עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים ה-ח %book כרך ה' - פרשת ויקהל %H פרשת ויקהל %break %H ויַקהל משה %break %page 268 %letter 1 .1 בעמלק כתוב, פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל, אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים. מה הטעם, שבכל המלחמות שעשו שאר העמים עם ישראל, לא היה קשה לפני הקב"ה, כמלחמה זו שעשה עמלק עימהם? %break אלא ודאי המלחמה של עמלק הייתה בכל הצדדים למעלה ולמטה, כי בזמן ההוא התחזק נחש הרע למעלה והתחזק למטה בעוה"ז. %letter 2 .2 כמו שנחש הרע אורב על פרשת דרכים, אף כן עמלק היה נחש רע לישראל, שארב להם על פרשת דרכים, כמ"ש, אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים. %break וארב הוא למעלה לטמא המקדש, המלכות, וארב למטה, לטמא את ישראל, כמ"ש, זכור את אשר עשה לך עמלק, אשר קָרְךָ בדרך. %letter 3 .3 וע"כ בבלעם כתוב, וייקָר אלקים אל בלעם. וייקר, הוא לשון טומאה, מלשון מקרה לילה. והלוא אלקים הוא קודש? אלא הקב"ה הזמין לו מקום של הטומאה, להיטמא בו, באותה המדרגה שהוא התדבק להיטמא בה. %break ובלעם חשב באלו הקורבנות שהקריב, לעלות למעלה לקדושה. מיד הזמין לו הקב"ה מקום של הטומאה. אמר לו, הרי הטומאה אליך, כמו שראוי לך. וע"כ כתוב, וייקר אלקים אל בלעם. %letter 4 .4 כעין זה כתוב, אשר קרך בדרך. שפירושו, הזמין לך אותו נחש הרע למעלה, לטמא אותך בכל הצדדים. ולולא שהתחזק משה למעלה, ויהושוע למטה, לא יכלו לו ישראל. ומשום זה נטר הקב"ה השנאה ההיא לדורי דורות, %break משום שחשב לעקור אות הברית ממקומו. ומשום זה כתוב, פקדתי, כלומר, בפקידה, שהיא המלכות, כי שם נרמז אות ברית קודש. %letter 5 .5 כתוב, ויאמר שאול אל הקֵיני, לכו סורו רדו מתוך עמלקי. קיני זה יתרו. ומי נתן בני יתרו שתהיה דירתם בעמלק, והרי ביריחו היו שורים? אלא כתוב, ובני קיני חותן משה, %break עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה. וכשעלו משם, שרו בתחום של עמלק. עד אותו הזמן, שבא שאול המלך. שכתוב, ויָסַר קיני מתוך עמלק. %letter 6 .6 כי בזמן שנמצאים רשעים, אלו החסידים והצדיקים הנמצאים ביניהם, נתפסים בעוונם. וע"כ הסיר שאול את הקיני מתוך עמלק. כעין זה, לולא אותו הערב רב שהתחברו בישראל, לא היו נענשים ישראל על חטא העגל. %letter 7 .7 כתוב, וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר יידְבֶנוּ ליבו. שכולל הכול, אפילו את הערב רב, משום שרצה הקב"ה לעשות מעשה המשכן מכל הצדדים, במוח ובקליפה. %break ומשום שהיו אלו ערב רב ביניהם, כתוב, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו. לכלול אותם בין ישראל, שהם מוח. וכולם נפקדו להשתתף במשכן. %page 269 %letter 8 .8 אח"כ נטה מין למינו, ובאו הערב רב, ועשו את העגל, ונטו אחריהם מישראל כל אלו שמתו, וגרמו לישראל מוות והריגה. אמר הקב"ה, מכאן והלאה, מעשה המשכן לא יהיה אלא מצד ישראל בלבד. מיד כתוב, ויַקהל משה את כל עדת בני ישראל. %break וכתוב אחריו, קחו מאיתכם תרומה לה'. מאיתכם, ולא כמ"ש מקודם, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו. ויקהל משה. מאיזה מקום הקהיל אותם? אלא משום שהערב רב ביניהם, היה צריך משה להקהיל אותם, ולייחד אותם מביניהם. %letter 9 .9 הַקהל את העם האנשים והנשים והטף. כמו שהלאה הוא כלל של כל ישראל, אף כאן הכלל של כל ישראל. ומי הם? שישים ריבּוא (600,000). %letter 10 .10 כשירד משה מהר סיני, כתוב, וישמע יהושוע את קול העם בְּרֵעה, ויאמר אל משה, קול מלחמה במחנה. האם יהושוע שמע ומשה לא שמע? אלא עד עתה לא היה יודע יהושוע, ומשה היה יודע, וע"כ כתוב, וישמע יהושוע. ברעה, כתוב עם האות ה', %break כי הקול הזה היה בס"א, שנקרא רָעָה. ויהושוע היה פני הלבנה, המלכות, הסתכל בקול, שהיה מצד הרעה. מיד כתוב, ויאמר אל משה, קול מלחמה במחנה. %letter 11 .11 שני לוחות האבנים הראשונים, שהכבידו על ידיו של משה, נפלו ונשברו, משום שפרחו האותיות מלוחות האבנים, ונשארו האבנים בלי רוח שהוא האותיות, וע"כ הוכבדו. %letter 12 .12 בד' תקופות השנה, חו"ג תו"מ, מתעורר קול בד' רוחות העולם. שתקופת ניסן, דרום וחסד. ותקופת תשרי, צפון וגבורה. ותקופת תמוז, מזרח ות"ת. ותקופת טבת, %break מערב ומלכות. וכל אחת כלולה מכולם. בקול ההוא מתעוררת התעוררות של הס"א. וההתעוררות ההיא של הס"א נכנסת בין קול לקול, בין קול דת"ת לקול דמלכות. %break ונחשך האור בקול שלמטה, במלכות. ומשום שאינו מגיע האור של קול שלמעלה מת"ת, אל הקול שלמטה, למלכות, ע"כ מקדים התעוררות של הס"א, והנחש, שפיתה האישה, חוה, נכנס בין ת"ת למלכות, ולוקח אור. וקול ההוא של הס"א, %break הוא קול מלחמה, קול רעה. וזהו ברֵעה, כמ"ש, וישמע יהושוע את קול העם ברעה. %letter 13 .13 וע"כ שמע יהושוע, ולא משה. משום שהרעה הזו לקחה אור הלבנה, המלכות, שיהושוע היה נאחז בה. ומשה, שהיה נאחז בשמש, ז"א, לא שמע. וכל ישראל, נחשך האור שלהם, משום הרעה ההיא שהתדבקה בהם. כיוון שמחל הקב"ה עוונם, אז כתוב, %break ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אליהם, אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם. כי ערב רב ההוא עבר מהם. %break %H שלוש אשמורות %letter 14 .14 רבי אלעזר ורבי יוסי היו יושבים לילה אחד ועוסקים בתורה, מטרם שנחלק הלילה. בתוך כך קרא התרנגול. כלומר, שהגיע חצות לילה. בירכו הברכה, אשר נתן לשכווי בינה להבחין בין יום ובין לילה. בכה רבי אלעזר ואמר, %page 270 עד עתה הקב"ה הזדעזע והיכה ב-390 רקיעים, והוריד שתי דמעות לתוך ים הגדול, ונזכר בבניו מתוך בכייה. %letter 15 .15 משום שלג' צדדים, ימין שמאל אמצע, נחלק הלילה ב-12 שעות הרשומות בו. ואם יש בלילה יותר מ-12 שעות, הן נחשבות של יום ואינן מלילה, כי רק 12 שעות הן של המלכות, %break הנקראת לילה. ואלו 12 שעות נחלקות לג' צדדים. וג' מחנות מלאכים קדושים נחלקים באלו ג' צדדים. %break ד"ס חו"ג תו"מ אינם כלולים כל אחת מחו"ג תו"מ, שיהיה ט"ז (16) בחינות, משום שהמלכות נעלמה באלכסון, אלא שכלולים כל אחת רק מחג"ת, ואינם אלא רק י"ב (12) בחינות, %break כי ד"פ ג' הם י"ב. ונמצא, שעיקר ההארה רק חג"ת, ג' קווים. אבל הם מאירים בכל אחד מחו"ג תו"מ, ואפילו במלכות. %break ונמצא שהלילה נחלק לארבעה חלקים חו"ג תו"מ, שבכל חלק יש ג' קווים חג"ת. וב"ס חו"ג הם בחצי הלילה הראשון, והם שישה. כי בכל אחת ג' קווים. וב"ס תו"מ הם בחצי הלילה השני, והן שש שעות, כי כל אחת כלולה מג' קווים חג"ת. %break אמנם הלילה מבחינת שירת המלאכים, אינו נחלק לארבע אשמורות חו"ג תו"מ, אלא לשלוש אשמורות. והוא מטעם, כי המלאכים האומרים שירה בשלוש אשמורות, הם הממשיכים בזה הארת החכמה המאירה בלילה, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה. %break ופעולה זו של הארת החכמה אינה נוהגת, אלא בג' קווים בלבד, ולא במלכות. כי המלכות רק מקבלת הארתם ומגלה אותם. אבל אינה פועלת כלום. וע"כ אין אשמורת מבחינתה, %break שתאמר שירה. וע"כ נחלק הלילה מבחינה זו רק לג' קווים, שבכל קו חו"ג תו"מ, והם 12 שעות הלילה מבחינה זו. %break והתבאר שמבחינת מציאות הלילה, שהיא פרצוף המלכות, יש בה ד"ס חו"ג תו"מ. ונחלק על נקודת החצות, בעת שמתחיל להאיר ספירת הת"ת, קו האמצעי. כלומר, שהקב"ה נכנס לגן עדן, קו האמצעי הנכנס למלכות, הנקראת גן עדן. %break אבל מבחינת האומרים שירה, נחלק הלילה לפי ג' קווים, שבכל קו חו"ג תו"מ. משום שהמלכות דמלכות אינה פועלת, ולא שייך שירה מבחינתה. %letter 16 .16 מחנה ראשון התמנה בארבע שעות ראשונות של תחילת הלילה לשבח אדונם, קו ימין, חסד. והם אומרים, לה' הארץ ומלואה, כי הוא על ימים יְסָדָהּ, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו, נקי כפיים ובר לבב. %break אומרים זה, כי כשהלילה פורש כנפיו על העולם, אז כל בני העולם טועמים טעם המוות, ונשמותיהם יוצאות לעלות למעלה. ואלו המלאכים עומדים ואומרים על הנשמות, %break מי יעלה בהר ה'. הר ה', זהו הר הבית. מקום קודשו, זהו עזרת ישראל. כעין שיש בביהמ"ק של מעלה, המלכות, כך יש בביהמ"ק למטה. %break כל מה שיש בביהמ"ק של מטה, הר הבית, ועזרת ישראל, וקודש הקודשים, הם נמשכים מהצורות שיש בביהמ"ק של מעלה. וכשאנו מסתכלים למטה, אנו יודעים מה שיש למעלה, %break שיש גם שם הר הבית, ועזרת ישראל, וקודש הקודשים, הנקראים הר ה', מקום קודשו, וקודש הקודשים. %letter 17 .17 משום שבכל רקיע ורקיע עומדים כמה ממונים וכמה שוטרים. וכשהנשמות יוצאות, רוצות לעלות למעלה, ואם אינן זוכות, הם דוחים אותן לחוץ, והולכות ומשוטטות בעולם. %page 271 ולוקחים אותן כמה גדודי רוחות, ומודיעים להן דברי שקר. ולפעמים דברי אמת, ממה שיבוא בזמן קצר. %letter 18 .18 ואלו נשמות הצדיקים הולכות ומשוטטות למעלה, ופותחים להן פתחים, ועולות למקום שנקרא הר ה', שהוא כעין הר הבית למטה. ומשם עולות למקום שנקרא מקום קודשו. ששם נראות כל הנשמות לפני אדונם, כעין מקום למטה, שנקרא עזרת ישראל, %break שנראים שם ישראל לפני הקב"ה. בשעה שהנשמות עומדות שם, אז שמחת ריבונם היא לתקן בהן מקום קודש הקודשים. ושם רשומים כל מעשיהן וזכויותיהן. %letter 19 .19 מחנה שני התמנה לומר שירה בארבע השעות השניות. ואומרים שירה רק שעתיים. עד שנחלק הלילה, והקב"ה, קו האמצעי, נכנס בגן עדן. כי מחנה מלאכים שני נמשך מקו שמאל, %break כי אשמורת שנייה היא קו שמאל, והיו צריכים לומר שירה עד תחילת ארבע השעות השלישיות. %break אמנם כיוון שמבחינת מציאות המלכות, נחלק הלילה לארבעה חלקים חו"ג תו"מ, שבכל אחד שלוש שעות, ונמצא שבנקודת חצות הלילה הסתיימה ספירת הגבורה, קו השמאל, ומתחילה ספירת הת"ת, קו האמצעי, לפיכך הוכרחו המלאכים שמקו שמאל להפסיק שירתם. %break כי כבר התחילה שליטת קו האמצעי מבחינת מציאות הלילה, ואומרים שירה רק שעתיים. עד שנחלק הלילה, שמוכרחים להפסיק שירתם בנקודת החצות, משום שאז נכנס הקב"ה, קו האמצעי, בגן עדן, המלכות, וכבר עבר זמנם של הנמשכים מקו שמאל לומר שירה. %letter 20 .20 המלאכים של האשמורת השנייה הם לאחר חורבן הבית, אבלי ציון, שהם הבוכים על חורבן ביהמ"ק. ובתחילת ארבע השעות האמצעיות, קו השמאל, %break שבו נאחז בעיקר הס"א, פותחים ואומרים, על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. ואלו הם שבוכים על נהרות בבל עם ישראל. %break שזה משמע, שכתוב, גם בכינו. שהמשמעות של המילה גם, היא שגם אנו בכינו, כמו המלאכים. ומאין לנו שבכו שם? כי כתוב, הן אֶראֶלָם צעקו חוּצה. מהו חוצה? %break זהו בבל. משום שכל המלאכים ליוו השכינה עד בבל, ושם בכו עם ישראל. וע"כ פָּתחו, על נהרות בבל. וגמרו, זכור ה' לבני אֱדום. %letter 21 .21 אז מתעורר הקב"ה במדרגותיו, ומכה ברקיעים, ומזדעזעים 12,000 עולמות, ושואג ובוכה. שכתוב, ה' ממרום ישאג, וממעון קודשו ייתן קולו, שאוֹג ישאג על נָוֵוהו. וזוכר שישראל בגלות, ומוריד שתי דמעות לים הגדול. %break ואז מתעוררת שלהבת אחת שבצד צפון, ורוח אחד שבצד צפון מזדווג עם השלהבת ההיא, והשלהבת הולכת ומשוטטת בעולם. ובשעה ההיא נחלק הלילה, והשלהבת הולכת ומכה בכנפי התרנגול, והוא קורא. ואז נכנס הקב"ה בגן עדן. %break שלוש אשמורות של הלילה הם ג' קווים של המלכות. ומהאשמורת השנייה, קו שמאל, נמשכים דינים עד שבא קו האמצעי, ומייחד השמאל עם קו הימין, שהחכמה שבשמאל מתלבשת בחסדים שבימין, ואז מאירה בשלמות. %break ואין קו השמאל נכנע להתייחד עם הימין, עד שקו האמצעי מעלה המסך דחיריק, בתחילה מבחינת מלכות דמדה"ד, הנקראת מנעולא, ואח"כ ממלכות הנמתקת בבינה, הנקראת מפתחא. %page 272 אז, מחמת הדינים דקו שמאל, מתעורר הקב"ה, קו האמצעי, במדרגותיו, ומכה ברקיעים, כלומר, שמזדווג במסך דחיריק. ו- 12,000 העולמות הנמשכים מהארת החכמה שבשמאל, %break מזדעזעים מחמת המסך שממעט אותם לו"ק. והם במספר 12, כי כל קו וקו כלול מכל י"ב בחינות המלכות. %break ושואג ובוכה, כי מחמת המסך, הממעט לו"ק, קטנות, נבחן ששואג ובוכה. כי הקטנות מכונה בכייה, בעניין האותיות השניות לשם אהי"ה, שהן השם בוּכ"וּ. וזוכר שישראל סובלים בגלות מחמת הדינים דקו שמאל. ומוריד שתי דמעות לים הגדול, למלכות. %break שתי דמעות, שתי בחינות המלכויות, מפתחא ומנעולא, הכלולות במסך דחיריק. ומשום שהחכמה מכונה עיניים, נבחן מיעוט החכמה לדמעות. %break אמנם כדי להמשיך מוחין דו"ק דחכמה, צריכים לגנוז הדינים דמנעולא. והזיווג דקו האמצעי צריך להיות רק על מסך דמפתחא. ואז מתעוררת שלהבת אחת שבצד צפון, הדינים שבמסך דחיריק, הנקראים שלהבת. בצד צפון, קו השמאל, %break לא יוכל להתעורר שם אלא רק המסך דמפתחא, המסך דמלכות שעלתה לבינה, שמחמת חזרת המלכות ההיא למקומה יצא קו השמאל. ועתה ע"י קו האמצעי חזרה והתעוררה שם עליית המלכות לבינה, מסך דמפתחא. %break ורוח אחד שבצד צפון, קו האמצעי הנכלל בצפון, מזדווג עם השלהבת שהיא המסך דמפתחא, ואז חזר ונמשך עליו מוחין דו"ק דחכמה. והמסך דמפתחא, המכונה שלהבת שבצד צפון, מתפשט בעולם, ומנעולא נגנזה ונעלמה. %break ובשעה ההיא נחלק הלילה, שאז מתחילה שליטת ת"ת, קו האמצעי, והלילה נחלק. כי חצי הלילה הראשון הוא ב' קווים חו"ג, וחצי הלילה השני הוא תו"מ. והשלהבת, מסך דמפתחא, %break מכה בכנפי התרנגול, שהוא מלאך גבריאל. והוא קורא, זהו הכרוז, שקורא לעורר בני אדם משנתם. %break כי מחמת הדינים דשמאל נמשכת שינה לבני אדם, שהיא הסתלקות המוחין. וע"י השלהבת שמעורר קו האמצעי בקו השמאל, מתייחד השמאל עם הימין. והמוחין דו"ק דחכמה, רחמים, מתעוררים. ונפסקת השינה מהצדיקים. %break ועל זה רומז התרנגול למטה, שבחצות לילה מגיע השלהבת, ההתעוררות, להכות עם ב' כנפיו זו בזו, שזה מורה על הייחוד דימין ושמאל. והוא קורא, שזה מורה על הכרוז שלמעלה, המפסיק השינה מהצדיקים. שגם התרנגול שלמטה בקריאה שלו, %break מעיר קצת אנשים משנתם. אז הקב"ה, קו האמצעי, נכנס בגן עדן, המלכות. כי אז מתחילה שליטת הת"ת, קו האמצעי. %letter 22 .22 אין נחת להקב"ה, עד שנכנס לגן עדן להשתעשע עם נשמות הצדיקים. והסימן לייחוד הזה, הוא מה שאמרה אסתר, המלכות, למלך, ז"א, כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד, שהוא שליטת הדינים דקו השמאל. ויאמר המלך, מי הוא זה? %break ואמרה, המן הרע הזה, הקליפה הנמשכת מקו שמאל. ואז נעשה הזיווג על מסך דחיריק דמפתחא. %break ואז כתוב, והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן. קם, המשכת מוחין, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה. ממשתה היין, מוחין דו"ק דחכמה. בחמתו, בהתפעלות מרוב הדינים שנמשכים מקו שמאל. אל גינת הביתן, גן העדן. %letter 23 .23 בשעה שהקב"ה נכנס בגן העדן, כל עצי הגן וכל אלו נשמות הצדיקים, פותחים ואומרים, שאו שערים ראשיכם ויבוא מלך הכבוד. מי זה מלך הכבוד, ה' עיזוז וגיבור. ובשעה שנשמות הצדיקים, שהם בארץ, חוזרות לגופיהם, אז מחזקים אותן כל אלו המלאכים, %page 273 ואומרים, הנה בָּרכו את ה', כל עבדי ה'. פסוק זה אומרים המחנה השלישי בארבע השעות האחרונות, קו האמצעי. %letter 24 .24 והמחנה השלישי אומרים שירה, עד שאור הבוקר עולה, שאז משבחים לריבונם, כל אלו כוכבים ומזלות. וכל אלו המלאכים העליונים השולטים ביום, הנמשכים מז"א, כולם משבחים לריבונם ואומרים שירה. כמ"ש, בְּרון יחד כוכבי בוקר, %break ויריעו כל בני אלקים, כל המלאכים. כי בלילה אומרים שירה רק המלאכים הנמשכים ממלכות, אבל ביום אומרים שירה גם המלאכים הנמשכים מז"א. %letter 25 .25 בשעה שהשמש יוצא, ביום, אומרים ישראל שירה למטה, והשמש למעלה. בשעה שהשמש נוסע בגלגליו, פותח קול נעים ואומר שירה, כמ"ש, הודו לה' קראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו, שירוּ לו זמרו לו. וישראל משבחים אל הקב"ה ביום. %break אם לא היו בני העולם אטומי לב וסתומי עיניים, לא היו יכולים לעמוד מקול הנעימות של גלגל השמש, כשנוסע ומשבח לפני הקב"ה. %break %H מלאך המוות נמצא בין הנשים %letter 26 .26 בתוך כך שעסקו רבי אלעזר ורבי יוסי בתורה, האיר היום. קמו והלכו לפני רבי שמעון. כיוון שראה אותם, אמר רבי שמעון, אלעזר בני, אתה והחברים הסתירו עצמכם ג' ימים אלו, %break שלא תצאו לחוץ, משום שמלאך המוות נמצא בעיר, ויש לו רשות לחבל, וכיוון שניתנה רשות למשחית, יכול להשחית כל מי שנראה לפניו. %letter 27 .27 ועוד, כי האדם הנראה לפניו, מלאך המוות עולה ומשטין עליו ומזכיר עוונותיו, ומבקש דין מלפני הקב"ה, ואינו סר משם, עד שאותו האדם נידון, וניתנה לו רשות, והורג אותו. %letter 28 .28 רוב בני העולם אינם מתים לפני זמנם, חוץ מאלו שאינם יודעים לשמור את עצמם. כי בשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, נמצא מלאך המוות בין הנשים, משום שכך דרכו שפיתה את חוה, ובגללה גרם המוות לכל העולם, %break שע"כ הוא ממית האדם. והגברים נמצאים עם המת. ומלאך המוות נכנס בין הנשים, בדרך עד בית הקברות. %letter 29 .29 ויש לו רשות אז להמית בני אדם. והוא מסתכל בפניהם של הנראים לפניו בדרך לבית הקברות, מהשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, עד שחוזרים לביתם. ומשום זה, גורם מוות לכמה אנשים בעולם מטרם שמגיע זמנם. %break משום שעולה ומשטין ומזכיר עוונותיו של האדם לפני הקב"ה, והוא נידון על אלו העוונות, ומסתלק מטרם שמגיע זמנו. %page 274 %letter 30 .30 התיקון להישמר מפני מלאך המוות הוא, בשעה שנושאים המת לבית הקברות, יהפוך אדם את פניו ויעזוב הנשים, שיהיו אחר כתפיו. ואם הנשים מקדימות, ילך מאחוריהן, באופן, שלא יתראה עימהן פב"פ. %break ואחר שחוזרים מבית הקברות, לא יחזור באותה הדרך שהנשים עומדות, ולא יסתכל בהן כלל, אלא יַטֶה עצמו בדרך אחרת. ומשום שבני אדם אינם יודעים ואינם מסתכלים על זה, רוב העולם נידונים בדין ומסתלקים מטרם שבא זמנם. %letter 31 .31 א"כ, האם טוב לאדם שלא ילווה המת? לא. כי האדם השומר את עצמו באופן הזה, הוא ראוי לאריכות ימים, ולעוה"ב. %letter 32 .32 הראשונים התקינו לתקוע בשופר להוצאת המת מביתו לבית הקברות, לא בשביל המת לכבודו בלבד, אלא כדי להגן על האנשים החיים, שלא ישלוט עליהם מלאך המוות, להשטין למעלה. %letter 33 .33 כמ"ש, וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרֵעותם בחצוצרות. על הצר, זהו מלאך המוות. הצורר אתכם תמיד, וממית בני אדם, ומבקש להמית את הכול. התיקון שלו, והרעותם. אם ברה"ש, ביום הדין למעלה, יורד מלאך המוות למטה, %break כדי להסתכל במעשה בני אדם, ולעלות למעלה להשטין עליהם. אז ישראל, שיודעים שמלאך המוות יורד למטה, ועולה למעלה להיות מקטרג עליהם, מקדימים לתקוע בשופר לייבב עליו, שלא יוכל להם וכדי להגן עליהם. %letter 34 .34 וכש"כ בשעה שעושה דין והורג בני אדם, ונמצא למטה, וכש"כ בשעה שהולכים לבית הקברות וחוזרים מבית הקברות. כי בשעה שנשים נושאות רגליהן עם המת, הוא יורד ונמצא לפניהן. כמ"ש, רגליה יורדות מוות. יורדות למקום שנקרא מוות, %break שמלאך המוות בא לפניהן, בשעת נשיאת רגליהן ללוות המת. כי ע"כ גרמה חוה המוות לכל העולם. %letter 35 .35 כתוב, כן דרך אישה מְנָאָפֶת, אכלה ומחתה פיה ואמרה, לא פעלתי אוֶון. כן דרך אישה מנאפת, זהו מלאך המוות. אכלה ומחתה פיה, ששורף העולם בלהבות שלו, %break וממית אנשים מטרם שמגיע זמנם. ואמרה, לא פעלתי אוון, כי דין ביקש עליהם ונתפסו בעוונם, ובדין אמת מתו. %letter 36 .36 בשעה שעשו ישראל את העגל ומתו כל אלו ההמונים, היה מלאך המוות נמצא בין הנשים בתוך מחנה ישראל. כיוון שראה משה, שמלאך המוות נמצא בין הנשים, ומחנה ישראל ביניהן, מיד הקהיל את כל האנשים בפני עצמם. %break כמ"ש, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. אלו הם הגברים, שהקהיל אותם והפריד אותם לבדם. %letter 37 .37 ומלאך המוות לא היה נפרד מהנשים, עד שהוקם ביהמ"ק, שכתוב, וַיָקֶם משה את המשכן. ואפילו בשעה שהנשים היו מביאות נדבה למשכן, לא עבר מהן. עד שראה משה, ונתן עצה אל האנשים, שלא יבואו עימהן בחיבור אחד, ולא יתראו פב"פ, %break אלא שילכו מאחורי כתפיהן, כמ"ש, ויבואו האנשים על הנשים. לא כתוב, ויביאו, אלא כתוב, ויבואו. שהאנשים לא היו הולכים עימהן, בדרך אחת, אלא אחר כתפיהן, משום שמלאך המוות לא נפרד מהן עד שהוקם המשכן. %page 275 %letter 38 .38 אין מלאך המוות נמצא בין פחות משבע נשים, ולא פחות מעשר. בדרך בגילוי הוא נמצא בשבע נשים, ומבקש דין. ואם יש עשר נשים, הוא משטין להמית. ומשום שנמצא ביניהן בדרך בגילוי, כתוב, ויבואו האנשים על הנשים, אחר כתפיהן. %letter 39 .39 כתוב, ויאמר ה' אל נוח, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. האם לא יכול הקב"ה לשמור את נוח במקום אחד בעולם, שיהיה מבול בכל העולם, ולא יהיה באותו המקום? או לשמור אותו בארץ ישראל, שכתוב בה, לא גוּשמה ביום זעם, שלא ירדו עליה מי המבול? %letter 40 .40 אלא כיוון שהמשחית ירד לעולם, מי שלא סגר את עצמו ונמצא לפניו בגלוי, מתחייב בנפשו, כי המית את עצמו. כמ"ש בלוט, הימלט על נפשך אל תביט אחריך. משום שהמשחית הלך אחר כתפיו, ואם החזיר ראשו והסתכל בו פב"פ, היה יכול להזיק לו. %letter 41 .41 וע"כ כתוב בנוח, ויסגור ה' בעדו, שלא יתראה לפני המשחית, ולא ישלוט עליו מלאך המוות. %letter 42 .42 ויקהל משה. חוזר פעם שנייה על מעשה המשכן, כמקודם בפרשת תרומה. מעשה המשכן לא נעשה אלא מישראל לבדם, ולא מערב רב. משום שהערב רב המשיכו בחזרה את מלאך המוות לרדת לעולם. %break כיוון שהסתכל משה בזה, השליך הערב רב לחוץ, והקהיל את ישראל לבדם, כמ"ש, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. משא"כ בפרשת תרומה, כתוב, מאת כל איש אשר יידבֶנו ליבו תיקחו את תרומתי. %break שגם הערב רב היו בכלל. וע"כ היה צריך לומר מעשה המשכן פעם שנייה. %break %H מי עלה שמיים ויירד %letter 43 .43 מי עלה שמיים ויירד, מי אסף רוח בחופְנָיו, מי צרר מים בשמלה, מי הקים כל אפסֵי ארץ, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. הכול בהקב"ה, שהוא הכול. מה שמו ומה שם בנו כי תדע, זהו הקב"ה. %break מה שמו, הוי"ה. ומה שם בנו, ישראל. כמ"ש, בני בכורי ישראל. מי עלה שמיים, זה משה, כמ"ש, ואל משה אמר, עלֵה אל ה'. %letter 44 .44 מי עלה שמיים, זהו אליהו, שכתוב בו, ויעל אליהו בסערה השמיים. ואיך היה יכול אליהו לעלות השמיים, הרי השמיים כולם אינם יכולים לסבול מגוף של עוה"ז, אפילו כגודל גרעין חרדל, ואיך כתוב, ויעל אליהו בסערה השמיים? %letter 45 .45 אלא כמ"ש, ויירד ה' על הר סיני. וכתוב, ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר. והרי הקב"ה שהיה בהר סיני, הוא כמ"ש, ומראֵה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר. ואיך היה יכול משה לעלות אליו? %break אלא כמ"ש במשה, ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר, שנכנס בענן כמי שמתלבש בלבוש. וכתוב, ואל משה אמר, עלֵה אל ה', שג"כ התלבש בענן ונכנס בתוכו. ובענן קָרב אל האש, %page 276 ויכול להתקרב. אף כך אליהו, שכתוב, ויעל אליהו בַסערה השמיים, שנכנס בסערה והתלבש בסערה, ועלה למעלה. %letter 46 .46 בספרו של אדה"ר נמצא, באלו תולדות שיבואו לעולם, יהיה רוח אחד שיירד לעולם בארץ, ויתלבש בגוף, ושמו אליהו. ובגוף ההוא יסתלק מהעולם, ויתפשט מגופו ויישאר בסערה. וגוף אחר של אור יזדמן לו, להיות בו בין המלאכים. %break וכאשר יירד לעוה"ז, יתלבש בגוף ההוא, שנשאר בעולם ההוא בסערה, ובגוף ההוא ייראה למטה, ובגוף האחר של אור ייראה למעלה. וזהו כמ"ש, מי עלה שמיים ויירד, %break שלא היה אדם, שרוח שלו יעלה לשמיים אחר הסתלקות הגוף, ויירד אח"כ למטה, כמו אליהו, שעלה למעלה וירד למטה. %letter 47 .47 מי עלה שמיים? זה אליהו. ויירד, זהו יונה, שהוריד אותו הדג לתוך התהומות, למעמקי הים. יונה בא מכוחו של אליהו, שהיה לו נפש אליהו. לפיכך אליהו עלה ויונה ירד. %break זה שאל נפשו למות, וזה שאל נפשו למות. ומשום זה נקרא יונה בן אמיתַי, שכתוב, ודבר ה' בפיך אמת. %letter 48 .48 מי צרר מים בשמלה? זה אליהו, שקשר קשר המים בעולם, ולא ירד טל ומטר השמיים. בשמלה, זה אליהו, שהיה מביא האַדֶרת שלו לעשות ניסים, שבקע בה הוא ואלישע את הירדן. מי אסף רוח בחופניו? זה אליהו, שהחזיר רוחו של אדם לתוך גופו אחר שמת. %letter 49 .49 מי הקים כל אפסֵי ארץ? זה אליהו, שאחר שצרר המים, ונשבע על המטר, הנה אח"כ חזר בתפילה, והקים כל העולם, שירד מטר, וניתן מזון לכל. מה שמו, אליהו. %break ומה שם בנו, אליהו. ומה שמו, כשעלה למעלה, אליהו. ומה שם בנו, כשירד למטה ונעשה שליח לעשות ניסים, שמו אליהו. %letter 50 .50 מ"י עלה שמיים, זהו הקב"ה. מ"י שֵם הבינה. שמיים, ז"א, מעלה את הבינה. ד' רוחות העולם, ד"ס חגת"מ שמחזה ולמעלה דז"א, הם המרכבה העליונה לבינה, מ"י, והם יסודות הראשונים לכל, וכולם תלויים במקום, שנקרא מ"י, שהם מרכבה לה. %letter 51 .51 כשנמצאת שעת רצון לפני הקב"ה, לייחד מרכבה עליונה במרכבה תחתונה, שתהיינה כולן אחת, אז יוצא קול ממקום קדוש העליון, שמיים, ז"א, ומקהיל כל אלו הקדושים שלמטה, הצדיקים שבעוה"ז. וכל השרים הקדושים, %break מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, וכל מחנות העליונים, המלאכים, שיהיו כולם מוכנים יחד. %break כמ"ש, ויקהל משה, זהו השמיים, ז"א. וכמ"ש, את כל עדת בני ישראל. אלו הם י"ב (12) המחנות העליונים הקדושים, המרכבה התחתונה, שהמלכות רוכבת עליהם, והם מעלים את המלכות לזיווג עם ז"א. %break המרכבה העליונה, חגת"ם שלמעלה מחזה דז"א, ד' רגלי הכיסא של הבינה. והם י"ב, כי כל אחד מחגת"ם כלול מחג"ת. ועד"ז מרכבה תחתונה היא ד"ס נהי"מ של הנוקבא, הנקראות ד' חיות או ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, או ד' מחנות מלאכים. %break וגם הם י"ב, כי כל אחת מד"ס נהי"מ כלולה מנה"י. כמו שהתבאר בחגת"ם. ועד"ז ד' המלאכים וד' המחנות, הם י"ב מחנות עליונים הקדושים. כי ד' מחנות מלאכים, כלול כל מחנה מג' מחנות, והם הנושאות את הכיסא, המלכות, לזיווג עם ז"א. %page 277 %H כל נדיב ליבו יביאֶהָ %letter 52 .52 קחו מאיתכם תרומה לה', כל נדיב ליבו יביאֶהָ את תרומת ה' זהב וכסף ונחושת. קחו מאיתכם תרומה. היתקנו כולכם להעלות עליכם, ולשאת עליכם את כבוד הכיסא הקדוש, המלכות, להעלות למעלה, לז"א. %letter 53 .53 הפרישו מכם אלו המכובדים, אלו שרים העליונים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, להעלות תרומה זו, הכיסא הקדוש, המלכות, להתחבר באבות, חג"ת דז"א. והמטרוניתא, המלכות, %break אינה ראויה לבוא לבעלה, אלא באלו בתולות עֲלָמות הבאות עימה, ומנהיגות אותה עד שמגיעה לבעלה, ז"א. %break הבתולות הן המדרגות הנמשכות מאחוריים דמלכות. והן שבעה היכלות דבריאה, שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך. והן כמ"ש, בתולות אחריה רֵעוֹתיה מובאות לָך. כי היות שהמלכות בשעת גדלותה רק בכלים דחסדים, לפיכך היא צריכה לשבע הנערות, %break שישלימו את הכלים דאחוריים שלה, כי הארת החכמה אינה מתלבשת אלא רק בכלים דאחוריים. %letter 54 .54 כל נדיב ליבו יביאה. אלו הם ארבע מחנות המלאכים העליונים, הנמשכים מנהי"מ דמלכות, שבכללם כלולים כל שאר י"ב המחנות. כי כל אחד מהארבע כלול משלושה, והם י"ב. והם היוצאים מהאבות העליונים, חג"ת, הנקראים נדיבים. %break כמ"ש בבאר, כָּרוּהָ נדיבי עם, האבות. כי החג"ת בנו את הבאר, המלכות, ותיקנו אותה. ונמצא שנהי"מ דמלכות הם יוצאים מחג"ת דז"א. וע"כ יש בהם י"ב כמו בחג"ת דז"א. %letter 55 .55 כתוב, יביאה, ולא כתוב, יביאוה. יביאה, לשון יחיד, מורה לייחד הכול כאחד, זו"ן. ולא כתוב, יביא, אלא יביאה, שמורה על המלכות, הנקראת תרומה, שיעלה אותה אל בעלה בכבוד כמו שצריך. %break אֶת תרומת ה'. את, בא לרבות כל אלו מחנות מלאכים האחרים, להתחבר הכול יחד. והם י"ב מחנות בכלל אחד, כמ"ש, זהב וכסף ונחושת, שהם י"ב מינים. אלו הם י"ב המחנות העליונים, %break שכלולים כולם יחד בכלל הארבע, הנקראות חיות הקודש. כי כל חיה כלולה משלוש, והן י"ב. %letter 56 .56 וכל אלו עולים אל הכיסא הקדוש, המלכות, להעלות אותה למעלה להתחבר בבעלה, ז"א, כדי שיהיה הכול אחד. כדי שיימצא עימה בכבוד העליון. אז יושב מלך העליון על כיסא הקדוש, והתחברה אישה בבעלה, מלכות בז"א, להיות הכול אחד. ואז הוא שמחת הכול. %letter 57 .57 כאן בתחילה מתחיל למנות זהב ואח"כ כסף, משום שהחשבון הוא מלמטה למעלה, שנמצא גבורה, זהב, קודמת לחסד, כסף. אבל כשבא לחשב מחשבון המרכבה שלמעלה, בתחילה מתחיל למנות מימין, כסף, ואח"כ משמאל, זהב. כמ"ש, %break לי הכסף ולי הזהב. משום שהמדובר הוא למעלה. ובמרכבה שלמטה, במלכות, מתחיל משמאל ואח"כ מימין, כמ"ש, זהב וכסף ונחושת. %page 278 %letter 58 .58 וכל אלו המרכבות נקראות נדיב לב. כמ"ש, כל נדיב לב. כל, הוא לכלול כל שאר י"ב המרכבות. לב, כמ"ש, וטוב לב משׁתה תמיד, שזהו הלב של הכול, וזהו כיסא הקדוש, המלכות. כל נדיב לב, שארבע מחנות הם כלל כולם, שכל אחד כולל שלושה, והם י"ב. %break וכולם נקראים נדיב לב. תרומת ה' זהו כיסא הקדוש. ומשום שהרימו אותו למעלה והעלו אותו למעלה, לז"א, הוא נקרא תרומת ה'. %letter 59 .59 ע"כ כשראה יחזקאל החיות, שהיו מעלות את המלכות לזיווג, לא ראה המלכות הרוכבת עליהן, משום שהיא עלתה למלך העליון, ז"א, בהעלם ובסתר בכבוד העליון. %letter 60 .60 וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר ציווה ה'. אלו הם שישים מקורות, חג"ת נה"י דז"א, שכל אחד כולל עשרה, המשקים את העולם, מלכות. ומהם היא מושקית. %break יבואו ויעשו, שיבואו לקבל מאוצר החיים, בינה. אח"כ יעשו מה שהקב"ה, בינה, מצווה אותם ליהנות העולם. %letter 61 .61 קחו מאיתכם תרומה לה'. וכתוב, הלוא פָרוֹס לרעֵב לחמך ועניים מרודים תביא בית. אשרי חלקו של אדם, כשעני יבוא אליו. כי העני ההוא, הוא מתנה שהקב"ה שלח לו, מי שמקבל המתנה ההיא בקבלת הפנים, אשרי חלקו. %letter 62 .62 מי שמרחם על העני ומשיב לו נפשו, הקב"ה מעלה עליו, כאילו הוא ברא את נפשו. וע"כ אברהם, שהיה מרחם על כל בני העולם, העלה עליו הקב"ה, כאילו הוא ברא אותם. שכתוב, ואת הנפש אשר עשו בְחרן. %letter 63 .63 פָּרוֹס, הוא לפרוס לו מפָּה בלחם ובמזון לאכול. ועוד, פָּרוֹס, הוא שצריכים לחתוך חתיכות לחם לפניו, כדי שלא יתבייש. ויחתוך לפניו בעין טובה. לחמך, שהלחם יהיה שלך, מכספך, ולא מגזלה, ולא מעושק ולא מגנבה. כי א"כ, אינו זכות. אלא אוי לו, שבא להזכיר עוונו. %break כעין זה כתוב, קחו מאיתכם תרומה, הוא להרים ולתת ממה ששלכם, ולא מעושק, ולא מגזל, ולא מגנבה. %letter 64 .64 כתוב, מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים, לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם, ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל. למה כתוב, לא בחרתי בעיר, ואבחר בדוד. הרי היה צריך לומר, ואבחר בירושלים? %letter 65 .65 אלא כשהקב"ה יש לו רצון לבנות עיר, מסתכל תחילה במנהיג את עם העיר, ואח"כ בונה את העיר, ומביא בה את העם. כמ"ש, לא בחרתי בעיר, עד שהסתכלתי בדוד, שיהיה רועה על ישראל. משום שהעיר וכל בני העיר כולם תלויים ברועה המנהיג העיר. %break ואם הרועה הוא טוב, טוב לו, טוב לעיר, טוב לעם. ואם הרועה הוא רע, אוי לו, אוי לעיר, אוי לעם. ועתה הסתכל הקב"ה בעולם, ועלה ברצונו לבנות אותו, והקים תחילה את דוד. כמ"ש, ואבחר בדוד. %letter 66 .66 כתוב, אשרי שֶׁאֵל יעקב בעֶזרוֹ, שברוֹ על ה' אלקיו. משום שיעקב לא בטח באביו ולא באימו, כשברח מפני אחיו, והלך יחיד בלי כסף, כמ"ש, כי במקלי עברתי את הירדן הזה. והוא בטח בהקב"ה, שכתוב, אם יהיה אלקים עימדי ושְמרַני. והכול ביקש מהקב"ה, ונתן לו. %letter 67 .67 שברו על ה' אלקיו. שברו, ולא תקוותו, ולא ביטחונו. אין לקרוא שברו, עם ש' שמאלית, אלא שׁברו, עם ש' ימנית. כי נעים להם לצדיקים לשבור את עצמם, ולהישבר שבר על שבר, והכול על ה' אלקיו. כמ"ש, כי עליך הורַגְנו כל היום. וכמ"ש, כי עליך נשאתי חרפה. %page 279 %letter 68 .68 כעין יעקב, שכתוב, ויַרא יעקב כי יש שבר במצרים. כי ראה השבר של הגלות, שהיה לו במצרים, ושם ביטחונו בהקב"ה. ובני יעקב סבלו השבר של הגלות, ולא השתנו מאמונת אבותיהם. והשם של הקב"ה היה רגיל בפיהם. %letter 69 .69 ע"כ כתוב במשה, ואָמרו לי מה שמו מה אומַר אליהם. שסופי המילים בכתוב, לי מה שמו מה, הם י"ה ו"ה, שהיה רגיל בפיהם. משום שהיו יודעים אותו, ולא שכחו אותו לעולם, וסבלו שבר הגלות בשביל הקב"ה. ומשום כך זכו לגאולות ולניסים ולאותות רבים. %letter 70 .70 והקדושים העליונים, שסובלים שבר הגוף ממקום למקום על הקב"ה. על אחת כמה וכמה, שהם ראויים שיעשה להם ניסים וגאולות, ויזכו לחיי עוה"ב. %letter 71 .71 קחו מאיתכם תרומה. בשעה שאדם שם רצונו לעבודת ריבונו, הרצון הזה עולה תחילה על הלב, הקיום והיסוד של כל הגוף. ואח"כ עולה רצון טוב ההוא על כל איברי הגוף, והרצון של כל איברי הגוף והרצון של הלב מתחברים יחד. %break והם מושכים עליהם זוהר השכינה לשכון עימהם. והאדם ההוא, הוא חלקו של הקב"ה. כמ"ש, קחו מאיתכם תרומה. מאיתכם, זו ההמשכה, לקבל עליכם תרומה ההיא, השכינה, שיהיה האדם חלק לה'. %letter 72 .72 האם אין הדבר עומד ברשותו של האדם, הרי כתוב, כל נדיב ליבו יביאֶהָ את תרומת ה'? אלא, כל נדיב ליבו, כל מי שירצה ליבו ימשיך אליו את השכינה. כתוב, יביאה, אע"פ שהיא בהתעלות למעלה, יביאה ממקום העליון להמשיך אותה לשכון עימו. %letter 73 .73 וכשתבוא לשרות עימו, כמה ברכות וכמה עושר מביאה עימה. כמ"ש, זהב וכסף ונחושת, לא יחסר לו כל העושר שבעולם. זהו לשאר בני העולם. אבל אתם קדושים העליונים, קחו מאיתכם תרומה לה'. שיחדשו חידושי תורה להרמת השכינה. %break %H במעשה בראשית, %H בכולם התנה עימהם %letter 74 .74 ויאמר ה' לדג, ויָקֵא את יונה אל היבשה. בשעה שברא הקב"ה העולם במעשה בראשית, ביום החמישי ברא דגי הים, אז ציווה ואמר, שיהיה עתיד דג אחד לבלוע את יונה, ויהיה במעיו שלושה ימים ושלושה לילות, ואח"כ יקיא אותו לחוץ. %letter 75 .75 כל מה שעשה הקב"ה במעשה בראשית, בכולם התנה עימהם. ביום הראשון ברא את השמיים, התנה עימהם שיעלו את אליהו השמיימה בסערה. וכך היה. ביום ההוא ברא האור, %page 280 והתנה עימו שיחשיך השמש במצרים שלושה ימים, וכך היה, כמ"ש, ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים. %letter 76 .76 ביום השני ברא הרקיע, שיהיה מבדיל בין מים למים. והתנה עימהם הקב"ה, שהמים יבדילו לישראל בין טומאה לטהרה להיטהר בהם. וכך היה. %letter 77 .77 ביום השלישי הוציא את הארץ מתוך המים, והקווה המים, ועשה ממקווה המים ההוא, שנקוו למקום אחד, את הים. והתנה עם הים להעביר את ישראל בתוכו ביבשה, ולהטביע את המצרים. וכך היה. %break עוד התנה עם הארץ, שתפתח את פיה במחלוקת קורח, ותבלע את קורח וכל עדתו. וכך היה. %letter 78 .78 ביום הרביעי ברא השמש והלבנה, כמ"ש, יהי מאורות ברקיע השמיים, והתנה עם השמש, להיות עומד בחצי השמיים בימי יהושוע. התנה עם הכוכבים לעשות מלחמה עם סיסרא. %letter 79 .79 ביום החמישי ברא דגי הים ועוף השמיים. והתנה עם העופות, שעורבים יזונו לאליהו, כמ"ש, ואת העורבים ציוויתי לכלכלך שם. ציוויתי, במעשה בראשית. והתנה עם דגי הים, שיזדמן דג אחד לבלוע את יונה ולהקיא אותו לחוץ. %letter 80 .80 ביום השישי ברא את האדם. והתנה עימו, שתצא ממנו אישה שתזין לאליהו. כמ"ש, הנה ציוויתי שם אישה אלמנה לכלכלך. הנה ציוויתי, מיום שנברא העולם. אף כאן כתוב, ויאמר ה' לדג. ויאמר, מששת ימי בראשית אמר לו. %break %H יונה שירד לאונייה %letter 81 .81 כאן יש לנו סֶמֶך בלבד על מעשה בני האדם בעוה"ז, כי אין פסוק יוצא מידי פשוטו. יונה שירד לאונייה, זהו הנשמה של האדם, שיורדת לעוה"ז, להיות בגופו של אדם. נקראת יונה, משום שאחר שהשתתפה בגוף, אז היא יונה בעוה"ז, שהיא מרוּמה מהגוף שמאנה אותה, %break כמ"ש, ולא תונוּ איש את עמיתו. ואז הולך האדם בעוה"ז כאונייה בים הגדול החושבת להישבר. כמ"ש, והאונייה חישבה להישבר. %letter 82 .82 כשהאדם בעוה"ז חוטא וחושב שהוא ברח מאדונו, כי אדונו אינו משגיח בעוה"ז, אז מטיל הקב"ה רוח סערה חזקה, שזה גזרת הדין, העומדת תמיד לפני הקב"ה, ומבקשת מלפניו דין על האדם. ורוח סערה מגיעה אל האונייה, ומזכירה עוונותיו של האדם לתפוס אותו. %letter 83 .83 כיוון שנתפס האדם ע"י סערה בבית חוליו, כתוב, ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב ויירדם. אע"פ שהאדם בבית חוליו, אין הנשמה מתעוררת לשוב לפני אדונה לפדות עוונותיו. כתוב, ויקרב אליו רב החובל. רב החובל זהו יצה"ט, שמנהיג הכול. וכתוב, %page 281 ויאמר לו, מה לך נרדם, קום קרא אל אלקיך. אין השעה לנום, כי מעלים אותך לדין על כל מה שעשית בעוה"ז, שוב מעוונותיך. %letter 84 .84 הסתכל בדברים אלו, ושוב לאדונך. כמ"ש, מה מלאכתך ומאין תבוא, מה אַרְצְךָ וְאֵי מזֶה עַם אתה. מה מלאכתך, שעסקת בה בעוה"ז. ותתוודה עליה לפני אדונך. הסתכל מאין באת, מטיפה סרוחה, ולא תתגאה לפניו. מה ארצך, %break הסתכל שאתה נברא מארץ, ולארץ תשוב. ואי מזה עם אתה, הסתכל, אם יש לך זכות אבות שתגן עליך. %letter 85 .85 כיוון שמעלים אותו לדון בב"ד של מעלה, אז הסערה ההיא, שהיא גזרת הדין הסוער על האדם, מבקשת מהמלך לדון אלו האסירים של המלך, וכולם באים לפניו אחד אחד, %break ובה בשעה, מתקרב ב"ד. יש מהם שפותחים בזכות, ויש מהם שפותחים בחוב. וגזרת הדין מבקשת דין. %letter 86 .86 ואם אדם לא זכה בדין, כתוב, ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכוֹלוּ. אלו שלימדו עליו זכות, משתדלים להשיב אותו לעוה"ז, ואינם יכולים, כי הים הולך וסוער עליהם. גזרת הדין הולכת וסוערת בעוונותיו של האדם ומתגברת בגללם. %letter 87 .87 אז יורדים עליו ג' שליחים ממונים: א. הכותב כל הזכויות וכל החובות, שעשה האדם בעוה"ז, כנגד ב' קווים, שהזכויות בקו ימין והחובות בקו שמאל, %break ב. שעושה חשבון הימים, כנגד קו המכריע השוקל אותם, ג. שהיה הולך עימו, כשהיה במעי אימו בירחי העיבור, שהוא המלכות. %break והרי גזרת הדין אינה שוככת, עד העת ההיא שכתוב, ויישאו את יונה. ויישאו, כשנושאים אותו מביתו לבית הקברות. %letter 88 .88 אז מכריזים עליו. אם הוא צדיק, מכריזים עליו ואומרים, תנו כבוד לצורת המלך. כמ"ש, יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נְכוֹחו. וכמ"ש, והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך. ואם הוא רשע, מכריזים עליו ואומרים, אוי לו לפלוני, טוב לו שלא נברא. %break אז כתוב, ויטילוהו אל הים ויעמוד הים מזעפו. כשמכניסים אותו אל הקבר, מקום הדין, אז גזרת הדין, שהייתה סוערת ומבקשת עליו דין, שככה עתה מזעפה. כי התקיים מה שחפצה. והדג שבלע אותו, זהו הקבר. %letter 89 .89 ויהי יונה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות. מעיו של הדג הם בטן שְׁאול. שלושה ימים ושלושה לילות, אלו הם שלושה ימים שהאדם בקבר ומתבקעים מעיו. %letter 90 .90 אחר שלושה ימים, הטינוף ההוא שבמעיו, מתהפך על פניו ואומר לו, קח מה שנתת בי. אכלת ושתית כל היום ולא נתת לעני. וכל ימיך היו כחגים וכמועדים, והעניים היו רעבים, שלא אכלו עימך, קח מה שנתת בי. %letter 91 .91 לאח"ז משלושה ימים והלאה, אז נידון האדם על מה שהסתכל במה שאסור, ועל מה שעשה דברים האסורים, ועל שהלך לדברי עבירה. וזה נמשך עד 30 יום. כל אלו 30 יום נידונים הנפש והגוף יחד. ומשום זה, נמצאת הנשמה למטה בארץ, %page 282 שאינה עולה למקומה, כמו אישה שיושבת לחוץ כל ימי טומאתה. ואח"כ הנשמה עולה, והגוף נרקב בעפר. עד שיתעורר הקב"ה להחיות המתים. %letter 92 .92 ועתיד קול אחד, להתעורר בבית הקברות, ולומר, הָקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טַלֶךָ וארץ רפאים תפיל. זה יהיה כשיעבור מלאך המוות מן העולם, כמ"ש, בילע המוות לנצח. כיוון שבילע המוות לנצח, אח"כ כתוב, ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים, %break וחרפת עמו יסיר מעל הארץ. אז כתוב, ויאמר ה' לדג, ויקא את יונה אל היבשה. %letter 93 .93 כיוון שהתעורר קול בין הקברים, אז כל הקברים יקיאו את המתים שבהם לחוץ. כמ"ש, וארץ, רפאים תפיל. תפיל, שתקיא אותו לחוץ. רפאים, הם אותם שקיבלו רפואה, ונרפאו, והיו כמקודם לכן. שנאמר, ונרפאו עצמות אל עצמות. ואלו נקראים רפאים. %letter 94 .94 הרי כתוב, רפאים בל יקומו? אלא כל בני העולם יירפאו בעצמם בבית הקברות. אבל אותם שלא האמינו בתחיית המתים, לא יקומו לתחייה. ועל זה כתוב, רפאים בל יקומו. אשרי חלקם של ישראל, שכתוב בהם, נְבֵלָתי יקוּמוּן. %letter 95 .95 הדג הזה, כיוון שבלע את יונה, מת, ובו היה יונה שלושה ימים. אח"כ חזר לתחייה כמקודם, והקיא את יונה לחוץ. כמ"ש, ויתפלל יונה אל ה' אלקיו ממעי הדגה. כעין זה עתידה ארץ ישראל להתעורר בתחילה, שתיטהר מכל הרשעים, %break כמו הדגה של יונה, שקמה לתחייה. ואח"כ כתוב, וארץ, רפאים תפיל, שתקיא המתים לתחייה. %letter 96 .96 שבעה דינים יעברו על האדם, כשיוצא ונפטר מן העולם: א. דין העליון, כשיוצא הרוח מהגוף, ב. כשמעשיו ודבריו הולכים לפניו ומכריזים עליו, ג. כשנכנס לקבר, %break ד. הדין של הקבר, ה. דין התולעים, ו. דין הגיהינום, %break ז. דין הרוח, ההולך ומשוטט בעולם. ואין לו מקום מנוחה, עד שיהיו נטהרים ונשלמים מעשיו. משום זה צריך האדם להסתכל תמיד במעשיו וישוב לפני אדונו. %letter 97 .97 וכשהסתכל דוד המלך בדינים אלו של האדם, הקדים ואמר, ברכי נפשי את ה', מטרם שתצא מן העולם, בעוד שאת נמצאת עם הגוף. ואמר, וכל קרָביי אֶת שם קודשו, הם איברי הגוף המשתתפים יחד עם הרוח. עתה, שאתם נמצאים עם הנפש, %break הקדימו לברך את השם הקדוש, מטרם שיגיע הזמן, שלא תוכלו לברך ולשוב בתשובה. ועל זה אמר, ברכי נפשי את ה' הללויה. %letter 98 .98 קחו מאיתכם תרומה לה'. כשהקב"ה ברא את העולם, לא ברא אותו אלא כדי שיבואו ישראל ויקבלו התורה. בתורה נברא העולם ועל התורה עומד. כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, %break חוקות שמיים וארץ לא שמתי. התורה היא אריכות החיים בעוה"ז, והיא אריכות החיים בעוה"ב. %letter 99 .99 וכל מי שמשתדל בתורה, כאילו משתדל בהיכל הקב"ה, שהיכל העליון של הקב"ה, המלכות, הוא תורה. כלומר, תשבע"פ, המלכות. וכשהאדם עוסק בתורה, הקב"ה עומד שם ומקשיב לקולו, %break והאדם ניצל מג' דינים, מדין שבעוה"ז, ומדין של מלאך המוות, שאינו יכול לשלוט עליו, ומדין של גיהינום. %page 283 %H ספר למעלה ספר למטה %letter 100 .100 וייכתב ספר זיכרון. יש ספר למעלה, חכמה, ויש ספר למטה, מלכות. זיכרון הוא אות הברית הקדוש, יסוד, שלוקח ומקבץ אליו כל החיים שלמעלה, כל המוחין העליונים. ספר זיכרון הם ב' מדרגות, שהן אחת. וזה שם הוי"ה: שם, הוא אחד, המלכות. %break הוי"ה, הוא אחד, ז"א. והכול מילה אחת הוא. כך ספר זיכרון מילה אחת הוא, אבל כולל ב' מדרגות שהן מלכות ויסוד. %letter 101 .101 משום שיש שם, ויש שם. יש שם למעלה, שנרשם ממה שלא ידוע ולא נרמז בידיעה כלל, מכתר, ונקרא נקודה עליונה, חכמה. ויש שם למטה, המלכות. שכתוב, ולמקצה השמיים ועד קצה השמיים. כי קצה השמיים, יסוד, נקרא זיכרון. והשם הוא נקודה שלמטה מיסוד, %break המלכות, שהיא שם של הזיכרון ההוא, קצה השמיים, הנוטל כל החיות שלמעלה, המוחין. %break וזהו קצה השמיים למטה, יסוד, והשם שלו הוא נקודה שלמטה, מלכות. ונקודה זו, הוא ספר העומד בחשבון, מוחין דמספר. כמ"ש, וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. %break שספר זיכרון הוא לחושבי שמו, שמשפיע מוחין של חשבון ומספר. ספר ושם הם דבר אחד מכל הבחינות, כלומר, מלכות. %letter 102 .102 נקודה זו, משום שעומדת באמצע, היא עליונה על כל אלו שהתאחדו בה. ו"ק, ישסו"ת, התאחדו בספר העליון, חכמה, והיא עליונה עליהם. ו"ק, ו' היכלות דבריאה, התאחדו בספר התחתון, מלכות, והוא עליון עליהם. ספר עליון, ספר תחתון, והכול נקרא תורה. %break חכמה עליונה, ספר העליון, מבחינת עצמה נעלמת לגמרי, שהיא או"א עילאין. אלא שהיא מתגלה ע"י הבינה, ישסו"ת, כי בה מתגלה החכמה. אמנם לא במקומה עצמה, אלא כדי שתשפיע אל המלכות, ספר התחתון. וע"כ נקראים ישסו"ת מרכבה אל החכמה העליונה. %break וגם המלכות, אחר שנתקנה בנקודה אמצעית של היישוב, כבר אין החכמה מתגלה בה עצמה, אלא ע"י שבעה היכלות שלה שבבריאה, כי בהם מתלבשים כלים דאחוריים של המלכות. ואין מקום גילוי החכמה אלא בכלים דאחוריים של המלכות. %break הנקודה באמצע היישוב, שחזרה לבחינת פָּנים, היא עליונה על ו"ק, שבעה היכלות דבריאה, המתאחדים בה. אע"פ שאחוריים של המלכות מלובשים בהם, והם מתאחדים בה, %break והחכמה מתגלה עליהם. ואינם מחוברים יחד עם המלכות, כי המלכות היא פָּנים וחסדים, והם אחוריים וכלי גילוי לחכמה דשמאל. %break וע"כ הזוהר מדמה אותה לחכמה עליונה, ספר עליון, או"א עילאין. שהם עצמם בחסדים, והחכמה שבהם מתגלה בכלים דישסו"ת, ו"ק שלהם. כך המלכות בחסדים, אחר שנתקנה לנקודה האמצעית של היישוב, והחכמה שלה מתגלה בו"ק שלה, בשבעה היכלות דבריאה. %break ונאמר, שו"ק התאחדו בספר העליון, והיא עליונה עליהם. וו"ק התאחדו בספר התחתון, והוא עליון עליהם. כי ספר העליון וספר התחתון דומים זה לזה, %page 284 שהם עצמם בחסדים, והחכמה שבהם מתגלה במרכבה שלהם. וע"כ נקראים שניהם ספר, ושניהם נקראים תורה. כי שווים זה לזה. %letter 103 .103 מה ההפרש בין ספר עליון לספר תחתון? ספר העליון הוא תושב"כ, חכמה עליונה, משום שהיא סתומה ואינה עומדת אלא בכתב, שראוי להתגלות. כי שם מקום ישסו"ת, שיתגלה החכמה למטה, במלכות. והמקום הוא עוה"ב, ישסו"ת. %break ספר התחתון הוא תשבע"פ. על פה, הם המרכבות שלמטה, שבעה היכלות דבריאה, שהמלכות עומדת עליהם. משום שאינם בכלל הכתיבה העליונה, שאינם בהעלם, כמו חכמה עליונה שבישסו"ת, הנקרא כתב, ע"כ נקראים, על פה, %break שהוא הגילוי מה שיש בכתב. כי במקום המלכות מתגלה החכמה בכלים דאחוריים שלה, ההיכלות דבריאה. %letter 104 .104 ותורה זו עומדת על פה. על שבעה היכלות, שהם הפה שלה לגילוי החכמה. כמ"ש, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים, שמהגן, המלכות, ולמטה, מתחיל עולם הפירוד. %break נמצא, ששבעה היכלות דבריאה הם כבר בעולם הפירוד. ע"כ המלכות עומדת ממעל להם, על פה. %break ותורה העליונה, חכמה עליונה, אע"פ שגם היא עומדת למעלה מהמרכבה שלה, ישסו"ת, מ"מ לא נקראת תורה שעל הכתב, אלא שבכתב, שעומדת בתוך הכתב. וכתב, ישסו"ת, נעשה היכל על החכמה העליונה. %break והחכמה העליונה עומדת בתוך ההיכל ההוא ונסתרת שם. כי הכתב, ישסו"ת, הוא ג"כ עולם אצילות, כמו החכמה העליונה. ע"כ נחשב הכתב להיכל שלה. ונקראת משום זה תושב"כ, ולא תורה שעל הכתב. %letter 105 .105 אבל תורה שלמטה, המלכות, עומדת על המרכבה שלה. ונקראת, על פה, כי היא עומדת עליהם. ומשום שאינה נחשבת מפנימיות מכלל הכתיבה, שאין החכמה שבה נעלמת ע"י ההיכלות, כמו התושב"כ, %break כי כתיבה מורה על העלם, עד שבא מישהו וקורא הכתב ומגלה אותו, והחכמה שבה מתגלה בהיכלות ואינה נעלמת. ע"כ לא נעשו שבעה היכלות להיכל לנקודה ההיא, מלכות, כמו הישסו"ת, שנעשה היכל לנקודה העליונה. %break כי היכל פירושו כיסוי, והם אינם מכסים. אמנם בפני עצמם נקראים גם הם היכלות. וזהו משום שהחכמה שבהם היא באחוריים, ומשום שהמלכות עומדת עליהם, היא נקראת תרומה. %break %H שניים ממאה %letter 106 .106 תרומה, היא כמו בהפרשת התרומה לכוהן, שניים ממאה חלקים. כל אלו המדרגות הקדושות, שהן באמונה, שהקב"ה מתגלה בהן, הן עשר מדרגות, עשרה מאמרות, ע"ס. ואלו העשר עולות למאה, כי כל ספירה כוללת ע"ס. %page 285 וכשאנו צריכים להרים לנקודה התחתונה הזו, מלכות, אסור לנו לקחת אותה לבדה, אלא אותה ובעלה, יסוד. והם שניים, ב"ס יסוד ומלכות, מאלו המאה. כי לא צריך להפריד אותה כלל, אלא לייחד אותה ובעלה. וע"כ נקראת תרומה, בכלל אחד, שהם יסוד ומלכות. %break %H כוונת התפילה %letter 107 .107 בכל יום קורא כרוז, לכל בני העולם, בכם תלוי דבר זה, שכתוב, קחו מאיתכם תרומה לה'. ואם תאמרו, שהדבר קשה לכם, כתוב, כל נדיב לבו יביאֶהָ. %letter 108 .108 מכאן הסוד לתפילה. כי אדם הירא מריבונו ומכוון ליבו ורצונו בתפילה, הוא מתקן תיקון העליון. בתחילה בשירות ובתשבחות, שאומרים המלאכים העליונים למעלה, %break ובסדר ההוא של תשבחות שאומרים ישראל למטה, המלכות מקשטת עצמה ומיתקנת בתיקוניה, כאישה המתקשטת לבעלה. %letter 109 .109 ובסדר התפילה, בתיקון של תפילה בישיבה, מברכת יוצר אור ועד תפילת שמונה עשרה, שבעמידה, התקינו כל אלו העֲלָמות, שבע הנערות של המלכות, וכל אלו שלה ומתקשטים עימה. לאחר שנתקן הכול והסתדר, כשמגיעים למילים, %break אמת ויציב, אז מיתקן הכול, היא והעלמות שלה, עד שמגיעים למילים, גאל ישראל. ואז צריכים הכול לעמוד על מעמדם. %letter 110 .110 משום שכאשר אדם מגיע למילים, אמת ויציב, והכול כבר נתקן, העלמות נושאות המלכות, והיא נושאת עצמה אל מלך העליון, ז"א. כיוון שמגיעים למילים, גאל ישראל, %break אז מלך הקדוש העליון נוסע במדרגותיו בסדר ג' קווים, המאירים רק בנסיעה. ויוצא לקבל את המלכות. %letter 111 .111 ואנו, מפני מלך העליון, צריכים לעמוד על מעמדנו באימה וברעדה, כי אז מושיט לה ימינו בברכת, מגן אברהם, שהוא קו ימין. ואח"כ שמאלו ששם תחת ראשה בברכת, אתה גיבור, קו שמאל. %break ואח"כ מתחבקים שניהם יחד בנשיקין בברכת, האל הקדוש, קו האמצעי. ומשם ולמעלה הן נשיקין עד שלוש הברכות האחרונות. %break ואלו הן שלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה. וצריך האדם לשים ליבו ורצונו, ולכוון בכל אלו התיקונים והסדרים של התפילה, פיו וליבו ורצונו יחד. %letter 112 .112 עתה שמלך העליון והמלכות הם בחיבור בחדווה באלו הנשיקין, מי שצריך לשאול שאלות ובקשות ישאל, כי אז הוא שעת רצון. %break כיוון שביקש האדם בקשותיו מלפני המלך והמלכה ב-12 הברכות האמצעיות, אז יתקין עצמו ברצונו ובליבו לשלוש הברכות האחרונות, לעורר חדווה שבסתר. %page 286 כי מאלו שלוש ברכות הוא מתברך בדבקות אחרת, בזיווג. והאדם יתקן את עצמו לצאת מפניהם ולהניח אותם בחדווה מוסתרת שבאלו שלוש ברכות. ועכ"ז צריך להיות רצונו, שהתחתונים יתברכו מאלו הברכות של החדווה המוסתרת. %letter 113 .113 ואז צריך ליפול על פניו, ולמסור את נפשו, בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות. אז היא השעה למסור נפשו בתוך אלו הנפשות שאוחזת. כי אז צרור החיים, המלכות, הוא כראוי. %letter 114 .114 דבר זה שמעתי בין הסודות של רבי שמעון, ולא ניתנה לי רשות לגלות, חוץ מכם, חסידים העליונים. שאם בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות של בני האדם, ברצון אחד של הדבקות, האדם שם ליבו ורצונו לזה, ונותן נפשו בדבקות ברצון ההוא, %break לכלול נפשו באותה הדבקות. אם בשעה ההיא, התקבלה מסירת נפשו, ברצון הנפשות והרוחות והנשמות שאוחזת המלכות, זהו אדם שנצרר בצרור החיים, בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 115 .115 ועוד, שהמלך והמטרוניתא, ת"ת ומלכות, צריכים להיכלל מכל הצדדים מלמעלה ומלמטה, ולהתעטר בנשמות בכל הצדדים, המלכות מתעטרת בנשמות מלמעלה ומתעטרת בנשמות מלמטה, מאותם שמוסרים לה נשמתם. %break ואם האדם מכוון ליבו ורצונו לכל זה, ומוסר לה נפשו מלמטה בדבקות וברצון, אז הקב"ה קורא לו שלום למטה, כעין שלום של מעלה, יסוד, המברך את המלכה, ומכליל אותה ומעטיר אותה מכל הצדדים. %letter 116 .116 אף כך האדם הזה, הקב"ה קורא לו שלום. כמ"ש, ויקרא לו ה' שלום. וכל ימיו קוראים לו כך למעלה, שלום. משום שהכליל והעטיר את המלכה מלמטה, כעין השלום הזה שלמעלה, יסוד. %letter 117 .117 וכשהאדם ההוא מסתלק מעוה"ז, נשמתו עולה ובוקעת בכל אלו הרקיעים, ואין מי שיעכב בידה. והקב"ה קורא לה ואומר, יבוא שלום. והשכינה אומרת, ינוחו על משכבותם, ויפתחו לה י"ג (13) הרים של אפרסמון הטהור. ולא יהיה מי שיעכב בידה. %break וע"כ, אשרי מי ששם ליבו ורצונו לזה. וע"כ כתוב, כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה' אל מלך העליון. %letter 118 .118 אמר רבי אבא, אוי רבי שמעון, אתה בחיים ואני כבר בוכה עליך. לא עליך אני בוכה, אלא אני בוכה על החברים, ואני בוכה על העולם, שיישארו יתומים ממך, אחר פטירתך מן העולם. רבי שמעון הוא כאור הנר, הדולק למעלה ודולק למטה. %break ובאור שהדליק למטה מאירים כל בני העולם. אוי לעולם כשיסתלק האור שלמטה, ויבוא בתוך האור שלמעלה. מי יאיר אור התורה לעולם. %letter 119 .119 וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר ציווה ה'. בשעה שהקב"ה אמר למשה, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם, הסתכל בכל ישראל ולא מצא נבונים. %break כמ"ש, ואקח את ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידועים. ואילו נבונים, לא כתוב. שנבון מדרגה עליונה מחכם, ע"כ לא מצא נבונים, שנבון חשוב מחכם. %letter 120 .120 מה ההבדל בין חכם לנבון? הרי אפילו תלמיד המַחְכים לרבו, נקרא חכם? חכם, היודע בשל עצמו כל מה שצריך. נבון, כמה מדרגות יש בו. כי מסתכל בכל דבר, ויודע בעצמו ובאחרים. כמ"ש, יודע צדיק נפש בהמתו. שהצדיק, יסוד, %page 287 משפיע אל המלכות, הוי"ה דב"ן, שבהמה היא בגי' ב"ן (52). וכמ"ש, צדיק מושל יראת אלקים, שהצדיק, יסוד, מושל ומשפיע אל המלכות, הנקראת יראת אלקים. %break וחכם, הוא מבחינת המלכות, שנקראת חכם לב. חכם בלב, משום שהחכמה נמצאת בלב, במלכות, ולא במקום אחר. ונבון הוא למעלה ולמטה, הוא מסתכל בשל עצמו ובאחרים. חכם הוא מלכות, שממנה מתגלה החכמה. ונבון הוא יסוד, צדיק, גבוה ממלכות. %break ונודע שהחכמה שבמלכות מאירה רק מלמטה למעלה. ולכן נאמר, שחכם יודע בשל עצמו כל מה שצריך, כלומר, שיודע רק לעצמו ואינו יכול להשפיע למטה לאחרים. חכם בלב ולא במקום אחר, כי הלב, המלכות, מקבלת מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה, %break שהוא מקום אחר. והיסוד, נבון, משפיע החסדים מלמעלה למטה, שמקבל לעצמו ומשפיע למטה לאחרים, למלכות, כמ"ש, יודע צדיק נפש בהמתו. וכמ"ש, צדיק מושל יראת אלקים. %break %H עליית התפילה %letter 121 .121 ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בךָ אתפאָר. המדובר כאן הוא בתפילה, שהאדם צריך להתפלל לפני הקב"ה, שהיא עבודה אחת גדולה ומכובדת מעבודות אדונו. %break יש עבודת הקב"ה העומדת במעשה הגוף, כלומר, המצוות התלויות במעשה. ויש עבודת הקב"ה, עבודה פנימית יותר, שהיא עיקר הכול, כלומר, מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב. %letter 122 .122 בגוף יש 12 איברים, העומדים במעשה הגוף, שהם שתי ידיים ושתי רגליים, שבכל אחת מהן ג' פרקים, וד"פ ג' הם 12. ואלו הם איברי הגוף. ועבודת הקב"ה, המצוות התלויות במעשה, עומדת בהם. משום שעבודת הקב"ה היא בב' בחינות: %break א. באיברי הגוף שמבחוץ, 12 איברים שבידיים וברגליים, ב. 12 איברים אחרים פנימיים, בפנימיות הגוף, שהם: מוח, לב, כבד, פה, לשון, חמש כנפי ריאה, ושתי כליות. והם תיקונים פנימיים לפְנים מהגוף, להתקין בהם תיקון הרוח, %break שהוא העבודה הפנימית המכובדת של הקב"ה, כלומר, מצוות התלויות בדיבור, כגון תפילה וברכות והודאות. %letter 123 .123 תפילתו של אדם היא עבודת הרוח, עבודה מבחינה ב', התלויה בדיבור. והיא עומדת בסודות עליונים. ובני אדם אינם יודעים, שתפילתו של אדם בוקעת אווירים ובוקעת רקיעים, פותחת פתחים ועולה למעלה. %letter 124 .124 בשעה שמאיר האור של הבוקר, והאור נפרד מהחושך, אז הולך כרוז בכל הרקיעים, ומכריז, היתקנו שליטי הפתחים, שליטי ההיכלות, כל אחד על משמרתו, משום שאלו השולטים ביום אינם אלו השולטים בלילה. וכשבא הלילה, %break יוצאים שליטים של יום, ומתמנים שליטים אחרים השולטים בלילה, ומתחלפים אלו באלו. %page 288 %letter 125 .125 וכמ"ש, את המאור הגדול לממשלת היום, ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. וממשלת היום וממשלת הלילה, הם שליטים ממונים ביום ושליטים ממונים בלילה. %letter 126 .126 כשבא הלילה, יוצא כרוז, היתקנו שליטים של לילה, כל אחד על מקומו. וכשמאיר היום יוצא כרוז, היתקנו שליטים של יום, כל אחד על מקומו. וכשהכרוז מכריז, אז כל אחד ואחד נפקד על מקומו. %break אז מקדימה השכינה ויורדת, וישראל נכנסים לבית הכנסת, לשבח לריבונם, ופותחים בשירות ובתשבחות. %letter 127 .127 האדם, אחר שהתקין עצמו בעבודת המעשה, כלומר, בחינה א' בתיקוני מצווה וקדושה, שהם ציצית ותפילין, צריך לייחד ליבו בתיקון העבודה הפנימית של ריבונו, בחינה ב', ולשים ליבו ורצונו בעבודה ההיא של אלו הדיבורים שבתשבחות. כי הדיבור עולה למעלה. %letter 128 .128 ואלו הממונים העומדים באוויר, התמנו לד' רוחות העולם. לצד מזרח התמנה ממונה אחד, העומד באוויר בצד ההוא, ששמו גְזַרְדיא. ועימו שרים ממונים אחרים, שהם מחכים לדיבור של התפילה, שעולה באוויר בצד ההוא. והממונה ההוא לוקח אותה. %letter 129 .129 אם היא דיבור כראוי, כל אלו השרים נושקים לדיבור ההוא, ועולים עימו עד אוויר של הרקיע למעלה, ששם ממונים שרים אחרים. בשעה שנושקים לדיבור ההוא, פותחים ואומרים, %break אשריכם ישראל, שאתם יודעים לעטר לאדונכם בעטרות קדושות. אשרי הפה, שהדיבור של העטרה הזו יצא ממנו. %letter 130 .130 אז פורחות האותיות העומדות באוויר, שבשם הקדוש של י"ב אותיות, שהשם הזה שולט באוויר. וזהו השם שאליהו היה פורח בו, עד שעלה השמיימה. שאמר עובדיה לאליהו, ורוח ה' יישאךָ. משום שבשם הזה היה אליהו פורח בו באוויר. וזהו שם השולט באוויר. %letter 131 .131 ואלו האותיות פורחות ועולות עם הדיבור ההוא. ואותו הממונה, שהמפתחות של האוויר בידו, וכל הממונים האחרים, כולם עולים עימו עד הרקיע. ושם נמסר ביד ממונה אחר, להעלות אותו למעלה. %break כי אחר הנסירה נתקן ז"א כולו חסדים, בקו ימין, והמלכות כולה גבורות, בקו שמאל. ולפיכך כמו שב' הקווים ימין ושמאל דבינה הם במחלוקת, עד שעולה ז"א בקו האמצעי, ועושה שלום ביניהם, ומייחד אותם זה בזה, כך ז"א ומלכות, %break שהם ג"כ ב' קווים ימין ושמאל, צריכים לקו אמצעי, שיעשה שלום ביניהם, וייחד אותם זה בזה. %break וע"י המ"ן, שמעלים הצדיקים ע"י תפילתם, שלהיותם מבחינת עוה"ז, הם נושאים המסך דחיריק של קו האמצעי, הגורם לקו שמאל להתייחד עם הימין, וכן לנוקבא להתייחד עם ז"א. %break ונאמר, ובסדר ההוא של תשבחות שאומרים ישראל למטה, המלכות מקשטת עצמה, ומיתקנת בתיקוניה, כאישה המתקשטת לבעלה. כי התפילה נעשית מ"ן וקו אמצעי, העושה שלום ומייחד המלכות עם ז"א בעלה. כי כמו שהיסוד למעלה הוא קו האמצעי, %break העושה שלום ומייחד הקב"ה ושכינתו, כך התפילה שאדם מעלה, מתקנת קו אמצעי ועושה שלום בין הקב"ה ושכינתו, לייחד אותם בייחוד אחד. %break וע"כ נקרא האדם שלום, כמו היסוד שלמעלה. ולא עוד, אלא שהשלום של מטה קודם לשלום של מעלה, היסוד. כי התעוררות של מטה קודמת להתעוררות של מעלה. כי אין התעוררות של מעלה מטרם שתעלה התעוררות לזה מהתחתונים. %page 289 והנה דיבורי התפילה, הם חלקי נפשו של האדם, נפשו ממש המלובשת בגוף, כמ"ש, נפשי יצאה בְדַבְּרוֹ. ולפי זה יש לתמוה, כיוון שהתפילה היא נפש של האדם שבעוה"ז, ו"ק דנפש ממלכות דמלכות שבמלכות שבעולם עשיה, %break איך אפשר שתעלה דרך כל המדרגות שבג' עולמות בי"ע, ותגיע עד למלכות דאצילות, לשמש שם מ"ן וקו אמצעי, לייחד אותה עם ז"א דאצילות? %break הלוא נודע, ששום מדרגה אינה יכולה להתעלות למעלה ממדרגתה, מכ"ש קפיצה גדולה כל כך מתחתית כל המדרגות עד עולם האצילות? %break תפילתו של אדם בוקעת אווירים ובוקעת רקיעים, פותחת פתחים ועולה למעלה. וצריכים תחילה להבין, מהם אווירים, רקיעים, פתחים, ואיך הם נבקעים. והעניין הוא, שע"י עליית המלכות לבינה בנקודת החולם, נבקעות הע"ס שבכל המדרגות לשתיים: %break כו"ח שבע"ס של כל מדרגה נשארים במדרגה, ובינה ותו"מ שבע"ס של כל מדרגה נופלים אל המדרגה שמתחתיה. %break כי המלכות שעלתה לבינה, עשתה שם סיום חדש במדרגה, מחמת הצמצום הרוכב על המלכות שלא לקבל אור. וכיוון שבינה ותו"מ נמצאים מתחת לסיום החדש הזה של המדרגה, ע"כ נבחנים למדרגה שמתחתיה. %break ואח"כ ע"י מ"ן שמעלים התחתונים, מתפשטת הארה מזיווג ע"ב ס"ג דא"ק, שהארה זו מוציאה המלכות ממקום בינה ומחזירה למקומה כבתחילה בסיום ע"ס של כל מדרגה. %break ואז נמצאים בינה ותו"מ, הנפולים מכל מדרגה, שחזרו ועלו למדרגתם כמטרם שנפלו. כי כבר התבטל הסיום החדש שהיה במקום בינה. ונמצא שכל המדרגות חזרו ונשלמו בע"ס שלמות כמקודם. %break אמנם אע"פ שהמלכות, הסיום החדש שנעשה בכל מדרגה מחמת עלייתה לבינה, חוזרת ויורדת למקומה בסיום ע"ס, עכ"ז אין הסיום החדש שעשתה מתבטל לגמרי ממקום בינה. ולפיכך אין בינה ותו"מ מתחברים במדרגתם כשהם למטה מהסיום החדש, %break אלא צריכים לעלות למעלה מהסיום החדש, ונעשים שם לקו שמאל אל כו"ח שמעולם לא נפלו מהמדרגה, שהם קו ימין. %break ולפיכך הסיום החדש, הנשאר קבוע וקיים בכל מדרגה, אפילו אחר ירידת המלכות משם, הוא נקרא רקיע. ואותם בינה ותו"מ, שנפלו מכל מדרגה בעת עליית המלכות לבינה, וחזרו ועלו למדרגתם אחר ירידת המלכות למקומה, הם נקראים אוויר או רוח. %break כי כל מדרגה תחתונה נבחנת לקומת ו"ק, שנקרא רוח, כלפי המדרגה העליונה ממנה. ולפי זה בינה ותו"מ שנפלו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה, הרי נעשו בזה לקומת רוח, כמו המדרגה התחתונה שנפלו שם. ואחרי ירידת המלכות ממקום בינה, %break נבחן שהרוח, האוויר, בינה ותו"מ שהיו מתחת לרקיע, התנשא עתה ועלה למעלה מרקיע ונעשו שם לקו שמאל. %break גם נודע שבעת שבינה ותו"מ מתנשאים ועולים למדרגתם מרקיע ולמעלה, הם לוקחים עימהם את המדרגה התחתונה, שהלבישה אותם בעת שהיו נפולים בה, %break ומעלים גם אותה למעלה מרקיע. והוא מטעם שבינה ותו"מ דעליון, שהשתוו עם התחתון בעת הנפילה, שוב אינם נפרדים מהם גם בעת העלייה. %break ונמצא שע"י עליית המלכות לבינה, נעשה בשביל מדרגה תחתונה פתח, שתוכל לעלות לעליונה. כי משום זה אח"כ, בעת ירידת המלכות מבינה, תוכל כל מדרגה תחתונה לעלות לעליונה עם בינה ותו"מ דעליונה, שהיו נפולים ומלובשים בה. %page 290 באופן, שבסיבת עליית המלכות למקום בינה, וחזרתה למקומה, בעת הארת ע"ב ס"ג, נעשו בכל מדרגה ג' בחינות: א. אווירים, בינה ותו"מ של כל מדרגה, שנפלו לתחתונה. %break ב. רקיעים, הסיום החדש, שנעשה בכל מדרגה, מחמת עליית המלכות לבינה, שאינו מתבטל לעולם, והוא קבוע וקיים, אפילו אחר ירידת המלכות מבינה. %break ג. פתחים, שהם חידוש הפתח בשביל המדרגה התחתונה, שנעשה בכל מדרגה עם עליית מלכות לבינה שלה. שזולת זה לא הייתה שום מציאות, שמדרגה תחתונה תוכל פעם לעלות לעליון ממנה. כי אין מדרגה יכולה להתנשא משהו למעלה ממדרגתה. %break בקיעת אווירים. אין הפירוש שהאוויר נבקע, אלא הגבול שעל האוויר, בינה ותו"מ דעליונה, שנעשה מתוך עליית המלכות למקום בינה, נבקע ע"י ירידת המלכות משם למקומה. כי אז עולה האוויר למעלה מרקיע, ומשיג שם בחינת ג"ר. %break ואז נעשה ג"כ בקיעת רקיעים, כי הרקיע, הגבול מהסיום החדש, שהיה דוחה את הבינה ותו"מ, האוויר, למדרגה תחתונה, והיה מעכב עליהם שלא יחזרו למדרגתם, נמצא שנבקע ע"י ירידת המלכות למקומה, ואינו מעכב עוד על בינה ותו"מ, שיעלו ויתחברו במדרגתם. %break ואז נעשה ג"כ פתיחת הפתחים בשביל המדרגה התחתונה. כי ע"י ירידת המלכות למקומה ובקיעת הרקיע, עולים בינה ותו"מ למדרגתם למעלה מרקיע, ומקבלים עימהם גם המדרגה התחתונה. נמצא שנפתח פתח בשביל המדרגה התחתונה לעלות לעליונה. %break והארה זו, המורידה את המלכות ממקום בינה, ומחזירה למקומה בסיום ע"ס, באה מזיווג ע"ב ס"ג דא"ק, שהם חו"ב דא"ק, כי עליית המלכות לבינה, מתחילה בבינה דא"ק. וע"ס דחכמה דא"ק לא נפגמו כלום, והמלכות נמצאת שם במקומה. %break וע"כ כשחכמה זו מזדווגת עם בינה דא"ק, נדחית גם בה המלכות ממקום בינה למקומה. ומבינה דא"ק נמשכה ההארה לבינה דאצילות, שנקראת אהי"ה. ומבינה דאצילות נמשכה ההארה לכל המדרגות דאבי"ע. והן מורידות המלכות מבינה שבהן למקומה. %break וע"כ נבחן השם אהי"ה, שהוא שולט באוויר. כלומר, שהשם הזה מעביר הגבול מהאוויר, ע"י הורדת המלכות מבינה למקומה. %break וכיוון שיש ד' בחינות כוללות חו"ב תו"מ, או חו"ג תו"מ בכל עולם ועולם, אשר בכל בחינה יש ע"ס, שע"י עליית המלכות לבינה של כל בחינה, נפלו הבינה ותו"מ של כל בחינה למדרגה שמתחתיה, ע"כ יש ד' אווירים בכל עולם, שבהם שולטים ג' שמות אהי"ה: %break אהי"ה באוויר החסד, ואהי"ה באוויר הגבורה, ואהי"ה באוויר הת"ת. ובמלכות המקבלת מהם, שולטים כל ג' אהי"ה האלו ביחד באוויר שלה. וג"פ אהי"ה הן י"ב אותיות, השם בן י"ב אותיות השולט באוויר. %break ונאמר, אז פורחות האותיות העומדות באוויר, שבשם הקדוש של י"ב אותיות, שבג' שמות אהי"ה. השם אהי"ה שולט באוויר, להוריד המלכות מבינה למקומה, ולהחזיר הבינה ותו"מ הנפולים, הנקראים אוויר, למדרגתם למעלה מרקיע. %break וזהו השם שאליהו היה פורח בו, עד שעלה השמיימה, שע"י עליית המלכות לבינה, נעשה פתח לתחתון, שיוכל לעלות לעליון בעת שהפתח נפתח, בעת חזרת המלכות למקומה. %page 291 ולפיכך, בעת שאליהו רצה לעוף השמיימה, עלתה המלכות של כל מדרגה לבינה של אותה המדרגה, ובינה ותו"מ נפלו למדרגה שמתחתיה, וביניהם הופרס רקיע. ונמצא שכל מדרגה הוכפלה: %break א. מדרגת עצמה, ב. בינה ותו"מ דעליונה, שנפלו והתלבשו בה. %break וזה נעשה בכל מדרגה מאבי"ע, עד שבינה ותו"מ דמלכות דעשיה נפלו ויצאו ממלכות לעוה"ז, והמלכות דעשיה הסתיימה על הרקיע שלה, שהוא הסיום החדש במקום בינה. וגם הוכפלה, מחמת שבינה ותו"מ דיסוד דעשיה, נפלו והתלבשו במדרגתה. %break ועד"ז יסוד דעשיה מסתיים ברקיע שלו. ויש בו גם בינה ותו"מ דהוד דעשיה. ועד"ז נצח דעשיה הוכפלה, עד בינה דאצילות. %break וע"כ אליהו עלה והתדבק בבינה ותו"מ שנפלו ממלכות דעשיה לעוה"ז, והשתווה אליהם והלביש אותם עד שנעשו כמדרגתו. ואז פעל השֵם בן י"ב, שחזר והוריד המלכות ממקום בינה דמלכות דעשיה למקומה בסיום ע"ס שלה, %break ועלו בינה ותו"מ למדרגתם כבתחילה למעלה מרקיע המלכות. וכיוון שאליהו היה דבוק באוויר הזה, בינה ותו"מ שעלו, נמצא שהעלה עימו גם את אליהו למעלה מרקיע של המלכות, מטעם ההשתוות. %break וכיוון שעלה למעלה מהרקיע של המלכות דעשיה, הרי פגע שם את האוויר של היסוד דעשיה, הבינה ותו"מ של היסוד שנפלו שם. ואז התדבק באוויר הזה והתלבש בו, להיותו עימו כבר במדרגה אחת. ואח"כ פעל השם בן י"ב, %break שהוריד המלכות מבינה דיסוד דעשיה למקומה בסיום ע"ס דיסוד דעשיה. ואז עלו בינה ותו"מ, האוויר דיסוד, למעלה מרקיע דיסוד. וכיוון שאליהו היה כבר דבוק באוויר הזה, נמצא שגם אליהו עלה עימו למעלה מרקיע דיסוד דעשיה, מטעם ההשתוות. %break וכיוון שעלה למעלה מרקיע דיסוד דעשיה, פגש שם האוויר דהוד דעשיה, בינה ותו"מ דהוד דעשיה שנפלו שם. ואז התדבק באוויר הזה והתלבש בו, להיותו עימו במקום אחד. וע"כ אח"כ שפעל השם בן י"ב והחזיר המלכות בסיום ע"ס דהוד דעשיה. %break והאוויר, בינה ותו"מ שלו, חזרו למעלה מרקיע דהוד דעשיה. ולקחו עימהם גם את אליהו, שהיה דבוק בהם, והעלו אותו לרקיע דהוד דעשיה, מטעם ההשתוות. %break ואחר שכבר היה ברקיע דהוד דעשיה, הרי פגש שם האוויר של נצח דעשיה, והתדבק בו. וכשפעל השם בן י"ב והחזיר המלכות למקומה, עלה האוויר דנצח למעלה מרקיע, %break והעלה עימו יחד גם את אליהו, שהיה דבוק בו. ואחר שכבר היה ברקיע דנצח, פגש שם האוויר של ת"ת. וכן הלאה, עד שעלה עם האוויר למעלה מרקיע דת"ת דעשיה. %break וכן עד"ז העלה אותו האוויר של כל מדרגה למדרגה העליונה ממנה, עד סיום מדרגות דעשיה, ומשם למלכות דיצירה, ומשם לכל המדרגות של היצירה והבריאה, עד שעלה לשמיים, שהוא ז"א דאצילות. ולכן אמר עובדיה לאליהו, ורוח ה' יישאך. %break כי רוח ה', בינה ותו"מ דעליון, המכונים רוח או אוויר, שנפלו למקום מדרגת התחתון, הרוח הזה, ממש נשא אותו ממדרגה למדרגה, דרך כל פרטי המדרגות, מתחתית עשיה עד האצילות. %break ונאמר, שאלו הממונים העומדים באוויר, התמנו לד' רוחות העולם. לצד מזרח התמנה ממונה אחד, העומד באוויר בצד ההוא, ששמו גְזַרְדיא. כי יש ממונים בכל אוויר שבד' רוחות העולם, %break בחו"ג תו"מ, שבידם המפתחות לעורר את השם בן י"ב, לפעול ולהוריד המלכות מבינה למקומה. %page 292 והזוהר אינו מחשיב את ד' רוחות על הסדר, אלא מערבב הסדר, מטעם שדרכו להעלים הדברים. אמנם הסדר של ד' אווירים הוא מלמטה למעלה: מערב, מזרח, צפון, ודרום. שהם: מלכות, ת"ת הכולל נה"י, גבורה, חסד. %break ואין הממונים מעלים התפילה מאוויר לאוויר ואח"כ מרקיע לרקיע, כמו שמסודר לכאורה בזוהר, אלא האווירים מעלים התפילה לרקיעים, כל אוויר לרקיע שלו. %break ואלו האותיות פורחות ועולות עם הדיבור ההוא. ואותו הממונה, שהמפתחות של האוויר בידו, וכל הממונים האחרים, כולם עולים עימו עד הרקיע. ושם נמסר ביד ממונה אחר, להעלות אותו למעלה. באופן, שתחילה עולה התפילה אל האוויר של המלכות דעשיה, %break לבינה ותו"מ שנפלו ממלכות דעשיה לעוה"ז, שהיא כמו התפילה בעצמה. והיות שהאוויר הזה בשווה עם התפילה, ע"כ התדבקו זה בזה כמדרגה אחת. %break ואז הממונה זְבוּליאל אשר שם, מעורר השם בן י"ב, שמוריד המלכות מבינה דעשיה למקומה, שאז חוזר האוויר למדרגתו, ועולה למעלה מרקיע דעשיה. וכיוון שהאוויר כבר השתווה למדרגת התפילה, הוא לוקח עימו גם התפילה למעלה מרקיע דמלכות דעשיה. %break וכיוון שהתפילה כבר באה לרקיע דעשיה, הרי פוגשת שם האוויר דיסוד דעשיה שנפל שם. גם פוגשת שם בממונה גזרדיא, השולט באוויר של מזרח, ת"ת, הכולל גם את היסוד, משום שכולל נה"י. %break והממונה הזה מעורר השם בן י"ב ומוריד המלכות מבינה דיסוד לסיום שלו, ואז עולה האוויר דיסוד למדרגתו, לרקיע דיסוד. ומחמת שכבר השתווה עם התפילה במדרגה אחת, %break הוא לוקח גם את התפילה, ומעלה אותה עימו ביחד למעלה מרקיע דיסוד. ועד"ז באוויר וברקיע דנו"ה, ובאוויר וברקיע דת"ת. %break וכיוון שהתפילה עלתה לרקיע דת"ת, היא פוגשת שם האוויר של הצפון, בינה ותו"מ דגבורה דעשיה שנפל שם. ומשתווה עם האוויר הזה במדרגה אחת. ואז הממונה פְּתַחְיָה, השולט בצפון, מעורר השם בן י"ב ומוריד המלכות מבינה למקומה, %break והאוויר חוזר ועולה לרקיע דגבורה, ולוקח עימו ביחד גם התפילה, שהשתווה עימה במדרגה אחת בשעת הנפילה. %break וכיוון שהתפילה היא ברקיע דגבורה, היא פוגשת שם האוויר של דרום, בינה ותו"מ דחסד דעשיה שנפל שם, והיא מתדבקת עם האוויר הזה. ואז הממונה פְּסַגְניָה, השולט על האוויר של דרום, חסד דעשיה, מעורר השם בן י"ב ומוריד המלכות מבינה דחסד דעשיה למקומה, %break והאוויר של דרום חוזר ועולה למדרגתו לרקיע השישי, חסד דעשיה, הנקרא דרום. %break וכיוון שהתפילה היא ברקיע השישי, פוגשת שם האוויר, שנפל מהרקיע השביעי, בינה הכוללת ג"ר, והיא מתדבקת באוויר הזה. וכשהשם בן י"ב מוריד המלכות מבינה דרקיע השביעי למקומה, חוזר האוויר למדרגתו לרקיע השביעי, ולוקח עימו גם התפילה, %break הדבוקה עימו מעת הנפילה. וכיוון שהיא ברקיע השביעי, היא פוגשת ומתדבקת באוויר, שנפל ממלכות דיצירה. %break ואז לוקח אותה סנדלפון, הממונה הכללי על כל העשיה, ומעורר השם בן י"ב, שמוריד המלכות ממלכות דיצירה למקומה, ועולה האוויר וחוזר למדרגתו לרקיע דמלכות דיצירה, %break ולוקח עימו גם התפילה, ומעלה אותה לרקיע דמלכות דיצירה. ועד"ז בכל שבעה ההיכלות של היצירה והבריאה עד האצילות. %break והתבארה השאלה, איך התפילה יכולה לעלות מתחתית העשיה עד האצילות, אם שום מדרגה אינה יכולה להתנשא למעלה ממדרגתה. כי כיוון שהתדבקה באוויר הראשון, שנפל ממלכות דעשיה לעוה"ז, הרי האוויר הזה נשא אותה לרקיע של המלכות, %page 293 והאוויר דיסוד דעשיה לרקיע דיסוד, וכן הלאה. באופן, שהאווירים, שהתפילה עלתה והתדבקה בהם, הם נשאו אותה והעלו אותה עד למלכות דאצילות, כמ"ש, ורוח ה' יישאך. %letter 132 .132 לצד דרום, חסד, יש ממונה ושמו פסגניה, השולט באוויר בצד ההוא, וכמה ממונים ושרים אחרים עימו. לו נמסרו מפתחות האוויר שלצד ההוא. וכל אלו שיש להם צרות, המתפללים תפילה לאדונם מתוך צרתם, מתוך שבירת הלב, %break אם הדיבור ההוא כראוי, הוא עולה לאוויר בצד ההוא, ומקבל אותו הממונה ההוא ונושק אותו. כשנושק אותו, פותח ואומר, הקב"ה ירחם עליך ויתמלא רחמים בשבילך. %letter 133 .133 עולים עימו כל הממונים הקדושים וכל השרים שבצד ההוא, ופורחות האותיות של השם הקדוש אהי"ה, של השם בן י"ב, שהם ד' אותיות אהי"ה לכל צד, המתעטרים ושולטים בצד ההוא של האוויר, ועולים בצד ההוא של האוויר, %break עד הרקיע של הדרום, חסד, הרקיע השישי, עד ממונה של הרקיע השולט בצד דרום. כי ברקיע של הדרום יש ממונה אחר, ששמו עַנפיאל. %letter 134 .134 לצד צפון, גבורה, יש ממונה ושמו פתחיה, השולט באוויר, ועימו כמה שרים ממונים השולטים באוויר. וכל אלו שמתפללים תפילות על שונאים, שמֵצרים להם, וכשהדיבור של התפילה עולה לאוויר בצד ההוא, אם הוא צדיק, מקבל אותו הממונה ונושק אותו. %letter 135 .135 אז מתעורר רוח אחד, היוצא מתוך התהום שבצד צפון, והרוח ההוא קורא לכל האווירים, ולוקחים כולם את הדיבור ההוא, ומעלים אותו עד הרקיע של הצפון, הרקיע החמישי, ונושקים אותו, ופותחים ואומרים, אדונך יפיל שונאך לפניך. %break אחר שהממונה על האוויר קיבל התפילה ונישק אותה, שהתדבקה במדרגת האוויר והממונה, אז מתעורר האוויר מתוך התהום שבצד צפון. הסיום שעשתה המלכות בבינה נקרא תהום, מלשון תוהו. שע"י השם בן י"ב ירדה המלכות מבינה דגבורה דעשיה למקומה. %break ואז מתעורר האוויר, שנפל בדינים של התהום הזה, לעלות לרקיע דגבורה. וכל המדרגות, שהיו דבוקות עימו בעת הנפילה, העלה עימו לרקיע דגבורה מחמת ההשתוות. %break והרוח ההוא קורא לכל האווירים, לכל המדרגות שהיו דבוקות באוויר הזה, והיה להם קומת אוויר. ולוקחים כולם את הדיבור ההוא, ומעלים אותו עד הרקיע, %break שכל המדרגות התדבקו באוויר של הצפון העולה לרקיע של הצפון, ולקחו עימהם גם התפילה, שהייתה דבוקה עימהם, והעלו אותה לרקיע החמישי. %letter 136 .136 ומכאן מתחיל סדר עליית התפילה. והולכת התפילה ועולה ובוקעת אוויר שנפל ממלכות דעשיה לעוה"ז, עד שעולים עימה לרקיע הראשון, רקיע דמלכות דעשיה. %break עולה התפילה ומגיעה לממונה של צד מערב, המלכות, ושם נמצאים תשעה פתחים, ובהם עומדים כמה שרים וממונים, ועליהם ממונה זבוליאל. %break תשעה פתחים בע"ס דמלכות ולא עשרה, מטעם שהמלכות דמלכות, מצד היותה מדה"ד, כלולה ביסוד דמלכות. וע"כ יש ליסוד ולמלכות רק פתח אחד, והם תשעה פתחים. %page 294 אמנם בכל הרוחות יש ממונה מיוחד על האוויר וממונה מיוחד על הרקיע: א. במזרח ממונה על האוויר גזרדיא, וממונה על הרקיע הרביעי, ת"ת, שַמשיאל. %break ב. בדרום ממונה על האוויר פסגניה, וממונה על הרקיע ענפיאל. ג. בצפון ממונה על האוויר פתחיה, וממונה על הרקיע גַדריאל. ד. ובמלכות יש ממונה אחד על האוויר ועל הרקיע יחד, זבוליאל. %break כי מחמת עליית המלכות לבינה, יצאו בינה ותו"מ מכל המדרגות, ונפלו למדרגה שמתחתיה, וירדו לקומת אוויר. ולא כל הבינה נפלה אלא רק מחציתה, הז"ת שלה. באופן, שכ"ח וחצי בינה נשארו במדרגה, וחצי בינה ותו"מ נפלו ממנה ונעשו לאוויר. %break ולפיכך התמנו ב' ממונים, אחד במחצית המדרגה העליונה, שנשארה במדרגה למעלה מרקיע, וממונה אחד במחצית המדרגה התחתונה, שיצאה מהמדרגה ונעשה לאוויר. %break משא"כ מדרגת המלכות, שממנה נפלו כל ט"ת שלה למדרגה שמתחתיה, בעת עליית המלכות לבינה, ולא נשאר במדרגתה כי אם הכתר שלה, שנשאר בבחינת נקודה מתחת ליסוד. וגם נקודה זו שנשארה, נחשבת יותר על בחינת יסוד, מעל בחינת מלכות. %break וע"כ אין בה אלא בחינת אוויר בלבד, והיא כולה אוויר, חוץ מהכתר שלה. ולפיכך אין בה אלא ממונה אחד על שניהם. %letter 137 .137 וזבוליאל רוצה לשמש ברקיע ביום. ולא ניתנה לו רשות, עד שעולה האור של הלבנה בלילה. ואז הוא מוציא כל אלו הצבאות והממונים. וכשהאיר היום, %break עולים כולם בפתח אחד מאלו תשעה פתחים, שהוא פתח העליון על כולם, בנקודת כתר, שנשארה במדרגה, שמתחתיה עומד הרקיע. %break וכשהתפילה עולה, היא נכנסת בפתח העליון על כולם, וכל השרים וכל הממונים יוצאים מהפתח ההוא. ועליהם זבוליאל הממונה העליון, שאין שם ממונה אחר, אלא זבוליאל הממונה באוויר, הממונה ג"כ בפתח העליון, שלמעלה מרקיע המלכות דעשיה. %break ויוצאים כולם ונושקים אותה, ומגיעים עימה עד הרקיע השני, יסוד דעשיה. %break המלכות קו שמאל, חכמה בלי חסדים. ע"כ בשעה שמושלת אין אור אלא חושך, כי החכמה אינה מאירה בלי חסדים. וכמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה. שזמן קימתה, שליטתה, בלילה. שנאמר, וזבוליאל רוצה לשמש ברקיע ביום. ולא ניתנה לו רשות, %break כי בשעה שהמלכות שולטת היא לילה ולא יום, עד שעולה האור של הלבנה, עד הלילה. ואז הוא מוציא כל אלו הצבאות והממונים. כי בלילה שולטים כל הט"ת של המלכות, ונמשכים מהם צבאות וממונים המושלים מכוח השמאל. %break וכשהאיר היום, והמלכות יורדת מבינה למקומה, אע"פ שט"ת הם בלי פגם. כי כבר ירדה המלכות מהרקיע שצמצם אותם לבחינת אוויר, עכ"ז אין להם שליטה במקומם, %break אלא שצריכים לעלות מרקיע ומעלה, לפתח העליון שבכולם, לכתר. ששם הם נכללים בימין בחסדים. ועימהם הולכת ועולה גם התפילה, מחמת ההשתוות שהשיגה עימהם בהיותם למטה מרקיע. %break וכיוון שהתפילה עלתה למעלה מרקיע דמלכות, היא פוגשת שם את האוויר של הרקיע השני, שנפל שם, שאח"כ, אחר ירידת המלכות מבינה דיסוד דעשיה למקומה, מתנשא האוויר ועולה לרקיע היסוד, ולוקח עימו יחד כל הצבאות והממונים והתפילה, %page 295 שהיו דבוקים בו בשעת הנפילה, ומעלה אותם לרקיע היסוד. שנאמר, ויוצאים כולם ונושקים אותה, ומגיעים עימה עד הרקיע השני, יסוד דעשיה. %letter 138 .138 וכשהתפילה עולה אל רקיע היסוד, נפתחו י"ב שערים של אותו הרקיע. ובשער הי"ב עומד הממונה עָנָאל, הממונה על כמה צבאות ועל כמה מחנות. וכשהתפילה עולה, %break עומד הממונה הזה ומכריז על כל אלו הפתחים, ואומר, פיתחו שערים. וכל השערים נפתחים. והתפילה נכנסת בכל אלו השערים. %break כי בת"ת יש י"ב גבולי אלכסון חו"ג תו"מ, שבכל אחד ג' קווים חג"ת, שהם י"ב. וכל מה שיש בת"ת יש גם ביסוד, והם נקראים ביסוד י"ב שערים. %letter 139 .139 אז מתעורר ממונה אחד זקן בימים, העומד לצד דרום, עזריאל סָבָא. ולפעמים נקרא מַחֲניאל, משום שהתמנה על שישים ריבּוא (600,000) מחנות. וכולם בעלי כנפיים, בעלי מחנות המלאים עיניים. ואצלם עומדים אלו המחנות, %break שהם בעלי אוזניים. ונקראים אוזניים, משום שהם מקשיבים לכל אלו שמתפללים תפילתם בחשאי, ברצון הלב, שלא נשמעת התפילה לאחֵר, תפילה זו עולה ומקשיבים לה כל אלו הנקראים בעלי אוזניים. %break כי יש גילוי מיוחד ביסוד מחסד העליון, הנמשך מקו ימין שבבינה. וע"כ נקרא הממונה על החסד הזה בשם עזריאל סבא, כי חו"ב נקראים זקנים. והוא ממונה על שישים ריבוא מחנות. %break כי 600 נמשכים לו מחג"ת נה"י דבינה, שספירותיה מאות. ואלף הוא הארת חכמה, שכל אחת כלולה ממנה. וע"כ הם שישים ריבוא. %break ג"ר דתבונה נקראים אוזניים, שבהם מאירים חסדים ולא חכמה. ו"ק דתבונה מכונים עיניים, שבהם מאירה החכמה. וע"כ הוא מושך מבינה ב' בחינות אלו. %break ונודע שבאוזניים נתקנה מדרגה עקומה, לשמוע טו"ר. ומדרגה עקומה פירושו אלכסון, שמלכות ובינה, ב' רוחות מערב וצפון, נכללו זה בזה ונעשו אלכסון. שהוא עירוב ומיתוק דמדה"ד במדה"ר. %break וע"כ שומעים טוב למי שזוכה, כלומר, שמקבלים תפילתו במדה"ר שבאלכסון. ושומעים רע למי שלא זכה, שמקבלים תפילתו במדה"ד. %letter 140 .140 ואם תפילה נשמעת לאוזניו של אדם, אין מי שיקבל אותה למעלה, ושוב אין מקבלים אותה אחרים, ממי ששמע אותה תחילה. משום זה צריכים להישמר, %break שלא תישמע התפילה לבני אדם, כי דיבור התפילה מתאחד בעולם העליון, בז"א, ודיבור העולם העליון אינו צריך להישמע. %letter 141 .141 מי שקורא בספר התורה, אחד קורא, והאחר שותק. ואם שניים קוראים בתורה, גורעים האמונה שלמעלה, משום שקול ודיבור אחד הכול אחד. אבל שני קולות ושני דיבורים הוא גירעון ופגם באמונה, %break המלכות. אלא שיהיה קול ודיבור אחד כמו שצריך, כדי שקול, ז"א, ודיבור, המלכות, יהיו אחד. התפילה צריכה להיות בדיבור בלי קול, שלא יישמע לאוזן אדם: %break א. כי המלכות, שממנה נמשכים בני האדם, מתוקנת מב' נקודות, ממלכות דמדה"ד, שאינה ראויה לקבל אור, וממלכות המתוקנת בבינה, מדה"ר, הראויה לקבל האור. %break וגם האדם מעורב מב' נקודות אלו. ואם זכה, אז מדה"ד בהסתר ומדה"ר בגילוי, והוא ראוי לקבל אור העליון. ואם לא זכה, התגלה בו מדה"ד, וכל האורות פורחים ממנו. %break וע"כ נתקן אוזן העליון במדרגה עקומה, לקבל תפילת אדם צדיק, שזכה שמדה"ד שלו בהסתר, כדי שהאוזן המקשיב לא יעורר מדה"ד הגנוז בדיבורי התפילה. ולפיכך, %page 296 אם אדם אחר שומע התפילה מטרם שתעלה למעלה, הרי אותו אדם מעורר מדה"ד הגנוז בדיבור התפילה. ואז כבר אינה יכולה להישמע למעלה, כי אינה ראויה לקבלת שפע. %break ב. כי דיבור התפילה היא מלכות. והמתפלל צריך להיות מרכבה למלכות. וע"כ התפילה צריכה לעלות ולהיכלל במלכות העליונה, הנקראת דיבור. ואז המלכות מתייחדת עם ז"א, הנקרא קול, והתפילה מתקבלת, שמקבלת השפע מז"א. %break ולפיכך אסור לעורר קול של אדם בתפילה, כדי שישרה בה קול העליון, ז"א. כי הדיבור עולה למלכות ומתאחד עם ז"א ע"י המלכות, ומקבל קול ממותק מז"א. ואז ראויה התפילה לקבלת השפע, ודיבור העולם העליון אינו צריך להישמע ע"י קול של אדם. %break וכעין זה הקורא בתורה, צריך להיות מרכבה לז"א, שנקרא תורה. והקול של הקורא הוא במקום הקול של ז"א. וע"כ אסור להישמע קול אחר עימו, קול אדם המעורב במדה"ד. %break ואם שניים קוראים בתורה, גורעים האמונה שלמעלה, כי קול האדם פוגם את קול הקורא בתורה, והמלכות של מעלה אינה ראויה לקבל שפע מז"א. משום שקול ודיבור אחד הכול אחד. %break שגורם למעלה, שהקול, ז"א, והדיבור, מלכות, מזדווגים בזיווג אחד. ואם מתחבר עימו קול ודיבור של אדם, פוגם הזיווג הזה. %letter 142 .142 שם הממונה ההוא עזריאל סבא, וכשהתפילה עולה בחשאי, כל אלו שישים ריבוא מחנות, וכל אלו בעלי העיניים, וכל אלו בעלי אוזניים, כולם יוצאים ונושקים אותו הדיבור של התפילה העולה. כמ"ש, עיני ה' אל צדיקים ואוזניו אל שַׁוועתם. %break עיני ה' אל צדיקים, אלו הם בעלי העיניים שלמטה, המלאכים שברקיע היסוד דעשיה. משום שיש בעלי עיניים למעלה בג"ר, כי עיניים הן חכמה. אבל אלו העיניים הן עיני היסוד. ע"כ כתוב, עיני ה' אל צדיקים, כי היסוד נקרא צדיק. ואוזניו אל שוועתם, אלו הם בעלי האוזניים. %letter 143 .143 הרקיע השלישי, נו"ה דעשיה. תפילה עולה ומגיעה לרקיע ההוא. ושם הממונה גְדַרְיָה, ועימו כמה שרים וכמה ממונים. והוא משמש ג"פ ביום, בשעת נסיעת ג' קווים למעלה באצילות, %break כנגד שרביט אחד של אור היוצא, עולה ויורד ואינו עומד על מקום אחד. שכוונתו להמשיך הארת החכמה שבשמאל, המכונה שרביט של אור. %break כי המילה מורכבת משתיים, שר ביט, אשר שׁר הוא ראייה, כמ"ש, יָשוֹר על אנשים. ביט היא ראייה מלשון הבטה. והארת החכמה נקראת ראייה. וזהו השרביט הנוסע ג"פ ונגנז. %break כי אין החכמה נגלית אלא רק בשעת נסיעת ג' קווים בג' מקומות, חולם שורוק חיריק. וככלות הנסיעה תכף נגנזת. %break וכשהתפילה עולה, שהיא קו האמצעי, הנושאת מסך דחיריק, יורד השרביט, הארת השמאל, ומשתחווה לפני התפילה הזו, כלומר שמרכין ראשו, שפירושו, שמעלים הג"ר שלו הנקרא ראש. כי קו האמצעי ממעט את השמאל מג"ר ע"י מסך דחיריק. %break והרקיע השלישי, נו"ה דעשיה, נקרא רקיע השרביט, ע"ש השרביט הפועל בו. %letter 144 .144 וכשתפילה עולה, אותו הממונה, אחר שהשתחווה אל התפילה, היכה עם שרביט בסלע החזק המאיר, העומד באמצע הרקיע. ויוצאים מתוך הסלע שע"ה (375) חילות, שהיו גנוזים שם מיום שירדה התורה לארץ, משום שהתעקשו למאן ולעכב שלא תרד התורה לארץ. %page 297 וגער בהם הקב"ה, ונכנסו לתוך הסלע ההוא. ואינם יוצאים משם, חוץ מאותו הזמן שהתפילה עולה למעלה. אז פותחים ואומרים, ה' אדונינו מה אדיר שׁמך בכל הארץ. זוהי התפילה, שנקראת אדיר, משום שהיא עולה על כל אלו הרקיעים. אז, הם משתחווים לה. %break אלו המלאכים שקטרגו על התורה, קו אמצעי, שלא תימשך לארץ, שהיא המלכות, ולעולמות בי"ע, היו נמשכים מקו השמאל. ורצו שבמלכות ובבי"ע תהיה השליטה לשמאל, %break ולא לקו אמצעי, תורה, שממעט ג"ר מהארת השמאל. וע"כ נאמר, משום שהתעקשו למאן ולעכב שלא תרד התורה לארץ, למלכות, הכוללת בי"ע. %break אבל הקב"ה, קו אמצעי, גער בהם והכריח אותם לקבל את הארת קו האמצעי, ולהיעלם. ואז נעלמו בתוך הסלע החזק המאיר, העומד באמצע הרקיע, כלומר בכוח הדין שבקו האמצעי. %break ואינם יוצאים משם, חוץ מאותו הזמן שהתפילה עולה למעלה. כי אין התפילה עולה אלא בהתעוררות קו השמאל, בינה ותו"מ, שנפלו לתחתון וחזרו למעלה מרקיע, ונעשו קו שמאל, שהם לוקחים עימהם גם התפילה, שהייתה דבוקה בהם בעת נפילתם. %break וע"כ מקבל הממונה אז את השרביט, שהוא הארת השמאל. הרי שבעֵת עליית התפילה, יוצא הארת השמאל לשליטתו. %break וכשהיכה עם שרביט בסלע החזק המאיר, העומד באמצע הרקיע, ויוצאים מתוך הסלע שע"ה חֵילות, שאז מתעוררים ומקבלים הארת השמאל מהשרביט. אז פותחים ואומרים, %break ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ. שהתפילה העולה על הרקיעים, היא אדירה, משום שכוללת בתוכה המסך דחיריק דקו אמצעי, הממעט בכוח את קו השמאל מג"ר. %break וע"כ, אז הם משתחווים לה, שמרכינים ראשם, שאינם ממשיכים מהג"ר דהארת החכמה, אלא מהו"ק בלבד. ונקראים שע"ה חילות, כמ"ש, ואל קין ואל מנחתו לא שעה, %break כי מנחתו הייתה מבחינת שע"ה חילות הללו, שגער בהם הקב"ה ונעלמו בסלע, ונפלו פניהם. וע"כ גם קין נפלו פניו. %letter 145 .145 מכאן והלאה מתעטרת התפילה בעטרות עליונות ועולה לרקיע הרביעי, ת"ת. ואז יוצא השמש, ת"ת, במדרגותיו, ושַׁמְשיאל, הממונה העליון, יוצא. ושס"ה (365) מחנות עולים עימו לתוך הרקיע ההוא, %break ונקראים, ימות החמה, משום שהם מדרגות נמשכות מהחמה, ת"ת. וכולם מעטרים את התפילה בעטרות בשמים של גן העדן. %letter 146 .146 ושם מתעכבת התפילה, כדי להתדבק באוויר דגבורה, במדרגות אשר שם. כי ברקיעים הקודמים, נה"י, לא הייתה צריכה להתעכב כל כך, מפני שהם נכללים בת"ת. ומתעכבת עד שכל המחנות עולים עימה לרקיע החמישי, גבורה. %break ושָׁם ממונה אחד, גדריאל, והוא בעל מלחמות של שאר העמים. כי הגבורה, הוא קו שמאל, שהעמים נאחזים בו. וכשהתפילה עולה, כשנושאת בתוכה המסך דקו אמצעי, הממעט את קו השמאל מג"ר, אז מזדעזעים הוא וכל המחנות שלו, %break ונשבר כוחם, ויוצאים ומשתחווים, שמרכינים ראשם, הג"ר שלהם, ומעטרים לתפילה ההיא. %letter 147 .147 ועולים עימה עד שמגיעים לרקיע השישי, החסד. אז יוצאים כמה צבאות וכמה מחנות, ומקבלים את התפילה ההיא, עד שמגיעים לשבעים שערים, חג"ת נהי"מ, שכל אחת כלולה מעשר. %page 298 כי החסד כולל כל ז"ת. ששם עומד הממונה העליון ענפיאל, ומעטר התפילה בשבעים עטרות. %letter 148 .148 וכיוון שהתפילה מתעטרת בכל אלו העטרות, אז מתחברים כל החיילים של כל הרקיעים, שליוו את התפילה מרקיע לרקיע עד כאן, ומעלים את התפילה לרקיע השביעי, בינה, %break הכוללת ג"ר, ונכנסת התפילה לשם. וסנדלפון, השר המכובד העליון, שכל מפתחות אדוניו בידו, מכניס את התפילה לשבעה היכלות דיצירה. %letter 149 .149 שבעה היכלות אלו הם היכלות של המלך, כלומר, שבעה היכלות דמלכות דאצילות, ששם מזדווג המלך, ז"א. והתפילה ההיא, כשמתעטרת בכל אלו העטרות, כשעולה שם, מחברת ז"א ומלכות ביחד, להתעטר למעלה, להיות הכול אחד כראוי. %break והשם של הקב"ה, המלכות, יתעטר מכל הצדדים למעלה ולמטה, להיות אחד עם ז"א. ואז כתוב, ברכות לראש צדיק. שהיסוד, שנקרא צדיק, משפיע ברכות במלכות. %letter 150 .150 אשרי חלקו של אדם, שיודע לסדר תפילתו כראוי. בתפילה זו שמתעטר בה הקב"ה, הוא מחכה, עד שיגמרו כל תפילות ישראל לעלות, ונכללות בתפילה השלמה. ואז הכול הוא בשלמות כראוי למעלה ולמטה. %letter 151 .151 יש מצוות התורה התלויות בדיבור, כמו שיש אחרות התלויות במעשה. והן שש מצוות, ונוהגות גם כאן בתפילה: א. לְירְאָה את השם הנכבד והנורא, ב. לְאַהֲבָה אותו, %break ג. לברך אותו, ד. לייחד אותו, ה. שיברך הכוהן את העם, ו. למסור נשמתו לו. %break ואלו שש מצוות, הנוהגות בתפילה, הן תלויות בדיבור. חוץ מאלו המצוות התלויות במעשה, כמו ציצית ותפילין. %letter 152 .152 והזוהר מפרש שש מצוות: א. ליראה את השם הנכבד והנורא. מצווה זו נוהגת באלו התשבחות שאמר דוד המלך, ובקורבנות שבתורה, ששם צריך האדם לירוא מפני אדונו. משום ששירים ההם עומדים במקום שנקרא יראה, המלכות. %break וכל אלו הללויה שכתוב, הם יראת הקב"ה, המלכות. וצריך האדם לשים רצונו בשירים אלו, ביראה. %letter 153 .153 ב. לברך אותו. כיוון שהגיע האדם לברכת ישתבח, ישים רצונו לברך אל הקב"ה, כמו ברכת יוצר אור, יוצר המאורות. ג. לאהבה אותו. כשמגיע לברכת אהבת עולם, ואל הכתוב, ואהבת את ה' אלקיך, שזה אהבת הקב"ה. %break ד. לייחד אותו, כמ"ש, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. שכאן נמצא הייחוד של הקב"ה, לייחד שמו ברצון הלב כראוי. ומשם והלאה זיכרון של יציאת מצרים, שזו מצווה להזכיר יציאת מצרים, כמ"ש, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים. %letter 154 .154 ה. שיברך הכוהן את העם. כדי לכלול ישראל יחד, בשעה שלוקחים ברכות שלמעלה, כי באותה שעה מקבלת כנ"י, המלכות, ברכות. %break ו. למסור נשמתו לו. שעת רצון למסור לו נפשו, ולתת לו הנשמה ברצון הלב, כשנופלים על פניהם, ואומרים, אליך ה' נפשי אשא, שיכוון אליו ליבו ורצונו, למסור לו הנפש ברצון שלם. ואלו הן שש מצוות העומדות בתפילה, העולות כנגד 600 מצוות התורה. %page 299 %letter 155 .155 הרי י"ג (13) מצוות אחרות יש בתורה, כי יש תרי"ג (613) מצוות, ולמה נאמר ששש מצוות הן כנגד 600? י"ג מצוות אלו עומדים להמשיך י"ג מידות הרחמים, שהכול כלולים בהם. %break שי"ג מידות הרחמים שאנו אומרים, הן כנגדם. ושש מצוות אלו, שהתפילה מתעטרת בהן, הן כנגד חג"ת נה"י, שהתפילה, המלכות, מקבלת מז"א. %letter 156 .156 אשרי חלקו מי שיָשים ליבו ורצונו לזה, ולהשלים אותם בכל יום. ובאלו תלויים דברים אחרים רבים. אבל כשמגיע האדם למקומות אלו, צריך לכוון ליבו ורצונו להשלים מצווה התלויה בדיבור. ואז מכריזים עליו ואומרים, ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בךָ אתפָּאָר. %letter 157 .157 ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. הקהיל אותם, כדי למסור להם שבת כמקודם. כי מקודם שעשו ישראל את העגל, מסר להם את השבת. וזוהי שלא שמרו הערב רב. כיוון ששמעו, שכתוב בה, ביני ובין בני ישראל, אמרו, ואנו, נמנע מאיתנו הדבר הזה. %break מיד כתוב, וייקָהל העם על אהרון, לעשות העגל, ונמשכו אחריהם רבים. ואחר שמֵתו אלו מעובדי העגל, הקהיל משה את בני ישראל בלבד, ונתן להם השבת כמקודם, כמ"ש, ששת ימים תעשה מלאכה. %break %H מדורת אש שבערב שבת %letter 158 .158 לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. עניין זה נמסר לחכמים העליונים, כי שבת עניין עליון הוא. %letter 159 .159 בשעה שהגיע היום השישי לעת ערב, אז כוכב אחד מצד צפון מאיר, ועימו שבעים כוכבים אחרים, והכוכב ההוא מכה באלו שבעים הכוכבים האחרים, ונכללו כולם בכוכב ההוא, ונעשו בו כל השבעים אחד. %page 300 והכוכב ההוא מתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת מכל הצדדים. אז מתפשטת המדורה ההיא סביב אלף הרים, ועומדת עליהם כמו חוט אחד המקיף אותם. %break ששת ימים חג"ת נה"י, יום השישי יסוד. לעת ערב, בסיום היסוד, כשהעורלה, ג' קליפות, מתגברת בשליטה שלה להפריד הזיווג במלכות, שהיא השבת. אז הכוכב, שהוא קליפת רוח סערה, שיש בו דינים קשים ממסך דמלכות של מדה"ד, %break מתגבר להאיר מצד צפון, מקו שמאל, להמשיך משם החכמה מלמעלה למטה, כדרך כל הקליפות, ועימו שבעים כוכבים אחרים, שבעים שרים הנמשכים מהארת השמאל. %break ואין בהם מידת דין הקשה של רוח סערה, אלא הכוכב ההוא מכה באלו שבעים הכוכבים האחרים, כלומר, שהזדווג עימהם. ונכללו כולם בכוכב ההוא, שמידת דין הקשה שבכוכב מתפשטת בכולם. ונעשו בו כל השבעים אחד. %break והכוכב ההוא מתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת מכל הצדדים, שבחיבור עם שבעים כוכבים נעשה למדורת אש, דין קשה, הלוהט ושורף לכל הצדדים. כי דינים אלו קשים וחזקים מאוד, ואין מי שיעמוד בפניהם, ואין לו תיקון אלא גניזה. %break נה"י מכונים הרים. וכשממשיכים חכמה הם אלף הרים, כי אלף כינוי לחכמה. ושנאמר, אז מתפשטת המדורה ההיא סביב אלף הרים. כלומר, שהמדורה מתפשטת מסביב לנה"י, כדי לינוק מהם. %letter 160 .160 ומדורת האש מושכת אליה גוונים אחרים, מנה"י, שהם בפנימיות מהגוון שלה, גוון ראשון ירוק, הארת קו אמצעי. כיוון שכבר עומד הגוון הזה, עולה מדורת האש ומדלגת למעלה על הגוון הירוק הזה ונכנסת לפנים ממנו, ומשליכה את הגוון הירוק לחוץ. %break ועומד הגוון הירוק בחוץ, ומדורת האש של הכוכב, הכלול משבעים כוכבים, עומדת בפנים. כלומר, שביטלה הארת קו אמצעי, ודחתה אותה, ושלטה במקומה, מטעם שבכל מקום שמתדבקים הדינים דמידת דין הקשה, תכף מסתלקים משם האורות. %letter 161 .161 אח"כ המשיכה אחריה גוון שני, לבן, הארה מקו ימין, והלבן האיר בפנימיות. כיוון שכבר עמד הגוון ההוא, עלתה מדורת האש הזו של הכוכב, והשליכה את הגוון הלבן לחוץ, והיא נכנסה בפנימיות. וכן כל שאר הגוונים, השליכה אותם לחוץ, %break והיא נכנסה בפנים והתקרבה אל הנקודה הנסתרת, עטרת יסוד, לקבל אור. כי אם הייתה מתקרבת, היה האור מסתלק מהיסוד, והיא הייתה מקבלת אותו. אמנם נעשה תיקון שלא תוכל להתקרב. %letter 162 .162 ואֵרֶא, והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. יחזקאל ראה המראה ההוא בתיקון שאינו עומד, אלא בשעה שהכוכב ההוא שולט. כי אינו שולט תמיד, כי נגנז. התבאר, %break שרוח סערה בא לכבוש כל העולם לפני נבוכדנצר. אבל רוח סערה הוא כוכב שבלע שבעים כוכבים אחרים. %break וזהו רוח סערה שראה אליהו, שכתוב עליו, מפרק הרים ומשבר סלעים, כי אין כוח שיעמוד לפניו. וזהו העומד תמיד לפני כל הקליפות מבחוץ, כדי לשמור אותם שמבפנים ממנו, כקליפה השומרת המוח. שאע"פ שנגנז, נמצא כוחו תמיד מחוץ כל הדינים, %break כדי לשמור אותם, מטעם היותו שורש כל הדינים. ואם היה מתבטל, היו מתבטלים עימו כל הדינים. %letter 163 .163 ונקרא סערה, משום שסוער הכול למעלה ולמטה, ואין מי שיעמוד לפניו. באה מן הצפון, כי כמ"ש, מצפון תיפתח הרעה. הוא עצמו דינים קשים של המסך דמלכות דמדה"ד, אבל בא מן הצפון, למשוך חכמה מקו שמאל, כדרך כל הקליפות. %break כי כמה בחינות אחרות חוץ מצפון, נאחזות ברוח סערה ההוא. וע"כ יוצא מן הצפון, שקיבל גם דינים דצפון. %letter 164 .164 הקליפה השנייה שביחזקאל נקראת ענן גדול, משום שהיא פסולת הזהב. ונאחזת בצד צפון, בקו שמאל, והיא הנקודה האמצעית העומדת במקומות החרבים. ומשום שידע לפתות את חוה, הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב, חוץ מארץ ישראל. %break בזמן שישראל שרו בתוכה, לא שלטה עליה. ואח"כ כשחטאו ישראל, שלטה גם על הארץ הקדושה, כמ"ש, השיב אחור ימינוֹ מפני אויב. %break הקליפה, הנקראת ענן, היא פסולת הזהב, מקו שמאל ממש. כשהארת החכמה מקו שמאל, המכונה זהב, מאיר מלמטה למעלה, אז הוא זהב טוב. וכשהארת החכמה נמשכת מלמעלה למטה, %page 301 אז הוא נעשה פסולת הזהב. הרי שענן גדול, פסולת הזהב, היא מעצם קו השמאל ממש. %break אבל רוח סערה היא מדינים דנוקבא, ממסך דמלכות, אלא שבא מן הצפון. והיא נקראת נקודת החורבן. ומשום שפיתה את חוה להמשיך מלמעלה למטה, שזה היה חטא עצה"ד. משום זה הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב, שנאחז במלכות, %break נקודת היישוב. וכן על ארץ ישראל אחר החורבן. כי היא שולטת בכל מקומות החורבן. %letter 165 .165 ענן גדול, הוא ענן של חושך, שהחשיך כל העולם. הענן ההוא, כמ"ש, וענן ה' עליהם יומם, וכמ"ש, ועננךָ עומד עליהם, זהו ענן המאיר ומזהיר, וכל האורות נראים בתוך הענן ההוא. %break אבל ענן זה דקליפות, הוא ענן חושך, שאינו מאיר כלום, אבל מונע כל האורות, שאינם יכולים להיראות מפניו. %letter 166 .166 ענן גדול. אם הוא חושך, למה נקרא גדול, והרי קטן הוא? אלא הוא גדול, משום ששולט, כלומר, שהוא גדול בשליטה, להיותו נמשך מהחכמה שבקו שמאל. ועוד, %break נקרא גדול, משום שהחושך שבו הוא גדול, כיוון שמכסה כל האורות ואינם נראים לפניו. והוא גדול, מכל הדברים הנעשים בעולם. %letter 167 .167 ואש מתלקחת. האש של דין קשה אינה עוזבת אותו לעולם. הקליפה עצמה אינה אש, אינה דין קשה. אלא שהאש עלתה מלמטה מרוח סערה, והתלקחה בה ואינה עוזבת אותה לעולם. %break ונוגה לו סביב. אע"פ שכל זה נמצא בקליפה דאש מתלקחת, מ"מ נוגה לו סביב. אע"פ שצד הזה טומאה, נוגה לו סביב, שיש נוגה והארת הקדושה מסביב. וע"כ אין האדם צריך לדחות אותו לחוץ, משום שנוגה לו סביב, שיש לו צד קדושה של האמונה, %break ואין צריך לנהוג בו ביזיון, וע"כ צריך לתת לו חלק בצד הקדושה של האמונה. %break כי ג' קליפות אלו הן נגד הדינים שבמלכות, בז"א, ובבינה: רוח סערה, נגד הדין קשה שבמלכות, ענן גדול, נגד הדין קשה שבגבורה דז"א, אש מתלקחת, נגד הדינים שבבינה שהמלכות עלתה בה. %break ועל הקליפה השלישית הזו כתוב, ונוגה לו סביב, שהיא קרובה לקדושה, כי היא נמשכת מהמוקש ששמים על פני התנין, כדי שלא יקטרג בזנב שלו. ונמצא, שהוא משמש לקדושה, כמ"ש, ונוגה לו סביב. וע"כ אין צריך לנהוג בקליפה זו ביזיון, %break אלא לתת לה חלק בקדושה, שמניחים אותה להיאחז בבינה, אע"פ שבבינה עצמה אין דינים כלל. אלא שהוא מחמת המלכות שעלתה לשם, כי זה בחינת מוקש לקליפות. %letter 168 .168 וכי נוגה לו סביב. כתוב בדרך תמיהה. ע"כ צריך לנהוג ביזיון באש מתלקחת. כי נוגה בפנים, ואינו עומד מחוץ ומסביב לאש מתלקחת. ומשום שנוגה בפנים, כתוב, %break ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. מתוכה של הנוגה ההוא. כעין החשמל, אותיות חש מל, שפירושו, חיוֹת אש ממללות. %break ע"כ צריכים לנהוג ביזיון בקליפת אש מתלקחת, אע"פ שמשמשות לקדושה, כי הקדושה אינה מחוץ לקליפה, כלומר, שאין הקדושה מתגלה, אלא אחר שמתבטלת הקליפה ונדחית, שזה נחשב שהקדושה היא בפנימיות הקליפה, %page 302 והקליפה שומרת וסובבת אותה בחוץ. ע"כ צריכים להנהיג בה ביזיון ולדחות אותה, כדי שתתגלה הקדושה. ונאמר, מתוכה של הנוגה ההוא, שהחשמל אינו מתוך אש המתלקחת. ונאמר, חיות אש ממללות, שנמשך הארתם מזיווג קול ודיבור, שהם זו"ן. %letter 169 .169 כשהעורלה שורה על ברית הקדוש, לטמא את המקדש, כלומר העטרה, המלכות, אז המקדש מתעכב מלגלות אות ברית, כלומר אורות חסדים המגולים בהארת חכמה, מתוך העורלה. וכשנוגה נכנס בפנים, ומפריד בין העורלה ובין המקדש, אז נקרא חשמל, %break שפירושו חש ומתגלה. בחשמל כתוב גם, מל, הרומז על אות הברית, שמתעכב מלגלות אורותיו מחמת העורלה. ועתה, כיוון שכבר מל, מתגלה, ויהיה פירושו, חש לגלות משום שכבר מל העורלה. %break העורלה כוללת ג' קליפות: רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת. וכשהיא קרובה ליסוד ורוצה לינוק משם, אז כל האורות נסתמים. ונוגה, הארת חכמה, כשנכנס לפנים אל היסוד, מבטל ומפריד כל הקליפות. והן בורחות, כמו שהחושך בורח מפני האור. %break ואז מתגלים החסדים המגולים מהיסוד, קו האמצעי. ונקרא האור חשמל, מחמת שחש להתגלות, בשעה שמל את העורלה. %letter 170 .170 האור של הקליפות היה נראה ואינו נראה, שעוד הייתה בהם נר דקיק, שהייתה נראית פעם. וכאשר התגלה החשמל, עבר האור שלהם לגמרי. %letter 171 .171 בנוגה הזה פיתה הנחש את האישה, חוה, לקחת אור. וע"כ כתוב, וחָלק משמן חכָּהּ. כי שם האור הזה כנגד הברית, ומשום זה פיתה אותה ולקחה אורו. וזהו הפיתוי שפיתה את האישה, כמ"ש, נופת תיטופנה שפתֵי זרה. %break הקליפה דענן גדול פיתה את חוה לעצה"ד. שנאמר, ומשום שידע לפתות את חוה, הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב. וכאן נאמר, בנוגה הזה פיתה הנחש את האישה. אמנם אין הפירוש, שנוגה פיתה אותה, אלא הקליפה דענן גדול, הנחש, הוא שפיתה אותה. %break באיזה אור וכיצד פיתה אותה? פיתה אותה להמשיך ולקחת אור הנוגה הזה. שהראה לה איך הנוגה הזה מאיר על הברית, ומפריד ומבריח כל הקליפות, ומבער כל הרע, להיותו הארת החכמה. ומחמת זה היה כוחו של הנחש יפה, %break לפתות אותה לקחת האור הזה. אמנם כשהנוגה מאיר בעניין הברית, הוא מאיר מלמטה למעלה, כדרך קו האמצעי, שהוא הברית, יסוד. %break אבל הנחש, הקליפה דענן גדול, פיתה אותה להמשיך אור הנוגה הזה מלמעלה למטה, בדרך הענן הגדול. ובזה הכשיל אותה. ולומדים, שחטא עצה"ד היה שסחטה ענבים, %break שהמשיכה הארת חכמה מלמעלה למטה, כדרך הקליפה דענן גדול. וזהו שהנוגה חציו קדושה וחציו קליפה: %break א. אם דבוק בברית קודש, שמאיר רק מלמטה למעלה, הוא החצי דו"ק דג"ר, קדושה גדולה, ב. אם הקליפות מתקרבות למשוך ממנו חציו השני, ג"ר דג"ר, הנמשך מלמעלה למטה, אז היא קליפה טמאה, ענן גדול. %letter 172 .172 ביום השישי, יסוד, כשמגיע עת הערב, בסיומו, מדלגת לבפנים מדורת אש, רוח סערה, ועולה למעלה להיכנס לתוך הגוונים. אז מיתקנים ישראל למטה, ומסדרים סעודות, ועורכים שולחנות, כל אחד שולחנו. אז יוצאת שלהבת אחת, %page 303 הדינים דמלכות הממותקת בבינה, ומכה במדורת אש, שמתחבר עימו. כיוון שהיכה בה והתחברו, מתגלגלות יחד שלהבת ומדורה, ונכנסות בנקב תהום הגדול, ונסתרות ויושבות שם. %break אחר ששלהבת מצד מלכות הממותקת בבינה, היכתה והתחברה עם מדורת האש, שהוא רוח סערה ממסך המלכות דמידת דין הקשה, אז קיבלה המדורה דינים הממותקים בבינה מהשלהבת, ודיניה עצמה הקשים התבטלו, וע"כ התגלגלו שתיהן לתהום הגדול, %break ששם מקום דינים דבינה. כי מקום דינים דמלכות נקראים תהום הקטן. וכיוון שהתבטלו דינים הקשים של מדורת האש, אז יכלו להתגלות אורות השבת. %letter 173 .173 ואותה השלהבת היא מצד ימין, נקודת החולם, שבה עלתה המלכות לבינה ונמתקה. ומשום שהיא מצד ימין, העבירה הדינים של אותה המדורה, והכניסה אותה לנקב תהום הגדול, מטעם כי הקליפה רוצה להיאחז תמיד במקום יותר עליון. %break וע"כ כיוון שניתן מקום לקליפה של מדורת האש להיאחז בבינה, ע"י החיבור שלה עם השלהבת, תכף עזבה הדינים של המלכות, ועלתה לדינים דשלהבת, שהם נאחזים בבינה, והתחברה עימה. ויושבת שם בתהום הגדול עד שיוצא השבת. %break כיוון שיוצא השבת, צריכים עם ישראל לברך על האש. וע"י הברכה מלמטה יוצאת השלהבת, ויוצאת ושולטת על המדורה כל הלילה של מוצאי שבת. והמדורה נכנעת, שכוחה נגנז. %break %H מהו שבת %letter 174 .174 כיוון שנכנס השבת והמדורה ההיא הסתתרה בתהום הגדול, אז כל האשוֹת דאש קשה הסתתרו ונכנעו, כי המדורה, רוח סערה, היא שורש כל הדינים הקשים. ואפילו האש של גיהינום, והרשעים שבגיהינום, יש להם מנוחה, %break והכול שלמעלה ושלמטה יש להם מנוחה. כשיוצאת השבת וישראל מברכים על האש, אז יוצאות כל האשות שהסתתרו, כל אחת למקומה. וכדי שלא לעורר אש אחרת מאלו שהסתתרו, כתוב, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. %letter 175 .175 וכשנכנסת השבת, הכרוז קורא בכל הרקיעים, היתקנו המרכבות, היתקנו המחנות, לפני אדוניכם. אז יוצא רוח אחד מצד דרום, אור החסד, והרוח ההוא נפרש על כל אלו הצבאות והמחנות שבצד ימין, ומתלבשים בו. %break והרוח ההוא נקרא, לבוש כבוד של שבת. אז השולחנות שבני אדם עורכים בעוה"ז, מיתקנים בהיכל אחד, המלכות. אשרי חלקו של אדם, שעריכת שולחנו נראית שם כראוי, והכול נמצא מתוקן בלי בושה, איש לפי כוחו. %letter 176 .176 כשבאה השבת, צריכים עם קדוש לרחוץ עצמם משימוש של חול, משום שבחול רוח אחר הולך ומשוטט ושורה על העם. וכשאדם רוצה לצאת מהרוח ההוא, ולבוא ברוח אחר קדוש עליון, הוא צריך לרחוץ עצמו, שישרה עליו רוח עליון קדוש. %letter 177 .177 כל אלו שישה ימים, חג"ת נה"י דז"א, מתאחדים בנקודה אחת קדושה, המלכות, וכל הימים התאחדו בה. ויש ימים אחרים, העומדים בחוץ בס"א, חג"ת נה"י דקליפות. %page 304 ויש ימים אחרים, העומדים בפנים מעיגול הקדוש, חג"ת נה"י דמלכות, ומתאחדים בנקודה הקדושה, המלכות דמלכות. %letter 178 .178 וישראל הקדושים, וכל אלו העוסקים בקדושה, בכל ימי השבת, מתאחדים כל אלו ששת הימים שלהם, באלו ששת ימים שבפנים, חג"ת נה"י דמלכות, המתאחדים בנקודת המלכות דמלכות, ומתאחדים בה כדי לשמור אותה. %break וכל אלו ששת ימי השבת, הם של נקודה הנסתרת, חג"ת נה"י דמלכות. כיוון שבא השבת, אז עולה הנקודה, המלכות דמלכות, ומתעטרת ומתאחדת למעלה, וכולם נסתרים בה. %break המלכות, שנקראת נקודה, מקבלת מז"א ששת ימים שבו, חג"ת נה"י. וא"כ יש בה ב' בחינות: חג"ת נה"י שקיבלה מז"א, ובחינתה עצמה. וההפרש ביניהם הוא, כי חג"ת נה"י שקיבלה מז"א, הוא אור החסדים. ובחינתה עצמה, הנקראת נקודה, הוא אור החכמה. %break ולפיכך ששת ימי המעשה, הם חג"ת נה"י דמלכות שקיבלה מז"א. ושבת היא בחינת שליטת הנקודה שלה עצמה. ובחינת ששת ימי המעשה, חג"ת נה"י שלה, הם נסתרים בה, שאינם שולטים ואינם נראים, ורק המלכות מבחינתה עצמה היא השולטת והנראית. %letter 179 .179 יש ימי חול, חג"ת נה"י דס"א, והם עומדים לחוץ אל העמים. ימי השבת, שהם ששת ימי השבוע, עומדים לישראל, שהם חג"ת נה"י דמלכות. וכשעולה הנקודה, מלכות דמלכות, %break כלומר, המלכות מבחינתה עצמה, הכול נגנז, כל ו"ס חג"ת נה"י שבה נגנזות, והיא עולה. כיוון שהיא עולה, נקראת שבת. %letter 180 .180 למה נקראת בשם שבת? האם משום השביתה, כמ"ש, כי בו שבת מכל מלאכתו? אלא כיוון שעלתה נקודה זו ואורה מאיר, אז היא מתעטרת באבות, חג"ת דז"א, %break ואז מתחברת ומתאחדת בהם להיות אחד. ונקרא הכול שבת. כלומר, המלכות עם האבות ביחד נקראים שבת. %break שבת אותיות ש' בת. ש' שלושה אבות, המתאחדים בבת יחידה, המלכות. כי ג' אותיות ו' שבאות ש' רומזות על ג' אבות, חג"ת. ובת מתעטרת בהם. והאבות מתעטרים בעוה"ב, בינה. וזהו ש' בת, שיהיו הכול אחד. %break אין המלכות מקבלת חכמה, אלא בעלייתה מחזה ולמעלה דז"א, ששם חג"ת שלו. ויש בזה ב' מצבים: %break א. כשהוא בעניין שני מאורות הגדולים. שאז קומתם שווה, באופן שאין זה צריך לזה, ואין מקבלים זה מזה, חג"ת דז"א מקבלים מקו ימין דאמא חסדים. והמלכות מקבלת מקו שמאל דאמא חכמה. %break והמצב הזה נבחן לאחוריים. כי החכמה להיותה לבדה בלי חסדים, אינה מאירה. %break ב. כשכבר ירדה המלכות מחזה ולמטה דז"א, שאז מקבלת חסדים, ואחר שיש לה חסדים, הז"א מעלה אותה לחג"ת שלו, ששם מאיר השם ע"ב, כמ"ש, וייסע ויבוא וַיֵט, ומקבלת מהם חכמה. ומצב זה נבחן למוחין דפב"פ. %break וכיוון שעלתה נקודה זו ואורה מאיר, כי עולה לחג"ת אחר שאור החסדים מאיר בה במצב ב' דפב"פ, אז היא מתעטרת באבות, חג"ת דז"א, שמקבלת מהם חכמה מהשם ע"ב שבהם. אז היא מתחברת ומתאחדת בהם להיות אחד, לא כמצב הא' דאחוריים, %break שהיו נפרדים זה מזה, שחג"ת היו מקבלים חסדים מקו ימין דאמא, והמלכות הייתה מקבלת חכמה מקו שמאל דאמא. אלא עתה במצב הב', היא מתחברת ומתאחדת עם החג"ת, להיות עימהם אחד. %break ועתה אין המלכות עצמה מקבלת החכמה מעוה"ב, מבינה, כמו במצב הא', אלא המלכות מקבלת החכמה מחג"ת דז"א. והחג"ת מקבלים החכמה מעוה"ב, ומשפיעים למלכות. %page 305 ולכן נאמר, שזהו ש' בת, שיהיו הכול אחד. שהאבות ש', והמלכות בת, מרומזים בשם אחד, שבת, להורות, שהם עתה במצב הב', אחד, ולא נפרדים במצב הא'. וזהו שבת. %letter 181 .181 שבת הגדול, שהיא בינה, והיא למעלה, ששם החכמה נסתרת ואינה מגולה. למה נקראת שבת? כי נקודה שיש בה חכמה, המכונה עיניים, נקראת בת, משום שהיא העיקר של כל העין. %break ג' גוונים חג"ת יש בעין. והגוון הרביעי היא נקודה שחורה, המלכות, ובה לבד מתגלה החכמה, הנקראת עין. ע"כ היא העיקר של כל גווני העין. %letter 182 .182 עוה"ב, בינה, היא היכל לנקודה העליונה, לחכמה העליונה. וכשהיא עומדת ולוקחת בכנפיה את האבות, לעטר אותם למעלה, אז נקראים הכול שבת. באופן, %break כשהאבות מתעטרים למעלה בנקודה העליונה, נקראים שבת. וכשהנקודה התחתונה, מלכות, מתעטרת באבות, נקראת שבת. %break נקודה רומזת תמיד על חכמה. והרמז הוא על נקודה השחורה שבעין, הנקראת ג"כ בת עין, שהיא העיקר הראוי להיקרא בשם עין, חכמה. משום ששאר ג' גוונים שבעין הם חג"ת, %break שאין החכמה, המכונה ראייה, מתגלה בהם. לפיכך יש בפרצופי אצילות ב' פרצופים המכונים בשם נקודה: א. חכמה עילאה, או"א, ב. חכמה תתאה, המלכות. %break אמנם אע"פ שאו"א הם חכמה עילאה, אינם מגלים החכמה בפרצוף שלהם עצמם, אלא בפרצוף ישסו"ת, שנקרא בינה. %break הבינה, ישסו"ת, היכל לנקודה העליונה, או"א, שאין או"א מגלים החכמה שבהם, אלא בהיכל, בינה. אמנם גם בבינה אין החכמה מתגלה, אלא על ג' קווים חג"ת, %break המכונים אבות. ונמצא, שנקודה עליונה אינה מגלה החכמה שבה, אלא לבינה, כשהיא מעטרת ומשפיעה חכמה בג' קווים שלה, האבות. %break וכשהבינה מקבלת ג' קווים, האבות, לעטר אותם בחכמה עליונה, אז נקראים הכול שבת. כי נקודה עליונה, חכמה עליונה, המתגלה על האבות, נקראת בת. והאבות עצמם נקראים ש'. וביחד הם שבת. ונמצא, כשהאבות מתעטרים למעלה בנקודה העליונה, נקראים שבת. %break וכשהנקודה התחתונה, מלכות, מתעטרת באבות, שמקבלת חכמה, נקראת שבת. כי שבת, כולל בתוכה הארת החכמה, הנקראת בת, והארת האבות, הנקראת ש', שזה נוהג הן בבינה והן במלכות. וע"כ נקראות שתיהן שבת. %break %H נשמה יתרה %letter 183 .183 הנקודה התחתונה הזו, מלכות, כשעולה ונראית, כשמקבלת חכמה, הנקראת ראייה, ומתקשטת במוחין העליונים, אז כל חדווה נמצאת למעלה ולמטה, והעולמות כולם הם בשמחה. ובלילה הזה של שבת, מתפשטת הנקודה הזו באורותיה, %break ופורשת כנפיה על העולם, וכל השליטים האחרים עוברים, ושמירה נמצאת על העולם. %letter 184 .184 ואז מתווסף רוח הנשמה בישראל על כל אחד ואחד, ובנשמה יתרה ההיא שוכחים כל עצב וחֵמה, ולא נמצא למעלה ולמטה אלא רק שמחה. הרוח ההוא שירד והתווסף בבני העולם, %page 306 כשיורד, הוא מתרחץ בבשמים של גן העדן, ויורד ושורה על העם הקדוש. אשריהם, כשהרוח ההוא מתעורר. %letter 185 .185 בשעה שרוח יורד, יורדים עימו לגן עדן, שישים מרכבות המתעטרים לו"ק, חג"ת נה"י, שכל אחד כולל עשר, הם שישים. וכשמגיע לגן עדן, %break אז כל אלו רוחות ונשמות שבגן עדן מתעטרים ברוח ההוא. הכרוז קורא ואומר, אשריכם ישראל, עם קדוש, שרצון אדונכם מתעורר אליכם. %letter 186 .186 סוד הסודות הוא ליודעי החכמה. אשריהם, כשהרוח הזה מתעורר. הרוח הזה הוא התפשטות של הנקודה הזו, מלכות, ויוצא ממנה ומתפשט בעולם. והרוח ההוא, סוד השבת השורה למטה. וע"כ כתוב בו שמירה, ושמרו בני ישראל את השבת. %break כתוב, את השבת, לרבות הרוח ההוא השורה על הכול. וצריכים לשמור אותו, משום שנמצא עם האדם. וע"כ כתוב, שומר שבת מֵחַללוֹ. %letter 187 .187 יש עניין אחר, הרוח הזה, נהנה ביום הזה מההנאות של ישראל ומתענוגיהם. ומשום זה צריכים לתת לו עונג במאכל ובמשתה ג"פ, בג' סעודות של ג' מדרגות האמונה. והרוח הזה מקבל שמחה ותענוג באלו הסעודות של ישראל. %letter 188 .188 הרוח הזה נהנה כל ששת הימים מרוח עליון של העתיק. וביום השבת, כיוון שירד ורחץ בגן עדן בלילה, הוא מתענג מתענוג הגוף בסעודת האמונה, ומתעטר הרוח הזה מלמעלה ומלמטה, %break ומקומו בכל הצדדים, בחכמה ובחסדים, בעטרה של מעלה, חסדים, ובעטרה של מטה, חכמה. %letter 189 .189 וכיוון שנמצא עם האדם, צריכים לשמור אותו. וע"כ כתוב, ושמרו בני ישראל את השבת. שבת, נקודה תחתונה, מלכות. אֶת, רוח, התפשטות של הנקודה ההיא. כאשר התווספו קדושה וברכות מלמעלה על הנקודה ההיא, הואר הכול. %break וההתפשטות נעשתה רוח המאיר מכל הצדדים. חציו מתחלק למעלה ומאיר, וחציו מתחלק למטה ומאיר. כמ"ש, ביני ובין בני ישראל. שהרוח מתחלק בינו לבין ישראל. חלק ונחלה יש לנו יחד. %letter 190 .190 החלק של מעלה, התעטר ביום ההוא מעונג העליון הקדוש. ונהנה מזיו העליון של עתיק, כתר. חלק התחתון מתעטר ביום ההוא מעונג של מטה, שנהנה באלו הסעודות שעושים ישראל. וע"כ צריכים לענג אותו במאכל ובמשתה, בלבושי כבוד, וברוב שמחה. %letter 191 .191 וכשמתעטר חלק שלמטה, ונשמר כמו שצריך, הוא עולה למעלה, ומתחבר בחלק האחר העליון. והנקודה הזו, מלכות, לוקחת הכול מהרוח, מחלק שלמעלה ומחלק שלמטה, ונכללת מכל הצדדים. ומשום שמתעטרת בשבת מלמעלה ומלמטה, כל שאר הימים, %break חג"ת נה"י, נותנים כוח לכל, וניתנה למלכות שליטה מלמעלה ומלמטה. ובספרו של שלמה המלך נמצא העניין הזה, וביאר אותו רבי שמעון. אשרי חלקם של ישראל. %letter 192 .192 כתוב, כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת ויינפש. ויינפש, פירושו, אוי שאבדה הנפש. א"כ היה צריך לומר, אוי לגוף, שממנו אבדה הנפש. ולמה בכתוב, ויינפש, נזכרה רק הנפש? %page 307 אלא באדם יש נפש, שמקבלת ומושכת אליה רוח מערב שבת. והרוח הזה שורה בתוך הנפש ההיא ושוכן בה כל יום השבת. ואז הנפש ההיא בגדלות, ובתועלת יתרה ממה שהייתה. %letter 193 .193 כל נפשות ישראל מתעטרות ביום השבת, והעטרה שלהן היא רוח השוכן בתוכן. כיוון שיוצאת השבת ורוח עולה למעלה, אז אוי לנפש שאיבדה מה שאיבדה, %break העטרה העליונה ההיא וכוח הקדוש שהיה בה. וזהו כמ"ש, ויינפש, שפירושו, אוי לנפש, שאיבדה מה שאיבדה. %letter 194 .194 עוֹנָתם של החכמים, היודעים סודות עליונים, מליל שבת לליל שבת. אבל אנו רואים שכתר התחתון, מלכות, מקבלת מז"א בזיווג של יום. ובלילה היא נותנת מזון לכל צבאותיה, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. %break לוקחת בזיווג של יום ונותנת בלילה. הרי שאין זיווג בלילה. ואיך נאמר, שזיווג נמצא בלילה של שבת? %letter 195 .195 לילה של שבת הוא המלכות, המחלקת נשמות לכל אלו החכמים היודעים החכמה. ולא נמצא זיווג ביום אחר בשמחה שלמה בלי עירוב אחר מס"א, כמו בלילה הזה, משום שהיא מחלקת אלו הנשמות בחכמים, בצדיקים, בחסידים, כראוי. %break וכן בכל לילה, בחצות לילה, נמצא זיווג ז"א עם המלכות. אבל אינו שלם בכל הצדדים, כזיווג של ליל שבת. %letter 196 .196 ומשום זה החכמים, שיודעים סודות, צריכים לסדר השימוש שלהם בלילה הזה, משום שבכל ימי השבת יש לנו רוח אחר, השורה על העולם. ובלילה הזה, יש לנו רוח אחר קדוש, עליון, היורד לבנים הקדושים. והרוח ההוא נושב מעתיק, הכתר, %break ויורד לנקודה התחתונה, לתת בה מנוחה לכל. והרוח הזה נחלק לכל הצדדים למעלה ולמטה, כמ"ש, ביני ובין בני ישראל. %letter 197 .197 וכשאֵלו החכמים יושבים ברוח הקדוש העליון ההוא, צריכים לשמש מיטתם. כי הרוח הזה ממשיך אחריו למטה. כל אלו נשמות הקדושות וקדושים העליונים יורשים ברוח הזה נשמות קדושות לבניהם כראוי. %break %H השמירה שבשבת %letter 198 .198 כיוון שהרוח הזה שורה על העולם, כל הרוחות הרעות וכל המקטרגים הרעים מסתלקים מן העולם. ואין אנו צריכים להתפלל על השמירה, משום שישראל הם שמורים ברוח ההוא. וסוכת שלום, המלכות, פורשת כנפיה עליהם, והם נשמרים מכל. %letter 199 .199 הרי לומדים, שלא ייצא אדם יחידי לא בליל רביעי של השבוע, ולא בליל שבת, והאם האדם צריך להישמר? והרי נאמר, שבליל שבת שמורים בני אדם מכל מקטרגי העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על שמירה? %letter 200 .200 ליל רביעי שבשבוע צריכים להישמר מס"א, משום שכתוב, יהי מארת, מארת חסר ו', הרומז על מיעוט הלבנה. שמשום שהלבנה, המלכות, חסרה, כמה מחנות רוחות נכללו במארת הזה. %page 308 קללות ומארת הם במיעוטה של הלבנה, וכולם שולטים בלילה ההוא, וע"כ אסור לצאת יחידי. %letter 201 .201 בליל שבת, כל המזיקים מתפזרים להיכנס בנקב העפר, כדי שלא יוכלו לשלוט ולהזיק. משמע שמטרם שנכנסים בנקב העפר, הם יכולים להזיק. לפיכך צריך אדם יחיד להיזהר שלא ייצא יחידי, כי יוכלו להזיק לו בעודם בדרכם, בטרם ייכנסו לנקב העפר. %break ועוד, אע"פ שאינם יכולים לשלוט, הם יכולים להיראות לפעמים. ואדם יחיד צריך לשמור את עצמו שלא יראה אותם. שיכול להינזק ע"י הראייה. %letter 202 .202 אם אדם אסור לצאת בליל שבת יחידי, הרי הוא חיסרון של השמירה? אבל בשבת נמצאת שמירה לעם הקדוש. והקב"ה, כשנכנסת השבת הוא מעטר לכל אחד ואחד מישראל בנשמה יתרה, וצריכים לשמור לאותה עטרה הקדושה שהתעטרו בהם. %break ואע"פ שהמזיקים אינם נמצאים במקום יישוב, עכ"ז לפעמים הם נראים לאדם יחידי, ונחלש מזלו. וצריך האדם להתעטר בעטרה הקדושה ולשמור אותה. %letter 203 .203 סוף סוף, שמירה נמצאת לעם הקדוש, משום שסוכת שלום, בינה, פרושה על העם. כי בכל מקום שסוכת שלום נמצאת, הס"א אינו נמצא שם. וע"כ היא שמירה, והשמירה נמצאת. %letter 204 .204 יום השבת הוא שמחה לכל, והכול נשמר למעלה ולמטה. ונקודה התחתונה, המלכות, מאירה לעלות למעלה, לאו"א, ביופי ע' (70) עטרות, שמקבלת מז"ת דאו"א, שכל אחד כלול מעשר, %break שהם חלקים יתרים מבליל שבת. והזקן מכל הזקנים, הכתר, מתעורר להשפיע אליה. %letter 205 .205 כשעולה האור, העם הקדוש מקדימים לבית הכנסת בלבוש כבוד, בשמחה, ומתעטרים בעטרה הקדושה שלמעלה. וברוח הזה, שהוא הנשמה היתרה, העומד עליהם למטה, משבחים בשירות ובתשבחות. והתשבחות עולות למעלה, %break ועליונים ותחתונים כולם הם בשמחה, ומתעטרים כולם יחד. פותחים העליונים ואומרים, אשריכם עם קדוש בארץ, שאדוניכם מתעטר עליכם, וכל הצבאות הקדושים מתעטרים בשבילכם. %letter 206 .206 היום הזה הוא יום של הנשמות, ואינו יום הגוף. משום שהוא שליטת צרור הנשמות, הבינה. ועומדים עליונים ותחתונים כולם בזיווג אחד, בעטרה של רוח יתרה העליון הקדוש. %break %H תפילת השבת %letter 207 .207 תפילת השבת של העם הקדוש. ג' תפילות נמצאות ביום הזה כנגד ג' שבתות, בינה ז"א ומלכות, השולטים ביחד. וכולם אחד. וכיוון שבאו העם הקדוש לבית הכנסת, אסור לעסוק אפילו בצורכי בית הכנסת, אלא בדברי תשבחות תפילה ותורה. %page 309 %letter 208 .208 ומי שעוסק בדברים אחרים ובדברי העולם, זהו אדם שמחלל שבת, אין לו חלק בעם ישראל. שני מלאכים ממונים על זה ביום השבת. והם שמים ידיהם על ראשו, ואומרים, %break אוי לפלוני, שאין לו חלק בהקב"ה. וע"כ צריכים להשתדל בתפילות ובשירות ובתשבחות לאדונם, ולעסוק בתורה. %letter 209 .209 היום הזה הוא יום של הנשמות, שמתעטר צרור של הנשמות, הבינה. וע"כ משבחים בתשבחות התשבחה של הנשמה, נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלקינו ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרךָ. %break ואין תשבחה אלא מצד הנשמה והרוח. והיום הזה עומד ברוח ובנשמה, ואינו של הגוף. %letter 210 .210 התשבחה של מדרגה אחרת עליונה, שהוא יום, השמש הקדוש, ז"א, אור של יום, היא ברכת יוצר אור, אור המאיר, שממנו ניזונים ומאירים כל הצבאות והמרכבות וכוכבים ומזלות, וכל אלו השולטים על העולם. %letter 211 .211 השבח של עוה"ב, בינה, ביום הזה, הוא, אל אדון על כל המעשים. והשבח הזה הוא בכ"ב (22) אותיות עליונות קדושות, המתעטרות באבות, חג"ת, ובמרכבה העליונה הקדושה, בינה. %letter 212 .212 אותיות קטנות הן כ"ב אותיות של עולם התחתון, מלכות, שהן, אל ברוך גדול דֵעה. ואין בין מילה למילה רווח אחר, אלא רק אות אחת מכ"ב אותיות רשומה בכל מילה: אל ברוך גדול דעה, וכן הלאה. %break ובעולם העליון, בינה, יש רווח וצדדים קדושים בין אות לאות. כי בא' יש חמש מילים, אל אדון על כל המעשים. ובב' יש חמש מילים, ברוך ומבורך בפי כל הנשמה. ובג' יש ארבע מילים, גודלו וטובו מלא עולם. וזהו שבח על התשבחות, %break שאותיות עליונות של יום השביעי, בינה, משבח ואומר למלך העליון יוצר בראשית, חכמה. %letter 213 .213 כשהשבח הזה עולה למעלה, שישים מרכבות עליונות שבגן עדן מזדווגים ולוקחים השבח ההוא מהעם הקדוש, ומעלים אותו להתעטר בו בכמה מרכבות עליונות, שהממונים וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מתעטרים בשבח הזה. %break וכל אלו המרכבות, וכל אלו נשמות הצדיקים, כולם עולים בשבח הזה עד הכיסא, המלכות. %letter 214 .214 כשהשבח מגיע למלכות, הנה השבח הזה שאומרים כל ישראל, עומד שם, עד הזמן שאומרים ישראל קדושה עליונה של מוסף: כתר ייתנו לך. ואז יש עלייה לאלו שלמטה לעלות למעלה, שמלכות עולה לאמא, בינה, וז"א עולה לאבא, נקודה עילאה, %break כדי שהכול יתאחד למעלה באו"א, להיות כולם אחד. ואז נמצא שהשבח הזה, אל אדון, שכבר עלה עם המלכות לבינה, אומרת אותו הבינה למלך העליון, חכמה. זוהי התשבחה העולה על כל התשבחות. %letter 215 .215 מכאן והלאה הוא סדר התפילה כמו בשאר הימים. עד, ישמח משה. שמחת מדרגה עליונה, ת"ת, הנקרא משה, והוא יעקב, עיקר האבות, קו המכריע, המייחד חו"ג, אברהם ויצחק, שהוא שמח בחלקו, במלכות. כשהכיסא, המלכות, %break עולה אליו ולוקח אותה, ומתחברים יחד. וזהו שמחת תורה שלמעלה, תושב"כ, ת"ת, השמח בתורה שלמטה, תשבע"פ, המלכות, ומתחברים זה בזה. %letter 216 .216 כיוון שהתחברו יחד, צריך האדם לכלול בשמחה ההיא את העם הקדוש, ולומר, ישמחו במלכותך שומרי שבת. %page 310 %H סוד ספר התורה %letter 217 .217 סוד ספר התורה ביום הזה. כמ"ש, ויקראו בספר בתורת האלקים מפורש, ושוֹם שֶכֶל ויבינו במקרא. שהסוד של הפסק הטעמים והמסורת, וכל אלו הדיוקים, וסודות עליונים, הכול נמסר למשה מסיני. אם התורה נמסרה למשה בכל אלו הדיוקים, %break למה ספר תורה, שהוא בכל הקדושות האלו, חסר מכל אלו התיקונים והסודות שנמסרו למשה בתורה? %letter 218 .218 אלא כשהכיסא הקדוש, המלכות, מתעטר ונכלל בתושב"כ, ת"ת, אז כל אלו הצורות וכל אלו טעמים ומסורות, כולם נכנסים גנוזים ונרשמים בתוך הכיסא הקדוש מהת"ת. %break ואלו הצורות שהכניס תושב"כ, ת"ת, בתשבע"פ, המלכות, היא מתעברת מהם, כאישה המתעברת מזכר. %break ונשארו אותיות עליונות שבתושב"כ לבדן בקדושתן בלי שום צורה. ולהראות בבית הכנסת, כי הכיסא, המלכות, מתברכת ומתעטרת מתושב"כ. ובמלכות הכניס כל אלו הצורות שהן הטעמים והמסורות, והיא מתקדשת ממנו. וצריך להראות באותיות לבדן כראוי. %letter 219 .219 ואז מתקדש הכול בקדושה העליונה כראוי. כש"כ ביום שבת. ביום הזה צריכים לעלות לתורה שבעה אנשים, כנגד שבעה קולות חג"ת נהי"מ דז"א, שהם סוד התורה, ז"א. ובזמנים ובמועדים צריכים לעלות חמישה אנשים בתוך סוד הזה. %break כי עיקרם של שבע ספירות הם חמש, חג"ת נ"ה. ויסוד הוא כולל שלהם מצד המשפיע, והמלכות כוללת אותם מצד המקבל. וביוה"כ שישה אנשים בתוך סוד העליון הזה, חג"ת נה"י דז"א. %letter 220 .220 חמישה של מועדים הם חמש מדרגות חג"ת נ"ה, למטה ממדרגת אור הראשון, שהיא בינה וג"ר, אלא למטה בז"א. והם סוד התורה, כי ז"א נקרא תורה. שישה של יוה"כ הם ו"ק, שמחשבים גם את הכולל שלהם, יסוד. %break ואין כאן תוספת על חמש ספירות עיקריות. שבעה של יום השבת הם שבעה קולות, שמחשבים גם את הכולל השני, מלכות. והכול מרמזים על ספירות ז"א. %letter 221 .221 על שלושה שבימות החול, הרומזים על חג"ת דז"א, התווסף אחד בר"ח כנגד המלכות, משום שהשמש, ז"א, מאיר בזמן ההוא ללבנה, מלכות. וזה המוסף שבר"ח, שהוא כנגד התוספת האמורה. בספר תורה צריך להישמע רק קול ודיבור אחד. %letter 222 .222 הסידור שהעם הקדוש צריך לסדר ביום הזה, ובשאר ימים שיש קריאת ספר תורה, הוא שצריכים לסדר ולתקן תיקון בכיסא אחד, הנקרא תיבה. כיסא צריך להיות בשש מדרגות חג"ת נה"י דמלכות, לעלות עליהם ולא יותר. כמ"ש, %break ושש מעלות לכיסא, המלכות. ומדרגה אחת למעלה, כנגד החכמה שבה, היא התיבה, לשים עליה ספר התורה ולהראות אותה לכל. כי התיבה, חכמה דמלכות, נותנת ראייה לספר התורה, ז"א, שאין ראייה אלא במלכות. %page 311 %letter 223 .223 כשעולה שָם ספר התורה, אז צריכים כל העם לסדר את עצמם למטה, באימה וביראה וּברְתֵת ובזיע, ולכוון את ליבם, כמו שהיו עומדים עתה על הר סיני לקבל התורה, ויהיו מקשיבים ויטו אוזניהם. %break ואין רשות לעם לפתוח פיהם אפילו בדברי תורה, וכש"כ בדברים אחרים. אלא כולם באימה, כמי שאין לו פה. כמ"ש, וכְפתחוֹ עָמדו כל העם. וכתוב, ואוזני כל העם אל ספר התורה. %letter 224 .224 כשמוציאים התורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי השמיים של רחמים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך. %letter 225 .225 ברוך שמו של ריבון העולם. ברוך כתרך ומקומך. יהי רצונך עם עמך ישראל לעולם, שגאולת ימינך תראה לעמך בבית מקדשך, ולהשפיע לנו ממיטב אורך, ולקבל תפילותינו ברחמים. יהי רצון מלפניך, שתאריך לנו חיים בטוב, %break ושאני עבדך יהיה נפקד בין הצדיקים, לרחם עליי, ולשמור אותי ואת כל אשר לי, ואשר לעמך ישראל. %break אתה, הוא הזָן את הכול ומפרנס את הכול. אתה, הוא השולט על הכול. אתה, הוא השולט על מלכים, והמלכות שלך הוא. אני עבד הקב"ה, שאני משתחווה לפניו ומלפני כבוד תורתו בכל עת ועת. לא על אדם אני בוטח, ולא על בני אלקים אני סומך, %break אלא על אלקים שבשמיים, שהוא אלקים אמת, ותורתו אמת, ונביאיו אמת, ומרבה לעשות חסד ואמת. בו אני בוטח, ולשמו הקדוש והנכבד אני אומר תשבחות. %break יהי רצון מלפניך, שתפתח ליבי בתורתך, ותיתן לי בנים זכרים עושי רצונך, ותמלא משאלות ליבי, ולב כל עמך ישראל, לטוב, לחיים, ולשלום. אמן. %letter 226 .226 ואסור לקרוא בספר התורה, אלא רק אחד לבד, וכולם מקשיבים ושותקים, כדי שישמעו דבריו מפיו, כאילו קיבלו אותה עתה מהר סיני. ומי שקורא בתורה, יהיה אחד עומד עליו, העולה לתורה, ושותק, שלא יישמע אלא רק דיבור אחד בלבד ולא שני דיבורים. %break לשון קודש צריך להיות קורא אחד, והוא אחד ולא שני דיבורים. ואם נמצאים שניים בספר תורה, הוא גירעון האמונה, וגירעון כבוד התורה נמצא בספר תורה. שצריכים רק קול אחד. %break וכן צריך להיות מתרגם אחד, שזה קליפה ומוח. כי המתרגם הוא בחינת קליפה, והקורא בלשון הקודש הוא מוח. ואין מוח בלי קליפה. %letter 227 .227 הכול שותקים ואחד קורא. כמ"ש, וידבר אלקים את כל הדברים האלה. הוא למעלה בראש ההר, וכל העם למטה. כמ"ש, ויתייצבו בתחתית ההר. וכתוב, ומשה עלה אל האלקים. %break הרי שהיה קורא אחד, ועולה לתורה אחד, למעלה בראש ההר. וכל העם בתחתית ההר מקשיבים ושותקים. וכך צריך להיות בספר תורה. %letter 228 .228 הקורא בתורה צריך לשים ליבו ורצונו לאלו הדברים שקורא. כי הוא שליח אדונו בסדר דברים להשמיע לכל העם, שהרי הוא עומד כדמיון עליון, כמו הקב"ה במתן תורה. %break משום זה, מי שעולה לקרוא בתורה, צריך לסדר הדברים תחילה בביתו. ואם לא סידר, לא יקרא בתורה. %break מאין לנו? מאותו דיבור של הקב"ה, מטרם שהשמיע התורה לעם הקדוש. כתוב, אז ראהּ ויסַפְרהּ הכינהּ וגם חקָרהּ. ואח"כ כתוב, ויאמר לאדם, הן יראת ה' היא חכמה. הרי שמטרם שהשמיע אותה לאדם, סידר כל דיבור בפני עצמו. וכך מחויב כל קורא בתורה לעשות. %page 312 %letter 229 .229 אסור למי שקורא בתורה להפסיק פרשה או אפילו מילה אחת, אלא במקום שפסק משה הפרשה לעם הקדוש, יפסיק. ולא יפסיק דברי הפרשה של השבת הזו בפרשה של שבת אחרת. %letter 230 .230 כי בשעה שהפסיקו הפרשיות, כל אחת התעטרה ועמדה לפני הקב"ה. כיוון שהשלימו להפסיק הפרשיות של כל השנה, התעטרו לפני הקב"ה ואמרו, אני משבת פלוני, אני משבת פלוני. %letter 231 .231 בשעה ההיא קרא הקב"ה ליוּפיאל הממונה העליון, ולנ"ג (53) מרכבות הקדושות שתחת ידו, כנגד נ"ג פרשיות שבתורה, שהתמנו בשימוש לתורה. וכל מרכבה ומרכבה התמנתה. %break מרכבה זו על פרשה פלונית שבשבת פלוני, ומרכבה פלונית על פרשה פלונית שבשבת פלוני. וכל אחת ואחת משמשת אל התורה של השבת שלה. %break ואסור לנו לערב אלו באלו ולא להכניס מרכבה במרכבה אחרת אפילו כמלוא שערה, ואפילו במילה אחת, או אפילו באות אחת. אלא כל אחת, כמו שפסק אותם הקב"ה, כמו שהתעטרו לפניו. וכמו שהפקיד את המרכבות על הפרשיות האלו, כל אחת על המשמרת שלה. %letter 232 .232 וע"כ כשמתעטרת פרשה זו, עולות המילים של הפרשה ההיא שנשלמה בציבור, ומקבלת אותן מרכבה ההיא הממונה על הפרשה ההיא, ומעלה אותן לפני הקב"ה. %break ואלו המילים ממש עומדות לפניו, ואומרות, אני פרשה פלונית, שהשלימו אותי ציבור פלוני, כך וכך. כלומר, אם כהלכתה או שלא כהלכתה. %letter 233 .233 אם נשלמה הפרשה כראוי לה, עולות מילים אלו ומתעטרות על כיסא הקדוש, המלכות, והמרכבה ההיא משמשת לפניה, כל מרכבה ומרכבה משמשת לפרשה של כל שבת ושבת, כל מרכבה לפרשה שלה. וכולן מתעטרות בתוך הכיסא הקדוש, %break ועימהן הוא עולה להתייחד למעלה למעלה, לז"א. ונעשה, הפרשה והכיסא וז"א, כלל אחד. משום זה אשרי חלקו מי שמשלים הפרשה כל שבת ושבת כראוי, כמו שהפסיקו אותה למעלה. %letter 234 .234 פעמיים קוראים בתורה בשבת, בבוקר ובמנחה, בשעה שהדין תלוי בימות החול, לעת ערב. כי צריכים לכלול השמאל בימין. כי התורה ניתנה משני הצדדים, כמ"ש, %break מימינו אש דת לָמו. הרי שהתורה היא אש, שמאל, ומימינו. כלומר, ימין ושמאל. וע"כ קוראים בה בבוקר, שהוא ימין, ובמנחה, שהיא שמאל. %break וע"כ ספר תורה במנחה הוא בעשרה פסוקים או יותר. אבל לא פרשה שלמה, כי פרשה שלמה אינה אלא בימין, והימין תלוי מטרם שעת המנחה. אבל במנחה היא שמאל. %letter 235 .235 בשֵני בשבוע ובחמישי בשבוע, משום שהמדרגות יורדות למטה. כי בימות החול משמשים יעקב ורחל במקום זו"ן הגדולים, שהם מלבישים מחזה ולמטה דז"א, שהם כלל התורה. כי יעקב בחינת תורה, כמו ז"א. %break והרי נביאים נבדלו למטה? כלומר, שיעקב מלביש רק נה"י דז"א, שהם בחינת נביאים, ולא תורה, כי תורה היא בחינת חג"ת. וא"כ למה קוראים בתורה? אלא ודאי שיעקב מלביש על נה"י דז"א. אבל אלו שלמטה, ט"ס של יעקב, כולם הם כלל התורה. %page 313 כלומר, שיעקב בכללו הוא בחינת חג"ת, תורה, כמו ז"א. וכל ספירה וספירה כלולה מכל ספירה וספירה. וכיוון שכלולים זו מזו, הרי יש בכל אחת חג"ת שהוא תורה. %letter 236 .236 המדרגות העליונות, שבע ספירות חג"ת נה"י דז"א, הן נקראות פרשת השבוע. ואח"כ יוצאות מהן תשע מדרגות המאוחדות יחד, ט"ס דיעקב, ובגלל זה קוראים ט' אנשים: ג' בשבת במנחה, כנגד חב"ד דיעקב, וג' ביום השני כנגד חג"ת דיעקב, %break וג' ביום החמישי כנגד נה"י דיעקב. הרי תשעה. ט"ס נכללות זו מזו, וע"כ יש בכל אחת חג"ת, תורה, ואפילו בנה"י. %letter 237 .237 במנחה בשבת מתעורר השמאל, ונקודה תחתונה, המלכות, מקבלת בצד שמאל ההוא את התורה. אז בשעה ההיא המלכות נוסעת מצד שמאל, ומצידו אנו קוראים בתורה. %break כלומר, אע"פ שהמלכות בעצמה אינה בחינת תושב"כ, כיוון שמקבלת מצד שמאל דז"א בחינת התושב"כ, ע"כ אנו קוראים בתורה. %letter 238 .238 כי המלכות עומדת בט"ס, וע"כ קוראים אנו תשעה אנשים, שהם שישה אנשים, חג"ת נה"י שלה בחול, בשני ובחמישי. ושלושה אנשים, ג"ר שלה, בשעה שמתעורר השמאל במנחה בשבת, %break לכלול כולם כאחד. והיא מתעטרת בהם בג' צדדים, ימין שמאל אמצע, כמו ג' צדדים עליונים, חג"ת, שהם בכלל הפרשה של שבת, שאנו קוראים בבוקר. %break במנחה של שבת המלכות מקבלת משמאל, ופירושו שמקבלת מכל ג' הקווים אלא רק בשליטת השמאל. אשרי חלקו מי שזכה לכבודו של שבת, אשרי הוא בב' עולמות, בעוה"ז ובעוה"ב. %break %H סודות של שבת %letter 239 .239 כתוב, אל ייצא איש ממקומו ביום השביעי. ממקומו, פירושו ממקום הראוי ללכת, מחוץ לכל העיר, ואלפיים אמה שלה. כמ"ש, ברוך כבוד ה' ממקומו. וכתוב, כי המקום אשר אתה עומד עליו. %break כי מקום ידוע יש למעלה, המלכות. וקוראים לו מקום, שנודע בו כבוד העליון של מעלה, המלכות. וע"כ אזהרה היא לאדם המתעטר בעטרה הקדושה שלמעלה, שלא ייצא מהמקום. %break שאם ייצא ממנו, הוא מחלל שבת. ולא בידיו בעבודה, ולא ברגליו, ללכת חוץ מאלפיים אמה. כל אלו הם חילול שבת. %letter 240 .240 אל ייצא איש ממקומו. זהו מקום כבוד הקדוש, המלכות, כי מחוץ לו הוא מקום של אלוהים אחרים. כמ"ש, ברוך כבוד ה' ממקומו. כבוד ה', הוא כבוד שלמעלה, בינה. ממקומו, זהו כבוד שלמטה, המלכות. וזה העטרה של שבת. %letter 241 .241 כתוב, הנה מקום איתי. ודאי זה מקום נסתר שלא נודע, בינה. איתי, מורה שהוא מקום שלא נגלה, מקום עליון למעלה למעלה, היכל העליון הנסתר והגנוז, בינה עילאה. %page 314 אבל מקום זה שכאן, הוא מקום שלמטה, המלכות. וזהו מקום שמתפרש למעלה, בבינה, ומתפרש למטה, במלכות. וע"כ כתוב, אל ייצא איש ממקומו ביום השביעי. %letter 242 .242 וכתוב, ומַדוֹתֶם מחוץ לעיר את פְּאַת קֵדמה אלפיים באַמה. אלפיים אמה, משום שהמלכות, המכונה עיר, ירשה ב' צדדים, ימין ושמאל, שהחכמה מלובשת בחסדים והחסדים בחכמה. והם אלפיים. כי ספירות החכמה הן אלף. %break והמלכות מתעטרת תמיד בב' צדדים, בין למעלה ובין למטה. כלומר, שהשכינה אינה שורה מחוץ לתחום הראוי לה, שהוא ב' קווים. %letter 243 .243 כשיצאה השבת, צריכים ישראל שלמטה להתעכב, להוסיף מחול על הקודש, כי יום גדול עליון הוא, וביום הזה אורח גדול ומכובד שורה עליו, הנשמה היתרה. משום זה צריך להתעכב ולהראות, שאין דוחקים האורח הקדוש להוציא אותו. %break אז פותחים ישראל ואומרים, והוא רחום יכפר עוון. שהוא תיקון בלילה הזה, כיוון שהדין חוזר למקומו. מה שלא היה נראה בביאת השבת, שהדין היה אז מסתלק ולא נמצא. %letter 244 .244 בשעה שפותחים ישראל ואומרים, ויהי נועם, ואתה קדוש, כל אלו רשעים שבגיהינום פותחים ואומרים, אשריכם ישראל עם קדוש, אשריכם צדיקים השומרים מצוות התורה. אוי להם לרשעים, שלא זכו לשמור התורה. אז מקדים דוּמה וכרוז מתעורר, כמ"ש, %break ישובו רשעים לשאוֹלה כל גויים שְכֵחֵי אלקים. וכל אלו גדודים מלאכי חבלה מענים אותם בגיהינום, ואין מי שירחם עליהם. אשריהם כל שומרי שבת בעוה"ז, ומענגים עונג השורה מלמעלה, רוח העליון. %letter 245 .245 מי ששורה בתענית בשבת, שניים מתעוררים עליו לפני מלך הקדוש: %break א. רוח העליון הקדוש שצריכים לענג אותו ולא מתענג, ב. ממונה העומד על מי ששורה בתענית, ושמו סַנְגַרְיָה. ועולים לפני המלך הקדוש, והם מעוררים עליו. %letter 246 .246 והרוח ההוא מסתלק בחיסרון מתענוג שלמטה. וכשהרוח הזה אינו נשלם מלמטה, רוח אחר עליון לא נשלם. כיוון שלא נשלם למעלה ולמטה, אז ראוי האיש ההוא להיות מקולל ולהיענש. אלא כיוון שנשלם בזמן אחר, ע"י אותו אדם, %break והממונה ההוא שהתמנה על עינוי ותענית, הוא נשלם בין ממונים אחרים בתענוג העליון. ע"כ קורעים לו כל גזר דין שנגזר מאלו שבעים שנים עליונות, שהם חג"ת נהי"מ. %letter 247 .247 בדומה למלך השמח במשתה שלו, וכל בני אדם שמחים עימו. ראה איש אחד, יושב אסור בכבלים, פקד עליו והתירוּ אותו, כדי שיימצאו כולם בשמחה. %letter 248 .248 ואח"כ חוזרים אלו הממונים, המענישים בני אדם, ונפרעים מהאדם, על מה שנמצא בשבילו חיסרון למעלה ולמטה, מחמת שלא מתענג בשבת. התקנה שלו, שיישב תענית על תענית שלו שבשבת. כי זה ביטל עונג שבת, יבטל משום זה עונג חול. %letter 249 .249 ואם הוא מבטל עונג שבת ומתענג בחול, הוא דומה למי שמחשיב דבר אחר יותר ממה שמחשיב להקב"ה. כי רוח העליון, קודש קודשים, השורה עליו, לא מענג אותו, %break וביטל אותו ממנו, ורוח אחר של חול, השורה אח"כ על העולם, הוא מחשיב ומענג אותו. אז חוזרים ונפרעים ממנו בעוה"ז ובעוה"ב. %page 315 %letter 250 .250 משום זה צריך תענית אחרת ביום ראשון מימות החול, בשעה ששורה על העולם הרוח של חול. ובזה יש לו רפואה, כיוון שלא החשיב את הרוח של חול יותר משל שבת, כמ"ש, והשיב את הגזלה אשר גזל. %break גזלן אינו מתחשב עם הקב"ה ואינו מתחשב עם בני אדם, ע"כ אין עונשו גדול כגנב. גנב, המחשיב בני אדם יותר מהקב"ה, יש לו עונש בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 251 .251 היום הזה מתעטר בע' (70) עטרות, כי הוא יום השביעי, שנשלמו והתעטרו בו חג"ת נהי"מ, שכל אחד כולל עשרה, והם ע' עטרות. והשם העליון הקדוש, בינה, %break נשלם מכל הצדדים, מג' קווים, שהם האבות. והאירו כל המדרגות, וכולן בשמחת הברכות, ובקדושה על קדושה, ותוספת קדושה. הברכות נמשכות מבינה, והקדושות מחכמה. %letter 252 .252 הקדושה של כניסת השבת, המלכות, זוהי הקדושה של שבת בראשית, בינה, ל"ב (32) אלקים של מעשה בראשית, שהתקדשו מל"ב שבילים שבחכמה. וכן התקדשה המלכות מל"ב שבילי החכמה, וג' מדרגות של תפוחים קדושים, %break ג' קווים, שבהם ג' גווני התפוח, לבן אדום ירוק, הממשיכים חכמה, קדושה. וע"כ נקראים תפוחים קדושים. ומלכות המקבלת אותם נקראת שדה תפוחים קדושים. %break וצריכים להזכיר על קדושה זו, הכלל של מעשה בראשית, והמנוחה שביום השביעי, בל"ב שבילי החכמה ובג' מדרגות התפוחים הנכללים בהם, שהם העדות שבמעשה בראשית. כמ"ש, ויכוּלו השמיים והארץ וכל צבאם, ויְכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. %break יש בעדות הזו 35 מילים, כנגד ל"ב (32) שבילים, ושלוש מדרגות התפוחים הקדושים. %letter 253 .253 ג' מדרגות, שביעי שביעי שביעי, שיש בעדות, ויכולו השמיים: %break א. עולם העליון, בינה, הנקראת שביעי מלמטה למעלה, כשמתחילים למנות מיסוד, ב. עולם התחתון, מלכות, הנקראת שביעי, כשמתחילים מחסד, ג. כל האמונה, היא עטרת יסוד דז"א, מלכות דז"א, הנקראת שביעי. %break וג"פ אלקים שיש בעדות, ויכולו השמיים: א. עולם התחתון, מלכות, הנקראת אלקים, ב. פחד יצחק, גבורה דז"א, הנקרא אלקים, ג. עולם העליון הקדוש, קודש קודשים, בינה, הנקראת אלקים. %break וצריך האדם להעיד עדות זו בשמחה ברצון הלב לפני אדון האמונה. וכל מי שמעיד זה ושם ליבו ורצונו לזה, מכפר זה על כל עוונותיו. %letter 254 .254 ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו ורצה בנו. קידוש זה הוא במשקל אחד כנגד עדות האמונה, ויכולו השמיים. והם 35 מילים אחרות, כמו שיש בעדות, ויכולו השמיים, %break הכול ביחד עולה 70 מילים, לעטר בהם את השבת של כניסת השבת, המלכות. אשרי חלקו של אדם, המכוון רצונו לדברים אלו לכבוד ריבונו. %letter 255 .255 קידוש של יום, בורא פרי הגפן, ולא יותר. כי היום, ז"א, עומד לקדש את המלכות, כוס של קידוש. כי ביום עולים זו"ן עד או"א, שהם קודש, ומתקדשים על ידיהם. %page 316 משא"כ בלילה, שאנו צריכים לקדש את המלכות ב-70 מילים, והלילה, המלכות, אינה מתקדשת, אלא ע"י העם הקדוש למטה, בשעה ששורה עליהם רוח העליון, תוספת נשמה, %break ואנו צריכים לקדש אותה ברצון הלב ולכוון הדעת לכך. כי בלילה עוד לא עלו אלא עד ישסו"ת, וצריכים להמשיך הקדושה. %letter 256 .256 ויום השבת, ז"א, שעלה לאו"א עילאין ונעשה קודש כמוהם, הוא מקדש את המלכות, שנקראת כוס. ולא אנו. וישראל מקדשים ע"י התפילות, שחרית ומוסף וחזרת שליח הציבור, ומעלים זו"ן עד או"א. %break ואין צריכים עתה בקידוש לקדש אותם יותר, אלא שמתקדשים בקדושת ז"א שבאו"א, ביום הזה. אשריהם ישראל, עם קדוש, שירשו היום הזה ירושת עולם. %break %H מאוֹרי האש %letter 257 .257 אחר שיצאה השבת, צריך האדם להבדיל בין קודש לחול, משום שניתנה רשות לממונים שלמטה לשלוט על העולם, ובכל מעשה העולם. וצריכים להראות הייחוד במקום קדוש בקדושה העליונה, השבת, ולהבדיל את התחתונים מייחוד העליון, ולברך על מאור האש. %letter 258 .258 משום שכל אש אחרת נסתרת ונגנזת ביום השבת, חוץ מאש אחת שבקדושה עליונה, שמתגלה ממסך דחיריק שבקו אמצעי דבינה שחזרה לחכמה, ונכללת בקדושת השבת, %break שהיא המלכות המלבישה את הבינה. וכשהאש הזאת מתגלה, כל אשים אחרות נסתרות ונגנזות לפניו. %break והאש ההיא היא של עקידת יצחק, של קו אמצעי, העוקד וקושר את קו השמאל, יצחק, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה, כדי שיכלול בימין, שהיא מתלהטת על המזבח ביום השבת. כלומר, שאש המזבח, הבוער גם בשבת, %break הוא נמשך מאש של קו האמצעי למלכות, הנקראת מזבח. ומשום זה צריך לברך על מאור האש במוצאי שבת. %break והאש הזו, אין הכוונה על אש של חול, אלא על אש של שבת, שהאש הזאת היא אש היוצאת מאש של מעלה, שנמשך מקו אמצעי אל המזבח, המלכות. %letter 259 .259 וזוהי אש הסובלת אש, האש שבמלכות. וכיוון שאש זו היוצאת מאש של מעלה, מקו האמצעי, מתברכת בברכת האור, אז כל שאר האשים האחרות יוצאות ומתמנות במקומן. כלומר, שניתנה להם רשות להאיר. %break הדינים מכונים אש, כי הם משולים לאש. כמו אש הגשמית, בעת שהיא מתוקנת כראוי, אין דבר טוב יותר ממנה בעולם, לקיום כל המציאות. ואם אינה מתוקנת כראוי, אין משחית ומכלה את המציאות גדול ממנה. %break כך הדינים העליונים, בעת שהם מתוקנים כראוי, כל שלמות קיום המציאות הרוחנית תלויה בהם. כגון, הדינים המתוקנים בקו האמצעי, שבהם כופה את קו השמאל להתחבר עם קו הימין. נמצא גורם בזה להארת החכמה, אשר אינה מאירה כלל בלי חסדים שבימין. %page 317 והארת החכמה היא מקור כל המוחין דגדלות שבפרצופים העליונים. הרי שכל השלמות תלויה בדינים המתוקנים ההם. %break ואם הדינים העליונים אינם מתוקנים, כל העונשים וכל הסתלקות האורות מעליונים באים מהם. ובזה נבין הברכה, בורא מאורי האש, שמברכים במוצאי שבת, שהוא על האש המתוקנת הזו שבמלכות, היוצאת מאש של מעלה, %break מקו האמצעי, ואז נעשה בזה תיקון לכל האשים, היוצאות ממלכות שיכלו להאיר, כגון ארבעת מלאכי המרכבה דמלכות, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהם מאירים, שאז מתגלה הארת החכמה שבמלכות הרוכבת עליהם. %letter 260 .260 באותה שעה שאנו מברכים על האש, מזדמנים ארבע מרכבות, ארבע מחנות למטה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שכל אחד מהם ממונה על מחנה מלאכים. %break ומאירים מאש שבמלכות שהתברכה. והם נקראים מאורי האש, משום שהארתם נמשכת מאש של המלכות שהתברכה. %break משום זה צריכים לָכוֹף ארבע אצבעות של יד ימין, ולהאיר אותם מתוך אור הנר, שמתברך. כי זה רומז, אשר אש הזאת המתברכת, הנמשכת מאש של מעלה, קו האמצעי, גורמת למיעוט הג"ר שבהארת החכמה שבשמאל. וכפיפת אצבעות רומזת למיעוט הג"ר. %letter 261 .261 ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש, לארבע מרכבות, שמאירים ושולטים מתוך אור הנר שהתברכה. ומשום שהן מדרגות שלמטה, לכן, כשהאדם מראה אצבעותיו לפני אור הנר, צריך לכוף אותן לפניו, משום שהאור הזה שולט עליהן והן מאירות ממנו. %break הארת החכמה שבמלכות מכונה מאור האש, מטעם, כי אין הארת חכמה יוצאת אלא מקו שמאל. ואין קו שמאל יכול להאיר, אלא ע"י הכרעת קו האמצעי במסך דחיריק שלו, שזה אש. הרי שהארת החכמה אינה מאירה זולת ע"י האש דקו האמצעי. %break וע"כ מכונה חכמה זו בשם מאור האש. ונודע, שאין החכמה מאירה אלא במלכות. ע"כ מכונה המלכות מאור האש או אור הנר. %break ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, הם ג' קווים נה"י, ומלכות, המקבלת אותם בעת שהם עולים ומלבישים נהי"מ של המלכות. ואז מתגלה עליהם המלכות בהארת חכמה שלה, כמו המלך המתגלה לעם במרכבה שלו. ולפיכך הם נקראים מרכבה של המלכות. %break ונאמר, ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש. שארבע אצבעותיו של אדם מצד אחוריהן, שבמקום הציפורניים, רומזות לאלו ארבעה מלאכים מרכבת המלכות, שעליהם מתגלה הארת החכמה שבמלכות. כמ"ש, וראיתָ את אחוריי ופניי לא יֵיראו. %break ונאמר, צריך לכוף אותן לפניו. הרומז על מיעוט הג"ר שבהארת החכמה, המתגלה על האצבעות. כי היות שהמלכות בבחינת מאור האש, זה גורם להם כפיפה, מיעוט הג"ר, משום שהאור הזה שולט עליהן. חכמה שבמלכות מכונה מאור האש, %break משום שאינה מאירה זולתו. וא"כ היא מוכרחה להאיר, כהכרעת קו האמצעי רק בו"ק דג"ר, רק מלמטה למעלה, בכפיפת אצבעות, ולא מלמעלה למטה, ג"ר דג"ר, בזקיפת האצבעות. %letter 262 .262 בשאר הברכות, כגון בברכת כוהנים, צריכים לזקוף האצבעות, כדי להראות קדושה עליונה של מדרגות העליונות השולטות על הכול, מדרגות הימין של ז"א, הממשיכות הקדושה שלהן מאו"א עילאין, שהם קודש, שהשם הקדוש, %page 318 המלכות, מתעטר בהן ומתקדש בהן. והתברכו כל המדרגות יחד, ומאירים מתוך המאור העליון, ג"ר דבינה, שורש כל החסדים. ומשום זה צריכים לזקוף האצבעות למעלה. %break וכאן צריכים לכוף האצבעות לפני הנר, כדי להראות המדרגות של מטה, שהן ד' המרכבות, המאירות מתוך המאור שלמעלה, המלכות, והם מאורי האש, ששולטים ומאירים ממנה. %break כי ע"י הכרעת קו האמצעי את ב' הקווים ימין ושמאל, מיתקנים אורותיהם. שהאור דקו ימין, חסדים, יאיר מלמעלה למטה בג"ר ממש. והאור דקו שמאל, הארת חכמה, %break לא יאיר אלא מלמטה למעלה, בו"ק דחכמה. והארת החכמה אינה מאירה אלא במלכות, בעת שהיא רוכבת בד' מרכבות שלה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. %break ונמצא, שהאורות שלמעלה ממלכות, אור החסדים וקו ימין, מאירים מלמעלה למטה, שזה זקיפת האצבעות. משא"כ באור המלכות, הארת החכמה וקו שמאל, המתוקנת להאיר רק מלמטה למעלה, צריכים לכוף האצבעות, המורה על הרכנת הג"ר ומיעוטם. %letter 263 .263 בכל יום אנו מברכים מאורי אור. כלומר, יוצר אור, יוצר המאורות, שהם אורות עליונים שעומדים באור הראשון, חסד. ומתברכות כל המדרגות ומאירים כולם יחד ממאור העליון, בינה. %break אבל אלו שכאן, נקראים מאורי האש. ומשום זה אנו מברכים, בורא מאורי האש. %letter 264 .264 למה, בורא מאורי האש, ולא, מאיר מאורי האש? הרי הם מאירים מאש של המאור המבורכת, האש הנמשכת מקו האמצעי? אלא כיוון שנכנס השבת, אז כל המדרגות שלמטה, ד' מרכבות, וכל המאירים והשולטים מהארת האש הזאת, %break כולם נכנסים ונכללים בנר, המלכות, ונסתרים ונגנזים ונשמרים בה. ואינם נראים בה, אלא נקודה ההיא לבדה, המלכות, וכולם נסתרים בה בכל יום השבת. %break ביום השבת המלכות עם ז"א בזיווג פב"פ, ואין ניכר בה שמאל כלל. ולא עוד אלא כל המדרגות שנמשכות מהארת החכמה שלה, הנקראת מאורי האש, כולן נכללות ונבלעות בה ואינן נראות. באופן, שנשאר במלכות מעצמה רק עצם הנקודה שבה. %letter 265 .265 כיוון שיוצאת השבת, המלכות מוציאה אותם מאורי האש לכל אחד ואחד, כאילו נבראו בשעה ההיא. ויוצאים כולם ונבראו כבתחילה, והתמנו על מקומותיהם לשלוט. %break אז מתברכת הנר ההיא והם מתכופפים לפניה, להאיר בכפיפת האצבעות. כיוון שמאירים, אז מתמנים כל אחד על מקומו. %letter 266 .266 כעין זה, אלו מדרגות העליונות, הנקראות מאורי אור, שולטות ביום, ומאירות ממאור העליון, בינה. ובשעה שהחשיך הלילה, מאור העליון ההוא אוסף אותם ומכניס אותם בתוכו עד שמאיר היום. %break כיוון שמברכים ישראל על האור ביום, אז מוציא אותם בשלמות הארתם. ועכ"ז מברכים יוצר המאורות, ולא אומרים, בורא, אע"פ שמתחדשים בכל בוקר. %break ובמוצאי שבת אומרים, בורא, משום שמאורי האש הם מדרגות שלמטה, של אחוריים, ובאורות דאחוריים ייתכן לשון בורא. כמו, בורא חושך. %page 319 %letter 267 .267 באצבעות נרמזות מדרגות עליונות של מאורי אור, ומדרגות תחתונות של מאורי אש. המדרגות העליונות נודעות בזקיפת האצבעות למעלה, הרומז על הארת ג"ר, שהיא מלמעלה למטה. %break ובזקיפות האצבעות מתברכות מדרגות עליונות ומדרגות תחתונות יחד. %break ובהשפלת האצבעות, הרומז על ו"ק, שמאיר רק מלמטה למעלה, מתברכות להאיר רק מדרגות תחתונות לבד, המלכות והמרכבות הנמשכות ממנה. כי אין הארת החכמה נגלית, אלא רק במלכות. %break %H הציפורניים %letter 268 .268 הציפורניים שבאחורי האצבעות, מאורי האש, והאצבעות בעצמם בפנים היד, מאורי אור. הציפורניים שבאחורי האצבעות הן פנים אחרים, הצריכים להאיר מתוך הנר, המלכות. %break והפנים האלו נקראים אחוריים. האצבעות שבפנים היד, שהן בלי ציפורניים, אלו הן פנים פנימיים המתכסים, שאין בהם ראייה, חכמה. %break וכמ"ש, וראית את אחוריי. שאלו אחורי האצבעות בציפורניהן. וכתוב, ופניי לא ייראו, אלו הן האצבעות בפנים היד, שהן בלי ציפורניים, שהן פנים פנימיים. %letter 269 .269 כשמברכים על הנר, צריכים להראות אחורי האצבעות בציפורניים, הרומזים על ד' מרכבות, שיאירו מתוך נר, הרומז על מלכות. אבל הפנים של האצבעות, אין צריכים להראות אותם שיאירו מתוך נר ההוא, המלכות, %break כי הם אינם מאירים אלא מתוך נר העליון למעלה למעלה, חכמה דז"א, שהיא מכוסה וגנוזה, שהחכמה שלו אינה מתגלה כלל. והם אינם מאירים מתוך הנר שמתגלה, המלכות, שהחכמה מגולה בה. %break וע"כ צריכים להראות אחורי האצבעות בציפורניים שעליהן, להיותן ממשיכות החכמה מהנר, המלכות, והפנים של האצבעות לא צריכים להראות לפני הנר הזה, כי נסתרים הם ומאירים בנסתר, %break ואין מקבלים חכמה מהנר הזה. כי פנימיות הם ומאירים מפנימיות, עליונים הם ומאירים מעליונים. %break האדם הוא מרכבה לזו"ן, והידיים הם חו"ג, הנעשים לחו"ב בעת גדלות, כמ"ש, שאו ידיכם קודש. ובכל יד ג' פרקים חב"ד. וג' פרקי ימין הם חב"ד דחכמה, וג' פרקי שמאל הם חב"ד דבינה, %break אשר הקיבורת המחוברת לכתף היא דעת, והזרוע בינה, ופרק האצבעות חכמה. הרי שהאצבעות של אדם רומזות על חכמה. %break ונודע, שאין מדרגה שלא יהיה בה פנים ואחוריים. כי בכל מדרגה יש ע"ס כח"ב תו"מ, אשר הכו"ח וחצי בינה נחשב לפנים של המדרגה, ותחתיהם יש פרסא, שבקטנות מוציאה חצי מדרגה למדרגה שמתחתיה, שהם חצי בינה ותו"מ. %break ובגדלות יורדת המסך דמלכות מהפרסא למקומה למטה, ומחזירה החצי בינה ותו"מ למדרגה. וע"כ אותם בינה ותו"מ שנפלו בקטנות המדרגה, מכונים אחוריים של מדרגה, גם בעת גדלות אחר שחזרו למדרגה. %page 320 וגם מדרגת האצבעות נחלקת לב' חצאים האמורים, פנים ואחוריים. אשר כו"ח וחצי בינה שבהן, הנבחנים לפנים של האצבעות, הם ראשי האצבעות בצד הבשר. ובינה ותו"מ, שנפלו ממדרגה בעת הקטנות וחזרו לעת גדלות, הנבחנים לאחוריים, %break הם ראשי האצבעות בצד הציפורניים. והציפורניים, פרסא, המבדילה בין כלים דפנים לכלים דאחוריים. %break המלכות בדרך כלל נבחנת לאחוריים דז"א. ובדרך פרט, כל הבחינות של האחוריים שבז"א ניתנו למלכות בעניין הנסירה. וע"כ כל בחינה שבאצבעות מקבלת מבחינה שכנגדה. הפנים של האצבעות מקבלת מחכמה דז"א שהיא פנים, %break ואשר החכמה אינה מתגלה בו. שנאמר, הפנים של האצבעות אין צריכים להראות אותם שיאירו מתוך הנר ההוא, כי אין להם שייכות למלכות. %break ונאמר, כי הם אינם מאירים אלא מתוך נר העליון למעלה למעלה, אלא מקבלים מחכמה דז"א, שהיא הבחינה שכנגדן המיוחסת להן. אבל האחוריים של האצבעות מקבלות מחכמה שבמלכות, שהיא הבחינה שכנגדם המיוחסת להם. וכשמברכים על הנר, %break צריכים להראות אחורי האצבעות בציפורניים, שיאירו מתוך נר, כי הם המקבלים מהנר, המלכות, להיותה הבחינה שכנגדם. %letter 270 .270 וצריך להריח בבשמים, כשיוצאת השבת, משום שהסתלק הרוח מהאדם, שהוא תוספת נשמה של שבת, והנפש של האדם נשארת ערומה מכוח הסתלקות ההיא, שהסתלק הרוח ממנה. %letter 271 .271 כתוב, וַיָרח את ריח בגדיו ויברכהו. הריח הוא קיום של הנפש, משום שנכנס אל הנפש ולא לגוף. וירח את ריח בגדיו, שהם היו הלבושים של אדה"ר, שנתן לו הקב"ה. %letter 272 .272 כשחטא אדם, הוסר ממנו לבוש הכבוד, שהתלבש בו בתחילה, כשהכניס אותו הקב"ה לגן עדן. ואחר שחטא הלביש אותו בלבוש אחר. הלבוש הראשון, שאדם התלבש בו תחילה בגן עדן, %break היה מאלו המרכבות, הנקראות אחוריים, שהם הלבושים, הנקראים לבושי ציפורן. %letter 273 .273 וכשהיה בגן עדן, כל אלו המרכבות וכל אלו המחנות הקדושים, כולם היו סובבים את אדם, ונשמר מהכול. ולא היה יכול דבר רע להתקרב אליו. כיוון שחטא והוסרו ממנו אלו הלבושים של ציפורן, היה מתיירא מדברים רעים ומרוחות רעים, %break והסתלקו ממנו אלו מחנות הקדושים, שהיו סובבים ושומרים אותו. ולא נשארו מאלו הלבושים, אלא אלו ציפורניים שבראשי האצבעות, וזוהמה דס"א מקיפה הציפורניים מסביב להם. %break הציפורניים הם הפרסא המבדילה בין הכלים דפָנים לכלים דאחוריים. והיא דבוקה על הכלים דאחוריים, להיותה שורש הארתם. כי כל הארתם באה מכוח שהפרסא הורידה המלכות המסיימת ממנה אל מקומה, %break שע"י זה עלו הכלים דבינה ותו"מ ממקום נפילתם אל מדרגתם, ונעשו שם לשמאל ולכלים דאחוריים. הרי שהפרסא שורש אל הארתם. וע"כ היא דבוקה בהם, כמו שהציפורניים דבוקים על ראשי האצבעות. %break וכמו שהפרסא היא שורש לכלים דאחוריים, כך היא שורש להארת המדרגה התחתונה. כי בעת שעולים הכלים דאחוריים, בינה ותו"מ, למדרגתם, הם לוקחים עימהם יחד גם את המדרגה התחתונה, ומעלים אותה עימהם למדרגתם. %page 321 ונמצא שהפרסא נעשתה לשורש גם אל מדרגה תחתונה, כמו שהיא שורש לכלים דאחוריים. וע"כ הפרסא דבוקה גם בכלים של המדרגה התחתונה. %break הנשמות אדם וחוה הם ממדרגה תחתונה אל זו"ן, להיותם משתלשלים ויוצאים מהם. ונמצא, שבעת שהפרסא דזו"ן העלתה את הכלים דבינה ותו"מ שלהם, %break שהיו נפולים בנשמות אדם וחוה, עלו עימהם גם נשמות אדם וחוה למקום המלכות דאצילות, גן עדן. כמ"ש, וייקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן. %break ונמצא, שאותה הפרסא דמלכות דאצילות, הדבוקה על הכלים דאחוריים, שהם בינה ותו"מ שלה, דבוקה ג"כ על אדם, שהיא שורש אליו, כמו שהיא שורש אל הכלים דאחוריים. %break והלבוש הראשון, שאדם התלבש בו תחילה בגן עדן, היה מאלו המרכבות, הנקראות אחוריים, שהם הלבושים, הנקראים לבושי ציפורן. כי כמו שהציפורניים דבוקות על הכלים דאחוריים של המלכות, %break כך היו מלבישות כל קומתו של אדה"ר, משום שהציפורניים היו שורש להארתם. %break הלבוש הזה היה חשוב מאוד, להיותו בחינת הפרסא דמלכות דאצילות, שעל הכלים דאחוריים שלה. וכיוון שחטא והוסרו ממנו אלו הלבושים של ציפורן, היה מתיירא מדברים רעים ומרוחות רעים, %break והסתלקו ממנו אלו מחנות הקדושים, שהיו סובבים ושומרים אותו. ולא נשארו מאלו הלבושים, אלא אלו ציפורניים שבראשי האצבעות. %break כי אחר החטא אבד הנשמה מאצילות, שהגיעה לו מכוח הפרסא, וממילא אבד גם הלבוש של ציפורן הבא מפרסא, וכפי השיעור הקטן שנשאר בו מנשמתו הגבוהה, נשאר בו ג"כ חלק ממלבוש הציפורן, שהוא השיוּר של הציפורניים שעל ראשי האצבעות. %break ומתוך שהציפורניים הן מבחינת כלים דאחוריים, יש כוח לס"א להתדבק בהם ולינוק מהם. וזה החלק של הציפורניים, שאינו דבוק בבשר האצבע, ששם נמצאת תמיד זוהמה, ס"א, היונקת משם. וע"כ אסור לגדל אותם עד שייצאו למעלה מבשר האצבע. %letter 274 .274 ומשום זה אין צריך האדם לגדל הציפורניים שיש בהם זוהמה. כי כמו שהם גדלים, כך גדל עליו כוח הדין, מכוח הקליפות היונקים מציפורניים העודפים על הבשר. %break וידאג על זה כל יום, וצריך לחתוך אותם. ולא ישליך אותם, כדי שלא לנהוג ביזיון במקום ההוא, היות ששורשם ממקום גבוה, כי האדם ההוא יכול להיות ניזוק מזה. והכול הוא כעין של מעלה. %break כי בכל הכלים דאחוריים למעלה סובב עליהם ס"א. וע"כ גם בציפורניים מקיפה הזוהמה את הציפורניים, להיותן נמשכות מאחוריים, ולא צריכות להיות במקום העולם, במקום יישוב. %break %H להריח בהדסים %letter 275 .275 אח"כ עשה הקב"ה לאדם לבושים אחרים מעלי האילנות שבגן עדן. וכתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישֵם. אמנם בתורתו של רבי מאיר כתוב, כותנות אור, מחמת שהיו מעלי אילנות שבגן עדן, שהם אורות. %page 322 כי מתחילה היו הלבושים של אדם מאחוריים של הגן שלמעלה, המלכות דאצילות, מהפרסא שלה. ולאחר החטא היו מגן עדן הארץ, שבעולם עשיה, ויוצאים מהגן. ואלו הלבושים היו מעלים ריחות ובשמים של הגן, שהנפש מתיישב בהם ושמח בהם. %break כמ"ש, ויָרַח את ריח בגדיו ויברכהו. כי התיישבו נפשו ורוחו של יצחק בריח ההוא. %letter 276 .276 משום זה, כשיצאה השבת, צריכים להריח בבשמים, שנפשו תתיישב בריח ההוא תמורת ריח העליון הקדוש, שהסתלק ממנו. וריח המשובח שבבשמים הוא הדס. כי הקיום של המקום הקדוש, המלכות, שהנשמות יוצאות ממנה, הוא הדס. %break וזהו ג"כ הקיום של נפש האדם, כמו של מעלה, להתקיים מהעירום ההוא, שנשאר בו אחר הסתלקות תוספת הנשמה של שבת. %break חג"ת דז"א מכונים הדסים. מבחינת מה שמשפיעים הארת חכמה אל המלכות. כי הארת החכמה מכונה ריח. ונמצא שהדסים אלו מקיימים את המלכות, שעיקרה היא הארת חכמה. ע"כ נאמר, שהקיום של המקום הקדוש הוא הדס. %break שהמלכות נקראת מקום. והדס, חג"ת דז"א, מעלים ריח, הארת חכמה, להשפיע למלכות. וע"כ לוקחים הדס, לקיים נפשו של אדם במוצאי שבת, אחר הסתלקות הנשמה יתרה. %letter 277 .277 כשיצאה השבת, התלבש אדה"ר באלו הלבושים של גן עדן הארץ, המעלים ריחות ובשמים, לקיים נפשו במקום רוח הקדוש העליון המכובד, שהוא זוהר עליון דאצילות, שהסתלק ממנו. והדס, הוא קיום הנפש, כמו שבעליון, מתקיים קיום הנפש, המלכות. %break %H רוח העליון %letter 278 .278 רוח העליון, תוספת הנשמה, היורד על האדם בשבת, בשמחה, ומשמח את נפשו. אז נמצאת נפש האדם כמו בעוה"ב, שנפשו עתידה ליהנות מהרוח. כמו שהאדם היה מהנה לרוח ההוא בעוה"ז, כך הרוח ההוא מהנה את האדם לעוה"ב. כמ"ש, אז תתענג על ה'. %break כמו שהאדם רווה עונג, שהוא הרוח, ומענג אותו, כך הוא ירווה ממנו לעוה"ב. אז, כשזוכה האדם ומשלים שלמות כבוד השבת, הקב"ה קורא עליו ואומר, ויאמר לי, עבדי אתה ישראל אשר בךָ אתפָּאָר. %letter 279 .279 קם רבי אבא ושאר החברים, ואמרו, אשרי חלקנו, שהזמין הקב"ה לפנינו את הדרך הזו. אמר רבי אבא, לי הזמין הקב"ה הדרך הזו, כדי להתחבר עימכם, אשרי חלקי שזכיתי לדרך הזו. %letter 280 .280 ביום שיצאתי לדרך ראיתי אור אחד שנחלק לג' אורות, והלכו לפניי, והסתתרו. ואמרתי, ודאי שראיתי השכינה, אשרי חלקי. ועתה, אלו ג' אורות שראיתי, אתם הם. אתם אורות ומאורות עליונים להאיר בעוה"ז ובעוה"ב. %page 323 %letter 281 .281 עד כאן לא ידעתי, שכל אלו מרגליות הסתומות היו תחת ידכם. כיוון שראיתי שברצון מצוות ריבונכם נאמרו הדברים האלו, אני יודע שכל הדברים עולים ביום הזה לכיסא העליון שהוא בינה, ולוקח אותם שר הפנים, מט"ט, ועושה מהם עטרות לריבונו. %break והיום הזה מתעטר שישים מרכבות קדושות, כנגד חג"ת נה"י, לכבוד הכיסא, בינה, ע"י אלו הדברים שנאמרו כאן ביום הזה. %letter 282 .282 בתוך כך הֶעֱריב השמש. בחצות לילה קמו לעסוק בתורה. אמר רבי אבא, מכאן והלאה נאמר דברים לעטר עימהם הצדיקים שבגן עדן. כי עתה הוא הזמן שהקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן, מקשיבים לקולם של הצדיקים אשר בארץ. %break %H רקיעים דעשיה %letter 283 .283 השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם. מהו, השמיים שמיים? יש שמיים ויש שמיים. יש שמיים למטה בעולם עשיה, וארץ למטה משמיים, ויש שמיים למעלה בעולם אצילות, וארץ למטה משמיים. %break וכל המדרגות העליונות והתחתונות כעין זה נמשכים אלו מאלו, וכל מה שיש למעלה יש למטה. ודומים זה לזה כמו החותם והנחתם ממנו, שכל מה שיש בחותם יש בנחתם ממנו, וכל אחד למטה מקבל מבחינה שכנגדו למעלה. %letter 284 .284 השמיים למטה בעולם עשיה, הן עשר יריעות, ע"ס, כמ"ש, נוטה שמיים כיריעה. והקב"ה עשה אותם ואת מחנות המלאכים שבהם, להנהיג ארץ התחתונה דעשיה. והרקיע התשיעי, חכמה, מנהיג התחתונים, וסובב אותם כמחרוזת אבנים טובות, %break הסובבות הצוואר, שאין דבר נעשה בתחתונים זולת על ידו, כמ"ש, כולם בחכמה עשית. הרקיע העשירי הוא עיקר כל הרקיעים, להיותו ספירת כתר, שהוא שורש ועיקר לכל ט"ת. %letter 285 .285 בכל הרקיעים יש מחנות ממונים עד הרקיע השביעי, חסד. אבל בג"ר דרקיעים אין ממונים. מהרקיע השביעי והלאה, שהם ג"ר, כח"ב, יש אור המתפשט למטה מהכיסא העליון, מלכות דאצילות, ומאיר לרקיע העשירי, כתר דעשיה. %break והרקיע העשירי, מאותו האור שקיבל, נותן לרקיע התשיעי, חכמה. והרקיע התשיעי מאיר לרקיע השמיני, בינה, ולמטה. %letter 286 .286 ברקיע השמיני נמצאים הכוכבים. וכשמתפקדים צבאות הכוכבים, והוא מוציא אותם, אותו האור שקיבל מרקיע החכמה, עומד ונותן כוחו לכל אחד ואחד להתמנות במקום ההוא שצריך. כמ"ש, המוציא במספר צבאם, %break לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר. מרוב אונים, זהו זוהר העליון, שקיבל מרקיע החכמה. %letter 287 .287 בכל רקיע יש ממונה שהתמנה על העולם ועל הארץ, להנהיג את כולם. חוץ מארץ ישראל, שאין רקיע מנהיג אותה, ולא כוח אחר, אלא הקב"ה לבדו. ואיך שורה הרקיע על ארץ ישראל בחינם, והרי מטר וטל יורד עליה מרקיע, כשאר כל ארץ אחרת? %page 324 %letter 288 .288 אלא בכל רקיע יש ממונים השולטים על העולם. ואותו הממונה השולט על הרקיע ההוא, נותן מהכוח שיש לו אל הרקיע ההוא, והרקיע ההוא מקבל מאותו הממונה ונותן למטה לארץ. ואותו הממונה אינו מקבל אלא מתמצית האור שלמעלה. %break כי עמי העולם אינם ניזונים אלא מתמצית. אבל הארץ הקדושה, אינו שולט ברקיע שעליה ממונה אחר, ולא כוח אחר, אלא הקב"ה לבדו, והוא פוקד את הארץ הקדושה ברקיע ההוא שעליה. %letter 289 .289 בכל רקיע יש פתחים ידועים, והממשלה של כל ממונה רשומה מפתח לפתח, ומהפתח הזה והלאה אינו שולט אפילו כמלוא השערה. ואין זה נכנס בתחומו של פתח חברו, %break אלא כשניתנה לו רשות לשלוט אחד על חברו. ואז גם המלכים בארץ שולטים אחד על חברו, כלומר המלכים בארץ המיוחסים לרקיעים ולממונים האלו. %letter 290 .290 באמצע כל הרקיעים, שהוא על ארץ ישראל, שהיא באמצע העולם, יש פתח אחד הנקרא גְבילוֹן. ותחת הפתח הזה יש שבעים פתחים אחרים למטה. ושבעים ממונים שומרים מרחוק אלפיים אמה, תחום שבת, מהפתח הנקרא גבילון, שאינם קרבים אליו. %break ומהפתח הזה עולָה דרך למעלה למעלה, עד שמגיעה לכיסא העליון, מלכות, ומהפתח ההוא מתפשטת שליטתה לכל צדדי הרקיע, עד שער הפתח, שנקרא מַגְדוֹן, ששם הוא סיום הרקיע של ארץ ישראל. %letter 291 .291 וכל אלו שבעים פתחים הרשומים בפתח גבילון, כולם רשומים בכיסא הקדוש, המלכות, ולכולם קוראים שערי צדק, ע"ש המלכות, הנקראת צדק. כי אחר אינו שולט עליהם. והקב"ה פוקד את ארץ ישראל ברקיע ההוא מפתח לפתח, %break מפתח גבילון עד פתח מגדון. בפקידה כמו שצריך, בהשפעה מלאה ככל הצורך, ומתמצית הפקידה לוקחים אלו שבעים ממונים, ונותנים לכל הממונים האחרים שעל עמי העולם. %break %H הרקיעים שעל גן עדן %letter 292 .292 בגן עדן שלמטה, גן עדן הארץ, הרקיע העומד עליו, יש בו סודות עליונים. כשעשה הקב"ה את הרקיע, הביא אש ומים מכיסא הכבוד, עולם הבריאה, וחיבר אותם יחד, ועשה מהם רקיע למטה על הארץ שלנו. והתפשטו עד שהגיעו למקום גן עדן, ולא התפשטו יותר. %break מה עשה הקב"ה? לקח משמיים עליונים הקדושים, חו"ב דז"א, הנקרא שמיים דאצילות, אש ומים אחרים, הנמצאים ואינם נמצאים, המתגלים ואינם מתגלים. ומאלו אש ומים, שנלקחו מהשמיים העליונים, עשה מהם התפשטות הרקיע, %page 325 ופרש אותם על גן עדן שלמטה. והרקיע הזה, דעת, מתחבר עם הרקיע האחר, שעל הארץ שלנו, ת"ת. %break הרקיע הוא הסיום החדש, שנעשה בכל מדרגה, מחמת עליית המלכות לבינה של כל מדרגה. ולפעמים נאמר, שקו האמצעי נקרא רקיע, שהוא השמיים, ת"ת. כי הסיום החדש נעשה בנקודת החולם, ששם עלתה המלכות לבינה. %break אמנם עם יציאת נקודת השורוק, קו שמאל, נעשה מחלוקת, שרצה לבטל לגמרי הסיום הזה, ולהאיר מלמעלה למטה. עד שבא קו אמצעי והכריע, שהשמאל יאיר רק מלמטה למעלה, והסיום החדש לא יתבטל. שאז הוכרחו הבינה ותו"מ, %break שהיו למטה מהסיום החדש, לעלות למעלה מהסיום החדש, ולהתחבר למדרגתם. %break הרי שקו האמצעי עשה הסיום החדש, שנעשה בנקודת החולם, שיהיה קבוע וקיים תמיד. ונמצא, שהסיום החדש נעשה לקביעות בקו אמצעי, מסך דחיריק. וע"כ פעם קוראים לרקיע בשם הסיום החדש דצ"ב, ופעם בשם קו אמצעי. %break וכמו שיש שמיים וארץ באצילות, שקו האמצעי, ז"א, הכולל חג"ת נה"י, נקרא שמיים דאצילות, ומתחתיו המלכות הכוללת, הנקראת ארץ, כך יש בעולם העשיה שמיים וארץ, שהשמיים קו אמצעי, הכולל חג"ת נה"י, ומתחתיו המלכות דעשיה, הנקראת ארץ. %break והשמיים למטה בעולם עשיה, הן עשר יריעות. כי אלו חג"ת נה"י שבקו האמצעי, כוללים ע"ס. כי החסד כולל כח"ב, והיסוד שבו כולל מלכות, עטרת יסוד. והם עשר יריעות, כמ"ש, נוטה שמיים כיריעה. אמנם המלכות שבו, עטרה, אינה מלכות האמיתית, %break אלא שכלולה ביסוד. וע"כ אנו מחשיבים אותם רק לתשעה רקיעים. והמלכות היא הארץ, שמתחת לרקיע לגמרי, שהיא העשירית. %break וכמו שהשמיים דעשיה כולל עשרה רקיעים, כך הארץ דעשיה כוללת ע"ס, שהם שבע ארצות. והעליונה שבהם, בינה, הכוללת ג"ר, היא הארץ שאנו יושבים עליה. אמנם גם בינה זו של ארצות דעשיה, שאנו יושבים עליה, נחלקת לע"ס, %break ואנו יושבים רק בז"ת דבינה זו, שארץ ישראל היא יסוד שבהן. והבינה דבינה הזו, הכוללת ג"ר, היא גן עדן הארץ. %break כל עשר יריעות של שמיים דעשיה, הם ע"ס דת"ת, הכולל חג"ת נה"י. ומאין יצא קו האמצעי, הלוא הוא תולדה מהכרעת ב' קווים ימין ושמאל שבבינה, אש ומים, בעניין שלושה יוצאים מאחד, %break אחד זוכה בשלושתם? ומאיזו בינה יצא קו האמצעי דעשיה, בעת שבינה אמיתית לא בעשיה ולא ביצירה? %break מאש וממים שבבינה דעולם הבריאה, הנקראת כיסא הכבוד, שקו האמצעי שיתף וחיבר אותם יחד, באופן ששלושה יוצאים מאחד, מהם יצא הרקיע למטה, שהם עשרה רקיעים דעשיה, %break באופן שאחד זוכה בשלושתם. ומבריאה נמשך לעולם עשיה, כי למטה מעולם הבריאה אין קומת בינה, שקו אמצעי יחבר ב' קווים שבה. %break אמנם קומת בינה שיש בעולם הבריאה, נבחנת רק לחיצוניות הבינה. אשר קו האמצעי, היוצא ממנו, אינו דעת, אלא ת"ת, ז"ת. וזה מספיק להיות רקיעים על ז"ת דארץ העשיה, וגם על ארץ שאנו יושבים עליה, ז"ת דבינה של ארץ העשיה. אבל גן העדן, %break בינה דבינה דארץ העשיה, שקו אמצעי שלה צריך להיות דעת, קו אמצעי דג"ר ממש, ואיך יספיק לזה קו אמצעי, היוצא מאש וממים של בינה דבריאה, שהיא רק חיצוניות דת"ת? %break מתוך שהרקיעים ההם נמשכו מאש וממים דבינה דבריאה, שהם חיצוניות ות"ת הכולל עשר יריעות, וא"כ איך יוכלו לחפוף על גן עדן, שהוא בינה דבינה של ארץ העשיה, שקו האמצעי החופף עליו, צריך להיות קו אמצעי דג"ר ממש, שהוא דעת? %page 326 וע"כ כיוון שהגיעו לגן עדן הארץ, ישבו, ולא יכלו להתפשט על גן העדן. ואע"פ שגם הארץ שלנו היא מבינה דארץ העשיה, אמנם הם רק מז"ת דבינה זו, חיצוניות הבינה, %break וע"כ מספיק להם קו האמצעי מאש וממים דבריאה. משא"כ גן העדן, הבינה דבינה הזאת, ג"ר ממש, צריכים לקו אמצעי מג"ר ממש. %break מה עשה הקב"ה? לקח מקו האמצעי, המכריע בין חו"ב דז"א, הנקרא שמיים, שהוא קו האמצעי דג"ר דז"א, הנקרא דעת. ומהדעת הזה התפשט הרקיע שעל גן העדן הארץ. ועשה מהם התפשטות הרקיע, הכרעה בין אש ומים, שהוא קו אמצעי, %break הנקרא רקיע, דעת, ופרש אותם על גן עדן שלמטה, בינה דבינה דארץ העשיה. ומתחבר עם הרקיע האחר, כטבע הדעת, המתחבר ומתפשט לחג"ת נה"י, ת"ת, כך מתחבר הרקיע הזה, דעת, עם שאר הרקיעים דעשיה, שהם ת"ת. %break ונאמר, שלקח משמיים עליונים הקדושים, חו"ב דז"א, הנקרא שמיים דאצילות, אש ומים אחרים, הנמצאים ואינם נמצאים, המתגלים ואינם מתגלים. שאש ומים, חו"ב דז"א, אינם דאו"א עילאין דז"א, שהם אינם נמצאים בהשגה כלל, ובהם אין מתגלה חכמה. %break אלא שהם חו"ב דישסו"ת דז"א, שבהם מתגלה החכמה בדעת, והם נמצאים בהשגה. אמנם לא במקומם בז"א, אלא אחר שמתפשטים למלכות. %break הנמצאים ואינם נמצאים, המתגלים ואינם מתגלים, שמצד אחד יצא בהם הי' מאויר ומתגלה החכמה, ונמצאים משום זה בהשגה. ומצד אחר, אינם נמצאים ואינם מתגלים, שהרי במקום ז"א אינם נמצאים בהשגה, אלא אחר התפשטותם למלכות, ששם מקום גילוי החכמה. %letter 293 .293 ארבעה צבעים בהתפשטות הרקיע שעל הגן, לבן אדום ירוק ושחור, שהם ג' קווים, ימין שמאל אמצע, לבן אדום ירוק. שחור, המלכות, המקבלת ג' הקווים האלו. אצל אלו הצבעים יש ד' פתחים למטה מהתפשטות הרקיע. %break והם פתוחים לד' צדדי הרקיע שעל הגן. דרום צפון הם חו"ג, מזרח מערב תו"מ. מאלו אש ומים, חו"ב דז"א, שהרקיע נעשה מהם, נפתחים בד' פתחים האלו ד' אורות. %letter 294 .294 לצד ימין בפתח ההוא, מתוך התפשטות צד המים שברקיע, שנעשה מאש וממים, מאור החסדים, מאירים ב' אורות בב' פתחים. בפתח שבימין שבצד דרום, %break חסד, ובפתח כנגד הפָנים, בצד מזרח, ת"ת. כי מזרח ומערב מכונים פנים ואחור. ואור החסדים מאיר גם בת"ת. %letter 295 .295 בתוך האור המאיר לצד ימין, נרשמת אות אחת, מאירה ובולטת ומתנוצצת בהתנוצצות מתוך האור הזה. והיא אות מ', אות הראשונה של מיכאל. ועומדת באמצע אור שבפתח. %break אות זו עולה ויורדת ואינה עומדת במקום אחד. אור שבצד ימין לוקח האות ההיא ומוציא אותה. וע"כ אינה עומדת במקום אחד, כמ"ש, והחיות רצוֹא וָשוֹב, שאינן עומדות במקום אחד. %letter 296 .296 בתוך האור המאיר כנגד הפנים, מזרח, ת"ת, נרשמת אות אחת, המאירה ובולטת ומתנוצצת בהתנוצצות בתוך האור ההוא. והיא אות ר', אות ראשונה של המלאך רפאל. ולפעמים נראה ב', אות ראשונה של המלאך בוֹאל. %page 327 ועומדת באמצע אור של הפתח, ועולה ויורדת. לפעמים מתגלה, ולפעמים אינה מתגלה. ואינה עומדת במקום אחד. כמ"ש, והחיות רצוֹא ושוֹב. %break אלו שתי אותיות עומדות באמצע אור שני הפתחים. וכשנשמות הצדיקים באות לגן עדן, אלו שתי אותיות יוצאות מתוך האור ההוא ועומדות על הנשמה ההיא. ועולות ויורדות, כמ"ש, רצוא ושוב. %letter 297 .297 מאלו שני פתחים מקדימים ויורדים מלמעלה שתי מרכבות. מרכבה עליונה של מיכאל, רב הסגנים. מרכבה שנייה של ממונה העליון בואל, שהוא המשמש המכובד רפאל. %break ואלו יורדים ועומדים על הנשמה, ואומרים לה, שלום בואך, יבוא שלום. אז אלו שתי אותיות עולות ועומדות במקומן ונגנזות בתוך אור הפתחים. %letter 298 .298 שני פתחים אחרים, הנה שני אורות אחרים לוהטים מאור האש באלו הפתחים, אחד לצד שמאל ואחד לאחור. שתי אותיות אחרות לוהטות באלו האורות ומתנוצצות בתוכם. אות אחת ג', ואות אחת נ', שהן אותיות ראשונות של המלאך גבריאל, ושל המלאך נוּריאל. %break וכשהאותיות הראשונות חוזרות למקומן, אלו שתי אותיות אחרות מתנוצצות ועולות ויורדות, יוצאות מאלו האורות שבפתחים, ועומדות על הנשמה. %letter 299 .299 אז יורדות שתי מרכבות משני הפתחים האלו. מרכבה אחת היא מרכבה של גבריאל, ממונה עליון ומכובד. מרכבה שנייה היא מרכבה קדושה של נוריאל, ממונה עליון. ויורדים מהפתחים האלו ועומדים על הנשמה. והאותיות ג' נ' חוזרות למקומן. %break בסיום החדש, שנעשה באמצע המדרגה בנקודת החולם, מחמת עליית המלכות לבינה, נעשה פתח בשביל התחתון, שיוכל לעלות לעליון ולקבל ממנו המוחין. ולולא הסיום החדש הזה, שנעשה באמצע כל מדרגה, לא היה שום מבוא ופתח, %break שיוכל התחתון להתרומם משהו למעלה ממדרגתו. לכן בתחילה נעשה פתח באמצע. ומהפתח ההוא התפשטו ויצאו ד' פתחים לד' צדדים מתחת לרקיעים. %break הרקיע הוא קו האמצעי, המקיים את הסיום החדש, שנעשה באמצע המדרגה, בנקודת החיריק, במקום בינה שבה. שאפילו אחר שחזרה המלכות וירדה ממקום בינה למקומה עצמה, לא התבטל הסיום החדש מחמת זה, %break ואותם חצי בינה ותו"מ שנטהרו מהסיום החדש מכוח ירידת המלכות, אינם מתחברים למדרגתם בהיותם במקומם, אלא צריכים לעלות למעלה מהסיום החדש, ושם הם מתחברים למדרגתם. %break והרקיע האחרון של ט' רקיעים, יסוד, נמצא במקום הסיום החדש, שנקבע באמצע המדרגה במקום בינה של המדרגה. והפתח הזה הוא הסיום החדש עצמו, שנהפך לפתח בשביל התחתון, %break והוא עומד באמצע המדרגה, במקום הסיום החדש. והוא תחת כל ט' הרקיעים, ברקיע היסוד בסיומו, ששם עומד הסיום החדש שבאמצע המדרגה. %break מהפתח ההוא שבאמצע הרקיעים שבגן, יוצא אור אחד, שנחלק לד' צדדים בד' פתחים. הפתח שנעשה בשביל התחתון, במקום הסיום החדש, העומד באמצע המדרגה, במקום בינה, משם יוצא האור אל התחתון, שהם חו"ג תו"מ. %break תחילה עולה התחתון דרך הפתח ההוא לעליון עם הבינה ותו"מ דעליון, מרקיע ולמעלה. ושם מקבל האורות חו"ג תו"מ. ואח"כ יורד התחתון למקומו עם המוחין האלו. והאור נחלק לד' צדדים, חו"ג תו"מ, בד' פתחים. שלכל מוח נבחן פתח מיוחד: %page 328 למוח החסד מאיר הפתח שבדרום, ולמוח הגבורה מאיר הפתח שבצפון, ולמוח הת"ת מאיר הפתח שבמזרח, ולמוח המלכות מאיר הפתח שבמערב. %break וארבעה צבעים בהתפשטות הרקיע שעל הגן, ד' מוחין חו"ג תו"מ, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, והם מאירים בתוך הרקיע שעל הגן, שהוא בינה דבינה של מלכות דעשיה. גם הרקיע הזה מתחלק לט' רקיעים, ומקבל הארתו מחו"ב דז"א דאצילות. %break אצל אלו הצבעים יש ד' פתחים למטה מהתפשטות הרקיע. ואין הפתחים במקום הצבעים. כי הצבעים הם ברקיע עצמו, מיסוד דרקיע ולמעלה. אבל הפתחים הם תחת יסוד הרקיע, בסיומו ממש, בסיום החדש שנעשה באמצע המדרגה, %break שנהפך לפתח בשביל מדרגה התחתונה, שהיא נשמות הצדיקים שבגן עדן. והם מקבלים הארות ד' צבעים שבתוך הרקיעים. ע"כ אלו הצבעים ממשיכים מהם, אבל הפתחים אינם עומדים עימהם במקום אחד. %break ומאלו אש ומים, חו"ב דז"א, שהרקיע נעשה מהם, נפתחים בד' פתחים האלו, ד' אורות. כי אלו אש ומים הם ב' קווים ימין ושמאל דז"א דאצילות, אשר הרקיע דז"א, הדעת, הוא קו האמצעי המייחד אותם. והוא ג' צבעים, %break לבן אדום וירוק, והמלכות המחוברת בדעת, גוון שחור. ומאורות אלו נמשכים אל הפתחים חו"ג תו"מ, שכל מוח מאיר דרך הפתח שבצד שלו. %break וד' אלו מתחלקים לב' בחינות, מים ואש. מים חסדים, אור החסד שבדרום, ואור הת"ת שבמזרח. ואש חכמה, אור הגבורה שבצפון ואור המלכות שבמערב. ובתחילה מאירים על הנשמה אלו ב' אורות, %break מים, שבדרום ובת"ת, שהם חסדים. ואח"כ מאירים ב' אורות, אש, שבצפון ובמערב, שהם הארת חכמה. %break המקום, שמשם מקבל השמיים של גן עדן, הוא הרקיע שעל הגן, מאלו אש ומים, שנלקחו מהשמיים העליונים, ז"א דאצילות. ומאיזה מקום מקבלת הארץ שבגן עדן, הגן עצמו? כל בחינה מקבלת מבחינה שכנגדה למעלה. ולפיכך, %break כמו שהשמיים של גן עדן מקבלים מאש וממים של שמיים עליונים, ז"א, כך הארץ שבגן עדן, הגן עצמו, מקבל מארץ שלמעלה, המלכות דאצילות. וע"י המרכבה שלה, שהיא ד' מלאכים, מיכאל גבריאל רפאל ונוריאל, שעליהם רוכבת ומתגלה המלכות, הנקראים ד' מרכבות. %break אמנם גם הם אינם יכולים להתפשט ולהאיר למטה אל הנשמות שבגן, זולת דרך ד' הפתחים. כי אלו ד' המלאכים הם ג"כ ד' בחינות חו"ג תו"מ. וע"כ מיכאל מאיר דרך הפתח שבצד דרום שברקיע, וגבריאל מאיר דרך הפתח שבצד צפון שברקיע, %break ורפאל מאיר דרך הפתח שבצד מזרח שברקיע, ונוריאל מאיר דרך הפתח שבצד מערב. %break גם יש לדעת שאלו ד' מלאכים מאירים בעצמם אל הנשמות, כל זמן שלא גמרו השפעתם. אבל אחר שגמרו השפעתם, חוזרים למקומם למעלה, %break ומשאירים במקומם בד' הפתחים רק ד' בחינות רשימות בלבד, שהן האותיות הראשונות של שמותיהם, מ' ממיכאל, ר' מרפאל, ג' מגבריאל, נ' מנוריאל. %break כי רשימו היא בכל מקום בחינת נפש. וד' אותיות שבכל מלאך, הן ד' כלים לד' אורות נרנ"ח שבהם. ונודע שיש ערך הופכי בין כלים לאורות, שבשעה שאין במדרגה אלא רק בחינת נפש דאורות, צריכה להתלבש בכלי הגדול יותר. %page 329 וע"כ כיוון שלא נשאר מכל מלאך אלא רשימה מאורו, הנפש שלו, ע"כ הייתה צריכה להישאר אות ראשונה משמו לבחינת כלי לרשימה הזו. כי אות ראשונה היא כלי גדול יותר מכל האותיות שבשמו. %break ולפיכך יש להבחין בפתחים אלו שברקיע שעל הגן ב' מיני אורות: א. ממה שהרקיעים עצמם מקבלים משמיים עליונים, ז"א דאצילות. שנאמר, מאלו אש ומים, חו"ב דז"א, שהרקיע נעשה מהם, נפתחים בד' פתחים האלו ד' אורות. %break ב. רשימות האורות שהארץ של גן עדן, הגן עצמו, מקבל מארץ העליונה, המלכות, ע"י ד' המלאכים, שרשימות אלו הן אותיות ראשונות משמותם. שנאמר, בתוך האור המאיר לצד ימין, אור החסד המתקבל משמיים עליונים, המאיר בפתח שבצד ימין של הרקיע, %break נרשמת אות אחת, מאירה ובולטת ומתנוצצת בהתנוצצות מתוך האור הזה. והיא אות מ', אות הראשונה של מיכאל. ועומדת באמצע אור שבפתח. ועד"ז בשאר ג' פתחים. %break הרי שיש ב' מיני אורות בפתחים אלו: משמיים העליונים ומארץ העליונה. וכשנשמות הצדיקים באות לגן עדן, אלו שתי אותיות יוצאות מתוך האור ההוא ועומדות על הנשמה ההיא. כי תכף בביאת נשמת הצדיק לגן עדן, מאירים לו ד' הרשימות של ד' המלאכים, %break שנשארו בפתחים מהשפעה שעברה. ואח"כ מאלו שני פתחים מקדימים ויורדים מלמעלה שתי מרכבות. כלומר, המלאכים עצמם באים להשפיע אל הנשמה שבגן עדן. ומחלק ד' המלאכים לשניים שניים: %break א. שניים לצד החסדים, בדרום ובמזרח, מיכאל ורפאל, חסד ות"ת, ב. שניים לצד הגבורות, המאירים בהארת חכמה, בצפון ובמערב, גבריאל ונוריאל. %break מיכאל ורפאל המאירים בחסדים, יורדים ועומדים על הנשמה, ואומרים לה, שלום בואך, יבוא שלום. שמאירים לה אור החסדים שבימין, ע"י קו האמצעי, השם שלום בין הקווים ימין ושמאל. אז אלו שתי אותיות עולות ועומדות במקומן ונגנזות בתוך אור של הפתחים. %break כי מאחר שבאו המלאכים עצמם, אין צורך ברשימות שלהם. ועד"ז מפורש גם שתי אותיות ג' נ' והמלאכים גבריאל נוריאל, שהם בצפון ובמערב, גבורה ומלכות. %break ונאמר, שבאמצע כל הרקיעים, שהוא על ארץ ישראל, שהיא באמצע העולם, יש פתח אחד, הנקרא גבילון. הסיום החדש שבאמצע המדרגה, שנעשה לפתח בשביל התחתון, שיוכל לעלות ולקבל מהעליון. ותחת הפתח הזה יש שבעים פתחים אחרים למטה, %break לקבל דרכם ע' (70) שמות שבמלכות דאצילות, הארת השם ע"ב, ע' שרים של ע' אומות. ומהפתח הזה עולה דרך למעלה למעלה, עד שמגיעה לכיסא העליון, כי בדרך זו אפשר לעלות עד המלכות דאצילות. %break ומהפתח הזה מתפשטים ד' פתחים לכל צד שברקיע, שהם ד' בחינות חו"ג תו"מ. עד שער הפתח, שנקרא מגדון, ששם הוא סיום הרקיע של ארץ ישראל, כלומר, הפתח שבצד מערב, שהיא המלכות, ששם מסתיימת המדרגה. %letter 300 .300 אז אלו ב' מרכבות עולות לתוך היכל נסתר אחד, הנקרא אֲהָלות. ושם י"ב מיני בשמים גנוזים, כמ"ש, נֵרְד וכַרְכּוֹם קנֶה וקינמון עם כל עצי לְבונה, מוֹר ואהלות עם כל ראשי בשמים, שהם י"ב מינים, כנגד י"ב גבולי אלכסון שבז"א. %break אלא שהם בשליטת החכמה שמלמטה למעלה, המכונים בשמים וריח. וגם הם י"ב מיני בשמים שבגן עדן שלמטה. %break והיות ששורשם מז"א, ע"כ הם גנוזים. כי הארת החכמה אינה מתגלה בז"א, אלא רק ב' מרכבות אלו גבריאל ונוריאל, שהם מבחינת השמאל שבמלכות, שהחכמה מתגלה בה, שגבריאל הוא גבורה ממנה, ונוריאל הוא מלכות ממנה, %page 330 יש להם רשות להיכנס לשם ולקבל לבושים להתלבשות הנשמה, שהם הארת חכמה, הנמשכת מי"ב מיני בשמים האמורים. %letter 301 .301 ושָׁם כל אלו הלבושים של הנשמות, הראויות להתלבש בהם, כל אחת כראוי לה. בלבוש ההוא נרשמו כל המע"ט שעשה בעוה"ז. וכולם רשומים בו, ומכריזים, זהו הלבוש של פלוני. והמלאכים לוקחים לבוש, ומתלבשות בו נשמות הצדיקים שבגן, כעין הצורה שבעוה"ז. %letter 302 .302 והדברים אמורים רק משלושים יום והלאה. כי כל שלושים הימים לאחר הפטירה, אין נשמה שלא תקבל עונש מטרם שתבוא לגן עדן. כיוון שקיבלה העונש שלה, נכנסת לגן עדן. ולאחר שהתלבנה, שנטהרה מזוהמת עוה"ז ע"י העונש, %break התלבשה בלבוש, ונותנים לה מקום הראוי לה. אז האותיות מרג"נ, ראשי תיבות של שמות המלאכים, יורדים, והמרכבות של ד' מלאכים עולים למקומם. כי אחר שהמלאכים חוזרים, צריכות להישאר הרשימות של הארתם, שהן ד' אותיות מרג"נ. %letter 303 .303 רקיע זה חוזר פעמיים בכל יום בנסיעה של רקיע אחר, שמתדבק בו. ורקיע זה אינו יוצא מחוץ לגן העדן, שאינו חופף אלא רק על גן העדן בלבד. רקיע זה מרוקם מכל מיני צבעים, לבן אדום ירוק שחור, שהם חו"ג תו"מ. %break הרקיע דגן עדן הוא דעת, והרקיעים דעולם העשיה ת"ת, הכולל חג"ת נה"י. והרקיע דגן עדן מתחבר עם הרקיע דעשיה על דרך הדעת המתפשט אל חג"ת נה"י דגוף. אמנם אין הדעת מתפשט אל הו"ק דת"ת, אלא אם הוא עולה אליו בקו אמצעי, %break שהדעת מתחלק בעצמו לב' קווים חו"ב, ימין ושמאל, והת"ת שעלה אליו נעשה לקו אמצעי, המחבר אותם זה בזה ומלביש אותם זה בזה. %break ואותו שיעור הארה שהת"ת גרם שיתווסף בדעת, מקבל אותו הת"ת. כי כל השיעור שהתחתון גורם לצאת בעליון, זוכה בו התחתון. ואחר שהת"ת קיבל הארת הדעת, הוא מתפשט למקומו לגוף. %break והארה זו נקראת דעת המתפשט. ונודע, שג' קווים נקראים ג' פעמים או ג' מקומות. וגילוי הארתם רק בנסיעה. %break ונאמר, רקיע זה חוזר פעמיים בכל יום, שהרקיע דגן עדן, דעת, מתחלק ומאיר בב' קווים ימין ושמאל. וב' הקווים דדעת מתחברים בנסיעה של רקיע אחר דעשיה, שמתדבק בו. כלומר, שרקיע דעשיה, ת"ת, נעשה לקו אמצעי, המחבר ב' קווים דדעת, בנסיעה, %break אשר אז מתפשטת הארת הרקיע שעל גן העדן אל שאר הרקיעים דעשיה, שהם ת"ת, כדרך הדעת המתפשט אל הגוף. אבל הוא עצמו אינו יוצא מחוץ לגן עדן אל הרקיעים דעשיה, אלא הארתו מתפשט. %letter 304 .304 כ"ב (22) אותיות רשומות וחקוקות ברקיע שעל גן העדן, כל אות נוטפת טל, מטל שלמעלה, על הגן. ומהטל ההוא, שהוא הארת החסדים, רוחצות אלו הנשמות, ונרפאות, אחר שטבלו עצמן בנהר דינור להיטהר. %break והטל אינו יורד אלא מתוך אותיות הרשומות והחקוקות ברקיע ההוא, משום שאלו האותיות הן כלל התורה, שנמשכות מז"א דאצילות, הנקרא תורה. כי נעשה מאש וממים של התורה, מאש וממים דז"א דאצילות. %page 331 %letter 305 .305 וע"כ הם מזילים טל על כל אלו שעוסקים בתורה לשמה בעוה"ז. שאלו המילים רשומות בגן עדן, ועולות עד הרקיע שעל גן העדן, ולוקחות מאלו כ"ב האותיות אשר שם, טל, להזין הנשמה. כמ"ש, יערוף כמטר לקְחי תיזל כטַל אמְרתי. %letter 306 .306 באמצע הרקיע הזה נמצא פתח אחד כנגד פתח ההיכל שלמעלה ביצירה, שבפתח ההוא פורחות הנשמות מגן עדן התחתון למעלה, בעמוד אחד הנעוץ בארץ של גן העדן, ומגיע עד הפתח ההוא. %break הפתח שנעשה באמצע הרקיע, הוא הסיום החדש, שנעשה באמצע המדרגה של השמיים דגן עדן, מחמת עליית המלכות במקום בינה, שמשום הסיום הזה נפלה חצי המדרגה, בינה ותו"מ, למדרגה שלמטה, הארץ דגן עדן. %break אשר לעת גדלות, כשחוזרת המלכות למקומה, ובינה ותו"מ עולים למעלה למדרגתם לרקיע, לוקחים עימהם גם המדרגה התחתונה, אותם הנשמות, שהם בארץ דגן עדן. ונמצא, שהסיום החדש, שנעשה בבינה, נהפך להיות פתח בשביל התחתון, שיוכל דרכו לעלות לעליון. %break ואותם בינה ותו"מ, שנפלו תחילה למטה לארץ דגן עדן, בהתדבקות שלהם במדרגת הארץ דגן עדן, נבחן כמו שהם נעוצים בתוך קרקע הגן, והם עצמם נבחנים כעמוד גבוה, המגיע עד הפתח ההוא שבאמצע הרקיע, %break שדרך העמוד הזה עולות הנשמות מארץ דגן עדן אל הרקיע דגן עדן. כלומר, לעת גדלות, כשהבינה ותו"מ, הנבחנים לעמוד, עולים בחזרה לרקיע דגן עדן, לוקחים עימהם גם את הנשמות שבארץ דגן עדן, ומעלה אותם לרקיע דגן עדן. %letter 307 .307 בתוך רקיע, בפתח שבאמצע הרקיע שעל הגן, נכנסים בו ג' צבעים של אור, כלולים יחד, שהם חב"ד, ומאירים לצבעים של עמוד שעלה שם. ואז העמוד הזה נוצץ ומתלהט בכמה צבעים הלוהטים. והצדיקים, שעלו עם העמוד ההוא לרקיע, %break מקבלים האורות מהרקיע דרך העמוד הזה. ובכל שעה מאירים הצדיקים מזיו העליון ההוא, שזה נוהג תמיד. אבל בכל שבת ובכל ר"ח, מתגלה השכינה ברקיע הזה יותר מבשאר הזמנים. וכל הצדיקים באים ומשתחווים אליה. %letter 308 .308 אשרי חלקו מי שזכה לאלו הלבושים. אלו הלבושים הם ממע"ט, שעשה האדם בעוה"ז במצוות התורה, מצוות התלויות במעשה. ובהם עומדת הנשמה בגן העדן התחתון, ומתלבשת באלו הלבושים המכובדים. %letter 309 .309 כשעלתה הנשמה דרך פתח הרקיע למעלה, מזדמנים לה לבושים אחרים מכובדים עליונים, שהם נעשים ע"י מצוות התלויות ברצון ובכוונת הלב בתורה ובתפילה. %break כי כשעולה הרצון ההוא למעלה, מתעטר בה מי שמתעטר. וחלק ממנו נשאר לאדם ההוא, ונעשה ממנו לבושי אור, שתתלבש בהם הנשמה לעלות למעלה. %break ואע"פ שאלו לבושים של הנשמה בגן העדן התחתון תלויים במעשה, אבל אלו שעולים לרקיע למעלה, אינם תלויים אלא ברצון של הרוח, כדי לעמוד בין המלאכים, רוחות קדושים. %break וכך למד רבי שמעון מאליהו, הלבושים שלמטה בגן עדן הארץ תלויים במעשה. לבושים שלמעלה תלויים ברצון ובכוונת הרוח בלב. %letter 310 .310 כתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. אלא הנהר הזה בגן שלמטה, יוצא מעדן משלו, כמו הנהר היוצא מעדן שבאצילות, מחכמה דאצילות. אבל עדן, שהוא חכמה שברקיעים שבגן עדן שלמטה, אם היה נמסר להתגלות למטה, %page 332 היה נמסר ג"כ המקום של עדן העליון הקדוש לדעת אותו. אלא משום סתר כבוד עדן העליון הקדוש, חכמה דאצילות, שלא יתגלה, נסתר ונגנז גם עדן התחתון, %break חכמה שברקיעים שבגן העדן התחתון, שאותו נהר שבגן עדן נמשך ממנו. וע"כ לא נמסר עדן זה להתגלות, אפילו לנשמות שבגן עדן. %break חכמה דא"א הנעלמת באו"א עילאין דאצילות, נקרא עדן. וחכמה זו נסתמה מתחתונים. ואין בה שום השגה כלל. והחכמה המתגלה לתחתונים היא מבינה, שיצאה לחוץ מראש דא"א, הנקראת נהר יוצא מעדן, מסיבת המלכות שעלתה במקום בינה. %break ואח"כ כשחזרה לראש בעת גדלות, היא מקבלת חכמה מחו"ס שבראש דא"א. ואז חזרה הבינה ונעשתה לחכמה, והארת חכמה שלה מתגלה במקום המלכות, וממלכות לתחתונים. %break ועניין זה נוהג בכל מדרגה, עד עולם עשיה והרקיעים שבגן עדן. כי בכל מדרגה יש ע"ס, שהחכמה שבהן נקראת עדן. והיא עצמה סתומה, כמו חו"ס דא"א למעלה. אלא מכוח עליית המלכות לבינה שבמדרגה, ובינה ותו"מ נופלים למדרגה שמתחתיה, %break שהם נקראים משום זה, נהר יוצא מעדן, שבאותה מדרגה. ולעת גדלות, שבינה ותו"מ אלו חוזרים למדרגתם, אז הם מקבלים מעדן שלהם חכמה, ומהם יוצאת החכמה למלכות שבאותה המדרגה. %break ואם העדן, שברקיעים דגן עדן, היה נמסר להתגלות למטה, היה נמסר ג"כ המקום של עדן העליון הקדוש לדעת אותו. כי החכמה שבכל המדרגות היא עדן, %break ואם הייתה מגולה לדעת את העדן דמדרגה התחתונה, הייתה מגלה עימה את העדן דמדרגה העליונה, עד חו"ס. ולפיכך בג"ר שבכל מדרגה אין שום השגה. %break והנהר היוצא מעדן, מכונה פעם בשם בינה ותו"מ, ופעם בשם ת"ת, ופעם בשם יסוד. כי הכול הולך אל מקום אחד. כי בינה ותו"מ אלו אינם אלא חצי בינה ותו"מ. כי ג"ר דבינה אינם נחשבים ליוצאים מעדן, אלא רק ז"ת דבינה, שפירושם תו"מ הכלולים בבינה. %break ונמצא שאין כאן בינה אלא תו"מ. וע"כ נבחנים כולם רק לת"ת. ומבחינת הפרצוף שע"ס שלו נחלקות לרת"ס, נבחן שבינה ותו"מ הנופלים ממדרגה, מתחילים מחזה ולמטה. כי החג"ת דגוף נבחנים לג"ר דגוף, שגם הם לא יצאו מעדן שלהם, %break אלא רק נה"י דגוף. וכיוון שעיקרם של נה"י הוא קו אמצעי, יסוד, ע"כ אנו מכנים בינה ותו"מ שנפלו ממדרגה בשם יסוד. %letter 311 .311 כמו שנהר, בינה ותו"מ, נפרד ויצא מעדן, חכמה שבראש דא"א, כדי להשקות הגן שלמעלה, מלכות דאצילות, יוצא ג"כ מהפתח ההוא שבאמצע הרקיעים שבגן, אור אחד, שנחלק לד' צדדים בד' פתחים. המקום שעומדים שם אלו אותיות מ' ג' ר' ן' הרשומות. %break והאור הזה, הנחלק לד' אורות וד' אותיות המתנוצצות, יוצא מעדן, מקום שמאירה הנקודה שלמעלה, חכמה דרקיעים שבגן עדן הארץ, נקודה עליונה אשר שם. %letter 312 .312 והנקודה העליונה ההיא, האירה ונעשה עדן להאיר. ואין מי שישלוט לראות ולדעת הנקודה ההיא, חוץ מהאור שמתפשט ממנו, ע"י הפתח שבאמצע הרקיעים, %break שמשתחווים לפניו הצדיקים שבגן עדן. ונקודה תחתונה זו, המלכות שבגן עדן, היא גן אל עדן העליון, נקודה עליונה, חכמה, מקום שלא ניתן לדעת ולהסתכל. %page 333 %letter 313 .313 על כל זה כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתךָ. שֵם אלקים מתבאר: %break א. אלקים זולתך, זה נקודה תחתונה קדושה, מלכות דאצילות, הנקראת אלקים, שיודעת את העדן הזה שלמטה, בגן עדן הארץ, הנסתר בגן. ואין אחר מי שיודע אותו, זולת המלכות דאצילות. %break ב. אלקים זולתך, זהו עדן העליון על כל, עוה"ב, חכמה דאצילות, המתגלה בבינה דאצילות, הנקראת עוה"ב, אלקים, שיודע הנקודה התחתונה, מלכות דאצילות, ע"י צדיק אחד שיוצא ממנה, %break הנהר המרווה אותה, הנהר היוצא מעדן, יסוד, צדיק. ואין מי שיודע אותה חוץ ממנו, כמ"ש, אלקים זולתך, שהוא אחוז למעלה למעלה עד א"ס. %break עין הוא חכמה. ראייה היא השפעת החכמה. וב' פירושים על הכתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך: %break א. רומז על מלכות דאצילות, הנקראת אלקים, אשר החכמה אינה מתגלה בשום ספירה חוץ ממנה. ופירוש הכתוב, עין לא ראתה, להשפיע חכמה אל עדן שבגן עדן הארץ. זולת אלקים, המלכות, שבה מתגלה החכמה. %break ב. רומז על בינה דאצילות, הנקראת ג"כ אלקים. ופירוש הכתוב, עין לא ראתה, להשפיע חכמה למלכות דאצילות, זולת אלקים, בינה דאצילות, שממנה מתחיל השורש של אור החכמה שבמלכות, %break ולא מספירה אחרת. כי המלכות נבנתה מקו שמאל דבינה, שמשם מקבלת החכמה שבה. %letter 314 .314 והנהר הזה, היוצא מעדן, בגן עדן שלמטה הוא עניין לחכמים, כמ"ש, והשביע בצַחצחוֹת נפשךָ. ודבר זה מתבאר למעלה ולמטה. כי הנשמה היוצאת מעוה"ז החשוך, היא משתוקקת לראות באור של עולם העליון, כאדם הזה המשתוקק לשתות מים בצימאונו. %break כך כל אחת היא צחצחות, כמ"ש, ציחֵה צָמָא. צחצחות. פירושו, צחה צחות, צמאה אחר צחות האורות של הגן, והרקיע, והיכלות שבגן. %letter 315 .315 ונהר היוצא מעדן. כל הנשמות יושבות בלבוש כבוד על נהר, ולולא לבוש, לא יכולות לסבול את האורות. ואז מתיישבות ורוות בצחות האלו, ויכולות לסבול. ונהר הוא תיקון של הנשמות, %break להתיישב ולהיזון וליהנות מצחות האלו, והנשמות מיתקנות על נהר ומתיישבות בו. %letter 316 .316 כמו נהר העליון, יסוד דז"א, מוציא נשמות ופורחות ממנו אל הגן, מלכות דאצילות, כך נהר שלמטה, שבגן עדן הארץ, מתקן את הנשמות, להיתקן ולהתיישב בצחות האלו. בדומה לעוה"ז החיצון, שמתיישבות הנפשות להאיר בריח של מים, %break משום שבתחילה יצאו באופן זה. ומשום שהנשמות מיתקנות על נהר, הנמשך ויוצא מעדן, הן יכולות להתיישב בצחות אלו העליונות, ולעלות למעלה בפתח שבאמצע הרקיע, ובעמוד העומד באמצע הגן. %break צחצחות שלמטה הן האורות של הגן והרקיעים וההיכלות. ושניהם, צחצחות שלמעלה וצחצחות שלמטה, נעשים ע"י הנהר היוצא מעדן. %letter 317 .317 בעמוד שבאמצע הגן, עולים למעלה דרך פתח שברקיע דגן עדן, נשמות הצדיקים. ומסביבו יש ענן ועשן ונוגה. כמ"ש, וברא ה' על כל מְכון הר ציון, ועל מקראיה ענן יומם, %break ועשן ונוגה אש להבה לילה. ענן ועשן מבחוץ ונוגה מבפנים, כדי לכסות על אותם העולים למעלה, שלא ייראו לאלו היושבים למטה. %letter 318 .318 כאן סוד הסודות. כי כשנקודת הגן, מלכות דבינה דארץ העשיה, הנקראת נקודה, רצתה להיתקן בתיקוניה ולהתקשט בשבת ובזמנים ובחגים, שולח לה הקב"ה ד' פנים של נשר, ועומדים על ההיכל, שנקרא דרור, כמ"ש, מור דרור. %page 334 ומשום זה, בשנת היובֵל צריכים להכריז דרור, כמ"ש, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. ואלו ד' פנים נותנים קול, שקוראים דרור לכל יושבי הגן. ואין מי שישמע אותו, חוץ מהנשמות הראויות לעלות, %break והם מתאספים שם בהיכל הדרור. ואלו ד' פנים לוקחים אותם ומכניסים אותם פנימה בעמוד, העומד באמצע הגן. %break בשבת וביו"ט ובר"ח מאירים מוחין גדולים בכל העולמות. ואינם מתפשטים מלמעלה למטה, אלא שהתחתונים עולים במקום המדרגות העליונות, ושם מקבלים המוחין, ולא במקומם. %break וכדי שכל תחתון יוכל לעלות לעליון, צריכים לפתיחת הפתחים שבאמצע הרקיעים, שדרכם עולה התחתון למקום העליון. %break ופתיחה זו נעשית ע"י ג' שמות אהי"ה, המורידה המלכות ממקום בינה למקומה עצמה. ואז נפתח אותו הגבול של הסיום החדש, שהיה במקום בינה, שהוא הרקיע, ויכולים בינה ותו"מ, %break שנפלו מעליון, לחזור למדרגתם. והם לוקחים עימהם גם את התחתון, שהיו דבוקים בו בעת נפילתם, ומעלים אותו לעליון. %break ורק שינוי אחד יש כאן, שהנקראים שם אוויר, בינה ותו"מ דעליון, מכונה כאן עמוד העומד באמצע. וכמו שנאמר שם, שהאוויר נושא את התחתון ומעלה אותו לעליון, נאמר כאן, שעמוד העומד באמצע נושא התחתון ומעלה אותו לעליון. %break וכשנקודת הגן, מלכות דבינה דארץ העשיה, רצתה להיתקן בתיקוניה ולהתקשט בשבתות ובזמנים ובחגים, כלומר, לקבל הארות ג' אהי"ה, המבטלות הגבול שבסיום הרקיע, כי מחזירות המלכות משם למקומה. שולח לה הקב"ה ד' פנים של נשר, %break חו"ג תו"מ שבקו אמצעי, הנקרא פני נשר. שבחו"ג תו"מ אלו מלובשות ג' אהי"ה, שהארתן מורידה המלכות מסיום הרקיע למקומה, ומבטלת בזה כל הדינים והגבול מעל הגן. %break ועומדים על ההיכל, שנקרא דרור, שהארתם היא הארת דרור וחירות. ונקרא היכל דרור, המשחררת כל הדינים והגבולים מכל המציאות שבגן, ע"י זה שמעלה אותם מסיום הרקיע ולמעלה ע"י עמוד האמצעי שבגן. %break והארה זו דומה להארת היובל, כמ"ש, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם. אף כאן, ואלו ד' פנים נותנים קול, כלומר, קריאת הדרור לכל יושבי הגן, שהתבטלו כל הדינים, והגבול, וכל אחד יכול לעלות למעלה עם עמוד העומד באמצע. %break ואין מי שישמע אותו, חוץ מהנשמות הראויות לעלות. ואותן שאינן ראויות לעלות, אינן מרגישות כלל מדרור הזה. %break והן מתאספות שם בהיכל הדרור. ואלו ד' פנים לוקחים אותן ומכניסים אותן פנימה בעמוד, העומד באמצע הגן. עם העמוד הזה עולות מרקיע ולמעלה כפי מדרגתן, כמ"ש, ושבתם איש אל אחוזתו. %letter 319 .319 ובשעה ההיא מעלה העמוד ההוא ענן ואש ועשן ונוגה מבפנים. והארת הדרור והנשמות נקראת מכון הר ציון ומקראיה, כמ"ש, וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם, עשן ונוגה אש להבה לילה. כי מכון הר ציון, הוא תיקון שלמעלה, %page 335 כשנקודה התחתונה מתקשטת, כלומר, הארת הדרור ע"י ד' פנים של נשר שלמעלה. והנשמות הן מקראיה של הנקודה ההיא, להתקשט. שאותן הנשמות, ששמעו קריאת הדרור, נקראות מקראיה, מלשון קְרוּאֶיה. %break אע"פ שהמלכות ירדה ממקום בינה למקומה, עוד לא התבטל משם הסיום והגבול שנעשה בסיבת עליית המלכות, כי קו אמצעי מקיים את הגבול בכוח מסך דחיריק שבו. והבינה ותו"מ, שמתחברים למדרגתם, אינם מתחברים בעומדם למטה מהסיום החדש, %break אלא מוכרחים לעלות למעלה מהסיום החדש, ולהיעשות קו שמאל לכו"ח שנשארו במדרגה. %break ואלו הדינים, הנמשכים מקיום הגבול ע"י מסך דחיריק שבקו אמצעי, נקראים ענן ואש ועשן ונוגה, שבסיבתם אין הארת הדרור נמשכת מסיום הרקיעים ולמטה לתוך הגן, אלא שמאירה מסיום הרקיעים ולמעלה. %break וע"כ מחויבים הנשמות יושבי הגן, לעלות עם עמוד העומד באמצע לתוך הרקיע, ושם מקבלים הארתן. %break ואם היה הגבול מתבטל לגמרי והארת הרקיעים הייתה נמשכת למטה לגן, אז היו כל הנשמות מקבלים ההארה העליונה בלי צורך לשום הכנה. אבל עתה, כשמתקיים הגבול ע"י ענן ועשן ונוגה, אין ההארה העליונה מתפשטת למטה, %break אלא שהנשמות צריכות לעלות עם העמוד למעלה לרקיע. ע"כ הנשמות, שאינן ראויות לזה, אינן יודעות כלום מהארת הדרור, ואינן עולות. ורק הנשמות הראויות לזה, שומעות כרוז מהארת הדרור, ועולות. %break נמצא, שקיום הגבול, שנעשה ע"י ענן ועשן ונוגה, מכסה על אותן הנשמות שאינן ראויות, שאינן יודעות מעליות הנשמות הראויות למעלה. משום שהאור לא נמשך כלום למקום הנשמות למטה. %break לכן נאמר, ענן ועשן מבחוץ ונוגה מבפנים, כדי לכסות על אותם העולים למעלה, שלא ייראו לאלו היושבים למטה. ובשעה ההיא מעלה העמוד ההוא ענן ואש ועשן ונוגה מבפנים. %break שמשום זה לא יוכל העמוד להישאר למטה, כי לא יוכל להתחבר עם כו"ח דרקיעים, עד שיעלה למעלה מסיום הרקיעים. %break נמצא שענן ואש ועשן, הם מכריחים את העמוד, בינה ותו"מ שנפלו מרקיעים, שלא יעמוד במקומו, אלא עולה למעלה. ואז הוא לוקח עימו כל הנשמות שבגן, הראויות לזה, ומעלה אותן עימו למעלה לרקיעים. %break והם מתאספים שם בהיכל הדרור. ואלו ד' פנים לוקחים אותם ומכניסים אותם פנימה בעמוד, העומד באמצע הגן. וכדי שהעמוד יעלה למעלה לרקיעים, מעלה העמוד ההוא ענן ואש ועשן ונוגה מבפנים. שמחמת זה הוא מוכרח לעלות למעלה, %break ולוקח עימו הנשמות. אמנם צריכים לזכור, שאין היעדר ברוחני, ואע"פ שהעמוד עולה למעלה, נבחן ג"כ שנשאר למטה כמו שהיה. וע"כ נבחן שהעמוד הזה נעוץ תמיד בגן, אע"פ שעולה למעלה. %break וכמ"ש, וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה, ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה. וברא ה', בקו האמצעי, במסך דחיריק שבו. על כל מכון הר ציון, היא הארת הדרור. ועל מקראיה, הן הנשמות, הזוכות לשמוע הקריאה של הדרור. %break ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה, שיגבילו שאורות עליונים שלמעלה ברקיע לא יימשכו למטה. שבזה נעלמת הארת הדרור מהנשמות שאינן ראויות. %letter 320 .320 כיוון שעולות הנשמות עד הפתח ההוא שברקיע, אז הרקיע ההוא מסובב עצמו מסביב הגן ג' פעמים. הרקיע נוסע בג' מקומות, ג' קווים, שעיקר הארתם הוא רק בעת הנסיעה. %break ומקול הנעימוּת של סיבוב הרקיע על ג' הקווים, יוצאות כל הנשמות שבפתח הרקיע, ושומעות נעימות ההיא של הרקיע, ורואות את העמוד ההוא שהעלה אותן, שהוא מעלה אש וענן ועשן ונוגה הלוהט. כלומר, הדינים הלוהטים ממסך דחיריק שבקו אמצעי, %page 336 המקיים את הגבול, באופן שלא יימשכו האורות מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה בלבד. %break וכולן משתחוות, מרכינות ראשן, שזה מורה, שמקבלות הגבול שלא יימשכו מלמעלה למטה, שהוא ג"ר המכונה ראש, אלא שממעטות ראשן, שלא יקבלו האור אלא רק מלמטה למעלה, הארת ו"ק דחכמה ולא ג"ר דחכמה. %break ואחר שהנשמות קיבלו עליהן את הגבול, שלא יימשכו אלא מלמטה למעלה, אז עולות הנשמות דרך הפתח ההוא, עד שעולות לתוך העיגול הסובב הנקודה ההיא, כלומר לתוך הרקיע, הסובב את הגן, הנקרא נקודה, שהרקיע הזה הוא חכמה. %break אז רואות מה שרואות, כלומר, מקבלות הארת חכמה, הנקראת ראייה. ומתוך האורה והשמחה ממה שרואות, הן עולות ויורדות, מתקרבות ומתרחקות, ברצוא ושוב. %letter 321 .321 חכמה, נקודה עילאה, משתוקקת אליהן, ומתקשטת בהן באורה, שהנשמות שעלו אליה, נעשות בה למ"ן. אז הלביש קנאה צדיק אחד עליון, יסוד דעולם היצירה, ומסתכל באור וביופי של הנקודה הזו ובתיקוניה. ואוחז בה ומעלה אותה אליו, ליצירה. %break ומאיר אור באור, אור החסדים שביסוד מאיר באור החכמה שבנקודה, ונעשו אחד. שמתחברים, כל צבאות השמיים פותחים ואומרים בשעה ההיא, %break אשריכם צדיקים שומרי התורה, אשריכם שאתם עוסקים בתורה, כי שמחת אדונכם היא בכם, כי עטרת אדונכם מתעטרת בכם. כי הם שגרמו לזיווג ההוא. %break ונאמר, אז הלביש קנאה צדיק אחד עליון, שאז האהבה בתכלית השלמות, כי כל האוהב ואין הקנאה קשורה עימו, אהבתו אינה אהבה. ומהות הקנאה, היא שלא ייאחזו בה החיצוניים, מחמת חיסרון של חסדים. %letter 322 .322 אז כיוון שמאירים אור באור, אור החסדים באור החכמה, ב' האורות מתחברים יחד ומאירים. אח"כ אלו צבעים, האורות של הזיווג הזה, יורדים ומסתכלים להשתעשע באלו נשמות הצדיקים, %break שעלו למ"ן, ומתקנים אותם שיתעטרו למעלה. ועל זה כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה למְחַכה לו. %letter 323 .323 כתוב, ודמות על ראשֵי החַיה רקיע, כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה. אבל יש רקיע ויש רקיע. רקיע שלמטה, הפרסא שבמקום החזה דז"א, עומד על ד' חיות שבמלכות, %break מיכאל גבריאל רפאל נוריאל. ומהרקיע הזה, פרסא דז"א, מתפשטת ושורה צורת נוקבא אחת, מלכות, באחורי הזכר, ז"א. %break וזהו כמ"ש, וראיתָ את אחוריי, המלכות באחורי ז"א. כמ"ש, אחור וקֶדם צַרתָני, שרומז על ז"א ומלכות, שז"א הוא קדם ומלכות היא אחור. וכתוב, וייקח אחת מצלעותיו, %break שרומז על ז"א ומלכות שהיו תחילה שני פרצופים אחור וקדם, ונוסרו. שעל זה רומז הכתוב, וייקח אחת מצלעותיו. %letter 324 .324 הרקיע שלמעלה, הפרסא שבמקום החזה דבינה, ישסו"ת, עומד על חיות עליונות, חג"ת דז"א. ומשם, מהרקיע הזה, מתפשטת ושורה צורת זכר אחד, עליון על הנוקבא, ז"א. ואלו שני רקיעים. אחד נקרא קצה השמיים, הפרסא שבמקום החזה דז"א, %page 337 שהיא קצה וסיום של ז"א, הנקרא שמיים. ואחד נקרא, מקְצה השמיים, הפרסא שבחזה דבינה, שמשם מתחיל ז"א, הנקרא שמיים. כמ"ש, ולמקצה השמיים ועד קצה השמיים. %break ראשי החיה שלמטה, במלכות, הם ד' חיות, אורות עליונים על אלו ד' אותיות, הרשומות בד' פתחים אלו שבגן עדן. וד' חיות אלו הם ד' מלאכים. %break ונודע שרקיע פירושו הסיום החדש, שנקבע באמצע המדרגה, מחמת שעלתה המלכות של כל מדרגה לבינה של כל מדרגה. והסיום הזה נקרא ג"כ פרסא שבתוך מעי, העומדת באמצע הת"ת, בינה דגוף, במקום החזה, באמצע המדרגה, %break ושם מסיימת המדרגה. ופרסא זו כוללת בתוכה ג"ס חצי ת"ת ונה"י, בינה ותו"מ שנפלו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה. %break וע"כ כל תחתון מלביש ג"ס נה"י דעליון. כי נפלו למקומו מחמת הסיום שנקבע במקום הפרסא. זהו שז"א מלביש מפרסא שבאמצע ישסו"ת ולמטה, כלומר חצי ת"ת ונה"י שלהם, להיותם בחינת בינה ותו"מ דישסו"ת שנפלו למקומו, %break שמחמת שאין היעדר ברוחני, נשארו שם בקביעות. ועד"ז המלכות מלבישה מפרסא שבאמצע ז"א ולמטה, כלומר חצי ת"ת ונה"י שלו, שנפלו מז"א למקומה. %break ונמצא שז"א מתחיל ברקיע דישסו"ת, שהוא הפרסא שבאמצע שלו. והוא רקיע העליון, ומסתיים ברקיע של עצמו, הפרסא שבאמצע של ז"א, כי משם ולמטה הוא מלובש במלכות. וזה נקרא רקיע התחתון. כמ"ש, ולמקצה השמיים עד קצה השמיים. %break אשר, ולמקצה השמיים, הוא רקיע דישסו"ת, שמשם מתחיל ז"א, הנקרא שמיים. וקצה השמיים, הוא רקיע של ז"א, ששם הוא מסתיים. %letter 325 .325 והרי נאמר, שעדן שלמטה היא בארץ, והגן מקבל מעדן שלמטה. ואיך נאמר כאן, שהגן מקבל מארבע חיות? אלא הכול הוא סוד עליון. כי נקודה זו, מלכות דאצילות, כמו שיש לה חלק למעלה באצילות, %break כך יש לה חלק למטה בארץ. כמו שהיא חלק העשירי באצילות, כך היא חלק העשירי בארץ, הגן. %break והגן שלמטה הוא חלק הנקודה הזו שבארץ, להשתעשע ברוחות הצדיקים בארץ, ונהנית מכל הצדדים, למעלה ולמטה. למעלה נהנית מצדיק, יסוד דז"א. למטה נהנית מפריו של הצדיק, שהם הנשמות של הצדיקים, הנולדות מיסוד דז"א. %break ולא נמצא שעשוע למעלה ולמטה אל המלכות, אלא בצדיק. כי פריו נחשבים ג"כ לצדיק כמוהו. %break וע"כ כמו שמלכות שלמעלה רוכבת על ד' חיות, כך המלכות שלמטה, הגן, מקבלת מד' חיות. והגן הזה נמשך מנקודה, שנקראת עדן, כמו מלכות שלמעלה. כי נבחנת לחכמה תתאה, משום שנמשכת מעדן העליון. כך הגן, שהיא מלכות שלמטה, נמשכת מעדן התחתון. %break באופן שמקבלת משניהם. אלא ד' חיות הן מעצם המלכות. ועדן הוא אור העליון, הנמשך למלכות, הן למעלה והן למטה. %letter 326 .326 ראשי החיה אלו הן ד' ראשי פנים: א. אריה, כמ"ש, ופני אריה אל הימין, חסד, מיכאל, ב. שור, כמ"ש, ופני שור מהשמאל, גבורה, גבריאל, %break ג. נשר, כמ"ש, ופני נשר לארבעתן, ת"ת, רפאל, ד. אדם, כלל הכול, כמ"ש, ודמות פניהם פני אדם, מלכות המקבלת מכולם, נוריאל. %break ומבחינה אחרת, מיכאל לימין, אריה, גבריאל משמאל, שור, ואוריאל באמצע, ת"ת, ורפאל פני אדם. ואלו הם ארבעה ראשי החיות, הנושאות את כיסא הקדוש, המלכות. ומשום המשא שלהם הם מזיעים, ומהזיעה ההיא של המשא שלהם נעשה נהר הדינור. %page 338 הכיסא הקדוש, המלכות, נקראת חכמה תתאה, שע"י ארבע החיות הנושאות אותה מתגלה החכמה שבה, שזה המשא שהחיות נושאות. ואין גילוי החכמה אלא רק בגילוי הדינים דנקודת השורוק. %break וגילוי הדינים אלו הוא הזיעה של החיות מחמת המשא שלהם, מחמת גילוי החכמה. ומדינים אלו התהווה נהר הדינור. %letter 327 .327 וכשעולות הנשמות, הן רוחצות בנהר דינור ההוא, ועולות לקורבן, ואינן נשרפות אלא מתרחצות. כמו שהסלמנדרה, שעושים ממנה לבוש, ומתוך שהיא נולדה מאש, לא נרחץ לבוש ההוא אלא מאש. האש אוכלת הזוהמה שבו והלבוש נרחץ. %break אף הנשמה, שהיא מאש, שנלקחת מכיסא הקדוש, מלכות, שכתוב בה בדניאל, כיסאו שׁביבים של אש, בזמן שצריכה להתרחץ מהזוהמה שבה, עוברת באש ונרחצת. והאש, אוכלת כל הזוהמה ההיא שבנשמה, והנשמה נרחצת ומתלבנת. %letter 328 .328 האם יש בזה עונש לנשמה, שהרי היא רק מתרחצת? אוי לנשמה הסובלת אש זרה, אע"פ שהיא מתלבנת בזה. אבל כשהזוהמה מתרבה עליה, אוי לנשמה שסובלת העונש ההוא, כי הזוהמה ההיא מתלבנת באש פעמיים. %letter 329 .329 פעם ראשונה, אחר שקיבל עונש הגוף, הולכת הנשמה ולוקחים אותה ומכניסים אותה במקום שנקרא בן הינום. ונקרא בן הינום, משום שמקום אחד יש בגיהינום, ששם נצרפות הנשמות במַצְרף להתלבן, מטרם שנכנסות בגן עדן. %break ושני מלאכים שליחים מוכנים בגן עדן, ועומדים בשער, וצווחים אל הממונים שעל המקום ההוא שבגיהינום, שיקבלו הנשמה ההיא. %letter 330 .330 הנשמה מטרם שמתלבנת באש, השליחים צווחים אל הממונים ואומרים, הינום. ובזמן שמתלבנת, יוצאים הממונים עימה מהמקום ההוא, ומעמידים אותה בפתח גן עדן, ששם עומדים אותם השליחים. והממונים אומרים לשליחים, הינום, %break כלומר, הנה אלו הנשמות אשר התלבנו. אז מכניסים הנשמה ההיא לגן עדן. ולפיכך נקרא אותו המקום שבגיהינום, בן הינום. %letter 331 .331 וכמה הנשמה שבורה מהשבירה של התלבנות בגיהינום, כי היא שבירה מאש תחתונה. ואע"פ שיורדת מלמעלה מנהר דינור, אבל כיוון שמגיעה לארץ למטה, נעשית אש שאינה דקה, והנשמה נענשת בה ונשברת. אז הקב"ה מוציא השמש, אור עליון, %break המאיר מאלו ד' הפתחים, המאירים ברקיע שעל גן העדן, ומגיע לנשמה ומתרפאת. כמ"ש, וזרחה לכם יראֵי שְמי שמש צדקה ומַרפא בכנפיה. %letter 332 .332 פעם שנייה הנשמה מתלבנת באש, אחר שישבה בגן העדן התחתון כמה שישבה, אשר עד עתה עוד לא נפרדה מכל הדברים שבמראה עוה"ז. וכשמעלים אותה למעלה, %break לגן העדן העליון, צריכה להיפרד מכל מראה ומכל דבר שלמטה, וע"כ מעבירים אותה בנהר דינור. %break אז הנשמה מתלבנת בו מכל וכל, ויוצאת ונראית לפני ריבון העולם, כשהיא ברורה מכל הצדדים. כיוון שהסתכלה באור הזה, מתרפאת ונשלמת מכל. ואז עומדות נשמות אלו בלבושים ומתעטרות לפני ריבונן. אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 333 .333 ואלו הנשמות שבגן העדן התחתון, משוטטות בכל ראשי חודשים ובשבתות, ועולות עד מקום שנקרא חומות ירושלים, חיצוניות המלכות דאצילות, ששָׁם כמה ממונים ומרכבות השומרים חומות אלו, כמ"ש, על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים. %page 339 ועולות עד המקום ההוא, ואינן נכנסות לפְנים המלכות עד שמתלבנות. ושם הן משתחוות ושמחות מאור, וחוזרות לגן העדן התחתון. %letter 334 .334 יוצאות מגן עדן, ומשוטטות בעולם, ורואות באלו גופות של הרשעים בעונש ההוא שלהם, כמ"ש, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, כי תולעתם לא תמות, ואשָׁם לא תכבה, והיו דֵראון לכל בשר, כלומר, לכל שאר הגופות שמסביב להם. %break ואח"כ משוטטות ומסתכלות בבעלי מכאובים ובחולים, ובאלו שסובלים על ייחוד אדונם. וחוזרות לגן עדן ואומרות למשיח שבגן עדן. %letter 335 .335 בשעה שאומרים למשיח צערם של ישראל בגלותם, ואלו הרשעים שבהם, שאינם מסתכלים לדעת ריבונם, הוא מרים קולו ובוכה על אלו הרשעים שבהם. כמ"ש, והוא מחוֹלָל מפשעינו, מדוכּא מעוונותינו. חוזרות הנשמות ועומדות במקומן. %letter 336 .336 בגן עדן יש היכל החולים. אז משיח נכנס בהיכל ההוא, וקורא כל המחלות וכל המכאובים וכל הייסורים של ישראל, שיבואו עליו. וכולם באים עליו. ולולא שהוא מֵקל מעל ישראל ולוקח אותם עליו, %break לא היה אדם שיכול לסבול ייסוריהם של ישראל על עונשי התורה. כמ"ש, אכן חוֹלָיֵינו הוא נשא ומכאובינו סְבָלם. %letter 337 .337 משום שאין מספר אל הייסורים, שעומדים על האדם בכל יום מעונשי התורה, וכולם ירדו לעולם בשעה שניתנה התורה, וכשישראל היו בארץ הקדושה, באלו העבודות והקורבנות שהיו עושים, היו מעבירים כל אלו המחלות והייסורים מן העולם, %break עתה, משיח מעביר אותם מן העולם, עד שנפטר האדם מעוה"ז ומקבל עונשו. %break ואם העוונות מרובים, מכניסים אותם בתוך הגיהינום, באלו מדורים תחתונים האחרים, ומקבלים שם עונש גדול, מרוב הזוהמה אשר בנשמה. אז מדליקים יותר אש שתאכל הזוהמה ההיא. %letter 338 .338 אשריהם השומרים מצוות התורה. כי הנקודה הקדושה, מלכות, רוצה להשתעשע למעלה במקומה, ולמטה בגן עדן. כשהנקודה רוצה להשתעשע למטה, בגן עדן, עם נשמות הצדיקים, %break היא כאם השמחה על בניה, ומשתעשעת בהם. אף כך בחצות לילה היא יורדת לגן עדן, ומשתעשעת בהם. %break %H רקיע שעל המלכות %letter 339 .339 הרקיע העומד על הגן, רקיע שעל המלכות, עומד על ד' ראשי חיות, ד' אותיות מרג"נ, מיכאל גבריאל רפאל נוריאל. והם נקראים עליונים כלפי אלו שבגן העדן התחתון. והרקיע ההוא שעל המלכות דאצילות, נרקם בצבעים קדושים, %page 340 בדומה לרקיע שעל הגן למטה, שיש בו ד' צבעים. וכן הרקיע העליון שעל המלכות נרקם בצבעים. כל הבחינות הנוהגות ברקיע שעל גן העדן התחתון, נוהגות גם ברקיע העליון שעל המלכות דאצילות. %letter 340 .340 ברקיע שעל המלכות העליונה, מסתכלים ארבע חיות, וכל אלו צבאות שלמטה. כשהרקיע ההוא מאיר בצבעיו ומתנוצץ בד' צבעים, חו"ג תו"מ שברקיע עצמו המאירים דרך הפתחים, אז יודעים כל המרכבות וכל הצבאות והמחנות שטֶרף שלהם מזדמן, %break כי הם מקבלים מהפתחים. רקיע זה מרוּקם בכל הצבעים הקדושים, ד' אורות חו"ג תו"מ, בו עומדים ארבע פתחים, שבכל פתח מאיר צבע אחד. והאורות רשומים בארבע אותיות מתנוצצות. %letter 341 .341 פתח אחד עומד לצד מזרח, ת"ת, ובו בפתח עומדת אות אחת, כמו ברקיע שעל הגן. אלא ששם עומדת אות ר', ראש המילה של רפאל, וכאן אות א', ראש השם אדנ"י. ואות זו מתנוצצת ועולה ויורדת בפתח זה. פתח זה מאיר ומתנוצץ מהתנוצצות עליון, %break מצבע אחד שבחו"ג תו"מ שבאורות הרקיע עצמו. ואות א' הזו מתנוצצת ובולטת בתוכו, והיא עולה ויורדת ונרשמת בפתח ההוא. %letter 342 .342 הפתח השני רשום לצד צפון, גבורה, ובו עומדת אות ד' של השם אדנ"י. עומדת ומתנוצצת, עולה ויורדת, ולוהטת בפתח שבצפון. לפעמים נוצצת בהתנוצצות, ולפעמים מסתתר אור ההוא ואינו מאיר. כי ד' היא הפתח בצפון, קו שמאל. %break וכשיש לו חסדים, הוא מאיר, וכשאין לו חסדים מימין, אינו מאיר. וע"כ נקרא דל"ת, לשון דלות. כי החכמה שבשמאל אינה מאירה בלי חסדים. וע"כ אות זו אינה עומדת בקיומה תמיד. ואות זו נרשמה בפתח ההוא. %letter 343 .343 הפתח השלישי הוא פתח העומד לצד מערב, מלכות, ובו עומדת אות אחת, שנרשמה ומאירה בפתח ההוא, אות נ' שבשם אדנ"י. ואות זו נוצצת בהתנוצצות בפתח ההוא. %letter 344 .344 הפתח הרביעי עומד לצד דרום, חסד, ובו עומדת רשימו של נקודה תחתונה אחת קטנה, הנראית ואינה נראית. וזוהי אות י' שבשם אדנ"י. כשהמלכות בייחוד עם ז"א בשילוב של ב' שמות יאהדונה"י, אז נראית י' של אדנ"י, כי אז היא מקבלת חכמה מאות י' הראשונה. %break ואם אינה בחיבור עם הוי"ה, אינה נראית. ואלו ארבע אותיות אדנ"י מתנוצצות לארבעה צדדים ברקיע הזה, באלו ד' הפתחים שבסיומו. %letter 345 .345 ברקיע הזה רשומות אותיות אחרות בכתרים על ראשם, והם כ"ב (22) אותיות מתעטרות בכתרים. שכ"ב אותיות הם ז"א, הכלול ברקיע המלכות הזה. והכתרים שעליהן הם בינה, שהיא כתר ז"א. כי השורש של כל אות הנקרא כתר, הוא מבינה. %break הרקיע הזה נוסע וסובב על חיות, שהן ברשימות האותיות בחשבון של הייחוד, בצירוף אחד של א"ב, שהן א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. %break ד' צירופים א"ט ב"ח ג"ז ד"ו רומזים על ג' קווים חב"ד ומלכות המקבלת אותם, שהם ארבע חיות הסובבים את הרקיע של המלכות דאצילות. %break א"ט רומז על חכמה, שיש לה ט"ס המתחילות מחכמה ולמטה, והכתר, השורש שלה, מלובש בפנימיותן, שהוא אות א'. באופן, אשר א"ט רומז לכתר המלובש בתוך ט"ס החכמה. והוא קו ימין, פני אריה. %page 341 ב"ח רומז על בינה, שיש לה ח' ספירות המתחילות מבינה ולמטה, וכ"ח, השורשים שלה, מלובשים בפנימיותן. וכ"ח אלו הם אות ב', באופן, אשר ב"ח רומז לב"ס כו"ח, המלובשות בפנימיות ח' ספירות הבינה. והוא קו שמאל, פני שור. %break ג"ז רומז על דעת, שיש לה ז' ספירות המתחילות מחסד ולמטה, וכח"ב, השורשים שלה, מלובשים בפנימיותן. וכח"ב אלו הם אות ג'. באופן אשר ג"ז רומז לג"ס כח"ב, המלובשות בפנימיות ז' ספירות הדעת. והוא קו אמצעי, פני נשר. %break ד"ו רומז על מלכות, שיש לה ד' ספירות שמחזה ולמטה דז"א שהם תנהי"מ, וו' ספירות חב"ד חג"ת מלובשות בפנימיותן, וחב"ד חג"ת אלו הם אות ו'. באופן, אשר ד"ו רומז לו' ספירות חב"ד חג"ת, %break המלובשות בפנימיות ד' ספירות המלכות, והיא מקבלת מכל ג' פנים אריה שור נשר, והיא עצמה פני אדם. %letter 346 .346 אלו האותיות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו סובבים את הרקיע באותיות אחרות עליונות קדושות סתומות, שהן מבינה. ואלו אותיות האחרות הסתומות סובבות את הרקיע ההוא. %break ואז נראות בגלגול אלו האותיות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, שמתגלגלות ממקום למקום בזה אחר זה בג' קווים, המכונה גלגול, ורשומות ברקיע הזה. %letter 347 .347 בשעה שהאיר הרקיע הזה, מאירים בו ארבעה סודות, ארבע אותיות הוי"ה של השמות הקדושים, שהן צרופות בצירופים, י"ב (12) צירופי שמות הוי"ה של ל"ב (32) שבילים, כלומר, שמאיר בי"ב שמות אלו, ל"ב שבילי החכמה. אז יורד טל, שפע קדוש, מהרקיע הזה, %break באלו האותיות של השם הקדוש, בי"ב צירופי הוי"ה, וניזונים כל המרכבות וכל הצבאות והמחנות הקדושים, ומקבלים כולם בשמחה. %letter 348 .348 בשעה שהדין תלוי, אלו האותיות מסתתרות ונגנזות ארבע בתוך ארבע, כלומר, אותיות אבג"ד, שהן השורשים, נעלמות ונגנזות. והן נשארו טחז"ו, ענפים בלי שורשים. כשאלו אבג"ד נגנזו והסתתרו, התעורר קול אחד מצד צפון, ששם הדינים, %break ויודעים שהדין שורה על העולם. ברקיע הזה נרשם צבע אחד, הכלול מכל הצבעים, כלומר, המלכות, המקבלת מכל ג' הקווים, ג' צבעים. %letter 349 .349 כשנוסע הרקיע ההוא מצד מזרח, קו האמצעי, ארבעה ראשים, ד' השורשים, שבארבע אותיות אבג"ד, נוסעות כולן במסעות ועולות בעלייה של מעלה, שמסתלקות למעלה, והארת חכמה מסתלקת, מסיבת הסתלקות השורשים של א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. %break ואח"כ האותיות אבג"ד חוזרות ונראות בתוך הענפים בשלמות, כמו בעניין הראשון, א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, ונרקם מהם הרקיע, אז הוא מאיר באור החכמה. %break בהופעת קו האמצעי, צד מזרח, יש ב' פעולות: א. למעט כל החכמה שבקו שמאל ע"י גילוי המנעולא שבמסך שלו, ב. להמתיק המנעולא במפתחא, שבזה מחזיר הו"ק דחכמה, שתאיר בקו שמאל ע"י חיבורו עם הימין. %break פעולה א' של קו האמצעי, בסיבתה מסתלקת כל החכמה, ואז מסתלקים כל ד' השורשים אבג"ד מהענפים ט' ח' ז' ו', כלומר, כל הארת החכמה. ואח"כ בפעולה ב', אחר שממשיך המפתחא, ומייחד ב' הקווים זה בזה, וחוזר החכמה להתגלות, %break האותיות אבג"ד חוזרות ונראות בתוך הענפים בשלמות, שהן חוזרות ומתגלות עם שורשיהן א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. %page 342 %letter 350 .350 וכשהרקיע ההוא האיר כבתחילה באותיות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, כולם חוזרים, ושואגים לטרוף טרף ומזון. כיוון שהם שואגים ומעלים קול, הקול ההוא נשמע למעלה למעלה. ואז לוקח ברכות וקדושות, מי שראוי לקחת. %letter 351 .351 האותיות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו מסתובבות ומתגלגלות על ג' קווים, וסובבות הרקיע שעל המלכות, והן עומדות לצד דרום. כיוון שאלו האותיות עומדות לצד דרום, עולות ונוצצות בהתנוצצות ולוהטות. אז באמצע הרקיע ההוא נרשמה רשימה אחת, %break והרשימה הזו היא אות י'. כיוון שאות זו נרשמת ונראית, אז לוהטות אחריה ג' אותיות אחרות הו"ה ומאיר שם הוי"ה. %letter 352 .352 אלו האותיות הוי"ה נוצצות באמצע הרקיע הזה, עולות ויורדות ולוהטות בי"ב להטים, בי"ב צירופי הוי"ה. אז, אחר שאלו לוהטות י"ב פעמים, יורדת הארת החכמה, %break ונכללת באלו האותיות של י"ב צירופי הוי"ה, ומתעטרת בהן, ואינה נודעת. אז כל החילות וכל המחנות בשמחה, ומעלים שירות ותשבחות. %letter 353 .353 הרקיע הזה נוסע שנית, ומסתובב ומתגלגל על ג' קווים. ואלו האותיות הראשונות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, כולן נכללות באלו אותיות עליונות שהן השם הקדוש הוי"ה, וסובבים הרקיע. ואלו האותיות הוי"ה, שהיו עומדות באמצע, שהן השם הקדוש, %break נרשמו לצד צפון, שמאל. נרשמו ולא נרשמו, כי אין מי שיסתכל בצד ההוא, להמשיך חכמה, שהיא ראייה, כולם מתכסים מחכמה ואומרים בקול נעימות, ברוך כבוד ה' ממקומו. %break מתכסים בצד צפון, קו השמאל, ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. ומתכסים בכל הצדדים ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. כי צד צפון כלול בכל ג' הצדדים. כי אין החכמה מגולה אלא במלכות, המקבלת מג' קווים, ולא בג' קווים עצמם. %letter 354 .354 אחר שהזוהר ביאר הפעולות שנעשו ברקיע בג' צדדים מזרח דרום צפון, שהם ג' קווים, מבאר עתה הפעולות הנעשות ברקיע בשליטת צד המערב, המלכות, המקבלת מכל ג' הצדדים ביחד. %break ואומר, הרקיע הזה מסתובב כמקודם, ומתגלגל מצד לצד בכל ד' צדדים, עד המערב, מלכות. %break אז עולה קול נעימות של מחנות מלאכים רבים מצד זה, ולכל ד' הצדדים, מזרח דרום צפון ומערב. בשעה ההיא הרקיע מאיר באור אחר, גדול יותר ממה שהיה מאיר בג' צדדים, כי בו מתגלה אור החכמה, שאין מקום גילוי שלה אלא במלכות. %break ועומד בהארה בצבע אחר, הכלול מכל הצבעים. כי המלכות כלולה מכל ג' צבעים שבג' קווים. %letter 355 .355 ואלו האותיות הוי"ה עולות למעלה ברקיע, עולות לז"א, ומקבלות מז"א אות אחת עליונה, המתחברת בשם זה של אלו האותיות הוי"ה. כי אע"פ שאלו האותיות הן של שם הקדוש, %break הוי"ה, עכ"ז זהו שם שנכלל למטה ברקיע של המלכות, משום שהשם הזה נכלל למעלה בז"א ונכלל למטה במלכות. %break וכשהשם נכלל למטה במלכות, עולות אלו האותיות הוי"ה לקבל אות אחת מז"א, כי מהאות הזו ניזונות אלו האותיות הוי"ה שלמטה במלכות. והאות הזו היא אות ו', שיורדת למלכות, ומתחברות האותיות הוי"ה באות הזו. %break והוי"ה, שהו' המחובר עם הוי"ה שבמלכות, מורה על ז"א, בעניין, הוא ובית דינו. ואז כולן בעטרה אחת, ונעשה שם שלם. %page 343 %letter 356 .356 השם הוי"ה למטה שלם ואינו שלם. כי הוא שלם מבחינתו עצמו, ואינו שלם להיותו כלול במלכות. שם שלם הוא בחמש אותיות והוי"ה, שהו' מז"א מחוברת בהוי"ה, מורה על ז"א ובית דינו, המלכות, זכר ונוקבא ברמז. כי הו' רומזת על זכר, הוי"ה רומזת על נוקבא. %break שם שלם לגמרי הוא בתשע אותיות, שהן הוי"ה אלקים, שהוי"ה רומזת על זכר ואלקים על נוקבא. זהו שם שלם לגמרי. שם האחר, והוי"ה, הוא רק ברמז, שהו' רומזת על זכר, והוא בחמש אותיות. אבל שם של תשע אותיות הוי"ה אלקים, שלם לגמרי. %letter 357 .357 כיוון שמתחברות האותיות של והוי"ה, מאיר רקיע בל"ב אורות, ל"ב נתיבות החכמה. אז הכול בשמחה, הכול עומדים בסוד אחד, למעלה ולמטה, כל אלו המרכבות וכל אלו המחנות כולם עומדים בשלמות. וכל המדרגות מתוקנות על מקומן, כל אחת כראוי. %letter 358 .358 ברקיע של המלכות עומד בצד צפון, במקום הארת החכמה שבמלכות, שלהבת אחת המאירה שאינה נשקטת לעולם. שהיא גזר הדין, שמשם מתגלה החכמה, שהדין הזה מכונה שלהבת. והוא רשום באותיות אחרות לימין, %break והם עשר שמות ועולים לשבעים שמות, שהם יוצאים מע"ב (72) שמות של השם ע"ב. וכולם רשומים ברקיע הזה, ומאירים כולם יחד. %letter 359 .359 מהרקיע הזה נוסעים כל הרקיעים שלמטה שלצד הקדושה, עד שמגיעים לאלו רקיעים אחרים של הצד האחר. והם נקראים יריעות עיזים, כמ"ש, ויעש יריעות עיזים לאוהל על המשכן. %letter 360 .360 יריעות המשכן הן יריעות הנקראות רקיעי החיות של המשכן הקדוש. יריעות עיזים הן רקיעים אחרים של צד האחר. אלו רקיעים של משכן הם עניין המרכבות של רוחות הקדושים. ואלו רקיעים שמבחוץ, יריעות עיזים, הן מאירים בדברי העולם, %break שהם תשובה ועבודת הגוף של בני העולם. ואלו מכסים על הרקיעים שבפנים, יריעות המשכן, כקליפה המכסה על המוח. רקיעים שבפנים הם קרום קלוש העומד על המוח, והם נקראים שמיים להוי"ה, לשם אחד הוי"ה, זה שלמטה במלכות. %letter 361 .361 רקיעים אחרים יש למעלה, רקיעים פנימיים, רקיעים דז"א, רקיעי החיות, שהם השם הקדוש הוי"ה, בעניין החיות הגדולות העליונות, חג"ת ומלכות שמחזה ולמעלה דז"א. ואלו הן האותיות העליונות בסודות התורה, %break הכלל של כ"ב אותיות חקוקות ורשומות, היוצאות מהרקיע השמיני, בינה, רקיע שעל חיות עליונות חו"ג תו"מ דז"א, רקיע שאין לו מראה, נסתר וגנוז אין בו צבע. %letter 362 .362 כל הצבעים יוצאים מהרקיע השמיני, בינה, ובו עצמו אין צבע, אינו נראה ואינו מתגלה. זהו שהוציא כל המאורות, כי כל המוחין מג' קווים דבינה יוצאים. ובו עצמו אינו נראה לא אור ולא חושך, ולא שום צבע כלל. חוץ מנשמות הצדיקים, %break הרואות מהרקיע התחתון, רקיע של המלכות, כמאחורי הכותל, את האור שמוציא ומאיר הרקיע העליון הזה, בינה, ואור של הבינה, שאינו נפסק, אין מי שיידע אותו, אין מי שיעמוד בו. %letter 363 .363 מתחת רקיע דבינה, כל הרקיעים השתכללו בשם זה, שנקראים שמיים. ואלו נקראים השמיים, אלו שהשם העליון נקרא בהם, הוי"ה שבז"א. אלו שהשם הקדוש, מלכות, מתעטר בהם, %page 344 כי הרקיעים דמלכות מקבלים מרקיעים דז"א. וע"כ כתוב, השמיים שמיים להוי"ה, לגניזה זו שברקיע העליון, בינה, העומד עליהם. %letter 364 .364 עד הרקיע דבינה, כמ"ש, השמיים שמיים להוי"ה, לשם הקדוש הוי"ה, כי הקב"ה, בינה, נקרא בשמות. ושם פירושו השגה. כי כל מה שלא נשיג לא נקראהו בשם. מכאן והלאה, אחר הבינה, אין חכם שבתבונתו יוכל לדעת ולהשיג כלל, %break חוץ מהארה אחת מועטת, שאינו מספיק להתיישב בו. אשרי חלקו מי שנכנס ויצא וידע להסתכל בסודות ריבונו, ולהתדבק בו. %letter 365 .365 בסודות אלו יכול האדם להתדבק באדונו, לדעת שלמות החכמה בסוד עליון כשעובד לאדונו, בתפילה, ברצון, בכוונת הלב הוא מדביק רצונו כאש בגחלת, לייחד אלו רקיעים התחתונים שמצד הקדושה ממלכות, לעטר אותם בשם הוי"ה, %break אחד תחתון שברקיעים דמלכות, ומשם והלאה לייחד אלו רקיעים דז"א העליונים הפנימיים, שיהיו כולם אחד ברקיע ההוא העליון דבינה, העומד עליהם. %letter 366 .366 ובעוד שפיו ושפתיו נעות, יכוון ליבו, ורצונו יעלה למעלה, לייחד הכול בסוד הסודות, ששם נתקעים כל הרצונות והמחשבות, הנמצא בא"ס. ולכוון בזה בכל תפילה בכל יום, לעטר כל ימיו בימים העליונים חג"ת נהי"מ בעבודתו. %letter 367 .367 בלילה ישים רצונו, שנפטר מעוה"ז, ונשמתו יוצאת ממנו, ויחזיר אותה לאדון כל. משום שבכל לילה עומדת המלכות לכלול בתוכה נשמות הצדיקים, שעולים למלכות במ"ן בכל לילה. %letter 368 .368 סוד הסודות לדעת לאלו חכמי לב. רקיע התחתון שעומד בנקודה, שהיא המלכות, כלול מלמעלה ומלמטה. והיסוד שלו למטה, כמו נר המעלה אור שחור, להתאחד באור לבן שעל אור השחור, מלמעלה, ויסוד שלו למטה בפתילה בשמן. %break אף נקודת המלכות, יסוד שלה למטה. ביום היא נכללת מלמעלה, מז"א, בלילה נכללת מלמטה, מאלו נשמות הצדיקים. %letter 369 .369 וכל דברי העולם חוזרים כולם אל העיקר והשורש, שמשם יצאו. וכמה לילות עתידים כל אחד לקחת מה שראוי לו. כי בלילה הולך כל דבר לשורש שלו. כי הנפש הולכת ומשוטטת וחוזרת לשורש שראוי לה למעלה, והגוף נשאר שקט כאבן, %break וחוזר למקום הראוי לו שישרה עליו, כלומר הס"א, שישרה עליו לאחר מותו. ומשום זה הגוף חוזר לצד שלו, והנפש חוזרת לצד שלה. %letter 370 .370 הגוף שחזר לצד שלו, שורה עליו הס"א. ומשום זה נטמאו ידיו, וצריך לרחוץ אותן, כי בלילה חוזר כל דבר למקומו, לשורשו. ונשמות הצדיקים עולות וחוזרות למקומן, %break לשורשן, למלכות, שמשם נולדו. ומתעטרת בהן המלכות, ונכללת מכל הצדדים, מלמעלה ומלמטה. אז עולה כבוד הקב"ה ומתעטר מכל. %letter 371 .371 בלילה שולטים ממונים, שהתמנו על אלו נשמות הצדיקים, להעלות אותן למעלה, ולהקריב אותן קורבן ניחוח אל אדונם. ממונה עליון שהתמנה על אלו המחנות, שמו סוֹריָא. כיוון שהנשמה עולה בכל אלו הרקיעים, אז מקרבים אותה אליו, %break ומריח בה, כמ"ש, והריחוֹ ביראת ה', כמו שעתיד לעשות בעולם המלך המשיח. ועל ידו עוברות כל הנשמות, שהן בפיקדון על ידו, להתקרב למלכות. %page 345 %letter 372 .372 וכל הנשמות כשהתקרבו למלכות, ונראות שם, אז כל הנשמות נכללות בנקודת המלכות, ולוקחת אותן בפעם אחת, כמי שבולע דבר הנבלע. והיא מתעברת עימהן כאישה המתעברת. עניין זה ליושבֵי על מדין, כשהנקודה הזו מתעברת כאישה המתעברת, %break היא נהנית מהנאה שנכללה בה נשמה מעוה"ז. באלו המעשים ובתורה שעסקה בה ביום. ולוקחת רצון של עוה"ז ונהנית בו בשמחה ונכללת מכל הצדדים מלמעלה ומלמטה. %letter 373 .373 אח"כ המלכות מוציאה אותם לחוץ, ומולידה אותן כבתחילה. כי הנשמות הן תולדות המלכות, והנשמה היא עתה חדשה כבתחילת לידתה. וכמ"ש, חדשים לבקרים. שסובב על הנשמות, שהן חדשות בכל בוקר, משום שכתוב, רבה אמונתֶךָ. %break שהמלכות, הנקראת אמונה, היא רבה, שיכלה לכלול הנשמות ולהכניס אותן לתוכה, ולהוציא אותן כשהן חדשות. וע"כ מקבלת אחרות מלמעלה ביום. %break %H ויעש בצלאל את הארון %letter 375 .375 ויעש בצלאל את הארון עצי שיטים. ארון זה הוא עניין להכניס בו תושב"כ. כי ארון הוא מלכות, תושב"כ היא ז"א. והתורה נגנזה בו בשישה לוחות סובבים, כי הארון נעשה משישה לוחות, ארבעה לוחות סובבים מד' צדדיו, ולוח אחד למעלה ולוח אחד למטה, %break הרי שישה. וזה נקרא ארון. כשסובבים אלו שישה לוחות, חג"ת נה"י דמלכות, להיות אחד. אז הוא גוף אחד, להכניס בו התורה, שהיא בו"ק, חג"ת נה"י, ז"א. %letter 376 .376 ואלו הלוחות של הארון, הם חמישה. ארבעה לוחות שבצדדים ואחד למטה, חג"ת נ"ה. כי הלוח שלמעלה הוא הכַפורת שעליו ואינו מהארון. ונכנסים בו חמישה ספרים, חמישה חומשי תורה, חג"ת נ"ה דז"א. ואלו חמישה לוחות הם שישה, %break עם מדרגה אחת, הנכנסת בהם בסתר, הנקראת כל, ברית, יסוד. ולהיותו בסתר, אין כנגדו לוח בארון. %break כשזה נכנס לתוך חמישה לוחות, אז עומדים הארון והתורה בט' מדרגות, ב' שמות הוי"ה אלקים, שיש בהם ט' אותיות. ואח"כ עומד לוח אחד, עליון, הכפורת, שהוא הרקיע, %break הסובב ומכסה על הכול, הרקיע השמיני, בינה. ומשום זה, כשהכפורת מכסה עליהם, עומדים הכול בגניזה, כלומר שאינם נראים. %letter 377 .377 כאן יש להסתכל ולדעת עניין הארון. כי יש ארון, ויש ארון, מלכות דקדושה ומלכות דס"א, זה לעומת זה. כמ"ש, הכול נתן אֲרַוְונָה המלך למלך. האם ארוונה היה מלך? %break דוד שכבש את ירושלים, ומקום המקדש שלו היה, למה קנה אותו בכסף מארוונה? האם אע"פ שירושלים הייתה של דוד, עכ"ז מקום ההוא היה נחלת ארוונה, והיה צריך לקנות אותו? %letter 378 .378 אלא ודאי ארוונה היה מלך, והמקום ההוא היה ברשותו, והיה שולט עליו. וכשהגיע הזמן לצאת מתחת ידיו, לא יצא אלא בהרבה דם והריגה בישראל, ע"י מלחמה. ואח"כ עמד מלאך המחבל על המקום, ושם, כשהיה הורג ועומד במקום ההוא, לא היה יכול להרוג ותש כוחו. %page 346 %letter 379 .379 והמקום ההוא היה המקום שנעקד בו יצחק, ששם בנה אברהם את המזבח, ועקד את יצחק בנו. כיוון שראה הקב"ה את המקום ההוא, התמלא רחמים, כמ"ש, ראה ה' ויינחם. ראה ה' עקידת יצחק במקום ההוא, ושב וריחם עליהם מיד. %letter 380 .380 ויאמר למלאך המשחית בעם, רב עתה הֶרֶף ידךָ. רב פירושו כאן, די. די לך שיהיה מקום הזה תחת ידך. מכאן והלאה החזיר המקום לבעליו. ועכ"ז, במוות ובכסף יצא מתחת ידו. %letter 381 .381 למה נקרא ארוונה? בעוד שהמקום ההוא היה תחת ידו, נקרא ארוְנה, שרומז על ארון דס"א, המלכות שלהם. והתווספו בו אותיות על המילה ארון, שנקרא ארוְנה, כי כך צריך להתווסף לרע עין, ס"א, כי תוספת היא אצלו לגירעון. %letter 382 .382 בצד הקדושה גורעים לו אותיות ומתווסף קדושתו, כמ"ש, על שני עשר בָּקָר, גרע האות ם'. שלא כתוב, שנים, אלא שני, חסר ם'. %break ולס"א נותנים תוספת אותיות, כמ"ש, ויעש יריעות עיזים לאוהל על המשכן עַשׁתֵי עשרה יריעות, שזו תוספת אותיות, שהתווספה ע' על שתי עשרה. והיא גירעון, כי עשתי עשרה (11) הוא פחות אחד משתי עשרה. %break ובצד הקדושה כתוב, שני עשר, חסר ם'. וכאן כתוב, עשתי עשרה, שהתווספה ע'. והכול הוא חיסרון אצלו. וכך צריך להיות לרע עין, שהוא רוצה למלא עינו, ע' שלו, והוא נגרע, כמו שלומדים, כל המוסיף גורע. %letter 383 .383 צד הקדושה נקרא ארון הברית, הרומז על מלכות דקדושה. וארון הברית, מלכות, המחוברת בברית, יסוד, ראוי אל הגוף, ז"א, להכניס בו צורת אדם, הוי"ה במילוי אותיות א', בגי' אדם (45). ועל העניין הזה חסידים הקדושים, כשנפטרו מעוה"ז, %break היו מכניסים אותם בארון, לרמוז הייחוד של ז"א בארון הברית. כי הס"א אינו מיתקן בגוף, והוא אינו בכלל גוף האדם, הרומז על ז"א. ומשום זה לא נבראו גופים לס"א, משום שאינם בכלל גוף אדם. %letter 384 .384 כתוב ביוסף, ויישם בארון. ויישם, עם שתי אותיות י', שמתחבר ברית בברית, כי י' רומזת על ברית, יסוד. וכתוב שתי אותיות י', כנגד שתי בריתות, ברית שלמטה, יוסף, וברית שלמעלה, %break ארון הברית. ונכנס בארון, משום ששמר ברית קודש, והוא התקיים בו. ע"כ היה ראוי להיכנס בארון. %break %H אינו צריך להיכנס בארון %letter 385 .385 אוי לבני העולם, שאינם יודעים הביזיון ההוא, אוי לעונש ההוא שנענשים, שכל מי שרוצה נכנס בארון לאחר מיתתו, כי אינו צריך להיכנס בארון חוץ מצדיק, שיודע בנפשו ומכיר בעצמו שמעודו לא חטא בברית ההוא, %page 347 אות ברית קודש, ושמר אותו כראוי. ואם לא, אינו צריך להיכנס בארון אחר מותו, ולפגום בזה את הארון, שהפגם מגיע עד ארון הברית. %letter 386 .386 האדם צריך להתחבר באות ברית קודש, יסוד ז"א, ולא לס"א, כי הארון הרומז על מלכות, אינו מתחבר אלא בצדיק השומר אות ברית קודש. ומי שפוגם בברית ונכנס בארון, אוי לו, שפגם אותו בחייו, אוי לו, שפגם אותו במיתתו. %break אוי לו מעונש זה, אוי לו שפגם אות ברית, וארון הברית הקדוש. אוי לו לאותו ביזיון, שנוקמים ממנו נקמת עולם, נקמת עוה"ז ונקמת הפגם ההוא. כמ"ש, כי לא ינוח שבט הרֶשע על גורל הצדיקים. %letter 387 .387 בשעה שדנים אותו בעולם ההוא, מסתכלים במעשיו. אם היה פוגם ברית קודש, החתום בבשרו, ועתה פוגם הארון שלו, אין לו חלק בצדיקים, מסתכלים בו ודנים אותו, ומוציאים אותו מחוץ לכלל אדם. %break כיוון שהוציאו אותו מכלל אדם, הוציאו אותו מכלל כל האחרים, הנועדים לחיי עולם, ונותנים אותו לצד ההוא שלא נכלל באדם, לס"א. כיוון שנמסר לצד ההוא, אוי לו שמכניסים אותו בגיהינום, %break ואינו יוצא ממנו לעולם. כמ"ש, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. הם שנשארו ולא נכללו בכלל אדם. %letter 388 .388 והדברים אמורים רק כשלא עשה תשובה שלמה, שראויה לכסות על כל מעשיו. ועכ"ז טוב לו שלא ייכנס בארון, כי כל זמן שהגוף קיים נידונה הנשמה ואינה נכנסת למקומה, %break חוץ מאלו חסידים העליונים הקדושים הראויים לעלות למעלה בגופם. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 389 .389 משום שאין עבירה שקשה לפני הקב"ה, כמי שמשקר ופוגם אות ברית קודש. וזה אינו רואה פני השכינה. על עוון זה כתוב, ויהי עֵר בכוֹר יהודה רע בעיני ה'. וכתוב, לא יְגוּרך רָע. כי עוון זה נקרא רע. %letter 390 .390 כתוב, ויעש בצלאל את הארון. למה אלו חכמים שעשו את המשכן, לא עשו את הארון? אלא בצלאל היה במדרגת סיום הגוף, ברית קודש, ושמר אותו. וע"כ הוא עומד בנחלת חלקו, שהיא הארון שעשה, המלכות. הוא השתדל במעשה שלו ולא אחר. %break %H ואורַח צדיקים כאור נוגה %letter 391 .391 ואורַח צדיקים כאור נוגַה, הולך וָאור עַד נְכון היום. האורח, שצדיקים הולכים בו, הוא דרך אמת, דרך, שהקב"ה רוצה בו, שהקב"ה הולך לפניהם. וכל המרכבות באות לשמוע הדברים, %break שהם מדברים ואומרים בפיהם. כאור נוגה, שמאיר והולך, ואינו נחשך כדרך הרשעים, שהדרך שלהם נחשכת תמיד. %letter 392 .392 מה ההפרש בין אורח לדרך? אורח, שנפתח ונגלה ונעשה במקום ההוא אורח, שלא דרכו בו רגליים קודם לכן. דרך, כדורך בגַת, שדרכו עליו רגלי כל מי שרוצה. %page 348 %letter 393 .393 וע"כ לצדיקים קורא לדֶרך אורח, שהם היו ראשונים לפתוח המקום ההוא. ולא על המקום נאמר שפתחו אותו, אלא אע"פ שאחרים בני העולם הולכים באותו מקום, עתה שהלכו בו צדיקים, הוא מקום חדש, כמו שנפתח עתה, כלומר, %break שמקום ההוא הוא חדש עתה, כמו שלא הלך בו אדם אחר לעולם. משום שהצדיקים מחדשים את כל המקום ההוא בכמה דברים חדשים עליונים, שהקב"ה רוצה בהם. %letter 394 .394 ועוד, שהשכינה הולכת במקום ההוא, מה שלא היה קודם לכן. וע"כ נקרא אורח צדיקים, משום שמתארח בו אורֵח עליון קדוש, השכינה. דרך היא פתוחה לכל, ודורכים עליה כל מי שרוצה, ואפילו הרשעים. דרך, כמ"ש, הנותן בים דרך, %break שהדרך בו אינה בטוחה, משום שדורך בו הס"א, שאינו צריך ושולט לטמא המשכן. וע"כ הצדיקים בלבד עומדים ושולטים באותו מקום שנקרא אורח. כי דרך פתוחה לכל צד, לקדושה ולטומאה. %letter 395 .395 וקדושים עליונים, אורח קדוש עליון הזדמן להם והתארחו בו, ודברים משובחים עליונים הסתדרו לפני עתיק יומין. %letter 396 .396 ויהושוע בן נון מלא רוח חכמה, כי סָמך משה את ידיו עליו. משה, פניו כפני השמש, ז"א. ויהושוע כפני הלבנה, המלכות, שאין אור ללבנה אלא מאור השמש, מז"א. וכשהלבנה מתמלאת מהשמש, אז עומדת בשלמות. %letter 397 .397 התמלאות הלבנה היא, שהדמות, המלכות, שנקראת בשם העליון, הוי"ה, אינה עומדת בשם זה, אלא בזמן שנמצאת במילואה. הרי כמה שמות היא יורשת ונקראת בהם כך: כפי שעומדת, כך היא נקראת בשם ההוא. %break וכשהיא עומדת במילואה ונשלמת מכל הצדדים, אז נקראת הוי"ה. כי ההשלמה שלה, כהשלמה של מעלה, ז"א, הוי"ה. וע"כ נקראת גם המלכות בשם הוי"ה. שקיבלה כל המוחין מאמא, בינה, ע"י ז"א. %break %H אך בעשור לחודש השביעי %letter 398 .398 המלכות נקראת בשם הוי"ה, בחמישה עשר יום, כמ"ש, בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה. וכתוב, אך בעשור לחודש השביעי. והכול הוא עניין אחד. כשעומד עוה"ב, בינה, בכל עשרה מאמרות, ע"ס שלה, על החודש הזה, המלכות, היא נקראת בעשור. %break וכאשר נרשמה הלבנה בין ע"ס דבינה, בהשלמה אחת, המלכות נקראת בחמישה עשר, כי אות ה', מלכות, התחברה ונחקקה בין ע"ס דבינה. %letter 399 .399 וזהו שהמלכות נקראת י"ה ו"ה. וכאשר עומדת בשם הוי"ה, אז היא מתחברת בה"ת של הוי"ה זו, והיא נוספת להיות באות ה' של הוי"ה כבתחילה. ונמצא שהיא כל השם הוי"ה, והיא בה"ת דהוי"ה. אחת, היא להיחקק ולהתחבר למעלה, %page 349 ומבחינה זו לוקחת המלכות כל השם הוי"ה. ואחת, לתת מזונות למטה, ומבחינה זו היא מתחברת בה"ת של הוי"ה. ואז עומדת הלבנה בהשלמה לכל הצדדים למעלה ולמטה בשם הוי"ה, שיהיה הכול עניין אחד ושלמות אחת. %letter 400 .400 יהושוע הוא ההשלמה של הלבנה באותיות בן נון, בנון (50) שערים כמו בינה, כי נון היא הלבנה, כשהיא מלאה בהשלמה של השם הקדוש הוי"ה, אז הוא מלא רוח חכמה, ו"ק דחכמה, הנקרא רוח. %letter 401 .401 משום שנקודה עליונה, י' דהוי"ה, חכמה, התפשטה והוציאה רוח, ו"ק דחכמה, ורוח עשה היכל, בינה. ורוח התפשט מההיכל ונעשה ו"ק, ז"א, ורוח התפשט בו"ק דחו"ב, %break ומילא ועשה היכל למטה, המלכות במילואה, והתמלא הכול, ונעשה במלכות, השם הקדוש הוי"ה, בהשלמה אחת. %letter 402 .402 משום זה יהושוע מלא רוח חכמה, כי סמך משה את ידיו עליו. שמשה, פני חמה, ז"א, השפיע ברכותיו עליו, והתמלאה הבאר, המלכות. יהושוע, פני הלבנה, התמלא מז"א. וקדושים עליונים, כל אחד מהם מתמלא רוח חכמה, %break ועומד במילואה בסודות החכמה, משום שהקב"ה רוצה בהם וסמך ידיו עליהם. אשרי חלקי, שעיניי ראו זאת, וראו בהם השלמות של רוח חכמה. %break %H מי שאוכל בלי תפילה %letter 403 .403 לא תאכלו על הדָם, לא תנחשו, ולא תעוֹנֵנו. מי שאוכל בלי תפילה, שיתפלל על דמו, הוא שקול כמנחֵש וכמעוֹנן. %letter 404 .404 משום שבלילה הנשמה עולה לראות בכבוד העליון, כל אחת כמו שראוי לה, ונשאר האדם בכוח ההוא, שמתפשט בתוך הדם לקיים הגוף. %break וע"כ הוא טועם טעם המוות, שכוח הדם אינו מוכן להתעורר לכוח של הנשמה ולקבל אותה. וע"כ כשמתעורר האדם משנתו, אינו טהור, ופירשו, שהס"א שולט על המקום הנמצא בלי נשמה. %letter 405 .405 כיוון שנטהר במים, ואע"פ שהאדם עסק בתורה, נשמה אינה מתקיימת במקומה ואינה שולטת באדם, אלא רק כוח הדם בלבד, שנקרא נפש. נפש ההיא המתפשטת תמיד בתוך הדם. וכשמתפלל האדם תפילה לעבודת ריבונו, %break אז מתיישב כוח הדם במקומו, ומתגבר כוח הנשמה, ומתיישבת במקום ההוא בגוף. ואז נשלם האדם לפני ריבונו, כמו שצריך הנפש למטה ודבר הנשמה למעלה. %letter 406 .406 וע"כ מי שמתפלל תפילה מטרם שיאכל, העמיד עצמו כמו שצריך, והנשמה עולה על מקום המושב שלה כמו שצריך. ואם אוכל מטרם שמתפלל תפילתו, שיתיישב הדם על מקומו, %page 350 הרי הוא כמנחש וכמעונן, משום שזו דרכו של מנחש, להעלות הס"א ולהשפיל צד הקדושה. %letter 407 .407 אדם, שאכל קודם תפילתו, נקרא מנחש, משום שהשתדל בנחש דקליפות, להגדיל כוחו ולהתגבר. וזהו כמי שעובד לאלוהים אחרים. וכן זה, עָבד לכוח הדם, ולא עבד להקב"ה, להגדיל צד הנשמה, צד הקדושה. %letter 408 .408 האוכל קודם תפילתו נקרא מעוֹנן, משום שהשתדל בעוון, ולא השתדל בזכויות. כי מעוֹנן אותיות מן עָוֹן. למה האות נ' עומדת באמצע המילה, מעוֹנן, הרי היה צריך לומר לפי זה, מעוון, בלי נ' באמצע? כך הוא ודאי, שאין יכולים לשלוט בס"א, %break עד שמערבים בה עירוב מצד הקדושה, כחוט דק אחד. מי שרוצה לקיים דבר שקר יערב בו דבר אמת, כדי שיתקיים השקר ההוא. %break וע"כ עוון, הוא דבר שקר. וכדי לקיים אותו, מכניסים בו דבר אמת. זוהי נ' שבאמצע המילה, מעונן, בזה מקיימים השקר. וע"כ, מי שלא התפלל תפילה לפני הקב"ה על דמו מטרם שיאכל, הוא כמנחש וכמעונן. %break %H ארבעה תיקונים של תפילה %letter 409 .409 בתפילה מיתקנים גופו ונפשו של אדם ונעשה שלם. תפילה היא תיקונים מיתקנים, שמיתקנים כאחד. והם ארבעה תיקונים: א. תיקון עצמו להשתלם, ב. תיקון עוה"ז, %break ג. תיקון עולם העליון בכל צבאות השמיים, ד. תיקון השם הקדוש במרכבות הקדושות, ובעולמות כולם למעלה ולמטה. %letter 410 .410 התיקון הראשון, תיקון של עצמו, משום שצריך לתקן עצמו במצווה ובקדושה, ולהיתקן בקורבנות ובעולות להיטהר. ציצית מצווה, תפילין קדושה, ובאמירת הקורבנות והעולות מיתקן כמו שהקריב קורבנות. %break התיקון השני, תיקון של עוה"ז, במעשה בראשית לברך להקב"ה על כל מעשה באלו הללויה, כמ"ש, הללוהו כל כוכבי אור, הללוהו שמי השמיים. לקיים קיום עוה"ז. על זה אומרים בתפילה, ברוך שאמר. ברוך, פירושו, ברוך על הכול. %letter 411 .411 התיקון השלישי, תיקון עולם העליון בכל אלו הצבאות והמחנות, שזהו השבח, יוצר משרתים, ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם. וכן, והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים. %break התיקון הרביעי, תיקון התפילה של שמונה עשרה, תיקון של השם הקדוש, התיקון של שם שלם. אשרי חלקי עימכם בעוה"ז ובעוה"ב. %page 351 %H ויראת מאלקיך %letter 412 .412 כתוב, את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד. וכתוב, ויראת מאלקיך. ממקום המתחבר ומקיף למוח שמבפנים, שהוא השכינה, הנקראת אלקים, ומסביב לה מקיף אש, בעניין אש המקיף לנוגה, %break שמשם נמשך הדין לרשעים. מאלקיך, אש המקיף, יש יראה זו לירוא מפניו, כי שם שורה הדין. והוא דין, הנשאב מדין של מעלה שבמקום הזה. %letter 413 .413 ג' מיני אש יש כאן: %break א. אש המקבלת אש בשמחה, ושמחים זה בזה באהבה, ב. אש, שנראה בה הנוגה, השכינה, היא אש העומדת בשמחה בתוך האש הפנימית, האש הראשונה, %break ג. אש הסובבת לנוגה, השכינה, ובאש הזו שורה יראת הדין להכות הרשעים. %break שני פירושים על נוגה: א. נוגה היא הקליפה הקרובה לקדושה, שחציה טוב וחציה רע, ב. השכינה נקראת נוגה. %break וכאן נוגה פירושה שכינה, חכמה תתאה. ויש ג' בחינות אש, שפירושו דינים: א. אש בקו ימין, הנמשך מנקודת החולם, ב. אש בקו שמאל, הנמשך מנקודת השורוק, מטעם חוסר חסדים, %break ג. אש מקו האמצעי, הנמשך מנקודת החיריק, שמסיבתו נעשה הייחוד של ימין ושמאל. ומגביל השמאל, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה. %break ואש המקבלת אש בשמחה, היא האש שבקו ימין, המקבלת האש שבקו שמאל בשמחה רבה, כי האש שבקו שמאל משלימה אותה בהארת החכמה. וכן אש השמאל מקבלת אש הימין בשמחה, %break שהיא נשלמת על ידה בחסדים. וע"כ שמחות זו בזו באהבה, כי משלימות זו את זו. %break אש, שנראה בה הנוגה, השכינה, חכמה תתאה, המקבלת מקו שמאל. ונודע שאין החכמה מתגלה אלא בעת גילוי הדינים דנקודת השורוק. שהנוגה, חכמה תתאה, אינה נראית אלא באש דנקודת השורוק, הנמשך אליה מקו שמאל. %break וזוהי אש העומדת בשמחה בתוך האש הפנימית, האש הראשונה. כי היא אותה האש דקו שמאל מנקודת השורוק, העומדת עם האש הפנימית דקו ימין בשמחה גדולה. %break אש הסובבת את נוגה, האש דקו האמצעי, שמקיף אותה ומגביל אותה, שלא תאיר מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה. ובאש הזו שורה יראת הדין להכות הרשעים, שמענישה הרשעים העוברים על גבול שלה. %letter 414 .414 ארבעה צבעי אש, לבן אדום ירוק שחור, הם אחד, שכל אחד נכלל מארבעה צבעים, חו"ג תו"מ. %letter 415 .415 ויראת מאלקיך. ביראה ההיא צריך לשים רצונו ביראה ובאהבה ביחד, לירוא בצד זה הנמשך משמאל, ולאהוב בצד זה הנמשך מימין. ובאלו הצבעים, שגם במלכות יש ארבעה צבעים חו"ג תו"מ. והיראה ההיא תהיה לירוא מעונש, יראה תחתונה, %break שמי שעובר על מצוות התורה, נענש משמאל. כי כשמתחיל צד ההוא להכות, אינו נשקט, עד שמכלה אותו מעוה"ז ומעוה"ב. וע"כ צריך לירוא מאש הזו, שהיראה שורה בה. %page 352 %letter 416 .416 מהאש השלישית מתפשטת אש לחוץ של אלוהים אחרים. ועל זה כתוב, לא תיראו את אלוהי האֱמורי. כי אסור לירוא ממנו. ואש הזו של היראה, אש שלישית, היא קודש ומשתתפת בקדושה. וזוהי שסובבת את נוגה. שלולא אש הזאת, %break לא היה מתייחד הימין עם השמאל. וע"כ היא קדושה, אע"פ שמגבילה את הנוגה, שלא תאיר אלא מלמטה למעלה. %break אבל אש אחרת שמבחוץ, מתחברת לפעמים באש הזאת של היראה, ולפעמים עוברת ממנה ואינה מתחברת עימה. וכשהעוונות גורמים, שהאש החיצונית מתחברת באש הזו של היראה, %break אז היא אש החשכה ומחשיכה ומכסה האורות של אלו האחרים שבנוגה, כמ"ש, ואש מתלקחת, ואינה עומדת תמיד בקביעות. %letter 417 .417 אהבה שורה לאחר שזכה ביראה. כיוון ששורה יראה על ראשו של אדם, שהוא משמאל, מתעורר אח"כ אהבה, ימין, ז"א מבחינת החסד שבו. שמי שעובד מתוך אהבה, %break מתדבק במקום עליון למעלה, ומתדבק בקדושה של עוה"ב, בינה, משום שעולה להתעטר ולהתדבק בצד ימין, חסד דז"א, שעליו שורה הבינה. %letter 418 .418 עבודה מצד היראה היא מכובדת, אבל אינה עולה להתדבק למעלה בז"א. וכשעובד מאהבה, עולה ומתעטר למעלה ומתדבק בעוה"ב. וזהו אדם המזומן לעוה"ב, אשרי חלקו. %break כי הוא שולט על מקום היראה, כי אין מי ששולט על מדרגת היראה אלא אהבה, הימין, הייחוד של ז"א ומלכות. %letter 419 .419 וצריך לאותו שראוי לעוה"ב, לייחד שם הקב"ה, ולייחד איברים, זו"ן, ומדרגות עליונות, או"א, העליונים והתחתונים, לכלול אותם כולם, ולהכניס כולם בא"ס, לקשור קשרים. כמ"ש, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. %break %H סוד המילה שְמע %letter 420 .420 שמע, הוא שם שהיא המלכות, העולה לע' (70) שמות, שהוא השם ע"ב שבמרכבה העליונה, חגת"ם דז"א שלמעלה מחזה. וזה כלל אחד, שהמלכות, הנקראת שֵם, נכללת בז"א שלמעלה מחזה, שזה ע' גדולה. %break ישראל הוא ישראל סבא, ו"ק דבינה. משום שיש ישראל קטן, ז"א, שכתוב, נער ישראל ואוהבֵהו. ז"א ומלכות, הנרמזים בשמע, הם בכלל אחד עם ישראל סבא, שעולים אליו ומתייחדים בו. שמע ישראל, מורה שבישראל סבא נכללו אישה בבעלה, מלכות בז"א. %letter 421 .421 לאחר שנכללו ז"א ומלכות זה בזה בכלל אחד בישראל סבא, אז צריכים לייחד האיברים, ו"ק דז"א ומלכות, ולחבר ב' משכנות יחד בכל האיברים, שמשכן העליון י"ה, ומשכן התחתון ו"ה. %break ברצון הלב לעלות בדבקות דא"ס, שמתדבק שם הכול, להיות רצון אחד, העליונים והתחתונים. %page 353 %letter 422 .422 וזהו יהי"ה, כמ"ש, יהיה ה' אחד. אחד בעניין יהי"ה. אות י' של יהי"ה, חכמה, לייחד ולדבוק באות ה' של יהי"ה, שהיא היכל פנימי, בינה, למקום גניזה של נקודה עליונה, י', חכמה. וזהו הוי"ה אלקינו. אלו ב' שמות הם י"ה חו"ב, שהוי"ה חכמה ואלקינו בינה. %letter 423 .423 ולכלול כל האיברים, ו"ק דז"א ומלכות, במקום שיצאו ממנו, מהיכל הפנימי, בינה, להשיב הדברים למקומו אל העיקר והיסוד והשורש שלהם, עד שורש הברית, אבא. %letter 424 .424 אח"כ ב' אותיות אחרות של יהי"ה, לייחד ולדבוק אות י' באות ה'. י', ברית קודש, יסוד דז"א. ה', היכל ומקום גניזה של ברית קודש, י'. המלכות, היכל ליסוד, כמו בינה, שהיא היכל לחכמה. %break היסוד הוא ו' שנייה של ו"ו במילואו, שו' ראשונה הוא ת"ת, וו' שנייה הוא יסוד. ונאמר כאן שהוא י', לייחד אותם כאחד. בייחוד עם המלכות נקרא היסוד י'. %letter 425 .425 הכוונה של המילה, אחד, לייחד ממלכות ולמעלה הכול יחד, ולהעלות הרצון לקשור את הכול בקשר אחד, להעלות הרצון ביראה ובאהבה עד א"ס. ולא יעזוב רצון העלייה לא"ס, %break מכל אלו המדרגות והאיברים, אלא בכולם יעלה רצונו, אף אחד מהם לא יחסר, להדביק אותם, ושיהיו כולם קשר אחד, בא"ס. %letter 426 .426 וזהו ייחוד בתיקון. %letter 427 .427 ומי שרוצה לכלול כל סודות הייחוד במילה, אחד, הוא יותר טוב. וע"כ אנו מאריכים במילה, אחד, להעלות הרצון להמשיך מלמעלה למטה, ולהעלות מלמטה למעלה, שיהיה הכול אחד. %letter 428 .428 במילה, אחד, עניין למעלה ולמטה וד' רוחות העולם. שצריכים לייחד למעלה ולמטה, או"א וזו"ן. וד' רוחות העולם אלו הם מרכבה עליונה, חגת"ם דז"א, שלמעלה מחזה, לכלול הכול יחד, בקשר אחד, בייחוד אחד עד א"ס. %break %H להזכיר יציאת מצרים %letter 429 .429 לאחר כוונת שמע, צריכים להזכיר יציאת מצרים, משום שהייתה השכינה בגלות. ובזמן שהיא בגלות, אין חיבור שיתחברו עולם העליון, ז"א, בעולם התחתון, המלכות. וצריכים להראות חירות של גאולה של מצרים, שהייתה בכמה אותות, בכמה ניסים, שעשה הקב"ה. %break וגאולה זו צריכה להיזכר ולהיראות, שאע"פ שהייתה בגלות, עתה יש לה חירות, מהיום שנפתחו הקשרים שבמצרים. ואלו אותות וניסים שנעשו. %letter 430 .430 וצריכים להראות החירות של המלכות, משום שהתחברה בבעלה, ז"א, וכדי להסמיך גאולה, יסוד, לתפילה, מלכות, שיהיה הכול אחד בלי פירוד, ולא להראות גירושים, לומר שהמלכות גרושה בגלות מהאיש שלה, ז"א. כמ"ש, ואישה גרושה מאישהּ לא ייקָחוּ. %page 354 %letter 431 .431 והלוא היא בגלות, ומגורשת מהאיש שלה, ז"א? אלא ודאי היא בגלות לדוּר עם ישראל. כי בכל מקום שגלו ישראל, שכינה עימהם, כדי להגן עליהם. אבל לא גורשה מז"א. והרי השכינה לא נראתה בבית ראשון ובבית שני בזמן שחטאו ישראל. %break ועכ"ז לא היה נחשב זה לגלות, מכ"ש לגירושים. אלא עד שגלו ישראל, אם חטאו, הסתלקה השכינה למעלה. ואח"כ, כשגלו, לא עלתה למעלה, אלא עשתה דירתה עם ישראל. אבל גירושים לא היו מעולם. %letter 432 .432 ומשום זה צריכים להראות גאולה, שיש בה ארבע גאולות. כי בשעה שיצאה השכינה מגלות מצרים, ביקשה מהקב"ה, שיגאל אותה עתה ד"פ, שהם ארבע גאולות, כנגד ארבע גלויות, כדי שתהיה בת חירות ולא תהיה עוד גרושה. %break וע"כ בשעה של גאולת מצרים, עמדה ונגאלה ארבע גאולות ביציאת מצרים, כלומר, עם קבלת המוחין דיציאת מצרים, נגאלה השכינה מכל ד' מלכויות, מכל הגלויות עד ביאת המשיח. באופן, שלא תהיה נחשבת עוד לגרושה מהאיש שלה, ז"א. %break ועתה, שהשכינה צריכה תיקון, להתחבר בבעלה, ז"א, צריכים להראות גאולת מצרים ההיא, שיש בה ארבע גאולות. ועם התעוררות המוחין דיציאת מצרים, היא מתוקנת להתחבר בבעלה, כי נעשית חירות מכל ד' מלכויות. %letter 433 .433 וע"כ יש להזכיר בגאולה ההיא ד"פ: אמת אמת אמת אמת, עד, עזרת אבותינו. שהם כנגד ד' גאולות, שהם עזרה וסֶמך לכל ישראל. ומעזרת אבותינו והלאה, יש ד"פ אחרות, %break אמת אמת אמת אמת. והם הוכפלו, כדי שתהיינה ד' גאולות אלו בקיום חזק בחותם חזק של טבעת המלך. וע"כ ד' גאולות כפולות בקיום. %letter 434 .434 וכל ד' הגאולות הן ביציאת מצרים ההיא, כי אילו לא נמצאו אלו ד' גאולות ביציאת מצרים ההיא, לא הייתה מתחברת בתיקוניה עם ז"א, בכל פעם שתהיה גלות, שהשם הקדוש יתייחד. %break וע"כ יש להזכיר גאולת מצרים תמיד, בכל הקדושות של הקב"ה. ברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים. %letter 435 .435 הסוד של הקדושה, קדוש קדוש קדוש, שאנו אומרים, הוא שבקדושה מתקדשים כולם למעלה ולמטה, המלאכים וישראל, וכל המדרגות וכל המרכבות העליונות והתחתונות, %break כולם מתקדשים בקדושה זו. ובקדושה זו סודות עליונים לאלו בעלי הסוד, המסתכלים בקדושת ריבונם. %letter 436 .436 אמר רבי שמעון, למסור נפשו לאדונו, יפה הוא. חברים, אשרי חלקכם, ואשרי עיניי שראו כך, שזכיתי בחיי, שיתעוררו דברים קדושים אלו בעוה"ז. וכולם כתובים למעלה לפני המלך הקדוש. %break %H אז נדְבְּרו יראי ה' %letter 437 .437 אז נדְבְּרו יראי ה', איש אל רעהו, ויקשב ה', וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו, ליראי ה' ולחושבי שמו. כתוב, אז נדברו. נדברו למעלה, כל המרכבות הקדושות וכל הצבאות הקדושים, נדברו זה אל זה לפני הקב"ה. %page 355 %letter 438 .438 משום שאלו המילים הקדושות שאמרו, עולות למעלה. וכמה הם שמקדימים ונושאים אותן לפני המלך הקדוש, ומתעטרות בכמה עטרות באלו אורות עליונים. %break וכולם נדברו מלפני מלך העליון. מי ראה שמחות, ומי ראה תשבחות העולות בכל אלו הרקיעים, כשעולות מילים אלה? %break והמלך הקדוש מסתכל בהן, ומתעטר בהן. והן עולות ויושבות על חיקו, ומשתעשע בהן. משם, מחיקו, עולות על ראשו ונעשו עטרה. וע"כ אמרה התורה, ואהיה שעשועים יום יום. %break לא כתוב, והייתי, אלא כתוב, ואהיה, לשון עתיד. כלומר, ובכל זמן בכל עת שהמילים העליונות עולות לפניו. %break בפסוק הקודם לזה כתוב, אמרתם שָווא עֲבוֹד אלקים, ומה בֶּצע כי שָמרנו משמרתו. ועל זה מסיים הכתוב, אז נדברו יראי ה', איש אל רעהו, ויקשב ה', וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו, ליראי ה' ולחושבי שמו. וחמלתי עליהם, כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. %break ולכאורה הדברים תמוהים, כי באותו עת שאמרו איש אל רעהו דברי כפירה כאלו, כמ"ש, שווא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו, יאמר עליהם, אז נדברו יראי ה', %break איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע. ולא עוד אלא שחביבים כל כך, עד שנכתבים ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. %break אמנם הכתוב מדבר באותם הצדיקים, שזכו לתשובה מאהבה, אשר אז הזדונות נהפכו לזכויות, וככל שהעבירה הייתה יותר גדולה, נהפכה לזכות יותר גדולה. ונמצא, בעת שהצדיקים הללו היו בבחינת תוהים על הראשונות, %break שאמרו, שווא עבוד אלקים, שאין עוד עוון חמור יותר מזה, הרי דברי כפירה האלו נהפכו עתה, מכוח התשובה מאהבה שעשו, לזכויות גדולות. ונחשבים עתה, %break כמו שדיברו אז יראי אלקים איש אל רעהו דברי כפירה האלו, שהרי נהפכו לזכויות. ומכוח ההפיכה הגדולה הזו, נעשו שעשועים גדולים לפני הקב"ה. %break ונאמר, נדברו למעלה, כל המרכבות הקדושות וכל הצבאות הקדושים, נדברו זה אל זה לפני הקב"ה. כי אותן המילים שאמרו בעת שהיו רשעים, שווא עבוד אלקים, %break התעלו למעלה ע"י המלאכים והמרכבות, שהם ידעו, שאותם הרשעים יעשו תשובה מאהבה. וסופם של דברים אלו יהיו לזכויות ולאורות גדולים ולשעשועים לפני הקב"ה. %break משום שאלו המילים הקדושות שאמרו, שווא עבוד אלקים, שלאחר תשובה מאהבה נעשו קדושים, עולות למעלה, ע"י המלאכים תכף בעת שאמרו אותן. וכמה הם שמקדימים ונושאים אותן לפני המלך הקדוש, ומתעטרות בכמה עטרות באלו אורות עליונים. %break שעוד מטרם שעשו תשובה מאהבה, מקדימים המלאכים ומביאים המילים לפני המלך הקדוש, משום שלמעלה כבר ידוע, שיעשו תשובה מאהבה על כל מילה שאמרו. %break וכל מילה תתהפך לזכות ולאור גדול, והשעשועים גדולים מאוד. שנאמר, מי ראה שמחות, ומי ראה תשבחות העולות בכל אלו הרקיעים, כשעולות מילים אלה? %break והמלך הקדוש מסתכל בהן, ומתעטר בהן. והן עולות ויושבות על חיקו, כי בחינת ההסתר של הקב"ה נבחן לחיקו. %page 356 וכיוון שעוד לא עשו תשובה מאהבה, הרי המילים שאמרו, יושבות על חיקו של הקב"ה בבחינת הסתר פנים. אמנם כיוון שידוע לפני ה' שיעשו תשובה מאהבה, ע"כ משתעשע בהן מבחינת חיקו. כי אחר שיעשו תשובה, עולות על ראשו ונעשו עטרה. %letter 439 .439 פעמיים כתוב, יראי ה', יראי ה': אז נדברו יראי ה', וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה'. יראי ה' למעלה, בעת שעושים תשובה מאהבה, הם עומדים למעלה לפני הקב"ה. %break יראי ה' למטה, שאח"כ יורדים למקומם לארץ למטה. ואפילו יראי ה' כבר הם למטה במקומם, אלה המילים עומדות בצורתן למעלה. %break ועניין זה נמצא בספרו של חנוך, שכל המילים, שהצדיקים שבארץ מתעטרים בהן ועומדים לפני המלך, בעת שעושים תשובה מאהבה, שאז מתעטרים בזדונות שנעשו לזכויות, ועומדות בעצמן למעלה לפני המלך, והקב"ה משתעשע בהן. %break ואח"ז הצדיקים יורדים, והמילים נשארות עומדות לפניו, באותו צורה של ההפיכה מזדונות לזכויות, שהצדיק אמר אותם והקב"ה משתעשע בצורה ההיא. ואח"כ נכתבו בספר זיכרון לפניו, שיעמדו לפניו תמיד בקיום. %letter 440 .440 ולחושבי שמו. שכל אלו המחשיבים דברי תורה להתדבק לאדונם בשם הקדוש, כדי לדעת אותו, שיתקן החכמה של שמו בליבם, עליהם כתוב, ולחושבי שמו, שהוא השם הקדוש. %break %H וממעל לרקיע %letter 441 .441 וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כיסא. וממעל לרקיע, ברקיע שמתחת המלכות. כי ברקיע של מעלה, בינה, אין מי שיסתכל בו. אבל על הרקיע התחתון, %break שבמלכות, כתוב עליו, וראיתָ את אחוריי. ומלמעלה מהרקיע הזה עומדת אבן ספיר, המלכות, מרגלית טובה ויקרה. %letter 442 .442 דמות כיסא. יש הכיסא ויש כיסא. הכיסא, עליון, בינה, גנוז שאינו מתגלה, ואין מי שיעמוד בו לדעת ולהסתכל. וע"כ כתוב כאן, כיסא, בלי ה' הידיעה, שזהו כיסא שלמטה, המלכות. %letter 443 .443 דמות כמראה אדם. כתוב, דמות, ולמה כתוב עוד, כמראה? אלא, דמות אדם, הוא סוד עליון בכבוד עליון, ז"א בהוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' אדם (45), שהוא צורת אדם, היושב על הכיסא, מלכות. וזה שהתווסף כמראה, לכלול אלו צורות שבדברי החכמה, %break המכונות ראייה או מראה, שהחכמה נקראת כך. והם סודות החכמה, העולים ומתעטרים למעלה בז"א. ואח"כ הם עומדים בצורת אדם, בצורה שהצדיקים מעטרים אותם. ובכולם משתעשע הקב"ה בעטרותיו. %letter 444 .444 ואתם חברים, הרי הקב"ה משתעשע עתה באלו המילים המתעטרות בדרך ההיא, שאמרתם. והרי קיימתם צורת אדם לפני אדונכם בצורותיכם הקדושות. כי אני, בשעה שראיתי אתכם והסתכלתי בצורתכם, ראיתי בכם שאתם רשומים באדם, %page 357 וידעתי שהצורה שלכם מזומנת למעלה. וכך עתידים הצדיקים לעת"ל להיות ניכר לעיני כל, ולהראות צורת פניהם הקדושה לפני כל העולם. כמ"ש, כל רואיהם יכירום. כי הם זרע בירך ה'. %letter 445 .445 בתוך כך ראה רבי שמעון את רבי יוסי, שהיה מהרהר בדברי העולם. אמר לו, יוסי, קום השלם צורתך, כי אות אחת חסרה בך. שמשום שהרהר בדברי העולם, קרא לו יוסי, ולא רבי יוסי. %break קם רבי יוסי, ושמח בדברי תורה, וקם לפניו. הסתכל בו רבי שמעון, אמר לו, רבי יוסי, עתה, שלם אתה לפני עתיק יומין, וצורתך שלמה. %break %H ויעשו את ציץ %letter 446 .446 ויעשו את ציץ נֵזר הקודש זהב טהור. נקרא ציץ, משום שהוא נמצא להסתכלות בן אדם. וכל מי שמסתכל בו, ניכר בו, אם הוא צדיק או לא. %letter 447 .447 בציץ היו אותיות השם הקדוש מפותחות בפיתוח וחקוקות בו. ואם צדיק הוא, מי שעומד לפניו, אלו האותיות החקוקות בתוך הזהב, היו הארתן בולטות ועולות מלמטה למעלה מחקיקה ההיא, והיו מאירות בפניו של אדם ההוא. %letter 448 .448 פעם הייתה נוצצת ההתנוצצות בו, ופעם לא היו מתנוצצות. בפעם הראשונה שהכוהן הסתכל בו, היה רואה הארות האותיות כולן בפָנים. וכשהיה מסתכל לעיין בו, לא היה רואה כלום, אלא הארת פניו היה מאיר, כמו שניצוץ היוצא מזהב התנוצץ בו, ולא יותר. %break רק הכוהן היה יודע המראֶה של ההסתכלות הראשונה, שהיה רואה בשעתו, וכן כל אדם. משום שרצון הקב"ה היה באדם ההוא המסתכל בציץ, וידע שהוא מזומן לעוה"ב, כי מראה זה שהאיר מאותיות הציץ, %break האירו עליו מלמעלה, שהקב"ה היה רוצה בו. וכאשר מסתכלים בו אח"כ לעיין בו, לא ראו כלום, משום שהמראה שלמעלה אינו מתגלה אלא לפי שעה. %letter 449 .449 ואם אדם עומד לפני אותו ציץ ופניו אינם מראים, גם לפי שעה, המראה הקדוש. אז ידע הכוהן, שהוא עז מצח, וצריך לכפר עליו, ולבקש עליו רחמים. %break %H עינייך בשדה אשר יקצוֹרוּן %letter 450 .450 כתוב, עינייך בשדה אשר יקצוֹרוּן. למה צריך כאן לכתוב את זה? כמה פסוקים הם בתורה, שנראה שאינם צריכים להיכתב, ואנו רואים שכולם הם סודות עליונים. ועוד, פסוק זה מי שרואה אותו ואינו מסתכל בו, דומה למי שלא טעם תבשיל מעולם. %letter 451 .451 ברוח הקודש נאמר זה, משום שראה בועז, הדיין של ישראל, את הענווה של הצדֶקת ההיא, שאינה מגביהה עיניה לראות במקום אחר, אלא מול פניה. וראה כל מה שראתה בעין טובה, ולא הייתה בה עזות מצח, שיבח עיניה. %page 358 %letter 452 .452 משום שיש עיניים, שבגללם אינה שולטת ברכה במקום ההוא. ובועז, עין טובה ראה בה, שכל מה שהסתכלה, הייתה בעין טובה. ועוד שראה, שהייתה הצלחה בידיה, %break שכל מה שהייתה לוקטת, התווסף בשדה. ובועז הסתכל, שרוח הקודש שורה עליה. אז פתח ואמר, עינייך בשדה אשר יקצורון. %break האם משום שהיו לוקטים אלו האחרים, ע"כ אמר לרות, עינייך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן? א"כ, איך אמר, שתלך אחריהן, והאם לא היה צריך לכתוב אלא, וליקטת אחריהן? מהו, והלכת אחריהן? אלא בשביל עיניה אמר, והלכת אחריהן, %break כי עיניה היו גורמות ברכות מרובות. וע"כ, והלכת אחריהן, אחר עינייך. כל בני העולם אין להם רשות ללכת אחרי עיניהם, ואת, תלכי אחרי עינייך, כי עינייך גורמות ברכות מרובות. %letter 453 .453 עינייך בשדה אשר יקצורון. בועז ראה ברוח הקודש, שעתיד לצאת ממנה מלכים עליונים ושליטים, שהם עיניים של הכול. כמו שהייתה תמר, שכתוב בה, ותשב בפתח עיניים, %break שהתיישבה בפתח, שיצאו ממנה מלכים שליטים עליונים, הנקראים עיניים, כמ"ש, אם מֵעֵיני העֵדה. %break כי כמו שכל איברי הגוף אינם הולכים אלא אחרי העיניים, והעיניים מנהיגות לכל הגוף, אף כך, מלכים וסנהדרין וכל אלו השליטים, הכול הולכים אחריהם. ומשום זה אמר לה, עינייך, שאלו הם המלכים והשליטים העתידים לצאת ממנה. %letter 454 .454 בשדה אשר יקצורון. שדה, זהו ציון וירושלים, כמ"ש, ציון שדה תיחרֵש. וכתוב, כריח שדה אשר בירכוֹ ה', שזה ירושלים. וע"כ כתוב, עינייך בשדה. שאלו העיניים שלה, %break העתידים לצאת ממנה, אינן שולטות אלא בשדה. אשר יקצורון, כי משדה ההוא היו לוקחים כל בני עולם תורה ואור המאיר, כמ"ש, כי מציון תצא תורה. %letter 455 .455 והלכת אחריהן, באלו מע"ט שאני רואה בך. וכתוב, הלוא ציוויתי את הנערים לבלתי נוגעֵך. כי האישה דעתה קלה, וע"כ הזהיר הנערים, שלא ייגעו בה. וכתוב, וצָמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים. %break וצמית, לשון נקי. שאם חשקך להתדבק באדם לקיים זרע בעולם, והלכת אל הכלים, אלו הם הצדיקים, שנקראים כלי ה', כמ"ש, היבָּרוּ נושאי כלי ה', שעתידים הצדיקים, שיביאו אותם כל העולם מתנה למלך המשיח. והם כלי ה', %break כלים שהקב"ה נהנה מהם. אלו הם כלים שבורים, שבורים הם בעוה"ז, כדי לקיים התורה. והשימוש שהקב"ה משתמש בהם, אינו משתמש אלא מתוך כלים ההם. וכאשר תתדבק בהם, אז כתוב, ושתית. %break %H וייטב ליבו %letter 456 .456 ויאכל בועז ויֵישת, וייטב ליבו. וייטב ליבו, שבירך על מזונו. שמי שמברך על מזונו הוא מטיב לליבו. הוא, כמ"ש, לך אמר ליבי. וכתוב, צור לבבי, שפירושו המלכות, שנקראת לב. %page 359 %letter 457 .457 ומשום שברכת המזון חביבה לפני הקב"ה, כל מי שמברך על השובע, מטיב ומשמח למקום אחר, למלכות. כמו בסעודות השבת, שמקום אחר, המלכות, נהנה מברכת השובע ההיא והשמחה. %break וכאן נהנתה המלכות מברכת השובע ההיא של הצדיק בועז. וזהו, כמ"ש, וייטב ליבו. %letter 458 .458 המלכות נהנית מברכת המזון, משום שמזון של אדם קשה לפני הקב"ה, שהוא מקום המלכות. וכיוון שהאדם אכל ושתה ומברך ברכת המזון, הברכה ההיא עולה, %break ונהנית המלכות מאלו דברים, הנאמרים על השובע שעולים. ונמצא שנהנה מהמזון למטה, האדם, ולמעלה, המלכות. %letter 459 .459 בחול אין המקום ההוא נהנה, אלא מאלו הדיבורים העולים מתוך השובע, מברכת המזון, וכל המילים מתעטרות ורוות ושבעות בשמחה, והמקום ההוא נהנה מהם. ובשבת הוא עניין אחר. שבמזון ממש ובשמחה ההיא של המזון של מצוות שבת, %break נהנית המלכות, ונמצא המזון עצמו כלול לגמרי מלמעלה ומלמטה. כמ"ש, כי ממךָ הכול ומידךָ נָתַנוּ לָך. שהמלכות נהנית מהנאתו הזו של האדם, ובשמחה זו שבמזון של מצוות שבת. %letter 460 .460 מי שמברך להקב"ה מתוך השובע, צריך לכוון ליבו ולשים רצונו בשמחה, ולא יהיה עצוב. אלא שיברך בשמחה, וישים רצונו, שנותן עתה לאחר, בשמחה ובעין טובה. %break וכמו שמברך בשמחה בעין טובה, כך ייתנו לו בשמחה ובעין טובה. וע"כ לא יהיה עצוב כלל, אלא בשמחה ובדברי תורה. וישים ליבו ורצונו לתת ברכה במקום שצריך, למלכות. %letter 461 .461 ארבע מרכבות השולטות בד' רוחות של המלכות. ומחנות המלאכים ניזונים מהברכה שעל השובע, ובמילים, ברוך אתה, שבברכת המזון, נהנה וגדל ומתעטר בו, המלכות. ומי שמברך, הרצון צריך להיות בשמחה ובעין טובה. וע"כ כתוב, טוב עין הוא יבורך. %letter 462 .462 טוב עין הוא יבוֹרך, כי נתן מלַחמו לדָל. ואם תחילת הכתוב לא מדבר בברכת המזון, אין ראש הכתוב סופו, ואין סופו ראשו. כלומר, שאין להם קשר זה בזה. אלא, טוב עין, שיברך בעין טובה בשמחה, ולא לחינם מברך בשמחה, כי מברכה ומשמחה נתן מלחמו לדל. %break כלומר, המקום שצריך להיות ניזון מכל הצדדים, מימין ומשמאל, מקום שאין לו מעצמו כלום, מקום הנהנה מכל הצדדים ונכלל מכל הצדדים, המלכות, וע"כ היא נקראת דל. ועליה כתוב, %break כי נתן מלחמו לדל. דברים אלו אינם נמסרים אלא לחכמים, היודעים סודות עליונים ודרכי התורה. %letter 463 .463 בועז היה טוב עין. עזות מצח לא הייתה בו לעולם. כתוב, ויבוא לשכב בקצה הערימה, כמ"ש, בטנך ערימת חיטים, הנאמר על המלכות. אף, בקצה הערימה, היא המלכות. כל מי שמברך ברכת המזון כראוי בשמחה, ברצון הלב, כשעולה מעוה"ז, %break מקום מיתקן לו בתוך סודות עליונים בהיכלות הקדושים של המלכות, הנקראת ערימה. שעל זה רומז הכתוב, ויבוא לשכב, אחר שייפטר מן העולם, בקצה הערימה, המלכות. %break אשרי האדם, השומר מצוות אדונו ויודע הסודות שלהן, שאין לנו מצווה בתורה, שאין תלויות בה סודות עליונים ואורות וזיווים עליונים. ובני אדם אינם יודעים ואינם מתחשבים בכבוד אדונם. אשרי חלקם של הצדיקים, אותם העוסקים בתורה. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב. %page 360 %letter 464 .464 כל אלו עזי מצח שאין להם בושה, אין להם חלק בעוה"ז ובעוה"ב. כל אלו עזי מצח שהיו בישראל, כשהיו מסתכלים בציץ ההוא, היה נשבר ליבם ומסתכלים במעשיהם. %break משום שהציץ היה עומד על אות, שהיה נחרת עליו קודש להוי"ה. וכל מי שמסתכל בו, היה בוש ממעשיו. וע"כ הציץ מכפר על עזי פנים ועזי מצח. %letter 465 .465 אותיות של השם הקדוש שהיו חקוקות על הציץ, היו מאירות באור בולט ונוצץ. כל מי שהיה מסתכל בהתנוצצות ההיא של האותיות, פניו נופלים מאימה והיה נשבר ליבו. ואז הציץ מכפר עליהם, כאופן הזה, כיוון שהוא גרם שישבור ליבו ושייכנע לפני אדונו. %break %H הקטורת %letter 466 .466 כעין זה קטורת. כל מי שהריח בעשן ההוא, כשעלה עמוד העשן ההוא מאותו מעלה עשן, היה מברר ליבו בבירור לעבוד לאדונו, ומעביר ממנו הזוהמה של היצה"ר, ולא היה לו אלא לב אחד כלפי אביו שבשמיים. %break משום שקטורת היא שבירת היצה"ר ודאי בכל הצדדים. וכמו שהציץ היה קם על נס, כך קטורת, שאין דבר בעולם לשבור את הס"א, חוץ מקטורת. %letter 467 .467 כתוב, קח את המַחְתָה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת. כי כמ"ש, כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנָגֶף. כי אין שבירה לצד ההוא אלא ע"י קטורת. שאין דבר חביב לפני הקב"ה כקטורת. %break ועומדת לבטל כישוף ודברים רעים מהבית. ריח ועשן של קטורת שעושים בני אדם, המעשה ההוא מבטל כשפים. כש"כ קטורת. %letter 468 .468 גזרה עומדת לפני הקב"ה, שכל מי שמסתכל וקורא בכל יום מעשה הקטורת, יינצל מכל הדברים הרעים והכשפים שבעולם, ומכל הפגעים הרעים, ומהרהור רע, ומדין רע, וממוות, ולא יינזק כל היום ההוא, כי אין ס"א יכולה לשלוט עליו. וצריך שיכוון בו. %letter 469 .469 אם בני אדם היו יודעים, כמה עליון מעשה הקטורת לפני הקב"ה, היו לוקחים כל מילה ממנו, והיו מעלים אותה עטרה על ראשם, ככתר של זהב. ומי שמשתדל במעשה הקטורת, צריך להסתכל בו. ואם יכוון בו בכל יום, %break יש לו חלק בעוה"ז ובעוה"ב, ויסתלק מיתה ממנו ומעולם, ויינצל מכל הדינים שבעוה"ז, מהצדדים הרעים, ומדין של גיהינום, ומדינה של המלכות האחרת. %letter 470 .470 בקטורת ההיא, כשהיה עולה העשן כעמוד, היה רואה הכוהן אותיות של השם הקדוש פורחות באוויר ועולות למעלה כעמוד. ואח"כ, כמה מרכבות קדושות סובבות אותה מכל הצדדים. עד שעולה באורה ובשמחה ומשמחת למי שמשמחת. %page 361 וקושרת קשרים, כלומר, שמייחדת ייחודים, למעלה ולמטה, לייחד הכול. וזה מכפר על יצה"ר ועל עכו"ם, הס"א. %break %H ועשית מזבח מקְטַר קטורת %letter 471 .471 יש שני מזבחות. מזבח לעולות ומזבח לקטורת הסמים. זה בחוץ וזה בפנים. מזבח הקטורת פנימי. ולמה נקרא מזבח, הרי אין מקריבים עליו זבחים? %letter 472 .472 אלא משום שביטל ואסר כמה צדדים רעים, ומשום שס"א אסור אינו יכול לשלוט ולא להיות קטגור. וע"כ נקרא מזבח, משום שהס"א נאסר ונעקד עליו כמו קורבן. כשהס"א רואה את עשן הקטורת עולה, הוא נכנע ובורח, ואינו יכול להתקרב כלל למשכן. %break ומשום זה נטהר, ולא התערב אחר בשמחה ההיא שלמעלה, חוץ מהקב"ה לבדו. ומשום שחביב כל כך, אינו עומד המזבח ההוא אלא בפנים, כי הוא מזבח שברכות נמצאות בו. וע"כ הוא מכוסה מעין, שעומד בפנים. %letter 473 .473 כתוב באהרון, ויעמוד בין המתים ובין החיים, ותיעצר המגיפה. כי אסר את מלאך המוות, עד שלא יכול לשלוט כלל, ולא לעשות דין. ובכל מקום שאומרים בכוונה וברצון הלב מעשה הקטורת, %break אינו שולט המוות במקום ההוא, ולא יינזק, ולא יכלו שאר העמים לשלוט על המקום ההוא. %letter 474 .474 כתוב, מזבח מקְטַר קטורת. כיוון שכתוב מזבח, למה נקרא מקטר קטורת? אלא משום שלוקחים אש ממקום זה להקטיר קטורת, כמו שעשה אהרון, שכתוב, %break קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח. ועוד, משום שהמזבח צריכים להקטיר ולקדש אותו בקטורת. כי אסור להקטיר קטורת במקום אחר, חוץ מבמחתה. %letter 475 .475 מי שדין רודף אחריו, הוא צריך לקטורת הזו ולשוב לפני אדוניו. כי הקטורת היא עזרה, שיסתלקו הדינים ממנו. ובזה ודאי מסתלקים הדינים ממנו. אם דרכו בזה, להזכיר פעמיים ביום, בבוקר ובערב, כמ"ש, קטורת סמים בבוקר בבוקר. %break וכתוב, בין הערבּיים יקטירנה. וזהו קיום העולם תמיד, כמ"ש, קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם. ודאי היא קיום העולם למטה, וקיום העולם למעלה. %letter 476 .476 במקום שלא נזכר, כלומר, שאינם אומרים בכל יום מעשה הקטורת, שורים עליו דינים שלמעלה, ומגפות רבות בו, ועמים אחרים שולטים עליו. כמ"ש, קטורת תמיד לפני ה'. תמיד היא עומדת לפני ה', יותר מכל עבודות אחרות. %break מעשה הקטורת מכובד וחביב לפני הקב"ה יותר מכל עבודות ורצונות שבעולם. ואע"פ שהתפילה היא חשובה מכל, מעשה הקטורת יותר מכובד וחשוב לפני הקב"ה. %page 362 %letter 477 .477 מה בין תפילה למעשה הקטורת? תפילה התקינו במקום הקורבנות, שהיו עושים ישראל. וכל אלו הקורבנות, שהיו עושים ישראל, אינם חשובים כקטורת. ועוד, מה בין זה לזה? כי התפילה היא תיקון, לתקן מה שצריך. %break קטורת עושה יותר, שמתקן וקושר קשרים, ייחודים, ועושה אורה יותר מהכול, שמעביר הזוהמה ומטהר המשכן, והכול מאיר ומיתקן ומתקשר יחד. %letter 478 .478 וע"כ צריכים להקדים מעשה הקטורת לתפילה בכל יום, להעביר הזוהמה מהעולם, שהוא תיקון הכול בכל יום ויום. כמו קורבן חביב, שהקב"ה רוצה בו. %letter 479 .479 כתוב במשה, ויאמר ה' אל משה, קח לך סמים נָטָף. מה השינוי שכאן, שאמר לו, קח לך, מכל מה שאמר לו ולא אמר, קח לך? אלא, קח לך, פירושו להנאתך ולתועלתך. משום שכאשר אישה נטהרת, זו הנאת בעלה. כי הקטורת מטהרת המשכן, %break שהיא מלכות כלת משה, כי משה היה מרכבה לז"א. וכמ"ש, קח לך סמים, להעביר הזוהמה, שתתקדש האישה, מלכות, בבעלה, ז"א. %letter 480 .480 כעין זה כתוב, קח לך עגל בן בקר, שנאמר לאהרון. פירושו ג"כ, להנאתך ולתועלתך, לכפר על חטאו, על עגל שגרם לישראל. וע"כ כתוב במשה, קח לך, להנאתך ולתועלתך. %letter 481 .481 קטורת, קושר קשר. שמייחד, מאיר אורה, ומעביר זוהמה, והאות ד' נעשית אות ה'. כי מטרם הזיווג עם ז"א, המלכות היא דל"ת. כי להיותה בלי חסדים אינה מאירה, והיא דלה. %break וכשז"א מזדווג עימה, מתלבשת החכמה שבה בחסדים, ומאירה בכל השלמות, ונעשית אות ה'. %break והקטורת מייחדת ייחוד ז"א עם המלכות, ע"כ גורם שד' נעשית ה'. ה' מתחברת על ידה עם ו', ז"א. ו' עולה ומתעטרת בה"ר, בינה, כדי לקבל שפע בשביל המלכות. וה"ר, בינה, זוהרת באות י', חכמה, כדי להשפיע לז"א. והכול מעלים רצון לא"ס ונעשו כולם, %break חכמה בינה ז"א ומלכות, י"ה ו"ה, קשר אחד עליון. וכל זה נעשה ע"י הקטורת. %letter 482 .482 מכאן והלאה, כיוון שהכול נקשר בקשר ההוא, התעטר הכול בא"ס, והשם הקדוש הזהיר והתעטר מכל הצדדים, והעולמות כולם בשמחה, והאירו הנרות, ומזון וברכות נמצאים בכל העולמות. %break והכול הגיע בקטורת. כי אם לא עוברת הזוהמה ע"י הקטורת, הכול לא היה נעשה, כי הכול תלוי בזה. %letter 483 .483 קטורת היא ראשונה תמיד, לפני הכול. ומשום זה צריכים להקדים מעשה הקטורת לתפילה, לשירות ולתשבחות, משום שכל זה אינו עולה, ואינו מיתקן, ואינו מתקשר, עד שעוברת הזוהמה ע"י הקטורת. %break בתחילה כתוב, וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל, ואח"כ כתוב, ומפשעיהם לכל חַטאותם. וע"כ צריכים לכפר על הקודש, ולהעביר הזוהמה, ולטהר הקודש ע"י הקטורת. ואח"כ, שירות, תשבחות ותפילה. %letter 484 .484 אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב, כי הם יודעים לתקן תיקון של מעלה ושל מטה, כמו שצריכים לתקן התיקון מלמטה למעלה, עד שנקשר הכול יחד בקשר אחד, %break באותו הקשר העליון, הקטורת, כשצריכים לתקן בתיקון של אותיות הרשומות, שהקב"ה נקרא בהן, הוי"ה. %page 363 %H בעצב תלדי בנים %letter 485 .485 אל האישה אמר, הַרבָּה אַרבֶּה עיצבוֹנך והֵרונך, בעצב תלדי בנים, ואל אישֵך תשוקתך. זה נוהג למעלה במלכות. ונכון גם למטה, באישה הגשמית. שלאישה עליונה, המלכות, נאמר, בעצב תלדי בנים. %letter 486 .486 כאייל תערוג על אפיקי מים. חיה אחת יש בעולם, המלכות, והיא שולטת בשליטה על אלף מפתחות בכל יום. הארת חכמה המכונה אלף, והיא נקבה. ותשוקתה תמיד על אפיקי מים, לחסדים דז"א, שהחכמה שבה תתלבש בהם, %break לשתות ולרוות מצמא. כי החכמה שבה אינה יכולה להאיר בלי חסדים. וע"כ היא חושך וצמאה אחר אור החסדים, שנקראים מים. %letter 487 .487 אייל, זכר. תערוג, לשון נקבה, כי לשון זכר, יערוג. אבל זה זכר ונוקבא יחד, שלא להפריד אותם, ואחד הוא, שלא צריך להעלות אותם זה מזה, אלא שניהם הם ביחד. והנוקבא ההיא תערוג על אפיקי מים, והיא מתעברת מהזכר. וקשה לה, כי הוא עומד על דין. %break כשהמלכות מתעברת מז"א, כשמקבלת ממנו מ"ד של הנשמות, המתחברים עם מ"ן שלה לנשמה אחת, אז היא מקבלת חכמה בשביל הנשמה מקו שמאל. ונודע, בעת שהנוקבא באה תחת שליטת קו שמאל, היא קופאת, ונסתמים כל פתחיה ושעריה. %letter 488 .488 וכשמולידה, הקב"ה מזמין לה נחש אחד עליון וגדול, ונושך במקום ההוא, ומולידה. כמ"ש, הרבה ארבה עיצבונך והרונך, משום שהיא מתחלחלת בכל יום, והיא בעצבות על מעשה העולם. בעצב תלדי בנים. הנחש העציב פניהם של העולם, %break שהביא עליהם המוות, ע"י הפיתוי של עצה"ד. ונזקקת אליו, שיפתח הפתח, שתוכל להוליד. %break סתימת הרחם באה משליטת קו שמאל, שאינו מתייחד בקו ימין, וע"י קו אמצעי, המסך דחיריק, הממעט את קו שמאל מג"ר, נכנע השמאל ומתייחד עם הימין. אמנם בשביל מיעוט ג"ר של הנוקבא, נופלים תנה"י שלה לבריאה, והנחש יונק מיסוד שלה, %break שנפל לבריאה. באופן, שפתיחת הרחם באה ע"י נתינת רשות לנחש, לינוק מיסוד שלה. %break וע"כ נבחן, כמו שהנחש נושך ערוותה. והוא כדי לפתוח את רחם המלכות, ע"י החיבור שלה עם החסדים שבימין. ותיפתח מסתימתה, ותוליד את הנשמה. וכמ"ש, בעצב, ע"י יניקת הנחש מפתיחת הפתח, תלדי בנים. %letter 489 .489 ואל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך. שמשתוקקת לז"א, שישפיע לה חסדים ותרווה מצימאונה. והוא ימשול בך. ז"א ישלוט על המלכות, משום שבתחילה הייתה גדולה כמו ז"א, והוא לא שלט עליה. ומשום שאמרה הלבנה, המלכות, %break אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, ונאמר לה, לכי ומעטי את עצמך, ומשום זה מיעטה האור שלה, והקטינה הממשלה שלה. ואין לה רשות מעצמה, אלא אם ז"א נותן לה כוח. ונמצא, שהוא מושל עליה, כמ"ש, והוא ימשול בך. %letter 490 .490 בעצב תלדי בנים. שבעצב הוא עניין הנחש. וצריכים נחש לזה, שפָּתח דרך, שיירדו כל אלו הנשמות לעולם. ואם לא היה פותח דרכים, שיירדו הנשמות למטה, %page 364 לא היו שורות הנשמות בתוך האדם. כתוב, לפֶּתח חטאת רובץ. לפתח של המלכות, הנועד להוליד ולהוציא נשמות לעולם. והנחש עומד לפתח ההוא. %letter 491 .491 וכל אלו הנשמות, שצריכות לרדת בגופים קדושים, נשמות הנמשכות מקו ימין, אין הנחש עומד לפתח ההוא. כי אז אין המלכות צריכה למשוך חכמה משליטת השמאל, ואין שעריה נסתמים, שתהיה צריכה לפתיחת הנחש. ואין לנחש רשות בנשמה ההיא. %break ואם לא, הרי הנחש נושך, ונטמא המקום ההוא, ואין זו נשמה שנטהרה. ועליהן כתוב, בעצב תלדי בנים. זהו הנחש, שעימו מולידה נשמות ע"י פתיחתו. כי הנחש הוא על הגוף, %break כי הגוף נולד מזוהמת הנחש. והמלכות היא על הנשמה, שממנה נולדות נשמות. ושניהם מתלבשים זה בזה. זה אוחז בנשמה, וזה אוחז בגוף. %letter 492 .492 ועתיד הנחש הזה להוליד כל אלו הגופים, מטרם שיבוא הזמן שלו. כמ"ש, בטרם תָחיל, יָלָדה. כי זמן של הנחש להוליד, הוא בשבע שנים. וכאן מוליד בשש שנים, מה שאין זה זמנו. %break ובזמן ההוא שיוליד אותם, ימות מהלידה ההיא, כמ"ש, בילע המוות לנצח. וכתוב, יחיו מֵתֶיך נְבֵלָתי יקוּמוּן. %break בשבירת הכלים, ואח"כ ע"י חטא של עצה"ד ע"י פיתוי הנחש, התפזרו ש"כ (320) ניצוצי קדושה ונפלו לקליפות. וכל העבודה שלנו בתורה ובמצוות לברר ש"כ ניצוצי קדושה אלו, ולהחזיר אותם לקדושה. ואז יהיה גמה"ת, כמ"ש, בילע המוות לנצח. %break אמנם רק רפ"ח (288) ניצוצי קדושה בלבד מוטל עלינו לברר. אבל ל"ב (32) ניצוצי קדושה אחרונים, אין אנו צריכים לברר, כי עם בירור רפ"ח ניצוצין הם נבררים מאליהם. %break כי שמונה מלכים נשברו, דעת וחג"ת נהי"מ. ובכל מלך יש מ' (40) בחינות: ע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ, שבכל ספירה ד' בחינות חו"ב תו"מ. ושמונה פעמים מ', הרי ש"כ בחינות. ונקראים ש"כ ניצוצין. ואם נחלק אותם ע"פ ע"ס שבהם, %break נמצא שיש ע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ, שבכל ספירה ל"ב בחינות. שיש בכל ספירה שמונה מלכים, שבכל אחד ד' בחינות חו"ב תו"מ, שהם ל"ב. ועשר פעמים ל"ב הם ש"כ. %break ואין לנו כוח לברר אלא ט"ר, שהם תשע פעמים ל"ב, שהם רפ"ח ניצוצין. אבל אותם ל"ב ניצוצין שבספירת המלכות, אין לנו כוח לברר. וגם אין צורך כלל לברר אותם. %break כי בהתברר רפ"ח הניצוצין בשלמות, נבררים ל"ב ניצוצי המלכות מאליהם. באופן, שאין התיקון תלוי אלא בבירור רפ"ח ניצוצין, עד ספירת היסוד. ול"ב דמלכות נבררים עימהם מאליהם. %break והגאולה וגמה"ת יהיו באלף השישי, ספירת היסוד. כי אחר שנשלם בירור היסוד, נשלמו בירורים של רפ"ח הניצוצין, ותכף תהיה הגאולה וגמה"ת. ואין צריך לחכות עד אלף השביעי, המלכות, לברר גם ל"ב ניצוצי המלכות. כי הם מבוררים עם הרפ"ח שבאלף השישי. %break והנה הגופים נחשבים לתולדות הנחש, מטעם שהם נולדו מחמת פיתוי הנחש לעצה"ד. ואם לא חטא אדם בעצה"ד, לא היה מוליד גופים. כי כדי לברר ולהחזיר כל רפ"ח ניצוצי הקדושה, %break שנפלו ע"י חטא עצה"ד, צריכים לגופים הרבה. ואחר שייוולדו כל הגופים ויעשו מה שצריכים, תכף יהיה גמה"ת. %break ונאמר, ועתיד נחש הזה להוליד כל אלו הגופים, מטרם שיבוא הזמן שלו. כמ"ש, בטרם תָחיל, יָלָדה. כי זמן של הנחש להוליד הוא בשבע שנים. וכאן מוליד בשש שנים, כי לידת כל הגופים, שהם יבררו כל הניצוצין שנפלו לקליפות מחמת חטא עצה"ד, שהם ש"כ ניצוצין. %page 365 וא"כ יהיה זמן הולדה שלה בשבע שנים, בספירת המלכות שבאלף השביעי, שבה נגמרים ש"כ הניצוצין. אבל כאן מוליד בשש שנים, כלומר, באלף השישי, ספירת היסוד, מה שאין זה זמנו, שהרי בו נגמר בירור רפ"ח ניצוצין בלבד, ולא כל הש"ך? %break אז ייוולדו כל הגופים, ויהיה גמה"ת, מטעם שבירור ניצוצי אלף השביעי אין צורך לברר אותם כלל, כי הם מבוררים עם רפ"ח ניצוצין מאליהם. וכיוון שיגמרו רפ"ח ניצוצין לשוב לקדושה בשלמות, תכף יהיה גמה"ת. %break ובזמן ההוא שיוליד אותם, ימות מלידה ההיא, כמ"ש, בילע המוות לנצח. כי כיוון שיהיה גמה"ת, הרי יתבטל וימות הנחש ומלאך המוות, שהנחש ומלאך המוות היינו הך. %break ונמצא, שהוא מת מחמת שהוליד כל הגופים, כמ"ש, בילע המוות לנצח. ואז יהיה תחיית המתים. כמ"ש, יחיו מתיך נבלתי יקומון. %break וכיוון שלידת כל הגופים מורה על גמה"ת, א"כ איך נייחס זה לנחש, שהוא ההיפך מתיקון, והוא מלאך המוות? כתוב, והנה טוב מאוד. שמאוד מורה על מלאך המוות, שהוא טוב מאוד. כי אדה"ר, אע"פ שהיה כולו קודש מטרם החטא, %break מ"מ היה מחוסר שלמות. וכמו שלומדים על חטא עצה"ד, שבעלילה באת עליו. כי ע"י חטא עצה"ד הוליד גופים הרבה, והם השלימו הכול. %break וע"כ מיוחס זה אל הנחש, כי לולא הנחש שפיתה אותו לעצה"ד, לא היו נולדים גופים מאדה"ר, ולא היה נשלם התיקון, הרי שיש לו יחס ישר אל גמה"ת, אלא מהלידה ההיא ימות. %break %H תחיית המתים %letter 493 .493 בזמן שיתעוררו מֵתי עולם ויזדמנו בארץ הקדושה, יקומו מחנות כולם על ארץ הגליל, משום ששם עתיד מלך המשיח להתגלות, משום שהוא חלקו של יוסף, ושם נשברו תחילה, %break שמשם הוגלו תחילה מכל מקומותיהם, להתפזר בין העמים, כמ"ש, ולא נֶחְלוּ על שֵבר יוסף. לכן עתה יגְלו בראש גולים. %letter 494 .494 יקומו שם העומדים לתחייה. משום שהוא חלקו של אותו שהושם בארון, שכתוב, ויישֶם בארון במצרים. ואח"כ נקבר בארץ הקדושה, כמ"ש, ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם. ויוסף עמד בקיום הברית יותר מכל השבטים. %letter 495 .495 ובזמן ההוא, שיתעוררו כל המחנות על ארץ הגליל, ילכו כולם זה לחלק אבותיו, וזה לחלק אבותיו. כמ"ש, ושבתם איש אל אחוזתו. ויכירו זה את זה. %page 366 ועתיד הקב"ה להלביש לכל אחד ואחד לבושים מעשה רוֹקֵם. ויבואו כולם וישבחו לאדונם בירושלים. ויתחברו שם המונים. וירושלים תתפשט לכל הצדדים, יותר ממה שהתפשטה בעת שהתחברו שם בשובם מהגלות. %letter 496 .496 כיוון שיתחברו וישבחו לריבונם, הקב"ה ישמח עימהם, כמ"ש, ובאו ורנְנו במְרום ציון. ואח"כ כתוב, ונהרוּ אל טוּב ה'. כל אחד לחלק שלו ולחלק אבותיו. ונחלתם של ישראל תהיה עד רומי הגבוהה, ושם ילמדו תורה. וכתוב, הקיצו ורַנְנו שוכני עפר. %break ונחלת ישראל תגיע עד רומי הגדולה, ושם ילמדו תורה, כלומר, שיכבשו אותה וישיבו אותה לקדושה. %break
שמור ספר
בדוק
בטל