ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים א-ד
%book כרך ד' - פרשת משפטים
%H פרשת משפטים
%break
%H ואלה המשפטים
%break
%page 317
%letter 1
.1 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. המשפטים הם סדרים של 
גלגול.
כי משפטים פירושו דינים של נשמות, החוזרות ומתגלגלות לעוה"ז, 
הנידונות כל אחת ואחת לפי עונשה.
%break
%H כי תקנה עבד עברי
%break
%letter 2
.2 כאן הזמן לגלות כמה סודות נסתרים של גלגול. כתוב, כי תִקנה 
עבד עברי, שש שנים יעבוד ובשביעית ייצא לחופשי חינם. כלומר, 
כשהנשמה מתחייבת בגלגול,
%break
מחמת עוונות או שלא השלימה בחייה התורה והמצוות, מחייבים 
אותה לחזור לעוה"ז ולהתלבש בגוף, לחזור ולהיוולד ולהשלים המוטל 
עליה בשבעים שנות חיים בעוה"ז.
%break
אם היא מצד המלאך מט"ט שבעולם הבריאה, הכלול משש מדרגות 
חג"ת נה"י, כתוב בו, שש שנים יעבוד, היא אינה מתחייבת בגלגולים 
אלא עד שמשלימה לתקן שש מדרגות, חג"ת נה"י, מהמקום שממנו 
נלקחה, ממט"ט.
%letter 3
.3 אבל צדיק שזכה לנשמה מצד השכינה, ממלכות דאצילות, 
השביעית לחג"ת נה"י דאצילות, אין בו מלאכה, אין בירורי מוחין 
נוהגים בו, שהוא בחינת שבת.
%break
וכיוון שאין בו מלאכה, אין בו שעבוד. והנשמה, שהיא משם, כתוב בה, 
ובשביעית ייצא לחופשי חינם, אין בה שעבוד. 
%letter 4
.4 מהי התוספת אל הנשמה, שכתוב בה, לא תעשה כל מלאכה אתה 
ובנך ובתך ועבדך ואמָתֶך ושׁורך וחמורך וכל בהמתך? אתה ובנך 
ובתך, נר"ן דאצילות. עבדך אמָתך בהמתך,
%break
נר"ן דבי"ע. הרי שאפילו בנשמה דבריאה, ששם מט"ט, כתוב בה, לא 
תעשה כל מלאכה. ויש בה ג"כ התוספת הזו שאין בה שעבוד, כמו 
נשמה דאצילות.
%letter 5
.5 על נשמה של צדיק נאמר, שהיא מאצילות, שאע"פ שהתחייב 
לרדת בגלגול בכל אלו, אפילו בעבד ובאמה, ובבהמות שהם אופנים, 
בעולם עשיה, או בכל החיות שמהן הנשמות של בני אדם, כתוב בה, 
לא תעשה כל מלאכה. 
%page 318
כלומר, שעצם הנשמה הוא מאצילות, אלא שהתחייבה להתגלגל 
בעבד ובאמה ובבהמה. אז הדין שלה, שאין בה מלאכה ושעבוד. אבל 
אם עצם הנשמה נמשך מבי"ע, אז יש בה מלאכה ושעבוד.
%break
בצדיק, שהוא יום השבת, לא תעבוד בו עבודת עבד, שהוא מט"ט, יום 
החול. כמ''ש, לא תעבוד בו עבודת עבד.
%letter 6
.6 שבת היא בת יחידה, מלכות, בת זוגו של הצדיק, שהוא ג"כ שבת, 
כמ"ש, ובשביעית ייצא לחופשי חינם. א"כ מהו שכתוב בו, אִם אַחרת 
ייקח לו? זהו ודאי ההבדל, שהיא חולו של שבת, ועליה כתוב, אם 
אחרת ייקח לו.
%break
כי יש חול אחר, שאינו נקרא חולו של שבת, אלא של טומאת שפחה. 
וחולו של שבת זו אָמה שבבריאה, גוף של בת יחידה, שהבת היחידה, 
מלכות דאצילות, מתלבשת בה כמו נשמה בגוף. שעליה כתוב, אם 
אחרת ייקח לו.
%letter 7
.7 יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה, ויש נשמה 
שנקראת בת מלך. כל אחת נקראת ע"ש המקום שנמשכה משם, או 
שהתגלגלה לשם. וכאן יש איש, כמ"ש, וכי ימכור איש את בתו לאָמה, 
שכתוב בו, ה' איש מלחמה, כלומר ז"א דאצילות.
%break
ויש איש, שכתוב בו, והאיש גבריאל, שבעולם הבריאה. וכי ימכור איש, 
שהוא הקב"ה, את בתו, נשמה דאצילות, הנקראת בת יחידה, לאָמה, 
כלומר שתתגלגל בעולם הבריאה, ששם גוף השכינה, שנקרא אמה.
%letter 8
.8 ומשום זה, נשמה שהתחייבה בגלגול, אם היא בת הקב"ה, 
שנמשכה ממלכות דאצילות, אין לומר שנמכרה בגוף נוכרי של קליפה, 
ששָׁם שליטת היצה"ר, שמצד ס"מ, כי כתוב, אני ה' הוא שׁמי וכבודי 
לאחֵר לא אֶתן. לאחֵר, שהוא יצה"ר.
%break
כי אם הנשמה היא מאצילות, אע"פ שהתגלגלה לעולם הבריאה, אין 
בה מלאכה ואין בה שעבוד לקליפות.
%letter 9
.9 ואין לומר שהגוף, שבו שורה בת מלך, שנקרא אָמה, נמכר 
בכתרים התחתונים של הטומאה. כי עליה כתוב, והארץ לא תימכר 
לצמיתות, כי לי הארץ. גוף של בת מלך הוא מט"ט, והוא אָמה של 
השכינה, שהשכינה מתלבשת בו.
%break
ואע"פ שהיא נשמה של בת מלך השבויה שם, היא באה לשם בגלגול. 
כמ''ש בה, וכי ימכור איש את בתו לאָמה, לא תצא כצאת העבדים.
%letter 10
.10 וכי ימכור איש, הקב"ה. את בתו, ישראל, שהם מצד הבת יחידה, 
שנמשכו מהמלכות. ואין לומר, שייצאו לעתיד, כמו אלו שהיו מצד 
העבד, מט"ט, שיצאו במנוסה ממצרים,
%break
על זה כתוב, לא תצא כצאת העבדים. וכתוב, כי לא בחיפזון תצאו 
ובמנוסה לא תֵלֵכון. כמו שהיה ביציאה מצד העבד מט"ט.
%letter 11
.11 אדם כשנולד, נותנים לו נפש מצד הבהמה מצד הטהרה, מצד 
אלו שנקראו אופני הקודש, מעולם העשיה. זכה יותר, נותנים לו רוח 
מצד חיות הקודש, מעולם היצירה. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד 
הכיסא, מעולם הבריאה.
%break
ושלושה אלו הם, אָמה, עֶבד ושפחה של בת המלך. כלומר, נר"ן, 
מהתפשטות המלכות בבי"ע. אמה, נשמה שבבריאה. עבד, רוח 
שביצירה. שפחה, נפש שבעשיה.
%letter 12
.12 זכה יותר, נותנים לו נפש בדרך אצילות, מצד הבת היחידה 
שנקראת בת מלך, המלכות דאצילות. זכה יותר, נותנים לו רוח 
דאצילות, מצד העמוד האמצעי, ז"א, ונקרא בן להקב"ה, כמ"ש, בנים 
אתם לה' אלקיכם.
%break
זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד או"א, בינה, כמ"ש, וייפח באַפָּיו 
נשמת חיים. חיים הם י"ה, או"א, שעליהם כתוב, כל הנשמה תהלל 
יה, ונשלם בהם השם הוי"ה. כי רוח ונפש דאצילות הם ו"ה, ונשמה 
דאצילות היא י"ה, שביחד הם הוי"ה.
%page 319
%letter 13
.13 זכה יותר, נותנים לו הוי"ה במילוי האותיות, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, 
שהוא אדם, בגי' מ"ה (45), בדרך אצילות של מעלה, כלומר, ז"א 
כשמלביש או"א עילאין שהם חכמה, שהיא אותיות כ"ח מ"ה. ונקרא 
בצורת אדונו.
%break
ועליו כתוב, ורְדוּ בדְגַת הים, ובעוף השמיים, ובכל חיה הרומשת על 
הארץ. זהו ששליטתו בכל הרקיעים ובכל האופנים והשרפים והחיות 
ובכל הצבאות והכוחות של מעלה ושל מטה. ומשום זה כשהאדם זכה 
בנפש מצד הבת היחידה, כתוב בו, לא תצא כצאת העבדים.
%break
%H הזקן
%break
%letter 15
.15 מיהו נחש הפורח באוויר, והולך בפירוד, ובין כך ובין כך יש 
מנוחה לנמלה אחת, השוכבת בין שיניו. מתחיל בחיבור, ומסיים 
בפירוד. ומיהו נשר, המקנן באילן שלא היה. בניו שנגזלו אינם 
מהבריות, כי נבראו במקום שלא נבראו.
%break
כשעולים יורדים, וכשיורדים עולים. שניים שהם אחד ואחד שהם 
שלושה. מיהי עלמה יפה שאין לה עיניים, והגוף נסתר ונגלה, היא 
יוצאת בבוקר ומתכסה ביום. מתקשטת בקישוטים שלא היו.
%break
המוחין דשמאל המתגלים ע"י יציאת י' מאויר בנקודת השורוק, 
מכונים, שפורחים באוויר. ואז המלכות בלי זיווג עם ז"א, וכל עוד 
היותם בלי ימין, יש יניקה לס"א, והנחש פורח באוויר, יונק מהקדושה. 
וכשבא קו האמצעי וע"י המסך דחיריק ממעט את השמאל,
%break
שלא יאיר מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה בלבד, שע"י זה 
מחבר אותו עם הימין, אז נפרד הנחש מהקדושה, כי אין לו עוד מה 
לינוק.
%break
והדינים האלו של מסך דחיריק, הדוחים את הנחש מלינוק מקו שמאל, 
הם מדינים דצ"ב, שבאו מכוח עליית המסך לבינה. והנחש נאחז 
בדינים אלו. והארס, שבין שיני הנחש, שבו הוא ממית בני אדם, הוא 
מדינים דצ"א, ממלכות בלבד. והארס הזה מכונה נמלה.
%break
ובעת שיש כוח לנחש להיאחז בדינים דצ"ב, העולים עד הבינה, הוא 
עוזב את הדינים דצ"א, שאינם אלא במלכות. וע"כ יש מנוחה, לאותה 
הנמלה, ששוכבת בין שיניו, שהיא מדינים דצ"א.
%break
וכשהמלכות בזיווג עם ז"א ומאיר בה קו השמאל, אם הנחש מתקרב 
אז לינוק מהשמאל, תכף נפרד הזיווג ואין לו מה לינוק. כלומר, 
שמתחל לינוק מחיבור ז"א עם הנוקבא, ומסיים בפירוד, שתכף נפרד 
הזיווג.
%break
הבינה נקראת נשר, ואין בה דין, אלא הוא רחמן על בניו, זו"ן, 
ומקבלת אליה את הדינים של המלכות, ומתמעטת ע"י זה לו"ק, כדי 
להשפיע מוחין לזו"ן. כי לעת גדלות חוזרים ויורדים הדינים מהבינה 
למלכות והבינה חוזרת לג"ר ומשפיעה מוחין לזו"ן.
%page 320
מוחין דו"ק מכונים אילן. שהנשר, בינה, מקננת שם מחמת שקיבלה 
הדינים של המלכות, אבל האילן הזה הוא כמו שלא היה. כי אח"כ 
לעת גדלות יורדים הדינים מבינה, ונגלה שלא היה שום דין בבינה.
%break
וכשישראל בגלות, נגזלו הבנים, זו"ן, מהאם, בינה, שהס"א יונקת 
מהדינים שבזו"ן. אמנם הדינים ההם באים מהבינה מעת שהיא 
בקטנות, מחמת עליית המלכות אליה. וכיוון שהדינים דבינה הם באילן 
שלא היו, מכ"ש הדינים שבזו"ן המתקבלים ממנה.
%break
שהם כלא היו. ואלו הדינים הנמשכים מהבינה מכונים ברא, או 
בריאה.
%break
ולכן נאמר, בניו שנגזלו, שהס"א יונקת מהדינים שבהם, שבכוח זה 
גוזלים את השפע, בעת הגלות. ואינם מהבריות, שאין בהם הדינים 
דבריאה, כי נבראו בדינים דבינה, כמ"ש, בראשית ברא, במקום שלא 
נבראו, כלומר, שהמקום עצמו, בינה, אינה בחינת בריאה.
%break
כי הדינים שבה הם באילן שלא היה, מכ"ש זו"ן, המקבלים ממנה. 
ונמצא שכל אחיזת הס"א בזו"ן, בזמן הגלות, היא שלא בצדק.
%break
כשקו אמצעי מכריע בין ימין ושמאל, מתקן את השמאל שיאיר רק 
מלמטה למעלה, והימין מלמעלה למטה. שהארות הימין, שקודם לכן 
היו מאירות בעלייה מלמטה למעלה, שהיו בו"ק, מאירות עתה בירידה 
מלמעלה למטה.
%break
והארות השמאל, שהיו מאירות קודם לכן מלמעלה למטה בירידה, 
מאירות עתה בדרך עלייה מלמטה למעלה. שע"י זה נעשו ב' הקווים 
ימין ושמאל לאחד, שניים שהם אחד. ואחד שהם שלושה, שקו 
האמצעי, שהוא אחד, יורש כל ג' הקווים ונעשה שלושה.
%break
והנה המלכות, אחר שהתמעטה וירדה למֵחזה ולמטה דז"א, אין לה 
עוד חכמה מעצמה. והיא עלמה יפה שאין לה עיניים, כי החכמה 
נקראת עיניים. והחכמה שיש לה היא מקבלת מז"א, והגוף נסתר 
ונגלה, שפעם היא מכוסה מהארת חכמה, ופעם מגולה בה החכמה.
%break
היא יוצאת בבוקר ומתכסה ביום. שיוצאת להאיר בחכמה בזיווג 
בחשכת הבוקר, וביום היא בשליטת ז"א, והחכמה מתכסה בה, כמו 
בז"א. מתקשטת בקישוטים שלא היו, שהקישוטים נמשכים לה מדינים 
ומקטנות דבינה.
%break
וכיוון שהדינים דבינה הם באילן שלא היה, הרי גם הקישוטים ההם 
בבחינת שלא היו.
%letter 20
.20 פתח הזקן ואמר, ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם. ה' לי בעזרי. 
טוב לחסות בה'. כמה טובים ונעימים ויקרים ועליונים דברי תורה, ואני 
איך אומר לפני ריבון, שלא שמעתי מפיהם עד עתה אפילו מילה 
אחת? אבל יש לי לומר, כי אין בושה כלל לומר דברי תורה לפני הכול.
%letter 21
.21 התעטף אותו הזקן. פתח ואמר, ובת כוהן כי תהיה לאיש זָר, היא 
בתרומת הקודשים לא תאכֵל. פסוק זה נסמך על פסוק אחר, ובת כוהן 
כי תהיה אלמנה וגרושה, וזֶרע אין לה,
%break
ושָׁבָה אל בית אביה כִּנעוּריהָ, מִלֶחם אביה תאכֵל. דברי תורה דברים 
סתומים הם, שיש סודות לכל דבר ודבר.
%letter 22
.22 כמה הם דברי החכמה הסתומים בכל דבר ודבר שבתורה והם 
נודעים לחכמים היודעים דרכי התורה. כי התורה אינם דברי חלומות, 
שנמסרו למי שפותר אותם, והולכים אחר הפה של הפותר אותם.
%page 321
ועכ"ז צריכים לפתור אותם לפי דרכיהם. ואם דברי חלומות צריכים 
לפתור אותם לפי דרכיהם, הרי דברי תורה, שהם שעשועים של המלך 
הקדוש, על אחת כמה וכמה, שצריכים ללכת בהם בדרך אמת, 
שכתוב, כי ישרים דרכי ה'.
%letter 23
.23 ובת כוהן, זו נשמה עליונה, בתו של אברהם אבינו, הראשון 
לגֵרים, חסד, והוא מושך לנשמה הזו ממקום עליון, בינה. יש כוהן 
שנקרא איש כוהן, ולא כוהן ממש. ועד"ז, יש כוהן, ויש סגן, ויש כוהן 
גדול, ויש כוהן שאינו גדול.
%break
כוהן סתם הוא גדול ועליון, יותר מאיש כוהן. וע"כ יש מדרגות נר"ן 
בנשמה. מכוהן גדול היא נשמה. מכוהן סתם הוא רוח. מאיש כוהן היא 
נפש.
%letter 24
.24 ובת כוהן כי תהיה לאיש זר. זוהי הנשמה הקדושה, שנמשכה 
ממקום עליון, בינה. ונכנסת לתוך הסתום של עה"ח, ז"א. וכשהרוח 
של הכוהן העליון, חסד דז"א, נושב ונותן נשמות,
%break
שמלביש את הנשמות בחסד ונותן אותן באילן הזה, ז"א, פורחות 
משם הנשמות ונכנסות באוצר אחד, מלכות.
%letter 25
.25 אוי לעולם, שבני אדם אינם יודעים להישמר, שהם מושכים 
המשכת הנשמה לתוך גוף בעת זיווגם עם היצה"ר, שהוא איש זר. 
ובת כוהן, שהיא הנשמה, פורחת למטה ומוצאת גוף באיש זר. ומשום 
שזה רצון אדונה נכנסת לשם ונכנעת,
%break
ואינה יכולה לשלוט, ואינה נשלמת בעוה"ז, כשיוצאת ממנו. היא, 
כמ"ש, בתרומת הקודשים לא תאכֵל, כשאר כל הנשמות, שנשלמו 
בעוה"ז.
%letter 26
.26 ובת כוהן כי תהיה לאיש זר. הנשמה הקדושה נכלמת, כי תהיה 
לאיש זר, כלומר נמשכת על גֵר שהתגייר, ופורחת עליו מגן עדן בדרך 
סתום, על הגוף, שנבנה מהעורלה הטמאה, כי אבותיו לא נימולו. זהו, 
לאיש זר.
%letter 27
.27 בעמוד העומד לשקול עליו, בתוך האוויר הנושב, יש מאזניים בצד 
ימין ובצד שמאל. בצד ימין מאזני צדק. ובצד שמאל מאזני מִרמה. 
מאזניים אלו אינם שקטים לעולם,
%break
והנשמות עולות ויורדות, באות וחוזרות דרך מאזניים אלו. ויש נשמות 
עשוקות, כששולט אדם דס"א באדם דקדושה, כמ''ש, עת אשר שלט 
האדם באדם לְרַע לו.
%break
קו האמצעי מכריע ומקיים ב' הקווים ימין ושמאל, מבדיל ביניהם, אשר 
קו ימין מאיר מלמעלה למטה, וקו שמאל יאיר מלמטה למעלה, ולא 
מלמעלה למטה. העמוד האמצעי מקיים ב' האורות ימין ושמאל, ושוקל 
אותם כמו במאזניים,
%break
שהארת קו הימין מושכת למטה לתחתונים, והארת קו השמאל מעלה 
למעלה, וע"י זה עומד לשון המאזניים באמצע, שאינו נוטה לא לימין 
ולא לשמאל, אלא לשניהם יחד, כל אחד לפי דרכו.
%break
עמוד עומד לשקול עליו, בתוך האוויר הנושב, כי הארת השמאל 
מתגלה ע"י יציאת י' מאויר, בנקודת השורוק. וכשהעמוד האמצעי 
מאיר במלכות, נעשות שם שתי בחינות מאזניים:
%break
א. מאזני צדק, כמשקל העמוד האמצעי, למשוך הארת הימין מלמעלה 
למטה, והארת השמאל רק מלמטה למעלה.
ב. מאזני מרמה, אחיזת ס"א, המושכים הארת השמאל מלמעלה 
למטה.
%break
ומטעם שני מאזניים אלו, נקראת המלכות עצה"ד טו"ר. ואם הנשמה 
מקבלת ממאזני מרמה, אז נעשקת בידי הס"א, ונופלת לידיה, והן 
הנקראות, הנשמות העשוקות. ואז כתוב, עת אשר שלט אדם באדם 
לרע לו, שאדם דס"א שולט באדם דקדושה, אבל הוא לרע לו.
%page 322
%letter 28
.28 אבל נשמה זו שהייתה לס"א, הנקרא איש זר, ונעשקה על ידו, 
היא לרע לו, לאיש הזר ההוא. והיא, בתרומת הקודשים לא תאכֵל, 
כשאר הנשמות, עד שהקב"ה יתקן אותה, כמ"ש, ובת כוהן כי תהיה 
לאיש זר, יהיה כך, שבתרומת הקודשים לא תאכל.
%letter 29
.29 איך נעשקות הנשמות? בעוה"ז הכול מתנהג ע"י עצה"ד טו"ר, 
המלכות. וכשבני העולם מתנהגים בצד הטוב, בהכרעת קו האמצעי, 
המאזניים עומדים ומכריעים לצד הטוב. וכשמתנהגים כצד הרע, 
שממשיכים הארת השמאל מלמעלה למטה,
%break
מכריעים המאזניים לצד הס"א. וכל הנשמות, שהיו בשעה ההיא 
במאזניים, עושק אותן הס"א ולוקח אותן.
%letter 30
.30 אבל לרַע לו, לס"א. כי אלו הנשמות מכניעות כל מה שמוצאות 
מצד הרע, ומְכַלות אותו. הסימן לזה, הוא הארון הקדוש, שנעשק ע"י 
הפלישׁתים ושלטו בו, לרע להם.
%letter 31
.31 מה נעשה מאלו הנשמות העשוקות? נעשו מהם חסידי אוה"ע 
וממזרים תלמידי חכמים. וממזרים תלמידי חכמים קודמים לכוהן גדול 
עַם הארץ. והם חשובים יותר בעולם, אע"פ שהכוהן הגדול נכנס לִפְנַי 
ולִפְנים בקודש הקודשים.
%letter 32
.32 כתוב על הנשמות העשוקות, וכי ימכור איש את בתו לאָמה, לא 
תצא כצאת העבדים, אִם רָעה בעיני אדונֶיה. ריבונו של עולם, מי לא 
יירא ממך, שאתה מושל על כל מלכי העולם, כמ"ש, מי לא יִירָאֲך מֶלך 
הגויים כי לךָ יָאָתָה?
%letter 33
.33 כמה הם בני אדם בעולם, שמשתבשים וטועים בפסוק הזה. 
וכולם אומרים אותו, אבל הפסוק אינו מתיישר בפיהם. האם הקב"ה 
נקרא מלך הגויים, האם לא מלך ישראל הוא? וכן הוא נקרא, כמ"ש, 
בהַנְחֵל עליון גויים. וכתוב, כי חֵלֶק ה' עַמו.
%break
וע"כ נקרא מלך ישראל. ואם הוא נקרא מלך הגויים, הרי זה שבח 
להם, שהקב"ה מולך עליהם, ולא כמו שאומרים, שנמסרו למשמשים 
ולממונים שלו.
%letter 34
.34 ועוד, סוף הפסוק, שכתוב, כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכוּתם 
מֵאֵין כמוךָ. כל זה שבח הוא לשאר העמים, ופלא הוא, איך אינם 
מתעלים בפסוק הזה לגובה הרקיע?
%break
הרי הפסוק נותן לחכמיהם ולמלכותם איזה יחס אל הקב"ה, שצריך 
משום זה לומר, שהקב"ה גדול מהם.
%break
אלא הקב"ה מעוור עיניהם, ואינם יודעים בו כלל. שזהו מה שאנו 
אומרים, שכולם אַיִן, ואֶפס, ותוהו. כמ''ש, כל הגויים כאַין נגדו, מאֶפֶס 
ותוהו נחשבו לו. והרי עיקר עליון גדול ומכובד שם אותם הפסוק הזה,
%break
שכתוב, כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך. וכתוב, מָלך 
אלקים על גויים.
%letter 36
.36 כל השמות וכל כינויי השמות שיש להקב"ה, כולם מתפשטים 
לדרכם, וכולם מתלבשים אלו באלו, וכולם מתחלקים לדרכים 
ולשבילים ידועים, חוץ משם אחד, הברור מכל שאר השמות, שהוריש 
לעם היחידי, הברור מכל שאר העמים.
%break
והוא, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. כמ"ש, כי חֵלק ה' עַמו. וכתוב, ואתם 
הדבקים בהוי"ה, שדבוקים בשם הזה ממש, יותר מבכל שאר השמות.
%letter 37
.37 ושם אחד מכל השמות שלו, שהתפשט לכמה דרכים ושבילים, 
נקרא אלקים. והוריש השם הזה, ונֶחְלק לתחתונים שבעוה"ז. ונחלק 
השם הזה למשמשים ולממונים המנהיגים שאר העמים.
%break
כמ"ש, ויבוא אלקים אל בלעם לילה. וכתוב, ויבוא אלקים אל אבימלך 
בחלום הלילה.
%page 323
וכך כל ממונה, שהוריש אותם הקב"ה לשאר העמים, כלולים בשם 
הזה. ואפילו עבודה זרה נקראת בשם הזה. והשם הזה מָלך על גויים, 
ולא השם ההוא, שמָלך על ישראל, שֵם הוי"ה, שהוא יחידי לעם 
היחידי, לעם ישראל, לעם הקדוש.
%letter 38
.38 מי לא יירָאך מלך הגויים. אין להעמיד הכתוב על דרך, שזה 
השם, אלקים, שמָלך על גויים, כי בו שורים יראה ודין. לא כך ולא על 
זה כתוב. כי אם כך, אפילו עבודה זרה היא בכלל הזה של הכתוב, מי 
לא ייראך, שגם עבודה זרה נקראת אלקים.
%letter 39
.39 מי לא ייראך מלך הגויים. מלך הגויים, לא כתוב על הקב"ה. אלא 
הפירוש הוא, מיהו מלך הגויים שלא ייראך, ולא יפחד ממך, ולא 
יזדעזע ממך? ודומה כמו שהיה כתוב, מי מלך הגויים שלא ייראך.
%break
כעין זה הכתוב, הללויה, הַללו עבדֵי ה', הַללו את שם ה'. מי ששומע 
אותו, אינו יודע מה כתוב. כיוון שכתוב, הללויה, כתוב ג"כ, הללו עבדי 
ה', שהיה צריך לכתוב, עבדי ה' הללו את שם ה'. ועם זה הכרח, 
שאע"פ שכתוב מקודם, הללויה,
%break
וסובב על עבדי ה', אף כאן, אע"פ שכתוב מקודם, מי לא ייראך, סובב 
הוא על מלך הגויים. ודומה, כמו שהיה כתוב, מי ממלך הגויים שלא 
ייראך, והכול כתוב כמו שהיה צריך.
%letter 40
.40 כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך. מאין כמוך, היא 
המילה שהתפשטה ביניהם בחכמה שלהם. וכולם מודים על זה. 
כאשר רואים בחכמה שלהם מעשיך וגבורותיך,
%break
מתפשטת מילה זו ביניהם, ואומרים, מאין כמוך. בכל חכמי הגויים 
ובכל מלכותם, מאין כמוך אומרים, ומתפשט ביניהם.
%letter 41
.41 ותאמר לאברהם, גָרֵש האָמה הזאת ואת בְּנה. רצתה שרה לפַנות 
עבודה זרה מהבית. וע"כ כתוב, כל אשר תאמר אליך שרה, שְׁמע 
בקולה. אָמה היא עבודה זרה.
%break
כאן כתוב, כי ימכור איש את בתו, הנשמה הבאה בגלגולים על מעשים 
רעים שבעולם. לאָמה, הצד האחר, שבגלגול הרע של המאזניים, 
שחָזרו למאזני מרמה, והיא נעשקה ע"י הס"א.
%break
להוציא אותה משם, לא תצא כצאת העבדים, שהם כל הנשמות 
הנעשקות. אלא מתעטרת בעטרה על ראשה.
%letter 42
.42 הנשמות שכאן הן נשמות של ילדים קטנים, היונקים מכוחן של 
האימהות שלהם. והקב"ה רואה, שאם יתקיימו בעולם, יבאישו ריחם 
וייחָמצו כחומץ הזה, ע"כ מלקט אותם כשהם קטנים בעוד שנותנים 
ריח טוב.
%letter 43
.43 הקב"ה עוזב אותם להיעשק ביד אותה האמה, לילית. וכיוון 
שניתנו ברשותה, היא שמֵחה בילד, עושקת אותו, ומוציאה אותו 
מהעולם בעוד שהוא יונק מכוחה של אימו.
%letter 44
.44 ואלו הנשמות לא יעשו טוב בעולם. שכתוב, אִם רעה בעיני 
אדוניה. כי האיש הזה ייחמץ בה לאחר זמן, אם יתקיים בה. נשמה זו 
נעשקת, ואחרת אינה נעשקת. ועל אלו כתוב, ואֶראה את כל 
העשוקים. וזהו שכתוב, אם רעה בעיני אדוניה.
%page 324
%letter 45
.45 אם רעה בעיני אדוניה, אשר לא יְעָדה והֶפְדָה, לעם נוכרי לא 
ימשול למוכְרה בבִגדו בה. כתוב, אשר לא יעדה. המילה, לא, כתובה 
עם א'. האם בצד האחר נתן אותה הקב"ה מיום שהייתה? לא. כי 
עתה בגלגולי המאזניים, לו יעדה. לו עם ו', מה שלא היה קודם לכן. 
%letter 46
.46 כתוב, והֶפְדה. פודה אותה הקב"ה עתה, בעוד שמעלה ריח טוב, 
מטרם שתחמץ, ומעלה אותה לגובהי מרומים אל הישיבה שלו. האם 
כיוון שנעשקה בידי הצד האחר, נותן אותה לחסידי שאר העמים 
ולממזרים תלמידי חכמים?
%break
בא הכתוב ומוכיח, לעם נוכרי לא ימשול למוכרה בבִגדו בה, שעשק 
אותה בעושק גלגול המאזניים. אלא ייתן אותה לישראל ולא לאחר. 
וכשיוצאת מהמאזניים, לא תצא כצאת העבדים, אלא מתעטרת 
בעטרה בגובה על ראשה.
%letter 47
.47 והצד ההוא לא בא בילד ההוא, אין לו שליטה בנשמתו. אלא לוקח 
אותה ושמח עימה, והיא פורחת מידיו ונכנסת במקום של הס"א. וס"א 
פוקדת את הילד, ושמחה עימו וצוחקת בו,
%break
ומתאווה לבשר ההוא, עד שאח"כ לוקח הקב"ה נשמתו, והיא לוקחת 
גופו. ואח"כ הכול ברשות הקב"ה.
%letter 48
.48 לא תצא כצאת העבדים. מהו כצאת העבדים? אלא בשעה 
שיוצאת מהמאזניים והצד ההוא בשמחה, רושם אותה הקב"ה וחותם 
אותה בטבעת אחת, ופורש עליה לבוש כבוד שלו, והוא השם הקדוש, 
אלוה. וזהו שכתוב, בבִגדו בה,
%break
בלבוש כבוד של המלך. ואז היא שמורה, שלא תהיה נמסרת לעם 
נוכרי, לחסידי אוה"ע ולממזרים תלמידי חכמים, אלא לישראל בלבד.
%letter 49
.49 וזהו שכתוב, כימֵי אלוה יִשמְרֵני. כלומר לבוש הכבוד, שנקרא 
אלוה. ועל זה כתוב, לעם נוכרי לא ימשול למוכרה בבגדו בה, כלומר 
בעוד שלבוש כבוד של המלך בה. כיוון שבִגדו בה, ע"כ כתוב, לעם 
נוכרי לא ימשול למוכרה.
%letter 50
.50 מהי הרשות, שהקב"ה נותן לס"א לעשוק הנשמה? כל בני העולם 
הם ברשות המלך הקדוש, שכולם יש להם זמן לחיות בעוה"ז, עד 
שהוא רוצה להעלות אותם מהעולם, ואין רשות לס"א לפגוע בהם לפני 
הזמן. ואין לאותה נשמה זמן קצוב לחיות בו.
%break
וע"כ הס"א צוחקת בה ושמחה בה ומוציאה אותה מהעולם. נמצא, 
שבזה שלא ניתן לה זמן, ניתנה רשות לס"א לעשוק אותה.
%letter 51
.51 בזמן שרצה הקב"ה לברוא העולם, עלה ברצון לפניו, וצייר כל 
הנשמות העתידות להינתן בבני אדם אח"כ. וכולן הצטיירו לפניו 
בצורה ההיא ממש, שעתידות להיות אח"כ בבני אדם, וראה כל אחת 
ואחת.
%letter 52
.52 ויש מהן שעתידות להרע דרכיהן בעולם. ובשעה שהגיע זמנן 
לרדת לעולם, קרא הקב"ה לנשמה ההיא, אמר לה, לכי בואי במקום 
פלוני בגוף פלוני. השיבה לפניו, ריבון העולם, די לי עוה"ז, שאני 
יושבת בו, ולא אלך לעולם אחר,
%break
שיעבדו בי ואהיה מלוכלכת ביניהם. אמר לה הקב"ה, מיום שנבראת 
על זה נבראת, להיות בעולם ההוא בגוף. כיוון שהנשמה רואה כך, 
יורדת בְּעל כורחה ונכנסת שם בגוף.
%letter 53
.53 התורה, שנותנת עצה לכל העולם, שרואָה כך, מזהירה לבני 
העולם ואומרת, ראו כמה מרחם הקב"ה עליכם. מרגלית טובה 
שהייתה לו, הנשמה, מכר אותה בחינם שתעבדו בה בעוה"ז.
%page 325
%letter 54
.54 וכי ימכור איש, זה הקב"ה. את בתו, זוהי הנשמה הקדושה. 
לאָמה, להיות אמה משועבדת ביניכם בעוה"ז. בבקשה מכם, שבשעה 
שיגיע זמנה לצאת מעוה"ז, לא תצא כצאת העבדים, לא תצא מטונפת 
בעוונות, תצא בת חורין ברורה ונקייה,
%break
כדי שישמח בה אדונה, וישתבח בה, וייתן לה שכר טוב בצַחצָחות 
שבגן עדן. כמ"ש, והשביע בצחצחות נפשךָ. כשתצא הנשמה ברורה 
ונקייה.
%letter 55
.55 אבל אם רעה בעיני אדוניה, כשיוצאת מלוכלכת בטינופת של 
עבירות, ואינה נראית לפניו כראוי, אוי לגוף, שאובד מהנשמה ההיא 
לעולם. כי כשהנשמות עולות ברורות ויוצאות נקיות מעוה"ז, כל נשמה 
נכנסת בסֵפר שבחֵמֶת המלך.
%break
חֵמֶת הוא כיס עור שמניחים בו ספרים ושטרות וניירות. וכולן נקובות 
בשמות. ואמר, זוהי הנשמה של פלוני, תהיה נועדת לגוף ההוא 
שעזבה. ואז כתוב, אשר לו יִעדה.
%letter 56
.56 וכשיוצאת רעה בעיני אדוניה, כי נטמאה בעוונות ובטינופת של 
חטאים, אז לא יעדה. עם א' כתוב. ואבד הגוף ההוא ממנה, והיא לא 
נועדת לו. חוץ מהנשמה ההיא שאדונה רוצה בה, שהגוף חזר בו 
בתשובה. אז כתוב, והֶפדה, כמ"ש, פָּדה נפשו מעַבור בשָׁחת.
%break
והפדה, סובב על האדם, שהעצה שלו היא, שיִפדה אותה וישוב 
בתשובה. ולשני צדדים כתוב, והפדה:
%break
על הקב"ה, והפדה מגיהינום.
על האדם, והפדה בתשובה.
לאחר שחזר בתשובה, פודה אותם הקב"ה מדרך הגיהינום.
%letter 57
.57 לעם נוכרי לא ימשול למוכרה. מיהו עם נוכרי? נכלמת הנשמה, 
כשיוצאת מהעולם, והאדם נטה מהדרך עימה, היא מבקשת לעלות 
למעלה לתוך המחנות הקדושים. כי מחנות קדושים עומדים בדרך של 
גן העדן, ומחנות נוכרים, מלאכי חבלה, עומדים בדרך של הגיהינום.
%letter 58
.58 זכתה הנשמה ושמירה של פרישת לבוש כבוד, השם אלוה, עליה. 
כמה מחנות קדושים נועדים לה להתחבר עימה ולהביא אותה לגן 
העדן. לא זכתה, כמה מחנות נוכרים נועדים להביא אותה אל 
הגיהינום.
%break
ואלו המחנות של מלאכי חבלה עתידים לעשות בה נקמות. לזה בא 
הכתוב והורה, לעם נוכרי לא ימשול למוכרה. אלו הם מלאכי החבלה. 
בבִגדו בה, הוא לבוש השמירה, השם אלוה, שהקב"ה פורש עליה 
ועושה לה שמירה, שלא ישלוט בה עם נוכרי.
%letter 59
.59 כמה יש לאדם להיזהר שלא יטה דרכיו בעוה"ז. שאם זכה האדם 
בעוה"ז, ושומר את הנשמה כראוי, הקב"ה רוצה בו, ומשתבח בו בכל 
יום בפמליה שלו. ואומר, ראו הבן הקדוש שיש לי בעולם ההוא. כך 
וכך עשה, כך וכך מעשיו מתוקנים.
%letter 60
.60 וכשהנשמה הזאת יוצאת מעוה"ז זכּה, נקייה וברורה, הקב"ה 
מאיר לה בכמה אורות, בכל יום קורא עליה, זוהי הנשמה של פלוני 
בני, שמירה תהיה לגוף ההוא שעזבה.
%letter 61
.61 ואִם לִבְנו ייעָדֶנה כמשפט הבָּנות יַעשה לה. מהו כמשפט הבנות? 
בתוך הסלע החזק, עולם הבריאה, ברקיע הנסתר, העליון מכל 
הרקיעים אשר שׁם, יש היכל אהבה,
%page 326
העומד תחת קודש קודשים של הבריאה. שׁם אוצרות נסתרות, ושׁם 
הן כל הנשיקין של אהבת המלך. והנשמות, שהן אהובות המלך, 
נכנסות לשם.
%letter 62
.62 כיוון שהמלך נכנס בהיכל, כתוב, ויישק יעקב לרחל, ששׁם זיווג 
דנשיקין, והקב"ה מוצא שם את הנשמה הקדושה ההיא, מיד מקדים 
ונושק לה, ומחבק אותה, ומעלה אותה עימו ומשתעשע בה.
%letter 63
.63 כמשפט הבנות יעשה לה. כמו שהאב עושה לבתו, שחביבה לו, 
שנושק לה ומחבק אותה ונותן לה מתנות. כך עושה הקב"ה אל 
הנשמה הזכה בכל יום.
%letter 64
.64 וכתוב, יעשה למחכֵּה לו. כמו שהבת, הנשמה, השלימה העשיה 
בעוה"ז. כך הקב"ה משלים לה עשיה אחרת בעוה"ב. שכתוב, עין לא 
ראתה אלקים זולתך, יעשה למחכה לו. וכאן כתוב, יעשה לה. שאף, 
יעשה, שכאן הוא כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך.
%letter 65
.65 אִם אַחרת ייקח לו. מה פירוש, אם אחרת? האם נשמה אחרת 
הכין הקב"ה להשיב לצדיקים בעוה"ז, ואין זו אותה הנשמה, 
שהשלימה בעוה"ז רצון אדונה? א"כ אין הבטחה כלל לצדיקים?
%letter 66
.66 וישוב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלקים אשר 
נְתָנָה. פסוק זה העמידו החברים בחורבן ביהמ"ק, וישוב העפר על 
הארץ כשהיה. כאן הוא, כמ"ש, והכְּנַעני אז בארץ. כשהיה ודאי. 
שאחרי החורבן חזרה הארץ לרשות קליפת כנען, כמו שהיה בתחילה.
%break
והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה. והרוח תשוב, זוהי השכינה, 
שהיא הרוח הקדוש. בעת שראתה השכינה, באלו עשרה מסעות 
שנסעה, שישראל אינם רוצים לשוב בתשובה לפני הקב"ה, והס"א 
שולטת על הארץ הקדושה, הסתלקה השכינה ושבה אל האלקים.
%letter 67
.67 רוח של אדם צדיק מתעטר בצורה בגן העדן התחתון. ובכל 
השבתות והמועדים וראשי החודשים, מתעטרים הרוחות ופושטים 
צורתם מגן העדן התחתון, ועולים למעלה לגן העדן העליון. וכמו 
שעשה הקב"ה בנשמה הקדושה למעלה,
%break
כך עושה עם הרוח הזה, שלמטה בגן העדן התחתון, שעלה לפניו. 
ואמר, זהו הרוח של גוף פלוני. מיד מעטר הקב"ה הרוח הזה בכמה 
עטרות, ומשתעשע בו.
%letter 68
.68 ואין הקב"ה עוזב בשביל הרוח הזה את מה שעושה לנשמה. 
אלא, שְׁאֵרָה כְּסוּתה ועונָתה לא יגרע. אלו הם שלושה שמות עליונים, 
שעין לא ראתה אלקים זולתך, שהוא בינה.
%letter 69
.69 וכולם הם בעוה"ב, בינה, ונמשכו משם. שְׁאֵרה, הוא המשכה של 
התנוצצות ואור, או"ח ואו"י, המאיר בדרך סתום. הוא מָזון, הזן את 
הכול, ונקרא הוי"ה בניקוד אלקים, שהוא שֵם הבינה. שארה בהיפוך 
האותיות הוא, אשר ה'.
%break
אשר היא בינה, ה"ר דהוי"ה. וזהו שכתוב, מאשֵר שְׁמֵנָה לַחְמו, כי 
ממנה נמשך המזון.
%letter 70
.70 כְּסוּתה, היא הפרישה, שפורש עליה המלך, כלומר לבוש כבוד 
של השם אלוה. זוהי המשכה אחרת המאירה ושומרת את הנשמה 
תמיד. וזהו שכתוב, בבִגדו בה, תמיד, שלא נעדר ממנה.
%letter 71
.71 עונָתה, היא המשכה מעוה"ב, בינה, שבה הכול, הוי"ה צבאות, 
השם שבנה"י דבינה, המאיר בכל האורות הסתומים העליונים של 
עה"ח, שבו העונה הנסתרת, שמשם היא יוצאת. וכל זה בעידון 
ובהשתוקקות של עוה"ב, בינה.
%page 327
%letter 72
.72 שלושה אלו לא יגרע ממנה, כשהיא זכתה כראוי. ואם אינה 
כראוי, גורעים ממנה אלו שלושה, שלא נעשית לה עטרה, אפילו 
מאחד מהם. כתוב, ואם שלוש אלה לא יעשה לה, כלומר שלא זכתה 
בהם, ויצאה חינם אין כסף.
%break
תצא ממנו, ודוחים אותה החוצה. אין כסף, אין לה כיסוף, השתוקקות, 
ואין לה עידון כלל.
%letter 73
.73 עד כאן הוכיחה התורה, שכל העצות תלויות בה, ונותנת עצה 
טובה לבני אדם. מכאן והלאה, נחזור לדברים הראשונים, בשמירה 
העליונה שפורש הקב"ה על הנשמה, כדי שלא תהיה לעם נוכרי, כי 
בִגדו בה, ושמירה הוא לה תמיד.
%letter 74
.74 ואִם לִבְנו יִיעָדֶנה. איך אפשר לומר, בנו של הקב"ה? ואיך אפשר 
שתהיה בחינת אב ובן במדרגות העליונות? אלא שיש עניין זריעת 
הפּולים ביום השלג לנ"ב גוונים.
%break
יום השלג, הוא דינים דדכורא, הנמשכים משליטת קו שמאל. זריעה, 
פירושו, הכנת העלמת אור, שבסופה מתהפך ההעלם לגילוי גדול, 
שהוא כמו זריעת חיטים טובים בקרקע, שנעלמים ונרקבים שם, אבל 
סופם לחזור ולצמוח מאה שערים.
%break
פולים הוא לשון נפילה, והוא הזריעה, עליית המלכות לבינה, שגרמה 
לנפילת בינה ותו"מ מכל המדרגות למדרגה שמתחתיה. נ"ב גוונים, 
הוא רמז לבחינת בן שהוא אותיות נ"ב.
%break
יום השלג, הוא יום שליטת קו שמאל שהדינים שלו מכונים שלג. 
שנזרעו פולים לנ"ב גוונים, שאז ע"י קו האמצעי, עלתה מלכות לבינה, 
ובינה ותו"מ שלה נפלו לז"א, וכן עלתה המלכות לבינה דזו"ן,
%break
ובינה ותו"מ שלהם נפלו לנשמות הצדיקים. וע"י העלם זה יצאו כל 
המוחין של זו"ן ובי"ע.
%break
וע"כ זה מכונה זריעת פולים. זריעה, מפני שההעלם נעשה אח"כ בעת 
גדלות לגילוי גדול. פולים, ע"ש נפילת חצאי המדרגות התחתונות מכל 
מדרגה למדרגה שמתחתיה. ועלייה זו של המלכות לבינה,
%break
עשתה קשר בין בינה וז"א, שחו"ב דבינה נעשו לבחינת או"א לז"א, 
וז"א נעשה לבן אליהם.
%break
נ"ב גוונים, רומז על בן, שע"י זריעת הפולים נעשה קשר בין 
המדרגות, שחו"ב דעליון נעשו לאו"א, והתחתון נעשה לב"ן, וע"כ כמו 
שז"א נעשה ע"י זה בן לחכמה ולבינה, כך נעשה הצדיק בן לז"א. 
ובזה מתבאר הכתוב,
%break
ואם לבנו ייעדנה. שהצדיק התחתון נבחן לב"ן אל הקב"ה, כמו ז"א 
לבינה.
%letter 76
.76 כל מי שזכה ל-13 שנים והלאה, נקרא בן לכנ"י, המלכות. וכל בן 
עשרים ומעלה, שזוכה בהם, נקרא בן אל הקב"ה, ז"א, כמ"ש, בנים 
אתם לה' אלקיכם.
%break
יש שני מיני ג"ר. ג"ר הנמשכים מישסו"ת, והם מוחין דנשמה לזו"ן. 
ורק זו"ן הקטנים המלבישים לז"א מחזה ולמטה, מקבלים ג"ר אלו. 
אבל ז"א עצמו עדיין נשאר בו"ק חסר ג"ר. עד שנמשכים לו הג"ר 
דאו"א עילאין, שאז גם ז"א עצמו משיג ג"ר.
%break
והם מוחין דחיה. לזו"ן הקטנים מספיק ג"ר דישסו"ת, שנבחנים שניהם 
למלכות, להיותם מלבישים במקום מחזה ולמטה דז"א, שמקום זה 
שייך כולו למלכות.
%break
וכן הוא בתחתונים, שאם אדם משיג מוחין דנשמה, הוא מקבל אותם 
מזו"ן הקטנים, שמקבלים מישסו"ת. ואם אדם משיג מוחין דחיה, הוא 
מקבל אותם מז"א עצמו. וכשהוא בן 13 שנה ומעלה, מקבל מוחין 
דנשמה. וכשהוא בן עשרים ומעלה, מקבל מוחין דחיה.
%page 328
לכן כל מי שזכה ל-13 שנים והלאה, נקרא בן לכנ"י. כי אז מקבל מוחין 
דנשמה מזו"ן הקטנים, ששניהם הם כנ"י, מלכות. ע"כ נקרא בן אליה. 
אבל לא לז"א עצמו. בן עשרים שנים ולמעלה נקרא בן להקב"ה,
%break
כי אז מקבל מוחין דחיה מז"א עצמו, המקבל מאו"א עילאין. וע"כ 
נקרא בן לז"א, להקב"ה.
%letter 77
.77 כשהגיע דוד ל-13 שנים, וזכה ביום שנכנס ל-14, כתוב, ה' אמר 
אליי, בני אתה, אני היום יְלִדְתיך. כי קודם לכן לא היה בן אליו, שלא 
שרתה עליו הנשמה העליונה, כי היה בשנות העורלה. ומשום זה 
כתוב, אני היום ילדתיך.
%break
אני, ולא הצד האחר, כמו שהיה עד עתה. אבל עתה אני לבדי. 
ושלמה, בעשרים שנים זכה למוחין דחיה, ונעשה על ידיהם בן 
להקב"ה, לז"א.
%letter 78
.78 ואִם לִבנו ייעדנה. מ-13 שנים והלאה, שאז יוצא מרשות הצד 
האחר שהזדמן לו. כתוב, כמשפט הבּנות יעשה לה. בכל יום רואה 
הקב"ה את הילד ההוא, העומד ברשות העורלה, והוא יוצא ממנה, 
ונמשך לבית הספר ושובר אותה, והולך לבית הכנסת ושובר אותה.
%break
מה עושה הקב"ה לנשמה ההיא? הוא מכניס אותה אל חדרו, ונותן לה 
מתנות ומנחות רבות, ומקשט אותה בקישוטים עליונים, עד הזמן 
שמביא אותה לחופה בבן ההוא, שמלביש אותה בו, מ-13 שנים 
ומעלה.
%letter 79
.79 אִם אחרת ייקח לו. ביום השבת, בשעה שהתקדש היום, יוצאות 
נשמות מתוך עה"ח, ז"א, ואלו הנשמות נושבות לתחתונים, ונחים 
התחתונים בהן כל יום השבת.
%break
שהן נשמה יתֵרה, שצדיקים משיגים ביום השבת. ואחרי שיוצאת 
השבת, חוזרות ועולות כל הנשמות ומתעטרות בעטרות קדושות 
למעלה.
%break
אף כאן, הקב"ה מזמין לאדם ביום השבת נשמה יתרה. וזו נשמה 
אחרת, שעליה כתוב, ואם אחרת ייקח לו. ואע"פ שהזדמנה לו נשמה 
זו, שארה וכסותה ועונתה של הנשמה הראשונה, שהיה לו בתחילה, 
לא יגרע.
%letter 81
.81 בכל מקום שנאמרים דברי תורה, הקב"ה וכנ"י, המלכות, הם שם, 
ומקשיבים להם. ואז, בעץ של טו"ר, המלכות, הצד של הטוב מתגבר 
ומתעלה למעלה, והקב"ה וכנ"י מתעטרים בטוב והם בעליו של הטוב 
ההוא, ועליהם כתוב, אל תמנע טוב מבעליו.
%letter 83
.83 ה' אלקיי גדלת מאוד, הוד והדר לבשת. ה' אלקיי, תחילת 
האמונה, עליית המחשבה, חכמה, ועוה"ב, בינה, והם אחד בלא 
פירוד. כי או"א, חו"ב, אינם נפרדים. גדלת, זהו התחלה לז"ת, יום 
הראשון, ספירה ראשונה, חסד,
%break
והם ימים עתיקים, כלומר שמקבלת מספירות דעתיק, והיא ימין. 
מאוד, זה שמאל, גבורה.
%letter 84
.84 הוד והדר לבשת. אלו שני ענפי ערבות, נו"ה. עה"ח, ת"ת, לא 
עלה להיות במניין, משום אותו מאוד, שמאל, שכל הענפים שלמטה 
שבכללם ענף מר אחד, ס"מ, נכללים בשמאל. וע"כ נחבא עה"ח, ולא 
רצה להיות במניין הזה, עד שחזר כבתחילה, ושיבח באופן אחר.
%letter 85
.85 עוטֶה אור כשלְמָה, נוטה שמיים כיריעה, המְקָרֶה במים עליותיו. 
עוטה אור כשלמה, זוהי התחלה של היום הראשון, חסד. נוטה שמיים, 
הוא ת"ת, הנקרא שמיים. כאן נכלל שמאל, גבורה. ולא כתוב, מאוד, 
כי נכלל השמאל בימין, שיהיה מאיר בכלל השמיים, ת"ת.
%page 329
המקָרה במים עליותיו, כאן יצא בחדווה עה"ח, נהר היוצא מעדן, ת"ת, 
והשתרשו במימיו שני ענפי ערבות, נו"ה, שגדלים במימיו. עליותיו, הם 
ענפי הערבות, נו"ה.
%letter 86
.86 כתוב, ועל יוּבַל ישַלַח שורשיו. וכתוב, נָהָר פלגיו ישַמחוּ עיר 
האלקים. פלגיו, הם שורשיו, נו"ה. נקראים, עליותיו, שורשיו, פלגיו, 
כולם השתרשו במים של הנהר, ת"ת.
%letter 87
.87 השם עבים רְכוּבו. עבים, מיכאל וגבריאל. המהלֵך על כנפי רוח, 
לתת רפואה לעולם. זה רפאל. מכאן והלאה, עושֶה מלאכיו רוחות, 
מְשׁרתיו אש לוהט.
%letter 88
.88 אם אחרת ייקח לו. כמה גלגולים ישָנים כאן, שלא נגלו עד עתה, 
וכולם אמת כראוי, כי אין לנטות מדרך אמת, אפילו כמלוא חוט 
השערה. בתחילה יש להעיר, נשמות הגֵרים כולם, פורחות מגן העדן 
בדרך סתום, ומתלבשות בגרים.
%break
כשמסתלקות מעוה"ז, הנשמות, שהרוויחו הגרים מגן עדן, לאיזה 
מקום הן חוזרות? מי מעלה אותן בחזרה למקום שיצאו משם, לגן 
עדן?
%letter 89
.89 מי שלוקח ואוחז בתחילה בנכסי הגר, שאין לו יורשים, זוכה בהם. 
אף כאן, כל אלו הנשמות הקדושות העליונות, שהקב"ה הזמין אותן 
לבוא למטה, כולן יוצאות בשבת וביו"ט ובר"ח, להשתעשע בגן עדן, 
ופוגשות באלו נשמות הגרים.
%break
מי מאלו הנשמות, שאוחזת בהן, זוכה בהן, ומתלבשות בהן ועולות. 
וכולן עומדות בלבוש הזה, ויורדות לגן העדן בלבוש הזה. משום שבגן 
העדן אינם עומדים שם אלא בלבוש, כל אלו הנמצאים שם. ונמצא, 
שאותן הנשמות מעלות את נשמות הגרים בחזרה לגן העדן.
%letter 90
.90 הייתכן שבגלל הלבוש של נשמות הגרים, גורעים לנשמות האלו 
מכל העונג, שהיה להן בתחילה? על זה כתוב, אם אחרת ייקח לו 
שְׁאֵרה כְּסוּתה ועונָתה לא יגרע. בגן העדן עומדות בלבוש הזה, 
שקדמו לאחוז בהם וזכו בהם.
%break
כלומר, הלבוש מנשמות הגרים. וכשעולים למעלה, מתפשטות ממנו, 
כי שם למעלה אין עומדים בלבוש.
%letter 92
.92 כל אלו הנשמות הקדושות, כשיורדות לעוה"ז, כדי שכל אחת 
תשרה על מקומה הראוי לה, בבני אדם, כולן יורדות ומתלבשות באלו 
נשמות הגרים. וכך נכנסות בזרע הקדוש. ובמלבוש הזה עומדות 
להשתעבד מהם בעוה"ז, במצוות ובמע"ט.
%break
וכשנשאבים המלבושים מדברי עוה"ז, מהמצוות, אלו הנשמות 
הקדושות ניזונות מהריח, שמריחות מִלבושיהן האלו.
%break
המלבושים מנשמות הגרים נעשו אמצעיים בין הנשמות ובין הגוף. 
והמצוות, שאדם עושה, מגיעות למלבושים, והנשמות מקבלות מזונות 
מהריח, שמריחות מהמלבושים. שהנשמות עצמן גבוהות ואינן 
משתעבדות ממעשה הגוף,
%break
אלא המלבושים שלהן משתעבדים במעשה המצוות, והנשמות 
מקבלות מריח המלבושים.
%letter 93
.93 הקב"ה, כל הדברים הסתומים שעושה, הכניס אותם בתורה 
הקדושה, והכול נמצא בתורה. ודבר סתום מגלה אותו התורה, ומיד 
מתלבשת בלבוש אחר, ומסתתרת שם, ואינה מתגלה. והחכמים, 
מלאים עיניים,
%page 330
אע"פ שהדבר ההוא הסתתר בלבוש שלו, הם רואים אותו מתוך 
הלבוש. ובשעה שהתגלה הדבר ההוא, מטרם שנכנס בחזרה ללבושו, 
מטילים בו פקיחת עיניים. ואע"פ שנעלם מיד, אינו אובד עוד מעיניהם.
%letter 94
.94 בכמה מקומות הזהיר הקב"ה על הגר, שהזרע הקדוש, ישראל, 
יהיו נזהרים בו. ואח"ז יצא הדבר הסתום מנרתיקו, מהכיסוי שלו. 
ולאחר שנגלה, חזר מיד לנרתיקו, ומתלבש שם.
%letter 95
.95 כיוון שהזהיר על הגר בכל אלו המקומות, יצא הדבר מנרתיקו, 
והתגלה, ואמר, ואתם יְדעתם את נפש הגֵר, מתוך שהנשמות 
מלובשות בו. ומיד נכנס לנרתיק וחוזר ללבושו ומסתתר, כמ"ש, כי 
גֵרים הייתם בארץ מצרים. שהוא טעם צדדי.
%break
והכתוב חושב, שמשום שהתלבש מיד, לא היה מי שישגיח בה. בנפש 
הגר הזו, יודעת הנשמה בדברי עוה"ז, ונהנית מהם. להיותה אמצעית 
בין הנשמה ובין הגוף. וע"כ כתוב, ואתם ידעתם את נפש הגר.
%letter 96
.96 ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר. ענן זה, הוא כמ"ש, את 
קשתי נתתי בענן. הקשת הזו, המלכות, שמקבלת ג' גוונים לבן אדום 
ירוק, שהם לבושיה, מג' קווים דז"א,
%break
פשטה את לבושיה, ונתנה אותם למשה. ובלבוש ההוא עלה משה אל 
ההר, וממנו ראה מה שראה, ונהנה מכל.
%letter 97
.97 כמה הם בני העולם בבלבול הדעת, ואינם רואים בתורה בדרך 
אמת, והתורה קוראת להם בכל יום באהבה אליה, ואינם רוצים 
להחזיר ראשם, להקשיב אליה.
%letter 98
.98 כי בתורה יוצא דבר מנרתיקו, ונראה מעט, ומיד מסתתר. ובזמן 
שמתגלה מתוך הנרתיק ומסתתר מיד, אין התורה עושה זה, אלא 
לאלו שיודעים בה ונודעים בה.
%letter 99
.99 הדבר דומה לאהובה, יפת מראה ויפת תואר, המסתתרת 
בהיכלה. ויש לה אוהב, שבני אדם אינם יודעים בו, אלא הוא מסתתר. 
האוהב ההוא, מתוך האהבה שאוהב אותה, עובר תמיד בשער ביתה, 
נושא עיניו לכל צד. היא, יודעת שאוהבה סובב תמיד שער ביתה.
%break
היא פותחת פתח קטן בהיכלה, ומגלה פניה אל אהובה. ומיד חוזרת 
ומתכסה. כל אלו שהיו עם האוהב, לא ראו ולא הסתכלו. רק האוהב 
לבדו, שמֵעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה, ויודע שמשום האהבה, 
שהיא אוהבת אותו, מתגלה אליו רגע אחד, לעורר האהבה אליו.
%break
כך הוא דבר תורה, אינה מתגלה אלא לאוהבה. יודעת התורה שחכם 
לב ההוא, סובב שער ביתה בכל יום. מה עושה? גילתה פניה אליו 
מתוך ההיכל, ורמזה לו רמז. ומיד חזרה למקומה, והסתתרה. כל אלו 
משם, לא ידעו ולא הסתכלו.
%break
אלא הוא לבדו, ומעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה. וע"כ התורה מתגלה 
ומתכסה והולכת באהבה אל אוהבה, לעורר עימו האהבה.
%letter 100
.100 דרך התורה כך היא. בתחילה, כשמתחילה להתגלות לאדם, 
רומזת אליו ברמז. אם יודע, טוב. ואם אינו יודע, שולחת אצלו וקוראת 
לו פתי. והתורה אמרה לאותו ששלחה אליו, אמור לפתי ההוא, 
שיתקרב לכאן ואדבר עימו.
%break
כמ"ש, מי פתי יסור הנה חסר לב. האדם מתקרב אצלה, מתחילה 
לדבר עימו מאחורי הפרוכת, שפורשת אליו דברים לפי דרכיו, עד 
שיסתכל מעט מעט. וזהו דְרוּש.
%page 331
%letter 101
.101 אח"כ היא מדברת עימו מאחורי סדין דק דברי חידה, וזוהי 
הגדה. ואחרי שנעשה רגיל אצלה, היא מתגלה אליו פב"פ, ומדברת 
עימו כל הסודות הסתומים, וכל הדרכים הסתומות, שהיו חבויים 
בליבה מימים ראשונים.
%break
אז הוא אדם מושל, בעל תורה, אדון הבית, שהרי גילתה לו כל 
הסודות שלה, ולא הרחיקה ולא כיסתה ממנו כלום.
%letter 102
.102 אמרה לו התורה, ראית דבר רמז, שרמזתי לך בתחילה, כך וכך 
סודות היו בו, כך וכך הוא. אז רואֶה שעל אלו מילים שבתורה, אין 
להוסיף ואין לגרוע מהן. ואז פְּשט המקרא הוא כמו שהוא, שלא 
להוסיף ולא לגרוע אפילו אות אחת.
%break
וע"כ בני אדם צריכים להיזהר ולרדוף אחר התורה, להיות מהאוהבים 
שלה.
%letter 103
.103 אם אחרת ייקח לו. הגלגולים שמתגלגלים בפסוק הזה, כמה 
גדולים ועליונים הם. שהרי כל הנשמות באות בגלגול. ובני אדם אינם 
יודעים דרכיו של הקב"ה, ואיך עומדים המאזניים, ואיך בני אדם 
נידונים בכל יום ובכל זמן.
%break
ואיך הנשמות באות בדין, מטרם שבאות לעוה"ז. ואיך באות בדין, 
לאחר שיוצאות מעוה"ז.
%letter 104
.104 כמה גלגולים וכמה מעשים סתומים עושה הקב"ה עם כמה 
נשמות ערומות, שאין להן לבוש מתורה וממצוות. וכמה רוחות ערומים 
הולכים בעולם ההוא, שאינם נכנסים למחיצתו של המלך.
%break
וכמה עולמות מתהפכים להם, שמשתנים בשבילם סדרי המדרגות, 
הנקראות עולמות.
%break
והעולם מתהפך בכמה פליאות סתומות. ובני אדם אינם יודעים ואינם 
מסתכלים. ואיך מתגלגלות נשמות כאבן בכף הקֶלַע, כמ"ש, ואת נֶפש 
אויביךָ יקַלעֶנה בתוך כף הקלע.
%letter 105
.105 כל הנשמות יוצאות מהעץ הגדול והחזק, שהוא נהר היוצא 
מעדן, ז"א. וכל הרוחות יוצאים מעץ אחר קטן, המלכות. נשמה יוצאת 
מלמעלה, ורוח מלמטה, ומתחברים יחד כעין זכר ונוקבא.
%break
ואז מאירים אור עליון. ובחיבור שניהם נקרא נר, ראשי תיבות נשמה 
רוח, שכתוב, נר ה' נִשמת אדם.
%letter 106
.106 נשמה ורוח הם זכר ונוקבא, להאיר יחדיו. זה בלא זה אינם 
מאירים. וכשמתחברים יחדיו נקרא הכול נר. ואז התעטפה הנשמה 
ברוח, כדי לעמוד למעלה בגן העדן העליון בהיכל הנסתר, כמ"ש,
%break
כי רוח מלפניי יעטוף, שעוטף אחרים. שלמעלה בגן העדן העליון, 
בהיכל נסתר, מתעטפת ומתלבשת הנשמה ברוח.
%letter 107
.107 וכיוון שבהיכל הזה יש נשמה ורוח, הנפש אינה באה לשם, אלא 
הנשמה מתלבשת שם ברוח. וכשיורדת לגן העדן התחתון, היא 
מתלבשת ברוח אחר, בנשמות הגרים. ובכולם הנשמה שורה בעוה"ז, 
ומתלבשת בהם, הן ברוח שלה והן בנשמות הגרים.
%letter 108
.108 הרוח ההוא היוצא מעוה"ז, שלא גדל ולא התפשט בעוה"ז, שאין 
לו בנים, הולך בגלגול ואינו מוצא מנוחה, ובא בגלגול בעולם כאבן בכף 
הקלע, עד שיימצא גואל שיגאל אותו, יָבָם שמייבֵּם את אשתו, ומביא 
אותו באותו הכלי ממש,
%break
שהיה משתמש בו והיו דבוקות בו תמיד רוחו ונפשו, והייתה בת זוגו 
רוח ברוח, באשתו. והגואל ההוא בונה אותו כבתחילה, שמביא אותו 
בבן שנולד מהיְבָמָה, שהיא אשתו, וחוזר לחיי עוה"ז כבתחילה.
%page 332
%letter 109
.109 והרוח שעזב הבעל אצל אשתו בביאה הראשונה, מתדבק בכלי 
ההוא, באשתו, שאינו נעדר ממנה לעולם אפילו לאחר מיתתו, אינו 
אובד. כי אין דבר בעולם אפילו קטן, שאין לו מקום ומעמד, להסתתר 
ולבוא לשם, ואינו אובד לעולם.
%break
ומשום זה, הרוח שעזב בכלי הוא שָׁם, ורודף אחר השורש והיסוד 
שלו, שמשם יצא, כלומר אחר הבעל המת בלי בנים, ומביא אותו 
ובונה אותו במקומו, במקום הרוח שהוא בת זוגו,
%break
שיצאה עימו, באשתו, ונבנה שם כבתחילה. וזוהי עתה ברייה חדשה 
בעולם, רוח חדש וגוף חדש.
%letter 110
.110 והרוח שבבן הנולד הוא מה שהיה, כלומר האיש עצמו, ולא 
הרוח שעזב אצלה בביאה הראשונה, שהוא רק חלק ממנו. אבל לא 
נבנה בבן הנולד, אלא בכוח הרוח האחר שעזב באשתו.
%break
בניין זה שנבנה, בבן הנולד מהייבּום, לא נבנה אלא בכוח הרוח 
האחר, שעזב שם בכלי ההוא, באשתו בביאה הראשונה. וכשהתחיל 
להיבנות רוח זה, מושך אחריו את הרוח שהלך ערום,
%break
בלי בנים, ומושך אותו אצלו. ונעשו שָׁם שני רוחות שהם אחד. אח"כ 
נעשה זה רוח וזה נשמה, ושניהם אחד.
%letter 111
.111 אם זכה להיטהר כראוי, נעשו שניהם אחד, שהתלבשה בהם 
נשמה אחרת עליונה. כמו שיש לשאר בני העולם, רוח, שהנשמות 
זוכות בו, אלו שמקדימות ואוחזות בו, כלומר נשמות הגרים, ועוד רוח 
אחר מלמעלה, והנשמה הקדושה מתלבשת בהם בשניהם.
%break
אף כך, גם משלו ממש יש שני רוחות, רוח עצמו ורוח שעזב באשתו 
בביאה ראשונה, כדי שתתלבש בהם הנשמה העליונה.
%letter 112
.112 הרי יש לזה גוף אחר שנבנה עתה מחדש, ע"י הייבום, מה 
נעשה מהגוף הראשון שעזב? או זה לריק או זה לריק? לפי שכלו של 
האדם, הגוף הראשון הזה, שלא נשלם תחילה, אבד, משום שלא 
זכה. א"כ, בחינם עסק במצוות התורה,
%break
ואפילו אם עסק רק באחת מהן. והרי אנו יודעים, שאפילו הריקים 
שבישראל, מלאים כולם מצוות כרימון. והגוף הזה, אע"פ שלא נשלם 
להתרבות ולזכות ולגדול בעולם, הרי מצוות אחרות שבתורה שמר, 
ולא אבדו ממנו. האם לחינם היה?
%letter 113
.113 חברים, פיקחו עיניכם, אתם סבורים ויודעים, שכל אלו הגופים 
מצוינים הם בציונים בחינם, שאין להם קיום לעולם. ואינו כן, וחלילה 
לנו להסתכל בדברים כאלו.
%letter 114
.114 מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהילתו. מיהו בעולם שיוכל 
לדבר, הגבורות שעושה הקב"ה תמיד בעולם? הגוף הראשון שעזב, 
אינו אבד, ולעת"ל יהיה לו קיום. כי כבר קיבל עונשו בכמה אופנים, 
והקב"ה אינו מקפח שכר כל ברייה שברא,
%break
חוץ מאלו שיצאו מהאמונה שלו, ולא היה בהם טוב מעולם. וחוץ מאלו 
שלא כרעו בברכת מודים, בתפילת שמונה עשרה, שהקב"ה עושה 
מהם בריות אחרות, משום שלא ייבנה הגוף ההוא בצורת בן אדם, 
ולא יקום לעולם. אבל אלו שמתו בלי בנים, אינו כן.
%letter 115
.115 אם הרוח ההוא זכה להיתקן בעוה"ז בגוף האחר, מה עושה 
הקב"ה? הגואל שגאל אותו, היָבָם, הרוח ההוא שלו שהכניס לשם, 
ושיתף ועירב באותו רוח שהיה בכלי ההוא, שעזב בה אחיו בביאה 
הראשונה, ודאי אינו אבד.
%break
שהרי שלושה רוחות שָׁם. ראשון, רוח שהיה בכלי ההוא ונשאר שם, 
שעזב בה אחיו המת בביאה ראשונה. שני, רוח של אחיו המת עצמו 
שנמשך לשם, שהיה ערום בלי בנים.
%page 333
ושלישי, רוח שהכניס לשם אותו הגואל, היבם, והתערב בהם. להיות 
בשלושה רוחות אי אפשר, ומה נעשה?
%letter 116
.116 אלא כך הן גבורות עליונות שעושה הקב"ה. רוח שהכניס לשם 
אותו הגואל, בו מתלבשת הנשמה, במקום הלבוש מנשמות הגרים. 
ורוח של המת, הערום בלי בנים, שחזר לשם להיבנות מחדש, יהיה 
לבוש לנשמה העליונה.
%break
ורוח שהיה בתחילה, שנשאר בכלי, הרוח שעזב בה בעלה המת 
בביאה הראשונה, פרח משם. והקב"ה מזמין מקום בתוך החלון 
שבסלע, שלאחר כתפיו של גן העדן.
%break
והרוח ההוא נסתר שם, והוא עולה לגוף הראשון של המת בלי בנים, 
שהיה לו בתחילה. וברוח ההוא יקום הגוף ההוא לתחיית המתים. וזהו 
אחד שהם שניים.
%letter 117
.117 אבל הגוף ההוא, עד שלא יקום לתחייה, עונשו גדול, כי משום 
שלא זכה להתגדל בבנים, מורידים אותו לתוך אדמה הסמוכה לארץ 
אַרְקָא. ששבע ארצות יש: ארץ, אדמה, גיא, נְשִׁייה, צִייה, ארקא, תבל. 
ונידון שם. ואח"כ מעלים אותו לתבל הזה, שאנו נמצאים בו.
%break
עתה יורד בחזרה לאדמה. ועתה עולה. הנה עולה והנה יורד, אין לו 
מנוחה, חוץ מאשר בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים.
%letter 118
.118 ואלו הם הישֵנים באדמַת עפר. אדמת נקרא ע"ש שהוא 
מאדָמָה. עפר נקרא ע"ש שהוא מתֵבֵל. ועל אלו כתוב, ורבּים מישֵני 
אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם, ואלה לחרָפוּת ולדִרְאון עולם.
%break
אם הרוח הערום זכה, הרוח של המת בלי בנים, כי חזר לעוה"ז 
כבתחילה, בבן הנולד מהייבום, הוא זכאי להיתקן. כי הרוח שעזב 
בביאה הראשונה באשתו, ושהסתתר בסלע,
%break
ייתקן בגוף הראשון, שהניח המת בלי בנים. ועל אלו כתוב, אלה לחיי 
עולם ואלה לחרפות. כלומר, כל אלו שלא זכו להיתקן.
%letter 119
.119 ואלו הן גבורות עליונות של המלך העליון הקדוש, שלא אובד 
כלום, אפילו הבל פֶה יש לו מקום ומעמד. והקב"ה עושה ממנו מה 
שעושה. ואפילו מילה של אדם, ואפילו קול, אינם לריק, ומקום ומעמד 
יש לכל.
%letter 120
.120 זה שנבנה עתה, המת בלי בנים, שהתגלגל בבן הנולד מהייבום, 
ויצאה לעולם ברייה חדשה, אין לו בת זוג. ועל זה אינם מכריזים על 
בת זוגו קודם שנולד, כי בת זוגו אבדה ממנו. בת הזוג שהייתה לו 
נעשית אימו, ואחיו נעשה אביו.
%letter 123
.123 צְאֶנה וראֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו. 
מי יכול לראות במלך שלמה, המלך שהשלום שלו, ז"א, והרי הוא 
סתום מכל צבאות מרומים שלמעלה בבינה, במקום שכתוב עליו, עין 
לא ראתה אלקים זולתךָ?
%break
א"כ איך כתוב, צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה? ועוד, הרי 
הכבוד שלו, כל המלאכים העליונים שואלים ואומרים, איפה מקום 
כבודו, ההסתר? ומהו השבח של צאנה וראינה?
%letter 124
.124 אלא, צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה, כתוב, בעטרה, ולא 
כתוב, ובעטרה. שכל מי שרואה עטרה, המלכות, רואה הנועם של 
המלך שהשלום שלו.
%page 334
שעיטרה לו אימו, מלכות המקיפה את ז"א. נקראת בת, ונקראת 
אחות, ונקראת אֵם. והיא הכול, והכול הוא בה. מי שיסתכל ויידע 
במלכות, יידע חכמה עליונה.
%letter 125
.125 הכלי שהיה למטה, היְבָמה שהייתה מקודם אשתו של המת בלי 
בנים, והייתה למטה ממנו, איך ייעשה אותו הכלי למעלה, שיהיה 
אימו? בעלה, המת בלי בנים, שהיה למעלה ממנה, איך התהפך והיה 
למטה, שנעשה בנה?
%break
בת זוגו נעשתה לאימו. אחיו הוא אביו. אם אביו של הראשונה, של 
אשתו, היה גואל אותו, כלומר היה מייבם את אשתו, היה יפה. אבל 
אחיו, שיהיה אביו? וכי אין זו פליאה? ודאי עולם הפוך הוא, עליונים 
למטה ותחתונים למעלה.
%letter 126
.126 מי שהוא במקום האור, אינו יכול להסתכל ולראות בחושך. אבל 
הקב"ה אינו כן, יודע מה בחושך, אע"פ שהאור שורה עימו. מתוך 
האור מסתכל בחושך, ויודע כל מה שיש שם.
%letter 127
.127 כאן יש להקדים בתחילה דבר אחד, שאמרו הראשונים באלו 
מראות הלילה. מי שבא על אימו בחלום יצפה לבינה, כמ"ש, כי אִם 
לַבִּינה תקרא. אִם, משום שהיא אֵם, ע"כ יצפה לבינה, יפה הוא.
%break
אלא שהיה לו לכתוב כך, שמי שראה את אימו בחלום, יזכה לבינה. 
אבל מי שבא על אימו, למה זה?
%letter 128
.128 משום שהתהפך ועלה מלמטה למעלה. בן היה תחילה, כלומר 
למטה ממנה. כיוון שעלה למעלה, שבא עליה, התהפך האילן, והוא 
נעשה מעולם העליון, ושולט עליה, וזוכה לבינה.
%letter 129
.129 בתחילה, כשעלה אדם ל-13 שנים, כתוב, ה' אמר אליי, בני 
אתה, אני היום יְלִדְתיך. שנעשה בן אל המלכות, והמלכות היא אימו. 
ואז הוא למטה ממנה. כיוון שעלה עליה, שנעשה בעלה,
%break
זהו מעולם העליון, ז"א. כי עלה למדרגת יוסף, יסוד דז"א, זכה לבינה, 
כמו ז"א, שיש לו מוחין דבינה.
%letter 130
.130 אף כך הכלי הזה, אשת המת. בתחילה היה בעלה המת 
במדרגת יוסף, יסוד דז"א, הבעל של האילן התחתון, מלכות, 
שנשמעת לרצונו, ושולט עליה. כי כל נקבה עומדת בצורת הנוקבא, 
האילן התחתון, מלכות.
%break
כיוון שלא רצה להתקיים במדרגת יוסף, ולא התקיים לשמש בו, 
ולהרבות בעולם ולעשות תולדות ומת בלי בנים, אז ירד למטה, 
שהתגלגל בבן הנולד מהייבום, והיא,
%break
אשתו, נעשית אימו. והגואל, היָבם, ירש ירושת יוסף שהיה אחיו 
בתחילה, וירד למטה, שהתגלגל בבן הנולד.
%letter 131
.131 כיוון שירד למטה, התקיים בו הכתוב, ה' אמר אליי, בני אתה, 
אני היום ילדתיך. שנעשה בן אליה, התהפך האילן, מה שהיה למטה, 
והוא היה שולט עליה, כבעל על אשתו. כיוון שירד למטה,
%break
שהתגלגל בבן הנולד מהייבום, ההוא שירש ירושת מקום יוסף, אחיו 
היבם, נקרא אביו. והכול הוא על תיקונו כראוי.
%letter 132
.132 בתחילה היה מעולם הזכר, יוסף, ונעקר משם, ועתה הוא 
מעולם הנקבה, המלכות. ומה שהיה שולט עליה, שולטת עתה היא 
עליו, והוחזר להיות בעולם הנקבה.
%break
וע"כ אין לו בת זוג כלל, ואין מכריזים עליו על נקבה, כמו שמכריזים 
על כל אדם בטרם שנולד, בת פלוני לפלוני. כי הוחזר לעולם הנקבה.
%letter 133
.133 והגוף הראשון שעזב, המת בלי בנים, אם היו יודעים ומסתכלים 
בני העולם, הצער שיש לו בעת שנעקר מעולם הזכר ומוחזר לעולם 
הנקבה, היו יודעים שאין צער בעולם כצער ההוא. בת זוגו אין לו, 
משום שאינו עומד במקום הזכר.
%page 335
אין מכריזים עליו על נקבה, משום שהוא מעולם הנקבה. ואם יש לו 
בת זוג, הוא ברחמים ע"י תפילה נפגש עם נקבה, שעד עתה לא היה 
לה בן זוג. כמו שלומדים, אולי יקדמנו אחֵר ברחמים. כי המת בלי 
בנים, נקרא אחר. והכול הוא על תיקונו.
%letter 134
.134 ובת כוהן, כי תהיה אלמנה וגרושה וזֶרע אין לה, ושָׁבה אל בית 
אביה כנעוריה. ובת כוהן, הנשמה. אלמנה, מהגוף הראשון של המת 
בלי בנים. וגרושה, שאינה נכנסת לפרגוד המלך.
%break
כי כל אלו שאינם עומדים בעולם הזכר, אין להם חלק בו. הוא הסתלק 
ועקר את עצמו מעולם הזכר, אין לו חלק במלך, ז"א. וע"כ היא גרושה 
וזרע אין לה, כי אם היה לה זרע, לא הייתה נעקרת מעולם הזכר, ולא 
הייתה יורדת לעולם הנקבה.
%letter 135
.135 ושבה אל בית אביה כנעוריה. בית אביה זהו עולם הנקבה. כי 
העולם ההוא נקרא בית אביה. והכלי ההוא, אשתו, שהיה מתוקן 
להשתמש בו, התהפך, והוא ירד למטה, והכלי ההוא עלה למעלה. 
כנעוריה, כזמן שכתוב, אני היום ילדתיךָ,
%break
שנעשה בן אל הנקבה, המלכות. ילדתיך, ישוב לימי עלומיו, כמו שהיה 
מי"ג שנים ומעלה.
%letter 136
.136 אם זכתה להיתקן, כיוון ששבה אל בית אביה, כתוב, מלֶחֶם 
אביה תאכֵל, תתענג מהעונג של עולם הנקבה, שאוכלים מלחם 
אבירים היורד מלמעלה, מז"א. אבל להסתכל וליהנות במה שנהנים 
שאר הצדיקים אינה יכולה, משום שהיא זרה שם.
%break
שכתוב עליה, כל זָר לא יאכל קודש. מפני שקודש הוא בעולם הזכר. 
אבל אוכלת תרומה, מפני שהיא יושבת בעולם הנקבה.
%letter 137
.137 משום שהיא מעולם הנקבה, אינה אוכלת אותו אלא בלילה. 
שאז שליטת הנוקבא, המלכות, כמ"ש, ובא השֶמש וטָהֵר, ואחַר יאכל 
מִן הקודשים כי לַחמו הוא. כי קודש שהוא מעולם הזכר, אינו נאכל 
אלא ביום, שאז שליטת הזכר,
%break
ז"א, משום זה כתוב, קודש ישראל לה', ראשית תבואתו. ונקרא 
ראשית, כי התחלה עליונה של כל עולם הזכר הוא קודש, או"א עילאין, 
מוחין דז"א. ומה שעלה מהקודש הוא ישראל, ז"א. ומשום זה כתוב, 
קודש ישראל לה' ראשית תבואתו.
%letter 138
.138 כשהרוחות פוקדים, בבית הקברות, משהחשיך עד חצות לילה, 
למתים בלא בנים, אינם פוקדים, כי אינם זוכים לעולם הקודש, כמ"ש, 
וכל זר לא יאכל קודש. ואין לרוחות שלהם שפע להשפיע לגוף בבית 
הקברות. ואם לא זכה הרוח ההוא להיתקן כראוי,
%break
כיוון שחזר בגלגול, אפילו בעולם הנקבה, אינו אוכל בתרומה, ונקרא 
זר אפילו לעולם התחתון, עולם הנקבה, ואינו אוכל בה.
%letter 139
.139 הגואל הזה, היבם, כשבא ונכנס אל הכלי, היבמה, הביא והדביק 
רוחו בכלי ההוא, ואין אובד כלום אפילו הבל פה.
%letter 140
.140 שאר האנשים שבעולם, הנפטרים ממנו, שעזבו רוח באישה 
שהייתה להם, והביאו לשם רוח בביאה הראשונה. מה נעשה מהרוח 
ההוא? ואם נישאת האישה ההיא, מה נעשה מהרוח שעזב בה בעלה 
הראשון, שהרי איש אחר בא עליה?
%letter 141
.141 להתקיים רוח עם רוח אי אפשר, שהרי זה שבא עליה עתה, 
הכניס בה רוח, וכן הראשון שהסתלק הכניס בה רוח. הראשון 
שהסתלק היו לו בנים. וזה של עתה אינו גואל.
%page 336
וע"כ הרוח שעזב בה הראשון בכלי ההוא, ובא האחר הזה והביא בה 
רוח גם הוא, ודאי שאינם יכולים שניהם להתקיים יחד בגוף של 
האישה. אי אפשר שאבד, כי שום דבר אינו אובד, וא"כ מה נעשה 
ממנו?
%letter 142
.142 אף כן, אם היא לא נישאת, מה נעשה מהרוח שעזב בה בעלה? 
הרי לא אבד. כל זה צריך לגלות עתה.
%letter 143
.143 ה' לא גָבה ליבי, ולא רָמוּ עיניי, ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות 
ממני. דוד המלך אמר זה, משום שהיה מלך עליון, ושליט על כל 
המלכים העליונים, ועל השליטים שיש ממזרח עד מערב, שהיו 
מפחדים מגבורתו, ולא עלה על ליבו לסור מהדרך,
%break
ותמיד השפיל ליבו לפני אדונו. וכשהיה עוסק בתורה, היה מתגבר 
כארי, ועיניו תמיד היו מושפלות לארץ מפחד אדונו. וכשהיה הולך בין 
העם, לא הייתה בו גסות הרוח כלל.
%letter 144
.144 ועל זה כתוב, לא גבה ליבי, אע"פ שאני מלך ושליט על כל שאר 
מלכי העולם. ולא רָמו עיניי, בזמן שאני עומד לפניך עוסק בתורה. ולא 
הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני, בשעה שאני הולך בין העם. ואם דוד 
המלך אמר כן, שאר בני העולם על אחת כמה וכמה.
%letter 145
.145 שאר האנשים שנפטרו מהעולם, ועזבו רוח בכלי שהיו 
משתמשים בו, כלומר בנשותיהם, ונישאת ובא אחר, והכניס בכלי 
ההוא רוח אחר. מה נעשה מהרוח הראשון?
%letter 146
.146 כמה גבוהות הגבורות, שעושה המלך הקדוש, ומי יכול לספור 
אותן. כשהבעל השני הזה בא ומכניס רוח בכלי ההוא, באישה, הרוח 
הראשון של הבעל הראשון, מקטרג ברוח הזה שנכנס, ואינם 
מתיישבים יחד.
%letter 147
.147 ומשום כך, אישה אינה מתיישבת כראוי עם בעל שני, משום 
שרוחו של הראשון דופק בה, ואז היא זוכרת אותו תמיד, ובוכה עליו 
או נאנחת עליו, כי הרוח שלו דופק במעֵיה כנחש, ומקטרג על הרוח 
האחר, שנכנס בה מהבעל השני. עד זמן רב מקטרגים זה בזה.
%letter 148
.148 ואם העביר, זה שנכנס מהבעל השני, לאותו הרוח שהיה ראשון 
מהבעל הראשון, זה הראשון יוצא והולך לו. ולפעמים הראשון דוחה 
את השני, ונעשה לו מקטרג, עד שמוציא אותו מהעולם.
%break
ומשניים והלאה, כלומר אחר שמתו שני בעליה, לא ייקח אדם את 
האישה ההיא, כי מלאך המוות התחזק בה. ובני העולם אינם יודעים, 
כי הרוח הזה של הבעל הראשון, כיוון שהתחזק וניצח הרוח האחר 
השני ודחה אותו מהעולם, מכאן והלאה לא יתערב איש אחר עימה.
%letter 149
.149 הייתכן שהבעל השני מת שלא בדין, ולא דנו אותו מלמעלה, 
אלא הרוח של הבעל הראשון דחה אותו? אלא, הכול הוא בדין, כי 
דנים למעלה, שינצח פלוני לפלוני, או שלא יקטרג פלוני על פלוני. ומי 
שלוקח אלמנה, דומה כמי שנכנס לים בלי חבלים,
%break
כשנושבים רוחות חזקים, ואינו יודע אם יעבור בשלום או שיטבע בתוך 
התהומות.
%letter 150
.150 ואם זה שנכנס עתה, כלומר הרוח השני, התחזק וניצח את 
הרוח הראשון, הראשון יוצא משם והולך לו. לאיזה מקום הלך לו, ומה 
נעשה ממנו?
%page 337
שאלות אלו באותן 400 שאלות, שהיו שואלים על מגדל הפורח 
באוויר. ולא השיב עליהם אדם, עד שבא שלמה המלך ובירר כל אחת 
על תיקונה.
%letter 152
.152 הרוח שיצא לאן הלך? דוחים אדם מפני אדם, בכמה דרכים 
סתומות נדחים. הרוח הראשון שנדחה מפני השני לאן הלך? הרוח 
ההוא יוצא והולך ומשוטט בעולם, ולא ידוע. והולך אל הקבר של 
האדם ההוא, ומשם משוטט בעולם,
%break
ונראה בחלום לבני אדם, ורואים בחלום הצורה של האדם ההוא. 
ומודיע להם דברים לפי דרכו של הרוח הראשון שנמשך ממנו, כמו 
שהוא בעולם ההוא, כן משוטט זה ומודיע בעוה"ז.
%letter 153
.153 וכך הולך ומשוטט בעולם, ופוקד תמיד לקבר ההוא, עד 
שהרוחות פוקדים בקברים של הגופים, שאז בא גם הרוח עצמו של 
הבעל הראשון אל הקבר לפקוד את גופו. ואז הרוח הזה, שהוא רק 
חלק מהרוח העיקרי, מתחבר ברוח העיקרי שלו,
%break
ומתלבש בו והולך לו. וכשהרוח נכנס למקומו, הוא מתפשט ממנו. ויש 
לו מקום באלו היכלות שבגן עדן או בחוץ, לפי דרכיו של כל אחד 
ואחד. ושם מסתתר.
%letter 154
.154 וכשהרוחות פוקדים את עוה"ז, הנה המתים שנזקקים אל 
החיים, אינם נזקקים אלא בהמשכת הרוח שהבעל עוזב באשתו 
בביאה הראשונה, ובו מתלבש הרוח האחר העיקרי.
%break
הייתכן א"כ, שתועלת היא לרוח, ואישה זו עושה תועלת לכל, שע"י 
הרוח שעזב בה בעלה, מזדקק הרוח אל החיים?
%break
לא, כי אם לא הייתה נישאת לאחר, והרוח הראשון לא היה נדחה 
מפני האיש האחר, הבעל השני, תועלת אחרת הייתה לו באופן אחר, 
ולא היה מתייגע בעולם כמו שהוא מתייגע, ולא היה מזדקק אל החיים 
שבעוה"ז, כמו שהוא משוטט כאן וכאן.
%letter 155
.155 א"כ, האם הזיווג השני של האישה לא היה מלמעלה, כי נדחה 
איש מפני איש? אלא, היא בת זוגו ממש של הבעל השני, והראשון 
אינו בן זוגה ממש. וע"כ השני הזה שלו היא, וכשמגיע זמנו ולוקח 
אותה, נדחה הראשון מפניו.
%break
כי לא נדחה הרוח הראשון שהיה באישה, אלא מפני השני, שהוא בן 
זוגה. הרי שהזיווג השני הוא מלמעלה.
%letter 156
.156 וכל אלו הבעלים השניים, הנדחים מפני הבעלים הראשונים, 
הראשונים היו בני זוגה של האישה, ולא אלו. ומשום זה אין להם קיום 
עימהן, ונדחה הרוח השני מפני הרוח הראשון.
%break
ומשום זה, מי שלוקח אלמנה, קוראים עליו, ולא ידע כי בנפשו הוא. 
שלא ידוע, אם היא בת זוגו ממש או לא.
%letter 157
.157 אלמנה שלא נישאת, אע"פ שבא בן זוגה, והיא אינה רוצה 
להינשא, הקב"ה אינו מכריח אותה מהדין, והקב"ה מזמין לאיש ההוא 
אישה אחרת. והאלמנה אינה נכנסת לדין בזה בעולם ההוא, אע"פ 
שאין לה בן, כי אישה אינה מצוּוה על פרייה ורבייה.
%letter 158
.158 אישה שלא נישאת פעם שנייה, הרוח שעזב בה בעלה בביאה 
הראשונה, יושב באישה 12 חודשים. ובכל לילה יוצא, ופוקד את 
הנפש, וחוזר למקומו. לאחר 12 חודשים, שהסתלק הדין של בעלה, 
כי כל אלו 12 חודשים הרוח מושפל בעצבות כל היום.
%break
לאחר 12 חודשים יוצא מהאישה, והולך ועומד בשער גן העדן, ופוקד 
בעוה"ז את הכלי, האישה, שיצא ממנו. וכשהאישה מסתלקת 
מהעולם, יוצא הרוח ההוא ומתלבש ברוח של האישה, וזוכָה בו אצל 
בעלה, ומאירים שניהם כראוי, בחיבור אחד.
%page 338
%letter 159
.159 יש לגלות הדרכים הסתומות של ריבון העולם, שבני אדם אינם 
יודעים בהן. וכולם הולכים בדרך אמת, כמ"ש, כי ישרים דרכי ה', 
וצדיקים ילכו בם, ופושעים ייכשלו בם. ובני אדם אינם יודעים ואינם 
משגיחים, כמה עליונים הם מעשי הקב"ה וכמה משונים הם.
%break
ובני עולם אינם יודעים, וכולם בדרך אמת, שאינם סרים לימין 
ולשמאל.
%letter 160
.160 אלו המגולגלים שגורשו בגירושים מהעולם ההוא ואין להם בת 
זוג. מי הן אותן הנשים, בנות זוג, שמזדווגים עימהן בעוה"ז? שהרי 
לכל אדם יש בת זוג חוץ מזה המגולגל.
%letter 161
.161 כמה הן גדולות וחשובות הגבורות שלו. מי שמגרש אשתו 
הראשונה, המזבח מוריד עליו דמעות. כל הנשים שבעולם עומדות 
בצורה של המזבח הזה, המלכות, שכל אישה יש לה שורש במלכות.
%break
וע"כ הן יורשות שבע ברכות, שכולן הן מכנ"י, המלכות. ואם הוא 
מגרש את אשתו הראשונה, חוזרת האבן של המזבח העליון, השורש 
של האישה שהוא במלכות, למיעוט ולגירעון, מהטעם שמתחברות 
הגרושות יחד. שכמו שגורשה מבעלה, כן גורשה משורשה שבמלכות.
%letter 162
.162 וזהו שכתוב, וכָתב לה ספר כְּריתוּת, ונתן בידה, ושילחהּ מביתו. 
ויצאה מביתו והלכה והייתה לאיש אחר. כיוון שכתוב, והלכה והייתה 
לאיש, שאינו אותו שגירש אותה, למה כתוב, אחר?
%break
אלא אחר כתוב, ואחר קוראים לו. כמ"ש, ומעפר אחֵר יצְמָחו. הרי 
שהמגולגל נקרא אחר.
%break
והגרושות מתחברות יחד, גרוש שבעולם ההוא, האיש המגולגל, שאין 
לו בת זוג, שגורש מעולם ההוא לעוה"ז, שלקח הגרושה שבעוה"ז, 
מבעלה. ומה שהאישה הזו הייתה בצורה עליונה, במלכות, 
השתעבדה עתה לצורה תחתונה, למגולגל,
%break
שאין לו בת זוג, שלקח אותה לאישה. וקוראים לו אחר, משום 
שהתדבק באל אחר, ע"כ חזר והתגלגל לעוה"ז.
%letter 163
.163 וקוראים לו אחרון. כמ"ש, ואחרון על עפר יקום. הרי שהמגולגל 
נקרא אחרון. וכאן כתוב, ושנֵאָהּ האיש האחרון, או כי ימות האיש 
האחרון. למה אחרון? האם לא היה צריך לכתוב, שני?
%break
ואין הכתוב בא לאסור, שלא תזדווג לעשרה בזה אחר זה. כי האם 
לבעל הזה תזדווג ולא לאחר? ולמה תהיה אסורה לאחר? וא"כ למה 
נקרא אחרון?
%letter 164
.164 אלא זהו האחֵר, והוא אחר והוא אחרון. כי עתה האבן מתגלגלת 
בכף הקלע. המגולגל בכף הקלע, שחזר שנית לעולם, נקרא אחר 
ואחרון, ביחס הגוף הראשון שמת. ומשום שאין לו בת זוג, לקח 
הגרושה. וע"כ מכנה אותו הכתוב, אחר ואחרון.
%break
למה נקרא אחר ביחס הגוף הראשון שמת? הרי כל הבניין, הגוף 
הראשון, נפל וחזר לעפר, והוא כמו שלא היה, והמגולגל הוא היה מה 
שהיה הגוף הראשון, ולא אחר. ולמה קוראים לו אחר? וכן למה נקרא 
אחרון? האם אחרון הוא?
%break
אם מיישר דרכיו ומיתקן, יפה, שהוא אחרון ואינו מתגלגל עוד. אבל 
אם לא, הרי הוא חוזר ומתגלגל ויהיה נטוע כבתחילה, למה נקרא 
אחרון?
%page 339
%letter 165
.165 כתוב, ויַרְא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב, 
מלאך הטוב. מאוד, מלאך המוות. והקב"ה מזמין את תיקוניו לכל, עד 
שאפילו מלאך המוות חוזר להיות טוב מאוד.
%letter 166
.166 ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. ז"א המשקה את המלכות. 
נהר זה אינו שוקט לעולם מלהפרות ולהרבות ולעשות פירות. ואל 
אחר הסתָרֵס ואין לו תאווה לעולם, ואינו מפרה ואינו עושה פירות. כי 
אם היה עושה פירות, היה מעכיר את כל העולם.
%letter 167
.167 משום זה, האדם שגרם לצד הרע שיתרבה בעולם, אינו רואה 
פני השכינה לעולם. האדם ההוא המתגלגל בגלגול, אם הוא עבר 
והתדבק באל אחר, שאינו עושה פירות ואינו מרבה בעולם,
%break
משום זה נקרא אחר. והשם של הס"א, גרם לו. שאע"פ שמת, 
המתגלגל נקרא אחר, כמו הס"א. 
%letter 168
.168 אחרון נקרא, כי מראשון והלאה אחרון קוראים לו. שני הוא, ומיד 
נקרא בתורה אחרון. וכך קורא לו הקב"ה, אחרון, כדי שייתקן בגלגול 
זה להיות אחרון, ולא ישוב להתגלגל יותר. השלישי ג"כ נקרא אחרון. 
וכן בכל פעם שמתגלגל מהראשון והלאה, נקרא אחרון.
%break
וכך צריכים לקרוא לו אחרון, כי אם היה נקרא מיד שני, ניתן פתחון 
פה, שיחזור עוד ויתגלגל כבתחילה, והבניין ההוא של עתה יחרב.
%letter 169
.169 זה לנו מבית שני, שנקרא אחרון, כמ"ש, גדול יהיה כבוד הבית 
הזה האחרון מן הראשון. כי מהראשון והלאה נקרא אחרון, כדי שלא 
יהיה פתחון פה, שהבניין ההוא ייפול, ויחזרו לבנות אותו כבתחילה.
%letter 170
.170 אף כן זה, המתגלגל, קוראים לו אחרון, כמו לבית שני. ומשום 
זה כתוב, לא יוכל בעלה הראשון אשר שילחהּ, לשוב לְקַחתה להיות 
לו לאישה, אחרי אשר הוּטַמָאָה. למה כתוב, לא יוכל? האם לא צריך 
היה לכתוב, לא ייקחנה?
%break
כיוון שאישה התדבקה באחר, וירדה להשתעבד במדרגה תחתונה של 
הס"א, אין הקב"ה רוצה, שהוא הראשון, יירד ממדרגתו, לתת פירות 
ולהתדבק במדרגה שאינה שלו.
%letter 171
.171 אם האישה ההיא לא נישאת, אפילו אם היא תזנה בכל האנשים 
שבעולם, אם בעלה רוצה, יוכל לשוב אליה. אבל אם התדבקה 
בנישואים לאחר, זו לא תוכל לשוב למדרגה הקודמת,
%break
שהייתה לה בתחילה. וע"כ כתוב, לא יוכל, לא יוכל ודאי לשוב 
למדרגה ההיא לעולם.
%letter 172
.172 כתוב, אחרי אשר הוּטַמָאָה. ולמדנו, שהוטמאה בליבו. א"כ, 
הייתכן שאפילו אם תתרחק ותזנה בלא נישואים, תהיה אסורה? אלא 
כיוון שהתדבקה באחר, הרי קיבלה עליה החלק של הצד ההוא הרע. 
ובעלה הראשון, שהוא מהצד האחר הטוב,
%break
הרי לטוב לא יהיה בה חלק לעולם, ולא ירבה כלל למקום ההוא. וע"כ, 
אם שילח אותה האיש האחרון, או כי ימות האיש האחרון, היא אסורה 
לראשון. אבל לשאר בני אדם מותרת, אולי תמצא מקום כבתחילה, 
ואחרון יקום שיזדווג עימה.
%letter 173
.173 מי שיש לו בנים מהאישה הראשונה, ומכניס האישה הזו לתוך 
ביתו, ביום ההוא הוא מתדבק בחרב הקשה המתהפכת, משום ב' 
טעמים:
א. כי כבר דחתה שני אנשים החוצה, ועתה הוא השלישי.
%page 340
ב. הכלי שהשתתף בה אחר, איך יבוא הוא לתת בו הרוח שלו, 
וישתתף עימה, ויתדבק בה? לא משום שהיא אסורה, אבל ודאי 
שותפות רעה הוא לעצמו.
%letter 174
.174 רבי לְוִיטַס היה צוחק ומתלוצץ על אישה זו, כשראה מי שהיה 
מזדווג עימה. והיה אומר, כתוב, ותִשחק ליום אחרון, מי שמתדבקת 
באיש אחרון, היא צחוק אח"כ.
%letter 175
.175 עתה יש לחזור ולעיין על מקום אחד, גדול ועליון, שהיה בעולם, 
וגזע, ושורש אמת. והוא, עובֵד אבי ישי אבי דוד. כי נאמר, שהמגולגל 
הוא אחרון, ועובד היה גלגול של מַחְלון, המת בלי בנים. ואיך יצא 
שורש אמת מהמקום הזה?
%letter 176
.176 אלא, עובד נתקן בתיקון העליון, והשורש של האילן שהתהפך, 
שאשתו נעשית אימו, החזיר על תיקונו, והתעלה בו ונתקן כראוי. וע"כ 
נקרא עובד, לשון עבדות, מה שלא זכו כן שאר בני העולם.
%letter 177
.177 בא עובד, עָבד ועָדר את עיקר ושורש האילן, ויצא מהפָנים 
המרים, וחזר ותיקן בנוף האילן, המלכות. בא ישי בנו, וחיזק אותו 
ותיקן אותו, ונאחז בענפיו של אילן אחר עליון, ז"א, וחיבר אילן באילן, 
והסתבכו זה בזה. כיוון שבא דוד,
%break
מצא האילנות, ז"א ומלכות, מסתבכים ונאחזים זה בזה. אז ירש 
ממשלה בארץ. ועובד גרם את זה.
%letter 179
.179 עובד זה נתקן ויצא מתוך השדה הרע של בורות רעים. בא ישי 
בנו והתקין ועָדר האילן. עכ"ז עובד התקין האילן. כשבא דוד המלך, 
נשאר באילן התחתון של הנקבה, המלכות, והיה צריך לקבל חיים 
מאחר, כי מעצמו לא היו לו חיים.
%break
ואם זה שנתקן והתקין הכול, היה כך. הרי שאר בני העולם הבאים 
בגלגול, שאינם יכולים להיתקן כך, על אחת כמה וכמה.
%letter 180
.180 בכל הצדדים הוא פונה לגלגול. פֶּרֶץ היה גלגול עֵר, בועז היה 
גלגול יהודה, עובד היה גלגול מַחלון. ובכולם יצא האילן מצד הרע 
והתדבק אח"כ בצד הטוב. בתחילה כתוב, ויהי עֵר בכור יהודה רַע. 
מחלון ג"כ היה רע, ולא כל כך.
%break
אבל באלו התבער הרע, ויצא הטוב אח"כ. כאן עמד האילן התחתון, 
המלכות, על תיקונו. וכמ"ש, מָלך אלקים על גויים.
%letter 181
.181 בתחילת הכול, מהעיקר והיסוד העליון, השתרשו המדרגות, 
ראובן שמעון לוי יהודה, חג"ת ומלכות. כמ"ש ביהודה, הפעם אודה 
את ה'. וכתוב, ותעמוד מִלֶדֶת. וזהו כמ"ש, רוני עקָרה לא יָלָדָה. כי 
כשנולד יהודה, יצאה הנוקבא, המלכות, דבוקה בזכר,
%break
ז"א, ולא היו על תיקונם פב"פ, ולא הייתה המלכות מוכשרת להוליד. 
כיוון שניסר אותה הקב"ה, שהפריד אותה מאחורי הזכר, והתקין 
אותה, אז נעשתה מוכשרת להתעבר ולהוליד.
%letter 182
.182 ותעמוד מלדת. אין זה כתוב על לאה, נוקבא דז"א שלמעלה 
מחזה, אלא על רחל, שמבכה על בניה, שהשתרשה ביהודה, נוקבא 
שלמטה מחזה, אותיות יה"ו ד"ה. ותעמוד מלדת, כי עוד לא נתקנה.
%letter 183
.183 בתחילה הצורה שלמעלה הייתה הכול, שאפילו רחל עלתה 
והייתה למעלה מחזה.
ראובן אותיות אור בן. זהו שכתוב, ויאמר אלקים יהי אור, שהוא ימין, 
חסד דז"א.
%page 341
שמעון, שמאל, אור עם פסולת של זהב, כי שמעון אותיות שָׁם עָון, 
שמאל, גבורה דז"א.
לוי, חיבור שני הצדדים, קו האמצעי, ת"ת דז"א.
%break
אחר שיצאו חג"ת דז"א שלמעלה מחזה, יצאה הנוקבא רחל. ויהודה, 
הנוקבא, מתדבקת בזכר, חג"ת דז"א. יה"ו זכר, חג"ת, ד"ה זוהי 
הנוקבא, רחל, שהייתה עם הזכר.
%letter 184
.184 למה הנוקבא מרומזת באותיות ד"ה? ד' נקראת הנוקבא, בעת 
שדבקות הרע עימה, כשהיא בשמאל בלבד, והיא דבוקה באחורי 
הזכר. דל"ת פירושו שהיא ענייה וצריכה לשוב בגלגול, כלומר, 
הגלגולים מיהודה עד דוד המלך, לבער רע, ולבלות בעפר,
%break
ולצמוח אח"כ בצד הטוב, ע"י בניין או"א מחדש, כמ"ש, וייבן ה' אלקים 
את הצלע, ולצאת מעניות לעשירות. ואז נקראת ה', וע"כ יהודה 
אותיות יה"ו ד"ה, יה"ו חג"ת דזכר, ד' ה' הם הנוקבא בשני המצבים 
שלה, המתחברת עם הזכר.
%letter 186
.186 יהודה אתה יודוּך אחיך, ידך בעורף אויביך. שאנו אומרים, ברוּך 
אתה, כשהיסוד דז"א משפיע חסדים למלכות, הוא נקרא, ברוך, 
והמלכות נקראת, אתה. כי השם אתה רומז על חסדים.
%break
לכל הבנים לא אמר יעקב, אתה, אלא למקום שצריך. כי המלכות 
נמשכת מצד שמאל, ששם מאירה החכמה בלי חסדים, והיא צריכה 
השם, אתה, שהוא חסדים, להלביש בו החכמה. כי בלי חסדים אין 
החכמה מאירה והיא חושך. זהו שאמר ליהודה, אתה.
%letter 187
.187 יודוך אחיך. כולם יודו לך על השם הזה, ודאי, אתה יודוך אחיך, 
על השם הזה הסתלק ונכנע צד האחר. כי כשנזכר השם יהודה, יוצאת 
הס"א עימה בד' של יהודה, הרומזת על המצב הראשון שלה,
%break
שנמשכת משמאל בלבד, ששם יונקת הס"א, מחמת החיסרון של 
חסדים שבימין.
%break
כיוון שאומרים, אתה, שהוא המשכת החסדים מימין, אז יש לה 
ממשלה וגדוּלה, והס"א נכנעת, ואינה נראית שם. ודאי בשם הזה 
נרשמת ונבררת מהס"א, כי כשמתלבשת בחסדים, מתרחקת הס"א 
ממנה. וזהו ההתעלות והממשלה של המלכות,
%break
ושבירה ורע לצד האחר. כיוון שיודוך אחיך על השם, אתה, אז ידך 
בעורף אויביך, מיד הס"א נכנע לך. והשם הזה גרם.
%letter 188
.188 השם, אתה, אומרים למקום אחר עליון, שכתוב, אתה כוהן 
לְעולם, שהוא בימין העליון, בחכמה.
%letter 189
.189 אתה כוהן. כאן נקשרת כוס של ברכה, המלכות, הנקראת אתה, 
בימין, החסד, שנקרא כוהן, בלא פירוד כלל. ומשום זה, אתה כוהן 
לעולם, כי כאן נקשרת הכוס, המלכות, כראוי. וע"כ קיים, לעולם.
%break
יום השלג, עת שהמלכות נאחזת בקו שמאל בלבד, שאז היא מלאה 
דינים, המכונים קרח ושלג. וזה נמשך עד שבא קו האמצעי, ז"א, 
ומעלה המסך דמלכות אל הבינה, שזה נקרא זריעת הפולים. ואז 
מתגלים החסדים,
%break
והארת החכמה שבשמאל שבבניין המלכות, מתלבשת בחסדים האלו. 
וזה, אתה.
%break
ואז מסתלקים דיני השלג, והחכמה מאירה בכל השלמות. וזה רמז 
הכתוב, אתה כוהן לעולם. כי אחר שאתה, המלכות, נקשרת בחסדים, 
כוהן, ע"י זריעת הפולים של קו האמצעי, אז הוא מתקיים לעולם.
%page 342
%letter 190
.190 על זה כתוב, יהודה אתה, לאתה הזה יודוך אחיך. שלא כתוב, 
יהודה יודוך אחיך. אלא על השם, אתה, יודו אחיו. אתה, מקום 
המלכות צריך השם הזה, להיותה בדינים בשלג ובקרח מצד השמאל.
%break
ולא אחר. שמדרגה אחרת אינה צריכה אותו, שרק המלכות נמשכת 
משמאל ונבנית כולה ממנו, ולא אחרת.
%letter 191
.191 יהודה הוא האב הראשון, של עֵר ואונָן. והאב השני של פֶּרֶץ 
וזָרַח, שהם גלגולי ער ואונן. ולא היה בו חילוף לעולם. שלא התחלפה 
המדרגה, שהאח נעשה לאב. שהמת בלי בנים מתגלגל בבן הנולד 
מאחיו היָבם, ואחיו נעשה אביו,
%break
שזה ירידת המדרגה ופגם. אבל ביהודה לא היו חילוף וירידת מדרגה, 
כי הוא היה גם האב הראשון של ער ואונן, המגולגלים בפֶּרץ ובזָרח.
%break
ומשום כך פֶּרץ התגבר בגבורתו, כמ"ש, מה פרצתָ עליך פָּרֶץ. שלא 
הייתה בו ירידת מדרגה. מה שלא היה כן לכל בני העולם הבאים 
בגלגול, שיש להם ירידה, שהאח נעשה אביו. וע"כ בניינו של דוד, 
מתחיל החשבון מפֶּרץ ולא מבועז,
%break
שהיה בו שינוי, כי לא היה האב הראשון של המגולגל, שהוא מַחְלון.
%letter 192
.192 ועל זה הרוויח יהודה השם הזה, שנקרא אתה. קם על בירורו 
בפעם הראשונה, בעֵר ובאונָן, ובפעם השנייה, בפֶּרץ ובזָרח, ולא 
השתנה לעולם. ובניו של יהודה וזרעו, מודים ואומרים, כי אתה אבינו. 
שלא נעשתה להם ירידה, שהאח ייעשה לאב.
%break
משא"כ לשאר בני הגלגול לעולם. שאר בני הגלגול, שני אבות ושתי 
אימהות, יש להם אופן לבניין שלו. כי נוסף לאביו הראשון, נעשה גם 
אחיו לאביו, ויש לו שני אבות. וכן שתי אימהות. שנוסף לאימו 
הראשונה, נעשתה גם אשתו לאימו.
%letter 193
.193 בועז, נראה שהיה בו שינוי כשהוליד את עובד, כי עובד בשינוי, 
שהוא אביו השני. אלא אינו כן. אִבְצָן הוא בועז. ונקרא בועז, מפני 
שהוא האב הראשון שלא עשה שינוי. שיהודה, האב הראשון, התגלגל 
בו.
%break
הייתכן שהוא היה, ואינו גלגול יהודה? אלא ודאי בעת שהתעורר 
למעשה של הייבום, היה בו מי שהוא עָז כאריה וכלביא, יהודה. וע"כ 
נקרא בועז, מלשון בו עז, שהוא יהודה. והיה זה, כדי שלא יהיה שינוי 
בדוד. ומשום שהתגלגל בו יהודה,
%break
חזר הדבר לשורש הראשון, כדי שיהיו כולם מאב אחד, ושלשלת 
אחת. והכול אחד, ולא היה שינוי בגלגול הזרע של דוד. וע"כ, אתה, 
מראש ועד סוף בלא שינוי כלל.
%letter 194
.194 אשרי חלקו של דוד, שנִברר כך, ועלה משאר שורשי בני אדם 
בארץ.
%letter 195
.195 יודוך כל בני העולם, היה צריך לומר. מה הטעם, שאומר, 
אחֶיך? אלא דרך כל בני העולם, אינם מיַיבמים לגלגול המת בלי בנים, 
אלא מצד האחים, והאח מזדמן לייבום. ואתה, בעצמך הזדמנת 
לייבום. וכאן כל אחיך יודוך,
%break
שלא השתלשלה מהם, ולא מאחד מהם, שלשלת המלוכה, אלא אתה 
לבדך. אתה, מראש ועד סוף אתה עשית, וממך יצאו כל השלשלת 
והגזע של אריה.
%letter 196
.196 בניך בני אריה, שלא עברו לשינוי על אחיך. ולא התחלפו, לא 
לטלה ולא לשור ולא לגדי. כי י"ב צורות בי"ב מזלות, כנגד י"ב שבטים. 
ובני יהודה כולם היו בצורת אריה. אלא אריה התחיל לבנות ואריה 
השלים הבניין.
%page 343
כל השלשלת שלך בני אריה הם, שאם היה בא גלגול מצד אחיך 
בבניך, היו מתחלפות כל הצורות והיו מתערבות אלו באלו. ועל זה, 
יודוך אחיך, שלא היה אחד מהם בגלגול בתוך השלשלת של בניך. 
הרם ידך, שלא היה בך ערבוב אחד מהם.
%letter 197
.197 מטֶרֶף בנִי עליתָ, כָּרַע רָבץ כאריה וכלביא, מי יְקִימֶנו. מטרף בני 
עלית, שלא היה טרף ומזון לאחֵר על שולחנך. כרע, במיתת ער. רבץ, 
במיתת אונן. ואח"כ התגבר, כארי, להקים את פרץ. וכלביא, להקים 
את זרח. מי יקימנו, כמ"ש, ולא יָסַף עוד לדעתהּ, שפירושו, לא פסק.
%break
וזהו, מי יקימנו. מי הוא שאמר, שאישה זו אסורה, מי הוא שיאמר, 
כיוון שהשלימה דרכיה, אינה נצרכת לך יותר, שיְבָמה זו, כיוון 
שהשלימה דרכיה, אינה נצרכה לך יותר וראוי לפרושׁ ממנה? אבל מי 
יקימנו, ודאי משם והלאה היא שלו.
%break
כי הוציאה מי שמכשכש במעֵיה. הרוח של בעלה הראשון, שעזב בה 
בביאה הראשונה, והוא מכשכש במעיה. ועתה הוציאה אותו.
%letter 198
.198 אחיו של האדם, למה מייבם את אשתו? ועוד יהודה, שהוא 
אביו, למה ייבם את אשתו? ולמה לא אדם זר, שאינו קרוב? אלא 
ההוא שמכשכש במעיה של היבמה, הרוח שעזב בה בעלה המת, 
רואה, שמי שהוא שומר אותו,
%break
הקרוב שלו, מקטרג עליו קטרוגים בכל הצדדים. ואם היה אדם זר, 
היה דוחה אותו. אבל אינו רוצה לדחות את קרובו, לכן רוצה לצאת 
משם.
%break
כיוון שיוצא מזמין את הרוח האחר, העיקרי של המת, ובאים שניהם 
להיכנס במעי האישה כבתחילה, עד שהוא נבנה כבתחילה, שמתגלגל 
בטיפה הזרעית של היבם. שזה היה בכוח הקטרוג החזק, שקטרג על 
אחיו, שע"כ החליט לצאת ממנה.
%break
ומשם והלאה מותרת לו האישה הזו, כי כבר יצא הרוח המקטרג 
ממנה. וע"כ צריך הקרוב לייבם אותה. כי אדם זר שאינו קרוב, היה 
הרוח דוחה אותו.
%letter 199
.199 אשרי חלקו של יהודה. בתחילה היה גור ואח"כ אריה, שהתגבר 
והתפשט בכוחו כאריה. וסיים בלביא. כל שאר בני העולם אינם כך. 
וע"כ יהודה, אתה.
%letter 200
.200 ראובן, שמעון, לוי הם חג"ת. יהודה, מלכות, התחבר עימהם. 
יששכר, זבולון שתי ירכיים, נו"ה, המקום שיונקים ממנו נביאי אמת. 
יששכר ירך ימין, נצח. כמ"ש, ומבּנֵי יששכר יודעי בינה לַעיתים, 
שהנצח ממשיך אור הבינה אל המלכות,
%break
הנקראת עיתים. וכתוב, שמח זבולון בצאתֶךָ, שההוד הוא סיום חג"ת 
נ"ה, שהוא שיעור התפשטות אור הבינה, שממנו ולמטה נבחן ליציאה 
מהמדרגות.
%break
ובשיעור גדול, יש שבע ספירות חג"ת נהי"מ. ואז כתוב, זבולון לחוף 
ימים ישכון, והוא לחוף אוניות. כלומר, עד המלכות, הנקראת ים, 
ונקראת אונייה. שוכן עד המלכות, משום הכתוב, ויַרכָתו על צידון, 
ששיעור הירך שלו, הוד, מתפשט עד המלכות, שנקראת צידון.
%letter 201
.201 בנימין, יסוד, נשאר למעלה בין הירכיים. ואע"פ שיוסף הוא יסוד, 
יוסף הייתה צורתו בארץ, שהיא המלכות, ולהשתמש בעוה"ז, שהוא 
המלכות, ועימו השתמש משה, כמ"ש, וייקח משה את עצמות יוסף 
עימו. בנימין התעלה למעלה ביסוד דז"א, ובנימין צדיק העולם, יסוד. 
%letter 202
.202 מהברכיים ומטה יש עוד שני פרקים, דן ונפתלי, גד ואשר. ביָרך 
השמאלית: דן בפרק האמצעי של הרגל, נפתלי בפרק התחתון של 
הרגל. משום זה כתוב, נפתלי איילה שלוּחה, שהוא קל ברגליו.
%page 344
ביָרך ימין: גד בפרק האמצעי, כמ"ש, והוא יָגוּד עָקֵב, עד הפרק של 
העקב, ואשר בפרק התחתון, כלומר בפרק העקב, כמ"ש, וטובל בשֶמן 
רגלו. וכתוב, ברזל ונחושת מִנְעָלֶיך.
%break
באופן שבשלושה פרקים של ירך ימין: יששכר בפרק העליון, גד 
באמצעי, ואשר בתחתון. ובשלושה פרקים של ירך שמאל: זבולון 
בפרק העליון, דן באמצעי, נפתלי בתחתון.
%break
כל אלו י"ב השבטים הם צורות עליונות בצורה שלמעלה. ומשום שהיו 
בריות ממש בעוה"ז, נתקנה בהם השכינה, באלו י"ב פרקים, י"ב 
המשכות, שנמשכו מישראל ממש, ז"א, כמ''ש, כל אלה שבטי ישראל 
שנים עשר. ההמשכות של ישראל נקראות אל"ה,
%break
להתפשט בהם השם מ"י, שיהיה הבניין כראוי, שיהיה ישראל בכלל 
השם אלקים: אל"ה הוא ישראל בכלל, מ"י מחבר עימו אל"ה, ויהיה 
הבניין שלם על תיקונו, שֵם אחד ממש.
%break
בעת השפעת הקטנות, עולה המלכות למקום בינה שבכל מדרגה, 
שאז נבקעת כל מדרגה לשתיים, כי המלכות שעלתה למקום בינה, 
סיימה שם המדרגה מתחת לחכמה, ולא נשאר בכל מדרגה אלא ב"ס 
כו"ח. וג"ס, בינה ותו"מ שבכל מדרגה, נפלו למדרגה שמתחתיה.
%break
ואלו חמש ספירות כח"ב תו"מ, הן חמש האותיות של השם אלקים, 
שב' אותיות מ"י של אלקים, כו"ח, נשארו במדרגה, וג' אותיות אל"ה, 
בינה ותו"מ, נפלו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה. באופן, שב' 
אותיות מ"י נשארו בבינה,
%break
וג' אותיות אל"ה נפלו למדרגה שמתחתיה, לזו"ן. וכן בזו"ן נשארו ב' 
אותיות מ"י של מדרגתם, וג' אותיות אל"ה נפלו למדרגה 
שמתחתיהם, לנשמות הצדיקים.
%break
ולעת גדלות, חוזרת המלכות ויורדת ממקום בינה למקומה עצמה, 
ומתבטל מסך המלכות שבקע כל מדרגה, ואז עולות בחזרה, כל חצאי 
המדרגות התחתונות שנפלו ממדרגתן, ומתחברות עם העליונות, 
כלומר שחוזרות למדרגתן. ואותיות אל"ה דבינה,
%break
שנפלו לזו"ן, חוזרות ועולות לבינה, ומתחברות לאחת עם ב' אותיות 
מ"י שנשארו בה. ונשלם השם אלקים בחמישה כלים כח"ב תו"מ, עם 
חמישה אורות נרנח"י.
%break
וכיוון שאותיות אל"ה דבינה היו בזו"ן, כשעולות, לוקחות עימהן גם 
זו"ן, שהיו מלובשות שם. וזו"ן מקבלים שם מוחין דבינה. ועד"ז 
כשעולות אל"ה דזו"ן, שהיו נפולות בנשמות הצדיקים,
%break
ומתחברות בב' אותיות מ"י דזו"ן, ונשלם בהם השם אלקים, לוקחות 
עימהן גם נשמות הצדיקים, שהיו לבושות בהן, והנשמות מקבלות שם 
המוחין דזו"ן.
ויש בזה ב' בניינים:
%break
בניין א', חזרַת אל"ה למ"י, שנשלם בזה השם אלקים, שזה נקודת 
השורוק.
בניין ב', עליית קו אמצעי למ"ן במסך שבו, הממעט הג"ר דג"ר 
ומלביש החכמה בחסדים, שזה נקודת החיריק.
%letter 203
.203 הממונה של עשיו אמר ליעקב, כי שריתָ עִם אלקים, למעלה, 
שעלה עם אותיות אל"ה דזו"ן ונכלל בשם אלקים, אשר התחבר 
ונשלם שם בתיקון הראשון בבניין הראשון, בבניין של נקודת השורוק.
%letter 204
.204 וע"כ אין כלָיה לישראל לעולם ולעולמי עולמים. ואם היו כָּלים, 
השם הזה אלקים, לא היה, כי ג' אותיות אל"ה מאלקים מלובשות 
בנשמות ישראל.
%page 345
כמ"ש, והכריתו את שׁמנוּ מן הארץ, ומה תעשה לשׁמך הגדול. כלומר 
השם גדול הזה, הבניין הראשון, השם הראשון, אלקים. שהיה נחסר 
מאותיות אל"ה, המלובשות בנשמות ישראל.
%break
ועתה, שישראל בגלות, כביכול כל הבניין נפל, שחסרות אותיות אל"ה 
מבניין השם. לעת"ל, כשיגאל הקב"ה את בניו מהגלות, מ"י ואל"ה, 
שהיו בפירוד בגלות, יתחברו יחד, והשם אלקים יהיה שלם על תיקונו. 
והעולם יתבשם. כמ"ש, מי אֵלֶה כעָב תְעופֶינה וכַיונים אל ארובותיהם.
%letter 205
.205 משום שהוא שֵם אחד, לא כתוב, מי ואלה כעב תעופינה, אלא 
מי אלה, שם אחד בלא פירוד, השם אלקים. שבגלות הסתלק מ"י 
למעלה, במלכות, והסתלקה האם, מלכות, מהבנים, מישראל. והבנים 
נפלו, והשם אלקים,
%break
שהיה שלם, השם הגדול הראשון, נפל. כי נחסרו ממנו אותיות אל"ה, 
המלובשות בישראל.
%letter 206
.206 ואנו מתפללים ומקדשים בבתי כנסת על השם אלקים, שיהיה 
נבנה כמו שהיה. ואומרים, יתגדַל ויתקדַש שְׁמֵיה רַבָּא. אמן יהא שמיה 
רבא מבורך. מיהו שמו הגדול? הראשון מכל, השם אלקים, שנשלם 
בבניין הראשון. משום שאין לו בניין אלא עימנו,
%break
כי מ"י לא יהיה נבנה מעולם אלא באותיות אל"ה, המלובשות בנשמות 
ישראל. וע"כ בזמן ההוא, מי אלה כעב תעופינה. ויראו כל העולם 
שהשם העליון נתקן על תיקונו.
%letter 207
.207 ואם שמו הגדול אלקים נתקן ונבנה על תיקונו, הרי ישראל 
מושלים על הכול, וכל שאר השמות חוזרים ובאים על תיקונם. וישראל 
שולטים על הכול, כי כולם תלויים בשמו הגדול הראשון לכל בניינים, 
השם אלקים.
%break
כי על ידו מתגלה הארת החכמה, ואור החכמה מכניע כל הקליפות. 
וע"כ שולטים ישראל על כל. וכן כל השמות מקבלים ממנו חכמה, 
ונשלמים על ידו אחר הבניין השני. כי בהיותו בבניין הראשון הוא חסר 
חסדים ואינו יכול להאיר, ובבניין השני משיג חסדים.
%letter 208
.208 כשברא הקב"ה, בינה, את העולמות, זו"ן, השם הזה נבנה 
הראשון לכל הבניינים, הראשון לכל בחינות ג"ר, להיותו ג"ר דרוח. 
שכתוב, שאוּ מָרום עיניכם וראו, מי ברא אלֶה. ברא, שׁמו אלקים על 
תיקונו. וכשברא אל"ה,
%break
ברא אותו בכל הכוחות הראויים לו, להיות שׁמו על תיקונו כראוי. 
שהלביש אותו בחסדים. כמ''ש, המוציא במִספר צְבאם.
%letter 209
.209 מהו במִספר? בן אחד, המאיר מסוף העולם עד סוף העולם, יש 
להקב"ה. והוא אילן גדול וחזק, יסוד דז"א. ראשו מגיע לגובה 
השמיים, ז"א, ובסופו מתפשטים שורשיו ומשתרשים בעפר הקדוש, 
המלכות. כמ"ש, כי כל בשמיים ובארץ.
%break
ושׁמו מִספר, ותלוי בשמיים העליונים, ז"א, וחמישה רקיעים תלויים 
בשמיים, חג"ת נ"ה, עד המִספר הזה, שהוא הרקיע השישי, יסוד.
%break
וכולם, כל הרקיעים, מקבלים השם הזה, מִספר, בזכות היסוד. כמ"ש, 
השמיים מסַפרים. משום המספר הזה, כל השמיים, שהם חמישה 
רקיעים, מרוויחים השם הזה בזכותו.
%break
ועל זה, המוציא במספר צבאם. שאם לא המספר הזה, לא היו 
נמצאים צבאות ותולדות לעולם. כי היסוד מוליד תולדות. 
%letter 210
.210 ועל זה כתוב, מי מָנָה עֲפר יעקב ומִסְפָּר את רובע ישראל. שניים 
הם, שמָנוּ הצאן, ובאו בחשבון על ידיהם, משום שלא שלט בהם עין 
הרע. מי מנה עפר יעקב. הרי אחד שעושה חשבון. ומספר את רובע 
ישראל, זהו המונה האחר.
%page 346
%letter 211
.211 על שניים אלו אינו שולט עין הרע, כי מי מנה עפר יעקב, אלו הן 
אבנים הקדושות, אבנים חזקות, שמהן יוצאים מים לעולם. ועל זה 
כתוב, והיה זרְעךָ כעפר הארץ. כמו עפר, שהעולם מתברך בזכותו, 
כך, והתברכו בזרעךָ כל גויי הארץ, כעפר הארץ ממש.
%break
אבנים, הן מדרגות המלכות, שנקראת אבן. וכשהמלכות היא בשליטת 
השמאל בלא ימין, האבנים מתקשות מאוד, ואז הן מְפוּלמות. והן 
מונחות על התהום, שמחמת דינים דשמאל הן סותמות מוצא המים, 
שהם חסדים.
%break
וכדי שהעולם יוכל להתקיים, הן מתנקבות ע"י המסך דצ"א. ויוצאים 
המים דרך הנקבים, וע"י זה מתקיים העולם.
%break
בשליטת המסך דצ"א נקראת המלכות עפר, שעל זה כתוב, והיה 
זרעך כעפר הארץ. וע"כ היא המונה הראשון, שעליה כתוב, מי מנה 
עפר יעקב. ומספר, שהוא המונה השני,
%break
מנה להרביץ כל אלו הנוקבאות, מרגליות עליונות, מדרגות הבינה, של 
המיטה ששכב עליה יעקב, המלכות.
%break
ומספר, הוא יסוד, שהוא הנושא של המסך דצ"ב, המעלה את 
המלכות לבינה, שמשום העלאה זו נעשית הבינה האם הרובצת על 
הבנים, ונקראת הבינה בשם מרגלית עליונה. שע"י זה נמתקת 
המלכות, שהיא המיטה, ששכב עליה ישראל.
%letter 212
.212 משם והלאה, אחרי שנתקן היסוד, להיות מונה בכוח המסך 
דצ"ב, הוא מונה לכל. כי המונה הראשון נגנז, מפני שהוא היסוד, טוב 
עין. כמ"ש, מונה מִספר לכוכבים. שעל ידו עוברים כולם בחשבון. 
ולעת"ל כתוב, עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה.
%break
ואין אנו יודעים אם הוא המונה הראשון או השני. אלא משום שבזמן 
ההוא יהיה הכול בייחוד בלא פירוד, הכול יהיה ע"י מונה אחד, המונה 
הראשון, כי אז יתוקן המסך דצ"א, והמסך דצ"ב יתבטל.
%break
כי לא יהיה עוד שום דין במלכות, שתהיה צריכה להתמתק בבינה. 
וע"כ לא נשאר כי אם המונה הראשון, שעליו כתוב, מי מנה עפר יעקב.
%letter 213
.213 מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. בשעה שיתעורר 
הקב"ה להחיות המתים, אותם שבאו בגלגול, שהם שני גופים ברוח 
אחד, גוף המת וגוף המתגלגל, שלשניהם רק רוח אחד. שני אבות, 
אב של המת ואב של הגוף המתגלגל.
%break
וכן שתי אימהות. כמה גלגולים מתגלגלים עד שיתוקן. אבל, מי מנה 
עפר יעקב, שהוא המונה הראשון, הוא יתקן הכול, כל הגופים 
המגולגלים, ולא יאבד כלום, והכול יקום לתחייה.
%letter 214
.214 ורבּים מישֵני אדמת עפר יקיצו. מהי אדמת העפר? כשהחברים 
הסתכלו באלו האותיות השטות באוויר, והן אע"ד פמת"ר, שפירושן, 
אדמ"ת עפ"ר. השטות באוויר, כלומר, שיש להן קומת רוח. אם מכוח 
המסך דצ"א, אז נקראות עפר.
%break
ואם ע"י המסך דצ"ב, אז נקראות אדמַת. כי הבינה נקראת אָדום, 
והמלכות הממותקת בה נקראת אדמת.
%letter 215
.215 ושַבֵּח אני את המתים שכבר מתו. שהן האותיות אדמת עפר. הן 
המתים מבחינת עפר, והן המתים מבחינת אדמת. וקול מתעורר 
ומודיע כן בבניין השני, שהוא גוף המגולגל.
%break
והוא המתקן גם גוף המת, שהוא מבחינת עפר. וגם גוף עצמו, שהוא 
בחינת אדמת. והוא שאומר, ושבח אני את המתים, שמתקן אותם.
%page 347
עפר, הוא העפר הראשון, גוף המת. אדמת, הוא השני שנתקן, שהוא 
גוף המגולגל. אשר עיקר הראשון הוא פסולת אצלו. כי גוף המת בלי 
בנים, שהוא עיקר, הוא פסולת אצל גוף שהתגלגל, שהוא המתקן 
אותו. וע"כ כתוב, ושבח אני את המתים, כלומר שמתקן אותם.
%letter 216
.216 ישֵני אדמת עפר כולם יקיצו. אלו שנתקנו, יהיו לחיי עולם 
התחתון, המלכות. כי לא זכו להיות בעולם העליון, אלא שירדו לעולם 
דנוקבא. ואלה שלא זכו להיתקן, יהיו לחרָפות לדִרְאון עולם. משום 
שהצד האחר יעבור מהעולם,
%break
הקב"ה ישאיר את אלו שהיו מהנביעה של הצד ההוא, להתמיה בהם 
כל בני עולם. כמ"ש, לחרפות לדראון עולם.
%letter 217
.217 כל זה גרם אדם, שלא רצה להפרות ולהרבות בעולם, ולא רצה 
לקיים הברית הקדושה.
%letter 218
.218 כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד ובשביעית ייצא לחופשי 
חינם. כל זכר עומד בצורת עולם הזכר, ז"א. וכל נקבה עומדת בצורת 
עולם הנקבה, המלכות. בעוד שהוא עבד של הקב"ה, הוא מתדבק 
בשש השנים הקדמוניות,
%break
חג"ת נה"י דז"א. ואם עוקר את עצמו מעבודתו, עוקר אותו הקב"ה 
מאלו שש שנים של עולם הזכר, חג"ת נה"י דז"א, ונמסר לאדם, שהוא 
מו"ק, חג"ת נה"י, ועובד אותו שש שנים, ונעקר משש שנים שלמעלה, 
דז"א.
%letter 219
.219 אח"כ יורד משם ונמסר בעולם הנקבה. הוא לא רצה לעמוד 
בזכר, יורד ועומד בנוקבא, המלכות. באה הנוקבא, הספירה 
השביעית, ולוקחת אותו, שעליה כתוב, ובשביעית ייצא לחופשי חינם. 
מכאן והלאה הוא מעולם הנוקבא.
%letter 220
.220 לא רצה לעמוד בה ובגאולה שלה, כמ"ש, אהבתי את אדונִי, את 
אשתי ואת בניי, לא אצא חופשי. יורד למטה, ומתדבק למטה, ונאחז 
בצד האחר. מכאן והלאה הוא נעקר מעולם הזכר ומעולם הנקבה, כי 
התאחד בעבדים מצד האחר.
%letter 221
.221 כיוון שנאחז בס"א, הוא צריך פגם, ולעשות בו רשימו של פגם. 
כמ''ש, ורָצע אדוניו את אוזנו במַרצֵע. כי כל פגם הוא מצד האחר. ואז, 
כמ"ש, ועבָדו לעולם, עד היובֵל, שנקרא עולם. ומיובל והלאה חוזר 
להתגלגל, וחוזר לעולם כבתחילה,
%break
ומתדבק בעולם הנקבה, ולא יותר. זכה, עושה תולדות בעולם הנקבה, 
המלכות. והוא זכאי, כשהוא נתקן וזכה לכך.
%letter 222
.222 ואם לא זכה אפילו בגלגול היובל, הרי הוא כמו שלא היה. שחזר 
בגלגול, ולא השלים ימיו להינשא בעולם, ולעשות תולדות. כתוב, אם 
בגַפּו יבוא בגפו ייצא. אם יחידי נכנס בעולם ההוא בלי תולדות, ולא 
רצה להשתדל בזה,
%break
ויצא מעוה"ז יחידי בלא זרע, הולך כאבן בכף הקלע, עד המקום ההוא 
של הסלע החזק, שהוא מאחורי כתפיו של גן העדן.
%break
ונכנס לשם, ומיד נושב הרוח היחידי, שעזב את הנוקבא. ובא לשם 
הרוח, הנשאר בנוקבא מבעלה הראשון. והולך יחידי, כנחש שאינו 
מתחבר באחר בדרך.
%break
כי הוא נפרד משני רוחות שבאישה והלך יחידי. והוא נושב ברוח הזה 
של המת בלי בנים, שבא עתה לשם, כלומר הוא דוחה אותו משם, כדי 
שיבוא להתגלגל וייתקן.
%letter 223
.223 ומיד יוצא מהמקום של הסלע החזק, לבדו בלי נקבה, והולך 
ומשוטט בעולם, עד שמוצא גואל להשיב אותו לעוה"ז להיתקן. וזהו, 
אם בגפו יבוא בגפו ייצא, בלי נוקבא. זה שלא רצה לשאת אישה שיהיו 
לו תולדות. וכיוון שאין לו בת זוג, מוכרח לשאת אישה גרושה.
%page 348
%letter 224
.224 אבל אם בעל אישה הוא. שנשא אישה והשתדל בה, ולא יכול 
להוליד בנים, ההוא אינו מגורש, כמו האחר, אינו בא יחידי ואינו יוצא 
יחידי, אלא אם בעל אישה הוא, הקב"ה אינו מקפח שכר כל ברייה. 
ואע"פ שלא זכה בבנים, כתוב, ויצאה אשתו עימו.
%break
ושניהם באים בגלגול, וזוכים להתחבר יחד כבתחילה. והוא אינו לוקח 
אישה גרושה, כמו האחר שאין לו בת זוג, אלא לוקח אותה האישה 
שהשתדל בה בתחילה ולא זכו לבנים. עתה יזכו יחד, אם הם מתקנים 
מעשיהם. ועל זה כתוב, ויצאה אשתו עימו.
%letter 225
.225 אם אדוניו ייתן לו אישה וילדה לו בנים או בנות, האישה וילדיה 
תהיה לאדוניה, והוא ייצא בגפו. הכתוב חוזר לאותו שיצא יחידי בלי 
נוקבא. ויגאל אותו המקום שנקרא שביעית, המלכות.
%break
שביעית נקראת אדוניו, אדון כל הארץ. אם אדוניו זה מרחם עליו, 
ומחזיר אותו לעוה"ז כמו שהיה, ונותן לו האישה ההיא, אשר המזבח 
מוריד עליו דמעות, כלומר אישה גרושה, ומתחברים יחד, וילדה לו 
בנים או בנות, האישה וילדיה תהיה לאדונה, למלכות הקדושה.
%letter 226
.226 כי אם חזר בתשובה ותיקן אותו המקום שפגם בחייו, הוא 
מתקבל לפני המלך הקדוש, הוא לוקח אותו ומתקן אותו על תיקונו 
אח"כ. וזה נקרא בעל תשובה. כי ירש מושבו של המקום ההוא, של 
הנהר הנמשך ויוצא, המלכות, כי נהר הנמשך ויוצא הוא יסוד,
%break
ומושבו הוא המלכות. ומתקן את עצמו ממה שהיה בתחילה. כיוון 
שנתקן ושב בתשובה, הוא עולה על תיקונו. שאין דבר בעולם ואין 
מפתח בעולם שלא ישבור, אותו השב בתשובה.
%letter 227
.227 ייצא בגפו. גפו פירושו שבח והתעלות. המקום שבעלי תשובה 
עולים, שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם. ומשום זה, 
כיוון ששב בתשובה, הקב"ה מקבל אותו מיד.
%letter 228
.228 אין דבר בעולם העומד לפני תשובה. ואת כולם הקב"ה ודאי 
מקבל. ואם שב בתשובה, הרי מזומנת לו דרך החיים. ואע"פ שפגם 
מה שפגם, הכול נתקן, והכול חוזר על תיקונו.
%break
כי אפילו במה שיש בו שבועה, הקב"ה מקבל אותו, כמ"ש, חי אני 
נאום ה', כי אִם יהיה כונְיָהו בן יהויקים מלך יהודה, חותָם על יד ימיני, 
כי משם אֶתְקֶנְךָ. וכתוב, כִּתבוּ את האיש הזה ערירי. ואחרי ששב 
בתשובה, כתוב,
%break
ובנֵי יְכונְיָה אַסיר, שְׁאַלתיאל בְּנו. מכאן, שהתשובה שוברת כמה גזרות 
ודינים וכמה שרשראות של ברזל, ואין מי שעומד לפני תשובה.
%letter 229
.229 על זה כתוב, ויָצאו ורָאו בפִגרֵי האנשים הפושעים בי. פשעו בי, 
אינו כתוב, אלא, הפושעים בי. אותם שלא רצו לשוב בתשובה 
ולהתנחם על מה שעשו. אבל אם התנחמו ועשו תשובה, מקבל אותם 
הקב"ה.
%letter 230
.230 משום זה אדם זה, אע"פ שפָשע בו, ופגם במקום שלא צריך, 
ושב לפניו, הוא מקבל אותו ומרחם עליו. כי הקב"ה הוא מלא רחמים, 
ומתמלא רחמים על כל מעשיו. כמ"ש, ורחמיו על כל מעשיו.
%break
אפילו על בהמות ועל עופות מגיעים רחמיו. אם עליהם מגיעים רחמיו, 
כש"כ על בני אדם, היודעים ונודעים לשבּח לאדונם, שמגיעים עליהם 
רחמיו, ושורים עליהם. ועל זה אמר דוד, רחמיך רבּים ה', כמשפטיך 
חַיֵיני.
%page 349
%letter 231
.231 אם על רשעים מגיעים רחמיו, כש"כ על צדיקים. אלא מי צריך 
רפואה? אלו שהם בעלי כאבים. ומיהם בעלי כאבים? אלו הם 
הרשעים. והם הצריכים רפואה ורחמים, שהקב"ה מרחם עליהם, שלא 
ייעזבו ממנו, והוא אינו מסתלק מהם, וישובו לפניו בתשובה.
%break
כשהקב"ה מקרב, מקרב בימין. וכשהוא דוחה, דוחה בשמאל. ובשעה 
שדוחה, הימין מקרב. מצד זה דוחה, ומצד זה מקרב. והקב"ה אינו 
עוזב רחמיו מהם.
%letter 232
.232 כתוב, וילך שובָב בדרך ליבו. וכתוב אחריו, דרכיו ראיתי 
ואֶרפָּאֵהו ואַנחֵהו ואשלֵם ניחומים לו ולאבליו. אע"פ שהרשעים עושים 
בזדון והולכים בדרך ליבם, ואחרים עושים בהם התראה,
%break
ואינם רוצים להקשיב להם, עכ"ז, בשעה שחוזרים בתשובה ולוקחים 
הדרך הטובה של תשובה, הרי רפואה מוכנה לפניהם.
%letter 233
.233 האם מדבר הכתוב על חיים או על מתים? כי תחילת הכתוב 
אינו סופו, וסופו אינו כתחילתו. תחילת הכתוב מראה על חיים, 
שכתוב, וילך שובב. וסופו מראה על מתים, שכתוב, ואשלם ניחומים לו 
ולאבליו. אלא מדבר, בעוד שאדם בחיים,
%break
וכך הוא, וילך שובב בדרך ליבו, משום שיצה"ר שבו חזק ומתגבר בו. 
וע"כ הולך שובב ואינו רוצה לשוב בתשובה.
%letter 234
.234 הקב"ה רואה דרכיו, שהולך ברע בלא תועלת. אומר הקב"ה, 
אני צריך לאחוז אותו בידו. שכתוב, דרכיו ראיתי, שהולך בחושך, אני 
רוצה לתת לו רפואה כמ"ש, וארפאהו. הקב"ה מביא בליבו דרך 
התשובה והרפואה לנשמתו.
%break
ואנחהו, הוא כמ"ש, לֵך נְחֵה את העם. הקב"ה מנהיג אותו בדרך 
הישר, כמי שאוחז בידו של אחר ומוציא אותו מתוך החושך.
%letter 235
.235 ואשלם ניחומים לו ולאבליו. הרי נראה שמת הוא? כן ודאי שהוא 
מת ועומד בחיים, שכיוון שהוא רשע, נקרא מת. מהו, ואשלם ניחומים 
לו ולאבליו?
%break
אלא הקב"ה עושה חסד עם בני אדם, שכיוון שנכנס לשנת 13 והלאה, 
נותן עימו שני מלאכים, ששומרים אותו מימינו ומשמאלו.
%letter 236
.236 כשהאדם הולך בדרך הישר, הם שמחים בו, ומחזקים אותו 
בשמחה, ומכריזים לפניו, תנו כבוד לצורתו של המלך. וכשהולך בדרך 
עקום, הם מתאבלים עליו ועוברים ממנו. כיוון שהחזיק בו הקב"ה, 
והנהיג אותו בדרך הישר, אז כתוב, ואשלם ניחומים לו ולאבליו.
%break
ואשלם ניחומים לו, בתחילה, שהוא מתנחם על מה שעשה בתחילה, 
ועל מה שעשה עתה, וחוזר בתשובה. ואח"כ, ולאבליו, שהם 
המלאכים, שהיו מתאבלים עליו כשעברו ממנו,
%break
ועתה שחזרו אליו, הרי ניחומים לכל הצדדים, הן שמתנחם על מעשיו 
והן שמתנחם על צרותיו ואבלו.
%letter 237
.237 ועתה הוא חי ודאי. חי בכל הצדדים, אוחז בעה"ח. ולכן נקרא 
בעל תשובה. כי כנ"י, המלכות, נקראת ג"כ תשובה. כי תשובה היא 
אותיות תשוב ו' לגבי ה'. ו' היא עה"ח, ז"א, ה' היא המלכות. וע"כ 
נקראת המלכות תשובה.
%break
והוא נקרא בעל תשובה, בעלה של המלכות, שמשפיע לה. ע"כ אפילו 
צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במקום שבעלי תשובה עומדים.
%page 350
%letter 238
.238 דוד המלך אמר, לךָ לבדך חטאתי והרַע בעיניך עשיתי. יש 
חטאים, שהאדם חוטא להקב"ה ולבני אדם. ויש חטאים, שהאדם 
חוטא לבני אדם ולא להקב"ה.
%break
ויש חטאים, שחוטא להקב"ה לבדו ולא לבני אדם. דוד המלך חטא 
להקב"ה לבדו ולא לבני אדם. וע"כ אמר, לך לבדך חטאתי.
%letter 239
.239 האם לא חטָא דוד, בחטא ההוא של בת שבע? הרי מי שבא על 
ערווה אסורה על בעלה, האם אינו נמצא חוטא לחברו וחוטא 
להקב"ה? אינו כן, אלא, החטא ההוא היה בהיתר. ודוד לקח את שלו, 
כי גט היה לה מבעלה עד שהלך למלחמה.
%break
כי כך היה המנהג של כל ישראל, שנתנו גט על זמן לנשותיהם, כל 
היוצא לצבא. וכך עשה אוריה לבת שבע. ולאחר שעבר הזמן והייתה 
מותרת לכל, לקח אותה דוד. ובהיתר עשה כל מה שעשה.
%letter 240
.240 כי אם היה באיסור, לא היה הקב"ה עוזב אותה אצלו. שכתוב 
לעדוּת, וינַחם דוד את בת שבע אשתו. שזו עדות, שהיא אשתו. ודאי 
אשתו ובת זוגו הייתה, שהיא מוכנה לו מיום שנברא העולם. הרי 
עדות, שלא חָטא דוד החטא של בת שבע.
%letter 241
.241 ומהו החטא, שחטא להקב"ה לבדו ולא לאחר? שהרג את אוריה 
בחרב בנֵי עַמון, ולא הרג אותו בשעה שאמר לו, ואדונִי יואב, שהרי 
דוד היה אדונו. והכתוב מוכיח, כמ"ש, אלה שמות הגיבורים אשר 
לדוד. ולא אשר ליואב.
%break
ונמצא, שהוא מורד במלכות. והמורד במלכות חייב מיתה. ולא הרג 
אותו בשעה ההיא, אלא הרג אותו בחרב בני עמון.
%letter 242
.242 ולא נמצא איתו דבר, כמ"ש, רק בִדבַר אוּרִיה החִיתי. המילה, 
רק, באה למעֵט, בדבר אוריה חָטא, ולא חָטא באוריה עצמו. והקב"ה 
אמר, ואותו הרגתָ בחֶרב בני עמון. וכל חרב מבני עמון, היה חקוק בו 
נחש עקום, צורה של דרקון, שהוא עבודה זרה שלהם.
%break
אמר הקב"ה, נתת כוח לשִיקוץ ההוא. משום שבשעה שהרגו בני עמון 
את אוריה, ורבים מבני ישראל עימו, התגבר בשעה ההיא חרב בני 
עמון, וכמה התחזק כוח העבודה הזרה ההיא, השיקוץ.
%letter 243
.243 הייתכן שאוריה לא היה צדיק, כיוון שכתוב עליו, אוריה החיתי? 
לא, היה צדיק. אלא שֵם מקומו היה חיתי. כמ''ש, ויִפתח הגלעדי, 
שע"ש מקומו נקרא כך, וכן אוריה החיתי.
%letter 244
.244 וע"כ כתוב, בדבר אוריה החיתי, ולא באוריה עצמו. כי כבר היה 
חייב מיתה מטעם שהוא מורד במלכות. ודוד גרם, ששיקוץ בני עמון 
התגבר על מחנה אלקים של מחנה דוד, שהיה ממש הצורה של 
מעלה, של צבאות המלכות העליונה.
%break
ובשעה שפגם דוד המחנה הזה שלו, פגם למעלה מחנה אחר. וע"כ 
אמר דוד, לך לבדך חטאתי. לבדך, ולא לאחר היה החטא ההוא, 
שחטא לו. וזה שכתוב, בדבר אוריה.
%break
וזהו שכתוב, בחרב בני עמון. שהחטא לא היה באוריה עצמו, אלא 
בדבר אוריה, מה שנתן כוח לחרב בני עמון.
%letter 245
.245 כתוב, כי ה', עיניו משוטטות בכל הארץ. אלו הן נקבות. וכתוב, 
עיני ה' הֵמה משוטטים. אלו הם זכרים. כי יש בהם בחינת זכר ונקבה. 
דוד אמר, והרַע בעיניך עשיתי. הלוא, לפני עיניך, היה צריך לומר?
%page 351
אלא, אמר דוד, במקום שחטאתי, בעיניך היה, כי הייתי יודע, שעיניך 
מוכנים ועומדים לפניי, ולא החשבתי אותם. הרי החטא שחטאתי 
ועשיתי, היה בעיניך.
%letter 246
.246 למען תִצדק בדוברֶך תִזכה בשופטֶך. ולא יהיה לו פתחון פה 
לומר לפניך, בחָנֵני ה' ונַסֵני. כל אומן כשמדבר, מדבר באומנותו. דוד 
היה הבדחן של המלך, ואע"פ שהיה בצער, כיוון שהיה לפני המלך, 
חזר לבדחנות שלו כמו שהיה, כדי לשמח את המלך.
%letter 247
.247 אמר, ריבון העולם, אני אמרתי, בחנֵני ה' ונסֵני, ואתה אמרת 
שלא אוכל לעמוד בניסיונך. הרי חטאתי למען תצדק בדוברך, ויהיה 
דברך אמת, כי אם לא חטאתי, היה הדבר שלי אמת והדבר שלך 
בריק. עתה חטאתי,
%break
כדי שדברך יהיה אמת, נתתי מקום להצדיק דברך, משום זה עשיתי, 
למען תצדק בדוברך תזכה בשופטך. כי חזר דוד לאומנותו, ואמר 
בתוך צערו דברי בדחנות אל המלך.
%letter 248
.248 לא היה דוד ראוי לאותו מעשה, כי אמר, וליבי חָלַל בקִרבִּי. כך 
הוא, אבל אמר דוד, בלב יש שני היכלות, באחד דם ובאחד רוח. 
האחד המלא דם, הוא משכן ליצה"ר. וליבי אינו כך, כי ריק הוא, ולא 
נתתי משכן לדם הרע להשכין בו היצה"ר.
%break
וליבי ודאי חלל הוא בלא שוכן רע. וכיוון שכך, לא היה דוד ראוי לחטא 
שחטא. אלא כדי לתת פתחון פה לרשעים, שיאמרו, דוד המלך חטא 
וחזר בתשובה ומחל לו הקב"ה, כש"כ שאר בני אדם. ועל זה אמר 
דוד, אלַמְדָה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו.
%letter 249
.249 ודוד עולה במעלה הזיתים, עולה ובוכה, וראש לו חָפוּי והוא 
הולך יחף. למה? אלא עשה עצמו נזוף, כדי לקבל עונש, והעם היו 
רחוקים ממנו ד' אמות. אשרי העבד שכך עובד לאדונו, ונודע בחטאו, 
כדי לשוב ממנו בתשובה שלמה.
%letter 250
.250 מה שעשה לו שִׁמְעִי בן גֵרָא היה יותר, מכל הצרות שעברו עליו 
עד היום ההוא, ודוד לא השיב כנגדו דבר. כי היה יפה לו, ובזה 
התכפרו עוונותיו.
%letter 251
.251 שִׁמְעִי תלמיד חכם היה, וחכמה רבה הייתה בו. למה יצא אל 
דוד ועשה לו מה שעשה? אלא ממקום אחר היה הדבר, והכניס לו 
דבר זה בליבו. וכל זה עשה לתועלת לדוד. כי ההוא שעשה לו שמעי, 
גרם לו לחזור בתשובה שלמה,
%break
ושבר ליבו בשבירה רבה, ושפך דמעות רבות מתוך ליבו לפני הקב"ה. 
וע"כ אמר, כי ה' אמר לו קַלֵל. ידע שממקום אחר עליון ירד הדבר.
%letter 252
.252 שני ציוויים ציווה דוד לשלמה בנו, אחד של יואב, ואחד של 
שמעי, עם שאר הציוויים שציווה אותו. של יואב, שכתוב, וגם אתה 
ידעת את אשר עשה לי יואב בן צְרוּיה.
%break
דבר סתום היה, שאפילו שלמה לא היה לו לדעת. אלא, משום שידעו 
אחרים, נודע לשלמה. ע"כ אמר, וגם אתה ידעת. מה שלא היה ראוי 
לו לדעת.
%letter 253
.253 של שמעי, שכתוב, והנה עימך שמעי בן גרא. והנה עימך, שהוא 
מוכן לך תמיד, כי רבּו היה. ומשום זה לא אמר על יואב, והנה עימך 
יואב. אבל שמעי זה, שנמצא עימו תמיד, אמר, והנה עימך.
%letter 254
.254 ויִשלח המלך, ויִקרא לשִׁמְעי, ויאמר לו, בנֵה לךָ בית בירושלים. 
איפה החכמה של שלמה המלך בזה? אלא הכול בחכמה עשה, ולכל 
הצדדים השגיח, כי חכם היה שמעי, ואמר שלמה, אני רוצה שתתרבה 
התורה בארץ ע"י שמעי, ולא ייצא לחוץ.
%page 352
%letter 255
.255 הסתכל שלמה בחכמה, שכתוב, יוצֵא יָצוא ומְקלל. יוצא יצוא 
פעמיים, יציאה אחת שיצא מבית המדרש לקלל את דוד. ויציאה אחת 
שיצא מירושלים אל עבדיו, שהוא מת עליה.
%break
יציאה אחת אל המלך, ויציאה אחת אל עבדיו. וכל זה ראה שלמה 
והסתכל ברוח הקדוש ביציאה השנייה. וע"כ אמר, והיה ביום צאתך, 
ידע שביציאה ימות.
%letter 256
.256 וילך דוד ואנשיו בדרך, ושמעי הולך בצלע ההר לעומתו, הלוך 
ויקלל ויסקל באבנים לעומתו ועִיפַּר בעפר. אמר שלמה, אצל אבי היה 
בעפר, אצל שמעי יהיה במים. שניהם דן שלמה, שיהיה נידון בעפר 
ובמים כמו סוטה, למי שהשטין הדרך אצל אביו.
%letter 257
.257 כתוב, והוא קיללני קללה נמרצת. וכתוב, ואשָׁבע לו בה' לאמור, 
אִם אמיתְךָ בחָרֶב. מהו בחרב? האם שׁוטה היה שמעי? שלא הבין, 
שאילו נשבע לו כך, שלא יאמר אח"כ, בחרב לא, אבל בחנית או בחץ 
כן.
%letter 258
.258 אלא שני דברים כאן:
א. שאמר הילד, בנו של הדג הגדול, שקשקשיו עולים עד גובה 
העננים, השבועה של דוד המלך, כשהיה רוצה להישבע, הוציא החרב 
שלו, ששָׁם היה חָרות השֵם הנחקק, ושָׁם נשבע.
%break
וכך עשה לשמעי, שכתוב, ואשׁבע לו בה' לאמור, אם אמיתך בחרב. 
שבועה זו הייתה בחרב.
%break
ב. ודבר אחר דן שלמה. אמר, בקללה בא אל אבא, שהוא דברים, הרי 
גם אני בדברים אליו, ובשם המפורש הרג אותו ולא בחרב. ומשום זה 
עשה שלמה כך.
%letter 259
.259 כיוון שנשבע לו דוד, למה הרג אותו? האם השבועה הזו הייתה 
בעלילה, כי הלב והפה לא היו שווים? אלא ודאי דוד לא הרג אותו. 
ידוע, שכל איברי הגוף מקבלים הכול, והלב אינו מקבל אפילו כחוט 
השערה.
%break
דוד המלך היה הלב של ישראל, וקיבל מה שלא היה ראוי לו שיקבל, 
מה ששמעי סיקל באבנים ועיפר בעפר. ומשום זה כתוב, וידעתָ את 
אשר תעשה לו. ועוד, כי האילן, מלכות, גרם לו להיות נוקם ונוטר 
כנחש.
%letter 260
.260 כתוב, כי לא תחפוץ זבח ואֶתֵנה, עולָה לא תִרצה, זבחי אלקים 
רוח נִשבָּרה. כי לא תחפוץ זבח, האם הקב"ה אינו רוצה שיקריבו לפניו 
קורבן, והרי הוא תיקן לרשעים שיקריבו קורבן, ויתכפרו להם 
עוונותיהם?
%break
אלא דוד, לפני שם אלקים, מדה"ד, אמר זה, וקורבן אינם מקריבים 
לשֵם אלקים, אלא לשֵם יו"ד ה"א וא"ו ה"א. כי לדין קשה, מדה"ד, 
אינם מקריבים קורבן.
%break
כמ"ש, אדם כי יקריב מכם קורבן להוי"ה. להוי"ה ולא לשֵם אלקים. וכן 
כתוב, וכי תקריב קורבן מִנחה להוי"ה. זֶבח תודָה להוי"ה. זֶבח שְׁלָמים 
להוי"ה. ולא כתוב השם אלקים.
%letter 261
.261 כיוון שדוד המלך אמר לשֵם אלקים, צריך לכתוב, כי לא תחפוץ 
זבח ואֶתֵנה, עולָה לא תִרצה. כי לשם זה אינם מקריבים אלא רוח 
נשברה, כמ"ש, זִבחֵי אלקים רוח נִשבָּרה.
%break
קורבן של אלקים, הוא עצבות ושבירת הלב. ומשום זה, מי שחלם 
חלום רע, הוא צריך להראות עצבות, כי הוא עומד במידת אלקים, 
וזבח של מדה"ד צריך להיות עצבות ורוח נשברה.
%break
והעצבות ההיא מועילה לחלום הרע, ואין הדין שולט עליו. כי זבח, 
הראוי למדה"ד, הקריב לפניו.
%letter 262
.262 לב נִשבר ונִדכֶּה אלקים לא תִבזֶה. לא תבזה. משמע שיש לב, 
שהוא מבזה? כן, לב גאה, לב שהוא בגסות הרוח, הוא הלב שהוא 
מבזה. אבל, לב נשבר ונדכה, אלקים לא תבזה.
%page 353
%letter 263
.263 הֵטִיבה ברצונךָ את ציון. מהו הטיבה? הלוא נראה שיש בה טוב, 
ועתה למה צריך להתפלל, הֵטיבה על הטוב ההוא? ודאי שצריך 
להתפלל הֵטיבה,
%break
כי מיום שהקב"ה השתדל בבניין ביהמ"ק למעלה עד עתה, ההטבה 
של הרצון לא שׁרתה על הבניין ההוא. וע"כ לא השתכלל.
%break
כי בשעה שהרצון של מעלה יתעורר, ייטיב וידליק האורות של הבניין 
והמעשה, עד שאפילו המלאכים של מעלה לא יוכלו להסתכל 
בביהמ"ק, ולא בבניין. ואז ישתכלל ביהמ"ק וכל מלאכתו. ועל זה 
התפלל, הטיבה ברצונך את ציון.
%letter 264
.264 תבנה חומות ירושלים. האם מיום שהשתדל בבניין ביהמ"ק, עד 
עתה עוד לא בנה אותן? ואם חומות ירושלים לא בנה עד עתה, 
ביהמ"ק, על אחת כמה וכמה שלא בנה. ואיך אמר, הטיבה ברצונך 
את ציון, שהוא ביהמ"ק? הרי בתחילה בונים החומות, ואח"כ ביהמ"ק.
%break
אלא כל מעשיו של הקב"ה אינם כמעשה בני אדם. בני אדם, כשבונים 
ביהמ"ק למטה, בתחילה עושים חומות העיר, ולבסוף ביהמ"ק. חומות 
העיר בתחילה, כדי להגן עליהם, ואח"כ בניין הבית. הקב"ה בונה 
ביהמ"ק בתחילה, ולבסוף,
%break
כאשר הוריד אותו מהשמיים ומושיב אותו על מקומו, אז יבנה חומות 
ירושלים. וע"כ אמר דוד, הטיבה ברצונך את ציון בתחילה, ואח"כ 
תבנה חומות ירושלים.
%letter 265
.265 כל המעשים שעושה הקב"ה, בתחילה מקדים זה שבחוץ, ואח"כ 
עושה המוח שבפְנים. האם כאן אינו כן, כי הקדים בניין ביהמ"ק לבניין 
החומות, שהן בחוץ?
%break
כל אלו המעשים שעושה הקב"ה ומקדים ההוא שבחוץ, הנה 
במחשבה מקדים את המוח שבפנים. ובמעשה מקדים ההוא שבחוץ.
%break
כי כל קליפה, כלומר מה שבחוץ, היא מצד האחר. והמוח נמשך 
מהמוח, מצד הקדושה. ותמיד מקדים הצד האחר, ומתרבה וגדל 
ושומר הפרי. כיוון שהתבשל הפרי, זורקים הקליפה החוצה. ויכין רשע 
וצדיק ילבש. וזורקים הקליפה ומברכים לצדיקו של עולם.
%letter 266
.266 אבל בבניין ביהמ"ק לעת"ל, שהצד האחר עובר מהעולם, אינו 
צריך להקדים את ההוא שבחוץ. כי המוח והקליפה שניהם שלו. וע"כ 
מקדים המוח, שכתוב בתחילה, הטיבה ברצונך את ציון. ואח"כ, תבנה 
חומות ירושלים.
%break
כי חומה שבחוץ, הקליפה, היא שלו ממש, כמ''ש, ואני אהיה לה נאום 
ה' חומת אש סביב. אני ולא צד הרע.
%letter 267
.267 ישראל הם המוח העליון של העולם, ישראל עלו במחשבה 
תחילה. כי במחשבה קדמה הפנימיות לקליפה. העמים עכו"ם, 
הקליפה של ישראל, הקדימו במעשה,
%break
כי במעשה הקליפה קדמה לפרי, כמ''ש, ואלה המלכים אשר מלכוּ 
בארץ אֱדום, לפני מְלוך מֶלך לבנֵי ישראל.
%break
ועתיד הקב"ה להקדים המוח בלא קליפה, שכתוב, קודש ישראל לה' 
ראשית תבואתו. שהמוח קודם לקליפה. ואע"פ שהמוח יקום בלא 
קליפה, מיהו שיושיט ידו לאכול ממנו, שכתוב, כל אוכליו יֶאשָׁמו, רָעה 
תבוא אליהם נאום ה'.
%letter 268
.268 בזמן ההוא כתוב, אז תחפוץ זבחי צדק. כי אז יתחבר הכול 
בחיבור אחד, ויהיה השם שלם בכל תיקונו. ואז הקורבן יהיה שלם 
להוי"ה אלקים. כי עתה אלקים אינו מתחבר אל הקורבן.
%page 354
כי אם היה מתחבר בו, כמה אלוהים אחרים יעלו אוזניים להתחבר 
שם, ויינְקו מהקדושה. אבל בזמן ההוא, כתוב, כי גדול אתה ועושה 
נפלאות, אתה אלקים לבדך ואין אלוהים אחר.
%letter 269
.269 בזמן ההוא כתוב, רְאו עתה, כי אני אני הוא, ואין אלוהים עימדי. 
למה כתוב, עתה? אלא, זה לא היה קודם לכן, ובזמן ההוא יהיה. אמר 
הקב"ה, עתה ראו, מה שלא יכולתם לראות קודם לכן.
%letter 270
.270 כי אני אני. למה פעמיים? לדייק, שאין שָׁם אלקים אלא הוא. כי 
כמה פעמים שכתוב, אני, פעם אחת, והיה שָׁם צד האחר, אבל עתה, 
אני אני הוא ואין אלוהים עימדי. כי כל צד האחר עבר.
%letter 271
.271 אני אמית ואחַייה. עד עתה היה המוות ע"י צד האחר. מכאן 
והלאה, אני אמית ואחייה. בזמן תחיית המתים, כל אלו שלא טעמו 
טעם המוות מהקב"ה, יהיה להם המוות,
%break
ויקים אותם מיד לתחייה. למה נעשה המוות ע"י הקב"ה? כדי שלא 
יישאר מהזוהמה כלום בעולם, ויהיה עולם חדש במעשה ידיו של 
הקב"ה.
%letter 272
.272 ואִם אמור יאמַר העבד, אהבתי את אדוני, את אשתי ואת בניי, 
לא אצא חופשי. אז פוגם אותו בפגם, כמ"ש, ורָצע אדוניו את אוזנו 
במרצע. אם בגפו יבוא, לבדו, יפה הוא. אבל לומדים, שכל העולם 
עומד על סנפיר אחד של לווייתן.
%letter 273
.273 בשעה שנמצא הלווייתן זכר ונוקבא, בכל מקום שהלכו היה 
העולם מזדעזע, ואם לא סירס הקב"ה את הזכר וצינן את הנקבה, היו 
מעכירים את העולם. וע"כ אינו עושה תולדות. וזהו, אם בגפו יבוא, אם 
בא תחת הגף ההוא של לווייתן,
%break
שאינו עושה תולדות, וכיוון שכך, בגפו ייצא, הוא נדחה שם, ואינו נכנס 
למחיצתו של המלך כלל, ונדחה ומסתלק מהעולם ההוא. בגפו ייצא, 
בגפו ייצא ודאי.
%letter 274
.274 כתוב, ערירים ימותו. ערירים כולל זכר ונוקבא. בזכר בא, 
ובנוקבא יצא. בא בזה ויצא בזה. וזהו המקום שהתדבק בו בעולם 
ההוא, במלכות. כי הקב"ה אינו רוצה שיבוא לפניו מי שסירס עצמו 
בעוה"ז.
%letter 275
.275 ולא היו מקריבים לפניו מסורס, והוציאו אותו שלא יוקרב לפניו, 
וציווה ואמר, ובארצכם לא תעשו. וכן לדורי דורות אסור לסרס בריות 
שברא הקב"ה בעולם. כי כל סירוס הוא מצד האחר.
%letter 276
.276 ואם הוא השתדל, ונשא אישה, ולא עשה תולדות, ולא רצה, 
ואע"פ שיש לו אישה, או היא אינה רוצה, ובא לעולם ההוא בלא בנים, 
כתוב, אם בעל אישה הוא,
%break
ולא השגיחו לפועַל ידיו של הקב"ה להוליד בנים, ויצאה אשתו עימו. 
הוא בא בגף של הזכר, והיא בגף של הנקבה, המלכות. וכל אחד 
כמ"ש, בגפו יבוא בגפו ייצא.
%letter 277
.277 אם אדוניו ייתן לו אישה. אם אדוניו, אדון כל הארץ, מלכות. ייתן 
לו אישה, שאין ברשותו של אדם לשאת אישה, אלא הכול במאזניים 
לעלות, לפי משקל הזכויות כך הוא עולה. וע"כ ייתן לו אישה, כי הוא 
אינו ברשותו. ומיהי?
%page 355
ההיא שאינה שלו, שאינה בת זוגו, ואינה מוכנה לו. היא אישה 
שהייתה מוכנה לאחֵר, והקדים ההוא ברחמים, ונשא אותה. זו ניתנה 
לו, שלא הייתה ראויה לו.
%letter 278
.278 והקב"ה רואה מרחוק, ורואה שהאישה ההיא מוכנה להוציא 
תולדות בעולם, ואחרי שהקדים ההוא ברחמים, ניתנה לו, ועשה 
פירות, וזָרע זֶרע באישה שאינה שלו. משום זה, כמ"ש האישה וילדיה 
תהיה לאדוניה, והוא ייצא בגפו.
%break
איזה עני מסכן, כמה השתדל לריק, עמל והשתדל לעשות פירות בגן 
שאינו שלו, ויצא ריקם.
%letter 279
.279 זה העני המסכן שהשתדל לריק. למה? אם בגלל שזָרע בגן 
אחר שאינו שלו, יפה. אבל כאן הקב"ה נתן לו את הגן ההוא לזרוע בו, 
שהרי הוא לא לקח אותה מעצמו.
%letter 280
.280 כל דבר הקב"ה עושה בדין, ואין דבר ריק. זה שהקב"ה נותן 
אישה, ועושה בה פירות ותולדות, אין זה כשאר בני הגלגול. ואינו 
דומה, מי שמשתדל בעוה"ז להרבות האילן ואינו יכול, למי שלא רצה 
להשתדל להרבות, ועָקר והִפיל עלים מהאילן והמעיט הפירות שלו.
%letter 281
.281 זה שאדוניו ייתן לו אישה, כדי לעשות פירות, הוא השתדל 
בתחילה להרבות האילן, ולא יכול. זכויות כל כך אין לו, שאם היה זכאי 
כראוי, לא היה חוזר בגלגול. כי כתוב, ונתתי לכם בביתי ובחומותיי יד 
ושֵם טוב מבּנים ומבנות.
%break
ועתה שלא זכה, הקב"ה רואה שהשתדל להוליד בנים ולא יכול, זהו, 
אדוניו ייתן לו אישה. וכיוון שריחם עליו הקב"ה ונתן לו אישה ברחמים, 
הקב"ה לוקח את שלו בתחילה, ולוקח מה שהוא גרע את המעיין 
ההוא קודם לכן.
%break
ומשום זה כתוב, האישה וילדיה תהיה לאדוניה. ואח"כ יחזור וישתדל 
על עצמו, להשלים את חסרונו.
%letter 282
.282 אמר לעצמו אותו הזקן, זקן זקן, אתה אמרת על זה, שהשתדל 
לריק להוליד בנים, ולא השגחת עליך, שאתה הולך ריק, במה 
שאמרת, שהרי פסוק רודף אחריך, הסותר את כל הבניין שבנית עד 
עתה, ואתה חושב שאתה משוטט בים לרצונך.
%break
ומה הוא הפסוק, שכתוב, ואם אמור יאמר העבד, אהבתי את אדונִי 
את אשתי ואת בניי, לא אצא חופשי? הרי שחוזר וזוכה אותם, ולא 
השתדל לריק.
%letter 283
.283 זקן זקן עייף בלא כוח. מה תעשה? חשבת שלא יהיה מי 
שירדוף אחריך. הרי פסוק זה רודף אחריך, ויצא מאחורי הכותל 
כאיילה בשדה. כלומר, שלא זכר אותו קודם ונזכר בו פתאום, וכמו 
מדלג דילוגים אחריך.
%break
י"ג (13) דילוגים דילג אחריך והשיג אותך, י"ג דילוגים שהם י"ג מילים 
שבכתוב, ואם אמור יאמר, עד המילה חופשי, ולא עד בכלל.
%break
מה תעשה זקן? עתה יש לך להתגבר בכוחך, כי גיבור חזק היית עד 
היום. זקן זקן, זכור יום השלג כשזרענו פולים, והיו כמה גיבורים אנשי 
חיל כנגדך, ואתה לבדך ניצחת י"ג גיבורים אנשי חיל, שכל אחד מהם 
הרג אריה מטרם שיאכל.
%break
זריעת פולים ביום השלג, היא עליית המלכות לבינה, שמחמת זה 
נפלו בינה ותו"מ מכל המדרגות, החל מבינה שיצאה מראש דא"א, עד 
סוף המדרגות. ביום השלג, במוחין דשמאל,
%break
הבאים עם נקודת השורוק. וע"י עליית המלכות לבינה בנקודת החולם, 
נחלקו הע"ס לי"ג ספירות, כי נעשו פעמיים חג"ת.
%break
לכן נאמר, יום השלג כשזרענו פולים. שהעלה מ"ן לעליית המלכות 
בבינה, כדי לבטל הדינים דשלג. והיו כמה גיבורים אנשי חיל כנגדך, 
כלומר התחלקות הספירות לי"ג.
%page 356
שכל אחד מהם הרג אריה מטרם שיאכל, שמחמת הדינים של יום 
השלג, התבטלו החסדים, המכונים אריה, הנבחן להריגה, כדי שיוכלו 
לקבל אור החכמה מקו השמאל. והמשכת האורות מכונה אכילה.
%break
ואתה לבדך ניצחת י"ג גיבורים, כי העלה מ"ן לעליית המלכות לבינה. 
ואז התמעטו י"ג הגיבורים מקו שמאל, והתחברו עם החסדים שבקו 
ימין, המכונים אריה. ולא הרגו אותו יותר.
%letter 284
.284 אם אלו י"ג גיבורים ניצחת, אלו י"ג מילים שבכתוב, אם אמור 
יאמר העבד, שאין בהן כוח אלא רק מילים, על אחת כמה וכמה. 
כתוב, אמור יאמר, כי דרכו של הקב"ה לעשות דין ומשפט לכל. 
כשהגיע הזמן של האישה ההיא,
%break
שלקח אותה העבד למצוא בן זוגה, הקב"ה הורג את העבד הזה 
שלקח אותה ואינה בת זוגו, ולוקח אותה בן זוגה, והעבד יוצא מעוה"ז 
בגפו יחידי.
%letter 285
.285 ואם אמור יאמר העבד. ואם אמר בתחילת שש שנים, יאמר 
בסופם של שש שנים, מטרם שנכנסה השנה השביעית. כי אם אמר, 
כשהוא אפילו יום אחד בשנה השביעית, דבריו בטלים. וכתוב העבד, 
מהטעם שיאמר בעוד שהוא עבד,
%break
בשנה השישית. אמר בתחילת שש שנים, ולא אמר בסוף שש שנים, 
לא כלום הוא. ומשום זה כתוב פעמיים, אם אמור יאמר.
%letter 286
.286 כאן, בעוד שהעבד עם האישה הזו, הוא מרבה תפילות ובקשות 
בכל יום למלך הקדוש. כמו שהייתה תחילת לקיחתה ע"י רחמים, כך 
הוא הסוף ברחמים. וזהו, אמור יאמר.
%break
אמור, בתחילה כשהקדים ברחמים. יאמר, בסוף כשיבקש שלא יהיה 
נדחה מפני בן זוגה, ותתקבל תפילתו ברחמים.
%break
ומה יאמר? אהבתי את אדונִי. שמשום זה, מחמת רוב התפילות, 
אוהב את הקב"ה, מתקן את מעשיו. ואמר, אהבתי את אדוני, את 
אשתי, ואת בניי, לא אצא חופשי. והקב"ה מקבל אותו בתשובה ההיא, 
וברוב התפילות האלו.
%letter 287
.287 הקב"ה, שהיה מוכן להחזיר אותו בגלגול, לסבול עונשים 
בעוה"ז על מה שעשה, אינו מחזיר אותו לעוה"ז. ומה עושה הקב"ה? 
מקרב אותו לב"ד של ישיבת הרקיע.
%break
ודנים אותו, ומוסרים אותו לבית ההכאות, ורושם אותו הקב"ה 
במרצע, איך נמסר לבית העונשים, ופוגם אותו, להיות תחת ממשלת 
העורלה עד זמן ידוע, ואח"כ גואל אותו.
%letter 288
.288 אם בזמן שעושים לו פגם במרצע, הגיע היובֵל. ואפילו יום אחד 
ליובל, נחשב כמו שהיה נמצא כל הזמן עד יובל. כך נענש ולא יותר. 
בא היובל, ונגאל, ומכניסים אותו במחיצתו של הקב"ה.
%letter 289
.289 שִמעוּ הָרים את ריב ה' והאיתנים מוסדֵי אָרץ. אמר לעצמו, איזה 
זקן, עד עתה היית במעמקי הים, ועתה דילגת בהרים חזקים לעשות 
עימהם מלחמה. אלא ודאי עד עתה היית בים החזק,
%break
אבל מטרם שהלכת במעמקי הים, פגשת באלו הרים החזקים שבתוך 
הים. עתה יש לך לעשות מלחמה במעמקי הים ובהרים האלו.
%letter 290
.290 זקן עייף בלא כוח, מי נתן אותך בזה? היית בשלום ורצית בכל 
זה? אתה עשית זה, אתה תסבול. עתה אין לך אלא לעשות מלחמה, 
ולנצח הכול, ולא לחזור לאחור.
%page 357
התחזק בכוחך, אֱזור מותניך, ולא תפחד לשבור אלו ההרים, שלא 
יתקיפו אותך. אמור להם, הרים רמים, הרים חזקים, איך אתם 
מתחזקים?
%letter 291
.291 שני פסוקים כתובים:
א. קום ריב את ההרים ותִשמענה הגבעות קולך.
ב. שִמעו הָרים את ריב ה'.
%break
יש הרים רמים למעלה למעלה, חג"ת. לאלו כתוב, שִמעו הרים את 
ריב ה'. ויש הרים תחתונים למטה, נה"י. לאלו כתוב, קום ריב את 
ההרים. כי רודף מריבות יש אליהם, שיש בהם דינים.
%letter 292
.292 זקן, הרי כתוב, ותשמענה הגבעות קולך. הגבעות שלמטה, למה 
אתה עושה אותן הרים? אלא כלפי ההרים הרמים נקראות גבעות, 
וכשהן בפני עצמן נקראות הרים.
%letter 293
.293 והאיתנים מוסדֵי ארץ. הרים הם שלושה עליונים למעלה על 
ראשם של האיתנים, חג"ת. ואיתנים הם שלושה למטה מהם, נה"י. 
וכולם אחד. הרים למעלה. ועליהם אמר דוד, אשא עיניי אל ההרים. 
ואלו שלושה ראשונים, חג"ת.
%break
והאיתנים מוסדי ארץ, שלושה אחרונים שלמטה מהם, שני סומכים 
של הבית, נו"ה, ואחד חדוות הבית, יסוד. ואלו נקראים מוסדי ארץ, 
איתנים הם, חזקים.
%letter 294
.294 אמר לעצמו, זקן זקן, הרי ידעת, מי שעושה מלחמה, אם אינו 
יודע להישמר, לא ינצח מלחמות. צריך להכות בידו, ולהישמר 
במחשבתו, אשר מה שיחשוב האחר, יחשוב הוא, וישמור עצמו. ויד 
ימין נועדת תמיד להכות.
%break
ומחשבותיו והיד השמאלית נועדות לקבל ולהישמר, המחשבות 
להישמר, ויד שמאלית מקבלת הכאות מהאחר. והימין הוא לכל דבר.
%letter 295
.295 עתה אמרת, והאיתנים מוסדי ארץ. איתנים למטה, נה"י. הרים 
למעלה, חג"ת. הישמר זקן, כי מחשבה אחרת כנגדך, כמ"ש, משכיל 
לאיתן האזרחי. זהו אברהם סָבָא, שנקרא איתן. ואם אברהם הוא 
איתן, יצחק ויעקב ג"כ נקראים איתנים.
%break
האבות הם חג"ת. הרי שחג"ת איתנים. קום זקן, כי ידעת שרעיון זה 
מכה לרעיונך.
%letter 296
.296 ויישא מְשָׁלו ויאמר, איתן מושבך. איתן, זה בוקר של אברהם. 
שכתוב, הבוקר אור, שזהו העמוד, יסוד. כל העולם, מלכות, עומד 
עליו. האור שלו יורש מאברהם, שהוא חסד. נקרא נהר היוצא מעדן, 
שהוא יסוד. הרי שיסוד נקרא איתן.
%break
אמר לעצמו, איזה זקן זקן, הרי רעיון אחד כנגדך, ואינך יודע להישמר, 
איך עושים מלחמה. זקן, איפה גבורתך? ודאי לא לגיבורים המלחמה.
%letter 297
.297 כתוב, משכיל לאיתן האזרחי. וכתוב, משכיל לדוד. נהר היוצא 
מעדן, יסוד, אל דוד, מלכות, להודיע לו מאלו הדברים הסתומים 
העליונים. וע"כ נקרא היסוד משכיל.
%break
ואם משכיל הוא נהר היוצא מעדן, יסוד, שהוא למטה, בנה"י, אז איתן 
האזרחי, יהיה אברהם, למעלה, בחג"ת.
%break
ואע"פ שאני זקן, על הרעיון הזה אני מכה. אלא איתן האזרחי שתי 
מדרגות, בוקר אור. אור, אברהם, חסד. בוקר, נהר, יסוד. אף כאן, 
איתן האזרחי. אזרח הוא אברהם. איתן, נהר הנמשך ויוצא מעדן, 
יסוד.
%letter 298
.298 עתה זקן קום עמוד על מרכבתך, כי עתה תיפול ולא תוכל לקום. 
הרי שלמה המלך בא בצבאותיו, במרכבותיו, בגיבוריו ובפרשיו. ובאים 
לקראתך. קום צא מהשדה, שלא ימצאו אותך שם.
%break
כתוב, וייקהלו אל המלך שלמה, כל איש ישראל ביֶרַח האיתנים בֶּחג, 
הוא החודש השביעי. ירַח שנולדו בו האיתנים, האבות, איתני עולם.
%page 358
זהו ירח תשרי, שהא"ב חזר בו למפרע מלמטה למעלה, בסדר 
תשר"ק. כי סדר אותיות תשרי הן למפרע. הרי שהאיתנים הם האבות, 
חג"ת.
%letter 299
.299 ועוד, מדבריך, איתן האזרחי הן ב' מדרגות, יפה שתצא מהשדה 
ולא תימצא שם. כי אילו היה כתוב, משכיל איתן האזרחי, היה טוב. 
כמו שאמרת, שהן ב' מדרגות.
%break
עתה שכתוב, משכיל לאיתן האזרחי, אין מלחמתך שווה כלום, כי 
משמע שהן מדרגה אחת ולא שתיים. ותצא מהשדה בהכרח, ולא 
תיראה שם.
%letter 300
.300 איזה זקן עני ומסכן, איך תצא מהשדה? א"כ, שינצחו אותך 
ותברח מהשדה. כל בני העולם ירדפו אחריך. ולא יהיו לך פנים 
להראות לאדם לעולם. כאן נשבע אני שלא אצא מהשדה. וכאן אראה 
פב"פ עם שלמה המלך וכל איש ישראל,
%break
הגיבורים, הפרשים והמרכבות שלו. הקב"ה יעזור לך, זקן, כי עייף 
בלא כוח אתה. קום זקן, התגבר בכוחך והתחזק, כי עד היום הזה 
היית גיבור אמיץ בגיבורים.
%letter 301
.301 משכיל לאיתן האזרחי. אילו כתוב, משכיל לדוד, היה הפירוש, 
שהוא יסוד, המשפיע למלכות, הנקרא דוד. אבל כתוב, משכיל לאיתן. 
יש משכיל ויש משכיל.
%break
יש משכיל למעלה ויש משכיל למטה. משכיל לאיתן, כי בזמן שנהר, 
יסוד, קם בהשתוקקות, כל האיברים שמחים ומתחברים עימו.
%break
ואם הוא עולה עד שהמוח העליון, חסד שנעשה לחכמה, מתרצה לו 
ושמח לקראתו, אז, משכיל לאיתן האזרחי. שמשכיל את היסוד ומודיע 
לו, ע"י אברהם אוהבו, שהוא חסד שעלה ונעשה חכמה, כל מה 
שצריך, והמוח העליון ההוא, חכמה, הוא משכיל לאיתן, יסוד.
%break
וכאשר דוד המלך, מלכות, נתקן בהשתוקקות אל היסוד, היסוד 
משכיל לדוד, כמו שהמוח העליון משכיל ליסוד. וע"כ, יש משכיל ויש 
משכיל.
%letter 302
.302 בירח האיתנים. שנולדו בירח הזה, איתנים. כי הבניין שלמטה, 
נה"י, הוא כעין שלמעלה, חג"ת. וע"כ נולדו בו הרים ואיתנים. ההרים, 
חג"ת, סתומים, שהחכמה נסתמה בהם ואינה מאירה.
%break
איתנים, הם ירכיים, נו"ה, חזקים כנחושת, ואיתן ביניהם, יסוד, 
המשפיע הארת החכמה.
%letter 303
.303 קום זקן, הכה לכל הצדדים. בשעה שעלה משה לקבל התורה, 
מסר לו הקב"ה שבעים מפתחות התורה, שהן שבע ספירות חג"ת 
נהי"מ, שבכל אחת ע"ס,
%break
והן שבעים. כשהגיע ל-59, יסוד דיסוד, היה מפתח אחד גנוז וסתום, 
מלכות שביסוד, שנקרא עטרת יסוד, שלא מסר לו.
%break
התחנן לפניו, אמר לו, משה, כל המפתחות העליונים והתחתונים 
תלויים במפתח הזה. כי העטרה הוא המסך דצ"ב, שבו נתקנו כל 
פרצופי ו"ק שבחמשת פרצופי האצילות, והוא המפתח של כל המוחין.
%break
אמר לפניו, ריבון העולם, מה שמו? אמר לו, איתן, וכל האיתנים 
תלויים בו, כי נה"י שמחזה ולמטה, הנקראים איתנים, הם פרצוף ו"ק 
דגוף. וחג"ת שמחזה ולמעלה הם ג"ר דגוף.
%break
וע"כ שולט בהם המפתחא, עטרת יסוד, ובו מתקיימים נה"י, שהם 
מחוץ לגוף של תושב"כ, ז"א, כי מחזה ולמטה נבחן שהוא מחוץ לגוף, 
חג"ת.
%break
ז"א מודיע אותו, זוהי השפעת הדעת, ומשכיל אותו. ועטרת יסוד הוא 
העיקר והמפתח של תושב"כ, ז"א. כי לולא המסך של עטרת יסוד, 
צ"ב, לא היה ז"א ראוי לקבל ג"ר.
%page 359
%letter 304
.304 וכשנתקנת אליו תשבע"פ, המלכות, אז עטרת יסוד, נעשה 
למפתח שלה, ליסוד המלכות. ואז נקרא היסוד משכיל לדוד, המלכות. 
ומשום שיורש אותו תשבע"פ, המלכות, ונעשה ליסוד שלה, הנקרא 
רש"ת המאירה מלמטה למעלה, וע"כ האותיות בה למפרע.
%break
וע"כ נקרא אז היסוד שלה תשר"י, שהאותיות הן למפרע בדרך 
תשר"ק. הוא תש"ר, אבל משום שהוא השם הקדוש, מלכות, חתם בו 
הקב"ה אות י' משמו. ונקראת משום זה תשרי.
%break
במזבח, המלכות, חתם ביסוד שלה ה' דהוי"ה, ה' של הרש"ת עד חצי 
המזבח. באה דבורה, המלכות, חתם בה ו'. וזהו שכתוב, ותָשַׁר 
דבורה. וביסוד המלכות, החותָם של השם הקדוש שחתם בו. כי 
האותיות רש"ת הן שם יסוד המלכות.
%break
וז"א חתם שמו יה"ו באותיות רש"ת אלו, בג' מקומות: כאן בתשר"י 
אות י', ברש"ת המזבח אות ה', בוַתָשר דבורה ו'.
%letter 305
.305 צריכים לדעת המפתח, עטרת יסוד, שפותח בתשבע"פ, הנתקן 
ליסוד שלה. וזהו שאנו אומרים, תַניא, שהוא אותיות איתן. ואז כתוב, 
איתן מושבךָ. כי המלכות נקראת מושב, וכשמקבלת מעטרת יסוד, 
כתוב בה, איתן מושבך.
%break
ונקראת ברייתא, שפירושו מחוץ לגוף, ז"א. כי ברייתא מלשון לבר, 
חיצוניות. איתנים שבתושב"כ, ז"א, הם תַנָאים בתשבע"פ, המלכות. 
שהם עמודים סומכים מחוץ לגוף, שהם נה"י.
%break
נה"י אצל תושב"כ, ז"א, נקראים איתנים, אצל תשבע"פ נקראים 
תנאים. כי איתן הוא אצל תושב"כ, תניא אצל תשבע"פ.
%letter 306
.306 חברים, אני בשדה. שלמה המלך והגיבורים האמיצים שלו, יבוא 
וימצא זקן אחד עייף בלא כוח, חזק, גיבור, מנצח מלחמות. אני יודע 
שיבוא, ועומד מאחורי הסלע שבשדה.
%break
והוא מסתכל בי, איך גבורתי נמצאת בשדה. לבדו מסתכל בי. הוא 
איש השלום בעל השלום, והולך לו. עתה זקן, גבורתך עליך, ואתה 
לבדך בשדה, חזור למקומך והתר כלי זין שלך מעליך.
%letter 307
.307 שִמעו הרים את ריב ה' והאיתנים מוסדֵי ארץ. ארץ, המלכות. 
והאיתנים מוסדי ארץ, כי מהאיתנים, שהם נה"י, ניזונה המלכות. 
ומהם מקבלת השפע שלה בכל יום. וע"כ הם מוסדי ארץ.
%letter 308
.308 כי ריב לה' עִם עַמו. מי יכול לעמוד בריב של הקב"ה בישראל? 
שמעו הרים את ריב ה', זה ריב אחד. קום ריב את ההרים, הוא ריב 
שני. שניצח בהם הקב"ה, כל אלו ריבים עִם ישראל וכל אלו תוכחות, 
כולם הם, כאָב המוכיח את בנו.
%letter 309
.309 בשעה שבא לנצח, כתוב ביעקב, וריב לה' עִם יהודה ולפקוד על 
יעקב. הריב הוא כמ"ש, בבטן עקַב את אחִיו. על דבר זה באה 
התוכחה וכל אלו המריבות. האם אין זה דבר גדול,
%break
בבטן עקב את אחיו? זה אינו דבר קטן מה שעשה בבטן. והאם 
רמאות עשה בבטן? כן ודאי.
%letter 310
.310 בכל דחה יעקב את עשיו, כדי שלא יהיה לו שום חלק בקדושה. 
עשיו לא התרעם, אלא מֵאחד שהם שניים, שכתוב, ויַעְקְבֵני זה 
פעמיים, את בכורתי לקח והנה עתה לקח בִּרְכתי.
%page 360
זה, רומז על אחד השווה לשניים, אחד שיצא לשניים. והוא, בְּכרַתי, 
שהתהפכו האותיות והיה בִּרכתי. זה פעמיים, פירושו, אחד שהשתווה 
לשניים.
%letter 311
.311 ולא ידע עשיו מה שעשה לו בבטן, אבל השר הממונה שלו היה 
יודע. והקב"ה הרעים את השמיים וצבאם לקול הזה, של קטרוגו של 
שרו של עשיו, כי ברכה ובכורה לא תבע הממונה שלו, ולא אמר. כי 
ברכה הייתה לו לתבוע ולא תבע.
%break
אחווה הוא תבע ודאי, כמ''ש, ומִבשרךָ לא תתעלָם. ולא רצה יעקב 
לתת לו לאכול, עד שלקח ממנו הבכורה שלו.
%letter 312
.312 מהי הבכורה שלקח? לקח ממנו הבכורה שלמעלה ושלמטה, 
קדושת הבכורה של מעלה, להקריב קורבנות, ובכורה של מטה, לקבל 
פי שניים. בכרה כתוב חסר ו'. אז עָקַב את אחיו ודאי, שעשה אותו 
עָקֵב. והשליך אותו לאחור,
%break
כלומר שהקדים אותו, שיצא תחילה לעוה"ז. אמר יעקב לעשיו, קבל 
אתה עוה"ז תחילה, ואני אח"כ.
%letter 313
.313 ואחרי כן יצא אחיו, וידו אוחזת בעָקֵב עשיו. ידו אוחזת בעָקֵב, 
שהוא עשיו. כי עשיו נקרא עָקֵב, משעה שעקב אותו אחיו, ומיום 
שנברא העולם, קרא לו הקב"ה, עָקֵב.
%break
כי עשיו בחינת נחש, שכתוב בו, הוא יְשׁוּפְךָ ראש ואתה תְשׁוּפֶנו עָקֵב. 
אתה, שנקראת עָקֵב, תשופנו תחילה. ולבסוף הוא ישוף ראשך 
מעליך. ראשו הוא ס"מ, שמכה בעוה"ז.
%letter 314
.314 וע"כ, בבטן עָקַב את אחיו, ששם עליו להיות עקב. ולקח עשיו 
את עוה"ז תחילה. כמ''ש, ואלה המלכים אשר מלכוּ בארץ אדום, לפני 
מְלוך מֶלך לבנֵי ישראל. וזה שאמר שלמה המלך, נַחלָה מבוהלת 
בראשונה ואחריתה לא תבורך. באחרית העולם לא תבורך.
%letter 315
.315 וע"כ, בבטן עקב את אחִיו ובאונו שרה את אלקים. מהו, ובאונו? 
כך ביארו, בכוחו ובגבורתו כראוי. אבל אינו כן. בירורו של הדבר הוא, 
שיעקב היה צורה עליונה וגוף קדוש,
%break
שלא היה גוף מיום שהיה אדה"ר, כמו הגוף של יעקב והיופי שלו. יופיו 
של אדה"ר, היופי ההוא ממש היה לו ליעקב, וצורתו של יעקב הייתה 
צורתו של אדה"ר ממש.
%letter 316
.316 אדה"ר, בשעה שבא הנחש והוא התפתה על ידו, הנחש היה 
יכול לו. משום שלא היה כוח ועוצמה לאדה"ר, שעוד לא נולד מי שהוא 
כוח ועוצמה שלו. כוח ועוצמה של אדה"ר, הוא שֵׁת, שהיה בצוּרת 
אדה"ר ממש, שכתוב, ויולֶד בדמוּתו כצלמו,
%break
ויקרא את שמו שת. בדמותו כצלמו, שנולד מהול. וכשבא הממונה של 
עשיו אל יעקב, כבר נולד כוח ועוצמה של יעקב, שהוא יוסף. זהו, 
ובאונו שרה את אלקים, שהוא יוסף, שהיה אונו.
%letter 317
.317 קול של אישה, שקול הנחש יכול להיאחז בה, ככלב בכלבה, 
מיהו? אין בכל הקולות של הנשים שבעולם, שקול הנחש יוכל 
להתדבק בה, ולהיאחז בה, ולהשתתף בה, אלא בשתי נשים: מי 
שאינה שומרת טוּמאת נידתה,
%break
וימי ליבּוּנה כראוי, או שמקדימה יום אחד לטבול. ומי שמאחרת העונה 
שלה, כדי לעשות צער לבעלה, אלא אם הבעל אינו מקפיד ואינו 
משגיח על זה.
%letter 318
.318 אלו הן שתי נשים. כי כמו שמקדימות לטבול לפני הזמן, כך הן 
מאחרות אצל הקול של הנחש עד שמתדבק קול בקול. וכמו שמאחרת 
העונה שלה לעשות צער לבעלה בעיכוב של מצווה, כך מקדים הקול 
של הנחש, להתדבק בקול של האישה.
%page 361
ואלו הן שתי נשים, שהקול של הנחש נאחז בקול שלהן ככלב בכלבה. 
טומאה הולכת אחר טומאה, מין אחר מינו.
%letter 319
.319 מה נוגע לנו, אם נאחז קול בקול או לא? כך נאבדים בני העולם 
בלא דעת. הקול הזה של האישה, כשמתערב ומשתתף עם הקול של 
הנחש, בשעה שֶׁלילית החייבת והמרשעת יוצאת מתוך האֵיפָה שלה 
ומשוטטת בעולם, אם פוגשת באלו שני קולות,
%break
הקול של הנחש והקול של האישה, והאישה לילית מתחממת בהם 
והם בה, וכיוון שמתחממת, נעשה רוח והולכות עימה עד שהרוח 
משוטט ונכנס במעֵיה של האישה ההיא.
%letter 320
.320 והילד שהיא מולידה, כשבאה המרשעת לילית ופוקדת את 
הרוח, שבא מהחיבור הרע של קול הנחש, הדופק בה, והרוח מצחק 
עם הילד עד שבאה המרשעת לילית,
%break
כאישה הפוקדת בן של אישה אחרת, ומפטפטת עימו ומצחקת עימו 
עד שבאה אימו. כך עושה הרוח הזה.
%break
ופעמים רבות הרוח הוא שליח של המרשעת לילית והורג אותו. הכוח 
של הרוח עושק אותו. וע"כ פעמיים אמר שלמה, ואין להם מְנחם, 
מלילית המרשעת ומהרוח.
%break
קול ודיבור ביחד, ג"ר. קול בחוסר דיבור, ו"ק בלי ראש. הדינים, 
הגורמים לו להיות ו"ק, הם ממסך דצ"ב או ממסך דצ"א. וזה ההפרש 
מקול האישה לקול הנחש. כי קול האישה הוא דוגמת הקול של מלכות 
שלמעלה, המקבלת מז"א בעלה, והוא מצ"ב. וקול הנחש הוא מצ"א.
%break
קול האישה שמוּר ע"י ז"א, והוא מצ"ב. קול הנחש מצ"א, ואין לו 
שליטה עליה, חוץ משתי נשים, המרחיקות בעליהן ע"י הֶקדם טבילה, 
שמביאה טומאה על בעלה,
%break
או שמאחרת העונה שלה ומצערת בעלה. ומתוך שנעשה פירוד בין 
אישה לבעלה, מפסידים השמירה של ז"א מלמעלה, וקול הנחש יכול 
להתדבק בהן.
%break
ועכ"ז אין קול הנחש יכול להתחבר עם קול האישה, אלא באמצעות 
הקליפה לילית, נקבה דס"א, והנחש. לכן נאמר, שאם פוגשת לילית 
באלו שני קולות, מתחממת בהם, וכיוון שמתחממת, נעשה רוח, 
שהרוח הזה הוא זוהמת הנחש.
%break
וכיוון שנולד ויצא משני הקולות של האישה ושל הנחש, יש בו 
תערובות משני הדינים, מצ"א ומצ"ב. וע"כ יש לו השתוות עם בן 
האישה מצד צ"ב כמוהו. ויש לו כוח להרוג אותו עם כוח הדין דצ"א.
%letter 322
.322 חַטָאת רובץ, הוא הנחש שעליו כתוב, לַפֶּתח חטאת רובץ, 
לפתח המלכות, עומד על הפתח ככלב. בזמן שהקול האחרון יוצא, 
שאישה הכורעת ללדת, נותנת לפני הלידה,
%break
הוא מדלג מהפתח ועובר משם והולך אחר האישה. משום שהקב"ה 
שולח מַפתח לפתוח את הרחם שלה, הקול פורח והמפתח בא.
%break
והנחש הולך אחר הקול היוצא לעולם, והולך עד ההר שבבטן, היסוד, 
כי נה"י נקראים הרים תחתונים. נושך שם ופותח את הרחם שלה. 
ודופק שם, עד הזמן שהיא תתנקה מהזוהמה של נשיכות הנחש הרע. 
והקב"ה מסבּב סיבות ועושה מעשים כראוי.
%break
הנשמות נולדות מנוקבא דז"א. ומטרם שנולדות ויוצאות בעולם 
הבריאה, הן צריכות לעיבור בתנה"י דנוקבא, בבטן. ומקבלות שם 
הארת החכמה ע"י הנוקבא,
%break
שמקבלת חכמה משליטת קו השמאל ומשפיעה לנשמות. הנוקבא 
שבאה תחת שליטת קו השמאל קופאת ונסתמים כל פתחיה ושעריה.
%page 362
ונאמר בזוהר, כשצריכה ללדת היא סתומה מכל הצדדים, להיותה 
קפואה מחמת שליטת השמאל, והקב"ה מרחם עליה, ומזמין לה נחש 
אחד, שנושך בערוותה ופותח אותה, ומולידה מיד.
%break
כי אז הקב"ה, קו אמצעי, מעלה בחזרה את המלכות לבינה, וממעט 
קו השמאל, ומייחד אותו עם הימין, ומשפיע לה חסדים, ואז היא 
נפתחת ומולידה.
%break
וכיוון שהמלכות עולה למקום בינה, הנוקבא חוזרת לו"ק, ונופלים בינה 
ותו"מ של הנוקבא לעולם הבריאה, והנחש קונה כוח לינוק מנה"י 
דנוקבא. כי בעת שיש לה ג"ר, נמצאים תנה"י שלה באצילות, ואין 
הקליפות יכולות לינוק מהנוקבא, כי באצילות כתוב, לא יְגוּרךָ רָע.
%break
אבל כשנפלו לבריאה, כבר יכולים לינוק ממנה. ונבחן, מה שהעלה 
הקב"ה את המלכות לבינה, כדי לייחד הקווים זה בזה, ולפתוח את 
הרחם שלה, זו הזמנת הנחש לנשוך בנה"י שלה,
%break
לינוק מהם. שפתיחת הרחם ויניקת הנחש באות כאחת. אמנם הקב"ה 
עשה כך מתוך הכרח, כדי שהנוקבא תוכל ללדת.
%break
חטאת רובץ, שהוא הנחש, שעומד מחוץ לאצילות, ככלב העומד מחוץ 
לבית. ואין לו כוח לינוק משהו מהנוקבא שבאצילות. בזמן שהקול 
האחרון יוצא, הקול האחרון משבעים קולות של הכורעת ללדת רגע 
לפני הלידה. הוא מדלג מעל הפתח,
%break
והולך אחר הנוקבא עצמה להתדבק בה. משום שהקב"ה שולח 
מפתח, מסך דחיריק, שעליו יוצאת קומת החסדים הפותחת את 
רחמה, המעלה את מלכות דנוקבא לבינה דנוקבא, לת"ת, ותנה"י 
שמחזה ולמטה שלה נופלים לבריאה.
%break
והקול האחרון פורח והמפתח בא, שהתנה"י שלה נופלים לעולם 
הבריאה, אז הנחש הולך אחר הקול ומתדבק בו, והולך עד ההר 
שבבטן, יסוד, ויונק שם, שזה מכונה, נושך בערוותה, כי כשתנה"י 
דנוקבא הם בבריאה, יכול לינוק מהם.
%break
עד שמחזירה התנה"י שלה מבריאה לאצילות, שחוזרת וממשיכה ג"ר, 
שאז נטהרת מנשיכת הנחש, מיניקתו, כי אין לו כוח לינוק מאצילות.
%letter 323
.323 כל יניקת הנחש באה, משום שנדחתה הבטן, תנה"י דנוקבא, 
שנפלו לעולם הבריאה. ודאי שהנחש נדחה מהבטן ואין לו חלק בה, כי 
אח"כ חוזרת וממשיכה ג"ר. ואותם תנה"י שנפלו לבריאה, חוזרים 
לאצילות.
%break
וכן הוא נדחה מהבטן שלמטה של שאר הנשים שבעולם, כי הנשים 
למטה הם ענפי הנוקבא העליונה, שאע"פ שעושה להם צער, לא 
ניתנה לו רשות לשלוט עליהם.
%break
וניתנה לו בטן, שהוא שולט עליה, בטן של סוטָה, משום שבבטן הזו 
עושה נקמות כרצונו, והבטן ההיא הקב"ה נתן לו, כדי שלא יהיה נדחה 
לגמרי.
%letter 324
.324 כתוב, וייוותר יעקב לבדו, וייאבק איש עימו. וכתוב, וירְא כי לא 
יכול לו, וייגע בכף ירכו. הירך ההיא הרוויח הס"א מיעקב, והירך ההיא 
הייתה בחולשתה עד שבא שמואל.
%break
חולשתה, שלא המשיך אור הנבואה. כשבא שמואל, לקח הירך ההיא, 
והעביר אותה מס"א, וחטף אותה ממנו. ומהזמן ההוא הוסר ממנו, 
ואין לו חלק בקדושה כלל.
%letter 325
.325 הקב"ה אינו מקפח הס"א ואינו דוחה אותו מכל, משום שלקח 
שמואל הירך שלו, ונותן לו ירך ובטן של הסוטָה, תמורת ירך ובטן 
שהסיר ממנו. ע"כ שתיהן נתן הקב"ה לס"א, שיהיה מקום הקדושה 
פנוי מכל טומאה.
%page 363
%letter 326
.326 הכול לא הֵרע לו, אלא מה שגזלו ממנו הירך, שהוא יגע ועמל 
עליה, והרוויח אותה, והוציאו אותה מידו. וע"כ השליך אליו הקב"ה 
עצם של הסוטה. כמי שזורק עצם לכלב, ואומר לו, קבל את זה 
לחלקך. ובזה שבע ושמח.
%letter 327
.327 כל אלו המרכבות והחברה שלו, רוצים תמיד ירך והולכים 
בהשתוקקות אחריו. ומשום זה אלו ברכי החכמים העייפים מס"א, 
שכל השתוקקותם לירך, ומכ"ש ירך של חכמים.
%break
וכל דבר הוחזר למקומו, והקב"ה אינו גורע כלום מכל מה שצריך, ואינו 
רוצה שיתקרב לקדושה חוץ מעמו וגורלו, חלקו ונחלתו.
%break
כמו שעושה הקב"ה למעלה, כך עושים ישראל למטה, וכך צריך 
לעשות. וכך אסור לישראל ללמד תורה לעכו"ם, שכתוב, מַגיד דבריו 
ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי. כי צריכים 
להרחיק אותם מקדושה.
%letter 328
.328 וע"כ דחה אותו יעקב ודחה אותו שמואל, שלא יהיה לו חלק 
בקדושה. ועל זה כל נטירת שנאה לישראל, בדומה לכלב, שחטף עוף 
טהור מהשוק והביא אותו. ומטרם שהספיק לשבור אותו, בא אדם 
אחד וחטף אותו ממנו. אח"כ נתן לו עצם אחת נגרר בלא תועלת.
%letter 329
.329 כך שרו של עשיו, הוציאו אותו מבטן, חטפו ממנו ירך, ואח"כ 
נתנו לו עצם אחת, בטן וירך של הסוטה. זהו העצם, שנתנו לחלקו 
ולגורלו וערַב לו. ומשום זה כל הדינים של הקב"ה, הם דינים של 
אמת, ובני אדם אינם יודעים ואינם משגיחים אל הקב"ה.
%break
הכול הוא בדרך אמת. הס"א הסיתה את עצמה מבעלה. אף כן 
האישה, שהיא כמותה בארץ, הסוטה, נמסרת לה.
%letter 330
.330 מי שמוצא את חברו כמוהו, שעושה כמעשיו בעולם, אז אוהב 
אותו ומתדבק בו, ועושה עימו חסד. אבל הס"א אינו כך. כיוון שמוצא 
מי שעוזב את צד הקדושה של הקב"ה, ועושה כמעשיו ומתדבק בו, 
הוא רוצה לכלות אותו ולהוציא אותו מהעולם.
%break
אישה זו עשתה כמעשיו והתדבקה בו, רְאה מה שעשה בה, שכתוב, 
וצָבתה בִטנה ונָפלָה ירֵכה.
הקב"ה אינו כך, מי שעוזב את הס"א ומתדבק בהקב"ה, אוהב אותו 
ועושה לו כל החסד שבעולם.
%letter 331
.331 כתוב, מה יתרון לאדם בכל עמָלו, שיעמול תחת השמש? אילו 
היה כתוב, בעמלו שיעמול, יפה, כי נשאר עמל שיש בו יתרון. אבל 
כיוון שכתוב, בכל עמלו, האם לא נשאר כלום שיש בו יתרון?
%letter 332
.332 יש אדם בעולם שעוסק תמיד ברע ולהרע, ואינו עוסק בטוב 
אפילו רגע אחד. וע"כ כתוב, עמָלו, ולא כתוב יְגיעו. כי עמלו פירושו 
במעשים רעים. כמ"ש, ולא ראה עמָל בישראל. אבל יגיעו, מורה על 
מע"ט, כמ"ש, ואת יְגיע כפיי רָאה אלקים.
%break
אבל עמלו, כתוב, עמל וכעס, כי השתדלותו הוא תמיד לרע. וע"כ אמר 
שלמה, מה יתרון לאדם בכל עמלו, שיעמול תחת השמש? תחת 
השמש מורה על הס"א, הנמצא תחת השמש.
%letter 333
.333 בשעה שהאדם הזה עוסק ברע, כתוב, לא נין לו ולא נכד בעמו. 
כי הקב"ה רוצה שלא יעשה תולדות. שאם היה עושה תולדות, היה 
מעכיר את העולם. וע"כ כתוב,
%break
מה יתרון לאדם בכל עמלו. ומי שאינו עוסק לעשות תולדות, מתדבק 
בצד הזה של האדם הרע ונכנס תחת כנפיו.
%page 364
%letter 334
.334 רות אמרה, ופָרשתָ כנפיך על אמָתך, כדי להזדווג עם הצדיק 
לעשות תולדות. והקב"ה פורש כנפיו על אדם, כדי שיִפרה ויִרבה 
בעולם. אבל למי שאינו רוצה לעשות תולדות, כמ"ש,
%break
בגפו יבוא, בגף של האדם הרע, ההולך ערירי כנחש הזה ההולך 
יחידי. בגפו ייצא, מי שלא השתדל לעשות תולדות.
%letter 335
.335 ריב שעשה הקב"ה, שכתוב, קום ריב את ההרים. ההרים 
שלמטה, נה"י. ריב, משום שבהם תלוי כל העוון שעושים ישראל 
לאביהם שבשמיים. משום שישראל היו יודעים השימוש,
%break
כלומר ההשבעות של כל המלאכים שבשמיים. ולא היה חסר להם 
אפילו אחד מהם והשימוש שלהם.
%letter 336
.336 ובשני צדדים היו זונים אחריהם:
א. שהיו יודעים להמשיך הכוחות של הכוכבים והמזלות בארץ,
ב. שהיו יודעים להשׁביע אותם בכל מה שצריכים.
%break
ועל זה רצה הקב"ה לעשות בהרים ריב ודין, כי כל המלאכים והשרים 
העליונים מקבלים כוחם מנה"י אלו, הנקראים הרים. וכיוון שבהם יהיו 
ריב ודין, וייחלשו אורותיהם, כל המלאכים והשרים שבבי"ע נופלים, כי 
לא תהיה בהם תועלת מחמת שפסק כוחם.
%break
כתוב, ותִשמענה הגבעות קולך. גבעות, הן אימהות, שבעה היכלות 
שבבריאה, שהן מדרגות, הנקראות בכתוב, בתוּלות אחריה, שבע 
הנערות המשמשות למלכוּת. שכך היו עושים ישראל עד שהשתתפו 
במדרגות התחתונות.
%letter 337
.337 הרבה התקיפו ישראל לס"א ביָרך הזה. מרדכי היה מראה 
לאותו רשע המן ירך שלו. ועל זה היה כועס, שהוא דבר הראוי לו, 
שהרוויח אותו מיעקב. ומרדכי הכעיס אותו עימו, שהראה לו שכבר 
חטפו אותו ממנו. כתוב, ותיקח רבקה את בגדי עשיו בנה הגדול,
%break
החמודות אשר איתה בבית. באלו הלבושים שלו גזל יעקב אותו, 
והוציא אותו מכל הברכות שלו ומהבכורה.
%letter 338
.338 משום זה תואנה מצאו המרכבות של ס"א לחכמים, והוא החיכוך 
שלהן שמחככות בבגדי חכמים תמיד, לירכיים ולבגדיהם. כי אלו שני 
דברים היו של הס"א. וכל כעסן של מרכבות הס"א הוא מפני שגזלו 
אותם ממנו. ע"כ אין להן תואנה אלא לחכמים.
%break
ומשום זה אלו הבגדים של חכמים, שבָּלו, הוא מהחיכוך שלהם, ואלו 
הברכיים שעייפו, מהם הוא ודאי. ומשלהם היו. וע"כ לוקחים תואנה 
מחכמים, וממה שהוא מהם.
%break
ומבקשים מחכמים, משום שהם הכלל של יושב האוהלים יעקב. וע"כ 
אין עלילה בלי סיבה. וע"כ אין דבר בלא דין ומשפט, וכל דבר חוזר 
למקומו.
%letter 339
.339 שלמה אמר, ושבְתִי אני, ואֶראה את כל העשוקים אשר נעשים 
תחת השמש, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, ומיד עושקיהם 
כוח ואין להם מנחם. מאיזה מקום חזר שלמה?
%letter 340
.340 בכל יום היה שלמה משכים בבוקר, והיה שם פניו לצד מזרח, 
ת"ת וקו אמצעי. ואח"כ חזר לצד דרום, חסד וקו ימין. ואח"כ חזר לצד 
צפון, גבורה וקו שמאל. עמד שם, השפיל עיניו וזקף את ראשו.
%letter 341
.341 בשעה ההיא עמוד האש ועמוד הענן היו באים. על עמוד הענן 
בא נשר אחד, גדול וחזק. כנף הימין היה על עמוד האש, וגוף וכנף 
השמאל על עמוד הענן. והיה מביא שני עלים בפיו. באו עמוד הענן 
ועמוד האש והנשר ההוא עליהם, ומשתחווים לפני שלמה המלך.
%page 365
%letter 342
.342 בא הנשר והרכין לפניו ונתן לו עלים אלו. לקח אותם שלמה 
המלך והיה מריח בהם, והיה יודע בהם סימן, ואמר, זה של נופל, וזה 
של גלוי עיניים. בשעה שהיו שני עלים, היה יודע, ששניהם, נופל וגלוי 
עיניים, רוצים להודיע לו דברים.
%letter 343
.343 חתם את הכיסא שלו בחותם, שהיה חקוק בו השם הקדוש. 
ולקח טבעת, שהיה חקוק עליה השם הקדוש, ועלה לעלייה, ורכב על 
אותו הנשר, והלך לו. והנשר היה מתעלה לגובה העננים, ובכל מקום 
שעבר, חשך האור. החכמים,
%break
שהיו באותו מקום שחשך האור, היו יודעים ואומרים, שלמה המלך 
הולך ועובר כאן. ולא יודעים לאיזה מקום הולך. הכסילים שהיו שם היו 
אומרים, עננים הם שהולכים ומחשיכים העולם.
%letter 344
.344 הנשר הגביה עוּף עימו, ופָּרח 400 פרסאות, עד שהגיע להרי 
חושך. ושָׁם הוא תַרְמוּד במִדבר בהרים. ירד שָׁם, נשא את ראשו, ראה 
הרי החושך, והיה יודע כל מה שצריך.
%break
יודע שלשם צריך להיכנס. היה רוכב על הנשר כמקודם, ופרח ונכנס 
לתוך ההרים עד אותו מקום ששָׁם הזית. קרא בכוח ואמר, ה' רָמָה 
ידך בל יֶחֱזָיוּן.
%letter 345
.345 נכנס לשם עַד שהתקרב למקום של הזית, שם לפניהם את 
הטבעת, והתקרב, ושָׁם היה יודע כל מה שרצה מאלו החכמות הזרות 
שרצה לדעת. כיוון שאמרו לו כל מה שרצה, אז היה רוכב על אותו 
הנשר ושב למקומו.
%break
כיוון שישב על כיסאו, התיישב בדעתו, והיה מדבר בדעתו דברי 
החכמה המכובדת. אמר, ושָׁבְתי אני ואראה. שבתי, מאותה הדרך, 
שבתי מאותה החכמה. והתיישבה בליבי ובדעתי. ואז, ואראה את כל 
העשוקים.
%break
הזקן מבאר סדר קבלת חכמה, ששלמה המלך, החכם מכל האדם, 
המשיך אותם בכל יום. וגילוי החכמה הוא רק במלכות, שנקראת 
חכמה תתאה, וזמן שליטתה בלילה. ע"כ שלמה משכים בבוקר, 
כשעוד היה חושך. וייחד תחילה ג' קווים, דרום צפון מזרח, זה בזה.
%break
ותחילה ייחד את ג' הקווים שבקו האמצעי, שלצד מזרח, והמשיך שם 
החכמה, המכונה ראייה. חזר לצד דרום, קו ימין, והמשיך שם 
החכמה, ראייה. ואח''כ חזר לצד צפון, קו השמאל, מקור יציאת 
החכמה.
%break
עמד שם, לקבל חכמה, שמִסיבת הכרעת קו האמצעי את ב' הקווים, 
נעלמו הג"ר דחכמה, ונשארו רק הו"ק דחכמה. השפיל העיניים, 
חכמה, שלא לקבל מג"ר דחכמה.
%break
וזקף ראשו, המשיך בחינת ראש, רק ראש מו"ק דחכמה. ועד כאן 
ביאר הזקן בדרך כלל. ועתה מבאר הפרטים הנוהגים בקבלת החכמה 
מצד השמאל.
%break
מקום יציאת אור החכמה הוא בבינה, אחר שחזרה להיות חכמה 
בשורוק, קו שמאל שלה. אבל מקום גילוי החכמה הוא במלכות, שע"כ 
נקראת חכמה תתאה. וגילוי הוא בב' קווים ימין ושמאל שבמלכות,
%break
הנקראים, עמוד הענן ועמוד האש. והבינה נקראת נשר גדול וחזק. כי 
נשר סתם הוא ז"א.
%break
בשעה שמשך הו"ק דחכמה, עמוד האש ועמוד הענן היו באים, ב' 
קווים ימין ושמאל שבמלכות, שבהם מקום גילוי החכמה. על עמוד 
הענן בא נשר אחד גדול וחזק, בינה.
%page 366
כי מבינה ממשיכים החכמה אל המלכות, שבבינה מקום היציאה 
ובמלכות מקום הגילוי. וע"כ צריכים לשתיהן, לנשר, בינה, ולעמוד 
הענן ולעמוד האש שבמלכות, ששם מקום הגילוי.
%break
כנף ימין, קו ימין של הבינה, הייתה נסמכת על עמוד האש. שהוא קו 
שמאל של הנוקבא, ששם גם הדינים דנוקבא, המכונים אש, הנמשכים 
ממסך דחיריק של קו האמצעי, שדינים אלו גרמו לכניעת קו שמאל 
וייחודו עם הימין.
%break
ונמצא, שהימין דבינה קיבל כוח שליטתו ע"י עמוד האש הזה. וע"כ 
אומר הזקן שהימין נסמך על עמוד האש. והכנף השמאלי, קו שמאל 
דבינה, מקום יציאת החכמה, נסמך על עמוד הענן, קו ימין דמלכות, 
חסדים, כי חכמה אינה יכולה להאיר בלי חסדים.
%break
קו השמאל, שמשם יוצאת החכמה, נחלק על ב' בחינות: נופל וגלוי 
עיניים. מכוח המסך דחיריק, שעל ידו קו האמצעי מייחד ב' הקווים, 
נעלמים ג"ר דחכמה ונשארו רק ו"ק דחכמה.
%break
ומתוך שהסתלקו ג"ר דחכמה מקו השמאל, נופלים ממנו ג' הכלים 
התחתונים נה"י. ונשארו הכלים דחב"ד חג"ת בקו שמאל חסרים נה"י.
%break
אורות עליונים גורמים לנפילת הכלים התחתונים, מטעם הערך 
ההופכי שבין כלים לאורות. ואם לא נפלו נה"י דכלים ע"י קו האמצעי, 
לא הייתה יכולה החכמה להאיר, מטעם חוסר חסדים. ע"כ נה"י שנפלו 
מקו שמאל, מכונה נופל.
%break
וחב"ד חג"ת שנשארו בקו שמאל עם האורות דו"ק דחכמה, המתוקנים 
בחסדים ע"י הייחוד עם הימין, נקראים גלוי עיניים. כי בהם התגלתה 
החכמה, הנקראת עיניים.
%break
והנשר היה מביא שני עלים בפיו. שהם ב' הבחינות שבקו השמאל 
דבינה, נופל וגלוי עיניים. באו עמוד הענן ועמוד האש והנשר ההוא 
עליהם, ומשתחווים לפני שלמה המלך.
%break
כי הרכנת הראש מכונה השתחוויה. וכיוון שנשאו שני עלים, נופל וגלוי 
עיניים, כבר חסרו מג"ר דחכמה, שנקרא ראש, ונבחן זה, שהשפילו 
את ראשם והשתחוו, כדי לתקן החכמה לפני שלמה.
%break
לקח שלמה המלך העָלים והיה מריח בהם, שהמשיך חכמה, כי 
המשכת החכמה מכונה ריח. והיה יודע בהם סימן, כמה מותר 
להמשיך החכמה וכמה אסור. ואמר, זה של נופל, ג''ר דחכמה, אסור 
להמשיך, וזה של גלוי עיניים, ו"ק דחכמה, מותר.
%break
והנה בתחילה לא היה מתוקן הנופל כלל, אלא היה בנפילה ובפגם. 
ואח"כ נתקן גם הנופל, כי הנפילה שבו הוכרה לתיקון, שלולא הנופל 
שגרם קו האמצעי, לא הייתה החכמה שבו"ק יכולה להאיר,
%break
מפאת חוסר חסדים. וע"כ שׁרה התיקון גם על נופל. וגם נופל היה 
מודיע לו דברי חכמה, כמו גלוי עיניים, כי האירו זה בזה.
%break
שלמה עלה והתלבש בעצם קו השמאל דבינה, במקום החושך, 
שפירושו הארת חכמה בלא חסדים, שהוא חושך ולא אור. אבל שם 
היא יציאת החכמה. ואח"כ שבא לקו האמצעי, מלביש החכמה 
בחסדים, ואז חזרה החכמה להיות אור.
%break
ומטרם שהלך שלמה למקום החושך שבקו שמאל, היה מתיירא, שלא 
ייכשל שם בהמשכת חכמה מלמעלה למטה, בחינת החטא דעצה"ד. 
לכן חתם את הכיסא שלו בחותם, שהיה חקוק בו השם הקדוש. 
שהשם הקדוש היה שומר המלכות,
%break
שלא תקבל החכמה מלמעלה למטה. ולקח טבעת, שהיה חקוק עליה 
השם הקדוש. המוחין מכונים טבעת, בעת שהשם הקדוש שורה 
עליהם, ושומר אותם, שלא ימשיכו חכמה מלמעלה למטה.
%break
ועלה לעלייה, לבינה, כי המלכות נקראת בית, ובינה נקראת עלייה. 
ורכב על אותו הנשר, והלך לו. כלומר, שהתלבש בבינה הנקראת 
נשר.
%page 367
והנשר היה מתעלה לגובה העננים, שהמשיך חכמה בקו השמאל, 
שהמשכה זו גורמת חושך. ובכל מקום שעבר, חשך האור, מחמת 
הארת השמאל.
%break
החכמים, שהיו באותו מקום שחשך האור, היו יודעים ואומרים, שלמה 
המלך הולך ועובר כאן. היו מכירים שהחושך בא מכוח הארת 
השמאל. הכסילים שהיו שם היו אומרים, עננים הם שהולכים 
ומחשיכים העולם. היו חושבים שזהו מקרה, ועננים גרמו זה.
%break
הנשר הגביה עוף עימו, ופרח 400 פרסאות. כלומר שייחד את חו"ג 
תו"מ שלו, שהם ג' קווים והמלכות המקבלת. ומשום שהם מבינה, 
שספירותיה מאות, הם 400. ומשום שהמקור שלהם הוא הפרסא, 
מסך דצ"ב, ע"כ נקראים 400 פרסאות.
%break
ייחוד ג' הקווים הוא בשני אופנים: תחילה מייחד קו האמצעי את ב' 
הקווים ימין ושמאל זה בזה תחת שליטת קו ימין, שאז מושפעים רק 
חסדים, אלא שהם בהתכללות החכמה. ואח"כ מייחד ב' הקווים זה 
בזה תחת שליטת השמאל, שאז מושפע אור החכמה.
%break
האופן הראשון, שייחד הקווים תחת שליטת קו ימין, נבחן שהגיע להרי 
חושך מחמת התכללות החכמה בחסדים. אבל עוד לא בא להרי חושך 
ממש, ששם שליטת השמאל,
%break
ושם הוא תַרְמוּד במדבר בהרים. כמ''ש, וילך שלמה וייבן את תַדְמור 
במדבר, שהוא ייחוד ב' קווים זה בזה תחת שליטת הימין.
%break
וע"כ יכול שלמה לבנות אותה, אע"פ שהייתה במדבר בארץ לא 
זרועה. שמשום התכללות השמאל, הייתה שם מדבר. ומשום שעיקרו 
הוא חסדים, היה יכול לעשות אותה מקום יישוב.
%break
וירד שם, שירד מהבינה לארץ, שהמשיך האור הזה מלמעלה למטה, 
מטעם שהוא אור החסדים. נשא את ראשו, שהמשיך ג"ר, וראה הרי 
החושך, שראה אותם מרחוק, כי מחמת התכללות החכמה בחסדים 
ראה אותם, אבל לא נכנס בהם,
%break
מחמת שהיה תחת שליטת הימין, חסדים. והייתה לו הספקה שלמה 
מאור החסדים להשלמת הג"ר. והיה משיג, שראוי כבר להיכנס להרי 
חושך עצמם, תחת שליטת השמאל.
%break
והיה רוכב על הנשר כמקודם, שחזר ועלה לבינה, ועשה שם הייחוד 
של האופן השני, שייחד ב' הקווים ימין ושמאל תחת שליטת השמאל, 
שנכנס אל הרי חושך עצמם, שהם בקו שמאל.
%break
עד אותו מקום ששם הזית. כוח מסך דצ"א, המכונה זית, הגנוז בהרי 
חושך. קרא ואמר, ה' רמה ידך, שהתפלל, שכוח הדין הזה יהיה 
מכוסה וגנוז שם.
%break
שנכנס בהרי חושך עד מקום של הזית, שם לפניהם את הטבעת 
שחקוק עליה השם הקדוש, שהוא לשמירה שלא ייכשל להמשיך 
החכמה מלמעלה למטה. ושָׁם היה יודע כל מה שרצה מאלו החכמות 
הזרות שרצה לדעת.
%break
החכמה הנמשכת באיסור מלמעלה למטה, נקראת חכמה זרה. ומהרי 
חושך קיבל גם חכמה זו, אע"פ שלא המשיך אותה בעצמו.
%break
כיוון שאמרו לו כל מה שרצה, שב למקומו, שיצא מקו שמאל ושב 
למקומו לקו האמצעי. והמשיך אור הדעת מקו האמצעי. והחכמה 
שקיבל מקודם, כשהיה בקו שמאל, הייתה מאירה עתה בדעת שלו.
%break
ובשעה ההיא אמר, ושבתי אני ואראה. שבתי, מאותה הדרך, הדרך 
שעשה בקו שמאל, שבתי מאותה החכמה, שחזר מאותה החכמה 
שקיבל שם, ובא לתוך הארת הדעת.
%page 368
והחכמה שקיבל שם, נכללה בו והתיישבה בליבו ובדעתו. ואז, ואראה 
את כל העשוקים, כי כל העשוקים הם מחמת התדבקותם בקו שמאל, 
ואינם רוצים ללכת בדרך קו האמצעי.
%letter 346
.346 ואראה את כל העשוקים. הייתכן, שכל העשוקים, שהיו בעולם, 
ראה שלמה המלך? אלא עשוקים הם הילדים שמתים על ברכי 
אימהות שלהם, שהם עשוקים מכמה צדדים, עשוקים במקום עליון של 
מעלה, מצד הרוח שלהם, ועשוקים מלמטה מצד הגוף.
%letter 347
.347 אין עשוק כמו אלו העשוקים, שהיה עושק בתחילה, שחטא, או 
שמחמת עוונו נענש מדור שלישי לרביעי, שנעשק קשה מחמת עוון. כי 
הילדים מתים בלי חטא, וע"כ אינם נעשקים קשה,
%break
מה שאינו כן אלו שחטאו, או אביהם זקנם חטאו. כמ"ש, פוקד עוון 
אבות על בנים על שילֵשים ועל ריבֵּעים.
%letter 348
.348 איך היה עושק, מה היה עוונו? שלמה המלך צעק ואמר, אדם 
עשוּק בדם נפֶש, עַד בור ינוס, אַל יתמכו בו. כיוון שעשוק מחמת עוון 
דם נפש ששפך, הוא או בנו או בן בנו יהיו נעשקים במאזניים ע"י 
הס"א, שכתוב, עד בור ינוס אל יתמכו בו.
%break
עד בור של הס"א, רק ינוס ממקום הקדושה, ואל יתמכו בו בעוה"ז. 
כיוון שעשוק בעוון דם נפש, הוא או זרעו יהיו עשוקים מס"א.
%letter 349
.349 יש עשוק משאר עשוקים, עשוק מחמת עוון של לא תעשוק, 
שעבר אביו או זקנו. כמ"ש, לא תעשוק את רֵעך. והוא עבר ועשק, 
משלמים לו מידה כנגד מידה,
%break
שהוא עשוק בבניו ע"י הס"א. ומשום זה אמר שלמה, את כל 
העשוקים. אמר, אני עומד ויודע בכל אלו עשוקים בכל צד שעשק, ולא 
שראה כל העשוקים שבעולם.
%letter 350
.350 למה הם עשוקים? כמ"ש, אשר נעשים תחת השמש. אשר 
נעשים? אשר גָרים, היה צריך לכתוב. ואם עשיה היא לשבח, הרי היא 
למעלה מהשמש, ששם מקום השבח והתיקונים. למה כתוב תחת 
השמש?
%letter 351
.351 ודאי שנעשים. אלא כיוון שעשוקים שם מהרוח שלהם, למה 
באים לעוה"ז בגלגול? כי עשיה היא בגוף, שהוא בעולם עשיה. אלא 
הרוחות ודאי נעשים, שנעשים ברוח ובגוף בעוה"ז.
%break
וכיוון שהשתכלל הגוף שלהם, והרוח נעשה והתלבש בגוף זך ונקי 
בלא לכלוך של עוונות, בעוה"ז, אז נעשק הגוף כמו שנעשק הרוח. 
וזהו הגוף, שהס"א נהנית בו יותר מכל.
%break
ויש שם רוחות עשוקים אחרים בכמה מינים, שלא נעשו בגופים, שלא 
התגלגלו לעוה"ז, אבל אלו הם העשוקים שנעשו בגופים. ע"כ כתוב, 
אשר נעשים.
%letter 352
.352 יש אחרים אשר נעשו, שבני אדם הטריחו את ריבונם. והם, מי 
שעשק אשת חברו בסתר או בגלוי, ואותו הילד שנולד מהם, עשוק 
הוא, בלא רצון אדונם, ובלא ידיעת בעל האישה. אלו המעשים הם 
עשוקים, והטריחו את הקב"ה לעשות להם גוף ולצייר להם צורה.
%break
אלו הם עשוקים אשר נעשו, אשר ודאי נעשו הגופים שלהם באונס. 
משום זה אמר שלמה המלך, ואראה את כל העשוקים, בכל מיני 
עשוקים אני עומד ויודע, אלו אשר נעשו בעשיה.
%letter 353
.353 כמו אלו, הם העשוקים שכבר נעשו בעורלה, שלָקח והִרבה 
והגדיל הגוף. ועשה אותו. וכשנעשה בן 13 שנה, עושקים אותו ממנו 
ולוקחים אותו. הרי עשוקים אשר נעשים. ועל הכול עמד שלמה המלך, 
ואמר, אני עומד ויודע על כל העשוקים אשר נעשים.
%page 369
%letter 354
.354 והנה דִמעת העשוקים. הכול שופכים דמעות עם טענה לפני 
הקב"ה. אלו שופכים דמעות, כי העורלה, הס"א, הִרבה וגידל אותם 
עד 13 שנים. ואח"כ עושקים אותם מהעורלה, והקב"ה לוקח אותם. 
הרי לך עשוקים, אשר נעשו כבר.
%letter 355
.355 בן 13 שנה ויום, שעבר עבירה שעונשה מיתה, הורגים אותו. 
להם יש טענה, ועתידים לומר, ריבון העולם, תינוק בן יומו שחטא, 
האם דנים אותו בדין? אני בן יומו הייתי,
%break
כי אחר 13 שנים קורא לי הקב"ה בן, כמ''ש, ה' אמר אליי, בני אתה, 
אני היום יְלִדְתיך. ריבון העולם, האם לילד בן יום עושים דין? הרי 
דמעת אלו העשוקים ואין להם מנחם.
%letter 356
.356 ויש עשוק אחר, שנקרא ממזר. כשנפטר מהעולם, מבדילים 
אותו מיד מקהילת העם הקדוש. הממזר ההוא העני והמסכן, שופך 
דמעות לפני הקב"ה וטוען לפניו, ריבון העולם, אם אבותיי חטאו, אני 
איזה חוב עשיתי?
%break
הרי מעשיי היו כשרים לפניך. והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם. 
וכן לכל אלו עשוקים יש להם טענה לפני הקב"ה, ומהטענה ההיא אין 
להם מנחם, ואין מי שישיב מילה על ליבם.
%letter 357
.357 ומה שכתוב, והנה דמעת העשוקים, הם, אלו שמתו בחיק 
אימם, אלו עושים לשפוך דמעות לכל בני העולם, משום שאין דמעות 
יוצאות מהלב כמו אלו דמעות, כי כל בני העולם תמהים ואומרים, הרי 
דינים של הקב"ה אמת הם, ועל דרך אמת הולכים.
%break
אלו ילדים מסכנים שלא חטאו למה מתו? איפה דין אמת שעושה 
ריבון העולם? ואם בעוונות אבותם הסתלקו מהעולם, למה? ודאי אין 
להם מנחם.
%letter 358
.358 הדמעה ההיא שלהם בעולם ההוא, הם מגִנים על החיים. יש 
מקום מתוקן בעולם ההוא, שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד 
שם, והקב"ה אוהב אותם ומתדבק בהם, ומתקן בהם הישיבה 
העליונה שלו. ועליהם כתוב,
%break
מפי עולְלים ויונקים ייסדתָ עוז. ולמה עולים שם? הוא כמ"ש, למען 
צורריך להשבית אויב ומתנקם. וכן יש מקום אחר לבעלי תשובה.
%letter 359
.359 עשרה דברים נבראו בערב שבת. הַכְּתב והמכתב והלוחות. 
כמ"ש, הלוחות מעשה אלקים. וכתוב, המכתב, מכתב אלקים הוא. 
מהי הראיה מכאן, שהיה בערב שבת?
%break
בכל מעשה בראשית לא כתוב שֵם מלא, אלא כתוב אלקים, בכל מה 
שנברא. עד שכל המלאכה השתכללה בערב שבת ונקרא הוי"ה 
אלקים, שם מלא.
%letter 360
.360 אע"פ שבשם אלקים נברא הכול, לא השתכלל בעשיה כל מה 
שנברא עד ערב שבת. בשעה ההיא השתכלל הכול בעשיה, כמ"ש, 
מלאכתו אשר עשה. וכתוב, מִכּל מלאכתו אשר עשה, כלומר, שעמדה 
במעשה. וע"כ כתוב, והלוחות מעשה אלקים.
%break
כאשר השתכלל העולם בשם אלקים במעשה בערב שבת, ולא אח"כ, 
שכתוב, הוי"ה אלקים. ובזה השתכלל העולם ועמד על קיומו.
%letter 361
.361 בשעה ששבר משה את הלוחות, שכתוב, וישַבֵּר אותם תחת 
ההר, צף הים, האוקיינוס, ממקומו, ועלה להטביע העולם. מיד, וייקח 
את העגל אשר עשו, וישרוף באש, ויִטחן עַד אשר דָק, ויִיזֶר על פני 
המים.
%page 370
קם משה על מי אוקיינוס ואמר, מים מים, מה אתם רוצים? אמרו, הרי 
לא התקיים העולם אלא על התורה שבלוחות. ועל התורה ששיקרו בה 
ישראל ועשו עגל הזהב, אנו רוצים לשטוף את העולם.
%letter 362
.362 מיד אמר להם, הנה כל מה שעשו בעוון העגל מסוּר לכם, ולא 
די כל אלו האלפים שנפלו מהם? מיד, וייזר על פני המים. ועוד לא היו 
שוככים המים, עד שלקח מים ממימי אוקיינוס והשקה אותם. מיד 
שקע האוקיינוס במקומו.
%letter 363
.363 הרי במדבר לא היו מים, ובהכרח שלקח ממימי אוקיינוס. הייתכן 
שלבאר של מרים השליך האפר? חס ושלום שישליך שם משה 
הזיכרון הרע הזה, ולשתות אח"כ.
%break
ועוד, שעד עתה עוד לא הייתה להם באר, עד שבאו למִדבר מַתָנה. 
כמ''ש, באר חפרוּהָ שרים, וממִדבר מַתָנה. משם ירשו הבאר.
%letter 364
.364 מהו חרות על הלוחות? חירות ממלאך המוות, חירות משעבוד 
מלכויות, חירות מכל. חירות הוא החותם של עוה"ב, שבו חירות בכל 
מיני חירות. ואם לא נשברו הלוחות, כל מה שבא אח"כ לעולם לא היה 
בא, והיו ישראל בצורת מלאכים עליונים שלמעלה.
%break
וע"כ כתוב, והלוחות מעשה אלקים הֵמה. שאין לומר, שלאחר 
שהשתכלל העולם ונזכר שֵם מלא הוי"ה אלקים, היו הלוחות, אלא 
משעה שהשתכלל העולם בשם אלקים, מטרם שבא השבת.
%letter 365
.365 מעשה אלקים הֵמה. מהו המה? הפוך המ"ה ותמצא מה"ה, 
שפירושו מב' צדדים, מב' אותיות ה' דהוי"ה, בינה ומלכות. אחד 
במעשה, ה"ת, מלכות. ואחד מחירות של מעלה, ה"ר, בינה, רשוּם 
למעלה, בבינה, לשמור הכול.
%break
והמכתב מכתב אלקים הוא, כלומר אש שחורה על אש לבנה. מכתב 
אלקים הוא. הוא, בינה הנקראת הוא. חירות, כי היובֵל, בינה, נקרא 
חירות, ועושה חירות לכל העולם.
%letter 366
.366 עד כאן דבריי, מכאן והלאה תדעו, שצד הרע לא ישלוט עליכם. 
ואני הזקן עומד לפניכם להעיר דברים אלו. קמו החברים, כמי שהעיר 
משנתו והשתטחו לפניו, ולא יכלו לדבר.
%letter 367
.367 שימֵני כחותָם על ליבך כחותם על זרועך, כי עזה כמוות אהבה 
קשה כשאול קנאה. שימני כחותם, בשעה שהתדבקה כנ"י, המלכות, 
בבעלה, ז"א, אמרה, שימני כחותם.
%break
כיוון שהתדבקתי בך, כל צורתי תהיה חקוקה בך. ואע"פ שאלך כאן או 
כאן, תמצא צורתי חקוקה בך, ותזכור אותי.
%letter 368
.368 וכחותם על זרועך, הוא כמ"ש, שמאלו תחת לראשי וימינו 
תחבקני. שתהיה צורתי חקוקה שם, ובכך אהיה מתדבקת בך לעולם 
ולא אשכח ממך. כי עזה כמוות אהבה, בגבורה חזקה, כאותו מקום 
ששורה בו המוות. אהבה הוא מקום שנקרא אהבת עולם.
%letter 369
.369 קשה כשאול קנאה. כמו אצל האהבה. כי השמות אהבה קנאה 
באים מצד השמאל. רְשָׁפיהָ רִשפֵּי אש, רשפים הם אבנים ומרגליות 
טובות, שנולדו מהאש הזה,
%break
שהן מדרגות עליונות, משלהבת היוצאת מעולם העליון, מקו שמאל 
דבינה, ונאחזת בכנ"י, שתהיה הכול ייחוד אחד. 
ואמרו אל הזקן, ואנו, הרי אהבה ורשפי שלהבת הלב אחריך. יהי רצון 
שהצורה שלנו תהיה חקוקה בליבך, כמו שצורתך חקוקה בליבנו.
%page 371
%H וכי יינָצו אנשים
%break
%letter 371
.371 וכי יינָצו אנשים, ונגפו אישה הרה ויצאו ילדיה, ענוש ייענש 
כאשר ישׁית עליו בעל האישה. וכי יינצו אנשים, אלו מיכאל וס"מ. 
מיכאל מצד הקדושה, וס"מ מצד הטומאה.
%break
ונגפו אישה הרה, זו כנ"י, המלכות. ויצאו ילדיה, לגלוּת. ענוש ייענש, 
זה ס"מ. כאשר ישית עליו בעל האישה, זה הקב"ה.
%break
%H להשיב אבדה
%break
%letter 372
.372 המצווה שאח"ז, להשיב אבדה. ואחריה להשיב הגֶזל. אמר רבי 
שמעון למשה רבינו, הקב"ה עתיד להחזיר לך אבדה, שאיבדת מחמת 
הערב רב. וזוהי הכּלה שלך, המלכות.
%break
כי משה הוא בעלה דמטרוניתא. כי בזמן שהערב רב עשו את העגל, 
נפלה הכלה שלך. כמ"ש, וישלך מידיו את הלוחות. הרומזים על 
המלכות.
%letter 373
.373 וכתוב בך, לֶך רֵד. רומז על הירידה שלך בגלות הרביעית. לך, 
פירושו, כמ"ש, לֶך לךָ מארצך, לגלוּת. בשם משה יש ש', שבה ג' 
קווים. כאן בג' קווים של הש' נרמז לֶך לךָ ג"פ בגלות.
%break
ובגלות הרביעית, רד, בשביל בת יחידה שלך, המלכות, שהיא כלה 
שלך, שנפלה. כמ"ש בגלות רביעית, נפלָה לא תוסיף קוּם. ומיד 
כשאתה תרד בשבילה, תקום עימך. כי לא תוסיף קום, מעצמה, אלא 
ע"י בעלה, משה. וזוהי, השבַת אבדה שלך.
%letter 374
.374 שלא לחינם נגלתה לך התורה יותר מכל ישראל, ועלתה אליך 
כמים של הבאר, שעלו אליך ולא אל האבות, ולא לשום אדם. כי 
הבאר, המלכות, מכּירה אדוניה. ותורה זו, כתוב עליה, ומשָׁם בְּאֵרה 
היא הבאר אשר אמר ה' למשה, אסוף את העם ואֶתְנה להם מָים.
%break
הבאר היא מלאה, ומֵימֵיה אינם יוצאים החוצה. והיא באר מים של 
התורה, שהתורה נקראת מים, שהוציאה כל המים, כל התורה. וכל 
המים שבעולם נכנסים בה, ומימיה אינם יוצאים החוצה, אלא הם 
מכונסים בתוכה.
%letter 375
.375 והיא באר, שאפילו כל בני העולם ישאבו ממנה מים, ואפילו כל 
ענני העולם, לא יחסירו ממנה אפילו כחוט השערה. משום שהבאר 
הזו אין לה סוף, והיא יותר עמוקה מהתורה, כמ"ש,
%break
ורְחָבה מִנִי ים. ומי ששואב מים בכד של הבאר, בכ"ד (24) ספרי 
הקודש, הוא בולע כל החכמות שבעולם, כש"כ הבאר עצמה.
%letter 376
.376 וכן עתיד הקב"ה להשיב לך הגזלה שלך, שהוא המַטֶה, שכתוב 
בו, ויגזול את החֲנִית מיד המצרי, שעליך כתוב איש מצרי. ובגלות 
שלך ובגלגול שלך, שיש בכל דור התפשטות של משה, יפריש לך ערי 
מקלט להציל אותך מכמה שרודפים אחריך, שאין להם סוף.
%page 372
%H להפריש ערי מקלט
%break
%letter 377
.377 מצווה להפריש ערי מקלט למי שהרג. משום שאותו המצרי 
שהרגת במצרים, שבו היה הנחש הקדמוני, וכל המחנות שלו, שהיו 
סובבים אותו, והרגת אותו לפני זמנו,
%break
ולא יראת מרודפים שלו, שבכמה מקומות רדפו אחריך כמה נשים 
בנעוריך, שהן הקליפות. והקב"ה נתן לך ערי מקלט להינצל מהן, והם 
שערי תשובה.
%letter 378
.378 משום שאתה בן י"ה, שמשה היה במדרגת ו', ז"א, בן של או"א, 
שהם חו"ב, י"ה. ואחרי שחזרת בתשובה בה"ת דהוי"ה, עלית לבינה, 
וזכית שם לשם יה"ו, שהוא עה"ח. כי בינה נקראת אלקים חיים, וז"א 
העולה לבינה נקרא עה"ח.
%break
ובגללה אתה זוכה לאות ה"ת, המלכות, משום שהכנסת עצמך אחריה 
בתשובה, להחזיר אותה לאדונך, ולהעלות אותה מהגלות, ולא לקבל 
על זה שכר.
%letter 379
.379 והקב"ה שם שׁמו בך. ומשום שהמחשבה שלך הייתה לעילת 
העילות, כתר, שם בך מחשבתו, שהיא חכמה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, 
הוי"ה בגי' מ"ה (45). כי חכמה אותיות כ"ח מ"ה,
%break
שע"י השם מ"ה, קו האמצעי שבמוחין, התגלתה החכמה. ועילת 
העילות, מייחד אלו האותיות בך, כדי להכיר ולדעת אותו באלו 
האותיות.
%letter 380
.380 אחרי שנכלל במחשבה, שהיא ג"ר, ממשיך לבאר איך קיבל 
שאר ו"ס. משום שהיית גומל חסד עם השכינה, שכל המצוות שלך הן 
לקיים איזה חסיד המתחסד עם קונו,
%break
נתן לך מידת החסד. ומשום ששמרת מצוות הלא תעשה, והיה לך 
להתגבר על יצרך, לקשור אותו תחת ידך, ולא השתדלת במצווה זו, 
אלא לקשור את ס"מ תחת ידיו של הקב"ה.
%break
ובת זוגו של ס"מ, שהיא שפחה רעה, לקשור תחת יד הגבירה, 
מלכות, אותם וכל הממונים וכל המחנות שלהם. ע"כ נתן לך הקב"ה 
מידת גבורה שלו, שתהיה בעזרתך,
%break
שיתחלחלו ויפחדו ממך ס"מ ובת זוגו, וכל הממונים והמחנות שלהם, 
ויהיו קשורים בשרשרות תחת ידך.
%letter 381
.381 ומשום שחזרת בתשובה באות ברית, יסוד, ירדה הבינה, 
אותיות יה"ו, להתחבר עם צדיק, יסוד, בשבילך. וע"כ נתן לך הקב"ה 
אות ברית צדיק שלו, יסוד. ומשום שבמחשבה טובה עשית הכול, כך 
ירד השם המפורש עליך, וממחשבה, ג"ר, ירד עליך.
%letter 382
.382 ומשום שאתה משתדל בכל יום בשתי השפתיים שלך בתפילה, 
לשבח את אדונך בפסוק, אדנ"י שפתיי תִפתח, בשתי השפתיים שלך, 
בנביאים ובכתובים, ובכל מיני זמר וניגון בתפילה, הקב"ה מוריד אותם 
בשתי השפתיים שלך, שהם נו"ה.
%break
כש"כ המדרגה שלך, העמוד האמצעי, ת"ת, שבו השתדלת בכל 
הימים שלך באמת, הקב"ה נתן אותו לך להעלות אותך בו בתורת 
אמת, הכלולה מכל המידות והאותיות, שהם חג"ת נה"י, בשם 
המפורש בד' אותיות הוי"ה, שהוא ג"ר.
%letter 383
.383 כי מטרם שחזרת בתשובה, לא היית אלא באילן של טו"ר. עֶבד 
ונַער היה שׁמך בתחילה, כמ"ש, והנה נער בוכה. עֶבד נאמן, כמ"ש, 
לא כן עבדִי משה, בכל ביתי נאמן הוא.
%page 373
ואותו הרע, שהוא שותפו של עבד, גרם לך לחטוא בסלע, משום 
שהמטה שנמסר לך, היה מאילן של טו"ר, ממט"ט ומס"מ, מט"ט טוב 
וס"מ רע.
%break
%H מ"ט (49) ומוט
%break
%letter 384
.384 ועתה שחזרת בתשובה, והתדבקת בעה"ח, הרי יצאת ממדרגת 
עבד וחזרת להיות בן להקב"ה, והמטה שנמסר בידך יהיה עה"ח, 
שהוא ו', בן י"ה, ותיכנס האות ו' במ"ט (49) פנים שלך בתורה, ותהיה 
מו"ט ויתקיים בך הכתוב, לא ייתן לעולם מוט לצדיק.
%break
מ"ט פנים, הם מ"ט אותיות שבשמע ישראל, ובשכמל"ו. שהם שש 
מילים של הייחוד העליון, ו' עליונה, ת"ת, ושש מילים שניות של 
בשכמל"ו, של הייחוד התחתון, ו' שנייה של מילוי וא"ו,
%break
שהוא צדיק, יסוד. והם מוט. באמצעם של ב' אותיות ו' היא האות א'. 
כמ"ש, ויישאוּהו במוט בשנָיים, בשתי אותיות ו'.
%letter 385
.385 בלא וא"ו באמצע הוא מָט, כמ"ש, צדיק מָט לפני רָשע. ומי 
שגרע זה הוא א', כלומר אחד מחמישים. כי חמישים שערים ניתנו לך 
חסר אחד. כמו שלומדים,
%break
חמישים שערי בינה נמסרו למשה חוץ מאחד. וזהו א' החסר 
מחמישים, ונשאר מט. וזה גרם לך, צדיק מט לפני רשע. רשע זה 
ס"מ.
%letter 386
.386 זה מ"ט ממטֶה שלך, שכתוב, ומטה האלקים בידי. המטה שלך 
הוא מטה משה, ומשום זה א', בינה, חוזרת לך, כמו שלומדים, אָלף 
בינה. היא חוזרת לך בתשובה, ותיכנס בין ו"ו, ותיעשה וא"ו,
%break
לקיים בך לישראל הכתוב, וברחמים גדולים אקבְצךְ. משם והלאה 
יתקיים בך הכתוב, לא ייתן לעולם מוט לצדיק.
%letter 387
.387 בזמן ההוא יתקיימו בך שתי מצוות, כמ"ש:
א. הקֵם תקִים עימו,
ב. עזוב תעזוב עימו.
%break
הקֵם עם ו' עליונה, הוא משיח ראשון, משיח בן דוד. תקים עם ו' 
שנייה, הוא משיח שני, משיח בן יוסף. עימו, זה בן עמרם, שעליתָ 
לבינה, שהיא א' שבאמצע שתי אותיות ו', והן ו' במילוי: וא"ו.
%letter 388
.388 ולמי הקם תקים? לאות ה', המלכות, שנפלה באלף החמישי 
אחר ע"ב (72) שנים, כמניין עזוב תעזוב עימו. עזוב, אותיות ע"ב ז"ו. 
ע"ב, ע"ב שמות וייסע ויבוא ויֵט. ז"ו, הם ראשי תיבות ז"ה וא"ו. ו' מן 
יה"ו, ז"א. שָׁם עֵזר ולא קימה.
%break
שם, בחמשת אלפים וע"ב (5072) שנה. עזר, לעזור לאות ה' 
הנופלת. ולא קימה, שאינו עוד זמן הקימה והגאולה. וזהו עזוב תעזוב, 
עזרה בלבד.
%break
שָׁם נוהג הכתוב, בעִיתו יורֶה ומַלקוש, ואספתָ דְגָנֶך ותירושך ויִצְהָרֶך, 
שהם ישראל. שע"י התיקונים של יורה ומלקוש בעיתו, נאספים ישראל 
מהגלות.
%page 374
דגן, ישראל. תירוש, הלוויים. ויצהר, הכוהנים. וכן נוהגים התיקונים 
של לֶקט שִכחה ופאה, כמ"ש, לעני ולגֵר תעזוב אותם. וכאן למדנו 
מצווה שלישית, לקט שכחה פאה.
%letter 389
.389 צריכים לחזור אחריהם לקיימם, כי מצד הצדיק, יסוד, הוא העני. 
עזוב תעזוב, יסוד צדיק. עימו, זה בן עמרם. וזהו, לעני ולגר תעזוב 
אותם. אתה גר, עַם עני, כמ"ש בך בתחילה, גֵר הייתי בארץ נוכריה.
%letter 390
.390 אבל הקימה, הגאולה, היא במדרגה שלך. הקֵם, ו' תחתונה, 
המילוי של ו', יסוד. תקים עימו, עם בן עמרם, במדרגה עליונה שלך, 
ת"ת, בשם מ"ה שלך, הוי"ה במילוי אותיות א', בגי' מ"ה (45), השם 
המפורש בשלמות. אחרי ק' ק' של הקם תקים נשארו תי"מ.
%break
זה מורה על יעקב איש תם, ת"ת. עימו, עם בן עמרם, יקום. הקם, זהו 
צדיק, יסוד. תקים, זהו תם, ת"ת.
%break
%H לפדות עבד עברי
%break
%letter 391
.391 המצווה שלאחר זו, לפדות עבד עברי ואמה עברייה, לייעד אמה 
עברייה, לדון בקניין עבד עברי, הענֵק תעניק לו. כמ"ש, כי תקנה עבד 
עברי שש שנים יעבוד. המלאך מט"ט הוא עבד ה', כולל ו"ק, חג"ת 
נה"י, כמספר שש אותיות שלו,
%break
שהם שישה סדרי משנה. ובהם יש לאדם לעבוד את אדונו, להיות לו 
עבד, להיעשות קניין כספו. כסף, הוא ימין, אברהם, שחסד היא 
מדרגה שלו, והתורה ניתנה משם.
%letter 392
.392 מי שעוסק בתורה, כדי לזכות לעוה"ב, היא נקראת קניין. כספו, 
נקראת ע"ש עולם התענוג. קניין, ע"ש הכתוב, אֵל עליון קונה שמיים 
וארץ. והכתוב, קְנֵה חכמה, קְנֵה בינה.
%letter 393
.393 אחרי שקנה אותה, גאולה תהיה לו. יש שקנוי לעולם, ויש שקנוי 
לו שש שנים. מי שקנוי לעולם, כתוב בו, ורצע אדוניו את אוזנו במרצע 
ועבָדו לעולם. אין עולם אלא עולמו של יובֵל, בינה,
%break
שהיא חמישים, וזוהי ק"ש, שיש בה כ"ה (25) אותיות בערבית וכ"ה 
אותיות בשחרית, שהן נ' (50) שערי בינה.
%letter 394
.394 אחר שאדם מייחד בהם את הקב"ה, שהוא עבד שלו בעול 
בתפילין על ראשו, ואוזנו נרצעת, שפתוחה לשמוע ק"ש. כי שְמע, בכל 
לשון שאתה שומע, כלומר משמעות, שצריך להבין משמעות הק"ש, 
שהוא הייחוד.
%letter 395
.395 שמי שהפדיון שלו תלוי בק"ש, שהוא החמישים, בינה, אין לו 
פדיון בגלגול ע"י אחר, כי נרצע הוא לאדונו. כאן לא כתוב, או דודו או 
בן דודו יגאלנו. כי בתפילה של אדם הוא כעבד, שכתוב בו, שש שנים 
יעבוד, ואין עבודה אלא תפילה.
%break
שש שנים יעבוד, ג' ראשונות וג' אחרונות שבתפילת שמונה עשרה, 
ששליח הציבור מוציא האדם ידי חובתו, למי שאינו יודע להתפלל 
בהם.
%break
הרי שיש לו פדיון ע"י אחר, ששליח הציבור גואל אותו, שהצדיק חי 
העולם, שהוא יסוד, שליח הציבור, נקרא בהם על שמו, של האינו יודע 
להתפלל, בשם, בועז, צדיק, גואל קרוב, ונאמן,
%page 375
שמשמעותם של השמות הללו, שעוזרים ופודים את מי שאינו יכול 
לעזור את עצמו. שזהו עניין הייבום והגלגול.
%letter 396
.396 קרוב ה' לכל קוראיו. טוב לאדם שכֵן קרוב מאח רחוק, עמוד 
אמצעי, ת"ת. יסוד נקרא שכֵן קרוב, ת"ת אח רחוק, בן י"ה, שעלה 
למעלה לבינה, כי עולם זה הוא עולמו של יובֵל, שהם חמישים אותיות 
של הייחוד של ק"ש, חמישים שערי בינה.
%break
שבעוה"ז, שהוא המלכות, יכול להיות לאדם פדיון מצדיק, יסוד, שהוא 
שש שנים, הכולל ג' ברכות ראשונות וג' אחרונות של התפילה, והוא ו' 
קטנה, יסוד, וזהו שכתוב, שש שנים יעבוד.
%letter 397
.397 אבל בעוה"ב, עולמו של יובל, בינה, ששם חמישים אותיות של 
ק"ש, אין שליח הציבור יכול להוציא ידי חובתו, משום שאין לו פדיון 
ע"י אחרים. משום זה, שְׁמע, בכל לשון שאתה שומע,
%break
רק שתקרא בעצמך. משום זה, אם אין אני לי מ"י לי. אני, היא 
המלכות, מ"י, הוא עולמו של יובל, בינה. הרמז הוא על ק"ש, ששם 
אין אנ"י אלא מ"י.
%break
%H חרב פִּיפיות
%break
%letter 398
.398 כששמעו דברים אלו ראשי ישיבות שירדו עם רבי שמעון, פתחו 
ואמרו למשה רבנו, משה, אתה פי השכינה העליונה והתחתונה, בינה 
ומלכות, שבשתיהן דיבר עימך הקב"ה פה אל פה בק"ש, כמ''ש, 
רוממות אֵל בגרונם וחֶרב פִּיפיות בידם.
%break
כי י' דהוי"ה היא ראש החרב, הסובב את השפה שלך. ו' דהוי"ה היא 
לשון החרב שלך. שתי אותיות ה' דהוי"ה הן שתי פיפיות בשפתיים 
שלך. ודאי שֵם אדונך, שהיא השכינה, מדבר בפיך. יו"ד ה"א וא"ו ה"א 
הוא במחשבתך, שהוציאה אלו חמישים שערי בינה מפיך.
%break
תורה, המוחין המתגלים מבינה בדעת לזו"ן ולבי"ע. וזה החרב, 
המכניעה והמשמידה את הס"א. וגילויה ע"י שיתוף המלכות בבינה, 
המשווה צורתן זו לזו. שבעֵת קטנות יש לבינה צורת המלכות, ובעת 
גדלות יש למלכות צורת הבינה, שמשיגה המוחין שלה.
%break
וע"כ יש לשתיהן אותה האות, ה', בשם הוי"ה, והן בצורה אחת בפי 
החרב, שנבחנות לב' פּיות של החרב, שהיא התורה. ובהן עיקר הכוח 
שבחרב, כי זולת ההשוואה לא היה שום גילוי לתורה. ונמצאות, שהן 
עיקר הפועלות להשמיד הס"א,
%break
כמו החוד של החרב, שהיא עיקר הפועל של החרב. וכן הן בצורה 
אחת בפה, ששׁם מקום הגילוי של המוחין ע"י הדיבור, שבינה היא 
שפה עליונה, והמלכות שפה תחתונה.
%break
ולכן אמרו, משה, אתה פי השכינה העליונה והתחתונה, שהוא נעשה 
לפֶה לשתיהן יחד, שזוהי האפשרות היחידה לגילוי התורה. שבשתיהן 
דיבר עימך הקב"ה פה אל פה בק"ש,
%break
שבפסוק שמע יש חמישים אותיות, שהם שערי בינה, שמהם כללות 
כל המוחין הבאים בגילוי התורה.
%page 376
רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם, כתוב על הפה של משה. י' 
דהוי"ה היא ראש החרב, הסובב את השפה. י' דהוי"ה, היא חכמה 
המזדווגת עם שפה עליונה, שהיא בינה וה"ר דהוי"ה, הם הראש של 
החרב, ג"ר. ו' דהוי"ה, הלשון שבפה והחרב של משה,
%break
כי היא הדעת הנמשכת מזיווג י"ה, והיא התורה. שתי אותיות ה' 
דהוי"ה, הן שתי פיפיות בשפתיים, ששפה עליונה היא בינה ושפה 
תחתונה היא מלכות, שהן הפועלות לגילוי המוחין בתיקון של השוואת 
צורתן זו לזו.
%break
וכשנתקנה המלכות בדרך הזו היא נקראת, שֵם שמיים. לכן אמרו, 
ודאי שֵם אדונך, השכינה, מדבר בפיך, כלומר המלכות המדברת 
ומגלה המוחין מהבינה.
%break
יו"ד ה"א וא"ו ה"א הוא במחשבתך, קו האמצעי שבמחשבה, שהיא 
ג"ר, המוציא חמישים שערי בינה מפֶה משה בשְׁמע.
%letter 399
.399 שורש דברים אלו הוא תיקון המלכות בבינה, והשוואת צורתן זו 
לזו. משום זה אליהו מתעכב למעלה, אסור שם כבבית האסורים, 
ואינו יורד אליך, כי בעשירות גדולה היה יורד אליך. והוא אסור למעלה 
ואינו יורד אליך, משום שהעניות שלך היא גאולה לישראל.
%break
ומשום זה אמר משיח, עד שיבוא העני. וזהו שכתוב, ובחבורתו נִרפָּא 
לנו.
%break
בסיבת המתקת המלכות בבינה, נגנזה המלכות דמדה"ד, והיא שער 
הנ' (50), הנעלם מכוח הגניזה הזו. וע"כ נ' שערי בינה נמסרו למשה, 
חסר אחד שהוא שער הנ'. וזהו עניות של משה, שאין עני אלא מדעת, 
שחסר לו שער הנ'. ועם גילוי אליהו מתגלה שער הנ'.
%break
משום המתקת צורת המלכות בצורת הבינה, בעניין חרב פיפיות, 
משום זה אליהו מתעכב למעלה, אסור שם כבבית האסורים, ואינו 
יורד אליך. כי מטעם המתקת המלכות בבינה, בחרב פיפיות,
%break
נגנזה המלכות דמדה"ד, שהוא שער הנ', ואליהו, שהוא גילוי שער 
הנ', מתעכב למעלה, כמו אסור בבית האסורים, ואינו יכול לרדת 
ולגלות אותו.
%break
כי בעשירות גדולה היה יורד אליך, עשירות הדעת המגלה שער הנ'. 
והוא אסור למעלה, משום שהעניות שלך היא גאולה לישראל, כי לולא 
המתקת המלכות בבינה וגניזת המלכות דמדה"ד, לא היו זו"ן 
והעולמות ראויים למוחין דג"ר.
%break
ונמצא שהעניות של משה, שהוא העלם שער הנ' מחמת הגניזה, היא 
גאולת ישראל, שע"י כן נעשו זו"ן והעולמות ראויים למוחין דג"ר, 
להשפיע לישראל, שבזה תלויים הגאולה וגמה"ת.
%break
וע"כ אליהו אסור למעלה, ולא יוכל לגלות את שער הנ', מטרם 
שיספיקו ישראל לקבל כל המוחין, הראויים להתגלות ע"י המתקה זו 
של מלכות בבינה.
%break
וע"כ בהכרח אליהו אסור למעלה ולא יוכל לרדת לגלות שער הנ'. 
שהגאולה תלויה, עד שיבוא העני, משה, משער הנ', ויגלה כל המוחין 
המוכרחים להתגלות.
%break
ובחבורתו נרפא לנו, כי אותו הכאב והחבורה של החיסרון של שער 
הנ', הוא המגלה את כל המוחין, ומרפא את ישראל מכל חסרונותיהם.
%letter 400
.400 אמר להם, נעשה לו התרה ויירד אליי, כי חשוב הוא לי מכל 
כסף שבעולם. והרי אני מוחל לו ומשחרר אותו ומתיר לו השבועה. 
ואתם ג"כ התירו לו. ואם צריך להתרה יתֵרה מזו, נשתדל בהתרתו, 
שיירד אליי.
%page 377
%H נדר ושבועה
%break
%letter 401
.401 שבועת ה', היא השכינה, הבת היחידה. ולא לחינם התקינו ג' 
אנשים להתיר את השבועה, אלא זו ש' של שבת, שג' ענפים של הש' 
הם ג' אבות, חג"ת, והקו העבה המקשר את ג' הענפים מלמטה היא 
הבת היחידה, שבועה, שמשתתפת בג' הענפים שבש'.
%break
מלכות נקראת שבועה, בעת שמחוברת עם חג"ת דז"א, שלמעלה 
מחזה שלו כרגל רביעית לכיסא העליון, שעל זה רומזת ש' של שבת. 
וע"כ ג' אנשים כנגד חג"ת יכולים להתיר את השבועה.
%letter 402
.402 השבועה חלה רק על דבר שיש בו ממש. נדר חל אפילו על דבר 
שאין בו ממש. נדרים עולים על שבועות. שכל הנשבע, נשבע במלך 
עצמו, במלכות. וכל הנודר כאילו נודר בחיי המלך, בינה, שמשם 
נמשכים החיים, המוחין, אל המלכות.
%break
בג"ר יכולה החכמה להאיר בלי לבוש החסדים, משא"כ בז"ת, שבהן 
אין החכמה מאירה בלי חסדים. לכן השבועה חלה רק על דבר שיש בו 
ממש. כי השבועה, המלכות הממשיכה חכמה למעלה מחזה דז"א,
%break
רביעי לאבות, אינה מתקיימת שם מחמת חיסרון של חסדים, אלא 
מוכרחה לרדת למטה מחזה ולקבל חסדים מיסוד דז"א, להלביש בהם 
החכמה.
%break
ואז חלה השבועה, כלומר מתקיימת. והמסך הזה של היסוד, הממשיך 
חסדים, מכונה, דבר שיש בו ממש, עוביות. משא"כ נדר, שהוא בינה 
וג"ר, חל אפילו על דבר שאין בו ממש, שאין צריך למסך להשפעת 
החסדים, כי בג"ר יכולה החכמה להאיר אפילו בלא חסדים.
%letter 403
.403 המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, יחדש לנו חידושים. כי 
כתוב, אין כל חדש תחת השמש, שהוא ז"א, אבל למעלה מהשמש יש 
חידושים. ובסתרי תורה, כמ"ש,
%break
שמש ומגן ה' אלקים צבאות, מאיר ומגן אפילו תחת השמש בעולם 
אצילות, ולא בעולם של הדיוט, כלומר בג' עולמות בי"ע, שיש שם 
קליפות, המכחישות ייחודו.
%break
ואע"פ שכתוב, זה לעומת זה עשה האלקים, שהקליפות הן מעשה 
אלקים, כי מהחושך, מהקליפות, יוצא אור, ע"י שבני אדם מתגברים 
עליהן, מ"מ נחשבות לעולם של הדיוט, ואין אור השמש, ז"א דאצילות, 
נמשך להגן עליהן.
%letter 404
.404 עוה"ב, בינה, הוא למעלה מהשמש, עמוד אמצעי, ז"א. וע"כ 
נדרים שהם משם עולים על שבועה וחלים על דבר שאין בו ממש, 
שאין בו המסך הממשיך חסדים.
%break
ומשום ששבועה היא עוה"ז, מלכות, שאין לה קיום אלא על יסוד, 
הנושא למסך דחסדים שיש בו ממש. כמ"ש, וצדיק יסוד עולם. ונמצא, 
שאינה חלה, אלא על דבר שיש בו ממש.
%letter 405
.405 ביסוד נשבעים, כמ''ש, חי ה' שִׁכְבי עד הבוקר. והיסוד נקרא חי. 
השכינה התחתונה, הנקראת כותל מערבי, שהוא המלכות, היא משכן 
שלו, ע"ש שהיא תל שהכול פונים אליו. כי כותל הוא אותיות כ"ו ת"ל. 
הוי"ה, ז"א, בגי' כ"ו (26),
%break
ודאי השכינה תל של ז"א, ע"ש הכתוב, קווּצותיו תלתלים שחורות 
כעורב, שעל כל קוץ תִלֵי תִלים של הֲלכות.
%page 378
ד' של אחד היא תל שהכול פונים בו, המלכות. והקוץ של הד', יסוד, 
המבדיל אותה מצורת ר', נאחז בין א"ח של אחד, ז"א, ובין ד' של 
אחד, המלכות, כמ"ש, כי כל בשמיים ובארץ. כי כל, הוא שם היסוד, 
והוא נאחז בז"א, שנקרא שמיים, ובמלכות, שנקראת ארץ.
%letter 406
.406 העולם עומד על היסוד, על עמוד ששמו צדיק, כמ"ש, צדיק יסוד 
עולם. והוא ברית של השבועה, מלכות, כי עליו עומדים א"ח ד', שמיים 
וארץ, שכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא 
שמתי. א"ח הוא שמיים, ז"א. ד' היא ארץ, המלכות.
%letter 407
.407 הברית, יסוד, אחוז בין שמיים וארץ, זו"ן, ובו השבועה, 
המלכות. כמ''ש, חי ה' שִׁכבי עד הבוקר. כי השבועה תלויה ביסוד, 
הנקרא חי. ומי שנשבע בשׁמה לשֶקר, כאילו הרס הבניין של שמיים 
וארץ, והחזיר את העולם לתוהו ובוהו.
%break
כי אם אדם מסיר הקוץ, יסוד, מהד' של אחד, המלכות, יישאר אחר, 
ס"מ, שבמקומו שקר, ודומה כאילו האדם בנה שמיים וארץ על שקר. 
ואמת עומדת, ושקר אינו עומד, שסופו להתבטל. והוא הרס הבניין 
ונפלו שמיים וארץ.
%letter 408
.408 הנשבע לשקר הוא כאילו, כמ''ש, השליך משמיים ארץ תפארת 
ישראל. השכינה נקראת ארץ, ות"ת הנקרא שמיים, הוא עימה, שלא 
נפרד ממנה אפילו בנפילה שלה,
%break
לקיים בה הכתוב, אני ה' הוא שׁמי, וכבודי לאחֵר לא אֶתן. האמת, 
שהיא ז"א, נפלה עימה, כמ''ש, ותַשלך אמת ארצה.
%break
הרי שהגורם לנפילת המלכות, גורם ג"כ לנפילת ז"א. וע"כ הנשבע 
לשקר, גורם לנפילת שמיים וארץ. ומי שנשבע אמת, הוא מקיים 
הכתוב, אמת מארץ תִצמח. שהוא עמוד אמצעי, ז"א, הנקרא אמת, 
שבו עומד הבניין. הרי שבניין שמיים וארץ מתקיים על אמת.
%letter 409
.409 ומשום שהשבועה היא בניין של עוה"ז, מלכות, אין לה קיום בלי 
יסוד, דבר שיש בו ממש, הנושא למסך, שעליו יוצא זיווג החסדים. 
נדר, עוה"ב, בינה, עולה על שבועה, והוא חל על דבר שאין בו ממש, 
שהבינה אינה צריכה יסוד להתקיים עליו, שהוא ברית,
%break
שבו תשמיש המיטה. כי בג"ר אין החכמה צריכה לחסדים להתלבש 
בהם. ומשום זה ביוה"כ, שהוא עוה"ב, בינה, שבו תיקנו תפילת כל 
נדרי, משום שהנדר הוא מבינה, אסור בתשמיש המיטה, שאין זיווג 
דיסודות נוהג בבינה.
%letter 410
.410 בבינה אות ברית, י', יסוד דבינה, הוא עטרה של ספר תורה, 
שהוא צדיק, יסוד דז"א. העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתייה, ולא 
תשמיש המיטה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם.
%letter 411
.411 משום שאין שימוש בעוה"ז, מלכות, בעטרה על ראש צדיק, 
הנוהג רק בבינה, כל המשתמש בעטרה חלף מהעולם. כי העטרה 
בעוה"ז היא למטה מהיסוד ואינה בראש צדיק. הנקודות הן שימוש 
לאותיות. אבל בעוה"ב, בינה, אין שימוש לאותיות, שרומזים לזו"ן.
%break
ומשום זה בספר תורה אין נקודות באותיות אלא תגים, הנמשכים 
מבינה, והם עטרה בראש האותיות, שהם זו"ן. ומשום זה מי שמשמש 
בספר תורה, חלף מהעולם. וכך, מי שמשמש במי שלומד הלכות, עליו 
אמרו, המשתמש בעטרה חלף.
%page 379
%H גורן ויקב
%break
%letter 413
.413 משה, עבד הנאמן, עליך עבד עברי כתוב, הענֵק תעניק לו 
מצאנך ומגורְנְךָ ומיִקְבְךָ. הענק לו, תעניק לבניו את הדברים הנסתרים 
האלה. ומגורנך, בגורְנה של תורה שלך.
%break
מיקבך, בגורן וביקב הכתוב מדבר על דרך שלימדו בעלי המשנה, 
בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר.
%break
גורן הוא זכר, ז"א. פסולת גורן הם דינים דדכורא, הנמשכים משורוק. 
יקב הוא נוקבא, מלכות. פסולת היקב הם דינים דנוקבא, הנמשכים 
מחיריק.
%letter 414
.414 יק"ב ראשי תיבות ייחוד קדושה ברכה של הקב"ה. והיא 
השכינה, מלכות, שהיא ברכה של הקב"ה, כשהיא בימין, חסדים. והיא 
קדושה של הקב"ה, כשהיא בשמאלו, בחכמה. והיא ייחוד של הקב"ה, 
כשהיא בקו האמצעי.
%break
כך עולות האותיות של הקב"ה במספר יב"ק (112), אותיות יקב. 
הקב"ה בחשבון יב"ק. כי הקב"ה הוא ז"א, והנוקבא היא החשבון של 
ז"א.
%letter 415
.415 מי שהוא בקי, אותיות יקב, בהלכה שלו, בשכינה, הקב"ה עימו, 
שבזכותה לא יזוז ממנו לעולם. שיש הלכה, שהיא נערה, משמשת 
שלה מצד הנער, מט"ט שבבריאה, ועליה אמרו הלָכה כפלוני, 
שסובבת על הנערה שלה.
%break
אבל הלכה של משה היא שנאמר בה, הלָכה למשה מסיני, מפי 
הגבורה נתן לך הקב"ה בתו, השכינה.
%letter 416
.416 משום זה על הלכות אחרות כתוב, רבּות בנות עשו חיִל. על 
הלכה של משה כתוב, ואַת עלית על כוּלָנה, שהתגברה על כולן 
בגבורה. ה' עימך גיבור החיל. נתקן בך, והשלים בניין המלך, 
השכינה. כי הוא בונה את בניינו על פיך ועל ידך.
%letter 417
.417 פתח משה ואמר, המלאך הגואל אותי מכל רע, שהוא השכינה, 
שכתוב בה, וייסע מלאך האלקים, יברך אתכם בעוה"ב, בינה. ויִדְגוּ 
לרוב בקֶרב הארץ, בעוה"ז, מלכות. שתהיה ממשלתכם בשני עולמות 
שאתם חיים.
%break
שמי שהוא מעוה"ז, מלכות, נקרא חי, כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים 
בה. חיים בבינה, חיים כאן, במלכות.
%letter 418
.418 משא"כ מי שמלובש בקליפות של עור בשר עצמות וגידים של 
הגוף השָפל, שהרוח מת שם. כמו מת שאינו רואה, אינו שומע, אינו 
מדבר, ואין לו תנועה בכל האיברים שלו, כך הרוח אינו רואה מה 
שלמעלה ממנו.
%break
שלומדים עליהם, דע מה למעלה ממך, עין רואה, ואוזן שומעת, וכל 
מעשיך בספר נכתבים.
%letter 419
.419 כמה מלאכים הולכים עימו, כמ"ש, כי מלאכיו יצַווה לָך. ואין לו 
רשות בגוף הזה, להסתכל בהם ולשמוע קולם, שהם חיות אש 
מדברות ומקדשות ומברכות להקב"ה ולישראל יחד.
%break
כש"כ לשכינה, שהיא עליהם. וכש"כ להקב"ה, שהוא למעלה משכינה, 
שבה מקבל תפילות ישראל.
%letter 420
.420 ובשביל העוונות היו מתלבשים באלו הקליפות, כמו האדם, 
שעוונות אבותיהם בידיהם. שאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם.
%page 380
%letter 421
.421 לעת"ל, כתוב, ולא ייכָּנֵף עוד מורֶיך והיו עיניך רואות את מוריך. 
כי כשאתם בעוה"ז, מלכות, שאין לכם קליפות ועורות, יש לכם רשות 
להסתכל בבני העולם, ובני העולם יש להם רשות להסתכל בכם. 
ומשום זה נאמר עליכם,
%break
שאתם חיים, והעולם שלכם הוא עולם החיים. אבל העולם השפל 
הזה, הוא עולם המתים, שכל האלוהות של אוה"ע, מבלעדי ה', כולם 
מתים.
%break
%H משגיח מן החלונות
%break
%letter 422
.422 אמר רבי שמעון למשה, עכ"ז שאתה אינך יכול להסתכל בבני 
העוה"ב בעיניים ולא במלאכים, כש"כ בהקב"ה ושכינתו. אבל בעין 
השכל של ליבך אתה רואה הכול,
%break
בבני עוה"ב ובמלאכים ובהקב"ה ובשכינתו הסובבים אותך. ומשום זה 
שלמה, שכתוב בו, ויֶחְכם מכל האדם, אמר, וליבי ראה הרבה חכמה 
בעיני השכל.
%letter 423
.423 אבל בנבואה, אין רשות לנביא להסתכל בה בעין השכל, אלא 
בעיניים, שהיא מראֶה וחיזיון של העיניים. כמ''ש, במראָה אליו 
אתוודָע. ועוד בחֶזיון לילה. מראֶה ביום, חיזיון בלילה. והכול בעיניים 
ולא בעיני השכל של הלב.
%break
וב' העיניים הן ב' מתווכות של הלב, שמתווכות בין היצה"ר שבלב לבין 
האדם, והמשמשים שלו. והוא מלך ביניהם. ומשום זה חכם, הרואה 
בעיני הלב, הוא טוב מנביא, שרואה בעיניים. וכן ב' אוזניים הם ב' 
משמשי הלב.
%letter 424
.424 משום זה, הלב רואה, הלב שומע, הלב מבין, הלב יודע. כמ''ש, 
ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. הרי חכמה ותבונה ודעת בלב, שבהן 
נעשו שמיים וארץ ותהומות, ובהן נעשה המשכן.
%letter 425
.425 משה, מי שהכול כך בליבו, רואה יותר מנביא, כש"כ המחשבה 
שלך שאין לה סוף, ובה תסתכל בההוא שאין בו סוף, מה שלא היה 
לך רשות בתחילה להסתכל בעיניים. כמ"ש, וראית את אחוריי ופניי 
לא ייראו.
%letter 426
.426 אווילי הלב הם מתים וסוּמים באלו הקליפות של הגוף. אבל 
אצלך אין אלו חשובים כלום. ואינם מפסיקים בינך ובין הקב"ה 
ושכינתו, ובין כל בני עוה"ב והמלאכים, כי כן יבוא אליך באלו החלונות 
של העיניים והאוזניים ונקבי האף והפה.
%break
כמלך הבא בסתר לחדרי חדרים לדבר עם בנו. ומשום זה מתפללים 
ישראל בתפילתם, אתה חופֵש כל חדרי בטן, רואה כליות ולב, ואין כל 
דבר נעלם ממך.
%letter 427
.427 וזה שאמר שלמה, משגיח מן החלונות, חלונות של העיניים, 
האוזניים, נקבי האף והפה. בשבעת הנקבים האלו עולה הנשמה 
בשבעה מיני בשמים. וכן התפילה עולה בשבעה מיני בשמים אלו,
%break
שהם נֵרְד, כַרכּום, קָנֶה וקינמון עם כל עצי לְבונה מור ואֲהָלות עם כל 
ראשי בשמים.
%page 381
בזמן שהתפילה עולה כך כמ"ש, מקוּטֶרת מור ולבונה. הקב"ה שואל 
עליה, מי זאת עולה מן המדבר מקוטרת מור ולבונה. מי זאת, מצד 
מ"י, בינה, כלולה משבעה מיני בשמים, חג"ת נהי"מ שלה, המאירים 
בריח, הארת החכמה.
%letter 428
.428 ק"ש זו כלולה מחמישים שערים שבבינה, שהם כ"ה אותיות 
שבק"ש של שחרית וכ"ה אותיות בק"ש של ערבית. כלולים משבע 
ברכות. בשחר, שתיים לפניה ואחת אחריה. ובערב, שתיים לפניה 
ושתיים אחריה. והם שבע ספירות, כמ"ש, הגדולה, והגבורה,
%break
והתפארת, והנצח, וההוד, כי כל בשמיים ובארץ, שהוא יסוד, לך ה' 
הממלכה, שהיא מלכות. שהיא כלולה מג' בשמים: מקוטרת מור, זהו 
כתר. ולבונה, חכמה. מכל אבקת רוכל, בינה.
%break
%H לא תהיה אחרי רבּים לרָעות
%break
%letter 429
.429 לא תהיה אחרי רבּים לרָעות ולא תַענה על ריב לנטות, אחרי 
רבּים להטות. אחרי רבים להטות, אין רבים פחות משלושה. ואם אין 
ב"ד של שלושה, אין להטות אחרי דינו.
%break
ב"ד, הוא השכינה. שלושה, הם ג' חיות של המרכבה שלה, חג"ת. 
השכינה נקראת דין תורה, דין של אמת. שהעמוד האמצעי, ז"א, נקרא 
אמת, והשכינה הדין שלו. וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו, זהו 
כאילו הִשליט את ס"מ בעולם.
%break
כמ"ש, ותַשלך אמת אַרצה, ז"א. ומפיל השכינה עימו, ומקים את 
הגיהינום, בת זוגו של ס"מ, עם ס"מ. במקום של דין אמת הוא מקים 
שפת שקר. דין אמת הוא עמוד אמצעי, שפת שקר, גיהינום וס"מ.
%letter 430
.430 משום זה, כשהדיין דן דין, הגיהינום פתוח לפניו משמאלו, שהוא 
בת זוגו של ס"מ. וחרב על צווארו, שהוא מלאך המוות. ס"מ מאחורי 
הצוואר. וגן העדן פתוח לימינו, ועה"ח פתוח לפניו על ראשו.
%letter 431
.431 אם דן דין שקר, שולט עליו מלאך המוות ושוחט אותו, ואח"כ 
שורף אותו בגיהינום. ואם דן דין אמת, הקב"ה מביא אותו לגן עדן, 
ונותן לו לטעום מעה"ח, שכתוב עליו, ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי 
לעולם. לעולם שנברא בתורה,
%break
שכתוב בה, עץ חיים היא למחזיקים בה. עץ חיים, הוא ת"ת. חיים 
שלו, הם חו"ב, חיי המלך.
%letter 432
.432 לעולם דין המלכות הוא דין. הדין הוא בלב, שהלב רואה. ומשום 
זה, אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ואין דיין אלא הקב"ה. מה 
שעיניו רואות, כי ה' עיניו משוטטות, עיניו על דרכי איש.
%letter 433
.433 משגיח מן החלונות. בשבעת נקבי האדם: בשתי העיניים, בשתי 
האוזניים, בשני נקבי האף, ובפה. הרי שבע ספירות של אמא עילאה. 
וכך מסתכל במעשיו בשבע, מצד השכינה התחתונה:
%break
בשתי הידיים ובצוואר, שהם שלוש. ועם גוף וברית, שהם ת"ת ויסוד, 
הם חמש. ועם שתי הרגליים, הרי שבע. שהם שבע ספירות של 
השכינה התחתונה.
%page 382
ב' אותיות השם י"ה, ג"ר, עם המילוי יו"ד ה"א, הן שבע אותיות. 
בשבע אותיות אלו שלו, מסתכל בשבעה נקבים של הראש. ונקראים 
נקבים ע"ש נקבה, אמא עליונה, שנקביה פתוחים לקבל. ב' אותיות 
ו"ה, בגוף, השכינה התחתונה,
%break
עם אותיות המילוי שלהן וא"ו ה"א, הן שבע אותיות, בשבע אותיות 
אלו שלו מסתכל בשבעה איברים שלמטה, ידיים צוואר גוף ברית 
ורגליים, שהם תיקון הגוף, שבהם עשיית המצוות.
%letter 434
.434 אשתו של ז"א, השכינה, דומה לגוף, שגופו של האדם התחתון 
נמשך ממנה. וע"ש המצוות הוא נקרא איברים, רמ"ח (248) איברים. 
וע"ש השכינה הוא נקרא גוף. כי מצד האחר אין גוף אלא לבוש, שהוא 
כמ"ש, עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תְשוכְכני.
%break
במקום שאין השכינה שָׁם לא נקרא הגוף ההוא של האדם התחתון, 
אלא נקרא לבוש של האדם, ז"א, שהוא תורה הנקראת אדם. כמ"ש, 
זאת התורה, אדם כי ימות באוהל.
%break
וכמ"ש, כתפארת אדם לשֶׁבת בית. ובמקום ששָׁם מצווה, השכינה, 
נקרא גופו של האדם התחתון, גופו של אדם. כמו גופי הלכות ופסקי 
דינים, שהם שמות השכינה.
%letter 435
.435 שופט, דיין, שוטר ושליט. הקב"ה שופט. עמוד אמצעי, ז"א, 
שמצד הבינה, המוחין דג"ר הנמשכים מבינה, שהוא הוי"ה, נקרא 
שופט. דיין נקרא מצד המלכות. שוטר הוא שליט, כמ"ש, ויוסף הוא 
השַליט. כל הספירות הן שופטים מצד אמא עילאה, בינה,
%break
שבה המוחין. ת"ת, הנמשך ממנה, הוא שופט, ובו כלולות כל 
הספירות. והן שוטרים מצד המלכות, שבה השליטה, והצדיק שוטר 
ומושל משם.
%break
%H מִדְבַר שֶקֶר תִרחק
%break
%letter 436
.436 מִדְבַר שֶקֶר תִרחק, ונקי וצדיק אַל תהרוג. מצווה להשוות את 
בעלי הדינים ולהתרחק מדבר שקר, שלא יאמרו, משוא פנים יש 
בדבר. כי הקב"ה, כתוב בו, אשר לא יישא פָנים, ולא ייקח שוחד, 
בסופי מילים נמצא אח"ד.
%break
הדיין הזה צריך להיות כמו האחד, שהוא הוי"ה אחד, שלא ייקח 
שוחד, שהוא יהיה בצורתו.
%letter 437
.437 וכן בדין צריך להשוות שני בעלי הדינים כאחד, שלא יטה הדין 
לזה יותר מזה, אלא במשקל אחד, עד שיקבלו הדין. ואח"כ כל אחד 
נידון לפי מעשיו.
%letter 438
.438 צדיק, יצה"ט שופטו. רשע, יצה"ר שופטו. בינוני, זה וזה שופטו. 
מי שהוא מעה"ח, שנמשך מז"א, אין לו דין כלל, אין לו יצה"ר. וזהו 
צדיק גמור, וזהו צדיק וטוב לו. ואין טוב אלא תורה, כמ"ש, כי לֶקח טוב 
נתתי לכם, תורתי אל תעזובוּ. וצדיק ורע לו, הוא מעצה"ד טו"ר,
%break
המלכות. ונקרא צדיק, למרות שרע לו, שהוא היצה"ר, אלא משום 
שיצה"ט שולט עליו, נקרא צדיק ורע לו, שרע הוא תחת רשותו.
%letter 439
.439 רשע וטוב לו. התורה נקראת טוב. נקרא רשע, משום שעלה 
להיות ראש ביצה"ר שלו, והטוב הוא תחת רשותו, כעבד תחת רבו.
%page 383
ואע"פ שרשע מכתיר את הצדיק, וצדיק גמור יכול להעניש אותו, 
כתוב, גם עֲנוש לצדיק לא טוב, כי משום הטוב ההוא שהוא תחת רגליו 
של הרשע, אין להעניש אותו, אולי יחזור בתשובה ויתגבר על יצרו, 
והיצה"ר יהיה עפר תחת רגליו.
%letter 440
.440 שמצד הרשע וטוב לו, השכינה שוכבת, כמ''ש, ותְגַל מַרְגְלותיו 
ותִשכב. זהו שכתוב, ושִׁפחה כי תירש גבירתה. שפחה היא נקבה של 
יצה"ר. יצה"ר הוא זכר, עליו כתוב, וכבודי לאחֵר לא אֶתן. וכתוב, והזָר 
הקָרֵב יומת. כי יצה"ר נקרא אחר ונקרא זר.
%letter 441
.441 ומצד הצדיק ורע לו, השכינה היא עטרה על ראש האדם, 
והשפחה, היצה"ר, נכנעת תחת גבירתה. ומצד הצדיק הגמור, אין זָר 
ואין יצה"ר. ומצד הרשע הגמור, אין לו חלק בשכינה, כי אין חלק לאדם 
בשכינה, אלא מצד הטוב.
%letter 442
.442 ואין השכינות שוות. כי השכינה של עצה"ד טו"ר, היא כיסא, 
בעולם הבריאה, או בגוף האדם. אבל השכינה של עה"ח, שהיא 
בעולם אצילות, עליה כתוב, לא יְגורךָ רָע. אבל משום שכתוב בה, 
ומלכוּתו בכל מָשָׁלָה,
%break
מי שפוגם המקום שלה שבבריאה או בגוף האדם, נחשב כאילו עשה 
קלון במטרוניתא עצמה שבאצילות. כי ביזיון המטרוניתא הוא מי 
שמזלזל במקומה. וביזיון המטרוניתא הוא ביזיון של המלך, ז"א. 
ונמצא פוגם גם בז"א.
%letter 443
.443 כש"כ מי שמעביר אותה ממקומה שבבריאה, ושם שפחה 
תחתיה, כי בכל מקום שהוא פוגם, אין המטרוניתא שורה שם אלא 
השפחה, שהיא פגומה ושורה במקום פגום. והפגם של האדם מחמת 
עוונותיו, פוגם בכל האיברים שלו,
%break
עד שאין המטרוניתא מוצאת מקום לשכון שם. ואין לו תקנה, עד 
שיחזיר אותה על כל האיברים שלו, שישוב על כל עוונותיו.
%letter 444
.444 אמר רבי שמעון, משה, משום זה אתה מתקן בחיבור הזה של 
רמ"ח מצוות, להמליך את הקב"ה על כל האיברים של השכינה, בכל 
מצווה, ואין אתה דואג לכבודך. אשרי חלקך, שכמו שאתה ממליך את 
הקב"ה על כל איברי השכינה, שהם בעלי מידות של כל ישראל,
%break
כי בעלי מידות הם איברי השכינה, כך עושה הקב"ה להשרות שמו 
עליך, וימליך אותך על כל המחנות העליונים והתחתונים.
%break
%H סדר דינים בהלכות נזיקין
%break
%letter 445
.445 קום משה, לסדר דינים בהלכות נזיקין בסדר של הוי"ה. שהוא 
כמ"ש, רֶכב אלקים ריבותיים אלפֵי שִׁנְאָן, שהם שור נשר אריה אדם. 
כי מצד ימין, ששם הוי"ה, כך בסדר ד' החיות, אדם אריה נשר שור.
%break
אשר שור, שהיא גבורה, הוא לאחרונה. ולפי השינוי הנעשה בהם, כך 
התנועה והסדר של החיות. והחיות של צד האחר, הנזיקין שבשמאל, 
סידורם שנא"ן, שהוא שור נשר אריה אדם.
%page 384
משום זה ההתחלה שלהם, השור, קשור בד' אבות נזיקין, השור 
והבור והמַבְעֶה וההֶבְעֵר, והסיום שלהם אדם, שהוא מועד לעולם.
%letter 446
.446 אדנ"י שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך. אדנ"י בהפיכת האותיות 
היא דינא. משום שהמלכות נקראת אדנ"י, אותיות דינא, כל הדינים 
בשם הזה נידונו. ונידונים בד' ובג'. בד', היא השכינה שכנגד ג' אבות, 
שהיא רביעי אליהם. בג' הוא עמוד אמצעי, ז"א, שכולל חג"ת,
%break
שהוא דיין אמת. דיין לדון מצד אדנ"י, מלכות, ששם הוא דיין אמת. 
ומצד שם אלקים, בינה, הוא שופט. שנאמר, כי אלקים שופט.
%letter 447
.447 הדינים הם:
א. לדון בנזקי שור.
ב. לדון בנזקי בור.
%break
ג. לדון בנזקי אש.
ד. לדון בנזקי אדם.
ה. לדון בדין ארבעה שומרים, שומר חינם, ושומר שכר, והשואל, 
ונושא שכר.
%break
כנגדם ארבעה דינים: דין חלוקת השותפים, דין חלוקת קרקעות, דיני 
עבדים ושפחות, דיני תובע ונתבע בכמה מיני תביעות של חיוב ממון, 
וגזל ואבדה או שמזיק לחברו, והורג אותו באחת מד' מיתות ב"ד.
%letter 448
.448 אדון, הוא הקב"ה באדנ"י, כי אדון הוא מלשון דין. לדון בכל מיני 
דינים, לשפחה רעה כי תירש גבירתה, שממנה נמצאים כל הנזקים, 
שהם מלאכי חבלה, שמהם נשמות הרשעים.
%break
שנשמות הרשעים הן המזיקים שבעולם. אל אחר הוא מזיק גזלן 
רשע, ובת זוגו היא סם המוות.
%letter 449
.449 נזק שֶבֶת ובושת וריפוי, צריכים לשלם לשכינה ולבָניה, שהם 
ישראל. שֶבֶת, הוא ביטול תורה שהס"א ביטלה מהבנים. ריפוי, 
שגרמה להם להתרפא מדברי תורה. נזק, בכמה נזקים של מלאכי 
חבלה בעלי משחית אף וחֵמה. בושת,
%break
שהיו מבזים את השכינה באלילי שקר שלהם, והיו אומרים, איה 
אלקיך. וכמה גזלות גזלה השפחה הרעה, שכתוב בה, גזֵלת העני 
בבתיכם.
%letter 450
.450 כמה ברכות גזלה השפחה הרעה מהשכינה, בכובד המס, 
ובכובד כמה דינים משונים על בָניה, וכמה קורבנות של ביהמ"ק 
שביטלה מהמטרוניתא. ובושת של המטרוניתא, שנשארה ערומה מד' 
בגדי זהב, המאירים מד' טורי אבן, חו"ג תו"מ, בי"ב (12) אבנים,
%break
שכל אחת מחו"ג תו"מ כלולה מג' קווים, והם י"ב. מעיל בכמה זַגים 
ורימונים. וד' בגדי לבן, שבהם הייתה המטרוניתא מתקשטת לפני 
המלך. כמ"ש, וראיתיה לזכור ברית עולם. וגזלת הגבירה, השכינה, 
כמה מאכלים של הקורבנות.
%letter 451
.451 שור המוּעָד, בעלה של השפחה הרעה, נכנס לבית המלך אדונו, 
בארבעה אבות נזיקין שלו, עוון משחית אף וחֵמה, שכולם מוּעָדים 
לקלקל. בגופו הרביץ על הכלים, מזבח מנורה שולחן ושאר כלים, רבץ 
עליהם ושבר אותם.
%break
ובשֵן שלו אכל כל הקורבנות והמאכלים של השולחן. והשאר ברגליו 
רמס. ובקרן שלו הרג כוהנים ולוויים, הרס הכול, חילל ממלכה ושריה.
%letter 452
.452 הבור, הוא הנקבה הרעה, לילית, בבית שלה, בית האסורים, 
חטפה השפחה הרעה את המטרוניתא ובניה, ישראל, בגלות שלה, 
ושמה אותם בכמה שרשראות, ואסרו בניה, ידיהם קשורות לאחור. 
כמ"ש, היא ישבה בגויים. ולא עוד אלא, כמ"ש, כל מכַבדֶיהָ הִזילוהָ.
%page 385
%letter 453
.453 הקליפה הרעה, היא זונה שהיא הֶבְעֵר כלומר אש, כמ"ש, ויַצֶת 
אש בציון. אח"כ בא אדם בלייעל, רשע, רביעי לאבות נזיקין, שהוא 
מַבְעֶה, שלומדים בו,
%break
אדם מוּעד לעולם בין ער בין ישֵן, ושִילַח את בְעִירו, המחנות שלו, 
ואכל וכילה וקצץ כרמים ופרדסים של ירושלים, והשחית הכול.
%letter 454
.454 ריבון העולם, אתה אמת ותורתך אמת, נתת לנו מצוות תפילין, 
שלצדיקים גמורים הוא שכר כפי מעשיהם, שהם פאר על ראשיהם. 
והם משמשים בזה את אביהם ואת אימם, זו"ן.
%break
כמו הגוף, שכל איבריו משמשים אל הראש. וכך האישה, שהיא 
מלכות ותפילה של יד, משמשת לבעלה, ז"א.
%letter 455
.455 יש מלאכים המשמשים את הגוף ומלאכים המשמשים את 
הנשמה. וכמו שיש הפרש בין גוף לנשמה, כך יש הפרש בין מלאכים 
של גוף ומלאכים של נשמה. ויש נשמה לנשמה, ומלאכים למלאכים. 
אלו שהם נשמה לנשמה מאצילות, כולם אחד, אין בהם פירוד.
%break
ואע"פ שבדרך משל כל מדרגה תחתונה כלפי עליונה היא כגוף אל 
נשמה, משום שמקבלים אלו מאלו.
%break
וכך השכינה, אע"פ שהיא כנגד שאר האורות שבעולם הבריאה, 
כנשמה אל גוף, כנגד הקב"ה, ז"א, נחשבת כגוף. אבל כאן הגוף 
והנשמה אחד. משא"כ באדם, הגוף והנשמה בפירוד,
%break
זה חומר וזה שכל, זה חיים וזה מוות. אבל הקב"ה חיים, ושכינתו 
חיים. כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. 
%break
%H רשומים בסימנים של הקב"ה ושכינתו
%break
%letter 456
.456 וכל הרשומים בסימנים של הקב"ה ושכינתו, שבימות החול הם 
אות תפילין ואות מילה. ובשבת רשומים בזָכור ובשָמור. ורשומים 
בתושב"כ, שניתנה מימין, ובתשבע"פ, שניתנה משמאל. והקב"ה, 
זכור מימין ושמור משמאל. והשכינה, זכירה מימין ושמירה משמאל.
%break
תפילין, של ראש היא מימין, של יד משמאל. השכינה נקראת תורת ה' 
תמימה מימין ומצווה משמאלה. וזהו מצד העמוד האמצעי, ז"א, 
הכלול מדין ומרחמים, זכור ושמור, ומצידו נקראת המלכות זכירה 
ושמירה, כי מצד המצוות היא שווה עימו במדרגה.
%letter 457
.457 אבל מצד החסד, הקב"ה זכור והשכינה שמור. זכור לזָכר, שמור 
לכלה. משום שבימין ובשמאל שמחזה ולמעלה דז"א, הענפים 
מתפרדים, כעין כנפי ריאה, שפרודות מלמעלה. וכנגדם החיות.
%break
ומחזה ולמטה ששם הנוקבא, הנקראת מצווה, ז"א ומלכות בייחוד. 
ע"כ שניהם שווים. וכמו שז"א נקרא זכור, נקראת היא זכירה ושמירה.
%break
משא"כ למעלה מחזה בימין ובשמאל, נקראת המלכות רק שמור ולא 
זכור. ומשום זה במקום הייחוד, שהוא גוף, מלכות, דומה לשדרה של 
הלולב, אם נפרצו או נפרדו העלים שלו, פסול.
%page 386
%letter 458
.458 בכמה רשומות רשם הקב"ה את ישראל, שיהיו ניכרים אל 
המלאכים. אלו מישראל הנמשכים מימין, תלויים בהקב"ה. אלו 
שמשמאל תלויים בשכינה. או אלו התלויים בהקב"ה ובשכינתו בייחוד 
אחד. אלו שיש בהם תורה, רשומים בימין, בחסד.
%break
אלו שיש בהם מצווה, רשומים בשמאל, בגבורה. אלו בעלי התפילין 
ואות שבת ואות ברית, רשומים בצדיק, יסוד.
%letter 459
.459 ואותם מישראל, שהם בהמות, עמי הארץ, רשומים בהעברת 
העורלה והפריעה, שהם שני סימני טהרה. וכן העופות בשני סימנים, 
בזֶפֶק ובקורקבן נקלָף, בהעברת הזפק והקליפה של הקורקבן, הם 
רשומים בעופות לאכול.
%break
והבהמות בשני סימנים, מעלה גֵרה ומפריסה פרסה. כולם רשומים 
בשני סימנים, כמו העורלה והפריעה, העוברים מהעם הקדוש.
%letter 460
.460 אבל תלמידי חכמים כולם רשומים למעלה, בכיסא, המלכות, או 
במלאכים, בארבע החיות הנושאות את הכיסא, או בכוכבים ובמזלות, 
או במידות, בספירות, שהקב"ה נודע בהם.
%break
ואלו העוסקים בתורה ובמצוות לשם הקב"ה ושכינתו, שלא ע"מ לקבל 
פרס, אלא כבן המחויב בכבוד אביו ואימו, זה מתקשר ונרשם בעמוד 
האמצעי, הקב"ה ושכינתו, כאילו היו בו אחד.
%break
ומי שיש בו תורה בלא מצווה, או מצווה בלא תורה, כביכול כאילו היו 
בו בפירוד, אבל בתורה ובמצווה הוא כאילן שענפיו מתפרדים לימין 
ולשמאל, והאילן הוא הייחוד של שניהם באמצע.
%letter 461
.461 הרשעים רשומים בלא סימני טהרה, או שאין להם תפילין על 
הראש ועל הזרוע, או שאינם רשומים בתורה ובמצוות, או שאינם 
שומרים זכור ושמור, ואינם רשומים בתכלת ובלבן של הציצית. ואלו 
שאינם רשומים בסימנים האלו, כתוב,
%break
שֶׁקֶץ הם לכם, הם אינם ישראל, אלא עמי הארץ. אלו שאין להם סימני 
טהרה, הם שקץ ושֶׁרֶץ, אף הם שקץ ושרץ. כמו שלומדים, עמי הארץ 
שרץ ונשותיהם שקץ, ועל בנותיהם כתוב, ארור שוכב עם כל בהמה.
%letter 462
.462 ומיתתם היא מיתה בגילוי. ואין מיתה אלא עניות. והמיתה של 
עניות שלהם לא תהיה בסתר, כעופות המרמזים על בעלי מצוות, 
שמכסים את דמם, אלא בגילוי לעיני העם. כי עני חשוב כמת. ויש 
עניות שמכוסה מעיני בני אדם.
%break
ויש עניות לעיני כל, כמו זריקת דם בהמה, שזריקתה לעיני כל, 
ששופכים הדם לפני כל. כך העניים, שדמם נשפך בפניהם לעיני בני 
אדם ונעשים ירוקים כמתים.
%letter 463
.463 ואם חוזרים בתשובה, ואינם פותחים פיהם להטיח דברים כלפי 
מעלה, והמיתה שלהם היא בסתימת פה, כבהמה, שהיא מתה ואין 
לה קול ודיבור. ובווידוי שלהם יאמרו כך, אין לי פה להשיב ולא מצח 
להרים ראש. ויתוודה ויהיה מייחד להקב"ה בכל יום,
%break
ויקבל עליו שתהיה מיתתו באחד, כעין שחיטת בהמה בי"ב (12) 
בדיקות של הסכין של שחיטה, ועם הסכין עצמו הן י"ג (13), כחשבון 
אחד.
%letter 464
.464 מברך ומקדש להקב"ה בכל יום, בבָרכוּ ובקדושה, ובכל אכילה 
ושתייה שלו. כעין שמברך הכוהן, חסד. ברוך אתה, ברכה. אשר 
קידשנו, קדושה. כשהרוח מברך להקב"ה בכל יום בברוך,
%break
ומקדש בקדושה, ומייחד לו בייחוד שהיא שכינתו, הקב"ה יורד על 
הרוח ההוא בכמה מחנות.
%page 387
%H רוח שעולה ויורד בכל לילה
%break
%letter 465
.465 אמר משה לאליהו. אליהו, גם סתם בן אדם, המברך ומקדש 
ומייחד המטרוניתא, כמה מחנות של המטרוניתא עולים עימו, ומחנות 
של המלך יורדים עליו. וכולם הם לשמור אותו ולהודיע לו לרוח ההוא 
כמה חידושים ועתידות בחלום של נבואה וכמה נסתרות.
%break
כמו יעקב, שכתוב בו, והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. ועל 
המחנות של המלך והמטרוניתא כתוב, ויקרא שֵׁם המקום ההוא 
מחניים. אבל המלך והמטרוניתא עצמם, אינם יורדים לשם. משא"כ 
בעל התשובה, הקב"ה עצמו יורד על הרוח שלו.
%letter 466
.466 אמר אליהו למשה, כך הוא. אבל משום שבכל מצווה הייתה 
ההשתדלות שלך לייחד הקב"ה ושכינתו בכל המחנות שלמעלה 
ושלמטה, כך הקב"ה ושכינתו וכל המחנות שלו של מעלה ושל מטה, 
מתייחדים ברוח שלך, בכל מצווה,
%break
כבן מלך שאביו ואימו אוהבים אותו ונושקים לו, ובאהבה שלהם אינם 
מאמינים למחנות שלהם, אלא הם עצמם שומרים אותו.
%letter 467
.467 משום שהרוח שלך הוא מצד עמוד אמצעי, ז"א, שהוא אות ו' 
הכוללת או"א, שהם י"ה. הנפש שלך שהיא בת יחידה מצד אות ה', 
השכינה התחתונה, מלכות, אינה זזה ממך. וכמו שאו"א שומרים הבן, 
ז"א, כן שומרים הבת, מלכות, במחנות העליונים, שהם מחניים.
%break
ובמחשבה העליונה, חכמה, מעלים את הרוח שלך. כמו שלומדים, 
ישראל עלה במחשבה, שהיא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. הרוח שלך עולה 
במחשבה, כשהוא שלם. וכתוב בו, כל הנשמה תהלל יה. ובנפש, 
שהיא ה' דהוי"ה, שגם הנפש עולה עם הרוח.
%letter 468
.468 כה אמר ה', מארבע רוחות בואי הרוח. שאם כלול מד' רוחות, 
נקרא רוח הוי"ה. והם רוח הוי"ה, רוח חו"ב, רוח עצה וגבורה, רוח 
דעת ויראת השם. ואם הוא שלם בד' אותיות הוי"ה, עולה במחשבה, 
חכמה, ועילת העילות מעטרת אותו בכתר.
%break
בכל הכבוד הזה, הרוח שלך עולה ויורד בכל לילה. וכל הדברים 
שהתגלו לך בחסד, עליהם כתוב, ואתם הדבקים בהוי"ה אלקיכם חיים 
כולכם. אתם ולא אוה"ע. ומשום זה כתוב, זובח לאלוהים יוחרם, 
כלומר לאלוהים אחרים, לא להוי"ה לבדו.
%letter 469
.469 אשרי העם הקדוש, שנקראים צאן של הקב"ה, להקריב עצמם 
קורבן לפניו, כמ"ש, כי עליך הורַגנו כל היום, נחשבנו כצאן טִבחָה. 
ומקריבים עצמם כצאן בתענית. כי מיעוט החֵלֶב והדם של התענית 
הוא חשוב יותר מקורבן של בהמות,
%break
שהיו מתמעטים מהם דם וחלב. וכל אלו אֵמוּרים ופְדָרים של 
הקורבנות, הנשרפים כל הלילה.
%letter 470
.470 אשרי אלו שמקריבים הרוחות שלהם קורבנות לפני ה'. ובכל 
לילה שהרוח שלהם עולה אליו. אם הוא עולה בתורה ובמצווה, 
בתורה, שהוא עשרת הדיברות שניתנו מאת י' של הוי"ה,
%break
שמספר עשרת הדיברות הם מב' אותיות ה' של הוי"ה, שבגי' עשרה. 
בו' דהוי"ה בשישה חומשי תורה עם ספר בראשית.
%page 388
חמישה הם שנקראים חמישה חומשי תורה. ושני הפסוקים, ויהי 
בנסוע הארון, ובנוּחו יאמר שוּבָה ה', מחשיב לסֵפר בפני עצמו. ויש 
חמישה ספרים משמות והלאה, הספר השישי ספר בראשית נקרא.
%break
ואם הוא עולה במחשבה, שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבג"ר, שלומדים 
בו, ישראל עלה במחשבה. עלה לכתר, ששם עילת העילות מופלאה 
ומכוסה.
%letter 471
.471 אשרי מי שעולה במצוות תפילין, שבהם ד' פרשיות, שבהם שם 
הוי"ה. י' דהוי"ה, קַדֶש לי. ה' דהוי"ה, והיה כי יביאךָ. ו' דהוי"ה, שמע 
ישראל. ה"ת דהוי"ה, והיה אם שָׁמוע. הם במחשבה, בג"ר, בראש. 
ולקשור המחשבה ביד, השכינה, הנקראת תפילין של יד.
%break
כי השכינה כלולה ממעשה, מדיבור, משש ספירות, וממחשבה. כלולה 
ממעשה, שהיא אות ה', המלכות שלה. מדיבור, בינה שלה. משש 
ספירות, ת"ת שלה. וממחשבה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הוי"ה, שהם י"ד 
(14) אותיות כחשבון יד, שהם ג"ר שלה.
%break
וי"ד אלו נרמזו בד' פרשיות, ובבית אחד של התפילין של יד, ובב' 
רצועות. הרי שבעה. וב' אותיות ש', שבימין ובשמאל של הבית של 
תפילין, הם תשעה. ועם הקשר של הרצועה הם עשרה.
%break
ועם ד' פרשיות שבתפילין של יד הם י"ד. שמשום זה נקראת השכינה 
יד הוי"ה.
%letter 472
.472 בידךָ אפקיד רוחי. הרוח נפקד אצלה להוי"ה, והקב"ה יורד אליו 
לקבל אותו אצל השכינה. ושומרים אותו הקב"ה ושכינתו. וגרם זה, מי 
שבכל מצווה מעלה השכינה אל הקב"ה.
%letter 473
.473 שבעים מילים שבמזמור, יַעַנךָ ה' ביום צרה, הרומזים על 
שבעים קולות שנותנת האישה הכורעת ללדת, שבעים קולות שנותנת 
השכינה, מהצער של ישראל לפני הגאולה. שאז הוא יום צרה. ולמה 
צועקת? אלא ודאי,
%break
יש בישראל בעלי תורה ומלכים מצד איילת השחר, השכינה. והן שתי 
מדרגות, בוקר ושחר. ועליהם כתוב, נעימות בימינךָ נֶצח. בוקר של 
אברהם, חסד, זה עולה יותר ביום הגאולה עצמו. אבל שחר, נצח, 
הוא מוקדם ליום הגאולה, שהשכינה נקראת מצידו איילת השחר.
%letter 474
.474 ומשום זה, למנצ"ח, הכתוב לפני הפסוק, יענך ה' ביום צרה. יש 
שֵם נצ"ח, ויש שֵם ל"מ. כי למנצח הוא אותיות ל"מ נצ"ח. נצח, ע"ש 
שליטת השחר, שהוא נצח. ל"מ בגי' שבעים,
%break
שבעים הקולות שצועקת איילת השחר על בניה, שהתחזקה עליהם 
החשכה בגלות, חשכת השחר, שבשבעים השנים האחרונות.
%break
בזמן ההוא יתקיים בישראל הכתוב, כמו הרה תקריב ללדת תָחיל 
תזעק בחבָלֶיה, כן היינו מִפָּניך ה'. וע"כ, כיוון שהשכינה מצטערת 
עימנו, נקווה לך ה' אלקינו, שתגאל אותנו.
%break
%H שני משׁיחים
%break
%letter 475
.475 בשבעים קולות האיילה, השכינה, מכניסה ראשה בין ברכיה. 
ראשה, זה צדיק יסוד עולם. בין ברכיה, נו"ה, ונשבע לה בצדיק, לגאול 
את בניה בבוקר, שהוא אריה, חסד.
%page 389
בוקר, ימינו של אברהם, חסד, משיח בן דוד, היוצא מיהודה, שכתוב 
בו, גור אריה יהודה. לכן כתוב, חי ה' שִכבי עד הבוקר. עד שיופיע 
משיח בן דוד, אריה, בוקר, אור החסד.
%letter 476
.476 ובה, כמ"ש, מוליך לימין משה זרוע תפארתו. משום שת"ת, 
מדרגת משה, הוא גוף, הכולל ו"ס חג"ת נה"י, וחסד הוא זרוע ימינו. 
משה נקשר בשם ע"ב, חסד, מדרגת אברהם, שע"ב (72) עולה 
בחשבון ד"פ ח"י (18), ח"י עולה בחשבון ג"פ ו', וו"ו,
%break
שהן ראשי תיבות מג' הפסוקים, וייסע ויבוא ויֵט, שהוא השם ע"ב שיש 
בג' ענפי אבות, חג"ת.
%break
כי וייסע הוא חסד, ויבוא גבורה, ויט ת"ת. הם ג"פ ח"י שנקשרו בש' 
של מש"ה. שיש בה ג' ענפים, ג' פנים, אריה שור נשר. כי כתוב בהם, 
ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני 
נשר לארבעתן, שהם חג"ת.
%break
מ"ה של מש"ה. שכתוב, ודמות פניהם פני אדם, שהוא מלכות. כי 
אדם בגי' מ"ה (45). והוא ח"י הרביעי, חי ה' שכבי עד הבוקר. שע"י 
אור הבוקר, יושלם ח"י הרביעי, מלכות.
%break
ויושלם השם ע"ב, הכולל ד"פ ח"י שבד' פנים של המרכבה, המרומזים 
בש' של משה ובמ"ה של משה.
%letter 477
.477 זרוע השמאל, גבורה, שלומדים בו, שמאל דוחה וימין מקרבת. 
שאע"פ שהקדים זמן הגאולה לחודש תשרי, אמנם כיוון שתשרי הוא 
שמאל לחודשים, תידחה הגאולה,
%break
כדי שלא ימות משׁיח בן אפריים בדינים של השמאל. כי משיח בן 
אפריים הוא גלגול של ירבעם, שיש קטרוגים עליו, מחמת שחטא 
והחטיא את הרבים.
%break
וע"כ דוחה מתשרי, שהוא שמאל, עד שיתקרב הימין, שהוא פסח, 
זרוע ימין, חסד. ואז ייגאלו, לקיים הכתוב, כימי צאתך מארץ מצרים 
אַראֶנו נפלאות. שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. ובחסד עליון 
ריחמתיך אמר גואלך ה'.
%letter 478
.478 ואח"כ נוטלים כולם מגבורה, שממנו משיח בן אפריים, שבא 
לקבל נקמה משונאיו. כי כך צריכים תחילה לנקות התבואה, שהוא 
ישראל, בימין. ואח"כ לשרוף הקש, בשמאל.
%break
כמ"ש, והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לְקַש ודָלקוּ 
בהם ואכָלוּם. ואסיפת התבואה היא בעמוד האמצעי, שבו כתוב, 
וייאסף. נאסף לבית, לשכינה.
%letter 479
.479 אבל במדרגת משיח בן יוסף כתוב, עתה יְלַחכוּ הקָהל את כל 
סביבותינו כלְחוך השור את יֶרק השדה, כלומר משיח בן יוסף שנקרא 
שור. שעליהם כתוב, בפְרוח רשעים כמו עשב.
%break
מפסח עד תשרי תהיה הגאולה, שנקראת עַד. ומשם ואילך תהיה 
השמדה שלהם. עד שמגיע לתשרי, שהוא שור, בו יתקיים הכתוב, 
כלחוך השור.
%letter 480
.480 והסמיכה של ישראל בזמן הגלות היא בימין, אריה, חסד. אבל 
הקימה שלהם, הגאולה, היא בגוף האילן, ז"א. וזהו שלומדים, כל 
הכורע כורע בבָרוך, שהוא צדיק, יסוד, שכתוב ביוסף הצדיק, והנה 
תסוּבֶּינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי.
%break
וזהו, חי ה' שכבי עד הבוקר. שלהיותם בחינת כריעה ושכיבה, צריכים 
לסמיכה בחסדים מהיסוד. וכל הזוקף זוקף בשֵׁם, במדרגת משה 
למעלה, דעת, ומשה למטה, ת"ת.
%break
בו יקומו כל ישראל כאיברי הגוף, שכולם זקופים בו, בעת שהוא 
בעמידה. ובזה, כל הזוקף זוקף בשם, שעליו כתוב, ואֵדָעֲך בשֵׁם.
%letter 481
.481 משיח בן דוד, אריה, חסד, יהיה מימינו של משה. משיח בן 
יוסף, שור, גבורה, משמאלו. והם ג' קווים. מימין אברהם, חסד. 
משמאל יצחק, גבורה. משה נשר, ת"ת, באמצע.
%page 390
שלשלת שלהם, ג' הקווים המכונים שלשלת, היא מצד יעקב, שהם ג' 
קווים הכלולים ביעקב, ת"ת. והם ש' של משה, הרומזים על ג' קווים 
הכלולים במשה, קו האמצעי, דעת.
%break
קדוּשה לךָ ישַׁלֵשׁוּ, שפירושו, שכל קו כלול משלושתם. שמצד אריה, 
חסד, יש ג' פנים של האבות חג"ת, שלושתם נקראים אריות. בָּקָר, 
מג' פנים הכלולים בשמאל, שלושתם נקראים פרים מנגחים. וג' פנים 
הכלולים בעמוד האמצעי,
%break
משה ויעקב, נקראים נשרים. ועליהם כתוב, ואשא אתכם על כנפי 
נשרים, ואביא אתכם אליי.
%break
נמצא שג' קווים הם תשעה, שכל אחד כלול משלושה. והעשירי או 
הרביעי לג' קווים הכוללים, הוא אדם, שהוא מ"ה בשמו של מש"ה, 
הרוכב על ג' חיות, אריה שור נשר. שהם ג' ענפי ש' שבשמו של 
מש"ה.
%letter 482
.482 וכתוב בישראל, ויִרדוּ בדגת הים, כלומר הממונים שביָם שהם 
מצד הנחש, השר של מצרים, שהתפשט בגלות האחרונה מיָם עד ים. 
ובעוף השמיים, כלומר עֵרב רַע,
%break
מעמלקים, נפילים, תערובת של כל האומות בגלות האחרונה, בכל צד, 
בין בישראל, בין בישמעאל, בין בעשיו. ובבהמה, אלו הם בני עשיו, 
שממשלתם בכל הארץ.
%letter 483
.483 ויתקיים במשיח הכתוב, ויֵירְד מיָם עד ים, ומנהר עד אפסֵי ארץ. 
וכך בב' משיחים, וכך בישראל. והכול בזכות מ"ה של מש"ה, פני אדם. 
ויבואו, דגל של משיח בן דוד, מיהודה, שאריה רשום עליו, והדגל של 
משיח בן יוסף, אשר שור רשום עליו,
%break
והדגל של שִׁילה, שהוא משה, שבגי' שילה (345). אריה לימין, שור 
לשמאל, נשר באמצע. כי משה נשר, קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל. 
ואדם על כולם, שבכל אחד מג' פנים כלול בו אדם.
%break
ד' פנים לכל אחד מג' חיות, ד' שבטים, שבכל אחד מהם ג' חיות, 
אריה שור נשר, שהם י"ב (12). ולפני אדם, ששמו מ"ה, שאדם בגי' 
מ"ה, יהיו בני משה, שיתקיים במשה הכתוב, ואעשה אותך לגוי גדול 
ועצום ממנוּ. אז, כמ"ש, מ"ה שהיה הוא שיהיה.
%break
משה שהיה גואל במצרים, הוא שיהיה גואל לעתיד. וכתוב, ואשר 
להיות כבר היה, שב' משיחים, בן יוסף ובן דוד, כבר היו, כי כבר היה 
יוסף וכבר היה דוד.
%letter 484
.484 והאלקים יבקש את נרדף, כלומר ישראל, שכתוב בהם, ואַתן 
צאני צאן מַרעיתי אדם אתם. שהיו נרדפים לפני העֵרב רב, הזאבים 
הרעים. הרי כתוב, בנימין זאב יִטְרָף, לנגדם, שטורף אותם.
%break
ויתקיים בעת ההיא הכתוב, בבוקר יאכל עַד. עד, כי יבוא שילה, שהוא 
משה. ובוקר, בוקר של אברהם, חסד. בבוקר, בעת שיתגלה החסד 
הגדול, יתגלה עַד, שהוא משה. ולעֶרב יחַלק שָׁלל, ערב של יצחק, 
המלכות הנבנית מקו שמאל, ששם ב' המשיחים.
%break
בימינה משיח בן דוד, בשמאלה משיח בן יוסף. באחד, יאכל וישחית 
הממונים של אוה"ע, שזה מבית יוסף, ובאחד יחלק אותם לישראל, 
שהוא מבית דוד.
%letter 485
.485 ישראל, שהם איילה, נרדפים מהרשעים, שהם אריות. ויתעורר 
נפתלי, שהוא איילה שלוחה הנותן אמרֵי שפֶר. יתעורר בימין שהוא 
אריה, משיח בן דוד, שכתוב בו, גור אריה יהודה מטֶרף בנִי עליתָ.
%page 391
ויחזור על אוה"ע, כָּרַע שכב עליהם לטרוף אותם. מי יְקִימֶנו, מיהו אל 
אחר, שבזמן ההוא יקים אותו ולא ייתן לו לטרוף אותם. או אומה 
ולשון, שיוכלו להקים אותו מלטרוף אותם.
%letter 486
.486 וישראל כיונה, נרדפים מפני הנשר, שהוא מצד העופות של 
אוה"ע. בזמן ההוא יתעורר נשר דקדושה, ויפרוש כנפיו על ערב 
האומות, ועשיו וישמעאל, שהם עמלקים,
%break
וערב רע של ישראל. וטרף אותם, שלא יישאר אחד מהם, לקיים מה 
שכתוב בישראל, ה' בדד יַנחֶנו ואין עימו אֵל נֵכר.
%letter 487
.487 משם והלאה אין מקבלים גֵרים, כמו שלומדים, אין מקבלים גרים 
לימות המשיח. ואוה"ע שיישארו, יעורר הקב"ה חיה של אדם לשלוט 
עליהם, לקיים בהם הכתוב,
%break
כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבֵדו. ולקיים בישראל הכתוב, 
ויִרְדוּ בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה. והכתוב, ומוראכם וחִיתכם 
יהיה על כל חיית הארץ.
%letter 488
.488 ומצד התבואות, חמישה מיני לחם השבורים מכולם, בדישה 
ובטחינה, והם: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, שיפון. המשיל 
אותם לישראל, כמ"ש, קודש ישראל לה' ראשית תבוּאתה. תבואתה, 
כתוב עם ה', המורה על חמישה מיני לחם.
%break
כשייצאו ישראל מהגלות, יהיו שבורים, עד שיתברר אוכל מתוך 
פסולת, קש, שהוא ערב רב, עד שיתבררו ויהיו ניכרים ישראל 
שביניהם, שכבר נבררו מתוך מוץ ותבן.
%letter 489
.489 ועד שיתבררו מהם י' שבשם הוי"ה, הרומזת על מַעשר, אינו 
שורה על ה' דהוי"ה, הרומזת על לחם של חמישה מינים, לקיים 
השבועה שבכתוב, כי יד על כֵּס יה, שנשבע, שאין השם שלם ואין 
הכיסא שלם עד שיכריתו זרעו של עמלק.
%break
ומשום זה מוץ ותבן אינם מחויבים במעשר עד שיתבררו. אחר 
שיתבררו ישראל, מתקבצים למקום הנקרא ירושלים, כמו החיטה, 
שאחר שנברר ממנה הקש והתבן, מכניסים אותה לאוצר.
%break
כך יתקבצו ישראל, שהם תבואה, לירושלים, שבנויה על הר ה'. 
שכתוב בה, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו, נקי כפיים. נקי 
כמו בר, תבואה, אחר שבירר האוכל מתוך הפסולת. כתוב, נַשקוּ בר, 
כבתחילה, שכתוב בו, יישָׁקֵני מנשיקות פּיהו.
%break
בר, פירושו בן, שבזמן ההוא שכבר יהיו נקיים מקש ומתבן, שורה שמו 
עליהם וקורא אותם, בנִי בכורִי ישראל.
%letter 490
.490 וכך מכל האילנות אין אילן שבור כמו גפן, בנטיעה שלו הוא 
שבור, שאין לו כוח לעמוד אלא שוכב על הארץ. ובענבים שלו הוא 
שבור, שהם נכתשים בין רגליים. וכן הזית, הזיתים שלו נכתשים.
%break
בגלות נמשלו להם ישראל, כמ"ש, גפן ממצרים תסיע, וכן בגלות 
הרביעית כתוב, כי כרם ה' צבאות בית ישראל. וכעין זה משולים 
ישראל לזית, שכתוב, זית רענָן יְפֵה פְּרִי תואר.
%break
ומשום זה כתוב, אֶשתך כגפן פורייה ביַרכְּתֵי בֵיתך, בניך כשתילי 
זיתים. סמוכים זה לזה, משום שישראל שבורים כמוהם בגלות.
%letter 491
.491 ואחר שהענבים והזיתים יהיו נקיים מכל פסולת, יתקדשו 
לביהמ"ק, יין לנסוך על המזבח, וזיתים להדליק הנרות של המנורה. 
ומי שזכה לזה הוא יין שלא ניסַך לעבודה זרה,
%break
כי הערב רב הם יין שניסך לעבודה זרה. ומהם משומדים מינים 
אפיקורסים, משומדים לעבירות שבכל התורה כולה.
%letter 492
.492 וישראל שכתוב בהם, ויתערבו בגויים ויִלמדו מעשיהם. ועד 
שיהיו דרוכים בין רגליהם בגלות, לא יתבררו מהם. ועליהם אמר דוד, 
למה אִירָא בימֵי רָע, עוון עקֵביי יְסוּבֵּני. ועליהם אמר שלמה, צאי לך 
בעקבֵי הצאן.
%page 392
בעקבי, אותיות ביעקב, שעליו כתוב אצל הנחש הקדמוני שפיתה את 
חוה, הוא יְשׁוּפךָ ראש ואתה תְשוּפֶנו עָקֵב. אחר שיצאו מהגלות 
נמשלים לתפוחים, ולכל הריחות הטובים, כמו ביציאת מצרים, שכתוב 
בהם, תחת התפוח עורַרתיךָ.
%break
%H על המעשר
%break
%letter 493
.493 המצווה שלאחר זו, להביא ביכורים. ואחריה, להתוודות על 
הביכורים. ואחריה, להתוודות על המַעשר. ובעלי המשנה שואלים 
להבין על המעשר, אם יהיה עישוּרו לפני לקיטתו, משעת חֲנָטָה 
יתעשר, או אחר לקיטתו עישורו.
%break
כגון אתרוג, שאמרו, באילן הולך אחר חֲנָטָה. ויש מי שאומר, 
שבאתרוג הולכים אחר בישול הפירות, כי אתרוג דומה מקצתו לאילן 
ומקצתו לתבואה, שהם זרעים, שאמרו בהם, שלאחר לקיטתו עישורו, 
ולא כאילן, אלא עד אחר גמר בישולו, אחר לקיטתו, כזרעים.
%letter 494
.494 משום שתיקנו לברך המוציא מהמקום שבישולו יפה, להוציא 
לחם שרוף, אלא ממקום שהוא מקבל טעם. כך התבואה, הולכים אחר 
לקיטתה, שאז היא כבישול פירות, והיא מקבלת טעם.
%letter 495
.495 וישראל משולים לאילן ולתבואה, כמו אתרוג לאילן, שכתוב בו, 
ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך. וכך הכתוב, ראשית גֵז 
צאנך תיתן לו. רומז על ישראל, שכתוב בהם, ואַתן צאני.
%break
וכך ישראל נמשלו לתבואה, שכתוב בה, קודש ישראל לה' ראשית 
תבואתו. וע"כ אחר לקיטתו מהגלות עישורו, שאז נקראו קודש לה'.
%letter 496
.496 ישראל נקראו, אילן גדול וחזק ומזון לכל בו. בו התורה, מזון 
למעלה, מז"א. בו התפילה, מזון למטה, מנוקבא. ואפילו למלאכים אין 
מזון אלא ע"י ישראל, שאם לא היו ישראל עוסקים בתורה,
%break
לא היה יורד להם מזון מצד התורה, שנמשלה לאילן, כמ''ש, עץ חיים 
היא למחזיקים בה. ומצד הפרי של התורה, שהיא מצווה.
%letter 497
.497 וכך נמשלה התורה למים ולאש. ולא היו יורדים מים מלמעלה, 
והשמש, שהיא אש, לא הייתה יורדת לבשל פירות האילן, אלא בשביל 
ישראל. ומשום זה כתוב בישראל, התאנה חָנְטָה פַּגֶיה,
%break
שהם בעלי מצוות. והגפנים סמדר נתנוּ ריח, כשפותחים בתשובה. 
ואז, מיד כתוב בישראל, קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך מן הגלות.
%letter 498
.498 משום זה באילן, שהוא עה"ח, כלומר התורה, שהיא ז"א, באלו 
שעוסקים בתורה, הולכים אחר חנָטָה, תכף בתחילת העסק, ומעשרים 
אותם, כי הי', חכמה, שׁורה עליהם, וע"כ מעשרים אחד מי'.
%break
ובה מתאספים מהגלות, ה"ת דהוי"ה, שהיא ישראל, פירות האילן, 
שהוא התורה. האילן, הוא ו', ז"א, התורה.
%page 393
אבל שאר העם, אחר לקיטתו מהגלות עישורו. אבל בצדיקים כתוב, 
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר. הדר במעשים האחוזים 
ונעשים ע"י בעלי תורה ומצוות, בהם הולכים אחר חנָטָה כאילן.
%break
וע"כ כתוב בהם ביום הראשון, שאינם צריכים לחכות לשעת לקיטה 
מהגלות.
%letter 499
.499 יֶרק דרכו לגדול על כל מים, ועישורו הוא בשעת לקיטתו. אף 
אתרוג כיֶרק דרכו לגדול על כל מים. וגם ישראל הדומים לאתרוג, 
דרכם לגדול על כל מים, שמצד החכמה אין מים אלא תורה.
%break
אתרוג שווה לאילן בשלושה דרכים. אתרוג, שהוא מלכות, אחוז בשני 
צדדים, חו"ג, שהם שני דרכים. והדרך השלישית היא שלאתרוג יש 
צורת הלב, שאחוז למעלה, כלומר הלב רואה, שהיא חכמה, הנקראת 
ראייה. ואחוז למטה, בדעת, שהלב יודע.
%break
דעת היא אילן, שהוא פנימיות ז"א. תורה, שהיא גוף דז"א, היא פרי 
של הדעת, שמתפשטת מהדעת. עיניים שהן מצוות, בהן הלב רואה.
%break
%H ואנשי קודש תהיון לי
%break
%letter 500
.500 אשרי ישראל, שהקב"ה רצה לכבד אותם יותר משאר בני 
העולם. בתחילה אמר להם, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים. לא הוסרה 
מהם אהבה רבה, עד שקרא להם, וגוי קדוש, שהוא יותר חשוב. לא 
הוסרה מהם האהבה, עד שקרא להם,
%break
כי עַם קדוש אתה. לא הוסרה מהם האהבה, עד שקרא להם, ואנשי 
קודש תהיון לי, שהוא יותר חשוב מכל.
%letter 501
.501 התורה יצאה ממקום שנקרא קודש, החכמה. והחכמה יצאה 
ממקום שנקרא קודש הקודשים, כתר. וכן היובֵל, בינה, נקרא קודש. 
וישראל כלולים מחו"ב, שכתוב, ואנשי קודש תהיון לי.
%letter 502
.502 בתחילה קרא להם הקב"ה קדוש, ועתה קורא להם קודש. קודש 
הוא למעלה למעלה, בחו"ב. קדוש הוא המלכות. בציון וירושלים, 
שהיא המלכות, נקרא קדוש.
%letter 503
.503 ואנשי קודש תהיון לי, הוא חכמה, וזה משמע מהכתוב, קודש 
ישראל לה' ראשית תבואתו. כי חכמה נקראת ראשית, כמ"ש, ראשית 
חכמה יִראת ה'.
%letter 504
.504 משום שישראל נקראים קודש, שהוא כל השלמות, כתוב, ובָשר 
בשדה טְרֵפה לא תאכֵלו. כי ישראל, שהם שלמים מכל, אינם יונקים 
מצד דין הקשה, אשר טרֵפה רומזת עליו. וכתוב, לכלב תשליכון אותו, 
שהכלב הוא דין חצוף חזק על כל.
%break
כי כיוון שדין חזק שורה על הטרֵפה, והֵטיל זוהמה בו, אסור לאלו 
הנקראים קודש לאכול ממנו. וזה שכתוב, ואנשי קודש תהיון לי, ובשר 
בשדה טרפה לא תאכלו, שהכתוב תלה איסור הטרפה באנשי קודש.
%break
אלא לכלב תשליכון אותו ודאי, שהוא דין חצוף, ודין חזק יותר מכל, 
כמ"ש, והכלבים עזי נפש.
%page 394
%letter 505
.505 כשנזכרה נבֵלה בתורה, כתוב בישראל, קדוש ולא קודש. וכאן 
בטרֵפה כתוב, ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו. 
ובנבלה כתוב, לא תאכלו כל נבֵלה, כי עַם קדוש אתה. כתוב, קדוש 
ולא קודש. משום שמצד ישראל נעשית הנבלה בשחיטה,
%break
נמצא שפוסל אותה רק ישראל. שהדין אינו חזק כל כך. משא"כ 
הטרפה, שנפסלה ע"י חיות רעות, הדין קשה. וע"כ הפרישׁה מטרֵפה 
נקראת קודש, ומנבלה נקראת קדוש.
%letter 506
.506 כתוב כאן, ואנשי קודש תהיון לי. וכתוב שם, כי עם קדוש אתה 
לה' אלקיך. למה כתוב, לה' אלקיך, ולא כתוב, לי? אלא כאן הוא 
למעלה למעלה, בחו"ב, ושׁם הוא בשכינה, המלכות. וע"כ כתוב, לה' 
אלקיך, שהמלכות נקראת אלקים. במלכות,
%break
הנקראת ציון וירושלים, הוא קדוש, ולמעלה בחו"ב, קודש. וכתוב, 
קודש ישראל לה' ראשית תבואתה, עם אות ה' יתֵרה, הרומזת על 
בינה, שהיא ה"ר דהוי"ה. וראשית הוא חכמה.
%letter 507
.507 מהו שכתוב, קודש ישראל לה', וסופו של הכתוב, כל אוכליו 
יֶאשָמו? כי כתוב, ואיש כי יאכל קודש בשגגה. וכתוב, וכל זָר לא יאכל 
קודש. ומשום שישראל נקראים קודש, כתוב, כל אוכליו יאשמו.
%letter 508
.508 הרי קודש הוא למעלה מקדוש. אבל כתוב, קדוש קדוש קדוש ה' 
צבאות, שזוהי שלמות הכול, א"כ למה כתוב קדוש? אלא 
כשמתחברות ג' הקדושות יחד, נעשות בית אחד, הנקרא קודש, הכלל 
של כל ג' קדוש. ע"כ הוא שלמות הכול.
%break
ומשום זה קודש הוא כלל שהכול נכלל בו, וישראל כשנכללת בהם 
האמונה השלמה, נקראים קודש, כלל הכול, כמ"ש, קודש ישראל לה'. 
ומשום זה כתוב, ואנשי קודש תהיון לי.
%letter 509
.509 כתוב, ובשר בשדה טרפה לא תאכלו. א"כ למה כתוב, טֶרף נתן 
ליראיו? היה צריך לכתוב, טרף נתן לכלבים, למה נתן ליראיו? אלא, 
לא כתוב, טרֵפה נתן ליראיו, טרף כתוב, שפירושו מזון.
%break
ואפילו תאמר, טרף הוא כטרפה, נתן ליראיו ודאי, שייזהרו בו ולא 
יאכלו. ליראיו, כי בדבר זה לא ניתן להיזהר אלא ליראי שמו, שיראים 
ממנו.
%break
ומשום זה לא ניתן הדבר הזה, לאלה שלא יראים אותו ולא שומרים 
מצוותיו. ומשום שדבר זה הוא מהקשים שבתורה וצריכים להיזהר בו, 
ניתן ליראיו ולא לאחר. וכל הדברים הקשים שבתורה, לא נתן אלא 
ליראי חטא, ליראים לשמור מצוותיו.
%letter 510
.510 ואנשי קודש תהיון לי. האם לא מספיק לומר, קדושים תהיון לי? 
אלא ואנשי קודש ודאי, שלא יצאו ישראל לחירות אלא מיובֵל, בינה. 
ואחר שיצאו לחירות, קיבל אותם היובל בכנפיו, ונקראים אנשים שלו,
%break
בנים שלו. וכתוב ביובל, יובל היא קודש תהיה לכם. ומשום זה כתוב, 
ואנשי קודש תהיון לי, אנשים שלו ממש.
%letter 511
.511 הקב"ה אמר, ואנשי קודש תהיון לי. וע"כ זכו ישראל להיקרא 
אחים אל הקב"ה, כמ"ש, למען אחיי ורעיי. כי ישראל הם בנים ליובל, 
בינה, וגם ז"א בן הבינה. נמצא שהם אחים לז"א. ואח"כ נקראים 
קודש ממש, כמ"ש, קודש ישראל לה' ראשית תבואתו.
%break
שכתוב קודש, ולא אנשי קודש. ומשום זה כל אוכליו יֶאשָמו. שכתוב, 
וכל זר לא יאכל קודש. ואיש כי יאכל קודש בשגגה.
%page 395
%letter 512
.512 ישראל נקראים קודש. ומשום שהם קודש, אסור לאדם לקרוא 
לחברו בשם של ביזיון, ולא לכנות שם לחברו, ועונשו גדול. וכש"כ 
בדברים אחרים. כתוב, נְצור לשונך מרָע. כי בגלל לשון הרע מחלות 
יורדות לעולם.
%letter 513
.513 כל מי שקורא לחברו בשם שאין בו ומבזה אותו, הוא נתפס לדין 
על מה שאין בו. כל מי שקורא לחברו רשע, מורידים אותו לגיהינום, 
ומכים אותו על לחייו. חוץ מאלו עזי הפנים שעל התורה, שמותר 
לאדם לקרוא להם, רשעים.
%letter 514
.514 איש אחד קילל את חברו. רבי ייסא אמר לו, כרשע עשית. בא 
לרבי יהודה לדין. אמר לו, לא אמרתי שהוא רשע, אלא כרשע, 
שהראה מעשיו כרשע. בא רבי יהודה ושאל על המעשה לפני רבי 
אלעזר. אמר לו, ודאי שלא התחייב.
%break
כי כתוב, היה ה' כאויב, ולא כתוב אויב אלא כאויב. שאם לא כן, לא 
היה נשאר גזע מישראל בעולם. כעין זה כתוב, הייתה כאלמנה ולא 
אלמנה. כאלמנה, שבעלה הלך למדינת הים והיא מחכה לו. שלהיותה 
לבדה בלי בעלה, מדמה אותה לאלמנה.
%letter 515
.515 מכאן האיסור של פסל ותמונה, כמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות 
כמראֵה אדם. כמראה אינו דומה אל מראה. וכתוב, כתפוּח בעצי 
היער. כתפוח ולא תפוח.
%break
כתפוח הניכר בצבעיו ובצבעים מתאחד הדבר. כי ייחוד הקב"ה הוא 
בג' קווים, לבן אדום ירוק, כמו שיש בתפוח, חסד דין רחמים.
%letter 516
.516 כתוב, והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד. רק כדוד ולא דוד. 
כדוד, שאמר, והִנה בעונְיִי הכינותי לבית ה'. וכתוב, כי עני ואביון אני. 
והוא היה מלך על מלכים, וקרא לעצמו כך.
%break
אשריהם ישראל, שהקב"ה לא קרא להם, כקודש, אלא קודש ממש. 
כמ"ש, קודש ישראל לה'. ומשום זה כל אוכליו יאשמו, כמו זר האוכל 
קודש.
%break
%H דינוּ לבוקר משפט
%break
%letter 517
.517 למה ראה הקב"ה לתת הדינים לישראל, כלומר פרשת 
משפטים, אחר עשרת הדיברות? אלא מצד הגבורה ניתנה התורה 
לישראל. משום זה צריכים לתת שלום ביניהם ע"י דינים ומשפטים, 
כדי שהתורה תהיה שמירה מכל צדדיה.
%break
אין העולם מתקיים אלא על דין, שלולא הדין לא היה מתקיים. ומשום 
זה נברא העולם בדין והתקיים.
%letter 518
.518 כתוב, דינוּ לבוקר משפט. האם רק לבוקר ולא לכל היום? אלא 
לבוקר פירושו, כל עוד שלא אכלו השופטים ולא שתו, שכל מי שדן דין 
אחרי שאכל ושתה, אין הוא דין אמת, כמ"ש, לא תאכלו על הדם. על 
הדם, היא אזהרה לשופטים, שלא יאכלו קודם שדנו דין.
%break
כל מי שדן דין אחרי שאכל ושתה, כאילו מחייב דם חברו ונותן אותו 
לאחר, כי דמו ממש נותן לאחר ע"י דין שקר. זהו בכסף.
%page 396
כש"כ בדיני נפשות, שצריכים השופטים להישמר, שלא לדון דין אלא 
לפני שאכלו ושתו. ועל זה כתוב, דינו לבוקר משפט. וכתוב, אני ה' 
עושה חסד משפט וצדקה בארץ.
%letter 519
.519 מי שמשקר בדין, משקר בתיקוני המלך. תיקוני המלך הם אלו 
שכתוב, עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ. וכתוב, כי באלה חפצתי 
נאום ה'. והכול, חסד ומשפט וצדקה, זה בזה תלוי.
%break
אלו הם תיקונים של הכיסא, מלכות, כמ"ש, צדק ומשפט מְכון כיסאךָ. 
וכתוב, והוכן בַּחסד כיסא.
%break
%H חדרי המשכן
%break
%letter 520
.520 הראש של המלך נתקן בחו"ג. ג"ר, חב"ד, נקראים ראש. המלך, 
ז"א. כיוון שחב"ד אינם בקביעות בז"א, אלא בשעת התפילה, 
במועדים ובשבתות, אינם נחשבים לחו"ב אלא לחו"ג, ו"ק.
%break
וזה ההפרש הגדול בין א"א, שג"ר שלו הם בקביעות, שהם ג"ר ממש, 
כולו רחמים, לבין ז"א, שג"ר שלו אינם בקביעות.
%break
וע"כ אפילו בזמן שיש לו ג"ר, שהם חב"ד, נחשבים לו כמו חג"ת, ויש 
בהם דינים. ואין הזוהר מחשיב גם ת"ת, משום שאפילו בא"א אין 
הדעת מבחינת ראש. אלא שהוא ת"ת שעלה לראש והכריע בין חו"ב, 
ונעשה משום זה בחינת ראש, וע"כ אין בו חידוש.
%break
בראש דז"א תלויות שערות, שערות על שערות, שהן כל ההמשכות, 
שעל ידיהן מתאחדות מדרגות עליונות ותחתונות. כלומר, שעל ידיהן 
עולה המדרגה התחתונה לעליונה, ונעשות אחת. ומהשערות נמשכות 
אדוני האדונים, בעלי אמת, בעלי המשקל, בעלי אנחה, בעלי בכייה,
%break
בעלי דין, בעלי רחמים, טעמי תורה, סודות התורה, טהרות וטומאות. 
כולם נקראים שערות המלך, כלומר, המשכות, הנמשכות מהמלך 
הקדוש. והכול יורד מעתיקא סתימאה, א"א.
%break
המדרגה הראשונה, שבה עלתה ה"ת לנ"ע וסיימה שם המדרגה, 
ואח"פ נפלו ממנה למדרגה שמתחתיה, שהוא צ"ב, היא מדרגת ראש 
הס"ג דא"ק. אמנם בראש הס"ג עצמו לא נעשה שום שינוי משהו, 
אלא שיצאה מדרגה חדשה של ע"ס,
%break
שנתלו בע"ס של ראש הס"ג דא"ק. והיא מכונה פרצוף השערות של 
ראש הס"ג, אשר החלק שנשאר במדרגה, שהם ג"ע ונ"ע, מכונים 
שערות ראש, והחלק שיצא ממדרגת ראש דס"ג,
%break
שהם אח"פ, שנפלו למדרגה שמתחתיה, לג"ר דנקודים, הם מכונים 
שערות דיקנא של ראש הס"ג.
%break
ובעולם התיקון נתלה פרצוף השערות בראש א"א, אשר אח"פ שלו, 
שהם שערות דיקנא, נפלו למדרגה שמתחתיו, או"א דאצילות, 
ומלובשים שם בעת קטנות. ולעת גדלות, שנעשה זיווג דע"ב ס"ג 
דא"ק, ומוריד ה"ת מפאתי הראש דס"ג דא"ק לסיום הדיקנא,
%break
והדיקנא דס"ג עולה ומתחבר בשערות הראש למדרגה אחת, אז 
יורדת ג"כ ה"ת מפאתי הראש דא"א לסיום הדיקנא שלו. ואז חוזר 
הדיקנא דא"א ועולה לשערות ראש דא"א, ומתחבר עימו למדרגה 
אחת.
%page 397
ובשעת חזרתו הוא מעלה עימו גם או"א לראש א"א, ומקבלים שם 
מחו"ס דא"א. ואחרי עליית הדיקנא עם או"א לראש א"א, נמשכות 
אחריהם כל חצאי מדרגות שלמטה מהם, שנפלו למדרגות 
שמתחתיהן, ועולות בחזרה למדרגתן,
%break
שע"י זה גם כל מדרגה תחתונה, שבעת קטנות היו לה האח"פ 
מעליונה, עולה גם היא עם אח"פ אלו לעליונה.
%break
שכן ישסו"ת עולים לאו"א, ע"י אח"פ דאו"א שהיו בהם בקטנות. וכן 
זו"ן עולים לישסו"ת, ע"י אח"פ דישסו"ת שהיו בהם בקטנות. וכן 
נשמות הצדיקים עולות לזו"ן, ע"י אח"פ דזו"ן, שהיו בהם בעת קטנות. 
הרי שכל עליית התחתון לעליון, להתאחד עימו לאחד,
%break
נעשית ע"י שערות דיקנא דא"א, שהעלו את או"א לראש דא"א, 
שאחריה נמשכת עליית כל תחתון לעליון.
%break
השערות הן כל ההמשכה שעל ידיהן מתאחדות המדרגות העליונות 
והתחתונות לאחת. כי על ידיהן עולה כל מדרגה תחתונה לעליונה 
שלה, שאו"א עולים לא"א, וישסו"ת לאו"א, וזו"ן לישסו"ת, ונשמות 
הצדיקים לזו"ן.
%break
וכל המוחין דאצילות ובי"ע, הקטנוּת והגדלוּת, יוצאים מפרצוף 
השערות שבראש א"א. ומפרצוף השערות שעל ראש ז"א, נמשכות 
המדרגות של נשמות הצדיקים. שנמשכים מהם אדוני האדונים, 
מדרגת ג"ר דג"ר, חכמה. ובעלי אמת, בינה.
%break
ובעלי המשקל, דעת, קו האמצעי, השוקל הארת ימין ושמאל, שיוכלו 
להאיר יחד. בעלי אנחה ובעלי בכייה, שבשליטת קו השמאל בלי ימין 
נמשכים ממנו דינים קשים. וכל הדבוק בו מייבב ומיילל. ומכונים בעלי 
אנחה ובעלי בכייה. וכן מכונים בעלי דין.
%break
וכאשר קו האמצעי מייחד השמאל עם הימין, יוצא מקו אמצעי בעלי 
הרחמים. וכן טעמי תורה, כמ"ש, טַעמוּ ורְאו כי טוב ה'. וסודות 
התורה. ובעת הגדלות נמשכת מהם טהרה. ובעת הקטנות נמשכת 
מהם טומאה. כולם נקראים שערות המלך, המשכות,
%break
הנמשכות מהמלך הקדוש. שכל מיני המשכות מז"א באות מהשערות 
שלו. שערות ראש דא"א הן שורש לשערות ראש ז"א.
%letter 521
.521 מצח המלך, המצח דז"א, הוא פקידה של הרשעים. כשמעשיהם 
נפקדים ומתגלים עוונותיהם, אז נקרא מצח המלך. הגבורה מתגברת 
בדיניה ומתפשטת בצד שלה. וזה השתנה ממצח עתיקא קדישא, 
שנקרא רצון.
%break
ב' אוזניים, או"א עילאין, ג"ר דבינה. המצח הוא הדעת, המזווג לאו"א. 
כי שם נתקן המסך מהי', מלכות, שעלתה לאור הבינה, ומיעטה אותה 
לאויר, אור החסדים. ועל המסך הזה של י', שבתוך המצח, מזדווגים 
או"א עילאין, בזיווג גדול ונפלא מאוד,
%break
להשפיע אור החסדים לכל העולמות. והזיווג הזה אינו נפסק ואין 
כדוגמתו במדרגה אחרת. ולפיכך, אין הי' יורדת מאויר דאו"א לעולם. 
כי אם הייתה יורדת, היה נפסק הזיווג הגדול והנפלא הזה.
%break
וכמ"ש, כי חָפֵץ חסד הוא. כי הוא, הבינה, חפץ בזיווג הגדול להשפיע 
חסדים, ואינו חפץ שהי' תרד מאויר שלו, ולהשפיע אור החכמה. וזהו 
אשר מצח דא"א, נקרא מצח הרצון. כי הדינים שבי' שעלתה לשם,
%break
נתקנו למסך המזווג את או"א עילאין מחמת הרצון, להשפיע לעולמות 
מאור החסדים, הנמשך מזיווג שאינו נפסק של או"א עילאין.
%break
אמנם המצח של ז"א, בשעה שאינו מקבל ממצח דא"א, אין שם הזיווג 
הגדול דאו"א עילאין על הדינים של הי' שנכנסה באור הבינה. ונמצא, 
שהמסך הזה של י', משמש רק להעניש את הרשעים שחטאו, שלא 
ייהנו מאור החכמה. וע"כ נכנסה באור ומיעטה אותו לאויר.
%page 398
בשעה שנגלו עוונות התחתונים, ואינם ראויים לקבל אור החכמה, אז 
משמש המצח של המלך, להעלים מהם האור הזה, מכוח הי' שעלתה 
לאור אשר שם, ומיעטה אותו לאויר. הגבורה מתגברת בדיניה לדון 
הרשעים, ומתפשטת בצד שלה,
%break
שהדין מתפשט להעלים האור מהרשעים, ולהעניש אותם. במצח 
דעתיקא, שהוא א"א, נתקן המסך הזה במצח שלו, כדי לזווג או"א 
עילאין בזיווג שאינו נפסק, וע"כ הי' שעלתה באור אשר שם,
%break
ונעשתה למסך, היא לרצון גדול, שהרי עליה נעשה הזיווג הגדול 
דאו"א עילאין, וע"כ נקרא מצח הרצון.
%letter 522
.522 העיניים של המלך, ההשגחה על כל, ההשגחה על עליונים ועל 
תחתונים. וכל אלו בעלי ההשגחה של המלך, נקראים עיניים. בעיניים 
מתאחדים הצבעים לבן אדום ירוק. ובאלו הצבעים נקראים כל בעלי 
ההשגחה של המלך, כל אחד לפי דרכו, וכולם נקראים צבעי העין.
%break
כמו שנראית ההשגחה של המלך, כך מתעוררים הצבעים. השגחה 
של חסד היא לבן, של דין אדום, של רחמים ירוק.
%break
השגחה היא חכמה, כי השגחה היא מאור החכמה, כמ"ש, כולם 
בחכמה עשיתָ. עיניים היא ההשגחה, חכמה. וג' צבעי העיניים, ג' 
קווים, שאין החכמה מתגלה זולת על כולם יחד. ע"כ כל צבע הוא 
השגחה מיוחדת, להיותו חלק מחכמה.
%letter 523
.523 גבות עיניים נקרא המקום, שנותן השגחה לכל צבעי בעלי 
השגחה. גבות אלו כלפי מה שלמטה, כלפי העיניים, הן גבות, 
להסתכל ולהמשיך מהנהר הנמשך ויוצא, בינה. מקום למשוך מהנהר, 
להתרחץ בלובן של עתיקא, אור החסדים, מחלב הנמשך מאמא.
%break
כי כאשר מתפשטת הגבורה, קו שמאל, והעיניים, החכמה, לוהטות 
בצבע אדום מרוב הדינים, להיותה חכמה בלי חסדים, אז מאיר 
עתיקא קדישא, הכתר, את הלובן שלו, אור החסדים, ולוהט באמא, 
באו"א עילאין, ומתמלאת מחלב, אור החסדים,
%break
שקיבלה מכתר, ומניקה את אלו העיניים, ומתרחצות כל העיניים 
מהחלב של אמא עילאה, הנמשך ויוצא תמיד.
%break
החכמה, העיניים, מתלבשת בחסדים, רוחצות העיניים בחלב. כמ"ש, 
עיניו כיונים על אפיקי מים, רוחצות בחלב, יושבות על מילֵאת. שהן 
רוחצות בחלב של אמא, שנמשך תמיד ולא נפסק. כי זיווג דאו"א 
עילאין לא נפסק.
%break
השערות, הנקראות גבות עיניים, הם כוחות הדין הנמשכים מהמצח, 
מהמסך של י' שבאוויר אשר שם, שעליו מזדווגים או"א עילאין בזיווג 
שאינו נפסק, והן נתלות בסיום המצח.
%break
ולפיכך כוחם יפה לעורר את אמא עילאה, שתשפיע החלב שלה, אור 
החסדים, לרחוץ בו העיניים, חכמה.
%break
ולולא השערות האלו, לא הייתה אמא עילאה משפיעה החסדים 
לרחיצת העיניים. ובלי חסדים אין החכמה יכולה להאיר, שזה נבחן, 
שהעיניים לוהטות בצבע אדום.
%break
כי הגבות מעוררות אמא עילאה להשפיע חסדים לרחיצת העיניים, 
שזולת החסדים ההם, לא הייתה החכמה מאירה. נמצא, שגבות 
העיניים נותנות כוח ההשגחה לכל בעלי ההשגחה. נותנות כוח 
לחכמה להאיר, שזולתן לא הייתה מאירה.
%break
גבות אלו כלפי מה שלמטה, כלפי העיניים, הן גבות, להסתכל 
ולהמשיך מהנהר הנמשך ויוצא, בינה. כי הן אותם הדינים שבמצח 
עצמו. אלא אותם שבמצח הם לזיווג או"א עילאין. ואותן שבקעו ויצאו 
לחוץ, הן למה שלמטה מהמצח, בשביל העיניים.
%page 399
%letter 524
.524 החוטם של המלך הקדוש, ז"א, הוא תיקון הפרצוף, כאשר 
הגבורות מתפשטות ומתאחדות יחד. אלו הגבורות מתאחדות ויוצאות 
בגבורה אחת. וכשהדינים מתעוררים ויוצאים, כל אחד מהצד שלו, 
מתבשמים בעשן המזבח. ואז כתוב, ויָרַח ה' את ריח הניחוח.
%break
ושונה חוטם דעתיקא, דא"א, שאינו צריך עשן המזבח, כי ארך אפיים 
נקרא לגמרי, והארת החו"ס נקראת חוטם שלו. ועל זה העיר דוד 
המלך, תהילה לדוד.
%break
החוטם, קו אמצעי, המייחד ב' הקווים, ב' העיניים. כי פעמיים חב"ד 
יש בראש:
%break
א. ב' אוזניים ומצח, חב"ד דאו"א עילאין, שהחכמה נעלמת בהם,
ב. ב' עיניים וחוטם, חב"ד דישסו"ת, שבהם מתגלה החכמה ע"י קו 
האמצעי, החוטם.
%break
קו האמצעי נושא לב' מיני הדינים של מסך דחיריק, דינים דצ"א ודצ"ב. 
ויש בו גם דינים שבקו שמאל, העליון שלו, ודינים שבעליון מוכרחים 
להיות בתחתון. ונמצא, שיש בו ג' מיני דינים: דינים עליונים דקו שמאל 
מנקודת השורוק וב' מיני דינים דמסך דנקודת החיריק.
%break
וכשמתאחדים יחד, נשלם כוחו של קו האמצעי להכריע ולייחד ב' 
הקווים. ומייחודם נעשה קו האמצעי, הנקרא חוטם, ומגלה החכמה.
%break
אמנם כשמתאחדים יחד, עולים כולם לגבורה עליונה, לדינים דקו 
שמאל, ומתבשמים שם. אלו הדינים, נכללו בגבורה דקו שמאל, ומשם 
יוצאים ופועלים. ואם מתקלקל ייחודם ופועלים בפירוד, אין להם תיקון, 
אלא ע"י עשן המזבח, העולה מהקורבנות,
%break
כי עשן הקורבן כולל האיחוד של ג' מיני גבורות, שכל אחד יוצא לצד 
שלו ואינם מאוחדים, ועשן המזבח מאחד אותם שוב. ואז כתוב, וירח 
ה' את ריח הניחוח, שמתגלה החכמה, הנקראת ריח.
%break
וזה בחוטם דז"א, ששם מתגלה החכמה דישסו"ת, שחכמה זו אינה 
מתגלה אלא ע"י תיקון הדינים, ריח. ואינה חכמה ממש, אלא בינה 
שחזרה להיות חכמה. אבל בחוטם דא"א אינו צריך לתיקונים, כי בו 
מאירה חכמה ממש שלו, הנקראת חו"ס.
%break
ונקרא חוטם מלשון גבול וסיום. כמ"ש, ותהילתי אֶחטום לָך. אחטום 
מלשון חתימה, כמו אחתום, שמסיים ההארה, שנקראת תהילה, 
מלשון הכתוב, בְּהִילו נֵרו עלֵי ראשי. והארת החוטם מכונה תהילה.
%letter 525
.525 האוזניים של המלך הן, כאשר הרצון נמצא, ואמא מניקה אור 
החסדים לז"א, והארת עתיקא קדישא האירה, מתעוררת הארת ב' 
מוחות, והארת או"א, וכל אלו הנקראים מוחות המלך, ומתלהטים יחד. 
וכשמתלהטים יחד, נקראים אוזני ה',
%break
כי התקבלו תפילותיהם של ישראל. ואז נמצאת התעוררות לטוב 
ולרע. ובהתעוררות הזו מתעוררים בעלי כנפיים, שמקבלים קולות 
העולם, וכולם נקראים אוזני ה'.
%break
יש הארת ג' מוחין חב"ד להשפעת החכמה, ויש הארת ב' מוחין חו"ב 
בלבד, להשפעת החסדים. ב' אוזניים הן או"א עילאין, המשפיעים 
חסדים בזיווג שאינו נפסק, שהם הארת ב' מוחין.
%break
וכאשר הרצון נמצא, ואמא מניקה, שאמא עילאה מניקה אור החסדים 
לז"א, והארת עתיקא קדישא האירה, כי אור החסדים נמשך מהארת 
הכתר, עתיקא קדישא. אז מתעוררת הארת ב' מוחות, שאז נעשה 
זיווג מב' מוחין להשפעת חסדים לז"א,
%break
והארת או"א, זיווג או"א עילאין. וכל אלו הנקראים מוחות המלך, חו"ב, 
כי רק חו"ב נקראים מוחין המלך. אבל הדעת אינו בעיקרו, אלא ת"ת 
שעלה והכריע בין חו"ב, וע"כ אינו מוח גמור.
%page 400
וכשמתלהטים יחד, נקראים אוזני ה' מב' טעמים:
א. מתפילות ישראל, שהתפללו לגילוי אור החסדים, והתקבלה 
תפילתם, ונשפעו החסדים. וע"כ נקראים אוזניים, השומעים את 
התפילה.
%break
ב. כי יש שם משפט: האם המסך, שעליו נעשה הזיווג, הוא טוב או 
רע. כי בקטנות הוא רע, שאז הוא מעניש את הרשעים. ובגדלות טוב, 
שכולו רחמים. ולפיכך הם נקראים אוזניים, מלשון מאזני משפט.
%break
ובהתעוררות הזו, בעלי הכנפיים, המלאכים המקבלים קולות העולם, 
שהם העלאת מ"ן, מתעוררים ע"י הזיווג דאו"א עילאין, להעלות שם 
מ"ן.
%letter 526
.526 הפָּנים של המלך, שהוא ז"א, הם הארת או"א וההתפשטות 
שלהם על ג' נקודות חולם שורוק וחיריק. שמאירים בחולם, וסובבים 
בשורוק, ולוהטים בחיריק, בראש הזה של המלך.
%break
ואז נמשכת מהם עדות, הארת החכמה, שמעידים במלך, ז"א. צורת 
המלך מכובדת מכל. בראש שורה חסד עליון וגבורה.
%break
הארת או"א מתחלקת. הארת אבא בשלושה אורות, הארת אמא בשני 
אורות. הרי חמישה אורות. חו"ג נכללים באור אחד. הרי שישה. 
מתעטר החסד ולוהט בשני אורות שהאירו, והם שמונה. והגבורה 
האירה באור אחד, הרי תשעה אורות.
%break
וכאשר כל האורות מתחברים יחד, הם נקראים צורת המלך. ואז 
כתוב, ה' כגיבור ייצא כאיש מלחמות יעיר קנאה. כי אין הארת החכמה 
נמשכת אלא בגבורה.
%break
האורות דבינה עילאה, שיצאה מראש דא"א, שהוא או"א, נשלמת בג' 
נקודות, חולם שורוק וחיריק. תחילה יוצאת נקודת החולם, עליית 
המלכות לבינה, שאז מתחלקת הבינה לשני חצאים:
%break
כו"ח, שנשארו במדרגה, נתקנו לג"ר, חב"ד, אע"פ שיש בהם רק אור 
דחסדים. ונקראים אבא או או"א עילאין.
%break
ז"ת דבינה שנקראים אמא או ישסו"ת. וכן התחלקו ז"ת דבינה, 
הנקראות אמא, לכו"ח באורות נ"ר, שנשארו במדרגה, בו"ק, ולבינה 
ותו"מ שנפלו למדרגת ז"א.
%break
ביציאת נקודת החולם, שהיא עליית המלכות לבינה, התחלקה בינה 
עילאה לשתי מדרגות: לאבא, ג"ר דבינה, ולאמא, ז"ת דבינה. אבא 
נתקן בג"ר, ג' אורות חב"ד, ונקראים ג"כ או"א עילאין. אמא בב' כלים 
כו"ח עם ב' אורות נ"ר,
%break
שלא נתקנה בג"ר מחמת שצריכה לאור החכמה. והיא נקראת ג"כ 
ישסו"ת, וזה החולם.
%break
אח"כ יוצאת נקודת השורוק, שהיא ירידת המלכות מבינה למקומה 
עצמה, שבינה ותו"מ שנפלו מאמא, חוזרים ועולים ומתחברים 
במדרגת אמא, ונשלמה בחמישה כלים כו"ח ובינה ותו"מ, ובחמישה 
אורות נרנח"י.
%break
אמנם הבינה ותו"מ שעלו, לא התחברו בכו"ח לגמרי. אך כו"ח 
שנשארו במדרגה, נתקנו לקו ימין, חסד. ובינה ותו"מ שנפלו וחזרו, 
נתקנו לקו שמאל, גבורה. והשליטה היא לקו שמאל. ואז יצאה נקודת 
השורוק, והחזירה בינה ותו"מ למדרגתם, ונתקנו לקו שמאל,
%break
גבורה, וכו"ח לקו ימין, חסד. אבל בשליטת אור השמאל. ואור הימין, 
חסד, נעלם משם. וזה השורוק.
%break
אח"כ יוצאת נקודת החיריק, שהיא ביאת קו האמצעי, המייחד ב' 
הקווים חו"ג זה בזה, ומקיים הארת שניהם. אח"כ מתעטר החסד ע"י 
הכרעת קו האמצעי, ומתפשט בב' אורות, בקו ימין שהוא חסד, ובקו 
שמאל שהוא גבורה. כלומר, בכוח קו האמצעי. ובזה יש ב' בחינות:
%break
א. אחר שהתייחדו, מאיר רק קו ימין, חסד.
ב. אחר שהתייחדו, מאיר אור השמאל בהתלבשות הימין. כלומר, 
שאח"כ מתעטר פעם שנייה, והגבורה, אור קו השמאל, מאירה 
בהארתה ע"י התלבשות בחסד. וזה החיריק.
%page 401
וכשמתחברים כל האורות הללו יחד, נקראים צורת המלך.
%letter 527
.527 השפתיים של המלך. כשהאיר אור אבא, או"א עילאין, האיר 
בשלושה אורות:
א. חכמה, אור חסד עליון.
ב. בינה, אור מוח המלך.
%break
ג. דעת, ששָׁם עלתה הי' באויר, היה האור תלוי ועומד, עד שהאיר אור 
אמא, ישסו"ת, שבה חזרה ויצאה הי' מאויר, וחזר האור למקומו, 
והאירו חמישה אורות בחמישה כלים.
%letter 528
.528 ממה האירה אמא? מהמלכות שעלתה למקום בינה, נתקנו ב' 
יסודות. כי התערבו זו בזו, והמלכות שקיבלה צורת בינה, נעשתה 
יסוד הבינה שבאבא. ומצורת המלכות עצמה, נעשתה יסוד החכמה 
דאבא, הנקרא שביל. והתדבק בו כזכר בנוקבא, שהוא שער הנ' (50).
%break
ושביל חכמה דאבא, האיר בנתיב בינה דאבא, והבינה שבאבא 
התעברה והולידה והוציאה חמישה אורות, כח"ב תו"מ דאמא, שהיא 
ישסו"ת, על סדר ג' הנקודות חולם שורוק חיריק.
%break
מאלו חמישה אורות נחקקו חמישים שערים של אורות רבים. שהם 
כח"ב תו"מ, שכל אחד נכלל מע"ס, חמישים הם. וכנגדם מ"ט (49) 
פנים טהורים ומ"ט פנים טמאים בתורה.
%break
נשאר אחד שאינו בחשבון, שער הנ'. והאחד הזה האיר את הכול. 
שהוא השביל דאבא, שהוא משה, שגם לו לא נמסר שער הנ'.
%break
ואותו אור דאבא, האור השלישי, שנשאר תלוי, עד שהאיר אור אמא, 
נשאר תלוי גם לאחר יציאת הי' מאויר דאמא. כי באבא אין הי' יוצאת 
מאויר שלו לעולם. כאשר או"א מתחברים יחד ומתלבשים במלך,
%break
ז"א, הם נקראים שפתי המלך. אבא התלבש בשפה עליונה, ואמא 
בשפה תחתונה. ומשום זה, גוזר דברי אמת.
%letter 529
.529 בשפתיים דז"א תלוי פתחון הפה. פה, משום שדעת גנוזה בפה 
המלך, שנקרא ת"ת, ז"א, כי הדעת היא התפשטות של ת"ת, ז"א, 
שזהו ז"א שעלה ונעשה קו אמצעי לייחד או"א. שכל האוצרות וכל 
הצבעים התאחדו בדעת, להיותה קו האמצעי.
%break
והדעת ההיא גנוזה בפה המלך. וממלאת כל החדרים והמסדרונות, 
שמתפשטת בחג"ת נה"י דז"א, שחג"ת נקראים חדרים ונה"י 
מסדרונות.
%break
וכשמתעורר האור של הדעת ויוצא, אז נקרא פה ה'. והשפתיים, שהן 
ב' אורות של או"א, בשעה שנפגשות באור של הדעת, מתחברות על 
ידו יחד, והדברים נחתכים באמת, בחכמה בתבונה ובדעת. ואז כל 
דברי הקב"ה נחתכים באלו חב"ד.
%letter 530
.530 חב"ד מאירים בראש ז"א בבחינת אמא, ומשם מתפשטים 
ומתעטרים בגופו של ז"א. וכשמתחברים חב"ד בעטרה אחת, הם חֵך 
המלך, הנמצא בתחילת הגוף. ונקרא מתיקות המלך.
%break
ועל זה כתוב, טעמו וראו כי טוב ה'. כי חוש הטעם הוא בחך. ובחך 
הזה תלויים כל אלו השליטים והשרים של המלך. שכתוב, וברוח פיו 
כל צְבאם.
%letter 531
.531 בחך הזה נמצאת שלמות הכול, ומשום זה נראתה השלמות 
בכל האותיות הנמצאות בו. ד' אותיות אחה"ע הן ממוצא הגרון.
%break
אות א', האור דעתיקא קדישא, הסתום מכל הסתומים, כתר.
אות ח', אור החכמה, שאינה נמצאת ואינה מושגת, כי נסתמה במו"ס 
דא"א ואינה נמשכת לפרצופי אצילות, כמ''ש, לא ידע אנוש עֶרכה.
%page 402
אות ה', אור אמא, בינה החוזרת להיות חכמה, שכל החכמה 
שבפרצופי אצילות ממנה באה, המאירה ונמשכת ויוצאת ומשקה את 
כל, ומניקה את הבנים, זו"ן, עד שמגיעה משחת קודש וממלאת את 
הצדיק, יסוד, והוא מתחבר בנוקבא התחתונה, המלכות,
%break
המתברכת ממנו, ואינם נפרדים. ושפע דאמא הוא לבן מתוך אדום, 
שהשמאל, אדום, כלול בימין, לבן, כמ''ש, הר המור גבעת הלְבונה. 
פסוק זה כתוב על אמא, אשר מור הוא אדום ולבונה הוא לבן.
%break
אות ע', אור של ע' (70) פנים, הניזונים מהרוח היוצא מהפה, ע' 
שמות של הקב"ה, ז"א, שכנגדם בארץ, כתוב, כל הנפש לבית יעקב 
הבאה מצריימה שׁבעים. כי יעקב אילן בארץ, כנגד ז"א, וע' נפש שלו 
הם ע' ענפים של האילן.
%letter 532
.532 מאלו ד' אותיות אחה"ע מאירות ארבע אותיות גיכ"ק, ממוצא 
החך. מא' של אחה"ע מאירה הג' של גיכ"ק, שהיא שכר טוב לצדיקים, 
שנקרא גמול, כלומר גימל, ועל זה כתוב, אז תתענג על ה'.
%break
מאות ח' של אחה"ע מאירה הי' של גיכ"ק, חכמה, וכולה נסתמה בי', 
סתומה מכל צדדיה, שאין בתוכה לבן, ומשום זה לא נמצאת החכמה, 
כמ"ש, ולא תימצא בְארץ החיים.
%break
מאות ה' של אחה"ע מאירה כ' של גיכ"ק, אור ושמן המשחה, שנשפך 
מאמא למקום שנקרא קֶרן. ונקרא קרן היובֵל, כי קרן היא מלכות, ויובל 
הוא בינה. מלכות, כשמקבלת שפע הבינה, נקראת קרן היובל. וזוהי 
מלכות דוד. ומשום זה אין משׁיחה למלכים, אלא באות כף.
%letter 533
.533 מע' של אחה"ע מאירה הק' של גיכ"ק. כמו שהע' היא שבעים, 
שיש בה שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שבכל אחת ע"ס, כך ק' היא מאה, 
כי יש בה גם חב"ד, שלמות של הע"ס. משום זה בחך נמצאת שלמות 
הכול. וכל מי שיודע סוד זה ונזהר בו, אשרי חלקו.
%letter 534
.534 הגוף של המלך הוא התפשטות ספירת ת"ת, שבו מתחברים 
הצבעים לבן ואדום, ב' קווים ימין ושמאל, והגוף הוא קו האמצעי 
המייחד אותם. זרועות המלך הן אורות חו"ג, ב' קווים ימין ושמאל, 
שהגוף הוא קו האמצעי המייחד אותם.
%break
מֵעיו, פנימיות, מיתקנים בדעת, הנכנסת בראש ומכריעה בין ב' 
הקווים חו"ב, ומתפשטת לפנימיות ובתוך הגוף, ת"ת.
%letter 535
.535 השוקיים מתאחדות בשני אורות, נו"ה. השוקיים ושתי הכליות 
מתחברות במקום אחד. כי שתי כליות הן ג"כ נו"ה, ששם מתקבצים 
כל המשחה, וכל השמן של הגוף.
%break
ומשם נמשך כל שמן משחת קודש ליסוד עולם, כלומר, ליסוד ממקום 
שנקרא עולם, והוא נו"ה. ע"כ כתוב, ה' צבאות שְׁמו, כי נו"ה צבאות.
%letter 536
.536 כל התיקונים באים להתחבר בנוקבא, עד שיסוד מקבל כל שמן 
משחת הקודש, ושופך אותו אל הנוקבא, מלכות, ומתברכת ממנו, 
בשעה שהדינים מיתקנים למטה ומיתקנים למעלה, וכל התיקונים של 
המלך, שהם השם הקדוש, בחדווה בשלמות, וכולם אחד.
%break
ואז הוא שורה בתוכם, כמ''ש, אלקים ניצב בעֲדת אֵל בקֶרב אלקים 
ישפוט. ולפיכך נמשלו הדינים לאש: כמו האש, כשהיא מתוקנת בכלים 
המתאימים, ממנה המאור והבישול, וכשאינה מתוקנת, היא משחיתה 
את הכול. כך הם הדינים.
%page 403
%letter 537
.537 וכשהדינים אינם מיתקנים למטה, כביכול כך הוא למעלה, שכל 
התיקונים אינם מסודרים כך. כי אמא מסתלקת מעל הבנים, שהם 
זו"ן, והבנים אינם יונקים, והיסוד אינו שופך אל הנוקבא, המלכות, וכל 
הדינים מתעוררים, והנחש החזק שולט.
%break
כביכול, תיקוני המלך הסתלקו מחמת הדין. כיוון שהנוקבא לא 
התברכה, והצדיק, יסוד, אינו מקבל בשבילה, והנחש החזק שולט, אוי 
לעולם היונק מהם.
%letter 538
.538 אמר רבי אלעזר, כל אלו התיקונים רבי שמעון גילה, כדי שלא 
יבוא בביזיון לעוה"ב. עתה צריכים להתגלות בשביל החברים. כי הם 
יודעים ומבינים הדברים, והרי צריכים לדעת אותם,
%break
כמ"ש, וידעתם כי אני ה'. וכתוב, וידעו כי אני ה'. והרי הדברים 
התיישבו בליבנו. אשרי חלקינו בעוה"ז ובעוה"ב.
%letter 539
.539 ראיתי את רבי שמעון בחלום, ושאלתי אותו, הרי י' של שם 
הוי"ה היא חכמה. למה אות ה' של הוי"ה היא בינה? אמר לי, כתוב, 
ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. הנהר היוצא מעדן זהו בינה, היוצא 
מעדן, שהוא חכמה. ומשום זה הנהר ההוא, י' סתומה בתוכו,
%break
החכמה, והי' פושטת אור של הבינה למעלה, שהוא ימין, ולמטה, 
שהוא שמאל, זה ד'.
%break
ואח"כ הוציאה הבינה בן תחתיה, שהוא ו', קו האמצעי, ונעשתה כעין 
זה אות ה'. ומשום זה הוא י"ה, חו"ב. ואח"כ הולידה והוציאה את הבן 
ההוא ושמה אותו לפניה. ומשום זה הוא, יה"ו, כי הו' ישבה לפניה 
שתניק אותו.
%break
אות ה' הייתה בתחילה ד', וכשהתחבר עימה זכר, חכמה, התעברה 
מבן אחד ונקראת אות ה'. ואח"כ הולידה והוציאה הו' מחוץ לה, שהוא 
הבן ההוא, ושמה אותו לפניה. ועל זה כתוב, ונהר יוצא מעדן,
%break
שהוא בינה, היוצאת מחכמה, שנקראת עדן. ממנה יצאה, כדי 
להשקות את הגן, המלכות, להניק אותו.
%letter 540
.540 אחזתי את ידו ונישקתי אותו בידו. אני בעידון הזה התעוררתי, 
בכיתי וצחקתי, ועברו שלושה ימים שלא אכלתי כלום, אחד מטעם 
השמחה, ואחד, שלא זכיתי לראות אותו פעם אחרת.
%break
ועכ"ז בו התקשרתי תמיד, כי כאשר הלָכה מאירה לי, אני רואה צורתו 
המתעוררת לפניי. אשרי הם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, 
אך צדיקים יודו לשׁמךָ יֵישבו ישרים את פניך.
%break
%H ובכל אשר אמרתי אליכם תישמרו
%break
%letter 541
.541 ובכל אשר אמרתי אליכם תישָׁמֵרו, ושֵׁם אלוהים אחרים לא 
תזכירו. אשר אמרתי אליכם, כלומר, שהרביתי לכם על דבר עבודתי, 
תישמרו, שלא יגיע לכם שום דבר רע. תישמרו, משמירה ומנטירה 
שלי בלבד. ושֵׁם אלוהים אחרים לא תזכירו.
%break
פירושו, אל תסובבו שתיפלו בין העמים בארץ אחרת, ויקוים בכם מה 
שכתוב, ועבדתָ שָׁם אלוהים אחרים.
%letter 542
.542 ובכל אשר אמרתי אליכם תישמרו. שְׁמע עַמי ואעידה בךְ. לא 
יהיה בךָ אֵל זָר. אנוכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים. פסוקים אלו 
אמר דוד ברוח הקודש, ויש להסתכל בהם.
%page 404
שמע עמי, בכמה מקומות הזהירה התורה לאדם, בכמה מקומות 
הקב"ה מזהיר באדם, והכול לתועלת האדם, כדי שישמור מצוות 
התורה, שכל מי ששומר דרכי התורה ועוסק בה, כאילו שעוסק בשם 
הקדוש.
%letter 543
.543 התורה כולה היא השם של הקב"ה. ומי שעוסק בה, כאילו עוסק 
בשם הקדוש, משום שהתורה כולה שם אחד קדוש הוא, שם עליון, 
שם הכולל שאר השמות. ומי שגורע אות אחת ממנה, כאילו עשה פגם 
בשם הקדוש.
%break
ושם אלוהים אחרים לא תזכירו. פירושו, אל תוסיף על התורה, ואל 
תגרע ממנה. שעושה פגם בשם הקדוש, ומחזק את אלוהים אחרים.
%break
ושֵם אלוהים אחרים, זה מי שעוסק בספרים אחרים, שאינם מצד 
התורה. לא יישמע על פיךָ. שאסור אפילו להזכיר אותם וללמוד מהם 
טעם. וכש"כ, טעם על התורה.
%break
%H כל איש ישראל שנימול צריך להיראות
%break
%letter 544
.544 מי שאינו שומר את חג המצות, כמי שאינו שומר אמונת הקב"ה, 
משום שבו אחוז שמו הקדוש העליון. כתוב, שלוש פעמים בשנה 
ייראה כל זכוּרך, משום שבהם תלויה האמונה, שהם ג' קווים, 
שהמלכות, שנקראת אמונה, נבנית מהם.
%letter 545
.545 ייראה כל זכוּרך אֶל פני האדון ה'. כל זכורך, משום שמקבלים 
ברכה ממעיין של הנחל, יסוד. כל איש ישראל שנימול, צריך להיראות 
לפני המלך הקדוש, משום שמקבל ברכה מהמעיין של הנחל.
%break
כמ"ש, כברכת ה' אלקיך אשר נתן לָך. אל פני האדון ה', יסוד, שמשם 
מושפעות הברכות, ומקבלים הברכות. אשרי חלקם של ישראל משאר 
העמים.
%letter 546
.546 פעם אחת עלו ישראל לירושלים לחגוג את החג, והתערבו 
עכו"ם עימהם. ובשנה ההיא לא נמצאו ברכות בעולם. באו ושאלו את 
רב המנונא סָבָא. אמר להם, האם ראיתם בתחילה סימן לזה, 
שהעלייה לא הייתה לרצון?
%break
אמרו לו, ראינו סימן, כשחזרנו משם, היו כל הדרכים נסתמות ממים, 
וענן וחושך היו נמצאים, שלא יכלו ללכת ולחזור כל אלו שעלו לשם. 
ועוד, בשעה שבאנו להיראות, חשכו פני השמיים ורגזו.
%break
אמר להם, או שיש ביניכם אנשים שלא נימולו, או שעכו"ם עלו עימכם. 
כי בשעה ההיא אינם מתברכים חוץ מבני ישראל שנימולו, ובאות 
הקדוש הזה מסתכל הקב"ה, ומברך אותם.
%letter 547
.547 לשנה האחרת עלו, ועלו אלו עכו"ם שהתערבו עימהם. כשהיו 
אוכלים הקורבנות והיו שמחים, ראו אלו עכו"ם, שהיו דומים בצורתם 
לצורת הכותל, כלומר, שהיו עצובים. השגיחו בהם, שכולם מברכים 
והם אינם מברכים. באו ואמרו הדבר אל הב"ד.
%page 405
באו ושאלו אותם: אִמרו, זה שאכלתם, החלק שלכם, מאיזה קורבן 
היה? לא היה בידיהם, כלומר שלא ידעו להשיב. בדקו ומצאו שהם 
עכו"ם, והרגו אותם. אמרו, ברוך הרחמן שהציל את עמו. כי ודאי אין 
הברכה שורה אלא בישראל, זרע קדוש, בני אמונה, בני אמת.
%break
ובשנה ההיא נמצאו ברכות בעולם בשלמות. פתחו ואמרו, אך צדיקים 
יודו לשמֶךָ.
%letter 548
.548 בזכות ישראל שנימולים, נכנעים אויביהם תחתיהם, ויורשים את 
נחלתם. כתוב, ייראה כל זכורך, הזכרים הנימולים. כתוב, כי אוריש 
גויים מִפניך והרחבתי את גבולךָ.
%break
שבזכות המילה, הקב"ה, שיש בו דין ורחמים, עוקר דיירים ממקומם, 
שהם האויבים, ומשיב דיירים למקומם, שהם ישראל.
%break
ומשום זה כתוב, ייראה כל זכורך את פני האדון ה'. הקב"ה, ת"ת, 
שיש בו דין ורחמים, וע"כ עוקר דיירים ומשיב דיירים. האדון, הוא 
כמ"ש, הנה האדון ה' צבאות מְסָעֵף פּוּרָה במַעֲרָצָה, כלומר עוקר 
דיירים. ויצא חוטר מגזע ישי, כלומר משיב דיירים.
%break
והכול אחד, שהדין והרחמים פועלים ביחד, ועוקר דיירים ומשיב 
דיירים כאחד. יש אדון, שהוא ת"ת, ויש אדון, שהוא יסוד, והכול תלוי 
באחד, שהוא מלכות, הנקראת אדנ"י.
%break
%H הקב"ה נקרא אדנ"י
%break
%letter 549
.549 אדנ"י, שבמילואו הוא, אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, נקרא הקב"ה, 
שהוא ז"א, ולא הוי"ה, כמו שהוא נכתב. וההוא שנקרא כמו שהוא 
נכתב, נקרא אדנ"י. והוא שכתוב, מַראות אלקים,
%break
המלכות שנקראת מראֶה. מראות כתוב לשון רבים, שכולל ג"כ שלמות 
הכול, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהוא ז"א. מראות, האם לשם הוי"ה או 
לשם אדנ"י?
%break
אלא הוא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, ששניהם נקראו בו. מלכות נקרא כמו 
שהוא נכתב, וז"א לא נקרא כמו שהוא נכתב, בשם הוי"ה, וע"כ נקרא 
בשם אדנ"י. וע"כ מראות אלקים כתוב, שהוא לשון רבים, כי כולל ז"א 
ומלכות. ומטעם זה נקראים שניהם גם בשם אדון.
%letter 550
.550 לפעמים נקראים העליונים בשם התחתונים, ולפעמים נקראים 
התחתונים בשם העליונים. וע"כ כתוב, האדון ה', בשם העליון, ז"א, 
שהוא אדנ"י, שהוא שם התחתון, מלכות.
%break
%H נשיקין
%break
%letter 551
.551 הנה אנוכי שולח מלאך. אמרה כנ"י, השכינה, יישָׁקני מנשיקות 
פיהו. יאהבני, היה צריך לכתוב, ולא יישקני. אלא נשיקות הן 
התדבקות רוח ברוח, שמשום זה נשיקה היא בפה,
%page 406
כי הפה הוא המוצָא והמקור של הרוח. וע"כ הנשיקין הן בפה באהבה, 
ודבקים רוח ברוח, שאינם מתפרדים זה מזה.
%letter 552
.552 וע"כ מי שיוצאת נשמתו בנשיקה, מתדבק ברוח של הקב"ה, 
ברוח שאינו נפרד ממנו. שנקרא נשיקה. וע"כ אמרה כנ"י, יישקני 
מנשיקות פיהו, כדי להדביק רוח ברוח, שלא ייפרדו זה מזה.
%letter 553
.553 כי טובים דודיך מיין. מיין של תורה. המוחין דז"א נקראים תורה, 
והמוחין של הארת חכמה נקראים יין. ויין ישמַח לבב אנוש, כתוב על 
יינה של תורה. ועל זה כתוב, כי טובים דודיך מיין. שטובים לשמחת 
הלב, מיין, המשמח אותי יותר מכל.
%break
הנשיקין הן בשפתיים. ובשפתיים יש ב' בחינות:
א. שפה עליונה, היא או"א עילאין, המשפיעים שם אוירא דכיא, שהוא 
אור החסדים, הנקרא רוח, בזיווג שאינו נפסק לעולם. ובהם אין יוצא 
הי' מאויר שלהם.
%break
ב. שפה תחתונה, היא ישסו"ת, שבהם יוצא הי' מאויר שלהם, וחזרו 
להיות אור החכמה, ומשפיעים שם הארת חכמה.
%break
ואע"פ שהארת החסדים דאו"א עילאין היא ג"ר ממש, עכ"ז ז"א צריך 
להארת חכמה, ואור החסדים דאו"א אצלו רק ו"ק בלי ראש, משום 
החיסרון של הארת החכמה.
%break
אמנם אחר שז"א מקבל המוחין דישסו"ת, הארת חכמה, אז נעשים 
אצלו החסדים דאו"א ג"ר ממש, כמו שהם באו"א עילאין עצמם.
%break
כי עתה גם הוא נשלם בהארת חכמה ואין בו פגם, כמו או"א עילאין. 
והארת החסדים שלהם חשובים יותר מהארת החכמה שבישסו"ת, 
להיותם עליונים מהם והמשפיעים שלהם.
%break
יישקני מנשיקות פיהו, כדי להדביק רוח ברוח. הארת החסדים, רוח, 
שבשפה עליונה, או"א עילאין. ושפה תחתונה, הארת חכמה דישסו"ת, 
המשלימה הרוח של שפה עליונה, שיהיה בג"ר כמו באו"א עצמם.
%break
כי טובים דודיך מיין, מיינה של תורה. כי מתוך שמאירה שם גם 
השפה התחתונה, שהיא הארת חכמה מישסו"ת, הנקראת יין, נעשו 
טובים דודיך, שהוא הרוח מהשפה העליונה. כי ע"י זה נעשו החסדים 
בג"ר. וזה שאומרת השכינה בזיווג דנשיקין, כי טובים דודיך מיין.
%letter 554
.554 ויישק יעקב לרחל, ויישא את קולו, ויֵבְך. כשהיה בהתדבקות 
הרוח בה, לא היה יכול הלב לסבול, ובכה. כתוב, ויישקהו, ויבכו. 
משום שלא התדבק בו רוח כלל. ועל זה כתוב, ונעתרות נשיקות 
שונא.
%break
מי שנושק באהבה, מתדבק רוחו ברוחו בדבקות האהבה. ומי שאינו 
נושק באהבה, אינו בדבקות, אלא, ונעתרות, שזו עוביות, כי לא דבוק 
רוחו בנשיקה, ולא מתדבק בה כלל. משום זה כתוב, יישקני מנשיקות 
פיהו, שהיא דבקות רוח ברוח.
%letter 555
.555 כל זמן שהקב"ה הולך בישראל, כביכול מתדבק רוח ברוח. ועל 
זה כתוב, ואתם הדבקים בה', בכל אלו אופני הדבקוּת, ואינם נפרדים 
זה מזה. בשעה שכתוב, הנה אנוכי שולח מלאך לפניך, ידע משה 
שזוהי פרישׁה מישראל. אמר, אם אין פניך הולכים, אַל תַעֲלֵנו מזה.
%letter 556
.556 כתוב למעלה מזה, ראשית ביכורי אדמתךָ תביא בית ה' אלקיך, 
לא תבשל גדי בחֲלֵב אימו. לא לעָרֵב דבר תחתון בעליון, שלא יינק 
הצד שבחוץ מהצד שבפנים. זה שבחוץ, הגדי, הוא מצד הטומאה.
%page 407
וזה שבפנים, אימו, היא מצד הקדושה. אימו היא כנ"י, המלכות, 
הנקראת אם. כי התפשטות המלכות היא עד הקליפות, כמ"ש, ורגליה 
יורדות מוות. בחלב אימו, פירושו, שלא יינק מהצד הזה מי שאינו 
צריך.
%break
%H הנה אנוכי שולח מלאך
%break
%letter 557
.557 הנה אנוכי שולח מלאך לפניך. ונמצאו ישראל, שהם פנימיות 
ודבקים בה', נמסרים תחת המלאך, שהוא חיצוניות. אמר משה, הרי 
קיבלתי ביטחון ממך, שלא תיפרד ממנו, שבזכות מצוות ביכורים לא 
תתערב חיצוניות בפנימיות.
%break
ודאי, אם אין פניך הולכים, אל תַעֲלנו מזה. כמ"ש, ובמה ייוודע איפוא 
כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך. ואין לשאול, למה הכתוב הזה הוא 
בפרשת תישא, כי אין מוקדם ומאוחר בתורה.
%letter 558
.558 דבר זה לא אמר הקב"ה אלא מאהבת ישראל ולהתרצות 
עימהם. בדומה למלך, שהיה רוצה ללכת עם בנו ולא רצה לעזוב 
אותו. בא בנו והיה מתיירא לבקש את המלך שילך עימו. הקדים המלך 
ואמר, הרי שר צבא פלוני ילך עימך לשמור אותך בדרך.
%break
ואח"כ אמר, הישמר לך ממנו, כי אינו אדם שלם. אמר בנו, א"כ, או 
שאני אשב פה, או שאתה תלך עימי ולא אפרד ממך.
%break
כך הקב"ה, בתחילה אמר, הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמורך 
בדרך. ואח"כ אמר, הישמר מפניו. בה בשעה אמר משה, אם אין פניך 
הולכים אל תעלנו מזה.
%letter 559
.559 במקום הזה, כשאמר הקב"ה, הנה אנוכי שולח מלאך, לא אמר 
משה משהו, ולא השיב דבר כנגדו, משום שכאן לא נמצא פירוד מה', 
כי לא נשלח המלאך אלא לשמירה. משא"כ שם כתוב, ושלחתי לפניך 
מלאך וגירשתי את הכנעני, כי לא אעלה בקרבך.
%letter 560
.560 מתי השיב משה? בזמן שאמר, ושלחתי לפניך מלאך, שאח"כ 
כתוב, כי לא אעלה בקרבך. וכאן כתוב, כי ילך מלאכי לפניך, סָתם 
ואינו מפרש הדבר, שיאמר, כי לא אעלה בקרבך.
%break
וע"כ כתוב כאן, כי אם שָׁמוע תִשמע בקולו ועשית כל אשר אדבר, 
ואָיַבתי את אויביך וצַרְתי את צורריך. שהכול תלוי בה'. ואין כאן פירוד, 
וע"כ לא השיב כאן משה.
%letter 561
.561 ואם בשני הפסוקים הוא מלאך ממש בפירוד, עכ"ז משה לא 
השיב עליהם, משום שלא היה לו מקום. כי גם על הכתוב, ושלחתי 
לפניך מלאך, לא השיב משה תכף, אלא בזמן שכתוב, אם אין פניך 
הולכים אל תעלנו מזה, שהשיב זה על מה שכתוב,
%break
פניי ילכו והניחותי לָך. כי אז היה לו מקום להשיב. כלל הכול, משה לא 
רצה במלאך, כי כתוב, ויאמר, אם נא מצאתי חן בעיניך אדנ"י, ילך נא 
אדנ"י בקרבֵּנו.
%page 408
%H לא תבשל גדי בחֲלֵב אימו
%break
%letter 562
.562 לא תבשל גדי בחֲלֵב אימו. גדי הוא מס"א, שלא יינק מהשכינה. 
בחלב האם היה צריך לומר, מהו אימו? כנ"י, המלכות, אינה אימו של 
צד הטומאה, כי כנ"י היא האמא הקדושה, בחלקם של ישראל 
התאחדה, שכתוב, כי חֵלֶק ה' עַמו.
%letter 563
.563 אמא, המלכות, התאחדה להם למעלה לצד של הקדושה ולצד 
של הטומאה, אחד לימין, ואחד לשמאל, שבכל צד יש ימין ושמאל. 
וכולם תלויים באם הזו, שהיא אמא הקדושה, המלכות, ונאחזים בה.
%letter 564
.564 נאחזים בה בשעה שהאם הזו יונקת מצד האחר, והמקדש 
נטמא, והנחש החזק מתחיל להתגלות, אז יונק הגדי מחלב אימו 
והדינים מתעוררים.
%break
וע"כ ישראל מקדימים ומביאים ביכורים, ובשעה שמביאים אותם, 
צריכים לומר, ולפתוח בלבן כמ"ש, ארַמי אובֵד אבי, שרצה בכשפיו 
האלו לשלוט על יעקב ועל הזרע הקדוש. ולא ניתנו בידו, ולא נמסרו 
ישראל לצד הזה. וע"כ מעבירים בזה כוח הנחש,
%break
והגדי לא יוכל לינוק מחלב אימו. וע"כ כתוב, ראשית ביכורי אדמתך 
תביא, לא תבשל גדי בחלב אימו, שלא יינק הצד הזה מחלב אימו, 
המלכות, שלא ייטמא המקדש ולא יתעוררו הדינים.
%letter 565
.565 משום זה, לא יאכלו בשר בחלב כל הזרע הקדוש. וכל מי שבא 
מהצד הקדוש, כדי שלא לתת מקום למי שאינו צריך, כי במעשה תלוי 
הדבר, שצריכים מעשה למטה כדי לעורר למעלה. אשריהם ישראל 
מכל העמים עכו"ם, שריבונם קרא עליהם,
%break
ובךָ בָּחר ה' להיות לו לעם סגולה. וכתוב, כי עם קדוש אתה לה' 
אלקיך. וכתוב, בנים אתם לה' אלקיכם.
%letter 566
.566 בשעה שמעשיהם של ישראל אינם טובים, כתוב, עַמִי נוגְשיו 
מעולֵל ונשים מָשְׁלו בו. כל מי שאוכל מאכל של בשר ושל חלב בשעה 
אחת או בסעודה אחת, שהם מתחברים יחד, כמו שאוכל בשר בחלב 
ביחד. ארבעים יום נראה גדי מְקוּלָס בעורו,
%break
שנִצלֶה כולו כאחת ביחד עם ראשו, לאלו של מעלה, וחבורה של 
טומאה מתקרבת עימו, וגורם לעורר בעולם דינים שאינם קדושים.
%letter 567
.567 ואם הוליד בן בימים האלו, משאילים לו נשמה מצד האחר, 
שאינה צריכה לו, כי מטמאת אותו. וכתוב, והתקדשתם והייתם 
קדושים, ולא תטמאו את נפשותיכם. הבא לטמא מטמאים אותו, 
כמ"ש, ונִטמֵתם בם, חסר א',
%break
שהיא טומאה אטומה יותר מכל הטומאות, שאין לו רשות להיטהר כמו 
שאר מיני טומאות שמטהרות. ועוד שמפחֵד מחיות רעות כי נראה 
בעיניהן כמו גדי ויכולות להזיק, כי הצלם של אדם עבר ממנו.
%letter 568
.568 רבי ייסא התיר לאכול תרנגול בגבינה או בחלב. אמר רבי 
שמעון, אסור לך. שאיש אינו צריך לתת פתח למינים הרעים. לֵך לֵך, 
אומרים לנזיר, סביב סביב, אל הכרם לא תתקרב. ודאי הוא אסור לך, 
כי יש בו חומרת השחיטה כמו בבהמה.
%page 409
ומי שמתיר זה, כתוב בו, ותַשקו את הנזירים יין, כי מי שמתיר זה 
מתיר זה. שהפגם הנעשה למעלה, אחד בהם. וכתוב, לא תאכל כל 
תועבה. כל, בא לכלול הכול.
%letter 569
.569 במה זכו דניאל, חנניה, מישָׁאל ועזַריה, שניצלו מנסיונות אלו? 
אלא משום שלא נטמאו במאכלם. כתוב, ויָשם דניאל על ליבו, אשר 
לא יתגאַל בפַת בַּג המֶלך.
%break
המאכל של הרשע נבוכדנצר היה בשר בחלב, וגבינה עם בשר, חוץ 
ממאכלים אחרים. וזה עלה על שולחנו בכל יום.
%letter 570
.570 ודניאל שנשמר מזה, כשהשליכו אותו לבור האריות, היה שלם 
בצלם ריבונו, ולא השתנה צלמו לצלם אחר, וע"כ יראו האריות ממנו, 
ולא חיבלו בו. והרשע ההוא, בשעה שהמלכות הוסרה ממנו, ועם חיות 
השדה היה מדורו, הוסר צלם פניו ממנו.
%break
ומהיום ההוא לא נראה צלמו כצלם האדם, וכל בהמה שבאה, נראה 
לה שהוא צלם של המין שלה, והנקבה שלה, והיו כולם באים עליו. 
והרבה פעמים היו אוכלות אותו חיות השדה,
%break
לולא שנגזר עליו אותו עונש, כמ"ש, והוא במלכים יתקלָס. משום זה 
כולם יתקלסו בו כל הזמן ההוא.
%letter 571
.571 כתוב, ומקצת ימים עשרה נראָה מַראיהם טוב וברִיאֵי בשר מן 
כל הילדים האוכלים את פַּת בַּג המֶלך. נראה מראיהם טוב, שצלם 
ריבונם לא הוסר מהם. ומאחרים הוסר, משום שלא נגעלו בגיעולי 
מאכלם.
%break
%H ואל משה אמר עלֵה אל ה'
%break
%letter 572
.572 ואֶל משה אמר, עלֵה אֶל ה'. השכינה אמרה לו, עלה אל ה'. 
כמ"ש, ומשה עלָה אֶל האלקים. כדי להקים עימהם ברית, משום 
שנפרעו. מה שלא יצאו כך ממצרים, שאז נימולו ולא נפרעו. וכאן כבר 
נפרעו ונכנסו באות ברית,
%break
כמ"ש, שָׁם שם לו חוק ומשפט, שפירושו מילה ופריעה. ושָׁם ניסָהו, 
באות הקדוש שהתגלה בהם. וכאן התקיים בהם ע"י משה כריתת 
הברית, כמ"ש, וייקח משה את הדם ויזרוק על העם.
%letter 573
.573 וחצי הדם זרק על המזבח. לא כתוב במזבח, כי מזבח רומז על 
מלכות, וכריתת הברית היא ביסוד. אלא כתוב, על המזבח, שרומז 
ליסוד שהוא ממעל המלכות. והשתחוויתם מרחוק. מרחוק הוא כמ"ש, 
מרחוק ה' נראָה לי.
%break
וכתוב, ותֵיתַצַב אחותו מרחוק. שעמדה הלבנה, המלכות, במיעוטה. 
וע"כ כתוב, והשתחוויתם מרחוק. ובה בשעה זכו ישראל יותר בחלק 
הקדוש, וכריתת ברית קודש בהקב"ה.
%letter 574
.574 ואל משה אמר, עלה אל ה'. אמרה לו השכינה, הסתלק למעלה, 
כי אני וישראל נשתתף יחד בשלמות על ידך, מה שלא היה כן עד 
עתה.
%page 410
כתוב, וייקח משה חצי הדם ויָשם באַגָנות, שחילק אותו לשניים, כדרך 
שעושים בכריתת ברית, חצי הדם זרק על העם, וחצי הדם זרק על 
המזבח, יסוד. וכתוב, הנה דם הברית, אשר כרַת ה' עימכם.
%letter 575
.575 וניגש משה לבדו אל ה'. אשרי חלקו של משה, שהוא לבדו זכה, 
מה שלא זכה אדם אחר. ישראל זכו עתה, מה שלא זכו עד השעה 
ההיא. ובשעה ההיא התקיימו בקיום עליון קדוש.
%break
ובשעה ההיא התבשרו, שיהיה ביניהם מקדָש. כמ"ש, ועשו לי מקדָש 
ושָׁכנתי בתוכם.
%letter 576
.576 וייראו את אלקי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לִבנַת הסַפיר. זאת 
קומתךְ דמתה לתמר. כמה חביבה כנ"י לפני הקב"ה, שאינה נפרדת 
ממנו, כתמר הזה שהזכר אינו פורשׁ מהנקבה לעולם, ואינם עולים זה 
בלא זה, כך כנ"י אינה נפרדת מהקב"ה.
%letter 577
.577 בשעה שנדב ואביהוא ושבעים זקנים ראו, כתוב, וייראו את 
אלקי ישראל, שהתגלתה עליהם השכינה. אֵת, שכתוב את אלקי, 
מורה שהוא מרחוק. את, כולל מה שיש בתוכו, שראו מה שיש 
בפנימיות השכינה.
%letter 578
.578 כתוב, היא הַחַיה אשר ראיתי בִּנְהַר כְּבָר. מיהי החיה הזו? חיה 
קטנה. יש חיה קטנה, שהיא המלכות, וחיה עליונה שהיא בחג"ת 
מחזה ולמעלה דז"א. וחיה קטנה שבקטנות, שהיא חיה בעולם 
היצירה.
%break
%H ואֶל אצילֵי בנֵי ישראל
%break
%letter 580
.580 ואֶל אצילֵי בנֵי ישראל, לא שָׁלח ידו, ויחזו את האלקים ויאכלו 
וישתו. זהו נדב ואביהוא. לא שלח ידו, שהעלה אותם לדין לאחר זמן 
ולא נענשו כאן. זהו לשִׁבחם, שכתוב, ויאכלו וישתו, שפירושו, שזנו 
עיניהם מהאור הזה.
%break
אכילה ודאית אכלו וזנו את עצמם מהאור הזה. וכאן נקשרו למעלה, 
שהמשיכו האור מלמטה למעלה, ולא היה בזה חטא, אם לא שסרו 
מהדרך אח"כ.
%letter 581
.581 ואפילו ישראל בשעה ההיא היו כשרים ונקשרה בהם השכינה. 
והברית הזה וכל התורה, בזמן אחד היו, שהייתה להם אז הארה מכל 
התורה. וישראל כשעה ההיא לא ראו לעולם. ולעת"ל, עתיד הקב"ה 
להתגלות על בניו,
%break
ויראו כולם כבודו עין בעין, כמ''ש, כי עין בעין ייראו בשוב ה' ציון. 
וכתוב, ונִגלָה כבוד ה' ורָאו כל בשר יחדיו.
%break

%break
%break
%break
%break