראשונה שהייתה בו, ובולט לחוץ, בהסתכלות 
עיניים לפי שעה, כצורה אחת של אריה המתגבר.
%break
זה, בשעה שרואים בו צורה זו, המראה ההוא גרם לו, שיעבור בליבו 
אריה המתגבר לפי שעה, שליבו יתגבר על הצד הרע לפי שעה.
%letter 104
.104 זה שיש לו פני אריה המתגבר, כשמסתכלים בפניו אח"כ, הם 
פנים שהלב אינו אוהב אותם לפי שעה, ומיד חוזר ליבו ואוהב אותם. 
כשמסתכלים בו, מתבייש, וחושב שהכול יודעים בו.
%break
כלומר, שנדמה לו שיודעים כל מה שחושב ועושה במסתרים. ומתוך 
בושה, פניו מתמלאים בדם לפי שעה, ואח"כ מתהפכים ללבן או 
לירוק.
%letter 105
.105 שלושה גידים דקים יש בפניו. אחד לימין, שזה מתפשט בפניו 
ונאחז בו. ואחד, שעולה לחוטמו למעלה. ושניים לשמאל, ואחד 
מתפשט למטה מאלו השניים, ואוחז בזה ובזה.
%break
ואלו הן אותיות הנחקקות בפניו. והן בולטות ואינן שוקעות. 
וכשמתיישב ומתרגל בדרך האמת, הן שוקעות.
%letter 106
.106 והעניין של אלו האותיות, הוא קרוב. כי זה היה רחוק. ועתה, 
ששב והתקרב, בולטות אלו האותיות בפניו ומעידות עליו בחופזה. 
וסימן זה הוא, ק' מצד ימין של הפנים. והאותיות האחרות, שהן רוב, 
הן מצד שמאל של הפנים.
%break
ואע"פ שגידים אחרים נראים בפניו, אינם בולטים לחוץ כמו אלו. אלא 
אם הולך בדרך עקלקלות, בולטות גם הן.
%letter 107
.107 זה שהוא מזרעו של דוד, הוא מתהפך ממראה זה. בתחילה 
נראה בצורת אדם, ואח"כ עומד בצורת אריה, ונפרד מצד האחר. ובכל 
דבר הוא מתהפך משאר בני אדם.
%page 257
%letter 108
.108 הציור השלישי הוא, אם האדם ההוא הולך בדרך שאינה 
מתוקנת, ודרכיו סרים מדרך התורה. ההוא, רוח הקדוש מסתלק 
ממנו, ורוח אחר נראה בו. וצורה אחרת בולטת לחוץ, בהסתכלות 
עיניים של חכמי לב לפי שעה, צורה של שור.
%break
בשעה שרואים אותו, חכמי הלב, מעבירים בליבם הצורה ההיא של 
שור, ומסתכלים בה.
%letter 109
.109 כשלושה גרעינים אדומים של כרכום פראי הנקרא קוּרְטָמֵא, 
בפניו מצד ימין, והם גידים אדומים קטנים. ושלושה בשמאל של 
הפנים. אלו הן האותיות הבולטות בו.
%break
אחד, מהשלושה שבימין ובשמאל, הוא גיד קטן בעיגול, וב' גידים 
קטנים עליו, וכולם בעיגול. ואז עיניו שקועות בתוך המצח.
%letter 110
.110 והסוד של אלו האותיות הוא, שאחד משלושה הוא כ', ושני 
הגידים האחרים הם ר"ת. וכן השלושה של צד השמאל, אחד מהם 
הוא כ' והאחרים ר"ת. וסימן זה הוא, כמ"ש, הַכָּרַת פניהם עָנתה בָּם.
%break
ואלו האותיות בולטות בפָנים יותר מכל שאר הגידים. ואם שב 
בתשובה משמאל, ובא לצד ימין, נכנע הרוח ההוא ומתחזק הרוח של 
הקדושה, ואלו הגידים שוקעים ואחרים בולטים לחוץ.
%letter 111
.111 זרעו של דוד הוא להיפך. שנראה בצורת אריה תחילה, ואח"כ 
חוזר לצורת שור. שני גידים שחורים בפניו, אחד מימין ואחד משמאל. 
ואלו הן האותיות, אחד נקרא ד' ואחד נקרא ע'. וכולו מתהפך משאר 
בני אדם.
%letter 112
.112 הציור הרביעי, זהו ציור של אדם, העומד תמיד להיתקן על מה 
שעשה בראשונה, ואינו פוגם יותר. זהו מראה לחכמי לב בצורת נשר. 
הרוח ההוא שלו הוא רוח חלש.
%break
זה אינו מראה בפָנים אותיות בולטות לחוץ, כי אבדו ממנו ושקעו בזמן 
אחר בקדמות ימיו, שהסתלקו ממנו אז, וע"כ אינן בולטות בו.
%letter 113
.113 עיניו אינן מאירות בהתנוצצות, כשהוא בשמחה. ובזמן שגוזז 
שיער ראשו וזקנו, משום שרוחו אינו מאיר לו באותיות, ושקעה 
ההתנוצצות שלו שהייתה לו מתחילה. אינו עומד בהסתכלות הפנים 
להסתכל בו, מפני שאין לו אותיות בולטות.
%break
והוא, כמ"ש, ושַׁבֵּח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר הֵמָה 
חיים עֲדֶנָה. זרעו של דוד, כמ"ש, סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעָם.
%letter 114
.114 ברוח האדם מצטיירות אותיות, והוא מבליט אותן לחוץ על 
הפנים. ונמסרה חכמה זו לחכמי לב, לדעת ולהכיר. הרוח עומד בעניין 
שכתוב, זה ספר. והכול עומדים בעניין זה,
%break
חוץ ממראה הפנים שנידון באופן אחר, כפי שליטת הרוח או בעל 
הרוח. אשריהם החכמים, שהכול נמסר להם לדעת. עד כאן סוד 
הפנים.
%break
%H ואתה תחזה בסוד השפתיים
%break
%letter 115
.115 מכאן והלאה מדובר בסוד השפתיים. באות פ' שנכללה באות 
ס'. שפתיים גדולות, זהו אדם המדבר לשון הרע ואינו מתבייש ואינו 
מפחד. בעל מחלוקת ורכילות הוא, בין אדם לחברו.
%break
ומשלֵח ריבים בין אחים, הוא אינו בעל סוד. וכשמשתדל בתורה הוא 
מכסה סוד. אבל בעל לשון הרע ואינו שם יראה בליבו.
%page 258
%letter 116
.116 וסימן זה, אות פ' הכלולה באות ר' ואינה כלולה באות ס', זהו 
נראה שהוא צדיק. ואינו ירא חטא. ולא צריכים להשתדל אחריו, מפני 
שכל דבריו הם בפה ולא בגוף.
%letter 117
.117 שפתיים נובלות וצומקות, ואינן קטנות. זהו אדם בעל כעס 
ביותר. בעל זדונות. אינו יכול לסבול דבר. בעל לשון הרע בגלוי לכל 
בלא בושה. לפעמים עוסק בליצנות. זהו אדם שצריכים להתרחק 
ממנו.
%letter 118
.118 אם מתמלא זקנו בשיער: ההוא, לשון הרע, מורה עליו, שמדבר 
בגלוי לכל, אין לו בושה. עוסק במחלוקת, מצליח בדברי העולם, רואה 
בשונאיו. זהו קורץ בעיניו. על זה כתוב, הֵעֵז איש רָשע בפניו.
%break
זהו באות פ' בלבד, שאינה נכללת באות ס' כלל. ולפעמים מתחברת 
באות ר', ובאות ר' הזו היא נכללת.
%break
%H ואתה תחזה בסוד האוזניים
%break
%letter 119
.119 סוד האוזניים. מי שאוזניו גדולות, הוא אוויל בליבו ושיגעון 
ברוחו. מי שאוזניו קטנות ועומדות על קיומן כראוי, בהתעוררותו הוא 
חכם לב. רוצה לעסוק בכל. וזו אות י' הנכללת בכל שאר האותיות.
%letter 120
.120 עד כאן עניין הצורות של האדם. מכאן והלאה סודות אחרים 
באותיות, שאינן עומדות בתוך הפרצוף. אלא לדעת הסודות של 
הפסוק, זה סֵפר, בתוך מדרגות עליונות, בזמנים ובתקופות של עוה"ז, 
ועוד לא זכינו בהם.
%letter 121
.121 אמר רבי שמעון, בניי, אשריכם בעוה"ז ובעוה"ב. ואשרי עיניי, 
שזכו לראות זה, כשאני נכנס לעוה"ב. בשביל נשמתי, אני קורא 
לעתיק יומין הפסוק: תערוך לפניי שולחן נגד צורריי,
%break
דישנת בשמן ראשי, כוסי רְוָויה. והקב"ה קורא עלינו: פִתחו שערים 
ויבוא גוי צדיק שומר אמונים.
%break
%H ואתה תחזה בסוד קווי הידיים
%break
%letter 122
.122 כתוב, וידֵי אדם מתחת כנפיהם. שהם ידיים לקבל בעלי תשובה, 
השבים אל הקב"ה. אבל ידי אדם אלו הם צורות וסודות עליונים, ששם 
הקב"ה באדם, וסידר אותם באצבעות מבחוץ ומבפנים, בכף היד.
%page 259
%letter 123
.123 והקב"ה, כשברא את האדם, סידר בו כל הצורות של הסודות 
העליונים של עולם העליון, של בינה, וכל הצורות של הסודות 
התחתונים של עולם התחתון, של מלכות. וכולם נחקקים באדם, 
הנמצא בצלם אלקים, משום שנקרא, יציר כף, יציר כפו של הקב"ה.
%letter 124
.124 וסוד הכף, הוא של האות הזו הנקראת כף. שכתוב, ויברא 
אלקים את האדם בצַלמו. זהו סוד של האות כף. אות זו יש בה סודות 
עליונים וצורות עליונות. בכף הזו, כלומר בכף היד, תלויים עשרה 
מאמרות מימין ומשמאל,
%break
חמישה בכף ימין וחמישה בכף שמאל. והם אחד בסוד אחד. שהימין 
והשמאל מתייחדים לאחד.
%letter 125
.125 כתוב, וגם אני אכֶּה כַּפִּי אל כפי. פירושו, שתהיינה זו עם זו 
במחלוקת, ותסתלקנה הברכות מהעולם, משום שגאוות ישראל ניתנה 
לעכו"ם. כי מייחוד ימין ושמאל נמשכות משמאל ג"ר לישראל,
%break
שהן גאוותם, וכשהם במחלוקת, יונקים העכו"ם מקו שמאל, וגאוות 
ישראל ניתנה לעכו"ם.
%break
כשמתחברים יחד, כתוב, כף אחת עֲשרה זהב מְלֵאה קטורת, שזה 
רמז לחיבור אחד. שהעשרה שמימין ומשמאל נעשו כף אחת. וכשהם 
בחיבור אחד, כתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו. ויברא אלקים, 
הוא הסתלקות המחשבה הפנימית.
%break
שתחילת הכול צריכים להמתיק המלכות בבינה, מדה"ר. ע"י עליית 
המלכות לבינה, הנקראת מחשבה. ואז יסתלקו הג"ר של המחשבה, 
שהן הפנימיות שלה, והיא נשארת בו"ק,
%break
שהן חצי מדרגה. ופעולה זו מכונה ברא או ויברא, שהיא לשון מיעוט. 
ולולא המיעוט הזה לא היה האדם ראוי לקבל מוחין.
%break
את האדם, זכר ונוקבא ביחד. כי אֶת היא נוקבא ואדם הוא זכר. בצלם 
אלקים, כף, ב' הכפות, ימין ושמאל, בעת שנעשו כף אחת, שאז 
יוצאים מהן כל המוחין העליונים.
%letter 126
.126 כשנברא האדם, כתוב בו, עור ובשר תלבישֵני. ומהו האדם 
עצמו? האם האדם אינו אלא עור ובשר ועצמות וגידים? אינו כן. כי 
ודאי האדם אינו אלא הנשמה. ואילו עור בשר עצמות גידים,
%break
הם מַלבוש בלבד. הם כלים של האדם, ולא האדם עצמו. וכשהאדם 
נפטר הוא מתפשט מאלו הכלים שלבש.
%letter 127
.127 העור שהאדם מתלבש בו, וכל אלו עצמות וגידים, כולם הם 
בסוד החכמה העליונה, כעין של מעלה. עור כעין של מעלה, כמ"ש 
ביריעות, נוטֶה שמיים כיריעה.
%break
עורות אֵילים מאודָמים ועורות תְחָשים, הם מַלבושים שלמעלה, 
המְסככים על המלבוש, שהוא התפשטות השמיים, המלבוש שמבחוץ. 
יריעות הן המלבוש שמבפנים, והוא קרום הסוכך על הבשר.
%break
וע"כ כתוב, נוטה שמיים כיריעה. שיריעות הן לבוש הפנימי, ועליהן 
השמיים מבחוץ.
%letter 128
.128 עצמות וגידים הם המרכבות. וכל אלו הצבאות העומדים 
בפנימיות הם פנימיות וג"ר של חיצוניות המדרגה. כי גידים הם נשמה 
של המלבוש, והעצמות הם חיה של המלבוש. וכולם הם מלבושים 
לפנימי, לאדם העליון.
%letter 129
.129 אף כן למטה. האדם הוא פנימי בפנים. המלבושים שלו הם כעין 
של מעלה. עצמות וגידים הם כעין שנאמר באלו המרכבות והצבאות, 
שנקראים עצמות וגידים.
%page 260
בשר הוא סוכך על אלו המחנות והמרכבות, הנקראים עצמות וגידים, 
ועומד מבחוץ להם. וזהו שהבשר נמשך ממנו לצד האחר. עור הסוכך 
על כל, זהו כעין אלו הרקיעים הסוככים על כל.
%break
וכולם מלבושים להתלבש בהם, הפנימי שבתוכם הוא האדם. והכול 
הוא עניין, שלמטה הוא כעין שלמעלה. ע"כ כתוב, ויברא אלקים את 
האדם בצלמו, בצלם אלקים, כי אדם למטה, הוא כולו כעין שלמעלה.
%letter 130
.130 ברקיע הזה שלמעלה הסוכך על כל, נרשמו בו רשימות להראות 
ולדעת באלו הרשימות שנקבעו בו דברים וסודות סתומים. והן 
הרשימות של כוכבים ומזלות, שנרשמו ונקבעו ברקיע הזה, הסוכך 
מבחוץ.
%break
אף כן העור, שהוא סוכך מבחוץ באדם, שהוא כמו הרקיע הסוכך על 
כל, יש בו רשימות וקווים. והם בחינת כוכבים ומזלות של העור הזה, 
להראות בהם ולדעת בהם דברים וסודות סתומים בכוכבים ובמזלות,
%break
שהם הרשימות והקווים שבעור, שיעיינו בהם חכמי לב, ולהסתכל 
בהם לדעת הסתכלות בפָנים בסודות שנאמרו.
%letter 131
.131 וזהו כשהפנים מאירים ועומדים בלי רוגז. אז אפשר להסתכל 
ולדעת. בזמן שהרוגז שולט על האדם, דין אחר נמסר לדעת בו. ולמה 
לא ניתן לשלוט על האדם, זה אפשר לדעת בזמן שהדין שולט ברקיע.
%letter 132
.132 אבל הסתכלות הפנים בדרך אמת, הוא בשעה שהפנים מאירים 
והאדם עומד על קיומו, ואז אלו הרשימות נראות בדרך אמת, כי אז 
בהסתכלות ההיא, יכול לדון יותר על בירורו. ואע"פ שבכל האופנים 
יכולים כל אלו החכמים להסתכל.
%letter 133
.133 קווי הידיים וקווי האצבעות, מבִּפְנים. כולם עומדים בסודות 
אחרים, לדעת בדברים סתומים. ואלו הם כוכבים, המאירים להסתכל 
בתוך המזלות, בממונים העליונים.
%letter 134
.134 האצבעות עומדות בסודות עליונים. הציפורניים של האצבעות, 
העומדות ומכסות עליהם, הן מבחוץ. הן הפָּנים שמבחוץ. ובהן יש 
סודות לאלו המכשפים המסתכלים בציפורניים, באור של דבר אחר 
השולט בהן, ואלו המכשפים מטמאים למקום ההוא.
%letter 135
.135 בציפורניים יש פעמים, שמאירים בהן כוכבים לבנים קטנים, 
כלומר, שנראות נקודות לבנות בציפורניים, ואלו הן כתולדה של 
עדשים, והם שקועים בציפורניים, כמסמר הזה על הלוח.
%break
והן אינן כאלו נקודות לבנות אחרות, שאינן שקועות. אלא עומדות 
למעלה על הציפורניים, באלו שאינן שקועות אין בהן ממש. אבל אלו 
השקועות והלבנות כתולדה של עדשים, יש בהן ממש. וסימן טוב יש 
לאדם בהן, ויצליח בזמן ההוא. או גזרה נגזרה עליו, וניצל ממנה.
%letter 136
.136 קווי היד בסודות עליונים, וקווי האצבעות מבפנים, שלא לצד 
הציפורניים, אלא לצד הבשר. בידיים יש קווים גדולים, וקווים קטנים 
דקים עליונים בימין. ובאלו האצבעות שבהן קווים קטנים.
%break
באצבע קטנה שבימין יש רשימות דקות, אצבע זו עומדת תמיד על 
מעשים שבצד האחר.
%letter 137
.137 באצבע הזו נמצאים קווים, אלו שהאצבע מתקפלת עליהם 
בשעת סגירת היד, אלו אינם להסתכל בהם, אלא אם נוספים עוד 
קווים. אם נוספו ב' קווים אחרים, על הקו ההוא שהאצבע מתקפלת 
עליו, לא יזדמן לו דרך. ואם עושה אינו מצליח.
%page 261
%letter 138
.138 אלא אם הקווים עומדים באורך בין רשימה לרשימה, בין 
הרשימות שהאצבע מתקפלת עליהן, בזמן שימשוך עור האצבע 
לאחור. ועכ"ז יישארו אלו הרשימות הנודעות, ולא יתבטלו מחמת 
משיכת העור.
%break
זה יצלח בדרך. וסימן זה הוא, שלושה ג' קווים ברוחב, וארבעה 
באורך. וזהו ז' מהאותיות הקטנות. כי יש שלושה מיני א"ב, גדולות 
בינוניות וקטנות. והז' שכאן שייכת לא"ב של האותיות הקטנות.
%letter 139
.139 אם רשימה אחת היא באורך ופעמיים שתי רשימות ברוחב, 
מהדרך, ישמע דברים בזמן קרוב, ואין בהם תועלת. אם ד' רשימות 
באורך וד' רשימות ברוחב, דרך תזדמן לו ביגיעה מרובה,
%break
ולבסוף יהיה לתועלתו. וזה ז' מאותיות הא"ב הבינוניות, שבין הא"ב 
הגדולות ובין הא"ב הקטנות.
%letter 140
.140 חמש רשימות קטנות ברוחב למטה, וארבע ברוחב למעלה, 
וארבע באורך. יש לו מנוחה בביתו. והוא עצל. דרך הייתה נתקנת 
לפניו ולא רצה לעשות. ואם יעשה, יצליח בדרך הזו. אבל לא יעשה 
אותו שהוא עצל. וזהו ז' שהיא קטנה.
%letter 141
.141 האצבע האמצעית. האצבע הזו עומדת להראות אם לעשות 
המעשה ההוא שחשב. אם קו אחד עומד באורך בין הקווים שברוחב, 
זה חושב מחשבות ומסתלקות ממנו, ויָרא ואינו עושה אותן, 
והמחשבה ההיא אינה נעשית כלל.
%letter 142
.142 אם ב' קווים באורך, העומדים אפילו כשמושכים עור האצבע 
לאחור, ואינם מתבטלים מחמת משיכת העור, זה אין בו מחשבות, 
שחושב מחשבות לפי שעה, ונעשות, אבל לא מחשבה שמעיין בה, 
אלא מחשבה שהיא במהירות וקטנה, אבל מחשבה בעיון אין בו.
%letter 143
.143 ואם שלוש רשימות באורך, וברוחב שתיים או שלוש, לאחר 
שמתפשט עור האצבע לאחור. זהו אדם שהוא חכם וחושב מחשבות, 
וכל אלו מחשבות שהן לצד הקב"ה, מתקיימות בידו, ומחשבות אחרות 
אינן כן.
%letter 144
.144 אם ארבע או חמש רשימות באורך, לאחר התפשטות עור 
האצבע, כששׁורים על הרשימות שברוחב על שלוש או ארבע או 
משתיים והלאה, זה אדם שמחשבותיו הן להרֵעַ, ומשתבח בהן.
%break
והזקָן וגבות עיניו אדומים, חושב רע ומשתבח בו. קצר ימים הוא. חכם 
הוא. ונכנע תמיד למידות הרעות. מצליח. ולסוף ימים מועטים מסתלק 
מהעולם.
%letter 145
.145 הרפואה לזה היא תשובה. ואז נמצאות שלוש רשימות או 
ארבע, השׁורות על שתיים. שלוש רשימות או ארבע באורך ושורות על 
שתיים שברוחב.
%break
כי לפי מנהגו של אדם כן מתחלפות הרשימות מזמן לזמן. וזה כמ"ש, 
המוציא במספָּר צְבָאם לכולם בשֵׁם יִקְרא, מרוב אונים ואמיץ כוח איש 
לא נעדר.
%letter 146
.146 כמו שהקב"ה מחליף צבאות וזמנים בכוכבי השמיים, יום זה כך 
ויום אחֵר כך, שכפי האדם העליון שבפנימיות כל מעשיו, וכן הם נראים 
ברקיע הזה, כך נראה בעור הזה של האדם הזה התחתון, שהעור שלו 
המכסה על כל, הוא רקיע.
%page 262
%letter 147
.147 והכול כמו האדם שבפנימיות, שזה, לפעמים עומד בדין 
ולפעמים ברחמים, כעין זה ממש מראֶה מבחוץ על הרקיע, לפעמים 
כאופן הזה, ולפעמים כאופן הזה. כעין זה למטה באדם הזה,
%break
לפעמים נראה על העור כאופן הזה ולפעמים כאופן הזה. וזהו אות ז' 
שנכללת בה אות י'.
%letter 148
.148 וסודות אלו הם באצבעות של יד ימין, באצבע קטנה, ובגדולה, 
שהיא האצבע האמצעית. והסימן הוא, כמ"ש, כַּקָטן כַּגָדול תִשְׁמָעוּן.
%break
מכאן והלאה קווים אחרים הנקראים כולם תולדות, והם תולדות אדם, 
כמ"ש, תולדות השמיים, שהכול הוא סוד זה. כעין זה תולדות אדם. 
בכל אלו הצורות של הפנים, ובכל אלו שנאמרו, ובאלו תולדות של קווי 
הידיים, הנראים בסודות פנימיים כמו שראוי.
%letter 149
.149 זה ספר תולדות אדם. כלומר, לקווים. סימן זר"ה פס"ץ, אותיות, 
זה ספר, והתווספה עליהן צ'. הסודות לחכמי לב, רזהס"ף, חמש 
אותיות בחמישה שערים, לדעת חכמה בתבונה.
%letter 150
.150 השער הראשון הוא ר'. ביד, יש קווים דקים וקווים גדולים וכולם 
מתערבים זה עם זה. הקווים הגדולים שיש ביד, כשהם שניים באורך 
ושניים ברוחב, ונאחזים זה בזה:
%break
הוא באות ה' ובאות ר', ודוחה אות ז', ולוקח אלו ב' אותיות, ברוחב 
לוקח אות ה' ובאורך לוקח אות ר'. והסימן שלו ה"ר.
%letter 151
.151 זה יש לו כעין זה שביד ימין, גם ביד שמאל, באלו הקווים 
הגדולים, אבל אלו הקווים הקטנים שלוקח הימין, אינו לוקח השמאל. 
שהימין לוקח קו אחד דק למעלה באורך, וקו אחד דק למטה הנאחז 
בין אלו ב' הקווים הגדולים אשר שָׁם.
%break
ברוחב, יש קו אחד דק, הנאחז למטה באלו ב' הקווים השורים עליו. 
ובשמאל אינו כן והסוד שלו הוא בימין ולא בשמאל.
%letter 152
.152 זהו אדם, שלפעמים חושק להיות בבית, ולפעמים בדרך. זה, 
לא ישקוט ליבו בזה ובזה, כשהוא בבית חושק לדרך, וכשהוא בדרך 
חושק לבית. מצליח תמיד בדרך, ולפעמים גם בבית.
%break
זה מצליח בתורה ובסודות התורה, אם משתדל בהם. זה רואה 
בשונאיו. תועלת לרבים בו. עצל הוא בדברי העולם. אם מתעורר 
מלמטה, מתעוררים להטיב לו מלמעלה. זוכה בדבריו. זהו חמוד 
ומפזר כסף. טוב עין הוא. תפילתו נשמעת, יורד ועולה בכסף, ברכושו.
%letter 153
.153 זהו שלפעמים נשבר ליבו לפני אדונו. ואז נמצאים ג' קווים 
קטנים העוברים על הקו הדק ההוא המתווסף על אלו השניים 
שברוחב. וזהו אות ה' המתחברת עם אות ר'.
%break
הזוהר חוזר על הדברים בדרך קצר, טוב לזיכרון: זה דרך. זה בית. זה 
חדווה. זה עצבות. זה תועלת. זה עצל. זה טוב עין. זה חמוד ומפזר 
כסף. זה נשבר ליבו ושב לאדונו.
%letter 154
.154 השער השני, הוא ז'. ביד ימין, בחלק שקולט ומקבל, כלומר בכף 
היד, נמצאות רשימות. כשנמצאים ג' קווים גדולים ברוחב, ושניים 
גדולים באורך, ואחד מאלו שבאורך אוחז באלו שניים שברוחב, והקו 
האחר אינו אוחז בהם. זה יש פסול בזרעו מצד אביו או מצד אימו.
%letter 155
.155 ואז נמצאים למטה מאלו ג' קווים שברוחב, ב' קווים דקים 
הנאחזים בהם למטה. זהו אדם מתקן מעשיו לפני בני אדם, וליבו אינו 
אמת. ולעת זקנה חוזר להיתקן.
%page 263
אז נמצאים אלו ב' קווים שבאורך, שנאחזים באלו שברוחב, זה עם 
זה. ושניים אחרים עימהם באמצע, דקים, וזה באורך. ושלושה דקים 
ברוחב. וזהו ז', המתחברת עם אות ר'.
%letter 156
.156 וכשהגיע לזִקנה ושב, הוא נתקן באות ר' ומתחברת באות ז'. 
ואח"כ, כשזה נתקן הוא תמיד בחשאי וכל מעשיו בחשאי. אבל אין 
הוא בקיום כראוי, משום שהפסול הזה שבזרעו עוד לא התייאש בו 
ומעורר אותו לרע.
%letter 157
.157 ואחר שמתייאש הפסול ההוא, אז נמצאים קווים ביד ימין, 
ארבעה באורך וחמישה ברוחב, וזה ז' שהתחברה באות ה'. זה, 
לפעמים מצליח ולפעמים אינו מצליח. מצליח בתורה, ולסוף ימיו 
מצליח אפילו בכסף.
%letter 158
.158 השער השלישי הוא אות ה'. בימִינו, כשנמצאים חמישה קווים 
ברוחב ושלושה באורך. ונמצא ניכר בו ביותר הקו ההוא האמצעי מאלו 
השלושה שבאורך. זהו אות ה' ונסמכת באות ס'.
%letter 159
.159 בזמן שנמצא הקו האמצעי ההוא, מאלו השלושה שבאורך, 
שנכנס ואוחז בתוך אלו חמישה קווים שברוחב. זהו אדם עצוב וכועס 
בתוך ביתו. ובין בני אדם אינו כך. הוא קמצן בביתו, וכועס ורעב, 
ולפעמים לא. מחוץ לביתו אינו כך.
%break
מצליח בדברי העולם. כשעוסק בתורה, מסתכל מעט וחוזר בה. הוא 
נאמן, ולא בכל זמן. ובזמן ההוא שאינו נאמן, הוא מראה כמו שהוא 
אמת, ואינו אמת בשלמות. מצליח בדין. נאמן הוא בסודות התורה. 
זהו באות ה' ומתחברת באות ס'.
%letter 160
.160 ואם ארבעה קווים ברוחב, וחמישה באורך, ושניים מאלו 
שבאורך נכנסים לתוך אלו ארבעה שברוחב. זהו אדם שמח בביתו, 
ונראה עצוב לב בחוץ. ואינו כך, כי כיוון שמדבר עם אנשים מראה 
שמחה ומתכוון בדבריו.
%letter 161
.161 ג' קווים קטנים נכנסים בתוך אלו שבאורך. זה יש לו רושם אחד 
שחור בגופו, וג' שערות תלויות ברושם ההוא. והרושם ההוא הוא 
כעיגול, ושבר אחד בראש הרושם.
%break
לרושם הזה קוראים חכמי לב היודעים סודות אלו בשם, ראש נֶשר. 
הרושם הזה נראה לפעמים בין כתפיו, ולפעמים בזרוע ימין, ולפעמים 
על יד ימין על אצבעותיו.
%letter 162
.162 אם הרושם הזה, הנקרא ראש נשר, הוא בדרך ישרה בתיקוניו, 
יעלה לעשירות ולכבוד. ואם ראש הנשר הזה מתהפך לאחוריו, יזכה 
לפעמים לבּנים. אבל כשיזקין, יזכה לעושר גדול ולכבוד גדול, יותר 
מבילדותו. ויזכה בתורה אם יעסוק בה.
%letter 163
.163 ראש הנשר הזה, נראה לפעמים שחור, ולפעמים בצבע שאינו 
אלא מעט אדום, שלא נצבע כל כך. ולפעמים רואים בשערות התלויות 
עליו, שלפעמים הן חלקות. והכול סימן אחד הוא, ובדין אחד נידון.
%letter 164
.164 ואם הצבע האדום ההוא נצבע יותר, ועומד בצבעו, וזמן קטן הוא 
שנצבע. כי אלו הצבעים לפעמים נמצאים מאירים, ולפעמים חשוכים.
%break
ואם נצבע האדום ההוא ומאיר, אז יש לו ביד שמאל ג' קווים באורך וג' 
קווים ברוחב, וקו אחד דק על אלו שברוחב, וקו אחד דק על אלו 
שבאורך. וביד ימין התווסף קו אחד ברוחב בלבד. זהו אדם ששוכב 
עם נידה ולא שב מהעבירה לאדונו.
%page 264
%letter 165
.165 וכשחוזר בתשובה, נשארו הקווים שביד שמאל, והקו ההוא 
שהתווסף בימין, הוסר ממנו. והוסר הצבע האדום ההוא, שאינו נראה 
מאיר כל כך. ולפעמים, אע"פ ששב, לא הוסר ממנו האדום ההוא עד 
זמן.
%break
זהו באות ה', והוסרה אות ס', ונכנסה תחתיה אות ץ', והתחברה אות 
ה' באות ץ'. זה צריך במהרה תיקון לנפשו. חכמי לב הרואים אותו, 
חובה עליהם לומר לו, לך רפא את עצמך.
%letter 166
.166 ואם ג' קווים באורך ואחד ברוחב. זהו באות ה' בלבד, ולפעמים 
מתחברת באות ז'. זהו אדם חומד בצע שבעולם. ואם לא, הוא רודף 
אחר נשים, ותאוותו ניאופים.
%break
ואע"פ שחומד בצע שבעולם, גם זה לא הוסר ממנו, ואינו מתבייש. 
עיניו שקועות ומדבר בהן. כלומר, בשעה שמדבר קורץ בעיניו.
%letter 167
.167 אם שב לאדונו, מתחלפים הקווים, ג' ברוחב ואחד לאורך, ואלו 
השניים הדקים עומדים בקיומם. אז הרצון שלו הוא באשתו יותר 
והתדבק בה. קו אחד דק ביותר נכנס בין אלו ב' הקווים הדקים. אז 
מתחברת אות ה' באות ז'.
%letter 168
.168 ואם קו אחד באורך וארבעה ברוחב, וג' דקים עומדים על אותו 
האחד שבאורך, וקו אחד על אלו הארבעה שברוחב. על זרוע שמאל ג' 
סימנים דקים שנולדו בו מימים מועטים, ושערה אחת תלויה באותו 
האחד העומד בראשם.
%break
זהו רודף אחר ניאוף אשת חברו. בעל זדון הוא. מפחיד בעין שמאל 
בלא דיבור כלל, כלומר, משלים פעולתו ואינו צריך לדבּר. ומשום 
שהוא בעל זדון, אינו דואג לכבוד אדונו לשוב לפניו. ואח"כ הורג אותו 
נחש, או אדם אָדום.
%letter 169
.169 ואם ארבעה באורך, ושלושה ברוחב, ואלו העולים למעלה הוסרו 
ממנו. זה, שובר ליבו לפני אדונו ושב בתשובה. אז הוא באות פ' 
ומתחברת באות ה'. על אלו ועל אלו שכמותו כתוב, שלום שלום 
לָרחוק ולקרוב.
%letter 170
.170 עד כאן כל אלו הסודות של תולדות אדם, שהן תולדות, הנולדות 
בו מזמן לזמן לפי דרכיו של האדם. אשרי חלקם של אלו היושבים 
לפני רבי שמעון, וזכו לשמוע מפיו סודות התורה.
%break
אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב. אמר רבי שמעון, אשריכם 
חברים, שכל סוד לא נעלם מכם. כמה מקומות עליונים מזומנים לכם 
לעוה"ב.
%letter 171
.171 כתוב, ואתה תחזה מִכּל העם אנשי חיִל יִראֵי אלקים, אנשי אמת 
שונאֵי בָצַע. ולא כתוב, תבחר. תחזה, הוא לפי ראות עיניים. בצורה 
של האדם, באלו שש בחינות שלומדים, והכול הוא בפסוק הזה:
%break
א. ואתה תחזה, בשיער.
ב. מכל העם, במצח.
ג. אנשי חיל, בפנים.
%break
ד. יראי אלקים, בעיניים.
ה. אנשי אמת, בשפתיים.
ו. שונאי בצע, בידיים, בקווים שלהם.
%letter 172
.172 כי אלו הם סימנים להכיר על ידם בני אדם, לאלו שרוח החכמה 
שורה עליהם. ועכ"ז, משה לא היה צריך לזה. אלא כתוב, ויבחר משה 
אנשי חיִל מכל ישראל. משום שרוח הקודש היה בא אליו והודיע לו, 
ובו היה רואה הכול.
%page 265
%letter 173
.173 כמ"ש, כי יהיה להם דָבָר בא אליי, ושפטתי. באים אליי, לא 
כתוב, אלא בא אליי, זהו רוח הקודש, שהיה בא אליו, ובו היה יודע, 
ולא היה צריך לכל זה להסתכל ולעיין, אלא לפי שעה היה משה יודע.
%letter 174
.174 כעין זה ידע שלמה המלך. ידע בכיסאו, שרוח הקודש היה שורה 
עליו, שכל מי שהתקרב לכיסאו, אימה ופחד נפלו עליו. ובו היה דן דין 
בלי עדוּת.
%break
משום שצורות היו בכיסאו, וכל מי שהתקרב עִם שֶקר, הייתה דופקת 
אותה צורה, והיה יודע שלמה המלך, שבא עִם שקר. משום זה האימה 
של הכיסא נפלה על הכול, וכולם נמצאו צדיקים לפניו.
%letter 175
.175 מלך המשיח דן ברֵיח. כמ"ש, וַהֲרִיחו ביראת ה', ולא למראֵה 
עיניו ישפוט. ושלושה אלו, משה ושלמה המלך ומלך המשיח, דנים 
העולם בלא עדוּת והתראה.
%break
שאר בני העולם דנים ע"פ עדות ע"פ התורה. החכמים הנודעים באלו 
הצורות, עליהם להזהיר את בני העולם, ולתת רפואה לבני אדם, 
ולרפא אותם. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב.
%break
%H ואתה תחזה סודי סודות
%break
%letter 176
.176 ואתה תחזה מכל העם. זה ספר תולדות אדם. זה ספר מאלו 
הספרים הסתומים והעמוקים. אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי בתפילה 
למי שברא העולם,
%break
שאע"פ שבפסוק הזה גילו הקדמונים סתומים עליונים, יש עוד 
להסתכל ולעיין בסודות הספר של אדה"ר, שמשם נמשך הספר הגנוז 
של שלמה המלך.
%letter 177
.177 ומפרש הפסוק, זה ספר. ז"ה, מורה שתלוי בו הכול. ז"ה, הוא 
עה"ח, ת"ת. ז"ה, מגלה ואין אחר שיגלה. ז"ה, הוא כמ"ש, החודש 
הזה לכם ראש חודשים. שפירושו, זה ניסן ולא אחר. אף ז"ה שכאן, 
פירושו, זה מגלה ולא אחר.
%letter 178
.178 זה ספר. להסתכל בו ולגלות תולדות אדם. הוא אילן, המגלה 
תולדות אדם שעושה פירות, שמוליד נשמות, להוציא לעולם. זה ספר, 
לדעת חכמה סתומה ועמוקה, שנמסרה לאדה"ר בצורות של בני אדם. 
חכמה זו נמסרה לשלמה המלך, וירש אותה, וכתב בספרו.
%letter 179
.179 משה התקשה בזה, עד שבאה השכינה ולימדה לו. והיא ראתה 
וביררה לכל אלו האנשים, שנראו והוכרו בפרצופיהם. ושם למד משה 
חכמה זו, והכניס אותה בתוכו.
%break
כמ"ש, ואתה תחזה. וכמ"ש, ואתה הוא ושנותיך לא יִיתָמוּ. ואתה 
מְחַייה את כולם. ואתה ה' מָגן בַּעֲדי. שכל אלו המילים, ואתה, פירושן 
השכינה. אף כאן, ואתה תחזה, פירושו השכינה.
%letter 180
.180 ואתה, השכינה, תחזה ותסתכל בזה. אתה ולא אחר, לדעת 
ולהסתכל בשישים ריבּוא (600,000). בשש בחינות יש להסתכל 
בצורות בני אדם, ולדעת חכמה על בירורה.
%break
ואלו הן: בשיער, בעיניים, בחוטם, בשפתיים, בפנים, ובידיים. כלומר, 
בקווים שבידיים. ובשש בחינות אלו כתוב, ואתה תחזה.
%page 266
%letter 181
.181 ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים, אנשי אמת שונאי 
בצע.
אתה תחזה, פירושו: בשיער, בקמטים שבמצח, באלו הגבות שעל 
העיניים.
%break
מכל העם, כלומר בעיניים, בקרומים שבעין, ובקמטים שמתחת לעין.
אנשי חיל, אותם שיש להם כוח לעמוד בהיכל המלך. וניכרים, בצהוב 
שבפָנים, בפָנים, ובקמטים שבפָנים, וברשימו שבהם בזקָן.
%break
שונאי בצע, כלומר בידיים ובקווים שבידיים, וברשימות שבהן. וכל שש 
הבחינות רמוזות כאן בכתוב, שנמסרו למשה להסתכל ולדעת חכמה 
סתומה. וחכמה זו יורשים צדיקי אמת כראוי, אשרי חלקם.
%letter 182
.182 כתוב, עור ובשר תלבישֵני, ובעצָמות וגידים תשוכְכֵני. כעין זה 
עשה הקב"ה למעלה מדרגות על מדרגות, אלו על אלו, סתומות בתוך 
סתומות, וצבאות ומרכבות, אלו על אלו. כך עשה בכל אלו עורקים 
וגידים, שעשה בהם מדרגות על מדרגות.
%break
ואלו הם העצמות, העומדות בקיום מדרגות עליונות. ואלו, מהמדרגות, 
נקראות בשר, שהן המדרגות והשליטה של קֵץ כל בשר. וכל אלו 
הנהנים מעשָן הבשר מרֵיחות הקורבנות, ואחרים השולטים בבשר. 
ולמעלה מכולם הוא עור, עור המכסה על כל.
%letter 183
.183 כעין שעשה הקב"ה כוכבים ומזלות בעור הרקיע להסתכל בהם, 
שהם אותות השמיים, ולדעת בהם חכמה, כך עשה הקב"ה בבני אדם 
רשימות וקמטים בעור הפרצוף של אדם,
%break
שהם כמו אלו הכוכבים והמזלות שברקיע, לדעת ולהסתכל בהם 
חכמה גדולה, ולהתנהג בהם הגוף.
%letter 184
.184 כמו שמתחלף בעור הרקיע מראה הכוכבים והמזלות לפי 
המעשים של העולם, כך מתחלף מראה הרשימות והקמטים בעור 
האדם, לפי מעשיו, מזמן לזמן. ודברים אלו לא נמסרו אלא לצדיקי 
אמת, לדעת וללמוד חכמה רבה.
%letter 185
.185 זה ספר תולדות אדם. מזמן לזמן לפי מעשיו של האדם, כך 
נולדות ונרשמות ומתחלפות בו הרשימות, מזמן לזמן. כי בזמן שרוח 
הקודש שורה בתוכו, כך עושה תולדות ומראה רשימות הרוח ההוא 
שמבחוץ.
%letter 186
.186 ובזמן שעבר ומש ממנו רוח הקודש ובא רוח הטומאה, רוח 
הטומאה ההוא דופק בתוכו, ומראה לחוץ מראות ורשימות ידועות, 
שניכרות בו בקמטים שבעור מבחוץ, ואע"פ שהשיער והמצח והחוטם 
וכל אלו סימנים עומדים על קיומם.
%letter 187
.187 זר"ה פס"ץ. עיקרן הן חמש אותיות זר"ה פ"ס, שהן אותיות זה 
ספר. והץ' מתחברת עימהם, להיותה מתחלפת תמיד עם האותיות 
ההן. אות ז' היא דבר העומד בשערות האדם.
%break
והסימן הוא, זין, כלומר כלי זין. וכלי זין של שמשון היו בשערותיו, 
שבהן הייתה כל גבורתו. וזהו נֵזר האלקים שעליו.
%letter 188
.188 שיער העומד להיות מוכּר ותלוי מלמעלה למטה. זה עומד באות 
ז' ומתחברת בו אות צ', זו נכנסת ומוציאה אות ס'.
%page 267
%letter 189
.189 אם שערות אלו תלויות ושחורות, ובמצח יש ג' קווים מצד ימין, 
וב' מצד שמאל, ואינם מתחברים אלו באלו. בצד ימין יש שלוש 
רשימות דקות העוברות עליהם, והן שבילים לעבור על אלו הקווים 
האחרים. ובצד שמאל חמישה קווים, ואחד מהם קטן באורכו.
%break
זה עומד בתוך אות ז' ואות ץ'. אז תימצאנה גבות חזקות על חורי עיניו 
שמתחברות זו בזו.
%letter 190
.190 זהו אדם בעל כעס, ולא במהרה, ומעכב את מצב המנוחה שלו. 
מחזיק עצמו שהוא חכם ואינו כך. מרים ראשו תמיד להסתכל. בעל 
מריבה הוא בחוץ, ובביתו אינו כך. אינו מחשיב התורה להסתכל בה. 
דברי בני אדם נחשבים לו כמשא, ומשיב דברים נמרצים עליהם.
%letter 191
.191 ואם נפרדות הגבות זו מזו, מגיעות ואינן מגיעות זו לזו, אז 
יימצאו במצח לצד ימין, שני קווים גדולים ואחד קטן, ושתי רשימות 
קטנות שנכנסות ביניהם ברוחב. ולצד שמאל שניים, אחד גדול ואחד 
קטן, ורשימה אחת קטנה שנכנסת באחד ואינה מגיעה לשני.
%letter 192
.192 זהו בעל כעס, לפי שעה מתמלא בכעס, ולפי שעה שׁוכך כעסו. 
בעל מריבה בביתו, ואינו ברוח נוח. פעם אחת בימיו משיב נמרצות 
לבני אדם. מסתכל למטה.
%break
מצחו נקמט בשעת כעסו, ודומה לכלב, ומיד שוכך כעסו ומשיב רכּות. 
זהו אדם שהרוח שלו והרצון שלו לעסוק בסחורה, ולתת כל מיני 
מיסים למלך. ובהשתדלותו במסחר עולה לעשירות. כי מתחלפת אות 
צ' באות ס'.
%letter 193
.193 ואם הגבות נפרדות זו מזו, ושערות אחרות קטנות נכנסות בין זו 
לזו, זהו תמיד נוטר שנאה גדול. טוב הוא בביתו. והוא שמח ועצוב עם 
בני אדם. זה עומד בין ץ' ובין ס'.
%break
מסתיר כספו, אינו רוצה להתגלות, ושיתגלו מעשיו. קמצן הוא, 
ושערותיו שוות זו עם זו ותלויות. אינו מחשיב את עצמו שיתלבש 
כראוי. מה שלובש אינו מתוקן בו. מצחו גדול, ג' קווים בימין, וד' 
בשמאל, שתי רשימות נכנסות ביניהם.
%letter 194
.194 זה, כשמדבר, פושט את עור מצחו, ואלו הקווים אינם נראים כל 
כך. מכופף ראשו והולך. הימין ממנו משמשת כשמאל, והשמאל ממנו 
משמשת כימין. הוא עצוב תמיד. בעל לשון הרע. מחזיק עצמו חכם 
בכל מעשיו. בעל שנאה לכל העוסקים בתורה.
%letter 195
.195 אם בזרוע שמאל יש לו רשימה שחורה, וד' שערות קטנות בה, 
וב' גדולות התלויות בה הן אדומות. השערות חלקות ותלויות, והן אינן 
אדומות ואינן שחורות. המצח שלו אינו גדול ואינו קטן. זה עומד בין 
אות ס' ובין אות ץ', כלול באות ז'.
%letter 196
.196 קו אחד גדול במצחו ההולך ברוחב מצד זה לצד זה. ב' קווים 
אחרים, אבל אינם רשומים כל כך, כי אינם נמשכים מצד זה לצד זה, 
כמו הקו האחד. ארבעה קמטים קטנים עומדים בין שתי גבות שבראש 
החוטם למעלה.
%letter 197
.197 זהו איש שמח. חכם. פיקח. ותרן בכספו. בכל מה שמשתדל 
לדעת הוא חכם. לפי שעה כועס ולפי שעה נח כעסו. אינו נוטר שנאה 
לעולם. לפעמים הוא טוב, ולפעמים אינו טוב כל כך, אלא שנמצא 
במשקל, לא טוב ביותר ולא רע ביותר.
%break
כששב בתשובה לאדונו, אדונו אוחז אותו בידו, ועולה לכבוד גדול. 
הכול צריכים אליו. האות ס' הולכת אצלו תמיד יותר מהאות ץ'.
%page 268
כל אלו המייעצים עליו עצה רעה, אינם מצליחים והעצה אינה 
מתקיימת, ואינם יכולים להזיק לו. נראה שהוא רמאי ואינו כך. אות ס' 
ואות ץ' מתאבקות עליו, וע"כ פעם עולה ופעם יורד.
%break
כששב לאדונו, מנצחת אות ס' ומתמלא רצונו בכל דבר. הוא רחמן, 
ובוכה כשמתמלא רחמים.
%letter 198
.198 רשימה אחת יש לו בזרוע ימין, והפרצוף עומד ואין עליו שערות 
כלל. ואם השערות מסולסלות ואינן תלויות תחת אוזניו, והן עומדות 
מסולסלות למעלה מאוזניו, זה עומד בדיבורו.
%letter 199
.199 מצחו גדול ולא כל כך, הקווים שלו חמישה, שלושה עוברים מצד 
זה לצד זה של המצח, ושניים אינם עוברים. בעל מחלוקת הוא, 
וביותר בביתו. כל מעשיו במהירות, נראה טוב ואינו כך.
%break
משבֵּח עצמו במה שאין בו. זה עומד באות ז' בלבד ועולה למרחוק 
באות צ' בלבד, הוא מגיע ואינו מגיע. אות ס' אין בו כלל. ותרן בדיבורו 
ולא יותר. מכניס עצמו במה שאינו ראוי לו. מי שמשתתף עימו צריך 
להיזהר מהחמדה שלו, אבל מצליח עימו.
%letter 200
.200 השערות תלויות ואינן חלקות, ושערותיו רבות, חמישה קווים בו 
שמגיעים ואינם מגיעים זה לזה. העיניים שלו צהובות ופקוחות. זה 
מכופף ראשו.
%break
נראה טוב וצדיק, ואינו כך. משבח את עצמו, אם עוסק בתורה הוא 
כאדם גדול. גיבור ביִצרו. כשמדבר, מקמט את חוטמו ופושט עור 
מצחו. כל מעשיו הם למראה בני אדם.
%break
מצליח בעשירות. רמאי הוא בכל מעשיו. בעל לשון הרע. יודע 
להישמר בכל דבר מפני בני אדם. שיגעון בו, ומתכסה במה שעושה, 
שאינו ניכר. מביא מחלוקת, בין אדם לחברו, בחשאי.
%letter 201
.201 אוזניו גדולות, עומדות על קיומן תחת השערות. זה עומד באות 
ץ' ובאות ז'. ומשום זה, מעשיו הם לעיני בני אדם, אם בין כתפיו 
תלויות שלוש שערות, בלא רושם כלל. מי שמשתתף עימו אינו מצליח.
%break
והוא מצליח ברמאות שלו. ונראה כצדיק כלפי אחר, וחושב שעשה 
עימו מעשים של אמת.
%letter 202
.202 אם השערות קמוטות ותלויות תחת אוזניו, אם הוא פנוי מאישה, 
קו אחד במצחו, ושלושה קמטים על ראש החוטם, בין הגבות שלו. 
הוא איש שמח. פיקח בכל דבר. רמאי. ותרן, ומוותר לאלו המתקרבים 
לו. זה עומד באות ס' ובאות ז'.
%break
וכשיזקין, תתחלפנה האותיות, אות ז' בתחילה, ואות ס' עימו. אינו 
ותרן אלא בביתו. מצליח בעשירות. אינו רמאי, ומסיר את עצמו 
מהדרך הזו.
%letter 203
.203 על הגבה השמאלית יש רושם אחד קטן, שהיכה אותו אדם בימי 
נעוריו. עין ימין סתומה. חמישה קמטים על ראש חוטמו ברוחבו בין 
גבות עיניו. שערות מסולסלות מעט על ראשו. מקמט את העיניים. זהו 
באות ז' בלבד. הוא בלא תבונה. שיגעון יש בליבו. מבוהל במעשיו.
%letter 204
.204 קו אחד על מצחו, וארבעה אחרים קטנים. אין בו אמונה. לא 
ישתתף עימו אדם, כי לא יצליח. רשע הוא לאדונו בכל מעשיו. ותולדה 
אחת קטנה, יש לו על ירך שמאל.
%break
לפעמים נִמְחָה, ולפעמים חוזר ונולד. ואם ד' קווים על מצחו, יש בו כל 
זה, אבל אין בו תולדה על ירכו השמאלית. ואם ג' קווים גדולים וג' 
קטנים על מצחו, והם באמצע המצח, הוא בעל שערות יפות.
%page 269
%letter 205
.205 המצח מתבאר בשערות, והמצח מתבאר בעיניים. העיניים 
מתבארות בשערות, לארבעה צדדים: בבַת העין, בצבעים שבעין, 
בלבן שבעין, ובשחור שבעין.
%break
כל הסתכלות להסתכל בכל אלו ששת הסימנים, בשיער המצח 
וכדומה, אינה אלא מ-13 שנים ומעלה, שכבר נפרד באדם רוח 
הקדושה מרוח הטומאה.
%break
חוץ מאשר בקווים בלבד, כי הקווים בין קטן ובין גדול מתחלפים 
תמיד. ואפשר לבחון בהם, אם הם מטומאה או מקדושה.
%letter 206
.206 ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל. כי הסימנים האחרים חוץ 
מאנשי חיל, ביקש ולא מצא. וכן כתוב, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים 
וידועים לשבטיכם. ידועים, שנודעים באלו סימנים.
%break
ומצא, חוץ מנבונים שלא מצא. מכאן משמע, שאנשי חיל וחכמים 
מעלותיהם קרובות זו לזו. כי כאן כתוב, ויבחר משה אנשי חיל. 
ובדברים כתוב, ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים.
%letter 207
.207 העין היא אות ר' ואות פ', שהגבות לבנות והשיער אדום. אם 
גבות עיניו לבנות, זהו אדם שאנשים צריכים להישמר מפניו. כל דבריו 
ברמאות. פיקח הוא. נוטר שנאה.
%break
זהו באות ר' בלבד. ולא התחברה עימו אות פ', אלא הולכת ומשוטטת 
עליו, ואינה מתיישבת בו. עיניו של זה שקועות. מהיר במעשיו. וכן כל 
מי שעיניו שקועות, צריכים להישמר ממנו בכל המעשים. רמאי הוא, 
וברמאות נותן טעם לדבריו.
%letter 208
.208 אם המצח שלו גדול ואינו עגול, שתי רשימות גדולות הולכות 
ברוחב המצח מצד לצד, וארבע קטנות. השערות שלו תלויות. קר מוח 
הוא. וע"כ פיקח הוא. אוזניו קטנות. בזרועותיו שיער רב.
%break
מנוקד הוא בנקודות של רשימות שחורות. ואם רשימות אדומות, חוזר 
לפעמים לעשות טוב, ומתקיים בו זמן קצר, ולפעמים חוזר לסורו. בעל 
חמדה הוא.
%letter 209
.209 זרעו של דוד הוא ההיפך. דוד המלך ירש האָדום הנאֶה הזה, 
כדי לעשות דין ולעשות מעשים נאים. עיניו עיניים של רחמים, כמ"ש, 
יושבות על מִילֵאת, מעלות חן וחסד, חוט אחד ירוק הולך ביניהן.
%break
בשעה שעושה מלחמה, החוט ההוא מתהפך ונעשה אדום כמו ורד. 
נח כעסו במלחמה, חוזר החוט כבתחילה.
%break
ניסים גדולים היו בעיניו: היו שמחים, היו מתאווים לראותן. היו בהן 
נקודות בשלושה צבעים, שמחת לב הייתה בכל הלב, הרשעים שהיו 
מסתכלים בהן, היו זעים ומפחדים ועלו בליבם אימה ופחד.
%letter 210
.210 אם המצח שלו גדול ועגול ביופי, וכל האותיות נראות ועולות בו, 
אלו עולות ואלו יורדות, אלו שירדו עולות, ונותנות מקום אלו לאלו. 
משום זה, הרשימות שלו עולות באורך למעלה במצחו.
%break
גבות עיניו רחמי רחמים, אינן שחורות ולא אדומות, אלא שהן בין שני 
צבעים אלו. בת עין שמבפנים מראה כל צורות העולם. חוט אדום 
סובב אותה, ושמחה סביב סביב הכול.
%letter 211
.211 בתחילה, כשאלו הרשעים מתקרבים לראות העיניים, אלו 
הרשעים כשרואים אותן צוחקים, ורחמים וחן וחסד בהן. ואח"כ רואים 
בהן אומץ ופחד ואימה וכעס.
%page 270
ועיניו יונים כלפיהם. יונים, שעושים הונאה לרשעים, כמ"ש, ולא תונוּ 
איש את עמיתו. וכתוב, עינייך יונים, שמְקרבים המסתכל בהן, 
ומרחיקים אותם. כל הצורות שבעולם כלולות בפניו. שערות ראשו היו 
רשומות בצבעים של שבעה מיני זהב.
%letter 212
.212 אמר אדה"ר בסִפרו, שהצורות של המשיח הראשון, ללבנה, 
שהיא המלכות, כלומר מזרעו של דוד, כי המשיח השני הוא משיח בן 
יוסף.
%break
המראה שלו זהב ירקרק, בפניו. המראה שלו זהב אופִיר, בזְקָנו. 
המראה שלו זהב שְׁבָא, בגבות עיניו. המראה שלו זהב פַּרְוָויִים, 
בגבות שעל עיניו, בריסי העיניים. המראה שלו זהב סָגוּר, בשערות 
ראשו. המראה שלו זהב מוּפָז,
%break
על החזה שלו, בלוח שעל ליבו. המראה שלו זהב תַרְשִׁישׁ על שני 
זרועות. כל שבעת המראות האלו היו רשומים על כל המקומות האלו 
של השערות.
%letter 213
.213 בזרוע ימין שלו, היה חקוק ורשום רושם אחד סתום מבני אדם, 
שהוא מִגְדל שחקוק בו אריה. ואָלף קטנה רשומה בתוכו. כמ"ש, אֶלף 
המָגן תלוי עליו. כל זמן שעושה מלחמה, הרושם ההוא עולה ובולט, 
ועל המגדל דופקת האלף הזו, ואז מתגבר לעשות מלחמה.
%break
וכשנכנס במלחמה, דופק האריה, ואז מתגבר כארי ומנצח המלחמות. 
והמגדל ההוא מֵריץ, כמ"ש, בו ירוץ צדיק ונשגב. ונשגב דוד משונאיו, 
שאינם יכולים לו. וסימנים אלו ורשימות אלו, היו רשומים בזרוע 
שמאל. רושם של אדם אחר אינו כזרעו של דוד.
%letter 214
.214 אם העיניים צהובות ובולטות, שיגעון בליבו. מצחו רב. שערותיו 
מרובות תלויות למטה, רחוקות מעור הראש. הוא נבון. פֶּה מדבּר 
גדולות. שפתותיו בלויות. בעל לשון הרע.
%letter 215
.215 במצחו ג' קווים. אם בעינו שני גידים אדומים. זהו באות ר' 
בלבד, וגיד מאיר שורה אצלם. עבירה הזדמנה לו וניצל ממנה.
%letter 216
.216 ואם גיד אחד אדום בעין בפְנים עומד באורך, ושני גידים קטנים 
תחתיו, ואחד עובר בעיניו. זה יש לו עצה רעה באישה האסורה לו, 
ועוד העצה קיימת. אז תמצא במצחו,
%break
קו אחד לאורכו. מגבּת עין ימנית יוצאת שערה אחת, וארבע שערות 
קטנות תחתיה. ואחת העוברת ביניהן לרוחבן.
%letter 217
.217 ואם יפרושׁ מהחטא ההוא, יימצאו בעיניו שני גידים דקים 
הולכים ברוחבה של העין, ואחר אינו עובר ביניהן. וכן במצח. והזמן 
שנבדל מהחטא ההוא, נחשב עד תשעה ימים. כי משם והלאה יימחו 
רשימות אלו וייוולדו אחרות.
%letter 218
.218 עיניים דקות והופכות מעט לאדום. זהו נבון. כל דבריו בתשובה. 
במצחו תמצא שלוש רשימות, אחת גדולה העוברת מצד זה לצד זה. 
ושתיים אחרות שאינן עוברות. גבות עיניו גדולות. הוא קשה עורף.
%break
כשמדבר, מקמט את חוטמו בכעסו או בעת שהוא קשה לב. שֵם רַע 
עומד עליו. הוא רע בעיני הכול, הכול שונאים אותו. לפעמים מצליח 
ולפעמים לא.
%letter 219
.219 שלוש שערות גדולות בחזהו על ליבו. שפתותיו בלויות. בעל 
גאווה עד לשיגעון. בעל לשון הרע.
%page 271
%letter 220
.220 שערותיו חלקות גדולות ורבות. פניו, פנים ארוכות מעט, ועגולות 
מעט. לפעמים מתנחם על כל מה שעשה, וחוזר לסורו. בעיניו יימצאו 
שני גידים בעין ימין, ואחד בעין שמאל. אוזניו קטנות עומדות על קיומן.
%letter 221
.221 זרעו של דוד הוא ההיפך. בזרעו של דוד כל הסימנים האלו הם 
לטוב, ולעשות טוב. חוץ משפתיים גדולות, שכל מי ששפתיו גדולות, 
הוא בעל לשון הרע, בין צדיק ובין רשע. אלא אם הוא צדיק גמור, 
שבזכויות שלו מנצחַ, ושומר את עצמו מלשון הרע.
%letter 222
.222 אם העיניים ירוקות ומעט מצבע אדום הולך ביניהן. במצחו שתי 
רשימות מצד זה לצד זה, ואחת קטנה למעלה, ואחת למטה, הוא 
באות פ' ובאות ר', מצחו גדול בעיגול, הוא טוב לכל.
%break
נותן מכל מה שיש לו לכל אדם. הוא ותרן. שערותיו חלקות ותלויות. 
בצד ימין יש לו שערות לבנות מיום שנברא.
%letter 223
.223 בני העולם בעלי התבונה, פקוחי העיניים, כלומר בעלי החכמה, 
בעלי האמונה, שהיא השכינה, שהייתה גנוזה בכם. מי מכם שעלה 
וירד, שקיבל אורות המאירים מלמטה למעלה, המכונים עלייה, ואורות 
המאירים מלמעלה למטה, המכונים ירידה?
%break
מי שרוח אלקים קדושים בו, יקום ויידע שבשעה שעלה ברצונו של 
ראש הלבן, כתר, לברוא את האדם, השפיע בתוך מאור אחד, שהיא 
בינה, והמאור השפיע בהתפשטות המאור,
%break
שהוא ז"א, המכריע ומאיר את ב' הקווים ימין ושמאל דבינה. 
והתפשטות המאור, הוציאה נשמות בני אדם.
%letter 224
.224 כמו כן הזדווג והשפיע התפשטות המאור, ז"א, בתוך סלע אחד 
חזק, המלכות, והסלע ההוא הוציא שלהבת אחת, הלוהטת ומרוקמת 
בכמה גוונים, בחינת העיבור של הרוח, המלא דינים.
%break
והשלהבת ההיא עולה, שמקבלת בחינת יניקה, שהאורות מאירים בה 
מלמטה למעלה. ויורדת, שמקבלת ג"ר של רוח, שהאורות מאירים 
מלמעלה למטה. אבל בדינים, מצד החיסרון של חסדים, עד 
שהתפשטות המאור,
%break
ז"א, משפיעה בו בחינת קו אמצעי וחסדים, ואז שב ומתיישב במקומו 
ונעשה רוח החיים לאדה"ר.
%letter 225
.225 ונעשה ברוח ההוא תחומים, י"ב (12) גבולי אלכסון שמקבל 
מז"א. ולוקח גוון אחד משֶמש, מז"א, הגוון הירוק. יורד למטה ולוקח 
גוון אחד מלבנה, ממלכות, גוון המקבל מכל הגוונים. ומקבל מארבע 
חיות, אריה שור נשר אדם, שבמרכבה התחתונה.
%break
סר לימין ולוקח גוון המים, שהוא לבן, הכלול בפה האריה, שהוא חסד.
סר לשמאל, ולוקח גוון האש, שהוא אדום, הכלול בפה של שור אחד 
האדום כמו ורד, שהוא גבורה.
%break
סר לפניו ולוקח גוון הרוח, שהוא ירוק, הכלול בפה של נשר גדול אחד, 
גדול הכנפיים, בעל נוצות, כל הגוונים נראים בו, שהוא גוון ארגמן, 
הכולל כל הגוונים. שהוא ת"ת.
%break
סר לאחור ולוקח גוון העפר, המקבל מכל הגוונים, הכלול מד' רוחות 
העולם חו"ג תו"מ, המקבל מהפה של פני אדם, שכל הצורות 
מסתכלות אליו. והוא מלכות.
%letter 226
.226 התיישב הרוח ההוא בעפר ההוא והתלבש בו. כי העפר, מלכות, 
הוא הנפש של אדה"ר, והרוח התלבש בנפש. אז העפר ההוא, הנפש, 
התנדנד וירד למטה, וקיבץ עפר מד' רוחות העולם ונעשה צורה אחת 
ופרצוף, כלומר גופו של אדה"ר.
%break
והרוח נגנז בו לִפְנַי ולִפְנים. והעפר ההוא שהתקבץ מד' רוחות, שהוא 
הגוף, הנפש השפיעה בו כשהוא כלול ברוח.
%page 272
%letter 227
.227 והנפש ההיא, היא יסוד למעשי הגוף. כפי מעשי הנפש ההיא 
בגוף, כך נראה בעור מבחוץ. הרוח נגנז מבפנים, והנפש, נראית 
מבחוץ, עולה ויורדת ומכה בפניו ומראה צורות ורשימות,
%break
מכה במצחו ומראה צורות רשימות, מכה בעיניו ומראה צורות 
ורשימות. כמ"ש, הַכָּרַת פניהם עָנתה בם.
%letter 228
.228 המאור, שנמשכת ממנו המדידה, כלומר, המסך דחיריק, המודד 
את שיעור הקומה של חוט אחד ירוק, קו אמצעי, שמקבל המסך הזה 
מהמלכות, שהיא השלהבת של התוהו,
%break
שהוא האש של מלכות דמדה"ד. מכה בידיו של האדם בשעה שהוא 
ישן, ורושם רשימות וקווים בידיו. וכפי מעשי האדם כך נרשם.
%break
ואלו האותיות מתהפכות בו מלמטה למעלה, ויודעים אותן החברים 
צדיקי האמת, ברשימת האותיות של המאור, המלכות. וכל הכוחות 
שבפְנים האדם עושים רשימות וקווים ואותיות מתהפכות.
%break
מי שרושם זה, רושם בסוף המשכן, המלכות. כמ"ש, רוּקמתי 
בתחתיות אָרץ. בתחתיות המלכות, הנקראת ארץ. שהיא נרקמת ג"כ 
מכוח שלהבת המלכות דמדה"ד, כמו הידיים של האדם.
%letter 229
.229 עיניים לבנות ונתחי בשר אדומים בחורי העיניים, במקום 
שהעיניים יוצאות משם, וכשמסובב עיניו הם נראים. זהו באות פ' 
ובאות ר' כלולות יחד.
%letter 230
.230 מצחו גדול, שלושה קווים עולים במצחו, ושישה קטנים אחרים. 
אדום ולא אדום הוא, ועומד בין שני צבעים. וכן גם שערותיו. פניו 
גדולות. שערותיו קמוטות, מסולסלות, ולא כל כך. תלויות מעט מתחת 
לאוזניו. הוא טוב. בעל אמונה. בעל כעס חזק בשעה שכועס.
%letter 231
.231 אם האדום ההוא שבחורי עיניו, מתפשט בעינו. כעסו רע. בשעה 
שמדבר בכעסו, סותם פיו, ויוצא עשן מנחיריו. ולזמן קצר נח כעסו, 
ולא כל כעסו, עד היום האחר או שני ימים. זה לפעמים מצליח 
ולפעמים לא. אבל עומד תמיד בהצלחה, אם מעטה ואם רבה.
%letter 232
.232 ואם האדום שבפי עינו מעט כחוט, ואינו מתפשט בשעת כעסו 
בעין. ויש בו כל אלו הסימנים. הוא חלש הלב. והוא מתיירא מכל. 
השינה אינה מיושבת בו. חושב תמיד מחשבות. ומפחד מכל. ומצליח 
לכל המשתתף עימו. איש מושחת. אינו מתרחק מניאוף.
%letter 233
.233 לפעמים חוזר בתשובה ומתיירא. ומתוך היראה, יימצא אז בעינו 
הימנית, האדום ההוא שבפי העין, שהוא בסוף בשולי העין, וגיד אחד 
דק אדום בעין השמאלית. ואם מתחלפים בה,
%break
מה שבימין בשמאל ומה שבשמאל בימין, אז עוד הוא בקלקולו, שעוד 
לא עשה תשובה, וחזר ושבר חתיכת קרח, כלומר, הפסיק בינו ובין 
העבירה, כדי לעבור העבירה.
%letter 234
.234 שני קמטים על ראש עינו, ושלושה למטה. וברגל שמאל באצבע 
האמצעי שש שערות, ובזמן אחר חמש. ועתה יש בו שש, כי שערה 
אחת קטנה ביניהן. עיניים שחורות, וגבות עיניו גדולות,
%page 273
שיש בהן הרבה שערות אלו על אלו. ואלו העיניים השחורות והירוקות, 
הולכות בתוכן והירוקות שקועות יותר. זה יש לו חמישה קווים במצח. 
שניים העוברים מצד אל צד, ושלושה שאינם עוברים.
%break
%H בחודש השלישי
%break
%letter 235
.235 בחודש השלישי לְצאת בני ישראל מארץ מצרים. בחודש הזה 
שולט אוריאל הממונה הגדול. כי ניסן אייר סיוון, הם כנגד חג"ת, 
שבחסד שולט מיכאל, בגבורה גבריאל, בת"ת אוריאל.
%break
ו-365 רבבות (3,650,000) מחנות עימו, כמספר ימות השנה, שהם 
365 ימות החמה. וכולם יש להם שס"ה (365) מפתחות של האורות, 
מהאור ההוא, היוצא מתוך החשמל העליון הפנימי הגנוז והסתום, 
שסודות האותיות הקדושות העליונות של השם הקדוש תלויות בו.
%letter 236
.236 וזהו שכתוב, איש תם, שנקרא יעקב, ת"ת, אדון הבית איש 
האלקים. כי המלכות שמחזה ולמעלה נקראת תם, ויעקב בעלה של 
המלכות. ע"כ נקרא איש תם, שהוא בעלה והאיש שלה.
%break
תם הוא מלשון שלמות, כי שם הסיום של קשר התפילין, המלכות, 
הנקראת לאה. ויעקב איש תם היה, איש שלה.
%break
ובצורתו עומד עניין החשמל הפנימי העליון המכוסה והגנוז. וכל 
האורות הסתומים העליונים הוא אוחז וממנו הם יוצאים. וכל המחנות 
של המלאך אוריאל אוחזים באלו המפתחות של האור ההוא, היוצא 
מתוך החשמל.
%letter 237
.237 והאור ההוא כלול בשני אורות של ימין ושמאל, והם בו אור 
אחד. האור הראשון הוא אור לבן, שאין העין שולטת בו. וזהו האור 
הגנוז לצדיקים, כמ"ש, אור זָרוּע לצדיק.
%break
האור השני הוא אור נוצץ ולוהט כמראה אדום, אור השמאל. ונכללו 
שני האורות בו כאחד, והיו אחד.
%letter 238
.238 ואוריאל הזה הממונה הגדול. וכל אלו המחנות שעימו, לוקחים 
את האור הזה. ומשום שכלול משניים, נקרא תאומים. וע"כ שולט 
בחודש הזה מזל תאומים, ובו ניתנה התורה. ומכאן נמשכות 
המדרגות למטה, עד שעולות בשֵם להאיר את העולם.
%letter 239
.239 כל שאר המזלות, השולטים בחודשים האחרים, אין להם פה 
ולשון. ומזל תאומים, יש לו פה ולשון כלולים יחד. וע"כ כתוב בתורה, 
והגיתָ בו יומם ולילה. יומם כנגד לשון, ז"א, לילה כנגד פה, מלכות. 
והכול כלול יחד. ובהכול עולה עניין התאומים.
%letter 240
.240 והנה תומים בבִטנָה. תומים, כתוב חסר א'. ולא בגלל שניהם, 
יעקב ועשיו, כתוב תומים. כי עשיו אינו עולה בעניין התאומים. אלא 
בגלל יעקב לבדו כתוב תומים. כי יעקב קו האמצעי, הכולל ב' אורות, 
ימין ושמאל. וע"ש ב' אורות אלו נקרא תומים.
%page 274
וכתוב, והנה תומים, שהוא יעקב, בבטנה. והשבח הזה, שהיה בבטן 
של הצדקת ההיא, מְשַׁבח הכתוב. ומשום שהיה שָׁם אותו רשע, עשיו, 
הסתלק משם א', וכתוב תומים בלי א'.
%letter 241
.241 והכול הוא אחד. יעקב, ת"ת, קו אמצעי, לוקח שני חודשים ניסן 
ואייר. והוא נכלל בחודש סיוון, שהוא מזל תאומים. שלהיותו נכלל 
בחודש סיוון, הכולל שני חודשים ניסן ואייר, ימין ושמאל, שע"כ נקרא 
מזל תאומים. נמצא, גם יעקב הכלול בו, לוקח שני חודשים אלו.
%break
עשיו לוקח שני חודשים, תמוז ואב. והוא לא נמצא בקו אמצעי, אלול. 
ונאבד, משום שאלול אינו שלו. ואפילו חודש אב, תשעה ימים בלבד 
הם שלו ולא יותר. וע"כ נאבד ואינו נמצא.
%break
והוא אינו תאומים, קו אמצעי, אלא נפרד לבדו וסר לצד האחר באפס 
ובשממה. כמ"ש, האויב, תמו חורָבות לנֶצח.
%letter 242
.242 ומשום שיעקב הוא תאומים, ניתנה התורה לבניו בחודש 
תאומים. והתורה היא תאומים, שהיא תושב"כ ותשבע"פ. וניתנה 
בחודש השלישי, לעם השלישי, שנכלל בשלוש מדרגות, שלושה 
אבות. תורה משולשת, שהיא תורה נביאים וכתובים. והכול אחד.
%letter 243
.243 בזמן ההוא שהגיעו ישראל להר סיני, אסף הקב"ה זרע ישראל 
והסתכל בכולם, ולא מצא פסול בכל זרע ישראל. אלא כולם זרע 
קדוש, כולם בני אמת.
%letter 244
.244 בזמן ההוא, אמר הקב"ה למשה, עתה אני רוצה לתת התורה 
לישראל, משוך אותם באהבת האבות, באהבה שאני אוהב אותם, 
ובאותות שעשיתי להם. ואתה תהיה לי שליח,
%break
והשב להם הדברים האלו. כך אמר הקב"ה למשה, בדבר זה תהיה לי 
שליח נאמן, להמשיך את ישראל אחריי.
%break
%H ומשה עלה אל האלקים
%break
%letter 245
.245 ומשה עלה אל האלקים. פירושו, שעלה למקום שפרושות כנפי 
השכינה, כמ"ש, ויֵט שמיים ויֵירַד.
%letter 246
.246 כל זמן שחקיקות המלך העליון, חקיקת המסך דחיריק שבקו 
האמצעי, שהוא ז"א, מתיישרות במקומן, שמכריעות בין ימין לשמאל, 
העולמות כולם הם בשמחה,
%break
וכל המעשים מתיישרים על קיומם. כמ"ש, את מעשה ה' כי נורא הוא. 
נורא הוא, שלמות הכול, כמ"ש, האל הגדול הגיבור והנורא.
הנורא זה יעקב, קו אמצעי. וכתוב, ויעקב איש תם, כתרגומו, איש 
שלם. שלם בכל. כך כל מעשה הקב"ה, שלמים בשלמות בקיום שלם.
%letter 247
.247 כתוב, ויִירָא ויאמר מה נורא המקום הזה. מה ראה, שאמר, 
שהוא נורא? ראה השלמוּת של האמונה הקדושה, המלכות, שהייתה 
נמצאת במקום הזה כמו של מעלה, ובכל מקום ששלמותו הייתה 
נמצאת, נקרא נורא.
%letter 248
.248 א"כ, למה תרגומו נורא ולא שלם? שאם נורא פירושו שלמות, 
הלוא היה צריך לתרגם שלם? אלא אין יראה אלא במקום ששלמות 
נמצאת. ובכל מקום שהשלמות נמצאת, נקרא נורא.
%break
כמ"ש, יְראוּ את ה' קדושיו, כי אין מחסור לירֵאיו. ומשמע ממה 
שאומר, כי אין מחסור, שיראה הוא שלמות, כי במקום שאין מחסור, 
יש שלמות.
%page 275
%letter 249
.249 מי עלה שמיים ויֵירַד? זהו משה, שכתוב, ומשה עלה אל 
האלקים. מי אסף רוח בחופְניו? זהו אהרון, כמ"ש, ומְלוא חופְניו 
קטורת סמים דקה. מי צרר מיִם בשמלה? זהו אליהו, כמ"ש, אם יהיה 
השָנים האלה טל ומטר כי אם לפי דְבָרִי.
%break
מי הקים כל אפסֵי ארץ? זהו אברהם, שכתוב בו, אלה תולדות 
השמיים והארץ בְּהִבָּראם. אל תקרא בהבראם, אלא באברהם.
%letter 250
.250 מי עלה שמיים? זה הקב"ה, שכתוב בו, עלה אלקים בתרועה. 
מי אסף רוח בחופניו? זה הקב"ה, כמ"ש, אשר בידו נפש כל חי ורוח. 
מי צרר מים בשמלה? זה הקב"ה, כמ"ש, צורר מים בעָבָיו. מי הקים 
כל אפסי ארץ? זה הקב"ה, כמ"ש, ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמיים.
%letter 253
.253 הכול דבר אחד הוא, וכל הדברים נמצאים בהקב"ה, וכולם 
במשקל אחד עולים. אלה תולדות השמיים והארץ בהבראם. אל 
תקרא בהבראם, אלא באברהם, בחסד דז"א,
%break
כמ"ש, כי אמרתי עולם חסד ייבנה. וכן שאר השמות, משה, אהרון, 
אליהו, שהם ארבעה יסודות אש רוח מים עפר, הם שמותיו של 
הקב"ה.
%letter 254
.254 מי עלה שמיים ויירד, מי אסף רוח בחופניו, מי צרר מים 
בשמלה, מי הקים כל אפסי ארץ, מה שְׁמו ומה שֵׁם בנו כי תדע. הכול 
יפה, אבל מהו סוף הכתוב, מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו, 
צודק. אבל מהו, מה שם בנו?
%letter 255
.255 כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל. וכתוב, ישראל אשר בךָ אתפָּאָר. 
ישראל פירושו ת"ת, וזה נקרא בנו.
%break
בתוך כך לא נזכר רבי ייסא, מה שאמר לו בחלום. חלשה דעתו. הלך 
לביתו. ישן. הראו לו בחלום ספר אחד של אגדה, שהיה כתוב בו, 
חכמה ותפארת במקדשו.
%letter 256
.256 הקיץ משנתו, הלך אל רבי שמעון, נישק ידיו, אמר, כך ראיתי 
בחלומי. ובפעם אחרת ראיתי בחלומי ספר אחד של אגדה, שהראו 
לפניי, והיה כתוב בו, חכמה ותפארת במקדשו:
%break
חכמה אצלם למעלה, ת"ת אצלם למטה במקדשו, שהוא מלכות. וכך 
ראיתי פעם אחת בחלומי, וכך מצאתי בפי, שנפל הפסוק הזה בפי.
%break
אמר לו רבי שמעון, עד עתה עוד ילד אתה להיכנס בין קוצרי השדה, 
בעלי הסוד, והרי הכול הראו לך. וזהו שכתוב, מה שמו ומה שם בנו כי 
תדע. חכמה הוא שמו, ת"ת בנו. כי חו"ב הם או"א של ת"ת.
%letter 257
.257 ומשה עלה אל האלקים. אשרי חלקו של משה, שזכה לכבוד 
הזה, שהתורה מעידה עליו כך. מה בין משה לשאר בני העולם? שאר 
בני העולם, כשעולים, עולים לעושר, עולים לגדולה, עולים למלכות. 
אבל משה, כשעלה, כתוב בו, ומשה עלה אל האלקים. אשרי חלקו.
%letter 258
.258 מכאן לומדים, הבא להיטהר מסייעין אותו. שכתוב, ומשה עלה 
אל האלקים. וכתוב אחריו, ויקרא אליו ה'. כי מי שרוצה להתקרב, 
מקרבים אותו.
%page 276
%H כה תאמר לבית יעקב
%break
%letter 259
.259 כתוב, אשרי תבחר ותְקָרב ישכון חצֵריךָ. אשרי חלקו של אותו 
האדם, שהקב"ה רוצה בו, וקירב אותו לשכון בתוך ההיכל הקדוש. 
שכל מי שהוא רוצה בו לקבלו לעבודתו, רשום הוא שרושמים אותו 
למעלה, לדעת כי הוא נבחר לפני מלך הקדוש העליון,
%break
לשכון במדור שלו. וכל מי שנמצא בו הרושם ההוא, עובר בכל 
השערים של מעלה ואין מוחה בידיו.
%letter 260
.260 אשרי חלקו של משה, שעליו כתוב, אשרי תבחר ותקרב. וכתוב, 
ומשה ניגש אל הערפל. וניגש משה לבדו אל ה', והם לא ייגשו. ויקרא 
אליו ה' מן ההר לאמור, כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל. כה 
תאמר לבית יעקב, לנקבות. ותגיד לבני ישראל, לזכרים.
%letter 261
.261 כה תאמר, הוא כמ"ש, כה תברכו. וכתוב, וחסידיך יברכוּכָה. 
כלומר, יברכו כה. אשר כה, פירושו המלכות, שנקראת כה. כה תאמר 
לבית יעקב, באמירה, מצד הדין.
%break
ותגיד לבני ישראל. ותגיד, הוא כמ"ש, ויַגֵד לכם את בריתו. וכמ"ש, 
הִגַדתי היום לה' אלקיך. שהגדה היא רחמים. לבני ישראל הזכרים, 
הבאים מצד הרחמים.
%letter 262
.262 הגדתי לה' אלקיך. הלוא לה' אלקינו, היה צריך לומר? אלא, 
האם זה לבדו הוא? הרי כתוב, כי ה' אלקיך מביאֲךָ, אשר ה' אלקיך 
נותן לָך, כי ה' אלקיך אש. וכולם כך.
%letter 263
.263 אלא כל הדָר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר 
מחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. משום שזרע קדוש לארץ 
הקדושה עולה, והשכינה במקומה יושבת, וזה בזה תלוי.
%break
וע"כ משה לא אמר אלקיך, אלא לאלו שהיו עתידים להיכנס לארץ 
הקדושה, ולקבל פני השכינה. ומה שלא אמר אלקינו, הוא משום 
שמשה לא זכה להיכנס לארץ. ומשום זה, כתוב אלקיך בכל מקום, 
משום שהם היו עתידים להיכנס לשם.
%letter 264
.264 אבל כאן כתוב, ובאתָ אל הכוהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת 
אליו, הגדתי היום לה' אלקיך. והרי אלו כבר היו בארץ, מהו הטעם 
שאמר, אלקיך, ולא אלקינו?
%break
אלא הם צריכים להראות ולהודות, משום שהחסד העליון זיכה אותם 
לכל זה, ושורים בארץ, ונכנסו לארץ ההיא, ועשה עימהם כל הטוב 
הזה, ומשום זה היו אומרים דברים אלו אל הכוהן, שכתוב, הגדתי 
היום לה' אלקיך, משום שבא מצד החסד.
%letter 265
.265 כה תאמר לבית יעקב, למקום הראוי למדרגתם. ותגיד לבני 
ישראל, למקום הראוי למדרגתם. כי יעקב וישראל שתי מדרגות, יעקב 
ו"ק וישראל ג"ר. ובמדרגה אחת עולים, בז"א.
%break
אלא ישראל נקרא שלמות הכול. וע"כ כתוב, ותגיד לבני ישראל, 
להראות חכמה ולדבר ברוח החכמה את החסד והאמת שעשה להם 
הקב"ה. כי הגדה רומזת על חכמה.
%letter 269
.269 כל אדם צריך לדבר עם אדם אחר כפי דרכיו. לנקבה לפי 
דרכיה, ולגבר כפי דרכיו. ולגבר שבגברים כפי דרכיו. כמ"ש, כה 
תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל.
%page 277
%letter 277
.277 אילו היו יודעים בני אדם חכמה מכל מה שנטע הקב"ה בארץ, 
וכוח כל מה שנמצא בעולם, היו מכירים כוח ריבונם בחכמה גדולה. 
אבל לא הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני אדם, אלא כדי שלא יסורו 
מדרכיו, ולא יבטחו בחכמה ההיא, וישכחו את הקב"ה.
%letter 278
.278 אין עשב ועשב הנולד בארץ, שלא תהיה בו חכמה רבה, וכוח 
גדול בשמיים. כמו האֵזוב. שבכל מקום שרצה הקב"ה לטהר את 
האדם, באזוב הוא נטהר.
%break
משום שיתעורר כוחו של מעלה שנפקד עליו. כי הכוח ההוא שנפקד 
עליו, כשמתעורר, הוא מבער את רוח הטומאה, והאדם מיטהר.
%break
%H על כנפי נשרים
%break
%letter 279
.279 אתם רְאיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי 
נשרים. כלומר, ברחמים. כמ"ש, כנשר יעיר קִינו. נשר מורה על 
רחמים, כמ"ש, דֶרך הנשר בשמיים. בשמיים, הוא ברחמים. כי ז"א 
נקרא שמיים, והוא בעל הרחמים,
%break
כי חג"ת הוא חסד דין ורחמים. כמו נשר הנמצא ברחמים על בניו ודין 
לאחרים, כך הקב"ה נמצא ברחמים לישראל ודין לעמים עכו"ם.
%letter 280
.280 כתוב, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל 
לארבעתן, ופני נשר לארבעתן. אריה בימין, שור משמאל, באיזה 
מקום נשר?
%letter 281
.281 מקומו של הנשר במקום שיעקב שורה, בקו אמצעי, משום 
שנשר כלול בכל, ברחמים ובדין. רחמים לבניו, דין לאחרים. כך 
הקב"ה, קו האמצעי, מוליך את ישראל ברחמים ואחרים בדין. כמ"ש, 
ואשא אתכם על כנפי נשרים. וכתוב, כנשר יעיר קינו.
%letter 282
.282 מאין לנו שנשר הוא רחמים? שכתוב, דרך הנשר בשמיים. 
בשמיים, שהוא ז"א, בעל הרחמים. ומשום זה: אריה לימין, שור 
לשמאל, נשר ביניהם באמצע, וכולל את שניהם.
%break
פני אדם כולל את כולם, והכול נכללים בו. כי הוא המלכות, המקבלת 
מכולם. כמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות כמראֵה אדם עליו מלמעלה.
%break
%H ויהי ביום השלישי
%break
%letter 283
.283 ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד 
על ההר וקול שופר חזק מאוד, ויֶחרַד כל העם אשר במחנה. כמ"ש, 
אחות לנו קטנה, ושדיים אין לה. מה נעשה לאחותנו ביום שידובר 
בה?
%page 278
אחות לנו קטנה, כנ"י שנקראת אחות אל הקב"ה. ושדיים אין לה, 
כלומר, בשעה שהתקרבו ישראל להר סיני, לא היו בהם זכויות ומע"ט 
להגן עליהם. ושדיים אין לה, שהם תיקונה ויופיה של האישה, ואין יופי 
לאישה אלא הם. מה נעשה לאחותנו?
%break
מה ייעשה ממנה, בשעה שהקב"ה יתגלה בהר סיני לדבר בדברי 
תורה, ויפרחו הנשמות מהם?
%letter 284
.284 בשעה ההיא שקרבו ישראל להר סיני, עם הלילה והבוקר, היו 
שלושה ימים שלא הזדווגו עם נשותיהם. באו המלאכים הקדושים 
וקיבלו את ישראל באחווה, כי הם מלאכים למעלה,
%break
וישראל מלאכים למטה. הם מקדשים שֵם העליון למעלה, וישראל 
מקדשים שם העליון למטה.
%letter 285
.285 והתעטרו ישראל בלילה ההוא בע' (70) כתרים. והמלאכים 
העליונים היו אומרים, אחות לנו קטנה ושדיים אין לה. שאין בהם 
זכויות ומע"ט. מה נעשה לאחותנו, כלומר, איזה כבוד ותפארת נעשה 
לאחותנו, ביום שהקב"ה יתגלה בהר סיני, לתת להם התורה?
%letter 286
.286 כתוב, הֱיו נכונים לשלושת ימים אל תיגשו אל אישה. וזהו 
שכתוב, ויהי ביום השלישי. בשעה שהקב"ה רצה להתגלות בהר סיני, 
קרא הקב"ה לכל הפמליה שלו ואמר, עתה, נַעַר ישראל, שאינם 
יודעים מצוותיי, ואני רוצה להתגלות עליהם ברחמים, ויקבלו מצוותיי.
%break
זהו, ויהי ביום השלישי, שהוא ת"ת, רחמים. כמ"ש, ויֵט שמיים ויירד. 
ושמיים הוא ת"ת, רחמים.
%letter 287
.287 ובזה נגלה הקב"ה לישראל, שהקדים להם רחמים בתחילה, 
ואח"כ נתן להם התורה מצד הגבורה ביום השלישי. ונמצאים כלולים 
מרחמים ומגבורה, כי כך ראוי להם. ומשום כך נקראים ישראל, 
שהשם ישראל מורה על התכללות רחמים וגבורה.
%letter 288
.288 בהיות הבוקר. כתוב, בוקר לא עבות. כי אם היה עבות, היה 
נמצא בחושך, ולא היה נגלה החסד. וחסד נגלה בבוקר. כמ"ש, 
הבוקר אור. כי כשהאיר הבוקר, נמצא חסד בעולם, והדינים עוברים.
%break
ובזמן שאין הבוקר מאיר, עוד לא עברו הדינים, כמ"ש, בְּרון יחד כוכבי 
בוקר, ויריעו כל בני אלקים. כיוון שעברו הכוכבים והשמש מאירה, 
כתוב, בוקר לא עבות, וחסד מתעורר בעולם התחתון. וכתוב, בהיות 
הבוקר. כיוון שעברו הכוכבים, נמצא הבוקר.
%letter 289
.289 בהיות הבוקר, התחיל הקב"ה להתגלות על הר סיני. בהיות 
הבוקר, כשהתעוררה זכותו של אברהם, שכתוב בו, וישכם אברהם 
בבוקר.
%break
%H ויהי קולות וברקים
%break
%letter 290
.290 ויהי קולת וברקים. קולת כתוב חסר ו' של סימן הרבים. מורה על 
שני קולות, שחזרו לאחד. זה יוצא מזה, רוח ממים, ומים מרוח, שניים 
שהם אחד, ואחד שהוא שניים. וע"כ כתוב קולת חסר ו'.
%break
כעין הקול הגשמי, שהוא מורכב מרוח וממים, כן הקול הרוחני מורכב 
ממים, קו ימין, ומרוח, קו אמצעי. וברוח ובמים אלו יש שתי בחינות:
%page 279
א. בג' קווים דבינה, ששם קו אמצעי, רוח, תולדה מקו ימין, מים. 
כלומר, רוח ממים.
%break
ב. בג' קווים דז"א, כשהתפשט קו אמצעי מבינה לז"א, אחד זוכה 
בשלושתם, נמצא בו שקו אמצעי הוא שורש וסיבה לב' קווים ימין 
ושמאל. ונמצא שהמים, קו ימין, כמו תולדה מהרוח, קו אמצעי. כלומר, 
מים מרוח.
%break
מצד אחד אפשר לומר, ששתי בחינות אלו הן אחת, כי לא נמשך לז"א 
אלא מה שיש בבינה. ומצד שני אפשר לומר, שהן שתיים, כי קול אחד 
בבינה, וקול שני הוא בז"א. ולכן נאמר, שניים שהם אחד, ואחד שהוא 
שניים. וע"כ כתוב, קולת, חסר ו', סימן הרבים.
%letter 291
.291 קולות, הוא אחד, והוא קול גדול וחזק שאינו נפסק לעולם, 
שכתוב בו, קול גדול ולא יָסָף, הרוח שבאו"א עילאין, שאין הי' יוצאת 
מאויר שלהם, וקומת רוח שבהם נשארת קיימת לעולם בלי שינוי.
%break
והרוח הזה מאיר גם בזו"ן הגדולים. כי שאר הקולות נפסקים, ואז 
דינים מתעוררים בעולם. והקול הזה, שכולל שאר הקולות, אינו נפסק 
לעולם, ואינו עובר מהקיום השלם ומהכוח שלו. הקול הזה הוא קול 
הקולות, הכולל כל שאר הקולות.
%break
בד' תקופות השנה מתעוררת שליטת קו השמאל, ואז תכף נפסק 
הקול, קומת החסדים, ודינים שולטים בעולם. וזהו רק בקול של 
ישסו"ת ושל ז"א.
%break
אבל בקול של או"א אין השמאל שולט להפסיק אותו, והחסדים אינם 
פוסקים מהם לעולם. והקול הזה כולל כל הקולות שלמטה ממנו.
%letter 292
.292 אין קול אלא מצד רוח מים ואש, שהם ג' קווים. והכול עושה 
הקול, קו האמצעי. ועל ידו נכללים הקווים זה בזה ונעשו לאחד. וע"כ 
כתוב, קולת, חסר ו' של סימן הרבים.
%break
וברקים, כמ"ש, ברקים למטר עשה, שברקים פירושו אש המחוברת 
במים, כמו ברקים במטר. ששלהבת הברק במטר, מורה על קשר של 
רחמים באהבה שאינה מצויה.
%letter 293
.293 בצד הגבורה ניתנה התורה. א"כ, התורה היא בצד שמאל. 
וחזרה לימין, כמ"ש, מימינו אש דת לָמו. שמאל נכלל בימין. וכתוב, 
ימינך ה' נֶאדָרי בַּכוח. ימין נכלל בשמאל. הרי שגבורה, שמאל, נכללה 
בימין.
%letter 294
.294 וענן כבד על ההר. ענן חזק השקוע במקומו מחמת הכובד שלו, 
ואינו נוסע ממקום למקום כשאר העננים. וקול שופר חזק מאוד. כי 
מתוך שהענן היה חזק, יצא קול, כדי לשבור אותו.
%letter 295
.295 שלושה מיני חושך היו, כמ"ש, חושך ענן וערפל. וקול השופר, 
פנימי מכולם.
%break
%H וכל העם רואים את הקולות
%break
%letter 296
.296 וכל העם רואים את הקולות. שומעים, היה צריך לומר. אלא אלו 
הקולות היו נחקקים בחושך ענן וערפל, ונראים בהם כמו שנראה גוף, 
ורואים מה שרואים, ושומעים מה ששומעים,
%break
מתוך חושך וערפל וענן אלו. ומתוך המראה ההוא, שהיו רואים, היו 
מאירים בהארה עליונה, ויודעים מה שלא ידעו הדורות האחרים 
הבאים אחריהם.
%page 280
%letter 297
.297 וכולם היו רואים פב"פ, מהארת הקולות האלו, שלא היה קול, 
שלא היה מאיר בהארה, שמסתכלים בה כל הגנוזות, וכל הנסתרות, 
וכל הדורות שיבואו עד מלך המשיח. ומשום זה כתוב, וכל העם רואים 
את הקולות, רואים ראייה ממש.
%letter 298
.298 ראו מהארת הקולות האלו, מה שלא ראו הדורות האחרונים 
האחרים. את הקולות, כמ"ש, ואֶרְאֶה את ה'. לא כתוב, ואראה ה', 
אלא, את ה', שפירושו, שראה השכינה, שנקראת אֶת. אף כאן, וכל 
העם רואים את הקולות, שסובב ג"כ על ראיית השכינה.
%letter 299
.299 כעין זה הכתוב, את השמיים ואת הארץ. כי המילה אֵת שבתורה 
ניתנה להסתכל בחכמה. כמ"ש, כבד את אביך ואת אימך. וכמ"ש, 
כבּד את ה' מֵהונֶךָ. וכולם נדרשים לכלול בהם דבר אחר.
%break
אף כאן, את הקולות, לרבות הקול האחר ההוא שלמטה, המלכות, 
שמקבץ אותם הקולות אליו ומה שיוצא מהם, שבמלכות רואים 
ומסתכלים בחכמה עליונה כל גנזי עליונים, וכל הסודות הנעלמים 
והסתומים, מה שלא נגלה לדורות האחרונים הבאים אחריהם,
%break
ולא לדורות שיבואו לעולם, עד הזמן שיבוא מלך המשיח. כמ"ש, כי עין 
בעין יִראו בשוּב ה' ציון.
וכתוב, ואת הלפידים. בתחילה נקראים ברקים, ועתה לפידים. כי 
אחרי שנתקנו הברקים בתיקוניהם, להראות, הם נקראים לפידים.
%letter 300
.300 ואת קול השופר. כתוב, אחת דיבר אלקים, שתיים זו שמעתי. 
כמ"ש, אנוכי ה', וכתוב, ולא יהיה לךָ. אנוכי, היא בינה. ולא יהיה לך, 
הוא ז"א. ונשמעו שניהם בבת אחת. אף כאן, קול הוא ז"א, השופר 
הוא בינה. ונשמעו שניהם בבת אחת.
%letter 301
.301 למה כתוב, קול השופר, ולא, קול בשופר? אלא קול שנקרא 
שופר, כמ"ש, והעברתָ שופר תרועה בחודש השביעי, בעשור לחודש, 
ביום הכיפורים. ביוה"כ, שהוא בינה, נקרא שופר. כלומר, אם הקול 
יוצא מבינה, נקרא הקול שופר.
%letter 302
.302 השופר הגשמי מוציא קול, הכולל אש רוח ומים. אף כאן הכול 
כלול בקול, היוצא מהשופר, אש רוח ומים, שהם חג"ת, ג' הקווים. 
ומהקול הזה יוצאים קולות אחרים.
%letter 303
.303 קול השופר פירושו, הקול היוצא מהשופר. שהשופר הוא אחד, 
והקול היוצא ממנו הוא אחד, שהקול ז"א, והשופר בינה, והשופר 
נמצא בקיומו מחוץ לקול היוצא ממנו. ועל כך כתוב, קול השופר, ולא 
קול בשופר.
%letter 304
.304 קול השפר. השפר כתוב חסר ו', לשון תפארת ויופי, הרומז על 
ז"א, ת"ת.
%letter 305
.305 המקום שהקול יוצא ממנו נקרא שופר. כי הקול הוא ז"א, 
והשופר הוא בינה, וז"א יוצא מבינה. קול השופר הוא המקום של 
הקול, כמ"ש, כי על כל מוצָא פי ה' יִחְיה האדם. מוצא פי ה', זהו קול 
השופר, גדול מכל שאר הקולות התחתונים וחזק מכולם.
%break
כתוב, וקול שופר חזק מאוד, שעל כל שאר הקולות לא כתוב, חזק 
מאוד. בקול השופר הזה תלוי הכול. וזה שנקרא קול גדול, כמ"ש, קול 
גדול ולא יָסף. ונקרא, קול דממה דקה, האור של המאור, שהוא זך 
ודק, ומזכך ומאיר לכל.
%page 281
%letter 306
.306 דממה, זה שאדם צריך לשתוק מהפחד שלו ולסגור פיו. דממה, 
היא שתיקה, שאינו נשמע לחוץ. ויַרְא העם וינועו ויעמדו מרחוק. כי 
ראו מה שראו, והיו מפחדים.
%letter 307
.307 יחזקאל ראה גבורות מנהגיו של הקב"ה. כמ"ש, ואֵרֶא והנה רוח 
סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת, ונוגַה לו סביב. רוח 
סערה, כדי לשבור ארבע מלכויות. רוח גדול שהתעורר במנהגי 
הגבורה של מעלה. באה מן הצפון.
%break
הצפון עם ה' הידיעה, מורה על הרוח הנודע למעלה, שמכוסה וגנוז 
למעלה. רומז על מלכות דמדה"ד, המכוסה וגנוזה בג"ר של כל 
מדרגה.
%letter 308
.308 ענן גדול ואש מתלקחת. מתלקחת, פירושו, שהיה נאחז בו ולא 
נאחז בו, נאחז בצדדיו לעורר הדין, ג' פעמים ביום יונק דין קשה 
בחקיקות הגבוהות מצד הגבורה. ואש מתלקחת, כדי להתעורר 
בעולם.
%break
המלכות דמידת הדין הקשה מכונה אש. ומבחינה זו, היו ט"ר נקיות 
מכל דין. אלא כשעלתה המלכות לבינה, ונמתקה במדה"ר, אז נאחז 
הדין שבמלכות, בבינה שבכל הספירות. וזהו שכתוב, ואש מתלקחת, 
כי התלקחה למעלה בבינה.
%break
ובג' קווים של ז"א שולטת מלכות זו שעלתה לבינה. ולכן נאמר, שג' 
פעמים ביום, שהם ג' קווים דז"א, שנקרא יום, יונק דין קשה בחקיקות 
הספירות העליונות, הגבוהות מהמלכות, בצד הגבורה, בקו שמאל.
%break
אמנם לעת גדלות נטהרת הבינה מהדינים של המלכות, ועכ"ז מכוח 
קו האמצעי אינה נטהרת לגמרי. וע"כ מצד אחד יש שם ג"ר, ומצד 
אחד אין שם אלא ו"ק דג"ר.
%letter 309
.309 ונוגה לו סביב, ממתיק את אש מתלקחת שבבינה. כי הזוהר 
ההוא, חכמה, הסובב אותו מכל צדדיו, ממתיק ומתקן אותו, שלא יהיה 
דין קשה ויוכלו בני אדם לסבול אותו.
%letter 310
.310 ומתוכה כְּעֵין החשמל מתוך האש. ומתוכה, פירושו מפנימיותה. 
חשמל, חיות אש מדברות, שהן מבחינת זו"ן פב"פ, שנקראים אז קול 
ודיבור, וע"כ הן מדברות.
%letter 311
.311 חשמל, פירושו, מה שהוא לב לאש, כלומר, ל"ב (32) נתיבות 
החכמה, החיות של הבינה, אש מתלקחת. שכתוב, כעין החשמל. ולא 
כתוב החשמל סתם, כי כעין, רומז על אור החכמה, הנקרא עין. מתוך 
האש, בפנימיות האש.
%break
כעין החשמל, שהוא אחרי ד' מדרגות: רוח סערה, ענן גדול, אש 
מתלקחת, ונוגה לו סביב. ומתוכה כעין החשמל. מתוך האש 
המתלקחת, בינה. ולא מתוכה של נוגה.
%break
כי הן חמש מדרגות:
רוח סערה הוא מלכות,
ענן גדול הוא ז"א,
אש מתלקחת היא בינה,
%break
ונוגה לו סביב היא חכמה שבימין, המתקנת את הבינה,
ומתוכה כעין החשמל הוא אור החכמה, מבינה החוזרת לחכמה, 
שנקראת ל"ב נתיבות החכמה.
%page 282
מתוכה, אין הפירוש מתוך הנוגה, אלא מתוך אש מתלקחת. ונמצא, 
שהחשמל היא מדרגה רביעית, ונוגה לו סביב, מדרגה חמישית. 
ונאמר, שהחשמל מתגלה אחרי ד' המדרגות האלו. כי אחרי שנוגה 
מתקנת את האש המתלקחת, מתגלה החשמל.
%letter 312
.312 ראו כאן ישראל, מה שלא ראה יחזקאל בן בוּזי. וכולם התדבקו 
בחכמה העליונה המכובדת. חמש מדרגות של קולות ראו ישראל בהר 
סיני, ובחמש מדרגות אלו ניתנה התורה. מדרגה חמישית, קול 
השופר. כנגדם ראה יחזקאל חמש מדרגות,
%break
שהן מחוץ לאלו חמישה קולות. והם: רוח סערה, ענן גדול, ואש 
מתלקחת, ונוגה לו סביב, ועין החשמל.
%letter 313
.313 בישראל כתוב, פָּנים בפָנים דיבר ה'. ביחזקאל כתוב, כעין 
החשמל, ומתוכה דמות. כעין ודמות, כמי שרואה אחר כתלים רבים. 
כמו שאדם רואה מאחורי הכותל. מה שראו ישראל, לא ראה נביא 
אחר. כש"כ מה שראה משה, לא ראה נביא אחר.
%break
אשרי חלקו, שכתוב בו, ויהי שָׁם עִם הוי"ה, שהיא מראָה המאירה, 
ולא במראה אחרת, שאינה מאירה. כמ"ש, ומראֶה ולא בחידות. אבל 
מראָה שאינה מאירה, היא מראֶה, בחידות.
%letter 314
.314 היה היה דְבר ה' אֶל יחזקאל. נבואה לשעה הייתה, ע"כ כתוב, 
היה היה. לקיום בא, שהיה צריך להיות בשביל ישראל, לדעת 
שהקב"ה לא עזב אותם, ובכל מקום שהתפזרו ישראל בגלות, הוא 
שורה עימהם.
%letter 315
.315 היה היה, פירושו, שראה ולא ראה, שעמד בדברים אלו, ולא 
עמד. ע"כ כתוב, ואֵרֶא כעֵין חשמל. ולא כתוב, וארא חשמל. אבל 
בישראל כתוב, וכל העם רואים את הקולות, שכל אחד ואחד ראה 
כראוי לו.
%letter 316
.316 כל אחד ואחד היו עומדים שורות שורות, גבולים גבולים, וכל 
אחד ראה כראוי לו. ראשי העם היו עומדים לבדם, ראשי השבטים 
לבדם, נקבות לבדן. חמש מדרגות עמדו לימין, וחמש מדרגות 
לשמאל.
%break
כמ"ש, אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם, שבטיכם, 
זִקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל. הרי חמש מדרגות לימין. וחמש 
מדרגות לשמאל: טַפְּכם, נְשֵׁיכם, וגֵרךָ אשר בקֶרב מַחֲנֶיך, מחוטֵב 
עציך, עד שואב מֵימֶיך.
%letter 317
.317 כל המדרגות האלו נתקנו כעין של מעלה. כנגדן ירשו ישראל 
ירושת עולם, עשרת הדיברות, שבהם תלויים כל המצוות וכל הזכויות, 
וכל ירושת נחלתם, שהם החלק הטוב של ישראל.
%letter 318
.318 בשעה שנגלה הקב"ה בהר סיני, היו רואים כל ישראל, כמי 
שרואה אור בעששית. ומהאור ההוא היה רואה כל אחד, מה שלא 
ראה יחזקאל הנביא. עששית, פירושו מנורה, שכְּתליה זכוכית ונר 
מאיר מתוכה.
%letter 319
.319 והטעם, משום שאלו הקולות העליונים נגלו כאחד, כמ"ש, וכל 
העם רואים את הקולות. אבל ביחזקאל, השכינה נגלתה במרכבותיה, 
ולא יותר. והיה רואה, כמי שרואה אחרי כתלים רבים.
%letter 320
.320 אשרי חלקו של משה, שכתוב בו, ויירד ה' על הר סיני, ויקרא ה' 
למשה. אשרי הדור, שכתוב בו, יירד ה' לעיני כל העם על הר סיני.
%letter 321
.321 מימינו אש דת לָמו. כי מימין נגלה. בסיני היה ראש וגוף של 
המלך, שכתוב, ויֵט שמיים ויירד. כי לפני זה כתוב, עלָה עשן באפו, 
ואש מפיו תאכֵל. הרי שיש כאן ראש, שכתוב בו, אף ופה. ובמקום 
שיש ראש יש גוף.
%page 283
אבל ביחזקאל כתוב, ותהי עליו שָׁם יד ה', שנגלתה יד ולא גוף. ואפילו 
ביד יש יד ה' עליונה, יד של ז"א, ויש יד ה' תחתונה, המלכות, 
שנקראת יד. ולו נגלתה היד התחתונה.
%letter 322
.322 כתוב, נפתחו השמיים ואֶרְאה מַראת אלקים. מראת, כתוב חסר 
ו', להראות שעל השכינה כתוב. והאם השכינה אינה הכול? אינו דומה 
הראש של המלך לרגליו של המלך, שהיא השכינה, המלבישה אותו 
מחזה ולמטה, שנקראת רגליו. אע"פ שהכול הוא בגופו של המלך.
%letter 323
.323 בישעיהו כתוב, ואֶראה את ה'. השכינה הנקראת את. וביחזקאל 
כתוב, ואראה מראות אלקים. כאן את, השכינה, ושם מראות, 
השכינה, כי מה שראה ישעיהו ראה יחזקאל,
%break
כלומר רק השכינה. אשרי חלקו של משה, שלא היה נביא שלם כמותו, 
שראה במראָה המאירה, ז"א.
%letter 324
.324 ואראה את ה'. את, השכינה. ואראה מראות אלקים. מראות, 
השכינה. ובמדרגה אחת היו ישעיהו ויחזקאל. למה לא פירש ישעיהו 
כמו יחזקאל? ישעיהו כָלל, ויחזקאל פירש.
%break
מה הטעם שיחזקאל פירש כל כך? מה שפירש יחזקאל, הכול היה 
צריך עבור ישראל, שיידעו האהבה, שאוהב אותם הקב"ה, שהשכינה 
ומרכבותיה באות לגור ביניהם בגלות.
%letter 325
.325 כתוב, בְּארץ כַּשדים. והרי כתוב, הן ארץ כשדים זה העם לא 
היה. למה התגלתה השכינה שם? האם עבור ישראל? הרי היה טוב, 
שהשכינה תִשׁרה בתוכם ולא תהיה נגלית. אלא, אם לא הייתה נגלית, 
לא היו יודעים שהשכינה בתוכם.
%letter 326
.326 ומה שהתגלתה, כתוב, על נְהַר כְּבָר, כלומר על מים, במקום 
שאינו נטמא ואין שׁורה בו טומאה. והנהר ההוא היה אחד מארבעה 
נהרות, היוצאים מעֵדן. שכתוב, על נהר כבר.
%break
שכבר היה. ממקום שהשכינה שורה עליו. וכתוב, ותהי עליו שָׁם יד ה', 
שָׁם, ולא במקום אחר.
%letter 327
.327 ומתוכה דמות ארבע חיות. ארבע חיות יש בהיכל הקדוש, שהוא 
בינה, והן הראשונות, זקנים, הנמשכים מעתיקא קדישא, הן הכלל של 
השם הקדוש הוי"ה. כי י' אריה, ה"ר שור, ו' נשר, ה"ת אדם. שהם ג' 
קווים ומלכות המקבלת אותם.
%break
ויחזקאל ראה רק דמות של המרכבות העליונות, כי הוא ראה אותן 
ממקום שאינו מאיר כל כך, בעולם היצירה.
%break
כעין שיש למעלה, בבינה, כן יש למטה, בזו"ן. וכן יש בכל העולמות 
בי"ע, כולם אחוזים זה בזה. וכל מה שיש בעולם העליון יש בעולם 
התחתון. והוא ראה אותן בעולם היצירה.
%letter 328
.328 הייתכן שראה אותן יותר למעלה מעולם היצירה? אלא, משה 
ראה ממראָה המאירה, ז"א. וכל הנביאים לא ראו אלא מתוך מראה 
שאינה מאירה, שכתוב, ואראה מראת אלקים, חסר ו',
%break
שהיא מלכות. וכתוב, אם יהיה נְביאֲכם ה' בַּמראָה אליו אתוודָע, לא כן 
עבדִי משה, בכל בֵּיתי נאמן הוא. וכתוב, פֶּה אֶל פֶּה אדבֶּר בו.
%letter 329
.329 כל הנביאים כלפי משה, הם כנקבה כלפי זכר, שכתוב, פה אל 
פה אדבר בו וּמַראֶה וְלא בְחידות, שהיא מראה המאירה. ולשאר 
הנביאים כתוב, במראָה אליו אתוודע, מראה שאינה מאירה. במראה, 
ולא במראת, חסר ו'.
%break
כש"כ יחזקאל, שאפילו מראה לא כתוב בו, אלא מראת חסר ו', שראה 
בעולם היצירה. וכש"כ שכתוב במשה, ולא בחידות, אלא כל מילה על 
בירורה. אשרי הדור, שהנביא הזה היה שורה בתוכו.
%page 284
%letter 330
.330 פב"פ, ראו ישראל זיו כבוד מַלְכּם, ולא היו בהם עיוורים ופיסחים 
וקצוצי ידיים וחירשים. ללא עיוורים, כמ"ש, וכל העם רואים. ללא 
פיסחים, כמ"ש, ויתייצבו בתחתית ההר.
%break
ללא קצוצי ידיים וחירשים, כמ"ש, נעשֶה ונשמע. ולעת"ל כתוב, אז 
ידלג כָּאַיָיל פיסח וְתָרון לְשון אילֵם.
%break
%H וידבר אלקים
%break
%letter 331
.331 מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו. בכמה דרכים מעידה 
התורה באדם, שלא יחטא לפני אדונו. בכמה דרכים נותנת לו עצה, 
שלא יסור מדרכיו לימין ולשמאל. בכמה דרכים נותנת לו עצה, איך 
לשוב לפני אדונו, וימחל לו.
%letter 332
.332 613 מיני עצות נותנת התורה לאדם להיות שלם עם אדונו, 
משום שאדונו רוצה להטיב לו בעוה"ז ובעוה"ב. וביותר, בעוה"ב. כל 
מה שהקב"ה משלים את האדם, מהטוב הזה שזוכה בו לעוה"ב הוא 
נשלם בו, משום שעוה"ב הוא של הקב"ה.
%letter 333
.333 עוה"ז כלפי עוה"ב, אינו אלא כמו חדר הכניסה כלפי האולם. 
וכשזוכה אותו הצדיק, זוכה בשלו. כתוב, ונַחלָה לא יהיה לו בקֶרב 
אחָיו, משום שהוי"ה הוא נחלתו.
%break
אשרי חלקו, מי שזוכה לרשת נחלה עליונה זו, זוכה בה בעוה"ז, 
ובבית של עוה"ז, כך זוכה בעוה"ב, ובבית העליון הקדוש, כמ"ש, 
ונתתי להם בבֵיתי ובחומותיי יד ושֵׁם. אשרי חלקו של הצדיק ההוא, 
שמְדורו עם המלך בביתו.
%letter 334
.334 אשרי חלקו של הצדיק ההוא שזכה לזה, כמ"ש, אז תתענַג על 
ה'. על ה', הוא מקום שעליונים ותחתונים נמשכים ממנו ומשתוקקים 
למקום ההוא, כמ"ש, מאיִן יבוא עֶזרי, מהכתר, שנקרא אין.
%break
וכתוב בדניאל, ועד עתיק יומין הגיע ולפניו הִקריבוהו. הכתר, שנקרא 
עתיק יומין. וחשקם ועינוגם של הצדיקים, להסתכל בזיו ההוא, שכל 
זיו יוצא ממנו, וממנו נמשכים כל הכתרים, הספירות.
%letter 335
.335 אז תתענג על ה'. בסופו כתוב, והִרכבתיךָ על בָּמותֵי אָרץ. על 
מקום שנקרא במותי ארץ, שהוא למעלה מהארץ הזו, למעלה 
מהמלכות, כלומר השמיים, ז"א.
%letter 336
.336 ולא כתוב, אז תשב, אלא, אז תתענג על ה'. על שמיים, ז"א. על 
במותי, הוא לכלול ציון וירושלים, שהם פנימיות וחיצוניות של יסוד 
המלכות. לכלול אותן משמיים של מעלה, ז"א, ומארץ שלמעלה, 
המלכות. וכל אלו הדברים עולים במקום אחד.
%break
רבי אבא מבאר דברי רבי שמעון ואומר, על ה', פירושו, שפע הכתר, 
הנמשך מהכתר לז"א, והמקבל הוא במקום ז"א. כי אם הייתה הכוונה 
במקום הכתר, היה צריך לומר, אז תשב על ה', שיישב במקום הכתר. 
והכתוב אומר,
%break
אז תתענג, שיתענג משפע הכתר שבמקום ז"א, הנקרא שמיים, ולא 
ממקום הכתר, שאין השגה שם.
%page 285
על במותי ארץ, מפרש רבי שמעון, שמיים, ז"א. אומר רבי אבא, שהיא 
המלכות, ג"כ שפע ז"א, המתקבל ממקום המלכות, הנקראת ארץ. 
ומפרש שאין כוונת רבי שמעון כתר ממש, שהרי הוא מביא הכתוב, 
ועד עתיק יומין הגיע, כלומר,
%break
רק שמגיע לכתר, הנקרא עתיק יומין. ע"י שמקבל שפע הכתר ממקום 
ז"א, הוא מגיע לכתר.
%letter 337
.337 אז תתענג על ה', והרכבתיך על במותי ארץ, והַאכַלתיך נחלת 
יעקב אביך. שהתענוג והעדן על ה', שהוא למעלה, הכתר. וכתוב, ועד 
עתיק יומין הגיע ולפניו הקריבוהו. על במותי ארץ, ארץ החיים, 
המלכות.
%letter 338
.338 והאכלתיך נחלת יעקב אביך. כמ"ש, וייתן לךָ האלקים מִטַל 
השמיים. טל השמיים, נחלת יעקב. והברכה שבירך יצחק ליעקב על 
שמיים, ז"א, ובירך אותו בברכה, שעתידים בניו של יעקב לעמוד 
לתחייה ע"י הטל ההוא לעת"ל, כמ"ש, וייתן לך האלקים,
%break
לך ולא לאחר. מטל השמיים, שבו עתידים המתים לעמוד לתחייה 
לעת"ל. אשר הטל הזה יוצא מעתיקא קדישא לז"א, שמיים, ושורה 
בשמיים הזה.
%letter 339
.339 מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהילתו. מי ימלל, פירושו, מי 
ימולל ויבטל גבורות ה'. גבורת ה', חסר ו' של סימן הרבים, רומז, שהן 
הרבה גבורות, ויוצאות מגבורה אחת.
%break
גבורה עליונה אחת, עטרה של העטרות, בינה, שדינים מתעוררים 
ממנה, מתעטרת, ויוצאים ממנה חמישים שערים, מהם ימין ומהם 
שמאל, וכל אחד ואחד נקרא גבורה, וכל אחד ואחד מתעטר באורות 
של החקיקות הגבוהות, וכולם נקראים גבורות ה'.
%break
החקיקות הגבוהות, חקיקות הדין, שנעשו בבינה ע"י עליית המלכות 
אליה, שבסיבתה באה הבינה לקטנות. ואורות החקיקות הגבוהות, 
הג"ר, שחוזרות לבינה בסיבת ירידת המלכות ממנה.
%letter 340
.340 גבורת ה' כתוב חסר ו', משום שכל הגבורות כלולות בגבורה 
העליונה, בינה. ישמיע כל תהילתו, זוהי השכינה, זיו כבודו של 
הקב"ה.
%letter 341
.341 ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם ייפרד, והיה לארבעה 
ראשים, שֵׁם האחד פישׁון. הרי אלו הנהרות נקראים בשמות, ואלו 
הארבעה נמשכים מנהר היוצא מעדן.
%break
והנהר היוצא מעדן יוּבַל שמו, כמ"ש, ועל יוּבַל ישַלַח שורשיו. וכתוב, 
ולא יָמישׁ מֵעשות פֶּרי, משום שעל יובל ישלח שורשיו, שהיא בינה. 
וע"כ כתוב, וכמוצָא מַים אשר לא יְכַזבוּ מֵימָיו, ששפע הבינה אינו 
פוסק. וע"כ כתוב, יוצא מעדן, יוצא ואינו פוסק.
%letter 342
.342 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור. וידבר, ולא, ויאמר, 
כי וידבר הוא בהרמת קול להכריז הדברים. בשעה שהקב"ה התגלה 
והתחיל לדבר, העליונים והתחתונים התחלחלו, ויצאו נשמות ישראל.
%letter 343
.343 המילה ההיא הייתה פורחת מלמעלה למטה, ונחקקה בד' 
רוחות העולם, ועלתה וירדה. כשעלתה, התמלאה מהרי אפרסמון 
הטהור, והתמלאה בטל שלמעלה,
%break
וסובבת סביב ישראל ומחזירה להם נשמתם. וסובבת וחוזרת ונחקקת 
במקומה בלוחות האבן. וכן כל מילה ומילה.
%page 286
%letter 344
.344 כל מילה הייתה מלאה בכל אלו הטעמים, בכל אלו דברי גזרות, 
שכר ועונש, סודות וסתרים, כאוצר הזה המלא מכּל.
%letter 345
.345 ובשעה שהמילה הייתה יוצאת, נראית כאחת, וכשהייתה 
נחקקת במקומה, בלוחות האבן, נראים במילה ע' (70) ענפים, 
שעולים בתוכה, וחמישים כתרים חסר אחד מהצד ההוא,
%break
וחמישים חסר אחד מהצד האחר. כפטיש שמכּה בהר, כמ"ש, כפטיש 
יפוצץ סלע. והיו רואים ישראל עין בעין והיו שמחים.
%letter 346
.346 וכל הדורות שאחריהם, כולם הזדמנו שם, וכולם קיבלו התורה 
בהר סיני. כמ"ש, כי אֶת אשר יֶשנו פּה עימנו עומד היום, ואת אשר 
איננו פה עימנו היום. וכולם היו כל אחד כראוי לו, וכולם רואים 
ומקבלים הדברים.
%letter 347
.347 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור. אלקים גבורה. אֵת, 
מורה שנכלל בימין. כמ"ש, את השמיים ואת הארץ. את השמיים, ימין, 
ואת הארץ, שמאל.
%break
וכתוב, אף ידִי יָסדה ארץ וימיני טיפחה שמיים. וימין, זהו את, חסד. 
כל, בא לכלול כל שאר הספירות. הדברים, מורה שהדברים 
מתקשרים ונכללים זה בזה. האלה, מורה על כל הטעמים, הסודות, 
הסתרים, הגזרות, והעונשים.
%letter 348
.348 לאמור, פירושו, להיות ירושה לכל. כמ"ש, תורה ציווה לנו משה 
מורָשָה. האם יש לומר לכל, ולגלות, מה שלא נצרך לגלות, לכל אדם? 
אלא כתוב, אנוכי ה' אלקיך. מורה, כמו שאני מכוסה וסתום, כך יהיו 
דברים אלו מכוסים וסתומים בליבך.
%letter 349
.349 פירוש אחר. וידבר אלקים, הוא מדרגה אחת. את כל הדברים 
האלה לאמור, חמש מדרגות אחרות. שכל מילה היא מדרגה אחת. 
וידבר אלקים, הוא גבורה. את, הוא ימין, חסד. כל, חו"ג ביחד. כל, 
כולל את אברהם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל.
%letter 350
.350 המילה, הדברים, היא לכלול שאר הכתרים שהתכסו. האלה, 
לכלול אלו שהתגלו. וכתוב, וכל העם רואים את הקולות. שהם 
המתגלים הנכללים באלה. לאמור, כמ"ש, אשת חיִל עטרת בַּעלה, 
שמורה על השכינה. וכתוב,
%break
לאמור הן ישַלַח איש את אשתו. וכיוון שהמילה, לאמור, סמוכה אל 
אישה, מורה על הנוקבא דז"א, השכינה.
%letter 351
.351 וההר בוער בָּאש עַד לב השמיים, חושך ענן וערפל. למה ניתנה 
התורה באש ובחושך? משום שכל מי שעוסק בתורה ניצל מאש של 
גיהינום, ומחושך שמחשיכים כל שאר העמים לישראל, שבזכותו של 
אברהם ניצלו ישראל מאש של גיהינום.
%letter 352
.352 אמר הקב"ה לאברהם, כל זמן שבניך יעסקו בתורה, יהיו 
ניצולים מאש ומחושך. ואם לא יעסקו בתורה, הרי אש של גיהינום 
שולטת בהם, וישתעבדו בין האומות.
%break
אמר לו אברהם, בשני קשרים לא יקומו הדברים, אש גיהינום וגלות. 
אלא אם טוב לפניך, יהיו ניצולים מאש גיהינום וישתעבדו בין העמים 
עד שישובו אליך.
%page 287
אמר לו הקב"ה, כן הוא ודאי, כמ"ש, אם לא כי צוּרָם מְכָרָם וה' 
הִסגירם. צורם, זהו אברהם, כמ"ש, הַביטו אֶל צוּר חוּצַבְתֶם. וה' 
הסגירם, זהו הקב"ה, שהסכים על ידו.
%letter 353
.353 מיום שיצאו ישראל ממצרים עד יום שניתנה התורה, הם 
חמישים יום, משום שהם שנים של יובֵל, שהוא בינה, כמ"ש, 
וקידשתם את שנת החמישים שנה, כלומר שער החמישים שבבינה.
%letter 354
.354 אותו יובֵל הוציא את ישראל ממצרים. אבל לא יובל ממש, 
כלומר, לא בינה בעצמה, אלא מצד יובל הייתה היציאה והתעורר הדין 
על המצרים. ומשום זה חמישים שנה אלו הם חמישים שערים של 
יובל, בינה.
%break
לא בינה עצמה הוציאה את ישראל ממצרים, אלא הנוקבא דז"א 
עלתה והלבישה את הבינה, ונעשתה כמוה, והוציאה את ישראל 
ממצרים. וזה נבחן שהוא מצד הבינה ולא בינה ממש.
%letter 355
.355 כנגד זה חמישים פעמים כתוב בתורה המעשים של מצרים, 
וכולם שבחים. אשר הוצאתיךָ מארץ מצרים. ויוציאךָ ה' אלקיך משם. 
כי ביד חזקה הוציאךָ ה' מארץ מצרים. וכולם הם חמישים פעמים ולא 
יותר, משום שהכול התעטר ביובֵל, בינה, ומצד היובל בא הכול.
%break
ובבינה יש חמישים שערים. ומשום זה התורה הבאה מגבורה 
התעטרה בימין, שכתוב, מימינו אש דת לָמו. וחמישה קולות היו במתן 
תורה, כנגד חג"ת נ"ה דבינה. וכולם נראים בהם ונכללו בהם. 
והתעטרו בבינה.
%letter 356
.356 בזמן שקיבלו ישראל את התורה, יובֵל זה, בינה, העטיר 
בעטרות שלו להקב"ה, ז"א, כמלך המתעטר בתוך צבאותיו. כמ"ש, 
צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בָּעטָרה שעיטרה לו אימו. אימו 
זה יובל, כי בינה הנקראת יובל, היא אמא של ז"א, שנקרא שלמה.
%break
והיובל התעטר בשמחה, באהבה ובשלמות, שכתוב, אֵם הבנים 
שמֵחה. אם הבנים, יובל.
%letter 357
.357 יִשמח אביךָ ואימך, ותָגֵל יולַדתֶך. אביך ואימך, חו"ב, או"א.
%letter 358
.358 בשעה שהתגלה הקב"ה על הר סיני, הזדעזע ההר, ובשעה 
שסיני הזדעזע, הזדעזעו כל שאר הרי העולם. והיו עולים ויורדים עד 
שהושיט הקב"ה את ידו עליהם והתיישבו.
%break
וקול יוצא ומכריז, מה לךָ הים כי תנוּס, הירדן תיסוב לאחור. הֶהרים 
תִרקדו כאֵילים, גבעות כבני צאן.
%letter 359
.359 והם משיבים ואומרים, מִלִפני אדון חוּלִי אָרץ, מלפני אלוה יעקב. 
מלפני אדון, אמא, בינה. כמ"ש, אם הבנים שמחה. חולי ארץ, אמא 
תחתונה, מלכות. מלפני אלוה יעקב, אבא, ז"א, אבא תחתון,
%break
כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל, ז"א, שנקרא ישראל. ועל זה כתוב, בעטרה 
שעיטרה לו אימו, בינה.
%letter 360
.360 מהו בעטרה שעיטרה לו? שכתוב, ושָׁאול ואנשיו עוטרים אל 
דוד. לשון סובבים, משום שז"א מתעטר ומסובב ע"י אמא, בלבן אדום 
וירוק, בכל הצבעים של ג' קווים, שכולם כלולים בו ומסובבים בתוכו. 
בעטרה, שעיטרה לו אימו.
%break
עטרה, כמ"ש, ישראל אשר בךָ אתפאָר. וכתוב, ובֵית תפארתי אפָאֵר, 
זהו ג"ר, פאר של ז"א, הנקרא ישראל ונקרא ת"ת.
%letter 361
.361 התורה ניתנה באש שחורה על אש לבנה, לכלול הימין בשמאל, 
והשמאל שהוחזר לימין, כמ"ש, מימינו אש דת למו.
%page 288
%letter 362
.362 בשעה שעשן הסיני היה יוצא, עלתה האש והתעטרה בעשן 
ההוא בגילוי, והייתה נראית כאשכול הזה. ועלתה וירדה. והעשן היה 
מעלה כל הריחות והבשמים שבגן עדן, במראה של לבן ואדום ושחור. 
כמ"ש, מְקוּטֶרת מור ולְבונָה מכּל אבקת רוכל.
%letter 363
.363 עשן הוא השכינה שהתגלתה שם. כמ"ש, מי זאת עולה מן 
המִדבר כתימרות עשן. שסובב על השכינה. פסוק שלם הוא, שכתוב, 
והר סיני עשן כולו מפּני אשר ירד עליו ה' בָּאש, ויַעַל עשָׁנו כעֶשֶׁן 
הכבשן. אשרי העם שראו את זה ויודעים את זה.
%break
%H והלוחות מעשה אלקים הֵמה
%break
%letter 364
.364 כשנחקקו האותיות בלוחות האבן, היו נראות משני הצדדים, 
מצד זה ומצד זה. הלוחות היו מאבן ספיר, ונחקקו והתכסו באש 
לבנה, והאותיות היו מאש שחורה, ונחקקו משני הצדדים, מצד זה 
ומצד זה.
%letter 365
.365 הלוחות היו בעֵינם, בשלמות בלי שינוי. והאותיות היו פורחות 
ונראות בשני מיני אש, אש לבנה ואש שחורה, כדי להראות יחד ימין 
ושמאל, שלבן הוא ימין ושחור הוא שמאל. כמ"ש, אורך ימים בִּימִינהּ, 
בשמאלהּ עושר וכבוד.
%break
א"כ למה כתוב, מימינו אש דת למו? אלא מצד הגבורה הייתה, שהוא 
שמאל, ונכללה בימין. ומשום זה הייתה בה אש לבנה ואש שחורה.
%letter 366
.366 כתוב, והלוּחת מעשה אלקים הֵמה. והלוחת, כתוב חסר ו', 
כלומר אחד. שניים היו ונראו כאחד. ועשרה דיברות נחקקו בהם. 
חמישה כלולים בחמישה, כדי שיהיה הכול ימין. מעשה אלקים הֵמה 
ודאי.
%letter 367
.367 הלוחות, של ספיר היו, ושני אבנים היו, והאבנים היו סתומות, 
נָפח הקב"ה ברוח, והתפשטו ונחקקו שני לוחות. כעֵין ספיר היו, ולא 
ספיר ממש. זה משמע שכתוב, מעשה אלקים המה. ואם היו אבן 
ספיר, הרי הם כשאר אבנים טובות, ולא מעשה אלקים.
%letter 368
.368 האם ספיר, שהוא אבן טובה יקרה משאר האבנים, אינו מעשה 
אלקים? הלוא כל הבריאה היא מעשה אלקים? אלא, מעשה אלקים 
המה, הם בדיוק מעשה אלקים בייחוד, ואינם נכללים במעשי הבריאה.
%break
והלוחות מעשה אלקים המה. כתוב, הלוחות, ולא כתוב, והאבנים 
מעשה אלקים המה. אלא שנָפח באבנים והתפשטו ונחקקו שני לוחות. 
והאבנים עצמן היו אבן ספיר ממש.
%letter 369
.369 הכול הוא אחד, והולכים אל מקום אחד. אבל אלו שני לוחות היו 
עוד מטרם נברא העולם. ועלו מעֶרב שבּת. ועשה אותם הקב"ה.
%page 289
%letter 370
.370 ממה נעשו הלוחות? מהטל העליון, הנמשך מעתיקא קדישא, 
הכתר. וכשנוזל ונמשך לשדה התפוחים הקדושים, המלכות, לקח 
מהם הקב"ה שתי כוסות, וקפאו ונעשו שתי אבנים יקרות.
%break
נָפח בהם, והתפשטו לשני לוחות, כמ"ש, מעשה אלקים המה, 
והמכתב מכתב אלקים, כמ"ש, כתובים באצבע אלקים.
%letter 371
.371 אצבע אלקים. אצבע עולה לעשרה. כי עשר אצבעות הן ע"ס, 
וכלולות זו מזו. ויש בכל אצבע ע"ס, עד שנעשו יד שלמה, כמ"ש, ויַרְא 
ישראל את היד הגדולה.
%letter 372
.372 חָרוּת על הלוחות. נקובים היו האבנים מעֵבר לעֵבר. והכתב 
נראה משני הצדדים. חרות, פירושו, חקיקת החקיקות, מעבר לעבר. 
מהצד הזה נראה הצד האחר, ונקרא מכאן, מה שכתוב בצד האחר.
%letter 373
.373 בנס היו כתובים. שכל בני האדם היו אומרים ומעידים, שהוא 
מכתב אלקים ודאי. כי כל בני העולם לא יכלו לדעת אותם, כמו שהיו.
%letter 374
.374 לדעתם של אלו האומרים, שהיו נקובים מעבר לעבר, האם 
כתוב, חרות בלוחות? חרות על הלוחות כתוב, ולא מעבר לעבר. אלא 
חמישה קולות לימין, וחמישה לשמאל.
%break
ואלו של השמאל כלולים בימין, ומהימין היו נראים אלו שבשמאל. 
ובלוחות הכול ימין, שנכללו חמשת הדיברות שבשמאל באלו שבימין.
%break
וע"כ מה שהיה בצד זה, רואה לצד האחר, וקורא אלו האותיות. 
באופן, שהנס הנאמר בלוחות, שקורא מצד זה, מה שכתוב בצד זה, 
אינו נאמר על פנים ואחור של הלוחות, אלא על ימין ושמאל שבהם, כי 
לא היו חרותים מעבר לעבר.
%break
אלא, השמאל חזר לימין, כמ"ש, מימינו אש דת למו. ומשום זה מכתב 
אלקים הוא, ודאי.
%letter 375
.375 והזוהר מפרש, איך זה היה. מי שהיה מצד זה, היה קורא, אנוכי 
ה' אלקיך. ומאלו האותיות היה רואה וקורא, לא תרצח. היה קורא, לא 
יהיה לך. והיה רואה וקורא, לא תנאף. היה קורא, לא תישא את שם 
ה' אלקיך לשווא. והיה רואה וקורא,
%break
לא תגנוב. והכול מצד זה שבימין. וכך לכולם כן מצד האחר. וכולם 
כלולים זה בזה כאופן הזה. כמ"ש, מכתב אלקים הוא.
%letter 376
.376 ויירד משה אל העם ויאמר אליהם. ולא כתוב מה שאמר. דרך 
העולם הוא, כשבאה שמחה לאדם או כשבא צער אליו, בטרם שיבין 
אותו, אינו יכול לסבול, כי ליבו פורח ממנו מיד. וכשמבין ויודע אותו, 
הוא עומד בקיומו ויכול לסבול.
%break
כש"כ כאן, שמשה אמר להם, מה שיהיה אח"כ, וחיזק ליבם בדברים, 
ועִם זה לא יכלו לסבול, כש"כ אם לא היה אומר להם כלום. ומשום זה, 
ויאמר אליהם בתחילה, וחיזק את ליבם, ואח"כ, וידבר אלקים.
%letter 377
.377 ועכ"ז, לא יכלו לסבול. כששמעו מילה של הקב"ה, פרחה 
נשמתם, ועלו נשמות ישראל עד כיסא הכבוד שלו, להתדבק שם.
%letter 378
.378 אמרה התורה לפני הקב"ה, האם לחינם הייתי אלפיים שנה 
מטרם שנברא העולם? האם לחינם כתוב בה, ואיש איש מבני ישראל 
ומן הגֵר הגָר בתוכם, ואל בני ישראל תדבר לאמור, כי לי בני ישראל 
עבדים? איפה הם בני ישראל?
%page 290
בה בשעה החזירה התורה את נשמות בני ישראל, כל אחת למקומה, 
התורה התחזקה ואחזה בהן להחזיר אותן לישראל. כמ"ש, תורת ה' 
תמימה מְשִׁיבַת נפש. כי השיבה נשמות ישראל אחר שפרחו מהם.
%letter 379
.379 כתוב, ויישב שלמה על כיסא ה' למלך. וכתוב, שׁשׁ מעלות 
לכיסא, כנגד ו"ס חג"ת נה"י, וע"כ נקרא כיסא ה'. שעמדה הלבנה 
במילואה בימיו של שלמה, הנוקבא דז"א הנקראת לבנה, הייתה בכל 
שלמותה.
%letter 380
.380 מתי הלבנה, המלכות, במילואה? בשעה שעומדת ב-15 מלכים: 
אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פֶּרֶץ, חֶצְרון, רָם, עמינדב, נחשון, שלְמון, 
בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה.
%break
כשבא שלמה, המלך ה-15, עמדה הלבנה, המלכות, במילואה. כמ"ש, 
ויישב שלמה על כיסא ה' למלך, שכיסא הוא המלכות. וכתוב, שש 
מעלות לכיסא, כנגד חג"ת נה"י שלה, הכול כעין של מעלה.
%letter 381
.381 בימיו של צדקיהו, עמדה הלבנה, המלכות, בחיסרון, ונפגמה. 
כמ"ש, ויָרֵח לא יַגיהַ אורו. וחשכו פניהם של ישראל.
%letter 382
.382 רחבעם, אָבִיהָ, אָסא, יהושפט, יהורם, אֲחזיהו, יואָש, אמַציהו, 
עוזיהו, יותם, אחז, יְחִזקיהו, מנשה, אָמון, יאשיהו, צדקיהו. וכשבא 
צדקיהו, נפגמה הלבנה ועמדה בחסרונה, שכתוב, ואת עיני צדקיהו 
עיוור. וכתוב,
%break
השליך משמיים ארץ. כלומר ארץ, המלכות, עברה מלפני שמיים, ז"א, 
והתרחקה ממנו, וחשכה הארץ הזאת.
%letter 383
.383 בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, התחילה הלבנה להאיר. 
כמ"ש, ויֵט שמיים ויירד. השמש, ז"א, הנקרא שמיים, התקרב אל 
הלבנה, המלכות, והלבנה התחילה להאיר. כמ"ש, מִזְרחה דֶגל מַחֲנה 
יהודה. יהודה הוא מרכבה למלכות, מזרחה, לשון זריחה והארה.
%letter 384
.384 בהר סיני התמנה יהודה לשלוט במלכות, כמ"ש, ויהודה עוד רָד 
עִם אֵל ועִם קדושים נאמן. מהו ועם קדושים נאמן? כשאמר הקב"ה 
לישראל, ואתם תהיו לי מַמלכת כוהנים וגוי קדוש, נאמן היה יהודה 
לקבל את המלכות. והתחילה הלבנה, המלכות, להאיר.
%break
%H אנוכי ה' אלקיך
%break
%letter 385
.385 שְמע בני מוּסר אביך ואל תיטוש תורת אימך. שמע בני מוסר 
אביך, זה הקב"ה, ז"א. ואל תיטוש תורת אימך, זו כנ"י, בינה.
%letter 386
.386 מוסר אביך, זהו חכמה, אבא. ואל תיטוש תורת אימך, זוהי 
בינה. מוסר אביך ותורת אימך בדבר אחד מתבארים. התורה יצאה 
מחכמה של מעלה. והחכמה עצמה מתחלקת לימין, אבא, ולשמאל,
%break
אמא. מבינה יוצאת התורה, כמ"ש, אל תיטוש תורת אימך, שהבינה 
נקראת אמא.
%page 291
%letter 387
.387 התורה נכללה מחו"ב, כמ"ש, שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש 
תורת אימך. בכל הספירות נכללה. כיוון שנכללה באלו השניים, חו"ב, 
היא נכללה בכולם. כי חו"ב כוללים בעצמם כל הספירות,
%break
בחסד, בדין, ברחמים, שהם חג"ת, בכל השלמות שהדבר צריך. אם 
המלך והמלכה התחברו בה, כולם מתחברים בה. במקום שאלו חו"ב 
נמצאים, נמצאים כולם.
%letter 388
.388 אנוכי ה' אלקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. 
אנוכי, זוהי השכינה, כמ"ש, אנוכי ארד עימךָ מצריימה. אנוכי, שהיא 
השכינה, מפסיק אותה הטעם טִפְּחָא, שכתוב תחת המילה אנוכי, 
שנגינתו מפסיקה מהמילה שאחריה,
%break
ה' אלקיך. כמ"ש, אנוכי עשיו בכורֶךָ. אנוכי, מי שאני, עשיו, הוא 
בכורך.
%break
וע"כ, ה' אלקיך זה הקב"ה, ז"א. כמ"ש, מִן השמיים הִשמיעֲךָ את קולו. 
ושמיים הוא ז"א. וכתוב, אתם רְאיתם כי מן השמיים דיברתי עימכם. 
מן השמיים ממש, זה הקב"ה, ז"א.
%letter 389
.389 אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אשר, מקום שהכול מאשרים 
אותו, בינה. הוצאתיך מארץ מצרים, זה יובֵל, בינה, אשר הוציאנו 
ממצרים. מצד יובל, בינה, יצאו ישראל ממצרים.
%break
ומשום זה חמישים פעמים מוזכרת יציאת מצרים בתורה, וכן חמישים 
יום לקבלת התורה, וכן חמישים שנים לחירות העבדים. שכל אלו הם 
כנגד חמישים שערי בינה.
%letter 390
.390 מבית עבדים. כמ"ש, היכה כל בכור בארץ מצרים. שהם אלו 
הכתרים התחתונים, שהמצרים בטחו בהם. כמו שיש בית למעלה, יש 
בית למטה. הבית הקדוש למעלה, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית. בית 
תחתון למטה בקליפות, שאינו קדוש, כמ"ש, מבית עבדים.
%letter 391
.391 בשעה שנאמר, אנוכי, כל אלו מצוות התורה שנאחזות במלך 
הקדוש העליון, שהוא ז"א, בצד זה, כולן היו כלולות במילה הזו, אנוכי.
%letter 392
.392 כל מצוות התורה נאחזות בגוף המלך, ז"א, מהן בראש המלך, 
מהן בגוף, ומהן בידי המלך, ומהן ברגליו. ואין מהן מי שיוצא מגוף 
המלך והחוצה. ומשום זה, מי שפושע במצווה אחת שבתורה,
%break
הוא כמי שפושע בגוף המלך. כמ"ש, ויצאו וראו בפגרי האנשים 
הפושעים בי. בי ממש. אוי לרשעים העוברים על דברי תורה, ואינם 
יודעים מה שעושים.
%letter 393
.393 המקום ההוא שחטא לו, המקום ההוא ממש מגלה חטאו. חָטא 
בהקב"ה, הקב"ה מגלה חטאו, כמ"ש, יְגלו שמיים עוונו וארץ 
מִתקומָמָה לו. יגלו שמיים עוונו, זה הקב"ה, ז"א, הנקרא שמיים. וארץ 
מתקוממה לו, זו כנ"י, מלכות, הנקראת ארץ.
%letter 394
.394 השמיים, ז"א, מגלים עוונו של אדם. ובשעה שהוא מגלה עוונו, 
הארץ, המלכות, עושה הדין של האדם. בשעה שניתנה התורה, האֵם, 
בינה, והבנים, זו"ן, נמצאו בשלמות. כמ"ש, אֵם הבנים שמֵחה.
%letter 395
.395 אנוכי ה' אלקיך. אנוכי, הוא כמו שלומדים, בת הייתה לו 
לאברהם אבינו, השכינה. וזוהי בת. ה' אלקיך, הוא כמ"ש, בנִי בכורִי 
ישראל, שהוא ז"א, הנקרא ישראל. וכתוב, עץ חיים היא למחזיקים 
בה. שהוא ז"א, הנקרא עה"ח. הרי בן.
%letter 396
.396 אשר הוצאתיך מארץ מצרים. כתוב, יובֵל היא קודש תהיה לכם. 
שהיא בינה. וכתוב, אם הבנים שמחה. וכתוב, וקידשתם את שנת 
החמישים שנה וקראתם דרור.
%page 292
שהיא בינה, הנקראת שנת החמישים, ונקראת אמא. הרי אמא ובנים. 
אמא, שהוציאנו ממצרים. ובנים שהם: אנוכי, שהיא בת. ה' אלקיך, 
שהוא בן.
%break
יושבת אמא יושבים הבנים, כולם בשמחה בשלמות. ועל זה כתוב, אם 
הבנים שמחה. עברה אמא, כולם עוברים ממקומם. וכתוב, לא תיקח 
האֵם על הבנים, שפירושו, לא יעשה אדם חטאים למטָה, הגורמים 
להעביר אמא מעל הבנים.
%letter 397
.397 הכול, כל המדרגות, הוא הקב"ה. הכול אחד. ודברים אלו 
מגולים לקוצרי השדה. אותם שכבר זכו בכתוב, ברינה יקצורוּ. כלומר, 
שכבר זכו לקבל מדרגותיהם מהמלכות, המכונה שדה. אשריהם 
בעוה"ז ובעוה"ב.
%letter 398
.398 כתוב, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. שמיים 
קדמו לארץ. וכתוב, ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמיים. הארץ קודמת 
לשמיים. כתובים אלו סותרים זה את זה. אלא, שניהם נבראו יחד, 
שנטה הקב"ה קו ימינו וברא את השמיים,
%break
ונטה קו שמאלו וברא את הארץ. וע"כ, כתוב תחילה, את השמיים ואת 
הארץ, ואח"כ, ארץ ושמיים.
%letter 399
.399 ביום ההוא אֶעֱנֶה נאום ה', אענה את השמיים, והם יַענו את 
הארץ. אענה את השמיים, השמיים ממש, ז"א, כמ"ש, השמיים כיסאי. 
בינה אומרת, הז"א הוא כיסאי. והם יענו את הארץ. הארץ ממש, 
המלכות. כמ"ש, והארץ הֲדום רגליי.
%break
שמיים, שמיים עליונים, ז"א. וארץ, ארץ עליונה, המלכות. כשנתקן 
השמיים הזה בתיקוניו, נתקן כנגד הארץ הזו, והשתוקקותו כנגדה. 
הוא במדרגה אחת, שנקראת צדיק, כמ"ש, וצדיק יסוד עולם. והתדבק 
בארץ הזו.
%letter 400
.400 ומראש המלך, ג"ר דז"א, עד מקום ששורה צדיק, יסוד דז"א, 
נמשך נהר קדוש של שמן המשחה, ומטיל בחשק גדול בארץ, 
במלכות. וארץ לוקחת הכול. ומארץ זו ניזונים עליונים ותחתונים.
%break
כדכורא הזה, כשחושק להתדבק בנוקבא, מוציא זרע של רבייה מראש 
המוח, באַמה ההיא, ומטיל אל הנוקבא, שממנו מתעברת הנוקבא. 
ונמצא שכל איברי הגוף כולם מתדבקים בנוקבא, והנוקבא לוקחת 
הכול.
%break
כדמיון הזה, כל המשלים את העשרה הראשונים בבית הכנסת, לוקח 
שכר כולם. כי עשרה ראשונים הם כנגד ע"ס, והמשלים הוא כנגד 
המלכות, הנוקבא, שלוקחת הכול.
%letter 401
.401 כתוב, ויֵט שמיים ויירד. וכתוב, ויירד ה' לעיני כל העם על הר 
סיני. לאן ירד? האם ירד לסיני, כמו בכתוב? הרי כתוב, על הר סיני, 
ולא כתוב, בהר סיני.
%letter 402
.402 אלא, ויט שמיים ויירד, ירד במדרגותיו, ממדרגה למדרגה, 
מכּתר לכתר, עד שהתדבק בארץ הזו, המלכות. ואז הלבנה, המלכות, 
האירה ועמדה במילואה. ואז כתוב, על הר סיני. מי עמדה על הר 
סיני? השכינה. ויירד אל השכינה.
%letter 403
.403 מכאן משמע שירד אל השכינה. כתוב, מפּני אשר ירד עליו ה' 
בָּאש. וכתוב, כי ה' אלקיך אש אוכְלָה הוא, כלומר השכינה. הרי שירד 
אל השכינה. ולמה כתוב, וה' הִמטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש 
מאת ה' מן השמיים? האם ז"א עצמו הוא אש, שממנו ירד על סדום?
%page 293
אלא, וה' המטיר, זה ארץ, השכינה. כי והוי"ה מורה על, הוא ובית 
דינו, שהיא השכינה. וממנה נמשכה האש על סדום. אלא מאיזה מקום 
לקחה זה? מוכיח סוף הפסוק, מאת ה' מן השמיים, מהשמיים ממש, 
מז"א. שכל מה שיש לשכינה, מקבלת מז"א.
%break
מכאן משמע, שירד והתחבר עם השכינה. כמ"ש, וידבר אלקים את כל 
הדברים. אלקים הוא השכינה, כל הוא ז"א. כי בז"א תלויים הכול. הרי 
שז"א ירד והתחבר עם השכינה.
%break
%H לא יהיה לך
%break
%letter 404
.404 לא יהיה לךָ אלוהים אחרים על פניי. שלא יהיה לך אלוהים 
אחרים במקום השכינה, שנקראת אלקים. על פניי, להוציא פני המלך, 
שבהם נראה המלך הקדוש. והם שׁמו, ושׁמו הם,
%break
שהפנים הנראים הם שׁמו, המלכות, ושׁמו הוא הפנים הנראים. הוא 
שׁמו, ז"א הוא שׁמו. כלומר, שהם אחד. כמ"ש, אני הוי"ה הוא שׁמי. 
הוא ושׁמו אחד הוא.
%letter 405
.405 אשריהם ישראל, שהקב"ה קרא להם אדם. כמ"ש, ואַתֵן צאני, 
צאן מַרעיתי, אדם אתם. וכן כתוב, אדם כי יקריב מִכֶּם. מה הטעם 
שקרא להם אדם? הוא משום שכתוב,
%break
ואתם הדבקים בה' אלקיכם. אתם, ולא שאר עמים עכו"ם. ומשום זה 
אדם אתם. אתם קרויים אדם, ואין עכו"ם קרויים אדם.
%letter 406
.406 כיוון שאדם מישראל נימול, נכנס בברית שכרת הקב"ה עם 
אברהם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. וכתוב, חסד לאברהם. 
והתחיל להיכנס במקום הזה.
%break
כיוון שזכה לקיים מצוות התורה, נכנס באדם הזה של המרכבה 
העליונה, ומתדבק בגוף המלך, ואז נקרא אדם.
%letter 407
.407 וזרע ישראל נקראים אדם. כתוב בישמעאל, והוא יהיה פרא 
אדם. פרא אדם ולא אדם. פרא אדם נקרא, משום שנימול והתחלה 
של אדם הייתה בו. כמ"ש, וישמעאל בנו בן שלוש עשרה שנה 
בהימולו בשר עורלתו.
%break
כיוון שנימול, נכנס בהתחלה זו שנקראת כל, שהוא יסוד. כמ"ש, והוא 
יהיה פרא אדם. ולא אדם. וכתוב, ידו בכל, בכל ודאי ולא יותר, משום 
שלא קיבל מצוות התורה. התחלה הייתה בו משום שנימול, אבל לא 
נשלם במצוות התורה.
%break
אבל זרע ישראל, שנשלמו בכל, נקראים אדם ממש. וכתוב, כי חֵלק ה' 
עַמו, יעקב חֶבל נחלתו.
%letter 408
.408 משום זה, כל צורת פנים מותר לעשות חוץ מפני אדם. 
כשנעשית צורת אדם, נראה שחקוק בתוך חקיקות של השלמות, 
כלומר שניכרת בה שלמות מיוחדת. קשריו עם הרוח נמצאים בצורה. 
כלומר, שבצורת אדם הנעשית, ניכרים קשריו עם הרוח שבו.
%letter 409
.409 רבי יהודה היה הולך מקַפוּטקיא ללוד, לראות את רבי שמעון 
שהיה שם. ורבי חזקיה היה הולך עימו. אמר רבי יהודה לרבי חזקיה, 
למדנו, והוא יהיה פרא אדם. אבל מהו סוף הכתוב, ועל פני כל אחָיו 
ישכון?
%page 294
%letter 410
.410 כתוב, וזאת התורה, אשר שם משה. ששמע מרבּו.
%letter 411
.411 כתוב, כי הוא חיֶיךָ ואורך ימיך. מי שזכה בתורה ולא נפרד 
ממנה, זוכה לשני חיים: אחד בעוה"ז, ואחד בעוה"ב. שכתוב, חייך, 
לשון רבים, שהם שניים. וכל מי שנפרד ממנה, הוא כמו שנפרד 
מהחיים. ומי שנפרד מרבי שמעון, כאילו נפרד מכל.
%letter 412
.412 ואם בפסוק הזה, שהוא פתח בו פתח, לא יכולנו להיכנס בו, 
דברי תורה הסתומים על אחת כמה וכמה. אוי לדור שרבי שמעון 
יסתלק ממנו. כי כשאנו עומדים לפני רבי שמעון,
%break
מעיינות הלב פתוחים לכל עבר, והכול מתגלה. וכשנפרדנו ממנו, אין 
אנו יודעים כלום, וכל המעיינות סתומים.
%letter 413
.413 כתוב, ויָאצֶל מן הרוח אשר עליו, וייתן על שבעים איש הזקֵנים. 
כמו הנר הזה, שמאירים ממנו כמה נרות, והוא נמצא על שלמותו, 
שלא נחסר ממנו כלום, מחמת שהדליקו ממנו הנרות.
%break
כך רבי שמעון בעל הנרות, הוא מאיר לכל, והאור לא סר ממנו ונמצא 
על שלמותו. הלכו עד שהגיעו אצלו.
%letter 414
.414 כשהגיעו אצלו, מצאו אותו, שהיה יושב ועוסק בתורה, והיה 
אומר, תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. כל התפילות של 
ישראל הן תפילה. ותפילת העני עליונה מכולן,
%break
משום שזו עולה עד כיסא הכבוד של המלך ומתעטרת בראשו. 
והקב"ה משתבח בתפילה ההיא, ע"כ תפילה של עני נקראת תפילה.
%letter 415
.415 כי יעטוף. עיטוף זה אינו עיטוף של כְּסוּת, שהרי אין לו כסות. 
אלא כתוב כאן, כי יעטוף. וכתוב שם, העטופים בְּרעב. אף כאן, כי 
יעטוף הוא ברעב. ולפני ה' ישפוך שיחו, שיצעק לפני אדונו.
%break
וזה נוח לו לפני הקב"ה, משום שהעולם מתקיים בו, בשעה שלא 
נמצאים מקיימי עולם אחרים בעולם. אוי למי, שעני ההוא יצעק עליו 
לאדונו, משום שהעני קרוב אל המלך יותר מכולם. כמ"ש, והיה כי 
יצעק אליי ושמעתי, כי חנוּן אני.
%letter 416
.416 ולשאר בני העולם, לפעמים ששומע ולפעמים שאינו שומע. 
משום שמשכנו של הקב"ה הוא באלו הכלים השבורים. שכתוב, ואֶת 
דַכָּא ושְׁפַל רוח. וכתוב, קָרוב ה' לנשברֵי לב. וכתוב, לב נשבר ונדכֶּה, 
אלקים לא תִבזֶה.
%letter 417
.417 מי שגוער בעני, גוער בשכינה. כמ"ש, ואת דכא ושפל רוח. 
וכתוב, כי ה' יָריב ריבם. כי האפוטרופוס שלהם הוא גיבור ושולט על 
כל, שאין צריך לעדים, ואינו צריך לדיין אחר,
%break
ואינו מקבל משכון כשאר הדיינים. ואיזה משכון הוא מקבל? נשמות 
של בני אדם. כמ"ש, וקָבַע את קובְעיהם נָפֶש.
%letter 418
.418 תפילה לעני. כל מקום שנקרא תפילה, הוא דבר עליון, שהיא 
עולה למקום עליון. מוחין דז"א נקראים תפילה של ראש, התפילין, 
שהמלך מניח אותם.
%letter 419
.419 כשבאו לרבי שמעון, הסתכל בהם ואמר להם, אוצר היה לכם 
ואבד מכם. כלומר, ששמעו דברי תורה ושכחו אותם. אמרו לו, ודאי 
שפֶתח עליון פָתח אדונִי, ואין אנו יכולים להיכנס בו.
%letter 420
.420 אמרו לו, והוא יהיה פרא אדם. וסוף הפסוק אנו רוצים לדעת, 
שכתוב, ועל פני כל אחיו ישכון. מהו, על פני כל אחיו? כי בירורו של כל 
הפסוק אנו יודעים. וזה אין אנו יודעים, כי סוף הפסוק אינו נראה 
כראשו.
%page 295
%letter 421
.421 אמר להם, הכול הוא דבר אחד, ובמדרגה אחת עולה. כמה 
פנים לפנים יש להקב"ה. יש פנים המאירים, פנים שאינם מאירים, 
פנים תחתונים, פנים רחוקים, פנים קרובים, פנים שבפְנים, פנים 
שבחוץ, פנים של ימין, פנים של שמאל.
%letter 422
.422 אשריהם ישראל לפני הקב"ה, שנאחזים בפנים העליונים של 
המלך, בפנים שהוא ושמו אחוזים בהם, והוא ושמו אחד. ושאר 
העמים אחוזים בפנים הרחוקים, בפנים התחתונים.
%break
ומשום זה הם רחוקים מגוף המלך. כי אנו רואים, כל אלו המצרים 
קרוביו של ישמעאל, וכמה אחים וקרובים היו לו, וכולם היו בפנים 
התחתונים, באלו פנים הרחוקים.
%letter 423
.423 ובשביל אברהם, כשנימול ישמעאל, זכה, ששם משכנו וחלקו 
במקום השולט על כל אלו הפנים הרחוקים והתחתונים, על כל אלו 
הפנים של שאר העמים. כמ"ש, ידו בכל. אשר כל, פירושו יסוד.
%break
ומשום זה, על פני כל אחיו ישכון. כלומר, ישים משכנו וחלקו למעלה 
מכולם. ידו בכל. השולט על כל שאר הפנים שלמטה. ומשום זה, על 
פני כל אחיו, ודאי שהם לא זכו כמוהו.
%letter 424
.424 באו תלמידיו ונישקו ידיו. זהו שאנשים אומרים, יין מתחזק על 
שמריו, ומעיין הבאר מתעטר על קשר העפר והפסולת שמכסה אותו, 
שמתוך הדוחק שלו לפרוץ העפר, נובע ביותר כוח.
%break
כן ישמעאל התחזק בשליטתו על כל הפסולת של אחיו, שהם הפנים 
המרוחקים והתחתונים. אוי לעולם כשיסתלק אדונִי ממנו. אוי לדור 
שיקרה בזמן ההוא. אשרי הדור שמכיר את אדוני, אשרי הדור שהוא 
שורה בתוכו.
%letter 425
.425 גֵר שהתגייר נקרא גר צדק ולא יותר. ולמה כאן, אמר אדוני, ידו 
בכל, שזכה ליסוד שנקרא כל? אמר רבי שמעון, הכול נקשר במקום 
אחד. כי ישמעאל שונה, שאינו גר, שבנו של אברהם היה,
%break
בנו של קדוש היה. וכתוב בישמעאל, הנה בירכתי אותו, כלומר ברכה 
בכל. ועל כך כתוב, ידו בכל.
%letter 426
.426 ומשום זה כתוב, על פני כל אחיו ישכון. כי אם שאר קרוביו היו 
מתגיירים, היו נקראים גר צדק ולא יותר. והוא יותר ועליון מכולם. 
כש"כ אלו שלא נימולו, העומדים באלו הפנים הרחוקים והתחתונים.
%break
שהוא, משכנו למעלה מכל הפנים שלהם, ומכל הפנים של העמים 
עכו"ם. כמ"ש, על פני כל אחיו ישכון.
%break
%H לא תעשה לך
%break
%letter 427
.427 לא תעשה לך פֶסל וכל תמונה. כל צורת פנים מותר לעשות, חוץ 
מפני אדם, כי פני אדם שולט על כל.
%letter 428
.428 לא תעשה לך פסל וכל תמונה, הוא כמ"ש, אל תיתן את פיך 
לַחֲטיא את בְּשרֶךָ. כמה יש לו לאדם להיזהר בדברי תורה, כמה יש לו 
להיזהר שלא יטעה בהם, ולא יוציא דבר בתורה, מה שאינו יודע, ומה 
שלא קיבל מרבּו.
%page 296
שכל מי שאומר בדברי תורה, מה שאינו יודע, ולא קיבל מרבו, עליו 
כתוב, לא תעשה לך פסל וכל תמונה. ועתיד הקב"ה להיפרע ממנו 
בעוה"ב, בזמן שנשמתו רוצה להיכנס למקומה, שאז דוחים אותה 
לחוץ, ותִכלה מהמקום ההוא הצרור בצרור החיים של שאר הנשמות.
%letter 429
.429 כתוב, למה יקצוף האלקים על קולֶךָ. קולך, זהו נשמתו של אדם. 
על זה כתוב, כי ה' אלקיך אֵל קָנַא. משום שמקנא לשמו בכל, אם 
משום צורת פנים מקנא לשמו, משום שמשקר בשמו. אם משום 
התורה, שאומר מה שלא יודע ולא קיבל מרבו.
%letter 430
.430 התורה כולה היא שם קדוש, שאין דבר בתורה, שאינו כלול 
בשם הקדוש. ומשום זה צריכים להיזהר, שלא לטעות בשמו הקדוש 
ולא לשקר בו. ומי שמשקר במלך העליון, אין מכניסים אותו לארמון 
המלך, ויִכלה מעוה"ב.
%letter 431
.431 כתוב, לא תעשה לך פסל וכל תמונה. וכתוב, פסול לך שני 
לוחות אבנים. כלומר, לא תעשה לך פסל, פירושו, לא תעשה לך תורה 
אחרת, שלא ידעת ולא אמר לך רבך.
%break
כי אנוכי ה' אלקיך אל קנא. אני הוא העתיד להיפרע ממך בעוה"ב, 
בשעה שהנשמה תבקש להיכנס לפניי. כמה עתידים לשקר בה 
ולהכניס אותה לתוך הגיהינום.
%letter 432
.432 לא תעשה לך פסל. שצריך האדם שלא ישקר בשמו של הקב"ה. 
כי הקשר הראשון שנקשרו ישראל בהקב"ה, היה כשנימולו. וזהו החוק 
הראשון לכולם, להיכנס בבריתו של אברהם, שהוא קשר של השכינה.
%break
וצריך האדם שלא ישקר בברית הזו, שמי שמשקר בברית הזו, הוא 
משקר בהקב"ה. ומהו שקר? שלא יכניס הברית ההיא ברשות אחרת, 
כמ"ש, ובָעַל בת אֵל נֵכָר.
%letter 433
.433 מכאן כתוב, בה' בָגָדוּ כי בנים זרים יָלָדוּ. כי מי שמשקר בברית 
הזו, הוא משקר בהקב"ה, משום שהברית הזו אחוזה בהקב"ה. 
וכתוב, לא תעשה לך פסל.
%break
%H לא תשתחווה להם
%break
%letter 434
.434 כתוב, וראיתָ בַּשִׁביָה אֵשֶת יְפַת תואר, וחשקתָ בה ולקחתָ לך 
לאישה. מהו הטעם שהתירה התורה, והרי כתוב, לא תתחתן בם? 
אלא, לא תתחתן, בעוד שעומדת ברשותם. אבל כאן, שנשבתה ובאה 
לרשות ישראל, התירה התורה.
%letter 435
.435 אין אישה כשֵרה בעמים עכו"ם כראוי. למה נסמכה פרשה זו לבֵן 
סורר ומורֶה? אלא בוודאי, מי שנושא אישה זו, יורש ממנה בן סורר 
ומורה, משום שקשה להעביר הזוהמה ממנה.
%break
וכש"כ אותה, שהייתה נשואה מקודם לאיש עכו"ם, שהדין התדבק 
בדין, ונטמאה, וקשה להעביר ממנה הזוהמה. וזהו שאמר משה בנשי 
מדיין, וכל אישה יודעת איש למשכב זכר, הרוגוּ.
%page 297
%letter 436
.436 אשרי חלקו של האדם ההוא, היורש ירושה זו של אות ברית 
קודש, ושומר אותה. שבירושה הקדושה הזו מתדבק האדם בהקב"ה. 
כש"כ אם זוכה במצוות התורה, שהמלך מושיט ימינו לנגדו, ומתדבק 
בגוף הקדוש, בז"א.
%break
וע"כ כתוב בישראל, ואתם הדבקים בה' אלקיכם. וכתוב, בנים אתם 
לה'. בנים אתם ממש, כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל. וכתוב, ישראל אשר 
בךָ אתפאָר.
%break
%H לא תישא
%break
%letter 437
.437 ויאמר אליה אלישע, מה אעשה לך, הגידי לי מה יש לך בבית. 
אמר לה אלישע, היש לך על מה שתִשרה ברכת הקב"ה? שאסור לו 
לאדם שיברך על שולחן ריק, משום שהברכה שלמעלה אינה שורה על 
מקום ריק.
%letter 438
.438 ומשום זה, צריך האדם לסדר על שולחנו לחם אחד או יותר, 
לברך עליו. ואם אינו יכול לסדר הרבה, צריך להשאיר מהמזון ההוא 
שאכל, כדי שיהיה לו על מה לברך. ולא יימצא שיברך על שולחן ריק.
%letter 439
.439 כיוון שאמרה, אין לשפחתך כל בבית כי אִם אָסוּך שׁמן. אמר, 
ודאי הברכה שלמה בזה, כמ"ש, טוב שֵׁם מִשֶׁמן טוב, כי השם הקדוש 
יוצא משמן, להתברך ולהדליק את הנרות הקדושים.
%break
מהו השמן הזה? הוא כמ"ש, כַּשֶׁמן הטוב על הראש, כלומר, השפע 
העליון. אלו הם הרי אפרסמון הטהור, שפע בינה עילאה.
%letter 440
.440 טוב שֵׁם משמן טוב. כמה טוב הוא השם העליון של המאורות 
העליונים הקדושים, כשכולם מאירים משמן טוב. ואסור לאדם להזכיר 
שמו של הקב"ה בריקנות, שכל מי שמזכיר שמו של הקב"ה בריקנות, 
טוב לו שלא נברא.
%letter 441
.441 לא צריכים להזכיר השם הקדוש אלא אחרי מילה. כי השם 
הקדוש לא נזכר בתורה, אלא אחרי שתי מילים. כמ"ש, בראשית ברא 
אלקים.
%letter 442
.442 לא נזכר השם הקדוש, הוי"ה, אלא על עולם שלם, כמ"ש, ביום 
עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמיים. מכאן, שלא להזכיר השם הקדוש 
בריקנות. וכתוב, לא תישא את שם ה' אלקיך לשווא.
%letter 443
.443 ברכה הוא השם הקדוש, משום שממנו נמצאת הברכה בכל 
העולם. וברכה אינה נמצאת במקום ריק ואינה שורה עליו. כמ"ש, לא 
תישא את שם ה' אלקיך לשווא.
%page 298
%H זָכור את יום השבּת לקַדְשו
%break
%letter 444
.444 כתוב, ויברך אלקים את יום השביעי. וכתוב במָן, ששת ימים 
תִלקטוהו וביום השביעי שבּת לא יהיה בו. אם אין מזון נמצא ביום 
השביעי, מהי הברכה שנמצאת בו?
%letter 445
.445 אלא כל הברכות שלמעלה ולמטה תלויות ביום השביעי. ולמה 
לא היה נמצא מָן ביום השביעי? משום שמהיום ההוא מתברכים כל 
שישה הימים העליונים, חג"ת נה"י. וכל אחד נותן מזון למטה, כל אחד 
ביומו, מהברכה ההיא שמתברכים ביום השביעי.
%letter 446
.446 ומשום זה, מי שהוא במדרגת האמונה, צריך לסדר השולחן 
ולתקן סעודה בליל שבת, כדי שיתברך שולחנו כל אלו ששת הימים. 
כי בזמן ההוא מזדמנת הברכה להתברך כל ששת ימי השבת.
%break
וברכה אינה נמצאת בשולחן ריק. וע"כ צריכים לסדר השולחן בליל 
שבת בלחם ובמזון, כדי להמשיך ברכה לששת ימים.
%letter 447
.447 אפילו ביום השבת ג"כ צריכים לסדר סעודה ולהמשיך ברכה 
לששת ימים. צריכים להתענג ביום השבת, ולאכול בו שלוש סעודות, 
כדי שיימצא שובע ועונג בעולם ביום ההוא.
%letter 448
.448 הטעם של שלוש סעודות הוא, כדי להמשיך ברכות בימים אלו 
של מעלה, חג"ת נה"י, המתברכים מהיום ההוא, שהוא השכינה, 
המידה השביעית.
%break
וביום הזה, מלא ראשו של ז"א, הג"ר שלו, מטל, שפע, היורד מעתיקא 
קדישא הסתום לכל. ומשפיע לשדה תפוחים קדושים, לשכינה, ג"פ 
מעת כניסת השבת, שיתברכו כולם כאחד.
%break
שבעה ימים הם שבע ספירות חג"ת נהי"מ. ז"א כולל ששת ימים, 
והמלכות היא היום השביעי. וע"כ ביום השביעי מתגלה שלמות 
המלכות ובניינה פב"פ עם ז"א. והם עולים ומלבישים את או"א עילאין, 
ומקבלים השפע מפֶּה דא"א, הנקרא עתיקא סתימאה.
%break
אבל בימות החול אין שלמות למלכות מטרם גמה"ת. וז"א אינו בזיווג 
השלם עם המלכות והוא חסר ג"ר. וע"כ ביום השבת, כשנשלמה 
המלכות ובאה בזיווג עם ז"א, מקבל ז"א ג"ר ע"י המלכות, וששת 
הימים של ז"א מתברכים בג"ר על ידה.
%break
חג"ת נה"י דז"א מקבלים בשבת ג"ר ממלכות ע"י זיווג עימה. אמנם 
אין למלכות כלום, אלא מה שמקבלת מז"א. וממנו בא אליה כל 
השפע. ואע"פ שששת ימים דז"א מתברכים בג"ר ממנה, זהו רק מכוח 
הזיווג עימה.
%letter 449
.449 וע"כ צריך האדם להתענג אלו ג"פ, כי בזה תלויה האמונה 
שלמעלה, בעתיקא קדישא, ובז"א, ובשדה התפוחים הקדושים. כי ז"א 
מקבל מעתיקא ומשפיע למלכות.
%break
וצריך האדם להתענג בהם ולשמוח בהם. ומי שגורע סעודה מהם, 
מראה פגם למעלה, ועונשו של האדם מרובה.
%letter 450
.450 משום זה צריך לסדר שולחנו ג"פ מעת כניסת השבת, ולא 
יימצא שולחנו ריק, ותשרה הברכה עליו כל שאר ימי השבת. ובדבר 
זה מראה ותולה האמונה שלמעלה.
%page 299
%letter 451
.451 מי שהשלים שלוש סעודות בשבת, קול יוצא ומכריז עליו, אז 
תתענַג על ה', והרכבתיך על בָּמותֵי אָרץ, והַאֲכלתיך נחלַת יעקב 
אביך.
%break
אז תתענג על ה', זוהי סעודה אחת, כנגד עתיקא קדישא של כל 
הקדושות.
והרכבתיך על במותי ארץ, זוהי סעודה שנייה, כנגד שדה התפוחים 
הקדושים, המלכות.
%break
והאכלתיך נחלת יעקב אביך, זוהי השלמות, שנשלם בז"א, בסעודה 
שלישית.
%letter 452
.452 וכנגדם צריך להשלים סעודותיו, וצריך להתענג בכל הסעודות, 
ולשמוח בכל אחת ואחת מהן, משום שהיא אמונה שלמה. ומשום זה 
חשובה השבת יותר מכל שאר הזמנים והחגים.
%break
משום שהכול נמצא בה, ולא נמצא כן בכל הזמנים והחגים. משום 
שנמצא הכול בה, נזכרת ג"פ, כמ"ש, ויְכַל אלקים ביום השביעי, 
וישבּות ביום השביעי, ויברך אלקים את יום השביעי.
%letter 453
.453 רבי אבא, כשהיה יושב בסעודה של שבת, היה שמח בכל אחת 
ואחת. והיה אומר, זוהי הסעודה הקדושה של עתיקא קדישא הסתום 
לכל. בסעודה האחרת היה אומר, זוהי סעודה של הקב"ה, של ז"א.
%break
וכך בכל סעודה. כשהשלים הסעודות, אמר, נשלמו הסעודות של 
האמונה.
%letter 454
.454 רבי שמעון כשהיה בא אל הסעודה, היה אומר כך, התקינו 
הסעודה של האמונה העליונה. התקינו הסעודה של המלך. והיה יושב 
ושמח. כשהשלים הסעודה השלישית, היו מכריזים עליו, אז תתענג 
על ה', והרכבתיך על במותי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך.
%letter 455
.455 איך נתקנות אלו הסעודות? ליל שבת, כתוב, והרכבתיך על 
במותי ארץ. בו בלילה מתברכת המטרוניתא, וכל שדה התפוחים, 
המלכות, ומתברך שולחנו של אדם, ונשמה מתווספת לאדם.
%break
והלילה ההוא שמחת המטרוניתא, וצריך האדם לשמוח בשמחה 
ולאכול הסעודה של המטרוניתא, המלכות.
%letter 456
.456 ביום השבת בסעודה השנייה, כתוב, אז תתענג על ה'. על ה' 
ודאי, שהוא למעלה מז"א. כי בשעה ההיא מתגלה עתיקא קדישא, וכל 
העולמות הם בשמחה. והשלמות והשמחה של עתיקא אנו עושים. 
והסעודה שלו היא.
%letter 457
.457 בסעודה השלישית של שבת, כתוב, והאכלתיך נחלת יעקב 
אביך. זוהי הסעודה של ז"א, שהוא בשלמות. וכל ששת הימים 
מהשלמות ההיא מתברכים.
%break
וצריך האדם לשמוח בסעודתו, ולהשלים אלו הסעודות, שהן סעודות 
האמונה השלמה של הזרע הקדוש של ישראל, של האמונה העליונה, 
כי שלהם הוא ולא של עמים עכו"ם. ומשום זה כתוב, ביני ובין בנֵי 
ישראל.
%letter 458
.458 בסעודות האלו ניכרים ישראל, שהם בני המלך, שהם מהיכל 
המלך, שהם בני האמונה. ומי שפוגם סעודה אחת מהן, מראה פגם 
למעלה, ומראה עצמו, שאינו מבני המלך העליון, שאינו מבני היכל 
המלך, שאינו מזרע קדוש של ישראל.
%break
ונותנים עליו כובד של שלושה דברים, דין גיהינום, מלחמת גוג ומגוג, 
וחבלי משיח.
%letter 459
.459 בכל שאר הזמנים והחגים צריך האדם לשמוח ולשמח את העני. 
ואם הוא שמח לבדו, ואינו נותן לעני, עונשו גדול. כי שמח לבדו ואינו 
נותן שמחה לאחר. עליו כתוב, וזֵרִיתִי פֶרֶשׁ על פניכם פֶּרֶשׁ חגֵיכם.
%page 300
ואם הוא שמח בשבת, אע"פ שאינו נותן לאחר, אין נותנים עליו עונש, 
כשאר הזמנים והחגים, שכתוב, פרש חגיכם, ולא פרש שַבָּתכם. 
וכתוב, חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי. ואילו שבת לא כתוב.
%letter 460
.460 ומשום זה כתוב, ביני ובין בני ישראל. ומשום שכל האמונה 
נמצאת בשבת, נותנים לאדם נשמה אחרת, נשמה עליונה, נשמה 
שכל השלמות בה כמו עוה"ב. ומשום זה נקראת שבת, השם של 
הקב"ה, המלכות. השם, שהוא שלם מכל צדדיו ביום השבת.
%letter 461
.461 ודאי כך הוא, אוי לו לאדם שאינו משלים השמחה של המלך 
הקדוש. ומהו השמחה שלו? אלו הם שלוש הסעודות של האמונה, 
סעודות שאברהם, יצחק ויעקב כלולים בהן. וכולן שמחה על שמחה, 
אמונה, המלכות, השלֵמה מכל צדדיה.
%letter 462
.462 ביום הזה מתעטרים האבות, חג"ת, הנעשים לג"ר. וכל הבנים, 
נה"י, יונקים מהם. משא"כ בכל החגים והזמנים. שבשאר החגים 
והזמנים מתעטרים האבות במוחין דישסו"ת. אבל בשבת האבות 
מתעטרים במוחין דאו"א עילאין.
%break
ביום הזה נחים הרשעים בגיהינום. ביום הזה כל הדינים נכנעים, 
ואינם מתעוררים בעולם. ביום הזה התורה, ז"א, מתעטרת בעטרות 
שלמות, מאו"א עילאין. ביום הזה שמחה ועונג נשמע בר"נ (250) 
עולמות.
%letter 463
.463 בכל ששת ימי השבת, כשמגיעה שעת תפילת המנחה, דין קשה 
שולט, וכל הדינים מתעוררים. אבל ביום השבת, כשמגיעה שעת 
תפילת המנחה, רצון הרצונות נמצא, ועתיקא קדישא מגלה הרצון 
שלו, וכל הדינים נכנעים, ונמצאים רצון ושמחה בכל.
%letter 464
.464 וברצון הזה הסתלק משה, הנביא הנאמן הקדוש, מהעולם, כדי 
להודיע שלא הסתלק בדין. ובשעה ההיא יצאה נשמתו ברצון של 
עתיקא קדישא, ונגנזה בו. משום זה כתוב, ולא ידע איש את קבורתו.
%break
כמו שעתיקא קדישא נעלם מכל נעלם, ולא יודעים אותו עליונים 
ותחתונים, אף כאן נשמה זו שהסתתרה ברצון הזה של עתיקא 
קדישא, שהתגלה בשעת תפילת המנחה של שבת,
%break
כתוב בה, ולא ידע איש את קבורתו, והוא נסתר מכל הנסתרות 
שבעולם, ודין אינו שולט בו. אשרי חלקו של משה.
%letter 465
.465 ביום שבת התורה מתעטרת בו, מתעטרת בכל אלו המצוות, 
בכל אלו הגזרות והעונשים, בשבעים ענפים של אור המאיר בכל צד 
וצד. כי שבע ספירות הן חג"ת נהי"מ, וכל אחת כלולה מעשר, והן 
שבעים. מי ראה הענפים, היוצאים מכל ענף של שבעים הענפים.
%break
חמישה עומדים בתוך האילן, חמש ספירות חג"ת נ"ה שבז"א, הנקרא 
אילן. המקבל אותם מבינה. כל הפנים נאחזים בהם. מי ראה אלו 
השערים הנפתחים בכל צד מהם, שכל אחד כלול מעשר, והם 
חמישים שערים. כולם זוהרים ומאירים באור ההוא, היוצא ואינו נפסק.
%letter 466
.466 קול כרוז יוצא, התעוררו הקדושים העליונים, התעוררו עַם קדוש 
הנבחר למעלה ולמטה, עוררו שמחה לפני אדוניכם, התעוררו 
בשמחה שלמה, הזדמנו בשלוש שמחות של שלושה אבות, שלוש 
סעודות, הזדמנו לקראת האמונה, שהיא שמחת השמחות.
%page 301
אשרי חלקכם ישראל הקדושים בעוה"ז ובעוה"ב. זוהי הירושה שלכם 
יותר מכל העמים עכו"ם. ועל זה כתוב, ביני ובין בני ישראל.
%letter 467
.467 כן הוא ודאי. וע"כ כתוב, זָכור את יום השבת לקַדשו. וכתוב, 
קדושים תהיו כי קדוש אני ה'. וכתוב, וקראתָ לשבּת עונג, לִקדוש ה' 
מכובד.
%letter 468
.468 ביום שבת, כל נשמות הצדיקים מתעדנות בתענוגי עתיקא 
קדישא הסתום מכל סתומים, הכתר. ורוח אחד מֵעונג עתיקא קדישא, 
מתפשט בכל העולמות, ועולה ויורד, ומתפשט לכל הבנים הקדושים, 
לכל שומרי התורה.
%break
ונחים במנוחה שלמה, ונשכחים מכולם כל רוגז, כל הדינים וכל עבודה 
קשה. כמ"ש, בְיום הָניח ה' לךָ מעוצְבְּך ומרוגְזֶך ומן העבודה הקשה.
%letter 469
.469 משום זה שקולה שבת כנגד התורה. וכל השומר שבת, כאילו 
שמר התורה כולה. וכתוב, אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה, 
שומר שבת מֵחַללו, ושומר ידו מֵעשות כל רָע. משמע, שמי ששומר 
שבת, כמי ששומר התורה כולה.
%letter 470
.470 כתוב, כה אמר ה', לסריסים, אשר ישמרו את שַׁבְּתותיי, וּבָחרוּ 
באשר חפצתי, ומחזיקים בבריתי. ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד 
ושֵׁם טוב מבָּנים ומבנות.
%letter 472
.472 כה אמר ה' לסריסים. סריסים הם החברים העוסקים בתורה, 
ומסרסים עצמם כל ששת ימי השבת ועוסקים בתורה, ובליל שבת 
מזרזים עצמם בזיווג שלהם, משום שיודעים סוד העליון, בשעה 
שהמטרוניתא מתחברת במלך.
%letter 473
.473 ואלו החברים היודעים הסוד הזה, מכוונים את ליבם לאמונת 
אדונם, ומתברכים בפרי בטנם בלילה ההוא.
%letter 474
.474 ונקראים ודאי סריסים, משום שמחכים עד השבת למצוא רצון 
של אדונם. כמ"ש, ובחרו באשר חפצתי. זהו הזיווג של מטרוניתא. 
ומחזיקים בבריתי, שפירושו ג"כ זיווג.
%break
בבריתי סתם, הוא היסוד העליון המתחבר עם המטרוניתא. אשרי 
חלקו של מי שמתקדש בקדושה זו, ויודע הסוד הזה.
%letter 475
.475 כתוב, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבָּת 
לה' אלקיך. כל מלאכתך, מורה, שבאלו שישה ימים נמצאים מעשיהם 
של בני אדם. ובגלל דבר זה החברים אינם מזדווגים, אלא רק בזמן 
שלא נמצאים מעשיהם של בני אדם, אלא מעשיו של הקב"ה.
%break
בשבת, שאסורה לאדם עשיית מלאכה, מעשיו הם הזיווג עם 
מטרוניתא, המלכות, להוציא נשמות קדושות לעולם.
%letter 476
.476 ומשום זה בלילה הזה, החברים מתקדשים בקדושת אדונם, 
ומכוונים ליבם, ויוצאים בנים טובים, בנים קדושים, שאינם סרים ימין 
ושמאל, בנים של המלך והמטרוניתא.
%break
ועל אלו כתוב, בנים אתם לה' אלקיכם. לה' אלקיכם ודאי, משום שאלו 
נקראים בנים שלו, בנים של המלך והמטרוניתא.
%letter 477
.477 והרי דעת החברים היודעים הסוד הזה, מתדבקים בזה. ומשום 
זה נקראים בנים להקב"ה. ואלו הם שהעולם מתקיים בזכותם. 
וכשהעולם עולה בדין, מסתכל הקב"ה בבניו אלו, ומרחם על העולם.
%break
ועל זה כתוב, כולו זֶרע אמת, אמת היא הטַבעת הקדושה השלמה, 
ופירושו שהם בקו האמצעי, לא לימין ולא לשמאל, כמו מוקפים 
בטבעת. כמ"ש, תיתן אמת ליעקב. ויעקב קו האמצעי. ומשום זה זרע 
אמת ודאי.
%page 302
%letter 478
.478 אוי לבני העולם שדרכם כבהמות, ואינם יודעים ואינם מסתכלים, 
שטוב להם שלא נבראו. אוי לעולם כשרבי שמעון ייצא ממנו, מי יוכל 
לגלות סודות, ומי יידע אותם, ומי יסתכל בדרכי התורה?
%letter 479
.479 אמר להם רבי שמעון, אין העולם אלא בשביל החברים העוסקים 
בתורה, ויודעים נסתרות התורה. ודאי באמת גזרו החברים על עמי 
הארץ שמחבלים דרכם ואינם יודעים בין ימין לשמאל,
%break
כי הם כבהמות, שראוי לעשות בהם דין אפילו ביוה"כ. ועל בניהם 
כתוב, כי בנֵי זְנוּנים הֵמה.
%letter 480
.480 כתוב, ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם טוב מבנים ומבנות, 
שֵׁם עולם אתן לו. הלוא, אתן להם, היה צריך לומר?
%letter 481
.481 ונתתי להם בביתי. ביתי, כמ"ש, בכל ביתי נאמן הוא. שהוא 
השכינה, הנקראת בית. ובחומותיי, כמ"ש, על חומותייך ירושלים 
הפקדתי שומרים. שהוא חיצוניות השכינה. יד ושם, שיוציאו נשמות 
קדושות מהמקום הזה,
%break
מהשכינה, והיד ההיא, פירושה חֵלק השלמוּת. טוב, פירושו, מָלא 
בנים ובנות. שם עולם אתן לו, לחֵלק השלמות, הנקרא יד. אשר לו 
ייכָּרֵת, לדורי דורות.
%break
פירוש אחר. אתן לו, לאותו שיודע סוד הדבר, של הסריסים אשר 
ישמרו את שבתותיי, ויכוון מה שצריך לכוון.
%letter 482
.482 כתוב, לא תבַערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. משום שאין 
דין נראה ביום ההוא. והמבעיר אש גורם שיתעורר הדין. א"כ, למה 
עולה לגבוה אש המזבח שנוהגת גם בשבת?
%break
אלא, במושבותיכם כתוב, ולא לגבוה. והאש ההיא העולה לגבוה, 
עולה להכניע דין אחר, ואש המזבח אוכלת אש אחרת, שלא תהיה לה 
שליטה בימות החול.
%letter 483
.483 ומשום זה, מתגלה עתיקא קדישא ביום ההוא יותר מכל שאר 
הימים. ובזמן שמתגלה עתיקא, אינו נראה דין כלל. וכל העליונים 
והתחתונים נמצאים בשמחה שלמה, והדין אינו שולט.
%letter 484
.484 כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ. ששת ימים, 
חג"ת נה"י, שמהם נעשו שמיים וארץ, זו"ן. ואלו הימים הקדושים 
העליונים נקראים ימים, שהשם הקדוש, שהוא המלכות, הנקראת 
ארץ, נכלל בהם, והם נכללו בו.
%break
אשרי חלקם של ישראל מכל העמים עכו"ם. עליהם כתוב, ואתם 
הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום.
%break
%H כבד את אביך
%break
%letter 485
.485 ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. נהר, זוהי הנביעה של 
המעיין, שיוצאת תמיד ואינה נפסקת. ומהנהר של המעיין הזה מוּשקה 
כל גן העדן. והנהר ההוא של המעיין הקדוש נקרא אב, משום שהוא 
נובע להזין את הגן.
%page 303
זו"ן מצד אצילותם אינם ראויים לקבל אור העליון, משום ששולטת 
בהם מלכות דצ"א. וכדי שיהיו ראויים לקבלת האור, העלתה הבינה 
אליה את המלכות הזו, שע"י עלייה זו נעשתה ראויה לקבלת האור. 
ומטעם התיקון הזה, השתנה שמם של חו"ב שבבינה לאו"א.
%break
וזו"ן נקראים בנים שלהם, להיותם מתקנים ודואגים לתיקון זו"ן, כאו"א 
על בנים.
%break
והנה העלייה הראשונה של המלכות במקום בינה הייתה בראש א"א, 
שמחמת עלייה זו יצאה הבינה מראש א"א, שמטעם זה נקרא א"א, 
ראשית. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן. כי עדן, הוא חכמה דא"א. ונהר, היא 
הבינה שיצאה מראש ונעשתה לגוף דא"א בלי ראש,
%break
כדי להשקות את הגן, לתת אור אל המלכות. כי לולא ההעלאה הזו לא 
יכולה המלכות לקבל אור לעולם.
%break
חכמה דא"א נקראת עדן. והוא המעיין. ובינה, היוצאת ממנו, נקראת 
נביעה. ונקראת נהר. הבינה הזו נקראת אב, משום שהיא קיבלה 
המלכות לתוכה והתמעטה על ידה לגוף,
%break
כדי לתקן אותה. ומטעם זה נקרא חו"ב שבה בשם או"א. שמטעם 
שהיא דואגת לתיקון הגן, המלכות, ע"כ נקראת אב.
%letter 486
.486 עדן נקרא אב, משום שעדן נמשך ממקום שנקרא אַין, כתר 
דא"א, שבו אין שום השגה. ותחילת הגילוי לתיקון המלכות בבינה 
נעשה בראש א"א, שנקרא עדן.
%break
שמטעם זה נקרא א"א ראשית, ומשום זה נקרא אב. המקום שממנו 
מתחיל להימשך הכול, נקרא אתה, ונקרא אב. כמ"ש, כי אתה אבינו.
%letter 487
.487 כבד את אביך ואת אימך. כבד את אביך, זה הקב"ה, ז"א. ואת 
אימך, זו כנ"י, מלכות. את אביך, אֶת, בא לכלול השכינה העליונה, 
שהיא הנוקבא העומדת מחזה ולמעלה דז"א.
%break
כבד את אביך, סתם. ואת אימך, סתם. כי הכול הוא בחשבון. כלומר, 
שרומזים הן לחו"ב והן לזו"ן. כי את, בא לרבות כל מה שלמעלה 
ולמטה. הן או"א והן זו"ן.
%letter 488
.488 המקום שממנו מתחיל להימשך הכול נקרא אתה. ההוא, 
שנסתר ואין בו התחלה להשפעת המוחין, נקרא הוא, לשון נסתר. 
המקום, שממנו נמצאת התחלה להשפעת המוחין, נקרא אתה, ונקרא 
אב. והכול אחד.
%letter 489
.489 ודאי הכול אחד. כבד את אביך, זה הקב"ה, ז"א. ואת אימך, זו 
כנ"י, המלכות. כי כתוב, בנים אתם לה' אלקיכם. כלומר המקום ההוא, 
שנקרא בנים, שהם זו"ן. ומשום זה סָתם הדבר, כבד את אביך ואת 
אימך, לכלול הכול, כלומר או"א שלמעלה ושלמטה.
%break
לכלול בו את הרב שלו, שהוא מביא אותו לחיי העוה"ב, והוא בכלל 
הקב"ה.
%letter 490
.490 בחמשת הדיברות שבימין כלול הכול. באלו חמשת הדיברות 
נחקקו חמישה אחרים שבשמאל. חמישה בתוך חמישה. כיצד? אנוכי 
ה' אלקיך, הוא כנגד, לא תרצח.
%break
שניים אלו בכלל אחד נכללו. כי מי שרצח ממעיט דמות וצלם של 
אדונו, כמ"ש, כי בצלם אלקים עשָה את האדם. וכתוב, ועל דמות 
הכיסא, דמות כמראֵה אדם.
%letter 491
.491 כתוב, שופך דם האדם, בָּאדם דמו יישפך. מי ששופך דם, כאילו 
ממעיט דמות וצלם שלמעלה. כלומר, לא מיעט דמות זו של התחתון, 
אלא דמות אחרת.
%page 304
באדם העליון מגיע הפגם ההוא מהדם ששפך. משום שכתוב, כי 
בצלם אלקים עשה את האדם. ומשום זה תלויים זה בזה, אנוכי ה' 
אלקיך תלוי בלא תרצח.
%letter 492
.492 לא יהיה לך אלוהים אחרים, הוא כנגד, לא תנאף. הנואף, 
משקר בשמו של הקב"ה, שנרשם באדם. ובזה כמה חטאים וגזרות 
ועונשים תלויים. ומי שמשקר בזה משקר במלך, כמ"ש, בה' בָגָדוּ כי 
בנים זרים יָלָדוּ.
%break
וכתוב, לא תשתחווה להם ולא תָעבדֵם. וזה בזה תלויים. לא יהיה לך, 
תלוי בלא תנאף.
%letter 493
.493 לא תישא את שם ה', הוא כנגד, לא תגנוב. כתוב, חולֵק עם גנב 
שונא נפשו, אָלָה ישמע ולא יגיד. ודאי זה בזה תלוי. כי לגנב מזדמן 
להישבע לשקר, מי שעושה זה עושה זה.
%letter 494
.494 זָכור את יום השבת, הוא כנגד, לא תַענֶה ברֵעֲך עֵד שקר. שבת 
נקראת עדוּת. וצריך האדם להעיד על זה שכתוב, כי ששת ימים עשה 
ה'. ושבת היא כלל הכול.
%break
מה שכתוב, תיתן אמת ליעקב, הוא כמ"ש, ושָמרו בני ישראל את 
השבת. שמי שמעיד שקר, משַקר בשבת, שהיא עדות אמת. ומי 
שמשקר בשבת, משקר בכל התורה. ומשום זה, זָכור תלוי בלא 
תענה.
%letter 495
.495 כבד את אביך, הוא כנגד, לא תחמוד אשת רֵעֶך. כבד את אביך, 
אביך ממש. כי מי שחומד אישה ומוליד בן, הבן ההוא מכבד אחֵר 
שאינו אביו.
%break
כתוב, לא תחמוד בית רֵעֶך שדֵהוּ. וכתוב כאן, בכבד את אביך, על 
האדמה אשר ה' אלקיך נותן לָך, שפירושו, זה שנותן יהיה שלך, ולא 
תחמוד אחר. ודאי שכבד את אביך תלוי בלא תחמוד.
%letter 496
.496 ובאלו חמישה הדיברות הראשונים שבימין, כלולים חמישה 
הדיברות האחרים. ומשום זה כתוב, מימינו אש דת למו. שהכול נעשה 
ימין. וע"כ ניתנה התורה בחמישה קולות. כל עשרת הדיברות היו 
חמישה בתוך חמישה, וכנגדם חמישה חומשי תורה.
%letter 497
.497 באלו עשרת הדיברות נחקקו כל מצוות התורה, הגזרות 
והעונשים: טהרה וטומאה, ענפים ושורשים, אילנות ונטיעות, שמיים 
וארץ, יַמים ותהומות.
%break
כי התורה היא שמו של הקב"ה. כמו ששמו של הקב"ה נחקק בעשרת 
הדיברות, אף התורה נחקקה בעשרת הדיברות. עשרת הדיברות הם 
שמו של הקב"ה. והתורה כולה היא שם אחד, השם הקדוש של 
הקב"ה ממש.
%letter 498
.498 אשרי חלקו של מי שזכה בה, שמי שזכה בתורה זכה בשמו 
הקדוש. זכה בהקב"ה ממש, כי הוא ושמו אחד הוא.
%break
%H לא תַעשוּן איתי
%break
%letter 499
.499 לא תַעשוּן איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב. משום שכתוב, לי הכסף 
ולי הזהב. ואע"פ שלי הכסף ולי הזהב, לא תעשון איתי, כלומר אותי.
%letter 500
.500 כתוב, מֵאֵין כמוך ה', גדול אתה וגדול שִׁמך בִּגבורה. גדול אתה, 
כלומר, לי הכסף, חסד, קו ימין. וגדול שמך בגבורה, כלומר, ולי הזהב, 
גבורה, קו שמאל.
%page 305
שני גוונים אלו אינם נראים ואינם מתפארים, אלא רק כשהם חקוקים 
במקום אחד, בישראל, קו אמצעי, ת"ת, המכריע ומקיים את שני 
הקווים. כאן נראים הגוונים להתפאר. כמ"ש, ישראל אשר בךָ אתפאָר.
%letter 501
.501 שוש אשיש בה', תגֶל נפשי באלקיי, כי הִלבישַני בגדי יֶשע, מעיל 
צדקה יְעָטָני. אשרי חלקם של ישראל יותר מעמים עכו"ם, שהשמחה 
והתענוג שלהם הוא בהקב"ה, כמ"ש, שוש אשיש בה'. כיוון שאמר 
בה', למה כתוב, באלקיי?
%break
אלא, אם ברחמים בא על ישראל, שוש אשיש בהוי"ה, שהוא רחמים. 
אם בדין, תגל נפשי באלקיי, שהוא דין.
%letter 502
.502 ישראל שמחים הן בחסד והן בדין. משום שאלו נחקקו בו, 
בהקב"ה, כמ"ש, כי הלבישני בגדי ישע, שהם גוונים של חו"ג, 
שנחקקו, כדי להסתכל בו, כלומר להמשיך חכמה.
%break
כמ"ש, יִשְׁעוּ ואין מושיע אֶל ה'. הרי שיֶשע הוא הסתכלות. מי שרוצה 
להסתכל בי, יסתכל בגוונים שלי, שהם חו"ג.
%break
משום שכתוב, מעיל צדקה יְעָטָני. המלכות נקראת צדקה, שהגוונים 
נחקקו בה, כלומר, שהחכמה נמשכת רק ממלכות. כֶּחָתָן יכהן פְּאֵר, 
הוא גוון חסד. וְכַכַּלה תַעְדֶה כֵלֶיהָ, גוון גבורה.
%break
וכשהגוונים מתחברים בקו אמצעי, בה בשעה הם נראים, והכול 
מתאווים לראות ולהסתכל בו.
%letter 503
.503 שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקיי. שתי שמחות כאן. בה', הוא 
ברחמים. תגל נפשי באלקיי, הוא בדין. בכל הם שמחים, הן ברחמים 
והן בדין, שמחה על שמחה. ושמחת ציון, עתיד הקב"ה לשמח את 
ישראל בשמחה יתרה מכל.
%break
כמ"ש, ופְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם, 
ששון ושמחה יַשיגון. ופדויי ה' ישובון, הרי אחת. ובאו ציון ברינה, הרי 
שתיים. ושמחת עולם על ראשם, הרי שלוש.
%break
ששון ושמחה ישיגון, הרי ארבע. הם כנגד ד"פ שהתפזרו ישראל בין 
העמים. ואז כתוב, ואמרתם ביום ההוא, הודוּ לה' קִראו בשׁמו.
%break
%H אנוכי ה' אלקיך
%break
%letter 504
.504 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור. כל הדברים, הכלל 
הזה הוא כלל הכול, כלל של מעלה ושל מטה, הכול נכלל בעשרת 
הדיברות.
%letter 505
.505 אנוכי ה' אלקיך. אנוכי, הוא עולם העליון, הנוקבא שמחזה 
ולמעלה דז"א, השם הקדוש יה"ו, שהם ג' קווים חג"ת, שהנוקבא 
מקבלת מז"א.
%break
אנוכי, המלכות, שהתגלתה, ואח"כ נגנזה. התגלתה בכיסא, בבינה, 
שהמלכות נעשתה לו רגל רביעי. שהלבנה, המלכות, עומדת אז 
בשלמות עם ז"א כאחד. שקומתם שווה, ושניהם משתמשים בכתר 
אחד.
%break
והלבנה נגנזת, בשעה שהשמש, ז"א, שולט, והיא מאירה ממנו, ואין 
לה אז שום שבח מעצמה, חוץ משבח האור שז"א מאיר עליה. 
ונמצאת, שבחינתה עצמה נגנזת. והמצב הזה נעשה אחרי 
שהתמעטה הלבנה.
%page 306
%letter 506
.506 אנוכי, המלכות, כשהיא בהשלמת השלמות של הכיסא התחתון, 
אחרי שהתמעטה וירדה מלמעלה מחזה אל למטה מחזה, ונתקנה 
שם בכיסא תחתון,
%break
והסתלקו ממנה החיות הקדושות שמחזה ולמעלה. והיא נתקנה 
בתיקוניה. וכשהיא יפת מראה, ובעלה, ז"א, בא אצלה. אז נקראת 
אנוכי.

%letter 507
.507 אנוכי, כולל הכול יחד, שכולל יחד כ"ב (22) אותיות ול"ב (32) 
שבילי החכמה. בכלל כל האותיות, שהם כ"ב, ובשבילי אורייתא, שהם 
ל"ב, היוצאים מתוך סוד העליון, מחכמה. באנוכי הזה תלויים הסודות 
העליונים והתחתונים.
%break
אנוכי, הוא עניין לתת שכר טוב לצדיקים, המחכים לו ושומרים מצוות 
התורה. באנוכי יש להם ביטחון כראוי לעוה"ב. כמ"ש, אני פרעה. 
שאמר כן, כדי לתת ביטחון ליוסף, שיתקיימו דבריו.
%letter 508
.508 אנוכי ה' אלקיך, לא יהיה לך אלוהים אחרים. אנוכי ולא יהיה לך, 
זהו זָכור ושָמור. שאנוכי, זכור. ולא יהיה לך, שמור. אנוכי, הוא סתום 
וגנוז בכל אלו המדרגות של עולם העליון, שהן יה"ו, בכלל אחד.
%break
וכיוון שנאמר אנוכי, התחבר הכול יחד באחד. כלומר, שאנוכי הוא 
תמצית של התחברות כל המדרגות יחד.
%letter 509
.509 אנוכי הוא שני הכיסאות. כיסא עליון, בינה, בְּמה שהמלכות 
משמשת לה לרגל רביעית. וכיסא תחתון, המלכות עצמה, אחרי 
שהתמעטה. אנ"י של אנוכי רומזת לכיסא התחתון. כ' של אנוכי רומזת 
לכיסא העליון.
%letter 510
.510 אנוכי, מורה, שנטהר המקדש, המלכות. וזָר לא מתקרב אליו. 
והמקדש מאיר לבדו. שהתבטל בשעה ההיא היצה"ר מהעולם, 
והקב"ה התעלה בכבודו לבדו. ואז כתוב, אנוכי ה' אלקיך.
%break
זהו, שלם בשם הקדוש. א' של אנוכי, מורה, לייחד השם הקדוש 
במדרגותיו להיות אחד. כי הוא ו' של הוי"ה. נ' של אנוכי הוא, לירוא 
את הקב"ה ולדעת שיש דין ויש דיין, ויש שכר טוב לצדיקים ועונש 
לרשעים. כי הוא ה"ת דהוי"ה.
%letter 511
.511 כ' של אנוכי, הוא לקדש השם הקדוש בכל יום, ולהתקדש 
במדרגות הקדושות, ולהתפלל תפילה אליו בכל זמן, להעלות כתר 
העליון, כיסא העליון, בינה, על החיות העליונות כראוי,
%break
שהם חו"ג תו"מ, שמחזה ולמעלה דז"א, ארבע רגלי הכיסא, 
שהמלכות היא חיה רביעית ורגל רביעית.
%break
כי כ' היא ה"ר של השם הוי"ה, בינה. כי מבחינת מה שהמלכות רגל 
רביעית אל כיסא העליון, בינה, היא נחשבת לבחינת בינה, וה"ר של 
הוי"ה.
%letter 512
.512 י' של אנוכי, היא לעסוק בתורה ימים ולילות. ולָמוּל מילה 
בשמונת ימים, ולקדש הבכור, ולהניח תפילין וציצית ומזוזה, ולמסור 
הנפש אל הקב"ה, ולהתדבק בו.
%break
אלו הן י"ב (12) מצוות עליונות, הרמוזות באנוכי, הכוללות רל"ו 
(236) מצוות אחרות, שהם באנוכי, שביחד הן רמ"ח (248) מצוות 
עשֵה, שהם כלל של זכור. כי זכור כולל רמ"ח מצוות עשה, ושמור 
כולל שס"ה (365) מצוות לא תעשה.
%page 307
ואות י' זו אינה מתחלפת במקום אחר, כמו א' נ' כ' של אנכי, 
שמתחלפות על ה' ו' ה' דהוי"ה. משום שהיא י', סוד העליון כלל 
התורה, חכמה תתאה, המתייחדת עם י' דהוי"ה, חכמה עילאה. וע"כ 
אין זה חילוף מקום.
%break
ובאלו י"ב מצוות יש י"ב מידות הרחמים התלויות מהן, ואחת השולטת 
בכולן, שהיא עצם המלכות, הנקראת אנוכי. והן י"ג (13), כנגד י"ג 
מידות הרחמים.
%letter 513
.513 לא יהיה לך, הוא סוד שמור, הכולל שס"ה מצוות לא תעשה 
שבתורה. ל' של לא יהיה לך, הוא שלא לתת כבוד וגדולה לאלוהים 
אחרים. ל', מגְדָל הפורח ועולה באויר, חכמה הנגלית ע"י יציאת י' 
מאויר, ונשאר אור. וע"י זה שָבה בינה להיות חכמה.
%break
שלא יסור לבבו לבנות מגדל לאלוהים אחרים, כמו שיש בונה מגדל 
בדור הפְּלָגָה. ל', שלא יסתכל בצורת עבודה זרה, שלא יהרהר 
אחריה, שלא ישתחווה ולא יכניע עצמו לאלוהים אחרים.
%letter 514
.514 א', של לא יהיה לך, שלא יחליף ייחוד אדונו בשביל אלוהים 
אחרים. א', שלא יהרהר, שיש אֵל אחֵר חוץ ממנו. א', שלא יסור אחרי 
אוב ויִדעוני בצורת אדם, ולא בצורה אחרת. א', שלא לשאול ממתים 
ולא לעשות כשפים. א', שלא יישבע בפיו בשם אלוהים אחרים.
%break
עד כאן י"ב מצוות אחרות, שהן מצוות הכלולות בשמור. ובאלו י"ב 
תלויים שנ"ג (353) מצוות אחרות של שמור, הכלולות באלו י"ב, 
שביחד הן שס"ה (365). וזה פירוש, אנוכי ולא יהיה לך.
%letter 515
.515 אנוכי הוא כלל של מעלה ושל מטה. כלל של עליונים ותחתונים. 
כלל של החיות הקדושות הכלולות בו. הכול הוא באנוכי. לא יהיה לך, 
הוא למטה, י"ב חיות תחתונות, שהן במלכות.
%letter 516
.516 לא תעשה לך פסל וכל תמונה. פסל, פסולת מהמקום העליון, 
מהמקום הקדוש, מצד שמאל דקדושה. פסולת דקדושה, הוא אלוהים 
אחרים. כמ"ש, ואֵרֶא, והנה רוח סערה באה מן הצפון,
%break
ענן גדול ואש מתלקחת. הצפון, שמאל דקדושה. וכל תמונה, זה 
שכתוב, ואש מתלקחת.
%break
וכתוב, כי אנוכי ה' אלקיך אֵל קַנָא. אנוכי ה' אלקיך, בשביל לעורר הלב 
כלפי מעלה, ולא לרדת למטה, ולא להתקרב לשער הבית של הס"א. 
אל קנא, שבמקום זה יש קנאה.
%letter 517
.517 תחת שלוש רגזה ארץ. לא תעשה לך, אחד. פסל, שניים. וכל 
תמונה, שלוש.
%letter 518
.518 פוקד עוון אבות על בנים על שׁילֵשׁים ועל ריבֵּעים. א"כ, למה 
כתוב, ובנים לא יוּמְתו על אבות? אלא, זה אילן אחד, כלומר נשמה 
אחת, שנטע פעם אחת, ופעמיים, וג"פ, וד"פ. כלומר, שהתגלגלה 
ובאה בארבעה גופים.
%break
נפקד על עוונות הראשונים בגלגול הרביעי. כי אב ובן ושלישי ורביעי, 
ארבעה גלגולים אלו, אחד הוא, שהם נשמה אחת, כשלא נתקן ולא 
דאג להיתקן. וע"כ נענש על הגלגולים הראשונים.
%break
וכן להפך מזה, כשנתקן כראוי במשך זמן הגלגולים ועומד על קיומו, 
אז כתוב עליו, ועושה חסד. 
%break
%page 308
%H לא תישא את שם ה' אלקיך לשווא
%break
%letter 519
.519 הקב"ה, כששתל העולם, הטביע בתוך התהומות צרור אחד, 
רסיס אבן, חקוק בשם הקדוש, והטביע אותו בתוך התהום. וכשהמים 
רוצים לעלות, להטביע העולם,
%break
רואים השם הקדוש חקוק על הצרור ההוא, ושבים ומשתקעים 
וחוזרים לאחור. והשם הזה נמצא עד היום הזה בתוך התהום.
%letter 520
.520 ובשעה שבני אדם נשבעים על אמת, בקיום אמת, הצרור עולה 
ומקבל שבועה, וחוזר ומתקיים על התהום, והעולם מתקיים, ושבועת 
האמת מקיימת העולם.
%letter 521
.521 ובשעה שבני אדם נשבעים שבועה לשווא, הצרור עולה לקבל 
השבועה. כיוון שרואה שהיא שקר, אז הצרור, שהיה עולה, שב 
לאחור, והמים הולכים ושטים,
%break
והאותיות של הצרור פורחות בתוך התהום ומתפזרות. והמים רוצים 
לעלות ולכסות העולם, ולהחזיר אותו לקדמותו, שהיה מים.
%letter 522
.522 עד שהקב"ה מזמין ממונה אחד, יְעַזְריאל, הממונה על שבעים 
מפתחות בשם הקדוש, ונכנס אל הצרור, וחוקק בו האותיות כמקודם. 
ואז מתקיים העולם, וחוזרים המים למקומם. ועל זה כתוב, לא תישא 
את שם ה' אלקיך לשווא.
%letter 523
.523 מצווה היא להישבע בשמו בדרך אמת. ומי שנשבע שבועה, 
כולל את עצמו באלו שבע מדרגות עליונות, ששֵם הקב"ה, המלכות, 
נכלל בהם.
%break
והרי שש מדרגות הן, חג"ת נה"י, שאדם שנשבע שבועת אמת ע"פ 
ב"ד, כולל את עצמו בהן, והוא עצמו שביעי כנגד המלכות, לקיים השם 
הקדוש, המלכות, במקומו.
%break
וע"כ כתוב, ובשׁמו תישׁבע. ומי שנשבע שבועה לשווא ולשֶקר, גורם 
למקום ההוא, למלכות, שלא יתקיים במקומו.
%letter 524
.524 שבועה לקיים מצוות ריבונו, זוהי שבועת אמת. כאשר היצה"ר 
מקטרג על האדם, ומפתה אותו לעבור על מצוות ריבונו, זוהי שבועה, 
שריבונו משתבח בה. וצריך האדם להישבע בריבונו על זה, והוא שבח 
שלו, והקב"ה משתבח בו.
%break
כגון בועז, כמ"ש, חַי ה' שִׁכבי עַד הבוקר. כי היצה"ר היה מקטרג עליו, 
ונשבע על זה.
%letter 525
.525 נדר הוא למעלה. והוא חיי המלך, המוחין של המלכות, שהם 
בבינה, רמ"ח איברים וי"ב קשרים, ד"ס חו"ג תו"מ, שכל אחת כלולה 
מג' קווים, כחשבון נדר. כי רמ"ח וי"ב הם רנ"ד (254).
%break
וע"כ הוא חמוּר משבועה. ונקרא חיי המלך, משום שנותן חיים לכל 
רמ"ח האיברים. ואלו החיים יורדים מלמעלה, מא"ס, למטה, למקור 
החיים ההוא, לבינה. ומהמקור ההוא יורדים למטה, למלכות, לכל אלו 
רמ"ח האיברים.
%letter 526
.526 השבועה היא, לקיים המדרגה שלמטה, השם הקדוש, המלכות. 
וזה נקרא מלך עצמו, שהרוח העליון בגוף שלו בא לשכון בתוכו ולדור 
בו, כרוח השוכן בתוך הגוף. כלומר, שהמוחין כבר התלבשו בכלי 
מלכות, שנקרא גוף.
%page 309
שהוא נסתר למעלה בבינה, ואינו מתגלה אלא במלכות. ומשום זה, מי 
שנשבע אמת, הוא מקיים המקום ההוא. וכשהמקום ההוא מקוים, 
מקיים כל העולם. נדר שורה על הכול, על מצווה ועל רשות. משא"כ 
בשבועה, שאינה חלה על מצווה.
%break
%H זָכור את יום השבת לקַדשו
%break
%letter 527
.527 זָכור את יום השבת לקַדשו. זוהי הברית הקדושה, יסוד. ומשום 
שבברית הזו נמצאים כל המקורות של איברי הגוף, והיא כלל הכול, 
כעין זה שבת היא כלל של התורה,
%break
וכל סודות התורה תלויים בה, וקיום השבת הוא כקיום כל התורה. מי 
ששומר שבת, כאילו שומר כל התורה.
%letter 528
.528 לזכור את יום השבת, כמ"ש, זכור את יום השבת לקדשו. 
השבת בכל המקומות, היא יום זיכרון של מנוחת העולם. והיא כלל 
התורה. ומי ששומר שבת, כאילו שומר התורה כולה.
%break
וזיכרון השבת, לקדש אותו בכל מיני קדושות. מי שזוכר את המלך, 
צריך לברך אותו. מי שזוכר את השבת, צריך לקדש אותה.
%letter 529
.529 זָכור הוא לזָכר, ז"א, שָמור הוא לנוקבא, מלכות. יום השבת הוא 
כל האמונה, התלויה מראש העליון, כתר, עד סוף כל המדרגות. שבת 
היא הכול.
%letter 530
.530 שלוש מדרגות הן וכולן נקראות שבת. שבת העליון, בינה, שבת 
של יום, ז"א, שבת של לילה, המלכות. וכולם אחד, ונקרא הכול שבת. 
וכל אחד, כשהוא שולט, לוקח חבריו ומזמין אותם עימו בממשלה שלו. 
וכשזה בא לעולם, כולם באים ונועדים עימו.
%letter 531
.531 כשבא שבת של לילה, מזמין עימו שבת של יום, ומזמין אותו 
בהיכלו ומסתתר עימו. כיוון שזה בא, נמשך עליו גם שבת העליון, 
וכולם גנוזים בהיכל השבת של לילה. ומשום זה סעודת הלילה חשובה 
כביום.
%letter 532
.532 כשבא שבת של יום, ז"א, מזמין עימו שניים אלו האחרים, 
המדרגה העליונה והמדרגה התחתונה, זו שמאירה וזו שהאירה ממנו, 
כלומר בינה ומלכות. וכולם כאחד נקראים שבת,
%break
ושולטים ביום השבת. ואלו שלוש מדרגות הן כלל כל התורה, 
תושב"כ, נביאים וכתובים. מי ששומר שבת, שומר התורה כולה.
%break
%H שתי מרגליות
%break
%letter 533
.533 שתי מרגליות הן ומסך אחד ביניהן, העומד בין זו לזו. המרגלית 
העליונה אין בה צבע, אין בה מראֶה בגילוי.
%letter 534
.534 המרגלית העליונה, כשמתחילה להתגלות, מאירות שבע אותיות 
חקוקות, בולטות ומתנוצצות ובוקעות בקיעים והיכלות. ומאירות כל 
אחת ואחת.
%page 310
ואלו שבע האותיות הם שני שמות, הנחקקים במרגלית ההיא. וביום 
השבת מתנוצצות ומאירות ופותחות פתחים ויוצאות ושולטות. והן 
אהי"ה יה"ו. האותיות מתנוצצות. ובהתנוצצות שלהן נכנסות זו בזו, 
ומאירות זו בזו.
%break
המלכות נקראת מרגלית, להיותה נאחזת בנה"י דז"א, הנקראים 
רגליים. ומחמת עליית המלכות לבינה, נקראת גם הבינה בשם 
מרגלית. והיא מרגלית עליונה. מחמת עליית המלכות לבינה, 
התמעטה הבינה לבחינת ו"ק בלי ראש, חסדים בלי חכמה.
%break
אמנם זה ייתכן בז"ת, חג"ת נה"י דבינה, שהן צריכות לחכמה. וכשאין 
להן, הן פגומות. אבל ג"ר דבינה, שהן תמיד באור החסדים, ואינן 
מקבלות חכמה לעולם, אינן מתמעטות כלום מחמת עליית המלכות.
%break
מרגלית עליונה היא בינה ואין בה צבע. הג"ר דבינה תמיד באור 
החסדים, ואור החסדים אין בהם צבע, אין בהם שום אחיזה לדינים. 
ואין בה מראֶה בגילוי, אין שם חכמה, הנקראת מראה. אבל לא מחמת 
פגם, כי בג"ר דבינה אין פגם, שאין גילוי החכמה נוהג שם לעולם.
%break
אבל בז"ת דבינה, חג"ת נהי"מ, יש גוון ויש מראה. וממנה נמשכים כל 
הגילויים, שבתחילה הן בו"ק בלי ראש, מחמת עליית המלכות בהן. 
לכן נאמר, שמאירות שבע אותיות חקוקות, ז"ת, חג"ת נהי"מ, בולטות 
בחסדים, ומתנוצצות באו"ח.
%break
וע"י עליית המלכות התבקעה המדרגה לשתיים, שחו"ג ושליש ת"ת 
עד החזה נשארו במדרגת בינה, וגם המלכות התחברה בהם מחמת 
העלייה. ונה"י נפלו ממדרגת בינה וירדו למדרגה שמתחתיה, לז"א.
%break
שבע האותיות אהי"ה יה"ו, הם שני שמות החקוקים במרגלית. 
שחג"ת עד החזה, שעודם במדרגת בינה, נקראים בשם אהי"ה, כמו 
בינה. אבל נה"י, שנפלו ממדרגת בינה לז"א, אינם נקראים אהי"ה, 
אלא יה"ו, כמו ז"א.
%break
א' של אהי"ה חסד, ה' של אהי"ה גבורה, י' של אהי"ה ת"ת עד החזה, 
ה' של אהי"ה המלכות שעלתה במקום החזה. שהן נשארו במדרגת 
בינה, שנקרא אהי"ה. ויה"ו הם נה"י, שנפלו ממדרגת בינה, י' של יה"ו 
יסוד, ה' של יה"ו הוד, ו' של יה"ו נצח.
%break
ולעת גדלות, ביום השבת, יורדת המלכות ממקום בינה למקומה. ואז 
שני חצאי המדרגה, אהי"ה יה"ו, חוזרים ומתחברים. ולמה המלכות 
עלתה למקום החזה, ששם שליש עליון דת"ת,
%break
הלוא למקום בינה הייתה צריכה לעלות? אלא, בז"ת נחשבים חג"ת 
כמו כח"ב בראש. ונמצא הת"ת, שהוא בינה, ע"כ עלתה לת"ת.
%letter 535
.535 וכשנכנסים זה בזה, מאירים זה מזה בשני צבעים. אחד צבע 
לבן, ימין, ואחד צבע אדום, שמאל. שאינם נעשים מדרגה אחת ממש, 
אלא שנעשים לימין ולשמאל. שאהי"ה נעשה לימין, ויה"ו נעשה 
לשמאל. ומזדווגים זה בזה.
%break
ומשני צבעים אלו נעשו שני שמות אחרים, עד שעולות האותיות 
לשבעה שמות. שכל אות משבע אותיות אהי"ה יה"ו נעשית לשם 
אחד.
%letter 536
.536 איך נעשות האותיות לשבעה שמות? א' של אהי"ה יוצאת 
ונוצצת ונכנסת באות ו' של יה"ו, ומאירות בשני צבעים לבן ואדום, והם 
שני שמות, הוי"ה אל, ומאירים יחד.
%break
ה' של אהי"ה יוצאת ונוצצת ונכנסת באות ה' של יה"ו, ומאירות שתיהן 
בשני צבעים לבן ואדום. ואלו שני השמות, אחד נקרא הוי"ה בניקוד 
אלקים, שהי' בחטף סגול, והה' בחולם, והו' בחיריק, ואחד נקרא 
אלקים, ומאירים יחד.
%page 311
י' של אהי"ה נכנסת בי' של יה"ו, ונוצצות יחד, ונכנסות זו בזו, ומאירות 
שתיהן, מפותחות וחקוקות כאחד, והן זוקפות ראש, שמשיגות ג"ר, 
ומאירות ונוצצות. י"א (11) ענפים עולים מימין ומשמאל, שביחד הם 
כ"ב (22) ענפים, כ"ב אותיות.
%letter 537
.537 ואלו שתי האותיות המאירות, י' של אהי"ה וי' של יה"ו, 
שמתחבקות זו בזו, הן הוי"ה הוי"ה, מצפ"ץ מצפ"ץ, י"ג (13) מידות 
הרחמים. ואלו שתי האותיות, כשנכנסות זו בזו ומתחבקות זו בזו, 
זוקפות ראש, שמשיגות ג"ר, ומאירות ומתנוצצות על כל,
%break
באלו י"א ענפים, היוצאים מכל צד, מצד ימין י"א ומצד שמאל י"א, 
שהם כ"ב אותיות התורה, שכל התורה והחכמה מתגלה ע"י כ"ב 
אותיות.
%break
יש שני שמות הוי"ה, לפני י"ג מידות הרחמים, כמ"ש, הוי"ה הוי"ה, אל 
רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת. הוי"ה בא"ת ב"ש הוא מצפ"ץ. 
י"ג מידות הרחמים הם בדיקנא דא"א, ושני פאתי הראש, הקודמים 
לדיקנא, הם שני שמות מצפ"ץ.
%break
ועניין שני שמות אלו, הוא שהכלים הריקים שנשארו בראש א"א לאחר 
הסתלקות האורות דג"ר דג"ר, לא יכלו להישאר בראש א"א מחמת 
עוביותם, ויצאו מראש א"א ונתלו בחוץ על עור הראש דא"א. והם 
המכונים שערות דא"א.
%break
ולאחר שיצאו, נבקעו לשני חצאי מדרגה, כו"ח נשארו על ראש א"א, 
ובינה ותו"מ יצאו ממדרגת ראש ונעשו לשערות דיקנא. ולעת גדלות 
יורדת המלכות שבסיום שערות ראש לסיום שערות דיקנא. ואז עולות 
שערות דיקנא בחזרה לשערות ראש ונעשות מדרגה אחת.
%break
והנה סיום שערות הראש, הנטהר מכל דין, מחמת ירידת המלכות 
משם, נקרא בשם מצפ"ץ. והוא מצפ"ץ הימני, שבסיום שערות ראש, 
הנקרא פֵּאה. ואותו הסיום הימני שנטהר, נעשה לראש לשערות 
דיקנא, והוא מצפ"ץ השמאלי.
%break
וזה עניין שתי אותיות י', של אהי"ה ושל יה"ו, שמתחברות בשני שמות 
מצפ"ץ מצפ"ץ. כי י' של אהי"ה, שליש ת"ת העליון עד החזה, שבעֵת 
קטנות עלתה לשם המלכות במקום החזה, י' הנכנס באור ונעשה 
אויר, רוח בחיסרון ג"ר.
%break
ועתה בשבת, כשירדה המלכות ממקום החזה, ונטהר הת"ת מכל דין, 
נקרא הת"ת עתה בשם מצפ"ץ. והוא מצפ"ץ הימני. הרי שי' של 
אהי"ה היא מצפ"ץ. וכשהי' הזו מאירה בי' של יה"ו, ונעשתה לראש 
אליה, נקראת הי' של יה"ו ג"כ בשם מצפ"ץ, אלא מצפ"ץ השמאלי.
%letter 538
.538 אות ה' של אהי"ה, שנשארה במקום החזה, עולה בשם אחד 
להתחבר עימהם, והוא אדנ"י. וירדה משם למרגלית תחתונה. וכל אלו 
השמות בולטים ומתנוצצים ויוצאים ושולטים בשבת.
%break
כיוון שאלו שולטים, יוצאת מרגלית עליונה, ג"ר דבינה, בולטת 
ומתנוצצת ומתוך ההתנוצצות שלה, לא נראה בה גוון. כי מאירה רק 
בחסדים, ואור החסדים אין בו גוון.
%letter 539
.539 כשיוצאת המרגלית, היא מזדווגת ומשפיעה בשמות אהי"ה יה"ו, 
שהם ז"ת שלה, כי אע"פ שאין בה גוון, שאינה מקבלת חכמה, עכ"ז 
כל שפע החכמה שבז"ת שלה מתקבל על ידה.
%break
ואז, שֵם אחד מהם, אדנ"י, שהיא המלכות שבמקום החזה דז"ת, 
שהיא השביעית, מתעטרת ונכנסת במרגלית התחתונה, שהיא 
מלכות.
%page 312
ומתיישב במקומו שֵם י"ה, כלומר חו"ב. שאחרי שירדה המלכות 
ממקום החזה, מתגלה הג"ר, שהן י"ה. והמרגלית העליונה מתיישבת 
בשם י"ה, ומתעטרת בהתנוצצות הזו המתנוצצת בשם הזה.
%letter 540
.540 לאחר שהמרגלית העליונה הזדווגה והשפיעה בשמות אהי"ה 
יה"ו, יוצאים מהם שבעים ענפים, שהם ז"א, לכל צד, ומתחברים כולם 
יחד, ונעשו מרכבה וכיסא למרגלית העליונה.
%break
והמלך, חכמה, שולט בעטרותיו בכיסא, ביום הזה, והכול שמחים. כיוון 
שהכול שמחים, יושב המלך על הכיסא, והכיסא עולה בשבעים ענפים. 
כי שבעים ענפים הם ז"א, שחגת"ם שלו נעשו ארבע רגליים אל 
הכיסא.
%letter 541
.541 ואלו שתי אותיות י', שבשני שמות אהי"ה יה"ו, עולות ויורדות, 
ומאירות ומתעטרות כ"ב אותיות, שהן כלל התורה. ושתי אותיות י' 
אלו מזדווגות בשתי האותיות הראשונות של כ"ב האותיות, המסודרות 
בסדר תשר"ק, שהן ת' ש', ועולות בהארתן, לאחת בשישה שבטים,
%break
ולאחת בשישה שבטים אחרים. ואלו הם י"ב שבטים של ישראל 
העליון, ישראל סָבָא, שהן ד' מדרגות חו"ג תו"מ, שכל אחת כלולה מג' 
קווים חג"ת, שהם י"ב.
%letter 542
.542 שתי אותיות י' של אהי"ה יה"ו, עולות ויורדות ומזדווגות בשתי 
אותיות שבסוף כ"ב אותיות, המסודרות בסדר תשר"ק, שהן ב' א'. 
ועולות בהארתן, אחת בחמש מדרגות ואחת בחמש מדרגות, כנגד 
עשרה מאמרות.
%break
ואלו עשרה מאמרות כוללים כ"ב אותיות. כי י"ב שבטים יצאו בשתי 
אותיות ת' ש', עם עשרה מאמרות של שתי אותיות שבסוף, שהן ב' 
א', הרי הן כ"ב אותיות, שהן כלל התורה, כלומר ז"א,
%break
שנקרא תורה. שהוא נבנה מכ"ב אותיות אלו, ויורש המרגלית העליונה 
בכיסא של ע"ב, ומאירים כ"ב האותיות.
%letter 543
.543 בשעה שהמרגלית העליונה יושבת על הכיסא של ע"ב, וכ"ב 
האותיות מאירות, אז המרגלית התחתונה שהיא בחושך, מסתכלת 
בהארה של כ"ב האותיות, בכוח העוז של אלו האותיות הנרשמות בה, 
הנקראות אדנ"י.
%break
ואז מאיר ועולה האור ההוא, ומקבל כל אלו כ"ב האותיות העליונות, 
והמרגלית התחתונה שואבת אותן לתוכה, ומאירה הארה, המתנוצצת 
לע"ב (72) צדדים, שהיא הארת החכמה המתגלה בג' קווים.
%letter 544
.544 כיוון שהמרגלית התחתונה מתנוצצת ושואבת אלו האותיות 
לתוכה, אז המרגלית העליונה נמשכת עימהן, ומתדבקות מרגלית 
תחתונה, מלכות, במרגלית עליונה, בינה, כלומר שמלבישה אותה, 
ונהיה הכול אחד. וזהו שבח, אל אדון, הנאמר ביום השבת.
%letter 545
.545 כ"ב האותיות, כשהן מתנוצצות לצד ימין ולצד שמאל, זהו המסך 
שבין המרגלית העליונה למרגלית התחתונה. ואז נעשו שֵם מ"ב ושֵם 
ע"ב של המרכבה העליונה. והכול, השם מ"ב והשם ע"ב, נקרא שבת. 
וזהו עניין השבת.
%break
כי כ"ב האותיות המאירות במזלא עילאה, הן הדעת שלה, קו האמצעי. 
והארת קו האמצעי אינה נוטה לא לימין ולא לשמאל. אבל במזלא 
עילאה מתנוצצות האותיות לימין ולשמאל, ולא באמצע, משום שקו 
האמצעי אינו מגלה שם הארת החכמה עם החסדים יחד,
%break
כי מרגלית עליונה היא ג"ר דבינה, שמהן אין הי' יוצא מאויר לעולם. 
וע"כ אין ייחוד בקו האמצעי, הדעת. וגם הוא מחולק לימין ולשמאל. 
והוא השם של מ"ב (42) אותיות.
%page 313
משא"כ בז"ת דבינה ובז"א מאיר הקו האמצעי באמצע, שאור החסדים 
ואור החכמה מאירים בו ביחד, ואינו נוטה לימין ולשמאל, והוא השם 
של ע"ב (72) אותיות. וזה כל ההפרש ממרגלית עליונה, שֵם מ"ב, 
ומרגלית תחתונה, המקבלת משֵם ע"ב.
%break
במרגלית עליונה נשאר המסך, הי' שנכנס באור ונעשה לאויר. וע"כ 
אין קו האמצעי מאיר שם בהארת החכמה, ואין הימין והשמאל 
מתייחדים בו. משא"כ מרגלית תחתונה, מקבלת מקו אמצעי,
%break
המאיר בחכמה ובחסדים יחדיו, ואינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, והי' 
יצא מאויר וחזר ונעשה אור, שזוהי הארת השם ע"ב.
%break
והארה זו של מרגלית עליונה נעשתה לשם מ"ב. ואין לטעות, 
שבמרגלית עליונה אין הארת חכמה כלל, שהארת ע"ב מאירה אפילו 
במרגלית עליונה, אלא שאינו מתגלה שָם, כי שָם שולט השם מ"ב. 
ובשבת מאירים שני השמות, מ"ב וע"ב, כי בשבת עולים זו"ן,
%break
שבהם מאיר ע"ב, ומלבישים לאו"א עילאין, שהם ג"ר דבינה, שבהם 
מאיר השם מ"ב. ובשאר ימים טובים מאיר ע"ב בלבד.
%letter 546
.546 זכור את יום השבת לקדשו. זכור, הוא זכר, ז"א, המקבל כל 
האיברים, כל המוחין של עולם העליון, שהוא בינה. את יום השבת, 
לרבות ליל שבת, המלכות הנקראת לילה.
%break
וזהו אֶת, המלכות הנקראת את. לקדשו, שצריך קדושה מהעם הקדוש 
וצריך להתעטר בהם כראוי.
%letter 547
.547 זכור, מקום שאין לו שכחה, שכחה אינה נמצאת בו, כי אין 
שכחה במקום ברית העליון, יסוד. ומכ"ש למעלה, בז"א. ולמטה, 
במלכות, יש שכחה, הוא מקום שצריכים להזכיר. ויש שם ממונים, 
שמזכירים זכויות האדם ועוונותיו.
%letter 548
.548 ואין שכחה לפני הכיסא הקדוש, שהוא בינה. וזכור, ז"א, הוא 
לפני הכיסא. כי ז"א עומד לפני הבינה ומקבל ממנה. ועליו נאמר, ואין 
שכחה לפני כיסא כבודך. ומכ"ש למעלה מז"א אין שכחה, משום 
שהכול הוא זכר, ושם נחקק השם הקדוש יה"ו.
%break
ולמטה, במלכות, צריך להתקדש. ומתקדש בזכור, בז"א, שממנו 
מקבל כל הקדושות וכל הברכות. כשמתעטר ליל שבת, המלכות, על 
העם הקדוש כראוי בתפילות ובבקשות ובסדר של שמחה.
%letter 549
.549 ואין לומר, שזכור, ז"א, אינו צריך להתקדש מישראל, שהרי 
ממנו יוצאות כל הברכות והקדושות של העולם. כי ז"א צריך להתקדש 
ביום השבת. ומלכות צריכה להתקדש בליל שבת. וכל הקדושות 
מקבלים אח"כ ישראל, ומתקדשים בקדושה של הקב"ה.
%break
%H כבד את אביך ואת אימך
%break
%letter 550
.550 כבד את אביך ואת אימך. לכבד אותם בכל מיני כבוד, לשמח 
אותם במע"ט. כמ"ש, גיל יָגיל אֲבי צדיק. וזהו כיבוד אביו ואימו.
%page 314
%letter 551
.551 כבד את הקב"ה, שנקרא אביך, והמלכות, שנקראת אימך. בבגד 
נקי, שהוא כנפי מצווה, טלית נאה. כי טלית בציצית נקרא תשמיש 
מצווה.
%break
כתוב, כבד את ה' מֵהונֶךָ, זה תורה ומצוות. כמ"ש, אורך ימים בימִינהּ, 
בשמאלהּ עושר וכבוד. שאין אדם עני, אלא כשהוא עני מהתורה 
ומהמצוות. אשר העושר של האדם הוא תורה ומצוות.
%letter 552
.552 ומשום זה, כבד את ה' מהונך, ולא תעסוק בתורה כדי להתגדל 
בה. כמו שלומדים, ואַל תַעֲשם עטרה להתגדל בהם. ואל תאמר, 
אקרא בעבור שיִקְראוּני רבי, אלא כמ"ש, גַדלוּ לה' איתי, וכמ"ש, כבד 
את ה' מהונך, כבן, שהוא חייב בכבוד אביו ואימו.
%letter 553
.553 משום שהוא משותף משתי טיפות, שמהן גופו של האדם. 
מטיפה של אביו נעשה הלבן שבעיניים והעצמות והאיברים. ומטיפה 
של אימו נעשה השחור שבעין והשערות והעור והבשר. ומגדלים אותו 
בתורה ובמע"ט.
%letter 554
.554 כי האדם חייב ללמד בנו תורה, שכתוב, ושיננתָם לְבָניך. ואם 
אינו מלמד אותו תורה ומצוות, הוא כאילו עושה לו פסל. ומשום זה 
כתוב, לא תעשה לך פסל. ועתיד להיות בן סורר ומורֶה, ומבזה אביו 
ואימו, וגוזל ממנו כמה ברכות.
%break
כי משום שהוא עַם הארץ, הוא חשוד על הכול, ואפילו על שפיכות 
דמים וגילוי עריות ועבודה זרה. כי מי שהוא עַם הארץ והולך למקום 
שאין מכירים אותו, ואינו יודע לברך, חושדים אותו שהוא עובד עבודה 
זרה.
%letter 555
.555 כבד את ה' מהונך. מהונך, מִכספך. מהונך, מהחֵן שלך, כלומר 
בשמחה של ניגון. כי זוהי שמחת הלב, כמו הניגון שבכל העולם, 
המשמח את הלב, מעשים ישרים של הבן משמחים לב אביו ואימו. 
מהונך, מכספך לכל מה שצריך.
%letter 556
.556 כמו שאדם מכבד את הקב"ה, כן צריך לכבד את אביו ואימו, 
משום ששותפות אחת יש להם עם הקב"ה, עליו. כי שלושה שותפים 
יש באדם, הקב"ה ואביו ואימו.
%break
שאביו ואימו נותנים לו הגוף, והקב"ה הנשמה. וכמו שצריכים לירוא 
מהקב"ה, כן צריכים לירוא מאביו ומאימו. ולכבד אותם יחד בכל מיני 
כבוד.
%letter 557
.557 למעַן יַאריכוּן ימיךָ. משום שיש ימים למעלה, חג"ת נהי"מ, 
שבהם תלויים חיי האדם בעוה"ז. ואלו הימים של האדם בעולם ההוא 
למעלה, כולם עומדים לפני הקב"ה, ובהם נודע חיי האדם.
%letter 558
.558 על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לָך. היא הבטחה ליהנות 
במראה המאירה. וזהו שכתוב, על האדמה. זהו מראה המאירה באלו 
הימים העליונים חג"ת נהי"מ דז"א, המאירים מתוך המעיין של כל, 
בינה.
%letter 559
.559 מה השינוי שבאלו שתי מצוות התורה, כתוב, למען יאריכון ימיך, 
בזו ובמצוות שילוּח הקֵן? אלא שתי מצוות אלו תלויות כולן למעלה: 
או"א, זכור ושמור כאחד, ז"א ומלכות. ומשום זה כתוב, למען יאריכון 
ימיך.
%break
ובשילוח הקן, שכתוב, שַלֵח תשַלַח את האֵם ואת הבנים תיקח לָך, 
האם, היא עולם העליון, בינה, שנקראת אם. שפירושו, שלא ניתנה 
רשות להסתכל בה, וצריכים לשלח אותה מלשאול שאלה ולהסתכל 
בה.
%letter 560
.560 ואת הבנים תיקח לך, שהם ז"א ומלכות. שכתוב, כי שְאל נא 
לְימים הראשונים אשר היו לפניך, ולְמִקְצֵה השמיים ועַד קצה השמיים. 
ז"א, הנקרא שמיים, יש בו שאלה והסתכלות. אבל למעלה מקצה 
השמיים, מז"א, שַלֵח תשַלַח ממחשבתך לִשאול.
%page 315
%letter 561
.561 ובזה כתוב, למען ייטב לָך והַאֲרַכְתָ ימים. למען ייטב לך, מקום 
שמטיב לכל, עולם הסתום והגנוז, בינה. והארכת ימים, בכוחך עצמך, 
כי ברשות האדם הוא, להתדבק בבנים, ז"א ומלכות, שבהם אריכות 
ימים.
%letter 562
.562 ואם מזדמן לו מעשה של מצווה ומכוון בה, הוא צדיק. ואע"פ 
שאינו מכוון בה, הוא צדיק, שעושה מצוות ריבונו, כי מצוות אינן 
צריכות כוונה.
%break
אבל אינו נחשב כמי שעושה רצונו לשְׁמה, ומכוון בה ברצון של 
הסתכלות בכבוד ריבונו, כמי שאינו יודע להבין הטעם, כי ברצון תלוי 
הדבר של לשמה. ובמעשה שלמטה, שעושה לשמה, מתעלה המעשה 
של מעלה, המלכות, הנקרא מעשה, ומיתקן כראוי.
%letter 563
.563 כעין זה במעשה של הגוף, נתקן ברצון הזה המעשה של הנפש. 
כי הקב"ה רוצה הלב והרצון של האדם. ועם זה, אם אין שָׁם רצון הלב, 
שהוא עיקר הכול, על זה התפלל דוד ואמר, ומעשה ידינו כונְנָה עלינו 
ומעשה ידינו כונְנֵהו.
%break
כי אין כל אדם יודע לשים הרצון והלב לתקן הכול ולעשות מעשה 
המצווה. וע"כ התפלל תפילה זו, ומעשה ידינו כוננה עלינו.
%letter 564
.564 כוננה עלינו. כוננה, פירושו, התקן תיקונך למעלה כראוי. עלינו, 
אע"פ שאין אנו יודעים לשים הרצון, אלא מעשה בלבד. מעשה ידינו 
כוננהו, למדרגה שצריכים לתקן אותה, למלכות.
%break
כוננהו, שיהיה בחיבור אחד עם האבות, חג"ת דז"א, שיהיה מתוקן 
בהם ע"י מעשה המצווה הזו כראוי.
%break
%H לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב
%break
%letter 565
.565 לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב. בכל שלושת הדיברות האלו, 
מתחת המילה, לא, יש טעם טִפְּחָא הפוסק. ואם לא היה טעם הפוסק, 
לא היה תיקון לעולם, והיה אסור לנו להרוג נפש בעולם, אע"פ שיעבור 
על התורה. אבל במה שיש טעם הפוסק, מורה שאסר והתיר.
%letter 566
.566 לא תנאף. אם לא היה טעם הפוסק, היה אסור אפילו להוליד או 
לשמוח באשתו שמחת מצווה. ובמה שהטעם פסק, מורה שאסר 
והתיר.
%break
לא תגנוב, אם לא היה טעם הפוסק, היה אסור אפילו לגנוב דעתו של 
רבו בתורה, או דעת חכם כדי להסתכל בו, או דיין הדן דין לפי טענה, 
שצריך לגנוב דעת הרמאי, ולגנוב דעת שני בעלי הדינים, כדי להוציא 
הדין לאור. ובמה שפסק, הטעם מורה שאסר והתיר.
%letter 567
.567 לא תַענֶה ברֵעֲך עֵד שקר. כאן אין טעם הפוסק, משום שהוא 
אסור לגמרי. ובכל דברי התורה שם הקב"ה סודות עליונים, ולימד 
לבני אדם הדרך להיתקן בה, וללכת בה, כמ"ש, אני ה' אלקיך מְלַמֶדךָ, 
להועיל מַדְריכְךָ בְּדרך תלך.
%page 316
%letter 568
.568 אף, לא תחמוד, אין טעם הפוסק כלל. האם אפילו חמדת 
התורה אסור, כיוון שאין טעם הפוסק? אלא, בכולם עשתה התורה 
כלל, ובזה עשתה פרט, שכתוב, בית רֵעֶך שדֵהו ועַבדו.
%break
כלומר, בכל דברי העולם דווקא. אבל התורה היא נחמדת תמיד, 
שעשועים אוצרות חיים, אריכות ימים בעוה"ז ובעוה"ב.
%letter 569
.569 עשרת הדיברות של התורה, הם כלל של כל מצוות התורה, כלל 
שלמעלה ושלמטה, כלל של עשרה מאמרות של בראשית. אלו נחקקו 
על לוחות אבנים.
%break
וכל האוצרות שהיו בהם, נראו לעיני הכול, לדעת ולהסתכל בתרי"ג 
(613) מצוות התורה, הכלולים בהם. הכול נראה לעיניים, הכול הוא 
בתבונה, בהסתכלות הלב של כל ישראל, והכול היה מאיר לעיניהם.
%letter 570
.570 בשעה ההיא, כל סודות התורה וכל הסודות העליונים 
והתחתונים לא נחסר מהם. משום שהיו רואים עין בעין זיו כבוד של 
אדונם. מה שלא היה כיום ההוא, מיום שנברא העולם, שהקב"ה נגלה 
בכבודו על הר סיני.
%letter 571
.571 והרי לומדים, ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל 
הנביא. הייתכן שהיה כיום ההוא, שעמדו ישראל על הר סיני? לא, 
משום שביום ההוא שעמדו ישראל על הר סיני,
%break
הוסרה הזוהמה מהם, וכל הגופים היו מצוחצחים בצחות המלאכים 
העליונים, כשמתלבשים בלבושי צַחְצַחות לעשות שליחות אדונם.
%letter 572
.572 ובלבוש ההוא המצוחצח נכנסים לאש ואינם יראים, כעין המלאך 
ההוא של מָנוח, כשנראה לו ונכנס בשלהבת ועלה השמיים, כמ"ש, 
ויַעַל מלאך ה', בלַהַב המזבֵּח.
%break
וכשהוסרה מהם הזוהמה ההיא, נשארו ישראל גופים מצוחצחים בלי 
טינופת כלל, והנשמה שבתוך הגוף הייתה כזוהר הרקיע לקבל אור.
%letter 573
.573 כן היו ישראל, שהיו רואים ומסתכלים בכבוד אדונם. מה שלא 
היה כן על הים, כי לא הוסרה מהם הזוהמה בזמן ההוא. וכאן בסיני, 
שפסקה הזוהמה מהגוף, אפילו עובָּרים שבמעי אימם היו רואים 
ומסתכלים בכבוד אדונם. וכולם, כל אחד ואחד, קיבל כראוי לו.
%letter 574
.574 וביום ההוא הייתה שמחה לפני הקב"ה, יותר מיום שנברא בו 
העולם, משום שביום שנברא העולם לא היה העולם בקיום, עד 
שקיבלו ישראל את התורה, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות 
שמיים וארץ לא שמתי.
%letter 575
.575 כיוון שקיבלו ישראל את התורה על הר סיני, אז התבשם העולם 
והתקיימו שמיים וארץ. והקב"ה נודע למעלה ולמטה, ועלה בכבודו על 
כל. ועל היום ההוא כתוב, ה' מָלָך גֵאוּת לָבֵש, לָבֵש ה' עוז התאַזָר. 
ואין עוז אלא תורה, כמ"ש, ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום.
%break