ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ג
%book תע"ס-ג. חלק-ח. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהם אברים.
%break
%letter א
א) אברים: עי' לקמן בתשובה ל"ט.
%break
%letter ב
ב) מהם אורות שעלו.
%break
%letter ב
ב) אורות שעלו: אורות שעלו הם אור הרשימות, וכן בכל מקום 
שתמצא עליה או תיקון אצל אורות, תדע שהם אורות של רשימות, כי 
באור העליון לא שייך עליות ותיקון, אלא רק הסתלקות לשורשו לבד 
(ת"ר אות ג')
%break
%letter ג
ג) מהו אחד בשיתוף.
%break
%letter ג
ג) אחד בשתוף: ז"א ונוקבא דאצילות נבחנים לבחינת אחד בשיתוף, 
כי אע"פ שהנוקבא כולה גבורות, מ"מ כל שלימותו של ז"א תלוי 
בחיבורו עמה, ואין אור א"ס שורה על ז"א זולת בשעת חיבורו עם 
הנוקבא. 
%break
הרי שהם אחד בשיתוף, שאור אחדותו ית' שורה רק בשיתופם יחד. 
משא"כ בא"א שאין לו בחינת נוקבא נפרדת, (נ"ב ממרן מחבר 
זצלה"ה באד"ר פירש שהשמאל שלו חוזר לימין בסוד חוור גו חוור). 
%break
כלומר שתהיה כולה גבורות ונפרדת הימנה, וע"כ נחשב הזכר 
והנקבה לפרצוף אחד, שז"ס הכתוב, ואין אלהים עמדי. כלומר, שאין 
לו שיתוף עם נוקבא. (תרמ"ח אות נ"ב)
%break
%letter ד
ד) מהם אחורים דבוקים.
%break
%letter ד
ד) פירוד הרוחני: פירושו שינוי הצורה. ודבקות, פירושו השואת 
הצורה. ולפיכך זו"ן בקטנותם, אשר שניהם משמשים בכותל אחד, 
שפירושו אור אחורים דאמא, ונמצאת צורת אחוריהם שוה. הם 
נבחנים שאחוריהם דבוקים. (תרנ"ד אות נ"ד)
%break
%letter ה
ה) מהי אם הבנים.
%break
%letter ה
ה) אם הבנים: מצמצום ב' ואילך, נשתנה השם של חו"ב, לאו"א, והוא 
מטעם, כמ"ש בזהר דאבא הוציא את אמא לחוץ אודות בנה. כי ע"י 
צמצום ב' יצאה הבינה לבר מכל המדרגות: שבינה דראש יצאה לגוף 
לחג"ת. ובינה דגוף יצאה לנה"י. 
%break
ובינה דנה"י יצאה לבי"ע, כנודע. ונבחן שחכמה דכל המדרגות הוציא 
את הבינה דכל המדרגות לבר. ועל ידי יציאתה זאת, נעשה בה מקום 
להשפיע מוחין אל הבנים ולתקן אותם, כלומר כי לולא יצאה הבינה 
לחוץ, לא היתה שום אפשרות שיתוקנו זו"ן. 
%break
ולפיכך קבלה הבינה שיצאה לחוץ שם אמא, להורות, שירדה 
ממדרגתה כדי להוליד בנים ולגדלם ולהשלימם, שהם זו"ן. 
%break
ותשכיל, כי תחלת ירידתה בשביל זו"ן, היתה סוד התפשטות ס"ג 
דא"ק למטה מטבור דא"ק, כמ"ש בחלק ו', כי שם הוא בחינות זו"ן 
דא"ק השורשים, שירדה הבינה שהיא ס"ג, כדי לתקן אותם. 
%break
ושם קבלה לתוכה בחינת המלכות וע"כ יצאה מכל המדרגות. וירידה 
ב' היתה בקטנות נקודים, אשר אח"כ ע"י חזרתה אל המדרגה, דהיינו 
בגדלות נקודים, תיקנה המוחין דז"ת נקודים, שהם זו"ן. 
%break
וירידה ג' היתה באצילות, אשר אח"כ ע"י חזרתה להמדרגה היא 
משפעת לכלהו נרנח"י דזו"ן, כמ"ש (באו"פ דף תרכ"ו ד"ה ואריך 
עש"ה כל ההמשך) הרי שכל ירידתה של הבינה היא סבה הנאמנה 
להשלמת הבנים, 
%break
וע"כ נקראת בינה זו בשם אם הבנים, ועי' גם באו"פ דף תרנ"ח ד"ה 
ובזה תבין כל ההמשך עד סופו. (תקצ"ט אות ב')
%break
%letter ו
ו) מהי בטן.
%break
%letter ו
ו) בטן: שליש ת"ת התחתון דכל פרצוף נקרא בשם בטן. ובנוקבין הוא 
מקום הריון ולידה. (תרי"ד אות כ"א)
%break
%letter ז
ז) מהם בירורים.
%break
%letter ז
ז) בירורים: פרצופי אצילות נתקנו ע"ד בירור מהכלים והניצוצין שנפלו 
לבי"ע, שהמשובח יותר נתעלה ונתקן מתחלה, דהיינו אותם החלקים 
שלא נפגמו מחמת עצמם, אלא מטעם שהיו מחוברים עם כלים 
פגומים, נמצא שלא היו צריכים זולת בירור לבד, 
%break
דהיינו להפריש אותם מהפגומים, וכיון שנפרשו, כבר ראוים לחזור 
לאצילות. וע"כ המה נתקנו בתחלה, ואחר שנתקנו הם, 
%break
כבר היו סיפוק בידיהם להעלות ולברר השייך לבחינתם גם 
מהמדרגה, הנפגמת, (כמ"ש באו"פ דף תרכ"ו ד"ה ואריך) וענין זה 
נקרא בשם בירורים. ועי' בהסת"פ (דף תרצ"ב אות ז' ד"ה והנך. דף 
תרי"ג אות כ', ודף תרכ"ה אות ל"א)
%break
%letter ח
ח) מהו ב"ן דההין.
%break
%letter ח
ח) ב"ן דההין: פירושו, הוי"ה כפולה: כי יו"ד הוא ב' יודין, ה"ה הן ב' 
ההין, ו"ו הן ב' ווין, ה"ה הן ב' ההין. והוראתו היא שאין בו מילוי 
מעצמו, אלא מהוי"ה העליונה ממנה. (תר"ה אות יו"ד)
%break
%letter ט
ט) מהו גזר.
%break
%letter ט
ט) גזר: הפרדת ה"ת מהכלים שנפלו לבי"ע, מכונה בשם גזר מלשון 
הכתוב. לגוזר ים סוף לגזרים. ובהפרדה זו תלוי כל התיקון. (תר"א 
אות ד')
%break
%letter י
י) מהי גילוי הארה.
%break
%letter י
י) גילוי הארה: עי' תשובה ט"ז.
%break
%letter יא
יא) מהו גן עדן.
%break
%letter יא
יא) גן עדן: עדן ה"ס חכמה, וגן הוא שם המלכות. וכיון שכל האצילות 
הוא בחינת חכמה, ע"כ נקראת המלכות דאצילות בשם גן עדן, כלומר 
דחכמה. (תר"ע אות ע"ו)
%break
%letter יב
יב) מהו גרון.
%break
%letter יב
יב) גרון: הבינה שיצאה לבר מראש דא"א, נקרא בשם גרון, מלשון גר 
בארץ נכריה, כי יצאה למקום שאינו ראוי לה. וכן כל הבינות שיצאו 
לבר מראש נקראות גרון. (שם)
%break
%letter יג
יג) מהו דדי בהמה.
%break
%letter יג
יג) דדי בהמה: הארת המלכות מבחינת היותה בלי מיתוק דמדת 
הרחמים, מכונה דדי בהמה, וה"ס ב"ש תתאין דנ"ה דעתיק העומדים 
בבריאה. (דף תרמ"א אות מ"ה ובאו"פ שם)
%break
%letter יד
יד) מהי דעתה קלה.
%break
%letter יד
יד) דעתה קלה: הדעת כלול מה"ח וה"ג, ואם הה"ח אינם מאירים בו 
בשלימות, הוא מכונה דעת קל, כלומר שהוא מחוסר שלימות. (דף 
תרי"ט אות כ"ה)
%break
%letter טו
טו) מהי הארה ולא עיקר.
%break
%letter טו
טו) הארה ולא עיקר: האורות הכלולים בהפרצוף בדרך התכללותו עם 
פרצוף העליון ממנו או בדרך העברה אל התחתון ממנו ואינם מעצם 
בנינו עצמו, המה נקראים הארה ולא עיקר, כלומר שאינם מעיקר 
בנינו. (שם)
%break
%letter טז
טז) מהי הבל.
%break
%letter טז
טז) הבל: אוה"ח העולה מכח הזווג על העביות שבמסך, מכונה בשם 
הבל, כי ה' הקומות או"ח העולות מה' הבחינות שבמסך, מתחלקות 
על ג' הבחנות: שבחי"ד, ובחי"ג, ובחי"ב, נקראות בשם הבל. 
%break
וקומת האו"ח העולה מבחינה א' נקראת בשם הסתכלות דק, ואו"ח 
העולה מעביות דכתר, נקרא בשם "גילוי הארה", (תר"ד אות ז')
%break
%letter יז
יז) מהם ה"ח וה"ג.
%break
%letter יז
יז) ה"ח וה"ג: עי' בלוח התשובות לעיל חלק ז' תשובה ל"א. אכן 
החסד לבדו כולל ג"כ ה"ח, והגבורה ה"ג. והוא מטעם כי כל ספירה 
כלולה מע"ס. (דף תרמ"ד אות מ"ז)
%break
%letter יח
יח) מהי המתקה.
%break
%letter יח
יח) המתקה: בהיות הכלים דב"ן פגומים מחמת השבירה, המה 
צריכים למיתוק, שפירושו הארת הזווג המגיעה אליהם ממ"ה החדש, 
שהיא ממתקת המרירות שבהם, דהיינו כחות הדין, שיש בהם אחיזה 
לחיצונים. (דף תרי"ט אות כ"ה ודף תרמ"ו אות נ')
%break
%letter יט
יט) מהי הריון.
%break
%letter יט
יט) הריון: כל הזווגים דקטנות נקראים בשם הריון ועיבור. (תקצ"ט 
אות ב'.)
%break
%letter כ
כ) מהי זווג דרעותא.
%break
%letter כ
כ) זווג דרעותא: הזווג שעל המסך שאין בו רק בחינת שורש עביות 
לבד, נקרא זווג דרעותא. כי ד' בחינות העביות הן בחינות מדרגות 
ברצון לקבל, כנודע. ושרשן שהוא הכתר, שהוא שורשם מצד הרצון 
להשפיע, נקרא, משום זה רעותא עילאה. (תר"ה אות ח'.)
%break
%letter כא
כא) מהי זיהרא עילאה.
%break
%letter כא
כא) זיהרא עלאה: טה"ס הראשונות שנשרו מכל פרצופי נשמה של 
אדה"ר, מכונות זיהרא עלאה. (תרפ"ב אות צ"א)
%break
%letter כב
כב) מהו זמן.
%break
%letter כב
כב) זמן: עי' אות ל"ו (תרט"ז אות כ"ב)
%break
%letter כג
כג) מהם חו"ג ראשונים.
%break
%letter כג
כג) חו"ג ראשונים: אין חידוש הארה בהעולמות אלא מא"ס ב"ה, 
כנודע, וכשנתחדשת איזו מדרגה בהעולמות, הגם שהיא יוצאת 
מהעליון הסמוך לה, אמנם העליון ההוא מקבל אותה דרד כל 
המדרגות הקודמות עד א"ס ב"ה. 
%break
ולכן כל פרצוף מקבל מהעליון שלו ב' מיני הארות, דהיינו לצורך בנינו 
עצמו, ולצורך בנין המדרגה התחתונה ממנו. והנה מה שהפרצוף 
מקבל לצורך בנינו עצמו מהעליון שלו, מכונה בשם חו"ג הראשונים. 
%break
ומה שמקבל לצורך בנין המדרגה התחתונה ממנו, מכונה בשם חו"ג 
חדשים. (תרמ"ז אות נ"א)
%break
%letter כד
כד) מהם חו"ג חדשים.
%break
%letter כד
כד) חו"ג חדשים: עי' בסמוך תשובה כ"ג. (שם)
%break
%letter כה
כה) מהו חיבור עצום.
%break
%letter כה
כה) חיבור עצום: כותל המחבר לזו"ן אב"א, אין החיבור עצום בהם, 
שהרי בעת שמשיגים מוחין מאו"א, המה מתפרדים זה מזה. אבל 
הכותל המחבר לאו"א, הוא חיבור תמידי ואינם מתפרדים לעלמין, 
וע"כ מכונה החבור הזה, בשם "חיבור עצום" (תר"נ אות נ"ד)
%break
%letter כו
כו) מהם חלקי הנוקבא.
%break
%letter כו
כו) חלקי הנוקבא: הכלים המתיחסים לזווג עם אור העליון, להיותם 
בעלי המסך והעביות המעלים או"ח, הרי הם נבחנים לחלקי הנוקבא. 
(תרי"א אות י"ט)
%break
%letter כז
כז) מהם ירחי עיבור.
%break
%letter כז
כז) ירחי עיבור: הזמן ומקום שברוחנים פירושו, חידוש צורה כמ"ש 
לעיל באורך (בחלק א' דף כ"ו אות ל"ג. 
%break
ומשם תדרשנו) וכיון שאין הפרצוף נשלם אלא ע"י זווגים והארות 
הרבה, המשונות זו מזו, שכולן יחד מצטרפות להשלמת הפרצוף, ע"כ 
הן מכונות ירחי העיבור, או זמן העיבור, שהם ז' חודש, או ט' חודש, 
או י"ב חודש. 
%break
דהיינו לפי מספר ההארות המצטרפות בהשלמתו. (או"פ דף תר"ח 
ד"ה עיבור)
%break
%letter כח
כח) מהו כותל.
%break
%letter כח
כח) כותל: כשהזו"ן בקטנות נמשכים להם אור מאחורים דאמא, 
המעכבים על אור החכמה מכח כי חפץ חסד הוא. כנודע. ואחורים אלו 
מכונים בשם כותל, להיותם בחינות כותל ומסך המעכבים על הארת 
חכמה. (תרמ"ט אות נ"ג)
%break
%letter כט
כט) מהם כלים חדשים.
%break
%letter כט
כט) כלים חדשים: בכל פרצוף יש ב' מיני כלים: א' הם, כלים ישנים 
הנמשכים לו מהכלים דעליון שנתרוקנו מאורותיהם מפאת ההזדככות, 
כנודע. ועי' לעיל (בחלק ד' דף ר"ע אות ע"א) ב' הם כלים חדשים 
הבאים עם חידוש הפרצוף, 
%break
כי המלכות של ראש הפרצוף, מתפשטת מינה ובה לע"ס ממעלה 
למטה, שהן עשרה כלים חדשים. כמ"ש לעיל דף רס"ט אות ס"ח) 
ובפרצופי האצילות, נקראים הכלים הישנים בשם ב"ן. והכלים 
החדשים בשם מ"ה. (תרי"א אות י"ט)
%break
%letter ל
ל) מהו מ"ה החדש.
%break
%letter ל
ל) מ"ה החדש: שם מ"ה הוא הוי"ה במילוי אלפין כזה: יוד הא ואו הא. 
וכל הקומות שיצאו באצילות הן בחינות הוי"ה דמ"ה. ומכונה מ"ה 
החדש, 
%break
כלפי אורות ניצוצין וכלים דנקודים המתחברים עמו, שהם נבחנים 
לישנים ממנו, כי הם כבר שמשו בפרצוף הקודם דנקודים (תקצ"ט אות 
א')
%break
%letter לא
לא) מהו מובחר.
%break
%letter לא
לא) מובחר: המובחר מאורות ניצוצין כלים דנקודים, נתקן תחלה 
באצילות ויש ג' הבחנות בדבר, א' שהעליון יותר, הוא מובחר יותר. ב', 
שהכלים דג"ר מובחרים יותר מהכלים דו"ק. 
%break
ע"ד שנתבאר בהסת"פ כאן (אות ז' ד"ה והנך ע"ש) ג', היא ע"פ ג' 
החלוקות דנקודים: אב"א, פב"א, פב"פ. כמ"ש כאן באו"פ דף תרט"ז 
ד"ה ומתחלה. (דף תרכ"ד ד"ה ובזה תבין)
%break
%letter לב
לב) מהם מוחין.
%break
%letter לב
לב) מוחין: האורות דראש מכונה בשם מוחין. (תר"א אות ה')
%break
%letter לג
לג) מהי מטי רגלין רגלין.
%break
%letter לג
לג) מטי רגלין ברגלין: פירושו, רגלים דפרצופי אצילות יסתיימו בשוה 
עם הרגלים דפרצופי א"ק. כי בטרם גמר התיקון נמצאים רגלי פרצופי 
האצילות מסתיימות עם הפרסא שלמעלה מעולם הבריאה, ששם 
בחינת נקודת הסיום דצמצום ב'. 
%break
אבל בגמר התיקון יתבטל צמצום הב', וישובו ג' העולמות בי"ע 
למדרגת האצילות, ואז יתארכו רגלי פרצופי האצילות עד לנקודה 
דעולם הזה, כמו הסיום רגלים דא"ק. 
%break
בסו"ה ועמדו רגליו על הר הזיתים. ונמצאים רגלי האצילות ורגלי א"ק 
בסיום אחד. וז"ש בזוהר כד מטי רגלין ברגלין ייתי מלכא משיחא. 
(תרע"ט אות פ"ט)
%break
%letter לד
לד) מהי מלכות נגלית.
%break
%letter לד
לד) מלכות נגלית: מצמצום ב' ואילך, שנקבע באצילות, שפירושו, 
שמלכות שהיא ה"ת נכללה ונתחברה בה"ר, בסוד שיתוף מידת 
הרחמים בדין, נחשבת המלכות דא"ק, שהיא מבחינת צמצום א', 
לבחינת מלכות נגנזת. 
%break
ואע"פ שמתלבשת בראש עתיק דאצילות, מ"מ אין הארתה מתגלה 
כלום באצילות, כמ"ש הרב לעיל (תרי"ח אות כ"ד) שלעתיד הוא 
מתגלה מהאי רישא דלא אתיידע, בסו"ה אבן מאסו הבונים היתה 
לראש פנה. ע"ש (תרי"ח אות כ"ג)
%break
%letter לה
לה) מהו מצח.
%break
%letter לה
לה) מצח: הוא בינה דכתר, ומבחינת ז"ת שבה. (תר"א אות ה')
%break
%letter לו
לו) מהו מקום.
%break
%letter לו
לו) מקום: הזמן והתנועה והמקום ענינם אחד כמעט, שהם יחסים של 
שינוי והתחדשות הצורה. כמ"ש לעיל בחלק א' דף כ"ו בהסתכלות 
פנימית. ע"ש. 
%break
אלא כשהמדובר הוא בסדרי השתלשלות המדרגות, נבחנים השינוים 
בשם מקומות. וכשהמדובר הוא מבחינת סבה ומסובב, נבחנים בסדרי 
הזמן. (תרט"ז אות כ"ב)
%break
%letter לז
לז) מהו משובח.
%break
%letter לז
לז) משובח: עי' תשובה ל"א. (תרי"א אות י"ט)
%break
%letter לח
לח) מהי נוקבא נפרדת.
%break
%letter לח
לח) נוקבא נפרדת: כשהזכר כולו חסדים, והנוקבא כולה גבורות לבד, 
המה נחשבים לנפרדים זה לזה. כי היא בהפכיות הצורה להזכר, כי 
צורת הגבורות היא הפכי לצורת החסדים. 
%break
ונודע, שענין דביקות ופירוד הנאמר בהרוחנים, הוא ענין השתוות 
הצורה ושנוי הצורה. (תרנ"ב אות נ"ז)
%break
%letter לט
לט) מהם נשירת אברים.
%break
%letter לט
לט) נשירת אברים: פירושו, כמו שבירת הכלים, שהיא הנפילה 
לקליפות, אלא בפרצופים נקראת שביה"כ, ובנשמות נקראת נשירת 
אברים. (תרע"ט אות פ"ח)
%break
%letter מ
מ) מהו סיום רגלי אצילות.
%break
%letter מ
מ) סיום רגלי אצילות: הסיום דאצילות הוא בבינה דנה"י דא"ק. כי 
מטעם עלית ה"ת וחיבורה עם ה"ר, יצאו הבינה וזו"ן דנה"י דא"ק לבר 
מאצילות, ונעשה שם המקום לבי"ע, כנודע. וע"כ נבחן הסיום דאצילות 
שהוא מעט למעלה מסיום רגלי א"ק דצמצום א'. (תר"ז אות י"ד)
%break
%letter מא
מא) מהו סיום רגלי א"ק.
%break
%letter מא
מא) סיום רגלי א"ק: הוא נקודה דעולם הזה, ששם סיום הקו דא"ס 
ב"ה שהוא נקודה האמצעית מכל העולמות כולם. (או"פ דף תר"ז ד"ה 
מעט)
%break
%letter מב
מב) מהו עיבור.
%break
%letter מב
מב) עיבור: זווגים דקטנות. מכונים בשם עיבור. (או"פ דף תר"ח ד"ה 
עיבור)
%break
%letter מג
מג) מהו עץ הדעת.
%break
%letter מג
מג) עץ הדעת: מחזה ולמטה דז"א, שהוא מקום ב"ש ת"ת ונהי"מ 
דז"א, נקרא בשם עץ הדעת טוב ורע, כי בהיות שם חסדים מגולים, 
יש אחיזה לקליפות הנקראות רע. 
%break
אבל מחזה ולמעלה, שהחסדים מכוסים אין שם אחיזה לקליפות, 
ונקרא בשם עץ החיים. כי אור האחורים דבינה מאיר שם, ובינה 
נקראת חיי המלך. (תרע"ג אות ע"ט ובאו"פ שם ד"ה והטעם)
%break
%letter מד
מד) מהו עץ החיים.
%break
%letter מד
מד) עץ החיים: עי' בסמוך תשובה מ"ג (באו"פ שם)
%break
%letter מה
מה) מהו עיקרא.
%break
%letter מה
מה) עיקרא: עי' לעיל תשובה ט"ו. (תרי"ח אות כ"ד)
%break
%letter מו
מו) מהי פסיעה לבר.
%break
%letter מו
מו) פסיעה לבר: תתבאר בהחלקים הבאים. (תר"א אות ה')
%break
%letter מז
מז) מהם קבועים.
%break
%letter מז
מז) קבועים: המוחין דקטנות דזו"ן נקראים מוחין קבועים, דהיינו 
שאינם מסתלקים ממנו לעולם. וכן כל המוחין שמבחינת פב"א 
דנקודים, דהיינו אפילו המוחין דגדלות שבפרצופי עתיק וא"א ואו"א 
דאצילות. 
%break
אמנם המוחין מבחינת המ"ן דיסוד א"ק שבנקודים, שהם הגדלות 
דז"א, וכן התוספות גדלות בג' הפרצופים הראשונים, הבאים מבחינת 
המ"ן דו' ונקודה, כל אלו נבחנים לבחינות תוספות ואינם קבועים 
בהפרצוף, אלא מסתלקים בשעת פגם התחתונים. 
%break
כמ"ש באורך (דף תרנ"ז באו"פ ד"ה זווג ע"ש כל ההמשך) ויש עוד 
משמעות במלת קבועים כי האורות השייכים לעצם בנין הפרצוף 
נקראים ג"כ בשם קבועים, כמ"ש לעיל בתשובה ט"ו. (תרמ"ז אות 
נ"א)
%break
%letter מח
מח) מהו ריבוי האור.
%break
%letter מח
מח) ריבוי האור: פירושו, שיש שם הרבה רשימות שלא יכלו להתחדש 
באותו הזווג, וע"כ הן תובעות את תיקונן, ועולות למ"ן לזווג חדש. 
(תר"ט אות י"ח ובאו"פ שם ד"ה ריבוי)
%break
%letter מט
מט) מהו רחוק.
%break
%letter מט
מט) רחוק: המלות ריחוק וקירוב, משתמשות בעיקר רק באור 
החכמה. שמרוחק פירושו הארה מועטת מאור החכמה. ומקורב, 
פירושו הארה מרובה מאור החכמה. בסו"ה אמרתי אחכמה והיא 
רחוקה ממני. (תרל"ה אות מ')
%break
%letter נ
נ) מהו תוספות.
%break
%letter נ
נ) תוספות: כל שאינו בא עם הפרצוף מתחלת אצילותו, אינו נחשב 
לעצם בנינו של הפרצוף, אלא לבחינת תוספות הבאה אחר שנשלם 
הפרצוף, 
%break
שהיא כוללת כל המוחין המתחדשים בהפרצוף בעת גדלותו ולפיכך 
אם המה חוזרים ומסתלקים, אין החסרון ההוא מבטל כלום לעצם 
הפרצוף, כי הוא יכול להתקיים בלעדם. 
%break
וזה הכלל, כי המוחין העיקרים שהם הבאים עם לידת הפרצוף, המה 
קבועים תמיד בהפרצוף, ואינם מסתלקים ממנו לעולם. 
%break
אבל מוחין הבאים מבחינת תוספות, אינם קבועים בהפרצוף, אלא 
בעת שהתחתונים זכאים המה מאירים, ובשעת החטא המה 
מסתלקים. וכלל הזה נוהג רק בזו"ן, ולא בג"ר. (תר"כ אות כ"ו)
%break
%letter נא
נא) מהו תחית המתים.
%break
%letter נא
נא) תחית המתים: היציאה מהאצילות מכונה בשם מיתה, כי נפרשו 
מאור החיה, שאין אור החיה שהוא אור החכמה, מאיר מחוץ לאצילות. 
%break
ולכן המלכים שנפלו לבי"ע, מתו עם פרישתם מאצילות כי פרח מהם 
אור החיה. ולעת תיקון, שחזרו ועלו לעולם האצילות, קמו אז לתחיה. 
וע"כ נקראת החזרה לאצילות בשם תחית המתים. (תקצ"ט אות א'.)
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter נב
נב) מי העלה התפשטות דנקודים למ"ן אל הג"ר דנקודים.
%break
%letter נב
נב) כי כל התפשטות של הנקודים באו מנקבי עינים, שפירושן מסך 
דבחי"א, ונמצא אחר גמר שבירת הכלים, שנזדכך המסך מעביותו 
לגמרי, ונשתוה לבחינת מסך דראש, הוא נבחן שעלה שמה אל הראש 
ונכלל במסך דראש, כי השתוות הצורה עושה אותם לאחד, כנודע. 
%break
וכבר ידעת שכל הרשימות של התפשטות הנקודים המה כלולות 
מהמסך. ולפיכך נמצא, שהמסך שנזדכך, העלה עמו כל התפשטות 
הנקודים אל גה"ר דהיינו אל הראש דנקודים. (או"פ דף תקצ"ט ד"ה 
חזר)
%break
%letter נג
נג) למה עלו המ"ן לע"ב ס"ג.
%break
%letter נג
נג) משום שג"ר דנקודים ג"כ לא היו שלמים, כי אחר שפסק הארת 
הזווג דע"ב ס"ג דא"ק שבנקודים, נמצא שחזרה ה"ת והצמצום למקום 
נקבי העינים, 
%break
שאז אינם ראוים לזווג, וע"כ הוכרחו גם גה"ר לעלות למעלה אל 
העליון שלהם, שהוא ראש הס"ג דא"ק. (או"פ תר"א ד"ה העלאת, 
ובהסתכלות פנימית אות ג')
%break
%letter נד
נד) למה עלו המ"ן אל טעמים דס"ג.
%break
%letter נד
נד) הנה באמת נבחנות רק הנקודות דס"ג לבחינת עליון לנקודים, ולא 
הטעמים דס"ג. כמבואר בהסת"פ חלק ו'. אמנם ע"י העלית מ"ן 
נמצאות הנקודות דס"ג מתחברות עם הטעמים דס"ג לאחד, ונקודות 
אינן עולות בשם. (או"פ תר"א ד"ה המוחין)
%break
%letter נה
נה) למה כל העלאת מ"ן הוא רק אל הבינה.
%break
%letter נה
נה) כי כל ענין העלאת מ"ן הוא התעוררות הקשר שיש לבינה דאו"י 
עם זו"ן דאו"י להשפיע להם הארת חכמה, 
%break
כמ"ש (בחלק ז' תשובה ל"ה) ומכאן יוצא הכלל שאין עולה למ"ן אלא 
מבחינות זו"ן שבכל ספירה, ומקום העליה הוא הבינה שבכל ספירה. 
(או"פ דף תר"ד ד"ה וצריכים)
%break
%letter נו
נו) מהי הוראתה של הוי"ה דאלפין.
%break
%letter נו
נו) מילוי הוי"ה ביודין, מורה, שאין צמצום הב' מגולה בהם אלא הם 
מבחינת צמצום א' בלבד. ומילוי הוי"ה באלפין יורה שהזווג בא 
מצמצום ב' (כמ"ש באורך לעיל ח"ו תשובה א' עש"ה(. 
%break
וזה מרומז בצורת הא' כי צורתה ב' יודין וביניהן פרסא. שיוד העליונה 
ה"ס כתר חכמה, שנשארו בהמדרגה, וה"ס מים העליונים. ויוד 
התחתונה, ה"ס אח"פ שיצאו לחוץ. 
%break
והקו המבדיל ביניהם, ה"ס הפרסא. אשר ע"י זווג עליון דע"ב ס"ג, 
יוצא אור חדש ובוקע להאי פרסא, ומחזיר את אח"פ אל המדרגה. 
(או"פ דף תר"ג ד"ה מ"ה)
%break
%letter נז
נז) למה כל האותיות דהוי"ה דס"ג הן במילוי יודין, רק הו' היא במילוי 
א'.
%break
%letter נז
נז) עי' בחלק ו' בתשובה א' נתבאר זה באורך. (שם ד"ה ואע"פ)
%break
%letter נח
נח) למה נעשה הזווג במקום המצח.
%break
%letter נח
נח) עי' לעיל תשובה נ"ב, שכל התפשטות הנקודים באה מעביות 
דבחי"א, ונודע שבחינה אחרונה דעביות נאבדת בעת ההזדככות, וע"כ 
לא נשאר בהמסך אלא הרשימה מעביות הכתר, וע"כ נעשה הזווג 
במקום המצח, שהוא בחינת כתר. (או"פ דף תקצ"ט ד"ה גזר)
%break
%letter נט
נט) מהו ההפרש ממצח לגלגלתא.
%break
%letter נט
נט) הגלגלתא נחלקת לג"ר וז"ת, דוגמת הבינה, ודוגמת הת"ת, 
שממצח ולמעלה המכוסה בשערות, נחשב לג"ר, ואין שם גילוי 
להארת חכמה, וממצח ולמטה בחינות ז"ת דבינה, ששם המקום 
לגילוי הארת חכמה. (או"פ דף תר"ד ד"ה וצריכים)
%break
%letter ס
ס) למה מכונה הזווג שבמצח בשם גילוי הארה.
%break
%letter ס
ס) לפי שכבר אין בו בהמסך עביות ממש, אלא רק בחינת שורש 
העביות ע"כ אין בו אפילו בחינת הסתכלות דק, אלא רק גילוי הארה 
בלבד. (או"פ תר"ד ד"ה הדברים)
%break
%letter סא
סא) איך נבחנים א"ק ואבי"ע לה' קומות געסמ"ב.
%break
%letter סא
סא) בחי"ד ובחי"ג ובחי"ב, שהן ג' הקומות: גלגלתא, ע"ב, ס"ג, יצאו 
בא"ק. ובחי"א שהוא קומת ז"א, יצאה בנקודים. 
%break
ובחינת עביות דכתר, יצאה באצילות שהיא קומת מלכות, המכונה ב"ן 
אלא כיון שיש שם בחינת רשימה דבחי"א דהתלבשות, שהיא קומת 
ז"א, ע"כ נקרא גם אצילות בשם מ"ה. 
%break
(הסתכלות פנימית אות ב') (נ"ב ממרן המחבר זצלה"ה אלא כדי 
להבדיל ממ"ה דא"ק שהם הנקודים נקרא הוא מ"ה החדש).
%break
%letter סב
סב) למה נתפשטו הנקודים לג' קומות זו למטה מזו, כמו הא"ק כולו.
%break
%letter סב
סב) כי האור חדש דבקע לפרסא שקבלו הנקודים מע"ב ס"ג דא"ק, 
גרם להם התפשטות שלמה, כמו בא"ק עצמו, (שם)
%break
%letter סג
סג) למה מסתיימות רגלי האצילות מעט למעלה מסיום רגלי א"ק.
%break
%letter סג
סג) היינו לפי המרחק שבצמצום ב' מצמצום א', שהוא מקום בינה וזו"ן 
דנה"י דא"ק. כי רגלי א"ק מסתיימות בנקודה דעוה"ז. ורגלי אצילות 
מסתיימות מעט למעלה, שהוא בבינה דנה"י דא"ק. (או"פ דף תר"ז 
ד"ה מעט)
%break
%letter סד
סד) למה אינו מתבטל גבול הפרסא בעת ירידת ה"ת מהמצח.
%break
%letter סד
סד) הוא מכח הה"ת שעלתה למצח, דהיינו לכתר, ששם שורש 
הפרצוף. קבלה שם כח וחוזק גדול, עד שאפילו בעת הזווג דגדלות, 
שיורד אור חדש ובוקע להפרסא, 
%break
עכ"ז נשארת הפרסא בקיומה, והגבול אינו מתבטל, אלא רק הארה 
מתפשטת ומחברת את אח"פ אל המדרגה. (או"פ דף תרט"ז ד"ה 
והנך)
%break
%letter סה
סה) למה הפרסא דאצילות חזקה יותר מהפרסא דנקודים.
%break
%letter סה
סה) עי' בסמוך תשובה ס"ד.
%break
%letter סו
סו) מהיכן מתחיל שורש השיתוף דמדת הרחמים בדין.
%break
%letter סו
סו) הראש דס"ג דא"ק שם היה התחלת השיתוף דמדת הרחמים 
בדין, אלא מבחינת התכללות הזווג דמסך דגוף בראש, גם לא נגלה 
זה אלא בסוד שערות דיקנא. (או"פ דף תר"ל ד"א והנך)
%break
%letter סז
סז) למה נבחנים הבי"ע לבחי' עלמין דפרודא.
%break
%letter סז
סז) משום חסרון אור החכמה בהם. כי מסבת צמצום ב' נתעלה נקודת 
הצמצום מעוה"ז למקום בינה דנה"י דא"ק, ששם נעשה הפרסא 
שמבין אצילות לבריאה, ושם נסתיים הקו מא"ס, ונמצאים ג' עלמין 
בי"ע, 
%break
מתחת לנקודת הצמצום, שאין אור החכמה יכול לעבור מנקודת 
הצמצום ולמטה. כנודע. וע"כ נקראים עלמין דפרודא, כי נפרדו מאור 
החכמה, שהוא העצמות והחיות הנקרא אצילות. (דף תקצ"ט ד"ה 
להחיות)
%break
%letter סח
סח) למה נופלים הפרצופים לבריאה בעת שנולדים.
%break
%letter סח
סח) כי כל פרצופי אצילות יצאו על המסך והרשימות דנקודים, ומתוך 
שעה"ס דנקודים נתפשט מלוכתן בבי"ע ע"כ העביות דבי"ע מעורבת 
ברשימות ההן. 
%break
ולפיכך אחר התכללותן בזווג הראש, שנתחדשה שם העביות שהיתה 
בהן בתחלה, נתגלה בהן ג"כ העביות דבי"ע, וע"כ בעת לידתן 
שפירושה, אחר שהוכר עביותן ויצאו מהראש, הוכרחו ליפול ולבא 
לבי"ע, כי הוכר בהן גם עביות דבי"ע. (או"פ דף תרל"ז ד"ה וראוי.)
%break
%letter סט
סט) למה יצאו ב"ש התחתונים דנ"ה דעתיק, לבריאה.
%break
%letter סט
סט) וצריכים לדעת, שעתיק הוא אמצעי, בין א"ק לאצלות, כלומר 
שנוהג בו ב' הצמצומים, כי מצד מלכות של א"ק המלובשת בו נבחן 
כמו א"ק, דהיינו מצמצום א', שמסתיים בנקודת העולם הזה. 
%break
אמנם מצד המסך של עצמו נחשב לצמצום ב', והוא מסתיים על 
הפרסא שבין אצילות לבריאה, כמו שאר פרצופי אצילות. 
%break
גם ידעת שאותם אח"פ דע"ס דנה"י דא"ק, שבמדתם הוא המקום 
לבי"ע, המה נחשבים רק לנה"י דנה"י, כי הבינה היוצאת לחוץ היא רק 
מזה"ת שלה ולמטה, אבל בג"ר שבה, 
%break
שהן אור חסדים אין ענין היציאה שולט שם כלל, כי האור דחסדים אינו 
מתצמצם ואינו מתעבה לעולם, כי כל דבר הצמצום הוא רק על אור 
החכמה. ונמצא כי רק זו"ן דבינה, וזו"ן האמיתים יצאו לחוץ מאצילות. 
%break
ומכח הארת התיקון קוים, נתעלו ג"כ החג"ת דזו"ן לאצילות, באופן 
שכח"ב חג"ת דע"ס דנה"י אלו נשארו באצילות, ולא יצא מהם לבריאה 
רק נה"י לבד. 
%break
וכשתחלקם בסוד השלישים נמצא, שב"ש דכל קו, העליונים שהם: 
חכמה חסד דקו ימין, ובינה גבורה דקו שמאל, ודעת ת"ת דקו 
האמצעי, נשארו באצילות, ולא יצאו לבריאה אלא השלישים תחתונים 
שהם נצח דקו ימין והוד דקו שמאל, 
%break
דהיינו שליש תחתון דימין ושליש תחתון דשמאל, אבל שליש תחתון 
של קו אמצעי אין כאן בנה"י דא"ק, כי בהיות כל קו אמצעי הוא יסוד, 
וביסוד לא יש כי אם ב' שלישים לבד, כנודע. ואין בו שליש תחתון. 
%break
ולפיכך גם עתיק מצד המלכות דא"ק המתלבשת בו, נמשך גם הוא עד 
לנקודה דעולם הזה, וע"כ יוצאים ב"ש תחתונים של הנצח והוד שלו 
לבי"ע. דהיינו כמו א"ק. (או"פ תרמ"א ד"ה ונמצאו)
%break
%letter ע
ע) למה נקראים ב"ש תחתונים דנ"ה דעתיק בשם דדי בהמה.
%break
%letter ע
ע) מלכות נקראת כן, בהיותה בלי מיתוק דמדת הרחמים, כי דדי אדם 
מורה על השפע הממותקת במדת הרחמים שנתקנה בה המלכות 
בצמצום ב'. ודדי בהמה מורה, שחסר בה החיבור דה"ר הממתקת 
אותה. 
%break
ולפיכך אותם ב"ש תחתונים דנצח הוד דעתיק, שנמצאו למטה מפרסא 
דאצילות, שהם מניקים את הפרצופים מכח הצמצום א', שעוד אין 
המלכות ממותקת שם במדת הרחמים, המה מכונים בשם דדי בהמה. 
%break
שז"ס שעומדים במקום ערוה, כלומר שיש בהם אחיזה לחיצונים, 
להיותם חסרי המיתוק של ה"ר. (או"פ דף תרמ"ג ד"ה ומכונים)
%break
%letter עא
עא) למה היניקה מדדי בהמה מעלה את הפרצופים, מבריאה 
לאצילות.
%break
%letter עא
עא) כי ב' תיקונים המה צריכים, א', הוא הפרדת העביות דבי"ע שיש 
בהם. וב' הוא בחינת הקיום בעודם בבריאה. ומתוך שעתיק כולל בו ב' 
הכחות: דצמצום א', ודצמצום ב' כנ"ל בסמוך תשובה ס"ט. 
%break
ע"כ ע"י יניקתם מב"ש דנצח הוד שלו, קונים ב' התיקונים האלו, 
שמכח צמצום ב' המתוקן בו, קונים כח להפריד העביות דבי"ע, 
שבהם, וע"י צמצום א' הכלול בו, הם מקבלים ממנו בחינת קיום וחיות 
בעודם בבי"ע. (שם ד"ה ועיקר.)
%break
%letter עב
עב) למה קומת העיבור היא נה"י.
%break
%letter עב
עב) כי הגם שאין בהם אלא קומת ספירה אחת, דהיינו קומת מלכות 
לבד, מ"מ מצד תיקון קוים שהשיגו נעשו לג' ספירות בעובי, ימין אמצע 
ושמאל. הנקרא משום זה נה"י. אבל קומתם לא נתגדלה. (או"פ דף 
תר"ח ד"ה עיבור)
%break
%letter עג
עג) למה נקרא האצילות בשם מ"ה, אחר שבקטנות אין שם אלא 
קומת מלכות.
%break
%letter עג
עג) כי הגם שבחינה אחרונה שהיא בחי"א, נאבדה, מ"מ נשאר ממנה 
בחינת התלבשות, כנודע. אלא שאין ממנה כלים, כי אין כלים 
מתפשטים אלא מבחינת עביות. 
%break
וע"כ יש שם ג"כ קומת ז"א שהיא מ"ה, אלא מתוך שאין בה כלים היא 
מתלבשת בנה"י, בסוד ג' גו ג'. (תרי"ג ד"ה וכבר)
%break
%letter עד
עד) כיצד נתפשט האור מס"ג דא"ק אל האצילות.
%break
%letter עד
עד) המסך והרשימות הכלולות בו עלו להתכללות הזווג בראש הס"ג, 
ואחר שהוכר עביותם ירדו למקומם, 
%break
דהיינו לפה דראש נקודים, וחזר בהם אותו הזווג שהיה בהם 
בהתכללות העליון, והוציאו עה"ס דראש מפה דנקודים ולמעלה עד 
הטבור דא"ק, ומפה דנקודים ולמטה עד סיום אצילות יצא הגוף 
שלהם. (או"פ תר"י ד"ה אור)
%break
%letter עה
עה) למה מלביש עתיק דאצילות למטבור ולמטה דא"ק.
%break
%letter עה
עה) כי המ"ה החדש יצא על המסך דנקודים אחר שנזדכך, כנודע, וכל 
שורשם דנקודים הוא מטבור ולמטה דא"ק, כי למעלה מטבור הוא 
בחינת עקודים, כנודע. (או"פ תר"ו ד"ה ואור)
%break
%letter עו
עו) למה לא ירד פה דראש עתיק אל מקים החזה דנקודים, שהוא 
מקורו.
%break
%letter עו
עו) כיון שגה"ר דנקודים ג"כ לא היו שלמים, וגם הם נתקנו בזווג הזה 
דראש דעתיק, והוא בחינת הזכר שלהם, ע"כ החזיקו אותו במקומם. 
(נ"ב ממרן המחבר, זצללה"ה א"צ לזה כלל. 
%break
כי עתיק הוא ראש הא' דאצילות, כמו ישסו"ת דנקודים, וע"כ מקומו 
מסיום ת"ת נקודים עד הטבור, בשוה כמו ג"ר נקודים (או"פ תרי"א 
ד"ה ובאמת)
%break
%letter עז
עז) למה לקח עתיק ג"ר דחתמה וד"ר דבינה.
%break
%letter עז
עז) משום שע"ס דראש דעתיק יצאו שם במקומם, דהיינו מפה דראש 
נקודים ולמעלה עד הטבור דא"ק, אשר קומה זו מאירה את כל ג"ר 
דנקודים העומדים שם, וע"כ נבחן שעתיק לקח גה"ר דחו"ב. 
%break
אמנם מבחינת הבינה, לקח ג"כ את החסד, משום שכל כמה שאין 
התפשטות הבינה לז"ת, נמצא אור החסד עומד בג"ר דבינה. (או"פ 
דף תרכ"ו ד"ה וגם)
%break
%letter עח
עח) למה נגנזה המלכות בראש דעתיק.
%break
%letter עח
עח) להיותה מלכות דא"ק המתלבשת בעתיק דאצילות, הבאה 
מצמצום א', וכל פרצופי אצילות המה מצמצום ב', אשר המלכות 
ממותקת במדת הרחמים, בסוד הבינה. 
%break
ולפיכך אין למלכות דצמצום א' שום גילוי בעולם האצילות והיא גנוזה 
בראש דעתיק. (תרי"ח אות כ"ג וכ"ד)
%break
%letter עט
עט) מתי מתגלה המלכות שנגנזה בראש דעתיק.
%break
%letter עט
עט) היא מתגלית בגמר התיקון, בסוד הכתוב, אבן מאסו הבונים 
היתה לראש פנה. (תרי"ח אות כ"ד)
%break
%letter פ
פ) למה מאו"א ואילך הוצרך הזכר לקבל תחלה את הב"ן למתקו.
%break
%letter פ
פ) משום שהיה ביטול באחורים שלהם בעת שביה"כ, כי נפלו מבחינת 
ראש לגוף, ע"כ המה צריכים התיקון והמיתוק של מ"ה החדש. (או"פ 
דף תרי"ט ד"ה מאו"א)
%break
%letter פא
פא) מי גרם לירידת ה"ת מהמצח.
%break
%letter פא
פא) כי אחר שנתקנו הרשימות דקטנות הכלולות במסך והרשימות 
דגדלות הכלולות שם לא יכלו לקבל מהארה זו כלום, ע"כ גם הן 
נתעוררו ועלו למ"ן לראש הס"ג, 
%break
ואז כדי להאיר בהם הארת חכמה החזירה ס"ג פניה לע"ב, בזווג 
פב"פ, והארת הזווג מע"ב הורידה הה"ת ממצח לפה. (או"פ דף תר"ט 
ד"ה רבוי)
%break
%letter פב
פב) למה המוחין דגדלות קבועים אצל או"א ולא בזו"ן.
%break
%letter פב
פב) כי המוחין דגדלות דאו"א באים ג"כ מחלוקה הב' דנקודים, 
מבחינת פב"א, שהיו נשלמים שם לגמרי בכל בחינת גה"ר שלהם, 
מטרם שקבלו המ"ן דו' ונקודה מיסוד א"ק. 
%break
ונודע אשר השבירה לא היתה אלא בהמוחין הבאים מהמ"ן דיסוד 
א"ק, ואע"פ שגם המוחין דחלוקה הב' נתבטלו, היינו הוא משום 
שנתחברו יחד עם המוחין דחלוקה הג' הבאים מו' ונקודה. 
%break
ולפיכך עתה שכבר נתבררו והופרשו מן המוחין דחלוקה הג', כבר אין 
בהם שום פגם והמוחין נשארו קבועים. ועוד כי כל ענין האינו קביעות 
שבהמוחין, הוא מחמת הפגם שמעלים התחתונים, ואין מעשה 
התחתונים מגיעים לבחינת מוחין דאו"א הבאים מחלוקה הב', 
%break
משום שאין לתחתונים חלק בהם, כי המה באים מהמוחין דחלוקה 
הג', וע"כ לא יוכלו לגרום במעשיהם, הסתלקות המוחין רק בזו"ן, 
שהגדלות שלהם הוא ג"כ מחלוקה הג', (או"פ דף תר"כ ד"ה באו"א. 
ודף תרנ"ח ד"ה ובזה תבין)
%break
%letter פג
פג) כיצד היחס דמוחין הקבועים של אצילות, לערכם של הנרנח"י של 
הנקודים.
%break
%letter פג
פג) המוחין הקבועים בעתיק וא"א ואו"א דאצילות, נתקנו מחלוקה הב' 
דנקודים, שהיה שם התיקון רק בהראשים לבד, הנבחנים לבחינת 
כתרים אבל טה"ס תחתונות דנקודים, כלומר הגופות שבהם, יצאו רק 
מחלוקה הג' כנודע. 
%break
ולפי"ז נמצא, כי כל נרנח"י דאצילות המה נרנח"י דכתר לבד, והם 
חסרי ט"ס תחתונות בערך הנקודים. (או"פ דף תרפ"ד ד"ה ועם זה)
%break
%letter פד
פד) איזה מוחין אינם קבועים באצילות.
%break
%letter פד
פד) כל המוחין היוצאים ע"י מ"ן דחלוקה הג' דנקודים, שהם מבחינת 
המ"ן דו' ונקודה, אינם קבועים באצילות, אלא הם תלוים במעשים של 
התחתונים. 
%break
והוא משום שאין המוחין אלו יוצאים, זולתי במעשיהם הטובים, והיא 
הנותנת, שבשעה שאין התחתונים זכאים, חוזרים ומסתלקים המוחין 
האלו, בהיות שעיקר המוחין לא יצאו אלה בזכותם. (או"פ דף תרנ"ט 
ד"ה אמנם)
%break
%letter פה
פה) מהו הגורם להמוחין שיהיו בלתי קבועים.
%break
%letter פה
פה) עי' לעיל בסמוך תשובה פ"ד.
%break
%letter פו
פו) למה אינם מגיעים מעשה התחתונים לפגום בג"ר, רק בזו"ן לבד.
%break
%letter פו
פו) המוחין דזו"ן כיון שהמה באים בהם ע"י מעשים טובים ומ"ן 
שהתחתונים מעלים, כנ"ל בתשובה פ"ד. 
%break
ע"כ בשעה שאינם זכאים המה יוכלו לפגום בהם, כלומר שהמוחין 
מסתלקים, אבל למעלה מזו"ן, המוחין שבהם נתקנו ממעלה למטה 
שלא ע"י מעשה התחתונים, דהיינו מהמ"ן דחלוקה הב' שאין אל 
התחתונים שום חלק בהם. (או"פ דף תרל"ג ד"ה וזה)
%break
%letter פז
פז) מה הן הג' חלוקות שהיו בנקודים
%break
%letter פז
פז) חלוקה הראשונה, היא הקטנות דנקודים, שבאה מנקבי העינים, 
שהיא המצב דאב"א דאו"א. 
%break
חלוקה הב' היא מאור חדש דבקע לפרסא וירד והאיר דרך הטבור 
דא"ק, והוריד ה"ת למקומה לפה דנקודים, ואו"א חזרו לבחינת ראש, 
והשיגו גה"ר שלהם, והוא המצב פב"א דאו"א, כי אמא עדיין אינה 
משיבה פניה לאבא, מטעם כי חפץ חסד הוא. 
%break
וחלוקה הג', היא בחינת המ"ן דו' ונקודה, שקבלו או"א מיסוד דא"ק, 
שהשיבה לאו"א למצב פב"פ, והולידו המוחין דז"ת דנקודים כולן. 
(או"פ דף תרכ"ד ד"ה ובזה תבין שיש.)
%break
%letter פח
פח) מהו ההפרש בין ב' החלוקות הראשונות. להחלוקה הג'.
%break
%letter פח
פח) המוחין שנתקנו מב' חלוקות הראשונות, נשאר תיקונם בקביעות 
ואינם מסתלקים עוד לעולם. ואין מעשה התחתונים מגיעים להם. 
%break
אמנם המוחין הבאים מהמ"ן דחלוקה הג', להיותם באים ממטה 
למעלה, כלומר, שהתחתונים צריכים להעלות המ"ן האלו, ע"כ מגיע 
אליהם גם פגם מהתחתונים, ואין המוחין קבועים, אלא המה בעולה 
ויורד לפי מעשה התחתונים. (תרכ"ה ד"ה והמובחר)
%break
%letter פט
פט) מהו זווג דלא שלים.
%break
%letter פט
פט) זווגי הפרצופים מבחינת המוחין הקבועים באצילות, נבחנים לזווג 
דלא שלים לגמרי, והוא מב' בחינות: א', שבערך מצבם הקודם שהיה 
להם בנקודים, המה חסרי ט"ס תחתונות, כנ"ל בתשובה פ"ג. 
%break
ב', שהמה אינם יכולים להשפיע לזו"ן מוחין דהולדת נשמות, אלא 
מוחין דאב"א לבד. (או"פ דף תרס"א ד"ה עתה)
%break
%letter צ
צ) מהו זווג דשלים ולא לגמרי.
%break
%letter צ
צ) זווגי הפרצופים מבחינת המוחין דגדלות, הבאים ע"י המ"ן 
שהתחתונים מעלין לזו"ן, שאז מתעלים הפרצופים כל אחד למעלה 
ממדרגתו, נקרא זווג דשלים ולא לגמרי. 
%break
כי מצד אחד נקרא זווג שלים, והיינו משום שזווגים אלו משפיעים 
מוחין דהולדות נשמות. ומצד זה נבחנים לשלים. אמנם בערך מצבם 
שהיה להם בעת הנקודים, אין המוחין האלו שלמים, בהיות כל תיקונם 
הוא ע"י עליות הפרצופים, 
%break
ונמצאים בי"ע בלתי מתוקנים במקומם ממש, כמו שהיו מאירים בעת 
המלכים, שהיו אז בבחינת אצילות ממש. ומצד זה נחשבים עוד 
לבלתי שלמים. (שם ד"ה חלוקה ב')
%break
%letter צא
צא) מהו זווג דשלים לגמרי.
%break
%letter צא
צא) בגמר התיקון, בעת שישארו המוחין דיחידה בקביעות ויתוקנו 
בי"ע במקומם לבחינת אצילות, שה"ס דמטי רגלים ברגלים, כנ"ל 
בתשובה ל"ג. אז נחשב לזווג שלים לגמרי. (שם ד"ה חלוקה ג')
%break
%letter צב
צב) אם יש הפרש בין הפרצופים, בענין שלים ולא שלים.
%break
%letter צב
צב) אין הפרש, או כולם, שלים, או כולם לא שלים, ואפילו עתיק וא"א. 
(שם ד"ה והנך)
%break
%letter צג
צג) מהן ירושלים של מעלה, וירושלים של מטה.
%break
%letter צג
צג) בינה היא ירושלים של מעלה. ומלכות נקראת ירושלים של מטה. 
(שם ד"ה עתה)
%break
%letter צד
צד) מהי השבועה, שלא יכנס בירושלים של מעלה, מטרם שיכנס 
בירושלים של מטה.
%break
%letter צד
צד) השבועה היא על זווג שלים לגמרי דהיינו מבחינת מטי רגלים 
ברגלים כמו שהיא בעת המלכים, וכמו שיהיה בגמר התיקון, כי רק זה 
נקרא זווג שלים לגמרי, 
%break
ונשבע ה' שלא יכנס בזווג שלים לגמרי בירושלים של מעלה, עד 
שיכנס בזווג שלים לגמרי בירושלים של מטה. (שם ד"ה עתה.)
%break
%letter צה
צה) אלו בחינות או"א נעשו מוחין לזו"ן.
%break
%letter צה
צה) ד' בחינות הן באו"א, ובחינה הד' דאו"א, נעשה מוחין לזו"ן (או"פ 
דף תרל"ב ד"ה והנה.)
%break
%letter צו
צו) למה מתחלפים המוחין מאו"א בעת שמתלבשים בזו"ן.
%break
%letter צו
צו) בהיות ז"א ו"ק דמ"ה, ונוקבא ו"ק דב"ן, ובנה"י דאבא המתלבשים 
בז"א למוחין, יש בהם מ"ה וב"ן, וכן בנה"י דאמא המתלבשים בנוקבא, 
יש ג"כ מ"ה וב"ן, ואיך יוכל להתלבש מ"ה דאמא בהנוקבא שכולה ב"ן, 
וכן איך יוכל להתלבש ב"ן דאבא בהז"א שכולו מ"ה. 
%break
ולפיכך המוחין דאו"א מתחלפים בעת התלבשותם בזו"ן, כי המ"ה 
שבנה"י דאמא, באים בנה"י דאבא. והב"ן שבנה"י דאבא, באים בנה"י 
דאמא. 
%break
ואז יש בנה"י דאבא, מ"ה שלו, ומ"ה דאמא, ונמצא כולו מ"ה, וע"כ 
מתלבשים בז"א שהוא ג"כ כולו מ"ה. וכן בנה"י דאמא, שיש עתה ב"ן 
שלה, וב"ן דאבא, מתלבשים בהנוקבא שכולה ב"ן. (או"פ דף תרס"ח 
ד"ה נמצא)
%break
%letter צז
צז) מה מקורו של מוח הדעת.
%break
%letter צז
צז) בעת שאו"א הם פב"א, נמצאים זו"ן דאמא נכללים בג"ר דאמא 
ואין להם גילוי, משום שכל עיקר זו"ן הוא הארת חכמה שמקבלים 
מאמא, ואין אמא יכולה להמשיך את הארת חכמה, מטרם שתחזור 
פב"פ עם אבא. 
%break
אלא בשעה שמקבלת מ"ן ומחזרת פניה לאבא, אז היא מולידה 
המוחין לזו"ן, ואז מתגלים ז"ת גם באמא עצמה, ויש לה עתה ע"ס 
שלמות. ואלו זה"ת שנתגלו עתה, נקראות מוח הדעת. (או"פ דף 
תרמ"ה ד"ה ובזה)
%break
%letter צח
צח) איך הן עה"ס שבמוח הדעת.
%break
%letter צח
צח) היה עצמותו של מוח הדעת היא ה"ח וה"ג לבד, להיות רק 
בחינות זו"ן של ראש המתגלים ע"י העלאת מ"ן, כנ"ל בסמוך בתשובה 
צ"ז. 
%break
ונודע שעצמותו של זו"ן היא רק חו"ג, אשר גה"ר שבו נקראות חג"ת, 
וז"ת שבו נקראות נצח הוד, כנודע, וע"כ חג"ת נ"ה של ז"א נקראים 
ה"ח. וחג"ת נ"ה של הנוקבא הם ה"ג. 
%break
אלא ע"י הארת חכמה שמשיגים מאמא, חזרו חג"ת לבחינות חב"ד, 
ונה"י לחג"ת וקונים נה"י חדשים. (שם ד"ה ואע"פ)
%break
%letter צט
צט) מהו הגורם לב' הבחינות שבדעת: לדעת הנעלם, ודעת 
המתפשט.
%break
%letter צט
צט) כי אין בדעת אלא ה"ח וה"ג, כנ"ל בתשובה צ"ח, אלא חג"ת נעשו 
לחב"ד, עש"ה. ונמצא חו"ב בחסד וגבורה, ודעת בת"ת. וכבר ידעת 
שמחזה ולמעלה דת"ת, נמצאים החסדים מכוסים, ואין הארת חכמה 
מתגלה אלא מחזה ולמטה, 
%break
ולפיכך אור הדעת המלובש בת"ת מתחלק ג"כ על ב' בחינות, שמחזה 
ולמעלה הדעת מכוסה, ונקרא דעת הנעלם, ומחזה ולמטה שהחסדים 
מגולים, נקרא דעת המתפשט. (שם דף תרמ"ו ד"ה גם.)
%break
%letter ק
ק) למה דעתה של נקבה קלה.
%break
%letter ק
ק) כי הזכר שהוא מ"ה יש לו שורש גם מב"ן השייך להנקבה, להיותו 
המשפיע את הב"ן אל הנקבה, ע"כ בהכרח שהשורש נשאר בו, כנודע. 
%break
אבל הנקבה אין לה אלא ב"ן, שהיא חלקה עצמה, אבל ממ"ה אין לה 
אלא הארה לבדה, וע"כ דעתה קלה, כי אין בה אלא ה"ג מב"ן, וחסר 
לה הה"ח שהם ממ"ה. (או"פ דף תר"כ ד"ה דעתו)
%break
%letter קא
קא) למה יצאה הבינה מהראש דא"א.
%break
%letter קא
קא) שורש יציאת הבינה מראש דא"א, נעוץ עוד בעשר הספירות דאו"י 
כי בינה דאו"י, מפאת כי חפץ חסד הוא, נותנת אחוריה לחכמה, ופניה 
אל הכתר, כלומר שאינו רוצית לקבל אור החכמה, אלא שיונקת אור 
חסדים מכתר דאו"י, כמו שנתבאר בחלק א'. 
%break
ולפיכך עתה באצילות, שכתר בעצמו נתחלק ונעשה לב' פרצופים, 
לעתיק וא"א: שעתיק הוא השורש אל השפעת החסדים. 
%break
וא"א הוא השורש אל השפעת חכמה, ע"כ כיון שבינה אין מטבעה 
לקבל חכמה, אלא חסדים, יצאה מהראש הזה דא"א, שהוא שורש 
לחכמה, והיא מקבלת אור חסדים מעתיק, שהוא השורש לחסדים, 
כאמור. 
%break
ומזה הטעם, אין הבינה יוצאת מהראש דעתיק, אע"פ שהוא גבוה 
מא"א, מפני ששם הוא כל יניקתה וחפצה, אבל אין לה יניקה מא"א, 
להיותו שורש המשפיע חכמה, כמבואר. 
%break
וכן מאותו הטעם לא יצאה הבינה מהראש דאו"א, כי קומת או"א 
דאצילות, היא קומת בינה, שהיא ג"כ אור דחסדים. ע"כ יש לה גם כאן 
מקום בראש. 
%break
כמ"ש (בהסתכלות פנימית אות י' ד"ה ותבין) ויש עוד טעמים בדבר 
יציאת הבינה מהראש דא"א, כמ"ש (באו"פ דף תרל"ד ד"ה והפרצוף 
ברישא.)
%break
%letter קב
קב) מה המה הנה"י דעליון המתלבשים ללבושי מוחין בהתחתון, 
ולמה.
%break
%letter קב
קב) בהיות התחתון עולה למ"ן לעליון ומחזיר לאו"א דעליון פב"פ, 
שאז יורדת הה"ת למטה ואח"פ מוחזרים אל הפרצוף, ויוצאת שם 
קומת הגדלות בשביל התחתון. 
%break
הנה אח"פ אלו שחזרו אל הראש מחמת ירידת הה"ת, אינם שייכים 
לעליון כלל, אלא הם חלקו של התחתון שעלה שם למ"ן, למשל אם 
התחתון הוא א"א, 
%break
הרי אח"פ שהוחזרו בהארת הזווג ע"י או"א דעתיק, אינם שייכים כלל 
לעתיק, כי כבר יש שם נה"י דעתיק שלמים, אשר השיג בעת 
התכללותו בהראש דס"ג דא"ק. 
%break
ועוד כי אח"פ השייכים לעתיק הם מבחי"ד וקומת כתר, ואלו אח"פ 
שיצאו בכח התכללות הזווג דא"א, הם רק מבחי"ג וקומת חכמה, לכן 
אע"פ שיצאו בראש דעתיק מ"מ המה שייכים לא"א, 
%break
וע"כ בעת שא"א יוצא מהראש דעתיק ובא למקומו, הנה הוא נוטל עמו 
את אח"פ שיצאו על המ"ן שלו, בהיותו בראש עתיק. 
%break
והנה מצד אחד אפשר לחשבם לחלק העתיק, שהרי יצאו שם בהראש 
דעתיק, אמנם משום שאינם מבחינת עתיק, ע"כ יש לחשבם לבחינת 
א"א, וע"כ המה יורדים בתורת לבושי מוחין ומתלבשים בהראש דא"א. 
%break
ועד"ז בכל הפרצופים, שאותם אח"פ שיצאו בסבת המ"ן שלהם, 
בתכללותם בעליון, נמשכים עמהם בעת אשר יוצאים משם למקומם, 
ונחשבים בהם ללבושי מוחין, מטעם המבואר. 
%break
וכבר ידעת שאח"פ נחשבים תמיד לבחינת נה"י. וע"כ אנו מכנים את 
אח"פ אלו בשם נה"י. (או"פ דף תרל"ז ד"ה עתה)
%break
%letter קג
קג) מהו ההבדל מהלבשת התחתון לנה"י דעליון, לבין הנה"י דמוחין.
%break
%letter קג
קג) כי נה"י דעליון המתלבשים בבחינות לבושי מוחין בהתחתון, אינם 
באמת אלא חלקו של התחתון, כי יצאו שם בעליון על המ"ן שלו, כנ"ל 
בדיבור הסמוך, 
%break
אמנם אלו נה"י דעליון המתלבשים בתחתון, אינם כלל בחינת ראש, 
אלא בחינת גוף, והם עצמות העליון גופיה, אלא שהתחתון ממלא 
אותם בהארותיו, כדרך כל תחתון שממלא גוף דעליון (או"פ תרל"ו 
ד"ה ג"ר)
%break
%letter קד
קד) כמה בחינות נה"י דעליון יש.
%break
%letter קד
קד) יש ג' בחינות נה"י דראש: א', הם נה"י דראש הפרצוף עצמו. ב', 
הם נה"י דראש, המתגלים בו ע"י עלית מ"ן דתחתון, ג', הם נה"י 
דראש המתגלים בו ע"י עלית מ"ן בן התחתון. (שם ד"ה ותדע)
%break
%letter קה
קה) איך יש ע"ס בנה"י דעליון המתלבשים במוחין דתחתון.
%break
%letter קה
קה) נצח והוד נחישבים לבחינות ג"ר, ויסוד, הוא ז"ת. ונחלקים באופן 
זה: כי הנצח נחלק לג' שלישים בקו ימין, שהם: חכמה, חסד, נצח. 
ההוד נחלק לג"ש בקו שמאל, שהם: בינה, גבורה, הוד. 
%break
והיסוד נחלק לג"ש, שהם: דעת, ת"ת, יסוד, בקו האמצעי. ותבין שב' 
הקוים ימין ושמאל, יש להם ערך ג"ר, וקו אמצעי, יש לו ערך ז"ת, כי 
חו"ב הם ג"ר, ודעת הוא ז"ת שלהם. 
%break
וכן חסד וגבורה הם בחינות ג"ר, ות"ת הוא בחינת ז"ת שלהם, וכן נצח 
והוד, הם בחינות ג"ר, ויסוד הוא בחינת ז"ת להם. (או"פ דף תרמ"ד 
ד"ה גם)
%break
%letter קו
קו) איך היא הלבשת עתיק דאצילות לא"ק, במקום הנקודים.
%break
%letter קו
קו) הראש דעתיק מלביש מטבור ולמטה דא"ק עד הפה דנקודים, 
דהיינו בכל המקום דג"ר דנקודים. וז"ת דעתיק מלבישות במקום ז"ת 
דנקודים. (או"פ דף תרי"א ד"ה אמנם)
%break
%letter קז
קז) איך היא הלבשת א"א לעתיק.
%break
%letter קז
קז) הראש דא"א מלביש מפה ולמטה דעתיק עד החזה. וטעם הדבר, 
כי המסך דבחי"ג מקורו מבחינת מסך דגוף דבחי"ד, כמו שהיה בא"ק, 
וכמו שהיה בפרצופי נקודים שמשם באו כל מסכים דאצילות, 
%break
וע"כ אחר שנכלל א"א בהתכללות הזווג דראש דעתיק, הוכר העביות 
דגוף שבהמסך, וע"כ חזר למקומו למקום חזה דגוף דעתיק. ומחזה 
ולמעלה עד הפה הוציא עה"ס דראש, ומחזה ולמטה עד סיום אצילות, 
הוציא עה"ס דגוף. (או"פ תרכ"ו ד"ה ואריך)
%break
%letter קח
קח) איך היא הלבשת או"א לא"א.
%break
%letter קח
קח) הראש דאו"א מלביש מפה ולמטה דא"א עד החזה דא"א. כי מסך 
דבחי"ב, שעליו יצאה קומת מ"ה דאו"א הוא בחינת מסך דגוף דבחי"ג, 
שהוא קומת א"א. 
%break
כמו בהשתלשלות פרצופי א"ק ונקודים, וע"כ אחר גמר התכללות 
הזווג דאו"א בראש דא"א, שיצאו וירדו למקומם, באו למקום החזה 
דא"א, ויצאו עה"ס דראש מחזה ולמעלה עד הפה דא"א, ועה"ס דגוף, 
מחזה ולמטה עד הטבור דא"א. 
%break
ומה שלא נמשכו או"א עד סיום רגלי א"א, אלא שנפסקו על הטבור 
דא"א. הוא, נמשך מכח תיקון הפרסא שבגו מעוהי דא"ק, המבדיל בין 
ע"ב ס"ג דא"ק, הנבחנים לעקודים, ובין זו"ן דא"ק הנבחנים לנקודים. 
%break
וכן הדבר גם באצילות, שנתקן הפרסא בגוי מעוהי דא"א, המבדיל בין 
או"א שהם בחינת י"ה דאצילות, ובין זו"ן שהם בחינת ו"ה דאצילות. 
%break
וההבדל ביניהם הוא דומה להבדל הפרסא שבא"ק, כי או"א שהם 
למעלה מפרסא דומים כמו עקודים דא"ק, כלומר שמשורשם בא"ק 
המה נקיים מה"ת. וזו"ן שלמטה מפרסא דא"א, יש בהם החיבור 
דה"ת בה"ר אפילו משורשם בא"ק. ויתבאר באורך בהחלקים הבאים.
%break
%letter קט
קט) איך היא הלבשת זו"ן לאו"א.
%break
%letter קט
קט) הראש דזו"ן, מלביש מטבור דא"א ולמטה, עד סיום הת"ת דא"א, 
שבכללו גם הפרקים העליונים דנ"ה המחוברים בת"ת. והגוף דזו"ן 
מלביש לב"ש תחתונים הנשארים שבנה"י דא"א, עד סיום האצילות. 
%break
כמ"ש היטב במקומו. אמנם גם תנה"י דאו"א מתפשטים בזו"ן, 
ונמצאים זו"ן שמלבישים גם לאו"א מטבור ולמטה. כמו לא"א. וזה רק 
בקטנות דזו"ן, אבל בגדלות זו"ן הם מלבישים מחזה ולמטה דאו"א, 
כמו שיתבאר במקומו באורך.
%break
%letter קי
קי) למה ג"ש עלאין דנה"י דעתיק מתלבשים בחג"ת דא"א, וג"ש 
אמצעים דנה"י דעתיק, בנה"י דא"א.
%break
%letter קי
קי) כי הראש דא"א מלביש לחג"ת של העתיק, כנ"ל בתשובה ק"ז. 
ונשארו נה"י אל הגוף דא"א, שהוא חג"ת נה"י שלו. והנה הנה"י 
דעתיק מתחלקים לשלישים: לראש, תוך, סוף. אשר ג"ש עליונים 
נחשבים לחב"ד, וג"ש אמצעים לחג"ת, וג"ש תחתונים לנהי"מ. 
%break
וזה הוא בשעה שכולם מלאים באורותיהם. אמנם כאן בעתיק, יצאו 
השלישים התחתונים לבר מאצילות לבי"ע, כנודע. ונמצא שהשלישים 
התחתונים הם חסרים מאור של האצילות, כי אין האור דאצילות יוצא 
למטה מפרסא דאצילות. 
%break
ונודע שיש ערך הפוך בין האורות לבין הכלים, כי בחסר נה"י דכלים 
נמצאים חסרים חב"ד דאורות. ונמצא שאין כאן אלא אורות דחג"ת 
בכלים דחב"ד, שהם השלישים עליונים דנה"י דעתיק. 
%break
ואורות דנה"י בכלים דחג"ת, דהיינו בשלישים האמצעים דעתיק, 
ולפיכך השלישים העליונים, שהם עתה רק באורות דחג"ת מתלבשים 
בחג"ת דא"א. ושלישים האמצעים, שהם עתה רק אורות דנה"י 
מתלבשים בנה"י דא"א. (או"פ דף תרמ"ב ד"ה והנה)
%break
%letter קיא
קיא) איך מלכות דעתיק מתלבשת במלכות דא"א.
%break
%letter קיא
קיא) מלכות דעתיק המתלבשת בא"א, היא רק הארת המלכות שלו, 
כי מלכות דעתיק בעצמות גנוזה ברדל"א. כבדברי הרב דף תרי"ח אות 
כ"ג (או"פ דף תרל"ב ד"ה והנה)
%break
%letter קיב
קיב) כיצד המה מ"ה וב"ן בעתיק.
%break
%letter קיב
קיב) הזכר דעתיק הוא הקומת כתר שיצאה באצילות על המסך 
דבחי"ד, והנקבה דעתיק, היא מד' בחינות: א' היא מחצית הכתר 
דנקודים, שהיא בחינת הקטנות שיצאה בכתר דנקודים, 
%break
שנבחן רק לבחינת גו"ע דכתר, כי הכלים התחתונים דכתר שהם 
אח"פ: יצאו רק בעת הגדלות, והם נבחנים למחצית הכתר התחתונה, 
שאותם לקח א"א. 
%break
אבל עתיק, לקח רק המחצית העליונה, שהם גו"ע לבד. ב' היא ג"ר 
דחכמה. שהן בחינת אבא דנקודים, שיצא בעת קטנות, דהיינו ג"כ 
בחינת גו"ע לבד, כי ז"ת דחכמה, שהן בחינות אח"פ שלה, לקח אבא 
דאצילות. 
%break
ג' הוא ד"ר דבינה, דהיינו בחינת גו"ע דבינה דנקודים שיצאו בעת 
הקטנות. אמנם גו"ע אלו שיצאו בעת קטנות בג"ר דנקודים, הם באמת 
כוללים גם הבינה מבחינת ג"ר שלה. 
%break
כי אע"פ שאנו אומרים שאח"פ יצאו לחוץ, אין הפירוש כל ע"ס דאזן, כי 
ג"ר דאזן אין ענין יציאה לחוץ נוהג שם, להיותן אור דחסדים, אלא רק 
זה"ת דאזן, שהן כבר בהארת חכמה, המה יצאו לחוץ. 
%break
באופן שגו"ע שנשארו בקטנות, כוללים ג"כ גה"ר דאזן. וא"כ נחשבים 
גו"ע לג"ס כח"ב. וכל ג' הבחינות שלקחה הנוקבא דעתיק מגה"ר 
דנקודים הנה הן ג' בחינות ג"ר, שהן ג"ר דכתר נקודים, וג"ר דחכמה 
נקודים, וג"ר דבינה דנקודים. 
%break
אמנם בינה, לקחה ג"כ את החסד, והוא מטעם, כי כל זמן שלא 
נתפשטו זה"ת דבינה, נמצא החסד כלול בהבינה, וע"כ נבחן דעתיק 
נוקבא לקחה ד' ראשונות של הבינה, שהן גלגלתא ועינים וג"ר דאזן 
וחסד. 
%break
ד' היא, הכתרים של ז"ת דנקודים, דהיינו מבחינת מה שכתר דקטנות 
האיר אל זה"ת דנקודים. שאותם לקחה הנוקבא דעתיק לבחינות ז"ת 
שלה. 
%break
וטעם הדבר, שהנוקבא דעתיק בררה לעצמה כל ד' הבחינות 
האמורות, הוא, משום שהיא לקחה כל האורות שלא פגעה בהם 
השבירה, ונמצאים במקום הלבשתה, כי ראש דעתיק, מלביש כל 
המקום ששם עמדו גה"ר דנקודים, כנ"ל בתשובה ק"ו. 
%break
נמצא מאליו שלקח האורות כולם שנשארו עומדים שם. (או"פ דף 
תרכ"ה ד"ה עתיק)
%break
%letter קיג
קיג) כיצד המה מ"ה וב"ן בא"א.
%break
%letter קיג
קיג) הזכר דא"א, הוא קומת חכמה שיצאה באצילות, על מסך דבחי"ג, 
בהתכללות הזווג בראש דעתיק. ונוקבא דא"א, היא בחינת מחצית 
הכתר התחתונה דנקודים. 
%break
שהיא בחינת אח"פ דכתר שיצאו בעת הגדלות דנקודים, ע"י אור חדש 
דבקע לפרסא, והאיר לכתר דנקודים דרך הטבור דא"ק. והיא הנקראת 
ב"ן דא"א. (או"פ תרכ"ו ד"ה ואריך)
%break
%letter קיד
קיד) כיצד המה מ"ה וב"ן בזוג הא' דאו"א.
%break
%letter קיד
קיד) הזכר דזוג הא', הוא, ב' הספירות כתר חכמה דקומת בינה 
דמ"ה, שיצאה על מסך דבחי"ב. בהתכללות הזווג בהראש דא"א. 
והנוקבא דזוג הא' היא, ז"א דחכמה דב"ן, 
%break
דהיינו מחצית החכמה דנקודים שנשארה מנקודים אחר שלקחה 
הנוקבא דעתיק גה"ר שבהם, שהיא בחינות זו"ן דאזן, וחוטם ופה, 
שיצאו באבא דנקודים, בעת הגדלות, בשעה שקבל הארת האור 
החדש מטבור דא"ק דרך הכתר. 
%break
אמנם הנוקבא דזוג הא' לקחה רק בחינת ז"א דחכמה דנקודים, דהיינו 
ז"א דאזן וז"א הכולל, אבל בחינת המלכות דחכמה זו, לא לקחה אלא 
שהיא שייכה לנוקבא דזוג הג', כמ"ש לפנינו. (או"פ דף תרנ"ד ד"ה 
וצריך)
%break
%letter קטו
קטו) כיצד המה מ"ה וב"ן בזוג הב' דאו"א.
%break
%letter קטו
קטו) הזכר דזוג הב' הוא, בינה דקומת בינה, כנ"ל בתשובה קי"ד כי 
הזוג הב' נחשב בכללם לבחינת נוקבא לזוג הא', וע"כ הזכר דזוג הא' 
לקח חכמה דמ"ה, שהוא זכר אמיתי, 
%break
ואפילו הנוקבא דזוג הא' היא ג"כ זכר, כי היא ז"א דחכמה שהוא זכר, 
אלא להיותו ב"ן, הצריך תיקון ממ"ה ע"כ מכונה בשם נקבה, אבל הזוג 
הב' נמצא אפילו הזכר שבהם, שהוא נקבה, 
%break
כי היא בינה דקומת בינה, שהיא נקבה, אלא שנקראת זכר, להיותה 
משם מ"ה המשפיע ומתקן אל הב"ן, ע"כ נקראת בשם זכר. 
%break
והנוקבא דזוג הב' היא מחצית הבינה דנקודים התחתונה שנשארה 
אחר הד' ראשונות ממנה שלקח עתיק, כנ"ל בתשובה ק"ו. חוץ 
ממלכות שבה, שאותה לקחה הנוקבא דזוג הד', כמ"ש להלן. (או"פ 
דף תרכ"ו ד"ה ואריך ודף תרנ"ד ד"ה וצריך)
%break
%letter קטז
קטז) כיצד הם המ"ה וב"ן בזוג הג' דאו"א.
%break
%letter קטז
קטז) הזכר דזוג הג' הוא ז"א דקומת בינה הנ"ל בתשובה קי"ד. 
והנוקבא דזוג הג', היא המלכות דחכמה דב"ן, שהיא מלכות דגדלות 
אבא דנקודים, שנשארה מהנוקבא דזוג הא', כנ"ל בתשובה קי"ד. 
%break
והסתכל, כי הזכר ונקבה דזוג הא' עם הזכר ונקבה דזוג הג' כל 
ארבעתם יחד המה בעת הגדלות רק פרצוף אחד, הנקרא אבא 
דאצילות, שצד המ"ה שבו, הוא כתר חכמה ז"א דקומת בינה דמ"ה, 
וצד הב"ן שבו, הוא ז"א ומלכות דחכמה דב"ן. (שם ושם)
%break
%letter קיז
קיז) כיצד הם המ"ה וב"ן בזוג הד' דאו"א.
%break
%letter קיז
קיז) הזכר דזוג הד', הוא מלכות הנשארת מקומת בינה דמ"ה, אחר 
שלקחו הזכרים דג' הזוגות הקודמים את טה"ס הראשונות דקומה 
זאת. והנוקבא שבזוג הד', היא המלכות דבינה דב"ן, אשר הנוקבא 
דזוג הב' לקחה גבורה ות"ת נה"י שלה. 
%break
כנ"ל בתשובה קט"ו. ותדע שזוג הב' וזוג הד', נעשו ארבעתם יחד 
בעת גדלות לפרצוף אחד, הנקרא אמא דאצילות שצד המ"ה שבה, 
הוא בינה ומלכות דקומת בינה דמ"ה. וצד הב"ן שבה, הוא ו"ס דבינה 
דב"ן. 
%break
גם תדע שב' הזוגות העליונות, שהם זוג הא' והב' נקראים יחד או"א 
עלאין, המלבישים לחג"ת דא"א עד החזה. וב' הזוגות התחתונות, 
שהם זוג הג' וזוג הד', נקראים יחד או"א תתאין או ישסו"ת. 
המלבישים מחזה ולמטה דא"א. (או"פ דף תרנ"ד ד"ה וצריך)
%break
%letter קיח
קיח) כיצד הם מ"ה וב"ן בזו"ן הגדולים.
%break
%letter קיח
קיח) הזכר דזו"ן הגדולים, הוא חג"ת נה"י דקומת מ"ה, שהוא הקומה 
דנפש רוח שיצאה באצילות לצורך ז"א, ולקח הזכר דזו"ן הגדולים כל 
וה"ק של הקומה הזאת, והמלכות שבה לקח הזכר דזו"ן הקטנים, 
כמ"ש להלן. 
%break
והנוקבא דזו"ן הגדולים, לקחה וה"ק דב"ן, דהיינו בחינת ז"ת דנקודים, 
מלבד המלכות דנקודים שלקחה הנוקבא דזו"ן הקטנים. (או"פ דף 
תרס"ד ד"ה הז"א)
%break
%letter קיט
קיט) כיצד הם מ"ה וב"ן בזו"ן הקטנים.
%break
%letter קיט
קיט) הזכר דזו"ן הקטנים, לקח המלכות דמ"ה, שנשארה אחר וה"ק 
דמ"ה שלקח הזכר דזו"ן הגדולים, כנ"ל, והנקבה דזו"ן הקטנים, לקחה 
המלכות דב"ן, דהיינו המלכות דנקודים שנשארה אחר וה"ק דנקודים 
שלקחה הנוקבא דזו"ן הגדולים. (שם).
%break
%letter קכ
קכ) מתי הז"א כולו מ"ה, והנוקבא כולה ב"ן.
%break
%letter קכ
קכ) בשעת גדלות נעשו הזכר דזו"ן הגדולים, עם הזכר דזו"ן הקטנים 
לפרצוף אחד הנקרא ז"א דאצילות, ואז נמצא הזכר כולו מ"ה, דהיינו 
ז"ת דמ"ה, וב' נקבות דזו"ן הגדולים וזו"ן הקטנים נעשו ג"כ לפרצוף 
אחד ואז הנקבה כולה ב"ן, דהיינו ז"ת דנקודים. 
%break
ולפעמים הם נחלקים לב' פרצופים באופן זה: שזו"ן הגדולים שניהם 
יחד נחשבים לזכר, הנקרא ז"א דאצילות, ונמצא שיש בו צד מ"ה 
שהוא ו"ק דמ"ה, וצד ב"ן שהוא ו"ק דב"ן. 
%break
וכן הזכר ונקבה דזו"ן הקטנים שניהם יחד נחשבים לפרצוף אחד 
הנקרא נוקבא דז"א, ונמצא גם בהנוקבא צד מ"ה וצד ב"ן, שהם 
מלכות דמ"ה, ומלכות דב"ן. (שם)
%break
%letter קכא
קכא) מתי יש בז"א ו"ק דמ"ה וב"ן, ובנוקבא, המלכיות דמ"ה וב"ן.
%break
%letter קכא
קכא) עי' לעיל בסמוך בתשובה ק"כ.
%break
%letter קכב
קכב) מהו פירושם של מ"ה וב"ן.
%break
%letter קכב
קכב) מ"ה, פירושו הזווג החדש שיצא לצורך האצילות, אחר שנסתלקו 
כל האורות דז"ת דנקודים והגדלות דג"ר דנקודים. 
%break
כי אז נזדכך המסך כולו דגוף הנקודים, ועלה עם הרשימות כולן 
דקטנות וגדלות הנכללות בו, אל ראש הס"ג, ונכלל בזווג אשר שם, 
ונתחדשו הרשימות שבו, ויצאו שם תחלה הע"ס דקטנות וגדלות 
דעתיק, ואח"כ, יצאו זה מזה כל י"ב פרצופי אצילות. 
%break
הנה כל הקומות החדשות האלו, כולן נקראות בשם מ"ה החדש. 
ונודע, שכל פרצוף תחתון, ממלא את הכלים שנתרוקנו מאורותיהם 
בעת ההזדככות דפרצוף העליון, והנה ממש כמו כן, גם הפרצוף מ"ה 
החדש בכללו, ממלא את הכלים דפרצוף הנקודים מאורותיו, 
%break
והכלים האלו בכללם נקראים בשם ב"ן. אמנם היה כאן ענין חדש, כי 
הכלים המתמלאים מאורות התחתון, אצל פרצופי א"ק, אינם נבחנים 
לבחינת נוקבא להפרצוף התחתון, אלא אדרבא המה נשארים חשובים 
יותר מהכלים דתחתון. 
%break
וכאן נעשו הכלים דפרצוף העליון לבחינת נוקבא לפרצוף תחתון, 
שהרי הב"ן שהוא מהכלים הקודמים דנקודים, נעשו נוקבא למ"ה, 
שהוא התחתון אל הנקודים. 
%break
וטעם הדבר הוא, משום שיש כאן שינוי גדול, כי הכלים דנקודים 
נשברו ונפלו לבי"ע, מה שלא היה זה בהפרצופים הקודמים דא"ק. 
וע"כ נעשו הכלים דב"ן לבחינת נוקבא אל מ"ה אע"פ שהוא תחתון 
ממנו. 
%break
וענין הכלים דמ"ה החדש, הנה הם דומים להפרצופים הקודמים 
דא"ק, שנתבאר בהחלקים הקודמים, שיש בכל פרצוף, ב' מיני כלים: 
א', הם הכלים מפרצוף העליון, שהאורות שנסתלקו מהם מפאת 
הזדככות. 
%break
ב', המה הכלים היוצאים עם הקומה החדשה של התחתון, כי אחר 
שיוצאות עה"ס דראש, מהמלכות דראש ולמעלה, הנה אח"כ 
מתפשטת המלכות מינה ובה לע"ס ממעלה למטה באורות וכלים, 
באותו הכמות שאוה"ח הלביש ממטה למעלה בהראש. 
%break
וכלים הללו של התפשטות המלכות ממעלה למטה, המה נקראים 
כלים החדשים של הפרצוף. עש"ה. והנה עד"ז גם במ"ה אותם הכלים 
שיצאו עם המ"ה החדש, דהיינו מפאת התפשטות המלכות ממעלה 
למטה, שבכל פרצוף, המה הם הכלים החדשים דמ"ה. 
%break
והכלים של פרצוף העליון דהיינו של הנקודים, המה הם דב"ן. עי' לעיל 
ח"ד דף רס"ט בהסתכלות פנימית אות ס"ח ואות ע"א. (או"פ דף 
תרי"ג ד"ה זווג)
%break
%letter קכג
קכג) למה בינה מקבלת מעתיק ולא מא"א.
%break
%letter קכג
קכג) מקורו בע"ס דאו"י. כי הבינה דאו"י אחוריה לחכמה, שאינה רוצה 
לקבל חכמה, בסוד כי חפץ חסד הוא, וע"כ היא משיבה פניה לינק אור 
חסדים מהכתר, כמבואר בחלק א'. 
%break
ולפיכך גם קומת הבינה בוחרת לקבל רק אור חסדים, ולא חכמה, 
ונודע שעתיק הוא השורש להשפעת חסדים, וא"א הוא השורש 
להשפעת חכמה. וע"כ מוכרחת הבינה לינק שפעה מעתיק, ולא מא"א. 
(הסתכלות פנימית אות י' ד"ה ותבין)
%break
%letter קכד
קכד) מהו יין המשומר בענביו.
%break
%letter קכד
קכד) הארת חכמה המשומרת בהבינה מעצם אצילותה, מכונה יין 
המשומר בענביו. (או"פ דף תרנ"ב ד"ה הרי)
%break
%letter קכה
קכה) איזו שפע נקראת אכילה.
%break
%letter קכה
קכה) שפע החסדים בסוד אכלו רעים, מכונה בשם אכילה. (דף תרנ"א 
ד"ה ושורש).
%break
%letter קכו
קכו) למה בא"א עומדים דו"נ בימין ושמאל, ואינם כן בעתיק.
%break
%letter קכו
קכו) לפי שג"ר דכתר לקחה נוקבא דעתיק, שהן גו"ע וג"ר דאזן. ולא 
נשאר להנוקבא דא"א אלא מגבורה ולמטה דאזן, כי החסד דבינה 
נשאר תמיד בקטנות בג"ר דבינה. 
%break
וכן זו"ן שהם נתבטלו ונפלו לגוף בעת שביה"כ ע"כ נשארו בחוסר 
החסדים. וע"כ עומדים הדו"נ דא"א בימין ושמאל, כי הזווג דימין 
ושמאל מורה על השפעת חסדים. והזווג דפנים ואחור מורה על 
השפעת חכמה. (או"פ דף תרנ"ב ד"ה ולפיכך)
%break
%letter קכז
קכז) למה עמידת או"א בימין ושמאל.
%break
%letter קכז
קכז) כי בחינת אמא דקטנות נקודים הנקרא ד"ר דבינה הכוללת גם 
החסד, לקחה הנוקבא דעתיק. ולא נשאר לאמא דאצילות, אלא 
מחצית הבינה שמגבורה ולמטה, בחוסר חסדים. 
%break
הרי שהנוקבא דאו"א היא חסרת חסדים, ע"כ עומדים או"א בימין 
ושמאל, שהוא מורה על זווג דהשפעת חסדים. (שם ד"ה ואין)
%break
%letter קכח
קכח) למה בזוג הא' דאו"א גדלה הנקבה על הזכר.
%break
%letter קכח
קכח) כי הנוקבא דזוג הא' דאו"א, הוא וה"ק דחכמה דב"ן, והיא 
חשובה בהרבה על הזכר, שהוא רק כתר וחכמה דקומת בינה דמ"ה. 
כי בחינת החכמה גבוהה מאד על בחינת הבינה. 
%break
כנודע. וע"כ אין הנוקבא דזוג הא' מקבלת הספקתה מהזכר כפי 
צרכה, וע"כ היא נכללת כולה בהזכר, שהוא היוד דשם הוי"ה ואינה 
עולית לעצמה בשם. (או"פ דף תת"ו ד"ה עתה)
%break
%letter קכט
קכט) למה תבונה מגולה יותר מיש"ס.
%break
%letter קכט
קכט) כי הזכר הוא בינה דמ"ה, והנקבה היא בינה דב"ן, ואין להנקבה 
מעלה על הזכר, ובמקום ששניהם שוים נמצאת הנקבה מגולית יותר 
מהזכר. כי אין גילוי לאורות דזכר כי אם ע"י הנקבה. (שם)
%break
%letter קל
קל) למה נתחלקה ספירת הכתר לב' פרצופים.
%break
%letter קל
קל) כי המלכות דראש, שה"ס מאציל, בהיות שנעשה בהמסך שבה 
זווג דהכאה, שפירושו, בחינת התנגדות אל התלבשות, א"כ הוא הפכי 
גמור לבחינת התלבשות, המכונה נאצל. ואיך יתכן שישתלשל זה 
מזה. 
%break
ולפיכך נבחן הראש שנק' כתר, בב' בחינות: א', היא בחינת עתיק, 
שענינו הוא בחינת התנגדות להתלבשות, והוא נבחן רק לשורש אל 
אור דחסדים, שאין ענין התלבשות נוהג בו, משום שעל אור דחסדים 
לא היה שום צמצום, וענין ההלבשה אינו מעבה אותו כלל. 
%break
והוא נחשב לשורש אל ראש ב', שהוא בחינת א"א, שענינו הוא בחינת 
שורש להתלבשות, והוא נבחן לאמצעי בין מאציל לנאצל, להיותו 
שורש להתלבשות אור חכמה, משא"כ המאציל שהוא עתיק, הוא 
הפכי לבחינת נאצל כמבואר. 
%break
וע"כ נחלק כל כתר לב' בחינות: לעתיק, שהוא שורש רק לאור חסדים. 
ולא"א, שהוא שורש לאור חכמה. (הסתכלות פנימית אות ח' ד"ה 
ולפיכך)
%break
%letter קלא
קלא) למה מתחלקת קומת בינה לב' מדרגות, במשונה משאר 
ספירות.
%break
%letter קלא
קלא) מקור התחלקות שבבינה הוא בעה"ס דאו"י. כי נמצא שם ב' 
מדרגות בבינה דאו"י, כי הג"ר שלה הן באחורים על החכמה בסוד כי 
חפץ חסד הוא, וחושקת רק בחסדים שמקבלת מהכתר, כנודע. 
%break
אמנם בשעה שהיא מאצילה את זה"ת דאו"י, ונודע שאין זה"ת דאו"י 
נאצלות זולת בהארת חכמה, כי זה כל ההבחן בין הז"א ובין הבינה, 
שהבינה היא כולה חסדים, בלי חכמה, והז"א גם עצמותו חסדים, אלא 
שיש בו גם הארת חכמה, (כמ"ש בחלק א' דף ה' ד"ה וטעם.) 
%break
לפיכך בעת שבינה מאצלת לזו"ן היא מוכרחת להפסיק את האחורים 
שלה שעל החכמה, ולהחזיר פניה אל החכמה, כדי לקבל ממנו הארת 
חכמה בשביל הז"א. 
%break
ואז גם בבינה עצמה מתפשטות זה"ת, כי זה"ת דבינה, הן השורש של 
זו"ן דאו"י, הנשארים בבינה, משום שאין העדר ברוחני, וע"כ נשאר 
תמיד שורש התחתון בהעליון. כנודע. הרי לעיניך שג"ר דבינה דאו"י, 
הן כולן רק חסדים לבד. ואחוריהם על החכמה. 
%break
אבל זה"ת שלה, כבר הן בהארת חכמה, ואלו הן ב' מדרגות שנעשו 
בבינה, ולא בשאר הספירות דאו"י ולפיכך מתחלקת גם קומת הבינה 
דאצילות לב' מדרגות: לבחינת או"א עילאין, שהם בחינות ג"ר דבינה, 
והם בחינת חסדים לבד, ולבחינות ישסו"ת שהם בהארת חכמה. 
%break
אבל שאר הספירות לקחו כל אחת קומה שלימה: כי עתיק לקח קומת 
כתר, וא"א לקח קומת חכמה, וז"א לקח קומת ז"א, שעמו גם 
המלכות.
%break
ויש טעם ב', והוא נמשך ג"כ מהטעם הנ"ל, והוא, כי כל י"ב פרצופי 
אצילות נחשבים לפרצוף אחד כנודע. ובערך הכללות הזה, נמצא ב' 
בחינות המתחלקות על החזה, כי כן נוהג בכל פרצוף פרטי. 
%break
אשר מחזה ולמעלה יש שם מסך דיסוד אמא, וע"כ החסדים מכוסים, 
ואין שם גילוי להארת חכמה. ומחזה ולמטה החסדים מגולים בהארת 
חכמה. כנודע. וכן הדבר גם בחזה דא"א דאצילות, כי עד החזה שולט 
יסוד דעתיק, שהוא בחינת השורש לחסדים כנ"ל בתשובה ק"ל. 
%break
וע"כ עד שם מתפשטים או"א עילאין, שהם בחינת גה"ר דקומת בינה 
דמ"ה. כי הם יונקים מיסוד דעתיק. ומחזה ולמטה שם מתגלים 
ישסו"ת בהארת חכמה, מאחר שכבר פסקה שליטת יסוד דעתיק, 
המה יכולים לקבל הארת חכמה מא"א. 
%break
הרי שהמסך דיסוד דעתיק אשר במקום החזה דא"א, הוא הגורם 
שנעשו או"א וישסו"ת לב' מדרגות, אשר או"א עלאין מוכרחים לקבל 
מיסוד דעתיק, וישסו"ת מוכרחים לקבל מא"א, אחר שפסק יסוד 
דעתיק. 
%break
ואם תחלק את הכללות דאצילות על גו"ע, ואח"פ. תמצא מקום החתך 
שביניהם, שהוא ממש על מקום החזה. כי עתיק ה"ס גלגלתא דהיינו 
כתר דמ"ה, וא"א ה"ס עינים דהיינו חכמה דמ"ה, ואו"א עלאין הם 
בחינת גה"ר דבינה שאין יציאה לחוץ נוהגת בהם. 
%break
וסיומם הוא על החזה. כנ"ל. ומחזה ולמטה נמצאות זה"ת דאזן, שהן 
ישסו"ת. וזו"ן שהם חוטם פה. (הסתכלות פנימית אות י"א ובאו"פ דף 
תרס"ו ד"ה ובזה)
%break
%letter קלב
קלב) למה הסיום דיסוד דעתיק מבדיל בין או"א עלאין, לישסו"ת.
%break
%letter קלב
קלב) כבר נתבאר זה לעיל בסמוך בתשובה קל"א.
%break
%letter קלג
קלג) למה מתחלקים זו"ן לב' מדרגות.
%break
%letter קלג
קלג) כי חג"ת נה"י הם ג"ר וו"ק: שחג"ת הם בחינת כח"ב דחסדים, 
ונה"י הם בחינת זו"ן דחסדים, כמ"ש בחלק ה'. ולפיכך נוהג בהם 
התחלקות המדרגה דוגמת הבינה, כי חג"ת הם כולם חסדים, כמו 
גה"ר דבינה. אבל נה"י שהם בחינת זו"ן דחסדים. 
%break
הנה בהכרח שצריכים אל הארת חכמה, כי אין בחינת זו"ן זולת 
בהארת חכמה, כנ"ל בתשובה קל"א. 
%break
וע"כ גם הזו"ן מוכרחים להתחלק לג"ר שהן בחינת חג"ת, או ז"א, 
ולז"ת שהן נהי"מ או מלכות, דהיינו הנוקבא דז"א, שהיא יורשת את 
הנה"י של הז"א, בעת הגדלות שלו כנודע. (הסתכלות פנימית אות 
י"ב)
%break
%letter קלד
קלד) למה הסיום דיסוד אמא, מבדיל בין זו"ן הגדולים, להקטנים.
%break
%letter קלד
קלד) הוא בדומה ליסוד דעתיק, המבדיל בין או"א לישסו"ת, כנ"ל 
בתשובה קל"א. כן הדבר כאן. כי היסוד דאמא עלאה, הוא בחינת 
האחורים המפסיקים על הארת חכמה, ואינה משפעת אלא חסדים 
לבד, וע"כ החסדים שמה מכוסים. 
%break
אלא מחזה דז"א ולמטה, אחר שנפסק היסוד דאמא ושליטתה, יכולים 
החסדים להתגלות בהארת חכמה. (שם)
%break
%letter קלה
קלה) מתי זו"ן נפרדים זה מזה.
%break
%letter קלה
קלה) כשז"א כולל גם את יעקב הקטן, ואז הוא כולו מ"ה. והנוקבא 
דז"א כוללת את רחל הקטנה, ואז היא כולה ב"ן. וע"כ המה נחשבים 
לנפרדים. (או"פ דף תרס"ד ד"ה וזה)
%break
%letter קלו
קלו) למה גו"ע כוללים עמהם גם ג"ר דבינה.
%break
%letter קלו
קלו) משום שגה"ר דבינה כולה חסדים. ואין ענין יציאה לחוץ נוהג בה, 
משום שעל אור דחסדים לא היה שום צמצום. וע"כ אין דבר עלית ה"ת 
לעינים מפעיל עליה כלום. 
%break
וע"כ גו"ע שנשארים בהמדרגה, כוללים תמיד עמהם גם גה"ר של 
הבינה, וענין יציאה לחוץ מתחיל רק מזה"ת דבינה ולמטה. (או"פ דף 
תרס"ה ד"ה וטעם)
%break
%letter קלז
קלז) למה מתחלק כל פרצוף על החזה.
%break
%letter קלז
קלז) כי עד החזה נמשך יסוד דאמא עלאה, והחסדים מכוסים, וע"כ 
אין שום אחיזה לקליפות, אמנם מחזה ולמטה אחר שכבר נפסק 
שליטת יסוד דאמא, 
%break
הנה שם החסדים מגולים בהארת חכמה, וצריכים ע"כ לתיקונים כדי 
שלא תהיה אחיזה לקליפות. (או"פ דף תרע"ב ד"ה גוף)
%break
%letter קלח
קלח) איך יתכן שגה"ר יהיו בחינת אור דחסדים וזה"ת בחינת חכמה.
%break
%letter קלח
קלח) צריכים לדעת, שאי אפשר כלל שתהיה איזו מעלה בהתחתון, 
שלא תמצא בהעליון ממנו. שהרי כל מה שיש בהתחתון, הוא מוכרח 
לקבל זה מהעליון ממנו, ואין לך נותן מה שאין בו. 
%break
ולא עוד, אלא שעיקר הארה נשארת תמיד בהעליון, ולהתחתון אינו 
מגיעה רק בחינת ענף קטן ממנו, אע"פ שעיקר ההארה לא יצאה 
בהעליון אלא בשביל התחתון. 
%break
ומה שאנו אומרים שגה"ר הן בחינות חסדים בלי חכמה הכוונה היא 
מבחינת החפץ והרצון לבד, כלומר, שגה"ר עיקר חפצן ותשוקתן רק 
לקבל ולהשפיע אור דחסדים, אע"פ שיש בהן אור החכמה. וזה"ת 
עיקר ענינן הוא להארת חכמה. (הסתכלות פנימית אות י"ג ד"ה ואין)
%break
%letter קלט
קלט) למה נבחנים כל ה"פ אצילות רק לנר"ן.
%break
%letter קלט
קלט) הפרצופים נבחנים כמו הספירות וכמו שיש ה' בחינות שהן 
מבחינת אור החכמה, הנקראות כח"ב זו"ן. ויש ה' בחינות בעה"ס מצד 
אור דחסדים, הנקראות ה' חסדים, שהם חג"ת נ"ה. 
%break
כן הדבר גם בהפרצופים כי יש ה"פ מבחינת אור החכמה, והם 
הפרצופים דא"ק, העומדים מטבורו ולמעלה. ויש ה' פרצופים מבחינת 
אור דחסדים בהארת חכמה, והם פרצופי אצילות העומדים למטה 
מטבור דא"ק. שהם פרצופי הנקודים, וי"ב פרצופי אצילות. 
%break
ובאמת מוכרח שיהיה אור החכמה גם בפרצופי אצילות, כי אי אפשר 
כלל שתצאנה המדרגות התחתונות בלי המדרגות הקודמות שבע"ס, 
אמנם אינם מאירים מבחינת אור החכמה שבהם, רק בבחינת הארת 
חכמה, לבד, דוגמת הבינה, שמאירה רק הארת חכמה לזו"ן. 
%break
ולפיכך גם פרצופי הכתר דאצילות, אע"פ שיש בהם קומת כתר 
וחכמה, מ"מ אינם מאירים מבחינת עצמותם, אלא רק מבחינת הבינה 
שבהם, כלומר רק בבחינת הארת חכמה לבד. ולפיכך נבחנים גם 
פרצופי הכתר דאצילות רק לבחינות נשמה לבד. 
%break
כי אינם מארים רק מבחינת הנשמה שבהם, דהיינו רק בחינת הארת 
חכמה השייכת לזו"ן. וע"כ נבחנים כל ה"פ אצילות רק לקומת נר"ן 
לבד. (הסתכלות פנימית אות ט"ו)
%break
%letter קמ
קמ) למה נשמות הצדיקים נולדים מזו"ן.
%break
%letter קמ
קמ) הנר"ן של הצדיקים הם בחינות בי"ע, אלא מבחינת פנימיות של 
הבי"ע. ונודע שכל בי"ע נבחנים לבחינות ו"ק של זו"ן דאצילות, ולפיכך 
זו"ן דאצילות נחשבים להעליון אל הנשמות של הצדיקים, והן נולדות 
על ידיהם. 
%break
כי כל עליון מאציל את המדרגה התחתונה הסמוכה אליו. (או"פ דף 
תר"ע ד"ה אדם)
%break
%letter קמא
קמא) אלו בירורים העלו זו"ן לצורך נשמת אדה"ר.
%break
%letter קמא
קמא) מהחלוקה הג' דנקודים שהם מ"ן דו' ונקודה. (או"פ דף תר"ע 
ד"ה והנך)
%break
%letter קמב
קמב) מה הן ג' הבחינות שבנשמת אדה"ר.
%break
%letter קמב
קמב) בחינה הא', היא בחינת נשמתו שיצאה בעת הקטנות, והיא 
בחינת נפש דכתר. בחינה הב' היא טה"ס הראשונות דכתר, דהיינו 
רנח"י שבכתר. 
%break
והבחינה הג' היא, ט' הספירות הכוללות שבו, שהן נרנח"י שבכל אחד 
מטה"ס התחתונות מחכמה ולמטה. (תרפ"ב אות צ"ב)
%break
%letter קמג
קמג) איך מתיחסות ג' הבחינות שבנשמת אדה"ר לג' החלוקות 
שבנקודים.
%break
%letter קמג
קמג) הבחינה הא' דנשמת אדה"ר, שהיא הנפש שבכתר, דומה 
לחלוקה הא' דנקודים, שהיא הג' ראשים שיצאו שם בעת הקטנות. כי 
ג' הראשים הם ג' כתרים, כנודע, שכל ראש הוא כתר, גם לא יצא 
מהם אלא בחינות נפש רוח, דהיינו הקטנות שבכתר. 
%break
ובחינה הב' דאה"ר, שהוא השלמת נרנח"י דכתר, דומה לחלוקה הב' 
דנקודים, שהם מבחינת האור חדש שהאיר דרך הטבור דא"ק, והוריד 
הה"ת מעינים דכתר, והחזיר את או"א לבחינת ראש וג"ר. שאז השיגו 
הראשים בחינות ג"ר שבהם, דהיינו נרנח"י דכתר. 
%break
כי עדיין לא יצאו אלא הראשים לבד, ולא טה"ת, שהן הגופות שלהם. 
ובחינה הג' של נשמת אדה"ר, שהיא בחינת טה"ס התחתונות 
הכוללות של נשמתו, דומה לחלוקה הג' דנקודים, שהם המוחין שיצאו 
ע"י הארת המ"ן דו' ונקודה, 
%break
שאז יצאו הגופות של כל אחד ואחד מהראשים. דהיינו הם זה"ת 
דנקודים, שמלכו ונתפשטו עד לנקודה דעוה"ז. (או"פ דף תרפ"ג ד"ה 
ותשכיל)
%break
%letter קמד
קמד) למה לא נשתייר לאדה"ר אחר החטא, זולת בחינה הא' 
שבנשמתו.
%break
%letter קמד
קמד) משום שבחינה הב' ובחינה הג' באו לו מחלוקה הג' דנקודים, 
וע"כ לא נשתייר בו אלא מה שיצא לו בבחינת הקטנות, כי כל שיצא 
מתחלת אצילות, נשאר קבוע תמיד, כמו שנוהג אצל הזו"ן. כנודע. 
(או"פ דף תרפ"ד ד"ה באופן)
%break
%letter קמה
קמה) למה נשתיירו רק הכלים דכתרים שבנשמת אדה"ר.
%break
%letter קמה
קמה) נודע, שיש ערך הפוך בין הכלים לבין האורות, כי בהכלים הסדר 
הוא, שהעליונים באים אל הפרצוף מתחלה. והיפוכו בהאורות, שבהם, 
התחתונים באים מתחלה. וע"כ כשלא נשאר בו אלא הכלים דכתרים, 
בהכרח שאין מתלבש שם אלא אור הנפש. (תר"פ אות פ"ט)
%break
%letter קמו
קמו) איך דומה החטא דעצה"ד, לשביה"כ.
%break
%letter קמו
קמו) כי ענין חטאו של אדה"ר היה, שנזדווג והמשיך המוחין, שהיו 
ראויים לבא לו ביום השבת, שהם בחינת תכלית הגדלות, (כדברי הרב 
תרע"ח אות פ"ז) שהמוחין ההם מתפשטים עד לנקודת עוה"ז בשוה 
עם רגלי א"ק. 
%break
כי ז"ס שאכלו פגה, שפירושו, לפני זמנו. כי אם היה מחכה מהזווג 
ההוא עד יום השבת, היו המוחין ההם באים כראוי להיות, ולא היה 
פוגם בהם, אלא מתוך שעשה הזווג ההוא לפני זמנו, ע"כ, לא די שלא 
תיקן כלום, אלא עוד פגם בהם, והפיל אותם לקליפות כנודע. 
%break
ואכילה היא סוד זווג. מלשון הכתוב אכלה ומחתה פיה. והנך רואה 
שהוא דומה לגמרי לשביה"כ, כי גם שם יצאו המוחין דז"ת ונתפשטו 
עד לנקודה דעוה"ז. וגם הם מתו ונפלו לקליפות כנודע. (או"פ דף 
תרפ"ז ד"ה ותדע)
%break
%letter קמז
קמז) מתי יצא הבחי' ג' שבנשמת אדם הראשון.
%break
%letter קמז
קמז) הבחינה הג' שבנשמת אדה"ר, שהיא טה"ס התחתונות 
הכוללות, הדומה לבחינת זה"מ דנקודים, שנתפשטו במלוכתם עד 
לבי"ע, היא יצאה עם אכילת העצה"ד. 
%break
כנ"ל בתשובה קמ"ו עש"ה. אלא שנפגמו תכף בעת שיצאו, כי נפלו 
תכף לקליפות. כנ"ל. בדומה אל זה"מ שנפלו לבי"ע תכף עם מלוכתם. 
והבן. (שם)
%break
%letter קמח
קמח) איך יצאו י"ב פרצופי אצילות בדרך סבה ומסובב זה מזה.
%break
%H תשובת סבה ומסובב
%break
%letter קמח
קמח) תשובה זו דסבה ומסובב, היא המשך של התשובה דסבה 
ומסובב המובאה בחלק ז' תשובה קנ"ה. ובחלק ו' תשובה קס"ד. ושם 
נתבאר החיוב דסבה ומסובב מצמצום א' וראשית הקו דא"ס ב"ה, עד 
סוף ההתפשטות דכלים חדשים דנקודים, שיצאו אחר ככלות שביה"כ. 
%break
וכאן נמשיך לבאר החיוב דסבה ומסובב, מן חזרת ההתפשטות 
דנקודים, עד ללידת נשמת אדה"ר, ועד לנשירת אברים של נשמתו 
אחר החטא דעצה"ד.
%break
ונתחיל במה שסיימנו שם בתשובה דחלק ז' דהיינו בפעולה הק"ג 
הנזכרת שם בסוף התשובה, שהיא דבר ירידת רשימת המלכות אל 
הכלי החדש דת"ת, שנעשה מאחורים דישסו"ת, ומהראש דקומת 
מ"ה, שהלביש את אחורים ההם. 
%break
והנה נשלם בזה התלבשות הרשימות דז' מלכים שנשארו בנקודים, 
בתוך התפשטות דכלים חדשים: דחג"ת נ"ה, שנעשו מהאחורים 
דאו"א וישסו"ת, שנפלו במקום הכלים ההם. 
%break
אמנם גם קומת הז"א שיצאה שם ממטה למעלה, לא נשארה כך, אלא 
שהמסך נזדכך לגמרי מכל העביות דגוף שהיתה בו, כנוהג בכל 
הפרצופים.
%break
פעולה א'. היא הזדככות כל עביות דגוף שהיתה בהמסך דנקודים 
כנ"ל בסמוך. ומפעולה זו נמשכו ד' פעולות: ב', ג', ד', ה'.
%break
פעולה ב'. הפסק כל בחינת זווג מהמסך, וביטול ההארה כולה דאור 
חדש דבקע לפרסא, שהורידה את ה"ת מעינים. כי כל זמן שהיתה עוד 
בחינת עביות וזווג בהמסך, ואפילו זווג דבחי"א, 
%break
הנה נמשך עוד כח הארת זווג דע"ב ס"ג, שביטל הגבול דצמצום ב' 
ובקע לפרסא, אמנם אחר גמר כל העביות מהמסך, ואין שם עוד כל 
בחינת זווג נתבטל ממילא גם הארת ע"ב ס"ג. ופעולה זאת מסובבת 
מהזדככות המסך, כמבואר.
%break
פעולה ג', חזרת החיבור של ב' ההין: ה"ת בה"ר. כי חזר הצמצום ב' 
למקומו. וזה מסובב מפעולה ב' שהוא ביטול כח הזווג דע"ב ס"ג.
%break
פעולה ד' היא עלית המסך להראש דס"ג. וזו מסובבת מהזדככות 
המסך, הנ"ל. כי הסתלקות המסך מן עביותו, נבחן בו לעליות, וגמר 
הזדככות כולה מעביות דגוף, נבחן בו שעלה להראש דעליון, כי השוה 
צורתו אל העליון.
%break
פעולה ה', היא התכללות כל הרשימות דהתפשטות הנקודים בתוך 
המסך, בעת התחברותו בהראש דעליון. וזו מסובבת מפעולה ד', 
מעלית המסך כי בעלית המסך דרך המדרגה, נמצא נכלל בכל מדרגה 
שנזדכך והגיע אליה, 
%break
שהרי כל המדרגות שיצאו לא יצאו אלא על ידי הזווג שעל המסך, וע"כ 
נכלל המסך מכל המדרגות שהיו בנקודים מראש עד סוף. והרשימות 
הללו נבחנות לב' חלוקות: א', היא מהמדרגות שיצאו בנקודים על 
הרשימות דט"ס תחתונות דס"ג. 
%break
דהיינו הבאות מהזווג שבנקבי עינים דס"ג, כי המסך דס"ג שנזדכך 
לבחי"א, שהיא העביות דחכמה, נבחן שנעשה הזווג שבנקבי העינים. 
והמין הב' דרשימות, הן הבאות מנה"י דא"ק, שעלו למ"ן לע"ב ס"ג 
דא"ק, ומזווגם ירד האור חדש דבקע לפרסא. כנודע. 
%break
והרשימות הללו דמין הב' מתחלקות ג"כ לשנים. א', הוא מהארת 
האור חדש דרך הטבור. דא"ק. וב', הוא מהארתו דרך היסוד דא"ק. 
וכבר ידעת, שמרשימות דמין א', יצאו ג' הראשים דנקודים בקטנות. 
%break
ומרשימות דמין הב', שהן בחינת הבל הטבור, היא הגדלות דג' 
ראשים הנ"ל. ורשימות דמין הב' מבחינת היסוד, הם הז' מלכים 
דנקודים.
%break
פעולה ו', היא הזווג שנעשה במקום המצח, דהיינו בהכתר. וזה נמשך 
מפעולה ה' הנ"ל, ממין א' של הרשימות, שהיא ההמשך של המסך 
דס"ג שנזדכך, אשר בנקודים נזדכך לבחי"א, ונעשה הזווג בעינים, 
%break
וכאן אחר שנזדכך המסך גם מבחינת הנקודים, לא נשאר בהמסך 
זולת הרשימה דעביות דכתר, כי בחינת אחרונה נאבדת תמיד מחמת 
ההזדככות, ולא נשאר ממנה אלא בחינת התלבשות לבד, כנודע. 
%break
וע"כ נעשה הזווג במקום הכתר, דהיינו לפי הרשימה שנשאר בהמסך, 
ויצאו עליו ע"ס בקומת מלכות לבד, אלא שיש בו ג"כ בחינת ז"א 
דהתלבשות, כמ"ש להלן.
%break
פעולה ז', עה"ס בבחינת ג' גו ג', שפירושה ג"ס דחג"ת נכללות בתוך 
ג' ספירות נה"י. וזה נמשך מן פעולה הו', שנעשה הזווג במקום 
המצח, שפירושו, שלא היה בהמסך אלא הרשימה מעביות דכתר, 
וקומה היוצאת על עביות דכתר, היא רק קומת מלכות לבד. כנודע. 
%break
אלא כיון שיש שם גם בחי"א דהתלבשות, שהיא בחינת הזכר 
שבהרשימה, כמ"ש בתשובה ס"א. ע"כ יצא עליו קומת ז"א 
דהתלבשות, כלומר ע"י ההתכללות בהרשימה דכתר של הנקבה. 
%break
אמנם קומת הזכר הזה, אין לו כלים להתלביש בו, והוא מתלבש 
בהכלים של הנקבה, דהיינו בקומת המלכות. 
%break
ומה שקומת המלכות נקרא נה"י, הוא משום התיקון קוים שבה, כי 
כבר ידעת, שכל הרשימות נתקנו בתיקון קוים ע"י התלבשותן בהכלים 
החדשים שנעשו בנקודים מאחורים דאו"א וישסו"ת, כמ"'ש בתשובת 
סבה ומסובב בחלק ז'. 
%break
וע"כ יש ג' קוים בעה"ס דקומת מלכות, שקו הימין נקרא נצח, וקו 
השמאל נקרא הוד, וקו האמצעי נקרא יסוד. ועד"ז מתחלקת קומת 
עה"ס דזכר. 
%break
שקו ימין נקרא חסד, וקו שמאל נקרא גבורה וקו אמצעי נקרא ת"ת. 
וע"כ מכונה זה ג' גו ג'. כלומר חג"ת תוך נה"י, משום שחג"ת אין להם 
כלים כמבואר, ומוכרחים להתלבש בכלים דנה"י של הנקבה.
%break
פעולה ח'. שנעשה הזווג רק על הרשימות דמחציתה העליונה דנקודת 
כתר של הנקודים. וזה נמשך מפעולה ו', שנעשה הזווג במקום המצח, 
דהיינו רק במין א' של הרשימות, שהוא בחינת הקטנות דג' ראשים 
דנקודים, כנ"ל בפעולה ה'. 
%break
ע"ש. אלא שיש כאן שינוי כי בנקודים יצאו בקטנות כל ג' הראשים בזה 
אחר זה, ואח"כ יצא ג"כ ביחד כל הגדלות דג' ראשים. כמ"ש בתשובה 
דסבה ומסובב בחלק ו'. 
%break
אמנם כאן לא יצא אלא הראש הא' לבד, בקטנות בג' גו ג', וב' 
הראשים התחתונים, שהם א"א ואו"א, לא נכללו כלל בזווג הזה, אלא 
אחר שיצאה הגדלות דעתיק ג"כ, אז התחיל הזווג דקטנות דא"א, וכן 
אחר השלמת קטנות וגדלות דא"א, התחילה הקטנות דאו"א. 
%break
וסבת השינוי הזה הוא, כי ג' הראשים דנקודים המה באמת רק 
מדרגה אחת, שמסבת עלית ה"ת לעינים, שיצאו אח"פ מכל מדרגה 
לחוץ, ע"כ נתחלקו לג' ראשים, באופן שגה"ר דנקודים הם אח"פ 
שיצאו מראש הא' ונעשו לגוף וחג"ת. 
%break
וגה"ר דנקודים בעצמם, נתחלקו ג"כ מטעם יציאת אח"פ דכתר נקודים 
לחוץ, כמבואר בחלק ו'. ובשעת הגדלות נמצא שחזר כל תחתון אל 
העליון שלו, להיותו אח"פ שלו, באופן שראש הב' נתחבר עם ראש 
הא' ונשלם הראש הא' בע"ס. 
%break
אלא מתוך שאין העדר ברוחני, נבחן שגם התחתון נשאר במקומו ולא 
נתבטל מחמת עליתו והשלמתו אל העליון. וכן הראש הג' שהוא 
האח"פ דראש הב' עלה ונתחבר והשלים לראש הב' בע"ס שלמות. 
%break
וכנ"ל שמ"מ ראש הג' לא נתבטל, אלא שנשאר גם במקומו. והנך 
רואה שהתחתון הוא ממש מחצית עה"ס דעליון, דהיינו בינה זו"ן שלו.
%break
ולפיכך בעת שנעשה הזווג בראש הס"ג לצורך עתיק, שהוא ראש הא' 
של האצילות, לא היה יכול התחתון שלו שהוא א"א, להכלל בהזווג 
הזה כמו בנקודים. 
%break
כי הוא נפגם בשביה"כ, מחמת שנצטרף ונתחבר עם ראש הא' 
והשלימו לע"ס, ואח"כ נתבטל מחמת השבירה וחזר ויצא מהמדרגה 
ונפל לבחינת גוף. 
%break
וע"כ הרשימות דראש הב' שהוא א"א, פגומים, ואינם ראוים עתה לזווג 
כי אין זווג אלא ברשימות שאין בהן שום פגם. וע"כ לא נתקן רק 
מחצית הכתר העליונה, שהיא בערך אצילות, בחינת הראש הא'. 
%break
ואח"פ של נקודת הכתר, אינם נכללים כלום בהזווג, להיותם פגומים 
משביה"כ. אלא אח"כ בעת שנעשה הזווג דגדלות דעתיק, שאז ירדה 
הה"ת מהמצח למקומה בפה, וחזרו שוב אח"פ דעתיק אל הראש, 
%break
הנה הגיע התיקון הזה גם אל הראש הב' שהוא א"א, כי אותו הפגם 
דביטול האור וירידתו דאח"פ לגוף, כבר נתקן בשלימות, ע"י הגדלות 
דעתיק. כי אח"פ שחזרו לעתיק, וראש הב' שהוא א"א, הם ממש 
בחינה אחת, כנ"ל.
%break
פעולה ט'. היא שהוכרה העביות דגוף שבהרשימות שעליהן נעשה 
הזווג. וזה נמשך מהתכללותן בהזווג דראש הס"ג. כמ"ש בחלק ו'.
%break
פעולה יוד. היא לידת הפרצוף, דהיינו יציאתו מראש הס"ג וביאתו 
למקומו שזה נמשך מפעולה ט' הנ"ל, כי אחר שהוכרה העביות שבו, 
שהוא מבחינת החזה דכתר נקודים, 
%break
דהיינו הפה דאו"א דנקודים, הנבחנים לחג"ת דכתר, כנ"ל, הנה ההכר 
הזה דוחה אותו מהראש דס"ג ומעמידו במקום הפה דאו"א דנקודים. 
שמפה דנקודים ולמעלה מוציא ע"ס דראש, ומפה ולמטה מוציא ע"ס 
דגוף, כמ"ש בחלק ו'.
%break
פעולה י"א. היא הבירורים דכלים של הב"ן, כלומר, הכלים הישנים 
שכבר שמשו בעת הנקודים, אשר הקומה החדשה שיצאה עתה 
באצילות, צריכה למלאות אותה מאורותיה, ע"ד הנוהג בכל פרצוף 
תחתון, שממלא באורותיו אל הכלים דפרצוף העליון, 
%break
שנתרוקנו מאורותיהם מחמת הזדככות המסך, כנודע. וזה מסובב 
מפעולה הי' שהיא מקום הלבשת הפרצוף, כי מתוך שעתיק מלביש 
עם עה"ס דראש שלו, מפה דאו"א דנקודים ולמעלה עד הטבור דא"ק, 
נמצא מאליו, 
%break
שהוא ממלא באורותיו את הכלים דנקודים שנשארו עומדים שם 
במקום הזה, שהם גה"ר דנקודים מבחינת הקטנות, שהם גו"ע 
דנקודת הכתר, וגלגלתא ועינים דאו"א, שהם בחינות הכלים דפנים, 
%break
שלא שלטה בהם השבירה וביטול כל עיקר, ומבחינת הכלים, הם 
נחשבים לג"ר דכתר, ולג"ר דאו"א, גם החסד דאמא נמצא שם בגו"ע 
דאמא, כי אין החסד יוצא מג"ר דאמא זולת בעת גדלות בהארת 
חכמה, כנודע. 
%break
באופן שיש לו ג"ר דכתר, שנקרא ג"כ מחצית הכתר העליונה, וג"ר 
דאבא, וד"ר דאמא.
%break
פעולה י"ב. היא העליה למ"ן לע"ב ס"ג, כי אחר שנולד הפרצוף, חוזר 
ועולה למ"ן, לזווג ע"ב ס"ג דא"ק. וזה נמשך מפעולה ה', ממה 
שהמסך נכלל מב' מיני רשמות: מן רשימות דס"ג, ומרשימות דנה"י 
דא"ק. 
%break
ע"ש. שמתחלה עולות לזווג, הרשימות דמין הא', להיותן מבחינת 
המסך גופיה, שהוא עיקר דכל פרצוף, אשר מכח הביטוש דאו"פ 
באו"מ, הולך ומוציא כל המדרגות שבהעולמות, הן בכלל והן בפרט. 
%break
אשר ה"פ הכוללום שלו, הם א"ק ואבי"ע, כי גלגלתא ע"ב ס"ג, הוציא 
בבחינת א"ק מצמצום א'. ומ"ה הוציא בנקודים, וב"ן הוציא באצילות, 
ובי"ע הם ו"ק דאצילות, כנודע. 
%break
הרי שעיקר תכונות הפרצופים כולם הן מהרשימות דמין הא', שמהן 
באו הקטנות דנקודים, והקטנות דאצילות, אמנם הרשימות דמין הב' 
הן אינן מעיקר המסך, אלא שנתחברו עמו בעת שהנקודות דס"ג 
נתפשטו מטבור ולמטה דא"ק, 
%break
כדי לתקן את נה"י דא"ק, כנ"ל, בחלק ו'. כן ע"כ נכלל המסך גם 
מהרשימות דנה"י דא"ק, וע"כ עלו עמו אחר הזדככות המסך דס"ג, 
ונעשו לבחינת מ"ן לזווג הע"ב והס"ג.
%break
ולפיכך, מתחלה עולות לזווג, בחינות הרשימות דמין הא', שהיא 
הרשימה דעביות הנשארת בהמסך, שמשם יוצאת ונולדת הקטנות 
של הפרצוף, ואח"כ, מתעוררות בהמסך הרשימות דמין הב' שנתחברו 
עמו, כנ"ל. 
%break
שפעולתן היא עליה למ"ן לע"ב ס"ג, המחזירים או"א פב"פ, שמזווגם 
יוצא אור חדש, הבוקע לפרסא, ומוריד את ה"ת למקומה כמו בצמצום 
א', כנודע. ומתגלה עי"ז הגדלות של הפרצוף.
%break
פעולה י"ג, היא הזווג דע"ב ס"ג שהם חכמה ובינה דא"ק. וזה מסובב, 
מפי"א הנ"ל, שהיא הרשימות דמין הב' שעלו אליהם למ"ן. כי 
הרשימות הללו בהיות שורשן מבחינות נה"י דא"ק, שהם בחינת זו"ן 
שאין להם גילוי אלא רק בהארת חכמה, 
%break
ע"כ בעת ביאתן אל הס"ג דא"ק, שהיא בינה, הן מעוררות בה הרצון 
שתשפיע להן הארת חכמה, מחמת הקשר של זו"ן אל הבינה, בעה"ס 
דאו"י, כנודע. ואז הבינה מפסקת האחורים שלה שעל חכמה, ומחזרת 
פניה אל הע"ב, ומזדווגת עמו. 
%break
ומתוך שבע"ב אין שום שורש לצמצום ב' ע"כ הארתו אל הס"ג מורידה 
את הה"ת מהמצח, שבהרשימות שעלו למ"ן, ונתכללו בהס"ג, ואח"פ 
שלהם חוזרים אל המדרגה וה"ת יורדת לפה, ומוציאה קומת כתר.
%break
פעולה י"ד, היא הורדת ה"ת מהמצח לפה, והחזרת אח"פ שהם 
בחינת מחצית הכתר התחתונה אל המדרגה. זה מסובב מפעולה י"ג, 
דהיינו מהזווג דע"ב ס"ג, כמ"ש לעיל. 
%break
אמנם אח"פ אלו אינם בחינת הראש הב' עצמו, שהוא א"א, אלא 
כמ"ש לעיל, שבעת גדלות הנקודים, אחר שקבלו האור חדש דבקע 
לפרסא דרך הטבור דא"ק, נתעלה כל תחתון ונתחבר לעליון, מפאת 
היות התחתון בחינת חצי מדרגה של העליון, 
%break
אמנם אין עליה זו מבטלת מדרגת התחתון ממקומו למטה, אלא מצד 
אחד נבחן, שהתחתון נתחבר לעליון והשלימו לע"ס, ומצד ב' נבחן 
אשר התחתון כולו עומד במקומו, כנ"ל בפעולה ט' ע"ש. 
%break
שהוא מטעם שאין העדר ברוחני. ובזה תבין גם כאן שאע"פ שבכח 
הארת הזווג דע"ב ס"ג, ירדה ה"ת לפה, של הרשימות דנקודת הכתר, 
והעלה וחיברה את מחצית הכתר התחתונה אל המדרגה, שהם אח"פ 
החסרים לו, אין זה גורע כלום למחצית הכתר התחתונה שהיא א"א, 
%break
כמו שאין החיבור דראש הב' אל ראש הא' גורע כלום מראש הב' 
עצמו, כנ"ל. כי טבע הרוחני, שאינו מקבל העדר לעולם, וכל שינוי 
האמור בו, הוא רק תוספות על מדתו הראשונה. וזכור זה כי אי אפשר 
להזכיר תמיד.
%break
פעולה ט"ו. היא הזווג שנעשה שם בקומת כתר. זה נמשך מפעולה 
י"ד, שהיא הורדת ה"ת למקום הפה, ומפ"ה, שהיא הרשימות 
הנכללות במסך, 
%break
דהיינו התחדשות הרשימות דגדלות שהיה בנקודת הכתר דנקודים, 
שהיה לו שם קומת כתר. (נ"ב ממרן המחבר זצ"ל וצ"ע למה לא 
נתבטלה כאן בחינה אחרונה. וי"ל שבעירוב בחי"ד בבחי"ב אין 
מתעלמת בחינה אחרונה כמו בכתר נקודים והדעת. 
%break
אלא כשיורדת ה"ת למקומה היא מתגלית בכל שיעורה.) והוא מטעם 
שה"ת זו היא באמת בחי"ד, אלא שנתחברה בה"ר, ונעלמה עביותה, 
והעלמה זו היא רק מצמצום ב', אבל אחר שהארת הזווג דע"ב ס"ג 
בוקעת לפרסא ומחזירה הארת צמצום הא', 
%break
הנה יחד עם זה מתגלה הה"ת בהעביות כמות שהיא, כי הה"ר אינה 
מכסה עליה עוד, אע"פ שהפרסא שבגוי מעוהי דא"ק אינה מתבטלת.
%break
פעולה ט"ז, היא העלאת הניצוצין והכלים השייכים לקומה זו, מבי"ע 
לאצילות, זה מסובב מפט"ו דהיינו מהזווג דקומת כתר, כי אחר 
שנתקנו הרשימות של הכלים, עולה ביחד התיקון, גם אל הכלים ההם 
שהרשימות מתיחסות אליהם. 
%break
ונעשו מוכשרים להתלבשות אותם האורות שיצאו בשבילם בקומת 
הזווג. כי מ"ה מתקן את ב"ן כמו כל פרצוף תחתון הממלא כלים 
הריקנים דעליון.
%break
פעולה י"ז, היא הכר העביות שמתגלה בהמסך ובהרשימות אחר גמר 
הזווג בהראש דעליון. זה מסובב ג"כ מפעולה ט"ו, כי ע"י התכללות 
בהזווג דעליון, מתחדש עביות עצמן דרשימות ומתגלה צורתן הקודמת 
מהעת שהיתה בהן קומה זו, 
%break
דהיינו בעת הנקודים מטרם הביטול והשבירה, דהיינו בחינת למטה 
מטבור דא"ק שבהן, שמקום המסך, הוא בחזה דנקודת הכתר, שהוא 
הפה, דאו"א דנקודים, כי או"א הם בחינת אח"פ שירדו לחג"ת, מערך 
הכתר, ופה דאו"א הוא חזה דכתר.
%break
פעולה י"ח, לידת הפרצוף, וירידתו למקומו עם המוחין דגדלות 
החדשים הוא מסובב מפי"ז, שהיא הכר העביות שבהמסך והרשימות, 
המגלה בהם מדת המדרגה שהיו בהם מתחלה, כנ"ל. 
%break
וע"כ ירד המסך מראש דס"ג אל מקום הפה דנקודים, ששם מקורו 
מתחלה, וחזר עליו אותו זווג שהיה בו בעת התכללותו בהראש 
דעליון, והוציא מן הפה ולמעלה ע"ס בקומת כתר, ומפה ולמטה ע"ס 
דגוף. ואז נחשב שהפרצוף נולד ונשלם.
%break
פעולה י"ט, היא שחו"ב דראש דעתיק עומדים פב"א. וזה מסובב 
מטבע הבינה עוד בעה"ס דאו"י, בסוד כי חפץ חסד הוא, שהיא דוחית 
חכמה מטעם חשקה לחסדים, כנודע. וע"כ נבחן שחו"ב עומדים פב"א.
%break
פעולה כ', היא שאין בגוף דעתיק, אלא בחינת רוח נפש בלבד. וזה 
נמשך מפי"ט מכח בינה שעומדת פב"א עם חכמה דראש, ע"כ אינה 
משפעת הארת חכמה אל הגוף, וע"כ אין בו רק נפש רוח בלבד.
%break
פעולה כ"א, הבירורים דכלים דב"ן השייכים לגדלות דג"ר, וז' כתרים 
דז"ת דנקודים, דהיינו מבחינת מה שז"ת דנקודים קבלו מכתר.
%break
פעולה כ"ב, היא עמידת מ"ה וב"ן בפב"א, שצד הפנים בימין ושמאל 
כולו בחינת מ"ה. וצד האחור מימין ושמאל כולו בחינת ב"ן. 
%break
והמה דבוקים זה בזה, עד שנחשבים לפרצוף אחד בלבד, וזה מסובב 
מרוב הגדלות שבב"ן דעתיק עצמו, שהוא כל בחינות ג"ר דנקודים כמו 
שיצאו מאור עינים, בלי שום שינוי לא באורות ולא בכלים אלא שהן 
חסרי ג"ר מכח הה"ת שעלה לעינים. 
%break
וכיון שהן שלמות לגמרי באור דחסדים, ע"כ לא נעשו מבחינת 
החסדים לנוקבא לעתיק, וע"כ אין עמידתם דמ"ה וב"ן בעתיק בימין 
ושמאל, כי הזווג דימין ושמאל הוא רק להמשכת חסדים, וזה לא יחסר 
להן. ולכן לית שמאלא בהאי עתיקא. 
%break
אלא הן צריכות לגדלות לג"ר, ומבחינה זו לבד המה נחשבים לנוקבא 
למ"ה דעתיק, וע"כ המה עומדים בפנים ואחור. כי הזווג מפנים אל 
אחור מורה על שפע דג"ר.
%break
פעולה כ"ג, היא עלית המסך והרשימות מבחינת א"א, לזווג דקטנות 
אל הראש דעתיק, דהיינו הרשימות דמחצית הכתר התחתונה. זה 
מסובב מהבירורים דכלים דב"ן, השייכים לגדלות דעתיק, דהיינו 
מפעולה כ' הנ"ל. 
%break
כי אז קבל מחצית התחתונה דכתר, דהיינו אח"פ דכתר, את תיקונם 
משלם. ואע"פ שהם אינם שייכים לא"א, כנ"ל, אמנם כיון שהם בחינה 
אחת ממש, ע"כ השלמת אח"פ דעתיק השלים ג"כ את א"א מן הפגם 
שהיה בו מעת השבירה, וע"כ נעשה גם הוא ראוי לעלות לזווג.
%break
וצריך שתדע כאן, הכלל הנוהג בכל הבירורים, אשר כללות כל 
הרשימות דנקודים, עלו בבת אחת לראש הס"ג, ששם נברר מהן רק 
פרצוף עתיק, כנ"ל ואז כל הרשימות הנשארות אחר פרצוף עתיק, 
נחשבות אז כפסולת, 
%break
וירדו כולן לרשות התחתון, שהוא עתיק, ואח"ז בירר עתיק מכללות 
הרשימות, את בחינת א"א שבהן, והרשימות שנשארות אחר בירור 
א"א, נחשבות אז כפסולת, וירדו אל התחתון שהוא א"א. 
%break
וכן א"א בירר מהם את או"א, והשאר הם פסולת בערכו, וירדו אל 
התחתון שהם או"א, וכו' עד"ז עד סוף עשיה. כנ"ל בדברי הרב (דף 
תצ"ב אות י"ב עד סוף הענין שם.) 
%break
וטעם הדבר תראה כאן בפעולה ח' ד"ה ולפיכך, כי בעת שנברר 
הקטנות דעתיק בראש דס"ג, היו אפילו אח"פ של עצמו פגומים, כי 
עוד לא היה שם הזווג להוריד את ה"ת מהמצח, ומכ"ש א"א, שהוא 
ג"כ בחינת אח"פ שלו, 
%break
שהוא ודאי פגום, ואצ"ל המדרגות שלמטה מא"א. הרי שבשעת עלית 
המסך והרשימות לראש הס"ג, לא היה אפשר לברר מהם לצורך זווג 
רק בחינת הקטנות דעתיק, 
%break
שהיא מהרשימות דמחצית נקודת הכתר העליונה, שזה לבד הוא בלי 
פגם, וראוי לזווג, אבל אח"פ של עצמו, ומכ"ש א"א ושאר המדרגות 
היו אז פגומים, ונחשבים לפסולת, וע"כ ירדו משם לרשות עתיק שהוא 
התחתון.
%break
אלא אחר שנתקנה גם הגדלות דעתיק, ע"י זווג דע"ב ס"ג, כנ"ל 
בפעולה י"ג, שהוריד הה"ת למטה מאח"פ, וחזרו אח"פ דעתיק 
לבחינת ראש, הנה יחד עם זה נתקן א"א, שהוא מחצית הכתר 
התחתונה, וע"כ תכף נעשה הזווג דקטנות על הרשימות דא"א. 
%break
אמנם או"א, שאם בחינות אח"פ דא"א, נמצאים עדיין פגומים, מפני 
שעדיין לא קבל א"א את הארת הזווג דע"ב ס"ג, להוריד ה"ת למטה 
מאח"פ שלו, וע"כ גם אח"פ של עצמו עוד פגומים, מכ"ש או"א שהם 
אח"פ גמורים דא"א. ומכ"ש שאר המדרגות שלמטה מאו"א. 
%break
הרי, שבשעה שכללות המ"ן נמצאת ברשותו של עתיק, אינו יכול 
לברר מהם רק בחינת הקטנות דא"א לבד, וכללות כל הרשימות 
שלמטה מא"א, וגם הרשימות דאח"פ דא"א עצמו בכללן, כולן הן 
פגומות ונחשבות אז לפסולת. ועד"ז היה כל הבירורים.
%break
פעולה כ"ד, היא הזווג שנעשה על הרשימות דא"א במצח דעתיק, 
שמסובב מפעולה כ"ג. פעולה כ"ה, היא יציאת הקומה דג' גו ג', 
מסובבת מפעולה כ"ד, שאין כלים אלא מבחינת הכתר, שהיא קומת 
נה"י, וקומת חג"ת דהתלבשות מלובשת בנה"י. 
%break
פעולה כ"ו, גילוי העביות המקורית שבהרשימות, מסובבת מפכ"ה, 
שהיא מתוך התכללות בהזווג. פעולה כ"ז, היא לידתו דא"א וביאתו 
למקומו, מסובבת מפכ"ו. פעולה כ"ח, היא בירור והעלאת הכלים 
והניצוצין דב"ן לאצילות, השייכים לקטנות א"א. 
%break
מסובב מפכ"ז, דהיינו מביאתו למקומו, ומלביש לעתיק מפה ולמטה. 
כנ"ל בפי"א. ובשש הפעולות הנ"ל נשלם הקטנות דא"א.
%break
פעולה כ"ט, היא העליה למ"ן לע"ב ס"ג, נמשכת מפכ"ד, שמתוך 
שנעשה הזווג במצח, הרי נשארו הרשימות דמין הב' בלי תיקון, כנ"ל 
בפי"ב, פעולה ל', היא הזווג דע"ב ס"ג, המסובב מפכ"ט. פעולה ל"א, 
היא הורדת ה"ת וחזרת אח"פ אל המדרגה, המסובבת מפ"ל. 
%break
פעולה ל"ב, היא הקומת חכמה שיצאה שם, המסובבת מפל"א, אלא 
שלא נשאר שם מהרשימות דגדלות נקודים, רק בחיה"ג דעביות, כי 
בחיה"ד לקח עתיק. 
%break
פעולה ל"ג, היא העלאת הניצוצים וכלים דגדלות מבי"ע לאצילות, 
מסובבת מפל"ב, כי באותו הכמות שנתקנו הרשימות בהראש דעליון, 
הרי הן מעלות הכלים והניצוצים מבי"ע, כנ"ל בפעולה ט"ו. 
%break
פעולה ל"ד הכר העביות בהרשימות, מסובב מפל"ב. כנ"ל בפט"ז. 
פעולה ל"ה, לידת הפרצוף דגדלות, המסובבת מפל"ד. 
%break
פעולה ל"ו, היא בירור הכלים דגדלות דב"ן לבחינת הנוקבא דא"א, 
המסובב מפל"ה, כי אחר שנולד ובא למקומו, נמצא מלביש על הכלים 
דעליון, שהם הנקודים, שנבררו ע"י הזווג העליון ונתעלו במקום 
עמידתו דמ"ה דא"א, וע"כ הוא ממלא אותם באורותיו. 
%break
פעולה ל"ז, היא עמידת הזכר והנקבה, דהיינו מ"ה וב"ן דא"א 
בהפרצוף שלו, שמ"ה עומד בימין, וב"ן בשמאל, המסובבת מהביטול 
שהיה בכלים דב"ן דא"א, בעת הנקודים, שהמה נעשו בשביל זה 
מחוסרי חסדים. וזווג דהשפעת חסדים נבחן במצב דו"נ בימין ושמאל. 
%break
פעולה ל"ח, היא, המצב דאו"א דראש א"א, בפב"א, מחמת בינה 
דראש שבוחרת בחסדים יותר מבחכמה. פעולה ל"ט, היא קומת רוח 
נפש שבע"ס דגוף דא"א, המסובבת מפל"ח. מהמצב דפב"א. והנה 
נתבאו עשרת הפעולות הבאות להשלמת גדלות הפרצוף דא"א.
%break
והנה אותן שש פעולות שבקטנות דא"א עם עשר פעולות שבגדלות 
א"א, נוהגות בכל פרצופי אצילות, ואין צורך לחזור ולפרטן, כי הן 
נמשכות ומסובבות זו מזו, ממש על אותו הסדר המובא בא"א. 
%break
וכן ענין יציאתן ובירורן מפרצוף לפרצוף הוא על סדר בירור דראש 
הס"ג לעתיק, כנ"ל, ועל סדר הבירור דראש עתיק לא"א, כנ"ל. 
%break
כי כל פרצוף תחתון הוא בח' אח"פ של פרצוף עליון, כנ"ל בפעולה 
כ"ג, וע"כ בטרם שיתוקן הגדלות דפרצוף העליון, דהיינו אח"פ של 
עצמן, המה נמצאים עוד בפגמם, ומכ"ש התחתון שהוא הענף של 
אח"פ דעליון, ובחינת גוף, הריהו ודאי פגום ואינו ראוי לזווג. 
%break
ומכאן יוצא הכלל, שמטרם תיקון גדלות דעליון, אין הקטנות שבתחתון 
ראוי אפילו לזווג. וזה נוהג בכל הפרצופים.
%break
ולפיכך, כל אותן שש עשרה הפעולות שביארנו בפרצוף א"א, הן 
נוהגות גם: באו"א, ובישסו"ת, ובזו"ן הגדולים, ובזו"ן הקטנים, וגם 
בנשמת אדה"ר. 
%break
לא הבאנו כאן אלא את הכללים, כלומר רק ראשי הפעולות. אכן לכל 
כלל וכלל נמצאים פעולות פרטיות מרובות, שהוכרחנו לפסוח עליהן, 
מחמת שחסר לנו עדיין ידיעות מרובות, אשר יבואו בע"ה בהחלקים 
הבאים, 
%break
ושם נחזור ונבאר כל כלל עם הפרטים המיוחסים אליו, על דרך סבה 
ומסובב בהרחבה כראוי. ואז נוכל לסדרם בזה אחר זה בלי דילוג, 
בע"ה.