ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-א
%book תע"ס-א. חלק-ג. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהו אבר.
%break
%letter א
א) אבר, אברים:
%break
הם הכלים של הספירות דגוף, דהיינו הנאצלים מהמסך דפה דראש ולמטה.
%break
%letter ב
ב) מהו אור הסתלקות.
%break
%letter ב
ב) אור הסתלקות:
%break
או"ח, היינו האור העליון שאינו מקובל בבחי"ד ונדחה ממנה, ומסתלק למקומו.
%break
%letter ג
ג) מהו אור המתמעט.
%break
%letter ג
ג) אור המתמעט:
%break
הע"ס דאו"י, בעברן להתלבש מהמסך ולמטה, נתמעט ערכן בשביל זה, ונבחנות לאור המתמעט.
%break
%letter ד
ד) מהו אור הפנים.
%break
%letter ד
ד) אור הפנים:
%break
הוא אור החכמה.
%break
%letter ה
ה) מהו אור של תולדה.
%break
%letter ה
ה) אור של תולדה:
%break
היינו הע"ס דאו"י, המתנוצצות דרך המסך ולמטה.
%break
%letter ו
ו) מהן אותיות נפרדות.
%break
%letter ו
ו) אותיות נפרדות:
%break
כשמתלבשות העצמות בכלים, מכונות ד' הבחינות חו"ב תו"מ, בשם ד' אותיות נפרדות, על שם ההתלבשות של האורות בעביות של הכלים, מבלי משים, לשינוי צורה שביניהם, ושינוי הצורה הוא ענין הפירוד הנוהג ברוחנים. ועיין במלה "פירוד".
%break
%letter ז
ז) מהן אותיות מחוברות.
%break
%letter ז
ז) אותיות מחוברות:
%break
דבר הזדככות העביות, שבמלכות דמלכות, הנוהג בבחינת הגוף דכל פרצוף, שהאו"ח הולך ומסתלק על סדר המדרגה, עד שעולה למאציל, הנה הע"ס מכונות בעת ההיא, בשם אותיות מחוברות. 
%break
על שם הזיכוך, שהכלים הולכים ומקבלים בכל פעם ביותר, שהזיכוך הזה מחברם ומקרבם אל השורש, כנ"ל באות ו', שהעביות גורמת פירוד, והזכות גורמת חיבור, ע"ש.
%break
%letter ח
ח) מהן אזנים.
%break
%letter ח
ח) אזן:
%break
הוא קומת ע"ס דראש בבחי"ב, שהיא בינה.
%break
%letter ט
ט) מהו אחור.
%break
%letter ט
ט) אחור:
%break
כשהאור ישר, דהיינו אור החכמה, אינו מתלבש בכלי, מכונה אז הכלי, בשם אחור או אחוריים. וכנ"ל באות ד', אשר אור החכמה נקרא בשם אור הפנים, לכן בהעדר אור החכמה מהכלי, מכנים אותו בשם "אחור".
%break
%letter י
י) מהי אמא תתאה.
%break
%letter י
י) אמא תתאה:
%break
היא המלכות דאצילות.
%break
%letter יא
יא) מהו אמצעי.
%break
%letter יא
יא) אמצעי:
%break
הוא דבר המכריע והמחבר ב' קצוות הרחוקים זה מזה. ומכאן תבין בכל מקום, את השמות קו אמצעי, עמודא דאמצעיתא, הכולל ג"ס: דעת, ת"ת, יסוד, והבן.
%break
%letter יב
יב) מהי אספקלריא.
%break
%letter יב
יב) אספקלריא:
%break
המלכות מכונה בשם אספקלריא, דלית לה מגרמה ולא מידי, או אספקלריא שאינה מאירה. והזעיר אנפין מכונה, בשם אספקלריא המאירה. ופירושו "מאור", כי הז"א והמלכות, מכונים ב' המאורות, שכל הארות התחתונים באות רק מהם, ולא מלמעלה מהם.
%break
%letter יג
יג) מהו אריך אנפין.
%break
%letter יג
יג) אריך אנפין:
%break
פרצוף הכתר נקרא "אריך אנפין", על שם עצמות אור החכמה שבו. והת"ת נקרא זעיר אנפין, על שם שיש בו רק הארה מועטת מאור החכמה. והשמות א"א וז"א, המה מקבילים זה לזה, שמיוחסים רק לאור החכמה שבפרצוף, כי החכמה נקראת אור הפנים, כנ"ל, והבן.
%break
%letter יד
יד) מהו את.
%break
%letter יד
יד) את:
%break
המלכות מכונה בשם "את", מפאת היותה כוללת כל האותיות מא' עד ת'. כי האותיות הן הכלים של הספירות, וכל הכלים מהמלכות המה.
%break
%letter טו
טו) מהו בוהו.
%break
%letter טו
טו) בהו:
%break
בהו, הוא כינוי לאריך אנפין, והוא שם מקביל ל"תהו", שהוא כינוי לעתיק, שפירושו שלילת השגה, ו"בהו", פירושו גילוי השגה ולשון ישות, שהוא נוטריקון בו"הוא.
%break
%letter טז
טז) מהו בית.
%break
%letter טז
טז) בית:
%break
אותה בחינת ספירת המלכות, שנפרדה מהכלים הפנימיים, והיתה לכלי לאו"מ, מכונה בשם "בית" או "היכל", עיין כאן בלוח התשובות אות קע"ו.
%break
%letter יז
יז) מהי בקיעה.
%break
%letter יז
יז) בקיעה:
%break
התגברות האור על מסך המגביל שעומד על דרכו, מכונה בשם "בקיעה". כלומר, שאינו משגיח כלל על הגבול שמלפניו, אלא שפורץ לו דרך, ומאיר מבעד לגבול ולמטה.
%break
%letter יח
יח) מהי בריאה.
%break
%letter יח
יח) בריאה:
%break
חידוש "יש מאין" מכונה בשם "בריאה", והיות שהעביות שבכלים לא יכלה להגלות בעולם האצילות, אלא רק מקרקע עולם האצילות ולמטה, לכן משם ולמטה מכונה בריאה, ע"ש העביות שנתגלתה, כי העביות, שהיא בחינת "הרצון לקבל" אשר בנברא, 
%break
היא בחינת "יש מאין", כי כל מה שיש במציאות, נבחן שנמשך הימנו ית' מבחינת "יש מן היש", כי אין לך נותן מה שאין בו, מלבד "הרצון של קבלה", שבהכרח אינו בו ית', כי ממי יקבל ח"ו, והבן זה.
%break
%letter יט
יט) מהו בשר.
%break
%letter יט
יט) בשר:
%break
בחי"ג שנקראת זעיר אנפין, מכונה בשם בשר. וכינוי זה נוהג בו, רק בהע"ס שקומתן שוה, שהי' בחינות הללו מכונות עבגע"מ: המלכות נקראת "עור". והז"א נקרא בשר. והבינה נקראת גידין. והחכמה נקראת עצמות. והכתר נקרא מוחא. עיין כאן בלוה"ת אות רכ"ט.
%break
%letter כ
כ) מהו גוף.
%break
%letter כ
כ) גוף:
%break
ע"ס העוברות דרך המסך ולמטה, שהמלכות מתרחבת לע"ס מינה ובה, מכונות בשם "גוף". מטעם היותן עיקר כח הפרצוף, כי שם עיקר התלבשות העצמות בכלים. משא"כ בע"ס דראש, שממסך ולמעלה, אין שם התלבשות גמורה אלא רק שורשים להתלבשות.
%break
%letter כא
כא) מהו גלגלתא.
%break
%letter כא
כא) גלגלתא:
%break
פרצוף הכתר. וכן הכלי ששם מתלבש אור היחידה, מכונה ג"כ גלגלתא.
%break
%letter כב
כב) מהו גידין.
%break
%letter כב
כב) גידין:
%break
כלי דבינה שבע"ס שקומתן שוה.
%break
%letter כג
כג) מהן ד' צורות.
%break
%letter כג
כג) ד' צורות:
%break
העביות שבנאצל, כלומר, בחינת הרצון שבו, מכונות בשם כללות החומר של הנאצל. וד' הבחינות שבעביות הזאת, מכונות בשם ד' צורות.
%break
%letter כד
כד) מהו דיבור.
%break
%letter כד
כד) דיבור:
%break
המלכות של ראש, מכונה בשם פה, וע"ס העוברות דרכה ממנה ולמטה, על ידי התנוצצות המסך, מכונות בשם דיבור, כי כן מושפעים ובאים תמיד האורות מפרצוף לפרצוף, כמ"ש כאן תשובה קס"ח, עש"ה.
%break
%letter כה
כה) מהו דרך מעבר.
%break
%letter כה
כה) דרך מעבר:
%break
ד' הבחינות יש להן תמיד יחס של סבה ומסובב, ואפילו באור ישר. כי בחי"א דאו"י, היא הסבה והמאציל לבחי"ב, ובחי"ב לבחי"ג וכו', וכל מדרגה שנחשבת למאציל כלפי המציאות של חברתה, הרי נחשבת ג"כ לבחינת מעביר אליה, מן הא"ס ב"ה, כל השפעתה לצורך קיומה. 
%break
אמנם, כשהמדרגה משפעת לתחתונה, רק מבחינת מה, שהיא הסבה הקודמת אליה, נבחן זה להשפעה "דרך מעבר". ואם אמנם משפעת לתחתונה התנוצצות עם המסך שבה ממעלה למטה, נבחן זה, שמשפיעה אליה "דרך התלבשות".
%break
%letter כו
כו) מהו דרך צר.
%break
%letter כו
כו) דרך צר:
%break
השפעה מצומצמת, נבחנת שמושפעת ב"דרך צר".
%break
%letter כז
כז) מהו דרך רחב.
%break
%letter כז
כז) דרך רחב:
%break
הוא השפעה בהרחבה.
%break
%letter כח
כח) מהי הבדלה.
%break
%letter כח
כח) הבדלה:
%break
בשעה שהע"ס מתנוצצות ועוברות דרך המסך ולמטה, הרי הן נעשות משועבדות לגבולים שבמסך, ואינן יכולות לינק מהעליון כלום, זולת על פי גבולי המסך. ונבחן ע"כ, שהמסך מבדיל אותן מהעליון, שאינו מרשה להן לינק משם לרצונן.
%break
%letter כט
כט) מהו הבל.
%break
%letter כט
כט) הבל:
%break
האו"ח מכונה בשם "הבל".
%break
%letter ל
ל) מהו הבל היוצא.
%break
%letter ל
ל) הבל היוצא:
%break
הוא האו"ח היורד מהמסך ולמטה.
%break
%letter לא
לא) מהי הויה מלאה.
%break
%letter לא
לא) הוי"ה מלאה:
%break
כמ"ש הרב בע"ח שער י"ח פ"א, וז"ל, שורש האורות ועיקרן, הוא ד' אותיות הויה פשוטים, בלתי מילואים וכו', אבל מילואם, הוא ביאור הויה, ויציאות אורותיהם לחוץ, עש"ה. פירוש, כי ה' פרצופין הם: כתר, ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן. 
%break
ופרצוף הכתר הוא עיקרם ושורשם, וע"ס שבו מרומזות בד' אותיות הויה פשוטים, ומכונה הויה פנימאה, שמכל אות יוצא פרצוף לחוץ ממנו, ומלבישו: מהיוד דהויה דפרצוף הכתר, נמשך פרצוף החכמה, שד' אותיותיו ממולאות ביודין, כזה: יוד, הי, ויו, הי, שבגי' ע"ב. 
%break
ומה' ראשונה, יוצא פרצוף הבינה, שד' אותיות הויה שבו ממולאות ביודין ואלף, כזה: יוד, הי, ואו, הי, וכו', לפיכך, פרצופי הכתר נרמזים ב"הויות פשוטות", ושאר ד' הפרצופים המלבישים עליו נרמזים ב"הויות מלאות", כנ"ל (ועיין כאן בהסת"פ).
%break
%letter לב
לב) מהי הויה פשוטה.
%break
%letter לב
לב) הוי"ה פשוטה עיין במלת הויות מלאות.
%break
%letter לג
לג) מהו היכל.
%break
%letter לג
לג) היכל עי' במילת בית.
%break
%letter לד
לד) מהו היכל עליון.
%break
%letter לד
לד) היכל עליון:
%break
ז' היכלות הם, והעליון שבהם נקרא "היכל העליון".
%break
%letter לה
לה) מהי הכאה.
%break
%letter לה
לה) הכאה:
%break
עיין או"פ כאן פ"א סעיף ע' ובפרק ב' סעיף ג'.
%break
%letter לו
לו) מהי הסתכלות.
%break
%letter לו
לו) הסתכלות:
%break
התפשטות אור א"ס ב"ה לזווג דהכאה במסך שבכלי המלכות להעלות או"ח, מכונה בשם "הסתכלות", משום שאור המתפשט מהא"ס ב"ה, נבחן תמיד לאור החכמה, המכונה אור עינים או ראיה או "הסתכלות".
%break
%letter לז
לז) מהי הסתכלות ב'.
%break
%letter לז
לז) הסתכלות ב' הוא:
%break
התפשטות אור א"ס ב"ה לזווג דהכאה במלכות דגופא, דהיינו, שמזדווג בה בעת הזדככות המסך ממדרגה למדרגה, עד שמוציא הע"ס דזה למעלה מזה, מכונה זה, בשם "הסתכלות ב'".
%break
%letter לח
לח) מהי הסתלקות.
%break
%letter לח
לח) הסתלקות:
%break
בכל מקום שיש הזדככות העביות של המדרגה, יש עמה בשוה "הסתלקות" האור והשפע שבה, כי מדת "הרצון לקבל" שבמדרגה, היא העביות שבה, ומובן מאליו, שבהעלם הרצון לקבל, נעלם עמו כל השפע המקובל בה, כי אין כפיה ברוחניות.
%break
%letter לט
לט) מהי הרחקה.
%break
%letter לט
לט) הרחקה:
%break
עביות דבחי"ב דאו"י, מכונה בשם "הרחקה", על שם שבוחרת באור חסדים, ומרחקת עצמה מלקבל אור חכמה, וכן לאחר הצמצום נבחנת בחינת "הרחקה" מחכמה גם בבחי"ד, כי כל הצמצום והמסך שבה, הוא רק כלפי אור החכמה.
%break
%letter מ
מ) מהי התלבשות.
%break
%letter מ
מ) התלבשות:
%break
כל אור צריך להתלבש בכלי ואין אור בלי כלי. עיין במלה "דרך מעבר".
%break
%letter מא
מא) מהי התנוצצות.
%break
%letter מא
מא) התנוצצות:
%break
הארת האו"ח, מכונה תמיד בשם "התנוצצות" או ניצוצין.
%break
%letter מב
מב) מהי התעבות.
%break
%letter מב
מב) התעבות:
%break
השגת "הרצון לקבל" במדה מרובה.
%break
%letter מג
מג) מהי התפשטות.
%break
%letter מג
מג) התפשטות:
%break
היינו האור העליון המתפשט לנאצל. אבל צריכים להבין בה, שהיא המשכה מבחינת הרצון שבנאצל ההוא, שממשיך אליו את "התפשטות" האור העליון לפי מדת ההשתוקקות שבו, 
%break
כמ"ש זה היטב בח"א בד"ה המשיך, עש"ה, ובהסת"פ ח"ב, בד"ה עתה, ובכל ההמשך שם. ואין המדרגה נגמרת, אלא בב' בחינות התפשטות של אור א"ס, כמ"ש להלן במלת התפשטות ב'.
%break
%letter מד
מד) מהי התפשטות ב'.
%break
%letter מד
מד) התפשטות ב':
%break
אין התפשטות האור העליון נגמרת להתלבש בכלים בפעם אחת, כי בכל גוף, דהיינו בע"ס הבאות מהמסך ולמטה, נוהג שם ענין הזדככות העביות כמ"ש באו"פ (ח"ג בד"ה ועל ידי) עש"ה, אשר אז מסתלקים כל האורות שבע"ס דגופא לשורשם, 
%break
ונעשה זווג חדש במלכות דראש הנקרא "התפשטות ב'" כמ"ש להלן בלוה"ת אות קס"ח עש"ה, שהתפשטות ב' זו חוזרת וממלאת את הכלים דגופא וגומרת התלבשות העצמות בכלים לעליון, וגם מוציאה פרצוף חדש מחוץ הימנה.
%break
%letter מה
מה) מהו זנב לאריות.
%break
%letter מה
מה) זנב לאריות:
%break
סיום המדרגה העליונה מכונה בשם "זנב לאריות", כי זנב פירושו סוף וסיום, וכשנקודת הסיום יורדת למדרגה התחתונה, נעשית שמה לבחינת שורש, ומכונה שמה "ראש לשועלים". 
%break
כי ע"ס שבמדרגה התחתונה כלפי עשר ספירות שבעליונה, נחשבות כשועלים כלפי אריות.
%break
%letter מו
מו) מהו זעיר אנפין.
%break
%letter מו
מו) זעיר אנפין:
%break
עיין מלת אריך אנפין
%break
%letter מז
מז) מהו חוטם.
%break
%letter מז
מז) חוטם:
%break
ספירת זעיר אנפין של ראש מכונה בשם "חוטם".
%break
%letter מח
מח) מהו חומר.
%break
%letter מח
מח) חומר:
%break
הרצון לקבל שבנאצל, נבחן לכללות ה"חומר" שבו. וד' הבחינות שבו נבחנות לד' צורות הרצון, המכונים חו"ב תו"מ, עי' להלן אות פ"ד.
%break
%letter מט
מט) מהו חותם.
%break
%letter מט
מט) חותם:
%break
האו"ח העולה מהמסך שבמלכות ולמעלה, המלביש לע"ס של ראש, מכונה בשם "חותם". והמתנוצצים מהמסך ולמטה, לע"ס דגוף, נבחנים לנחתמים מהחותם ההוא.
%break
%letter נ
נ) מהו חלון.
%break
%letter נ
נ) חלון:
%break
הוא בחי"ג של ראש, המלובש באו"ח.
%break
%letter נא
נא) מהי חקיקה.
%break
%letter נא
נא) חקיקה:
%break
"חקיקה" ובליטה, הם יחסים מקבילים בהבחנת השפע, כי בליטה, פירושה, שהשפע מרובה בספירות באופן ניכר ובולט כלפי הרואה. והיפוכו הוא הבחן, ה"חקיקה", שפירושה, שחסרון השפע בספירות ניכר שם ביותר, 
%break
ולפיכך, ענין החותם, שהעולמות נחתמים זה מזה, כנ"ל באות מ"ט, נבחן בחותם שאותיותיו בולטות ובחותם שאותיותיו חקוקות ושקועות, באופן: שחותם האצילות בולט, והבריאה הנחתמת ממנו היא חותם שקוע. 
%break
והיצירה הנחתמת מהחותם השקוע של הבריאה, נעשית לחותם בולט. והעשיה הנחתמת מהחותם הבולט דיצירה, נעשית לשקועה. ונמצאות הע"ס דאצילות והע"ס דיצירה, נחשבות לבולטות. והיפוכן, הע"ס דבריאה והע"ס דעשיה, שנחשבות לשקועות וחקוקות.
%break
%letter נב
נב) מהם יסודות.
%break
%letter נב
נב) יסודות:
%break
ד' הבחינות שבעביות כלי המלכות, מכונות לפעמים ד' יסודות.
%break
%letter נג
נג) מהי יצירה.
%break
%letter נג
נג) יצירה:
%break
קומת הע"ס הבאה ע"י זווג דהכאה במסך דבחי"א, מכונה בשם "יצירה".
%break
%letter נד
נד) מהי כורסיא.
%break
%letter נד
נד) כורסיא:
%break
עולם הבריאה מכונה כסא, ותרגומו "כורסיא". ועיין להלן אות נ"ז.
%break
%letter נה
נה) מהו כח.
%break
%letter נה
נה) כח:
%break
יש בחינת בכח ויש בחינת בפועל. למשל, הגרעין של הפרי נבחן אשר הפרי כלול שם בגרעין, ב"כח", אבל לא בפועל ממש, אלא שעל ידי זריעה וצמיחה, יצא ונגלה הפרי, מכח אל הפועל ממש, ועד"ז, אנו מבחינים את המסך, בטרם שהתפשט אליו אור א"ס לזווג דהכאה, 
%break
אשר הוא כלול מעשר הספירות ב"כח", ואחר שפגע בו אור העליון, והעלה ע"ס דאו"ח, שהלבישו לאור העליון, נבחן, שנגלו הע"ס דראש, בפועל ממש בבחינות שורשים לכלים, כנודע.
%break
%letter נו
נו) מהם כלים גמורים.
%break
%letter נו
נו) כלים גמורים:
%break
הע"ס המתנוצצות ומתפשטות ויורדות מהמסך ולמטה, נחשבות שיש בהן כלים גמורים, ומכונות ע"ס דגוף.
%break
%letter נז
נז) מהו כסא.
%break
%letter נז
נז) כסא:
%break
עולם הבריאה, מכונה עולם "הכסא" מלשון "כיסוי" והעלם, כי אור החכמה נעלם שם (כמ"ש כאן פ"ג אות ב'). גם רומז, שהאורות דג"ר המושפעים שמה מעולם אצילות, המה רק בבחינת בינה, 
%break
ומאירים שם רק בבחינת ישיבה, בדומה לאדם היושב על "הכסא", אשר הקומה שלו מתמעטת. והארת החכמה, מכונה בשם עמידה, כי בעמידה, נמצא שיעור הקומה על שלמותו.
%break
%letter נח
נח) מהו כתר.
%break
%letter נח
נח) כתר:
%break
היא הספירה הראשונה של הע"ס. ויש הרבה בחינות "כתר" כמ"ש.
%break
%letter נט
נט) מהו לבוש.
%break
%letter נט
נט) לבוש:
%break
הוא בחינת ז"א שנפרד מאו"פ ונעשה לאו"מ, וכן כל פרצוף תחתון מכונה "לבוש" כלפי פרצוף עליון.
%break
%letter ס
ס) מהו מוח.
%break
%letter ס
ס) מוח:
%break
הוא ספירת הכתר אשר בע"ס שקומתן שוה.
%break
%letter סא
סא) מהו מיניה וביה.
%break
%letter סא
סא) מיניה וביה:
%break
דבר התפשטות והתרחבות המלכות של ראש ממנה ולמטה, לע"ס הנקראות ע"ס דגוף, מכונה "מיניה וביה", להורות, שכל אלו הע"ס, הן בחינות מלכות שבה: מכתר מלכות עד מלכות שבמלכות.
%break
%letter סב
סב) מהו מלבוש גמור.
%break
%letter סב
סב) מלבוש גמור:
%break
המסך שבין אצילות לבריאה, המעביר הע"ס מאצילות לבריאה, נעשה מלבוש גמור, המגביל עשר ספירות ההן.
%break
%letter סג
סג) מהו מסך.
%break
%letter סג
סג) מסך:
%break
הוא כח צמצום ודין שנתתקן במלכות, הדוחה את האור העליון מהתלבש בתוכה. ועי' בלוה"ת ח"ב אות מ"ג וזכרהו.
%break
%letter סד
סד) מהו מסך סתום.
%break
%letter סד
סד) מסך סתום:
%break
כשהמסך, שבין אצילות לבריאה, מעביר הע"ס מאצילות לבריאה, נעשה למסך סתום, הסותם אותן מחכמה. עיין לעיל במלה מלבוש גמור.
%break
%letter סה
סה) מהו מקום החושך.
%break
%letter סה
סה) מקום חושך:
%break
ספירת המלכות, שבבחינת הע"ס שקומתן שוה, שנקראת עור, נמצאת מסיימת את הארת הפרצוף, משום שהעור עצמו, 
%break
דהיינו המלכות, אינה מקבלת לתוכה כלום מהאורות שבפרצוף ההוא, מפאת כח הצמצום שבה, וע"כ מסיימת את הארות הפרצוף, וממנה ולחוץ נבחן ל"מקום חושך".
%break
%letter סו
סו) מהו מקננא.
%break
%letter סו
סו) מקננא:
%break
הארה לפרקים, מכונה בשם "קינון" ו"מקננא", כדוגמת העופות הרובצות בקן לפרקים, בשעה שרוצות להוציא אפרוחים, ואח"כ מסתלקים משם.
%break
%letter סז
סז) מהו ניצוץ נברא.
%break
%letter סז
סז) ניצוץ נברא:
%break
בכל המדרגות, נבחנת העליונה למאציל והתחתונה השניה לה לנאצל. ובעולם הבריאה, מכונה העליונה לבורא, והשניה לה לנברא. והמלכות דמלכות העליונה, היורדת ונעשית ראש לתחתונה, כלולה מב' בחינות אור המלכות (כמ"ש להלן רכ"ב ע"ש), 
%break
דהיינו מבחינת דבר מציאותה עצמה הנחשבת למאציל, או לבורא, ומבחי' שייכותה למדת התחתונה, הנחשבת לנאצל או לנברא. ובחינת מציאותה עצמה, מכונה ל"ניצוץ בורא". 
%break
ובחינת התחתונה שבה, מכונה "ניצוץ נברא". וכבר ידעת, שאור המלכות, דהיינו או"ח, מכונה תמיד בשם ניצוצין.
%break
%letter סח
סח) מהו ניצוץ קטן.
%break
%letter סח
סח) ניצוץ קטן:
%break
החלק היותר קטן מאור המלכות, דהיינו מאו"ח, הנשאר בה מבחינת מציאותה, מכונה "ניצוץ קטן". ובאורות, מכונה זה בשם "רשימו".
%break
%letter סט
סט) מהו נפש.
%break
%letter סט
סט) נפש:
%break
אור המלכות, מכונה בשם נפש.
%break
%letter ע
ע) מהו נקב צר.
%break
%letter ע
ע) נקב צר:
%break
המסך המעכב את האור העליון מלהתפשט, נבחן כמחיצה סתומה על האור, וכשהמסך נפתח ע"י זווג דהכאה, והאור העליון עובר בו ומתפשט למטה, נבחן שנעשה נקב וחור במחיצה הסתומה, שהאור העליון עובר בו. 
%break
ובהתפשטות רחבה נבחן כחלון. ובהתפשטות קטנה, נבחן לנקב צר.
%break
%letter עא
עא) מהי נקודה.
%break
%letter עא
עא) נקודה:
%break
היא בחינת המלכות והמסך שבה, בשעה שאין בה זווג ואינה מעלה או"ח, מכונה בשם "נקודה", כלומר, כמו נקודה שחורה, שאין בה שום לבנונית, ועד"ז אין בה אז שום אור, מחמת הצמצום הרוכב עליה. גם נקראת "נקודה", על שם הצמצום שהיה בנקודה האמצעית.
%break
%letter עב
עב) מהי נשמה.
%break
%letter עב
עב) נשמה:
%break
היא אור הבינה, אמנם בהתחלקות הע"ס מבחינת: שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל, נקרא אור החכמה בשם "נשמה" והבינה בשם גוף, שמבחינה זאת אין בפרצוף יותר מג' אורות נר"ן, כי חיה ויחידה נעשו למקיפים.
%break
%letter עג
עג) מהו סמוך.
%break
%letter עג
עג) סמוכה:
%break
קרבת הצורה מבחינה לחברתה, נקרא שהיא "סמוכה" לחברתה.
%break
%letter עד
עד) מהי ספירה.
%break
%letter עד
עד) ספירה:
%break
עשר ספירות דאור ישר המלובשות בע"ס דאו"ח, היוצאות ע"י זווג דהכאה בפעם א', נקראות בשם ספירה אחת, דהיינו על שם הספירה העליונה שבקומה ההיא, אע"פ שכוללת ע"ס באורך וע"ס בעובי.
%break
%letter עה
עה) מהו עולם.
%break
%letter עה
עה) עולם:
%break
עיקר שם "עולם" מתחיל מפרצוף ב"ן דא"ק, שנקרא עולם הנקודים. ונקרא כן, על שם שנעלמו הז"א ומלכות דכלים פנימיים דבחי"ד, והיו לכלים לאו"מ, המכונים לבוש והיכל. ו"עולם", פירושו העלם. 
%break
אמנם השם עולם נשאל לפעמים רחוקות, גם כלפי הפרצופין והספירות שקדמו לעולם הנקודים, והוא רק בדרך השאלה.
%break
%letter עו
עו) מהן עינים.
%break
%letter עו
עו) עינים:
%break
הן הכלי דחכמה של ראש.
%break
%letter עז
עז) מהן עצמות האור.
%break
%letter עז
עז) עצמות האור:
%break
העשר ספירות של ראש, נבחנות לעיקר ועצמות האור, ומפה של ראש ולמטה נבחנות לאור של תולדה מהאורות דע"ס של ראש, אמנם זה אמור מעולם הבריאה ולמטה.
%break
%letter עח
עח) מהי עשיה.
%break
%letter עח
עח) עשיה:
%break
הע"ס דקומת המלכות, שמקבלת מז"א, מכונה בשם עולם "עשיה".
%break
%letter עט
עט) מהו עתיק.
%break
%letter עט
עט) עתיק:
%break
מלכות דמלכות דעליון נעשית לבחינת עתיק בתחתון, והיינו מצד מציאותה עצמה, מבחינת ניצוץ בורא שבה, ובחינת ניצוץ נברא שבה (כנ"ל אות ס"ז), נעשה לבחינת אריך אנפין, ושניהם יחד הם פרצוף הכתר לתחתון.
%break
%letter פ
פ) מהו פה.
%break
%letter פ
פ) פה:
%break
מלכות של ראש מכונה "פה".
%break
%letter פא
פא) מהו פועל.
%break
%letter פא
פא) פועל:
%break
יש בחינת בכח ויש בחינת בפועל. עיין מלת כח.
%break
%letter פב
פב) מהו פירוד.
%break
%letter פב
פב) פרוד:
%break
שינוי הצורה עושה "פירוד" והרחקה בין הרוחנים, וקרבת הצורה עושה בהם דבקות.
%break
%letter פג
פג) מהו פרצוף.
%break
%letter פג
פג) פרצוף:
%break
הע"ס דזו למטה מזו הבאות על ידי עלית המלכות למאציל, מכונות בשם פרצופים (כמ"ש בהסת"פ כאן פי"ג אות א').
%break
%letter פד
פד) מהי צורה.
%break
%letter פד
פד) צורה:
%break
ד' בחינות עביות שבמלכות הנקראות חו"ב תו"מ, מכונות ד' "צורות".
%break
%letter פה
פה) מהו צר מאד.
%break
%letter פה
פה) צר מאד:
%break
השפעה מצומצמת מאד מכונה "צר מאד".
%break
%letter פו
פו) מהו קדש קדשים.
%break
%letter פו
פו) קדש קדשים:
%break
ההיכל העליון שבז' היכלות דבריאה, הכולל כחב"ד דבריאה, הנה הפנימיות שבהם, מכונה בשם קדשי קדשים.
%break
%letter פז
פז) מהו קינון.
%break
%letter פז
פז) קינון עיין מלת מקננא.
%break
%letter פח
פח) מהן קליפות.
%break
%letter פח
פח) קליפות:
%break
עיין לעיל אות פ"ב, ששינוי הצורה מפריד ומבדיל ברוחניים, ותדע, שהפכיות הצורה מקצה אל הקצה, הוא מפרידם ומרחיקם מקצה אל הקצה, עד שאין יניקה כל שהיא ביניהם. 
%break
וכבר ידעת, שהאור העליון נבחן בו רק הרצון להשפיע ולא לקבל אף משהו, וה"קליפות" הן בהפכיות הצורה ממש, דהיינו רק הרצון לקבל ולבלוע הכל, ואין בהן רצון של השפעה ולא כלום, ולפיכך נפרדות מחי החיים ונקראות מתים וכן כל הדבוק בהן, והבן.
%break
%letter פט
פט) מהי ראיה.
%break
%letter פט
פט) ראיה:
%break
אור העינים, דהיינו אור החכמה של ראש, מכונה בשם ראיה.
%break
%letter צ
צ) מהו ראש.
%break
%letter צ
צ) ראש:
%break
הוא ע"ס דאו"י, המלובשות באו"ח העולה מהמסך ולמעלה, שפירושו התחלה ושורש. כי עדיין אינן נחשבות לכלים גמורים המתאימים לגמר התלבשותו של האור, אלא רק לשורשים בלבד.
%break
%letter צא
צא) מהו ראש לשועלים.
%break
%letter צא
צא) ראש לשועלים עיין מלת זנב
%break
%letter צב
צב) מהי רביעית דם.
%break
%letter צב
צב) רביעית דם:
%break
נפש דנפש נקראת בשם רביעית, להיותה בחי"ד, כנודע, והיא מתלבשת בסוד רביעית דם של המוח, דהיינו הכתר, שבע"ס דגוף שקומתן שוה, המכונה מוח. כי הע"ס ההן מכונות, עור, בשר, גידין, עצמות, מוח.
%break
%letter צג
צג) מהי רוח.
%break
%letter צג
צג) רוח:
%break
הוא אור הז"א.
%break
%letter צד
צד) מהי רוח דקה.
%break
%letter צד
צד) רוח דק:
%break
הוא או"ח היורד מעביות דבחי"ב.
%break
%letter צה
צה) מהו ריבוע.
%break
%letter צה
צה) ריבוע:
%break
הזווגים דהכאה הנעשים על המלכות, בשעה שהולכת ומזדככת (כנ"ל אות ז') בסדר המדרגה, דהיינו: מבחי"ד לבחי"ג, ומבחי"ג לבחי"ב, ומבחי"ב לבחי"א, ומבחי"א לשורש, הנה הזווגים האלו מכונים בשם "ריבוע", על שם ארבעת מיני הזיכוך שנעשים שם, כאמור.
%break
%letter צו
צו) מהו ריח.
%break
%letter צו
צו) ריח:
%break
ז"א של ראש המכונה חוטם, הנה האור שבו, מכונה בשם ריח, כי ע"ס של ראש מכונות: גלגלתא, עינים, אזן, חוטם, פה.
%break
%letter צז
צז) מהי שבירה.
%break
%letter צז
צז) שבירה:
%break
ביטול הגבול שבמסך, מכונה בקיעה ושבירה. עיין במלה בקיעה.
%break
%letter צח
צח) מהו שורש.
%break
%letter צח
צח) שורש:
%break
כל הבחינות שבכתר, נבחנות ל"שורשים" לספירות.
%break
%letter צט
צט) מהי שמיעה.
%break
%letter צט
צט) שמיעה:
%break
היא אור הבינה של ראש, והכלי שלה נקרא "אזן".
%break
%letter ק
ק) מהם שרשי כלים.
%break
%letter ק
ק) שרשי כלים:
%break
הם הע"ס של ראש הנקרא כתר.
%break
%letter קא
קא) מהו תהו.
%break
%letter קא
קא) תהו:
%break
הכתר כולל ב' בחינות, הנקראות: ניצוץ בורא, וניצוץ נברא, ובחינת ניצוץ בורא שבו נקראת עתיק, ונקראת "תהו", על שם אפיסת ההשגה שבו בהחלט. ובחינת ניצוץ נברא שבו, נקראת אריך אנפין, ונקראת בהו, שמורה על שורש והתחלה להשגה אשר שם.
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter קב
קב) למה אור א"ס מכה במסך שבכלי מלכות.
%break
%letter קב
קב) משום שדרכו מאז מטרם הצמצום למלאות גם את הבחי"ד, לכן גם עתה רוצה למלאותה, ונמצא "שמכה במסך" המעכב בדרכו.
%break
%letter קג
קג) מהו הפירוש שהאור בא דרך חלון ונקב בלי מסך.
%break
%letter קג
קג) במקום שניכרת ההשפעה וההטבה של או"ח, מבלי שום עביות כלל, דהיינו באו"ח העולה מהמסך ולמעלה, נבחנות הבחינות שבו, בשם "חלון" ו"נקב".
%break
%letter קד
קד) למה נבחן המסך שבמלכות דעליון למשפיע למדרגה שמתחתיו.
%break
%letter קד
קד) כי ע"י הזווג דהכאה, הנעשה במסך דמלכות של ראש דעליון, המעלה או"ח מהמסך ולמעלה, חוזרים ומתנוצצים אותם האורות גם אל המדרגה שמתחתיו, ולפיכך נמצא "שהמסך שבמלכות דעליון, הוא המשפיע לתחתון".
%break
%letter קה
קה) מהו הגורם להתנוצצות האורות מהמסך ולמטה.
%break
%letter קה
קה) כל שיעור קומה שהמלכות גורמת, ע"י האו"ח העולה ממנה, שיתלבש בראש, הרי זה נחשב לחלקה של המלכות עצמה, להיותה השורש למציאותו. 
%break
וע"כ, כל הקומה הזו, שוב חוזרת ומתפשטת במלכות גופה דהיינו, שהמלכות עצמה מתרחבת לע"ס מינה ובה, ומקבלת אותה הקומה לג' בחינות עליונות שבה, 
%break
עד למלכות שבה, שאינה ראויה לקבל מחמת הצמצום, ונעשתה ע"כ המלכות הזו לנקודה המסיימת, המכונה "טבור".
%break
%letter קו
קו) מה פירושה של הארה דרך מסך.
%break
%letter קו
קו) התנוצצות האורות דראש מהמסך ולמטה, כנ"ל באות ק"ה, נקראת "הארה דרך מסך".
%break
%letter קז
קז) מהו ההפרש מדרך מעבר, לדרך התלבשות.
%break
%letter קז
קז) המושפע ובא בדרך עילה ועלול שבד' הבחינות דאור ישר, כגון: בחי"ב המסובבת ועלולה ע"י בחי"א, ובחי"ג על ידי בחי"ב, מכונה זה בשם "דרך מעבר". והמושפע ובא דרך זווג ואו"ח, מכונה "דרך התלבשות". ועי' או"פ אות א').
%break
%letter קח
קח) מהו המובן של התלבשות בחכמה או התלבשות בבינה וכדומה.
%break
%letter קח
קח) ההתלבשות דע"ס דאו"י בע"ס דאו"ח, נקראת רק על שם הספירה העליונה שבאותה הקומה, אם היא כתר, נקראות כל הע"ס בשם כתר, ואם חכמה, נקראות חכמה וכדומה.
%break
%letter קט
קט) מהו אמת המדה של המסך.
%break
%letter קט
קט) עי' באו"פ פ"ג אות א'.
%break
%letter קי
קי) מהו המסך שבין אצילות לבריאה.
%break
%letter קי
קי) המסך שבין אצילות לבריאה הוא הסיום רגלין דאצילות שנעשה מצמצום ב' מעלות המלכות שהיא בחי"ד לבינה דנקודות דס"ג דא"ק. 
%break
ובחי"ד זו היא בפנימית, ועליה מסך דבחי"ג שה"ס מלכות דמלכות דא"א, שהיא מלכות המסיימת רגלי א"א ועליו מסך דבחי"ב, שנקרא התלבשות בבינה. לצורך ע"ס דבריאה. וב' העליונות, כתר וחכמה נעלמים וגנוזים תוך הבינה שבהן.
%break
%letter קיא
קיא) כיצד משפיע המסך דבחי"ב לבריאה, והמסך דבחי"א ליצירה.
%break
%letter קיא
קיא) הוא משפיע ממעלה למטה.
%break
%letter קיב
קיב) למה נעשתה הבינה מסך סתום בבריאה.
%break
%letter קיב
קיב) משום שמשפיע מלמעלה למטה, נבחן "למסך סתום", כלומר, שהגבול שבו, הוא סגור, והע"ס שלמטה ממנה, אינן יכולות לינק מלמעלה מגבולו. 
%break
משא"כ, כשהמסך משפיע ממטה למעלה, נבחן למסך פתוח, כי אין בכחו להגביל שם האורות, אע"פ שהוא מלביש באו"ח שלו, כנ"ל אות ק"ג.
%break
%letter קיג
קיג) למה הנקודה דמלכות דאצילות בוקעת ומשברת המסך.
%break
%letter קיג
קיג) להיותה בחינת אצילות, ששורשה ממסך דבחי"ג, ואין מסך דבחי"ב שולט עליה, וע"כ "בוקעת ומשברת" אותו, כלומר, שכלפי דידה נחשב המסך הזה, לא לסתום כנ"ל אות קי"ב, 
%break
אלא לפתוח, ואע"פ שיורדת מתחתיו, אינה נגבלת בכך, אלא יכולה לחזור לאצילות תמיד.
%break
%letter קיד
קיד) למה ג"ר דא"א אינן בוקעות המסך.
%break
%letter קיד
קיד) משום, שהמסך דבחי"ב ההוא, הוא השורש שלהם, והם למטה ממנו וכנ"ל אות קי"ב.
%break
%letter קטו
קטו) למה העביות אינה מתגלה בבת אחת, זולת בסדר ד' מדרגות.
%break
%letter קטו
קטו) כי ב' הפכים המה מקצה אל הקצה, זה כולו להשפיע ולא לקבל כלל, וזה כולו לקבל, ואי אפשר לב' הפכים שיצאו זה מזה, אלא אם כן בדרך הדרגה, והבן. ולפיכך, אין האור יוצא מכלל מאציל להקרא בשם נאצל, עד שישתלשל בדרך ד' המדרגות: חו"ב, תו"מ, דאו"י כנודע.
%break
%letter קטז
קטז) מה הן ב' הבחינות שבאור ההסתכלות.
%break
%letter קטז
קטז) הם או"י ואו"ח: כי אור הסתכלות המקובל, דהיינו בג' בחינות הראשונות: חו"ב, ת"ת, הוא "בחינת או"י" שבו. ואור הסתכלות שאינו מקובל, אלא שנדחה לאחוריו דהיינו האור הראוי לבחי"ד, הוא "בחינת או"ח" שבו.
%break
%letter קיז
קיז) ד' המדרגות שבעביות דאור ישר, אם מוגבלות כמלמעלה למטה ולמה.
%break
%letter קיז
קיז) גם בד' בחינות דאו"י נבחן, שהמלכות דעליונה נעשית לכתר לתחתונה: כי מלכות דבחי"א, נעשה לשורש וכתר דבחי"ב, ומלכות דבחי"ב, נעשה לכתר לבחי"ג. 
%break
באופן, שבינה דאו"י מוגבלת בעביות דבחי"ב, שממעל לה במלכות דחכמה. וכן עביות דז"א, הוא ממעל לו במלכות דבינה. וע"כ נחשבות כל אחת, מד' הבחינות האלו, אשר העביות מגיעה להם ממעלה למטה.
%break
%letter קיח
קיח) מי גורם לד' הבחי' דאו"י שיהיו ניכרים ונתפסים במדרגה.
%break
%letter קיח
קיח) האו"ח העולה מהמסך שבמלכות ולמעלה, הוא גורם להתפיס האו"י במדרגה.
%break
%letter קיט
קיט) מאין באות ד' הבחינות באו"ח.
%break
%letter קיט
קיט) כי ה' רשימות נשארו במלכות מאורותיה שבאין סוף ב"ה גם לאחר הצמצום. 
%break
כי שם היה אור א"ס ב"ה ממלא לגמרי את הבחי"ד והיתה מקבלת שם כל האור הראוי לה' הבחינות שלה, ומאחר שהמסך מעכב עתה לכל אותו האור הראוי למלאות הרשימות הללו, 
%break
הנה נמצא שיש באו"ח הזה ה' בחינות: כח"ב, תו"מ, הנדחים מה' הרשימות שבמלכות. ותדע שה' הבחינות הללו שבאו"ח, הן העולות ומלבישות לה' הבחינות שבאו"י.
%break
%letter קכ
קכ) מהו ההפרש באו"ח, מטרם שנתלבש בו האו"י, לאחר שנתלבש בו האו"י.
%break
%letter קכ
קכ) נודע, שכל חידוש צורה, נחשב לתוספת על הצורה הראשונה, ולפיכך, אם בחי"ד שבמלכות נזדככה לבחי"ג, הרי זאת מלכות אחרת, שנתוספה על הראשונה, כי אין העדר ברוחני. 
%break
אמנם, כח הצמצום שבמלכות דבחי"ד, רוכב ג"כ על המלכות החדשה דבחי"ג, ולפיכך, שייך בה זווג דהכאה. ועכ"ז, אינה נחשבת למלכות המסיימת, כמו המלכות דבחי"ד שבעליון, בטרם שהאו"י מתלבש באו"ח שלה, 
%break
דהיינו, רק אחר שמתרחבת מינה ובה לע"ס דגופא, והאו"ח יורד להם ממעלה למטה, עם כל שיעור הקומה שהלביש בראש, עד למלכות דמלכות שנק' טבור, שאז נעשה הטבור לנקודה המסיימת. 
%break
והטעם הוא, כי הצמצום ראשון, לא היה אלא על כלי מלכות, שכבר הלבישה לאורות, כנודע.
%break
%letter קכא
קכא) מהי הסיבה להתפשטות ע"ס דראש, לבחינת גוף.
%break
%letter קכא
קכא) עי' לעיל אות ק"ה.
%break
%letter קכב
קכב) ד' הבחינות קומות דאו"ח המגבילות לאבי"ע, אם הן מבחינת ממעלה למטה ולמה.
%break
%letter קכב
קכב) הם ודאי הבחינות מלמעלה למטה, כי האו"ח שממטה למעלה אינו מגביל, כנ"ל אות קי"ב.
%break
%letter קכג
קכג) למה העביות דבחי"ג עושה קומת חכמה.
%break
%letter קכג
קכג) כי ה' הרשימות כח"ב ז"א ומלכות הנמצאות בכלי המלכות (כנ"ל אות קי"ט), עומדות ממטה למעלה: כי בחי"ד היא כתר, ובחי"ג חכמה, ובחי"ב בינה, ובחי"א ז"א, והזכה לגמרי היא מלכות שבה. 
%break
ומתוך שחסרה בה עביות דבחי"ד, נמצא, אשר אם אפילו קבלה את האור ישר לתוכה, לא היה לה מקום להמשיך ולקבל את אור הכתר, מחמת חסרון בחי"ד שבה, אשר ע"כ גם עתה, שהמסך דחה והחזיר את האור הזה, הרי לא דחה אלא רק מחכמה ולמטה, 
%break
דהיינו השיעור שהיתה יכולה לקבל, וע"כ, אין האו"ח הזה יכול לעלות ולהלביש את הכתר, אלא רק מחכמה ולמטה, דהיינו כשיעור קומתו עצמו. 
%break
ועד"ז, אם אין בה רק עביות דבחי"ב, נמצא שחסר בקומת או"ח של עצמו ב' הספירות, כתר וחכמה. ולפיכך, אינו יכול להלביש את הכתר וחכמה דאו"י, אלא מבינה ולמטה וכו' עד"ז.
%break
%letter קכד
קכד) איך באים זווגי דהכאה באח"פ.
%break
%letter קכד
קכד) אע"פ שאור אח"פ הוא אור דחסדים, מ"מ נוהג בהם זווג דהכאה, משום שיש בהם הארת חכמה.
%break
%letter קכה
קכה) למה ע"ס דאו"ח בלי או"י מסיים הפרצוף.
%break
%letter קכה
קכה) כי האו"ח בלי או"י אין בו השפעה כלום, ומכונה אור נקבה, שמקבלת ואינו משפעת כלום, וע"כ מסיים הפרצוף.
%break
%letter קכו
קכו) מהו ההבל היוצא מהמדרגה.
%break
%letter קכו
קכו) או"ח היורד ממעלה למטה, מכונה הבל היוצא לחוץ.. ובאו"פ אות ח').
%break
%letter קכז
קכז) למה אין הבל ממש יוצא מעינים.
%break
%letter קכז
קכז) משום שאין הכאה בבחי"א, כי עביותה קלושה מאד.
%break
%letter קכח
קכח) איזו מציאות נעשית בספירות מאור הסתכלות.
%break
%letter קכח
קכח) האו"י ועיקר מציאותו של האו"ח, שניהם הם מאור הסתכלות, דהיינו אור החכמה, המתפשט מהא"ס שנק' כתר. ועי' לעיל אות קט"ז. ועיקר מציאותם של הכלים, הם ג"כ מאור הסתכלות, שהרי הם נעשים ע"י האו"ח, כנודע.
%break
%letter קכט
קכט) איזו מציאות נעשית בספירות מהבלי אח"פ.
%break
%letter קכט
קכט) בחינת עביות שבכלים, שמקום גילויים הוא מהמסך ולמטה (כנ"ל אות קכ"ב), הם נעשים מהבלים היוצאים מאח"פ.
%break
%letter קל
קל) למה לא נעשית שום מציאות מאורות אח"פ.
%break
%letter קל
קל) כי אח"פ הם רק בחינות מלכויות: שהמלכות שעלתה לבחי"ג של ראש נקרא חוטם, והמלכות שעלתה לבחי"ב של ראש נקראת אזן, לפיכך, אין בהם אור ישר כלום, 
%break
אלא רק או"ח היורד לבד, שנקרא הבל היוצא לחוץ, שמהם נעשה רק בחינת העביות שבכלים, וע"כ לא נעשה מהם שום מציאות, כנ"ל אות קכ"ט.
%break
קלא/א) מה הפירוש שבעולם האצילות אין מסך כלל.
%break
קלא/א) אין מסך בעולם אצילות, כי מסך פירושו שדוחה האור מלהתלבש בכלי, ובכל מקום שיש מסך הוא מפסיק את הארת אור העליון מלהאיר עוד. 
%break
ועם זה תבין, שאין מסך ממש אלא בסיום רגלין של כל פרצוף, כי משום זה נפסק אור הפרצוף ומסתיים מדרגתו. אבל המסכים שלמעלה מסיום רגלי הפרצוף, אינם אלא פעולות העולות מן המסך דסיום רגלין, שבפה דראש עושה זווג דהכאה, 
%break
ובחזה הוא מפסיק התלבשות דאור ישר. וכן בחינות הזדככות המסך הנאמרות בפרצוף, כל אלו אינן כלל מסכים ממש, שהרי אין מפסיקים כלל הארת מדרגת הפרצוף, אלא שהן פעולות העולות מכח העביות והקשיות שבמסך דסיום רגלין. 
%break
ומה שאנו מכנים אותם מסכים הוא רק לשבר את האזן.
%break
קלא/ב) מהו ההבחן מאור עצמות לאור של תולדה.
%break
קלא/ב) האו"י המלובש בהאו"ח העולה עליהם ממטה למעלה, הם עצמות האור שבמדרגה. 
%break
והאו"י המלובש באו"ח היורד מהמסך ולמטה, שנקראים ע"ס דגוף, הם בחינת "אור של תולדה" מע"ס של ראש. (פ"ח אות ט') האור שנמשך לתחתון מחמת שהטיב לעליון ה"ס אור של תולדה, ונקרא גוף. 
%break
וכן ג' קוין דז"א הנמשכים לו מחמת דתלת מחד נפקי, נקראים גם כן אור של תולדה, ונקרא גוף.
%break
%letter קלב
קלב) למה נקראת כל קומה של ע"ס רק ע"ש הספירה האחת העליונה.
%break
%letter קלב
קלב) משום שהאורות הקטנים בטלים בעליונים ואינם עולים בשם.
%break
%letter קלג
קלג) למה ב' המאורות זו"ן בקומה א'.
%break
%letter קלג
קלג) להיותן מבחינת ע"ס שקומתן שוה.
%break
%letter קלד
קלד) כיצד נעשה זווג דהכאה לצורך ע"ס דבריאה, ודיצירה.
%break
%letter קלד
קלד) ע"י זווג דהכאה בקרקע האצילות יצאו ע"ס דבריאה, וע"י זווג דהכאה בקרקע דבריאה, יצאו ע"ס דיצירה.
%break
%letter קלה
קלה) כיצד מאיר א"ס באצילות.
%break
%letter קלה
קלה) ע"י התלבשות אור א"ס בחכמה, דהיינו מזווג על המסך דבחי"ג.
%break
%letter קלו
קלו) למה אצילות אינה מקבלת למעלה מחכמה.
%break
%letter קלו
קלו) משום שהאו"ח הנדחה מהמלכות, אין בו אור הכתר, אלא רק מחכמה ולמטה, כנ"ל אות קכ"ג, ולפיכך אין בו במה להלביש את הכתר דאו"י ולקבל ממנו.
%break
%letter קלז
קלז) באיזה מלבוש מקבל עולם האצילות אור א"ס ב"ה. ועולם הבריאה? ועולם היצירה? ועולם העשיה?
%break
%letter קלז
קלז) האצילות מקבלת במלבוש דהיינו או"ח, מבחי"ג שנק' חכמה. והבריאה, ע"י מלבוש דבחי"ב, שנק' בינה. והיצירה, ע"י מלבוש דבחי"א, שנקרא ז"א או ת"ת. והעשיה, מקבלת ע"י המלכות דיצירה.
%break
%letter קלח
קלח) למה מכונה ההתנוצצות מעליון לתחתון, בשם חותם ונחתם.
%break
%letter קלח
קלח) כל הבחינות שהאו"ח מלביש ממסך ולמעלה לאורות של ראש, חוזר ומביאם ג"כ, בשעת התפשטותו ממסך ולמטה, לע"ס דגוף, ואף משהו לא יחסר. 
%break
וע"כ, האו"ח הזה היורד ממעלה למטה, דומה לגמרי כמו "חותם", שכל מה שנחקק עליו הוא מעתיק על הנחתם ממנו, שהן עה"ס דגוף. ועד"ז, מכל עליון לתחתון, כנודע.
%break
%letter קלט
קלט) מאין נעשו הכלים.
%break
%letter קלט
קלט) עיקר מציאות הכלים נעשו, מאור ההסתכלות, כנ"ל אות קכ"ח, אמנם עוביותם וצורתם, נעשו ע"י או"ח היורד מאזן חוטם פה ולמטה, כנ"ל אות קכ"ט.
%break
%letter קמ
קמ) למה האורות קדמו לכלים.
%break
%letter קמ
קמ) כי בהתפשט אור א"ס ב"ה לעשות כלים, נבחן שם ד' בחינות דאו"י כנ"ל, ונודע שג' בחינות חו"ב ז"א נחשבים לאורות, ורק המלכות נחשבת לכלי, ונמצא ע"כ האורות קודמים להכלים.
%break
%letter קמא
קמא) כיצד נעשים כלים דראש.
%break
%letter קמא
קמא) על ידי האו"ח שממסך ולמעלה.
%break
%letter קמב
קמב) כיצד נעשים כלים דתוך.
%break
%letter קמב
קמב) על ידי הסתכלות באח"פ: כי בהזדככות הטבור לבחי"ג, נסתלק האור מהמקום שבין הטבור לחזה, כי בחי"ג דגופא מכונה חזה, ונמצא משום הזדככות הזו, עלתה המלכות של ראש מפה לחוטם, 
%break
כי בחי"ג של ראש נק' חוטם, ונעשה שם זווג דהכאה על בחי"ג, והאו"ח היורד מהחוטם ולמטה נתפשט עד החזה.
%break
ואח"כ, כשנזדככת גם המלכות דבחי"ג לבחי"ב, נמצא מסתלק האור, גם מהמקום שמחזה עד השבולת הזקן, כי בחי"ב דגופא נבחנת שם, ונמצא משום הזדככות הזו, עלתה גם המלכות של ראש, 
%break
מהחוטם אל האזן, שהיא בחי"ב של ראש, ונעשה שם זווג דהכאה על המסך דבחי"ב, והאו"ח היורד מהאזן ולמטה, מתפשט עד שבולת הזקן.
%break
ואח"כ כשנזדככה גם המלכות דבחי"ב דגופא, שנק' שבולת הזקן, אל עביות דבחי"א, נמצא משום זה שמסתלק האור, גם מהמקום שמשבולת הזקן עד סמוך לפה, ומשום זה עלתה גם המלכות של ראש, מהאזן לעינים, 
%break
דהיינו לבחי"א של ראש, ושם אין נוהגת הכאה (כנ"ל באות קכ"ז) וע"כ אין שם או"ח היורד למטה, ולכן אין שום כלי נעשה לאור החכמה.
%break
ועד"ז כשנזדככה עד לשורש, ועלתה המלכות מעינים לגלגלתא, שהכתר של ראש מכונה גלגלתא, לא היתה שם ג"כ שום הכאה כנ"ל, ולכן אין שם או"ח היורד, וע"כ אינו יוצא כלי דכתר בגופא.
%break
באופן, שאין כלים בגוף לא לחיה שהיא אור החכמה, ולא ליחידה שהיא אור הכתר, מטעם שלא נעשתה הכאה שם, בעת הזדככות המלכות, כמבואר. ואין כאן, אלא ג' כלים לבד, דהיינו: המלכות, שמקומה מחזה עד הטבור. 
%break
והז"א, שמקומו משבולת ולמטה עד החזה. והבינה, שמקומה מתחת לפה עד לשבולת הזקן. וצריך שתדע כאן, שאין זווג דהכאה נוהג במלכות דגופא, אלא במלכות של ראש, דהיינו מפה ולמעלה.
%break
%letter קמג
קמג) כיצד נעשים כלים דסוף.
%break
%letter קמג
קמג) בהיות המלכות דגופא איננה יכולה לקבל מאו"י כלום, אלא רק או"ח לבד, ואו"ח בלי או"י אין לו התפשטות והשפעה, וע"כ מסיים הפרצוף.
%break
%letter קמד
קמד) למה מחויב כל פרצוף בג' מדרגות ראש תוך סוף.
%break
%letter קמד
קמד) משום, שתחילת הכל צריכים לזווג דהכאה, המגלה את האו"ח שממטה למעלה, לבחינת ע"ס של ראש ושרשי כלים. ואח"כ, כדי לגלות כלים גמורים, צריך האור חוזר להתפשט ממסך ולמטה, כנ"ל אות קמ"ב. 
%break
ואח"כ, צריכים לע"ס המסיימות לפרצוף, שהן ע"ס דסוף. הרי שאין שום מדרגה נשלמת, זולת בג' הבחינות: ראש, תוך, סוף.
%break
%letter קמה
קמה) מהי עליית המלכות למאציל.
%break
%letter קמה
קמה) עליה פירושה הזדככות: וכשמזדככת המלכות דגופא לבחי"ג, נבחן שהמלכות עלתה לז"א. וכשמזדככת לבחי"ב, נבחן שעלתה לבינה. וכשמזדככת לבחי"א, נבחן שעלתה לחכמה. וכשמזדככת לבחינת שורש, נבחן שעלתה לכתר, שנקרא מאציל.
%break
%letter קמו
קמו) מי הוא הגורם לעליית המלכות למאציל.
%break
%letter קמו
קמו) אור המקיף שנשאר מבחוץ לפרצוף ורוצה להאיר גם בפנימיית, הוא "הגורם להזדככות".
%break
%letter קמז
קמז) מתי מתלבש אור א"ס בכלים.
%break
%letter קמז
קמז) אחר הסתכלות הב' באורות אח"פ, (כנ"ל באות קמ"ב) הגורם שיסתלקו כל האורות מע"ס דגופא, הנה אח"כ, נעשה זווג חדש והתפשטות שניה שהיא חוזרת ומאירה וממלאת את הע"ס דגופא הנ"ל. וגם מוציא פרצוף חדש, המלבישו במקום ההוא.
%break
%letter קמח
קמח) למה ע"ס דראש אינן נחשבות לכלים.
%break
%letter קמח
קמח) משום שעביות שבמלכות, אינה יכולה לעלות ממקום יציאתה ולמעלה אף משהו, שע"כ האו"ח העולה ממנה ולמעלה, נבחן עוד לבחינת אור, אלא כלפי האו"י נחשב ככלי, באופן, שמספיק רק להתפיס במדרגה, ולהיות שורש לכלים בלבד.
%break
%letter קמט
קמט) כיצד נתהוו הכלים זה למעלה מזה.
%break
%letter קמט
קמט) עי' לעיל אות קמ"ב.
%break
%letter קנ
קנ) למה לא נעשה כלי מבחינת העינים.
%break
%letter קנ
קנ) עי' לעיל אות קמ"ב.
%break
%letter קנא
קנא) למה ג' בחינות ראשונות דאור ישר, אין בהן מבחינת כלי, רק בחי"ד לבד.
%break
%letter קנא
קנא) כי עיקר בחי' הכלי היא העביות, דהיינו הרצון לקבל שבנאצל, אשר זה לא נתגלה בשיעור המספיק רק בבחי"ד בלבד, וג' הבחינות הראשונות אין בהן שיעור מספיק, 
%break
אלא שנחשבות רק לגורמות שתתגלה הבחי"ד, לפיכך נחשבות ג' הבחינות הראשונות לאור, ורק הבחי"ד בלבד נחשבת לכלי.
%break
%letter קנב
קנב) למה נקראות הרוח והנשמה אור.
%break
%letter קנב
קנב) עיין לעיל אות קנ"א.
%break
%letter קנג
קנג) מאין נמשכים השרשים לכלים.
%break
%letter קנג
קנג) מבחינת האו"ח העולה מהמסך ולמעלה.
%break
%letter קנד
קנד) מאין באים כלים גמורים.
%break
%letter קנד
קנד) מבחינת האו"ח היורד מהמסך ולמטה.
%break
%letter קנה
קנה) איך ואיפה מתרשמים ג' הכלים דגופא: בינה, ז"א, מלכות.
%break
%letter קנה
קנה) ע"י הזדככות המלכות דגופא.
%break
%letter קנו
קנו) כיצד מכונות ד' בחינות העביות של ראש.
%break
%letter קנו
קנו) עביות דבחי"א דאו"י מכונה בשם "קבלה ע"י כתר", עביות דבחי"ב מכונה הרחקה. עביות דבחי"ג מכונה בשם חלון ונקב צר. עביות דבחי"ד מכונה חלון ונקב צר עם הרחקה.
%break
%letter קנז
קנז) מה הן בחינת המשכה, ובחינת קבלה, לאור יחידה.
%break
%letter קנז
קנז) ההמשכה היא בעביות דבחי"ד והקבלה היא בזך לגמרי כבחינת שורש.
%break
%letter קנח
קנח) מה הן בחינת המשכה ובחינת קבלה: לאור חיה? לאור נשמה? לאור רוח?
%break
%letter קנח
קנח) לאור החיה, ההמשכה היא בבחי"ג והקבלה היא בבחי"א. לאור הנשמה ההמשכה היא בבחי"ב וגם הקבלה בבחי"ב, לאור הרוח ההמשכה היא בבחי"א והקבלה היא בבחי"ג. לאור הנפש ההמשכה היא ע"י ז"א והקבלה היא בבחי"ד.
%break
%letter קנט
קנט) למה משתווים קומת כל הכלים בזווג דהכאה.
%break
%letter קנט
קנט) משום שבאו"י, הזך יותר חשוב יותר וגבוה יותר ובאור חוזר הוא להיפך, שהעב יותר חשוב יותר, ולכן כשמלבישין זה לזה נמצאת קומת כולם שוה, כי היותר שפל באו"י הוא היותר גבוה באו"ח וכן להיפך.
%break
%letter קס
קס) מאין נמצאות ה' בחינות בכלי המלכות.
%break
%letter קס
קס) עי' לעיל אות קי"ט.
%break
%letter קסא
קסא) איך יכולה מלכות דראש להתרחב מינה ובה, עד לקבל בתוכה ע"ס מהראש.
%break
%letter קסא
קסא) עי' לעיל אות קכ"א ואות ק"כ.
%break
%letter קסב
קסב) עד היכן מתפשטות ע"ס דגופא.
%break
%letter קסב
קסב) עד המלכות דמלכות שנק' טבור.
%break
%letter קסג
קסג) למה חיה יחידה דכל פרצוף אין כנגדן כלים.
%break
%letter קסג
קסג) עי' לעיל אות קמ"ב.
%break
%letter קסד
קסד) מה הם הכינוים: שבולת חזה טבור.
%break
%letter קסד
קסד) שבולת, הוא מלכות דבינה דגוף. חזה, היא מלכות דז"א דגוף. טבור, הוא מלכות דמלכות דגוף.
%break
%letter קסה
קסה) מתי מתמלאים הכלים דזה למעלה מזה באור.
%break
%letter קסה
קסה) בהתפשטות ב'. עי' לעיל אות קמ"ז.
%break
%letter קסו
קסו) למה אור יחידה מתלבש בגלגלתא ולא בפה.
%break
%letter קסו
קסו) כי כל המשפיע משפיע בדבר היותר עב וכל המקבל מוכרח לקבל בדבר היותר זך. כמ"ש בהסתכ"פ בחלק ב' ד"ה והנה ע"ש כל ההמשך.
%break
%letter קסז
קסז) למה אור חיה אינו מתלבש בחוטם.
%break
%letter קסז
קסז) משום שאין אור החיה מקובל אלא בבחי"א, שהיא אור העינים, מטעם הנ"ל באות קס"ו.
%break
%letter קסח
קסח) איך נאצל הע"ב מן פרצוף גלגלתא.
%break
%letter קסח
קסח) כל פרצוף מתחייב להיות לו ב' בחינות שורשים בעליון ממנו, שהם כתר מלכות דעליון שנקרא פה, ומלכות דמלכות דעליון שנקרא טבור, כי על ידי עליית הטבור דפרצוף הכתר אל הפה שלו, 
%break
שפירושה שהמלכות דגופא נזדככה מכל עביותה ונשארת זכה כבחינת כלי דכתר, נבחנת בזה שבאה למקום הפה של ראש, להיותה זכה כמו הפה, כי מבחינת ממעלה למטה אין שום עביות בפה, כנודע.
%break
ומתוך, שהפה הזה עומד ומשמש שם בבחינת מלכות של ראש המעלה או"ח ממטה למעלה, שמבחינת ממטה למעלה יש בו עביות דבחי"ד, נמצא הטבור שעלה לשם, שנכלל גם הוא בזווג הזה של הפה בבחינת ממטה למעלה, 
%break
שפירושה, שנכלל מעביות הזו שנמצאת שם. אמנם הטבור אינו יכול לקבל לתוכו העביות דבחי"ד, כמות שהיא בהפה, מחמת העלמת בחינה אחרונה ממנו בכח הזיכוך, כמ"ש זה במקומו, וע"כ הטבור מקבל שם רק העביות דבחי"ג בלבד.
%break
ותדע, שהתעבות הזאת שהשיג הטבור מהפה, מכונה בשם ירידה למקום החזה דפרצוף הכתר, כי אחר שנתעבה הטבור שהוא בחי' מלכות דגוף, שממעלה למטה, וקיבל לעביות דבחי"ג, הרי חזר ונעשה בזה, לבחינת מלכות דגופא, המכונה חזה. 
%break
ונמצא, שעל ידי השגת העביות האמורה, יצא הטבור מבחינת הפה, וחזר וירד סמוך לטבור, דהיינו המקום, שהיה שם מתחילה בטרם שנזדכך, דהיינו במקום החזה. 
%break
ולא ירד לטבור ממש, מחמת שלא נתעבה בבחי"ד, אלא בבחי"ג, כנ"ל, והחזה הוא מקום המלכות דבחי"ג דגוף דפרצוף הכתר.
%break
והנה נשתנתה צורת הטבור, מחמת הזדככותו ועלייתו לפה, כי בטרם העלייה היה לו העביות דבחי"ד, ואחר שעלה וחזר למקומו, נמצא, שקיבל רק העביות דבחי"ג, 
%break
ולפיכך נחשב עתה הטבור ההוא, לבחינת כלי מלכות חדשה. ונבחן משום זה, שיצא לחוץ מפרצוף לגמרי דהיינו מפרצוף העליון שהוא פרצוף כתר.
%break
ומתוך כך, נעשה ראוי לזווג דהכאה, ולהתלבשות ע"ס דראש, אע"פ שעומד במקום החזה דפרצוף הכתר, ואע"פ שהחזה, שהוא מלכות דגופא, אינה ראויה להכאה, כנ"ל (באות קמ"ב ד"ה באופן) להיותו מבחי' מלכות אחר שנתלבש בה האור מלמעלה למטה, 
%break
כנ"ל באות ק"כ, עכ"ז, אין ההתלבשות ההיא נוגעת כלל לטבור הנ"ל שעלה וירד לשם, כי הטבור ההוא הוא בחינת מלכות חדשה, כנ"ל, אשר האור העליון עדיין לא נתלבש בה מעולם, וע"כ הוא ראוי לזווג דהכאה, כנ"ל אות ק"כ עש"ה ועי' להלן אות ר"י.
%break
ולפיכך, התפשט אור א"ס ב"ה אל בחינת המלכות החדשה הזאת דבחי"ג, העומדת במקום חזה דעליון, וע"י הכאה במסך שבה, יצאו הע"ס דאו"ח והלבישו לאור העליון עד קומת חכמה, כנ"ל אות קי"ט שאו"ח העולה ממלכות דבחי"ג אינו יכול להלביש את הכתר.
%break
באופן, שע"ס דראש החדש הזה, מלבישים לפרצוף הכתר, ממקום עמידת מלכות של ראש, דהיינו בחזה דפרצוף הכתר, עד מקום הפה שלו כי שם מקום שורשו העליון, כנ"ל כי לא יוכלו לעלות למעלה משורשם, ונמצא הראש דפרצוף הכתר נשאר משום זה מגולה.
%break
ואח"כ, יורד האו"ח ומתפשט גם מהמלכות של ראש ולמטה, לע"ס דתוך, כנ"ל באות קמ"ב ולע"ס דסוף כנ"ל באות קמ"ג. והנה הראש תוך סוף הזה, נקרא פרצוף "ע"ב, הנולד ויוצא ע"י פרצוף העליון שלו", הנקרא פרצוף הכתר או פרצוף גלגלתא.
%break
%letter קסט
קסט) איך נאצל פרצוף ס"ג מפרצוף ע"ב.
%break
%letter קסט
קסט) כבר נתבאר לעיל שהגורם העיקרי ללידת פרצוף הוא חוק ההזדככות הנוהג תמיד בע"ס דגופא, מחמת התלבשותו של אור עליון בתוכם כמ"ש בהסת"פ כאן פרק י' אות א', ולפיכך אחר שנתלבש האור העליון בע"ס דגופא דפרצוף ע"ב, 
%break
גרם גם כאן, להזדככות העביות שבמלכות דגופא שלו, שנקרא טבור דע"ב, ונזדכך על סדר המדרגה ממטה למעלה עד שנעשה זך כשורש, שנבחן לעליית הטבור דע"ב לפה שלו, והשיג שם עביות חדשה דבחי"ב, מחמת שבחינה אחרונה נעלמת תמיד בשעת הזיכוך, 
%break
כנ"ל באות הקודם ד"ה ומתוך, עש"ה, וכאן בע"ב, שהעביות שלו מבחי"ג נחשבת הבחי"ג לבחינה אחרונה, הנעלמת בכח הזיכוך. ולפיכך השיג הטבור מתוך התכללותו בפה רק העביות דבחי"ב לבד.
%break
והתעבות הטבור לבחי"ב, מכונה בשם יציאה מפה וירידה למקום החזה דע"ב, ששם מקום בחי"ב דגופא, משום שהטבור נחשב בו לבחי"ג והחזה לבחי"ב, ומהטעמים שנתבאר היטב באות הקודם, נעשה הזווג דהכאה מחדש במלכות החדשה הזאת, 
%break
דהיינו בטבור דע"ב שעלה וירד לחזה, ונעשה ע"כ מקום החזה למלכות של ראש: שמחזה ולמעלה עד הפה דע"ב, נתפשטו הע"ס של ראש בקומת בינה, ומחזה ולמטה, נתפשטו הע"ס דתוך והע"ס דסוף. 
%break
ע"ד שנתבאר באות הקודם. והנה הראש תוך סוף דפרצוף הזה, שקומתו הוא רק עד הבינה, נקרא פרצוף ס"ג.
%break
%letter קע
קע) מהו הגורם להזדככות העביות שבמלכות.
%break
%letter קע
קע) התלבשות העצמות בכלים גורמת תמיד הזדככות העביות שבמלכות.
%break
%letter קעא
קעא) למה נעשה הזווג דהכאה לע"ס דראש התחתון, במקום החזה דעליון.
%break
%letter קעא
קעא) משום, שהבחינה אחרונה נעלמת תמיד בכח ההזדככות והעליה לפה, וע"כ הטבור שעולה לשם ומקבל עביות חדשה, מפסיד תמיד, בחי' אחרונה שהיתה לו בטרם הזדככותו, שהיא המלכות הקודמת שלו, הנמצאת תמיד מטבור עד החזה דכל פרצוף. 
%break
ולפיכך, כשיוצא מפה ויורד למקומו כבתחילה, נמצא יורד רק למקום החזה בלבד, ושם נעשה הזווג החדש, בשביל פרצוף השני לו התחתון, כנ"ל באות קס"ח ד"ה ותדע. ונמצא לנו משום זה, הכלל, שחזה דעליון הוא מלכות של ראש לתחתון, שנקרא פה לתחתון.
%break
%letter קעב
קעב) למה שורש כל פרצוף תחתון בפה דעליון.
%break
%letter קעב
קעב) עי' לקמן אות ר"י.
%break
%letter קעג
קעג) למה מלביש הראש של פרצוף ע"ב, במקום מפה עד החזה שבפרצוף גלגלתא.
%break
%letter קעג
קעג) עי' לעיל אות קס"ח.
%break
%letter קעד
קעד) למה אין ראש דע"ב יכול להלביש למעלה מפה דגלגלתא, וכן הס"ג לע"ב וכו'.
%break
%letter קעד
קעד) משום, שהשורש העליון דכל תחתון, הוא הפה דראש העליון, כנ"ל באות קס"ט, וע"כ אינו יכול להתעלות למעלה משורשו.
%break
%letter קעה
קעה) מה המה הכינויים שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל.
%break
%letter קעה
קעה) המה כינויים, של כח"ב ז"א ומלכות הללו, אשר הז"א ומלכות מהם, נפרדו והיו לכלים מקיפים, ומורים על חסרון חיה יחידה אשר שם.
%break
%letter קעו
קעו) למה נפרדו הלבוש וההיכל מן הכלים הפנימיים, והיו למקיפים.
%break
%letter קעו
קעו) משום השיתוף דמדת הרחמים בדין, שפירושו עליית המלכות וכח הצמצום שבה, בתוך הבינה, ונתכללו שתיהן יחדיו. ויצא משום זה הז"א והמלכות הקודמים, למתחת נקודת הצמצום, ואינם יכולים לקבל שום אור, וע"כ נעשו למקיפים, שמקבלים האור אך מרחוק.
%break
%letter קעז
קעז) למה נרמזים ה' בחינות בשמות: שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל.
%break
%letter קעז
קעז) הם מרמזים ביחוד, על ז"א ומלכות דבחי"ד, שנפרדו ונעשו למקיפים, שמחמת זה, מעולם הנקודים ואילך, נחסרו חיה ויחידה הפנימיים בכל הפרצופין.
%break
%letter קעח
קעח) למה נר"ן שהם תחתונים מתלבשים בבחינת שורש נשמה וגוף שהם עליונים.
%break
%letter קעח
קעח) משום, שהאור מקובל תמיד בכלים היותר זכים.
%break
%letter קעט
קעט) כיצד מכונות ה' בחינות שבנשמה.
%break
%letter קעט
קעט) נרנח"י.
%break
%letter קפ
קפ) כיצד מכונות ה' בחינות שבגוף.
%break
%letter קפ
קפ) מוח עצמות גידין בשר עור.
%break
%letter קפא
קפא) כיצד מכונות ה' בחינות שבלבוש.
%break
%letter קפא
קפא) כתונת מכנסים מצנפת ואבנט.
%break
%letter קפב
קפב) כיצד מכונות ה' בחינות שבהיכל.
%break
%letter קפב
קפב) בית חצר שדה ומדבר.
%break
%letter קפג
קפג) למה כל אחת מה' בחינות שבשנגל"ה, כלולה מכל הד'.
%break
%letter קפג
קפג) מטעם הזדככות המסך, הנוהג בכל מדרגה מהם.
%break
%letter קפד
קפד) איזו בחי' ז"א ומלכות נמצאים לאחר צמצום ב'.
%break
%letter קפד
קפד) ז"א ומלכות דבינה.
%break
%letter קפה
קפה) כיצד מלבישים שנגל"ה דעתיק דאצילות לא"ק.
%break
%letter קפה
קפה) שורש נשמה גוף דעתיק, מלביש לשורש נשמה גוף דא"ק, מחמת שלבוש והיכל דב"ן דא"ק נפרדו מהפנימיים דא"ק ואינם שם והיו למקיפים, וכן בכל הפרצופין שמשם ואילך.
%break
%letter קפו
קפו) מאיזה עולם מתחיל השורש לתחתונים.
%break
%letter קפו
קפו) מפרצוף ב"ן דא"ק ואילך, ששם נעשתה ההתחלה לשיתוף מדת הרחמים בדין.
%break
%letter קפז
קפז) איזה פרצוף א"ק נחשב לבחי' שורש לע"ס הכוללים.
%break
%letter קפז
קפז) פרצוף ב"ן דא"ק. משא"כ הפרצופין הקודמים, שהם מבחי"ד האמיתית, המה מיוחדים לעצמם לבדם, במה שאין בהם שיתוף דמדה"ר בדין, כמו בכל ע"ס הכוללות.
%break
%letter קפח
קפח) למה חושבים פעם ד' בחינות ופעם ה' בחינות.
%break
%letter קפח
קפח) כי באמת, הן רק ד' בחינות, אלא, כשאנו מחשבים עמהם גם השורש שנקרא כתר, הן נחשבות לה' בחינות.
%break
%letter קפט
קפט) למה הע"ס אינן מתחילות מהכתר.
%break
%letter קפט
קפט) משום, שגם הכתר עצמו אין בו אלא שורשים של ד' הבחינות: חו"ב, תו"מ, וגם הוא מתחיל מחכמה.
%break
%letter קצ
קצ) מה המה הע"ס הכוללים.
%break
%letter קצ
קצ) ב"ן דא"ק, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה.
%break
%letter קצא
קצא) מה הם העולמות המרובים שלמעלה מאצילות.
%break
%letter קצא
קצא) המה כולם נכללים בה' פרצופים דא"ק, כי הא"ק נחשב לע"ס הראשונות שיצאו בראש הקו לאחר הצמצום.
%break
%letter קצב
קצב) מהו ההפרש, בין נרנח"י פרטים שבכל פרצוף, לה"פ: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, שבכל עולם ועולם.
%break
%letter קצב
קצב) נרנח"י הפרטים, המלובשים בספי' כח"ב זו"ן דכל פרצוף, יוצאים ע"י זווגי דהכאות בדרך זיכוכה של המלכות, וע"כ המה עומדים זה למעלה מזה. 
%break
אמנם ד' פרצופין: ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן, יוצאים על ידי עליית הטבור לפה, שקנתה שם עביות חדשה וירדה למקומה, כנ"ל באות קס"ח עש"ה. ע"כ החזה דעליון נעשה לפה של התחתון, ונמצאים עומדים זה למטה מזה.
%break
%letter קצג
קצג) מהו ההפרש בין ה"פ לה' עולמות.
%break
%letter קצג
קצג) העולמות משונים זה מזה בשינויים מרובים, כמ"ש בחלקים הבאים, מה שאינם כלל בין הפרצופין. ואכמ"ל.
%break
%letter קצד
קצד) כיצד נקראים ע"ס דאו"י ואו"ח, היוצאים על ידי זווג דהכאה מפעם אחת.
%break
%letter קצד
קצד) הן ע"ס שקומתן שוה, ומכונים: עור, בשר, גידין, עצמות, מוחא.
%break
%letter קצה
קצה) ה' קומות היוצאות זו למעלה מזו, על שם מי נקראות.
%break
%letter קצה
קצה) הן נקראות נרנח"י, או כח"ב זו"ן, דהיינו ע"ש ספירה העליונה שבקומה.
%break
%letter קצו
קצו) למה מכונים ה"פ בשמות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן.
%break
%letter קצו
קצו) יתבאר בחלקים הבאים, בע"ה.
%break
%letter קצז
קצז) למה מכונה הגוף בשם ז' תחתוניות.
%break
%letter קצז
קצז) משום שאין כלים אלא לבינה וזו"ן, שנקראים: שבולת, חזה, טבור. ונמצא שמשבולת ולמטה, שמשם מתחיל הגוף, אין שם אלא הכלי דז"א, והכלי דמלכות, שהם ז' ספירות, שהז"א כולל חג"ת נה"י, ועם המלכות, הרי הן ז' ספירות חג"ת נהי"ם.
%break
%letter קצח
קצח) אם יש איזה הבחן בא"ק ואבי"ע מצד הד' בחי' דאו"י, ולמה?
%break
%letter קצח
קצח) אין שום הבחן במדרגות מצד ד' הבחינות דאו"י, להיותן תמיד בחינות התפשטות מא"ס ב"ה, כי אין שום חידוש אור בעולמות, שלא יהיה נמשך מא"ס ב"ה כנודע.
%break
%letter קצט
קצט) למה מכונים אבי"ע בד' אותיות הוי"ה.
%break
%letter קצט
קצט) כי ד' האותיות הוי"ה, הן רומזות לחו"ב תו"מ, וגם הספירות העליונות שבד' העולמות אבי"ע, הן חו"ב תו"מ, וע"כ נקרא כל עולם ע"ש הספירה העליונה שבו.
%break
%letter ר
ר) למה נק' כל בחינות שבאצילות, בשם נשמות, ודבריאה בשם גופין.
%break
%letter ר
ר) בשעה, שאנו רוצים להקביל העולמות המשותפים במדת הרחמים, כלפי פרצופי א"ק שאין בו השיתוף הזה דמדה"ר, אנו מכנים הספירות כח"ב תו"מ, בשם: שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל. ונחשב בו כל בחינות הא"ק לשורש, וכל האצילות לנשמה, וכל הבריאה לגופין. 
%break
וכשאנו מחשבים אמנם העולמות ביחסים עצמם, אנו מכנים אותם, בשם נרנח"י: שנמצא היחידה, בא"ק. והחיה, שהוא אור החכמה באצילות. והנשמה, בבריאה. והרוח, ביצירה. והנפש, בעשיה. 
%break
וכבר ידעת, שביחס שנגל"ה, נמצאים העולמות אבי"ע חסרים מיחידה וחיה, כנ"ל אות קע"ז, ולפיכך אין באצילות אלא נשמה. ולכן נקרא כאן בשם נשמה כנ"ל.
%break
%letter רא
רא) מהו ההפרש מנקודה לספירה.
%break
%letter רא
רא) בחינת המסך והמלכות בטרם שנעשה הזווג דהכאה, מכונה בשם "נקודה". ואחרי שנעשה הזווג דהכאה, והלבשת הע"ס דאו"ח לע"ס דאו"י, אז נקראים יחד בשם "ספירה".
%break
%letter רב
רב) מהו ההפרש מספירה לפרצוף.
%break
%letter רב
רב) עיין לעיל אות קצ"ב.
%break
%letter רג
רג) כמה בחינות עשר ספירות, מוכרחות לצאת, כדי להשלים מדרגה אחת.
%break
%letter רג
רג) ע"ס של ראש וע"ס של תוך, כמ"ש לעיל באות קמ"א וקמ"ב. וע"ס של סוף, באות קמ"ג.
%break
%letter רד
רד) למה נקרא הכתר בשם א"ס.
%break
%letter רד
רד) משום שהמלכות דראש, הנקראת כתר, אינה מסיימת ואינה עושה הסוף על האור, אלא להיפך, שנעשית להתחלה ושורש לכל האורות שבפרצוף.
%break
%letter רה
רה) למה נקרא הכתר בשם אמצעי בין מאציל לנאצל.
%break
%letter רה
רה) משום שיש בו כח מאציל וכח נאצל כלהלן אות ר"י.
%break
%letter רו
רו) למה נקראים ראשי כל המדרגות בשם א"ס.
%break
%letter רו
רו) משום, שהמלכות של הראש אינה עושה סיום על האור, אלא להיפך, שעושה התחלה לאור ע"י האו"ח העולה ממנה.
%break
%letter רז
רז) מהו הפירוש, התלבשות א"ס בכתר, בחכמה? בבינה? בז"א? במלכות?
%break
%letter רז
רז) כשהע"ס דאו"י, מתלבשות באו"ח העולה מזווג דהכאה במסך דבחי"ד המלבישו לאו"י עד הכתר, נקרא "התלבשות א"ס בכתר". ואם קומת האו"ח היא מבחי"ג, נקראת "התלבשות א"ס בחכמה". 
%break
ואם היא מבחי"ב, נקראת "התלבשות א"ס בבינה". ומבחי"א, נקראת "התלבשות א"ס בז"א או בת"ת". ואע"פ שיש בכל התלבשות, ע"ס דאו"י ואו"ח, מכל מקום, כל התלבשות נקראת רק ע"ש הספירה העליונה שבקומה.
%break
%letter רח
רח) למה צריכים לבחינה ממוצעת בין הבורא לנברא.
%break
%letter רח
רח) משום שרחוקים זה מזה כרחוק שמים מן הארץ, ואי אפשר שיצאו זה מזה אלא ע"י אמצעי המחברם.
%break
%letter רט
רט) למה הכתר אינו מכלל הע"ס ואינו נרמז באותיות הוי"ה אלא בקוצו של יוד.
%break
%letter רט
רט) כי מיחס ניצוץ בורא שבו אין לו כלום מבחינת שבתחתון, כלהלן באות שלאחר זה.
%break
%letter רי
רי) מהו השורש לד' בחינות בכח.
%break
%letter רי
רי) זה הכלל, כשהתחתון עולה למקום העליון, הריהו לגמרי כמו העליון גופו, ושניהם נעשים כגוף אחד ממש. שהרי כל ההבדל והפירוד הרוחני הוא רק מפאת שינוי הצורה שביניהם, ששינוי הצורה שנתהוה ברוחני, מחלקו לשנים. 
%break
וכשאתה אומר תחתון ועליון, פירושו, מדרגה זכה ומדרגה עבה, כדמיון הטבור והפה, שמשום שינוי הצורה של העביות שבטבור, להיותו מבחינת ממעלה למטה, נחשב לנבדל לעצמו מהמדרגה הזכה שנקראת פה, ושפל ממנו, ומכונה תחתון הימנו.
%break
ולפיכך, כשאתה אומר, שהטבור עלה לפה, הרי פירושו, שנזדכך לגמרי כמו הפה, וא"כ, הם שבים להיות אחד ממש, כי אין ביניהם שום דבר, שיעשו אותם לשתי בחינות. 
%break
אמנם, משום ההתכללות והיחוד הזה, נמצא, שנכלל ג"כ הטבור מהעביות הנוהגת בפה, דהיינו העביות שממטה למעלה שיש שם, כנ"ל באות קס"ח, להיותם גוף אחד.
%break
ואז, נתעוררו הרשימות שנשארו בו בטבור מקודם הזיכוך, שהרשימות הללו, הן מבחינות ממעלה למטה, והן נשתתפו ונתחברו עתה, עם העביות שממטה למעלה שבפה עצמו, ושוב נולדה מזה צורה חדשה בטבור, שונה מצורת הפה, 
%break
ושפל הימנו בהרבה: כי העביות שממטה למעלה הנוהגת בפה, נבחנת לבחינת א"ס, כנ"ל אות ר"ו, מפני שעדיין לא נכנסה הבחי"ד ביחס של הלבשה לאו"י, 
%break
כנ"ל באות ק"כ, אמנם עביות שממעלה למטה, שפירושו, שכבר נכנסה הבחי"ד ביחס של הלבשה, הרי כח הצמצום רוכב עליה בכל תוקף (כנ"ל באות ק"ך).
%break
אלא, בהיות הרשימות שבטבור שקטות, דהיינו בעת שנטהרו לגמרי מכל עביותן, נחשבות שם כמו שאינן במציאות כלל, אמנם עתה, שנכלל הטבור בפה ונתעבה הימנו, אע"פ, שהיא רק עביות מבחינת ממטה למעלה, 
%break
אמנם הרשימות השקטות והנחות שבטבור, קמו משום זה לתחיה, והוכר שוב משום זה בטבור, בחינת הממעלה למטה שלו בשיעור מסוים, ונעשה שוב שינוי צורה בין הפה לטבור, כי ניכרת שפלותו. 
%break
וזה מכונה, בשם יציאה וירידה מהפה ולמטה, למקום בחי"ג דגופא כנ"ל, באות קס"ח, והבן זה.
%break
ולפיכך, גם אחר ירידת הטבור מפה ולמטה למקומו בגופא דעליון, נמצאות בו בהכרח, ב' מציאויות, דהיינו העביות שבו, והרשימות שבו. והנה מציאות העביות שבו, היא לגמרי מהפה דעליון, 
%break
דהיינו העביות שממטה למעלה, שהטבור השיג ולקח הימנו, ע"י התכללותו עמו לגוף אחד כנ"ל. אמנם, מציאות הרשימות שבו, הרי זאת חלקו של הטבור עצמו, דהיינו של התחתון עצמו.
%break
ותדע ששתי המציאויות הללו, מכונות: ניצוץ בורא, וניצוץ נברא. כי מציאות העביות שבו מכונה ניצוץ בורא, להיותו לגמרי מהפה של העליון, והעליון כלפי התחתון, מכונה תמיד מאציל או בורא. 
%break
ומציאות הרשימות שבו, מכונה ניצוץ נברא, כי התחתון נקרא נאצל או נברא כלפי העליון, כנודע.
%break
וניצוץ בורא האמור, נבחן לשורש לתחתון בכח ולא בפועל, כי הוא ודאי כל השורש העיקרי של התחתון, כי אם לא היתה בו העביות ההיא בטבור, אז לא היה עליו שום זווג דהכאה, אחר שכבר נזדכך לגמרי כנ"ל, אלא מתוך שקיבל העביות מהפה, כנ"ל, 
%break
נעשה ראוי ומוכשר להכאה, ולהוציא ע"ס בקומה חדשה לפרצוף תחתון, כנ"ל באות קס"ח. הרי שניצוץ בורא האמור, אע"פ, שהוא כל השורש לתחתון, מ"מ עדיין אינו נבחן לשורש בפועל, כי עיקר התחתון הוא, ממציאות הטבור שעלה לפה וחזר וירד משם ולחוץ, 
%break
כנ"ל אות קס"ח ולפיכך, רק הניצוץ נברא שבו, דהיינו רשימותיו של הטבור, שנתעוררו ונתעבו מחמת העביות שבפה, רק הן בלבד נחשבות לשורש ד' הבחינות בפועל ממש. להיותן עצם מציאות התחתון כמבואר.
%break
%letter ריא
ריא) מהו השורש לד' בחינות בפועל.
%break
%letter ריא
ריא) מבואר היטב לעיל בדיבור הסמוך.
%break
%letter ריב
ריב) למה נעשתה מלכות דמלכות דאצילות, לעתיק בעולם הבריאה.
%break
%letter ריב
ריב) קרקע אצילות הוא בחינת פה דראש של העליון בערך הבריאה. (כמ"ש בע"ח שמ"ז סוף פרק ב') ויש גם שם, בחינת עליית הטבור לפה, שנתעבה בפה ההוא וחזר וירד למקומו, ונעשה מלכות של ראש הבריאה, דהיינו שנעשה עליו זווג דהכאה, 
%break
והתלבשות ע"ס דאו"ח לע"ס דאו"י, כנ"ל אות קמ"א, ולפיכך גם כאן נמצאות ב' המצאויות כנ"ל, באות ר"י, שהן: ניצוץ בורא, וניצוץ נברא, אשר ניצוץ בורא, שהיא העביות שממטה למעלה מפה דעליון, (כנ"ל באות ר"י ד"ה ותדע עש"ה) היא נבחן למלכות דמלכות דאצילות, 
%break
שירדה ונעשתה עתיק לבריאה, "לבחינת שורש "בכח". וניצוץ נברא, שהיא הרשימות כנ"ל, נבחנות שנעשה אריך אנפין דבריאה, שהיא בחינות "שורש הד' בחינות בפועל" ממש.
%break
%letter ריג
ריג) מאיזו בחינה נקרא הכתר אני אחרון.
%break
%letter ריג
ריג) מבחינת ניצוץ בורא נק' אני אחרון.
%break
%letter ריד
ריד) מאיזו בחינה נקרא הכתר אני ראשון.
%break
%letter ריד
ריד) מבחינת ניצוץ נברא נקרא אני ראשון.
%break
%letter רטו
רטו) מאין מקבל הכתר דבריאה, ומי הוא נחשב לשורש שלו.
%break
%letter רטו
רטו) אע"פ שהמלכות דעליון היא המשפעת כל הע"ס דתחתון, מ"מ נבחן שכל בחינה נוטלת בדיוק שכנגדה בעליון: כי הכתר דתחתון נמשך מכתר דעליון, והחכמה דתחתון מחכמה דעליון, והבינה שבתחתון מהבינה דעליון, וכו'. 
%break
אלא שהמלכות דעליון מעתיקה אותם ומביאתם לתחתון, על ידי האו"ח שלו.
%break
%letter רטז
רטז) למה נחשבות כל הבחינות שבא"ק לבחינות כתרים לבחינות שבאבי"ע.
%break
%letter רטז
רטז) להיות בו העביות דבחי"ד, שקומת האו"ח שלו עולה ומלביש עד הכתר דאו"י.
%break
%letter ריז
ריז) למה חג"ת דא"א נחשבים לראש.
%break
%letter ריז
ריז) זה יתבאר בשיעורים הבאים בע"ה, ואכמ"ל.
%break
%letter ריח
ריח) למה בחינת א"א אינה ניכרת בכל עולם.
%break
%letter ריח
ריח) להיותו בחינת כתר וראש, והגוף שלו נעלם ומלובש בד' הפרצופין: ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן.
%break
%letter ריט
ריט) למה נקראת המלכות אספקלריא דלית לה מגרמה כלום.
%break
%letter ריט
ריט) משום שנעשה עליה הצמצום, ואינה מקבלת מקבלת או"י כלום. ונודע שהע"ס דאו"י הן העצמות ועיקר האורות, ולפיכך נבחן, שאין לה שם הארה משורשה ועצמותה, כלומר, מצד שהיא מלכות דאור ישר. 
%break
אלא רק ע"י זווג דהכאה, נעשית לכתר דאו"ח, וע"כ מכונה אספקלריא דלית לה מגרמה ולא מידי. מגרמה, פירושו מעצמותה, דהיינו מצד שהיא מלכות דאור ישר, לית לה שום הארה משם, כמבואר.
%break
%letter רכ
רכ) מה ענין ירידת נקודה, מעולם עליון לעולם תחתון.
%break
%letter רכ
רכ) בחינת ניצוץ בורא היורד להיות עתיק בתחתון. (כמ"ש היטב לעיל באות ר"י) ה"ס הנקודה היורדת מעליון לבחינת ראש להתחתון.
%break
%letter רכא
רכא) איך נתמעט הירח דהיינו מלכות דאצילות.
%break
%letter רכא
רכא) יתבאר בחלקים הבאים בע"ה.
%break
%letter רכב
רכב) למה נבחנת הנקודה היורדת מעולם לעולם, שהיא מבחינת מציאותה עצמה.
%break
%letter רכב
רכב) עי' לעיל אות ר"י.
%break
%letter רכג
רכג) למה הנקודה היורדת יונקת מכל העליונים אע"פ שהיא קטנה מכולם.
%break
%letter רכג
רכג) להיותה בחינת מלכות דעליון, דהיינו פה המעלה או"ח ומלביש לכל הע"ס דאו"י, ומתפיסם בפרצוף. וחוק הוא בעליונים, שכל מדרגה הגורמת תוספת אור לעליונים, הרי כל תוספת אור ההוא חוזר ומושפע, למדרגה שגרמה אותו. 
%break
ולפיכך, מתוך שהמלכות בסגולת האו"ח שבה, מתפיסה לע"ס דאו"י בפרצוף, ע"כ חוזרות כל הע"ס ההן ומושפעות במלכות ההיא, ונמצא שהמלכות, אע"פ שהיא תחתונה שבע"ס מ"מ היא מקבלת ויונקת מכל הע"ס כולן. ועי' בהסת"פ פרק ט' אות ב'.
%break
%letter רכד
רכד) למה האו"י בכל המדרגות נמשך מא"ס ב"ה.
%break
%letter רכד
רכד) משום שאין לך בחינת חידוש הארה בעולמות שלא יהיה נמשך מהא"ס ב"ה.
%break
%letter רכה
רכה) למה אין שום הבחן בד' הבחינות דאו"י, מראש הקו עד סוף עשיה.
%break
%letter רכה
רכה) משום שבכל המדרגות בכל מקום שהן, הן נמשכות בשוה מא"ס ב"ה.
%break
%letter רכו
רכו) למה האו"י אינו יכול לעבור מטבור ולמטה.
%break
%letter רכו
רכו) משום שהיא בחינת מלכות ממעלה למטה, שכבר היא בבחינת הלבשה לאורות, ע"כ רוכב עליה כח הצמצום, ואינה יכולה ע"כ לקבל מאו"י כלום.
%break
%letter רכז
רכז) למה נחשבת תמיד המדרגה העליונה מאציל כלפי המדרגה התחתונה הימנה.
%break
%letter רכז
רכז) מפני שנאצלת ועלולה הימנה. כי כן משתלשלות כל המדרגות מראש הקו עד סוף עשיה, בדרך עילה ועלול, שכל אחת נולדת על ידי זו שלמעלה הימנה, ולפיכך נקרא כל עליון בשם מאציל או בורא לתחתון אליו, וכן התחתון נקרא נאצל או נברא מהעליון ממנו.
%break
%letter רכח
רכח) מה המה ב' השורשים הנבחנים להיות לכל בחינה.
%break
%letter רכח
רכח) כי מלבד, שהמלכות דעליון היא השורש לכל בחינות שבתחתון, הנה עכ"ז, כל בחינה שבתחתון נמשכת בדיוק רק מבחינה שכנגדה בעליון, כתר דתחתון מכתר דעליון, חכמה מחכמה דעליון, 
%break
כנ"ל (אות רט"ו ע"ש) הרי שכל בחינה שבתחתון, יש לה ב' שרשים: שורש אחד בבחינה שכנגדה בעליון, ושורש ב' במלכות שהיא השורש הכללי לתחתון.
%break
%letter רכט
רכט) כיצד מכונות הע"ס שקומתן שוה.
%break
%letter רכט
רכט) הן מכונות: עור, בשר, גידין עצמות, מוחא.
%break
%letter רל
רל) למה מדור הקליפות בין העור ללבוש.
%break
%letter רל
רל) להיות שמה מקום החושך, כנ"ל באות ס"ה.
%break
%letter רלא
רלא) למה האו"פ שבעור גרוע יותר מבבשר גידין ועצמות מוחא שבפרצוף.
%break
%letter רלא
רלא) משום, שהעור אינו מקבל לתוכו מאו"י שבפרצוף, מחמת הצמצום שעליה.
%break
%letter רלב
רלב) למה כל דבר שבקדושה עושה רושם.
%break
%letter רלב
רלב) מפני שאין העדר ברוחני, וכיון שמתגלה הקדושה פעם באיזו בחינה, שוב איננה זזה משם לעולם.
%break
%letter רלג
רלג) עד כמה יכול האדם להשיג.
%break
%letter רלג
רלג) האדם יכול להשיג אפילו למעלה מנפש דאצילות.
%break
%letter רלד
רלד) למה נפש דעליון נחשב לתחתון לבחינת רוח.
%break
%letter רלד
רלד) כי כל עליון הוא בהכרח מדרגה אחת גבוהה מהתחתון, והנה אם יש לו נפש לתחתון, ונתוספה לו הארה מנפש דעליון, נמצא שהארה זאת גבוהה ממנו במדרגה אחת, והמדרגה הגבוהה מהנפש, נקראת רוח, וכו' עד"ז.
%break
%letter רלה
רלה) מאין באים נרנח"י דנפש.
%break
%letter רלה
רלה) כל האורות של המלכות, נקראים נפש, ואפילו היחידה שבה.
%break
%letter רלו
רלו) מהו ההפרש בין: עולם, פרצוף, ספירה ונקודה.
%break
%letter רלו
רלו) עי' לעיל אות קצ"ג, ר"א, ר"ב.
%break
%letter רלז
רלז) מהו ההפרש בין, ע"ס דאו"י, וע"ס דאו"ח, וע"ס שקומתן שוה, וע"ס שזו למעלה מזו, וע"ס שזו למטה מזו, וע"ס של ראש, וע"ס של תוך, וע"ס של סוף, וה' בחינות שבכלי מלכות, וה' בחינות כלים בכח, וה' בחינות כלים בפועל.
%break
%letter רלז
רלז) הע"ס דאו"י, הן ד' הבחינות דהתפשטות אור א"ס ב"ה. הע"ס דאו"ח, הן האורות המוחזרים והנדחים מהמלכות, כנ"ל אות קי"ט והע"ס שקומתן שוה, הן הע"ס דאו"י המתלבשות בע"ס דאו"ח מתוך זווג דהכאה אחת, כנ"ל אות קצ"ד. 
%break
והע"ס דזו למעלה מזו, הן היוצאות מד' זווגי דהכאה, הנעשים במלכות בדרך זיכוכה, דהיינו בעת עלייתה מטבור עד הפה, כנ"ל באות קמ"ב. 
%break
והע"ס דזו למטה מזו, הן יוצאות מה' זווגי דהכאה, אחר ביאת המלכות בכל פעם אל הפה וקיבלה שם עביות חדשה, כנ"ל באות קס"ח. 
%break
והע"ס דראש, הן מהמלכות ולמעלה בטרם ביאתה לכלל הלבשה, כנ"ל אות קמ"א והע"ס דתוך, הן מהמלכות ולמטה, כנ"ל באות קמ"ב. והע"ס דסוף, הן או"ח בלי או"י, משום שהן מהמלכות ולמטה אחר שבאה בהלבשת האורות, 
%break
וע"כ הן המסיימות לפרצוף, כנ"ל באות קמ"ג. וה' הבחינות שבכלי מלכות הן מהרשימות מא"ס, שנשארו במלכות לאחר הצמצום, כנ"ל באות קי"ט. 
%break
וד' בחינות שרשי כלים בכח, הן מבחינות ניצוץ בורא, כנ"ל אות ר"י. וד' בחינות שרשי כלים בפועל, הן מבחינות ניצוץ נברא, כנ"ל באות ר"י.
%break
ודע, שבענין הע"ס של זו למעלה מזו, שהן הע"ס הפרטיות שבכל פרצוף, אין שם כלים לחיה יחידה, משום שהע"ס הללו יוצאות, ע"י זווג דהכאה בדרך זיכוכה של המלכות, כנ"ל (באות צ"ה ואות קמ"ב) ומתוך שבחי"א, עביותה קלושה מאד, 
%break
אין הזווג דהכאה נוהג בה כל כך, כי אינה מעלה או"ח בשיעור שיספיק להתלבשות האו"י במדה שהממעלה למטה שלו, יעשה לכלי, ואצ"ל, שאין נוהג זווג דהכאה, בשעה שנזדככה לגמרי כמו בחינת הכתר, ולפיכך, אין שם אלא ג' כלים, שהם מבחי"ב ובחי"ג ובחי"ד, 
%break
אבל מבחינת כתר ומבחי"א אין שם כלים, והאורות: חיה, יחידה, צריכים להתלבש בפנימיות הנשמה, דהיינו, האור של הבינה (כנ"ל אות קס"ג).
%break
וצריך שתזכור כאן להבחין: בבחינת ההמשכה, ובבחינת הקבלה, הנמצאות בכל ספירה, (כנ"ל באות קנ"ז וקנ"ח עש"ה) ונמצא לפי"ז כי מה שאמרנו כאן, שאין כלים לאור היחידה ואור החיה, היינו רק כלי קבלה, אבל כלי המשכה יש לה, 
%break
כי כלי ההמשכה דאור החיה הוא בחי"ג, וכלי ההמשכה דאור היחידה הוא בחי"ד, שבחינות אלו נמצאות בשלימות בפרצופי א"ק, וע"כ אמרנו כאן, שאורות חיה ויחידה ישנם, אלא שמתלבשים בנשמה.
%break
אמנם מעת השיתוף דמדה"ר בדין ואילך, דהיינו מב"ן דא"ק ואילך, (כנ"ל באות קע"ו) שחסרו בחי"ג ובחי"ד מהפרצופין והיו למקיפין, שנקראו לבוש והיכל, נמצאו חסרים, גם כלי ההמשכה מחיה יחידה, שבכל הפרצופין. 
%break
ונמצא שגם האורות דחיה ויחידה אינם בפרצוף. כי אין כאן בחי"ד שתמשיך אור יחידה ואין כאן בחי"ג הממשיכה אור החיה. וזכור זה. ודע, שדבר חסרון זו"ן האמור, הוא רק בערך א"ק, אמנם בערך עצמם, ודאי שיש להם ע"ס שלימות, כמ"ש במקומם.
%break
נשלם בע"ה חלק שלישי
%break