ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ג
%book תע"ס-ג. חלק-ט. דברי האר"י
%page 731
%H חלק ט'
%break
%H זווגי הספירות
%letter א
א) בפעם הראשונה של כל זווג וזווג מכל בחינת הזווגים שיש בכל 
האצילות, מן העתיק ועד או"א, עדיין לא היה מעורר להעלות מיין 
נוקבין, שהם הבירורים של המלכים, לתקנם. ואמנם הזכר לבדו היה 
מתעורר מאליו אל הזווג, הגם שלא היה מי שיעלה מיין נוקבין.
%break
%page 732
וז"ש כד סליק ברעותא וכו'. כי לא יש עדיין הכר נוקבא בפרטות, זולתי 
מן אמא והלאה, כמ"ש בשערים הבאים בע"ה, וא"כ אינו זווג גמור של 
זכר ונקבה יסוד ביסוד, רק רעותא בסוד מוחין, במקום שאין נוקבא 
מצויה בפרטות.
%break
גם הכוונה אל הנזכר, כי מאליו סליק המיין נוקבין להתתקן בלי שום 
מעלה אותם, וז"ש כד סליק ברעותא, ולא על ידי התחתונים.
%break
%letter ב
ב) אך בפעם הב' של כל פרצוף ופרצוף, כבר היה מי שיעלה מיין 
נוקבין, כי א"א, אחר שנתקן על ידי מה שבירר עתיק לתקן אותו בפעם 
הראשונה מאליו, הנה כשחזר שנית עתיק לחזור בבחינת זווג עם 
נוקביה,
%break
הרי נמצא האריך מתוקן, והוא מעלה המיין נוקבין בעתיק. וכן עד"ז 
הסדר בשאר המדרגות.
%break
%page 733
%letter ג
ג) כי לעולם אין מי שיעלה מיין נוקבין אחר הפעם הראשונה, זולתי 
הבנים שכבר יצאו לעולם ונתקנו. וכל התחתון מחבירו נקרא בן אליו, 
והוא המעלה אליו המיין נוקבין.
%break
והבן זה היטב. נמצא כי זו"ן בנים אל או"א, ובפעם הא' נזדווגו או"א 
מאליהן, כמ"ש ואדם אין לעבוד את האדמה. ובפעם השניה, שכבר 
נתקן זו"ן, הם מעלים מיין נוקבין אל או"א, לעולם, ואי אפשר לשום זווג 
בלעדי שיעלו מיין נוקבין.
%break
%page 734
%letter ד
ד) ונשמות הצדיקים הנמשכות מאצילות, הם בני זו"ן, המעלים להם 
מיין נוקבין. וכן עד"ז, נשמות הצדיקים הנמשכים מבריאה, הם 
המעלים מ"ן בבריאה. ורוחין של הצדיקים ביצירה. ונפשות בעשיה.
%break
סוף דבר, שאין זווג בעולם זולתי על ידי העלאת מ"ן על ידי בניהם, 
אחר שהם מתוקנים פעם א' בבריאת העולם, וכל אחד ואחד 
במדרגתו.
%break
%letter ה
ה) ובכל התפלות, התחתונים מעלים מיין נוקבין, וכפי כונתם ומעשיהם 
בעת ההוא, כך גודל תיקונם להעלות ניצוצים רבים דמ"ן, אם בכמות 
ואם באיכות.
%break
%page 735
ובכל יום מעלים ניצוצות חדשות מחדש, וזהו גודל מצות התפלות 
והמצות, ואין כל האנשים שוים, כי כל אחד מעלה כפי בחינתו הראויה 
אליו, ולכן הכל צריכים לזה, ולא יוכל אחד מישראל לעשות מה שיעשה 
חברו. והבן זה היטב מאד.
%break
וכל זה יהיה עד שיבא משיח בע"ה, כי אז הנוקבא דז"א תתעורר 
מעצמה להעלות מיין נוקבין בלי סיוע נשמות הצדיקים, רק על ידי מה 
שיומשך לה הארת החוטם העליון דא"א.
%break
%letter ו
ו) אמנם צריך שתדע, כי הניצוצות המתבררים ועולים בבחינת מיין 
נוקבין על ידי הבנים המעלים אותם, כי הם מעצמם לא יוכלו לעלות רק 
מפעם שניה ואילך, כנ"ל, ואמנם אותם המיין נוקבין אינם נשלמים אז 
תכף ובאים לידי תיקון,
%break
%page 736
אמנם בתחלה בפעם הראשון עלו המיין נוקבין שלא על ידי זו"ן באו"א, 
ואז מאותם המיין נוקבין נעשה בחינת זו"ן,
%break
%page 737
ואחר שנתקן זו"ן אז בפעם שנית, הם העלו מיין נוקבין אחרים ונצוצות 
אחרים עד אמא עילאה, ואז נתחברו יחד אותם הניצוצות, והיו שם 
בבטן אמא עילאה, ולא יכלו להתקן ולהצטייר מהם צורת הולד, כי אז 
יצאו מתוך הקליפות.
%break
אמנם חזרו הם עם זו"ן, וכולם ביחד חזרו להעלות שנית מיין נוקבין 
אחרים, ואז כיון שכבר נשתהו שם אותו זמן, יכולים להתתקן, ואז 
מצטיירים ויוצאים, ואותם המ"ן חוזרים ומעלים עם חבור זו"ן, מיין 
נוקבין אחרים, ואז מצטיירים הם ונתקנים, וכן עד"ז תמיד.
%break
%page 738
%letter ז
ז) באופן, שאין לך שום מיין נוקבין כלל, שיתוקנו בפעם ראשונה, 
אמנם בפעם הראשון עולים בבחינת מיין נוקבין, ואח"כ בזווג שני הם 
נתקנים ויוצאים מהם בריות ונשמות מתוקנות, ומתלבשות בגוף בעולם 
הזה, וזכור כלל זה.
%break
%letter ח
ח) גם יצא לנו כלל אחר, כי כל מ"ן אינם מועילים ומתעכבים שם, רק 
ב' פעמים: א' הפעם הא' שעלו, ב' פעם ב' שנצטיירו. אך אח"כ יוצאים 
משם.
%break
%page 739
אמנם המ"ן שלהם הראשונים שהיו בעולם כל אחד ואחד במקומו, 
בסוד בנים בכורים, כמו למשל, זו"ן אל או"א, שהם המ"ן בכורים 
שלהם, אינם חסרים לעולם משם. ואי אפשר לשום מיין נוקבין לעלות 
משם ואילך,
%break
%page 740
עד תשלום בירור כל הרפ"ח ניצוצין של המלכים עד ימות המשיח, 
זולתי על ידם. ולכן, מוכרח להיות בכל זווג מ"ן חדשים, כי כשעולים, 
תכף מתתקנים בפעם ב', ואז עולות אחרות להתתקן גם הם. ועד"ז עד 
שיושלמו להתברר כל המלכים ואז יבא המשיח בעזרת ה'.
%break
%letter ט
ט) ונבאר ענין המ"ן שבנוקבא דז"א וממנה נלמוד לזולתם. כבר 
ביארנו, כי כל בחינות אלו המלכים נק' שם ב"ן, ולכן דע והבן, כי סתם 
מ"ן שבכל מקום, הם רמוזים בשם ב"ן. אמנם יש בהכרח בחינת המ"ן 
בעצמם, וגם בחינת הכלי עצמו אשר נתונים בתוכו המ"ן,
%break
%page 741
אשר אליו רמזו רז"ל, באמרם אין האשה כורתת ברית אלא עם מי 
שעשאה כלי. ולכן אין האשה מתעברת מביאה ראשונה, כי בביאה 
ראשונה עשה לה בחינת הכלי, ומשם ואילך יש מקום אל המ"ן 
להצטייר בתוכו, ואז מתעברת.
%break
%letter י
י) וכל אלו הבחינות כולם הם בשם ב"ן, אלא שיש בו ב' בחינות: כי 
אחורי שם זה, שהוא בגי' ע"ב קד"ם, כזה: י' י"ה יה"ו יהו"ה שבגי' 
ע"ב, כפשוטו.
%break
%page 742
יוד, יוד ה"ה, יוד ה"ה ו"ו, יוד ה"ה ו"ו ה"ה, שבגי' קד"ם במילואו. 
ושניהם בגי' רי"ו, גבורה, זהו בחינת כלי. אמנם השם כסדרו במילויו, 
כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה בגי' ב"ן, זהו המיין נוקבין עצמם. ויש ענינים 
רבים ובחינות רבות בזה, וית' בע"ה במקומם.
%break
%letter יא
יא) ונבאר כלי זה מה ענינו. כי הלא רז"ל אמרו בסבא דמשפטים, 
דבעלה דאתתא, שבק בה רוחא דשדי בגוה. וסוד הענין, כי הלא נודע 
כי שם ב"ן הוא במלכות.
%break
וגם הוא הנקרא נפש כי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, הם חיה נשמה רוח נפש, 
ושם ב"ן זה הוא הנקרא נפש דדוד, נפש המלכות. וקודם שתכנס בה 
בחינת הנפש זו, היא חסירה ואינה ראויה להוליד, כי לכן הטריפה 
אינה יולדת, עד היות לה נפש בשלימותה.
%break
%page 743
%letter יב
יב) ואמנם נפש זו היא בחינות הגבורות, כי בדעת הזכר יש חסדים 
וגבורות כי הבכור נוטל פי שנים, ואח"כ הוא נותן לנוקבא חלקיה, שהם 
עיטרא דגבורות כנזכר, כי אע"ג שבהיותה עדיין אחור באחור עם ז"א 
אין גופה נשלמת אלא ע"י הגבורות הניתנים לה מאחוריו כנ"ל,
%break
%page 744
עכ"ז אינה נוטלת את הגבורות עצמם, רק ההארה שלהם העוברת 
דרך מסך אחורי ז"א, אך הגבורות עצמם אינה נוטלתם רק ע"י זווג, כי 
הרי הה' חסדים מתפשטין בגופיה ויורדות ה' הגבורות ביסוד שלו, 
ונותנו בסוד זווג לנוקבא.
%break
%letter יג
יג) והנה הפעם הראשונה, אשר נזדווגו הז"א עם נוקבא שהוא בעת 
אצילותם, דאתנסירו וחזרו אפין באפין, אז היתה נקראת עדיין ביאה 
ראשונה, ואותם הגבורות אשר נתן בה בעלה, לא נתעברה מהם, כי 
אז נעשה בה בחינת היסוד והרחם והכלי שבה,
%break
אשר יהיו אח"כ בתוכו המיין נוקבין, ואז נותן בה שם ב"ן א' שהם 
הגבורות הנז' ונעשה כלי בה, ואינו מסתלק מהם לעולם עד יום מות 
האשה, שאז כתיב, ויהי בצאת נפשה כי מתה, וז"ס ההוא רוחא דיהב 
בה בעלה בזווגא קדמאה,
%break
דנעשה כלי לקבל בו המיין דכורין ונוקבין, ואז מביאה שניה ואילך, 
מתעברת בכח אותו הכלי שמקבלם בתוכו.
%break
%page 745
%letter יד
יד) ונמצא, כי עצמות גוף המלכות נעשית מהגבורות הנקרא ב"ן, 
שנמשכו דרך אחורי הז"א, אך נפשה ממש, שהם הגבורות בעצמם, 
אינם ניתנים אלא בעת הזווג הראשון, ולהיות כי בעלה נקט להו 
בקדמיתא בדעת שבו, לכן א"א לבוא אליה אלא ע"י בעלה בעת הזווג,
%break
ואז אלו הגבורות עומדות שם תמיד, כמו השאור להחמיץ העיסה, וכל 
המיין נוקבין א"א להעלות אלא ע"י ידיהם, כי בכל פעם שבאין מיין 
נוקבין וגבורות אחרות, מהם מצטייר צורת הולד והם הם הולד בעצמו.
%break
%letter טו
טו) אמנם אין לך ולד נוצר מחדש ממיין נוקבין אחרים אם לא שיקחו 
קצת חלק מההוא רוחא קדמאה, הוא הכלי הנזכר, וכאשר נשלם ההוא 
רוחא, כי כבר כל הבאים החדשים לקחו חלקם, ולא נשאר ממנו 
מאומה, אז נפסק אורח כנשים, ואינה מתעברת ויולדת יותר.
%break
אמנם נשאר בו קצת חיות לצורך גופה של היסוד עצמו של האשה, 
ובהפסק גם זה גם האשה מתה, וגם אם היתה יולדת זה החיות 
האשה המועט של הנפש עצמו היתה מתה. וז"ס בנימין דכתיב ביה 
ויהי בצאת נפשה, כי מתה. והבן זה.
%break
%letter טז
טז) ודע, כי כמו שיש רוחא קדמאה בבחינת מיין נוקבין, כן יש רוחא 
קדמאה דשדי בה בעלה בסוד זווג דנשיקין הראשונים, כי גם הם 
נקראים זווג ולעולם נשאר שם ההוא רוחא קדמאה מן הנשיקין 
ראשונים בפי הנקבה,
%break
ביסוד שבפיה, שהוא הלשון שבה, ונשאר שם לצורך שאר זווגי נשיקין 
מהם והלאה, ע"ד הנזכר ברוחא קדמאה דמיין נוקבין.
%break
%page 746
%letter יז
יז) והבן היטב טעם כלי זה, כי הוא בחינת הרי"ו, דהיינו שהם ג' ע"ב, 
מן ס"ג מ"ה ב"ן דע"ב, דהיינו מה' ראשונה ולמטה, שכלם בחינת 
נוקבא הם, והגבורות והנקבות שבחסדים עצמם, שעל ידיהם תוכל 
לקבל החסדים העליונים, שהם ע"ב דכורין,
%break
והוא שם ע"ב אחד הכולל כל הה"ג, הנקרא רי"ו, ושניהם יחד נקראים 
עיבור: ע"ב, רי"ו. ולהורות כי אין עיבור בעולם אם לא על ידי שניהם.
%break
%letter יח
יח) וז"ס פרח מטה אהרן לבית לוי, כי אהרן הוא חסד, ע"ב. ולוי הוא 
גבורות, רי"ו. ושניהן פר"ח, שהם רפ"ח ניצוצין, ומחיבור שניהן נעשין 
הנשמות, כנודע, כי כל הנשמות יוצאות מלובשות במקצת מההוא 
רוחא דשדי בגווה, הרי"ו הנ"ל.
%break
%page 747
%letter יט
יט) והבן זה, מה ענין לבוש הנשמה, הנעשה מההוא רוחא דשדי בגוה. 
והוא גם מהחסד, בסוד אלוה, אלא שהוא מהרי"ו. ואולי לכן אלוה הוא 
מ"ב שהוא ג"כ גבורה. עי' בזוהר משפטים.
%break
%letter כ
כ) והנה מאלו הע"ב רי"ו נעשין המוחין דז"א. ונמצא, כי נתחברו אוירא 
דכיא ואשא דכיא, הנזכר ביסוד אמא, ומהם נתקנה גלגלתא דז"א, 
כנזכר באדרא, ומכח ב' אלו, נעשים דעת דז"א. וכבר ידעת, כי דעת 
דז"א נעשה מיסוד אבא ומיסוד אמא, והוא ענין זה שאמרנו, והבן זה.
%break
ולהיות כי זה האוירא, אחר שהנחילו אבא לאמא נקרא שלה, וזה שאנו 
אומרים, כי נה"י דאמא הם מוחין דז"א, ואין אנו מונין את אבא, כי גם 
האוירא שיצא ממנו כבר נחשב שהיא מאמא עצמה.
%break
%page 748
%letter כא
כא) ודע כי ענין עשית כלי זה, הוא, כי גם ניתנין לה אז בחינת המוחין 
עלאין בג"ר, והם מתפשטין בכולה, כנודע. ואז גם יורדים הארת 
החסדים ההם, הנקראים רי"ו וכלי, ביסוד שלה, ונעשין כלי שם. באופן, 
כי אין כלי זה ביסוד לבד,
%break
אלא הם המוחין ממש בכל קומת אבא והבינה, ובכל קומת ז"א ובכל 
קומת הנוקבא. ומכללות ה"ח ההם נמשך גם ביסוד שלהם, ואז 
הנקבות, אמא ומלכות, מקבלין מוחין אלו דרך בעליהם, זו פנים 
בפנים, וזו אב"א, ונבנית גופם,
%break
וניתן בה כללות החסדים של הרי"ו בסוד אב"א, ואז נעשית כלי. ואח"כ 
חוזר אבא להמשיך מוחין עצמן פנימים של זווג, ונכנס באמא בסוד 
מוחין ובסוד זווג ג"כ. ומשם נמשכים לזו"ן בסוד פרצוף עצמו ואח"כ 
בסוד זווג, והבן זה מאד.
%break
%page 749
%letter כב
כב) זו"ן יש בהם חיצוניות ופנימיות, ובתחלה נתבררו ונתקנו כל 
בחינות החיצונות דזו"ן בשלשה זמנים, והם עיבור ויניקה ועיבור ב' 
דמוחין, כנ"ל בפ"א וב'.
%break
ואחר כך חזרו פעם שנית זו"ן להתקן בבחינת פנימיות והיה אז בהם 
עיבור ויניקה ומוחין אחרים, אחר שנעשה החיצוניות, ג"כ בשלשה 
בחינות עיבור ויניקה ועיבור דמוחין כנזכר. נמצא שהיו בזו"ן ד' 
עיבורים, וב' יניקות, לב' בחינות חיצוניות ופנימיות.
%break
%letter כג
כג) והנה שלשה זמנים נמצאו בענין העיבור, ויתבאר לקמן, והנה הא', 
הוא עיבור של שבעה חדשים, כמו שמצינו במשה ע"ה, ובפרץ וזרח, 
וכיוצא בהם. הב' הוא עיבור של ט' חדשים, שהוא רוב העולם.
%break
הג', הוא עיבור י"ב חדשים, כנזכר במס' יבמות דף פ' ע"ב, שבא 
מעשה לפני רבה תוספאה, דאשתהי י"ב חודש והכשירו.
%break
%letter כד
כד) והנה בבחינת החיצוניות, יש שני מיני העיבורין הנז', כי עיבור הא' 
הוא י"ב חודש, ועיבור הב' דמוחין היה ט' חדשים, ובבחינת הפנימיות 
היו ב' מיני עיבורים הנז', כי עיבור הא' היה ט' חדשים. ועיבור הב' 
דמוחין היה שבעה חדשים.
%break
%page 750
%letter כה
כה) והנה נתבאר לעיל, כי בחינת החיצוניות קודם אל הפנימיות, ועכ"ז 
נבאר תחילה בקיצור גדול ענין הפנימיות, ואח"כ נבאר ענין החיצוניות, 
כי דוגמתן ממש היה בפנימיות, ואין הפרש ביניהם אלא במספר חדשי 
העיבור כנז', ומן חיצוניות תלמוד אל הפנימיות בכל שאר הבחינות.
%break
הנה אחר שהיו תרין עיבורין ויניקה א' של החיצוניות, חזר פעם ב' א"א 
להזדווג מיניה וביה בבח' פנימיותו, ולא נתלבש תוך או"א, כמו שהיה 
בחיצוניות שהלבישו זו"ן בסוד תלת כלילן בג' בנה"י דאריך, ואו"א 
הלבישו לזו"ן.
%break
אמנם כאן בפנימיות לא היה כן, אכן א"א, מיניה וביה נזדווג בנוקבא, 
והמשיך בחינת פנימיות אל זו"ן, אשר משם נמשכו נשמות הצדיקים 
כנ"ל.
%break
%page 751
%letter כו
כו) גם יש בזה הפרש אחר, כי בחיצוניות הלבישו נה"י דאריך לחג"ת 
שלו ונכללו בהם, אך עתה בפנימיות נכללו נה"י דאריך בחג"ת שלו, 
ונוסף על זה, כי גם חג"ת שלו נכללו ונתלבשו בחב"ד שלו, ונמצא עתה 
שנה"י שלו כלולין בג' וג' שהם ט', ונכללו יחד כל הט' ספירות דא"א,
%break
ומשם נמשך זו הפנימיות דז"א, והיה בעיבור ט' חדשים, כמנין תשעה 
ספירות דאריך שנכללו יחד, ואז מזה העיבור הא' של הפנימיות דאריך 
שנזדווגו מיניה וביה, ממנו נעשה פנימיות גופא דזו"ן. שהם בחי' ו"ק 
פנימים שבהם.
%break
%letter כז
כז) אחר כך היה זמן היניקה בסוד הפנימיות דזו"ן, ולא קבלתי ענינה. 
ואח"כ היה עיבור ב' של מוחין של פנימיות זו"ן, וזה היה זווג עליון גדול 
מאד, כי הז"ת דעתיק יומין שנתלבשו בשבעה תיקוני דגולגלתא דאריך 
כנז', מהם נמשך פנימיות המוחין בג"ר דזו"ן.
%break
%letter כח
כח) ולכן עיבור הזה נמשך שבעה חדשים כנגד ז"ת דעתיק, ואמנם 
בחצי העליון של ספירת החסד דעתיק יומין, אין להם שום השגה כלל 
בשום אפשרות, ומכ"ש משם ולמעלה, ולכן ז' חדשים האלו אינן 
שלמים, וז"ס משארז"ל כל היולדת לשבעה, יולדת למקוטעים,
%break
כי כל עיבור שבעה נמשך מכאן, ואינם שלמים לסיבה הנז'. והנה גם 
מזה הפנימיות של המוחין דזו"ן, נמשכו ונעשו נשמות הצדיקים, וז"ס 
אותם הצדיקים הגדולים, שכולם נולדו לשבעה חדשים מקוטעים,
%break
כמו משה ושמואל ופרץ וזרח, כי כל אלו הנשמות נמשכין מז' דעתיק 
שבז' דגולגלתא דאריך, והבן זה.
%break
%page 752
%letter כט
כט) אחר שנתבאר בפרק הקודם ענין ב' בחינות דחיצוניות ופנימיות 
ואיך שמשו ב' עיבורים הנז', דט' ושבעה בפנימיות, אחר שקדם אליהם 
בחינת החיצוניות, אשר שמשו בו ב' העיבורים די"ב וט'.
%break
נבאר עתה בארוכה מכאן ואילך בחינת החיצוניות, וכבר הודעתיך כי 
החיצוניות קודם אל הפנימיות. ומהחיצוניות תלמוד אל הפנימיות, כי 
הפנימיות היה ע"ד החיצוניות ג"כ, אלא שנעשה אחר החיצוניות כנז', 
ונתחיל לבאר ענין החיצוניות דזו"ן.
%break
%letter ל
ל) הנה או"א לא הוצרך בהם רק זיווג א' דאריך, אמנם בזו"ן הוצרכו 
תרין זיווגים: א' דא"א, וא' דאו"א.
%break
%page 753
והטעם הוא, כי או"א כבר היה להם מציאותם ע"י הדיקנא ושערות 
רישא דא"א, ולא היה חסר להם רק בחי' נה"י שלהם והמוחין, כי זה 
תלוי בזה, הנה"י בביאת המוחין, כנזכר שם, אמנם זו"ן עדיין לא היה 
להם שום מציאות כלל,
%break
%page 754
ולכן הוצרך זיווג הא' דא"א להמציא לו את מציאותו הראשון, לעשותו 
בחינת תלת כלילן בג', ע"י עיבור הא', כי בחי' זו היא העיקר, שהם 
שרש ז"א, ואחר כך היה עיבור ב' של המוחין ע"י זיווג או"א.
%break
%letter לא
לא) ואל תתמה, איך המוחין הגדולים נעשו ע"י זיווג או"א, ובחי' ג' 
כלילן בג' נעשו ע"י זיווג א"א עצמו, שהוא למעלה מהם, והענין כי 
המציאות וההויה הראשונה שהם הו' קצוות הוא העיקר, ולכן נעשה 
ע"י א"א, כי מכחו נעשה כל מציאות האצילות,
%break
ובו נתלים כולם ומלבישים אותו, כנודע. אמנם המוחין שהם תוספות 
הטובה, הם ע"י או"א, כי אינו שורש המציאות של זו"ן.
%break
%page 755
%letter לב
לב) גם יש ט"א, והוא לסיבת הא"א בעצמו, והוא כי הנה נתבאר, כי 
או"א וזו"ן הם הם לבושי א"א לגופא דיליה: שאו"א מלבישין אותו מן 
הגרון עד טיבורא דאריך, שהוא בסוף ב' שלישי הת"ת שלו. וזו"ן 
מלבישין אותו מן הטיבור עד סיום קומתו.
%break
והנה עתה קודם תיקון זו"ן, היה א"א חציו ולמטה מגולה, והיה צריך 
להתלבש, ולכן הוצרך הוא בעצמו להזדווג מיניה וביה, להוציא את 
זו"ן, כדי שיתלבש בהם. כי גם לסיבתו היה הז"א בבחינת תלת כלילן 
בג'. ולכן זווג הזה לעיבור הא' דזו"ן, היה ע"י אריך אנפין עצמו.
%break
אמנם עיבור ב' דמוחין, שכבר א"א איננו צריך אל לבושים, כי כבר 
נתלבש, ואז אין צריך אל העיבור ההוא רק אל זו"ן עצמן, לכן נעשה 
זווג של צורך עיבור הב' ההוא ע"י או"א, שהם העליונים מזו"ן, ונמשכו 
להם המוחין על ידיהם.
%break
%letter לג
לג) ודע, כי אע"פ שאנו אומרים, כי זה העיבור הא' היה ע"י זווג אריך, 
ועיבור הב' דמוחין היה ע"י זווג או"א. הכונה היא, כי בעיבור הא' עיקר 
הזווג היה בא"א לסיבות הנ"ל, אמנם להיות מדרגת או"א גדולה על 
זו"ן, אי אפשר לזו"ן לקבל הארת א"א,
%break
%page 756
אלא על ידם, ולכן אחר שעיקר הזווג נעשה בא"א, ומשם נמשך 
העיקר, אח"ך נעשה זווג גם באו"א, וקבלו אותן המציאות שנעשה 
בזווג אריך, ומהם ניתן לזו"ן ע"י זווגם גם הם.
%break
%letter לד
לד) נמצא כי בעיבור הא' שהוא להמציא ו' קצוות ז"א, היה עיקר הזווג 
מן א"א עצמו, וזווג אבא ואמא טפל לו, כמ"ש, שהיה ז"א בתוך אבא 
ואמא בעיבור הראשון הזה.
%break
אך בעיבור ב' דמוחין, זווג אבא ואמא היה העיקרי אז להמשיך להם 
מוחין, אלא שהיה ע"י התלבשות אריך בתוכם, כנודע, כי תמיד הוא 
מתלבש בהם.
%break
%page 757
%letter לה
לה) ודע כי זה הזווג שאנו אומרים שהיה בא"א לצורך עיבור הא' דז"א, 
הנה נחלק לתרין זווגים: הא' הוא נקרא זווג עליון בסוד נשיקין, והב' 
נקרא זווג תחתון בסוד היסוד, וכבר נתבאר בחינות אלו הב' מיני 
זווגים.
%break
ונמצא, כי תחלה נזדווג א"א לעיבור זה בזווג עליון דנשיקין, ומשם 
נמשכה טיפת זווג ההוא העליון עד היסוד בו, ושם נעשה זווג ב' תחתון 
ומשם חזרה לצאת טיפה ההיא ונמשכה באו"א, וגם הם נזדווגו 
והמשיכום לזו"ן, ואז נשארה בסוד עיבור במעי אמא.
%break
%page 758
%letter לו
לו) וצריך לדעת, כי הנה נודע, דעיטרא דחסד דכורא, ועיטרא דגבורה 
נוקבא, ואיך אפשר, שמן עיטרא דגבורה נוקבא, יצאו נשמות זכרים. 
ולהבין זה, צריך שנבאר לך ג"כ דבר זה בשרשו הא', והוא, מה הפרש 
ושינוי יש בין האורות העליונים, לשזה יקרא זכר וזה יקרא נקבה.
%break
%letter לז
לז) והענין הוא בקצור, כי בהיות האור העליון מתפשט למטה, כל זמן 
שלא נחלש כחו וניתש, נקרא זכר, ובהגיע למקום שנחלש כחו נקרא 
נקבה, בסוד תשש כחו כנקבה.
%break
והוא, כי כשיורד האור העליון תוך ז"א, איננו עובר דרך מסך כלל, כי 
הוא נתון ומלובש תוך כלים דאמא, ופי היסוד דאמא נפתח בתוך ז"א, 
וכמו שיצאו האורות ההם ממוחין דאבא, כך הם עתה בתוך זעיר, 
באותה ההארה עצמה.
%break
ולכן הם נקראו אורות זכרים בין החסדים ובין הגבורות, כנודע, כי 
בנותיו של אדם אעפ"י שהם נקראו נקבות, הנה כשהיו כלולות בתחלה 
במוח האב היו נקראים זכרים.
%break
%letter לח
לח) ואמנם, כשיוצאים אלו להעשות מוחין לנוקביה, הם בוקעים המסך 
והכלים של ז"א דרך אחוריו, ויוצאים וניתנים בראשה. ואז נחלש כחם 
מאד. ואין ערך הארתם עתה, כהארתם טרם יעברו דרך מסך, כי עתה 
נחלש ומתמעט הארתם מאד, ולכן נקראו נקבות.
%break
%page 759
%letter לט
לט) ובזה תבין היטב, כינוי שם זה של נקבה, לשון נקב, והענין הוא, כי 
כל עיקרה של רחל, לא נעשית אלא מכח אורות דעיטרא דגבורה 
הנקרא באדרת נשא דף קמ"א ע"ב, בוצינא דקרדינותא, דעבר ואנקיב 
חד נוקבא, באחורים דגופא דז"א, כנגד החזה ויצא לחוץ,
%break
ושם נבנית בנין רחל, שהיא ה' אחרונה של ההוי"ה, ואז נקראה נקבה. 
רצונו לומר נקב ה'. כי כל אורות ה' זו תתאה ניתנים אליה דרך הנקב 
הנז', וזהו עיקר טעם כינוי שם זה של נקבה, שהיא האור העובר דרך 
מסך, ונחלש ונמעט ותשש כח הארתו מבראשונה.
%break
%letter מ
מ) ונחזור לענין א', כי הנה אעפ"י שהאמת הוא, שעיטרא דחסד הוא 
זכר, ועטרא דגבורה נקבה, זה הוא בהיותם מתפשטים: זה בגופא 
דז"א, וזו בגופא דנוקבא כנודע, אבל כל זמן שעדיין הם תוך ז"א,
%break
נקראים זכרים גמורים אמנם בהיותם מתפשטים בגופיה כנז"ל בעת 
שחטא אדם, ואח"כ בעת הזווג שנותנם ביסוד דנוקביה בבחינת טיפת 
מ"ד, הנה הם זכרים גמורים. אבל אם היו אלו הגבורות כדרכם 
האמיתי, שהיו בוקעות מסך אחורים דזעיר, ויוצאות בנוקבא,
%break
%page 760
ומתפשטות בגופא דילה, ואח"כ היא מעלה אותם בבחינות מ"ן הנה אז 
הם גבורות נקבות. ובפרט במה שנודע, כי תרין עיטרין אלו הם בחינות 
תרין דרועין, חו"ג דא"א, ולכן בהיותם תוך זעיר, נקראו זכרים, 
ובהתפשטם בגופא דנוקבא נקראים נקבות.
%break
%letter מא
מא) עוד טעם אחר ג"כ, כי ודאי שאין לומר שכל עיטרא דגבורה ניתנת 
לנוקביה ולא נשאר בו רק עיטרא דחסדים, כי הרי נתבאר אצלינו, 
בסוד מ"ש בפרשת שלח בספר הזהר, כי האשה דעתה קלה, הוא לפי 
שאין בדעת שלה רק מחציתו, שהוא עיטרא דגבורה,
%break
%page 761
ואם גם האיש היה דעתו מעיטרא דחסדים לבדו, גם הוא היה דעתו 
קל, א"כ מוכרח הוא, שז"א יש במוח הדעת שלו, בחינת שרש עיטרא 
דחסדים, וגם השרש של עיטרא דגבורה נשאר בו למעלה במוחו הג',
%break
הנקרא דעת, וגם בגופא דיליה, אעפ"י שמתפשטים ה"ח בשש קצותיו 
כנודע גם מתפשטים בו בחינות הגבורות.
%break
%letter מב
מב) ונמצא, כי הנשמות הנוצרות מן אלו הגבורות שבז"א, הניתנים 
אליה בבחינות טיפת מ"ד, הם נשמות אנשים זכרים ממש. ולא עוד, 
אלא שאלו הגבורות שיש בזכר, נקראים אשת חיל עטרת בעלה. ושם 
מעלתם גדולה מן החסדים, כי הם עדיין בתקף הארתם,
%break
והם גבוהות מן הארת החסדים. והבן היטב סוד זה, איך הנקבה 
נקראה עטרת בעלה. והוא, כי כל זמן שלא תשש כח הארתה, והוא 
בהיותה תוך הזכר, אז היא גדולה ממנו, ובהיות הגבורות ניתנים בה 
ומתפשטים בגופה דילה, ואח"כ נעשים מ"ן ביסוד שלה,
%break
הנה הנשמות הנוצרות משם, הם נשמות הנשים הנקבות, והם גרועות 
מן הזכרים, כי הארתם חלושה, וזכור כלל זה היטב ואל תשכחהו.
%break
%letter מג
מג) דע, כי שבעה זמנים היו קבועים לנוקבא דז"א, עד שהיתה עמו 
פנים בפנים וראויה לזווג, ועוד יש בחינות אחרות יתבאר בדרושים 
אחרים בע"ה.
%break
ואלו הם: הראשון, הוא בעת אצילות הראשון דנקודים קודם התיקון אז 
נקראת נקודה. והשני בזמן עיבור הא' דתקון ז"א, ואז נקרא פסיעה 
לבר.
%break
הג', בזמן היניקה דז"א, ואז כבר יש לה שם, והוא, שנקראת ה"א 
אחרונה של שם ההוי"ה, גם נקראת צלע. הד', היא כל השנים 
האחרים עד שתהיה בת י"ב שנים ויום אחד, ואז נקרא קטנה, בהמשך 
זמן זה טרם שיושלמו בה. גם נקרא עתה, חוה אשת אדם הראשון.
%break
%page 762
הה' הוא, אחר שעברו עליה כל הי"ב שנים ויום אחד, שאז נגמרו 
המוחין של הגדלות שבה ליכנס, ואז נקרא נער חסר ה'. הו' הוא, בעת 
שנסרה מאחורי הזכר כנודע, ואז נקרא נערה מלא בה'. הז' הוא, 
כשחוזרת עמו פנים בפנים, וראויה לזווג, ואז נקרא בוגרת.
%break
%letter מד
מד) והנה ז' זמנים אלו כללותם הם ד', והם הה' אחרונות, כי אז 
התחיל בה להיות בחינת שם, כנ"ל בבחינה הג'. וכן הבחינה הה' והו', 
שניהם ענין אחד, וא"כ הם ד' מדריגות לבד, והם ר"ת נקבה אע"פ 
שאינו כסדר האותיות והם: 
%break
נ' נערה, ק' קטנה, ב' בוגרת, ה' ה' של ההוי"ה כנ"ל. וזהו הטעם 
שנקראת האשה נקבה, על רמז ד' זמנים אלו הרמוזים באותיותיה.
%break
%letter מה
מה) ונתחיל לבאר בחינה הראשונה הנקראת נקודה, והיא קודם 
שנתקן האצילות. כי הנה אז היה הז"א בבחינת ו' נקודות בלבד, 
נפרדות זו מזו בלתי תיקון, כנודע, והיו בבחי' אות ו' של השם, ואז 
המלכות היתה נקודה ז' אליו,
%break
והיתה בבחינת עטרה תחת היסוד שבו, וגם מדתה היתה שיעור 
העטרה שביסוד, והיא שיעור שליש מדת היסוד.
%break
%letter מו
מו) וזהו ענין, וכל בשליש עפר הארץ, כי מדת הארץ, שהיא המלכות, 
היתה שליש היסוד שהוא מדת העטרה, והיתה נקראת אז עטרה. 
ובזה תבין ענין כמה שמות וכינוים שיש במלכות, וכולם אמת.
%break
כי יש שרשים הרבה אליה, כפי השתנות הזמנים ובזה יתבאר לך, איך 
אמרו בזוהר כי המלכות היא בחינת עטרה שביסוד, והרי היא פרצוף 
הנקבה בפני עצמה, בת זוגו.
%break
%page 763
אך הענין הוא בהקדמה א' שיש, והיא כי כל דבר שבקדושה, אין 
שרשה נעקר משם, אע"פ שמסתלקת אחר כך משם.
%break
ולכן המלכות היתה תחילה בחינת עטרה שביסוד הזכר, ואחר כך 
גדלה יותר והיתה נגדלת מעט מעט, עד שחזרה פנים בפנים עמו 
אחרי כמה זמנים. ולא מפני כן נעקרו השרשים הנזכרים.
%break
%letter מז
מז) בכל קו האמצעי של ז"א הניחה שרש א' כפי מה שהיתה הולכת 
ונגדלת. ותחלה הניחה שרשה ביסוד שלו, והיא בחינת העטרה שבו, 
ולא זזה משם לעולם. ואחר כך באחורי ספירת הת"ת שבו הניחה 
שרש א' ואינה נעקרת משם לעולם,
%break
אפילו אחר שחזרה עמו פנים בפנים, וכמ"ש בענין ויעבור, שהיא 
הארה לבחינה הזאת שהניחה באחורי הת"ת שבו. גם יש לה שרש 
אחר יותר למעלה, באחורי הדעת של ז"א, ומשם יצאה בחינת לאה, 
וזהו שורש יציאת לאה שם.
%break
%page 764
%letter מח
מח) ולא עוד, אלא שאפילו בכל ספירות מט' ספירות הז"א, יש לה בה 
שרש א'. כי בעת העיבור הראשון של התיקון, נתערבה ונכללה היא 
בכל ספירה וספירה שבו והשאירה שרשה בכולם. וז"ש בתיקונים, 
דאיהי שלימו דכל ספירה וספירה, וכן בר"מ פרשת ויקרא דף י"ז ע"א.
%break
ושמור כל זה. ונחזור לענין, כי קודם תיקון הזעיר אנפין, היתה היא 
אצלו בבחינת עטרה אל היסוד שבו, ולכן לא נמצא אז עדיין נקבה ובת 
זוג אל הזכר, וגם מדתה היתה שליש מדת היסוד, והיא מדת העטרה. 
ואחר כך בחינה הב' היתה בזמן עיבור הראשון של ז"א, כמ"ש.
%break
%letter מט
מט) ביאור בחינה הב'. היא היתה בזמן עיבור הראשון של זעיר אנפין, 
שנתעבר במעוי דאמא, כדי להתקן ולהתחבר בבחינות ששה נקודותיו 
ולכוללן זו בזו, שיהיו בחינת רשות היחיד, ולא רה"ר נפרדות זו מזו 
כבראשונה, וע"כ נעשו שם על ידי העיבור בבחינת ג' כלילן בג'.
%break
%page 765
שששת הנקודות שבו נכללו זו בזו, והשלשה נקודות נכללו בג' 
האחרות, כי חג"ת נתלבשו תוך נה"י שלו, ונמצאו חסד תוך נצח,
%break
%page 766
וגבורה תוך הוד, ות"ת תוך יסוד, ואז נקודת העטרה לא היה לה בן זוג 
להכלל בו, דמיון הג' הנזכרים, ואז עלתה נקודת המלכות, שהיא 
העטרה, והלבישה את היסוד, והרי יש בקו אמצעי תלת בחינות זו 
בתוך זו,
%break
ובב' קוין האחרים לא יש רק ב' נקודות לבד זו בתוך זו בכל קו וקו, 
ונמצא כי עובי הקו האמצעי הוא יותר משאר הקוין.
%break
%letter נ
נ) וזהו מ"ש בזוהר פרשת בלק דר"ג, אשורנו ולא קרוב, כיון דהוה 
במעהא דאמיה, אשורנו, אושיט פסיעה לבר כו'. ונגזר, מן ותט אשורנו 
מני ארחך, לשון פסיעה. והענין, כי בזמן העיבור הא' היה זו"ן בבחינת 
ו' זעירא של ה' ראשונה שבשם.
%break
%page 767
ואותה הוא"ו שבתוך הה"א אין לה ראש כי עדיין לא היה ז"א רק 
בבחינת ו"ק בלתי ראש, ולא עוד אלא שאינם ו' רברבא, שהו"ק יהיו 
נגלים כל אחד ואחד, אמנם נכללו שלשתם בשלשתם כנ"ל, כי זהו 
תכלית התיקון בזמן העיבור.
%break
וע"כ הם ו' זעירא, שהוא חצי שיעור אות ו' ונקרא ו' זעירא. ואז בסוף ו' 
זו בקו אמצעי שבה, היתה המלכות מלבשת סוף הקו ההוא, ושם היה 
בבחינת אותו הקוץ התחתון, היוצא מעט לחוץ מן סוף אות ו' זו, וזו 
הנקרא פסיעה לבר,
%break
יען הוא בסוף רגל ו' זו, ובולטת מעט לחוץ, להיות שם עובי שלשה 
נקודות, משא"כ בשני קוים האחרים.
%break
%page 768
%letter נא
נא) והנה כמו שעיבור הזה היה לצורך תיקון ז"א שנכללו נקודותיו 
ונתחברו יחד, גם צריך שיהיה בו תיקון אל הנקבה. והנה זה היה 
תיקונה עתה בעיבור זה, כי נכללת עתה בב' הנקודות של קו האמצעי 
שהם ת"ת ויסוד, ואחר כך,
%break
כמו שגם קו אמצעי נכלל עם ב' הקוים האחרים כנז' אצלינו בענין ז"א, 
כי לכך היה עיבור י"ב חדש לכלול זה בזה וזה בזה, וע"י כן נעשה הוא 
רה"י ואז גם היא נכללה בכל נקודותיו כנ"ל, ונדבקה עמו לגמרי בכל 
י"ס שבו,
%break
ואז נגדלה ע"י עיבור זה והיתה שוה במדתה וגדולה כמדת היסוד 
עצמו דז"א, ולא כמדת שאר הספירות.
%break
%page 769
%letter נב
נב) והענין, כי היסוד אין שיעור כשאר הספירות והוא קטן מהם, 
ושיעורו הוא רביע הת"ת, וכנז' בפרשת בלק דר"ד, על פסוק ומספר 
את רובע ישראל, כי היסוד שהוא המוציא רביעותיהם וטיפות הזרע של 
ז"א הנקרא ישראל, שיעורו רובע גופא דיליה.
%break
וכמ"ש שם שיעורא דגופא ד' בריתות הוי בשיעורא דיליה וברית רובע 
איהו בשיעורא דמדידו דגופא, כו'. והנה עתה נקרא פסיעה לבר כנ"ל, 
והיא גדולה כשיעור היסוד עצמו.
%break
%letter נג
נג) בחי' הג', היא בזמן היניקה דז"א, כי אז יצאו שניהם מתוך ה"א 
עילאה בסוד הלידה, ונתגלו לחוץ, והוא נעשה ו' שבשם, והיא נעשה ה' 
תתאה שבשם, והיא דבוקה באחורי הוא"ו.
%break
והענין, כי בסוד העיבור עלתה נקודתה והלבישה את היסוד המלביש 
גם הוא את הת"ת, וכאשר יצאו לחוץ לא ירדה היא עם היסוד, כאשר 
ירד ונתפשט מעל הת"ת ונעשו בו ששה נקודות גלויות, אמנם נשארה 
דבוקה שם למעלה באחורי הת"ת, ומקיפתו מאחוריו.
%break
%page 770
%letter נד
נד) וז"ס הנ"ל, האשה עולה עם בעלה ואינה יורדת עמו, כי בעלות 
היסוד ע"ג הת"ת להלבישו, עלתה גם היא עמו כנז', ועתה שהיסוד ירד 
למטה במקומו, היא לא ירדה עמו, ונשארה דבוקה למעלה באחורי 
הת"ת.
%break
ואמנם שרשה הראשון שהניח בעטרה שבו, לא זזה ולא נעקרה משם 
לעולם. ואיני צריך להזכירך הקדמה זו בכל מקום, וכבר נתבאר לעיל.
%break
%letter נה
נה) והנה אות ו' של ההויה, היא בחינת ז"א כשיצא לחוץ בבחינות ו"ק 
גלויות, ולא כלולות זו בזו, וע"כ נקרא אות ו' כמנין שש נקודותיו. אמנם 
עיקר אות זו מורה על קו אמצעי שבו, שדומה לאות ו', ובפרט נקודת 
ת"ת שהיא שליש אמצעי של הוא"ו.
%break
אלא שהוא כולל עמו גם ב' הקוים האחרים, ואז בקו זה האמצעי 
הנקרא ו', שם מאחורי הת"ת שבו נשארה דבוקה שם בצאתה מעיבור 
הא', ונק' ה' אחרונה שבשם.
%break
%letter נו
נו) והענין, כי גם עתה ע"י היניקה שיונקת מחלב האם, צריך שיגדלו 
שניהם זו"ן. והנה מה שנגדלה הנקבה, הוא, שהיתה כמידת ספירת 
הת"ת, שהיא מדה שלימה גמורה, ולא כבראשונה שהיתה רובע כמדת 
היסוד כנ"ל, ולכן עתה ע"י היניקה,
%break
נגדלה והיתה מדה שלימה כמדת הת"ת שבו, וע"כ נקרא ה' אחרונה 
שבשם, שהיא אות בפני עצמה ומדה שלמה, משא"כ בזמן העיבור, 
שז"א היה טפל ונכלל באות ו' זעירא שבתוך ה' ראשונה, והיא טפלה 
אל הז"א בסוד פסיעה לבר של ו' זעירא.
%break
%page 771
%letter נז
נז) והרי עתה בזמן היניקה, היא בחי' ה' אחרונה שבשם, ויש לה מדה 
שלימה של ספי' הת"ת דז"א ואין בה פרצוף שלם, רק מדה א' שלימה 
וגדולה, ולכן אינה נקראת עדיין קטנה, אלא ה' אחרונה כנז'. גם יש לה 
שם אחר עתה והוא צלע, וכמ"ש הכתוב ויבן ה' אלהים את הצלע,
%break
כי כשהוא מדה שלימה אחורי החזה דז"א, נקרא צלע שלו, ואחר כך 
נבנית ונעשית פרצוף גמור באחוריו, ואז הוא בנין הצלע, כמ"ש ויבן ה' 
אלהים את הצלע כו', ואז נקרא קטנה כל המשך זמן בנינה.
%break
%letter נח
נח) בחי' הד' היא הנקרא קטנה, כי תחילה היתה בחינת צלע, מדה 
שלימה אחורי החזה, ואין בה עדיין פרצוף י"ס, ואז אמר הכתוב לא 
טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, ואז לקח הצלע הזאת 
ובנאה פרצוף גמור מאחוריו כמ"ש בע"ה.
%break
%page 772
%letter נט
נט) ואמנם אינה נגמרת להבנות אלא עד תשלום י"ב שנים ויום אחד, 
כמ"ש בגמרא, וכל זמן הזה נקרא קטנה, ואחר כך נקרא נערה ששה 
חדשים אחרים, ואחר כך נקראת בוגרת. ואמנם הזכר אינו נגמר אלא 
עד י"ג שנים ויום א', וכל זמן זה הוא קטן, ואח"כ נקרא גדול כנודע.
%break
%letter ס
ס) והנה גדלות הזכר נעשה בתחילה בהמשך זמן י"ג שנים ויום א', 
ואחר גדלות הזכר, אז מתחילין י"ב שנים ויום אחד דגדלות הנקבה. 
והטעם מפני שכל גדלות הזכר הוא ע"י המוחין הנמשכים בו, ואחר 
שכבר נגמרו מלהתפשט בו ונגדל,
%break
אז יוצאת הארת המוחין האלו דרך נקב החזה מאחוריו, ובונה אותה, 
ונמצאת היא נבנית אחר בנין הזכר, כמש"ה לא טוב היות האדם לבדו 
אעשה לו עזר כנגדו כו'. וכן אנו רואים בחוש הראות כי לעולם האדם 
גדול בשנים מן אשתו.
%break
%letter סא
סא) והנה עד עתה היתה מדה א' בלי פרצוף, אמנם היתה נכללת 
מי"ס, ונמצא שהיא ספירה א' בלבד, אלא שנחלקת לי' נקודות, ואינם 
ספירות גמורות דא"כ תהיה פרצוף. אמנם הם י' נקודות קטנות בלבד, 
ובין כולם אינם רק ספירה אחת.
%break
%page 773
באופן, שהיא עתה חלק הי', וכדי שתתגדל כמו ז"א, צריך שתתחלק 
נקודה הזו לעשרה נקודות, ואז כל נקודה מהם יגדילו תשעה נקודות 
אחרות, ואז יהיו י"ס כל אחד מהם כוללות י' נקודות.
%break
%letter סב
סב) והנה למעלה בבחינה הא' ביארנו, איך האשה עולה עם בעלה 
ואינה יורדת, ואיך הניחה שרשה בקביעות בכל קו אמצעי דז"א, ואפילו 
למעלה בדעת שבו. וכבר ביארנו כל השאר, ועתה בבחינה זו הד' 
עלתה עד הדעת, והשאירה שם שרשה לעולם.
%break
והענין כי הנה עתה כבר היה עיבור ב' של הז"א לעשות לו מוחין. 
ונודע, כי מב' פרקין עליונים שבת"ת שבו נעשה בחינת הדעת שבו, 
כמבואר במקומו, ונמצא כי בעלות בחינת הת"ת, ונעשה דעת, גם היא, 
שהיתה באחורי הת"ת עלתה עמו, ונמצאת עומדת באחורי הדעת.
%break
ואחר כך נעשה בה פרצוף גמור כמ"ש ב"ה. ומאותו השרש שבדעת 
נעשית פרצוף לאה, ומן השרש שבת"ת נעשה פרצוף הנוקבא עצמה 
דזעיר, הנקרא רחל כמ"ש בע"ה.
%break
%page 774
%letter סג
סג) והנה בתחילה נבאר דרך כללות גדלות הנקבה בהמשך י"ב שנים 
ויום אחד, ע"י החסדים והגבורות שהם גורמים ההגדלה, ואחר כך 
נחזור לבאר ענין זה דרך פרטות בבחינות המוחין עצמם,
%break
וגם בבחינות החסדים והגבורות, ואיך נגדלת כל נקודה ונקודה מהי' 
נקודות ונעשית ספירה אחת כוללת י' נקודות.
%break
%letter סד
סד) והענין הוא כמש"ל, כי אין פרצוף הנוקבא מתחיל להבנות, אלא 
באחורי החזה דז"א, בסיום שליש העליון דת"ת דז"א, לפי ששם 
נסתיים התלבשות יסוד דאמא בתוך ז"א, ומשם ולמטה מתגלים 
האורות בגילוי גמור, בצאתם מפתח היסוד דאמא אל תוך ז"א,
%break
%page 775
ואז לא יש רק מסך א' בלבד, שהם אחורים של ז"א, ויש יכולת באורות 
ההם לנקוב אותם ולעבור לחוץ, משא"כ למעלה כי יש ב' מחיצות: 
%break
א' דאמא עצמה, וא' דז"א, וא"כ נמצא, כי מקום התחלת ראש הכתר 
הנוקבא הוא בסוף סיום שליש הראשון של ת"ת דזעיר אנפין, ומשם 
עד סיום רגלי הזעיר אנפין מתפשט קומת פרצוף הנוקבא בי"ס.
%break
%page 776
%letter סה
סה) והנה הם שני שלישים התחתונים דת"ת ונה"י שלימים, וזהו אופן 
התחלקות בהם: כי קו הימין שלה הם תלת פרקין שיש בנצח הז"א, 
ונעשה בה חח"נ של קו ימין שבה.
%break
%page 777
ומתלת פרקין של הוד דז"א, נעשה קו שמאל שבה, שהם בינה וגבורה 
הוד שבה. ומן הת"ת שבקו אמצעי, נעשה הכתר שלה מב' שלישים 
התחתונים כנזכר. ומן היסוד של ז"א נעשה כל שאר קו האמצעי שלה, 
שהם דעת תי"מ שבה וכמ"ש כל זה בע"ה.
%break
%letter סו
סו) ואמנם ענין הגדלה זו הנז', שבמילוי י"ס שלה, כשיעור ב' שלישי 
ת"ת וכל נה"י של ז"א, אינו אלא ע"י הארת המוחין שבתוך ז"א כמ"ש. 
ודע כי אלו האורות היוצאים אליה מתוך ז"א, אינם בוקעים כל מחיצות 
גופא דז"א מן החזה ולמטה,
%break
ויוצאים לחוץ ומאירים שם ובונים את הנוקבא, שא"כ ברגע א' היתה 
נבנית, ולא היתה צריכה להגדיל י"ב שנים ויום א'.
%break
%letter סז
סז) אך הענין הוא כך, כי אלו האורות הצריכים לצאת לבנותה, עולים 
תחלה כולם מתוך גופא דז"א מן היסוד שבו עד מקום החזה, ושם 
העטרה דגבורה הנקרא בוצינא דקרדינותא,
%break
%page 778
שהוא חלק האורות של המלכות, ועושה נקב ובוקעת ויוצאת לחוץ דרך 
הנקב ההוא לאחורי החזה, ואז כל האורות הצריכים לנוקבא, יוצאים 
דרך שם בסוד עליה ממטה למעלה, כנז'.
%break
ואח"כ חוזרים ויורדים ונכנסים בגופא דנוקבא דרך ירידה מלמעלה 
למטה, לאט לאט, ע"ד שנכנסים המוחין של ז"א בתוכו לאט לאט, והם 
בבחינת צלם כנודע וכן הנוקבא האורות שלה נעשים צלם א' ונכנסים 
בתוכה עד תשלום י"ב שנים ויום אחד,
%break
ונשארים קצתם בסוד אור המקיף בבחינות ל"ם דצלם על ראשם 
דוגמת ז"א ממש. וההמשך עלית האורות האלו, ויציאתם לחוץ, 
וירידתם בה, הוא י"ב שנים ויום א'.
%break
%letter סח
סח) והרי שהאורות של הנוקבא, הם בב' בחינות. כי תחלה עולים 
מתוך גופא דז"א, ואח"כ נכפפים ויורדים תוך גופא דנוקבא עד סיום 
גופא.
%break
וזהו ענין בעיית הגמרא בבא קמא פרק הכונס, על אש נכפפת 
שהזיקה, והם בחינות אלו האורות של הנקבה, שהם אש גבורה והיא 
אש נכפפת כנזכר.
%break
%page 779
והנה ז"א, שהוא זכר, יש בו ירידה ועליה, שיורדים החסדים בתוכו 
וחוזרים ועולים ממטה למעלה, ומאירים אותו כנזכר במקומו, אך 
בנקבה כל האורות של החסדים שלוקחת בז"א, אינה אלא דרך עליה 
לבד בסוד אור חוזר, שהוא אור נוקבא.
%break
וז"ש עלי באר ענו לה, כי בנין הבאר שהיא המלכות, לא נעשה אלא 
בבחינות אורות דעליה שהם אורות נקבות אפילו בבחי' החסדים, והבן 
זה מאד.
%break
%letter סט
סט) הבחי' הה' והו', והיא אחר י"ב שנים ויום א', שנגמר פרצופה 
ויצתה מכלל קטנה ונכנסת בבחינות נער ונערה. וענין ב' בחינות אלו 
בדרך קצור הוא, כי הנה מלבד מה שאנו צריכין בתיקון פרצוף הנקבה, 
עוד אנו צריכין לתקן בה בתחילה טרם שתזדווג עם בעלה,
%break
בחינת כלי הרחם מתוקן וראוי לקבל טיפת ההזרעה, ולציירה בתוכה 
שיעשה ממנה וולד, וגם שיהיו מוכנים בה בחינות מיין נקבות, כנודע. 
גם יש בכלל הזה בחינות דלתות וצירים, וכמשז"ל על פסוק, כי לא סגר 
דלתי בטני, ועל פסוק כי נהפכו עליה ציריה.
%break
%letter ע
ע) ונמצא שיש ב' דלתות וב' צירים, וב' מיני מ"ן, ובהיות מתוקן בה 
חציים, שהוא דלת א' וציר א' ומ"ן א', עדיין נקרא נער.
%break
%page 780
ובהנתן לה דלת הב' וציר הב' ומ"ן השניים, אז נקרא נערה. וע"כ 
צריכין אנו תחילה לבאר ענין כל זה הנז', ובזה יובן מציאותם איך הם, 
וגם יובן זמנם אימתי הוא, ואז תבין זמן הנקרא נער, וזמן הנקרא 
נערה.
%break
%letter עא
עא) ונתחיל לבאר ענין דלתות וצירים ומ"ן אלו מה ענינם דע כי מצאנו 
בזוהר ב' כינוים אל המלכות, והם ציון וירושלים.
%break
וביאורם הוא כי נקודת היסוד של הנוקבא נקרא ציון, כמ"ש באדרת 
האזינו, כי ציון בנוקבא כבית רחם לאתתא. ואמנם נקודת המלכות 
שבנוקבא היא נקראת ירושלים.
%break
%letter עב
עב) ונמצא כי בחי' המלכות שבנקבה, איננה בחי' גמורה כשאר הט' 
ספירות שבה, שהם בחינת גמורות, מן הכתר עד היסוד שבה כדמיון 
הדכר ממש, אבל המלכות שבה אינה רק הארה מועטת בכל שהוא, 
רמוזה באותה הבשר העב הבולט ועומד שם כנזכר.
%break
והטעם הוא, לפי שכל בחינת הנקבה נקרא מלכות, וע"כ אחר שכל 
עצמה היא מלכות אין צורך להיות בה בחינת מלכות, ולכן לא היתה 
המלכות שבה בחינה גמורה כנזכר. ואמנם מה שהוצרך להיות שם 
בחינת מלכות, אע"פ שאינה רק בדרך רמז כנזכר.
%break
הנה כל זה היה לצורך גדול, ונרמז בדברי רז"ל, באומרם כי ד' דברים 
צריכין חותם בתוך חותם, וסימנם חבי"ת חל"ב בש"ר יי"ן תכל"ת.
%break
%page 781
%letter עג
עג) ונבאר בחי' היין, שהיא א' מהם, ולמה הוא צריך חותם בתוך 
חותם, ומה ענין ב' חותמות אלו, והענין. דע כי היין הם בחינות 
החמשה גבורות שביסוד דנוקבא כנודע, והם הם המיין נוקבין שבה 
והם נקראות מנצפ"ך, ונודע כי כל החיצונים והקליפות,
%break
כל חיותם הוא משמרי היין העליון. והנה הם עומדים תחת הנוקבא 
כנודע, בסוד רגליה יורדת מות, ואינם נאחזות אלא בסיומא ובתחתיה, 
ובהיות אלו הגבורות הנקראות יין משומרות תוך היסוד של הנקבה, 
בב' חותמות חותם ע"ג חותם, אז הם נקראות יין המשמח,
%break
שהוא בחינות הגבורות בהיותם ממותקות. ולפעמים אותם הגבורות 
מתהפכין מן היין המשמח לדם, שהם דינין גמורים, ואז נעשה דם 
נדות, ובצאתם לחוץ, יונקים מהם החיצונים דם נדות הזה.
%break
ולמטה יתבאר, כי הגבורות הם עצמם נעשים דם והחותם נק' נד"ת, 
וזהו דם נדת, והבן זה.
%break
%letter עד
עד) גם יתבאר למטה כי שני מיני דמים הם אלו הגבורות, וכל אחד 
כלול מה'. והה' מהם נקראים ה' מיני דמים טמאים, והה' האחרים 
נקראים דמים טהורים. ולכן הגבורות הנקראות יין, אשר לפעמים 
נעשים דם, ויונקים ממנו החיצונים, צריכין שימור חותם בתוך חותם.
%break
%page 782
אך החסדים הנקראים מים, אין אחיזה אל החצונים בהם, לכן אינם 
צריכין שימור.
%break
%letter עה
עה) ואמנם ענין ב' חותמות, הם בחינות היסוד והמלכות שנמצאו 
בנוקבא. כי החמשה גבורות, שהם יין, משומרים תוך היסוד הנקרא 
חותם, וע"ג היסוד יש חותם ב' והיא המלכות, וע"י שני חותמות אלו אין 
שליטה אל החיצונים לינק מן היין הפנימי ההוא.
%break
%letter עו
עו) והנה חותם אותיות חומ"ת, כי הם כדמיון חומת העיר המשמרים 
את בני העיר מפחד האויבים הסובבים מחוץ לעיר, ונמצא כי חותם 
היסוד וחותם המלכות שבנקבה, נרמזו שניהם בפסוק, כמ"ש חומת 
בת ציון הורידי כנחל דמעה כו', וכתיב על חומותיך ירושלם,
%break
שהם יסוד הנקרא ציון, וירושלם הנקרא מלכות שבה. גם חותם אותיות 
תחום, לומר עד כאן תחום הקדושה, ומשם והלאה הם הקליפות.
%break
%page 783
וזה עצמו איסור יציאת חוץ לתחום בשבת, שהוא מקום החצונים שהם 
חוץ לתחום החיצון, שהיא המלכות שבנוקבא.
%break
%letter עז
עז) גם חותם הוא מלשון, דבר הנחתם במקום אחר ונשאר ציורו בו. 
והוא כי הנה היסוד נקרא חותם, לפי שכבר נתבאר לעיל, כי שיעור 
אורך היסוד דז"א כנגד קו אמצעי דנוקבא העומדת כנגדו מאחוריו,
%break
הוא עד סיום הת"ת שבה, וא"כ נמצא, כי כל שאר הספירות שבנקבה, 
כולם הם מכוונות כנגד נה"י דז"א, ויש להם על מה שיסמוכו.
%break
%page 784
%letter עח
עח) אמנם היסוד והמלכות שבה אין להם מקום בז"א על מה שיסמוכו, 
ואמנם עיקר עשיית היסוד שבה לא נעשה כשאר הספירות שבה, 
שנעשו מכח הארת הז"א בה, אלא נעשה מבחינת הכאת הגבורות, 
ברדתם מן הת"ת עד היסוד דרך ירידה, והאירו שם,
%break
%page 785
ונחתם ואתגליף הארתם שם, ומכח הארתם נעשה היסוד הזה, וע"כ 
נקרא היסוד שלה חותם הנחתם, כי איהו חותם מן הגבורות, שהאירו 
שם בהכאתם בירידתם.
%break
%page 786
גם המלכות שבה נקרא חותם כי הרי ההארה שבה אינה אלא מהארת 
חותם היסוד וזהו ענין אמרם, חותם בתוך חותם, כי חותם החיצון 
שהיא המלכות, נמשכת ונעשית מהארת החותם הפנימי, שהוא יסוד 
שבה.
%break
%letter עט
עט) גם מלת חותם, כמו שנבאר בע"ה, איך חותם הזה של המלכות 
נמשך מג' לבושי נה"י דאמא, שהם ג' אהיה: דיודין, דאלפין, ודההין. 
והם בגימטריא חותם עם הכולל.
%break
%page 787
%letter פ
פ) והנה נתבאר לעיל, כי הגבורות נקראות יין המשמח, בהיותם תוך 
החותם הזה משומרות, וכשיש עונות למטה הגבורות נעשים דם, 
והחותם נהפך לנדת, שהם אלו הלבושין של ג' אהי"ה עצמן שהם 
בגימטריא תנ"ד. וזהו ענין הפסוק, כימי נדת דותה תטמא.
%break
%letter פא
פא) ואחר שבארנו מי הם הנקראים חותם תוך חותם, וביארנו שהם 
יסוד ומלכות שבנוקבא, נבאר עתה מה ענין חותמות אלו שם. ונתחיל 
לבאר החותם הא' הפנימי, שהוא היסוד. הנה כמו שיש בחומת העיר 
דלתות וצירים לסגור פתח החומה,
%break
כן בחומת הנקבה שהיא החותם הנקרא יסוד, יש בו ב' דלתות וב' 
צירים לב' הדלתות. כי כל דלת יש לה ציר. וכמ"ש למעלה מאמר רז"ל 
כשם שיש דלתות כו' כך יש דלתות באשה, שנאמר כי לא סגר דלתי 
בטני כו' וכשם וכו' כך יש צירים באשה, שנאמר כי נהפכו עליה ציריה.
%break
%letter פב
פב) ונבאר עתה ענין דלת א' וציר א' וממנה יובן הב'. הנה נודע, כי 
בעת הזווג, האיש מזריע טפת לובן בתוך היסוד של הנקבה, והיא 
מקבלתה שם, והיא ג"כ מזרעת טיפת אודם שהם מ"ן,
%break
והכל נשאר שם ברחם שלה, ושם מצטיירת אותה הטפה בהמשך זמן 
העיבור, ואחר כך נפתחין הדלתות, והוולד נולד ויוצא לחוץ.
%break
%page 788
%letter פג
פג) והנה צריך שיהיו באשה בחינת דלתות, כדי לסוגרם ולעכב הוולד 
שם בפנים שלא יצא לחוץ, עד שיגמור להצטייר לגמרי. וגם צריך 
שיהיה בה כח המצייר את צורת הוולד.
%break
%letter פד
פד) והנה נודע כנז' בספר יצירה, כי האותיות דומות לאבנים וכמ"ש 
שם ג' אבנים בונות ששה בתים כו', כי כל בנין גוף הוולד אינו נעשה 
אלא ע"י כ"ב אותיות של האלפא ביתא, והם השאור אל העיסה של 
הוולד.
%break
%page 789
%letter פה
פה) והנה בדכורא יש כ"ב אתוון, וכולם נרשמו ונחתמו ביסוד שלו, 
וכמ"ש בזוהר, בפסוק וישכב במקום ההוא, ויש כ"ב אתוון במקום 
ההוא.
%break
וכאשר הטיפה יוצאת משם, יוצאת כלולה מכ"ב אתוון של היסוד 
דדוכרא, וכן הכ"ב אתוון שבנוקבא נרשמין ונחתמין ביסוד שלה, וכאשר 
טפת הזכר נכנסת שם, היא מתעכבת שם, ומצטיירת בכח אלו כ"ב 
אתוון.
%break
%letter פו
פו) והנה מאלו הכ"ב אתוון שביסוד דנוקבא, נעשית דלת א' וציר א', 
והיא אות דלת אחת, אשר יש בה אותו העוקץ כמין יוד באחורי הדלת, 
בין ב' הקווים והווין שבה, כדמיון ציר הדלת כזה   והיוד שבין ב' הווין, 
היא הציר וב' הווין הם הדלת,
%break
%page 790
וחבור הכל נקרא דלת א', שהם בגימטריא כ"ב, שהם יוד א' וב' ווין 
כנזכר. הרי, שהכ"ב אתוון שביסוד דילה, נצטיירו בבחינת דלת א', וציר 
שלה, שהוא היוד שבאמצע ב' הווין, שעל היו"ד הזה הדומה לציר עליה 
סובבין ב' הווין, שהם בחינת הדלת.
%break
%letter פז
פז) ואמנם נבאר טעם, למה נקרא ציר. והענין, כי ציר בגימטריא ש' 
של שד"י, שהוא היסוד של הנקבה, הנקרא שד"י, ובשין זו יש לה ג' 
קוים, ג' ווין, שהם בחינת חג"ת הנרשמים ביסוד. ונמשכו אליה שם, מן 
האבות העליונים חג"ת, שהם שלשה ווין.
%break
%page 791
וז"ש באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם כו', שהוא בחינת היסוד 
שבנוקבא המעלה מ"ן. והיא בארה של מרים, שנאמר בה, עלי באר 
ענו לה. כי היסוד הזה אינו בולט כיסוד הזכר, אמנם הוא שוקע 
בחפירה, כמין באר המעלה מים מתתא לעילא.
%break
וביאר עניינו ואמר, כי היסוד והבאר הזה חפרוה שרים, כרוה נדיבי 
עם, הם האבות הנקראים נדיבים, כנודע והם חג"ת שחקקו חותמם 
שהוא חג"ת שביסוד, והוא ש' של שדי.
%break
%letter פח
פח) וז"ש, והיה שדי בצריך, כי שם דשדי, נעשה מן הצירים שביסוד, 
שהם בגימטריא ש' של שד"י. וזו הש', שהוא הציר, נמשך מן אותיות 
י"ד העליונים, שהם חג"ת יד גדולה, יד חזקה, יד רמה. וזהו שד"י: ש', 
י"ד. וזהו פירוש משז"ל יצחק מיעך באצבע. והבן זה.
%break
גם זש"ה, מקדש אדנ"י כוננו ידיך, ר"ל, כי הידים העליונים שהם 
שלשה האבות, הם כוננו ותקנו בחינת המקדש של אדני, שהיא 
הנקבה ונודע כי ציון, שהיא יסוד, נקרא קדש הקדשים.
%break
%page 792
%letter פט
פט) וזש"ה. שמרנו מידי פח יקשו לי. כי הודעתיך בפרשת בראשית. כי 
מ"ד הם שם מ"ב דכורא: שהוא פשוט, ומילוי ומילוי המילוי של ההויה, 
שהם מ"ב אתוון. ואין לך טפה יורדת מלמעלה, שאין ב' טפות נוקבות 
עולות מלמטה, והם שני שמות מ"ב, שהם בגימטריא פ"ד,
%break
והם בחינות המ"ן ונתונים תוך הדלת הנזכר והציר, הנעשה מן הידים 
העליונים. והנה דלת ופ"ד הם פ"ח, הנעשים מן הידים העליונים, 
וכאשר אוחזים בהם הקליפות נקראים ידי פ"ח. וזהו, שמרני מידי פ"ח 
יקשו לי.
%break
%page 793
%letter צ
צ) והנה נתבאר ענין הדלת והציר, שהם כ"ב אותיות הנרשמים ביסוד 
שלה, ובתוך דלת וציר זה, יש מ"ן עצמם, והם חמשה אותיות הכפולות 
שבאלפא ביתא, והם אותיות מנצפ"ך, שהם חמשה גבורות שבנוקבא, 
שיורדת ביסוד שבה ונרשמות שם.
%break
ואלו האותיות של מנצפ"ך, הם המ"ן, שהוא מעלה כנגד המ"ד 
שנמשכין לה מן הזכר. ואחר כך, כאשר מצטייר צורת הוולד, הוא ע"י 
כל כ"ב אתוון האחרים, שהם הדלת והציר כנזכר.
%break
%letter צא
צא) והרי נתבאר, דלת א' וציר א' ומנצפ"ך א', שבחינתם הם כלי א' עם 
המ"ן שבו וכל זה נמשך לה בתחלה, שהוא, כאשר היא היתה נתקנה 
פרצופה, ונמשכו בה בחי' המוחין שבה,
%break
ונמשכו בה החמשה גבורות. וכל זה היה נמשך אליה על ידי הז"א 
עצמו באחורי החזה שלו, כנ"ל בבחי' הד'.
%break
%page 794
%letter צב
צב) ואחר כך, כאשר ננסרה המלכות אחר שנתקן פרצופה ע"י הז"א, 
כי ע"כ היתה דבוקה עמו אחור באחור, כדי לקבל מוחין דילה 
והארותיה ע"י, ואז היו ההארות עוברות אליה דרך מחיצות הז"א,
%break
וע"כ היו דינין, ואותו הדלת והציר והמנצפ"ך, אשר קבלה על ידו ביסוד 
שלה, היו דינין, והיו נקראים בחינות ירושלם שהיא דינין.
%break
%page 795
ואחר כך ננסרה, והוא, שנסתלקו נה"י דאמא והמוחין מן ז"א, ויצאו מן 
ראשו, ונכנסו הנה"י של אמא וגם המוחין בראש הנקבה, העומדת 
באחורי הז"א, ואז אין האורות והמוחין שלה נמשכין דרך הז"א, אלא 
מאמא עצמה, וע"כ ננסרת ונפרדת מאחורי הז"א.
%break
%letter צג
צג) והנה עתה מקבלת מוחין שלה פעם ב', בהארה עצומה לאין קץ 
יותר הרבה מבראשונה, כי בתחילה היו תמצית האור, ועתה לוקחת 
המוחין עצמן, ואז נגמרת להתקן,
%break
%page 796
וחוזרת ליקח פעם שניה הכ"ב אותיות ע"י אמא, ונעשים ביסוד שלה 
דלת ב' וציר ב', ומקבלת מנצפ"ך שני שהם מ"ן שניים, שכל זה הם 
בחינות נמתקות מאד, ואלו השניים שלוקחת ע"י אמא, נקרא ציון, 
שהם רחמים.
%break
%letter צד
צד) והרי עתה נשלמו בה, ב' צירים וב' דלתות וב' מנצפ"ך. שהם כ"ז 
אותיות שקבלה ע"י הז"א, וכ"ז אותיות שניות שקבלה ע"י הבינה. והנה 
כאשר תחבר ב' דלתות אלו כזה, ם', יהיו צורת ם' סתומה, של פסוק 
לםרבה המשרה, כי ע"י ב' דלתות,
%break
נסתם היסוד שלה, ונעשית ם' סתומה, והוולד בתוכה הנעשה מן המ"ד 
ומ"ן. ואז נקראת גן נעול מעין חתום.
%break
%page 797
כי המ"ן סגורים וחתומים בתוך דלתות אלו, הנעשים מ"ם סתומה. ולפי 
שאלו הדלתות הם הכ"ב אתוון אשר שם, אשר מהם נצטייר הוולד, לכן 
אין ציור צורת הוולד נגמר עד ארבעים יום שמצטייר בכח ב' דלתות 
אלו שהם ם' סתומה.
%break
%page 798
%letter צה
צה) לכן כשבא זמן הלידה, אלו ב' הדלתות נפתחים, ויצא הוולד 
מתוכם ונמצא, כי ב' הדלתות והצירים הם צורת המ"ם סתומה. ואמנם 
ענין ב' מנצפ"ך שהם המ"ן, הם בחינות י' דמים שיש ביסוד הנקבה: ה' 
טהורים, וחמשה טמאים, כנזכר בגמרא.
%break
והמנצפ"ך הא' שלקחה ע"י זעיר אנפין, שהיו דינין גמורים, מהם 
נעשית הדמים טמאים על דרך הנ"ל, והמנצפ"ך ב' שלקחה מאמא, הם 
גבורות ממותקות והם דמים טהורים, והם בחינות: ירושלים, וציון 
כנזכר.
%break
%letter צו
צו) והנה אלו המנצפ"ך, הם בחינות גבורות שלוקחת מן הבינה כנודע, 
שמשם נמשכין, והיא נקראת חומות, וז"ס חותם כנ"ל. והנה נודע כי 
נה"י של הבינה, שבה נתונים המוחין דז"א, הם ג' אהי"ה: 
%break
%page 799
א' דיודין בנצח, וא' דאלפין בהוד, וא' דההין ביסוד, ושלשתן בגימטריא 
תנ"ה. והוא בגימטריא חותם, וזהו בחינת המלכות שבנוקבא, שהוא 
החותם הראשון, שכל עיקרו הוא מן לבושי נה"י דאמא.
%break
%letter צז
צז) והנה בתחלה, כשעדיין לא נעשה ביסוד שלה, רק דלת א' וציר א' 
ומנצפ"ך א' ע"י הז"א, אז נקרא הנקבה נער חסר ה', כי נער בגימטריא 
ש"ך דינין, וזה המנצפ"ך הא' היה דינין, כנ"ל.
%break
%page 800
ועתה שלקחה אלו השניים, שהוא אחר שננסרה, אז ניתוסף בה ה' 
דנערה, כי ה' זו רומזת על אלו חמשה אותיות דמנצפ"ך השניים, שהם 
יותר רחמים וגבורות ממותקות.
%break
%letter צח
צח) והנה מה שלוקחת עתה בזמן הנערות, שהוא בזמן הנסירה, הם 
דלת א' וחמשה אותיות מנצפך, הרי הם ששה אותיות. ואלו הם ששה 
חדשים של זמן הנערות.
%break
%page 801
%letter צט
צט) הבחי' הז' היא, אחר שננסרה, ולקחה ששה בחינות הנז' שהם 
דלת א' וחמשה אותיות מנצפ"ך אחרים, בששה חדשי הנערות, ואחר 
כך חוזרת עמו פנים בפנים. ואז ראויה לזווג גמור.
%break
ואז היא תורה שבע"פ מתחברת פנים בפנים עם הזעיר אנפין הנקרא 
תורה שבכתב, ואז היא נקרא בוגרת בגימטריא תורה, לרמוז אל מ"ש.
%break
%page 802
%letter ק
ק) ועתה נבאר כל זה בעז"ה, הנה תחלה בא לו זה הצלם דגדלות 
מבינה דיש"ס ותבונה,
%break
%page 803
מבחינת חיצוניותם, שהיא באחורים בין בכלים בין באורות, ונכנסין 
בז"א, ונעשין בו כלי הפנימי מכולם, בבחינת האחור לבד שהוא 
חצוניותו, ובתוכו המוחין שהיא נשמה לו, וכל זה בבחי' אחור. ואז 
עומדין אב"א זו"ן, ואז נגדלת הנקבה באחור ז"א.
%break
%page 804
%letter קא
קא) והוא, כי הנה הז"א לוקח חלקו וחלק שלה, כי הוא בן בכור וא"כ 
לקח תחלה כלי שלו ושלה באחור לבד מבחינת מ"ה וב"ן, וכן עד"ז 
באורות, ונמצא שיש בו עתה מ"ה וב"ן באור נשמה, וכלי הפנימי לו. וכן 
לנוקבא.
%break
%page 805
%letter קב
קב) ואמנם הגבורות דב"ן דמ"ה שבאבא, ניתנין בנה"י דאמא, ונעשו 
חסדים בערך הגבורה דאמא, כנודע, שהם ג"כ גבורות דב"ן, דב"ן 
דחלקה.
%break
והחסדים דמ"ה ממ"ה דאבא, עם החסדים דמ"ה דב"ן דאמא, ניתנין 
בנה"י דאבא, ונעשו חסדים דאמא גבורות, בערך חסדים דאבא, 
כנודע. וכל זה נכנס תחלה כולו תוך הז"א.
%break
%page 806
%letter קג
קג) ואחר כך דרך האחור שלו, היה מאיר לנוקבא, ונותן לה אז הארה 
מהמוחין שבנצח הוד יסוד דאמא, אשר כולם הם בחינת ב"ן שלו 
ושלה, ונותן לה את שלה בלבד, שהם הגבורות דב"ן דב"ן, וגם נותן 
לה הארת הגבורות דמ"ה דב"ן.
%break
%page 807
ואח"כ בעת הנסירה, מסתלקין נה"י דאו"א, וב' בחינות חכמה וחסדים 
בין דאבא בין דאמא, נשארין בסוד אור מקיף על ראש ז"א, והשאר 
שהם הבינות וגבורות נכנסין בנוקבא, ונגדלת בכל האחור שוה אליו, כי 
אז נוטלת הם עצמן ולא הארתן לבד כבתחלה.
%break
ואז נעשה בחי' היסוד שבה, כי מתחלה ע"י הארה לבד הנמשכת לה 
ע"י ז"א, לא נעשו בה רק בחינת המלכות שבה, ועתה נעשה היסוד 
שבה, והם ציון וירושלים, כנזכר במ"א.
%break
%page 808
%letter קד
קד) ואחר כך מעלים אותן או"א לחופה, בהיכל עילאה דלהון, אחר 
נסירה, ועדיין אין בהם רק אורות דאב"א, ומזדווגין שם פב"פ, ונותן בה 
החסדים דאמא, שגם הם אינן רק ה"ג מ"ה דב"ן מבחינת עצמו,
%break
אלא שבערך הגבורות שלה נקרא חסדים. ואז אלו החסדים, נקרא 
רוחא דשדי בגווה, כי אז הוא בסוד זווג ממש.
%break
%letter קה
קה) אמנם הכלי שלה, הוא היסוד שלה. והמ"ן, הם ה"ג של חלקה 
שלוקחת בעת הנסירה כנ"ל. אך אלו ה"ג עצמה שלו, נקרא רוחא 
דיליה דשביק בגווה. כי הנה ז"א סוד רוח, אך בהנתן בה, נקרא נפש,
%break
%page 809
בצאת נפשה, ולכן נקרא בן ולא בת. ולהיותו בסוד אב"א אינו זווג 
גמור, רק רוחא דשדי בגווה. והוא שורש להעלות כל הבירורים עד 
ימות המשיח והוא שורש לכולם כי הוא השורש הראשון דב"ן, וע"י 
מתבררין כל בירורי המלכים של זו"ן.
%break
%letter קו
קו) ענין הנסירה, הנה תחלה ע"י מוחין דקטנות היו דבוקים אב"א, לפי 
שעדיין אחורים שלהם הם דינין של אלקים, ואח"כ הפיל שינה לז"א, 
וחוזרין המוחין להסתלק ממנו, ונשאר בבחינת יניקה, שזהו השינה, 
והבן זה מאד.
%break
%page 810
%letter קז
קז) והנה אחר שנתגדלה אב"א מן החזה שלו ולמטה, והיתה אז 
מקבלת הארותיה ע"י מחיצותיו, וטפילה אליו וגרועה ממנו, וכדי 
שתתקן יותר לגמרי שלא על ידו, צריך שיסתלקו המוחין ממנו, וסילוק 
זה נקרא שינה.
%break
%letter קח
קח) והבן זה, כי קודם לכן, היו אחורים של שניהן כולם דינים, ולהיותם 
דינים היו דבוקים יחד, כי כולם כותל אחד להם, ולכן הפיל עליו 
דורמיטא, ונסתלקו ממנו המוחין כנ"ל הנקרא שינה, ואז נשמתו שהם 
המוחין שנסתלקו ממנו, היו מושכין לו חסד וחיות,
%break
אל ההוא קיסטא דחיותא, שנשאר בתוכו בגוף בעת השינה, מן חסד 
דבינה, והיה מתפשט בו בתוכו, ואז הדינין ואחורים היו מסתלקין 
ונאחזין באחור דנוקבא, ונפרדין זה מזה. וזהו אתי חסד ופריש לון. 
וז"ס ובאתרהא שקיע רחמי וחסד.
%break
%page 811
%letter קט
קט) ואז אלו המוחין, הנקרא נשמת ז"א, היו בבחינות מ"ן אל בינה, 
ונזדווגו או"א, ותיקנו את המלכות שלא ע"י ז"א. והענין, כי כבר נתקנה 
לאה אב"א טרם רחל,
%break
%page 812
כי תחלה יוצאין הארת לאה ואח"כ הארת רחל, ועדיין שתיהן נפרדות, 
עם שמקבלות שתיהן הארתן ע"י ז"א, ואחר כך בנסירה, מתחברות 
שתיהן יחד פרצוף אחד, ע"י שנכנסו נה"י דאמא בתוכם, ונמצאת גם 
רחל עצמה עולה אב"א עד כתר דז"א, ע"י התחברות עם לאה.
%break